ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 28/12/2023

סיור הוועדה למשל"ט מהלב במפקדת פיקוד העורף ברמלה

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת החוקה, חוק ומשפט
28/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 214
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, ט"ז בטבת התשפ"ד (28 בדצמבר 2023), שעה 10:00
סדר היום
סיור הוועדה למשל"ט מהלב במפקדת פיקוד העורף ברמלה
נכחו
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
טלי גוטליב
ארז מלול
יצחק קרויזר
גלעד קריב
מוזמנים
יוסי שלי - מנכ"ל משרד ראש הממשלה

דרורית שטיינמץ - סמנכ"ל תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה

תמר שטיינר - נציגת מנכ"ל משרד המשפטים במנהלת החטופים, משרד המשפטים

בת-שבע שרמן-שני - סגנית ראש הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

יעל גור - מנהלת השירות הסוציאלי, משרד הבריאות

תא"ל במיל' גל הירש - הממונה לנושא החטופים והנעדרים

תא"ל במיל' שלומי בן מוחה - ראש מרכז השליטה לטיפול במשפחות החטופים

חובב דרור - מפקד מרכז הנתונים בשירות מילואים, צוות משל"ט מ.ה.ל.ב

עמית חזקי - מפקד מרכז קשר משפחות, צוות משל"ט מ.ה.ל.ב

אופיר בר - מפקד המרכז האופרטיבי, צוות משל"ט מ.ה.ל.ב

גלעד רקם - אחראי דסק ביטחון, צוות משל"ט מ.ה.ל.ב

רונית גל - דוברת הוועדה
ייעוץ משפטי
ד"ר גור בליי
נעמה מנחמי
טליה ג'מאל
מנהל הוועדה
איל קופמן
אלירן כהן – סגן מנהל הוועדה
רישום פרלמנטרי
ויקטוריה שטיינברג - איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סיור הוועדה למשל"ט מהלב במפקדת פיקוד העורף ברמלה
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
בבקשה, במקום הזה אני קורא את החומרה למשפחות ויש כאן נקודות רגישות רבות. בבקשה, בהיבט זה להשתדל לא להקליט וכמובן לא לצלם כי הדבר שהכי חשוב לכולנו כאן הוא המשפחות האלו. כמו שניתן לשים לב, כולנו כאן עם תגים ויש כאן אבטחת מידע נוקשה מאוד ולא כל אחד נכנס למתחם. צנעת הפרט חשובה ולכן חשוב לנהוג כך שהדברים על המשפחות לא יצאו החוצה כי הכל רגיש מאוד. נחכה ליוסי ונתחיל.
איל קופמן
הסיור שלנו מוקלט לתמליל, לפרוטוקול. כל מי שידבר שיכיר את העניין הזה וזה יהיה פרוטוקול שיפורסם לציבור. קודם כל, תודה רבה לכם, לשלומי ולכל הצוות, ולענבר שעזרו בתיאום. אדוני יושב הראש.
היו"ר שמחה רוטמן
בוקר טוב לכולם. מבחינה טכנית אציין לגבי התמליל שאם יש משהו שמישהו מהדוברים רוצה להציג ורוצה לבקש שלא יירשם, קיימת האפשרות להגיד "זה אני מבקש להגיד לא לפרוטוקול" ונדע לא לפרסם. כלומר, אל תגבילו את עצמכם ואם צריך גם נעצור את ההקלטה. הסיור הגיע לאחר שתי ישיבות ועדה, זה התחיל מבקשת דיון מהיר ולאחר מכן שתי ישיבות ועדה ארוכות בניהול חבר הכנסת קרויזר בכישרון רב. הבנתי שכבר יצאו מזה תוצרים טובים בכל מיני הקשרים וגם נשמע עליהם.

מבחינתי בסיור הזה הגענו לשמוע יותר ופחות להשמיע, לכן אני גם לא נותן הצהרות פתיחה מלבד כמובן להודות לכל מי שטרח וארגן את האירוע – להנהלת הוועדה, הדוברות, הצוותים פה והתיאומים כי בעיניי חשוב שנשמע ונכיר, ובדיוני ההמשך לאחר מכן יהיה לנו את הידע וההבנה כיצד עובדות המערכות כדי שנוכל לבצע את עבודתנו בקלות יותר, שבסופו של דבר היא לפקח ולתת את הפתרונות החקיקתיים במידת הצורך והיכן שיהיה צורך. מיד נעבור לשמוע ואבקש מגל לפתוח בהצגת הדברים ולאחר מכן אנחנו.
תא"ל במיל' גל הירש
שלום לכולם, בוקר טוב. אנו נמצאים במקום שמבטא בצורה מרשימה מאוד את רוח העם ורוחה של מדינת ישראל. בפרוץ המלחמה לא היה במדינת ישראל מערך שבויים ונעדרים וגם לא היה מתאם בתפקיד כיוון שהמתאם הקודם, ירון בלום, סיים את תפקידו יותר משנה קודם לכן והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה היה צריך לעסוק גם בתחום זה ולא היה מערך. בפרוץ המלחמה נקראתי בבהילות אל ראש הממשלה מיחידת המילואים שלי, תמונת המצב הייתה שהיו לנו 3,200 נעדרים.

מטבע הדברים הקריאות יצאו אל משטרת ישראל, מוקד 105 ואל מוקד של צה"ל – 1111, לגבי החיילים ומשפחותיהם. תמונת מצב ערפילית של אלפי נעדרים, לא ידענו כלום והשבר גדול. המהלכים שהיינו צריכים לבצע חולקו לארבעה מאמצים, ובעניין זה אני מבקש לסדר גם לחברי הוועדה ולאורחים החשובים שנמצאים כאן את הדברים באשר למאמצי השאון הלאומיים ואיך בנוי המערך כיום, כשהיינו צריכים בפרוץ המלחמה להרים אותו יש מאין.

כל מה שמתואר לכם כרגע קורה בעת ובעונה אחת החל מ-8 באוקטובר. הדבר הראשון שהיה צריך להקים זה את שלושת הממ"מים – מאמץ המודיעין, המבצעים והמשא ומתן. המאמץ הוקם בתוך אמ"ן, בתוך מערך המ"מ תוך שאני מרכז את שלושת רמחי השאון של – השב"כ, המוסד וצה"ל אל אותו המקום, מקים חפ"ק שהרמטכ"ל מצמיד לי יחד עם – האלוף ניצן אלון, ראש המוסד וראש השב"כ ומרימים אופרציה ענקית שעוסקת באיסוף כל פרט מידע ובונה את תמונת המצב.

המאמץ השני הוא מאמץ תמונת המצב. לא ידענו מהי תמונת המצב ועל כן קראתי לאלוף המשנה במילואים ירון כהן שעם צוות שלו החל לעבוד מול – אנשי אכ"א, המשטרה, מזכירויות של - - - מערך המ"מ, והתחיל לבנות את תמונת המצב שבראשית הדרך כאמור התבססה על מידע חלקי מאוד והיה צריך לאסוף את התמונה. אבקש לא להכניס לפרוטוקול את המספרים.

נחזור לדברים שהם לפרוטוקול. סך הכל בגיבוש תמונת המצב אנו יכולים לייצר נתונים שקשורים לאזרחויות, סוגיות שונות שמעניינות גורמי ממשלה רבים, חשובות למשפחות ומסייעות לטיפול במשפחות כפי שעושה המשל"ט. זהו המאמץ השני, תמונת המצב.

המאמץ השלישי, קש"ח והשפעה. קשרי החוץ וההשפעה מרוכזים אצל הממונה על החטופים והנעדרים על ידי שולי – אשת השאון משרד החוץ, שעברה אל השאון במשרד ראש הממשלה ומבצעת משם את תפקידה כקש"ח והשפעה. שימו לב שאנו לא עוסקים בהסברה. אנו עוסקים בהשפעה. תפקידנו הוא להשפיע על המשא ומתן ולתת לנו כלים טובים יותר כדי לייצר הזדמנויות בעולם השבויים והנעדרים ולהביא לשחרורם והשבתם הביתה.

את המאמץ האחרון אציין בכותרות ואעביר את המקל לחברי שלומי, כדי שיסביר מה קורה כאן כי קורה כאן דבר גדול. המאמץ הרביעי הוא מאמץ הכתובת השלמה למשפחות, היא לא מושלמת כי מושלמת היא תהיה כשכולם יחזרו הביתה, אבל היא כתובת שלמה למשפחות והיא כוללת בתוכה שישה רכיבים עיקריים. הרכיב האחד היה מוקד טלפוני, מקום שאפשר להתקשר אליו. בהתחלה גדעון מטעמי הקים משל"ט מאולתר במטה הממונה על החטופים והנעדרים ולא היה לנו כלום. הקמנו עמדות טלפון, ענינו לטלפונים ופרסמו בתקשורת שיתקשרו אלינו.

במקביל פניתי אל מנכ"ל משרד הביטחון וביקשתי את עזרתו בהקמת מוצב שליטה. המשימה הוטלה על פיקוד העורף, שלומי התמנה למשימה ובבת אחת החל להתרומם מאמץ עצום, מרשים ביותר שהמון אנשים טובים שאתם רואים כאן, אנשי מילואים עזבו את הכל, רצו לכאן והרימו כאן יש מאין מוצב שליטה לאומי שיכול לשרת את המדינה גם במקרים רבים ומשימות אחרות כפי שהוא עשה בקורונה, אבל יש גם משברים אחרים, משברים נוספים בתוך המלחמה הזו. המשל"ט התרומם על ידי עשרות קצינות וקציני מילואים בכירים, אנשי מילואים בכלל שהגיעו לכאן ועשו כאן נפלאות ועדיין עושים במלאכה.

מה שקורה ברכיבים השונים הוא, אחד, כתובת. יש למי להתקשר ואפשר להרים טלפון, *6754. שתיים, שתיים, צוות אופרטיבי פותרי בעיות, של משרדי ממשלה ואנשים מוכשרים שנמצאים כאן שפותרים בעיות. שלוש, אנשי קשר למשפחות. הצבנו בכל משפחה נציג במדים מאכ"א ואזרח בכיר. ברשות האלוף מאיר כליפי הוקם מערך של אנשים רבים – ראשי ערים בדימוס, בכירים באגפים השונים במוסד, שב"כ, רפאל, תעשייה אווירית, צה"ל, משטרת ישראל, שב"ס, הנמצאים בבתי המשפחות ומתקשרים עם המשל"ט.

הדבר הרביעי, המאמצים שאתם כמובן שותפים אליהם ותודה לכם על כך, מאמצים הקשורים –לתקינת תקנות, חקיקה, מאמצים רגולטוריים שיסייעו לנו להתאים את עצמנו כמדינה, כמחוקק למצב הקשה שנכפה עלינו. המאמץ החמישי הוא קציני מודיעין, לכל משפחה יש קצין מודיעין שמגיע אליה ולוחש לה באוזן את מה שמותר לה לדעת. אנחנו לא יכולים להגיד הכל, אבל יש הודעות שבישרנו למשפחות שהן הודעות מצמררות, נתנו להן שמינית תקווה ולפעמים הרבה יותר מזה. ולעיתים, לצערי, אומרים שאין לנו מידע, אבל מתקיים קשר של קציני מודיעין עם כל המשפחות.

הדבר האחרון קשור למה שקורה כאן בעצם הימים האלו. בשבוע הראשון למלחמה הבנו במשרד ראש הממשלה שזה לא אירוע שעומד להיגמר תוך שישה ימים כמו מלחמת ששת הימים. זו מלחמה קשה, הקשה בתולדות ישראל והיא מחייבת היערכות מתאימה ברמה הלאומית ועל כן כבר בשבוע הראשון למלחמה, לצד הקמת מוצב השליטה של פיקוד העורף והאנשים היקרים שנמצאים כאן, החלנו להקים מנהלת במשרד ראש הממשלה.

זה החל במאמץ תשתיתי בין משרד ראש הממשלה למשרד הביטחון, שמשמעותו להתמקם במקום שיש בו יחידות צבא רבות ויחידות של מערכת הביטחון ולהרים שם תשתית, להתחיל בתהליך של תקינה ואישורים. זה הביא להחלטת הממשלה שאתם מכירים בנושא הצורך בהקמת מנהלת ובהעתקת מוצב השליטה מצה"ל אל משרד הראש הממשלה, וזה מתקיים כעת חיה במסגרת עבודת המטה לאזרוח מוצב השליטה ממוקד הלב והעברתו אל משרד ראש הממשלה בשבועות הקרובים. התהליך מתקיים ומתקדם בקצב שלו ומה שחשוב הוא שהמשפחות שהן במרכז, כפי שאמר מפקד המשל"ט שהן במרכז, ימשיכו לקבל את השירות, את החיבוק הגדול של עם ישראל באמצעות האנשים שנמצאים כאן.
גלעד קריב (העבודה)
גל, האזרוח מתייחס רק למוקד מהלב או בכלל למפקדת אלון במובנה הרחב כמרכז שליטה לניהול אירועים לאומיים?
תא"ל במיל' גל הירש
לא. ברשותך, אני אסביר את העניין שוב או אמקד אותו כי השאלה במקום. מפקדת אלון היא מפקדה של פיקוד העורף שקמה צורך הקורונה וכשהיא קמה כאן, היא קמה כמוקד מהלב למשימה קונקרטית והיא מוכוונת משימה. האזרוח קשור לטיפול במשפחות ובטיפול בנושא השבויים והנעדרים על פי דו"ח מבקר המדינה מינואר 2023.
גלעד קריב (העבודה)
הבנתי שפיקוד העורף יישאר השלד הבורסאי הלא אזרחי.
היו"ר שמחה רוטמן
פיקוד העורף יישאר בצבא.
תא"ל במיל' גל הירש
פיקוד העורף חשוב שיישאר ולדעתי למפקדת אלון יש משימות רבות וחשובות גם בעתיד.
ארז מלול (ש"ס)
אתם מטפלים בכל המשפחות או רק משפחות של אזרחים?
תא"ל במיל' גל הירש
חטופים ונעדרים.
ארז מלול (ש"ס)
גם חיילים? גם - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אנו מקווים לאזרח חיילים רבים מתישהו.
תא"ל במיל' גל הירש
השאלה שנשאלה היא שאלה במקום.
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו מקווים שאנשים רבים שהם כרגע בסטטוס חיילים, יסיימו את המלחמה ויחזרו להיות אזרחים ככלל.
תא"ל במיל' גל הירש
לגבי השאלה על אזרחים וחיילים, יש באכ"א, אגף כוח אדם במטכ"ל פרוטוקול מסודר מאוד של איך מטפלים – בשבויים, נעדרים, חללים לא עלינו ופצועים. לכן כשמדובר בטיפול משפחות חיילים לאכ"א יש את המנגנון שלו. המנגנון שהיה צריך להקים באופן מאוד חדש ובמקרים מסוימים גם חדשני הוא המנגנון של טיפול במשפחות רבות של חטופים ונעדרים אזרחים.

כיוון שהמוקד הזה עובד יפה הוא מקבל פניות מגורמים רבים, מפונים, משפחות של חטופים שהפכו לחללים ממשיכות לעמוד בקשר עם המקום הזה, גורמים רבים ששינו סטטוס, זו כתובת טובה, אבל התכלית שלשמה הוא קם וכך הוא גם מתאזרח, תכליתו היא תכלית של טיפול בחטופים ונעדרים כשהמאמצים שלי ושל אנשיי כולם הם להשיב את החטופים הביתה ולעטוף את המשפחות בטיפול מלא בארבעת המאמצים שתיארתי – מודיעין, מבצעים ומו"מ, קש"ח והשפעה, גיבוש תמונת מצב וכתובת שלמה למשפחות. אלה ארבעת המאמצים. תודה.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
אני אמשיך. קודם כל, ברצוני להודות לכל אנשי המילואים שאלו טוביה, בניה ובנותיה של המדינה. יש כאן את כלל הגופים.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
שלומי, יש לי שאלת הבהרה לגל. דיברת על המאמצים הרגולטוריים. באחד הדיונים הבנו שהנושא יושב כרגע בתוך משרד המשפטים. השאלה האם זה עובר ביחד עם כל המעבר גם למשרד ראש הממשלה בתוך האחריות?
טלי גוטליב (הליכוד)
איזה קושי?
תא"ל במיל' גל הירש
למה אתה מתכוון?
גלעד קריב (העבודה)
התכנון של כל נושא החקיקה על זכויות וכו', השולחן העגול שמרוכז במשרד המשפטים.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
כל החקיקה והנושאים האלו, כל השולחנות העגולים שאנחנו מדברים, האם הם עוברים גם?
תא"ל במיל' גל הירש
מי שמרכז את הנושא כיום הוא משרד ראש הממשלה. גם כאן יש גוף שמסייע לנו כי הוא במגע עם המשפחות והוא יודע טוב מאוד מה קורה בשטח יחד עם קציני הקשר. אבל ככלל משרד ראש הממשלה מרכז את כל הטיפול גם בציר המשפטי, ומשרד המשפטים בקשר הדוק עם משרד ראש הממשלה ועם המנהלת.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
הוא עובר עם הנציגים?
קריאה
אחדד את השאלה. דיברת על שש משימות שעושה המשל"ט וביניהן - -
תא"ל במיל' גל הירש
שש משימות שקשורות למאמץ הכתובת למשפחות. המשל"ט מבצע שתיים מתוך שש המשימות –את הנושאים של המוקד הטלפוני והצוות האופרטיבי. יש לציין שהוא גם נוגע בקשר האישי למשפחות משום שהמת"מים שתכף יציגו לכם, מנהלי תיקי המשפחה הם מחוברים מאוד למשפחות גם באמצעות קציני הקשר וגם באמצעות עשייתם היומיומית.
קריאה
איך עובד הקשר אם העניינים הרגולטוריים של תיקוני החקיקה קורים כיום במשרד המשפטים? אני מניחה שהצרכים עולים מתוך המשל"ט הזה.
תמר שטיינר
לא. ברשותכם אסביר אם אפשר.
היו"ר שמחה רוטמן
חברים, חשוב להגיד שם ותפקיד. נעשה זאת בקצרה כי אנחנו עדיין בשלב הסקירה.
תמר שטיינר
תמר שטיינר ממשרד המשפטים, נציגת מנכ"ל משרד המשפטים במנהלת החטופים שקמה בימים אלו. אני מובילה את השולחן הבין משרדי. במהלך החודש וחצי האחרונים אנו מקיימים דיוני בנושאים שונים, מניחים את ההמלצות שלנו בשיתוף משל"ט מהלב. אנו ניזונים מהמשל"ט ומהעמותות האזרחיות על הבעיות והצרכים שעולים מהשטח ובהתאם לזה עורכים סיעור מוחות בין המשרדים, מציעים הצעות לפתרון וההצעות לפתרון מובאות לשולחן מנכ"ל ראש הממשלה.

המטרה היא שברגע שהמנהלת תוקם היא תיקח את המושכות, אבל לא רצינו לבזבז זמן יקר. כידוע כל יום שעובר הוא משמעותי מאוד בהיבט המשפחות ובכלל ולכן אנו בעבודה מקצועית בנושא מזה כבר למעלה מחודש.
תא"ל במיל' גל הירש
אפשר להמשיך?
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
שאלה שנייה, נושא הזרים נכנס בפנים באותה אופרציה מול משרד החוץ?
תא"ל במיל' גל הירש
אותו הדבר. הזרים מטופלים בדיוק כמו הישראלים באופן שבו הם נקלטים, הטיפול המודיעיני, הקש"חי, הכל אותו הדבר. השוני היחיד הוא שקליטתם הייתה בבית חולים נפרד עם חמ"ל של ממשלת תאילנד שהיה באותו בית החולים. זאת אומרת, זה בוצע באמצעות משרד החוץ בסיוע המשל"ט ועם כל צוות משרד ראש הממשלה. הזרים מטופלים כמו ישראלים לכל דבר, יש לנו אחריות מלאה עליהם.
קריאה
ומעמדם מוכר כנפגעי פעולות איבה לכל דבר. הם הוכרו רטרואקטיבית כתושבים חוקיים גם אם הם היו כביכול תושבים בלתי חוקיים.
תמר שטיינר
אשיב בהקשר הזרים שקיימנו דיון אצלנו בשולחן העגול כמו שהבטחנו בוועדת החוקה, ווידאנו שאכן מבחינת המסגרת הנורמטיבית הזכויות שלהם שוות והם מקבלים. קיימת שם בעיה אחרת, אבל היא בטיפול משרד החוץ.
תא"ל במיל' גל הירש
נמשיך לשמוע את הסקירה ונתייחס בסוף.
אל"ם במיל' שלומי בן מוחה
יוסי, בבקשה.
יוסי שלי
שלום לכולם. קודם כל, טוב שהגעתם. הייתי צריך להיות גם בתקומה, אבל אני חושב שמרכז הכובד כיום הוא בשני דברים – מנהלת החטופים והנעדרים וכל נושא שיקום העוטף. כמובן יש את הבעיות בצפון, לא חסר לנו, לעם ישראל. יש כאן מערכת שהתחילו משרד הביטחון והממשלה ברגע שנכנס אירוע החטופים, וכמו בכל דבר, זו ההזדמנות גם להודות לאנשים הנפלאים שעובדים כאן שאני מכיר אותם אישית, לדרורית, לאחרים, המתאמים, ראשי המכלולים.

מה שחשוב הוא שביום הגיוס היה כאן משל"ט בראשותו של תת אלוף שלומי, שהתעסק בכל נושא הקורונה והיה הכי קל לכנס את האנשים ולעשות להם שינוי נושא ותוך כדי תנועה משרד ראש הממשלה לקח אחריות על כל הנושא וטיפל בכל האירועים. לקח זמן, כידוע לכם הממשלה כבדה יותר בתנועה שלה, אין מה לעשות, זה לא משהו מובנה. אבל כיום המנהלת הזו עובדת עם אנשי המילואים בצו 8, עם מתנדבים וגם עם משרדי הממשלה שכרגע יושבים כאן ונותנים מענה. לאחר מכן, אם תכנסו למכלולים תוכלו לראות מה כל מכלול עושה, אבל הרעיון היה להעניק מעטפת מלאה ולהבין לגבי כל חטוף, כולל הזרים שהזכירו. טיפלנו באופן אישי יחד עם משרד החוץ.

הדבר היחיד או הדבר הכי חשוב שקיבלתי כשנפגשתי עם השגרירה בבית החולים אסף הרופא, היא ציינה דבר אחד לשבח, זה ציטוט שלה והיא אמרה בדמעות "לא האמנתי שקיבלנו יחס כמו הישראלים או הרגילים" כי הם עובדים זרים, זה לא וואו. זה גם התמריץ שלהם כן לתת לנו להחזיר את האנשים. ידוע שיש לנו בעיה מטורפת בתחום העובדים הזרים והיא אמרה ש"אם חלילה קורה משהו, מתחילים לתעדף דברים", לא קרה דבר כזה.

מספר ימים לאחר מכן משרד ראש הממשלה מינה את גל הירש להיות מתאם או יועץ ראש הממשלה לנושא השבויים וזה חלקו בעניין. תמיד אנשים שואלים "מה עושה המנהלת? מה עושה זה?" משרד ראש הממשלה מנהל את הכל מלמעלה עד למטה כולל המנהלת שהיא הצורך. יש שני רבדים, הרובד הצבאי שזה מה שעושה המ"מ יחד עם גל הירש שיש לו יותר אמירה בזה, והרובד האזרחי.
טלי גוטליב (הליכוד)
יותר בענייני מהות, פחות בענייני אד הוק.
יוסי שלי
את צודקת, חברת הכנסת גוטליב.
גלעד קריב (העבודה)
פעם ראשונה שאני תומך בקריאת ביניים של חברת הכנסת גוטליב.
יוסי שלי
אני מלווה את המערך הזה באופן אישי יחד עם משרדי הממשלה. כל הדברים האלו של להושיב כאן המשרד, לפתוח כאן תחנת משטרה, הם ידע נרכש תוך כדי תנועה. פתאום דיווח על רכבים שרופים, אפשר להיכנס לרזולוציה הכי פשוטה כולל הפעם האחרונה שהממשלה אישרה למשל את ההחלטה לאפשר למשפחות חטופים להתגורר ולהשכיר להם דירות קרוב יותר למרכז. אם מישהו גר בבאר שבע ואשתו מטופלת, לאפשר לו לשכור דירה לפרק הזמן הזה.

הדבר הכי חשוב שאנו צריכים להבין, שזו פעם ראשונה שאנו רואים מלחמה מהסוג הזה. ראיתי מלחמות אחרות, לבנון, ומבצעים – עמוד ענן ועמוד עשן, הייתי גם בכובעים האלו פעם בתור מנכ"ל עירייה ופעם בתור משהו אחר. למדינת ישראל יש בעיה אחת שבעתיה אנו גם נפגשים, בצבא אומרים שצו 8 זה אומר מה קורה, יודעים, באים, הולכים, היה לנו את הימ"חים. בסקטור האזרחי אין מצב שלוקחים את החוברת הזו, שמים אותה במגירה ולוקחים חוברת אחרת שאומרת שאפשר לגייס אנשים, להביא תקציבים.

קרו מצבים שאולי תשמעו עליהם שנתקעה משפחה וצריך לתת להם 500 שקלים לקחת מונית, איך לוקחים? מי לוקח? אין התקשרויות. כל הדברים הקטנים האלו עושים את המכלול. אני יכול להגיד בסיפוק שאני חושב שכיסינו את הכל ב-90% ומשרדי הממשלה הם בתמונה, כשאת המעטפת והקשר האישי מעניקים האנשים הנפלאים האלו, את חלקם אני מכיר אישית, שעושים את העבודה ואנחנו נמצאים בפאזה האחרונה של איך מאזרחים את הדבר הזה. דיברתם על זה?
טלי גוטליב (הליכוד)
כן.
יוסי שלי
יש את העניין של אזרוח הפרויקט, אנו לא יכולים להשאיר את כל האנשים שחלקם נרצה שיישארו והם יכולים. הפרויקט היה אמור להסתיים בנובמבר והארכנו אותו עד דצמבר, וביקשנו להאריך עד ינואר כי אי אפשר להשאיר את האנשים אם הם התרגלו, צריך לעשות העברת מקל. זו לא העברת מקל של 100 מטרים שיש מספר שניות וזהו, זו העברת מקל שצריכה להיות מסודרת מאוד כדי שאף אחד לא ייפגע.

אני חושב שניתן מענה מלא ולא נמצאו חסמים כלכליים. אם מישהו אומר "לא היה כסף", בהתחלה לא היה כסף כי המדינה לא יודעת לתת אובר למישהו שנמצא ברמת הגולן ורוצה להגיע, עד שהתלבשנו על מכרזים קיימים של משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה כדי להיכנס ישר ולא לייצר - - -. גם כשהחטופים שלנו חזרו הם חזרו עם כפכפים, אם זה התאילנדים, הולכים לקנות להם זוג נעליים כי ברור שלא יהיה להם, הבן אדם הגיע בלי כלום. איך קונים זוג נעליים? צריך למצוא דרך לקנות את זוג הנעליים, להתקשר עם פוקס ועם אחרים.

כל האופרציה הזו, בימים כתיקונם, אני מקווה שיכתבו על זה ספר לאחר המלחמה, אחרת זה קשה מאוד, זה גורם לתסכול עמוק שארגונים, שאגב בהזדמנות זו מגיע לכל הארגונים האזרחיים שהעניקו תמיכה, הם היו עם ה-500 כשאנחנו לא יכולנו לעשות כלום וזה סוג של חוסר אונים, שאף אחד לא אשם בו, זה לא מישהו שלא רוצה כי יש הרבה כסף, אבל אי אפשר להוציא אותו כי יש את הפרוצדורות שאנחנו מכירים.
טלי גוטליב (הליכוד)
אפשר להשתלט עליהם בקלות, לפתור ממכרזים, בקלות אפשר לעשות דברים רבים. לא להיתפס על הבירוקרטיה כחסם.
יוסי שלי
נכון. תודה רבה.
תא"ל במיל' גל הירש
תודה רבה.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
לפני הכל, אני מסתכל על כל האנשים היקרים שנמצאים בחדר ואני מודה להם תודה ענקית. תודה לבורא עולם שצירף את כולנו לטובת המשימה. יש כאן שותפות גורל של משרדי הממשלה, כל אנשי המילואים היקרים שנמצאים כאן שהם בניה ובנותיה של המדינה, יש כאן אנשים – מהמוסד, השב"כ, ארגוני החירום, משטרה, משרדי ממשלה, יש כאן את האנשים הכי מדהימים שהגיעו לעשות משימה שהיא משימת שליחות והיא לכל החיים.

זו לא משימה צבאית שהולכת ונגמרת. זה נכון שהיא תיגמר בפרקטיקה, אבל מה שיישאר לכולנו בלב ולמשפחות, זה משהו שייקח אותנו לכל החיים.
יוסי שלי
אדגיש משהו חשוב, המחויבות של המנהלת היא לדאוג גם ליום שאחרי. זה לא שהאיש חזר וזהו. אנו מטפלים בזה עד שיגידו שלא צריך אותנו, זה במנדט.
טלי גוטליב (הליכוד)
טוב מאוד. כך חובתנו.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
ייעודינו, של כולנו כאן, זו שותפות מעולה. מפקד הפיקוד הוא המפקד הישיר שלנו, האלוף רפי מילוא תחת פיקוד העורף, המנחה המקצועי שלי הוא משרד רוה"מ, כמו שהייתי בקורונה במשרד הבריאות, ובמבצע העלייה והקליטה במשרד העלייה והקליטה, ולכן זו התשתית הנורמטיבית איך לנהל את ההתנהלות באירוע הזה.

אנחנו הכתובת ויש לכל מילה כאן משמעות מדינתית רציפה לטיפול במשפחות החטופים והנעדרים. למה אני אומר את זה? כי בסופו של דבר יש סירות מרוץ רבות במעלה הדרך של ארגונים רבים שקמו בכאוס הזה, ובסופו של דבר הדבר הזה הפך להיות נושאת המטוסים כי מי שיכול לתת פתרון מדינתי על ידי משרדי הממשלה, מהוצאת הדרכון ועד הכל, תכף תראו את כל הדברים ותחושו אותם, זה רק כאן. ככל שהזמן עבר הבינו שזה המקום שכולם רוצים להיות חלק ממנו, במיוחד בטיפול במשפחות.

פונקציית המטרה של כולנו כאן היא רק המשפחות. מאוד מתחבר למה שאמרת, אין בירוקרטיה בדרך. אם יש בעיה, תוך שעתיים מטפלים בצורה הכי יצירתית וגמישה שיש כי המשפחות הן מעל הכל. כפי שניתן לראות כל המשימות במקביל, זה יצירת שימור הקשר עם המשפחות.

כסף לא פותר הכל בחיים, אבל אני יכול להגיד לכם שהתחושה של החיבוק, להיות חלק מהם ולאהוב אותם כמו שאני אומר בהיבט של הפקודים שלי – רק מפקד שאוהב את חייליו יודע להיות מפקד, זה לא פקודים ומפקד, אבל זה משהו שאם לא מתחברים אליו מכאן ונותנים את היחס, האוזן הקשבת, לדעת להכיל את המשפחות האלו, ובגלל זה נמצאים כאן אנשים ותיקים מאוד בתוך המפקדה שיודעים להכיל את האירוע וזהו הקשר למשפחות. תראו את הדברים האלו בהמשך.

קצת גנאלוגיה, איך התחלנו את הכאוס, שזה אומר שאנחנו הולכים ומתחדדים. דארווין אומר שלא החזק והאינטליגנטי ביותר הוא זה ששורד, מי ששורד הוא זה שיודע להתאים את עצמו לשינויים. לאורך כל הדרך שינינו את צורת המפקדה בהיבט – ההתייעלות, אפקטיביות והתפוקות כלפי המשפחות כדי לתת להן את המיטב וזה בזכות שותפות הגורל של כולנו כאן, בעיקר ביחד עם משרדי הממשלה כי המשרדים כאן, משרד רוה"מ, דרורית וכל התמיכה שנכנסה כאן מתחת לאלונקה נתנה כציין לייזר לכל משפחה, ותכף תראו איך בסופו של דבר משפחה יוצאת עם מענה שלם בכל ההיבטים.

בנינו כאן יכולת שאני לא קורא לה העברת מקל אלא זו העברת אחריות, אחריות על משפחות, על חיי אדם. בנינו כאן מערכי שיעור, תיק ספר מפקדה והכל שברגע שיהיה כאן מנהל מנהלת ואנשים שידעו להחליף אותנו, האחריות שלנו זו להעביר את האחריות בצורה הכי טובה שיש כדי שהמשפחות לא ייפגעו בסוף.
גלעד קריב (העבודה)
שאלה שאולי גם גל יתייחס אליה, מה הסיבה להעברת המקל למערכת האזרחית בשלב כה מוקדם?
יוסי שלי
אני אענה. ראשית, זה לא כל כך מוקדם. אנחנו מדברים על שלושה חודשים וכשזה יקרה הם יהפכו לחמישה חודשים. הבעיה היא לא ההעברה אלא האנשים, להמשיך ולהחזיק את האנשים שיושבים כאן תחת צווי 8.
גלעד קריב (העבודה)
כמה תקנים אושרו למנהלת?
טלי גוטליב (הליכוד)
עשרה.
יוסי שלי
לא. תנו לי לענות, אני מנהל את העסק.
טלי גוטליב (הליכוד)
אנחנו לא בתחרות, רק רוצים תשובות.
יוסי שלי
נציב שירות המדינה אמר "אי אפשר להחליף 100 בעשר". הרעיון היה להמשיך עם המנהלת הקיימת שמגויסת בצו 8 ונתנה את כל המעטפת ולאט-לאט לצמצם אותה בהתאם למה שקורה, גם חזרו אנשים, העסק הוא עסק דינאמי. כשקבענו את המערכת בהתחלה אמרו "אתם רוצים 100 תקנים? לא מאשרים".
היו"ר שמחה רוטמן
הצעה לעניין הסדר, תשמרו שאלות לסוף. אני רוצה שנשמע את הסקירה, שלומי הכין גם מצגת מסודרת. נשמע סקירה כוללת, שאלות בסוף ותשובות בסוף כי לא נעים לי ששלומי עומד וממתין כשמתנהל שיח חשוב שצריך להתנהל אחר כך.
גלעד קריב (העבודה)
השאלה הייתה מופנית לשלומי.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
אנחנו חיילים בצבא הגנה לישראל וכל פקודה שתינתן אנו נתייצב - - - צריך לומר זאת. תפיסת ההפעלה היא הסיפור שמספר איך נותנים את המענה השלם למשפחות. המשפחה היא במרכז, מה שאתם רואים בקשר הישיר הוא שיש מתנדבים, קציני אכ"א, עובד סוציאלי של הרווחה וביטוח לאומי, וכל הדבר הזה תחת מנהל תיק המשפחה שעובדים ביחד. מה שרואים כאן, המעטפת של כל מה שקשור למשרדי הממשלה והכוח האופרטיבי שהוא חלק ממרכז המפקדה ופותר את הבעיה.

מה שקורה בפועל הוא שגם אם מתקשרים ומבקשים בעיה מסוימת שהיא מגיעה למשרד הקדמי שתכף חזקי ידבר עליו, הלכנו והתקדמנו ויש פה קשר ישיר של המשפחות עם מפקדי המת"מים שהם פותרים להם את הבעיות בזמן קצר, אין "תחכה לשעה 16:00, תחכה למחרת". אלו אנשי צבא שעובדים 24/7 יחד עם משרדי הממשלה ויש כאן שותפות משולבת של כולם.
טלי גוטליב (הליכוד)
בגלל זה כדאי להשאיר את בצבא לפחות לארבעת החודשים הקרובים.
היו"ר שמחה רוטמן
טלי, תנו לו.
טלי גוטליב (הליכוד)
חבל.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
אני רוצה להציג ואחרי זה תתייחסו למה שתרצו.
טלי גוטליב (הליכוד)
אנחנו נדאג להם.
ארז מלול (ש"ס)
אבל זה לא שיקול דעתו. בואו נשמע את הכל.
טלי גוטליב (הליכוד)
אנחנו נדאג להאריך צווי 8.
ארז מלול (ש"ס)
טלי, לאחר מכן נקיים דיון מעמיק עם הצוות, יוסי וגל, ותציעי מה שאת רוצה.
היו"ר שמחה רוטמן
בבקשה, הגענו לשמוע וללמוד. אמירות ודיונים שלנו היו לפני ואחרי.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
בסוף יש כאן מערכת צבאית שנמדדת בתפוקות מדשבורדים וממערכות מידע שמי שבנה את מערכות המידע - - - שהוא תחת משרד רוה"מ, אבל כל האנליסטים הם אנשי צבא שבנו ופיתחו את הדברים האלו יעד אחרי יעד, ופיתחו מערך משמעותי מאוד.

בשקף הבא אציג קצת מספרים מספרים. זהו רק קצה המזלג וצריך להבין שמאחורי כל דבר כזה יש אופרציה מטורפת. היום אני מסתכל על התמונה הזו וזו תמונה ששווה אלף מילים. אלו התיקים שהגיעו לשבים, הלכו לפי מידות מדויקות של הילדים עד לרמה של שמפו נגד כינים, ואני לא סתם אומר את הדבר הזה כי אי אפשר להבין עד איזו רמת התעסקות וירידה לפרטים בלתת מענה למשפחות. חובב, בבקשה.
חובב דרור
שלום, שמי חובב דרור, מפקד Data Scienceמרכז הנתונים בשירות מילואים. אתחיל במספר נתונים כלליים ואז אסביר על המרכז עצמו. סטטוס החטופים כפי שצוין, אנו מתמקדים באזרחים מבין החטופים. ניתן לראות שיש לנו 71 חטופים ועוד ארבעה נעדרים. יש חטופים שהם חטופים, אבל משפחתם כבר קיבלה בשורה שיקירם אינו בין החיים. יש את אלו ששוחררו ומספר אנשים ששוחררו כשכבר אינם בין החיים. נתקדם ונראה שזה אותו שקף רק שכאן יש ציר זמן, מה שראינו קודם הוא העמודה האחרונה של היום כאן וניתן לראות איך זה משתנה על ציר הזמן.

רואים את הנתונים מנובמבר כי בהתחלה היה לנו בוקה ומבולקה עם מספרי נעדרים גדולים מאוד עד שהצלחנו להבין טוב יותר מי חלק מאירוע החטופים ומי לא ידוע מיקומו, אבל הוא בריא ושלם, ומי בסטטוס של נרצח. ניתן לראות למעלה בשחור, שגם במהלך חודש זה אנשים שהוגדרו כחטופים, נכון לתקופה זו, ועם הזמן גופתם זוהתה על ידי מדינת ישראל והם אינם בחזקת חטופים.

ניתן לראות את עסקת החזרת החטופים והגדילה שיש כאן ופחות או יותר את היציבות הנוכחית למעט מספר אנשים, הגופות שכולם מכירים מהתקשורת והחטופים הנרצחים. גם הלילה משפחה אחת התבשרה שיקירם החטוף אינו בין החיים וגופתו בידי החמאס.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל לכאורה המספר הכולל, היו כאלו שהיו נעדרים ולא עברו לאף סטטוס אחר כי גילינו שהם לא חטופים ולא נרצחו כחטופים, אלא גופתם זיהתה בישראל.
חובב דרור
לפני נובמבר. בכוונה התחלתי מנובמבר.
היו"ר שמחה רוטמן
לכן זה מ-6 בנובמבר, הבנתי.
חובב דרור
חשוב לראות את התמונה הזו כי התחלנו מאלפי נעדרים.
יוסי שלי
3,200.
טלי גוטליב (הליכוד)
עד הזיהויים.
היו"ר שמחה רוטמן
המספר נאמר.
חובב דרור
כשמסתכלים על החלוקה לפי קבוצות גיל ומגדר, ניתן לראות בירוק את אלו ששוחררו כבר. רואים שצעירים, לא רק ילדים אלא צעירים מתחת לגיל 20, נשארו לנו שני ילדים של משפחת ביבס ומעבר לזה רואים את ההבחנה הגדולה מאוד בין גברים לנשים. מקרב הנשים רוב המבוגרות שוחררו, מה שלא נכון אצל הגברים, ובגילאים של בין 20 ל-60 ניתן לראות את ההבדל המשמעותי בין שתי הקבוצות.

כאן המיקוד הוא במשפחות החטופים ולכן היחידה הבסיסית היא אינה החטוף עצמו אלא המשפחות. בטיפול המרכז יש לנו כרגע 112 משפחות. לא בטיפול המרכז זה לא החיילים ולא הזרים, לשאלתך ממקודם. הזרים בחזקת משרד החוץ בסיוענו והחיילים בחזקת צה"ל. מבין 112 המשפחות, יש 57 משפחות שהן כולן חטופות, 29 משפחות שכולם כבר שוחררו, ובאמצע 26 משפחות שבהן יש שילובים שונים. יותר מדי משפחות גם מאלו שראינו כמשוחררות, הן משפחות בעלות קרוב משפחה שעדיין חטוף לצד קרובי משפחה אחרים ששוחררו.

נמשיך הלאה. ניתן לראות את הסטטוס הנוכחי בחזקת אותן 112 משפחות. לצערנו יש נתח קטן מדי שכל החטופים שוחררו, עוד מספר קטן של משפחות ששוחררו, אבל מדובר באנשים שאינם בקרב החיים, ויש את הנתח הגדול של שילובים ואלה שהם רק חטופים.
היו"ר שמחה רוטמן
רק חטופים נעדרים אתם מתייחסים למי שהיה בסטטוס נעדר או חטוף. זאת אומרת, יכולה להיות סיטואציה שמישהו מהיום הראשון ידע שקרוב משפחתו נרצח במסיבה בנובה או בסעד, אבל הוא אף פעם לא היה בחזקת חטוף, איך אתם סופרים אותו? איפה הוא נמצא אצלכם?
חובב דרור
זהו מספר רשמי של החטופים במדינת ישראל להבוקר, 28 בדצמבר.
קריאה
כתוב אזרח, לא חיילים.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי. כשאתה אומר רק חטופים נעדרים, הרי יש מקרים שבהם בן אדם היה בסטטוס - -
קריאה
כן, יש מקרים כאלו.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. השאלה האם יש לכם התייחסות מיוחדת אליהם?
קריאה
לא.
חובב דרור
מי שאינו באחד מהסטטוסים האלו לא נמנה כאן.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנת את השאלה שלי, סליחה. לדוגמה משפחה תיאורטית, שני אחים, ומשפחה לידה גם תיאורטית שני אחים. במשפחה הראשונה שני האחים נחטפו, אחד נרצח ואחד חי. במשפחה השנייה אחד האחים נחטף והשני נרצח, אבל לא נחטף, הוא מעולם לא היה בסטטוס חטוף, הוא נרצח ב-7 באוקטובר באחד הקיבוצים, המושבים או במסיבה.
קריאה
יש משפחות כאלו.
היו"ר שמחה רוטמן
השאלה האם אתם נותנים להם התייחסות ומפלחים אותם בצורה שונה מאשר משפחה שיש לה בן משפחה חטוף? למה? בגלל השאלה על השילוב, האם זה משנה מתי האדם נרצח? כי לכאורה האירוע של המשפחה כמשפחה הוא מורכב יותר גם אם הבן אדם מת לא כתוצאה מהחטיפה אלא מאירועי 7 באוקטובר.
יוסי שלי
יש נדבך שאנשים כאן לא יודעים או יודעים, אבל ברגע שקרה האירוע משטרת ישראל פתחה את מרכז המשפחות. כל מי שלא מצא את יקירו במדינת ישראל, גם אם הוא נסע לנהריה ולא ידוע איפה הוא כי הוא נסע לנהריה - -
היו"ר שמחה רוטמן
זה 105.
יוסי שלי
אז ב-105 כל מי שהגיע ואמר "אין לי" הוא נכנס לקטגוריה, עוד לא יודעים. אתן לך דוגמה אישית, אב שאני מכיר כי הוא בן משפחה, הבת שלו נרצחה והוא ידע כי חבר שלה היה איתה וראה אותה נרצחת, מתה, אבל הגופה הועברה והוא לא קיבל אישור רשמי. הוא חיכה שלושה שבועות לקבל DNA. וזו - - - פנימה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין. ב-28 האלו מתוך אותן 46 משפחות, האם אתם מתייחסים שונה או מסווגים באופן שונה מישהו שאיבד בן משפחה ב-7 באוקטובר בלי אירוע חטיפה? זה חשוב.
חובב דרור
יש כאן שני סיווגים שונים. לאחד התשובה היא כן ולשנייה היא לא. מה כן? אנחנו ממפים ויודעים מה הסיפור של כל משפחה, אם במשפחה של חטוף יש גם נרצח, אנחנו יודעים ומתייחסים וטיפול המשפחה הוא בהתאם. מה לא? המשפחה הזו היא משפחה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אתם לא מסווגים אותה כך, אבל במסגרת החליפה האישית אתם מתייחסים לזה.
חובב דרור
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
תשובה מצוינת, תודה.
חובב דרור
אוסיף לזה רובד נוסף שבעיניי חשוב והוא טיפה חורג, אבל המרכז הזה מטפל במשפחות חטופים ונעדרים בשבי. הוא לא מטפל במשפחות הנרצחים. לדוגמה ניקח עוד משפחה היפותטית שבה שניהם נרצחו, לא קשורים אלינו ולמיטב ידיעתי אין במדינת ישראל אף גוף אחר שעושה את מה שאנו עושים כן עם משפחות החטופים.
יוסי שלי
יש את פעולות איבה, רובד אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה לא בהקשר הזה.
חובב דרור
אני חושב שזה לא בצבא.
קריאה
גם לא היה צורך כזה.
תא"ל במיל' גל הירש
צריך לציין שאחד הנושאים שמופה פה נכון מאוד ויש כאן משמעות בין משרדית, שאכן יש לנו כאן משפחות שיש בהן – גם חטופים, חטופים חללים, נרצחים, פצועים ואין להם בית. זאת אומרת, תארו לכם מצב כזה ויש לנו משפחות כאלו בישראל של אנשים שצריכים לקבל טיפול מכל הכיוונים. מטבע הדברים הנתיב הקריטי במובן הניהולי עובר בצורה הכי אפקטיבית דרך כאן כי כאן מטפלים במשפחת החטוף ולכן יש מעטפת שלמה לכל המשפחה מהסוג שתואר.

אם יש שם חטוף, מטופל, גם אם הוא חטוף חלל. חטוף חלל שהודענו למשפחה או שאנחנו חושבים כך ולא הודענו למשפחה כי אין לנו מספיק מידע, מטופל כאן.
קריאה
חבר הכנסת רוטמן, אשמח להתייחס גם בהקשר זה למען ההוגנות. בסופו של דבר גם ביטוח לאומי בתמונה שיש לו גם את נפגעי האיבה.
היו"ר שמחה רוטמן
ברור.
קריאה
חשוב לציין במעטפת הטיפול במשפחה.
יוסי שלי
אמרתי שברובד היה קיים, אבל לא הייתה קיימת מעטפת כזו אישית.
טלי גוטליב (הליכוד)
ברור, ביטוח לאומי עומד בבסיס העניין.
ארז מלול (ש"ס)
לא מורידים כאן מאף משרד.
טלי גוטליב (הליכוד)
לא, אבל ביטוח לאומי - - - גוף שעושה הכל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
זה היה חשוב לעניין החלוקה. בבקשה.
חובב דרור
כפי שהראינו מקודם זה לחטופים עצמם, זה בהקשר המשפחות, וניתן לראות גם שבהקשר המשפחות עסקת שחרור החטופים מהווה נתח קטן יותר כיוון שנתח גדול יותר הן משפחות שעדיין יש להן חטופים במשפחה גם ברגע זה.

נמשיך הלאה על מרכז הנתונים. ייעודו לתמוך את פעולת המשל"ט. אנו גוף מסייע ולא הליבה ועושים זאת דרך החזקת הנתונים העדכניים, המקיפים ועיבודם לצרכים השונים שעולים כאן. בשקף הבא ניתן לראות מה היה על ציר הזמן. בתחילת ציר הזמן היה צורך להבין מה קורה. כשהתחלנו לא ידענו, הוזכר כאן אלפי אנשים, סימני שאלה, הסיסמה מספר אחת הייתה לייצר תמונה ולראות במי צריך לטפל ומה בכלל קורה מסביבנו. כשזה התחיל להתייצב, התחלנו לחפש איזה מידע אנו צריכים – ללקט, לאסוף, ליישר, לתקן כדי לטפל נכון במשפחות. אילו סוגי דברים צריך כדי לסייע למשפחות ואיזה מידע צריך לאסוף למען הדבר הזה.

ככל שזה התקדם, התמקדנו בתא המשפחתי ולנסות לעבור לרזולוציה של מעבר למילה משפחה, לראות ממה המורכבת המשפחה, לבנות את ענפי המשפחה ולהבין את הסיפורים האינדיבידואלים בתוך משפחות החטופים כי פעמים רבות המשפחות בעצמן הן סוגיות מורכבות עם אוסף אנשים ולא נכון להתייחס אליהן כאל משפחת החטוף כמכלול.

כרגע המעבר הוא לתחקור ובקרת איכות עם ניתוח רוחבי. יש משפחות שאותו מצב אובייקטיבי משפיע עליהן אחרת, יש משפחות במצבים שונים למרות שהתמיכה בהן דומה. צריך להבין טוב יותר את כל הדברים האלו ולשפר את מה שהמשפחות מקבלות והדרך שהן מקבלות.
היו"ר שמחה רוטמן
מהי הגדרת משפחה אצלכם?
ארז מלול (ש"ס)
מעגל ראשון?
היו"ר שמחה רוטמן
משפחה היא תמיד אירוע מורכב מאוד. יש מעגל ראשון, מעגל שני, יש בן דוד שהיה כמו אח ושבור לחלוטין. איפה אתם נעצרים?
חובב דרור
מה שעשינו לטובת המיפוי הוא הלכנו עד דרגה שנייה מהחטוף או הנעדר האחרון שאנו מכירים, למעט מקרים שבהם בשיח עם המשפחה עלו אנשים אחרים שחייבים להתייחס אליהם. זה לא אומר שכולם מקבלים את אותו טיפול ומענה וברוב המקרים הטיפול ממוקד במשפחה מדרגה ראשונה או באנשים ספציפיים, אבל זה חלק מהדברים שאנו צריכים לדעת להמשיך ולהשתפר ולזהות מי הם האנשים שהכי זקוקים לתמיכה של המדינה ולדאוג שזה קורה.
ארז מלול (ש"ס)
כל המשפחות משתפות פעולה או שיש משפחות שאומרות "אין לנו אמון, מה קרה לנו"?
חובב דרור
אשאיר את השאלה לחלק של מרכז תיאום המשפחות. אני בחלק שאוסף נתונים ולכן אני מנסה לדאוג שמה שצריך, יהיה. מה המרכז עושה? דיברנו על עדכון סטטוס הנפגעים ועל היצירה וההתייחסות של בסיס נתונים על הנפגעים ועל המשפחות. העברת המידע למשרדי הממשלה השונים לפי צרכים היא כמעט יומיומית, אנו עדיין עושים זאת למרות היציבות הנוכחית, מעבירים את הרשימות הרשמיות של החטופים והנעדרים, אבל פעמים רבות יש שאלות נוספות למשרדי הממשלה ואני אגיע לחלק מהשאלות האלו בהמשך.

מענה לשאילתות על הנפגעים ומשפחותיהם ויש שאילתות רבות, וניתוח נתונים לתמיכה ובקרה, לראות האם יש דברים שונים שקורים ולשים לב למשפחות מסוימות שהטיפול בהן שונה מאחרות ולהבין האם זה במכוון ונכון או שיש כאן משהו שאיכשהו נופל בין הכיסאות.

להלן שאלות שונות שמגיעות אלינו כל הזמן, החל מהשאלות של נניח כמה נעדרים יש, ושאלה שקיבלנו הייתה מי הם החטופים שהמשפחה קיבלה הודעה שנרצחו, אבל גופתם בידי החמאס? לפעמים צריך להתמקד בהם כי יש דברים פרטניים שהמשפחה צריכה לעשות מולם.

משפחות שמיצו או לא מיצו הטבה מסוימת שהם זכאים לה, רשימות ילדים ללא השגחה הורית, הכוונה לילדים ששני ההורים שלהם נרצחו או ששניהם חטופים או אחד ואחד וכרגע אין אף אחד משני ההורים שלהם שנמצא איתם. רשימות הורים של חטופים במצב כלכלי בעייתי, שאלה שנשאלנו שבוע שעבר היא מי הם החטופים ללא בן זוג.
היו"ר שמחה רוטמן
מי הם הגורמים שמפנים את השאלות?
חובב דרור
כל מיני. משרדי ממשלה, גופים שמטפלים כאן, שאילתות שעלו כתוצאה ממשפחה ואמרו "בואו נטפל בזה בצורה כללית יותר", קרובי משפחה של חטופים שגרים ביישוב מסוים כי לפעמים יש ביקור או לפעמים מנסה לעשות מיקוד או לסייע לרשות מקומית מסוימת. יש מגוון. איזה אחוז מהמשפחות הגרעיניות של החטופים נמצאות כרגע במלון מסוים או באזור מסוים, מי נמצא בישוב מסוים, נניח בים המלח, מי היו מוגדרים כחטופים במהלך חודש מסוים גם אם בינתיים הבנו שאינם כאלו.

למשל ביטוח לאומי שאל כי היו אנשים שהמדינה הודיעה להם שיקיריהם חטוף ולאורך תקופה זה מה שהם ידעו, אחר כך אמרו להם "סליחה, טעות, הוא נמצא בשטחינו" ועדיין היו להם מגוון הוצאות ובעיות כתוצאה מכך ורוצים לתמוך בהם, אז היה צורך לחזור אחורה ולהגיד מי היה בתאריך מסוים בסטטוס הזה על מנת לעמוד בכללים שהוגדרו.

אנו מלקטים מידע ממקורות רבים ומעבירים מידע למקורות רבים, והנושא הוא נושא רגיש מטבע הדברים כי יש כאן דברים רבים פרטיים ורגישים של אנשים. הדבר הזה לא הולך חלק, חלקו מסיבות טובות כי אכן מדובר במידע רגיש וחלקו מסיבות פחות טובות, כי בסופו של דבר רוצים לתת מענה.

מעבר לכל דיון פרטני, קיימת השאלה איזה מידע צריך לעבור, איזה לא ולמי ויש עניין של גישה. גישה אחת היא הגישה המרחיבה, שאומרת מה יהיה הטיפול המיטבי לטובת אותן המשפחות שזה אומר שאם לא מוצאים סיבה טובה לא לשתף, אז לשתף את המידע על מנת שהטיפול יהיה טוב. הגישה השנייה היא הפוכה, מצומצמת יותר שחשוב לציין שהיא שכיחה יותר, שאומרת פרטיות המידע מובילה. לכן אם לפעמים נטעה בטיפול וזה יקרה, כי קודם כל רוצים לוודא שהמידע אכן נדרש וההסבר מצוין.

למשל באוקטובר שאלו אותנו שאלה ונתתי תשובה, אבל בנובמבר כבר לא נתתי אותה כי אסור לנו, אנו עוסקים רק בחטופים. משפחה ששני ההורים נרצחו, זה כבר לא אנחנו ואני יכול לענות רק על משפחות שמדובר בלפחות הורה אחד שהוא חטוף. החודש שאלו אותי "אתם יכולים למחוק מהמאגר שלכם כל מידע על נרצחים שהם לא קרובי משפחה של חטופים?" והתשובה היא כן, אין בעיה למחוק, השאלה האם זה נכון? וזה חוזר למה שציינתי קודם, מהי הגישה. הגישה אומרת לנסות לתת מענה כמה שיותר מלא - - - מידע או תצמצמו.
יוסי שלי
צריך להבין שקיימים מאגרי מידע רבים, זו לא החלטה ברמה שלו כשהוא אומר "כן".
חובב דרור
בוודאי.
היו"ר שמחה רוטמן
אנו עוסקים בזה רבות בוועדה.
טלי גוטליב (הליכוד)
אנחנו עוסקים בזה בוועדה כל הזמן.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
תודה רבה. חזקי, בבקשה.
עמית חזקי
שלום. עמית חזקי, מפקד המק"מ, מרכז קשרי משפחות. הייעוד שלנו הוא להוות את הגורם שמתכלל את הטיפול במשפחה. תראו כאן מספר מרכזים והמטרה שלנו היא להיות האנשים שמכירים את המשפחה הכי טוב, מתכללים את הטיפול שלהם עם כלל הגורמים ולהיות המקום האחד שמכיר את המשפחה כמו שצריך. כמו כל דבר כאן ביחידה, פונקציית המטרה כמו ששלומי ציין היא המשפחה ואנחנו תמיד מתחילים ממנה.

בשבוע הראשון לא היה כלום. היו מתקשרים ישר אלינו וקיבלנו כל שיחת טלפון שאפשר לחשוב עליה קיצונית כלל שתהיה, אבל עם הימים החלו להצטרף עוד אנשים מלווים שאנחנו קוראים להם המולקולה שמלווה את המשפחה.

בהתחלה התחיל הקצין מלווה שאיתו מדברים על דברים שקשורים לצה"ל כמו מידע מודיעיני כפי שהוזכר. יש את האזרח המלווה כפי שתואר שאיתו מדברים על כל הדברים האזרחיים, הוא הפנים של המדינה במשפחה ואיתו מדברים על כל הדברים. יש לנו עו"ס מהרווחה, פקיד שיקום מביטוח לאומי וסיוע משפטי שעוזר למשפחה למצות את זכויותיה.

ניתן לראות את כל האנשים האלו ויש סוג של בעייתיות כי יש אנשים רבים ובהתחלה כשהיה מגיע עוד מישהו המשפחה הייתה אומרת "אני לא צריכה עוד משהו. תעזבו אותי עכשיו. אני מתעסקים עם חטופים, אני לא רוצה את האירוע הזה", גם אף אחד לא ראה את התמונה הכוללת. צריך מישהו וזה תפקידו של המת"מ, מנהל תיק המשפחה שאלו האנשים שיושבים כאן, שתפקידו להכיר טוב את המשפחה, להבין מה הצרכים שלהם ורק מתוך זה אנו נצליח להוציא מה שצריך.

בהתחלה כשרק ענינו לטלפונים ולא הכרנו משפחות, הכרנו אנשים, פתאום הגיעה מפה משימה ומשם משימה, מקבלים שלוש משימות זהות, כל אחד ביקש משהו אחר ולא מבינים בכלל את תצורת המשפחה ולכן עברנו לעבוד בתצורה של מנהלי תיקי משפחות, של להכיר את המשפחה ולבנות את עץ המשפחה.

הגענו לכאן ביום הראשון ונאמר לנו שרוח המפקד היא "תפתרו למשפחה כל בעיה". מה זה כל בעיה? מבקשים ממני להיות מכונה שיודע לפתור כל בעיה, זה לא משהו שאנו מכירים שקיים בעולם, אבל זו הייתה המשימה, צאו לדרך. עם מה? כרגע אין כלום, נבנה את זה תוך כדי פעולה.

לבנות את הדבר הזה שכל בעיה שמגיעה אנו צריכים לתת לה פתרון בלי בירוקרטיה, לא אומרים למשפחה "כן, אתם צריכים למלא טופס 76ג'/2 ולא 76ג'/1 כי הוא עושה בדיוק הפוך", לא. אנו מטפלים בה, נמלא עבורה את הטופס ונביא לה אותו עד הבית או עד השולחן, עד איפה שהם יבקשו ושלא יצטרכו למלא שום טופס. גם ללא הפניה. אין דבר כזה "תודה רבה שהגעת אלינו, אבל בזה מטפלת הרשות המקומית, תתקשרו אליה והיא תסגור את זה. לא, זה אולי המשטרה, תתקשרו 100 ותדברו איתם" אין אירועים כאלו. הגעתם אלינו, זהו, אני מחזיר תשובה, אני אטפל בהכל מסביב.

היינו צריכים אנשים שיודעים לקחת בעיה ולפתור אותה בצורה שונה לגמרי, לא כמו שאנו מכירים כיום. לפני 6 באוקטובר היה סוג מסוים של פתרונות והחל מ-7 באוקטובר היה צורך בסוג אחר לגמרי, כי צריך אנשים שיודעים לקחת את זה ולייצר איזשהו פתרון אחר. לקחת את התמונה ולחשוב על זה אחרת. כל מה שהכרתם עד היום עם פתרון כלשהו לבעיה של משפחה, מעכשיו יהיה פתרון ייחודי למשפחה הזו ולא אכפת לנו מה עומד מאחורי זה. אנחנו באים לפתור את הבעיה, מי שיכול לעזור, יעזור. אם לא, נפתור בדרך אחרת. אנחנו נפתור את הבעיה.

פותרים את הבעיה עם הרבה גלגלי שיניים. מתחילים לבנות אצלנו איזושהי כמות כלים מסוימת. אנחנו לא בונים לעצמנו את הכלים אלא מקבלים את הכלים מהמרכז הבא שתכף ידברו עליו, המרכז האופרטיבי שמייצר לנו את גלגלי השיניים ואת הפתרונות כל פעם שיש לנו בעיה. לדוגמה אם צריך לסגור חשבון בנק של חטוף, אירוע שהגיע פעם ראשונה ואין דבר כזה לסגור חשבון בנק של מישהו במדינת ישראל לא בפניו, כשהוא לא חתם. אין אירוע כזה, לא קיים. פונים למרכז האופרטיבי ומבקשים מהם לייצר לנו מנגנון מדיני לאירוע כי אומנם זה האירוע הראשון, אבל יהיו עוד כאלו. לכן הם הולכים ומביאים לנו פתרון והפתרון מתיישב אצלנו בתצורת משרדי ממשלה, וכאן יש להוריד את הכובע, כל הכבוד ותודה על השותפות כי הם האנשים שעוזרים לנו לפתור את הבעיות האלו.

גם אם אין פתרון כרגע, נבנה אותו ביחד. האופרטיבי ילך, יבנה את הפתרון עם המשרדים ויביא לנו תשובה. ואם אין לנו כלי עבודה או גלגל שיניים מסוים, הולכים לאופרטיבי "אנחנו צריכים בבקשה כלי עבודה חדש, נא תייצרו לנו יכולת כזו וכזו" וזה עניין של שעות, לא "דבר איתי עוד שבוע". לדוגמה משפחה שיש לה חטוף בעל דירה ואין מי שישלם שכר דירה. מי ישלם את שכר הדירה? עם מי הם ילכו לדבר, עם המשכיר? השוכר? בעל הבית? עם מי מדברים? הגוף? הממשלה? עם מי מדברים על דבר כזה? אלו הבעיות הכי קטנות שנתקלנו.
יוסי שלי
תגיד שבסופו של דבר הממשלה פותרת את הכל, זה חשוב שלא יחשבו שלא עבדנו בכלל.
עמית חזקי
חלילה. אמרתי ששיתוף הפעולה בינינו הוא זה שפותר את הבעיה, לא משנה איך, בסוף הבעיה נפתרת.
יוסי שלי
כיום לאנשים יש נטייה להתעלם מהממשלה. אם מישהו לא הבין, הממשלה פותרת כאן הכל. הכל.
קריאה
במשך חודשיים היינו - -
עמית חזקי
בואו לא ניכנס לזה.
יוסי שלי
חשבונות אחר כך. אנחנו לא שם. אתה טועה, הממשלה מ-7 באוקטובר בעניין. תעזבו את הפוליטיקות.
קריאה
יוסי, יוסי.
טלי גוטליב (הליכוד)
זה לא מתאים.
יוסי שלי
שלא תגיד חודשיים.
קריאה
לא בשביל זה הקמתם את האולפן.
יוסי שלי
האולפן זה בדיוק זה.
היו"ר שמחה רוטמן
בבקשה, די.
טלי גוטליב (הליכוד)
זה לא מתאים, חבר'ה די.
ארז מלול (ש"ס)
אנחנו מדברים על משפחות חטופות ועל חטופים, הוא מציג את זה יפה מאוד.
היו"ר שמחה רוטמן
אפשר בבקשה לתת לו לדבר? תודה.
עמית חזקי
שלוש משימות למק"מ. המשימה הראשונה היא להיות המת"מ – מנהל תיק המשפחה ומתכלל הטיפול. הצוות השני הוא צוות קהילות חיצוני, תכף אדבר עליו ואסביר למה היינו צריכים אותו. כשיצאנו לדרך לא ידענו שיהיה צורך בדבר כזה. הדבר השלישי הוא בתי החולים. כפי שציינתי יש את המולקולה, לכל מנהל תיק משפחה שתכף תראו אותם, תלכו למרכז שלנו והם ישבו אתכם ויראו לכם משפחות, לכל מנהל תיק משפחה יש שש עד תשע משפחות. זאת אומרת, שיש לו בערך 35 אנשים במולקולות שהוא צריך לדעת – לארגן אותם, לסדר אותם, לבקש מהם דברים, לקבל מהם בקשות ולטפל בזה.

מבחינתנו התכלול הוא תכלול א' עד ת'. לא סתם יש כאן כפפות לבנות, משמעות המונח היא לעשות כל דבר שצריך כדי לפתור את הבעיה ולא לפתור אותה על השולחן או לא לפתור אותה דיגיטלית, אלא להביא לו הביתה, לפתוח את הדלת, לתקן את הציר, להביא ארוחה, להכניס כסף לחשבון הבנק עד הסוף שהבן אדם אומר "טופלתי" ולא לעזוב עד אז, לא להוריד את הכוח. דבר כזה יכול להגיע רק מהיכרות מעמיקה מאוד עם המשפחה.

זה לא משהו שאפשר לקבל איזו הודעה, להגיד "ביקשו ממני א'", אי אפשר להבין מזה שום דבר. צריך להכיר בן-אדם, בן-אדם, מי נחטף, מי דוד של מי, מי מדבר עם מי, מי לא מדבר כבר 15 שנים אחד עם השני כי המשפחה מפורקת. יש לנו 127 משפחות, אחת לא רגילה, לא מכיר משפחה רגילה. חשבתי שרק אצלי יש בעיה, אבל כנראה יש עוד רבות כאלו. יש מקרים שבמשפחה אחת יש צורך בשתי מולקולות כי הם לא מדברים אחד עם השני ויש להם אינטרסים שונים על אותו ילד, אז צריך למנות גם אפוטרופוס ברקע וצריך להבין את סיפור המשפחה, זו לא רק משימה.

אנו צריכים גם להציג את המשפחות בוועדות, תכף אופיר יעלה וידבר על הוועדות. אבל במילה, לוקחים כל משפחה ואומרים "היום מדברים על משפחת כהן" יש ועדת חוסן, או מי שמכיר בצה"ל ועדת פרט למשפחת כהן. מושיבים את משרדי הממשלה בשולחן, מושיבים את כל המולקולה באותו השולחן, מגיע מנהל תיק המשפחה ומציג את המשפחה, אומר "המשפחה הזו 69 משימות, 35 נפטרו, יש לנו X בתצורה כזו ובתצורה כזו, המשרד הזה האם אתה יכול לעזור לי? משרד Y האם אתה יכול לעזור לי? משרד Z במה אתה יכול לעזור לי? בואו נפתור את הבעיה. לא הצלחנו פה, ננסה דרך אחרת. בואו נראה האם זו בעיה רוחבית שצריך לפתור אותה" זה במילה על הוועדות, אני בטוח שידברו על זה קצת יותר.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
חזקי תגיד מילה על הצבעים, הרי לא כולם מכירים.
עמית חזקי
נכון. כל משפחה זה שלא שיש רק אחד חטוף, יש אחד חטוף, הבת נרצחה, השלישי נעדר, ואלו הצבעים. יש גם את הקשר, האם יש קשר דם, נשואים, פרודים, פרודים פעם שלישית. יש הכל. אדום – זה חטוף, שחור – מנוח, ירוק – שוחרר. יש אצלנו במערכת עץ משפחה כזה לכל משפחה.

צוות קהילות. בשבוע השני ביצענו בדיקה של שלושת הנפגעים העיקריים, הקיבוצים הנפגעים העיקריים – כפר עזה, בארי וניר עוז. הם מהווים 36% מהנפגעים, מבחינתנו נפגע משמעותו חטוף. 36% מהחטופים הם מכפר עזה, ניר עוז ובארי. שאלנו את עצמנו האם אנו נותנים שירות מספיק טוב לאנשים האלו? בדקנו במערכות שלנו וקיבלנו רק 18% משימות עבור האנשים האלו. אמרנו "רגע, משהו כאן לא הגיוני". אנחנו לא מגיעים אליהם, הם לא מגיעים אלינו או שהם לא מכירים אותנו, משהו כאן לא בסדר.

יצרנו צוות משימה מיוחד. הצוות הגיע לשטח ובפעם הראשונה שראו אותם על מדים, בעטו אותם החוצה. בעטו אותם החוצה. אמרנו להם "חבר'ה, תורידו מדים, תלכו על אזרחי". נכנסנו פנימה, ישבנו, הכרנו את האנשים והבנו שהם עובדים בחמ"לים עצמאיים שלהם. מה שאנחנו מנסים ועושים כאן מאוד יפה, הם מנסים להצליח אותו ברבע אחוז ולנסות לעשות חמ"ל בפנים כשכל אנשי הקשר ואנשי המפתח נעלמו. אלו אנשים שניהלו קיבוצים 30-20 שנים ואין את האנשים האלו יותר, אין מי שיטפל, הם לא קיימים יותר.

חוסר אמון מוחלט במערכת, מערכת סגורה שלא מכניסה אף בן אדם פנימה. הגענו למקום שאין להם מולקולות. ישבנו כאן ובנינו לנו תיאוריה שאולי יש מלווים, בניר עוז יש שני מלווים על כל ניר עוז. איך זה יכול להיות? מה קורה פה? הצוות הזה נכנס לקהילות והתחיל להיכנס לחמ"לים, לשבת עם החמ"לים ולהסביר להם מה זה המקום הזה, להביא אותם לסיור. הם הגיעו לכאן והטיחו בנו במשך חמש דקות מילים קשות מאוד, ישבנו וקיבלנו את זה כמו שצריך, לא אמרנו מילה, אפילו אמרנו סליחה. ואז הם אמרו "אנחנו שמחים מאוד. למרות מה שאמרנו, אנחנו שמחים מאוד שהגענו לכאן כי אנחנו רואים שיש מישהו שמטפל בבעיות".

התחילו קשרי עבודה ובסופו של דבר בסיכום התהליך יש קרוב ל-40% משימות ל-36% מהאוכלוסייה הזו ולכן התהליך הצליח ונעשה טוב. עד היום יש צוות חיצוני שנמצא בכל המלונות ומלווה אותם בכל הבעיות האלו. יש גם בעיות ייחודיות מאוד לקיבוצים, הם רוצים רכבים, אז אנחנו מביאים להם רכבים, אבל מי לוקח את הרכבים? אם נותנים למשפחות, אז רק למשפחות החטופים, אבל מה יגיד זה שלידו? והוא מתקשר אלינו ואומר לנו "אתם מטפלים בי נהדר, אבל זה שבחדר לידי רק נרצחו לו האמא ושתי הבנות, רק, אבל הוא קורע ומוציא שערות על איזה טופס בביטוח לאומי הוא צריך לחתום, תעזרו גם לו", גם דברים כאלו ובקיבוצים זה קשה יותר ומסועף .

המשימה הבאה היא בתי החולים. אם אנחנו מטפלים במשפחות, אנחנו מטפלים בהן לכל חיי התהליך. חלק חשוב ועיקרי בתהליך הוא השיבה הביתה ואמן שכולם יחזרו. מבחינתנו החלק של להגיע לבית החולים הוא קריטי. מה אנחנו מביאים לשולחן? דבר ראשון, אנחנו מביאים מידע. כשאנחנו מגיעים לבתי החולים, בית החולים צריך להתארגן באיך לבנות את החדר. איזה חדר להכין למשפחה הזו? האם הם פרודים? ישנים ביחד באותה המיטה? צריכים שני חדרים? כמה ילדים יש? האם הדודה גם תגיע לדעתכם? אלו שאלות שלמערכת הבריאות אין מידע עליהן. אנחנו מביאים לשולחן את המידע על כל התיק.

יש כאן דוגמה לתיק שב שאנחנו מביאים להם עם כל המידע של הטיפול בשלושת החודשים האחרונים – מי המשפחה, המלווים שלה, האנשים, איזה משימות, מה הבעיות שלהם, מה הייחודיות, האם הם צריכים אפוטרופוס מיוחד לאותו ערב שיעביר את הבת, והאם האבא יכול להגיע או שהוא מנותק קשר איתה. את כל המידע הזה אנו מביאים לבתי החולים כי הם צריכים לנהל משפחה-משפחה בחזרה.

קשר ישיר למת"מ. יכולה להיות בעיה לבית החולים בערב החזרה, העו"סית בשטח צריכה להביא מידע, מתקשרת למת"מ ובודקת איתו. כמו שנאמר ויוצג בהמשך אנחנו מביאים להם תיקי ציוד לשבועיים שיהיה להם כי אין להם כלום, הם מגיעים בלי שום דבר. הפשרת חשבונות, הצעת פתרונות והדברים הכי קטנים, מגיעים ילדים עם כינים בבכי ולבית החולים אין מה לעשות בנושא כי אין תרופה לדבר הזה, משרד הבריאות לא יכול להוציא. אנחנו יורדים למטה לסופר פארם, קונים ומביאים למשפחה. יושבים במסדרון, מקשיבים אם הם צריכים משהו, העו"סים מגיעים ואומרים "תקשיבו, הילד הזה צריך איזה דבר קטן", הולכים, קונים ומביאים לו. כל דבר שהמשפחה צריכה.

בסופו של דבר, העברת מקל לקהילה אחרי שהם השתחררו מבית החולים, העברת מקל למולקולה שמכילה את המשפחה.
יוסי שלי
פה אתם יוצאים מהסיפור?
עמית חזקי
לא יוצאים מהסיפור, ממשיכים להיות המת"מים של המשפחה.
יוסי שלי
המעטפת.
עמית חזקי
התצורה קצת משתנה כי הקצין המלווה יוצא ואין יותר עניין של צה"ל שם, אבל ממשיכים להיות מנהלי תיקי המשפחה.
קריאה
משרד הרווחה והעובד הסוציאלי בקהילה גם לוקח - - -
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
אופיר, בבקשה.
עמית חזקי
תודה רבה.
יוסי שלי
צריך להבין שבהתחלה יש אפס, זה כמו לבנות בית. אין כלום, לא חול. אתה בונה, בונה, בונה, בסוף יש לך בית וקל יותר לתחזק את הבית מאשר לבנות אותו. זה מה שנעשה ב-90 או 80 ומשהו ימים האלו.
ארז מלול (ש"ס)
עכשיו יש את הבתים.
יוסי שלי
עכשיו יש, יודעים, וזה גם חלק מאותו מעבר שמדברים עליו.
ארז מלול (ש"ס)
וזה רץ.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
אופיר.
אופיר בר
שלום. אופיר בר, מפקד המרכז האופרטיבי. הייעוד שלנו הוא לתת מענה לצרכים המורכבים של –המשפחות והחטופים, השבים והנעדרים. ייעוד נוסף שהתפתח במעלה הדרך שהוא לפתח כלים ותהליכי עבודה לטיפול במשפחות בשיתוף כל האנשים היקרים ממשרדי הממשלה שנמצאים כאן, חזקי דיבר על זה מעט. במעלה הדרך לאחר שבנינו את תיקי המשפחה הבנו שיש צורך באיזשהו מצפן לעבודתנו, והמצפן שלנו הוגדר השבת הפרט, המשפחה והקהילה למסלול חיים עצמאי וצומח בהתערבות הולכת ופוחתת של המערכות התומכות. זאת אומרת, אנחנו רוצים לתת לאנשים להשתקם וכל פעולה שנעשה, אנחנו רוצים לראות שהיא עומדת במצפן הזה.
ארז מלול (ש"ס)
זה גם לפני החזרת אותו חטוף של המשפחה?
אופיר בר
נכון. רוצים שכולם יחזרו מחר בבוקר, אבל אנחנו לא יודעים מתי הם יחזרו ומכירים סיפורים אחרים, אז אנחנו רוצים שהמשפחה - -
ארז מלול (ש"ס)
זה חשוב. אין לכם התנגדויות בעניין הזה? אתם מכניסים להם השלמה - - - אם אתם רוצים להחזיר אותם לשגרה, כאילו זהו, השלמנו.
אופיר בר
תכף אסביר איך אנחנו עושים זאת, אבל בסוף זה גם האינטרס של המשפחה לעמוד על הרגליים ולהשתקם עם הכאב של החטוף שנמצא עדיין בשבי, ובעינינו גם של המדינה, לראות את האנשים האלו חוזרים למסלול החיים. לא רק מהאנשים האלו אלא מכל בן אדם שחווה טראומה ורוצים לראות אותו משתקם, תכף נדבר על זה בשקפים.

התחלנו ממקום שהוא כמו מוקד 100, מענה לצרכים מזדמנים. לדוגמה, ביום השני שהגענו לכאן לא היו מחשבים, מערכות, לא היה את משרדי הממשלה שהצטרפו אלינו אחר כך, אבל היו פניות ואחת הפניות הייתה מאבא של חטופה שמתאר את זה שאשתו חולת סרטן וצריכה לקבל טיפול למחרת במרכז, אין להם אוטו כי האוטו נשאר בעוטף, החטופה לקחה אותו לעוטף, אין להם איך להגיע וגם אין להם איך להישאר במרכז כי אין להם דרך לשלם על זה. היינו ללא מענה ממשלתי כי הוא עוד לא התארגן והיינו צריכים מן היקב ומן הגורן לסדר – מונית, רכב שכור, מלונית בבית החולים, כל מה שצריך בשביל שהמשפחה הזו תקבל מענה.

ככה נראו הימים הראשונים של הפעילות שלנו. לאחר זמן שבו התחלנו לקבל צרכים ולנתח את הצרכים הרוחביים של המשפחות, הבנו שיש דברים שצריכים לפתח להם מענה ביחד עם משרדי הממשלה. למשל הצורך בטיסות הלוך ושוב לאילת, בחודש הראשון היו הלוויות רבות וחלק מהמשפחות נמצאו באילת והיו צריכות להגיע להלוויות, לבקר קרובי משפחה, לכן עבדנו עם משרדי הממשלה לפתח למשל מענה בדמות טיסות חינם לאילת למשפחות החטופים והנעדרים ורק בזכות משרדי הממשלה הצלחנו לייצר את הדבר הזה.

כיום אנו מבינים שעיקר הפעילות שלנו היא שם, לפתח כלים כדי שהמרכז האופרטיבי ייעלם בסופו של דבר. אנחנו רוצים שהמענה יהיה ברור, מוגדר והמת"מים של חזקי ידעו להפעיל כל דבר או לקבל מענה לכל דבר שהם צריכים בשביל שהמשפחות יקבלו את המענה הטוב ביותר. החלפנו מבנה ארגוני מספר פעמים וכיום אנחנו בנויים בצורה של דסקים, בנינו את מפת הצרכים של המשפחות.

הבנו שיש צורך בזרים שיקבלו טיפול, באזרחויות זרות שחלק מהמשפחות מבקשות מענה ברשתות החברתיות, חינוך, מס רכוש, כל צורך שהמשפחה מרגישה שהיא צריכה לקבל ואנחנו מקבלים פניות כאלו, נולד דסק עם אנשים שאחראיים עליו. במקביל יש דסק אופרטיבי של אנשים שעושים משמרות ונותנים מענה לצרכים מזדמנים.

במסגרת המעבר לינואר הוארכה הקדנציה של המשל"ט ואנחנו מצטמצמים מ-40 אופרטורים ל-17 דסקאים ועובדים רק בתצורה של דסקים. נעבור על הדסקים כדי לצבוע לכם את הפעילות כאן. הדסק הראשון הוא דסק שבים, משלב מסוים התחלנו להיות מעורבים בחזרתם של השבים. אם זכור לכם היו בהתחלה מספר חזרות של חטופות בודדות שבהן לא היינו מעורבים, וכשהתחילה להתבשל הפעימה המשמעותית של השבים ישבנו כאן וניתחנו את כל הצרכים של מה זה שב, העובדה שהוא צריך תיק ציוד משמעותי לפרק הזמן הראשון שלו כאן, ולא כדאי שהשב או השבה יחזרו למלון כי הם צריכים בית להשתקם בו ועוד צרכים.

עבדנו יחד עם משרדי הממשלה וזה היה פרויקט משמעותי מאוד. כיום הפערים המשמעותיים שאנו מתמודדים איתם הם שהמעמד של השבים לא מוסדר טוב. מי שחושב ששב הוא פדוי שבי, לא מבין מה זה ילד שישב 50 ימים בשבי של החמאס, זה לא לוחם שנפל איפשהו בשבי, זה לא מתאים לחלוטין.

הדבר השני הוא הפער בזכאויות בין אוכלוסיית החטופים לשבים. בן אדם או משפחה של מישהו שהיה או עדיין בשבי זכאית ליותר דברים ממשפחה של שב, אבל אם מסתכלים בראיית המשפחה הצרכים של שב או משפחה של שב הם גדולים ומרחיבים יותר ממשפחה של חטוף.

אלו תמונות כדי להראות לכם שהיה כאן פרויקט של רכישה, אריזה, זיהוי מידות של ציוד. כל האנשים היקרים כאן נרתמו וארזו תיקים וכך זה היה נראה ביציאה לדרך.

ועדות. לקחנו קונספט שאנחנו מכירים מהשירות הצבאי שלנו של טיפול באנשים ובו כל הגורמים שמכירים את האדם מתכנסים ביחד לדון עליו ולבנות תמונה משולבת יחדיו כדי שאפשר יהיה לקבל החלטות על אותו בן אדם. עשינו את אותו הדבר למשפחות, קראנו להן ועדות חוסן.

כשהבנו שמגיעים השבים קיימנו שני סוגים של ועדות, אחת היא פוטנציאל שאומרת מי יכול לחזור, לא ידענו כי הרשימות היו דינאמיות ולכן דנו בכל פוטנציאל של השבה ועשינו זאת ביחד עם משרדי הממשלה כדי לזהות כל מיני סוגיות שצריך לתת להן מענה. למשל האם צריך להיערך למתן צו אפוטרופסות לילד או ילדה מסוימים, ואז אנחנו יודעים שיש שופט שמחכה ויש את כל המנגנון שהולך לעלות לכיוון השופט וכולם מוכנים כולל בית החולים שמכיר, חזקי הראה את תיקי החטופים, הם הכינו את כל המידע הרלוונטי.

הוועדה השנייה היא החל משבוע לחזרת השב, מתחילים לדבר על איך השב נקלט, מה הפערים, האם יש סוגיות שצריכים לטפל בהן, גם סוגיות רוחביות אם יש דברים שאנחנו לא מטפלים בהם היטב, כולל מנגנון לציון הטיפול בשב. זאת אומרת, אם רואים שיש פער כלכלי למשפחה או לשב, הציון שהוא יקבל בכלכלי הוא נמוך ואנחנו יודעים שיש אירוע שצריך לשים עליו יותר דגש ואולי לדבר על השב בתדירות גבוהה יותר.

אנו עובדים עם משרדי הממשלה על מנת לקדם סוגיות משמעותיות שעולות מהוועדות, אבל העבודה לא מתקדמת בקצב שאנו רוצים שתתקדם. אנחנו כבר כמעט שלושה חודשים מהאירוע ורוצים שהמענה יהיה מהיר יותר ומזהים כאן סיכון. הוועדה היא אירוע מורכב ויש כאן אנשים מסוימים שמסומנים כבעלי יכולת להוביל ועדות, וגם במנהלת האזרחית שתקום צריך לראות שיש בן אדם או אנשים רלוונטיים על מנת לבצע תהליך מורכב שכזה.

חקיקה והסדרה. כמו שתמר ממשרד המשפטים ציינה, אנו עובדים יחד צמוד עם משרד המשפטים בשביל לקדם סוגיות שאנו רוצים שיקבלו איזשהו תמך ממשלתי או הסדרה ממשלתית. יש לנו צוות שעובד יחד עם האנשים של משרד המשפטים וכל משרדי הממשלה בשביל לקדם מענה. למשל משרד התיירות מתקצב דירות לאנשים שפונו מהעוטף, לא למשפחות של חטופים ושבים. זאת אומרת, 40% מהחטופים והשבים הם לא מהעוטף והם לא מקבלים את המענה הזה. אנחנו מנסים יחד עם משרד המשפטים לשנות את הסיטואציה הזו כי מצד אחד, היקף האנשים קטן מאוד. מצד שני, זהו בדיוק המענה שהאנשים האלו צריכים לקבל עכשיו כי ב-1 בינואר נגמרת היכולת להלין את האנשים בדירות. זו רק דוגמה לחקיקה והסדרה.
קריאה
זה יוארך.
טלי גוטליב (הליכוד)
זה מוארך, אין אצלנו הפסקות. זה קשור לוועדת חוץ וביטחון שנמצאים - - - אין משהו שנשאר לא מוארך.
עמית חזקי
המענה מוארך, אבל הוא לא כולל את החטופים והשבים. יחד עם ביטוח לאומי הצלחנו להשיג מענה זמני לאנשים האלו ולכן אם הם לא ייכנסו להסדרה הטובה הזו של משרד התיירות, אז נצטרך למצוא מענה אחר בדמות תרומות או דברים אחרים שאנחנו לא רוצים להיעזר בהם.

אני חושב שהפער הכי משמעותי שאנו מטפלים בו כיום הוא מי זה חטוף והאם הוא מקבל שכר או לא. היום חטוף שלובש מדים מקבל את אותה משכורת כאילו היה משרת בצבא. חטוף שהוא אזרח לא מקבל חלף שכר ולכן אין מענה כלכלי נאות לחטוף ומשפחתו.

דסק כלכלי ותעסוקתי מתעסק במה שציינתי כרגע ואיך המשפחות האלו מקבלות מענה כלכלי ותעסוקתי. זו דוגמה טובה לשאלה שנשאלה על השיקום. הלקח מההתנתקות הוא שהמשפחות בהתנתקות קיבלו לא מעט כסף והיה להן כסף פיצויים, אבל מי שלא ידע להתנהל עם הכסף, הכסף נגמר והן מצאו את עצמן שוב במדרגה אפס כאילו עכשיו יצאו מהרצועה. אנחנו מבינים שהכסף הוא לא חזות הכל ולכן רוצים להצמיד סוג של ליווי או מאמן כלכלי למשפחות כדי שידעו גם לצמוח ולהשתקם כלכלית וזה ללא קשר האם יהיה שב או לא. בסוף המשפחות האלו במצב קשה ואנו רוצים לעזור להן לחזור ולצמוח.

הדסק מתעסק בפתרונות תעסוקה לשבים שחלקם כבר מחפשים איך לעבוד ובמה יהיה המענה הכלכלי לחטופים ולשבים. אני יכול לומר שהמענה לא טוב והפער הוא משמעותי. כולנו מכירים את הכותרות על ניצולי השואה שמגיעים למצב כלכלי לא טוב ואנחנו רואים איך השבים מגיעים לאט-לאט לאותו המצב. קיימות כבר בקשות של סיוע כלכלי לתלושי מזון ופוסטים באינטרנט על איך יכול להיות שהמדינה לא עוזרת להם בצורה מספקת.

דסק בריאות ונפש. יש עולם שלם של אנשים שחזרו מהשבי במצב לא טוב והניתוח של משרד הבריאות אומר שפעימת השבים הבאה תהיה במצב עוד יותר גרוע. התחלואה היא תחלואה אחרת, הם עברו דברים שקשה לתאר בשבי של החמאס. הדסק הזה עובד יחד עם כל הגורמים כדי לייצר מענה מותאם לאנשים האלו. זה לא מענה סטנדרטי וגם לא מענה של פדוי שבי, אלו אנשים אחרים שנפלו בשבי לא באמצע קרב ולא בשמירה על הגבול ועברו חוויות שלא נדע.

אנחנו עוסקים יחד עם – משרד הבריאות, הרווחה, החינוך וביטוח לאומי על תהליך קליטת השבים והמשך טיפול בריאות הנפש שהוא ארוך טווח. כשאנחנו עובדים עם גורמים רשמיים רואים שקשה להבין מה באמת מצבם של פדויי השבי או של האנשים שחזרו משבי החמאס כי מנסים להכניס אותם לכל מיני קוביות של הגדרות קיימות וההגדרות הקיימות הן לא מתאימות.

דסק דיור נותן מענה ופתרונות דיור לשבים ולמשפחות החטופים. חלק מהשבים צריכים דיור מוגן והמענה המוגדר במסגרת הפעילות של המשרדים לא תמיד עונה לצרכיהם, וכפי שציינתי חוסר היכולת להכליל את משפחות החטופים והשבים בתוך מענה משרד התיירות מאוד מגביל אותנו ומחייב להסתייע בתרומות שאנחנו או המשפחות מארגנות לעצמן.

דסק זרים ודתות עוסק בקבלה של כל החטופים הזרים. הם עשו עבודה נהדרת ומשמעותית מאוד כפי שתיארתי לכם כאן וגם בדרך שבה השגרירויות מתייחסות לדסק. הפערים או הפער המשמעותי הוא הצורך שלנו שמשרד החוץ ייקח אחריות על הנושא כי תכף לא נהיה כאן ומשרד החוץ צריך לנהל, להיות בבית החולים ולקחת את המודל שבנינו יחד עם אגף כוח אדם ולמלא את מקומנו שם בפעימה הבאה. תמונה של החטופים התאילנדים יחד עם ג'וש שהוא ראש דסק זרים וניהל את האופרציה.

דסק אזרחויות זרות. היו לא מעט בקשות לאזרחויות זרות, התבלטנו מה לעשות ובסופו של דבר אמרנו שאם המשפחה מבקשת אזרחות זרה ובעיניה זה עניין של חיים ומוות כי אם לחטוף יש אזרחות זרה, אז יכול להיות שישחררו אותו או יתנו עדיפות לשחרורו, ובמסגרת הטיפול בכלל הצרכים של המשפחה עזרנו למשפחות גם בזה כל עוד הבן אדם חטוף בשבי החמאס. ברגע שמשתנה הסטטוס שלו, אנחנו מסבירים להן שמאותה נקודת זמן אנחנו כבר לא מסייעים והמשפחה יכולה לפעול בעצמה. היו אזרחויות שהוצאנו תוך 16 שעות, מרגע הבקשה ועד הרגע שהייתה אזרחות, 16 שעות ולבן אדם הייתה אזרחות זרה.

דסק דיגיטל, סייבר ותקשורת. יש מעטפת שלמה של פוסטים שאנשים ביקשו להוריד או לשחזר כי החמאס מחק פוסטים מתוך הפרופיל, לקחת בעלות על פרופיל, להגן על המשפחות ועל השבים מכל מיני הטרדות ברשת, הטרדות בתקשורת או פרסומים שהיו לא על דעת המשפחה. למשל פרסמו תמונה של חטוף והמשפחה לא הסכימה שיפרסמו אותו או הפוך, משפחה שחושבת שהחטוף שלה לא מקבל זמן אוויר בחדשות ודאגנו שיראו את תמונתו, ואנחנו עוזרים למשפחות גם בהיבט זה.
ארז מלול (ש"ס)
הגשתי הצעת חוק בנושא שתקל על כל המשפחות, הנעדרים והנרצחים.
טלי גוטליב (הליכוד)
בהקשר הזה. תסביר לו באיזה הקשר.
אופיר בר
מצוין. אפשר לשאול את תמר כמה קשה לקבל את זה.
ארז מלול (ש"ס)
בהקשר המדיה.
אופיר בר
דסק חינוך, מכינות, שנות שירות וכו'. לוקחים את כל צרכי הצעירים עד רגע גיוסם לצבא והלימודים האקדמיים ונותנים להם מעטפת מותאמת לצרכיהם יחד עם כל הגורמים. יש הישגים יפים יחד עם משרד החינוך ושאר משרדי הממשלה.

מס רכוש ותחבורה. נעשתה עבודה קשה מאוד כדי להשיג פיצוי לרכבים של המשפחות שנשארו בעוטף. תשובות סטנדרטיות של מס רכוש ומשטרת ישראל לא התאימו לסיטואציה של המשפחות שהיו צריכות את הכסף בשביל לרכוש רכבים חדשים. עשינו עבודה משמעותית יחד עם משרד התחבורה, משרד האוצר ומשטרת ישראל בשביל להאיץ את הטיפול במשפחות והן קיבלו טיפול VIP והסיפור הזה כמעט מאחורינו.

דסק ביטחון. תחושת הביטחון האישית של המשפחות מעורערת מאוד והדסק נותן את דעתו על צרכי הביטחון של המשפחות בדברים שקשה מאוד לדמיין. המשפחות רוצות לגור בבית מבטון עם סורגים ושיהיה נשק או שומר צמוד בבית. אנחנו מנסים להבין האם הצורך בביטחון הוא כי הם טעוני הגנה ואז משטרת ישראל מטפלת בזה, או שזה משהו רגשי ואנחנו דואגים דרך חברה אזרחית לעשות מה שצריך. הדסק האחרון הוא של ניהול ידע, אנחנו עוד רגע מעבירים מקל.
יוסי שלי
אופיר, אני רוצה שיספיקו לראות את המכלולים. לא רק פה.
טלי גוטליב (הליכוד)
הוא עוד רגע מסיים, אנחנו רוצים לשמוע עד הסוף.
יוסי שלי
אנחנו מנהלים את הדיון.
טלי גוטליב (הליכוד)
אבל לא נראה את זה עוד פעם, אז בואו נראה עד הסוף.
יוסי שלי
ככה זה עובד פה ובכנסת זה אחרת.
אופיר בר
דסק אחרון עוסק בהעברת המקל למנהלת האזרחית ובונה את חבילות הידע כדי שנוכל להעביר הכל לאנשים היקרים שיחליפו אותנו. תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד)
תודה רבה.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
ברשותכם, אני רוצה לארוז את כל מה שנעשה כאן כי זה צוות של משימה בלתי אפשרית בחיבור של כל הנקודות לקו אחד. אני רוצה שדרורית תתייחס כי בסופו של דבר היא הקטר המרכזי שנתן לנו את המשאבים והאמצעים כדי לעמוד במשימה. בבקשה, דרורית תגידי מספר מילים.
דרורית שטיינמץ
מנכ"ל משרד ראש הממשלה שהוביל את המשימה מבחינת הממשלה ביקש ממני, דרורית שטיינמץ, סמנכ"ל תקציבים ופרויקטים במשרד ראש הממשלה ללוות את כל פעילות המשל"ט ובכלל את הסוגיה שמטפלת במשפחות החטופים והנעדרים. משרד ראש הממשלה נרתם לאירוע, העמיד את האמצעים גם התקציביים. מספרים לכם כאן שקנו תיקים, ירדו לסופר לקנות תכשירים לטיפול בכינים, זה לא שהם ירדו עם כרטיס האשראי שלהם אלא משרד ראש הממשלה נתן להם את היכולת לרדת לסופר ולקנות.

הממשלה לא יודעת מה לעשות בלי הצעות מחיר. דיברתם על פתרונות יצירתיים, יצאנו מהקופסה ונתנו להם את כל הכלים ויכולת הגמישות לנהל זאת בצורה מיטבית ובאפס לוחות זמנים, וכמובן בסיוע ביטוח לאומי שנרתם ועשה פעולות לא שגרתיות כדי להקצות במהרה תקציבים לעניין. משרד הרווחה שפעל ועשה דברים רבים והעובדות הסוציאליות, דברים שלא מובנים ולא מקובלים בתהליכים השוטפים שלנו כממשלה אלא יצאנו מהקופסה והעמדנו את כל האמצעים בלוחות זמנים.

אנחנו היינו הגב של כל פעילות המשל"ט. נכון שהם היו אלה שהלכו והביאו, אבל מאחוריהם עמדה מעטפת שלמה שנתנה להם את היכולות האלו.
גלעד רקם
במשך חודש וחצי עבדנו על תרומות.
יוסי שלי
מי אתה? תציג את עצמך שנדע.
היו"ר שמחה רוטמן
יוסי.
קריאה
סליחה, זו ישיבה של ועדת כנסת.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד.
קריאה
סליחה, לא ישיבת ממשלה.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, סליחה, זו ישיבה של ועדה.
קריאה
לא, לא, סיור.
היו"ר שמחה רוטמן
אם אתה רוצה בישיבה של ועדה, בדרך כלל אנשים שרוצים לדבר נרשמים לדבר ומקבלים רשות דיבור ממני. לא קמים ואתה בטח לא משתיק מנכ"ל משרד שלא מוצא חן בעיניך.
גלעד רקם
אני לא משתיק אף אחד.
היו"ר שמחה רוטמן
בבקשה, תודה, סליחה.
גלעד רקם
אתה רוצה להשתיק? תשתיק.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, תודה רבה. אתה רוצה לדבר? תגיד לי בבקשה מי אתה, על מה אתה רוצה לדבר?
גלעד רקם
שמי גלעד רקם, אחד מהאחראים בדסקים האופרטיביים, על דסק ביטחון. אפס פוליטיקה. אני רוצה שתדעו כי זה יהיה גם בהמשך, במשך חודש וחצי-חודשיים עבדנו כאן על תרומות.
ארז מלול (ש"ס)
היום. מה שהיה - -
היו"ר שמחה רוטמן
ארז, תן לו לדבר, תן לו להגיד כמה מילים. מה יש לכם חברים? אני לא מבין.
ארז מלול (ש"ס)
עכשיו יש תרומות?
קריאה
הוא מדבר על מה שקרה בהתחלה.
ארז מלול (ש"ס)
אני רוצה להבין לאיזה צורך הוא אומר את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
אפשר בבקשה לתת לבן אדם לדבר חצי דקה-דקה ללא הפרעה? אני לא מבין את הדבר הזה.
גלעד רקם
גם כיום ישנם פערים שנציג אותם, חלקם מוצגים כאן וזו הסיבה שאני אומר זאת, לא רק מה שהיה אלא גם מה שיהיה, שיש פערים כדי לטפל בכל המשפחות האלו שלא כולם מתוקצבים. אם אתם רוצים לתקצב גם להמשך כדי שגם בהמשך זה לא יהיה על בסיס תרומות אלא שהמדינה תדאג לאנשים, אז תהיו מודעים לפערים שהסבירו לכם כאן כדי לתקצב את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
לגבי הפערים, בשביל זה יש את הישיבות השוטפות של הוועדה, אנחנו דנים חוקית על מה שצריך. התעסקתי בשבועות הראשונים והסתובבתי עם גלעד בבסיס בשורה, יצא לנו להסתכל על צד אחר של השרשרת, צד קשה ועגום ולפעמים בהתכתבות עם הצד הזה. אין ספק שיש דברים רבים מאוד שהממשלה צריכה לתת. תמיד, אבל תמיד יהיה מקום לתרומות, תמיד יהיה מקום לחברה אזרחית ותמיד יהיה מקום שבו נגיד, לכן אם שמת לב לשאלות ששאלתי, עד איזה מעגל? גם אם יוחלט להרחיב ולעשות ועדת חריגים.

בשיחה המקדימה אמרתי לגל "לא יודע אם אני במעגל, יש לי בן דוד שני חטוף", זה נחשב? לא נחשב? תמיד יהיה מעגל של מישהו שצריך את האקסטרה, תמיד יהיו תרומות ותמיד יהיה מקום לעשייה של חברה אזרחית. אנחנו בכנסת ובכל מקום אחר נצטרך למצוא איפה הקו שאומר עד כאן. גם כאן בתרחיש איפה בהתחלה נותנים דגים, בשלב מסוים מתחילים לתת את הרשת ותמיד יהיה מה שייפול מחוץ לרשת.

יש לנו בתורה "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" גם כשיבוא המשיח, כשתהיה הגאולה הכי שלמה שאפשר לתאר של האנושות, תמיד יהיה מי שצריך את ה-Extra mile ותמיד יהיה, אני מקווה, בוודאי בעם שלנו, את הבן אדם האקסטרה שייתן את הכיסוי.
ארז מלול (ש"ס)
שמחה, אין בעיה תקציבית אלא יש בעיה של תהליכים.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
ארז מלול (ש"ס)
יש כסף בביטוח לאומי - - - השרים במפלגה שלי, אין בעיה תקציבית. הבעיה היא של תהליכים.
היו"ר שמחה רוטמן
בסופו של דבר זה דיון חשוב מאוד. הפערים מוצפים ויוצפו גם בדיוני הוועדה השוטפים ואנחנו נותנים להם מענה. מזה אנחנו חיים, מהפערים ומהסגירה שלהם. אבל צריך להיות ריאליים בסגירה הזו. בואו נתקדם כי אנחנו רוצים לשמוע - -
יעל גור
אפשר לומר עוד דבר קטן בעניין הזה?
יוסי שלי
רק תגידי מי את בבקשה?
יעל גור
שמי יעל גור, מנהלת השירות הסוציאלי ממשרד הבריאות. חשוב לי להגיד משהו בעניין הפערים שאולי לא עובר בצורה ברורה, ואתה, חבר הכנסת רוטמן, הזכרת שאתה קרוב מדרגה שנייה. אתה בטח יודע כמה קרובים מדרגה שנייה הם הקו הראשון לאנשים שסובלים את הפגיעה עצמה והמנגנונים שהמדינה ידעה לייצר עד המלחמה הזו מכירים רק בבני המשפחה מדרגה ראשונה כנפגעים. אנחנו רואים את הפערים בטיפול, בתקצוב, בסיוע לבני המשפחה בדרגה שנייה שהם לא יכולים להינתן, ואז החברה האזרחית נכנסת לתמונה ואני אגיד שלא רק החברה האזרחית, אלא אנשים טובים.

אני חושבת שזה מתפקידו להציף את הפערים האלו והחבר כאן נתן היבט אחד, אני חושבת שהנושא של קרובים מדרגה שנייה לא מטופל בצורה מספיק טובה ואלו דברים שהם לגמרי במשמרת שלנו ואפשר לטפל בהם.
יוסי שלי
נטפל בזה.
טלי גוטליב (הליכוד)
ניקח זאת לתשומת ליבנו.
יעל גור
מדובר במאות אנשים שלא יכולים לקבל את הטיפול - -
היו"ר שמחה רוטמן
הבאתי את זה כדוגמה דווקא בגלל - - -
יעל גור
דווקא בגלל שהבאת את זה כדוגמה - - -
קריאה
זה עלה באחד מדיוני הוועדה.
יעל גור
זה עדיין לא קיבל מענה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
גם כשנסיים את הקרובים מדרגה שנייה, נגלה את הקרובים מדרגה שלישית. בסוף לא יהיה מנוס מתפירת חליפה אישית מה שניתן כאן ומה שניתן בחוץ. בואו נתכנס, אני רוצה שהוא יסיים ואז חברי הכנסת יוכלו לדבר.
בת-שבע שרמן-שני
אני רוצה להשלים את התמונה המהממת שהוצגה כאן מהצד של משרדי הממשלה שנותנים את המענה. אני רוצה להגיב בהמשך למה שנאמר כאן.
היו"ר שמחה רוטמן
תציגי את עצמך לפרוטוקול.
בת-שבע שרמן-שני
בת-שבע שרמן-שני, סגנית ראש הסיוע המשפטי, נציגת משרד המשפטים כאן מ-24 באוקטובר, יום אחרי החלטת הממשלה שהסיוע המשפטי ניתן - - -
יוסי שלי
גם על זה צריך לקבל החלטה שהסיוע המשפטי יינתן בחינם. ככה זה עובד.
בת-שבע שרמן-שני
זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד. הוצג כאן הרבה מאוד על המכלול והמענה שניתן ממשרדי הממשלה. מענה זה ניתן בזכות זה שהיה גורם שדחף אותנו לתת פתרונות. הפתרונות ניתנו בצורה גדולה מאוד על ידי משרדי הממשלה ובשיתוף פעולה מדהים עם כל החמ"ל הזה. כל אחד ואחד מהגורמים כאן דחף אותנו להתגבר על בירוקרטיה, מנגנונים, המענים של הממשלה הם מענים של נושאת מסוקים.
יוסי שלי
מעולה, יפה מאוד. עדיין יש פערים, אבל גם עליהם תתגברו. אל תדאגי.
בת-שבע שרמן-שני
עבדתי לפני כן בעמותה והייתי עושה בקלות דברים שבסיוע המשפטי מורכב יותר לעשות אותם, אבל אנחנו מזיזים נושאת מסוקים.
דרורית שטיינמץ
כשעוסקים בתקצובים צריך אישורים על כל שקל.
בת-שבע שרמן-שני
והדרישה הבלתי מתפשרת של האופרטיבי והמת"מים לתת פתרון מהיר וטוב מהמדינה, בזכות זה הצלחנו לעשות את מה שהצלחנו.
היו"ר שמחה רוטמן
בואו נתכנס. בבקשה, שלומי.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
אני רוצה לארוז את מה שנאמר לכם והעברנו את כל העשייה שלנו כאן.
טלי גוטליב (הליכוד)
זו בדיוק התהייה למה צריך לאזרח את כל המנגנון האדיר הזה. אני יכולה לאשר צווי 8, והייתי משאירה אותו בצבא בשלב הזה ומאשרת צווי 8 בכמות ניכרת, יש לי מקור תקצובי לזה חד וחלק. אני אומרת את זה גם לך שלי, אדוני המנכ"ל, אומרת גם לחברי הכנסת, מנגנון כזה, אנחנו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
טלי מה קורה כאן? תני לו לסיים, עוד מעט נעשה סבב ח"כים.
טלי גוטליב (הליכוד)
אדוני, זה לא קשור, עם כל הכבוד. אני רוצה להבהיר שצריך לחשוב מחדש. המנגנון הזה מאוד נכון דווקא בגלל שהוא מופעל על ידי הצבא.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה.
טלי גוטליב (הליכוד)
לא תודה. אני רוצה להגיד לכם תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
כן תודה.
טלי גוטליב (הליכוד)
ואני רוצה לומר לכל מי שחושב שלאזרח משהו זה טוב, לא תמיד. אנחנו לא מחפשים כאן קרדיטים, אנחנו לא עושים טובה שאנחנו עוזרים. החובה שלי לחוקק מה שצריך וחובת הממשלה לעשות מה שטוב למדינת ישראל בלי לגזור קופונים או קרדיטים.
היו"ר שמחה רוטמן
טלי, שלומי מחכה לדבר.
טלי גוטליב (הליכוד)
הוא ממתין בסבלנות.
היו"ר שמחה רוטמן
זו הבעיה.
טלי גוטליב (הליכוד)
לכן אני חושבת שלא צריך לאזרח את המנגנון האדיר הזה. צריך צווי 8 - - - לכל העוסקים במלאכה הזו.
יוסי שלי
עוד מעט שלומי יתאזרח.
היו"ר שמחה רוטמן
טלי, תודה רבה. שלומי, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד)
זה הכל. ויו"ר הוועדה צריך לאפשר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
טלי, בבקשה, תודה, די. שלומי.
טלי גוטליב (הליכוד)
לא צריך לגבות החלטה לאזרח דבר כזה גדול.
היו"ר שמחה רוטמן
אף אחד לא גיבה שום דבר חוץ מזה שאני מבקש שתגבי את ההחלטה שלי ותתני לשלומי לדבר. בבקשה. תודה.
טלי גוטליב (הליכוד)
שלומי אתה מסכים איתי שלא צריך לאזרח את זה בשלב הזה?
היו"ר שמחה רוטמן
טלי, תפסיקו כבר. מה יש? זה בלתי אפשרי.
טלי גוטליב (הליכוד)
- - - לא פשוט. חד וחלק - -
היו"ר שמחה רוטמן
טלי, אני מבקש שתפסיקי לדבר.
איל קופמן
אתה ביקשת שנבוא - - - אנחנו הזמנו את עצמנו.
טלי גוטליב (הליכוד)
פה אי אפשר להוציא אותי.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
חבר'ה אפשר לתפוס פיקוד על האירוע? תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
טלי, חאלס.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
טלי, אני אענה לך.
טלי גוטליב (הליכוד)
איזה מזל שאתה לא יכול להוציא אותי מפה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני יכול, אבל חאלס.
טלי גוטליב (הליכוד)
אתה יכול לנסות.
היו"ר שמחה רוטמן
בלתי אפשרי.
תא"ל במיל' שלומי בן מוחה
כמו שאמרתי, אנחנו חיילים ומה שיתבקש נבצע ואנחנו כאן בשביל הדגל. אני רוצה לארוז את הדבר הענק הזה שנוצר כאן בתוך המפקדה. אנחנו נערכים כאן ליום המחר. כבר מהיום הראשון יש כאן פק"לים, מערכי הדרכה, ספר מפקדה, הכל. אני בא ואומר, בסופו של דבר, מי זה הבן אדם והאנשים שידעו לקחת את האחריות. האחריות היא גדולה ויש לדבר הזה תנאים מבצעיים שרואים אותם.

אחד, זה אופרציה מאפשרת. מה שנוצר כאן הוא חיבור של נקודות לקו אחד במענה ישיר למשפחות בזמנים קצרים מאוד וביטול בירוקרטיה בזכותם של כל אלה שיושבים כאן, מהמעטפת גם של משרד רוה"מ בהיבט הכלכלי, כל התקצוב של הדבר הזה בסיועה של דרורית באופן ישיר וכל השחקנים הכי חזקים כאן שזה אומר משרדי הממשלה ואנשי המילואים.

הדבר השני, צריכים לראות שלא עושים כאן מעבר ידיים על המשפחות האלו. לא אנשי מילואים אחרים, אזרחים אחרים, לא אף אחד. יש כאן משהו רגיש.

הדבר הנוסף הוא שבסוף צריך להיות פו"ש סדור, שאומר שיש אחדות פיקוד בזמן, למידה והכשרה של הדבר הזה. זה זמן למידה, אי אפשר לתפוס את האחריות בשבוע כמו בהחלפת מ"פ בגזרה ולכן יש לזה משמעות גדולה מאוד.

אגיד במשפט אחד כי מכאן אנחנו יוצאים החוצה למפקדי המת"מים שייקחו אתכם לעמדותיהם ויסבירו לכם על תיקי המשפחה ותיקי החטוף. יש את אביטל שנמצאת איתנו כאן ואחראית על תיקי החטופים, אבל אני מסתכל לכולם בעיניים ואני אומר חברים תקשיבו טוב, אף אחד לא יזכור מה עשינו כאן, אף אחד לא יזכור מה בנינו כאן. אבל אני יכול להגיד דבר אחד, המשפחות לא ישכחו לעולם את מה שנתנו להן להרגיש. ביום ראשון הניצחון של כולנו כאן שכמעט 100 אנשי מפקדה נפרדים מכאן, המשפחות יגידו כאן תודה. חברים, תודה רבה. נלך למת"מים.
היו"ר שמחה רוטמן
את שאר הדיונים נעשה בעזרת השם בוועדה למעקבים ובדיקות. אתה רוצה לדבר לפני הח"כים?
תא"ל במיל' גל הירש
אני חושב שצריך להשלים את התמונה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אקח חמש שניות ואגיד לשלומי שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, כולם יזכרו אתכם על העבודה שעשיתם, בעזרת השם. כולם, כמובן המשפחות, אבל כולם במדינת ישראל בהחלט יזכרו אתכם על ההקמה והתפעול של הדבר הזה. בזה אני לא מסכים איתך.
תא"ל במיל' גל הירש
חשוב לתאר עוד סוגיה אחת. משרד הביטחון שהפעיל את פיקוד העורף לצורך הקמת המשל"ט, אותו משרד ביטחון גם הנחה, שר ביטחון הנחה שהאנשים של אכ"א, אגף כוח אדם שנמצאים בקשר עם המשפחות לצד האזרח המלווה, שהם נשארים. זאת אומרת, אנשי המילואים יחד עם האנשים שהם המתנדבים האזרחים יוצרים מענה שלם למשפחות לטווח ארוך. זה לא משתנה.
היו"ר שמחה רוטמן
ללא קשר לשאלת האזרוח.
היו"ר שמחה רוטמן
מנכ"ל משרד ראש הממשלה ודרורית אישרו לאנשי אכ"א להגיע ולהתחבר למנהלת כך שגם פיזית הם יושבים ביחד וממשיכים לעבוד באופן אחוד.
היו"ר שמחה רוטמן
לפני שנצא לסיור, אני מבקש מכל חברי הכנסת שרוצים להתייחס, בדקה, כי זמננו קצר מאוד ולאנשים כאן יש עבודה רבה לטפל במשפחות. בואו נעמוד בזמנים. גלעד, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה)
שתי הערות. הראשונה היא שלצד צה"ל, גם המענה הממשלתי בחודשיים הראשונים ממשרדי הממשלה הראשונים צמח מלמטה ולא הגיע מלמעלה. תודה ענקית על היוזמה של עובדי ועובדות המדינה – ממשרד הרווחה, הבט"ל, המשטרה, משרד הבריאות ומשרדים נוספים שהם ביוזמתם וראינו אותם במוקד 105 48 שעות לאחר האירוע, זה צמח מלמטה, בטח לא הגיע מלמעלה וצריך לזכור זאת.

ההערה השנייה שהתרשמותי שהעברת המקל ב-31 בינואר תזיק למטרה. אפשר לקיים על כך דיון רחב יותר. אני חושב שלבצע מהלך כה משמעותי תוך כדי לחימה זה לא דבר חכם. אין לי ספק שהמקל ייפול בחלק מהסוגיות וזה יבוא על חשבון הקשר והמגע עם המשפחות. בכוונתי לבקש דיון מסודר בוועדה בנושא זה. הקריאה החד משמעית שלי היא לדחות את העברת האחריות מידי המפקדה הצה"לית למערכת האזרחית לתקופה משמעותית של בין חודש לחודשיים. נעלה זאת גם על הכתב. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה. טלי, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד)
אנחנו בתור מדינה לא צריכים לקבל חיזוק. כשהתחיל האירוע כאן הרגשתי מאוד לא בנוח שכל אחד מנסה למשוך את זה למשחקי אגו. אני לא שותפה לדבר הזה כי אני בתור נציגת נבחרת עם מחויבת לעם הזה, נקודה. לא מעניין אותי באיזו קונסטלציה, מי לוקח יותר ומי לוקח פחות ואיזה משרד אחראי.

אני רואה כאן משהו שעובד טוב מאוד ואם משהו עובד טוב מאוד, לדעתי לא טוב לגעת בו בזמן לחימה. המנגנונים האלו שהם כה נטולי בירוקרטיה, ברגע שהם יאוזרחו זה יהיה חזק יותר. זאת אומרת, זה מיד יהפוך להיות דרישות של אישורים מכאן עד להודעה חדשה גם אם ננסה למהר את זה מאוד, זה מורכב מאוד.

לכן בגלל שאנחנו בזמן סופר מורכב ורגיש, אני מציעה לא לאזרח את זה ולהשאיר את זה כפי שזה. מי שלא יכול להמשיך בצווי 8, אפשר לשקול את עמדתו אם יש לו קושי בהמשך שירות מילואים. מי שצריך, אנחנו ממילא מאריכים את הצווים בחוץ וביטחון. אם יש בעיה לכפות את זה על מישהו, גם לזה ניתן מענה. בסוף זה איך אנחנו נראים, ובזכות עבודת הצבא כאן בהקשר הזה זה נראה טוב, נותן מענה טוב.

יותר מזה, דעו לכם שבגלל שיש מנגנון של פוליטיקה וגם למשפחות החטופים יש דעות פוליטיות, תמיד יש שיקולים פוליטיים כשפוגש אותך נציג ממשלה, אם אתה מחבב את זה, לא אוהב את זה, אולי עושה ככה. נראה לי נכון להשאיר את זה במקום הזה בלי לאזרח את זה גם בקונסטלציה של נטרול רעשים פוליטיים. תודה לכל מי שעוסק במלאכה.
היו"ר שמחה רוטמן
טלי, תודה רבה. קרויזר.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
קודם כל, תודה רבה לכל מי שיושב כאן מהמשל"ט וממשרדי הממשלה על כל העשייה החשובה שלכם. עשייה לא פשוטה ולא קלה בתקופה שנזכור אותה והדורות הבאים עוד יזכרו אותה וחשוב שיזכרו אותה. תודה רבה לכם. דבר שני, אפנה גם ליוסי, מנכ"ל המשרד וגם למפקדים, יכול להיות שצריך לקיים דיון כלשהו על אזרוח או לא אזרוח ומתי לאזרח במידה והדבר הזה כן יוצא לפועל. אני מאוד מתחבר למה שאמר תת אלוף שלומי, הגדרת את זה נכון, לא העברת מקל אלא העברת משפחה. בסופו של דבר נבנתה כאן מערכת אמון בין המשפחה לבין הקצין שהוצמד אליה או מי שהיה אחראי עליה, לכן אני חושב שצריך לתת דגש גדול מאוד על הנושא.

דבר שני, באחד מהדיונים עלתה דרישה להעביר עץ ארגוני למשפחות, פק"ל שנמצא אצל כל משפחה שיודעת לפתוח אותו ולהגיד "יש לי בעיית רכב אני פונה לדויד, ובעיית ת"ש אני פונה למירי". הייתי שמח לשאול איפה זה נמצא?
יוסי שלי
יש להם דבר כזה.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
הבנתי. הדבר השלישי הוא החיבור, אני חושב שזה חשוב מאוד שאנחנו נמצאים כאן בין המשל"ט למנהלת שתקום לבין חברי הכנסת כדי לייעל תיקוני חקיקה והגדרות כדי שגם נוכל להביא לביטוי את המחויבות שלנו לסיפור הזה. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
ארז, בבקשה.
ארז מלול (ש"ס)
קודם כל, ישר כוח לכולם, עושים עבודת קודש. יוסי שלי, אני יודע שאתה חוטף ביקורת רבה מבית ומחוץ, אבל אין מה לעשות. אנחנו נבחרת הציבור ובחרנו את זה ביושר. גל, ישר כוח. כל הצוות, שלומי, כל מנהל אופרטיבי רפי, אם שכחתי מישהו.

דבר שני, אני אומר לכם הממשלה מעבירה מיליארדי שקלים, רק לפעמים יש איזו בירוקרטיה וכאן אנחנו לרשותכם, נעשה מה שצריך. במפלגה שלי יש את השרים החברתיים שבנושא – רווחה, עבודה, בריאות, פנים, מה שצריך אנחנו לרשותכם. אפשר לפנות גם אליי באופן אישי, טיפלתי והעברתי דברים רבים. ישר כוח.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה. נעבור לסיור.
עמית חזקי
עמית חזקי, מפקד המק"מ. שלום, הגעתם למק"מ, מרכז קשרי משפחות. כאן יושבים הקצינים שאחראיים על המשפחות, מנהלי תיקי המשפחות. כל קצין שיושב כאן מנהל שש עד תשע משפחות. נזכיר את המולקולה, לכל משפחה יש מולקולה שעוטפת אותה ובסוף כל הבקשות מגיעות לכאן ומנוהלות.

תראו איך המקום בנוי ועושה קצת היגיון כי הקצינים והקצינות לא רק מקבלים משימה, הם יודעים להזין אותה למערכת והם עוברים לצד השני מעבר למרחב הפתוח, שבו יושבים כל משרדי הממשלה לפי עמדות. אפשר ללכת ולשאול "מה קורה עם זה? פתחתי לך משימה, בוא נראה איך אנחנו פותרים אותה." יושבים שני משרדים ביחד. הכל קורה בחדר הזה. שווה לראות את זה.

אני מזמין אתכם לבוא להתיישב. מי שרוצה להתיישב ליד הקצינים והם יראו לכם משפחות ספציפיות וטיפולים ספציפיים, לראות איך הדברים עובדים דה פקטו בשטח.
קריאה
התיאום היה מצוין, אין מילים. אני חושב שלמדנו הרבה. אדוני יושב-הראש.
היו"ר שמחה רוטמן
שלומי, בשמי ובשם הוועדה כולה, צוות הוועדה, מזכרת קטנה. אני רוצה להגיד ששם המקום ראוי גם לעבודה הנעשית בו וגם ראינו אותך מדבר, אני חושב שהמילה מהלב בהחלט מתאימה למה שהולך כאן. הלב בהקשר הזה, כתוב בהרבה משפחות אנחנו מגלים- - - יצאנו בחודש כסלו, כל האיברים תלויים בלב והלב תלוי בכיס. אבל השילוב של לב וכיס ויכולת לתת מענה כולל שנותן מענה לצרכים הפיזיים וגם לצרכים הנפשיים הוא דבר מדהים. כמו שאמרתי, הסכמתי עם כל שאמרת חוץ ממה שאמרת בסוף. יזכרו וישימו לב, אנחנו בוודאי כחברי וועדה וגם מדינת ישראל כולה. תודה רבה ויישר כוח.
גלעד קריב (העבודה)
גם לגל כמובן.
היו"ר שמחה רוטמן
גם גל, תודה רבה. בדיונים הבאים שיתקיימו גם - - - נשמח אם תוכל להגיע. בדרך כלל אנחנו משתדלים לא להטריד אותך כי אנחנו יודעים שמעבר לדבר הזה אתה מתכלל עוד מספר דברים חשובים שדורשים תשומת לב רבה. תודה רבה. אנחנו נעזור כאשר הדבר הזה יעלה על המסלול.
תא"ל במיל' גל הירש
תודה רבה לכם, הוועדה, על הביקור והעיסוק החשוב בנושא. זה עניין מהותי במדינת ישראל גם למלחמה עצמה וגם לעתידה של המדינה.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה.
קריאה
אני גם רוצה לתת לכם מזכרת. בסוף נשארות התמונות, הזיכרונות והאנשים. יש לי מזכרת אחת לתת לכם, רואים כאן את המדינה, מגן דוד, רואים את "מהלב". אנשים זה לפני כולם וזה מכל המפקדים שתזכרו את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה. איל ידאג שזה יוצג בוועדה בצורה הולמת.


הישיבה ננעלה בשעה 12:15.

קוד המקור של הנתונים