פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
06/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 54
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ז בשבט התשפ"ד (06 בפברואר 2024), שעה 11:12

הטיפול באסבסט ובמפגעיו ביישובי קו העימות על רקע מלחמת חרבות ברזל

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר

נכחו
אורנה רביב - סגנית בכירה לר׳ אגף ההנדסה והבינוי, משרד הביטחון

רעות רבי בלוך - מנהלת אגף איכות אויר ואסבסט, המשרד להגנת הסביבה

אירה אלימלך - מנהלת תחום אסבסט ואבק מזיק, המשרד להגנת הסביבה

מיכל ריבלין - מנהלת תחום פניות ציבור, המשרד להגנת הסביבה

ליהי צלאל - רפרנטית מים והגנת הסביבה באגף תקציבים, משרד האוצר

איתי שרון - כבאות והצלה, המשרד לביטחון לאומי

דוד הויכמן - רע"ן הערכת סיכונים , כבאות והצלה, המשרד לביטחון לאומי

ד"ר איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

רימה כהן - מנהל הבטיחות והבריאות, משרד העבודה

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל

שמואל לויט - מנכ"ל, המועצה לענף הלול

משה דב - חבר ועד מנהל בעמותת המטה לבינוי שפוי

איתמר יפה - מנהל אגף תכנון וסוקר אסבסט, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה

נכחו באמצעים מקוונים



רונן פלר - מנהל יחידה סביבתית, מועצה אזוריות גליל עליון

דדי גופר - מנהל יחידה סביבתית מועצה אזורית גולן

ורד קירו זילברמן

אתי שבתאי

רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


הטיפול באסבסט ובמפגעיו ביישובי קו העימות על רקע מלחמת חרבות ברזל

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, יום כ"ז בשבט התשפ"ד, טיפול באסבסט ובמפגעיו ביישובי קו העימות על רקע מלחמת חרבות ברזל, ישיבת מעקב.

אני אשמח לשמוע את המשרד להגנת הסביבה. דיברנו על שלושה דברים על השלטון האזורי שהציע את שירותיו לראות מה אפשר לעשות באזור הצפון ואיפה אנחנו נמצאים באמת בעקבות הגשת התקציב בממשלה לשנת 2024? האם יש איזשהם כוונות לאן אנחנו מתקדמים?

דיברנו עם משרד הבריאות לנושא ההסברה, נשמח לקבל תשובות לאיפה התקדמנו? נתחיל עם הגנת הסביבה.

רעות רבי, מנהלת אגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט במשרד להגנת הסביבה. אנחנו מאז הישיבה יכולים לעדכן בהקשר של הצפון, השיח שדיברנו על מניעת מפגעים, שהיה לנו שיח גם על מרכז השלטון האזורי, גם התייעצנו עם הצוות של ראש מועצת מטה אשר, דוידוביץ'.

שהוא יושב ראש פורום קו העימות והוא מוביל שם את רוב הדברים, נכון הייתי אצלו.

זו הייתה ממש ישיבה להבין שהכוונות שלנו פוגשות את הצרכים שלהם. הגשנו בקשה להיתר לשמירת הניקיון לתקציב של 10 מיליון שקלים כשלב ראשון. אני אומרת כשלב ראשון מכיוון שאנחנו לא יודעים למפות את הצורך, אבל אני אציין שגם בעוטף עזה העבודה נעשתה באותו אופן.

זה בדיוק מה שהוועדה ביקשה בפעם הקודמת. היא אמרה את זה, אמרה תתחילו עם משהו, לזהות שנדע על מה מדובר. קיבלתם אישור מהאוצר ל-10 מיליון שקלים האלה.

זה קרן הניקיון.

אני שואל, קיבלתם אישור מהאוצר לשימוש בקרן הניקיון?

כן, יש אישור מהאוצר. אנחנו מחכים בעצם לאישור מהקרן. אז זה נמצא בהליך. דבר נוסף שבמקביל. מדובר על החלטת ממשלה לצפון שמדברים עליה כבר תקופה ארוכה אבל אנחנו כן מבינים שהיא כבר מתבשלת, אז אנחנו במקביל הכנסנו סעיפים של בקשה של תקציב נוסף שיהיה תקציב אוצרי נפרד מהתקציב שהוצע לצפון, במטרה למנף את המהלך הזה. זה דבר אחד שאני חושבת שהוא מתקדם בצורה טובה.

אנחנו כבר עובדים אצלנו מקצועית על איך אנחנו הלכים לחלק את התקציב, מה יהיו הקריטריונים? הרעיון הוא לפעות באמצעות הרשויות המקומיות ולהקצות להם את התקציבים כיוון שהם בשטח. כל זה להסרה מונעת כשאנחנו יודעים שכנראה את רוב הפעילות לא ניתן יהיה לבצע בקו הצפוני ביותר, במה שמדובר על 0-2 קילומטר. בכל אנחנו רוצים להיות ערוכים עם תשתית כדי שברגע שניתן יהיה לפעול.

כן, אבל מה שאני הצעתי בפעם הקודמת ואני חושבת שכדאי את שימת הלב שלכם. ואם צריך את העזרה שלנו מול המשרד של ראש הממשלה אז אנחנו נעלה את זה, לפחות מול מזכיר הממשלה. מה שאני הצעתי במסגרת התוכנית לצפון, אני חושב שברור לכולנו שנושא הלולים לקבל מענה, בדיוק כמו שבתקומה נושא החקלאות נושא מרכזי, נושא הלולים בצפון יקבל מענה. אם בלולים חדשים, אם בהעברת הלולים, הרי הוא יקבל איזושהי התייחסות בתוכנית של הממשלה בצפון.

אני אומר, ההשתלבות שלכם פנימה בתוך התוכנית הזאת היא משמעותית מאוד. היא גם חיסכון כספי, היא גם חיסכון בירוקרטי. במקום לעבוד פעמיים, בדיוק לעשות את הדבר הזה. ולכן זה מה שהצעתי. הצפון הולך לקבל תוכנית, ובמסגרת התוכנית של הצפון, כמו שאמרתי, נושא הלולים, המחסנים הגדולים האלה מלולים שהפכו ששם עיקר האסבסט בצפון יקבל התייחסות, יעשו לולי חופש, אנחנו מכירים את זה, אנחנו יודעים בדיוק איך זה, הרי זה יהיה חלק מהעניין, ולכן יכול להיות שבאמת יש לכם הזדמנות להיכנס פנימה ולהיכנס לתוך הדבר הזה וזה יקרה אוטומטי, זה גם חיסכון כספי, כי ישימו הרבה כסף על ההעברה הזאת. לא ירצו לשים לול קילומטר מהגבול לצורך העניין, אני זורק את זה כרעיון, הרי זה מה שיהיה עכשיו במסגרת התוכנית ולכן כדאי שתשתלבו שם.

רק להוסיף שעוד בהקשר של חקלאות יצאה פנייה של המנכ"ל שלנו, מנכ"ל משרד החקלאות בעניין מימוש רפורמת המטילות עוד קודם, יש שם תקציב שיועד להסרת אסבסט והוא לא מומש ותהיה פגישה, ואנחנו מנסים, התקציב שאנחנו הקצנו מיועד למבני מגורים ומבני ציבור. המבנים החקלאיים, אנחנו מנסים לקדם דרך אותה - - -

שניה לא הבנתי אותך. ה-10 מיליון מקרן הניקיון ילך להכול?

לא.

רק למגרים?

מגורים ומבני ציבור. מכיוון שמה שאנחנו מכירים שיש תקציב של משרד החקלאות במסגרת רפורמת המטילות שהוא יועד גם לעניין של החלפה של גגות.

שניה, אני ראש מועצה אזורית מבואות החרמון, אני צריך להגיש לכם תוכנית איך אני משנה את כמות האסבסט אצלי. ברור לנו שזה לא מחיקה, זה שינוי. כשאני מדבר על שינוי אני מדבר רק על מגורים, רק על מבני ציבור, ואני לא מדבר על הלולים אצלי במועצה האזורית?

בתקציב שאנחנו מקצים, ואגב זה נעשה כך גם בעוטף עזה, בסופו של דבר גם צריך לתעדף ואתה צודק, גם ראש רשות צריך להבין כל מקור תקציבי מה הוא. ולכן המנכ"לים ידברו ביניהם ואנחנו כן נסדיר את זה מול הרשויות באופן שהם יבינו למי פונים ובאיזה עניין.

קחו בחשבון שבצפון הלולים הוא הדבר הכי משמעותי באסבסט.

אנחנו לא יודעים את זה ברמה עובדתית מבחינת אין לנו מצאי של אסבסט.

תיכנסי לרכב תיסעי לצפון ותראי.

יש גם המון בתים, המון סככות.

כן, אבל אתה רואה את זה בעין.

יש עשרות אלפי מטרים שקיבלנו מסקרים, יש פה גם שני נציגי רשויות בזום שיוכלו להגיד לך, בבתים פרטיים, במבני ציבור ובמבנים חקלאיים שאינם לולים, זה גם חשוב לדעת שלא רק לולים.

טוב זה נכון כי חלק מהלולים הפכו להיות אבל המקור היו לולים.

זה יכול להיות גם סככות וכל מיני מבנים חקלאיים נוספים.

אז את אומרת שאתם תעשו הצלבה מול משרד החקלאות למדוד את זה?

כן.

מי נמצא פה מהשלטון האזורי שרוצה?

הילה אקרמן ממרכז שלטון אזורי. אני גם יצרתי קשר עם נציגי המועצות האזוריות שמטפלים בנושאי האסבסט, מהמועצות שניים לדעתי נמצאים בזום ואולי הם גם ירצו להוסיף. יש סקרים חלקיים, העברתי את כולם למשרד. חלק מהם ברמות מפורטות, חלק ברמות מפורטות פחות, אבל אנחנו כן רואים, כמו שאמרתי קודם, שיש לא מעט אסבסט לא רק בלולים אלא גם מבני ציבור.

אבל מה שאני אשאל אותך זה יותר רלוונטי. כשראש מועצה אזורית עושה סקר אצלו, הוא עיוור לאיזה משרד ממשלתי אחראי על מה. הוא מבחינתו בודק כמה אסבסט יש לו או שזה לא כך?

כמובן שכמועצה אנחנו כן רוצים להסתכל הוליסטית ולהסתכל על כל האסבסט שיש, ולראות איחך אנחנו פותרים את כלל הבעיה כי אנחנו רוצים כמובן לצמצם את הכמות ומפגע יכול להיות גם בלול וגם בבית פרטי, לכן זאת השאיפה. אז זה גם בסדר שיהיו שני מקורות תקציביים.

זה בסדר לא שאלתי, שאלתי מבחינת הטיפול בסוף.

מבחינת הטיפול גם כמחלקות איכות סביבה.

אני כראש רשות הייתי לוקח פעמיים הייתי לוקח גם וגם, אבל בסדר.

אז כן, אנחנו כן רוצים לטפל כי בסוף הציבור נמצא גם ליד מבני ציבור ונמצא גם ליד מבנים חקלאיים, וזו השאיפה שלנו לטפל בהכול בצורה הוליסטית.

אני מזכיר כשאומרים מבנה חקלאי זה נשמע משהו, זה צמוד לבית. הבן אדם שגר במושב הוא גר והוא לא בודק אם הסככה הזאת קשורה למשרד החקלאות וזאת קשורה למשרד הבריאות וזאת קשורה להגנת הסביבה, הוא בסוף יש לו אסבסט צמוד לבית.

וגם זה נכון ואנחנו רוצים את האסבסט הזה לצמצם גם ביישובים וגם בשטחים החקלאיים.

זה לא דומה לחקלאות על דונמים של נטיעות, שזה לא נמצא ליד הבית באמת, זה שטח אחר. פה אתה מדבר בתוך המושב, והוא לא זוכר על מה זה רשום כרגע במועצה האזורית, יש לו אסבסט.

אנחנו גם מברכים על זה שזה עולה היום לקרן הניקיון, נקווה שיאושר.

אתם חברים בקרן הניקיון?

אנחנו לצערי לא חברים בקרן הניקיון.

אה, הוציאו אתכם? הייתם.

השלטון האזורי מעולם לא היה.

השלטון המקומי היה.

השלטון המקומי היו לו שני נציגים, אחרי זה ירד לאחד ועכשיו זה אפס. אנחנו חושבים שכדי לנהל את קרן הניקיון זה התקציב של הרשויות המקומיות, כמובן גם אנחנו צריכים להיות וגם השלטון המקומי.

אני רוצה לדייק שיש נציגה של שלטון מקומי.

היא משקיפה, היא לא נציגה, היא רק משקיפה. היה לנו נציג.

בסדר אבל שאלתי, עיקר הנציגות שאלתי את המשרד להגנת הסביבה, והיא אמרה, נציגת הממשלה, שהאוצר הסכים אז אם האוצר הסכים.

אני כן אשמח אם האנשים בזום ירצו להוסיף ולספר.

מי?

יש לנו מועצה אזורית רמת גולן וגליל עליון.

בסדר. נתחיל עם הגליל ונעבור לגולן.

שלום לכולם אני מנהל היחידה הסביבתית האזורית שזה גליל עליון אבל גם נותן מענה למועצה אזורית מבואות החרמון, מטולה ויסוד המעלה, כך שיש לי פרספקטיבה רחבה גם לקיבוצים גם למושבים, וכמו שהוצג זה לא רק הלולים, יש לא מעט בתים פרטיים שעדיין עם גגות אסבסט, יש מבני ציבור.

צריך לזכור שכמועצה אזורית אנחנו לא הבעלים של המבנים האלה. זאת אומרת אם נדרש להחליף את זה, אז בסופו של דבר אנחנו צריכים לאכוף את זה, אנחנו צריכים לפקח על זה, אבל בסופו של דבר זה מימון מלא של הקיבוץ או של החקלאי במושב ולכן נדרשת עזרה.

הפאנלים הסולריים שהציבו על הרבה מאוד גגות קידמו מאוד את ההחלפה הזאת, יכול להיות שאם יהיה בשילוב של רשות חשמל שיפתחו אפשרויות לפאנלים סולריים זה גם יעודד כלכלית חקלאית וקיבוצים להחליף את הגגות.

אם יש פגיעה, אז לפעמים זה באמת כמו שהוצג פה, זה בתוך היישוב עצמו, והיו לנו כבר מקרים של פגיעות – לא במלחמה הזאת, לפחות לא באזור שלנו, יש קצת פגיעות, לא בצורה מאסיבית ואין אנשים כרגע ביישובים – אבל כשזה קורה בתוך יישוב שיש בו אנשים זה מאוד מסוכן ונדרש לטיפול מיידי.

אתה יכול להגיד לנו בסדרי גודל מה יש לכם יותר? מבנים חקלאיים או מבנים ציבוריים?

הרוב זה מבנים חקלאיים, אבל לא רק לולים, גם סככות, רפתות, גם נמצאים בתוך - - -

בסדר לא ניסיתי להוריד את ה-10 מיליון של קרן הניקיון ניסיתי להבין מה יש, אתה יכול להיות רגוע. אנחנו בכנסת, אנחנו לא במשרד ממשלתי.

עשרות אלפי מטרים של אסבסט עדיין קיימים במרחב שלנו של אסבסט, במרחב קו העימות. 80% מהביצים מגיעים מקו העימות, מיישובי קו העימות בצפון, ויש עוד הרבה מאוד לולים ישנים, אבל כמו שאמרתי לא רק לולים יש הרבה מאוד מבנים מאוד גדולים שהחקלאים לבד לא יצליחו לעשות את זה.

וחברת חשמל איפה נמצאת מבחינת זה? אמרת משהו שהסולרי יכול לעזור לכם, חברת חשמל איפה נמצאת מבחינת העניין?

אני לא יודע אם חברת חשמל, רשות החשמל אני חושב שפתחה עוד אפשרויות. יש לנו בעיה באזור, בעיות של קווי הולכה, אז חלק מהאזורים נחשבים אדומים מבחינת קווי ההולכה של הפאנלים הסולריים זה נדרש בהשקעה תשתיתית כדי לממש את זה, אבל יכול להיות שעם איזשהו סקר מקיף בשיתוף של כמה גורמים אז באמת יכולה לצאת תמונה הרבה יותר טובה ואיזושהי תוכנית לביצוע בהמשך.

אני שואל אותך ואת נציגת המועצה האזורית, בואו נגיד שאנחנו עם ה-10 מיליון שקלים מתקדמים לתוכנית, בסדר? קרן הניקיון מאשרת ומתקדמים עם תוכנית לצורך העניין. האם המועצות האזוריות יודעות לרתום את רשות החשמל וחברת החשמל או שצריך שהמשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות יעשו את זה?

אנחנו חייבים עזרה כי אני חושבת שהרעיון של רונן הוא טוב, אבל מה שאנחנו צריכים להציע זה גם שהם יפתחו שם את התשתית ויאפשרו בכלל חיבור שהיום אין.

אני שואל, מי צריך להוביל את זה?

אני חושבת שרשות החשמל, משרד האנרגיה, ואנחנו נשמח לעזרה שלהם, אין לנו את היכולת לבד לעשות את זה. ולא רק רשת החשמל.

תראי, אני רוצה להיות פרקטי, אנחנו נסיים את הוועדה, עכשיו יהיו 10 מיליון שקלים ויהיה משרד החקלאות ואנחנו נשמע את כולם הכול בסדר. אני פונה עכשיו למשרד האנרגיה לצורך העניין, מי בסוף מוביל את הפרויקט? בסוף צריך להיות מישהו שיוביל את הפרויקט, הרי אנחנו מכירים את זה.

אני אפנה לשר האנרגיה, אני אפנה למנכ"ל משרד האנרגיה, אני אפנה למנכ"ל חברת חשמל, אני אפנה לראש רשות החשמל זה בסדר גמור, בסוף מישהו צריך להוביל את הפרויקט הזה. ומכיוון שאני כבר רואה, זה פרויקט שהוא בין משרדי ובין הרבה גורמים, לא רק בין משרדי אלא בין הרבה גורמים, השאלה מי לוקח את ההובלה של הפרויקט? ולכן אני שואל עוד פעם, אני לא רואה גוף אחר, אני לא מצפה מהמשרד להגנת הסביבה למשוך בגרון את משרד האנרגיה ואת רשות החשמל ואת חברת החשמל ואת הקיבוצים, בסוף מישהו צריך לקחת ולתכלל את הפרויקט הזה ולקחת ולהוביל אותו כי אם לא אנחנו בעוד שנה נקיים פה דיון וזה יהיה נחמד, אנחנו נעשה פה גרף ונראה שהורידו עוד חמישה לולים.

יש פה כמה דברים, יש פה את העניין של הסרת האסבסט שנראה לי שלא בעיה לעשות מכרז משותף לרשויות ולדאוג שזה יהיה בתקציב. יש פה גם את הלשים גג חלופי ויכול להיות שגם זה אפשר לעשות דרך משכ"ל איזשהו מכרז. צריך להבדיל פה גם בין הגגות הפרטיים לגגות הציבוריים כי זה כן משהו אחר. בנוסף לזה, רשות החשמל כן צריך לדבר איתם כבר עכשיו, לראות איך הם גם.

אבל מי יעקוב אחרי זה? אמרתי נדבר איתם, מי יעקוב אחרי זה?

מי יכול להיות הפרויקטור שיעשה את זה? אם לקבל עזרה ממשרד ראש הממשלה זה יוכל לסייע, כי הם משרד שיודע לתכלל את משרדי הממשלה השונים וגם להציב להם, כי אנחנו יודעים לתכלל מול המועצות האזוריות אבל אנחנו לא יודעים להכריח משרדי ממשלה ולחייב אותם לעשות דבר כזה או אחר, צריך להיות גורם ממשלתי שמחייב אותם לעמוד בדבר הזה.

בהחלטות ההמשך היה חיבור תימרוץ או חיבור בין אסבסט ל-PV וגם בדרום הפקק של ההולכה בנה מינוף של התקציבים. מתוך 60 מיליון שקלים שעד היום הוקצו 15 מיליון לא מומשו ועיקר האי מימוש היה בגלל החסם הזה.

אנחנו היום מתעסקים במשרד בלשחרר את הקשר הזה כדי להמשיך להסיר אסבסט בעוטף מהתקציבים האלה למרות שהחשמל הסולרי לא יכול להתחבר שם, אז יש מהלכים של הולכה.

שניה אני רוצה להציע הצעה פרקטית ואנחנו נחזור לדיון ונשמע אותו. אני רק רוצה להציע במסגרת הצעה פרקטית, אנחנו נפנה לדוד ביטן ונעשה ישיבה משותפת עם וועדת הכלכלה ורשות החשמל וחברת החשמל לראות איפה הפקקים שם, לנסות להזיז. אבל אני אומר לכם עוד פעם, ואת מכירה את זה כי את נמצאת במועצות אזוריות, בסוף מישהו אצלכם, או במועצה אזורית גולן, או בגליל עליון או פורום קו העימות, מישהו יצטרך לקחת ולעקוב אחרי הביצוע של הדברים האלה. מישיבת מעקב פעם ברבעון מזה לא תבוא הישועה, אנחנו נדחוף, בסדר, אנחנו נקרא להם, אני אבקש מוועדת הכלכלה לעשות ישיבה משותפת לקרוא לרשות החשמל ולשמוע מהם איך הם עוזרים לדבר. בסוף מישהו יצטרך להוביל את זה כדי יקרה בפועל מניסיוני. אם אין מעקב אחרי זה, מישהו שקם בבוקר ומרים טלפון לרשות החשמל ושואל מה קורה עם זה, זה לא קורה.

זה תמיד נכון, אבל בשביל זה נדרשים משאבים, אם יש דרך לקבל משאבים כאלה.

אבל פה זו לא שאלה של משאבים. לרשות החשמל אין מגבלה של משאבים בשביל לפתח מקורות חשמל חלופיים, הם צריכים לעמוד ביעדים, יש להם תקציב לזה, לא זה הנושא. בסוף מישהו צריך לדאוג שזה יקרה.

אני מבינה למה אתה מתכוון, אני מתכוונת לאיזשהו סוג של פרויקטור כי אני מסכימה איתך.

פרויקטור זה עוד מישהו שיעצור את זה. אז יצטרכו לדבר גם עם הפרויקטור, גם עם המשרד להגנת הסביבה, גם עם משרד האנרגיה. לא זה, התכוונתי שבסוף מישהו לוקח אחריות להוביל את זה.

אני רק רוצה להגיד עוד משהו. אני חושבת שצריך לעודד את ההסרה ולשים את ה-PV, לא צריך קשור אותם כדי לא ליצור חסם. הדרך, לדעתי, לעודד - - -

כן אבל הוא אומר בצדק, אם קיבוץ או מושב ידע שיש לו איזשהו גב תקציבי בזה שהוא יעשה פאנל סולרי, הוא יעשה את זה הרבה יותר מהר מאשר אם הוא לא ידע את זה.

אני מסכימה לגמרי, מה שאני רוצה להציע זה שהתעריף כדי לשים פאנל סולרי ששים ומחליפים בגבול הצפון יהיה יותר גבוה כדי שזה יהיה יותר אטרקטיבי, וכדי שזה גם יכסה חלק מהעלות של הגג החלופי.

על זה הוא דיבר.

אז התעריף צריך להיות לא תעריף רגיל אלא תעריף ייחודי לאזור הזה.

אני סוגר את הנושא הזה, אנחנו נבקש מיושב-ראש ועדת הכלכלה לעשות ישיבה משותפת.

אני יכול להעיר משהו?

כן בהחלט, בגלל זה אתה פה.

אני אשמח, מכיוון שיש לי פרספקטיבה של ארבע רשויות אז אני מוכן לקדם את זה אצלנו, אם נבנה איזשהו מנגנון שאנחנו באמת, ואתה צודק שבסופו של דבר במטר האחרון צריך להיות מישהו שיעשה את החיבורים ויוודא שהדברים מתממשים, אז אכן אני אשמח אם אנחנו נוכל לקדם את זה, זה גם יכול להשתלב עם מה שרוצים לקדם עם כלכלת הצפון ביום שאחרי, מתי שהוא לא יהיה. זה יכול להיות כחלק ממהלך משולב שבהחלט אנחנו יכולים לתת פה בתור רשות מקומית, להוביל את זה, אבל נצטרך הרבה רוח גבית לעניין הזה, מבחינת הגורמים השונים.

בסדר גמור.

יש גם את דדי בזום.

תודה רבה לך, ואם נצליח לעשות את הדיון בוועדת כלכלה ביחד עם דוד ביטון אז אנחנו נשמח שתהיה שם ואנחנו נוכל להעלות את הדברים. אני עובד לגולן ואני עובר אליך.

נשמח.

שלום לכם, אני דדי גופר, אני ממועצה אזורית גולן. קודם כול אני מצטרף מהסוף לדברים של רונן, בתחום המועצה האזורית גולן אנחנו בהחלט נהיה אינטרסנטים ונעשה כל פעולה בשביל לנסות לקדם או לתכלל את הפעילות הזאת. אני רוצה להדגיש בגולן, הבנייה המאסיבית של התיישבות בגולן הייתה בשנות ה-70' ואז האסבסט היה חומר גלם זמין ושמיש, ואצלנו אנחנו מדברים על היקף בערך 40,000 מטר מרובע שהרוב אמנם במתקנים חקלאיים אבל יש לנו גם 16,000 מטר בבתים. יש יישובים עם 5,000 מטרים מרובעים של גגות ושום ישוב לא יצליח להרים את הפרויקט הזה לבד. אם יהיה סיוע אני מעריך שנצליח לקדם עם היישובים איזושהי תוכנית לטיפול מאסיבי. לצערי לפני כעשור גם עברנו איזה אסון סביב הסוגייה הזאת ולכן מבחינתו נשקיע כל מאמץ שיידרש בשביל שנקדם.

תודה רבה. רצית להתייחס.

שמואל לויט, מנכל המועצה לענף הלול. לי יש פרספקטיבה לא של מועצה אזורית אחת, אלא של הלולים, אבל לולים בלבד. אני לא יודע על מבני משק אחרים. אני יודע שקיימים אסבסטים.

אבל 80% מהלולים שלך אצל הדובר הקודם

אני אתייחס, תכף אני אתן כמה נתונים, היות ויש לי כבר ותק בנושא הזה. מבחינת נתונים שהועברו על ידי משרד החקלאות למשרד הגנת הסביבה מבחינת כמויות, סקר שנעשה בעבר לגבי הלולים, דיבר על 740 דונמים, זאת אומרת 740,000 מטר מרובע של מבני לול שנדרש לשנות להם את הגג. הבעיה היא שבמושבים מבני הלול היו או ישנם אצל 2,000 בעלי בית, וזה אומר שכל יחידה היא קטנה בפני עצמה, זאת אומרת שעושים את החיבור לרשות החשמל וזה מבורך, אז לא רק שהתעריף יצטרך להיות שונה אלא תצטרך להיות אופציה, מה שנקרא, ליחידות קטנות של סולרי על מנת לאפשר את הישימות של העניין הזה.

הדבר השני לגבי תקציב, מאחר ואני הייתי בזמנו גם מעורב בנושא הזה, ברפורמה הקודמת שתוכננה ולא בוצעה, היה תקציב שהוקצה על ידי המשרד להגנת הסביבה בהיקף של 11 מיליון שקלים לטובת החלפת הגגות. התקציב הזה, כפי שנאמר על ידי הנציגה להגנת הסביבה לא מוצע וגם לא קיים היום, ולכן ככל שיש הסכמה טובה בין משרדי הגנת הסביבה והחקלאות, ואני מניח שהם בינם לבין עצמם יגיעו מהר מאוד להסכמה, בסופו של דבר נדרש תקציב ממשרד האוצר לצורך העניין הזה ולפי דעתי טוב שיהיה דיון כזה בוועדת כלכלה על מנת שגם עמדת האוצר תוצג בעניין הזה. כי באמת כולם ראו במלחמה האחרונה זה לא רק פגיעות ישירות, גם פגיעות על יד ופגיעות בשריפה גורמות לשחרור האסבסט וזו מכה נוראית. רסיסים גורמים לבעיות בגגות שאומנם לא נפגעו בפגיעה ישירה אבל הבעיה היא בעיה אמיתית וצריכה טיפול דחוף.

אני מאוד מקווה במסגרת דיון כזה משותף שתעשו עם ועדת כלכלה שיימצא התקציב הנוסף לצורך הטיפול באסבסט בלולים וזה גם במסגרת תוכנית שיקום גדולה לצפון שאני מאוד מקווה שתצא לפועל.

נציגת האוצר נמצאת פה בדיון, אתה לא צריך לעבור לוועדת כלכלה בשביל לשמוע את האוצר, אתה יכול לשמוע אותם גם פה. יש משהו מעניין בכנסת, שמגיעים להרבה ועדות. כן?

ליהי צלאל מאגף תקציבים, בנוגע לפניה של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה למשרד החקלאות, אנחנו נבדוק, אני לא הכרתי את הסוגייה הזו, אני אבדוק איפה זה עומד, וכמובן שהתקציבים שיידרשו למפגעי האסבסט בצפון יוסדרו במסגרת החלטת ממשלה ככל שתגיע כזו.

מה שאני מבקש גם בעקבות ההערה שלו וגם בעקבות ההערה שלי לפני כן, וזה לא קשור בכלל לדיון עם ועדת כלכלה, זה בסדר שהמשרד להגנת הסביבה פונה למשרד החקלאות לטפל בלולים זה בסדר גמור שייקחו את זה שני משרדים זה בסדר גמור. אבל בסוף אתה כמשרד האוצר באותה פניה של 10 מיליון שקלים צריך לראות איך מקרן הניקיון גם מממנים את הלולים, כי קרן הניקיון הוא תקציב נוסף, אבל מקרן הניקיון זה לא אמור להכביד על תקציב המדינה, אם הולכים על תוכנית הוליסטית לצפון, הולכים על תוכנית ממשלה לצפון, אני מציע שאתם כאוצר תשימו לב שלא רק מה שהעלה המשרד להגנת הסביבה, אותם, לצורך העניין, שליש בגולן ובמקומות אחרים יכול להיות שזה פחות יכול להיות שזה יותר, אלא גם השני שליש או ה-80% שהם הלולים, שייכנסו פנימה בדרך כזו או אחרת, או בדרך הניקיון או בדרך העידוד ללולי חופש. הוועדה לא נכנסת לשיקולים באיזה דרך.

אני אומר שבסוף אם אנחנו נאגם הפרויקט הזה יצליח אם אנחנו לא נאגם הוא פשוט לא יצליח. אז אנחנו נעשה את זה וכן נשתמש בוועדת הכלכלה על רשות החשמל, שגם להם, זה לא עלויות לתקציב, אבל אתם תשימו לב שהדבר הזה מסתנכרן. זאת אומרת בסוף כמו שהוא אמר, הגיעו להסכם עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ומשרד החקלאות יגיד אותי זה פחות מעניין ושיסתדרו בלעדיי, התוצאה תהיה אותה תוצאה ולכן כדאי לשים לב לדבר הזה.

כדאי לשים לב שמשרד החקלאות גם פונה לקרן הניקיון ועושה את מה שצריך בנושא הלולים ואנחנו גם נעשה את העבודה מול רשות החשמל. מי עוד רוצה להתייחס?

ראשית אני מבקש להתנצל, אני לא שומע כל כך טוב אז קצת יש לי בעיה עם מה שדיברו פה עד עכשיו. שמי משה דב, אני כאן כפעיל סביבתי, פעיל שטח שנים רבות בתחום האסבסט וכמו כן אני כאן כנציג עמותות בין השאר המטה לבינוי שפוי ואל"ס, אזרחים למען סביבה.

אני מבקש להסב את תשומת ליבכם, אם נושא הוועדה הזו הוא אסבסט ביישובי קו עימות העוטף, קו עימות בצפון, אני רק מבקש שתשימו לב לדבר אחד מאוד פשוט. המשרד להגנת הסביבה מדבר על 80 מיליון מטר מרובע אסבסט צמנט שישנם בארץ. העוטף פלוס קו העימות כל מה שנזכר פה במהלך הדברים כאן בישיבה, הלולים, וכדומה, אנחנו עדיין לא מתקרבים לשני אחוז מכמות האסבסט צמנט בארץ. עדיין לא מתקרבים לשני אחוז. יכול להיות שזה דורש דיון בפני עצמו, אבל חלק ממה שאני אומר גם נובע מהפתרונות שנדרשים, ולכן אני גם מעלה את הבעיה בכולל.

אנחנו מדברים היום על מציאות, ועדיין דקה שתיים ואולי פחות, לגבי אותם 80 מיליון, אנחנו מדברים על מציאות שכל מדינת ישראל מאוימת, לא רק העוטף ולא רק גבול הצפון, ומי שעשה אי פעם דרכו ברכבת מתל אביב לנהריה, בוודאי שם לב, גם אם הוא לא חד עין במיוחד, למאסות האדירות של אסבסט צמנט שישנם באזורים הדרומיים של חיפה, אזור מת"ם, במכונות צה"ל, בבת גלים, בנמל, ברכבת, במפרץ חיפה, במכון רפאל, ואני מוצא לנכון להעלות את הדברים האלה כי כולם הם יעדים אסטרטגיים, כולם. סביר מאוד שאנחנו נחטוף שם.

אז מאוד נוח לדבר על זה ולשכוח את השאר. השאלה, לנוכח מה שאני אומר, בסדר אז מה עושים? אז נכון, חלק מהסיפור ולא יעזור שום דבר למשרד להגנת הסביבה ולא למשרדים אחרים, זה לשים סוף לאוזלת היד הזו בהקשר לאסבסט צמנט ולהתחיל לטפל בנושא הזה. מדברים פה על מיפוי ומדברים פה על תוכנית, ואני רוצה להגיד לכם, המיפוי משקף מצב שעד היום אנחנו לא יודעים איפה נמצאים כל אותם 80 מיליון, אבל אנחנו לא יודעים כלום על מצב האסבסט צמנט. ואני רוצה לבוא ולומר לכם לא יודעים כלום על מצב האסבסט צמנט במונחים הבאים, שימו לב, מפעל איתנית סגר את שעריו בשנת 1999, 25 שנים, בשנת 1987 באיתנית נתקבלה החלטה שכל לוח אסבסט שיוצא מהמפעל צבוע, אני בא ואני אומר לכם, ולא בידיעה מוחלטת, אלא בהערכה, 80% להערכתי, למעלה מ-80% אפילו, מלוחות האסבסט בארץ, כלל אינם צבועים, ואני מדבר על לוחות אסבסט שהם במצב תחזוקתי גרוע כבר בתקופות של למעלה מ-40 שנים בחלק מהמקרים.

כשאני נכנס לשלב של הפתרונות ואני שומע מיפוי ותוכנית זה נפלא. במונחים של דברים או יעדים או מטרות לטווח הבינוני, לטווח הארוך, ואני מדבר רבותיי אנחנו במלחמה וחלק מהדברים שאנחנו צריכים זה פתרונות עכשיו. וראו זה פלא, מי שקצת מכיר את נושא האסבסט ולהערכתי במשרד להגנת הסביבה אחד מכיר היטב אבל מצד שני יודע שרבים אחרים לא בדיוק מכירים היטב, מי שמכיר היטב את חוק האסבסט סעיף 8 על סעיפי המשנה שלו בחוק האסבסט מפרט מה אנחנו עושים, איך אנחנו מטפלים באסבסט צמנט בתחום הציבורי. נכון, בתחום הציבורי. אלא שנשאלת השאלה למה רשום בתחום הציבורי? החוק רושם בתחום הציבורי מבחינת זיהוי האחריות. האסבסט הוא אותו אסבסט ולא משנה אם הגג שלו הוא על מחסן של עירייה או על גג של בית פרטי, הטיפול הוא אותו טיפול.

לכן מה אומר סעיף 8? סעיף 8 לחוק האסבסט על סעיפיו השונים בא ומדבר שאסבסט כזה, בכל שלושה חודשים צריכים לבצע סקירה, לראות מה המצב שלו, בדיקה ויזואלית. אחת לשנה גם לבצע בו תיקונים אם ישנו צורך. לאחר שלוש שנים ושימו לב אני מדבר על לוחות שהם 40 שנים, חייבים לצבוע אותו ולא רק לצבוע אותו אלא בצבע שיש בו מרכיב של דבק, ותכף אני אגש לשלב הפתרונות ואסביר למה זה חשוב. והדברים האלה, ואני אומר כאן בפניכם ובפני המשרד להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה לא מנהל שום פיקוח, שום בקרה, שום אכיפה בנושא הזה, אחרת אין שום הסבר ל-80% מ-80 מיליון מטר מרובע שאינם צבועים, לדוגמה, שום הסבר.

אני שומע מיפוי, אני שומע תוכניות כבר כמה שנים, זה השלב הבא. הבעיה שהשלב הבא הזה נשמך כבר כמה שנים. עד כאן שפכתי את מה שיש לי, ואני נכנס לתוכניות האופרטיביות. נכון להיום, גם ברמה של לולים, גם ברמה של כל מקום כזה צריך להבין את החשיבות של צביעת הלוחות במרכיב של צבע שיש בו מרכיב של דבק, מסיבה אחת מאוד פשוטה, זה לא ייתן תשובה במהלך של פגיעה ישירה, אבל זה בהחלט ייתן תשובה, גם אם חלקית ולא מלאה, לסיטואציות של הדף, ומי שמבין, לדוגמה, מה קורה היום בצפון, שיש לנו טילי בורקן של 250 קילוגרם עם רמת הדף אדירה, מבין מה החשיבות גם לנושא הזה.

לוחות עם דבק יתנו איזשהו מענה, גם אם לא מושלם, שהוא במונחים במענה המיידי, ונכון, את זה צריך לתקצב, ונכון, אי אפשר לתת מענה ל-80 מיליון מטר מרובע מחר בבוקר. אבל המשרד להגנת הסביבה חייב לצאת לרשויות, למועצות, לכוון, לאתר מקורות מימון, תקציב לנושא הזה, לדרוש.

אני שואל את עצמי האם המשרד להגנת הסביבה היום, 4 חודשים מפרוץ המלחמה, ובחוק כתוב שבכל שלושה חודשים צריך לעשות סקירה ויזואלית ללוחות, האם המשרד להגנת הסביבה בדק מול הרשויות פעם אחת? רשות אחת? שאכן ביצעה את זה? לא שלושה חודשים, ארבעה חודשים. ולכן אני מעריך שבמהלך הפתרונות המשרד להגנת הסביבה לא התייחס לזה שכן עשינו בעבר או כן הרמנו או כן זק"א בפעילות שלהם בדרום, אלא המשרד להגנת הסביבה חייב לקיים חדר מצב עם איזונים, אינפורמציה, הנחיות מול הרשויות.

למי שלא יודע כמעט בכל רשות מקומית, כמעט בכל מועצה, ישנם אנשי מקצוע, סוקרי אסבסט, שהוכשרו על ידי המשרד להגנת הסביבה, סוקרי אסבסט האלה צריכים להיות בשטח. סוקרי האסבסט האלה צריכים להיות ברגע שנופל טיל לא לחפש את הפגיעה עצמה, להסתובב באזור ולראות שם מה קורה. והמשרד להגנת הסביבה לא דורש את זה מהרשויות, ואם כן, אז במינון מאוד-מאוד נמוך. מאוד נמוך.

תנסה להתכנס לסיכום.

אני אכבד את מה שאתה רוצה, אני אבוא ואומר את הדבר הבא שימו לב, מקלטים ציבוריים, לא דיברנו על זה, המשרד להגנת הסביבה יודע שישנם מקלטים ציבוריים שיש בהם אסבסט, הנושא הזה טופל. שבועיים לאחר פרוץ המלחמה אישית הלכתי ובדקתי 30 מקלטים ציבוריים בנהריה, בשני מקלטים מצאתי אסבסט, התלוננתי על זה בפני הרשות המקומית, לא מתייחסים לזה בכלל. שימו לב, אחד מהמקלטים הציבוריים הוא גם מקלט שהוא דו תכליתי, קרי, הוא גם משמש ככיתת לימוד שבה לומדים מחשבים בבית ספר, ויש שם אסבסט, והוא מתוחזק גרוע והוא לא צבוע.

דבר נוסף ואחרון לבקשתך, דובר פה על השת"פ עם גורמי החירום, הייתי במאות מפגעי אסבסט, בין השאר הייתי בארבעה מקרים בהם כיבוי אש נכנסו לתוך האירוע כתוצאה משריפה שהיה באסבסט. אני אומר לכם, כל הגישה ששמעתי אותה בישיבה ב-20 לחודש על השת"פ, צר לי, המציאות כפי שאני חוויתי אותה בארבעה מקרים רחוקה מלהיות מציאות כזאת. לא יכול להיות שכיבוי אש עוזב שטח שבו נשרף אסבסט והשטח הזה לא מבודד. והשטח הזה לא מסומן ולא מסולט. לא יכול להיות. ולכן ישנו פה עוד גורם שנקרא הרשות. ישנם עוד גורמים נוספים ומי שצריך לתכלל את זה, זה המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא מבצע את עבודתו כמו שצריך לפחות בנושאים האלה.

תודה. אני רוצה לבקש את אורנה רביב שהיה ויכוח אם היא משרד הביטחון או משרד ראש הממשלה.

אני לא ממשרד ראש הממשלה, אני ממשרד הביטחון, נעים מאוד.

מה אני רוצה לשמוע ממך? בגדול איך זה עובד בדרום מבחינת תוכנית תקומה. אנחנו מדברים להתחיל את זה בצפון, איפה אתם נמצאים בדרום מהבחינה הזו?

קודם כול אני רוצה להבהיר שמשרד הביטחון הוא כרגע זרוע הביצוע היחידה שנמצאת בשטח לטובת מנהלת תקומה. זאת אומרת המנדט ניתן למנהלת תקומה, משרד הביטחון נמצא שם ממש בימים הראשונים ברובד ההנדסי. אני סגנית ראש אגף ההנדסה והבינוי, מהנדסת, ואנחנו, האנשים שלנו, נמצאים כבר בשטח מהימים הראשונים ומטפלים בכל המפגעים ההנדסיים.

מבחינת הטיפול באסבסט אז ככה, מס רכוש נכנס לכל היישובים. הייתה חלוקה, יש כמה עשרות יישובים, כ-50 ישובים שנפגעו במסגרת הזאת, ונעשתה חלוקה על ידי מנהלת תקומה, בין הישובים שנכנס אליהם מס רכוש לבין הישובים שהם יישובי תקומה" שאמורים לקבל איזשהו טיפול נרחב יותר לאור הנזקים הכבדים שבוצעו בהם.

בנושא אסבסטים הדברים טופלו מול מס רכוש בכל היישובים שאינם יישובי תקומה לצורך העניין. וכרגע באותם 10 ישובים שהם נחשבים ישובים יותר קשים, הטיפול יהיה מעמיק יותר, בסטנדרט מעמיק יותר, נרחב יותר, ואלה הדיונים שמתנהלים היום בין מנהלת תקומה לבין משרד האוצר ומשרד המשפטים כדי לאפשר את העבודה הזאת באותם ישובים. אלה הם הדברים פחות או יותר, כאשר אנחנו מחכים לאותה החלטה תקציבית שתאפשר לנו לבצע את העבודות ההנדסיות שקשורות בין היתר בסילוק אותם מפגעים.

נראה לי שבסוף הולכת להיות תחרות בין מנהלת תקומה למנהלת בדרום שהקמנו פה היום אני חושב.

המנהלת שהקמנו פה היום?

כן, עם המועצות האזוריות.

הן של הצפון.

מי יצליח יותר לעשות את זה מהר. כן, של הצפון. רצית להתייחס לעוד משהו?

אולי לתקן טיפה, כי בחבל תקומה אני חושבת שכל הישובים נכללים בחבל תקומה, אבל יש אבחנה בין ישובים שנחדרו לבין ישובים שלא נחדרו ופה השיח עם משרד האוצר.

מכיר, הדיון ממשיח גם עם ועדת כספים על אותו נושא, אני חושב שהיה דיון אתמול או היום בבוקר?

אתמול אחר הצהריים אמור היה להיות דיון.

היה דיון בוועדת כספים, אני חושב שגם הבוקר היה דיון על זה, או אתמול אחרי הצהריים. כן.

אני דוד הויכמן, קצין להערכת סיכונים, כבאות והצלה. בכבאות והצלה קיימים נהלים ברורים ומחייבים להתנהלות באירועים עם מעורבות אסבסט, ולכן חשוב לנו, אם באמת היית עד, אדוני, להתנהלות לא תקינה, אני מבקש תאריכים ומיקומים, אנחנו חייבים לעשות בירור פנימי אצלנו, כי הנהלים האלו מחייבים והם אחידים לכל הארץ. זה בעצם מה שרציתי לומר, אני אודה מאוד.

אי אבקש שתעביר לו לאחר מכן את הפרטים והתאריכים.

את זה הצלחתי לשמוע.

אני מבקש שתעביר לו את זה בשביל שזה יהיה מטופל. את רוצה עוד התייחסות לפני שאני נועל את הדיון? בקצרה? כן בבקשה.

איתמר יפה, אני מנהל אגף תכנון וסוקר אסבסט באיגוד ערים לאיכות סביבה, גליל מערבי. אנחנו בין השנים 2015-2020 עשינו סקרי אסבסט ב-15 רשויות באזור המדובר פה בצפון, הגליל המערבי. העברנו את הממצאים כמובן למשרד להגנת הסביבה אבל בעיקר לרשויות. למעשה, המבנים האלה, אם זה בתי כנסת, אם זה גני ילדים, אם זה מוסדות חינוך ואחרים, תרבות, מי שאחראי עליהם זה הרשויות המקומיות, אנחנו עשינו עבורם את הסקרים, כולל מיפוי של סוג האסבסט, אם זה בגג, אם זה בחלון, אם זה אלמנט אחר, מה המצב שלהם, והמלצות כמובן, כמו שפורטו פה, כמובן הסרה, אבל במידת הצורך גם צביעה ושילוט ופרסום ודברים נוספים.

אנחנו סקרנו כ-1,400 מבנים, מתוכם ב-330 נמצא אסבסט, אנחנו מדברים על מעל 50,000 מטר רבוע. הרשויות, יש להן את המגבלות שלהן כמובן שהן ישמחו לתקצב כדי להחליף. חלק מזה הוסר וחלק אנחנו עדיין רואים. כך שמה שראית זה נכון, זה מקום שהוא נדרש בהמשך - - - אין ספק. זהו, זו עבודה גדולה לעשות את המיפוי הזה ואנחנו נשמח לעקוב אחרי ההחלטות פה ולקחת חלק במידת הצורך.

תודה. משרד הבריאות. ד"ר איזבלה. מה שנשאר לנו מהפעם הקודמת זה הנושא של ההסברה.

ד"ר איזבלה קרקיס, אפידמיולוגיה סביבתית, מנהלת המחלקה, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות. בנושא של אסבסט זה לא נושא חדש למשרד, כמובן שאנחנו אוספים נתונים גם מבחינת תוצרי פגיעה בריאותית וכמובן אנחנו שותפים גם בוועדות בין משרדיות בנושא מניעת חשיפת אסבסט וספציפית בנושא של התמודדות עם מפגעי אסבסט במצב הנוכחי, גם בדרום וגם בצפון.

התחלנו בעצם עם הפעילות שלנו כדי להיות הכי מובנים לאוכלוסייה כאשר מבחינתנו האוכלוסייה זה גם הציבור הכללי וגם אנשי מקצוע שאולי פחות חשופים למידע הבריאותי בנושא אסבסט. אנחנו מדברים קודם כול על איסוף חומרי רקע, שכן יאפשרו לנו לבסס את ההמלצות שלנו בצורה הדרגתית ונכונה. הכוונה בהדרגתית זה בעצם לסוגי קהל שונים, וכן לתת אפשרות למקד את ההבנה של הסיכונים הבריאותיים.

סליחה שאני קוטע אותך. אנחנו יכולים להיסחב בכל דיון על אסבסט ולהתחיל מההתחלה כמה אסבסט יש במדינת ישראל, אנחנו ביקשנו בוועדה הקודמת, ואני רוצה להבין, לראות, הנושא של הסברה, האם משרד הבריאות יוצא בקמפיין הסברה? אז תני לנו טווח.

אני אמשיך ואוסיף מספר משפטים כדי רק להבין את הסיטואציה.

בסדר.

אנחנו למדנו שבמקומות אחרים בעולם שכן היו מצבים של מלחמה, איך בעצם הייתה הגישה, גם מבחינה סביבתית וגם מבחינה בריאותית, ומצאנו שבמקומות כמו United nations שכן יש מספר דיווחים בנושא, ולמדנו שבמקומות אחרים בניגוד אלינו, הדגש יותר היה לאוכלוסייה באזורים מובנים, באזורים עירוניים. אצלנו המצב קצת שונה ואנחנו מבינים שיש פה משמעות לשיתוף פעולה ויצרנו קשר עם הגנת הסביבה. אנחנו נלך ביחד, אנחנו כבר קבענו את הפגישות בנושא, כדי שנוכל ללכת ביחד בקמפיין שיהיה רלוונטי ונכון למצבים הנוכחיים.

אם כך אני חוזר שוב למה שהיה בוועדה הקודמת. ברור לכולנו, ואני בזה אסכם אלא אם כן את רוצה להוסיף משהו?

אני אשמח להתייחס במשפט על העניין של הצביעה, גם כדי לא להסית את הדיון. בסוף, גם טיל וגם רסיס של טיל שפוגע בגג צבוע לא באמת מצמצם.

כן את זה הוא אמר. אבל הוא דיבר על הצביעה כמניעה להדף ודברים כאלה.

החובה היא למבני ציבור, החוק מבצע את האיזונים.

ובחוק אין חובה במבנים פרטיים על צביעה?

לא, זה באיזונים שנעשו. זה נכון שכשאנחנו מדברים על ציבור - - -

סליחה אדוני אם אפשר עוד משפט מבחינת השיקולים הבריאותיים שכן קשורים למצב הנוכחי? בעצם החשיפה לאסבסט היא לא רגעית, היא לא נקודתית, החשיפה לאסבסט עלולה לפגוע כך שאנחנו בעוד עשרות שנים עלולים לראות תוצרים בריאותיים, ומכאן גם אחד מהשיקולים של שיתוף פעולה על פעילויות של משרד כמו המשרד להגנת הסביבה כדי לצאת עם תוכנית מאוד סדורה ונכונה בהתאם לשיקולי ההסברה.

טוב, אני רוצה להתכנס לסיכום. ברור לכולנו, והתיאור שלך אדוני, הוא תיאור ברור, והתיאור הזה עלה בדיון הקודם בצורה מאוד ברורה. גם כמויות האסבסט שיש במדינת ישראל, גם שנשמעים מספרים כמעט אינסופיים והדרך להתמודד עם זה, ואני חושב שהמשרד להגנת הסביבה בדיון הקודם בהגינות אמר את זה. אמר רבותיי אין לנו פתרון, לא רק שאין לנו פתרון כסף, אין לנו פתרון אמיתי לטווח ארוך.

מה שהוועדה ביקשה בוועדה הקודמת ולכן התכנס הדיון הזה, זה איך אנחנו משתמשים במה שקורה כרגע כהזדמנות לפתרון חלקי. אף אחד לא ברח ואף אחד לא אמר שאין במרכז, דיברנו על זה בוועדה הקודמת, זה הוצג כאן בצורה מאוד אמיתית. מה יש במרכז, כמה יש, כמה יש במבנים פרטיים, כמה יש במבנים ציבוריים, כמה שהיה מידע, אבל מדובר על אותם סדרי גודל שאתה מדבר, לא היו הבדלים במספרים, אף אחד לא מתווכח על המספרים.

מה שאנחנו דיברנו זה בעצם על שלושה דברים, זה מה שדיברנו בוועדה הקודמת ולכן גם התכנסנו היום, ונצטרך לעשות עוד עבודה על הדבר הזה, כמו שאמרנו, עם ועדת הכלכלה, והמשך הוועדה של המשרד להגנת הסביבה, זה לקחת את ההזדמנות הזאת של מה שקורה בדרום ושל מה שקורה בצפון, ולנסות לראות כמה שאפשר למזער במסגרת ההזדמנות הזאת, אחד.

שתיים, ופה אני חוזר למשרד הבריאות, זה כן הסברה. הסברה גם תעזור הרבה למה שהעלה האדון, למודעות, למוטיבציה של אנשים בכלל להיכנס להחליף, כי אם לאנשים לא תהיה מודעות שהדבר הזה יש לו משמעות בריאותית, לאף אחד לא יהיה לו שום אינטרס להיכנס לעניין הזה. בסוף, אם אנחנו נעשה מספיק הסברה, אנשים יהיו מספיק מודעים וכמו שאמרתי, ננצל, לצערנו הרב אף אחד לא רצה להיכנס לסיטואציה הזאת, אבל הסיטואציה שמדינת ישראל נמצאת בה, וננצל את זה גם בדרום, גם בצפון, ננסה לנצל עוד הזדמנויות, כמו שאמרנו חשמל, כמו שאמרנו על לולים, שינוי המדיניות של משרד החקלאות, ננסה לעשות את כל הדברים האלה ביחד ולאגום איתם, אולי נוכל להתחיל לעשות את מה שצריך.

ברור שתוך כדי אם צריך לעשות הכול, כמו שאתה אמרה גם בנושא של צבע, ואם יהיו מודעים לזה אז לא רק אתה תבוא לצעוק פה בוועדה, אלא בוועדה הבאה יעמוד פה תור של אנשים שיבואו לצעוק עליי למה לא צבעו, זה בסדר גמור אבל צריך שתהיה מודעת לדבר הזה, ולכן הקמפיין הוא קריטי, הוא משמעותי, אנשים לא מודעים הם לא יודעים על מה מדובר, הם לא יודעים מהם הסיכונים והם לא יודעים ממה הם צריכים להיזהר.

אז מה שאנחנו מבקשים הם שני דברים, דבר ראשון אנחנו נפנה, אם לא אז אנחנו נעשה את זה לבד, אין לי שום בעיה אני יכול לקרוא גם לרשות החשמל לפה לוועדה, אנחנו נבדוק את זה עם ביטן, נעשה את זה ביחד כי הוא הוועדה המפקחת של משרד האנרגיה, זה אחד.

שתיים, נשמח לקבל עדכון ממשרד הבריאות והגנת הסביבה על נושא הקמפיין, מה הולך להיות הקמפיין לדבר הזה? ודיווח שלכם אם ייווצר איזשהו מעצור. לשני דברים אנחנו מחכים לדיווח, הנושא של משרד החקלאות, המפגש ביניכם לבין משרד החקלאות האם הגיע לאיזושהי הבנה, ואם יהיו בעיות עם קרן הניקיון תעדכנו אותנו שנדע על זה לפני כן, אבל אלו שני הדברים ותודה רבה לכולם, תודה רבה גם לך.


הישיבה ננעלה בשעה 12:05.