פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
03/01/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 122
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"ד (03 בינואר 2024), שעה 10:00

הצעה לסדר היום בנושא: "זינוק בגילויי האנטישמיות והסכנה לקהילות היהודיות באירופה ובארה"ב"

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

משה טור פז
סימון מושיאשוילי
משה רוט

עמית אפרתי - מנהל אגף בכיר, מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות

רות כהן-דאר - מנהלת המח' למאבק באנטישמיות ושימור זכרון, משרד החוץ

אילה אליהו - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רחל אוברמן - רע"ן אירופה, המועצה לביטחון לאומי

תומר אלדובי - מייסד ומנכ"ל, התנועה למאבק באנטישמיות ברשת

רקפת גינסברג - מנכ"לית התנועה המסורתית

הרב מייקי גולדשטיין - סמנכ"ל התנועה המסורתית

אנה קיסלנסקי - מנכ"לית התנועה הרפורמית

מיכאל טיקוצ'ינסקי - יועץ, הקונגרס היהודי

גסטון אריאל סיידמן - עיתונאי, התאחדות עולי אמריקה הלטינית

בלה לבוביץ - מנהלת ביתנו העולמי

ד"ר אבי קורב - מומחית בטרור, מכון ויזנטל

הילה טנא גלעד - עו"ד, ממונה על נושא האנטישמיות, המחלקה הבינלאומית, משרד המשפטים

עידית ריס - עו"ד, משרד המשפטים

פרופ' דינה פורת - ראש מרכז קנטור, אוניברסיטת תל אביב

רחלי ברץ ריקס - יו"ר המחלקה למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

קרול נוריאל - מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

"זינוק בגילויי האנטישמיות והסכנה לקהילות היהודיות באירופה ובארה"ב", של ח"כ סימון מושיאשוילי, טטיאנה מזרסקי, משה רוט (מס' 128).

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-3 בינואר 2024, כ"ב בטבת התשפ"ד. על סדר היום הצעה לסדר יום בנושא זינוק בגילויי האנטישמיות והסכנה לקהילות היהודיות באירופה ובארה"ב, של חברי הכנסת סימון מושיאשוילי, טטיאנה מזרסקי ומשה רוט.

אני אציין שמדובר בדיון שישי בו אנחנו עוסקים בסוגיית האנטישמיות שעלתה לדיון בוועדה בחצי השנה האחרונה, מאז יוני 2023. בדיון האחרון השתתפו 16 נציגים מקהילות יהודיות בעולם שסיפרו על האנטישמיות שהם חווים בכל אחת מהמדינות. בארצות הברית דווח על עלייה של 388 אחוזים בממדי האנטישמיות כאשר בכל יום מתרחשים כ-80 מעשים אנטישמיים כלפי יהודים. בצרפת עלייה של 300 אחוזים. בפרלמנט בקטלוניה העבירו החלטות אנטי ישראליות ומתקיימות עצרות תמיכה עם משפחות ההרוגים מעזה. מקרי אנטישמיות בקנדה כאשר נזרקים בקבוקי תבערה על מוסדות יהודיים ויהודים מסתירים סממנים יהודיים. בברזיל מתחילים לחוש באנטישמיות בעיקר ברשתות החברתיות. כ-50 אחוזים מיהודי סקנדינביה שוקלים לעלות ארצה בגלל האנטישמיות שהם חווים. בצ'ילה חוששים להפגין את הזהות היהודית.

צריך להבין שהצבר הקטן הזה של הנתונים שהקראתי מהדיונים הקודמים שעלו כאן, רק 20 אחוזים מהאירועים האנטישמיים בעולם מדווחים, מה שמבהיר שממדי האנטישמיות גבוהים בהרבה מכפי שידוע ומדווח באמצעי התקשורת.

אני שב ומזכיר שמדינת ישראל היא תעודת הביטוח של העם היהודי בכל התפוצות. זאת המשימה של המדינה הזו ועל הבסיס הזה היא קמה אחרי שנים ארוכות שיהודים הסתובבו כפליטים בכל רחבי העולם. מאז יהודים אינם פליטים, יש להם מדינה וכאן הבית שלהם. בכל מקום שמישהו חש מאוים, מדינת ישראל צריכה להיות המדינה הבטוחה ביותר עבור העם היהודי.

יש הרבה מאוד גופים במוסדות הלאומיים שתומכים גם בביטחון הקהילות היהודיות בתפוצות – הסוכנות היהודית תומכת באמצעות קרן קהילות – וראינו גם הצהרות תמיכה, גילויי תמיכה ופעילות של הקהילות היהודיות בתפוצות לטובת המאבק באנטישמיות.

אחד הדברים שעלו בדיוני הוועדה הוא השיח ברשתות החברתיות שמעודד גילויי אנטישמיות כנגד יהודים בעולם. אני חייב לומר שהרשתות החברתיות מהוות חלק משמעותי בהפצת התכנים האנטישמיים ובעידוד למעשים אנטישמיים. כל מה שנעשה כרגע בהסרת תכנים, נעשה מתוך רצון טוב ולא מתוך רגולציה של מדינת ישראל. הגשתי הצעת חוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט, הסרת תוכן, שתאפשר לייעל את ההתמודדות של מדינת ישראל עם פרסום של תכנים ברשת האינטרנט במקרים של פרסום המהווים עבירה פלילית הפוגעת בביטחונו הפיזי או הנפשי של אדם. אני חייב לומר שבהיבט הזה ממשלת ישראל לא עושה מספיק ולא בונה לעצמה את הכלים להתמודדות. זה חלק מהדברים שאני אבקש שניגע בהם בדיון.

הדיון הזה הוא דיון מהיר שהגיש חבר הכנסת סימון מושיאשוילי ולכן נאפשר לו לדבר לפני שניתן לנוכחים להתייחס.

בוקר טוב לכולם. תודה רבה אדוני היושב-ראש על הדיון שמתקיים כאן. ודאי שהנתונים שציינת מעניינים אותנו ולכן אנחנו כאן אבל אני לא אלאה בנתונים. לפני כשבועיים ביקרה כאן משלחת של הסנט הצרפתי - אני חבר בשדולת הידידות – וציינתי בפניה כתבה שקראתי באותו בוקר. זה היה בדיוק לפני שבועיים. בכתבה דובר על גברת יהודייה שמתגוררת בפריס, עיר הבירה של צרפת, חוששת להמשיך ולקבוע את המזוזה בפתח ביתה. בכלל לא מפתיע. מצער מאוד כמה שזה לא מפתיע. חברי המשלחת ודאי יעשו את שלהם, גם יושב-ראש הסנט הצרפתי נלווה לאותה משלחת.

בעיניי הנקודה החשובה היא לשמוע מה עושים בעניין משרד החוץ ומשרד התפוצות. קיבלנו חומר רקע ובו נאמר כי יש מעל 3,000 מתנדבים שמגייסים ורותמים לעניין. אכן מספר עצום, יפה וחשוב ביותר אבל זה נעשה בהתנדבות. ההתנדבות היא חשובה אבל אין תחליף לאנשי מקצוע ואולי גם לאנשים מפורסמים שנמצאים בכל מדינה ומדינה, לרתום אותם לנושא הזה. אותם צעירים שמתנגדים למדינת ישראל היום – והנתונים באמת מדאיגים, 67 אחוזים ברחבי ארצות הברית, בת הברית הגדולה ביותר שלנו, גילי 18 עד 24 - חושבים שעם ישראל, היהודים כאן במדינת ישראל הם הוא הגורם המדכא. אותם צעירים יהיו בעוד 20 שנים המנהיגים בארצות הברית. היום אנחנו נעזרים בארצות הברית בחימוש וכולי וכמובן העזרה שלהם במוסדות האו"מ אבל מה יהיה בעוד 20 שנים? מה יהיה בעוד 15 שנים? אם זה בגרמניה, בבריטניה, בצרפת וכמובן במדינות שעדיין תומכות בנו. הצעירים האלה יהיו המנהיגים שם. אני כבר לא מדבר על חימוש אלא על מאבק כשהם יצטרפו אלינו לפחות בעל פה.

אנחנו חייבים לנסות לשנות דיסקט כי אם לא, כל המנהיגים בעוד דור ואולי אפילו פחות מדור, שזה 20-15 שנים, לא יהיו לנו בנות ברית. אני רואה את זה כאירוע אסטרטגי. יש לי מכרים בגיאורגיה, מדינה נוצרית, והם אומרים שכל ההנהגה שם וגם הרחוב, רתומים לטובת ישראל אבל בגלל שמדינות שהן בלשון המעטה לא בנות בריתנו כמו איראן, קטאר עושים שם עסקים – אתה רואה את הלך הרוח היום. אנשים חוששים לחבוש כיפה או ללכת עם סממנים יהודים אחרים כמו הטלית שהיא מחוץ לבגד. אנחנו רואים שינויים וזה באמת עניין אסטרטגי.

אדוני היושב-ראש, ציינת שמדינת ישראל היא המדינה שכל יהודי צריך להרגיש חופשי. אולי בעוד 20 שנים נהיה המדינה היחידה בה יהודי יוכל לחבוש כיפה. אני לא מדבר על מזוזה בפתח הבית. תודה.

אדוני היושב-ראש, תודה לחבר הכנסת סימון מושיאשוילי על היוזמה אליה הצטרפתי. קיבלתי דוח של משרד התפוצות על אירועי אנטישמיות בתקופת המלחמה והזדעזעתי ולא הכול נכלל בדוח הזה. אנחנו רואים כותרות, צופים בחדשות ורואים ברשתות החברתיות עדויות על אירועים אנטישמיים, זה מזעזע וזה צריך לזעזע לא רק אותנו אלא את ממשלת ישראל. טוב שאנחנו מקיימים את הדיון. אנחנו צריכים לחשוב על צעדים פרקטיים, איך אנחנו יכולים למנוע את זה ולהגן על הקהילות היהודיות ועל היהודים מחוץ לישראל.

כפי שציינתי במליאת הכנסת עת העלינו את ההצעה לסדר, בילדות עברתי אירוע אנטישמי. כשעוברים פעם, זה לכל החיים. היהודים בחוץ לארץ צריכים לדעת שהם יכולים לקבל הגנה מאת מדינת ישראל ושיש להם כאן בית טוב שמחכה להם ויודע לקלוט אותם כאן. אנחנו צריכים לדאוג לחינוך במדינות אחרות למניעת אנטישמיות. המאבק באנטישמיות צריך להיות בכל הרבדים וזה אומר הרבה דיפלומטיה, הרבה פוליטיקה, הרבה חינוך וגיוס תומכים של אלה שהם כן אוהבי ישראל. שיהיו יותר הפגנות פרו ישראליות. אנחנו כישראלים צריכים ליזום ולדאוג לכך שזה יקרה.

נציגי משרד התפוצות לא כאן.

בדרך.

אני מקווה שהם יגיעו. הדיון יתקיים עד 11:00.

משרד החוץ.

בוקר טוב. אני מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות ושימור זיכרון השואה.

נציג משרד התפוצות הגיע.

בממשלה האחריות על ריכוז נושא המאבק באנטישמיות, כולל משאבים וכוח אדם, נמצאים במשרד התפוצות. אנחנו פועלים ברחבי העולם באמצעות 108 הנציגויות שיש למדינת ישראל בעולם. על סדר יומו של כל דיפלומט ישראלי נמצא נושא המאבק באנטישמיות. נושא המאבק באנטישמיות והדה-לגיטימציה של ישראל, כל שנה הוא יעד מספר שש בעשרת היעדים של משרד החוץ וזה אומר שגם משקיעים בזה עבודה. היתרון שלנו הוא עבודה בעיקר מול ממשלות אבל לא רק.

מה גובה התקציב שמוקצה במשרד החוץ לטובת הפעילויות של המשרד בנושא הזה?

לא הרבה.

בכל זאת? לסבר את האוזן.

אני לא יודעת מספרים.

שגריר בצרפת רוצה לעשות פעילות בהקשר של מאבק באנטישמיות, איזה תקציב מוקצה לו?

במצב של היום אין לנו כל כך מה לתת. בשגרה אנחנו תומכים בכל פעילות ששגרירים או נציגויות שלנו מעוניינות לעשות.

מה זאת אומרת? לא הבנתי. מה זה במצב של היום? מבחינה תקציבית?

במצב של היום אנחנו באפס תקציב. כן.

אפס תקציב.

היום אין לנו תקציב.

ליעד מספר שש של משרד החוץ אין תקציב.

זה לא משנה אם זה מספר אחד או מספר אפס.

לא. אתה לוקח את זה למקום לא נכון.

אבל זה המקום.

בשגרה אנחנו מקצים - - -

מה זאת שגרה?

שגרה היא כל השנה. עכשיו אנחנו ב-1 בינואר וכרגע אנחנו אפילו לא יודעים מה יהיה התקציב שלנו לשנה הזאת.

בחודש נובמבר 2023.

בנובמבר כל הפעילות של המשרד הייתה מכוונת לענייני המלחמה. כל פעילות שנציגות מעוניינת לעשות וקשורה למאבק באנטישמיות, היא מקבלת תמיכה תקציבית גם במצבים בהם יש קושי תקציבי.

באיזה היקף? מה התקציב שהוקצה בשנת 2023 לטובת הנושא הזה? סדר גודל. מאות אלפים? מיליונים? עשרות אלפי שקלים?

מאות אלפי שקלים.

זאת אומרת, בשנת 2023 הוקצו פחות ממיליון שקלים לטובת העניין.

בגבולות האפשר. כן.

גברתי, אני לא בא אלך בטענות. לא את זו שמתקצבת. אני בטוח שהיית שמחה לומר כאן 100 מיליון שקלים.

נכון.

אנחנו צריכים לדעת את המספרים. מבחינת משרד החוץ, ההקצאה לטובת העניין הזה היא סדר גודל של מאות אלפי שקלים.

משרד התפוצות.

שלום לכולם. המשרד עושה - גם בשגרה אבל ביתר שאת מתחילת המלחמה – מספר רב של פעילויות למאבק באנטישמיות, חלק באופן ממוקד באירופה וחלק באופן רחב יותר. אנחנו מגבשים את תמונת המצב העולמית שמועברת גם לחברי הוועדה כאן באופן דו-יומי. זה דוח שסוקר את מגמות האנטישמיות ברחבי העולם והצעדים שנקטו ממשלות. הדוחות האלה מתורגמים לשפות ומוגשים גם לקהילות היהודיות. אנחנו רוצים שממשלות ייקחו ויישמו צעדים טובים או לא יישמו צעדים פחות טובים שננקטו במקומות אחרים.

במסגרת פעילויות הניטור של המשרד אנחנו מפיצים, על בסיס כמעט יומי, התרעות לפגיעות קונקרטיות בקהילות יהודיות. רק אתמול היינו בשיח עם גורמי שיטור מקומיים באחת המדינות באירופה. אנחנו מנגישים את זה דרך הקהילות, את האיומים הקונקרטיים שעולים במערכות הניטור שלנו.

אנחנו עושים תדרוכים למנהיגים קהילתיים ולכוחות ביטחון מקומיים לא יהודיים כדי לרתום אותם למאבק באנטישמיות. זה חלק מפרויקט של המשרד. אנחנו מביאים לארץ לסמינר כאשר אחת בשבוע-שבועיים מגיעים בשגרה כוחות ביטחון ממדינה אחרת כדי להכשיר אותם לשיטור בכיר שעוסק בביטחון הקהילות היהודיות. אנחנו מאמנים אותם כאן למאבק באנטישמיות. אנחנו עושים להם תדרוכים, גם על רקע המלחמה, כדי לרתום אותם ושיבינו טוב יותר, יחד עם קציני הביטחון של הקהילות, את הצרכים של הקהילות. יחד עם הסוכנות היהודית, קרן המיגון, אנחנו ממגנים מוסדות יהודיים, מוסדות שמשמשים לצרכים יהודיים, כמובן לצרכים ציבוריים.

זה מתקציב המשרד?

כן.

כמה מתקציב המשרד הוא לטובת קרן הקהילות?

עד כה שמונה מיליון שקלים ואנחנו מעריכים שעוד שמונה מיליון שקלים עכשיו.

זה לא כסף מהקהילות. זה כסף שמגיע מכם.

כסף שמגיע ממשרד התפוצות לטובת מיגון בסיס. כלקח מניסיון הפיגוע בגרמניה, שם היה אמצעי מיגון בסיסי שמנע פיגוע בערב יום כיפור, אנחנו מתקינים אמצעים כאלה. הסוכנות עושה את זה והמשרד שותף יחד עם גורמים נוספים כדי למגן את המבנים המאוימים ביותר על רקע העלייה בהיקפי האנטישמיות. כמו שאמרתי, הפרויקט הזה נמשך.

מבחינת המאבק בשיח אנטישמי ברשת, בימים אלו אנחנו מקימים חמ"ל לאומי למאבק בשיח אנטישמי ברשת כאשר המטרה היא לקחת את כל הגורמים הממשלתיים והלא ממשלתיים, לשבת במקום אחד, במוקד אחד, עם מיטב המערכות הטכנולוגיות יחד עם מפע"ת, עם משרד הביטחון, ולמקד את המאמצים גם בהיבטים ביטחוניים וגם בהיבטים של הסרת תכנים מהרשת. יש לנו כאן שותפים גם מארגוני החברה האזרחית שלוקחים חלק בדבר הזה.

תמיכה ביוזמות חברה אזרחית. אנחנו מתקצבים דרך מיזם ווייסס אוף ישראל (קולות ישראל). אנחנו רוצים להעצים מאוד יוזמות בחברה האזרחית למאבק באנטישמיות והמשרד הקצה לזה לא מעט כסף.

תוכנית למאבק באנטישמיות בבתי ספר יהודיים ברחבי העולם דרך מיזם יונייטד של המשרד. אנחנו עובדים עם בתי ספר יהודיים, בעיקר בהיבטי חוסן.

תוכנית פרטנית עם קהילות יהודיות. יצאנו לפיילוט עם ארבע קהילות יהודיות, שתיים מהן באירופה, כדי לתת מענה הוליסטי למאבק באנטישמיות באותה מדינה. הכול כמובן יחד עם הקהילות ובשיתוף פעולה מלא איתן.

מה ההיקפים התקציביים? אתה יכול לפרט לנו?

בסך הכול או כל פרויקט?

בסך הכול ובתוך זה את הפרויקטים הגדולים.

אני יכול לדבר על פרויקטים ספציפיים. המשרד אחראי גם על הקשר עם התפוצות, על חיזוק זהות יהודית וקשר עם ישראל, מאבק באנטישמיות וגם מאבק בדה-לגיטימציה בישראל. זו חלוקה שהיא חופפת. אני יכול לדבר פר פרויקט. לצורך העניין למיגון המוסדות אנחנו מקצים שמונה מיליון שקלים. אנחנו עושים עכשיו עוד איזשהו פרויקט של נאמני ביטחון בקהילות לו אנחנו מקצים. כל פרויקט הוא בנפרד. אם לא רוצה לזרוק סתם מספרים אבל אם תרצו משהו מסוים, נשמח להעביר לכם.

אתם בקשר עם הוועד למאבק באנטישמיות של האיחדו האירופי? יש ועד כזה. אתם יצרתם איתם קשר?

אנחנו בקשר שוטף איתם.

איך שיתוף הפעולה בין שני המשרדים?

טוב.

לדעתי מצוין. כשלושה חודשים לפני המלחמה הקמנו פורום למאבק באנטישמיות שמשותף לממשלת ישראל ולמוסדות הלאומיים. בפורום זה לוקחים חלק משרד החוץ, משפטים, עלייה וקליטה, יד ושם, ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, שוויון חברתי. אנחנו יושבים עם הפורום הזה שהתכנס פעמיים בפורום רחב יותר וכמה פעמים בפורום מצומצם. המטרה היא לתאם את המאמצים השונים ולסנכרן אותם. שיתוף הפעולה בין המשרדים מהצד שלי הוא טוב והוא משמעותי.

יש גם איגום משאבים או משתפים פעולה רק באסטרטגיה?

למשל בנושא הטיפול במשפחות החטופים היה לנו פרויקט משותף בתחילת המלחמה. משרד התפוצות מימן ומשרד החוץ עשה את העבודה בחוץ לארץ כדי לקדם את הביקורים של משפחות החטופים ופגישות שלהם.

אבל זה לא מאבק באנטישמיות.

לא, אבל זאת דוגמה לשיתוף פעולה שבו משאבים ממשרד אחד שירתו פרויקט משותף לטובת מדינת ישראל. למשל במקרה משלחות של אנשי אכיפת חוק שמגיעות לכאן, משרד התפוצות מנהל את הפרויקט בארץ והשגרירויות שלנו מסייעות באיתור המשתתפים.

מה לגבי נושא הרשתות החברתיות? כמה אתם פעילים מול הרשתות?

אנחנו פועלים בעיקר מול משרד המשפטים שבסוף הוא הסמכות לפנות בשם מדינת ישראל לפלטפורמות כדי להסיר תכנים אנטישמיים, תכנים עם הסתה בהם יש גם תכנים אנטישמיים. אנחנו מעבירים למשרד המשפטים. כתוצאה מפעילות החמ"ל שמוקם עכשיו זה יעבוד בצורה יותר אוטומטית. אנחנו בקשר שוטף עם משרד המשפטים לטובת הנושא הזה. יושב כאן תומר ואנחנו איתו רוצים לרכז את כל המאמצים גם בציר האזרחי וגם בציר הממשלתי כדי לפעול בצורה טובה יותר ומתכללת.

אתה איש מקצוע במשרד התפוצות. מתי אתה חושב שכל הנקודות, כל האירועים, כל מה שאתה בעצם פירטת לנו כאן, ייתנו פירות?

מבחינתי כבר חלק מהדברים נותנים פירות.

אני חושב שאנחנו מאחרים ואנחנו מפסידים. אולי זה יהיה טוב לסיבוב הבא שאני מקווה שלא יהיה. לסיבוב הזה, היינו צריכים לעשות את הדברים לפני שנתיים, בסיבוב לפני האחרון. זה לא ללחוץ על כפתור וכולם עמדים לרשותנו. לשנות דעת קהל, זה לא פשוט.

אני רוצה לשמוע את תומר אלדובי ואחריו ב-זום את קרול נוריאל מהליגה נגד השמצה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, עמותה שפועלת ארבע שנים להכשרות ולניטור תכנים אנטישמיים ומסיתים באמצעות הכשרה של מתנדבים. כל בני הנוער במדינת ישראל יכולים לקבל על זה נקודות לבגרות וסטודנטים ב-10 עד 15 מוסדות לימוד. כלומר, היקף המתנדבים הוא מאוד מאוד עשיר. זו עמותה אזרחית לכל דבר שלצערי לא מקבלת תמיכה ממשלתית ובכלל לא מקבלת תמיכה. מעולם לא קיבלנו שקל כתמיכה ממשלתית ולצערי אני גם לא רואה שזה הולך לקרות. שיתוף הפעולה עם משרד התפוצות בהקשר הטכנולוגי הוא מבורך וחשוב. שיתוף הפעולה עם משרד החוץ, העברנו הכשרה ל-150 סינים בעזרת החיבורים של משרד החוץ. הדברים האלה בהחלט חשובים.

כשאתה אומר העברנו הכשרה ל-150 סינים, זה נעשה במימון?

ספציפית זו פעולה שנעשתה במימון. כן.

משרד החוץ עשה את החיבור. זו הייתה בקשה שלנו בעקבות המצב בסין מתחילת המלחמה.

לצד זה האתגר שלנו כעמותה שלא מקבלת תקצוב הוא כמובן משאבים כדי להמשיך את הפעילות. חרף המשאבים המאוד מצומצמים מאז התחילה המלחמה גייסנו 3,000 מתנדבים שהצטרפו מכל העולם כמו מאוסטרליה ומארצות הברית, והמתנדבים האלה עוברים הכשרות - אני מזמין את כולם בוועדה להצטרף - כל שבוע כאשר זו הכשרה חינם לגמרי במטרה ללמוד איך אפשר להוריד אנטישמיות בצורה יעילה.

לצד ההתגייסות הזאת אנחנו רואים עלייה של בערך פי שלושה בכמות התכנים האנטישמיים בחודש הראשון למלחמה. זה ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה. אנחנו רואים שהעלייה הזאת ממשיכה לעלות, כלומר, יותר תכנים אנטישמיים, יותר תכנים אלימים שמתפרסמים, דבר שלאף אחד כאן הוא לא חדש. רשת טוויטר, רשת X, היא עדיין הרשת האנטישמית ביותר.

לצד זה כן חשוב לי לומר ששיתוף הפעולה עם רשתות מתחזק בצורה מאוד משמעותית כולל נציגים של רשת טוויטר שעונים לנו באירופה ונציגים אחרים בכל העולם. אנחנו הבאנו לעלייה של שישה אחוזים בהסרת תכנים ביחס לשנה שעברה. כלומר, יש יותר אנטישמיות ומצליחים גם להסיר יותר תכנים אנטישמיים בשיתוף הרשתות.

אני מסכים עם מה שאמר היושב-ראש בתחילת הדיון. במדינת ישראל אין לנו רגולציה אבל באירופה יש רגולציה פנטסטית ולכן בעוד חודש נהיה רשומים בצרפת, בדיוק כדי להשפיע על הרגולציה באירופה.

שאלה אחת למשרד התפוצות ולמשרד החוץ. האם יש לכם תקנות תמיכה שתומכות ב-Ngos לטובת מאבק באנטישמיות?

בוודאי. בהקשרים האלה למשרד יש שני אפיקי תקצוב כאשר אחד הוא דרך ווייסס אוף ישראל, מה שהיה בעבר קונצרט, שם אנחנו הוצאנו תקציב במתווה של מצ'ינג לארגוני החברה האזרחית. להבנתי תומר הגיש בקשה לקול קורא הזה. יש ועדה מקצועית שבוחנת וזה אמור לתקצב לא מעט פעילויות מארגוני חברה אזרחית. הדבר השני הוא תמיכות שהן 100 אחוזים מימון שלנו לפעילויות שהן בתחום התודעה. לשתי הפעילויות האלה הוקצו הרבה מאוד תקציבים. כרגע זה בבחינה. זה מסייע לעשרות ארגוני חברה אזרחית שפועלים.

אלה עמותות שביקשו תמיכה ועדיין לא נתתם תשובות? זו הכוונה?

לחלק כבר ניתנו תשובות ולחלק עדיין לא. כל מי שמגיש, המטרה היא לתת לו איזשהו מענה ולעשות את זה באופן מתגלגל.

אם יורשה לי להוסיף משפט . ההסתדרות הציונית העולמית וביתנו עולמי, אלה שני גופים שכן הביעו נכונות ותמיכה, בתקווה שעוד גופים יצטרפו אלינו.

תודה. קרול נוריאל מהליגה נגש השמצה ב-זום ואחר כך חבר הכנסת משה רוט שהוא אחד המציעים.

תודה רבה כבוד היושב-ראש. אני מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל. אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו על הנתונים שאמרת בהתחלה אבל אני מקווה שהם זעזעו את כולם כששמעו על שיעורי האירועים האנטישמיים והעלייה שאנחנו רואים בחודשים האחרונים. אנחנו כל הזמן נוהגים לומר ששיעור העלייה הוא חסר תקדים אבל כאן שיעור העלייה לא יכול להיות מתואר במילה אחרת חוץ מאשר ממש השתוללות. אנחנו בהחלט רואים כאן שני מוקדים. מאחר דובר על נושא של רשתות חברתיות, אני רוצה לומר לחבר הכנסת שאמר שאנחנו לא מנצחים, שאני לא חושבת שיש כאן ניצחון ושאפילו יש לצפות לניצחון. צריך לתאם כאן את הציפיות. אני חושבת שמאמצים כמו של תומר ואחרים להוריד ולהפחית את הווליום ובעיקר לייצר לחברות - לא מנגנון פיקוח כי אנחנו לא יכולים לפקח עליהן - מנגנון שהן יהיו חייבות מטעם עצמן, זה בעצם הדבר המשמעותי.

אנחנו לא יכולים לצפות לניצחון כי כל מה שנעשה, התחיל לפני חודשיים.

לא. לא נכון.

לא. אני לא חושבת. בוודאי לא הארגונים שלנו שעובדים זמן רב.

אני לא מדבר על הארגון הספציפי שלך.

לא, זה לא התחיל לפני חודשיים. יש פרויקטים שאולי התחילו בחודשים האחרונים אבל מבחינת פעילות, הפעילות קיימת.

אנחנו רואים את התוצאות.

אני רוצה לציין מוקד נוסף והוא מוקד שעלה לכותרות בשבועות האחרונים והוא מוקד מאוד מאוד מטריד ותכף אסביר למה. מדובר בקמפוסים. שם אסור להוריד את הרגל מהגז ואני אומר לכם למה. אין היום יהודי או יהודייה בארצות הברית שלא חוששים מהרגע שהם יצטרכו לשלוח את הילדים שלהם למוסדות הלימוד הגבוהים יותר ואני רוצה לומר שגם לבתי הספר. היום יש כבר גילויים אנטישמיים גם בגילי בתי הספר והדבר הזה מאוד מאוד מטריד יהודים ויהודיות ברחבי ארצות הברית. זה הדבר שאולי אנחנו צריכים לחשוב גם כמדינה, איך אנחנו נותנים לו מענה הולם. אנחנו ברמה הארגונית הקמנו קו חם פרו בונו לסטודנטים וסטודנטיות יהודים ברחבי ארצות הברית שנותן מענה משפטי לסוגיות של אנטישמיות, אבל אני רוצה להדגיש שנושא האנטישמיות הוא לא ראוי אך ורק למענה משפטי אלא רוב המקרים לא חוצים את הגבול הפלילי והם זקוקים למענה תודעתי. כאן אנחנו צריכים לשים דגש.

הדבר השני שאני רוצה להדגיש, רק מכיוון שאנחנו מדברים בכנסת ישראל ואני חושבת שזה מאוד חשוב. אני קודם כל מודה על המאמצים של הוועדה הזו שמתכנסת הרבה וזה דבר מאוד מאוד חשוב. אני רוצה לעודד את כל חברי הבית לעשות את המאמצים מול פרלמנטרים ולהדגיש את הנושא של אנטישמיות לא כנושא יהודי ונושא של הקהילה היהודית אלא כנושא שלמדינות יש מחויבות לטפל בו כי זה באחריותן. כמובן גם להשמיע את קולכם אל מול הקהילות היהודיות שמאוד זקוקות לחיזוק והתאחדו לתמיכה בישראל וזקוקות לקול שלנו.

תודה. אני אבקש אחר כך התייחסות של משרד החוץ, האם אתם פועלים בעיקר במדינות השונות בארצות הברית על מנת להכריז על הציונות כערך מוגן. זה נושא שעלה כאן בוועדה כמה פעמים. זה משהו שיאפשר לקמפוסים מניעה של הרבה מהפעולות שם והגנה על החבר'ה שלנו שנמצאים שם.

אני מבקש סליחה אם כבר דובר על פתרון לנושא אותו אני עומד להעלות ואז אדרבה, אני אשמח מאוד שתהיה רפואה לפני המכה.

לא נראה לי שאת הפתרון לאנטישמיות נצליח למצוא כאן.

ברשות כבוד היושב-ראש, אני רוצה להעלות שלוש-ארבע נקודות שמתחברות לדבר אחד. בנושא של אנטישמיות כן צריך שתהיה תוכנית פעולה שבנויה על אבני דרך שיכולים להגיד שיש הצלחה. זה לא משהו שאפשר למגר או אפילו אין יעד למגר את האנטישמיות הפנימית שקיימת אלא הביטויים של אנטישמיות כלפי חוץ. לכן תוכנית הפעולה כן חייבת להיות עם אבני דרך ואפילו משהו שאפשר לבחון את ההצלחה של הדבר.

כל הזמן להציף את הנושא של האנטישמיות כדי שלכל הפחות אנשים יתביישו לתמוך באנטישמיות. צריך לשים את הדגש על הדבר הזה מאחר וזה אחד מכלי העבודה האפקטיביים בנושא.

כדי לחזק את זה, המדינה צריכה להשקיע משאבים בתחום של חוק ומשפט, דהיינו, בפועל לתבוע או לתמוך בארגונים שיכולים לעשות את העבודה הזאת. לתבוע ארגונים שעוסקים באנטישמיות או מוסדות שמאפשרים לאנטישמיות להיות בשטח. אף אחד לא תבע בבית המשפט למשל את הקמפוס בהרווארד למרות שהיה דיבור על כך, על שנתנו את השטח האוניברסיטה עבור האנטישמיות.

האמירה על הציונות כערך מוגן, זה משהו שמאפשר בקמפוסים להיאבק באנטישמיות ובחוסר יכולת של סטודנטים יהודים שם להתבטא.

הייתי רוצה לשמוע מהמומחים שיושבים כאן – ואגב, תודה רבה לכל אלה שהגיעו, אנחנו מאוד מעריכים את זה – איך חושבים לפעול. כמו שאמרתי קודם לכן בנושא של דרך פעולה, אחד הדברים הוא להגיש תביעות ועוד תביעות ועוד תביעות. עצם הגשת התביעה מהווה כלי מרתיע וזה בנוסף למה שאמרתי קודם, להיות פוליטיקלי קורקט מבחינה ציבורית אבל להיות כך גם מבחינה משפטית כי בעיקר בארצות הברית זה כלי עבודה.

פעם הסתכלנו על אנטישמיות - מה שנקרא מעז יוצא מתוק – כמשהו שהוא גורם לעלייה. הגישה הזאת היא גישה לא נכונה, לא צודקת ולא טובה. אנחנו לא רוצים שתהיה אנטישמיות כדי שאנשים יבואו לארץ ישראל. התבגרנו מהדבר הזה ולכן אם זה עוד קיים, חייבים להבין למה זה לא טוב. אני לא רוצה להיכנס עכשיו להסבר למה זה לא נכון, אבל בפירוש זו גישה לא נכונה.

אני רוצה לומר שלציבור החרדי-הדתי יש כיפות והם עם חזות יהודית ובדרך כלל אלה הם שנפגעים מהאנטישמיות שברחוב. צריך לתת את הדעת ולעבוד בצורה כזאת שדווקא אלה הם נפגעים יותר, תהיה להם היכולת להגן על עצמם.

אני חוזר לנקודה של חוק ומשפט ולנקודה של פוליטיקלי קורקט. כל הזמן לחשוף ולתמוך בארגונים שעושים זאת ולעבוד בשיתוף פעולה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לגעת בשתי נקודות. אני חושב שבתוך כל המאבק – והוזכרו כאן פעמיים הקמפוסים – צריך לחשוב כאן ברמה אסטרטגית על מאבק מחדש על הקמפוסים המובילים. אני חושב שההפסד במאבק הזה, יש לו השלכות ארוכות טווח על היכולות של יהדות העולם וישראל. צריך לחשוב על כסף שנכנס לשם, כסף זר, ומצד שני גם הצלחות שהיו במלחמה הזאת. כמו המאבק בהרווארד, אני מכיר גם אחרים. אני חושב שאפשר ללמוד מהם מה אנחנו עושים נכון ומה אנחנו צריכים לעשות יותר כי המאבק הזה, יש לו הרבה מאוד השלכות על האליטה המנהיגותית של העולם.

אני חושב שחלק ממה שאנחנו צריכים לצפות מהמשרדי הממשלתיים – ואתה התחלת לגעת בזה – זה חיבור המאמצים השונים. יש כאן הרבה מאוד כוחות יחסית קטנים שעובדים על משימה מאוד גדולה ואנחנו צריכים לראות איך המשרדים הממשלתיים בישראל שהוזכרו כאן, כמו משרד התפוצות ואחרים, יש להם את כל הכוחות האלה. גם במלחמה הזו יצאו הרבה מאוד כוחות אזרחיים חדשים להילחם על הסברה, להילחם באנטישמיות ואנחנו צריכים לראות איך הדבר הזה מקבל תאגוד עם הגופים הוותיקים כדי לעשות עבודה טובה יותר.

כל העניין הוא שבעוד 20-15 שנים אותם חבר'ה צעירים יהיו המנהיגים של רוב המדינות.

רחל אוברמן. יש לכם מה להוסיף לדיון הזה בהיבט של ביטחון הקהילות?

אנחנו כמובן מייחסים חשיבות רבה לנושא ולחומרת האירועים. יחד עם זאת אנחנו גורם שמוביל את הסוגייה. אנחנו נמצאים בקשר עם המשרדים הרלוונטיים וכמובן שזה נושא שעולה בפגישות מדיניות, בפגישות שלנו עם גורמים מקבילים לנו וכיוצא בזה.

משרד המשפטים. עורכת הדין הילה טנא גלעד ב-זום.

לא הגיעה.

משרד המשפטים לא הגיע לדיון. אני חושב שזה חמור גם מבחינת תפיסת העולם וזה גם מצביע על תפיסת עולם לקויה שקיימת בממשלה לגבי המאבק באנטישמיות. אחד הדברים ואחד הכלים שאין לממשלת ישראל – אני אחזור ואומר זאת בכל דיון – הוא היכולת להתמודד רגולטורית עם הרשתות החברתיות. הרשתות החברתיות הן כלי להפצת מסרים אנטישמיים בהיקפים חסרי תקדים. זאת התמודדות אחרת לחלוטין מזו שהכרנו בעבר. כשם שיש באירופה חקיקה רלוונטית שמאפשרת לממשלות לפעול להסרת תכנים, בין היתר באמצעות הטלת סנקציות כלכליות על אותם גופים, חייב להיות הכלי הזה בידי הממשלה. לא יכול להיות שאנחנו כאן בעניין הזה עוצמים את העיניים ואומרים שזה לא ענייננו. שיהיה ברור, הכול הוא וולונטרי. הפניות שמעביר משרד התפוצות למשרד המשפטים, משרד המשפטים פונה לרשתות שברצותן הטוב מסירות וברצותן, לא. אין כאן כל אמצעי וכמו שאמר חבר הכנסת רוט, גם כאן צריך את האפקט המצנן. כאשר הרשתות ידעו שיש כלי אכיפה לממשלה, פנייה של הממשלה תקבל יחס אחר.

שר התקשורת רצה לפעול בעניין הזה, שר המשפטים סירב לנושא הזה. הייתה כאן הצעת חוק שהתחילה להתגלגל בכנסת ועברה בממשלה הקודמת לקראת קריאה ראשונה. אני לקחתי את הצעת החוק הזאת וחידשתי אותה. זה כלי בידי הממשלה. אני לא מצליח להבין את הרצון של הממשלה לברוח מהנושא הזה. אני לא יודע למי יש איזשהו אינטרס שהרשתות החברתיות יוכלו להפיץ מסרים כאלה ודיס-אינפורמציה כזאת ושקרים ברשת וכאילו מצד הממשלה אף אחד לא יעצור את השקרים שמופצים. במובן הזה, זה פשוט לקחת ולהתאים את החקיקה שקיימת באיחוד האירופי לחקיקה כאן. אנחנו לא מבקשים להמציא את הגלגל.

אנחנו היינו אמורים להיות בראש.

אנחנו בדיוק הפוך. יש לי מחשבות למה הממשלה לא רוצה לקדם את זה אבל לא אשתף אותן כאן.

התנועה המסורתית. בוקר טוב. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה ולחברי הכנסת. אני חושבת שזאת ישיבה מאוד מאוד חשובה לדבר על אנטישמיות ולדאוג למה שקורה לעם היהודי מחוץ למדינת ישראל. זה לא ברור מאליו. אנחנו בדרך כלל דואגים איך הם דואגים לנו. להתייחס אליהם, לשים אותם במרכז – זאת אמירה מאוד חשובה של הוועדה הזאת בכנסת הזו ועליה אני רוצה לברך.

אני רוצה להזכיר לכולנו שכאשר אנחנו מדברים על אנטישמיות ואנחנו מדברים על הקשר למדינת ישראל, אנחנו לא מדברים על שחור או לבן, אנחנו לא מדברים על רוב אלא אנחנו מדברים גם על היכולת להיות גם במקום שבו יש ביקורת ויש התמודדות. יש הרבה מאוד יהודים בעולם היום שמסתובבים ומרגישים שהם צריכים לבחור בין הסכמה מוחלטת למדינת ישראל לבין היכולת שלהם לחיות עם אהבה וקשר שזה הבית שלהם והם יכולים כמו כולנו להרגיש בתוך הדמוקרטיה הזו שאפשר גם להתמודד, לשאול שאלות ולהעביר ביקורת. הרבה פעמים אנחנו נוטים להתייחס אל היהודים האלה כאילו הם מחוץ לגדר.

אני רוצה להחזיר אותנו להבנה שהייתה לנו רגע לפני ה-7 באוקטובר ולזכור שעם ישראל הוא מאוד מאוד מגוון ויהדות העולם היא מאוד מאוד מגוונת והבית הזה צריך להכיל אותם עם האהבה ועם הביקורת ועם השאלות כי כל היהודים האלה שנהגנו לפעמים - או שהכנסת הזו או שאנשים בכנסת הזו נהגו לפעמים – להשמיץ באו וביום ה-8 באוקטובר גייסו מיליונים כדי לעזור.

פרופ' דינה פורת שנמצאת ב-זום.

תודה. בקצרה. הייתי מאוד רוצה להגיב על שני דברים. אתם דיברתם על ניצחון או הישגים או תוצאות. אני רוצה להצטרף לדברים של קרול. יש גופים שעובדים שנים, לא חודשים ולא מה-7 באוקטובר, והתוצאות תלויות גם במאמצים החשובים שאתם מזכירים כאן כמו חקיקה, רגולציה, התגייסות וכולי, כל מה שנאמר כאן, אבל בבקשה, קחו בחשבון שמסכת של גורמים שבכלל לא תלויים בנו היא זו שעובדת מאחורי הקלעים ואני אומר אותה במשפט אחד בקיצור: בורות נוראית בקרב מוחים שבכלל לא יודעים על מה הם מדברים ונגד מי הם מוחים. כסף קטן סעודי ואיראני נשפך לאוניברסיטאות, נשפך למוסדות. מהגרים והמשפחות הבאות שלהם באירופה, מהגרים שעוד מעט ארצות הברית מאבדת את הרוב הלבן שאוטומטית שמים את ישראל והיהודים בצד שהוא המדכא, הלבן, וכך גם באוניברסיטאות שדואגות מאוד לכל המיעוטים אבל רק לא ליהודים.

הבינה המלאכותית עכשיו ממציאה כל מה שהיא רוצה וברשתות הכול עף בשנייה. לפי מכשירי מדידה שישנם גם במשרד התפוצות ובמיוחד גם בקונגרס היהודי כל 80 שניות יש אירוע אנטישמי. חברים, יש את השיקולים הפוליטיים העולמיים. איראן, רוסיה וסין אוטומטית נגדך. איראן מפעילה בלי סוף כסף, המון כסף במדיה ובתקשורת. חברים, יש כאן כוחות עולמיים תרבותיים שצריך להבין את הרקע למצב ולא לבקש פתרונות קסם.

תודה. משרד המשפטים, הילה טנא גלעד ב-זום.

אני מייעוץ וחקיקה. נמצאת כאן גם עורכת דין עידית ריס מהמחלקה החוקתית במשרד. אני אשלים שאנחנו כמובן עושים שיתוף פעולה עם המשרדים הרלוונטיים כדי להתמודד מול נושא האנטישמיות.

השאלה שלי היא לגבי החקיקה.

לגבי החקיקה, אני אבקש שעידית תשלים כי היא מהמחלקה הרלוונטית.

אני אומר מה שאמרנו בדיון הקודם. אנחנו פועלים בהתאם לצורך שעולה על ידי גורמי המקצוע בממשלה. עד כה לא עלה הצורך לקידום חקיקה בנושא מעבר לאפיק הוולונטרי.

זאת אומרת, הוא עלה בממשלה הקודמת כאשר גדעון סער היה שר המשפטים ועכשיו זה לא עולה.

הוא נבחן בממשלה הקודמת ובחודשים האחרונים הוא נבחן על ידי השר ולא עלה צורך מהגורמים שעוסקים בתחום לקדם חקיקה שעושה מעבר לפעילות הוולונטרית שיש לה הישגים לא מועטים. אם יעלה צורך כזה, אנחנו כמובן ניכנס לדברים ונתייחס אליהם.

ההסתדרות הציונית העולמית. שנת 2023 התחילה דווקא בירידה וחשבנו שזו הולכת להיות שנה יותר טובה אחרי המאמצים שהושקעו. בתחילת השנה היה גם הנאום של ביידן והוא נתן איזשהו דוח שהולכת להיות שנה יותר טובה אבל לצערי הרב אנחנו רואים שהשנה נגמרת בעלייה של 235 אחוזים יותר מכפי שהיה בשנה החולפת. המספרים האלה קשים. אנחנו רואים את הפיק אחרי אירועי ה-7 באוקטובר.

אני רוצה להתייחס להטעיה של הנתונים. צריכים להסתכל על כך שכולנו מדברים כרגע וחושבים ארצות הברית אבל ככל הנראה אלה גם הטעיות של הדיווח. יש הרבה מאוד אירועים שקורים גם במקומות שהם שלא ארצות הברית.

הנקודה השנייה שאני רוצה להעלות ואני פונה לבית הזה שנקרא כנסת ישראל. יש לנו כרגע בעיה להגיש תלונות/תביעות כנגד אוטו-אנטישמיות. זאת אומרת, גורמים ישראלים שנמצאים בחוץ לארץ ועושים הכחשת שואה, עושים דה-לגיטימציה למדינת ישראל וכאשר אנחנו פונים לרשויות במדינת ישראל, לא ניתן להגיש נגדם תלונה ואין אפשרות לשלול אזרחות או לטפל בהם בכלים משפטיים. יותר מזה, אנחנו חשופים להגשה של תלונות דיבה בגין ישראלים שממשיכים לספר שקרים כנגד מדינת ישראל. זו נקודה שאני אשמח שבית המחוקקים שלנו יבחן אותה.

לפי משרד המשפטים אין בעיה באנטישמיות.

התנועה הרפורמית. אני חוזרת מביקור בארצות הברית בו הייתה לי אינטראקציה עם הקהילה היהודית הרפורמית, עם התנועה הרפורמית בצפון אמריקה, שמייצגת שני מיליון יהודים. התחושות בקהילות עצמן הן באמת תחושות שדומות לתחושות שתוארו כאן - של הרבה מאוד בדידות, גם גילויי אנטישמיות, גם סיטואציות בהן הם מרגישים שהאנשים שהם היו איתם בדיאלוג, הקהילה הנוצרית והקהילה המוסלמית, היפנו להם עורף. זה באמת כואב ואנחנו מנסים לעשות מה שאנחנו יכולים באמצעות הקשרים שלנו.

יחד עם זאת הדאגה הגדולה היא סביב מה שחווה הדור הצעיר כי הדור הצעיר, גם הדור שלא נפגע מאנטישמיות ישירה, עדיין מרגיש הרבה פעמים שהוא לא רוצה להיכנס לזה, ישראל עכשיו במלחמה והוא לא יבליט את הזהות שלו. בזה אני רואה סכנה. לכן לדעתי הכלים להתמודדות הם לא רק מאבק ברשת ומאבק באנטישמיות שגם זה מאוד מאוד חשוב אבל גם צריך להשקיע באלמנטים של חינוך, בעשייה חינוכית משמעותית שגם לישראל ולמשרדים כמו משרד התפוצות צריך להיות חלק בה עם ישראלים, במיוחד עם ישראלים צעירים שיש להם ערכים דומים והם יכולים לתת לצעירים הצפון אמריקאים קצת יותר כלים להתמודד עם הסיטואציות כאשר הם נאלצים להתבייש בזהות היהודית שלהם.

ד"ר אבי קורב, אחרונת הדוברים. (באנגלית:) בקצרה, בבקשה.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

היי, אני ד"ר אבי קורב, ממרכז סימון ויזנטל בלוס אנג'לס. אנחנו ארגון בינלאומי. אנחנו שמנו לב לעלייה דרסטית. ניטרנו שנאה באונליין כבר למעלה מ-30 שנים, עוד מתקופת ה-BBS ודברים כאלה. אנחנו מוצאים שרגולציה בחלק מהמקרים לא עובדת, ואנחנו צריכים לעבוד מאוד קשה מול ספקים, כדי שיורידו את החומר. בנוסף, אנחנו שמים לב למשחקים. משחק זה בעיה בימים אלה, במיוחד מאז ה-7 באוקטובר. זה בוער כיום. אנחנו גם שמים לב שאפליקציית "טלגרם" היא בסיס לעוד טרור, לעוד שנאה, לעוד אנטישמיות, שאתה יכול להתמודד איתם.

עוד הבחנה שלנו היא ש"טיקטוק" היא בעייתית. אנחנו ניסינו לעבוד עם בתי ספר, הורים, סוכנויות ממשלתיות, כדי שיורידו את האפליקציה מהטלפונים של האנשים הצעירים, כי הם פשוט לא מבינים מול מה הם מתמודדים, וזה יכול לשנות את הדעה שלהם לכיוון הלא נכון. אנחנו צריכים עזרה מהממשלה, אנחנו צריכים לעבוד עם הממשלה. אחד המאמצים העיקריים שלנו כיום הוא עבודה מול שוטרים – חינוכם על מה שהם רואים בקהילה, כי הם לא יודעים. הם פשוט לא יודעים. אני מעריכה מאוד את זה שאני כאן, אני אסירת תודה. ואנחנו, כארגון, רוצים לעזור בכל דרך שאנחנו יכולים. תודה.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

תודה, תודה רבה על כל העבודה שאתם עושים במשך שנים רבות.

(חוזר לשאת דברים בשפה העברית)

אני רוצה לסכם את הדיון המהיר. זה דיון ששי שהוועדה מקיימת בנושא הזה של המאבק באנטישמיות. אני רוצה דווקא לסיים אותו ולסכם אותו מהדברים האחרונים שאמרה ד"ר אבי קורב. באמת, אנחנו צריכים עזרה מהממשלות. ברור לחלוטין שבהתמודדות הזאת חייבים שילוב ידיים של הממשלות. אני אומר כאן לממשלת ישראל, ואני אומר את זה גם לשר המשפטים ואני מבקש שנוציא לו עוד מכתב, זה פשוט מאכזב ששר המשפטים אומר שהוא לא רואה צורך בהסדר חקיקתי בשני פרמטרים - אני מקבל את מה שאמרה כאן נציגת ההסתדרות הציונית - כאשר האחד הוא מול בעלי תעודת זהות ישראלית שנמצאים בחוץ לארץ ומפיצים תכנים אנטישמיים. הם הכי קשים עבורנו וחייבת להיות דרך התמודדות משפטית איתם. הדבר השני הוא התמודדות אל מול הרשתות החברתיות. העלייה הגדולה ביותר שרואים היא דרך הרשתות החברתיות וכל פעם זה ממציא משהו חדש וממשלת ישראל כאילו אומרת שהיא לא צריכה כלים להתמודד עם זה. לא מצליח להבין את האירוע הזה שבעיניי הוא חמור והוא פוגע בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. העלייה הזו באנטישמיות פוגעת בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אני מסכים עם מה שאמרו כאן המציעים, שזה משליך דרמטית על הדור הבא של ההנהגה בכל מדינות העולם כי הם בסוף חשופים לתכנים האלה.

בהקשר הזה המאבק באנטישמיות הוא מאבק סיזיפי, הוא מאבק שאנחנו כל הזמן נלחמים באבן הזאת. ברגע שנתייאש, נתרסק ולכן אנחנו צריכים להמשיך עוד ועוד וכל פעם לדחוף את האבן הזו כלפי מעלה כדי היא לא תדרוס אותנו ולמאבק הזה כולם צריכים להיות רתומים.

אני דורש ששר המשפטים יקדם את החקיקה שנוגעת למניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט. אני קורא לחברי הכנסת שרוצים להצטרף להצעת החוק הזאת לחתום עליה. זאת הצעת חוק שכבר הייתה בכנסות קודמות, גדעון סער קידם אותה בזמנו, קידם אותה גם כשר המשפטים, והיא קריטית. היא קריטית למאבק באנטישמיות ולכלים שנמצאים בידינו.

הדבר השני שאני מבקש משר המשפטים הוא לקדם חקיקה שתאפשר גם מאבק כנגד אנטישמיות של מפעילים בעלי תעודת זהות ישראלית בחוץ לארץ.

לגבי התקציב. משרד החוץ, אני לא מקבל את זה שיש תקציב של מאות אלפי שקלים בודדים לשגרירים לטובת פעולות של מאבק באנטישמיות. אם נשפך כאן כסף איראני, קטארי ומעוד מקומות, ואנחנו צריכים להתמודד עם הרבה מאוד מדינות שעומדות מאחורי ההפצה של תכנים אנטישמיים, לא יכול להיות שהכלים שאנחנו נותנים לשגרירים שלנו הם מאות אלפי שקלים בודדים. כולנו פגשנו שגרירים בכמה וכמה מדינות בעולם ויודעים שכמעט ובכלל אין להם תקציב לפעילות. הם יכולים לנסוע להגיש את כתב ההאמנה ולחזור בחזרה למשרד ולטפל בבעיות קונסולריות. אם אנחנו רוצים להתמודד עם זה, לשגרירים תהיה יכולת, אם ניתן להם כלים. אם ניתן להם כלים, הם גם יודעים לעשות את העבודה, הם גם בעלי מעמד במדינות האלה וחייבים לתת להם תקציב. כאן צריך להיות מהמדינה תקציב גדול פי כמה עשרות מזה שנמצא היום כדי לאפשר לשגרירים התמודדות. זו פנייה שלי לשר החוץ ולשר האוצר בואך תקציב 2024 והתיקונים שעוד יביאו.

עוד בקשה לשר החוץ והיא לפעול באמצעות השגריר בארצות הברית והקונסולים במדינות השונות לכך שהציונות תוכרז כערך מוגן בקמפוסים. זה כבר עלה כמה פעמים בדיונים. ביקשתי את זה מהתנועות ומהפדרציות היהודיות במדינות האלה אבל עדיין הם באים כגופים וולונטריים. אני מבקש שזאת תהיה פנייה מול המדינות, מול מזכירי החינוך במדינות השונות ומול שר החינוך האמריקאי, בטח אחרי מה שראינו כאן בשלושת החודשים האחרונים. אני חייב לומר שבמאבק באנטישמיות מול מה שקרה באוניברסיטאות, כן נשא פירות. אי אפשר לזלזל בזה שבסוף שתי ראשי מוסדות הגישו מכתב התפטרות. זו אמירה שגם אנחנו יודעים לצאת למאבק שכנגד. ההכרזה על הציונות כערך מוגן תאפשר לסטודנטים היהודים בקמפוסים השונים בעולם לקיים את אורח החיים שלהם עם המסרים שלהם ועם הפעילות שלהם בלי שהם מאוימים. צריך להבין שהם ממש מאוימים על ידי גורמים קיצוניים אנטישמיים פלסטינים שמפיצים שקרים, דיס-אינפורמציות ועלילות דם.

אלה שלושת הדברים שאני מבקש, שניים למשרד החוץ ואחד שמחולק לשניים לשר המשפטים.

זה גם כולל תוכנית פעולה.

אני חייב לומר שאפשר לומר שזאת תוכנית הפעולה. אם נוכל להגיע לישיבה הבאה ולומר שקידמנו חקיקה, הצלחנו להשיג הישג. אגב, כמו שנאבקו ב-BDS. גם שם הייתה חקיקה שעברה מדינה, מדינה, מדינה של אנטי חרמות על ישראל וזה עבד.

זה נשא פירות. התכוונתי לתוכנית פעולה לשגרירים. לתת להם כלי עבודה.

נכון.

אנחנו כמובן מצטרפים לדברים. תודה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.