ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 01/01/2024

חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20), התשפ"ד–2024

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
ועדת החוקה, חוק ומשפט
01/01/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 215
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ' בטבת התשפ"ד (01 בינואר 2024), שעה 9:00
סדר היום
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג–2023
נכחו
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
טלי גוטליב
עופר כסיף
חנוך דב מלביצקי
ארז מלול
משה סעדה
אריאל קלנר
גלעד קריב
מוזמנים
אלי כהן שר החוץ -

עדית ריס - המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עמרי בן צבי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גיורא לוטרשטיין - ראש חטיבת משאבי אנוש חו"ל, משרד החוץ

מוריה אייכנשטיין - אגף היועץ המשפטי, משרד החוץ

מרב מרקס - אגף היועץ המשפטי, משרד החוץ

טלי אלבז - יועצת, משרד החוץ

בני פרץ - פעילות חברתית

אודי גורן - נציג משפחות החטופים

אסתר בוכשטוב - נציגת משפחות החטופים

מירב לשם גונן - נציגת משפחות החטופים
משתתפים באמצעים מקוונים
תמר קפלן - משנה ליועץ המשפטי, משרד החוץ
ייעוץ משפטי
ד"ר גור בליי
אפרת חקאק
סגן מנהל הוועדה
אלירן כהן
רישום פרלמנטרי
אסתר מימון

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג–2023, מ/1648
היו"ר שמחה רוטמן
בוקר טוב, אנחנו בעניין הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג–2023. מכבד אותנו בנוכחותו שר החוץ. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שהגיעה ממשרדו, ולכן אני אכבד אותו בפתיחת הדיון, במה שעומד מאחורי הצעת החוק. בבקשה, כבוד שר החוץ עדיין.
שר החוץ אלי כהן
תודה, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם, קודם כול, נמצאים איתנו כאן נציגים של משפחות החטופים. אני רוצה לומר לכם שאנחנו כמובן נמשיך להפוך כל אבן.

ברשותכם במעבר חד לנושא של הוועדה. הצעת החוק שעליה אנחנו מתכנסים היום היא הצעת חוק שירות המדינה (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), כאשר הצעת החוק הזאת אומרת שכל מי שיתמנה להיות נציג של מדינת ישראל, יצטרך לתת את ההצהרה הפשוטה שאומרת כדלקמן: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

אנחנו רואים שהנציגים שלנו בעולם בחזית הדיפלומטית של מדינת ישראל ניצבים בפני לא מעט אתגרים. ככלל להיות דיפלומט זה מורכב ומאתגר מאוד, על אחת כמה וכמה על רקע כל האתגרים שיש למדינת ישראל מול השכנות שלנו, מול הסוגיות הבין-לאומיות וכן הלאה.

נשאלת השאלה, למה החוק הזה מגיע אחרי 75 שנה? למה צריך את החוק הזה? מכיוון שלפני יותר משנה רצו למנות את חברת הכנסת זועבי לקונסולית ישראל בשנחאי. חברת הכנסת זועבי לא הכירה במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, קראה לחיילי צה"ל בשמות גנאי, לא כיבדה את סמלי המדינה, ולכן הדבר הבסיסי הוא שמי שיוצא לייצג את מדינת ישראל, באותו מקום שהוא נמצא בו בחו"ל, חייב להכיר בדבר הבסיסי שמוסכם על כלל הציבור הישראלי, שהוא חלק מהדברים של הקמת המדינה – להכיר במדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית זה הדבר הבסיסי, ואני בטוח שיש על כך הסכמה על ידי כלל המפלגות הציוניות גם מימין וגם משמאל. לשמחתי הצעת החוק הזאת עברה בקריאה הראשונה ללא מתנגדים.

אני רק אזכיר שיש בעולם יותר מ-200 מדינות, אך יש רק מדינה אחת שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית, ולכן הצעת החוק הזאת היא הצעה פשוטה.

אני רוצה להודות לגורמים הרלוונטיים במשרד החוץ ובנציבות שירות המדינה שפעלו לסייע ולקדם את הצעת החוק הזאת שהיא בסיסית.

אני באופן אישי שמח על כך שההצעה הזאת יוצאת ביום האחרון לתפקידי. אני חושב שיש כאן גם ערך וגם חיבור שלנו למדינה. אני לא אכביר במילים ונמשיך הלאה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה. נמצא פה השר, ואני יודע שגם השר וגם נציגי משרדו בכל העולם שותפים מרכזיים ופעילים מאוד במאמץ להשבת החטופים. כמו שאתם יודעים, אתם בליבנו תמיד, אבל נשמח לשמוע אתכם. לא נשמח, נשמח לשמוע אתכם בעזרת השם כשהם יחזרו ושלא תהיו בסטטוס הזה, אבל נתכבד לשמוע אתכם.
אסתר בוכשטוב
בוקר טוב. אני אימא של יגב. יגב בן 34, החודש הוא כבר יהיה בן 35. אני מפחדת להגיד את המילים האלה. יגב נחטף מהבית שלו בנירים. יגב הוא בן קיבוץ, הוא גר בנירים. הוא החליט להישאר לגור בעוטף, להישאר לגור בנירים יחד עם אישתו. הם נחטפו שניהם מהבית שלהם, מהמקום שהם חשבו שהוא מוגן. אני מודה שגם אני הייתי בתחושה שהקיבוץ שלנו מוגן. לשמחתנו רימון חזרה במתווה הקודם ויגב נשאר שם. יגב נשאר שם עם עוד 132 חטופים.

דיברתי קודם עם שר החוץ אלי כהן והסברתי לו שאנחנו לא יצאנו מה-7 באוקטובר. אני מבחינתי עדיין חיה את ה-7 באוקטובר, את היום הנורא הזה, את היום שהבנו בתוך דקות, בשעה 06:32 הבנתי שאנחנו לא באותו מקום שהיינו, שהמצב שלנו הוא שונה. לקח לי כמה שעות להבין שהבן שלי הוא בין החטופים, ומאז אין לנו לא יום ולא לילה. אנחנו עושים כל מאמץ להחזיר אותם.

אנחנו מבקשים – אני כבר לא יודעת אם אני מבקשת, אני חושבת שאני כבר צריכה להגיד דורשת ולהפסיק להיות מנומסת – צריך להחזיר אותם. אנחנו כבר לא יודעים מה קורה איתם. אחרי שהחטופות הגיעו ידענו מה קורה איתם, והדברים שיוצאים, יותר ויותר, כל יום שאנחנו מדברים איתם, הדברים שיוצאים הם יותר קשים.

אני מקווה שכל אחד מכם פה שיושב פה דיבר עם חטופות, דיבר שיחה אישית כדי לשמוע מה קורה שם, כדי להבין כמה צריך להזדרז ולהוציא אותם. כל יום שעובר שם הוא יום מסוכן.

אני מבקשת מכם שתעשו כל מאמץ לעזור לנו ולמדינת ישראל, כי עוטף עזה לא יחזור להיות עוטף עזה אם החטופים יישארו שם. ואני אומרת את זה כתושבת האזור, שאחד הדברים החשובים לי זה לחזור הביתה לקיבוץ שלי. אני יודעת בוודאות שעוטף עזה לא יוכל להיות עוטף עזה אם החטופים יישארו שם. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה על הדברים.
מירב לשם גונן
אני אימא של רומי גונן, חטופה בעזה. אמרת מאוד יפה, אמרת שזה ברור מאליו, איך לא חשבו קודם, לפני 75 שנה, שחייבים להצהיר הצהרת אמונים למדינת ישראל, מי שמייצג אותנו. אצלי בפלאפון יש תמונה של רומי, לי זה ברור מאליו. אני רואה את רומי כשאני הולכת לישון – לישון זו מילה "טובה" – אני רואה את רומי כשאני קמה בבוקר. אני מסתכלת פה על הקירות, והיה לי מובן מאליו שיהיו פה תמונות של החטופים, יהיה פה איזה משהו שמזכיר את החטופים, וזה העציב אותי לראות שזה לא מובן מאליו. זה צריך להיות פה, הם צריכים להיות נוכחים בכל החדרים של כל הוועדות, בכל החדרים של כל חברי הכנסת. הם צריכים להיות נוכחים פה בתמונות שלהם.

אם הגעתם לכיכר החטופים, ואני מעריכה, אני מקווה, אני מניחה שכולכם הגעתם, ומי שלא הגיע, אני מזמינה אותו להגיע, התמונות נמצאות בכל מקום. הייתי מצפה שבכנסת ישראל התמונות שלהם יהיו בכל מקום, ואחת-אחת אפשר יהיה להוריד כדי לוודא שבאמת כולם חוזרים הביתה. זה זיכרון מתמיד לכולנו, לזה שהם עדיין שם. זה מובן מאליו מבחינת כולנו שמדינה אחראית לתושבים שלה ולביטחון שלהם. אנחנו כשלנו. ולכן זה אמור להיות מובן מאליו שכולם אמורים לחזור, לא רק אמורים לחזור, כמובן גם לחזור בריאים בגוף, בנפש, גם בזה אנחנו מתחילים להיכשל.

אני מבקשת מכל אחד מכם, שיש לו את היכולת, את הכוח, כל דבר קטן, כל פעולה היא לא דבר מועט, כל פעולה היא עולם ומלואו, כדי לוודא שכולם חוזרים הביתה, שהבת שלי חוזרת הביתה.

נכנסתי לוועדה נוספת לפני כן ואמרתי: אולי מישהו פה עבר מ-2023 ל-2024. אנחנו לא עברנו, אנחנו לא חגגנו. החגיגה אתמול מעל הראשים שלנו בכיכר החטופים הייתה טילים של חמאס. אנחנו נשארנו ב-7 באוקטובר 2023. אני מבקשת שכל אחד מכם, כשהוא קם בבוקר, יחשוב ויתכנן מה הפעולה המדויקת שהוא עושה היום כדי לוודא שהם חוזרים עכשיו. תודה לכם.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה על הדברים. בבקשה.
אודי גורן
תודה. אני אודי גורן, בן דוד של טל חיימי, שנרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה. קיבלנו את הבשורה רק לפני שלושה שבועות, כי לקח זמן עד שמצאו ממצאים, ולקח זמן עד שזה עבר לבדיקה. אני אגיד מאוד לזכותו של צה"ל שלא משחרר שום הצהרה אם היא לא ודאית לחלוטין, ולכן רק לפני שלושה שבועות הפסקנו לחכות שטל יחזור לאישתו ההריונית ושלושת ילדיהם. אנחנו מחכים לארון אחרי שכבר קברנו את הממצאים. זאת אומרת, הלוויה הייתה עם ארון כמעט ריק.

מה-7 באוקטובר כל המילים כבר מאבדות משמעות, אז אני אשתמש במילים שאני מכיר. הייתה לי הזכות להיות במשלחת של משרד החוץ לאיחוד האירופי, שהוביל אותה חיים רגב, שעשו עבודה יוצאת דופן, זה ממש לראות מיד ראשונה בדיוק את הדברים שאתה מדבר עליהם ואת המחויבות המאוד מאוד עמוקה גם למדינת ישראל וגם לנו.

ואני רוצה להוסיף בדיוק בהקשר של הצעת החוק שעומדת פה, שיש שני צדדים למטבע הזה. אנחנו כולנו מתחייבים למדינת ישראל, לא רק מי שמשרת אותה, כולנו, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, ובצד השני מדינת ישראל מתחייבת לנו.

כשאנחנו באים לפה אנחנו לא מדברים אף פעם על מי אחראי ל-7 באוקטובר, כי לנו זה לא משנה, לנו משנה עכשיו שאנחנו ביום ה-87, ובינתיים מדינת ישראל לא החזירה אותם.

אני חושב שכבר למדתם להכיר אותנו, רובנו אזרחים יצרנים לגמרי, חותמים על ההצהרה הזאת. מעבר לכך, היו ב-7 באוקטובר לא מעט אנשים שלא רק שהאמינו אמונה שלמה בהצהרה הזאת, אלא שהם הלכו הרבה מעבר, הם שמו את נפשם בכפם, יצאו החוצה והצילו מאות אנשים. חלק מהאנשים שפה היום, האהובים שלהם שחטופים – יש מאות אנשים שחייבים להם את חייהם, ונכון לרגע זה מדינת ישראל לא החזירה אותם, ולא גומלת להם על ההקרבה הבלתי נתפסת. אנחנו לא מדברים בלשון מליצה, אנחנו מדברים על שני אנשים שעמדו מול 20 או מול 40 מחבלים, והצילו בכך את הקיבוץ שלהם בעוד חצי שעה או שעה עד שצה"ל הגיע, שהוא לא היה שם, עד שהמדינה שלא הייתה באותו יום הגיעה.

אנחנו לא מדברים על מי אחראי ל-7 באוקטובר. לא מעניין אותנו, באמת שלא. מה-8 באוקטובר אנחנו יכולים לדבר רק אתכם, אתם האחראים. אתם האחראים להוביל וליזום מהלך שיחזיר אותם לכאן.

ברור לנו שאנחנו לא יודעים כל מה שקורה, אנחנו יודעים רק דבר אחד, אנחנו מתקרבים לסימן השלושה חודשים, אנחנו מתקרבים לסימן ה-100 ימים, והם עדיין לא פה איתנו. האחריות על כך היא עליכם. מה-8 באוקטובר האחריות היא אך ורק על הממשלה.

ובדיוק בהמשך לדיון הערכי שמתקיים פה, אני רוצה לחבר את זה לערכי צה"ל, שזה יוזמה, חתירה למגע, שלא מפקירים אף אחד מאחור, על אחת כמה וכמה מדינת ישראל שעומדת מאחורי הערכים האלה. אנחנו פה ממש על דיון ערכי, ואני רוצה להזכיר לכם את הדיון הערכי הזה.

כל אחד שנמצא בעזה – אנחנו מדברים קודם כול על החזרת הפגיעים, הפצועים, החולים, אנחנו לא רוצים שאף אחד מהם ימות שם. כשאנחנו עכשיו מדברים על שלושה חודשים, הם כולם וכולן פגיעים, פצועים וחולים. כולם. תודה לכם.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה. אנחנו נצא לחמש דקות הפסקה. נשוב ונתכנס בשעה 09:21.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:16 ונתחדשה בשעה 09:21.)
היו"ר שמחה רוטמן
שבנו מההפסקה. אני אתן לחברי הכנסת להתייחס להצעת החוק, למה שהם ירצו.
גלעד קריב (העבודה)
לא מציגים את הצעת החוק?
היו"ר שמחה רוטמן
הציגו. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת עופר כסיף, אחריו – חבר הכנסת גלעד קריב. בינתיים אני לא מגביל בזמן, אבל תשתדלו - - -
שר החוץ אלי כהן
אולי ברשותכם אני אחזור בקצרה, בגלל שלא הייתם בתחילת הדיון.
החוק למעשה הוא חוק מאוד קצר, שאומר שכל מי שירצה לייצג את מדינת ישראל בעולם צריך להצהיר שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית. זה הבסיס שלנו כמדינה. אני חושב שיש לזה גם קונצנזוס רחב ומשמעותי.

חשוב לי אגב לומר שבמשרד החוץ יש לנו נציגים מכלל הדתות, שמייצגים אותנו בצורה נאמנה, איכותית וראויה. אני אפילו גאה על כך שבמהלך קורס הצוהרים האחרון 10% הם בני דתות אחרות, גם שהיו וגם שהצטרפו.

זו הצעת החוק שהיא מאוד קצרה ופשוטה. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
חשוב לציין בהקשר הזה שראשי האופוזיציה נתנו את הסכמתם לקידום הצעת החוק. אנחנו משתדלים בעת הזאת לקדם הצעות חוק בתיאום אופוזיציה-קואליציה, ומכאן הדיון. חבר הכנסת עופר כסיף; אחריו – חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
תודה. אני אתייחס לחוק בדיון אחר כך, אני רוצה קודם כול לחזק את המשפחות. אני מגיע הרבה למאהלים, גם פה בירושלים, גם בתל אביב, של המשפחות, גם של הנרצחים, גם של החטופים, ואני רוצה מכל הלב לחזק אותם.

תרשו לי לשתף אתכם במשהו אישי, כי מעבר לעניין הערכי, גם הפוליטי, אי-אפשר להתחמק מזה, יש לי גם נגיעה אישית לכל הנושא הזה. קודם כול, הייתי בקיבוץ נירים לפני הרבה שנים, ועדיין יש אנשים שאני מכיר שם. המדריך שהיה לי בשומר הצעיר – הבן שלו חטוף, אני מכיר טוב את החטוף, גם כלתו הייתה חטופה, היא מאלה ששוחררו; הייתי עורך עיתון של הגרעין שלי בזמנו, ולכן גם יצא לי לעבוד עם עודד ליפשיץ, שהיה עיתונאי בכיר בעל המשמר, והוא חטוף; גם לימדתי יותר מעשר שנים במכללת ספיר, ולא מעט מהאנשים שעבדנו איתם שם: מרצים, סטודנטים, עובדים, נרצחו ונחטפו; ואני מכיר גם לא מעט שהיו מהמיליה הפוליטי שלי באזור, שהיו פעילים נגד הכיבוש, גם נגד המצור על עזה, ונרצחו ונחטפו.

תרשו לי לשתף אתכם במשהו שבמיוחד כואב לי, ועדיין מדיר שינה מעיניי. חברה מאוד טובה שלי, הייתה כאחות שלי, שהייתה מזכירת החוג שלימדתי בו בספיר, סינדי פלש – כשהתחיל הטבח, כולנו זוכרים שבהתחלה היו טילים. אני לא הייתי בארץ אז, הייתי באיזה כנס, מיד כמו תמיד כשיש טילים אני פונה לחברים שלי שם באזור ודורש בשלומם – וכתבתי לסידני, ואז היא כותבת לי כך, ואני מצטט אותה: אנחנו בממ"ד כבר מעל ארבע שעות, פחד לא מתחיל לתאר את ההרגשה. שמענו אותם נוחתים ממש ליד הבית, ואז התנפלו על הבית עם דפיקות בחלונות, בדלתות וירי בחצר. לא יודעת אם נכנסו לבית, אבל נכנסו להרבה בתים. הצבא עובר מבית לבית. ראש המועצה נהרג. מטורף. מטורף. בחיים לא פחדתי כמו שאני פוחדת עכשיו. לצערי אחרי שהיא כתבה לי את זה, כעבור כמה זמן כששאלתי מה שלומה, כבר לא היה מי שיענה. היא נרצחה יחד עם בעלה. כמו שאמרתי, היא הייתה חברה מאוד קרובה, עבדנו יחד יותר מעשור. כמובן הייתי אצלה לא מעט, גם בבית.

קודם כול, אני רוצה לשלוח גם בהזדמנות הזאת, גם למשפחה שלה ולכל המשפחות שאיבדו את היקרים להם, הרבה תנחומים, חיזוקים וחיבוקים מכל הלב. וכפי שאמרתי, גם למשפחות של החטופים, אני מתחייב שחבריי ואני נמשיך לעשות כל מה שאפשר, הכול, כדי שהחטופים יוחזרו כמה שיותר מהר, מידית.

הסיסמה היא לא סיסמה, היא אמירה ערכית, היא צו קטגורי, כמו שקאנט קורא לזה, היא צו מוחלט, היא מחויבות של המדינה לאזרחיה, הם צריכים להיות פה עכשיו, עכשיו צריך לשחרר אותם. אנחנו יודעים שאין זמן. מי שאומר שיש זמן מוליך שולל אם לא יותר גרוע. אין זמן. הם צריכים להשתחרר עכשיו, וכולנו יודעים מה הדרך. גם אלה שלא רוצים להודות בזה יודעים שהדרך היא רק אחת, זה משא-ומתן וחילופים. אין דרך אחרת. כולם יודעים את זה.

יש מחלוקת על זה. אגב, יש גם מחלוקת בין משפחות שאיבדו את היקרים להם. יצאה גם עצומה של משפחות שכולות שאיבדו את היקרים להם גם בפיגועים וגם בשירות צבאי, והם קוראים לשחרר אפילו את אלה שהרגו את משפחותיהם. יש ויכוח. כולנו יודעים שגם ביהדות, לא רק פדיון שבויים, פיקוח נפש דוחה הכול.

לגבי הצעת החוק, אני אישית מתנגד להצעת החוק, אבל לא בגלל עמדותיי הידועות. עמדותיי ידועות לגבי איך אני חושב שמדינת ישראל צריכה להיראות, מה צריך להיות האופי שלה, אבל אני לא חושב שזאת הנקודה. אני פשוט חושב שההצהרה הזאת היא מיותרת ומזיקה.

כרגע יש את ההצהרה, נדמה לי שזה סעיף 34 בחוק, אם אני זוכר נכון - -
ד"ר גור בליי
כן.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
- - שאומרת באופן מפורש שמי שיוצא לשירות דיפלומטי, שירות חוץ וכן הלאה, צריך להיות מחויב, להצהיר מחויבות לחוקי ישראל. בסדר גמור, ככה צריך להיות, ככה כולנו גם פה, בשבועה שלנו כחברי כנסת: מתחייב אני לקיים את חוקי המדינה. כך צריך להיות. אין שום סיבה, שום סיבה להוסיף עוד תכנים לזה, כאלה או אחרים. לכן אני חושב שבחוק הזה, אין בו טעם.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסף. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה)
אדוני, בוקר טוב. אדוני השר, בוקר טוב לך, ברכות על התפקיד החדש, אם הכנסת תאשר, שאתה עתיד להיכנס אליו.

אדוני היושב-ראש ואדוני השר, הדיון הזה מריח כמו פרס ניחומים לשר היוצא ממשרד החוץ. גם הדחיפות בהבאת החוק הזה לדיון היום, ועוד עם כוונה להצביע, מעלה את התחושה הקשה שיש פה לא יותר מאשר צעד פופוליסטי שיאפשר לשר הנכבד, עמיתי, חברי השר אלי כהן, לומר שהוא הותיר גם ביומו האחרון במשרד איזה חותם.

על הצעת החוק הזאת ניתן לומר את מאמר חז"ל הידוע, שמקורו בתלמוד, "כל המוסיף – גורע".

הצעת החוק הזאת לא מסייעת לעיגון מעמדה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הוא גורע מעיגון מעמדה כמדינה יהודית ודמוקרטית. ומדוע? כי במקום לבוא ולומר שהגדרתה החוקתית של מדינת ישראל, כמדינה יהודית דמוקרטית, זאת נקודת מוצא, עקרון יסוד שאף אחד לא חולק עליו, שלא צריך להקים לו תומכות ופיגומים מלאכותיים, אתם אלה בהצעת החוק שמעידים על כך שצריך להעמיד כל מיני קונסטרוקציות מוזרות להגדרה הזאת.

תרשה לי להזכיר לך, אדוני שר החוץ, שהמפלגה שלך סירבה להכניס את ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בחוק הלאום. אותה הגדרה שנמצאת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק אתם סירבתם להכניס לחוק הלאום. אז אתם היום באים ומדברים איתנו על יהודית ודמוקרטית? למה לא הכנסתם את ההגדרה הזאת לחוק הלאום כדי ליצור הקבלה להגדרה שמופיעה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו?

זאת חקיקה פופוליסטית, מגוחכת. הרי ההגדרה הזאת לא נדרשת. כשאדם בא ואומר שהוא מצהיר אמונים למדינת ישראל וחוקיה, שכחת, אדוני השר, שההגדרה יהודית ודמוקרטית מופיעה בשני חוקי-היסוד שחוקקו בממשלת רבין הראשונה? אתם לא טרחתם להכניס אותה לחוק הלאום, כי לכם ההגדרה הזאת יהודית ודמוקרטית זה משחק: מתי שנוח לכם – מצוין, מתי שלא נוח לכם – אפשר לוותר. אבל ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא חלק מחוקיה של מדינת ישראל.

וכשדיפלומט אומר שהוא מצהיר אמונים למדינת ישראל וחוקיה, הוא מצהיר אמונים לכל עקרונות היסוד של מדינת ישראל, כשהראשון שבהם הוא העובדה שזו מדינה יהודית ודמוקרטית. התוספת גורעת. התוספת מפחיתה. התוספת אומרת שיש סימן שאלה מעל העיקרון הזה.

אדוני היושב-ראש, אני לא מצליח להבין את קיום הדיון היום. בוודאי אין פה הסכמה עם כל גורמי האופוזיציה. אני בוודאי תומך בהגדרה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. אני הצעתי להוסיף את ההגדרה הזאת לחוק הלאום, ואתם הצבעתם נגד. אתם, הקואליציה, הצבעתם נגד הוספת ההגדרה של יהודית ודמוקרטית לחוק הלאום, כדי ליצור את ההקבלה לחוקי-היסוד האחרים. אז אתם היום באים בזמן מלחמה? זה מה שחשוב לעסוק בו? אין הסכמה עם האופוזיציה, כי החקיקה הזאת היא חקיקה גרועה. אולי יש סיעות באופוזיציה, שנציגיהן לא טרחו להגיע היום, ואיתן יש הסכמה, אבל לא עם האופוזיציה, לא בגלל העיקרון. מפלגת העבודה יילדה – דרך אגב בשיתוף פעולה עם הליכוד של אז, הליכוד שיהודית ודמוקרטית בעבורו היה עקרון יסוד ולא תרגיל פוליטי פופוליסטי – אז בשנות התשעים, כשמהלכים חוקתיים נעשו בהסכמה רחבה בתוך הבית הזה, של המפד"ל, של מרצ, של מפלגת העבודה, של הליכוד, ואפילו של המפלגות החרדיות שהצביעו נגד, אבל את התיבה יהודית ודמוקרטית עיצבו ביחד איתן. אז אין הסכמה. בזמן מלחמה להביא את ההצעה הזאת, כדי שאתה תוכל לבוא ולנופף בה – הינה זה מה שעשיתי בתור שר החוץ?

אדוני, אני רוצה לבקש בקשה. שירות החוץ של מדינת ישראל, שהפך להיות שירות חבוט – דרך אגב אני מברך על ההסכם הקיבוצי ההולך ומסתמן, זה הישג שראוי להתגדר בו – שירות החוץ של מדינת ישראל הוא אחד מהמערכות הרגישות ביותר, כי בעצם הגדרתו הוא קשור בטבורו לאיך העולם רואה אותנו. אני מבקש שלא תצביעו היום, ואני מבקש לקבל סקירה ממרכז המחקר והמידע על הצהרות אמונים של דיפלומטים במדינות מובילות בעולם, ואני אומר מדוע. בסופו של דבר תפקידו של שירות החוץ לייצג את מדינת ישראל, אבל הוא עושה את זה במדינות זרות, ואני מאוד חושש ממצב שבו שיקולים פופוליסטיים, חסרי כל הצדקה עניינית ותוחלת, חודרים אל שירות החוץ של מדינת ישראל, ויפגעו בסופו של דבר במעמדו של שירות החוץ בישראל. אני מבקש לפני ההצבעה – זה דבר קל לביצוע – אני מבקש לקבל סקירה מהממ"מ, או ממשרד החוץ, אם הוא מכיר את הסוגיה, איך נראות הצהרות אמונים של דיפלומטים ביתר המדינות.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה.
גלעד קריב (העבודה)
אני רק אומר משפט אחרון. יש מידה גדושה של צביעות, שממשלה שהצביעה נגד הכנסת התיבה "יהודית ודמוקרטית" לחוק הלאום, תביא את החוק הזה, ועוד תקדם אותו בזמן מלחמה משיקולים פוליטיים צרים של שר החוץ היוצא.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה, חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קלנר, בבקשה.
אריאל קלנר (הליכוד)
תודה רבה. תודה, אדוני היושב-ראש ושר החוץ. אני חושב שיש דברים שאולי היה עדיף שבמציאות אחרת לא היו באים לעולם כי הם כל כך מובנים מאליהם. כולנו מצהירים פה דברים בכנסת וכולנו בטוחים שאנשים שמתמנים לתפקידים דיפלומטיים באמת יהיו מחויבים למדינת ישראל, למדינת הלאום של העם היהודי, למשטר הדמוקרטי – לכל הדברים האלה. ומה שאנחנו ראינו, שלא כצעקתה. זה לא רק שאת המובן מאליו לפעמים יש לומר, אלא לפעמים המובן מאליו לא מובן מאליו לכולם, לא תמיד. ולפעמים יש מציאות, וכבר ראינו מציאות בכנסת הקודמת, שחברת כנסת שלא מזדהה עם הנושא הזה, לפחות בנושא של מדינה יהודית היא בוודאי שלא מזדהה, והייתה אמורה להתמנות לתפקיד קונסול, ואנחנו גם מכירים במשכן - - -
גלעד קריב (העבודה)
אתה מדבר על חברת הכנסת שיריב לוין סגר איתה דיל?
אריאל קלנר (הליכוד)
אני לא יודע אם יריב לוין סגר דיל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, אתה יכול להירגע?
אריאל קלנר (הליכוד)
אדוני הנכבד, אני לא הפרעתי לך. אתה אל תפריע לי בבקשה.
גלעד קריב (העבודה)
פשוט האוזניים נשרפות.
היו"ר שמחה רוטמן
קבל ממני טיפים איך עומדים בזה...
אריאל קלנר (הליכוד)
אני רוצה לומר דבר מאוד פשוט. אנחנו גם מכירים - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
למה שניתן אמון במי שלא מצהיר את ההצהרה הזאת?
אריאל קלנר (הליכוד)
טלי. טלי. טלי, תני לי.
טלי גוטליב (הליכוד)
מי שלא רוצה להצהיר את זה, אני לא רוצה לתת בו אמון.
היו"ר שמחה רוטמן
טלי, נא לתת לחברך אריאל קלנר לדבר.
אריאל קלנר (הליכוד)
אנחנו הרי יודעים שיש גם חברי כנסת במשכן הזה שמצהירים אמונים למדינת ישראל ו"מתחייב אני", ואני לא יודע מה, אבל הם לא ממש רוצים שמדינת ישראל תישאר מדינה יהודית. לגבי הדמוקרטית אני לא יודע מה התפיסות שלהם, אבל לפחות מדינה יהודית ודאי שלא, והם שואפים לשנות אותה. בדיוק אנשים כאלה, אנחנו לא רוצים שייצגו את מדינת ישראל.

שוו בנפשכם אנשים שעכשיו צריכים לייצג את הקונצנזוס שנמצא היום במדינת ישראל, המערכה הכבדה שנכפתה עלינו, כשעם ישראל כולו מאוחד במערכה הזאת כנגד המפלצות שיצאו נגדנו, כולו, מימין ומשמאל, אבל יש איזה גורמי שוליים שהם נגד, ופתאום אותו גורם שוליים בגלל איזה צורך פוליטי, אינטרסנטי יושב ומייצג אותנו באיזה משרה דיפלומטית, והוא חושב אחרת – איך הוא יכול לייצג את מדינת ישראל? איך?

לא כל דבר זה רק החוק הכתוב, הפורמלי, כי לפי החוקים זה מכלול גדול של דברים, ומיני הצהרות רבות, אנשים חותמים על משהו. פה יש הצהרה מאוד מאוד ברורה על דבר שנמצא בקונצנזוס מלא מקיר לקיר במדינת ישראל, הוא לא נופל בשום תחום אפור של החוק, וראוי שהסגל הדיפלומטי של מדינת ישראל בכל מקום שהוא, שהוא מייצג את ישראל גם בעתות קשות כמו העת הזאת, ייצג את הקונצנזוס הרחב של הציבור בישראל, ולכן טוב החוק הזה.
גלעד קריב (העבודה)
אתה בעד להוסיף "יהודית ודמוקרטית" לחוק הלאום?
היו"ר שמחה רוטמן
חבר הכנסת קריב, למה אתה מפריע?
אריאל קלנר (הליכוד)
אתה בעד להוסיף אלף ואחד דברים אחרים לחוקים אחרים? חוק הלאום מגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית, וזה דבר דמוקרטי.
גלעד קריב (העבודה)
ההגדרה "יהודית ודמוקרטית".
אריאל קלנר (הליכוד)
יש הגדרת לאום.
גלעד קריב (העבודה)
לא קשור. גם בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לא עוסקים ב"יהודית ודמוקרטית", ועדיין זו הגדרת היסוד.
אריאל קלנר (הליכוד)
יש הגדרת לאום שלנו. הגדרת הלאום שלנו היא מדינה יהודית, ובחוק-יסוד: הלאום הוא מגדיר את הלאום. יש 12 חוקי-יסוד אחרים שמגדירים את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. יש חוק-יסוד אחד, חוק-יסוד: הלאום שמגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית, וטוב שגם הוא קיים.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה לחבר הכנסת קלנר. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד)
אני באמת מתפלאת. רציתי להבין משהו, יש למישהו בעיה עם הגדרת המדינה שלי כמדינה יהודית ודמוקרטית? אומנם יש גורמים רדיקליים, פרוגרסיביים, ששואפים להפוך את המדינה הזאת למדינת כל אזרחיה, ולכן אנחנו כאן. אנחנו כאן כדי לשמש שומרים בהיבט הזה, שהמדינה הזאת תשמור על הגדרתה ככזאת.
גלעד קריב (העבודה)
אין ספק, אתם עושים עבודה נהדרת בשמירה על המדינה...
טלי גוטליב (הליכוד)
ולכן כל הכבוד לשר אלי כהן. כל הכבוד. סוף כל סוף הגיעה העת שלא רק שרים יהיו מחויבים להגדרת המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא רק חברי כנסת ולא רק שופטים.

סליחה, אני דורשת, ואני מסכימה עם הצעת החוק הזאת, שכל מי שמייצג אותי בעולם יהיה מחויב להגדרת המדינה הזאת, אחרת אנחנו נמצא את עצמנו בעומק של פרוגרס, ואנשים שמייצגים אותנו ולוקחים חלק בטרלול, טרללת.
גלעד קריב (העבודה)
- - -
טלי גוטליב (הליכוד)
לא נורא, גלעד. אל תתייאש. לא נורא. אם פעם תצליחו להביא, נגיד 40 מנדטים, מפלגת העבודה, אולי תצליחו לשנות משהו.
גלעד קריב (העבודה)
נביא. נביא. אל תדאגי.
טלי גוטליב (הליכוד)
לשמחתי הרבה אנחנו כאן, ואנחנו כאן כדי לשמור מאוד, באופן ברור, על הגדרת המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אני מבהירה כאן ששמעתי מפסק הדין שדלף, של בית משפט עליון, יש שם אמירות לגבי חוקה. אז אני רוצה להגיד לכם כאן, עם ישראל, את הדבר הבא: לו דעתי תישמע, מדינת ישראל לא צריכה חוקה. אנחנו מדינה שאם אנחנו נקיים בה חוקה, כהגדרתה בעולם וכהבנתה המשפטית, אז אנחנו לא נוכל להגדיר את המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. לו תהיה כאן חוקה, אנחנו לא נוכל לתת תעדוף ללאום היהודי, ולכן צריך מאוד להיזהר בהיבט הזה. אנחנו מדינה שוחרת זכויות אדם, אך ההגדרה של המדינה היא יהודית ודמוקרטית, שוות זכויות לכל אזרחיה. זאת ההגדרה. אנחנו לא ניפול פה להגדרה של חוקה, אל תיפלו פה, תלמדו את הסוגיה הזאת לעומק. לא סתם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לא כולל את עקרון השוויון. אומנם השוויון הוא נגזרת פרשנית של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש שוויון מוחלט לכל האזרחים, והפרשנות היא תמיד מרחיבה בשוויון, תדעו לכם תמיד אם בית המשפט העליון בפרוגרס שלו שואף לחוקה, השאיפה הנכבדת הרבה יותר של זה נחבאת אל ההגדרה בתחכום מאוד מאוד רב זה להפוך את המדינה למדינת כל אזרחנו.
גלעד קריב (העבודה)
איזה שטויות.
טלי גוטליב (הליכוד)
אנחנו מדינה יהודית דמוקרטית, שוות זכויות לכל האזרחים. ומי שמייצג אותנו, התחייב לשמור אמונים להגדרה הזאת; ולא, שילך לעבודה אחרת, זה הכול.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. היועץ המשפטי לוועדה רצה להגיד כמה דברים, ואז נשמע את נציגי הממשלה. בבקשה, אדוני היועץ המשפטי.
ד"ר גור בליי
הצעת החוק, כמו שהוצג פה, מבקשת להוסיף להצהרת האמונים – תיכף נדבר על הצהרת האמונים הבסיסית שחלה על כל עובד שירות המדינה – כאשר מדובר בראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית בחו"ל, להוסיף להצהרה שלו גם התחייבות לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

ופה, אני חושב שהייתה התייחסות מסוימת לשאלות שאני אשאל, אבל אני אשמח לשמוע עוד איזה הרחבה, לחדד את העובדה שכבר היום יש שבועת אמונים של כל עובד מדינה, לרבות ראש רשות דיפלומטית. שבועת האמונים הזאת היא מאוד דומה במבנה שלה לשבועות אמונים של בעלי תפקידים רבים, שאין חולק לגבי היותם מייצגים של המדינה, ותיכף אני אזכיר כמה מהם. השאלה היא מה ההצדקה להבחנה בין שבועות האמונים? זאת אומרת, כבר יש איזה פורמט קיים לגבי גורמים, שהם גורמים רשמיים וממלכתיים בכירים ביותר, מדוע יש צורך בעניין הזה, להוסיף שבועת אמונים נוספת?

קודם כול, כפי שכבר צוין, בסעיף 34 לחוק שירות המדינה (מינויים), שחל על כל עובדי המדינה, לרבות על דיפלומטים, כתוב: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולמלא ביושר ובאמונה כל חובה המוטלת עליי כעובד המדינה.

יש דבר מאוד דומה אולי על הגורם הכי ייצוגי של אזרחי ישראל, נשיא המדינה – אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולמלא באמונה את תפקידי כנשיא המדינה.

חבר כנסת – אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. יש לראש ממשלה, שר, מבקר המדינה, שופט. יש פורמט של "לשמור אמונים למדינת ישראל וחוקיה" ואז "למלא באמונה את תפקידי" כחבר כנסת, כנשיא.

כלומר, יש כבר משהו מאוד יסודי בעניין הזה, שרואים אותו כחוט השני אצל גורמים רשמיים, בוודאי מאוד ייצוגיים דוגמת נשיא, דוגמת שר, דוגמת מבקר המדינה, דוגמת חבר הכנסת. השאלה, מה התכלית של החריגה מהפורמט המאוד מאוד ברור הזה? ומה ההצדקה לייחד את הדיפלומט מול גורמים אחרים, שגם הם גורמים מאוד נכבדים וממלכתיים, אולי הבולט שבהם נשיא המדינה? זו שאלה שעולה לגבי הדבר הזה. והאם אין די בהתחייבות לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, שכוללת מיניה וביה גם את היותה מדינה יהודית ודמוקרטית, כדי לענות על הצורך של זה? או אם להציג את זה בצורה הכי פשוטה, אם זה טוב לנשיא המדינה, למה זה לא טוב לשגריר? מה שמספיק לנשיא המדינה למה הוא לא מספיק לשגריר?
גלעד קריב (העבודה)
מה המשמעות על יתר הצהרות האמונים? אני לא מבין, אם לחוקיה לא מספיק על מנת שיהיה ברור שזה גם להגדרה החוקתית של ישראל כיהודית ודמוקרטית, אז מה אתם אומרים, שהנשיא לא מתחייב, שאנחנו לא מתחייבים?
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, תודה.
אריאל קלנר (הליכוד)
הנשיא נבחר.
גלעד קריב (העבודה)
מה הקשר? הוא לא מחויב למסר החוקתי הזה?
היו"ר שמחה רוטמן
סליחה, אני לא מבין. אדוני היועץ המשפטי באמצע דבריו, אני לא מבין מדוע מתפרצים לו.
ד"ר גור בליי
אני חושב בשאלה הזאת שראוי שהממשלה תביא בפני הוועדה יותר את הבסיס, בעיקר אולי להבחנה בהקשר הזה בין הדיפלומט לבין הנציגים האחרים.

ברמה שמעבר לתכלית, עד כמה שאני מבין מבחינת התחולה של החוק, אני מבין שהיא חלה, ורציתי לוודא מבחינת נציגי הממשלה כעניין פרקטי שהדבר הזה ברור, שזה חל, עד כמה שאני מבין, פרט 23 לתוספת השנייה, שזה אותם דיפלומטים שעוברים אישור ממשלה, שזה שגריר, ציר וקונסול כללי, אם הוא מכהן כראש נציגות. עד כמה שאני מבין אלה אותם גורמים. רציתי רק לוודא שהדברים האלה ברורים מהנוסח הזה, כי ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית זה לא בדיוק הנוסח שמופיע בחוק שירות המדינה (מינויים) - - -
היו"ר שמחה רוטמן
להתאים את הנוסח שמדובר - - -
ד"ר גור בליי
היום כתוב: שגריר, ציר וקונסול כללי, אם יכהן כראש נציגות, הוא הגורם שעליו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
עליו מוגש אישור ממשלה.
ד"ר גור בליי
בדיוק.
היו"ר שמחה רוטמן
השאלה, האם הכוונה באמת אליו או לעוד גורמים?
ד"ר גור בליי
בישיבות ההכנה הבנו שהכוונה אליו, אבל השאלה אם הנוסח הזה מספק בעניין הזה. אלה הדברים המרכזיים, גם לגבי שאלת התכלית וגם לגבי שאלת הנוסח.
שר החוץ אלי כהן
אני אענה בקצרה, לא בצד המשפטי, אלא בצד הפרקטי, ואחרי זה הגורמים המקצועיים יוסיפו.
היו"ר שמחה רוטמן
נמצאת איתנו בנושא הזה מן הסתם גם תמר קפלן בזום, משנה ליועמ"ש למשרד החוץ.
שר החוץ אלי כהן
קודם כול, השאלה שלך היא שאלת טעם בהחלט. אגב, אני שמח שגם חברי הכנסת מהאופוזיציה וגם מה שאמר חבר הכנסת קריב, אני חושב שהבנתי מדבריו שלרוח הדברים של מדינה יהודית ודמוקרטית הוא מסכים.
גלעד קריב (העבודה)
אני בוודאי.
שר החוץ אלי כהן
אני שמח שזאת הייתה ההתייחסות, ולפחות יש קונצנזוס על הדבר הזה. רק אגב בהערת ביניים אני אגיד: חבר הכנסת קריב, אני חושב שרואים ביתר שאת את פעילות משרד החוץ, במיוחד מאז ה-7 באוקטובר בכל רחבי הארץ. שמענו קודם ממי שהיה ממשפחות החטופים, איך השגרירים היו וליוו אותם בחו"ל.
גלעד קריב (העבודה)
אני מסכים. בזה צריך לעסוק.
שר החוץ אלי כהן
הם עושים עבודה נאמנה ועבודה טובה וחשובה. אבל הצעת החוק הזאת לא מגיעה סתם כך, הרי השאלה הזאת הייתה לגיטימית אלמלא לפני כשנה וחצי אושרה בממשלה מינויה של מישהי, שלא מכירה במדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. ומה שאתה אומר, זה היה בהחלט במקום. ההצעה הזאת נולדה על רקע מקרה ספציפי שקרה. זאת המטרה של אותה הצעה. לשאלתך, בצורה הפרקטית עובדה שזה לא מנע זאת. זה בעניין הפרקטי. בצד המקצועי יוכלו להתייחס הגורמים.
היו"ר שמחה רוטמן
נעלה בזום את תמר קפלן, המשנה ליועץ המשפטי של משרד החוץ. אם את יכולה, תתייחסי גם לדברים ששאל היועץ המשפטי לוועדה. וככל שיש לכם נתונים או מידע ביחס לשאלתו של חבר הכנסת קריב, לגבי הצהרות אמונים במדינות אחרות. בבקשה.
תמר קפלן
בוודאי. תודה רבה. בוקר טוב. ראשית, לשאלתו של היועץ המשפטי של הוועדה, אני רק אסביר ואדייק במה מדובר. הצעת החוק הזאת חלה על ראשי נציגות דיפלומטית וקונסולרית, מה שאנחנו קוראים לו "שגרירים וקונסולים כלליים". זה חשוב גם משפטית להבין על מי זה חל. זה בעצם חל על יותר מ-100 ראשי נציגויות, ומי שעומד בראש כל המוצבים הקדמיים שלנו ברחבי העולם. מי שעומד בראש הוא נציג הריבון, ובאופן ציורי הוא דגל מהלך, והוא הסמל של מדינת ישראל בחו"ל. זה לא חל על כל הדיפלומטים בחו"ל. יש מאות דיפלומטים בחו"ל, אגב כמחציתם בשירות החוץ אבל לא במשרד החוץ, אבל הגורם שהוא ראש הנציגות, הוא הגורם הבכיר ביותר מטעם הריבון, המייצג את המדינה, הפנים של המדינה. יש לנו משפט במשרד החוץ כאורח חיים, שהוא בכל מעשיו, הליכותיו ודבריו הוא נציג המדינה כשהוא בחו"ל.

חשוב מאוד להבין את זה, ואני אתייחס לזה. בעצם השאלות שהועלו על ידי היועץ המשפטי של הוועדה עלו גם בינינו בדיונים פנימיים, אני חייבת להגיד לעתים סוערים, גם עם משרד המשפטים והנציגות במשרד רוה"מ וגורמים אחרים, וכל הדברים האלה לובנו. זה דבר אחד.

אנחנו מודעים אגב כמובן להצהרת האמונים החלה על כל עובדי המדינה ועל נבחרי ציבור, שזה קצת שונה. זו הדלתא כשאתם שואלים למה צריך להוסיף את הדלתא הזאת. גם נשארנו מאוד נאמנים לשפה של החוק הזה, זה דבר אחד, ונסביר למה חשבנו שהדלתא הזאת היא כן הכרחית, חשובה, חיונית לגבי ראשי הנציגויות בחו"ל, כמו שאמרתי זה סביב 100 אנשים.

הנקודה השנייה היא יותר עניין של מדיניות. השאלה שלי כמשפטנית, האם יש מניעה משפטית, האם החוק הזה הוא טוב או לא טוב, זה עניין של מדיניות, ונדמה לי שהשר וגורמי המדיניות ידעו להסביר את זה טוב ממני. אבל השאלה אם יש מניעה משפטית בעינינו היא חשובה, לא רק להסביר למה זה חשוב.

אני אגיד שוב, אני לא יודעת להרחיב על נוסח הצהרות אמונים בחו"ל, אבל אני כן יודעת להגיד שנציג המדינה בחו"ל, ושמענו את זה גם מהמשפחות, כשמאוד מאוד היה חשוב מבחינתי לשמוע את דבריהם בלי קשר לדיון הזה, בכלל, והחשיבות שאנחנו מייחסים לעניין הזה במשרד החוץ בכל דבר שאנחנו עושים, כמו שאמרה אימא של רומי, החשיבות היא שאותו גורם – בעולם הדיפלומטי יש הרבה מאוד טקסיות – הגורם הזה שעומד בראש הנציגות, שהולך לאו"ם, שהוא הנציג מול הממשל במדינה המקבלת או מול הפרלמנטים, מול דעת הקהל, הוא הגורם שבמהותו, בסמליות שלו, בעצם התפקיד שלו, צריך לייצג את המדינה.

כמשפטנית אני חושבת שהתיבה של "יהודית ודמוקרטית", כמו שזה הוזכר כבר בדיון, זו תיבה שמוסכמת בחוקי-היסוד, בפסיקת בית המשפט העליון, בפסיקות אחרות, ולכן גם דייקנו אותה עם משרד המשפטים בדיוק איך לכתוב את זה. אפילו בתקנון משרד החוץ יש התייחסות שונה לראשי נציגויות ולממלכתיות הנדרשת מהם, לייצוגיות, למעמד שלהם, לזה שהם מופת ודוגמה לכל אחד אחר. בעינינו זה לא הסדר שלילי לגבי שום עובד מדינה אחר, בטח לא לגבי הייעוץ המשפטי או כל עובד משרד אחר או עובד משרדים אחרים, שהם מאוד מאוד חשובים, וזו גם שאלה שעלתה. יש משהו אחר בעולם הדיפלומטי הזה. יושבת בחדר גם מירב מרקס, עורכת דין בכירה אצלנו, ששירתה עכשיו חמש שנים בז'נבה, אולי אחד המקומות הכי קשים מבחינת מוסדות האו"ם והגישה לישראל בעולם, היא יכולה להסביר מה המשמעות, או גיורא לוטרשטיין, שהוא סגן ראש ההון האנושי אצלנו, הם יכולים להסביר מה זה אומר ששגריר ישראל באו"ם, השגריר ארדן או השגרירה בז'נבה נכנסים לחדר, ואיך הם נתפסים בעיני הקהילה הבין-לאומית ומה הם מייצגים.

אני אשמח לענות על כל שאלה. אנחנו חושבים שהגענו אחרי הרבה מאוד דיונים לנוסח שהוא נוסח שמנסה לאזן בין כל השיקולים האלה בצורה הטובה ביותר. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה. גלעד, רצית לשאול שאלה?
גלעד קריב (העבודה)
שתי שאלות ברשותך, גברתי. ראשית, אני אומר עוד פעם, ברור שתפקידם של יועצים משפטיים הוא להניף דגל אדום כשמגיעים למצב של מניעות. זה ברור, אבל על פניו לא בזה מתמצה תפקידם של יועצים משפטיים בתהליך החקיקה. וגם כשלא מגיעים לכדי מניעות, ובוודאי לפחות מבחינתי אין כאן כל מניעות חוקתית, אני בהחלט תומך בהגדרתה של ישראל כיהודית ודמוקרטית, הייתי שמח להוסיף את זה בראש כל אחד מ-13 חוקי-היסוד, יש לי הצעות כאלה, מי שמתנגד להן כרגע זו הממשלה שאדוני חבר בה, אבל ליועצים משפטיים יש גם תפקיד להציג קשיים בהצעות חוק גם אם אין מניעות. הציפייה שהצעת חוק שלוקחת הצהרת אמונים אחת מבין קשת של הצהרות אמונים, ורק בה מכניסה את התיבה הזאת, שהצעת חקיקה שבאה ואומרת שמכל עקרונות היסוד החוקתיים, שמוזכרים בחקיקה, רק את זה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, אלה דברים שאמרת קודם. זו לא שאלה חדשה.
גלעד קריב (העבודה)
אני שואל, האם לשיטת הייעוץ המשפטי של משרד החוץ וגם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שני לא יודע אם היא נמצאת פה, האם אתם לא חושבים שיש בעיה בהצעת החוק הזאת על העובדה שזאת הצעת חוק שעושה מהלך מאוד מאוד מצומצם רק בעניין הזה?

שאלה שנייה. אני מניח בכל זאת שהגורמים המשפטיים במשרד החוץ, בגלל העובדה ששירות דיפלומטי זה לא רק המצאה ישראלית, אתם פחות או יותר מכירים מה קורה בעולם.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, אתה חוזר על השאלות שלך שאמרת בהתחלה.
גלעד קריב (העבודה)
לא נורא, אדוני.
היו"ר שמחה רוטמן
זה קצת נורא.
גלעד קריב (העבודה)
לא נורא. יותר נורא בעיצומה של מלחמה לעשות דיון פופוליסטי. זה יותר נורא. האם אין לכם שום מידע על מה קורה בעולם בנושא הצהרות אמונים? אין מאגר ידע בסיסי לגבי חקיקת השירות הדיפלומטי במדינות מערביות דמוקרטיות אחרות? זה קצת מפתיע ומאכזב אם אין לכם שום מידע בנושא.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה. תמר, אם את רוצה, תתייחסי, ואם יש פה נציגי ייעוץ וחקיקה שירצו להתייחס.
תמר קפלן
אני אשמח להתייחס רק לנקודה הראשונה. לגבי המידע, יכול להיות שאנחנו יכולים לעשות את הבדיקה. היו לנו, לשירות הדיפלומטי, בדיקות בעבר, לא בנקודה הזאת, למיטב זיכרוני.
גלעד קריב (העבודה)
אני אשמח לקבל את זה.
תמר קפלן
אני מסכימה לחלוטין עם מה שחבר הכנסת קריב אומר, תפקידנו בוודאי לא רק במניעה חוקתית, אבל בשני המקומות דייקנו, גם על מי זה יחול מבחינת הממלכתיות, האם זה יחול על כל העובדים, על כל העובדים בחו"ל, ואני חושבת שדווקא זה שדייקנו את זה לראשי הנציגויות זה נותן נימוק וטעם למה זה יותר נכון כמדיניות משפטית ובכלל, ובצד השני דייקנו את התיבה של מדינה יהודית ודמוקרטית. ולכן בעיניי השילוב הזה ביחד הוא בדיוק המקום שהייעוץ המשפטי, ביחד עם הקולגות שלנו בנציבות, משרד רוה"מ, משרד המשפטים כמובן, זה יצר את ההצעה שאנחנו מביאים בפניכם.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה. מישהו ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים?
עמרי בן צבי
שלום, בוקר טוב, אני לא חושב שיש לי מה להוסיף מעבר למה שאמרה תמי, היועצת המשפטית של משרד החוץ. שר החוץ הסביר את הנחיצות מבחינת המשרד, וגם הייעוץ המשפטי של המשרד.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה. רק שאלת חידוד בהמשך לדברים שאמר היועץ המשפטי. ראש הנציגות אני מתאר לעצמי שהוא ייתן שתי הצהרות, כי בדרך כלל אנשים, למעט במקרים נדירים, לא מתמנים ישירות, בדרך כלל זה אנשים שכאשר הם התקבלו לשירות המדינה הם נתנו את ההצהרה לפי סעיף 34, ואז הם נציגים קונסולריים. השאלה אם כאשר מישהו כן מתמנה ישירות לתפקיד ראש נציגות הוא ייתן שתי הצהרות או שייתן הצהרה אחת? ואז ממילא זה גם עולה לשאלה האם לאחד את נוסח ההצהרות.
גלעד קריב (העבודה)
אפשר להוסיף שאלה?
היו"ר שמחה רוטמן
רק אם זה לא דיון פופוליסטי בזמן לחימה...
גלעד קריב (העבודה)
זה דיון פופוליסטי בזמן לחימה, אבל אני רק רוצה רגע להבין. אנחנו יודעים שמי שמתמנה לתפקידים דיפלומטיים, לא על בסיס פוליטי, אלא עובדי שירות החוץ, הם עושים שלוש שנים בשליחות דיפלומטית, ואז הם חוזרים לתפקיד מטה, כל פעם כשהם יצאו הם צריכים להצהיר מחדש?
היו"ר שמחה רוטמן
בפניך באופן אישי.
גלעד קריב (העבודה)
אני לא מבין. זה צריך להיות מוסדר. די בהצהרה חד-פעמית או בכל חמש שנים אדם צריך - - -
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד.
גלעד קריב (העבודה)
אני שואל שאלה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין שאתה שואל. מן הנימוס הוא שכאשר אני שאלתי שאלה, יכול להיות שהתשובה לשאלתי גם תענה לשאלתך.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה לצמצם זמנים, כי כבר נגמר הזמן על פי לו"ז הדיונים.
היו"ר שמחה רוטמן
יש לנו זמן, אין לנו בעיה.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה תשובה רק להבין את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה, גלעד. הוא ייתן שתי הצהרות?
עמרי בן צבי
לפי מיטב הבנתי הוא יצהיר שתי הצהרות, בגלל שיחולו עליו שני סעיפים.
היו"ר שמחה רוטמן
וגם כתוב "מבלי לגרוע מהוראות סעיף 34", אבל כמובן אדם שבא מתוך השירות, את ההצהרה הוא כבר עשה כשהוא נכנס פנימה.
תמר קפלן
מבחינה פרקטית כל עובד מדינה כשהוא מצטרף בתיק הקליטה הוא חותם על הטופס הזה. - - - נציגות, אני מזכירה שוב, זה גם אחד הסממנים, זו משרה שטעונה אישור הממשלה. גם זה מראה את ההבדל ממשרות אחרות.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור.
ד"ר גור בליי
אולי לא לאחד, אבל אם יש סיטואציה שבה בן אדם נותן רק את ההצהרה הזאת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אין.
ד"ר גור בליי
יש. אם הוא דיפלומט מקצועי - - -
גיורא לוטרשטיין
יכולה להיות סיטואציה כזאת. מינוי פוליטי כשהוא לא מגיע מתוך השירות.
ד"ר גור בליי
אני מדבר על סיטואציה אחרת. יש סיטואציה שדיפלומט מקצועי, שכאשר הוא נקלט במשרד החוץ, הוא נתן את ההצהרה הבסיסית של סעיף 34. עכשיו ממנים אותו להיות שגריר בצרפת, אז הוא נותן את ההצהרה החדשה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה מה שתמר ענתה. היא ענתה לי.
ד"ר גור בליי
לא. יש לי שאלה אחרת. באותה סיטואציה שהוא נותן את ההצהרה הזאת, החדשה, האם אין טעם להוסיף בכל זאת את החלק השני, שקיים בכל ההצהרות, "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמלא באמונה את תפקידי". את הפן של למלא באמונה.
היו"ר שמחה רוטמן
יש התנגדות למלא באמונה את תפקידי?
תמר קפלן
הוא נתן 20 שנה לפני זה כשהוא נכנס למשרד החוץ.
היו"ר שמחה רוטמן
הכוונה היא עדיין שהוא נותן הצהרה נקודתית, אז שיהיה כתוב שם "ולמלא באמונה את תפקידי". אני לא רואה סיבה, אבל זה מבחינתי ייכנס גם לנוסח הוועדה.
גלעד קריב (העבודה)
אפשר תשובה גם לשאלה שלי? אני באמת מנסה להבין. המטרה היא שאדם - - -
שר החוץ אלי כהן
לגבי שאלתך אם פעם אחת או יותר?
גלעד קריב (העבודה)
הרי אדם הוא פעם שגריר, ואחרי זה הוא חוזר להיות - - -
שר החוץ אלי כהן
חבר הכנסת קריב, הבנתי את שאלתך. אני חושב שמספיק פעם אחת.
גלעד קריב (העבודה)
אולי ב-20 שנה הוא כבר נסוג מהמחויבות שלו.
גיורא לוטרשטיין
דיפלומט אצלנו נקלט כצוער בתחילת הדרך. בדרך כלל הוא עושה שתי שליחויות ראשונות, חוזר לתפקיד מטה, ויוצא שוב ושוב הלוך-חזור לתפקידי מטה בחו"ל. יש להניח שבפעם הראשונה שהוא יהיה ראש נציגות זה יהיה אחרי 15-12 שנה במשרד, במקרה הטוב, ואז הוא ייתן - - -
היו"ר שמחה רוטמן
ואז הוא ייתן את ההצהרה הזאת.
גיורא לוטרשטיין
הוא ייתן את ההצהרה הזאת בפעם הראשונה.
היו"ר שמחה רוטמן
אלא אם כן הוא מונה ישירות מבחוץ.
גיורא לוטרשטיין
אלא אם הוא מונה מבחוץ כמובן. הוא יחזור לתפקיד מטה, ואז אולי הוא יצא שוב להיות ראש נציגות. יכול להיות שהוא יהיה ראש נציגות מספר פעמים.
גלעד קריב (העבודה)
על פי החוק היבש כרגע בכל פעם כשהוא ממונה לראש נציגות, הוא צריך להישבע אמונים.
היו"ר שמחה רוטמן
להצהיר. אנחנו לא נשבעים. נוסח הוועדה, אדוני היועץ המשפטי, תקרא אותו בבקשה.
גלעד קריב (העבודה)
אדוני מוכן לאפשר לממ"מ להציג פה את הבדיקה?
היו"ר שמחה רוטמן
לא. אני לא רואה צורך.
גלעד קריב (העבודה)
את כל מידת הציניות שלי כיוונתי לשר. אני באמת שואל.
היו"ר שמחה רוטמן
אני עונה לך.
גלעד קריב (העבודה)
לפני שאתה עונה לי, אני מבקש עמדה מקצועית מגורמי מקצוע.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, סליחה, עם כל הכבוד, ביקשת שלוש פעמים, שאלת את זה פעמיים, ענו לך מה שענו לך נציגי המשרדים.
גלעד קריב (העבודה)
אז יש לי שאלה לגורמי המקצוע במשרד החוץ.
היו"ר שמחה רוטמן
שאלת אותם.
גלעד קריב (העבודה)
הם לא ענו לי. אני שאלתי אותם האם יש מידע, אני מבקש לשאול שאלה אחרת. אפשר?
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד - - -
גלעד קריב (העבודה)
מה לעשות, יש לי שאלה.
היו"ר שמחה רוטמן
שאלת שלוש פעמים את אותה שאלה. בתנאי שזו שאלה חדשה, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה)
שאלה משיקה, אבל חדשה.
היו"ר שמחה רוטמן
וזו שאלה אחרונה.
גלעד קריב (העבודה)
אתה רוצה למנוע מחברי כנסת לשאול שאלות?
היו"ר שמחה רוטמן
כן, אני רוצה למנוע מחברי כנסת לעשות דיון פופוליסטי בזמן לחימה.
גלעד קריב (העבודה)
זה הדיון הפופוליסטי? יש פה מישהו אחד מסביב לשולחן שחושב שזה דיון ענייני בזמן לחימה?
היו"ר שמחה רוטמן
שאל בבקשה את שאלתך.
גלעד קריב (העבודה)
זה פרס ניחומים לשר היוצא. השאלה היא פשוטה, האם נשאלה לא בדרגים המשפטיים במשרד החוץ, אלא בשירות הדיפלומטי, באותן יחידות מטה שאחראיות על השירות הדיפלומטי, האם יכולה להיות השלכה שלילית לחקיקה הזאת על הדרך שבה מדינות אחרות, שלא עושות דבר כזה - - -
משה סעדה (הליכוד)
הפרת אמונים.
היו"ר שמחה רוטמן
משה, באמת.
גלעד קריב (העבודה)
משה, לא היית עד הרגע בדיון. כולם בעד הצהרת אמונים למדינה ולחוקיה. אני שואל, האם התקיים דיון בהנהלת משרד החוץ עם הגורמים האמונים על השירות הדיפלומטי איך צעד כזה ייתפס על ידי המדינות שמאמנות או מארחות?
היו"ר שמחה רוטמן
תודה על שאלתך. משרד החוץ, יש לכם מה להוסיף?
גיורא לוטרשטיין
לפי מיטב ידיעתי - - -
גלעד קריב (העבודה)
אגף משאבי אנוש עונה על זה?
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, שאלת את הגורמים המקצועיים. יש פה ממשרד החוץ, תן להם לענות בבקשה, הם יבחרו מי עונה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
השאלה של גלעד, למי שלא הבין, האם אי-אפשר בכל זאת למצוא איזה נימוק להתנגד.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה לכולם. מי עונה מטעם משרד החוץ?
מרב מרקס
השיקולים המדיניים של ההחלטות שהתקבלו במשרד הם תמיד חלק מהשיקולים שלוקחים. העובדה ששגרירי מדינת ישראל בחו"ל מייצגים את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית זה לא דבר חדש. אין חידוש בדבר הזה, ולכן זה לא מנע מאיתנו - - -
ה גלעד קריב (העבודה)
הנושא נידון?
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד.
גלעד קריב (העבודה)
מותר לי לשאול שאלה?
היו"ר שמחה רוטמן
מותר לך לתת לענות לשאלות. אתה מציק, אתה לא שואל. הינך מטריד את עובדי המדינה שמנסים לענות לשאלתך.
גלעד קריב (העבודה)
אתה לא רוצה לדעת מה עובדי משרד החוץ חושבים על החקיקה הזאת. שוחחתי עם לא מעטים מהם, כולל עם שגרירים מאוד בכירים.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור. אם אתה רוצה גם לשאול וגם לענות - - -
גלעד קריב (העבודה)
אני שואל, האם התקיים על זה דיון?
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, אתה סיימת את שאלתך. תן לה לענות בבקשה. נשמע את תשובתה. תודה.
מרב מרקס
אני חוזרת ואומרת שכלל השיקולים, כולל השיקולים המדיניים, היו בחדר כאשר דובר בחוק הזה, גם הגורמים המקצועיים היו חלק מהשיח בעניין הזה.
גלעד קריב (העבודה)
תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה. אדוני היועץ המשפטי.
ד"ר גור בליי
לגבי שאלת ההבהרה, להבנתכם זה חל על מי שחל עליו פרט 23 לתוספת, נכון? זאת אומרת, זה שגריר, ציר וקונסול כללי אם יכהן כראש נציגות. גם ציר יכול להיות בראש נציגות קונסולרית.
תמר קפלן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
ענתה תמר מהזום – כן.
תמר קפלן
נכון, פשוט בחרנו ניסוח שאני חושבת שמופיע במקומות אחרים שהוא יותר ברור, כי הניסוח הוא מאוד ארכאי. נציגות קונסולרית זה כמו הקונסולית הכללית בניו-יורק או לוס אנג'לס או מיאמי וכו'.
ד"ר גור בליי
בארצות-הברית לצורך העניין - - -
היו"ר שמחה רוטמן
יש כמה וכמה ראשי משלחות.
ד"ר גור בליי
כמה ראשי נציגות, גם בוושינגטון, גם בניו-יורק.
היו"ר שמחה רוטמן
בבקשה, אדוני היועץ המשפטי.
ד"ר גור בליי
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג–2023
הוספת סעיף 34א
1.
בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959‏, אחרי סעיף 34 יבוא:



"הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית
34א.
בלי לגרוע מהוראת סעיף 34, מי שימונה לפי סעיף 23 למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית בחוץ לארץ חייב, לפני שיימסר לו כתב מינוי לפי סעיף 17, להצהיר הצהרה זו:








"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמלא באמונה את תפקידי";







ההצהרה תהיה בפני שר החוץ או עובד המדינה שהוסמך לכך בתקנות."


סעיף 34 זו הצהרת האמונים הרגילה. סעיף 23 זה באישור ממשלה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה נוסח הוועדה. ככל שיש חברי כנסת שמעוניינים להגיש הסתייגות כאן בדיון, מוזמנים לעשות זאת. הבנתי שהוגשו מספר בקשות רשות דיבור, אך לא הוגשו הסתייגויות.
גלעד קריב (העבודה)
אני לא נוהג להסתייג מחוקים פופוליסטיים. אני מבקש רשות דיבור לכל חברי סיעת העבודה. אני מבקש שייאמר בפרוטוקול בצורה ברורה שאין הסכמה עם האופוזיציה לגבי קידום הדיון הזה. לא הייתה הסכמה עם האופוזיציה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני רק אומר לפרוטוקול - -
משה סעדה (הליכוד)
זה חוק שמחזק.
גלעד קריב (העבודה)
זה חוק שמחליש.
היו"ר שמחה רוטמן
- - שלמיטב ידיעתי מרכזת האופוזיציה מירב בן ארי נתנה את הסכמתה.
גלעד קריב (העבודה)
סליחה, זה חשוב לי לומר.
היו"ר שמחה רוטמן
אמרת את אמירתך, מותר לי לומר את אמירתי. תודה, גלעד.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה לומר שחברת הכנסת מירב בן ארי מייצגת את סיעת יש עתיד, היא לא מייצגת את ההסכמות עם כל סיעות האופוזיציה. אני מבקש שזה יובן להבא.
היו"ר שמחה רוטמן
זה נרשם לפרוטוקול. תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה)
חוק מיותר בזמן - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בנוסח הצעת החוק כפי שנקרא, מי בעד הצעת החוק, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – שלושה
נגד – 1
נמנעים – 1
הצעת החוק אושרה.
גלעד קריב (העבודה)
אני מבקש רביזיה.
היו"ר שמחה רוטמן
חבר הכנסת גלעד קריב ביקש רביזיה, וגם אני מצטרף לבקשת הרביזיה. אני קובע כי הצעת החוק אושרה לפני רביזיה בנוסח הוועדה. הצעה על הרביזיה תתקיים בשעה 10:40. תודה רבה לכל הנוכחים. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:08 ונתחדשה בשעה 10:40.)
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו בדיון ברביזיה. גם חבר הכנסת גלעד קריב וגם אני הגשנו רביזיות. חבר הכנסת גלעד קריב לא פה, ואני אנמק את הרביזיה ואבקש מכל הנוכחים לדחות את הרביזיה. אני מעלה להצבעה. מי בעד הרביזיה, ירים את ידו. מי נגד? אין נמנעים.


הצבעה

בעד – אין
נגד – 1
נמנעים – אין
הרביזיה נדחתה
היו"ר שמחה רוטמן
אני קובע כי הרביזיה נדחתה והצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג–2023, בנוסח הוועדה, כפי שנקרא, תועלה למליאה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:42.

קוד המקור של הנתונים