פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



44
ועדת החינוך, התרבות והספורט
03/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 133
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"ד (03 בינואר 2024), שעה 9:00

1. מצב החינוך בעיר אשקלון בתקופת המלחמה (מגני ילדים ועד אקדמיה)
2. הוספת מכללת אשקלון במתווה ההקלות והפיצויים באקדמיה

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
משה טור פז
משה סולומון
לימור סון הר מלך
יוסף עטאונה

מיכאל מרדכי ביטון
מיכל וולדיגר
אחמד טיבי
משה סעדה

רם זהבי - מנהל מחוז דרום, משרד החינוך

יצחק רוס - מנהל חברה ונוער מחוז דרום, משרד החינוך

נעם דן - רכזת השכלה גבוהה, משרד האוצר

מיכל מנקס - ראש מינהל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

תומר גלאם - ראש העיר אשקלון

יובל זוזט - מנהל מינהל חינוך ותנו"ס, עיריית אשקלון

איתי סהר - חבר מועצת העיר, עיריית אשקלון

מרקו סויסה - עוזר ראש העיר, עיריית אשקלון

דנה גרינבלט - דוברת, עיריית אשקלון

חן שי - נציב הורים, ועדות אפיון וזכאות, מחוז דרום

דוד לוי - יו"ר ועד עירוני, אשקלון

יניב כהן שבתאי - סמנכ"ל תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

רות ארנברג - ממונה תחום מאקרו ומטה תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

מאיר כץ - יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללת אשקלון

נדב יוסף - סטודנט, מכללת אשקלון

אושר סעדה - סטודנט, מכללת אשקלון

ורד שלאוזר אידה - מנהלת חמ"ל סטודנטים, מכללת אשקלון

עטרה ממן - סטודנטית, מכללת אשקלון

ניקיטה פטוב - תלמיד כיתה ח', אשקלון

תמר קידר - עו"ד, מועמדת לראשות העיר אשקלון

לימור נעים - פעילת ציבור, אשקלון

סיון ג'רבי - פעילת ציבור, אשקלון

נירה לאמעי רכלבסקי

יהודית גידלי

הדר אביב


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



1. מצב החינוך בעיר אשקלון בתקופת המלחמה (מגני ילדים ועד אקדמיה)
2. הוספת מכללת אשקלון במתווה ההקלות והפיצויים באקדמיה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, בנושא: מצב החינוך בעיר אשקלון בתקופת המלחמה (מגני ילדים ועד אקדמיה). אנחנו נתחיל במערך החינוך העירוני, ובחלק השני של הישיבה נצלול לנושא האקדמיה, לבקשת של מספר חברי כנסת ושל ראש העיר.

אני הייתי בביקור במכללת אשקלון, והבקשה גם שלך, ראש העיר, להכניס את אשקלון לתוך המתווה. מבחינת גני ילדים נראה מה נעשה ומה צריך לשפר, אבל להכניס לתוך המתווה הכולל גם את מכללת אשקלון בנושא הקלות ופיצויים, כפי שהממשלה החליטה לתת לספיר ולתל-חי. אשקלון היא העיר המטווחת ביותר במדינת ישראל, ומונה 160,000 תושבים.

בשביל הקוריוז, בסיור שלי במכללת אשקלון פגשתי סטודנט – הינה, הוא פה – והסיפור האישי שלו צריך לזעזע כל אחד מאיתנו. בהמשך הדיון אני אתן לך לעשות את זה, אתה תעשה את זה טוב ממני.

כהרגלנו בקודש, אנחנו שולחים את תנחומינו למשפחות הנופלים, מחזקים את כוחות הביטחון וצה"ל בעורף ובחזית, ומתפללים להחלמתם המהירה של כלל הפצועים, ומתפללים להחזרתם במהרה, בריאים ושלמים, בגופם ובנפשם, של כלל החטופים.

חה"כ קינלי, בבקשה.

ראש העיר וכל מי שנוגע בדבר כאן, אבל במבט שלנו מהכנסת אשקלון היא אחד הדברים המוזרים, מחדל או כל דבר אחר. קשה לי לומר את זה, אבל במידה מסוימת, שלא באשמתה, אשקלון היא עיר שהופקרה. די הזוי לומר את זה, כי 170,000 תושבים, העיר השלישית בגודלה בדרום וה-13 בישראל כולה, המטווחת ביותר בישראל, ונראה כאילו הבוקר התחלנו לטפל בה.

זה לא נכון, כי יושב פה מנהל מחוז מכובד ורציני ועוד כמה אנשים משמעותיים. אבל במבחן התוצאה, כמות הטלפונים שאני קיבלתי לקראת הדיון הזה, ואני לא גר באשקלון – אדוני היו"ר, אנחנו יודעים, כשיש מלחמה או אירוע קשה, תמיד מי שנדפק זה החלש. החזק מסתדר. אני מדבר עכשיו על התושבים, לא על הרשות. התושב החזק יודע להסתדר, הוא נוסע לקרובי משפחה, יש לו ממ"ד בבית שהוא בנה בכספו כי המדינה לא מימנה לו אותו, ועוד ועוד. הוא תמיד יסתדר. אבל התושב מן המניין, מי דואג לו?

אני איש חינוך, ואותי הכי מעסיק חינוך ואני שמח על כל אנשי החינוך שנמצאים פה בחדר. אני יודע כמה מנהל המחוז עובד ורוצה, ועוזר, ועדיין הדברים הבסיסיים ביותר – היה ח"כ שלא אנקוב בשמו שאמר, לא צריך למגן את אשקלון, אנחנו נראה להם אם הם יירו עלינו, כל מיני הצהרות שחץ שהתרסקו ב-7 באוקטובר התרסקו הרבה קודם. לא צריך למגן, הרי אנחנו ננצח אותם – הקשקוש הזה שנאמר כאן בכנסת לא כל-כך מזמן, עולה בחיים של אנשים, עולה בבריאות של אנשים, עולה בנפש של אנשים.

ולכן אני חושב ששלושה דברים גדולים צריכים לקרות – ראש העיר יאמר אותם טוב ממני, אבל בכל זאת אני אגיד אותם. קודם כול, מיגון. מגיע לאשקלון מיגון, ואני אגיד לכם את האמת כי הגיע הזמן שמישהו יאמר אותה. גם אחרי המלחמה הזו נצטרך מיגון במדינת ישראל. מי שאומר אחרת – שקרן.

- - -

בסדר. אמרתי כבר, היה פה ח"כ שאמר שלא צריך מיגון. צריך מיגון במדינת ישראל לכל בית ולכל בית-ספר. מי שאומר אחרת, מרמה את הציבור.

מדינת ישראל צריכה לפעול כך שלא נזדקק למיגון, כי מיגון ועוד מיגון ועוד מיגון זה - - - והתחמקות מהבעיה.

ועדיין צריך מיגון. כל אחד צריך בבית שלו ממ"ד, וכל בית-ספר צריך אצלו מיגון. תפסיקו להונות את הציבור.

בלי קשר.

דבר שני, מענים רגשיים. ל-170,000 אנשים צריך מענה רגשי מלא, ותקצוב יתר של מרכזי החוסן וכל המעטפת הזו. ודבר שלישי, כל הזמן המדינה מחליטה בשביל הרשויות מה הם צריכים, וזה לא נכון. צריך לבוא לראש העירייה ולצוות המצוין שלו, לתת להם חבילת תקצוב, ולומר, חברים יקרים, תעשו בזה לטובת התושבים.

מיגון, מענים רגשיים, חבילת תקצוב לכל מה שאתם צריכים. אלה החלטות שצריכות להתקבל פה, ולהפסיק להונות את הציבור. עיר ואם בישראל, 170,000 אנשים – הגיע הזמן שניתן להם מענה. תודה.

אני רוצה להגיד שתי מילים בפתח הדיון. קודם כול, תודה על הדיון הזה, הוא דיון חשוב מאוד. גילוי נאות, אני אשקלוני. אימי גרה באשקלון עדיין ואני כבר עברתי למקום אחר, אבל אני חי שם בתודעה שלי.

בהמשך לדבריו של חה"כ קינלי, מעבר לשלושת הדברים, הייתי שם לפני כחודש בסיור, והבנתי מבפנים כמה הרצון שלנו שהעיר תחזור לשגרה הוא בלתי מציאותי. במציאות שבה העיר הכי מטווחת בישראל, עיר שבה בכל שעל ושעל ילד גדל לתוך צבע אדום ולתוך אזעקות, אי אפשר לצפות שהעיר תחזור לשגרה כאילו לא קרה כלום.

אני מצפה שהוועדה תגיע לסיור בעיר, טוב מראה עיניים, בכל מוסדות החינוך, בכל האתגרים, סוגיית המיגון, סוגיית החינוך, סוגיית הסיפור הרגשי שהמשפחות והילדים חשים שם.

אני אשמח לשמוע כאן גם מתושבי העיר, גם מראש העיר, גם ממינהל אגף חינוך וגם ממשרד החינוך, איך הם רואים את פני הדברים. אנחנו חייבים להבין שאי-אפשר להתייחס לאשקלון כמו לכל הערים, אלא צריך להתייחס אליה כמו לכל תושבי העוטף, כמו שדרות והיישובים שליד. גם בסוגיית החינוך, זה משמעותי מאוד וזה לא כסף גדול.

ההבנה שאנחנו רוצים להחזיר לשגרה את הילדים באשקלון צריכה לחלחל עמוק כאן בכנסת, ולייצר מציאות שבה יינתן כאן מתווה עמוק, רציני ומשמעותי שיחזיר את התושבים למסלול גם בהיבט החינוכי, גם בהיבט הרגשי וגם בהיבט של מיגון העיר.

אני רוצה לבקש, גם לבקשת התושבים וגם לבקשת מנהלי בתי-ספר, וגם לבקשת ראש העיר באחד הסיורים שלי, שהוועדה תגיע ותראה בעיניים את האתגרים שיש שם, ולאחר מכן נקבל החלטות משמעותיות.

חה"כ משה סעדה, בבקשה.

גם גילוי נאות, הבת שלי הצטרפה השנה לשל"פ והיא לומדת באשקלון. ובזכות הבת שלי ובעיקר בזכות תומר, למדתי להכיר את העיר הזאת וזה בלתי נתפס. בלתי נתפס שעיר ואם בישראל מטווחת ואנחנו ממשיכים בסדר-היום. בסוף, אדם קרוב אצל עצמו, וכשהבת שלי שם אני מבין שזה לא הגיוני, הדבר הזה הזוי.

משה ומשה, אני עונה לכם לגבי המיגוניות. כתפיסת עולם, מדינת ישראל צריכה להשתחרר ממיגון על מיגון על מיגון. אני מבין מה אתה אומר, אבל מהתפיסה הזו התחפרנו והתחפרנו, ולמעשה סיכנו וסיכנו את הילדים שלנו וגרמנו להם טראומות אין-סופיות.

מדינת ישראל בנקודת הכרעה עכשיו, אחת החשובות בהיסטוריה שלה, והיא חייבת להכריע בהשמדה ולא בדברי רהב.

אבל משה, זה לא סותר. תילחם בחמאס כאילו אין מיגון, ותעשה מיגון כאילו לא נלחמת בחמאס. דור שלם, לא למדנו כלום. נגמור עם החמאס, אז יבוא החזבאללה, נגמור עם החזבאללה, יבוא יריב שלישי. זה לא סותר. תפסיקו להונות את הציבור. צריך למגן וצריך להילחם. זה שתי ידיים.

תן לי להשלים. כל פעם שאני רואה שדואגים למיגון, אני מבין שלא הולכים לדאוג להשמדה. אין מה לעשות, זה נותן לנו את ה-backup.

לך יש ממ"ד בבית. אני לא מבין את האמירה הזו. זה מעצבן אותי. תפסיקו עם האמירות האלה, הן חסרות כיסוי.

הוא לא חולק על מה שאתה אומר.

גם אני מתפלל לביאת המשיח כל יום, ועדיין יש לי ממ"ד בבית.

הוא מקווה שזה שאתה בונה מיגון, לא יגרום לכך שלא תגמור את העבודה.

גם יש לנו כיפת ברזל, ואני אגלה לכם סוד, גם יהיה לנו לייזר. נו, חבר'ה, באמת.

אני מבין מה הוא אומר, אבל זה מראה את תפיסת העולם - - -

כן, ברור. כן, נכון. כי מי שיש לו מיגון - - -

קינלי, תודה. הוא לא הפריע לך.

זה מעצבן אותי.

תן לי לסיים. זו בדיוק תפיסת העולם של האנשים של 6 באוקטובר.

אוי, נכון.

קינלי, הוא לא הפריע לך כשדיברת. נכון?

אבל הוא קורא לי 6 באוקטובר. עם כל הכבוד למשה סעדה, ויש לי הרבה כבוד – מספיק, באמת מספיק. לא למדנו?

קינלי, תודה.

אני חושב שהציבור במדינת ישראל, ועל אחת כמה וכמה בעיר אשקלון, התפכח אחרי האירוע הזה, והחובה המוסרית והערכית שלנו היא שהדבר הזה ייעלם. אי אפשר לחיות לצד זה. זה בלתי אפשרי, זה לא נתפס. אף אחד מאיתנו לא היה מוכן לחנך ילדים לצד זה. מיגונית לא פותרת את הבעיה הנפשית של ילד ששומע אזעקה. היא פותרת את זה שהוא יצליח להינצל, וגם לא מכל טיל אפשר להינצל. ולכן, אם נמגן ונמגן זה אין-סופי וזה לא יציל אותנו. את הבעיה הזאת חייבים לפתור.

אבל זה המצב שלנו.

קודם כול, אנחנו צריכים לדעת מה החובה המוסרית והערכית שלנו כלפיכם. זאת החובה, קודם כול.

וכלפי כל המדינה. אנחנו מסכימים איתך, אבל התוצאה הסופית שלנו היא שלעיר אשקלון יהיה מיגון כדי שיחזרו לשגרה. אתה צודק באמירה - - -

אין חולק על זה.

חבריי, חברי הכנסת, אני אוהב את כל הפוזיציה ואת כל האמירות, ואני מכבד את כולכם. דיברו מספיק וישיבות מספיק. ביקשנו ישיבה מקצועית להציג את הדברים. אני מצפה ומאמין, גם מאדוני היו"ר וגם מכם חברי הכנסת, שתקבלו את ההחלטות הנכונות. מפה זה רק להתוות לגורמים המבצעים איך להתקדם.

אז במקום להתווכח, ואנחנו שומעים את הוויכוחים האלה, לצערי, מעל שבע-שמונה שנים שבהן אני צועק על היעדר מיגון והטבות במס.

פה הבעיה.

הבעיה היא שלכם, לא שלי. הבעיה היא של כל ממשלות ישראל לדורותיהם שלא טיפלו במה שצריך לטפל. זה לא שזה לא עלה לסדר-היום. זה עלה לסדר-היום, וגם אתם הגעתם, וגם אתם יודעים שאשקלון מופלית לרעה לא רק במיגון, אלא גם בנושא של הקלות במס.

השבוע, בזכותו של שר האוצר ושר הכלכלה, העלו סוף-סוף לרשומות את איזור עדיפות לאומית א' למסחר ותעשייה, ובשבוע הבא יהיה דיון לתת את זה כקבוע וזה ייתן מענה לכל אותם מפעלים שצריכים להגיע לאשקלון, ולפעמים נעצרים כי כל שנתיים צריך להאריך את זה. קיבלנו אישור לעסקים שעזר בצורה משמעותית לנזקים עקיפים וישירים. אבל כל זה במלחמות.

קיבלנו ממשרד החינוך תקציבים ואפשרויות להביא את הדברים לידי ביטוי, אבל לא מספיק. יש את תקומה שאנחנו מכבדים ומעריכים שהיא קמה. אנחנו לא שדרות, אנחנו לא העוטף, אנחנו אחת הערים המתפתחות במדינת ישראל.

והיפות גם.

עיר חזקה, יציבה, איתה, והיא צריכה לקבל את הכלים בגלל המציאות שנכפתה עליה. תאמין לי שאף אחד ממי שיושב פה סביב השולחן לא היה רוצה לחיות במציאות כזאת. ואם המציאות הזאת נכפתה עלינו, אז צריך להביא אותה לידי ביטוי.

אתה לא יכול לומר אמירות, ואתה יודע כמה אתה חשוב ויקר לי – אנחנו מאותה סיעה – שמיגון הוא אקסטרה. הוא לא אקסטרה. הוא מחויב על-פי דין ועל-פי חוק בכל בנייה חדשה.

אני רוצה לסבר לכם את האוזן. סוף-סוף יש לנו היתכנות להתחדשות עירונית. להעביר התחדשות עירונית כדי למגן בתים, יש כמה דברים. דבר ראשון, אתה יוצר אינטגרציה בין אוכלוסייה מוחלשת לחזקה, וזה משהו ערכי מאוד. דבר שני, אתה פותר את נושא המיגון. ודבר שלישי, פותר את הבעיה של רעידות אדמה. אבל אם אתה רוצה להוציא היתר, ויושבים פה חברים שמבינים בזה, אתה צריך להילחם ולהגיע לוותמ"ל, לכל הוועדות ולוועדה מחוזית, וזה לוקח בין ארבע לשש שנים.

אם העיר אשקלון ידעה לבנות 17,000 יחידות דיור כדי לפתור את משבר הדיור במדינת ישראל, לחזק את העיקר, ולהקים איזורי תעשייה, אז כל שכן היא יודעת את זה. המדינה לא צריכה לתת כסף, לא הכול זה כסף. זה לתת לנו אפשרות להוציא היתרים ברשות עצמה. אם הרשות עצמאית וחזקה, צריך להביא את זה לידי ביטוי.

עכשיו לעניין החינוך. אני מבקש, אדוני היו"ר, נמצא פה ראש מינהל החינוך והוא יציג גם את הפערים ואת מה שקורה בשבע השנים האחרונות, ואחרי זה נקיים את הדיון, ברשותך, אם אפשר.

יובל זוזט, בבקשה.

בוקר טוב, מכובדיי כולם. אלה מבחינתנו הנושאים לדיון, ולאחר מכן, ראש העיר ירחיב.

(הצגת מצגת)

מיגון מוסדות חינוך. על "חינוך לתקומה" ראש העיר דיבר. מבחינת סל צרכים וכל הפערים, נראה אותם בהמשך. כמו שאמר אדוני היו"ר, נושא המכללה יהיה החלק השני של הדיון.

מה הכוונה ב"חינוך לתקומה"? להשוות את זה לתקומה?

אנחנו לא מחפשים להשוות, אנחנו נציג את הכלים של מה שאנחנו צריכים עבור הטיפול הרגשי ועבור נושא המיגון. תקומה זה תקומה, אשקלון זה אשקלון. אי אפשר לחבר את שניהם יחד. זה לא נכון ולא הוגן, גם מבחינתם, ולכן המספרים שונים לגמרי. רק כדי לסבר את האוזן, בכל העוטף יש כ-60,000 תושבים, כולל שדרות. באשקלון לבד יש 170,000 תושבים. אז המספרים שונים לגמרי.

אז אתם מציגים פה מתווה שמותאם לזה?

כן.

מעט נתונים על מערכת החינוך באשקלון. מלידה עד שלוש – כבר יודעים שזה עבר למשרד החינוך, יש 107 מסגרות, 305 גני ילדים. 32 בתי-ספר יסודיים, 14 בתי-ספר על-יסודיים, 6 בתי-ספר לחינוך מיוחד, 11 בתי-ספר של מוכש"ר. שימו לב למספרים, ואמר את זה ראש העיר – בכל העוטף יש כ-60,000 תושבים, אצלנו יש 40,000 תלמידים, וזה סדר גודל של לא מעט ערים במדינת ישראל.

מה רמת המיגון שיש להם היום?

תיכף אני אראה את זה בשקף.

מי שעקב אחרי מערכת החינוך באשקלון בנושא המתווים, יש פה חיסרון לגודל עצום. זה אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי, כי מה שהצלחנו להביא כשהיינו "צהובים", ואתם תראו את הפערים המשמעותיים בשקף האחרון של המיגון, בקושי שכבה אחת. וכל פעם שרצינו להתקדם קצת קדימה למתווה "הירוק", ועד שרכשנו טיפה אמון של ההורים, פתאום עוד אזעקה או שתיים גם כשאמרו שאנחנו "ירוקים", וטילים באמצע ימי למידה כשלא כולם ממוגנים.

אני רוצה לראות את הגידול הדמוגרפי המטורף. משנת 2014 עד תחילת 2024, גידול של כמעט 14,000 תלמידים. את הגידול המשמעותי רואים לאורך השנים, גם במסגרת הסכם הגג וגם בחוסר צניעות, אני רוצה לומר, על הבעת האמון של הורים במערכת החינוך באשקלון. אנחנו יודעים שכשמגיעים תושבים חדשים לעיר, אז מי שעיניו בראשו בודק את טיב מערכת החינוך בעיר כדבר המרכזי.

אנחנו בכוונה מראים קודם כול את הזכאות לבגרות חברתית – 84.7%, הנתון הגבוה ביותר במדינת ישראל, וזה לא נתון שהוא רק לצורך השגת הציון. אנחנו רואים את זה ומי שהגיע לאשקלון וגם מי שראה בטלוויזיה, רואה את כל בני הנוער הנפלאים שלנו בכל הסבבים הביטחוניים שהיו. בקורונה, בתקופת המלחמה, לראות איך הם מחלקים מזון לקשישים ולנזקקים. ואני שוב רוצה לחזור לזה, לראות את אותם הורים שולחים את כל בני הנוער בתקופת מלחמה – זה לא קורה בכל מקום – מראה על מערכת האמון בהנהגה העירונית, בראש העיר וגם במערכת החינוך.

זכאות לבגרות – אנחנו רואים עלייה משמעותית מאוד, בהתשע"ד 79% והיום 93.8%. יש לנו את כל הסיבות, כמו שאומרים הילדים, להתבכיין או להתקרבן, ואנחנו לא במקום הזה. זה מה שאומר תמיד ראש העיר. אמרתי את זה גם אתמול, כפי שכל עם ישראל ידוע לדורותיו שממשברים ומאסונות אנחנו יודעים לצמוח, אז אנחנו לא אומרים קשה לנו ואנחנו לא מתווים יעדים ולא רוצים להתקדם במערכת החינוך. ההיפך הוא הנכון, אנחנו רואים את האחוז המדהים של זכאות לבגרות בתמונה החינוכית האחרונה.

מה היה הנתון הקודם 84.7%?

זכאות לבגרות חברתית. זו התנדבות של בני נוער.

כאן אנחנו רואים את הזכאות ל-5 יח"ל באנגלית ובמתמטיקה. אחד היעדים שהתווינו למנהלי בתי-ספר, ולא רואים פה את ה-4 יח"ל, הוא שאנחנו מתכוונים תוך שלוש-ארבע שנים לבטל לגמרי את ה-3 יח"ל באנגלית. היום יש לנו 50% ב-5 יח"ל, יש לנו בקירוב ל-40% ב-4 יח"ל. זאת אומרת, יש כ-12% בלבד שעושים 3 יח"ל באנגלית. אנחנו רואים גם את העלייה . אנחנו לא עובדים בחלל ריק. אנחנו רואים פה גם את היעדים ואת ההישגים המשמעותיים.

אותו דבר בבגרות מצטיינת. אנחנו רואים את העלייה, אומנם מתונה ומדודה, אבל בטוחה, עם יעדים, כשהיעד העירוני שלנו לשנה הנוכחית, התשפ"ד, בעזרת השם, הוא 18%.

פערי מיגון – אני מדבר כרגע רק על בתי-ספר, שלא יהיה בלבול עם המספרים הקודמים. בגני ילדים, כפי שאנחנו יודעים, יש ממ"דים. גם זה לא נותן את הפתרון המלא, כי גם בממ"דים הקיימים שמאשרים בפרוגרמות של משרד החינוך, 35 ילדים פלוס אנשי צוות, לא יכולים להיכנס לגן כזה. בהזדמנות הזאת אני רוצה להציע לכל המכובדים שיושבים כאן – בפרוגרמות הבאות, גם של גני ילדים, לקחת זאת בחשבון.

זה הוצע בדיון הקודם במשך השבוע, מול פארס, וביקשנו גם מפיקוד העורף וגם ממשרד החינוך לעדכן את השטח פר ילד.

בעיקר במעונות.

מה קורה אצלכם במעונות היום?

גם במעונות היום יש לנו פערים משמעותיים.

מה המפתח?

הם הורידו את המפתח ל-0.2. זה היה 0.5, ירד ל-0.4 ול-0.2. במעונות הבעיה היא אחרת, וגם אותה צריך לפתור. הפעוטים ישנים צוהריים ולא נמצאים בתוך - - -

בבתי-הספר יש 28,403 תלמידים ב-63 בתי-ספר. עיניכם הרואות, קיימים 217 ממ"דים. יש לנו פער של 13,647 תלמידים שנמצאים במוסדות החינוך – אם אנחנו רוצים להשיב את מערכת החינוך אפילו במתווה "צהוב", אז אין לנו מענה למחצית כמעט ממספר התלמידים.

אין שום אלטרנטיבה? מה הם עושים כשיש אזעקה?

היום, כשאנחנו "ירוקים" זה "הכי מוגן שיש". אבל כש"צהובים", וצריך לזכור שאצלנו זה 30 שניות להגיע, אז אנחנו צריכים לעבוד בקפסולות. וכשהמספרי התלמידים גדולים כל-כך, אז יוצא למעט מאוד תלמידים להגיע פיזית לביה"ס.

אני שואל על אזעקה בשגרה.

אז "הכי מוגן שיש", מי שמצליח להגיע - - -

לקיר הקרוב.

שוכבים מתחת לקו החלון.

בוא נגיד ככה, משה, לא היית שולח את הילד שלך לביה"ס במקרה כזה.

את הבת שלו הוא שלח.

הילדה שלי לומדת במקרה כזה בבי"ס תיכון באשקלון.

מכאן אני מבקש מכבוד ראש העיר להמשיך. אני רק רוצה לומר בהזדמנות הזאת, זה נכון שיש לנו פערים - - -

אתה מדבר על בערך 50% מבתי-הספר במיגון. אתה יכול להגיד בגדול מה קורה ב-60%?

60% בלי.

למרות שכרגע אנחנו מדברים על פערים, אני רוצה לציין לשבח את כל שיתוף הפעולה שיש לנו עם מנהל מחוז דרום, עם כל הפיקוח. יש דברים שהם מעל היכולות וברמה המדינית, ולכן אנחנו נמצאים פה. ולהודות כמובן לראש העיר שלנו שמוביל אותנו.

מי אחראי תקציבית לממן ממ"דים? זה דרך משרד החינוך? מי הגורם?

חלק זה פיקוד העורף, על-ידי משרד החינוך. זה מורכב.

המטרה של הדיון היא שהוועדה תקבל את הדרישות שלנו, ומפה להביא החלטת ממשלה ייעודית של החינוך במידי כדי לממש ולמצוא את הפתרונות.

רם, אתה רוצה להתייחס?

שלום לכולם, בוקר טוב. המורכבות של המיגון בעיר אשקלון, כפי שהציג יובל – אנחנו מדברים על עיר שעברה צמיחה דמוגרפית רחבה. בשכונות שאנחנו בונים בהן בתי-ספר חדשים, מפתח המיגון הוא כבר מפתח מותאם. הוא מותאם כי אנחנו בונים את ביה"ס בהתאמה לאוכלוסייה שצפויה להגיע, ושטחי המיגון מותאמים לזה.

העניין כאן הוא שלמעלה ממחצית העיר יושבת על מתקנים ותיקים. לא רק זה שהמתקנים ותיקים, שם הסטנדרטים של המיגון היו מצומצמים יותר, אלא ששם הביקוש לבתי-הספר הוא ביקוש גבוה. זה אומר שאנחנו מאכלסים הרבה יותר תלמידים ממה שהוקם ביה"ס מלכתחילה בשנות ה-60. נגיד שהוא הוקם בשביל 500 ילדים, אבל הוא בי"ס מצליח. למשל, מקיף רונסון או מקיף ב', אלה בתי-ספר שהקימו אותם בשביל 400–500 תלמידים, והיום יש בהם 800, 1,000 ו-1,200 תלמידים. את הדמוגרפיה הדבקנו אלא בפתרונות פנימיים, והיא לא פיצתה בתחום של המיגון. זה יוצר לשעת מבחן כזאת פער מהותי.

אני אדגיש כמה נקודות והתייחסות בהמשך לדברים שנאמרו. קודם כול, תודה על הזמן שלכם ותודה על הבחירה לעסוק בעיר אשקלון. היא ראויה למיקוד בפני עצמה.

אנחנו למודי סבבים ועבודה משותפת כבר שנים. גם בחדר המצב עם ראש העיר אנחנו יושבים, לצערנו, בין פעם לפעמיים בשנה, בשנים לפני המלחמה ומנהלים מצב חירום. אנחנו מתורגלים בזה. כבר בסבבים קודמים משרד החינוך הכיר בצורך של העיר אשקלון, לצד השבח לאנשי העיר והניסיון שלהם להתמודד עם מצב חירום. זה לא מובן מאליו. משרד החינוך הביא בשנים הקודמות הביא צוותים שלמים ללמוד איך עיר מתמודדת בחירום, כי אשקלון, מבחינתנו, היא מודל.

מצד אחד, הצגנו פערים פיזיים, אבל יש הון אנושי. בהון האנושי אין לנו פער. רמת האיכות, רמת הכשירות ורמת התפקוד של ההון האנושי בחירום בעיר אשקלון היא משובחת, מראש העיר, דרך כל החמ"ל שלו, דרך כל המנגנונים הרשותיים. זו לא עיר כאוטית במצב חירום. זו עיר שעובדת בחירום כאילו שגרה. ממש. עוברים בצ'יק למצב חירום. אנחנו מתורגלים. זה המצב.

בתוך התרגולת הזו, אחד מהעוגנים החשובים ביותר לעיר הוא המנגנון של החינוך הבלתי-פורמלי שתחת אחריותו של מינהל החינוך. משה סולומון, שאלת קודם מה זה 84%. המעורבות החברתית באה לידי ביטוי ביצירת תפקידים לבני-הנוער במרחב ההתנדבותי, וזה נותן את האימפקט שלו הרי הרבה בזמן חירום, כי כשתושבים במקלטים – זה לא ממ"דים של בתים, זה מקלטים שאוספים בהם את כל השכונה. מי מפעיל שם את הילדים הקטנים? מי מחזיק שם את השעות?

כאן יש מערך שלם של בני-נוער שמצוותים למקלטים. דפנה עושה את זה בצורה משובחת, מראש העיר, דרך מינהל החינוך, דרך המנגנון הרשותי ומנכ"ל העירייה, והם מפעילים את זמן החירום. זה תא לחץ של עיר שלמה.

יש אנשים שמתורגלים אוטומטית למצב חירום?

זה המנגנון הכי טוב שיש בארץ.

הייתי שם בזמן אזעקות, לא בסיבוב הזה אלא בסיבוב הקודם, והחמ"ל עובד שם בפיקוד ראש העיר ברמה, והייתי בהרבה ערים.

אלוף הפיקוד שוקל להעביר את החמ"ל שלו לשם.

זה המקום הכי טוב בארץ שעובד בהפעלת בני נוער בזמן חירום באופן שהם תורמים למאמץ של הרשות. אני אומר, המקום הכי טוב, כי אנחנו למדנו מהם במשך השנים, הבאנו משלחות של ערים אחרות ללמוד בעיר אשקלון. זה עובד פיקס. איציק רוס הממונה על מינהל חברה ונוער כאן לידי, אומר שב-8 באוקטובר המנגנון כבר עבד. כלומר, זה יום אחד של התארגנות. המנגנון עובד. כל אחד מכיר את התפקיד שלו וכל אחד יודע לאן הוא משובץ, וזה עובד.

זה עורף אזרחי שמתמודד עם סיטואציה של עיר שכלואה בסיטואציה של מיגון במקלט שכונתי שצריכים לרוץ אליו, ואז לא חוזרים כל 10 דקות, אז נשארים זמן ממושך. זה ערכות הפעלה, זה ילדים מופעלים, זה העסקת הילדים, זה גם חלופות. החל מתחילת המלחמה העברנו גם את התקציבים של החינוך הבלתי-פורמלי ואת התגבור שלנו בהיקף של קצת יותר מ-4 מיליון שקל, וזה אומר שהעיר שכרה מקום ועשתה אותו מקום מרכזי להפעלה ולהפוגה, כי במשך הזמן הממושך שבו אי אפשר לחזור לבתי-ספר צריך לייצר אלטרנטיבה.

עכשיו אני רוצה לדבר לגופו של עניין, לעיר אשקלון. אמרתי שאנחנו למודי ניסיון 5–6 שנים עם הסבבים, ומה התקבל פה בעבר ביחס לדיון. משרד החינוך השתתף בעבר בשתי החלטות ממשלה רב-שנתיות. זאת אומרת, העובדה שלעיר אשקלון יש צורך היא עובדה שמשרד החינוך הכיר בה, וגם היום שר החינוך אומר שהממשלה תעלה הצעה לדיון ומשרד החינוך ייכנס להצעה הזאת ביחד עם משרדי ממשלה אחרים וייקח את החלק שלו. עשינו את זה גם בעבר.

גם היום אנחנו מפעילים פרקים בחוסן מתוקף תקציב תוספתי של החלטות ממשלה. החלטות הממשלה בעבר ניתנו לדו-שנתי, לשתי שנות תקציב, הן היו ייעודיות והן התמקדו בכמה היבטים. היבט אחד, חוסן והיבטים רגשיים, ולכך צריך הרבה יותר תקציב ייעודי לעיר. מפתחות התקצוב דומות למפתחות תקצוב של העוטף, ואנחנו נותנים תקציב פר ילד. זו שיטת התקצוב. ומטבע הדברים, בגלל שזו עיר גדולה עם הרבה תלמידים, אז יש פה משאב.

יש מקור תקציבי למשאב הזה?

אני אומר מה היה בעבר. כשהממשלה תדון ותחליט להניח - - -

אני מדבר כרגע. כרגע יש חוסר?

בטח. אין מקורות. אנחנו לא מדברים על מקור תקציבי. אם תעלה דיון, צריך להגיד מה המקורות התקציביים. גם אז זה היה מקור תוספתי שמתחלק בין האוצר למשרד החינוך, בחלקים שמגיעים אליו - - -

הפרק השני של תוכנית תקציבית כזאת הוא פרק החיזוק הפדגוגי. זה לא קורה בן-לילה בעיר שקולטת הגירה, משנה את פניה, ולמרות העלייה של גרף ההתמודדות והאתגרים, אנחנו מביאים שיפור בהישגים.

מה זה קולטת הגירה? לא הבנתי.

מבחינה דמוגרפית, אנחנו קולטים תושבים חדשים שאין להם היסטוריה לימודית בעיר אשקלון. אתה קולט ילדים על פני כל הרצף.

אה, לא תושבים זמניים.

לא, הגירה חיובית. תושבים חדשים שמגיעים מכל רחבי הארץ. תחשוב מה קורה למחנכת ב-1 בספטמבר שקיבלה בכיתה ז' משלושה בתי-ספר. בעיר אשקלון זה קורה בכל העיר כל שנה, כי כל הזמן באים.

אישרנו השבוע כיתה ו' בבי"ס אגמים – זו שכונה צומחת – והילדה הגיעה ב-17 בדצמבר. מערכת הקליטה של תלמידים אצלנו נסגרת באוקטובר. באוקטובר באה מלחמה, אז חלק מהתושבים איחרו להגיע. קלטנו גם מי שאיחר להגיע לכיתות הקיימות, והיה לנו מצב שהגיעה תלמידה שחייבה אותנו לפתוח כיתה נוספת. אתמול אישרנו דרך המנגנון המשרדי באופן יוצא דופן, ופתחנו כיתה ו' נוספת באגמים. אין ברירה, היא באה ב-17 בדצמבר. זה לא קורה בשנה רגילה. זו תגובה למלחמה.

ההחלטות הממשלתיות בעבר היו דו-שנתיות, הן הביאו תקציב תוספתי, הן נתנו מענה לתוספת בהיבט הרגשי, ונתנו מענה תוספת להיבט הפדגוגי. בהיבטים הרגשיים, זה קיים גם השנה בחלקו, הוספנו יועצות לבתי-הספר בהיקפים של עשרות תקנים של יועצות. הרחבנו את המענה הקבוע. זה לא מענה של אזרח פונה, פותח תיק, ואני נותן לו 10 טיפולים. לא. קודם כול, נתנו את זה קולקטיבית לכל המערכת.

תוספת יועצות חינוכיות באופן רוחבי, בהיקף תוספת של מאות שעות, וזה בא מסל משרד החינוך. זה במאצ'ינג שלנו מול החלטת הממשלה, ואנחנו נותנים את התקציב הזה.

תקציב נוסף שנתנו הוא תקציב תגבור שעות לימוד לבתי-הספר, גם בשעות שינשינים וגם בשעות בודדות, שאיפשר לבתי-הספר לצמצם את הפערים הלימודיים לקבוצות באופן לא קולקטיבי, לא צריך את כל הכיתה, אבל אפשר לתת קבוצות תגבור, וזה הביא את ההישגים שראינו.

החלטה שכבר קיבל שר החינוך למצב הנוכחי היא התאמת מודל היבחנות לבגרות בשנה הנוכחית. היה לנו דיאלוג לגבי מודל ההיבחנות. כפי שאתם יודעים, שר החינוך פרסם מודל עם שלושה שלבים, שלוש מדרגות: מדרגה אחת, שתיים ושלוש. כל מדינת ישראל לא למדה שנת לימודים נורמטיבית, אבל לא כולם באותה עצימות. יש כאלה באיזו המרכז ובאיזורים הצפוניים שחזרו תוך שבועיים ללמידה סדירה פעילה ומלאה ב"הכי מוגן שיש", כלומר, בית-ספר מלא.

ויש את העיר אשקלון בקצה השני, שחזרה ללמידה היברידית, חלקית, אחרי שמונה שבועות, והיא תחזור ללמידה מלאה של 100% מהתלמידים בתוך המתקנים, רק בשבוע הבא. כלומר, אנחנו מדברים על 90 יום של למידה בעצימות משתנה. שמונה שבועות רק בזום, והחל בשבוע השמיני קפסולות של שתיים עד שלוש שכבות בלבד בביה"ס בגלל דרישות המיגון.

והאחרים לומדים בזמן הזה?

האחרים לומדים בזום בזמן הזה. באפקטיביות של הזום לא צריך לדון פה. היא מתאימה לקשב הנורמלי של בן-אדם; תן לי שעה או שעתיים ביום של זום, זה בסדר. אי אפשר לחיות בזום 90 יום. זה לא נורמלי, וגם האפקטיביות יורדת, אבל זה כלי שהשתמשנו בו.

עם המבט הזה הכרנו בעיר אשקלון, ושר החינוך הכיר אחרי דיאלוג ואחרי שראה את תמונת המצב. החלטה ראשונה שלו התקבלה אחרי חמישה שבועות של לחימה, ואשקלון עוד לא נכנסה למודל ההתאמות הגבוה. אבל ככל שנמשכה הלחימה, וראינו שאנחנו שמונה שבועות בתוך למידה בזום, וספרנו וסכמנו את הפחת הפדגוגי, הבהיר שר החינוך בהחלטה, וזה פורסם שהם קיבלו את הרמה המוגברת, רמה 3, של ההתאמות הלימודיות לבחינות בגרות שכוללות את תלמידי י"א וי"ב. זה דו-שנתי. תלמיד שהיום ב-י"א, זה ילווה אותו עד סוף כיתה י"ב. הוא לא צריך לבוא עוד פעם. יש מודל שמלווה אותו.

זאת תמונת המצב של ההתמודדות של משרד החינוך. לסיכום, אנחנו למודי ניסיון עם העיר, אנחנו מעריכים את שיתוף הפעולה, אנחנו גם מעריכים את ההתמודדות שלה בחירום, היא טובה מאוד. אני חושב שמה שהתפתח בקורונה, שהשלטון המרכזי שם על הכתפיים של השלטון המקומי אחריות וסמכות, ומעניק לו משאבים, היא שיטה טובה שעובדת. באשקלון היא עובדת טוב.

מהניסיון שלנו בתחום הפדגוגי ובתחום החוסן מול העיר אשקלון מהשנים הקודמות, הקצאת משאבים תוספתית בשיתוף פעולה בין הממשלה לבין האוצר לבין המשרד, הוכיחה את עצמה כמשיגה את המקסימום באפקטיביות מול התושב, מול התלמיד ומול הצרכים של המערכת, ונכון להתבונן על זה גם עם הפנים קדימה.

רם, לאור המצב הקיים, האם משרד החינוך ערך תוכנית ומיפוי של הצרכים, בחוסן ומענה רגשי, בחיזוק פדגוגי, חוסר במיגון? האם יש תוכנית קיימת עם צרכים ועם עלויות? האם העבודה הזאת כבר נעשתה? אנחנו בכל זאת 89 יום בתוך - - -

שאלה מצוינת, תודה רבה על השאלה. בשלב הראשון עשינו היכרות עם תמונת המצב. אנחנו לא נעשה תוכנית סדורה עד שהמצב לא מתייצב. כמו שאמרתי, העיר תחזור ללמידה מלאה של 100% מהתלמידים רק בשבוע הבא.

עקבנו בלמידה ובעקביות על הנתונים. כשאני אומר לך מה קרה אחרי שמונה שבועות, זה אומר שאנחנו עשינו אינדיקציות קבועות מה קורה בהם. ספרנו את הפחת הלימודי פר ילד והצגנו אותו גם בהנהלה. יש חדר מצב ארצי של משרד החינוך. הפחת הלימודי המצטבר של ילד בשעות לימוד פרונטליות, פנים אל פנים, באשקלון, הוא כ-50%, לגבי שעות הלימוד שבין התכנון לביצוע בשנת הלימודים הנוכחית עד לעת הזאת. 50% פחת.

הפחת הוא ביחס לשנה שעברה או ביחס למה שקורה בארץ ביתר המקומות עקב המלחמה? ביחס למה?

זה לא פחת השוואתי. זה פחת ביחס לשעות הלימוד המוקצות. אנחנו מקצים שעות לימוד למקצוע, ואנחנו סופרים מול רכזי המקצוע כמה שעות לימדנו מול התכנון. אם תכננו 6 שעות מתמטיקה לכיתה, ולימדנו במצטבר 3 שעות, זה אומר שהילד לא למד 50% משעות הלימוד הנדרשות במתמטיקה.

אבל אני רוצה לשים את זה בקונטקסט, ולכן אמרתי שזו תוכנית רב-שנתית. ילד לא לומד רק שנת לימודים אחת במדינת ישראל, וזה טוב. זאת עמדתי המקצועית. אני לא נכנס ללחץ מפחת לימודי. לא נפתח פה מחברות, אבל אם כל אחד היה בודק את היומן האישי שלו, כמה פחת מצטבר בלי מלחמות אנחנו עברנו כשהיינו ילדים, כמה פעמים כאבה לך הבטן ולא הלכת לביה"ס, כמה פעמים היה לך ערב קודם ולא הלכת לביה"ס - - -

אבל 50% זה לא מעט, גם אני תעשה את התחשיב שאתה עושה.

אני רוצה לומר את עמדתי המקצועית. ילד לומד 15 שנות לימוד. בטווח מצטבר אנחנו יודעים לסגור פערים, גם כאלה של שנת לימודים אחת, שזה 50% משעות הלימוד במתמטיקה. אנחנו יודעים לסגור בהנחה שהחזרה לשגרה ביום ראשון נכנסת לדרייב, וזה נותן לנו אופק של שנתיים-שלוש עבודה בלי מלחמות, בלי חירום, בלי כלום, לומדים.

אלא מה? לטובת הדבר הזה צריך בהחלט משאבים, ושאלת אותי אם מכינים. התשובה היא כן. מינהל פדגוגי יושב על תוכנית צמצום פערים לפי שלוש המדרגות שמניתי, כמו בבגרויות, גם תוכנית צמצום פערים שכוללת את הכלים שמשרד החינוך יודע להפעיל; שעות תגבור, שעות הפעלה, תוכניות גפ"ן, וכל סט הכלים שלנו באופן מותאם למצב החירום.

מה לגבי בגרויות? הוא ענה לגבי בגרויות?

כן. אני לא יודע אם היית, אבל הוא דיבר על הבגרויות.

הבגרויות של העיר אשקלון במדרג 3, וזה ההקלות הגבוהות ביותר שניתנות השנה.

בסדר, הדברים נאמרו, רם.

שאלתי אותך על התוכנית כי לאור בקשתך לקדם החלטת ממשלה בעיר אשקלון בנושא החינוך ממעונות היום ועד האקדמיה, אני רוצה שנהיה מוכנים, הן מצד מינהל החינוך בעיר והן מצד המשרד, שלא יגיע מצב שיגידו לנו, בואו נקדם החלטת ממשלה, אנחנו צריכים עכשיו להכין תוכנית. אנחנו כבר למודי ניסיון.

נשאלתי, אדוני היו"ר ואמרתי. אנחנו הרמנו את הדגל בדיון במליאת משרד החינוך. אחרי חמישה שבועות מלחמה היה דיון ממוקד רק על אשקלון. דבר שני, לפני כ-10 ימים ביקרנו ביקור עם מנכ"ל משרד החינוך, מנהלת המינהל הפדגוגי אינה זלצמן, אצל ראש העיר ואצל מנכ"ל העירייה ויובל זוזט, בנושא מיקוד העיר אשקלון כחלק מהדיאלוג של גיבוש התוכנית. אנחנו לא מנותקים, מגבשים תוכנית ושולחים אותה בדואר. אנחנו עושים דיאלוג, שומעים תיאום ציפיות. לנו יש את העמדה המקצועית שלנו.

ביום רביעי הבא יש סיור ממוקד של צוות הפיקוח בתוך העיר אשקלון, לדייק את הצרכים מול המנהיגות המקומית, וגם עם המנהלים יש דיאלוג. זה ייסגר, יש נכונות, יש הבנה ויש טיוטות ראשונות.

תודה רבה. איתי סהר, חבר מועצת העיר אשקלון, בבקשה, אדוני.

בוקר טוב לכולם. אני איתי, חבר מועצת העיר אשקלון. אני רוצה, בבקשה, להתייחס לשתי נקודות בדיון, ואני שמח שבאתי לפה הבוקר ואומר לכם למה.

דבר אחד, יש לנו ויכוחים שנעשה בתוך הבית. אני לא מסכים עם ראש העיר על הרבה מאוד דברים שנאמרו פה היום, שבעיניי, ההשלכות שלהם הן חמורות, בעיקר בנושא היערכות לעתיד והתמודדות בעתיד עם מקרים דומים. הסיפור של אשקלון ביחס לעוטף ולתקומה הוא סיפור שאי-אפשר לנתק אותו אחד מהשני, והסיבה שכל פעם אנחנו נדרשים לתפור חליפה מיוחדת היא בגלל ההתעלמות המגמתית הזו בנושא שמדובר בחטיבה אחת. אותו קו 7 ק"מ הוא קו טעות שגורר אותנו לטעויות פעם אחר פעם.

מכובדי פה העלה את נושא דחיית בגרויות החורף. בהתחלה החלטת השר הייתה להחריג את אשקלון ממתווה העוטף, ולאחר מכן, חזר בו והחזיר אותנו למתווה העוטף. אותו דבר קרה גם בנושא הפינויים, גם בנושא המענקים וכך הלאה. כל פעם מגלים שיש עוד 200,000 איש מאחורי קו 7 הק"מ שצריך לדאוג להם. ולכן אנחנו ניגשים כל פעם לתפור חליפה מיוחדת פה עכשיו, כמו למשל, בדיון הזה.

אני לא מסכים עם הרבה דברים שנאמרו פה היום, גם ממידת הניתוק שהוצגה פה היום, מרמת הארגון ורמת הביצוע בעיר אשקלון. אני חולק על מה שהוצג פה היום, ואנחנו נתווכח על זה בבית, בבית שלנו באשקלון.

באתי לפה היום כדי לראות שאנחנו יוצאים עם אותה החלטת ממשלה שמספקת את המעטפת המיגונית הנדרשת על-ידי אשקלון לחזור ללימודים. נגעו פה בחלק מהדברים, אבל אני מרגיש שיש פקטור חשוב שאנחנו מתעלמים ממנו.

יש פגיעה כלכלית קשה שנגרמת להורי אשקלון, וכרגע היא לא מפוצה במסגרת המעטפת הכלכלית שניתנת, והיא בלתי ניתנת לניתוק מהעובדה שמערכת החינוך לא עובדת, כיוון שכשהילדים בבית, הילדים לא יוצאים לעבודה. אז זו פגיעה מסיבית ברבים מתושבי אשקלון, ולכן חסרים לי פה גורמים שיושבים בצד הכלכלי של הדברים, מכיוון שהחלטת פינוי הסתיימה כבר בסוף נובמבר. אז למעשה, הורים נדרשו לחזור לעיר, המערכת לא ממוגנת ולא חסר אשם על המערכת המקומית בנושא הזה, ושוב, את זה נעשה בבית, על היעדר ההיערכות הזו.

אז הורים נדרשו לחזור, ילדים נמצאים בבית, ההורים לא יכולים ללכת לעבודה, והפגיעה הכלכלית נגרמת ונצברת בכל יום, גם כשאנחנו יושבים פה עכשיו. זאת אומרת, כל פרק הזמן הזה בין סיום החלטת הפינוי לבין החזרה ללימודים במתווה מיגון מלא או חיסול החמאס, דורשת מענה כלכלי ייחודי לאשקלון, מכיוון ששאר העוטף או שאר חבל התקומה שבו אנחנו כן צריכים להיות חלק דומיננטי ומוביל, קטר כלכלי משמעותי בחבל הארץ הזה וחלק ממנו, אבל מאחר שכרגע אנחנו לא, אז אותו פרק שבין סוף נובמבר להחזרת המערכת לתפקוד מלא מחייב פיצוי לאותם הורים שלא יכלו לצאת לעבודה ואיבדו משרות, למשל.

אני מבקש שההחלטה שאנחנו מנסים לגבש פה היום תיתן את דעתה על זה. אני לא יכול להמעיט בחשיבות ובדחיפות של מיגון העיר ומיגון מערכת החינוך בהקדם האפשרי. אני מודה לכם על ההזדמנות להעלות את הנושא הזה בפניכם.

תודה רבה. אגב, אני חושב שאין על זה מחלוקת.

אין מחלוקת. אנחנו דנים על זה בוועדת הכספים הרבה מאוד.

אני שמח לשמוע.

ראש העיר נמצא פה על בסיס שבועי כדי לקדם את זה.

אני שמח לשמוע.

תודה רבה. יוסף עטאונה, בבקשה.

רציתי רק בנושא המכללה - - -

תיכף, בעוד חמש דקות. לימור נעים, בבקשה.

שלום. קודם כול, תודה רבה שהזמנתם אותנו. אני אימא לשני ילדים עם צרכים מיוחדים, שני ילדים על הרצף האוטיסטי, שלומדים בכיתה רגילה. אנחנו גרים בבית ללא מיגון.

זאת אומרת, תלמידים משולבים?

כן. ילד אחד בכיתה ה' שנמצא בבית שלושה ימים, והוא ילד שלא יכול להיכנס לזום. הוא לא יכול להפעיל מצלמה בזום, יש לו קושי כי הוא על הרצף. גם הפער הלימודי, החברתי והרגשי לו הוא בעייתי.

לא הבנתי, למה הוא שלושה ימים בבית?

בגלל הקפסולות, כי אין מיגון.

עכשיו?

עכשיו, כשאנחנו "ירוקים".

אגב, התופעה הזאת היא לא רק באשקלון. היא גם במרכז.

עד סוף השבוע הזה אנחנו עדיין בקפסולות.

אנחנו עדיין בקפסולות, והיינו גם בפינוי. אין לנו מיגון. אנחנו גרים בשכונה ותיקה. כל הקושי של ילדים עם צרכים מיוחדים וכל מה שעובר בכלל באשקלון, זה בלתי נסבל. הקירות רועדים, הילדה חזרה שוב לעשות פיפי ומפחדת ללכת לשירותים לבד. באתי להביא אותה מביה"ס, ומצאתי את עצמי בבית-העלמין שוכבת עליה על הרצפה כי אין מיגון. אי אפשר לחיות ככה.

בהחלט, וזו הסיבה שאנחנו מתכנסים פה עכשיו.

בגלל זה באנו, להשמיע, באשקלון בדרך לביה"ס, אי-אפשר לשלוח את הילדים בהסעות בלי מיגון.

תודה על זה שהגעת והשמעת את הדברים. אני חושב שכולם מסכימים עם זה, וכינסנו מספר דיונים בנושא חינוך מיוחד, ואני חושב שהמיגון של חינוך מיוחד צריך להיות ראשון במעלה לפני כל דבר, כי אותם תלמידים, כמו שאמרת, לא יכולים ללמד בזום, אין סיכוי.

אבל הוא לומד בבי"ס רגיל, לא בחינוך מיוחד.

ואי-אפשר גם להעביר אותו, ואי-אפשר להעביר לו צוות. כל תזוזה שם משנה לו את החיים, והדברים האלה צריכים להילקח בחשבון.

נכון, זה משמעותי.

גם בכיתות משלבות, כמו שהיא מתארת. היא אומרת שהוא לומד בבי"ס רגיל בתוך כיתה משלבת.

אז הוא אמור להיות בזום , שלושה ימים בקפסולות. ואי אפשר, הוא לא יכול להיות.

יש ערך נוסף – עניין ההכרה בעובדי הוראה כעובדים חיוניים. אם המערכת לא עובדת, והם לא יכולים לשלוח את הילדים למוסדות, אז הם לא יכולים גם ללכת ולטפל, והחינוך המיוחד הוא הראשון שסובל מחוסר בכוח-אדם.

כבוד היו"ר, אני תמר קידר. אני עו"ד מאשקלון. אני פה כי אני מייצגת בקבוצות הווטסאפ שלי כרגע למעלה מ-3,200 הורים מאשקלון. הגעתי לפה כי אהבתי את הדיון שבו מציגים את הנושא המקצועי, ומדברים, ושוב, יש לנו הרבה מחלוקות לגבי איך שהדברים מתנהלים באשקלון.

ולגופם של דברים?

לגופם של דברים, אני אבקש כמה דקות כי המצב העובדתי שהוצג פה הוא לא מדויק. חשוב לדייק אותו. חשוב שאתם תדעו מה מצב החינוך באשקלון, כדי שנוכל לתת מענה מתאים, נכון ומדויק – שהתוכנית תהיה מדויקת, ולא שאתם, סליחה, עם כל הכבוד, מדברים ביניכם ומחליטים ביניכם, בלי לדעת מה המצוקות של ההורים.

רגע, גברתי, אני מנהל פה את הדיון. זכותי להתערב, ואני אתן לך את זכות הדיבור, כמובן, כמו כולם. הנתונים הוצגו ע"י מנהל מחוז הדרום במשרד החינוך. לא על-ידי ולא ע"י ראש העיר. אני חושב שהדברים ברורים, אלא אם כן יש לגברתי השגות על מה שנאמר על משרד החינוך. בשמחה רבה.

בהחלט יש לי השגות. אני אסביר.

קודם כול, אני רוצה להתחיל עם הדברים הכי בסיסיים. אני רוצה לומר לחברי הכנסת הנכבדים, מי שתוהה, כל עוד יש עזתים בעזה חייב להיות מיגון באשקלון.

אין חולק על זה.

שלא תהיה פה מחלוקת. אני כמובן שמחה על הכיתות החדשות - - -

אגב, זה לא קשור לעזה. זה יכול לבוא - - -

מכל מקום אחר, אבל אני מדברת ספציפית על אשקלון, כעיר הכי מטווחת והכי פחות מקבלת מענה יחסית לעוטף וערים אחרות במצב שלה, ואין השוואה בכלל.

חייבות להיות תוכניות בינוי חדשות למוסדות הנוכחיים, לא החדשים שאתם בונים. חייבים לעשות תוכניות בינוי וחייבים למגן. אתם חייבים להביא מיגוניות בדרך לביה"ס או בתוך ביה"ס.

על זה אנחנו מדברים. זה הדיון, זה המתווה.

יש לי הצעות קונקרטיות לפתרון , כי יש בעיה ויש לה פתרון. אחרת, הורים לא ישלחו ילדים לביה"ס. הם לא ישלחו, הם לא רוצים. גם אם תחזירו אותם לביה"ס או לא – אני מדברת בשם אותם הורים, והם אומרים לי, אנחנו לא נחזיר כי הילדים לא ממוגנים.

אז מה הפתרון?

חייבים לעשות מיגוניות. הצענו כמה פתרונות. להשמיש מתנ"סים, להשמיש מקלטים מסוימים. כמובן, רוב המקלטים בעיר לא שמישים, הם לא פועלים, הם לא ברמת תחזוק שאפשר לעשות שם משהו, אבל לפחות הם ממוגנים, ואפשר בגני ילדים של חינוך מיוחד.

זו המחלוקת – ילדים באשקלון, למעשה, לא לומדים מיולי. ביולי-אוגוסט היה חופש, ספטמבר כמעט כולו היה חגים, חזרנו ללמוד ומיד התחילה המלחמה. אנחנו כמעט שישה חודשים שאין לימודים בשגרה. גם בתחילת המלחמה, חודש שלם הילדים לא למדו. בסדר, זה כל המדינה, אנחנו מבינים. אבל לומר, עם כל הכבוד, שאתם מורגלים למצב חירום – לא הייתם מורגלים למצב החירום הספציפי הזה לפחות.

למה? כי התחלנו לעשות את הזום איך שהוא, בימים מסוימים הצלחנו להתארגן, ואין טאבלטים לילדים. חילקו לילדי עוטף. עיריית אשקלון החליטה רק לפני חודש שהיא הולכת וקונה עכשיו טאבלטים.

אני מבקש ממך להיות מדויקת, כי אם לא תהיי מדויקת, אני אוכיח לכולם עד כמה את מדברת דברי שקר, בלשון המעטה. אנחנו באנו לפה לא לדיון פוליטי.

לא באתי להתווכח איתך, תומר. אתה אחד מהאחראים לנזקים שנגרמו. לא באתי להתווכח איתך.

אנחנו הגענו לפה כדי לדון מקצועית.

אז אני דנה מקצועית.

תתנהגי לפחות כמו איתי בצורה מיוחדת.

אתה לא תלמד אותי איך - - -

אם את רוצה להשמיץ, זה לא המקום.

כבוד היו"ר, אפשר להמשיך?

תומר, תודה רבה.

לא היו טאבלטים לילדים, בגלל זה החליטה עיריית אשקלון לקנות טאבלטים על חשבונה. איפה הייתה מערכת החינוך? למה עיריית אשקלון צריכה לחכות חודש, חודש וחצי, כדי לקנות טאבלטים, וילדים לא יכולים ללמוד בזום?

או למשל, ילדים חרדים. התקשרו אליי 400 נשים ואמרו לי, אנחנו לא יכולות ללמד את הילדים כי אין לנו טלפון לא כשר, אין לנו סים. פניתי לפני יותר מחודש, ואין מענה באשקלון.

לפני שאת ממשיכה. רם, היה דיון פה בוועדה, ומשרד החינוך הציג שיש אישור לחלוקה של 39,000 מחשבים, אם אני לא טועה.

אבל חולקו 13,000.

13,000 חולקו. כמה מתוכם הגיעו לעיר אשקלון.

5,000 מחשבים. זו חלוקה של משרד החינוך לעיר אשקלון.

צריך 15,000.

גברתי, משרד החינוך היה פה בדיון אחר רוחבי לפני יומיים, ונאמר שיש אישור ל-39,000 מחשבים. מתוכם 13,000 חולקו ברמה הארצית. מתוכם, מנהל המחוז אומר לנו ש-5,000, שליש ממה שכבר חולק, הגיע לעיר אשקלון.

40%.

אבל יש מינימום 15,000 ילדים שצריכים.

אני מסכים שיש עדיין חוסר. זה שהיה צריך לחלק חצי מיליון מחשבים, אני מסכים.

לא, לא חצי מיליון.

אני אומר ברמה הארצית. אבל יחד עם זאת, אנחנו מדברים על כ-5,000 מחשבים מתוך 13,000 שחולקו לעיר אשקלון.

אני רוצה להשלים את דבריי.

אני אתן לך. שאלת שאלה, אני רוצה לתת תשובה.

5,432 מחשבים חולקו בעיר אשקלון על-ידי משרד החינוך לתלמידי כיתות ד'–י"ב, לפי מפתח חלוקה בקריטריונים שנקבע באופן אחיד לכלל האוכלוסיות שזכאיות למחשבים.

ברשותכם, אני רוצה לומר מה הקריטריונים של משרד החינוך. כפי שאמר מנהל המחוז, הקריטריון הוא מכיתה ד' – ואצלנו ראש העיר החליט שאנחנו מחלקים מכיתה א', וכל הדלתא הזאת היא על חשבון הרשות ולטובת התלמידים, והמתווה של משרד החינוך הוא עד שלושה ילדים לקבל מחשב אחד בכיתות הגבוהות. אני חושב שבכל מדינת ישראל חילקו רק מחשבים ל-י"א ו-י"ב, ואצלנו באשקלון חילקנו מכיתה ט' עד כיתה י"ב. היום יחולקו 9,500 טאבלים לתלמידים מכיתות א' עד ח'.

אז אם קיבלתם 5,500 - - -

זאת חלוקה עירונית. זו לא חלוקה של משרד החינוך.

דיברנו על פער של 15,000 בעיר אשקלון. ואם חילקו 5,400 ועוד 9,500, אז כמעט סגרנו את הסיפור.

אז זה מה שאנחנו אומרים. אם תיתנו לי להשלים, בבקשה, אז נראה שסגרנו מעבר לפער.

לצערי, הקריטריון שקבע משרד החינוך למשפחות החרדיות הוא מהילד החמישי לקבל פלאפון. אתם יודעים כמה קיבלנו בסך-הכול? 93 פלאפונים. אנחנו עצרנו את החלוקה הזאת, והזמנו פלאפונים שצריכים להגיע לכל ה-1,015 תלמידים שצריכים לקבל על חשבון הרשות.

מה שלא קרה בשום רשות אחרת.

אני שמחה. אחרי שפנינו.

אנחנו לא עובדים אצלך.

למען הסדר הטוב, הדיון הזה התכנס למענה מקצועי וכדי לקבל נתונים.

הפך להיות פוליטי.

זה חשוב, כי הנושא לא עלה.

תתמקדי. זה לא משנה מי פנה, איך פנה. אני נחשף פה לנתונים של עירייה שהכניסה יד עמוק לכיס כדי להביא מעבר למה שמשרד החינוך נתן. האת, אני לא יודע איך זה עובר, לתת 5,000 מחשבים – זה מבורך, אני לא מעביר על זה ביקורת, תמשיכו.

הוא אמר לך את הפער. 170,000 מול 56,000, ואתה מבין את היחס.

כבוד היו"ר, אני רוצה להזכיר שמדובר ב-40,000 תלמידים ולא כולם מקבלים. מקבלים לפי מפתח מסוים, אבל אני רוצה לעבור לנושא הבא. הנושא הזה חשוב כי רק היום התחילו לקבל. אנחנו עכשיו חוזרים להיות עיר שלומדת בפול-טיים, אבל כל זמן המלחמה נוצרו פערים חינוכיים, וכאן אני חולקת על דבריו של כבוד הנציג של משרד החינוך.

הפער הוא יותר מ-50%, כי הוא מדבר על למידה פרונטלית. אנחנו מדברים על תלמידים שלומדים בזום, ילדים תחת טילים, מאות טילים ביום, לפעמים עשרות טילים, לפעמים ילדים שמפונים מהעיר בכוחות עצמם או כי אין להם ברירה, ילדים ללא מיגון, ואין מצב שזה 50%. זה יכול להגיע גם ליותר מ-70% ו-80%. הבת שלי יום מתחברת לזום ויום לא מתחברת.

הנושא של הזום יצר פער בלתי סביר. כשעושים את התוכנית אני אבקש לחדד, לא ללכת לפי הפער של 50%. תחשבו על 70%, 80% ואפילו יותר. למה זה חשוב? כי במסגרת התוכנית הזאת אתם חייבים לתת תגבור לפחות ללימודי הליבה – מתמטיקה, אנגלית, שפה ולשון, אחר-הצוהריים, בין אם זה על-ידי מורים פרטיים, בין אם זה מורים שמתנדבים ומשלמים להם קצת יותר. גם בימי הקיץ, כי חצי שנה ילדים באשקלון לא למדו. גם מה שלמדו בחודשיים האחרונים זה פער בלתי נתפס. ילדים פשוט לא למדו. אנחנו עיר תחת מתקפת טילים.

הנחיות פיקוד העורף הופסקו באשקלון רק ב-20 בדצמבר, וגם אז הורים לא החזירו את הילדים ללמוד כי אין מיגון, ושוב אותו פער חוזר. זה משהו שהולך ומצטבר. אתם בוועדה יודעים, אשקלון היא אשכול סוציו-אקונומי 5. אני מדברת עכשיו לא על מה שהיה בעבר, לא מנגחת אתכם. הגשתי עתירה לבג"ץ למיגון העיר אשקלון – עזר בקטנה, לא הצליח לי בגדול, כי עובדתית, לא הבאתם את המיגון שהיה צריך. אבל כדי שהעתיד של ילדי אשקלון לא יהיה פחות מ-5, אתם חייבים היום לשים את היד בכיס ולתת מענה נכון ומדויק.

על זה אין חולקים. תודה רבה.

אני רוצה להגיד עוד כמה דברים.

לא, זהו, גברתי.

אדוני, זה נורא חשוב. רק על החינוך המיוחד ועוד משהו. זה חשוב.

גברתי, תודה רבה. נמצאת איתנו בזום מיכל מנקס, מהמרכז לשלטון מקומי. בבקשה, מיכל.

בוקר טוב, אדוני יו"ר הוועדה. אני מודה לך על קיום הדיון החשוב הזה, ורוצה לומר שכבוד ראש העיר, תומר גלאם, מצטנע בדבריו ובמה שהוא חשף בפני הוועדה, יחד עם הצוות המופלא שלו, המנכ"ל חזי וראש מינהל חינוך יובל.

היינו באשקלון לפני כחודש. מה ששמענו מצוות מופלא שמנהל את העיר הזאת הוא דוגמה ומופת. באנו לשמוע ויצאנו מנוחמים ומחוזקים. מדובר בצוות שעובד לילות כימים, שהיה במקום הצבא ובמקום המשטרה ובמקום מוקדי הבריאות של מדינת ישראל בימים הראשונים של המתקפה, ואת זה אסור לנו לשכוח.

מצטנע תומר גלאם, שהוא גם סגן יו"ר מרכז השלטון המקומי, שעובד בשיתוף פעולה מלא והדוק עם חיים ביבס. יש תוכנית מיגון של מרכז השלטון המקומי שדורשת מהמדינה, לאלתר, להתחיל לפתור את בעיות הביטחון של התלמידים, בראש ובראשונה, ושל הרשויות כולן.

אנחנו, השלטון המקומי, יודעים להיכנס בנעלי המדינה ועושים את זה לא אחת, אבל אני מצדיעה למשרד החינוך. אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה הדוק. כך גם הרשויות, בעיקר רשויות הדרום, ופה המקום לומר תודה למנהל המחוז שנמצא לרשותם יומם וליל.

כשהממשלה תעלה לדיון את תוכנית המיגון, אז אנחנו נהיה בעד. חברים, אתם הממשלה. אנחנו לא יכולים לחכות. בכ"ט בנובמבר בשנה זו, אישר פיקוד העורף באשקלון להתחיל לפתוח את מערכת החינוך. שמענו איך בקפידה תכננו, בראש ובראשונה, את חזרת מערכת החינוך המיוחד, ולאחר מכן, לפי המיגון, את שאר שכבות הגיל. היו משמרות, היו ימים שלא למדו, נכון שלמדו גם למידה מקוונת, אבל היה ברור לכולם שבראש ובראשונה, מערכת החינוך.

אז אני מבקשת פה להביא, קודם כול, את הוקרתי לעיר, למי שעומד בראשה ולמי שפועל ימים ולילות למען התושבים שלהם. זה לא מובן מאליו. וכמובן, בהמשך לדיונים נוספים שקיימת, אדוני היו"ר, בנוגע למיגון – אין לנו זמן לחכות, אנחנו לא יכולים לחכות לתקציבים. לחלק רק 5,000 אמצעי קצה זה מקסים. תודה רבה, באמת. לא צריך להסתפק בזה, ואני לא רואה בקשה נוספת לתקציבים.

אז הרשויות יכולות להוציא מהכיס, והן גם עושות את זה. הם גם נלחמים לאפשר להם להוציא את ההוצאות. אל תשכחו, אנחנו בתקופה פשוטה לשלטון המקומי. יש מי שמנצל את התקופה הזו, לצערי. אבל אני סומכת על הנהלת העירייה באשקלון, שמהווה עיר מחוז ונותנת דוגמה גם ליישובים מסביב. אז תודה רבה על הדיון הזה ותודה לכם על העשייה.

אני אסכם את החלק הראשון של הדיון, ונצלול לתוך החלק השני. אני חושב שברור לכולם, ויש פה תמימות דעים בין חברי הכנסת ושאר המשתתפים – אנחנו חייבים לדחוף להחלטת ממשלה, במידי, שתכלול תוכנית מסודרת עם מענה לחוסן ומענה רגשי, תקציב תוספתי לחיזוק פדגוגי ולמיגון. ללא זה, עיריית אשקלון, העיר אשקלון, תושבי אשקלון, לא יוכלו לחזור לשגרה. נקודה.

זה צריך לקרות היום. לא מחר.

אדוני היו"ר, גם הפגיעה הכלכלית בהורים.

בסיכום הסופי אני אתייחס גם לנושא הזה. בבקשה, שמך לפרוטוקול.

אני ניקיטה פטוב, תלמיד בכיתה ח', בבי"ס מקיף א' באשקלון. המצב בעיר הוא לא טוב. ההנחיה ספציפית לכיתה שלי, כמו ברוב המקרים, היא להיות מתחת לקו החלונות. כמו שהראו פה במצגת של עיריית אשקלון, ממ"ד מספיק לשתי כיתות, ולמרות שיש מיגון הוא מאוד חלקי, וכשעשינו תרגילים היינו צריכים להידחס שכבה שלמה בתוך שני ממ"דים.

יש פתרונות מיגון מידיים של פיקוד העורף שאפשר להתקין אותם תוך יומיים-שלושה, של שיפור מיגון. זה לא כמו ממ"ד, אבל זה מגן מהדף ומרסיסים. קרו באשקלון פגיעות בתוך מוסדות לימוד, ואם היו תלמידים בזמן הזה, הם היו יכולים להיפגע.

המיגון הוא נושא חשוב וגם פערי הלימוד הוא נושא חשוב מאוד, וצריך להביא את המעטפת של התגבור כי ללמוד חודשיים בזום זה ממש לא כמו ללמוד חודשיים פרונטלית, ובשבוע הבא מתחילים המבחנים והמבדקים. ושוב, המיגון זה משהו חשוב מאוד, לא רק בתוך המוסדות, אלא גם בדרך למוסדות החינוך, וצריך להביא החלטה במידי כדי שפשוט לא נמות.

תודה רבה.

פתחתי בזה, והדיון הזה נעשה גם לבקשתי. בנתונים שאומרים כאן, אנחנו מבינים שיש שני דברים חשובים מאוד. האחד, הבנה של הצורך הגדול בעניין החינוכי, כפי שפירטו כאן ולא צריך לחזור. והשני, על הצורך של הוועדה, כמו שעשינו בדימונה, ללמוד מהעיר אשקלון, איך מתמודדים לאור כל האתגרים האלה.

אני חושב שטוב מראה עיניים בהקשר הזה. סיור של הוועדה באשקלון יהווה נדבך משמעותי מאוד כדי שנוכל להביא את שלושת הדברים שראש העיר ביקש כאן.

לגמרי. הם אומרים שיש סיור בשבוע הבא.

בשבוע הבא הסיור בצפון.

לאור התכנסויות ודיונים של הוועדה לגבי מתווה באקדמיה בעניין המילואים, עלה הצורך, ואני חושב שהדרישה של הוועדה צריכה להיות ברורה מאוד, להוסיף את מכללת אשקלון למתווה הרחב שיכלול את הפיצויים באקדמיה, שכר לימוד ועוד.

אני חוזר ואומר, העיר אשקלון היא העיר המטווחת ביותר במדינת ישראל. הייתי השבוע בסיור במכללת אשקלון, וכפי שאמרתי בתחילת הדיון, פגשתי מספר סטודנטים, וביניהם נמצא פה סטודנט שיספר את הסיפור האישי שלו, שלדעתי, נותן את התמונה הברורה למה שקורה.

מאיר כץ, יו"ר אגודת הסטודנטים, תן לנו בקצרה את המצב היום במכללה, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה להגיד תודה רבה ליו"ר הוועדה שביקר במכללה השבוע, ואין טוב ממראה עיניים. אני עצוב שאני צריך להיות פה עכשיו. במקום להיות בהרצאות ובלימודים שלי היום, אני יושב פה והולך להגיד לכם דברים שאמורים להיות יותר ממובנים מאליו. אני הולך להגיד לכם דברים שאני לא צריך להגיד לכם. אלה דברים שהיו צריכים לקרות לבד. כמו שממכללות אחרות לא ישבו פה, גם אני לא הייתי צריך לשבת פה. אני יושב פה כי מישהו פה לא עשה את העבודה שלו.

אני רק רוצה להראות לכם את הגרף הזה, אם מישהו לא הבין עדיין איפה אשקלון נמצאת. זו שדרות, זו אשקלון. מתוך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מ-2019 עד 14 אוקטובר, בעיר אשקלון היו 1,014 התראות, 373 היו בשדרות. תבינו את הפערים. בעבר שדרות הייתה חוטפת המון, והיא קיבלה מהמדינה המון עזרה. ואז ארגוני הטרור ברצועה מצאו להם מוקד חדש, את העיר אשקלון, וטיווחו אותה בפער. כולם חוזרים על זה, והם אפילו לא מבינים את רמת הפער. כמות הנפילות שהיו שם – 198 נפילות רק במלחמה הזאת. 198 נפילות.

נפילות זה פגיעה בשטח, שכיפת ברזל לא מצליחה ליירט.

1,376 שיגורים לכיוון העיר, מתוך כל השיגורים שהיו. תבינו את המספרים. ועדיין אני צריך לשבת פה ולהסביר את זה.

חשוב לציין גם את מספר הנרצחים. יש לנו 26 נרצחים בעיר אשקלון, ומתוכם ארבעה על-ידי רקטות.

כולל חיילים שנפלו, אתה מתכוון?

26 מתחילת הלחימה, כולל כולם, אבל ארבעה נהרגו מהרקטות בעיר אשקלון.

ועדיין, העיר הזאת שוב ושוב לא מקבלת מה שמגיע לה. את המינימום היא לא מקבלת, ואני אתן לכם דוגמה. מכללת אשקלון נמצאת בחזית העורף, בא הוות"ת והקים תוכנית מערך סיוע למוסדות ולסטודנטים בקווי העימות. כחלק מהתוכנית הזאת, נתנו למכללת ספיר ולמכללת תל-חי רשת ביטחון למכללות ושכר מלא לכל הסטודנטים לאורך כל השנה, תואר ראשון ותואר שני. מכללת אשקלון לא בתוכו.

מכללת אשקלון זו מכללה שרוב הסטודנטים בה הם מקומיים, הם אשקלונים, מאות מהעוטף, משדרות, ויש פה סטודנטית משדרות שעוד מעט תדבר, והיא מפונה. הם לא זכאים לשכר לימוד הזה. הם לא יקבלו שקל.

כשפניתם, מה הסבירו לכם?

אני כבר אגיע גם לזה. לא הסתכלו על המכללה הזאת. אנחנו פנינו במכתב לשר האוצר, לשר החינוך ולוות"ת. הוות"ת עד היום לא ענה לי במילה. שר החינוך הוציא מכתב שהוא תומך בלהכניס גם אותנו לתוך המתווה. שר האוצר ענה לי תשובה – מהלשכה שלו ענו – כי אתם לא מוגדרים מפונים. אמרתי לו, אבל היו פינויים? אמרו לי, לא, זה הגדרה של ריענון.

עכשיו אני רוצה לתת לכם את ההגדרה לגבי שדרות. החלטה 988 של הממשלה, תוכנית ריענון, היא לא הייתה פינוי. קוראים לה תוכנית ריענון. החלטה 988 של משרד הביטחון, תוכנית של רשות החירום הלאומית נקראת משב רוח. אז התשובה הזאת, שלא פוניתם, משני טעמים היא לא נכונה. קודם כול, גם ההגדרה של שדרות הייתה ריענון. דבר שני, לפי מה אתם מפנים עיר? מה נפל באשקלון? זה לא טילים? למה אתם מפנים עיר? סתם כי בא לי עכשיו להוציא עיר לחופש? אתה מפנה אותה כי יש בה סיכון. אז למה באשקלון אין סיכון? 198 נפילות ופגיעות ישירות זה לא סיכון?

אבל חשוב שתדע שאנחנו מוגדרים כמי שמפונים. אני לא יודע מי הטעה אותך באוצר.

האוצר ענה לי, ויש לי מכתב רשמי מהם.

אני לא בא להגן עליהם. אני איתך באותו צד. מה שקרה במכללת אשקלון זה עוול משווע.

לא בגלל המכללה, אבל בהקשר של המפונים, 60 מיליון שקלים כדי לתת מענה.

משה, מה שקרה במכללה, קודם כול, זה לא יעבור לאף אחד, לכל מי שיושב סביב השולחן פה. הם יקבלו את מה שמגיע להם בזכות. שר החינוך מבין את זה, וגם הוות"ת יבין את זה. אני אגיד לכם מה ההשפעה שלכם – זה אפילו לא צריך לבוא בהחלטת ממשלה ואפילו לא צריך לבוא על-ידי השרים. זו החלטה של הוועדה היום. אם יהיה פה קונצנזוס - - -

יש קונצנזוס.

אם יש קונצנזוס של 100%, אז זה יבוא לידי ביטוי.

זה זועק לשמיים.

הוות"ת עוד לא ענה לי, אבל יושב פה נציג של הוות"ת - - -

הוות"ת ענה לשר החינוך וליו"ר המל"ג.

אני רוצה להבין שאלה אחת ממנו, קודם כול. כשתכננתם את המערך הזה חשבתם על אשקלון? עלה השם אשקלון? איפה שהוא צלצל לכם משהו, אשקלון? שיש שם איזו מכללה? מישהו מכם הסתכל? למה ההגדרה מפונים? אם עיר במרכז הארץ הייתה חוטפת 100% מהשיגורים, עדיין הייתם אומרים לה, את לא מפונה? לא אכפת לנו כי אנחנו קבענו קו אפס, שם לא חוטפים כלום. אבל אתם אחרי הקו הזה, וגם אם יהיו מיליון שיגורים, לא תקבלו כלום.

יש פה סטודנטים, אתם תשמעו אחר-כך את הסיפורים שלהם ותבינו לבד את האבסורד. אתם מדברים פה מכללה שהיא רובה פריפריה. אם לא תעזרו להם, הרבה מהם לא יסיימו את הלימודים, תהיה שם נשירה, זה יתחבר לכל עניין החינוך והנוער שמתקשה שם כי אין לימודים, ובאמת, זו עיר שסובלת ואין להם קול. אני לא מדבר כראש עיר – התושבים בקצה לא נמצאים פה, אתה לא תראה אותם בחדרים האלו. אני מדבר על חברי כנסת והם לא יודעים שיש מכללה שם.

לא, היא מוכרת.

לך היא מוכרת כי הבת שלך באשקלון.

אתה פוגע בנו. אנחנו מדברים פה על אשקלון הרבה.

4,000 סטודנטים וסטודנטיות.

כמו שראש העיר אמר, אנחנו נקבל את הדבר הזה. אם לא דרככם, אנחנו נמשיך הלאה. הדבר הזה הוא לא חסד. זה מה שמגיע במינימום. לפחות מה שנתתם לתל-חי וספיר, אנחנו נקבל באשקלון. אני מצפה מכם לעשות הכול כדי שנקבל את זה. ואני מצפה מהוות"ת שייתן לי תשובות. מינימום תשובה.

תודה רבה. חה"כ לימור סון הר מלך, בבקשה.

תודה רבה. אני מתחברת לדברים שנאמרו לפניי, גם על-ידי ראש העיר. יש פה עוול. בדיון הראשון שישבנו בו פה וראינו את המתווה שהוחלט במל"ג ובוות"ת, להעניק הקלות ופיצויים למוסדות אקדמיים שפועלים באיזורי לחימה – אני לא מבינה איך יכולה להיות מציאות שבה אשקלון לא הוגדרה בתוך ההגדרה הזאת, וכמו שנאמר פה זו העיר הכי מטווחת, 198 נפילות, 26 נרצחים.

ראינו שמכללות כמו מכללת ספיר בשדרות ומכללת תל-חי הממוקמת באמצע הגליל, ואני לא רוצה להתחיל לדבר על זה שנוצרה פה מציאות שהיא אבסורד בעיניי, ואמרתי אותה כבר במהלך הדיון הקודם, שסטודנטים שהם משרתי צבא ומשרתים במילואים, יקבלו את אותם תנאים כמו אלה שאינם ויקבלו 100% שכר לימוד. אני חושבת שגם הנושא הזה בעייתי מאוד, וגם עליו חייבים לתת את הדעת.

אנחנו מכירים את מכללת אשקלון היטב – וגילוי נאות, הבת שלי התחילה ללמוד אצלכם בשבוע שעבר עבודה סוציאלית.

בסוף כולם באשקלון.

שיהיה לה בהצלחה.

ואתה טוען שאנחנו לא מכירים את המכללה.

לימור, רק שלא יהפכו את זה לניגוד עניינים.

אחוז גבוה מאוד מהסטודנטים מתגוררים באשקלון, וזה נתון חשוב מאוד. ראיתי ציטוט של ראש העירייה שאמר, אשקלון היא העיר הגדולה היחידה שעדיין נמצאת במדרג התגוננות - - - לפי פיקוד העורף. בשל כל אלו, אשקלון הייתה ועודנה חלק בלתי נפרד מההחלטה המיוחדת של ממשלת ישראל שהתקבלה במהלך המלחמה, כמו מענק אכלוס עצמאי לתושבים נעדרי מיגון, הכרזה על העיר כיישוב ספר המקנה פיצויים ישירים ועקיפים לעסקים, הכללת העיר במתווה הבגרויות, יישובי העוטף ועוד. אלה הישגים יפים מאוד שבעמל - - -

הם לא קרו בפועל?

הם לא קרו?

היא לא גרה באשקלון.

אף עצמאי לא קיבל פיצוי.

תודה רבה.

לא קיבל.

תודה רבה.

כ-40% מהתלמידים במכללת אשקלון הם בני העיר. למכללה שספגה פגיעות ישירות גם בקמפוס וגם בשטח המעונות, נפגעים רבים מקרב תלמידיה ובוגריה. 18 סטודנטים של המכללה נהרגו. בני משפחתם של ארבעה סטודנטים נחטפו, כולל סטודנט שכל בני משפחתו נחטפו, ובקרב הסטודנטים יש עשרות פצועים.

המכללה האקדמית אשקלון מהווה עוגן חשוב בחיזוק העיר אשקלון ובתחום ההשכלה הגבוהה בעיר. הסטודנטים בה מעורבים חברתית ובפעילויות התנדבות למען התושבים לאורך כל השנה, והיא הייתה הראשונה בישראל להכריז על קרן סיוע של מיליוני שקלים למלגות שכר לימוד לסטודנטים מגויסים. יישר כוח עצום. החלת ההחלטה על מכללת ספיר בלבד תגרום לנזק עצום למכללה האקדמית אשקלון בכלל, ולסטודנטים תושבי העיר בפרט.

יש פה מציאות אבסורד שלא יכולה להיות. אמר את זה מאיר כץ, יו"ר אגודת הסטודנטים. איך ניתן להסביר שסטודנט המתגורר בתל-אביב ולומד במכללת ספיר יקבל מימון מלא של שכר הלימוד לשנה הקרובה, בעוד שסטודנט מבארי הלומד במכללת אשקלון לא יקבל סיוע במימון כלל. אני קוראת מפה לוועדה וזה פה אחד באופן מוחלט – מלגות בגובה שכר לימוד שנתי מלא.

רק שנינו פה, אז יש פה אחד.

פה אחד. רשת ביטחון שלא תהיה ירידה במספר הסטודנטים. אנחנו מוכרחים, אנחנו חייבים את זה במכללת אשקלון שעושה מלאכת קודש. יישר כוח. אני מחזקת את ידיכם, ואנחנו פה, בעזרת השם, ניאבק כדי שהעוול הזה וההפליה הזאת שהיא לא הגיונית ולא צודקת, לא תתרחש. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לקבל תשובות. נציג המל"ג, יניב כהן שבתאי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היו"ר. שלום לכולם, לראש העיר וחברי הוועדה.

אנחנו הולכים לעסוק במתנים כלכליים, אבל בשביל שדברים לא יצאו מהקשרם, וכמובן להביע צער על כל הנפגעים מהעיר אשקלון ובכלל מעם ישראל כולו, ומזדהים עם הקשיים והדברים שעולים פה.

לעניינם של דברים – קודם כול, המלחמה פגעה בכלל מערכת ההשכלה הגבוהה, סטודנטים ומוסדות בכלל הארץ. לשם כך, גיבשנו את תוכנית התמיכה שנתנה מענה מהיר בשביל שמערכת ההשכלה הגבוהה, ובכלל, כמנועי צמיחה, כמוסדות, יוכלו להמשיך לפעול כרגיל בתקופה הזאת, ולתת מענה רחב לסטודנטים, שכולל גם השלמת שיעורי עזר, אפשר גם להשתמש בתקצוב למתן מענים רגשיים ופסיכולוגיים, וכן הלאה. התוכנית ידועה. אני חושב שלא צריך לפרט. אם יש צורך, אשמח לפרט, כמובן.

כשבאים לגבש מבחן תמיכה מסוג זה, אז אנחנו בוחנים את המהות וסדרי עדיפויות, וכמובן, את המשאבים העומדים לרשותנו. תוכנית התמיכה שהוזכרה נבנתה גם בשיתוף התאחדות הסטודנטים שהביאה את המענה מבחינת צורכי הסטודנטים, ואני רוצה לחדד כמה דברים.

התוכנית כוללת ארבעה רכיבים, ושלושה מהם רלוונטיים למכללת אשקלון. זה לא שמכללת אשקלון היא מחוץ לתוכנית.

כן, אבל העיקר חסר מן הספר, כי שכר לימודים מלא זה לא שלושת הרכיבים האחרים.

יש פה הרבה האשמות ודברים. חשוב לי להעמיד את הדברים על דיוקם.

שלושה רכיבים רלוונטיים למכללת אשקלון ולסטודנטים שלומדים במכללה. הרכיב היחיד שהמוסד והסטודנטים לא רלוונטי לגביהם זה רכיב שכר לימוד, שניתן למכללות ספיר ותל חי בלבד. הרכיב הייחודי הזה ניתן לאור הישענות והתבססות על שלוש החלטות ממשלה.

הינה, זו הבעיה שחוזרת. זה אותו קו 7 ק"מ שגורם עוול פעם אחר פעם.

אנחנו מסכימים. עם האמירה הזו כולם מסכימים.

כוות"ת וכמל"ג, אני חלק מהמדינה ומתוקצב מכספי המדינה. אני לא יכול לקבל החלטות שהן בניגוד למה שקיבלה הממשלה ופיקוד העורף. זה קודם כול, ברמת התשתית העובדתית.

ברמה היותר-פרקטית מהותית, ושוב, עם הזדהות והכרה בכל הקשיים שהעלו פה באיזור אשקלון, הסיטואציה באיזור ספיר, בעוטף עזה ובאיזור תל-חי, קריית שמונה, שהם יישובים סמוכי גבולות, היא סיטואציה שונה מהסיטואציה של העיר אשקלון, מבלי לזלזל, חס וחלילה - - -

תוכל לפרט איך היא שונה? זה הדבר הכי חשוב.

אני אפרט. דבר ראשון, גם לפי הנחיות פיקוד העורף והנחיות הממשלה, האיזורים האלו מפונים עד היום ולא ניתן לקיים שם פעילות חינוכית, ובעצם לא ניתן לקיים שם - - -

זה לא מדויק. אני אגיד לך למה, וחשוב שתדע את הדברים.

אבל אני אשמח להשלים עד הסוף.

בסדר. בבקשה.

קודם כול, אלה איזורים מפונים. על זה אין ויכוח. א', אין אפשרות לקיים שם פעילות חינוכית, ובגלל שאלו איזורים מפונים זה פוגע בכל ההיערכות הראויה, גם מבחינת סטודנטים, למצוא פתרונות דיור

יניב, היית באשקלון בתקופה האחרונה? הייתי השבוע. עיר רפאים.

עיר רפאים ממש.

זה שמשרד האוצר והממשלה לא השכילו לפנות אותם ולפצות אותם, לא אומר שמתנהל שם משהו. לא מתנהל שם כלום.

אדוני היו"ר, 65,000 התפנו משם.

ברור.

ואדוני היו"ר, זו גם ההחלטה השנייה כבר, בהקשר משרד החינוך, שמתקבלת באותו אופן ושמחריג אותנו רק בגלל העניין הגיאוגרפי.

אנחנו יודעים, וגם יניב אמר. זה מבוסס על החלטת ממשלה שלדעתי - - -

התחלתם את ההפליה, ואתם ממשיכים את ההפליה. אתם ממשיכים באותה הפליה.

תודה רבה. אני חושב שההיצמדות הזו להחלטת הממשלה היא מוטעית מיסודה.

ממש.

יש על זה גם דיון בבג"ץ עוד מעט. בדיוק על ההפליה הזאת יש דיון בבג"ץ.

תודה רבה. בואו ניתן ליניב לסיים את הדברים שלו.

אתה יכול להגיד את ארבעת הרכיבים?

כן, אני אגיע לזה. אם ההחלטה הזאת היא שגויה, אז חברי הכנסת וחברי הממשלה יכולים לנסות לשנות.

בשביל זה אנחנו מתכנסים פה עכשיו. הרי היו החלטות כלפי עסקים קטנים, וועדת הכספים ידעה לעשות את השינוי. גם ועדת החינוך תדע לעשות את השינוי.

אני לא רוצה להישמע כמי שלא מכיר ומוקיר, ומזדהה עם הקשיים. רק לפני מספר שבועות, אשקלון הוגדרה כאיזור שחוזר לפעילות מלאה. הסיטואציה שם היא סיטואציה שונה מבחינת עוטף עזה.

גם שדרות הוכרזה באותו יום, ולפני כן, שהיא חוזרת. זה שהם לא חוזרים זה מתוך בחירה שלהם.

ומכללת אשקלון חזרה - - - ביום שני. לא לפני כן.

חברים, בואו ניתן ליניב לסיים את הדברים.

לא. צריך להגיד את העובדות. לא לפני כמה שבועות.

הדברים האלה הם לא רק עניין של היצמדות להחלטה, כי יש להם השפעה על היכולת התחרותית של המכללות באיזורים האלה לגייס סטודנטים. שתי דוגמאות מתוך רבות – אין שום אפשרות למוסד להשיג פתרונות דיור, ולכן הוא יכול לא להירשם. יש חשש גם מרקטות וגם מחדירות. יש פה חשש ביטחוני אחר.

לא היו חדירות לאשקלון?

אין חשש לחדירות כרגע כי פתחו את הכביש לאשקלון.

אבל היו, היו חדירות.

- - -

חברים, תודה רבה. אתה מעלה פה נקודות שקשה לי להסכים איתן. אני אגיד לך למה. חדירות היו. פגיעות היו. העיר אשקלון היא עיר רפאים. מה יותר פגיעה בעיר אשקלון כשאתה נותן שכר לימוד לשנה ראשונה למכללת ספיר? מה אתה חושב, שמי שנמצא בקשיים כמו אותו סטודנט שנמצא פה לידינו, ותיכף תשמע את הסיפור ואתה פשוט תשתגע – הוא לא ילך מחר לספיר? זה לא יפגע במכללת אשקלון?

גם תמהיל הלימודים אחר, הרי הן פועלות באותה סביבה תחרותית גם ביום רגיל.

יניב, האם לקחתם בחשבון שמכללת אשקלון הולכת להיפגע באופן ישיר מההחלטה לתת למכללת ספיר?

אני אענה על השאלה, למרות שיש לי הרבה מה להשלים.

לגבי מה שהעלית, שאולי מכללת אשקלון יכולה להיפגע או אולי נפגעה כתוצאה מההחלטה – כשאנחנו מגבשים תוכנית בסדרי גודל כאלה, צריך לבחון, לפחות לתפיסתנו, לתפיסת מל"ג-ות"ת, והיו שותפים להחלטה הזאת גם התאחדות הסטודנטים וגם משרד האוצר, צריך לבחון את התוחלת והתועלת ברמה הלאומית ולא ברמה הפרטנית.

אתמול אדוני ניהל דיון שמוסיפים פרמטר של שירות מילואים, וכמובן שזה ייטיב עם משרתי המילואים – זה יפגע באוכלוסייה שלא משרתת במילואים.

ולכן לא העברתי אתמול את הצעת החוק.

בסדר. אני יכול לקחת את ה-vice versa או כיוון אחר של מה שאמרת, ללא שכר לימוד חינם. אז אפשר להגיד שסטודנט ילמד באשקלון, ולא בספיר ותל-חי, כי זה איזור שהוא אולי פחות פגיע.

אז תיתן גם לאשקלון.

מה, זה בא על חשבון השני?

יניב, אני לא אומר, אל תיתן לספיר. ספיר צריכה לקבל את הפיצוי. יחד עם זאת, אשקלון צריכה לקבל פיצוי, וסטודנט שגר באשקלון ולומד באחווה גם צריך לקבל פיצוי. נקודה.

משיקולים ענייניים, מאותה מפת שיקולים.

אני מבקש להשלים את דבריי כמו שלא הפרעתי לדוברים הקודמים. זה בהקשר הזה, וגם בהקשר המודל היחסי שאולי סטודנט בספיר ילך לאשקלון, צריך להבין שמערכת ההשכלה הגבוהה בארץ בנויה ממוסדות די סמוכים זה לזה, וכמובן שמתן למוסד אחד משפיע על המוסד האחר.

מתן מענה לאשקלון – ושוב, זה חורג מהחלטות ממשלה והנחיות פיקוד העורף מבחינת איזורי הלחימה והעימות שהוגדרו – אחריו תבוא מכללת אחווה ותבוא אוניברסיטת בן-גוריון.

- - -

תודה רבה. תנו לו לסיים את הדברים שלו, בבקשה.

איפה אחווה ואיפה זה?

דובר פה שברגע שניתן למכללת ספיר, אז סטודנט מאשקלון ילך ללמוד בספיר כי שכר הלימוד שם חינם. אם ניתן לאשקלון, אז אחווה יגידו שסטודנט מאחווה הולך לאשקלון, וככה באפקט דומינו נכניס את כל הארץ לדבר הזה.

אבל אנחנו הכי מטווחים.

ולא ממוגנים.

יש פה עוד אספקט. אני יודע שמה שאני הולך להגיד הוא משהו רגיש, אבל בכל זאת, אני מתבסס גם על החלטות הממשלה וגם על כך שהסיטואציה היא אחרת.

רק תהיה זהיר כי הנתונים שלך לא נכונים, בלשון המעטה, ותיכף אני אתן לך תשובות להכול.

אני אהיה.

כמובן שיש במלגה הזאת גם היבט של שיקום איזורי שנפגע קשה מאוד, דרך חזרה לפעילות של מוסדות להשכלה גבוהה וגם של סטודנטים. כמובן שגם אשקלון נפגעו, אבל שוב, מדובר בסיטואציה שונה. גם מכללת תל-חי וגם מכללת ספיר הם המעסיקים הגדולים ביותר במרחב. אחרי כן צריך לשקם את האיזור ולהחזיר את האיזור לפעילות אחרת. מבחינתנו, הסיטואציה באשקלון היא סיטואציה שונה, ולא שאין פגיעה.

מבחינת הדברים הרשמיים, אני לא צריך או אנחנו צריכים ללכת לראות בעיניים, יש גורמים רשמיים, ואשקלון הוגדרה ב-18 בדצמבר, אם אני לא טועה, כאיזור שחזר לפעילות מלאה על שלל פעילותו. זה לא משהו שקורה באיזורי ספיר ותל-חי.

אנחנו לא בפעילות מלאה.

יש הבדל בין מה שאתם רואים לבין המציאות בשטח.

לא רואים. יש הגדרה של - - -

אבל אתם מגדירים לא לפי מציאות בשטח.

לא אני הגדרתי.

לא אתה אשם. לא מאשימים אף אחד. אבל המציאות היא לא תואמת.

הוא מתבסס על נתונים רשמיים.

יש הגדרות של הגופים הרשמיים במדינה שאשקלון גם מבחינת - - -

אבל הגופים הרשמיים לא חיים במציאות של אשקלון. זאת הבעיה.

אולי ראש העיר יציג את הנתונים האמיתיים, ולא את אלה שהתאימו להם כדי לקבוע את המתווה.

אני תיכף אתן לראש העיר.

וכמובן, המשאבים של התוכנית במיוחד בתקופה הזו הם משאבים מוגבלים, וצריך לקבוע סדרי עדיפויות. מבחינת המשאבים המוגבלים ות"ת ראתה לנכון שספיר ותל-חי, ברכיב הספציפי היחיד הזה, צריכים לקבל עדיפות על יתר המוסדות.

ושוב לא לראות את אשקלון.

בארבעת הסעיפים שהעלית היא לא נכללת גם ברשת הביטחון. תיכף נתייחס לזה, אחרי שנשמע את הסטודנט.

אבל לא - - - ירידה במספר הסטודנטים.

לתל-חי וספיר נתת את זה בכל מקרה.

קודם כול, הנתונים שלך מוטעים באופן מוחלט. שדרות וחוף אשקלון הפכו ל"ירוקים" הרבה לפנינו. בעיר אשקלון כן היו חדירות.

לא אמרתי שלא היו.

מספר הרקטות בעיר אשקלון הוא פי שלושה או אפילו קצת יותר מהשיגורים לשדרות, באופן משמעותי. לא אני, פיקוד העורף עם הרמטכ"ל, גם הקודם וגם הקיים, הגדירו את זה כאיזור הכי מסוכן והכי מורכב במדינת ישראל.

אז לומר לא בגלל ההגדרה ולא בגלל שדרות – קודם כול, ההיבט הכלכלי הוא המשמעותי ביותר. האנשים לא עובדים, לא מקבלים פיצוי כמו שמקבלים בעוטף, ויותר מכך, לא מספיק שהם לא עובדים, אתם אומרים להם, עכשיו הם גם לא ישלמו שכר לימוד. עיני לא צרה, וזה נכון לתת למכללת ספיר את אותן הטבות. יש לי חילוקי דעות לגבי אזרחים מהצפון, אמידים, שיוכלו לבוא ולא לשלם שכר לימוד. זה פוגע בצורה משמעותית בכלכלה ופוגע בצורה משמעותית במכללת אשקלון בהיבט הכלכלי.

אין שום סיבה בעולם ולא תהיה שום סיבה בעולם, גם אם נצטרך להמשיך יותר מהוועדה הזו, שהם לא יקבלו את אותם תנאים באופן מדויק.

נכון מאוד.

אתה לא עושה לי טובות, לא אתה ולא שר החינוך שאני מאוד מעריך אותו, ולא אף אחד. זה מגיע להם בזכות. אין שום היגיון. זה אפילו יותר אבסורד מהמיגון, מהטיפולים הרגשיים, מהכול.

נכון.

כי אתה לא יכול לקחת סטודנטים, שהם למעשה דור העתיד, שהוצאת אותם ללחימה – מעל ל-48% במכללת אשקלון במילואים בכלל. על מה אתם מדברים? מאיפה אתם מביאים את הנתונים? המכללה סגורה כבר שישה חודשים. איך הם יכולים לקום על הרגליים? אתה אומר, גם ככה אתה לא במצב תחרות הוגן, אני אלך ואקריס אותם.

ממש.

אתה הולך ומקריס את המכללה בגלל שאתה נותן הטבות לאוכלוסייה שמגיע לה, אבל אתה שוכח שיש אוכלוסייה שלא פחות מגיע לה. אתה לא יכול להשוות אותי, לא לאחווה, לא לראשון, לא לתל-אביב ולא לשום מקום במדינת ישראל, כי ראיתי את כל הגיבורים, כולל השרים, שהיו תוך כדי לחימה והבינו מה זה העיר אשקלון. הם פחדו לצאת מהמרחבים המוגנים, בזמן שאנשים בלי מרחבים ממוגנים, גם לא במכללה.

ולכן, כשאתם מקבלים החלטות, תהיו מדויקים. תזמינו את ראשי הערים הרלוונטיים כדי שתדעו את הפרטים המדויקים. לא כל דבר אנחנו נצטרך לבוא ולהכות על חטא. מתווה 3. לא ידענו שיש חדירה, אז לא הכנסנו אתכם בפנים.

זה לא מה שאמרתי. אם אתה מצטט אותי, אז זה לא מדויק. אם אתה צריך, אני אוציא הבהרה.

זה עלה בנושא דחיית בגרויות החורף.

אם אתה מצטט אותי, אני מבקש לצטט במדויק. אם לא, אני אוציא הבהרה.

תוציא הבהרה.

משיחות עם משרד החינוך, זה מה שנאמר.

לא להוציא דברים מהקשרם. לא אמרתי בגלל שלא הייתה חדירה.

הייתה אמירה על חדירה, אבל זו לא הבעיה. אני רק מבקש דבר אחד, כשאתם מקבלים החלטות, תבינו על מה אתם מחליטים.

נמצא איתנו סטודנט ממכללת אשקלון. אני רוצה שהאוצר ישמע את הסטודנט. זה חשוב לי. אושר סעדה, בבקשה.

אני אושר, סטודנט במכללת אשקלון. אני אשקלוני כבר 23 שנה. ב-7 באוקטובר המלחמה תפסה אותי בבית שאני גר בו 23 שנה ללא מיגון, בשכונה ותיקה עם ההורים שלי, שהם הורים עם מחלות, מטופלים וצריכים טיפולים.

ב-7 באוקטובר פיניתי אותם מהבית למקומות, זרקתי אותם בין בתים, לבשתי מדים ויצאתי למד"א. אני מתנדב במד"א כבר מספר שנים, ויצאתי לשטח לטפל בפצועים.

בזמן שטיפלתי בפצועים נודע לי שהבית שלי נפגע, שאין לי לחזור. בזמן שאין לי לאן לחזור, ביקשתי ממס רכוש ומכולם לנסות לעזור לנו כדי שיביאו לנו פתרונות. מס רכוש בא ואמר לי, הבית כשיר למגורים למרות שהוא לא היה כשיר למגורים. הגג קרס, התקרות בחדרים קרסו, לא היו לי חלונות בבית. איך אני יכול להביא את ההורים שלי לבית כזה ואיך אני יכול לגור בו? אין לי דוד, איך אני אתקלח? כל העסקים בעיר היו סגורים, העיר הייתה שוממת, אנשים פחדו לצאת החוצה.

היום, אני שומע את הדברים פה, ואני אומר לעצמי, איך? איך אתם מצפים מאיתנו כשאנחנו באים כדי לקדם את הפריפריה וללמוד, ואנחנו מנסים להתחנך, ואנחנו לא יכולים, כי הכלכלה הייתה מושבתת. אני היום צריך לעשות משפט שלמה בין ללמוד תואר לבין לעזור להורים שלי, כי לי אין גב כלכלי, לבין ללכת לטיפול פסיכולוגי כי אני תושב העיר אשקלון, וגם כי טיפלתי בפצועים ובהרוגים. בכניסה למכללה ומול המכללה היה לי גם הרוג וגם פצוע שאליהם אני הגעתי.

אז איך אני יכול לבחור בין הדברים? אני לא אלמד? אני אלך לטיפול פסיכולוגי? אם אני אלך לטיפול פסיכולוגי, אז אני לא אעזור להורים שלי. מה אתם מצפים ממני שאני אעשה? אני שואל כל אחד ואחת מכם, תזניחו את ההורים שלכם? אני שואל.

אימא שלי התאשפזה פעמיים במהלך המלחמה. היא ניסתה לחזור הביתה, והבית כולו היה אבק והתקרה התחילה לקרוס. אני פיניתי אותה באמבולנס לבית-חולים, שם היא התאשפזה במצב לא טוב של הריאות, ועכשיו היא צריכה לקבל טיפול ביולוגי שעולה 5,000 דולר. איך אני מחליט את זה? איך?

כשביקשתי סיוע מהעירייה והתקשרתי, וכמות הפניות שלי לעירייה ולרווחה ולכל גורם, וכולם אומרים לי, אין מה לעשות. אין. העיר אשקלון הוזנחה. גם העירייה הזניחה את התושבים שלה. אני יכול להגיד את זה בפה מלא, בתור תושב, וזה כואב לי. כואב לי שההורים שלי היו זרוקים וישנים על מזרנים על הרצפה, כשאימא שלי הייתה צריכה לקבל טיפול בבית-חולים וכי לא היה לי מקום אחר לשכן אותה. לי לא היה את הכסף לעשות את זה. הוצאתי כספים שאין לי. רק עכשיו קיבלתי את המענק של האכלוס, רק השבוע, ביום ראשון, אחרי שדיברתי עם היו"ר.

באמת כואב לי כי העירייה אומרת לי, אין מה לעשות, אין לנו מה לעשות. זה כואב לי בתור תושב, כשאני רוצה להתפתח, לעזור, אני סטודנט לפסיכולוגיה לתואר ראשון, ואני רוצה להיות מטפל ואני רוצה לעזור לאנשים בפריפריה, להתקדם ולעזור להם, ואין לי את האפשרות כרגע. אין לי בעצמי.

המתווה פה הוא לא הגיוני, כי אני בעצמי צריך טיפול פסיכולוגי. הבית שלי נפגע, ראיתי כל-כך הרבה דברים, אני חי בפחד. כשנכנסתי לפה חיפשתי את המרחב המוגן. זה נראה למישהו הגיוני שזו המציאות? כל אופנוע מקפיץ אותי. כשאני נכנס למכללה, אני דרוך לאזעקה. כמות הימים שאני בלחץ ובסטרס הם לא הגיוניים, כשאני גם דואג למשפחה שלי ולכל אדם אחר, שאני מנסה לעזור לכולם, וזה כואב לי. זה כואב שאף אחד לא בא ועוזר לנו, במיוחד לעיר אשקלון, וגם לסטודנטים בעיר אשקלון, כי לא לכולם יש גב כלכלי. זה שלא כולם אשקלונים נכון, אבל לא לכולם יש גב כלכלי וגם הם נפגעו מהמלחמה הזאת. גם הם. העסקים היו סגורים. הכלכלה הייתה מושבתת. אתם צריכים להבין את זה. עסקים לא יחזרו לפעול עכשיו. הם סגרו את השערים שלהם. הם הפסידו כל-כך הרבה כספים, ולאנשים באמת אין מה לאכול. הם צריכים לראות מה הם עושים, איך הם מחשבים כל שקל ושקל.

זה מה שאני עושה היום. אני יושב וחושב על מה להוציא היום, אם מותר לי להוציא דבר כזה או כזה, כי אני לא יכול לתת לעצמי מותרות, וזה כואב לי. תלכו למדרחוב באשקלון – הוא לא ממוגן, אנשים רוצים לצאת לשם והוא לא ממוגן, העסקים שם לא ממוגנים. תצאו למרכזי חנויות – לא ממוגן. שום מקום לא ממוגן באשקלון.

תודה רבה, אושר. היה חשוב לי שתשמעו את זה. שמעתי את זה השבוע, ואני שומע את זה שוב עכשיו. אין מצב שאנחנו ניתן לסטודנט שגר בעיר אשקלון, גדל באשקלון, לומד באשקלון, לעזוב את הלימודים כי לא מתקצבים אותו. תגיד, השתגעתם?

אדוני היו"ר, אני רוצה להתחבר לדברים החשובים מאוד שאמרת.

רק רגע. תאמין לי, אני רוצה להגיע עם משהו ביד בסוף. נמצאת איתנו נציגת האוצר בזום.

גם אני רוצה להגיד משהו, טייב, אולי לפני שהאוצר ידבר. אני רוצה להגיד משהו כי זו פנייה אליהם.

חה"כ ביטון, בבקשה.

ראש העיר אשקלון נאבק על העיר הזאת, והיא נופלת בין הכיסאות כבר 10–20 שנה. היא חטפה כל-כך הרבה טילים, יותר מכולם, היא הייתה הכתובת. אין לו בתים ממוגנים ואין לו מוסדות חינוך ממוגנים. הוא קורא למדינה ואומר, תנו לי כסף, אני אמגן את מוסדות החינוך, ואני מחזיר את התושבים, גם את אלה שבלי ממ"דים, לפחות שהם יהיו רגועים בבוקר, בגן, בביה"ס, שהילדים במקום מוגן.

בתקציב 23' הוא לא קיבל מאות מיליונים למיגון. בתקציב 24' יהיה כסף למוסדות מיגון מוסדות ציבור באשקלון? כי הרי האוצר רוצה להחזיר את החיים. האוצר רוצה להביא 100–200 אלף תושבים לפעול כלכלית. שישימו כסף למיגון.

והעוול השני, להוציא את אשקלון ממלגות חינם של מכללה. היא לא חטפה מספיק טילים? מה, היא צריכה לריב עם ספיר על סטודנטים? אלה יקבלו חינם ואלה לא, ויגידו למנהלי המכללה באשקלון, אנחנו עוברים לספיר כי שם זה בחינם? כמה כסף זה כבר? הממשלה הודיעה על 9 מיליארד למילואימניקים, ולסטודנטים נביא חוק. אבל למה הדבר הבסיסי הזה, שחטף בקו האש? זה מדיד. אשקלון היא מגדולת חוטפי הטילים במדינה. אולי המובילה.

היא המובילה בפער.

והיא לא תקבל מלגה למכללה?

היא תקבל, היא תקבל. אנחנו מחליטים פה פה אחד שהיא תקבל.

נשסה את ספיר במכללת אשקלון? נעשה תחרות ביניהם? לא הגיע הזמן ששתיהן יוכפלו ויגדלו?

ולכן, האוצר צריך לענות – האם תקצבתם את מיגון אשקלון ב-23'? ולמה לא? רק לבתי-ספר ולגנים. האם ב-24' יש כסף למיגון אשקלון? מידית, בביצוע עצמי של העירייה, בלי בלופים. ולמה אתה לא נותן שוויון למלגה שם, כדי ששני המוסדות האלו ישגשגו? תל-חי וספיר זה בסדר. אבל למה לפגוע במכללה כזאת טובה?

תודה רבה.

אדוני היו"ר, הוא סטודנט לפסיכולוגיה ואנחנו מדברים על החוסר בפסיכולוגים בפריפריה.

נציגת האוצר, בבקשה.

אני נעם דן, רכזת השכלה גבוהה. קודם כול, סיפור לא פשוט, אושר, ותודה רבה על השיתוף. אם מס רכוש עוד לא פתרו את הבעיה שתיארת, אני אשמח לקשר ולסייע. אני רוצה להתייחס גם למה שאמרת וגם למה שאמר עכשיו חה"כ ביטון.

כל סטודנט שלומד באשקלון או גר באשקלון ושירת בצבא, זכאי לשכר לימוד מכוח מלגת פריפריה. בנוסף, כל מי שעשה מילואים, כולם יקבלו שכר לימוד לפי התוכנית שהכריז עליה שר האוצר.

- - -

אם הכול טוב, למה לעשות בספיר ובתל-חי משהו מיוחד?

הוא צודק. וכאלה לא שירתו מקבלים.

לא עשיתם את זה בשביל הסטודנט הפרטי, אלא חיזוק המוסד.

קשה לי לשמוע כי אתם - - - ביחד. הדבר הראשון שנועד לסייע לכולם הוא דחיית הלימודים. הלימודים התחילו רשמית רק בימים האחרונים, ולא בתקופת השיא של הטיווח, כמו שמתואר פה. ואף על פי כן, הממשלה החליטה, לאור המלצת גורמי הביטחון ומשרד הביטחון, שלא ניתן לנכוח, לא בשדרות ולא בקריית שמונה, שם נמצאות מכללת ספיר ומכללת תל-חי, בהתאמה. לא כך הדבר באשקלון.

אבל זה לא נכון. אתם לא מדויקים.

נעם, אבל הנתונים לא נכונים. העיר אשקלון חזרה לפעילות רק ביום ראשון, ובקושי.

נכון, ב-31.12. ובקושי.

"חזרה לפעילות", ברשמי. אני הייתי שם – עיר רפאים.

- - -

אדוני היו"ר, אנחנו נגיע לאותה בעיה כל הזמן, ואם חברי כנסת רוצים לקחת איתם משהו מהדיון הזה, זה את אותו נושא כל פעם. סיפור 7 הק"מ הזה משאיר את אשקלון בחוץ פעם אחרי פעם. וזה הדבר שאיתו אתם צריכים ללכת מהדיון הזה – להכניס את אשקלון לתוך קו 7 ק"מ.

אדוני, תודה רבה. כן, נעם.

אני לא הפרעתי לאף אחד, ואני אשמח לסיים.

לפי החלטות הממשלה, לא ניתן להגיע פיזית, לנכוח פיזית, באיזור שדרות ובאיזור תל-חי, לא ניתן לקיים שם לימודים פרונטליים. בנוסף, קיימות הגבלות על פעילות בשני האיזורים האלה, גם מבחינת התקהלות וגם מבחינת חינוך. למזלה של העיר אשקלון, לא כך הדבר, והמפונים כבר מזמן חזרו מהמלונות.

אמר פה יו"ר אגודת הסטודנטים, מאיר, וגם אני דיברתי איתי – הוא עצר על זה שהוא נמצא עכשיו בוועדה והוא לא יכול להיות בהרצאות הפרונטליות שמתרחשות במכללה. אין את הפריבילגיה הזאת לתלמידים שלומדים בספיר ובתל-חי.

יש להם פריבילגיה יותר גדולה.

יש להם פריבילגיה של זום.

אבל מה זה קשור?

אין לימודים פרונטליים עכשיו בספיר ובתל-חי, כי כך הממשלה החליטה. אם הממשלה תשנה את ההחלטה שלה, אנחנו נוכל לבחון אחרת. אנחנו גזרנו את החלטת הסיוע מתוך החלטת הממשלה. אנחנו לא יכולים להגיד, למרות שאשקלון לא בהחלטת הממשלה, ניתן לה. אז למה שלא ניתן לבן-גוריון? למה שלא ניתן לאחווה? - - -

נעם, לעסקים הקטנים ידעתם לתת כסף?

אני לא יודעת. אני לא רפרנטית לעסקים קטנים. אני מצטערת.

מה את לא יודעת? העסקים הקטנים באשקלון נכללו עכשיו, למרות שהם לא נמצאים בהחלטת הממשלה.

גם פינוי היה באשקלון, מהחלטה של המדינה.

- - - אנחנו גזרנו את החלטת הסיוע מתוך הממשלה, והסיוע הזה מבוסס על החלטות שלה. כל חריגה מההנחיות - - -

אני מבין.

גם נציגי האוצר וגם נציגי משרד החינוך אומרים את אותו דבר.

עם כל הכבוד, אתה מתפרץ יותר מדי.

ההשוואה בין ראשון-לציון לאשקלון היא מופרכת.

ממש.

אני רוצה לסכם את מה שאת אומרת. את אומרת לי, במילים אחרות, כל עוד אשקלון לא נכנסת בהחלטת הממשלה, אני לא יכולה לשנות את המתווה.

- - -

אני מבין. האמירה הזו נאמרה גם על-ידי המל"ג, ואני יכול להבין את העיקרון שיש מאחורי זה, לא את הערכים ולא את המוסריות שיש מאחורי זה. את ההיגיון המשפטי אני יכול להבין.

אני רוצה רק לשאול איך הצלחתם בסוף, למרות החלטת הממשלה, שלא כללה את אשקלון, לתת את הפיצויים לעסקים הקטנים באשקלון.

אני מודה שאני לא בפרטים, אבל אני אבדוק עם הרכז של עסקים קטנים.

נעם, לא נפגשנו.

נעים מאוד.

נעים מאוד. חשוב שהדברים יהיו מדויקים. לגבי הנושא שאשקלון כן מקבלת את השיפוי הכלכלי, מדובר בשנה ראשונה – אמרת את זה ברשאית דברייך.

לא דיברתי על השיפוי. דיברתי רק על הפינויים. אני לא יודעת להגיד על השיפוי.

גברתי, את אמרת שאשקלון מוגדרת כפריפריה והיא מקבלת - - -

מלגת פריפריה של חיילים משוחררים. מי שלומד באשקלון מקבל את המלגה.

אני אסביר לך כדי שתביני מה באמת את מציגה לנו. קודם כול, מקבלים את זה רק בשנה הראשונה - - -

הכול זה רק שנה אחת. סליחה, שכולם יבינו שהסיוע בספיר ובתל-חי הוא רק שנה אחת.

ספיר ותל-חי זה לכל השנתונים. זה לא נכון מה שאת אומרת.

זה לכל השנתונים לשנה אחת.

זה לכל השנתונים, תואר ראשון ושני. במלגת פריפריה, מי שלא בשנה הראשונה לא מקבל את זה. זה לא עונה על שום דבר. התשובה הזאת זה לצחוק עלינו בעיניים.

חברים, ברשותכם, המליאה נפתחת.

הוועדה מודה לכל המשתתפים, הוועדה שולחת ניחומים למשפחות הנופלים, איחולי החלמה לפצועים, מתפללת ומקווה לשובם לשלום של כלל החטופים והחיילים.

אשקלון היא עיר שהופקרה. היא העיר המטווחת ביותר, העיר הגדולה ביותר בעוטף, ואינה מקבלת את היחס המתבקש. היא חייבת לקבל מידית את כל ההטבות שקיבלו יתר היישובים והמוסדות בעוטף עזה, בראש ובראשונה, לממן את פער המיגון בעיר, מענים כספיים לחינוך, ומימון מענים רגשיים מידי. ללא מימון זה – אתם יכולים להגיד עד מחר: חזרו – תושבי אשקלון לא חזרו. הוועדה דורשת להביא מידית החלטת ממשלה שתעניק מימון למיגון החינוך באשקלון ומימון למענים רגשיים.

הוועדה פונה למשרד האוצר ולמשרד החינוך לממן את תוכניות הלימוד בעיר שהותאמו למצב הביטחוני העכשווי. הוועדה דורשת מוות"ת לכלול את מכללת אשקלון במתווה ההשכלה הגבוהה שנתן הטבות למכללת ספיר ותל-חי. כמו כן, תושב אשקלון שילמד באחווה, יצטרך לקבל את ההטבה הזו.

אם ההחלטה לא תשונה תוך חמישה ימים, הוועדה תגיש הצעת חוק להחלת הסיוע על מכללת אשקלון ותושב אשקלון שלומד במכללת אחווה.

מעולה.

הוועדה תסייר בעיר כדי לעמוד מקרוב על כל הבעיות. תודה רבה.

תודה, אדוני.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.