פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת החינוך, התרבות והספורט
25/12/2023


מושב שני

פרוטוקול מס' 122
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ג בטבת התשפ"ד (25 בדצמבר 2023), שעה 10:30

דאגה לבעלי החיים בשעת חירום

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן

יוראי להב הרצנו
ירון לוי
שלי טל מירון

טל גלבוע - יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים, משרד ראש הממשלה

תמיר גושן - ד"ר, מנהל השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חן הניג - ד"ר, ממונה לחוק צער בעלי חיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גלי דוידסון - ראש אגף הגנה על בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה

אבי צרפתי - יו"ר איגוד הווטרינרים ברשויות המקומיות

הילה קרן - מנהלת פעילות ציבורית, אנימלס

ענבל לב - ע' יו"ר, עמותות צער בעלי חיים

ענבל קידר - יועמ"ש, עמותות צער בעלי חיים

ארז וול - יועץ משפטי, תנו לחיות לחיות

יעל ארקין - מנכ"ל, תנו לחיות לחיות

יובל נבון - מנכ"ל, צער בעלי חיים רמת גן והסביבה

לזר ג'רסי - סגן יו"ר, ההתאחדות הישראלית לכלבנות

דקל ליפשיץ - נציג משפחות החטופים

ענבל - נציגת משפחות החטופים

רועי שפרניק - מנכ"ל קירות שקופים

שירה ישפה - ד"ר ראש חמ"ל חילוץ חיות בית קמה

ענת ליכטר פלד - ד"ר יושבת ראש ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית בישראל

ליאת מורגן - ד"ר, חוקרת רווחת בעלי חיים ומקימת אתר יד4

עינת יניב - ד"ר רופאה ווטרינרית

תמי סלע

יהודית גידלי

זיו אפללו - חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות

דאגה לבעלי החיים בשעת חירום

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את וועדת החינוך, התרבות והספורט, בנושא דאגה לבעלי חיים בשעת חירום. אנחנו היום שולחים את תנחומנו לחללים, רפואה לפצועים והחזרה כמה שיותר מהר לכלל החטופים. אנחנו כמו כולכם, קמים כל בוקר בידיעות קשות, יום קשה מחברו ואנחנו באמת, מקווים שכמה שיותר מהר נוכל להגיע למטרות שהממשלה הציבה לעצמה ושחיילינו יחזרו בריאים ושלמים בגופם ובנפשם. אני חושב שכולנו נחשפנו לברבריות של אנשי החמס וחבריהם, כלפי אזרחים, אבל לא רק, ראינו גם את האכזריות שלהם כלפי בעלי חיים, אם זה כלפי כלבים, חתולים, ירי בנשקים, נשקים שעד היום - אגב, גם בצפון – שמופגזים, חלק מהמגדלים שהיו חייבים לעזוב את הלולים שלהם, את הרפתות, מה קורה עם אותם בעלי חיים שנמצאים לכאורה לבדם, או כמעט וכמו שאמרתי ואני אומר את זה בכל דיון שקשור לצער בעלי חיים, יש לנו גם ציווי מהתורה, לבוא ולדאוג לבעלי החיים, לא פחות משאר מה שאנחנו צריכים לבדוק. בקשת הדיון התקבלה על ידי חברתי, חברת הכנסת יסמין פרידמן, יסמין, אני אתן לך לתת דברי פתיחה ואז נשמע איזשהו רקע מסגן השר ואנחנו נצלול לתוך הדיון, בבקשה, יסמין.

כיוון שהזמן שלנו ממש ממש קצר ויש כל כך הרבה אנשים שרוצים לדבר, אני אעשה דברי פתיחה ודברים קונקרטיים כדי שנתקדם כמה שיותר מהר, אם תוכלו להעלות את המצגת ממש קצרה. לפני שאני אתחיל, אני רק אגיד באמת שאנחנו כולנו מקווים שגם האחיין של טל, יחד עם כל החטופים, יחזרו במהרה, אנחנו קמים עם זה, אנחנו ישנים עם זה, אנחנו לא מפסיקים, אצלי זה יושם יום ולילה, אני יודעת שגם תיכף תרצו לומר כמה דברים ובשמחה. החל מהשבת השחורה, מה שקרה זה שבאמת מהר מאוד קמו כל ארגוני בעלי החיים, יחד עם כל הפעילים והבינו שאנחנו נמצאים במצב חירום, גם עם בעלי החיים. משפחות שנאלצו לעזוב במהרה ולא יכלו לקחת איתם את בעלי החיים, בעלי החיים שברחו מפחד בגלל הפיצוצים והרעש, גדר שנפרצה והתחילו לזרום המון המון כלבים, גם מרצועת עזה, מדינת ישראל התמלאה בצורך דחוף ומהיר לטיפול גם בבעלי חיים פצועים ומה לעשות, הפעילים והעמותות הם הכי מהירים, הכי יעילים, אין להם לעבור כל מיני שלבים ואישורים ותקציבים והם באמת, יצאו לשטח, יש כמה חמ"לים, אני חלק מאיזה חמ"ל שיש בו איזה 300 איש, אבל באמת, יש הרבה חמ"לים ובעקבות מה שראיתי מה שקורה בשטח, בעקבות פניות של פעילים, באמת הוצאתי מכתב ראשון למשרד החקלאות, בבקשה ראשונה, תעצרו כרגע את הכניסה של הכלבים הגזעיים לארץ, בזמן מלחמה, אחד, מהסיבה שהמדינה שלנו מפוצצת גם ככה, בשגרה אנחנו לא מצליחים להתמודד עם כמות הכלבים, אז בטח ובטח בחירום, יש לנו הזדמנות שנייה, לעצור כניסה של כלבים גזעיים, לא ייקרה כלום. קיבלתי תשובה מנומקת שחתום עליה המנכ"ל ולצערי הרב, באמת, כאילו התשובה היא כל כך, כל כך לא קשורה למציאות שאין לי מילים ואני שנייה בקצרה אתן, המשרד טוען שזאת פגיעה לא מידתית בזכויות, אז ראשית זו פגיעה סופר מידתית בזכויות - - -

זכויות של מי? של בעלי חיים?

לא, של בני אדם, להזכירכם המשרד המחלקה הזאתי, אמורה לטפל בזכויות ורווחת בעלי חיים, לא בזכויות ורווחת בני אדם, זו המחלקה היחידה במדינה שאמורה לטפל אך ורק בזכויות וברווחת בעלי החיים, אין עוד כאלה. אחר כך נטען שההוראה תוביל לפגיעה באזרחים שהם בעלי כלבים שחוזרים מחו"ל, אין שחר לדברים האלה, תקנה 25 לתקנות הייבוא, מאפשרת פטור, ניתן לעשות בה שימוש בעניין הזה, השר היה יכול לקבוע את הפטור, סגן השר, הצוות המקצועי, זה כל כך פשוט ולבסוף הטענה הכי מגוחכת ובאמת חשוב שהדבר הזה פה, ככה כותבים לי במשרד החקלאות, אין קשר בין ייבוא כלבים לישראל, לבין היקף האימוץ של כלבים נטושים. עכשיו אני רוצה להראות לכם את השקף הזה מראה שבשנת 22 עד 23, נרשמו כ-50 אלף כלבים במדינת ישראל, מתוכם רק 25 אחוז הם כלבים מעורבים, כל השאר הם כלבים על-גזעיים, מאיפה מגיעים הכלבים האלה? מחוות הרבעה, מאיפה מגיעים כל הכלבים של החוות הרבעה? מאיפה הם מגיעים? המגיעים מחו"ל, הם מגיעים מהארץ, משרד החקלאות לא נקף אצבע בשנים האחרונות, לסגור את החוות האלה, לחוקק משהו על החוות האלה, לאכוף משהו, אז איך משרד החקלאות יכול לטעון שאין קשר בין בעלי חיים גזעיים שנכנסים לארץ, לבין זה שזה פוגע באימוץ כלבים מעורבים, אני לא מצליחה להבין באמת את התשובה הזאתי, המנכ"ל כאילו אני לא מבינה איך אתם עונים בשם המנכ"ל על הדבר הזה.
המכתב השני שהוצאתי, מבקש להוציא קול קורא, לתמוך בעמותות צער בעלי חיים ובפעילים שעושים את הרוב העבודה, אני רוצה להעלות לכם פה את הטבלה שמשרד החקלאות שלח, אלו כלבים שירו עליהם, אם יהיה לנו זמן נחזור להמתות בכלביות. משרד החקלאות שלח את הטבלה הזאת, הוציא 140 אלף שקלים, תיכף תראה כמה אחרים הוציאו, אוקי? משרד החקלאות הוציא בחירום 140 אלף שקלים, כל עמותה הכי קטנה, הוציאה סכום יותר גודל מזה, הכי קטנה, אלה שני הנושאים העיקריים, אבל בסופו של יום, אין שום תוכנית חירום לפינוי בעלי חיים, כל בעלי החיים, גם במשקים, גם כלבים, גם חתולים, בשעת חירום, לדעתי לא הייתה תוכנית כזאתי, אני חושבת שחשוב שתהייה כזאת, זה אחד, שתיים, די, הגיע הזמן לטפל בנושא ריפוי הכלבים, במיוחד בצפון ובדרום, עשרות אלפי כלבים בריאים מומתים ודבר אחרון, אני יודעת שאתם תצאו בבשורה, אתם עכשיו הודעתם על שחרור של 2.1 מיליון שקלים, לטובת נושא טיפול בעלי החיים בחירום, לטובת עיקור, סירוס, השאלה שלי רק, לאן תלכדו אותם? כל תחנות ההסגר בדרום בתפוסה של ממוצע 180 אחוז - - -

ממש לא נכון.

טוב, אז אם יש לך נתונים אחרים - - -

בואי לבאר שבע עכשיו, 50 כלבים במקום 200, תסתובבי.

אלה הנתונים שאני קיבלתי.

אז הנתונים שלך הם לא נכונים, את צריכה להסתובב.

לא מדויק מה שיש פה בשקף.

זה משרד החקלאות שלך, זה לא אני.

אני ווטרינר וכשמגיע אליי כלב מעורב, שיצו מעורב, אני לא רושם מעורב, אני רושם שיצו, כי ככה רשום במשרד החקלאות, אז כל הנתונים האלה מפוברקים ולא מדויקים.

אלה נתונים של משרד החקלאות. אוקי, יש בעיה לנצל את ה-2.1 מיליון שקלים, אני הייתי מעדיפה שאת הכסף הזה, תפנו לתוכנית סדורה לצמצום.

תודה רבה. משפחות החטופים, בבקשה.

אהלן, נעים מאוד, שמי דקל ליפשיץ, אני הנכד של עודד ליפשיץ. הייתי פה גם שבוע שעבר, ראיתי את מה שביצעתם, לטובת אותו שדרן ארגנטינאי שהיה פה, אני חייב להגיד שזה היה מאוד מאוד מרגש, מאוד מרגש לראות את התמונות עדיין נוכחות פה, מאוד מרגש לשמוע אותך פותח את הוועדה, בכמה מילים על החטופים ואני אישית אומר לכם, אני נכנס פה לכל הוועדות וזו הוועדה שהכי מקפידה על הנושא, אז אני ממש ממש מודה לכם, דבר ראשון על זה. חשוב לי לציין דבר ראשון, כפיר ביבס כבר לא בן עשרה חודשים, הוא בר בן 11 חודשים, עבר עוד חודש. אנחנו נמצאים לקראת סופו של השבוע ה-12 שאנחנו בלי החטופים שלנו ואתם מתעסקים פה בהמון המון נושאים מאוד חשובים, אני לא מוריד מהערך, אני אוהב חיות, אוהב כלבים, מאוד מעריך את המאבק הזה, אבל יש לנו פה חיי אדם שעדיין לא נאבקנו עליהם מספיק.

אפשר גם וגם.

אפשר גם וגם, את צודקת לגמרי, אבל חשוב לי עדיין לשים את העסק בפרונט, כי - - -

צודק במאה אחוז.

זה צריך להיות דבר ראשון, הדאגה הראשונה שלנו ומן הסתם, אפשר גם וגם, אבל חשוב לי להגיד שאנחנו נמצאים פה מידי ימי שני, מגיעים לפה כמה שאנחנו יכולים, אתם נמצאים פה 24/7, כי זו עבודתכם, אנחנו מבקשים את ההירתמות שלכם, מעבר לישיבה שלכם בוועדה, את אותם נתונים שאת צריכה לקבל ממשרד החקלאות, לבקש נתונים גם מהקבינט, להתחיל להפעיל עליהם את הלחץ שלכם, בתור חברי כנסת, לתפוס אותם במסדרונות, כשאנחנו לא נמצאים פה לעשות את זה, שתוכלו לתת לנו את היד גם בזה, זו בקשה הכי מבנאדם לבנאדם, יהודי ליהודי, אזרח לאזרח, זה ישראלי לישראלי, יותר נכון, כי כולנו בדבר הזה ביחד, זה לא רק היהודים ובאמת, אנחנו כבר מותשים, אנחנו ממש ממש מותשים, ממש, אנחנו, המשפחות כבר אנחנו מרגישים את זה, אנשים כבר מאבדים את העשתונות, זה לא נגמר רק בפעימות הראשונות, אנחנו כל כך מחכים לעסקה הנוספת הזאתי ואנחנו באמת, זה כבר הגיע מים עד נפש, כאילו זה לא הגיוני כבר, אני לא יודע מה מצבו של סבא שלי, כבר יותר מידי זמן, לא יודעים מה מצבם של כל כך הרבה חטופים שמה, כולנו פשוט כבר קורסים, כבר לא יודעים מה לעשות, לא ישנים בלילות, לא ישנים במיטות, אנחנו ישנים בכיכר החטופים, אנחנו ישנים בבגין, רק בצעקות כל הזמן, בבקשה, מתווה כבר, איפה החטופים? איפה הם בבית? פשוט צריכים אותכם איתנו בכל שנייה וגם מחוץ לוועדה הזאתי, זה מה שהכי חשוב לי להגיד. תודה רבה.

אני ענבל, אני בת דודה של טל, אז בנושא של הוועדה הזאתי, הכלבה של טל, לייזה, או שהיא נרצחה באירוע של השביעי באוקטובר, או שהיא נחטפה לעזה, אבל השבב לא מוצא אותה, כלבה שהוא הציל אותה עם רגע עקומה, כי זה טל, זה להציל, אז אני אספר על טל בקצרה, אבל עוד לפני כן, אשתו של טל, עדי והילדים שלהם, נווה ויעל, גם כן היו בשבי והם חזרו מהשבי, בגוף, בנפש, אני יכולה להגיד שבלי אבא ובלי הבעל, הם לא פה, אז שאתם נותנים 2.1 מיליון שקל לבעלי החיים שזה חשוב, תזכרו שיש אנשים שאין להם בית לחזור אליו, כי הבית שלהם נשרף ונבזז וגנבו להם את הרכבים וגנבו הכול, אז נכון, בעלי חיים זה חשוב, חיי אדם זה חשוב יותר. אני פונה אליכם היום, זאת לא הזכות שלכם, זו החובה שלכם, להחזיר לנו את האהובים שלנו הביתה, אין להם עוד שנייה לחכות, כשאנחנו יושבים פה בשולחן ויש מים, להם אין, אנחנו יודעים מעדויות, אני יודעת מעדות ראשונה, מה שנקרא, מאשתו, שנתנו להם מנה אחת לחלוק שישה אנשים, כי הם נחטפו, עדי אשתו של טל, שני הילדים שלהם, אמא שלה, דודה שרון והבת דודה נועם, הם חלקו מנה אחת, האימהות לא לקחו אוכל בשביל שיהיה לילדים, זה תקופה אחרת בהיסטוריה שאנחנו מדברים עליה, אבל זה גם התקופה של 2023, אנחנו כבר לא מדברים על 1941 במדינות אחרות, זה קרה פה וזאת החובה שלכם להחזיר לנווה וליעל את אבא שלהם הביתה, כי כשיעל ביקרתי אותה בבית החולים והיא שאלה, מתי אני משחקת עם אבא ואין לי תשובה לתת לה, כי המדינה לא נותנת לי תשובות, אם הוא בכלל חי.

זה נחמד מאוד לתת כל כך הרבה תקציבים לבעלי החיים, בואו נזכור שיש אנשים, זה לא רק תמונה, כל אחד זה עולם ומלואו, כל אחד זה משפחה, זה בן, זה אח, זה בן זוג, זה בן דוד, זה חבר, זה שכן, החובה שלכם זה להסתכל עליהם ולא לשכוח וכן, תודה על מה שאתם עושים, באמת, זה לא מובן לנו מאליו שיש מאחוריכם את התמונה של הביבסים וגם הם ושירי וירדן היו צריכים להיות בעסקה, אגב, הקודמת, שירי והילדים היו צריכים להיות בעסקה הקודמת שאיכשהו לא קרתה, כשעדי והילדים חזרו אז היינו בטוחים שביום הבא זה יהיה שירי והחמודים שלה, אז לא, אז לפני שאתם נותנים איזשהו תקציב למשהו שהוא לא החטופים והמשפחות שלהם והחזרה של החטופים שחזרו לחיים, תחשבו עליהם, עם כל הכבוד לכלבים ולחתולים ולחמורים ואני כבר לא יודעת למי עוד, יש פה אנשים ואנחנו יודעים שקודם כל זה אנשים, קודם כל זה חיי אדם, אחר כך זה כל השאר, ברמה של בית, ברמה של סוודר, זה האלה שחזרו ולגבי טל ולגבי עודד סבא של דקל, חטפו אותם מהמיטות, היה קיץ והם היו עם ביגוד קצר, כולנו כבר עם מעילים ואנחנו יודעים שגם בעזה קר וגשום ואנחנו לא יודעים בכלל, אם הם ישנים עם נגיד שמיכה, או שזרקו אותם על איזה רצפה כמו לכלוך שזורקים לפח, זה המשפחות שלנו, זה הדבר שהוא הכי חשוב, אסור לרגע אחד להוריד אותם, לא מסדר היום, לא מהאג'נדה, מכל מקום, כל דיון, כל מליאה במקום הזה צריכה להיפתח עם תמונה של 129 ולא רק של טל ולא רק של עודד, אתם צריכים לקום בבוקר וללכת לישון בערב עם 129 אנשים שכבר 80 יום היום זה שמונים יום הם לא בבית ואנחנו סומכים עליכם שאתם תחזירו אותם הביתה, זאת החובה שלכם, זו הזכות שלנו לקבל אותם בחיים, אבל זו החובה שלכם להחזיר לנו אותם לפני שמונים יום ולא בעוד שמונים יום. אנחנו נלחם כמה שצריך, אני לא יודעת, אם הוא עוד יכול להילחם וטל הוא חזק מנטלית והוא חזק פיזית, אני לא יודעת כמה הוא יכול להילחם מרבע פיתה ביום וזהו, אני לא יודעת, אם הוא בחיים בכלל, כי כשחטפו את טל, הם הכניסו אותו לתוך בגז' של אוטו והוא צעק, תעבירו אותי פנימה, אין לי אוויר, אני לא יכול לנשום, זה אנחנו יודעים מעדות של מי שהיה איתו ברכב הזה והצליח לברוח. אז שאנחנו מדברים על 2.1 מיליון שקל - - -

זה כלום.

זה לא משנה.

זה כלום.

כל בוקר תקומו, תזכרו שילדה בת שלוש שהייתה בשבי, שזה דבר שאני בכלל לא מאמינה שאני אמורה להגיד אותו, אבל הבת שלו בת השלוש שהייתה בשבי וחזרה מהשבי והיא רוצה לשחק עם האבא שלה, תקומו עם זה כל בוקר, תלכו לישון עם זה כל לילה ותגידו את הדברים למי שצריך להגיד, אין להם עוד רגע אחד לחכות, אין להם, הם חייבים להיות בבית ועכשיו ובחיים, אנחנו רוצים אותם בחיים. תודה רבה.

תודה רבה, אני רוצה להגיד לך שאין לי ספק שכלל חברי הכנסת מתוקף תפקידם, כל אחד פועל בדרכו, אני יכול להגיד שנמצאת פה גם טלי, אני כיו"ר קבוצת ידידות ישראל צרפת, אני על הערוץ, אם זה במכתבים, אם זה בשיחות טלפון, גם עם יו"ר קבוצת ידידות בפרלמנט הצרפתי, מתיו לופב ועם יו"ר הפרלמנט הצרפתי, גברת יעל פיבט ואנחנו עושים את מירב הלחץ, פה ממשלת ישראל וממשלים אחרים בעולם, מה שקשור אליי, צרפת ושוויץ בעיקר ואנחנו לא מרפים, זה יומיום, שיחות זום, שיחות, יוזמות ואנחנו לא נרפה ונמשיך עם הלחץ הזה, עד שכולם יחזרו הביתה ואני מקווה בריאים ושלמים. סגן שר החקלאות, בבקשה.

ראשית בוקר טוב ושלום לכולם, אני דווקא בוחר להתייחס לדברים המרגשים ששמענו כאן, בלי ספק שכולנו חדורי מטרה אחת ברורה, שחייבים לעשות את הכול, אבל באמת את הכול, כדי שאותם אלה יקרים, יחזרו הביתה, אנחנו כולנו, ללא יוצא מן הכלל, מבינים שבאמת, הממשלה והעומד בראשה וכל השרים כולם, כולם יודעים דבר אחד, שאין ניצחון, ללא השבת השבויים, קודם כל, הבייתה, הם צריכים להגיע כל אחד למחוז נחלתו, לילדים שלו, להורים שלו, למשפחה שלו ומה שראינו בהשבת השבויים, זה היה פשוט בשוב השם את שיבת ציון, היינו כחולמים, זה היה פשוט חלום מתוק, לראות את הפעימה הראשונה של אותם אלה ואנחנו כן רוצים לראות עוד את הפעימות הבאות מידיות שקורות. אני דווקא מצטרף לדבריו של ידידי, חבר הכנסת יוסי טייב שהוא עושה גם מאמצים מאוד רבים והשפה הצרפתית שלו היא רק יתרון כדי לרכך את מי שצריך לעשות, שהם יפעלו יותר למענינו ולמענכם, אבל לא רק הוא, אני חייב לציין גם כן את יושב ראש התנועה שלנו, הרב אריה דרעי שבאמת בכל הזדמנות, גם בבור וגם מחוץ לבור, בכל מקום אומר את עמדתו הברורה ביותר וגם מנחה אותנו, את 11 חברי הכנסת, שרים, מפלגה, בכל אופן גדולה ומשמעותית בכל מקום, להצטרף לכל יוזמה של אותם משפחות יקרות הללו שבעצם, יש להם את החטופים, את אותם שבויים, זה מעבר לנושא הבוא נאמר, המיסטי שאנחנו פועלים בו, אם זה נושא של תפילות ודמעות שזה באמת, מבחינתנו חשוב לא פחות, כי אנחנו בכל אופן כעם יהודי מאמינים בתפילות ואני שמח שבאמת כולם מתפללים, כולם, גם ברדיו, בכל מקום מזכירים את הנושא הזה של להתפלל ואני באמת, שמח שבחלק הזה אנחנו תורמים עד כמה שאפשר, גם נשים צדקניות שבהדלקת נרות שבת, מקבלות עליהם הרבה דברים, רק כדי שיחזרו, עשו גם כן מאות, אם לא אלפים של הפרשות חלה, למען אותם חיילים, עושים תפילות, בכותל המערבי, בכל מקום ומקום, הם על ראש שמחתנו.

אני בעצמי גם גבאי של בית כנסת, כל שבת ושבת, לפני פתיחת ההיכל, להוציא את הספר תורה, נעמדים, אומרים פרקי תהילים, תפילה מיוחדת שחוברה לנושא הזה, למען השבויים והחטופים וגם כל בוקר, לאחר התפילה, ארבע פרקי תהילים, כלומר אנחנו לא נחים, זה אצלנו צרוב חזק בזיכרון ואני מאמין שכמו שאנחנו עושים את זה, רבבות עושים את זה, אבל דבר אחד בטוח שמבחן התוצאה, אני מקווה שבעזרת השם, מה שהיום מדברים וזה משמח מאוד מאוד שמדברים כבר על פעימה, על עסקה נוספת וזה דבר שקצת מעודד אותנו. יש לנו הרבה חברים טובים שגם כן הזיקה היא מאוד קרובה, אני רק מזכיר את טל שבעצם, האחיין שלה נמצא שם בתוך השבי והיא באמת איתי כבר בקשר הדוק כבר זמן רב, בנושא בעלי החיים שאנחנו ביחד משתפים פעולה, היא כיועצת ראש הממשלה בנושא. אני רק רוצה לומר משפט אחד, בזה אני מסיים את הנושא הזה, כשהתחילו הידיעות לצאת החוצה, לגבי כל הפרעות שחווינו בשמחת תורה, אני לא קורה לשבת הזאת שבת שחורה, אני קורה לזה, מציאות שחורה, השבת עצמה היא לבנה וזכה, אבל המציאות השחורה שאנחנו נתקלנו בה, זה דבר שלא יאמן ואז אני חייב לומר שאני הייתי בלמעלה מ-150 בתים, אם זה לנחם אבלים ואם זה לוויות וכל הדברים האלה, זה פשוט לא יאומן, אבל באחד המקומות ששם ספדו לאחד הנרצחים, אז אותו מספיד בא ואמר, הם התנהגו כמו חיות, אני עצרתי אותו ואמרתי לו, אני מבקש אל תיתן את הדימוי הזה, כי אתה פוגע בחיות, כי גם חיות לא מתנהגות בצורה כזו, גם לחיות יש קודים, איך להתנהג, עוד לא ראינו אף פעם שאריה טורף אריה.

ההתנהגות הברברית הזו שנעשתה כלפי החטופים, אם זה על ידי רציחה והנושאים האחרים, אבל ראינו את דפוסי ההתנהגות שלהם, גם כלפי בעלי החיים, לבוא לירות, הרי יושב ראש הכנסת כינס אותנו לראות את סרטון הזוועה ולא כולם באו, אבל אני כן הכרחתי את עצמי כן להגיע, כי אמרתי, אם אני רוצה לדברר את המדינה בכל מיני מקומות, בתקשורת, אני חייב לראות מה היה ולא מכלי שני, אבל כשאתה רואה שמה את הברבריות שלהם כלפי החיים וגם כלפי בעלי החיים, לירות בכלבים, לירות בבעלי חיים, פרות וכל הדברים האלה, זה פשוט לא יאומן, לא יאומן איזו התנהגות כזאתי, לכן אני שוב פעם, היה עכשיו גם כן דיון בוועדה לעובדים זרים, אמרתי בצורה הקטגורית, אנחנו רוצים באמת עובדים זרים ולא מאותם אלה הפלסטינאים שבאו, עדיין יש לנו טראומה מההתנהגות הזאתי שמלווה אותנו גם, אבל אני אומר שוב פעם, המשפחות היקרות, באמת אנחנו איתכם, תאמינו לנו שבאמת כל אחד מאיתנו חש בן משפחה איתכם, תמשיכו לצרוב לנו את זה בתודעה, תמשיכו להגיע, שוב פעם, אתם עושים עבודה מקסימה בנושא הזה של התודעה ואני מקווה שהתוצאות באנה תבואנה, כי באמת יש פה אנשים שכואב להם הנושא.

במעבר חד, אני רוצה לעבור לנושא הזה של בעלי החיים, אכן כן, באמת, אני מבין את זה שאנחנו חייבים גם לשמר את בעלי החיים וזה בסדר, אנחנו עושים את זה כל השנים וצריכים לעשות את זה כל השנים, אבל שוב, אנחנו גם כן ואני אמרתי את זה כמה פעמים גם כן לחברת הכנסת פרידמן, שיש לנו הרבה שיחות וישיבות מאוד ארוכות, אמרתי לה את זה בצורה הברורה ביותר, אני עם העמדות שלך, אני מסכים עם הרבה מהדברים שאת אומרת ועם העמותות ועם הדברים ואני מומנה במשרד על נושא של צער בעלי חיים ורווחת בעלי חיים ואני לא צריך לבוא ולהביא לכם פה את כל התנ"ך, כדי שתאמינו כמה התורה מכבדת את עולם החי וכמה היא דואגת לו, את יודעת מה והוכחתי לך קצת יותר קיצוני, בנושא להאכלת בעלי חיים שקודמת להאכלת האדם עצמו שזה דבר שבאמת מוכח בתורה, אבל דבר אחד אנחנו תמיד נמצאים פה בצומת מסוימת שאני חייב להדגיש, שחיי אדם קודמים לחיי בעלי החיים, לא יעזור מסיבה אחת, כי אם פונים אליי כעת אנשים ואומרים לי, תשמע, ישנם חמורים שנמצאים ברצועת עזה, צריך להכניס אותם לארץ, מכל מיני שיקולים כאלה ואחרים ואז אני באמת, בהתייעצות מקצועית בנושא הזה, מסביר בצורה הטובה ביותר, אי אפשר להביא אותם, הם נושאים מחלות, הם יכולים לבוא לגרום לנו, אנחנו לא נסכן את חיי החיילים שלנו היקרים, בעבור זה שצריכים להביא עוד כמה חמורים שנמצאים משוטטים פה ושמה, יש גם גבולות, עד כמה אנחנו יכולים להכיל את הנושא החזק והגובה הזה והגדול הזה, של צער בעלי חיים, לכן - - -

אדוני, סגן השר, מה שביקשתי הוא בתוך מסגרת הגבולות, לא ביקשתי לסכן אף אחד, האמן לי.

אני אומר לך שוב, יסמין - - -

קיבלתי תשובה שלילית על כל דבר.

יסמין, אנחנו פה נמצאים בדיון ואנחנו נגיע, אי אפשר לברוח, אנחנו נגיע גם לדברים החשובים שאת אומרת, רק אני אומר, כדאי שנציב גבולות לנושא הזה, כי אני לא חושב שכל דבר אפשר לנופף עם הדגל הזה של צער בעלי חיים, כי אנחנו חייבים גם כן לדעת שיש שם בעיות שאנחנו חייבים גם בהם לטפל. עכשיו לגבי הבשורה הטובה הזאתי של ההשקעה, אני חייב לבוא ולומר שזה פרי עבודה, מאמץ שנעשה במשך זמן רב - - -

זה פרי תקציב שקבוע בחוק, סליחה.

יפה, אבל זה תקציב, החוק הזה הוא מגיע מתוך זה שגם כן אנשים עובדים עליו, אדוני, יש פה שר, יש פה אנשים ש- - -

חוקק ב-2017.

סליחה, ה-2017 הוא ממשיך, אתה יודע בדיוק שהרבה דברים קוצצו וזה לא רק שלא קוצץ ואנחנו תמיד פועלים רק לדבר אחד, לתת ולתת, כי אני חושב שהנושא כשלעצמו הוא מבורך, אני רק שמתי פה גדר, ברקס קטנצ'יק, כי לפעמים הבקשות שפונים אליי, או הבקשות שהגיעו ואני בעד, גם טיפלנו וגם גברת גלבוע שביקשו מאיתנו לשלוח את אותם פקחים למקומות מסוכנים ביהודה ושומרון, להציל משמה - - -

אני לא ביקשתי.

לא אמרתי שאת, אמרתי שגם אני טיפלתי ועדכנתי, אבל בסופו של דבר, אנחנו גם כן שמים בגבולות, לשמור גם על הפקחים, לשמור על הכול ואנחנו פה כדי לטייב יותר את הנושא הזה, בשביל זה יש פה את יושב ראש הוועדה הנכבד יוסי, שבאמת אנחנו מקבלים ממנו הרבה מאוד תובנות בנושא ואנחנו פה כדי לשמוע להאזין ולטפל, נמצאים פה אנשי המקצוע, דוקטור תמיר גושן, גברת חן עייני וכל הצוות שלנו של המשרד שנמצא פה, כדי לעזור כל מה שנדרש וכמובן, יועצת ראש הממשלה שהיא מקפידה להגיע לכל דבר. תודה רבה.

אדוני סגן השר, האם המשרד כינס, או תכנן איזושהי תכנית חירום, או לזמן חירום בתוך המשרד, סביב הנושא הזה של צער בעלי חיים?

תראה, אנחנו יושבים מפעם לפעם, ישיבה אחרונה שהייתה דווקא לפני מספר חודשים אמנם, אני חייב לעדכן את זה, אבל זה דווקא עם יסמין חברת הכנסת, עם הצוות המקצועי שלנו, על החוקים הברוכים שלה, ישיבה משמעותית אצלי, כמעט כמה שעות ובוא נאמר ככה, כל דבר שמגיע אלינו, מטפלים בו, בנושא הזה היו לנו כמה נקודות טובות שטיפלנו יחד, עם נושא הכלבים עם אותו מקום שנתנו צו סגירה, בגלל ההתנהגות הבלתי הולמת כלפי הכלבים וכו' וכו', זוכרים את זה טוב מאוד, אנחנו מתכנסים מפעם לפעם, לפי דרישות, בנושא הזה, הייתי מציע גם כן, אדוני היושב ראש, נמצאים פה באמת, אנשי המקצוע, לרדת איתם לפרטים, דוקטור תמיר גושן, אלוף, מכיר כל פרט, כל דבר, אני אשמח שגם אותו תשאל את השאלות הספציפיות, אני כאן רק כדי לגבות את עמדת המשרד.

כן, כן. דוקטור תמיר גושן, רק לפני, תוכל להתייחס, אני חושב שמן הראוי היה, אם עדיין המשרד לא עשה זאת, לתכנן לצאת עם איזושהי תוכנית חומש לזמן חירום, אני אומר עוד פעם, במידה והמשרד לא עשה זאת, כדאי שהמשרד יכין תוכנית כזאת, למרות, יכול להיות שהתוכנית הזאת תעלה כספים ואין אותם למשרד שזו גם אפשרות, אני מציע שתוכנית כזאת, כן תהיה קיימת ובמידה ויש בעיה תקציבית, אנחנו פה, חברי הכנסת, וועדה, סגן השר, כדי לבוא ולקדם.

אנחנו נספר ליושב ראש, מה כן התחלנו ומשמה נוביל את זה.

התקיימו מספר דיונים עם רח"ל בנושא פינוי בעלי חיים, עם בעליהם. כשהיינו אמורים לעשות פיילוט, גם להפצת מסרים, בתקופה הזאת של סוף השנה, התוכנית לא הגיעה לידי הבשלה, אבל התפיסה הבסיסית הייתה שבעל חיים מתפנה עם הבעלים שלו, כל נושא התקצוב המתקנים, הפיזור של אנשים למקומות שמוכנים לקבל בעלי חיים ומקומות שלא מוכנים לקבל בעלי חיים, כי גם בזה נתקלנו והמשרד, בעיקר המשנה למנכ"ל ומנהלת אגף רווחת בעלי חיים, היו בקשר מתמיד עם המלונות בהתחלה שלא הסכימו לקבל בעלי חיים, כל הדברים האלו, לא הגיעו לידי הבשלה, אבל תוכנית פעולה עם רחל, בנושא של איך להתנהל עם חיות מחמד, הייתה כבר לקראת סוף כתיבה והגיעה לבשלות בינונית נקרא לזה, לא בשלות מלאה, אז זה לגבי נושא של טיפול - - -

ממשיכים לעבוד על התוכנית הזאת, גם בזמן הזה?

כרגע לא ממשיכים לעבוד על התוכנית הזאת, כי יש דברים דחופים יותר, אנחנו כרגע בעת חירום, אנחנו מוצפים בטיפול בדברי חירום - - -

זה חלק מהחירום.

בחירום אנחנו מטפלים, תיכף אנחנו נגיע לנושא של יישום, כי בסוף אנשים התפנו עם בעלי החיים שלהם והתקציב של 200 אלף שקל שהוקצה בהתחלה ולדעתי הסתיים כולו מזמן כבר, הוקצה בעיקר לתמיכה באנשים שהתפנו עם כלביהם, לאספקת מזון ועוד ציוד וזה אגב, תקציבים גם זה וגם ה-2.1 מיליון שקלים שהוקצו באופן נקודתי, לטפל בכלבים שחדרו מרצועת עזה - - -

תמיר, אתה יכול לפרט איך מתאימה התוכנית?

הוקצו 2.1 מיליון שקלים, לשלושת הרשויות, של מערב הנגב.

איזה רשויות?

נגב מערבי, חוף אשקלון, אשכול ושער הנגב כשהתקציב כולל הערכה של טיפול ב-500, לכידה שלהם, 20 ימי הסגר, כולל שינוע וטיפול רפואי, הסירוס, העיקור, סימון וחיסון כנגד כלבת, ניהול תפעולי ותוספת של כוח אדם מקצועי לתגבור המחלקות הווטרינריות וגם רכש של ציוד קבוע ומתכלה. הערכה היא שיש כ-500 כלבים, אבל צריך לזכור שהכלבים האלה זה לא כלבים שניתנים לאימוץ באופן מידי וחלקם גם לא יהיו ברי אימוץ, הכלבים האלה תוקפים אנשים, טרפו עגלים ברפתות, הם תקפו אנשים שניסו לחזור לבתים בכפר עזה, אני יודע לפחות על חייל אחד שננשך והיה צריך לקבל טיפול אחרי חשיפה.

אבל נשאלת השאלה, אמרת שזה לעשרים יום, אז מה קורה אחרי עשרים יום, אם אלו לא ברי אימוץ, מה יהיה אחרי עשרים יום?

חלק מהכלבים האלה יצטרכו ואני אומר את זה בצורה הכי ישירה, כלבים שיעברו טריאז' והם לא יהיו ברי אימוץ, יצטרכו להיות מורדמים.

מורדמים, אז זאת השאלה.

זה כל הכלבים בישראל ככה, אין פה שום דבר חדש.

אני סך הכול מנסה - - -

אין שום בעיה, אני רק אומרת שאף אחד לא יחשוב שיש פה דברים חדשים, אין פה שום דבר חדש, מלבד התקצוב הזה של ה-2.1 מיליון, שזה בדיוק בשביל הדבר הזה, אבל בשבוע שעבר, לכדו 18 כלבים מבארי, יש לציין פה גם את הצבא שעוזר מאוד למשרד החקלאות ולווטרינרים הרשותיים וחלקם כאלה וחלקם כאלה, הכלבים שהם כן ברי אימוץ, יצאו לבתים.

לא בטוח שהם יצאו בתים אחרי עשרים יום.

איך את יודעת?

אני לא יכולה לדעת, כמו שאת לא יכולה לדעת ולכן אני שואלת. מה קורה, האם המימון הוא עד עשרים יום ואחרי עשרים יום אם לא מוצאים להם - -

לא, זה הסגרה של עשרים יום.

זה מה שאני שואלת.

זה בידוד, עשרים יום בידוד כלבת.

צריך להבין דבר כזה, קודם כל, כלב שהוא כלב ללא בעלים, שלא חוסן מעולם, חייב בתצפית של 15 ימים, כי זה אזור ללא סיכון גבוה לכלבת, העלאה ל-20 יום, על מנת שהוא ייקבל שני חיסוני כלבת, לפני שהוא ישוחרר החוצה, בסוף לא מדובר כאן במימון, מדובר בתמיכה.

משוחרר החוצה לאן?

לאימוץ, אחרי שני חיסונים.

ואם אין אימוץ?

אין שחרור לשטח, אין.

אז למעשה, תסיים אני פשוט אגיב, כי התוכנית היא לא הגיונית, זה מה שאני מנסה להגיד לכם.

אבל הוא אומר שאם תוך עשרים יום, שנייה, יסמין - - -

אתם באים כבר עשרים שנה עם אותו דבר.

אני חושב שדוקטור תמיר היה ברור, הוא אומר שהתוכנית היא לעשרים יום, בעקבות כך שאותו כלב צריך לקבל שני חיסונים, אחרי עשרים יום, הציפייה היא שיהיה מי שיאמץ אותו - - -

מי יאמץ? תגידו, עשרות אלפי כלבים בארץ, מי יאמץ?

מצב האימוצים היום בישראל, זה כמו המצב בקורונה, היום הולכים הסגר נוף הגליל שאנחנו - - -

די, את לא חיה בארץ, די.

את אולי לא חיה בארץ, אני מסתובבת בהסגרים בכל מדינת ישראל, עכשיו מצב האימוצים, לצערי הרב, מדינת ישראל, כל פעם שהיא נכנסת לתקופות הכי קשות שלה, כמו בקורונה וכמו עכשיו, יש המון אימוצים, הבעיה היא שלרוב - - -

לא כמו בקורונה, סורי.

אני הייתי שבוע שעבר בבאר שבע, הסגר שיש שם 120 כלבים - - -

מפוצץ.

ממש לא נכון - -

כן.

הסגר שבאופן כללי יש שם 120 כלבים תמיד, גם בחוץ, בפנים, שמים אותם בזה, 50 כלבים, הסגר נוף הגליל ריק, ההסגרים היום ושוב, הבעיה היא, למה אני חשוב לי עכשיו להגיד את הדבר הזה, כי אני מסתכלת עכשיו על המצב שהמצב הוא במצב הטוב שלו, הבעיה אחר כך, אחרי המלחמה ואת הדיון הזה צריך לעשות אחרי המלחמה, לגבי התוכניות של משרד החקלאות, לגבי חוקים, שעכשיו אנחנו לא נדון בהם, אין היום חקיקה שלא קשורה לחרבות ברזל ואחרי זה כן צריך לדון מה עושים עם כל הכלבים ועם כל הכבוד, גם צריך להגיד לדוקטור תמיר גושן, זה לא רק הכלבים שהגיעו מעזה בגלל שהגדר פתוחה, אנחנו יודעים שהמצב באשכול נגב מערבי הוא קשה לא מהיום, הוא לא קשה בגלל הכלבים שהגיעו מעזה, יש שם כלבים שמתלהקים שאנחנו מכירים אותם והיום בגלל שטחי הכינוס, החיילים, כיתות הכוננות שנשארו בקיבוצים, אי אפשר לתת לכלבים האלה להישאר במקום. אני מברכת את משרד החקלאות על התקציב, בעיניי הוא זעום, אבל בעיניי תמיד התקציבים זעומים, אני מברכת וגם על התוכנית הזו וגם על שיתוף הפעולה עם צה"ל ולצערי הרב, שנייה, אני ממש מצטערת שאני שנייה מפריעה, אני רוצה לומר, אני מודה שבגלל המצב האישי שלי, האחיין שלי נחטף מהמסיבה בנובה, אני בשבועיים הראשונים באמת הייתי בתת-תפקוד ונתתי לדברים, פשוט העליתי פוסט, לא פניתי למשרד החקלאות, הכול היה בכאוס מוחלט, אנחנו צריכים עכשיו תרומות של מזון, משטחים אנחנו הורדנו לווטרינרים ואני חייבת, באמת - - -

אבל טל זה בתרומה.

עדיין אני רוצה להודות לכל התורמים - - -

חד משמעית, אבל זה לא התפקיד שלהם.

אני יכולה לדבר?

קודם כל, את התפרצת באמצע - - -

אבל לא התפרצתי אלייך, עם כל הכבוד, אני רוצה להודות לכל התורמים המהממים במדינת ישראל, שראינו את עם ישראל בשיא תפארתו, אני רוצה להודות לארגונים ולעמותות, שיצאו והראו לכולם, איך הולכים ומטפלים בבעלי חיים, אני רוצה להודות - - -

במקום משרד החקלאות, זה העניין.

אני מבקשת לא להפריע לי.

יסמין, זה לא במקום זה בנוסף.

אני מבקשת לא להפריע לי, את לא מפריעה - - -

תורידי את הטונים שלך שאת מדברת אליי.

טל, לא להשתלח כלפי חברי הכנסת.

אני מבקשת לא להפריע לי, אני רוצה להודות, זו זכותי.

היא מודה לתורמים, זה לא במקום, זה בנוסף.

אני רוצה גם להודות לווטרינרים הרשותיים שעשו פה עבודה מדהימה ויותר מהכול, כשמשרד הביטחון וזה מאוד נכון מה שמנהלת רח"ל וגם למנכ"ל משרד התיירות צריך להודות לו, על זה שהוא פנה לכל המלונות כדי שהמפונים יוכלו להגיע עם בעלי החיים שלהם ואני רוצה להגיד לאנשים האמיצים שלא נמצאים פה, האנשים האמיצים זה לא אף אחד מכל היושבים פה - - -

הם נמצאים פה.

ישנם גם.

אני רוצה להודות, אני לא מאמינה שאני לא יכולה להודות למי שאני רוצה. שמשרד הביטחון לא נתן לי אישור בשום פנים ואופן, להיכנס למקומות הכי מסוכנים במדינת ישראל, כשעוד היו מחבלים שם, הם הלכו והביאו למפונים את בעלי החיים שלהם והרגעים האלה שראינו בטלוויזיה של המפונים שעברו שואה בשבעה באוקטובר, מחבקים חזרה את החתולים והכלבים שלהם, זה היה אחד הרגעים הכי יפים בישראל בעיניי ומגיע לכולם תודה על העבודה הקשה הזו וכן יש עוד הרבה מה לעשות. עוד דבר אחד שאני רוצה לומר, בשבוע שעבר, ביום רביעי, העיתוי עכשיו אני מבינה שלא היה סתם, פנו אליי ודרך אגב, נעים מאוד, טל גלבוע, יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים, אם לא עובד לכם משרד החקלאות, לא עובד לכם עוד משרדים אחרים, אני נמצאת, לכולם יש את המייל שלי ואת הפלפון שלי וביום רביעי קיבלתי פנייה, בנוגע לתקציבים לעמותות ומנכ"ל משרד ראש הממשלה מעביר למשרד להגנת הסביבה, נכון לעכשיו מיליון שקל, אנחנו נבדוק את העמותות, לגבי שנה שעברה, לראות אם יש באמת עלייה מאוד נכבדת, כי עמותות פה הוציאו מאות אלפי שקלים על מזון ואנחנו ניתן את הכסף הזה חזרה לעמותות ועם התקציב הזה לא יספיק, אנחנו נעמול על להביא תקציבים נוספים, כי באמת, מי שנתן פה, באמת בלחץ רציני, זה היה ארגונים אזרחיים.

עוד גילוי נאות, בן הזוג שלי הוא גם בעל עמותה, היה חלק מהדבר הזה, אז ראיתי את העבודה מקרוב. אנחנו כל התקופה הזו, בחודשיים וחצי, אנחנו נוסעים לבד, לכל מיני מוצבים ושטחי כינוס, מעבירים מזון למילואימניקים, נשארו כלבים שם, במיוחד בצפון, אנשים עזבו והשאירו את בעלי החיים, אנחנו נוסעים לשם ומעבירים להם, היינו במרגליות, בשלומי, קריית שמונה, ערי רפאים לחלוטין, מעבירים להם מזון. כרגע אנחנו רוצים שהתקציב הזה לש מיליון ₪, יהיה לא רק לעמותות, יהיה גם לאנשים שלבד נשארו בערים האלה, הם לא הסכימו להתפנות ומאכילים מאות בעלי חיים ואנחנו רוצים שהכסף יגיע גם לשם.

מצוין, מה הדרך הטכנית?

גלי ואני נעבוד על זה.

מעולה.

ובעיניי הדבר שהכי הכי קריטי, קודם כל, השבוע יהיה גם סיור בנוגע ללראות לאן לוכדים את כל הכלבים מאזור העוטף, זה של משרד החקלאות, תיכף אני מאמינה שדוקטור תמיר גושן ידבר על זה, יש מקום עם עוד הסגרים, אבל בעיניי הדבר הכי קריטי, עם כל הכבוד לכלבים והחתולים, שכולם מתעסקים פה עם כלבים וחתולים, חיות המשק הם בסכנה הכי גדולה ויש המון אנשים שנורא אכפת להם מכלבים וחתולים, אבל אנחנו מדברים על מיליוני בעלי חיים שנמצאים עכשיו בצפון, במצב גסיסה, התרנגולות שם, אף צוות, לא מוכן להגיע לשם, היום את התרנגולות בלולים, לצערי הרב, בשם צער בעלי חיים, צריך להמית אותם, היום אין המתה, אפילו של אותם בעלי חיים, היום היה, לא יודעת איך, משרד החקלאות וזה אתם חייבים לתת פתרון ולהבין, מה עושים עם כל התרנגולות בצפון? האזורים מופצצים, צוותי ההמתה, לא מוכנים להיכנס לשם והתרנגולות גוססות לאיטן, אז עם כל הכבוד לכלבים ולחתולים שאנחנו מוצאים פתרונות, זה משהו שהוא ככה יותר קרוב לבני האדם, חיות המשק, בדיוק כמו שהיה בעוטף עם הפרות, אנחנו עכשיו עם התרנגולות בצפון וזה המצב הכי נורא שעכשיו בעלי החיים סובלים.

התחלתי את הישיבה עם הסיפור של המשק. דוקטור תמיר גושן, סליחה שקטענו אותך באמצע.

סליחה, אני מבקשת סליחה.

אני מנהל את הישיבה ונתתי לזה לקרוא בכל זאת. כן, תמיר.

אם אנחנו חוזרים לנקודה של טיפול בכלבים שחדרו מעזה, אנחנו מקיימים ישיבות דו-שבועיות עם כל בעלי העניין שם, בישיבה האחרונה, ביקשנו בין היתר, לאתר פנסיונים, או מקומות שיכולים לשמש ככלביות רשות, כדי לטפל בכלבים הללו, כרגע הם משתמשים בכלביה בבאר טוביה שנותנת להם שירות כה"ב.

כלביה שממיתה הכי הרבה כלבים בכל שנה.

בבקשה, בבקשה, בלי התפרצות.

לא, כי הוא לוקח אותם למוות.

צודקת.

הוא יגיד מה שיהיה נכון, תודה רבה.

חד משמעית, הם הולכים למות.

תודה רבה גברתי.

תקציב המתה, כמו שאמרתי.

תודה רבה, אני לא רוצה להוציא אנשים, כן בבקשה.

ואנחנו תומכים גם בציוד לרשויות. אני רוצה לגעת בעוד כמה דברים - - -

יש תקציב גם לצפון, דוקטור תמיר?

יש תקציב לצפון שהוא דבר אחר, אני מזכיר שבצפון האירוע הוא אחר, הצפון, בטח האזור הסמוך לגבול, עד יותר מעשרים קילומטר, זה שטח סיכון גבוה לכלבת, רק עכשיו, בסוף השבוע, אובחן כלב משתולה, נגוע מכלבת, כלב שננשך פחות מחודש לפני זה, בסוף נובמבר, על ידי תן. יש שם המון כלבים לא מחוסנים, חלק מהם גם התפנו מהבעלים וקיבלו חיסון כשהם יצאו משם. הסיכון של הכלבת ואני אומר כאן לכל האנשים שבעלי החיים הם יקרים להם, גם לנו בעלי החיים יקרים, הסיכון של הכלבת הוא לא סיכון ערטילאי, לפני שבוע קצת יותר, עשרה ימים, נפטר ילד מיריחו, מכלבת, אמנם זה ילד מהרשות הפלסטינאית, אבל הכלבת היא חיה ונושמת סיבבנו, אנשים במדינות סביבנו מתים כל שנה אנשים מכלבת. אני מתחנן לפניכם, אתם מפנים בעלי חיים מתוך אזורים מסוכנים, תנהגו לפי הנחיות, אתם לא יודעים, תפנו אלינו, אנחנו ניתן לכם הנחיות, כלבים כאלה שמגיעים לאומנות, בלי בקרה ובלי שהם חוסנו ובלי שהם עברו תצפית מסודרת, מסכנים את בריאות הציבור.

אתה מסתכל עליי?

אני מסתכל עליכם.

תודה רבה, הוא מסתכל על כל מי שנמצא באולם, לא הבנתי.

לא, כי אף פעם הוא לא מסתכל לי בעיניים ופתאום הוא מסתכל.

אני מסתכל לך בעיניים, את לא אומרת שלום גם אבל זה סיפור אחר. הלאה, לגבי הנושא של חוות רביעה, קודם כל, בשנים האחרונות הוחרמו כלבים ממספר לא קטן של חוות ריבוע, כלבים בעיקר על רקע של רווחת בעלי החיים ותנאי האחזקה שלהם, אבל גם על רקע של מחלות בעלי חיים, בעיקר על רקע - - -

כמה מהם הגיעו למשפט, קנס, הוענשו משהו?

כמה הוחרמו גם?

כמה הוחרמו, אני יכול להגיד לך שזה מגיע למאות.

באיזו תקופה?

בתקופה של הארבע שנים האחרונות, אני לא יודע לתת לך נתונים מדויקים.

לנו יש.

לגבי נושא של אחזקה של מקומות להעברת חיות משק - - -

הדיון הוא לא על חיות משק, בבקשה, בואו לא נגלוש לזה.

יסמין, יסמין, הנושא הזה לא פחות חשוב.

בטח שזה לא פחות חשוב, זה סופר-סופר חשוב, אבל מכיוון שהזמן שלנו ממש קצר ויש הרבה אנשים שרוצים לדבר, אז בואו נמקד, אתם רוצים דיון על חיות משק, אין כמוני שתשמח יותר מזה.

אני כן רוצה לשמוע התייחסות של משרד החקלאות לגבי חיות המשק, כי מבחינתי התופעה שם היא לא פחות חמורה. בבקשה, תמיר.

הנושא של פינוי חיות משק הוא נושא כבד, גם מבחינת פיזור מחלות בעלי חיים, אבל לא פחות מזה, בגלל חוסר ביתירות של מקום, אותה בעיה שיש לנו עם כלביות, שאין לנו מקומות פנויים בשגרה, אין מקומות פנויים להחזיק חיות משק במדינת ישראל, אף אחד לא מחזיק מבנה של לול, או מבנה של דיר, או מבנה של רפת, שהוא עומד כימח לעת חירום להכניס אליו בעלי חיים ועל כן, היה לנו מזל עם רפת כיסופים ששם, למרבה האימה, נרצח מנהל הרפת ביום השלישי ללחימה, כשהוא הגיע אחר הצוהריים להאכיל ולחלוב את הפרות ושם לרוע המזל, נאלצו להשמיד את מכון החליבה. בעלי החיים מהאתר הוצאו החוצה והם פוזרו בין שני אתרים נפרדים וגם לרפת אחת לא היה יתירות במקום, ככה שאין מקומות נוספים. לגבי הנושא של המטילות, עד כה, היו לנו שני לולים, אחד מהם -- כשאנחנו מדברים, שנפגעו שאי אפשר היה להגיע אליהם לטפל בבעלי החיים ונאלצנו לתת היתר מיוחד, להמית את העופות על ידי סגירת מערכות האוורור והעלאת הטמפרטורה בתוך הלול.

שזה בסבל נוראי, אם לא הבנתם.

רגע, אנחנו לא ממציאים שום דבר, יש ניירות, גם של משרד החקלאות האמריקאי וגם של וולש, הממשלה בוולש, שהם מדברים על השיטה הזאתי כמוצא אחרון, אנחנו נמצאים עכשיו במלחמה, ובמלחמה עושים דברים שבשגרה לא הייתי מעז לעשות.

משגרה ממתים אותם בקצף.

בחשמל.

לא, אבל שעה שהחירום עם המחלה זה היה קצף.

בבקשה, תמיר.

וכשאני מעמיד אל שני הדברים, תרנגולות שלא מגיע אליהם אוכל, כי מיום רביעי אף אחד לא מוכן להגיע להכניס מזון לפרגיות, או הלול במרגליות שנפגע מנ"ט וכל הלול היה עלול לקרוס בגלל הצטברות של זבל וביצים, שהוא לא מתוכנן לכאלה עומסים, אל מול הסבל וכן זה סבל ארוך יותר מכרגיל ואני מודע לזה, בסוף יש לנו כאן שתי ברירות רעות ואנחנו צריכים לבחור את הברירה הפחות רעה מבין השתיים ולדעתי וגם בהסתמך על מקורות בינלאומיים, אין לנו מנוס מלעשות את זה, אבל בצנעה, טל גלבוע, את הלולים הקטנים ששם אנחנו לא יכולים להפעיל אפילו את האופציה הזאתי. במהלך השלושה שבועות האחרונים, עמלים אנשי משרד החקלאות בשירותים הווטרינרים, גם במערך בריאות העוף וגם באגף רווחת בעלי חיים, לנסות למצוא פתרון אחר, למנוע את הסבל של המטילות בלולים הקטנים ולגאול אותן מייסוריהם ועד כה, העלינו חרס במאמצינו.

תמיר, אתה מבין עכשיו, למה אני שאלתי בתחילת דברי, האם למשרד יש תוכנית חירום, לדעתי, לו היה למשרד איזושהי תכנית חירום מוכנה, יכול להיות שהמצב היה אחרת, לא היינו צריכים להגיע לאותם מראות רעות, עם כל הכבוד. אני חושב שמשרד החקלאות, בנושא של צער בעלי חיים, הוא נושא ראשון במעלה ואם המשרד היה מתייחס לזה כנושא חשוב, אז הוא גם היה מכין איזו תוכנית חירום, לא פחות חשובה וכשאין תוכנית חירום זה המצב.

טוב, אני חושב שאני מקבל את הדברים שלך, יושב ראש הוועדה ואני גם כן מצפה, שלמרות כל העיסוקים שלנו הגבוהים ביותר, בכל ענף החי וכל הדברים האלה, דוקטור תמיד יחד עם חן וכל הצוות שלנו, כבר שייקבע במהלך הימים הקרובים ישיבה, לראות לאפיין את הדברים האלה, בהתייחס לכל הדברים האלה, יושב ראש הוועדה צודק ואני חושב שבסך הכול הכללי, זה גם ייתן מענה לדברים, לפעמים יכול להיות שאנחנו נמצא דברים קריטיים יותר חשובים לטפל בזה. אני בעד, אנחנו גם נעשה את זה בצורה מוסדרת.

השביעי באוקטובר ערער הרבה דברים.

אין לי ספק שהמשרד עושה את המיטב, אבל אני אומר, אילו המשרד היה מכין את עצמו אחרת, יכול להיות ש-

אני לא חושב שהיינו יכולים להכין את עצמנו, כי בחלומות הכי גרועים - - -

הדברים משתנים מרגע לרגע, אני מסכים איתך דוקטור תמיר.

אנחנו צריכים לשנות את תסריט הייחוס שאליו אנחנו נערכים, כי אם עד עכשיו נערכנו לזה שהחקלאים נשארים ומטפלים בבעלי החיים שלהם, הדברים האלה מתבררים כלא נכונים.

אז לכן, אני חושב שבאותו מסמך, באותה תוכנית במבוא, יובאו שמה אותם דברים שאתה מציין אותם פה וכמובן, חשיבה שלך, אני יודע שבדרך כלל זה חייב להיות, קשור תקציב, אני מבין את זה, אפשר לעשות תוכנית הכי יפות במדינה שלנו, אבל אם אין לך מקושר לתקציב, אז אתה - - -

בוא נתחיל עם הדברים שהם לא תלויי תקציב, אבל גם זה לא קורה.

תוכניות חירום, אדוני סגן השר, תוכניות חירום יכולות להיות מוכנות, בזמן חירום אנחנו כבר יודעים להוציא את התקציב.

אותי מטריד שלא אכפת לך שחברת כנסת שלחה מכתב מאוד מנומק, בזמן חירום והתשובה שהיא קיבלה היא בליל של קשקושים שאפשר להפריח אותו בדקה ולעזור, פעם אחת לעשות משהו אחד, למען בעלי החיים, אחד קטן, צעד קטן ועונים לי קשקוש בשם המנכ"ל.

תודה.

יסמין, קודם כל, אם את תתייחסי למנכ"ל אלינו שלנו, שאני מאוד מעריך אותו ומכבד אותו, מר אורן לביא שהוא עכשיו נמצא בוועדות אחרות כדי לטפל במשרד, תתייחסי אליו כאל קשקוש, אז אני גם יודע ל- - -

ההיפך, ההיפך, הם ענו לי בשם המנכ"ל, מה אתה חושב שאני לא יודעת שלא המנכ"ל כתב, זה זלזול במנכ"ל, לא זלזול שלי, זה זלזול של הצוות המקצועי במשרד במנכ"ל.

יסמין את דבריך שמענו יותר מידי ומותר גם לי להגיד - - -

לא, לא יותר מידי.

יסמין, תודה רבה, את רוצה עכשיו לנהל את הדיון? או שאתם רוצים להשתלח אחד בשני?

את לא נותנת להגיב, אם את ממהרת לוועדה אחרת, גם לי יש עוד וועדות ואני לא ממהר, רק כדי להגיב. אני מבקש מעט, מינימום כבוד והערכה לאותם עובדים מקצועיים שעושים את עבודתם נאמנה, את רואה בזה בליל של דברים, את משנתך הסדורה אנחנו מכירים - - -

אתה מתייחס לדברים שאני אומרת כדעה, זה לא דעה, אלה עובדות - - -

יסמין, את רוצה תחרות, מי צועק יותר גבוה? לא כדאי לך, כי בזה את תפסידי, אז אני מבקש דבר אחד, אנא, התייחסות בכבוד כלפי כל איש מקצוע אצלנו, יש לך חילוקי דעות זה בסדר, אנחנו לא חייבים ליישר קו עם כל משנה שלך, אבל מצד שני, אנחנו נבדוק את מה שיושב ראש הוועדה ביקש בצורה מאד מכובדת, יש לנו באמת כבוד למי שמתייחס אלינו בכבוד והורתי להם והם גם שומעים את זה עכשיו, שהם יעשו ישיבה נוספת מחודשת, לראות, לאפיין דברים שהם בחירום, אבל בואי, אני שוב אומר לך, ההתייחסות הקשה שלך כלפי אנשי המקצוע שלנו, לא מוסיפה לחשק לשמוע גם דברים כשאת צודקת, אז בבקשה, נא להוריד את הטונים, אנחנו עושים את הכול למען רווחת בעלי החיים. תודה רבה.

תודה רבה.

לא עשיתם כלום, אבל לא משנה.

תודה רבה יסמין.

אני רק רוצה להגיד שני דברים, קודם כל, משפחות החטופים, אתם בליבנו, אני לא מפסיק לחשוב עליכם ואני רוצה להודות לכל הרופאים ברשויות המקומיות, לכל המתנדבים ולכל העמותות שנכנסו תחת האלונקה וסייעו ומסייעים עד היום, לטיפול בבעלי החיים, בשיתוף עם אגף רווחת בעלי חיים אצלנו וגם מי שלא משתף פעולה, תודה לכם.

אני רק מבקש מהיושב ראש בעזרת השם, לתחום את הנושא הזה, בוא נאמר, כמו שבועיים-שלוש, נראה כבר לפי הנושא הזה, הייתי רוצה שגם דוקטור תמיר גושן, יחד עם חן וכו', אנחנו נכין איזשהו מסמך מסוים שנגיש אותו ליושב ראש היקר שלנו יוסי, שבו בעצם, אותה ישיבה, או שתי ישיבות שתקבענה, עם אמירות שלנו בנושא הזה, מאוד יכול להיות שאולי נצליח לארגן חלק מהתקציב, אולי על ידי קופסא כזו, או אחרת, אבל דבר אחד בטוח, בחודש הקרוב, בלי נדר, ברגע שיש לך ישיבה, אני מבקש, תזמן אותנו, לתת לך אמירות, מה אנחנו חושבים על נושא החירום בעת הזאתי, כי שוב פעם, נצטרך איך שאומרים, לחלק את הלב, מהחירום האנושי, גם לחירום של הבעלי החיים שגם זה חשוב לא פחות, אבל נעשה את זה בשים שכל, זהו.

תודה רבה.

עורך דין ארז וול תנו לחיות לחיות, אני רוצה להגיד פה כמה דברים על איך שהדברים הוצגו אולי, קודם כל, הדיכוטומיה, ביחס לדאגה לבעלי חיים ודאגה לבני אדם, שהוצגה פה בכמה מקרים, היא לא נכונה מהסיבה שיש קשר בין הדברים, הדברים האלה קשורים ולדבר על טיפול בכלבים משוטטים שהוא לא טיפול קצה, שהוא לא להכניס אותם לכלביה ועכשיו גם להרוג, למרות שאני בספק אם זה חוקי לפי סעיף 21א לחוק להסדרת הפיקוח, אלה דברים שאנחנו יודעים שיש להם קשר גם לבריאות האדם והבעיה של כלבת שאנחנו אגב, מקיימים את כל ההוראות של משרד החקלאות בנושא הזה, הבעיה של הכלבת היא בעיה שנובעת גם מזה ומחוסר הטיפול. התקציב של ה-2.1 מיליון, אולי שווה להזכיר את זה, הסיבה שהוא יוצא רק עכשיו, משום שמדובר על תקציב של שנת 2023 שלא יצא עליו קול קורא , או שום דבר אחר, עד סוף השנה, אנחנו הגשנו על זה בג"ץ בתחילת החודש, רק אחרי הבג"ץ בכלל שמענו שנעשה משהו.

תגיב, תגיב, בבקשה תגיב.

מדובר בתקציב נפרד, שהוקצה בנפרד על ידי מנכ"ל המשרד.

לא, לפעמים המינוח והדברים יכולים לשנות פה ולגרום למתקפה מיותרת, יסמין עושה את עבודתה נאמנה לתקוף, לא צריך עוד עזרה, זה בסדר.

אדוני, אני אגיד את מה שאני רוצה, כי אני מכיר את הנושא.

אתה יכול להגיד, אבל לדייק בעובדות.

אם אני לא דייקתי, אני חוזר בי, לא הכרתי את הדבר - - -

חשוב רק לדייק, התקציב הזה גם לא ילך להמתה, הוא תקציב שמיועד להציל בעלי חיים ולכן, גם השאריות, אני לא מניחה שכל התקציב ילך להמתה, אני מניחה שילך לאילוף לשיקום, אני חושב שזה מסלול שילך ביחד.

מאוד קשה להגיד כשהדברים לא מפורסמים לציבור.

בסדר, אנחנו בזמן מלחמה עובדים נגד השעון, אבל - - -

לא, כי בשגרה אתם - - -

יסמין, תתנו להם להגיב.

הם לא רוצים לשמוע, הם רוצים רק להגיב וזה לא יפה.

זה פשוט לא נכון, זה פשוט לא נכון.

חבר הכנסת, אני מבקשת שיישאר זמן קצוב לאלה שבאמת חילצו את בעליה החיים ועבדו תחת האש, לדוקטור שירה שנמצאת ודוקטור עינת שהיא מהמפונים בים המלח, אנשים שעד היום רצים ועוזרים לבעלי חיים, אני רוצה שניתן להם את הבמה ואת הכבוד, תודה.

אני מסכים מאוד עם האמירה הזאת, אני רוצה להגיד, שוב, אם אנחנו מסתכלים על זה במובן רחב יותר, על הדברים האופרטיביים שאפשר לעשות, לקדם חקיקה, לקדם נהלים, הפנייה של יסמין שראיתי אותה, ביחס לעצירת הייבוא, הפניות שלנו ביחס לעצירת ייבוא של כלבים - - -

הקיצוניות הזאת שאתם מגישים דברים קיצוניים, רק פוגעת בך - - -

קיצוני לעצור ייבוא? מי אתה אדוני? באמת אני רק רוצה לדעת.

אני דוקטור ג'רסי לזר.

תודה, תודה רבה.

עכשיו אני מבינה, עכשיו מובן.

יסמין, אני לא באתי פה לנהל השלכות של אחד כלפי השני, תתנו לכל אחד להגיד מה שהוא רוצה להגיד, עם כל הכבוד, בבקשה, עורך דין ארז וול, לגופם של דברים.

לגופם של דברים, חקיקה של מסדירה את העקיבות אחרי כלבים היא חקיקה שהקווים שלה הוצאו כבר לפני שנים, היא מוכרת, אנחנו פנינו בנושא הזה, הצעת חוק לעניין הגבלת מכירה, הופלה על ידי משרד החקלאות. העקיבות שהיא לא דורשת איזושהי הגבלה, היא דורשת לכתוב מההורים, היא דורשת שיידעו איפה הכלבים נמצאים, כדי שלא יהיו בתי גידול. אגב, בדקתי את זה עכשיו בנתונים שלי ממשרד החקלאות, כמה ביקורת נעשו בבתי גידול ב-2022, נעשתה ביקורת אחת, בשנת 2022-21 הוחרמו בסך הכול חמישים כלבים.

אתם מבינים למה אנחנו כועסים?

זה לא מעניין עכשיו, אנחנו במלחמה עם הנאצים, בתי גידול לא מעניינים עכשיו.

די, רועי באמת. רועי, סליחה, קיבלת זכות דיבור? אין לך זכות דיבור, אני קיבלתי את הדיון.

[דיבורים/התפרצות]

יש פה גם ימנים - - -

מה הקשר עכשיו? מה הקשר עכשיו, רועי?

רועי, תודה רבה.

מה זה הדבר הזה, שמאל וימין?

אפשר לקדם את הדברים האלה, נכון שעכשיו בשעת חירום, זה כנראה לא ייקרה הצעות חוק האלה, אבל לפחות, את הדברים, אני אומר, אפשר לחשוב לטווח הארוך ומשרד החקלאות לא יצטרך להגיע, פעם הבאה כשיהיה עת חירום ויהיה ככול הנראה לצערי, זה עצוב וזה קשה, זה שאנחנו לא ערוכים לזה, גם מבחינת תוכנית שזה בעיה כשלעצמה וגם מבחינת הכלבים המשוטטים היא לא בעיה שנולדה בשבעה באוקטובר - - -

נכון, נכון.

ואין הערכות ויש הצעות שלא מתקדמות במשך שנים ולא נעשים צעדים והכסף של 21א של הצמצום התרבות כלבים משוטטים, לא יוצא בצורה סדורה, אין תוכנית מסודרת, חמש שנים אחרי, אין עדיין תוכנית, זה פשוט דברים שאין להם פתרון ואי אפשר למצוא להם פתרון בזמן אמת וצריך לחשוב על זה גם ברמה הרחבה הזאת. דבר אחרון, אני רוצה להודות לטל על מה שהיא אמרה על התקציבים של משרד ראש הממשלה, זה כן חשוב, זה כן מוערך וזה חשוב לציין גם את זה כשצריך.

תודה רבה.

תודה רבה. כן, שירה בבקשה.

שירה, אוקי, אז זה פעם ראשונה שלי פה, אני דוקטור שירה ישפה, אני וטרינרית, הייתי פה תלמידה של חלק, בכיתה של חלק, אני עכשיו עובדת כראש מחלקת נגד סחר בלתי חוקי בחיות בר, בעמותה באפריקה ואני גם ייצגתי את ישראל, -- עם רשות הטבע והגנים. אני בשביעי באוקטובר ירדתי לשטח לחלץ, מהשביעי באוקטובר, עד סוף אוקטובר, לא ישנתי, אם תראו ראיון אחד שהספקתי לעשות, לא היה לי קול, כי לא הייתה אפשרות לעשות שום דבר אחר, חוץ מלהכניס תחת אש את הכוחות שלנו, יחד עם חמושים, רכבי 4/4, אישורים צבאיים שעבדנו יחד עם משרד החקלאות, לנסות להבין את המערך, יחד עם משרד הסביבה עם גלי, שיתוף פעולה מאוד צמוד עם הווטרינרים, גם הפרטיים וגם של ארגון הווטרינרים ומאוד חשוב לי באמת ואני חושבת שקטונתי, אבל שהדיון היה צריך להתחיל עם, מה קרה בשטח. כל הנושאים שעלו פה, אגב, מימין, משמאל, על הכול, אני מאוד מאוד מכבדת, אני רק רוצה להגיד כמה דברים מאוד חשובים וסליחה שלא התחלתי עם זה, משפחות החטופים, אני מאוד שמחה שאתם פה ואני מאוד שמחה שבאמת, נותנים לכם את המקום, כי זה באמת, נושא עילאי ואני גם רוצה להגיד שמה שאנחנו ראינו ואני בעצמי מלווה את משפחת אנגל, שזה החילוץ הראשון שלי, של מאפי הכלבה שלהם, הייתי עכשיו בבית חולים באיכילוב איתם, האב רונן נרצח. טיפול בבעלי חיים זה חוסן לאומי, בגלל שחלק מהם, הם בני משפחה, אם זה חיות מחמד אז זה בני המשפחה שלהם ולראות את מיקה שהייתה בשבי ואת יובל שעכשיו צריכה לעבור כמה ניתוחים, שואלות אותי, מה עם הכלבה השנייה, מנטשה שהכנסתי תחת אש מספר ומספר כוחות לניר עוז לחפש ולדעת שהיא בקבר אחים הכלבה ולא מצאנו וגם חיות בר שעזרנו גם עם רשות הטבע והגנים להשיג אישורים להיכנס, חיות הבר הם אוצר טבע לאומי, אני עובדת ב - Wildlife conservation בעולם, עזרתי לרט"ג בדברים בינלאומיים, זה אוצר הטבע שלנו.

בסופו של דבר כשכל הפוליטיקה והכול ילך ובתקווה שלא תהיה אדמה חרוכה, יישארו לנו משאבי הטבע והמשאבים האנושיים, על ימין ועל שמאל, חברים, אין פה, בעלי חיים הם לא ימין ולא שמאל, לא אכפת להם וגם חיות משק זה מפעל חיים של תושבים וכמובן, יש את בריאות הציבור שכולם מדברים עליה ורציתי להגיד, לגבי להכניס צוותים תחת אש, אדוני סגן השר, אני מבינה אותך לחלוטין ואני לא ישנתי בלילה על זה שהכנסתי אנשים וגם סיכנתי את עצמי וסיכנתי אנשים תחת אש, למרות שכולם היו מתנדבים ואני לא לקחתי על עצמי את האחריות האישית, אבל הרגשתי אחראית, התושבים, אזרחי ישראל שמצביעים לכולם פה, לא משנה ימין, או שמאל, נכנסים תחת אש וזה מה שצריך להבין, אני מבינה שיש עניין של ביטוח וכן הלאה ואחריות שאולי לא תכניסו את הפקחים, נכנסים תחת אש, בגלל שבשביעי לאוקטובר נכנסו תחת אש אזרחים להציל אזרחים, להציל חיות, אז כול הדיון הזה מסביר על כמה צריך להיות פרואקטיביים, בדיוק כמו שהיושב ראש דיבר, שצריך להיות ואני יכולה להגיד לכם בגלל שאני בשלושה שבועות, יחד עם עוד חמלים רבים שהיו תחתי והארגון וגלי וכולם, ישבנו וניסינו לפצח את המערכת וגם עם חן, ישבתי שעות בטלפון, לנסות להבין את המערכת פשוט, מה הדחיקה והפוליסיז שמפריעים לנו לעבוד, עבדנו עם הווטרינרים הרשותיים, מיקי הוא בן כיתה שלי ומיקי השני משדרות, נגב מערבי ואני יכולה להגיד לכם, אנחנו יכולים להגיד לכם מהשטח, איזה פוליסיז הפריעו לנו לעבוד, איזה פוליסיז צריכים שיהיו ודחיקה, זה אולי ללונג טרן, איפה יהיו משאבים, אנחנו הרמנו את ארגון הווטרינרים ואת כל הספקים הווטרינרים הם נתנו שעות של אספקה וציוד חינם של מיליונים באמת ושינוע חינם והכול, הקמנו מרפאת שטח וטרינרית שמה שהפעלנו אותה 24/7 כמעט בימים הראשונים - - -

קיבלתם איזושהי תמיכה ממשרד החקלאות, או מהמשרד להגנת הסביבה?

אנחנו מיד יצאנו, שוב, אין לי שום אינטרס, אני אומרת את המצב לאישורו, כי אני באמת, אני חייבת להגיד לכם, אני עובדת באפריקה, אני סופר א-פוליטית כרגע, מי יודע מה יהיה אחרי המלחמה, אבל מה שאני אומרת שאני בשביעי באוקטובר, כולנו היינו בשוק, אני חושבת ששאר משרדי הממשלה, הרבה מעבר גם למשרד החקלאות, היו בשוק, בוא נשים את הדברים על השולחן, איתי כשאנחנו חילצנו בעלי חיים, היו אנשים שחילצו בני אדם, היינו עם אחים לנשק ועם עוד אנשים חמושים גם מהימין, שנכנסו בחייהם גם להציל אנשים, הצבא אגב, כן שיתף איתנו פעולה מאוד יפה ומיד יצרנו קשר עם הארגון, עם משרד הסביבה, עם משרד החקלאות, עם הווטרינרים הרשותיים, אני בנאדם פרטי, אני לא עמותה וניסינו להבין, מה הם יכולים לעשות , כמה מהר הם יכולים לעשות ואני באמת, אהיה איתך כנה, שהיו אפילו אנשים מהמשרדים ומהווטרינרים הרשותיים שהביעו מצוקה גם, שהם אומרים, אני רוצה כל כך הרבה לעשות דברים, אבל זה תהליכים שייקחו זמן, פשוט תרוצו, מה שאתם יכולים, פשוט תרוצו וזה מה שעכשיו אני גם עובדת על חמ"ל צפון, אני מחכה לראות, מתי יהיה חמ"ל איו"ש, שלא לדבר על זה שאני בעולם עובדת על מאמצי חילוץ של אסונות טבע, שבר הסורי האפריקאי, עוד שנייה וחצי בטח יגרום לנו לאסון טבע.

הדבר הזה שתהיה לנו איזושהי מדיניות ובאמת, משהו פרו-אקטיבי ותקציבים ומשאבים. אגב, באפריקה, איפה שאני עובדת בסומליה, באתיופיה, בנמיביה, יש לנו Public-private partnerships, אם אין תקציבים מספיק ואני מסכימה עם משפחות החטופים ועם מה שקורה בארץ, אנחנו נצטרך תקציבים לשקם את בני האדם, אפשר לגייס תורמים בינלאומיים, שנכון שזה לא מגניב אולי וזה צריך להגיע מכספי הממשלה, אבל בפועל, אם המטרה שלנו מקדשת את האמצעים, עושים Public-private partnerships ומוצאים את המשקיעים הנכונים. אני אהיה איתכם מאוד כנה, אנחנו עכשיו בונים דברים ואני מקווה שכל הגורמים, אנחנו בתור אזרחים, רוצים לבנות מערך, כי אני פיזית צריכה לחלץ עכשיו גם בצפון, שיכיל את כל ה- Moving Parts שהיו לנו - סליחה על הדיבור חצי באנגלית, גדלתי בארצות הברית - ואנחנו נעשה את זה עם, או בלי הממשלה, אבל אני חושבת שהממשלה צריכה להיות חלק מזה וזה לא רק ייפול עלינו, על גיוס משאבים וכן הלאה, אלא שהתקציבים של המדינה, יופנו למקומות הנכונים.

עכשיו אני גם רוצה להדגיש שאני לא מדברת רק על חיות מחמד, למרות שהם באמת בני משפחה, יש לי כל כך הרבה סיפורים, אני אספר לכם ותמונות, על איך שהם בני משפחה של משפחות של נרצחים וחטופים, שהם סיכנו את עצמם, האבא של הכלבה בלה, אנחנו הוצאנו תחת אש מלא חילוצים, מסתבר שהיא הייתה שם חטופה, הלך לבית השרוף שלו, כשהמשפחה שלו בפנים עם צוות אבטחה מאיתנו, טראומה נוראית לחזור לבית הזה כדי לקרוא לה ולחפש אותה, זה בני משפחה, אבל אנחנו רואים שגם כל בעלי החיים, בגלל הרווחה שלהם והחשיבות שלהם, גם לנו האנשים, הם צריכים להיות חלק מהמערך הזה ולכן גם בהתחלה אנחנו גם ניסינו לדבר, גם עם השירותים הווטרינרים, התקשרתי, כי הייתי וטרינרית בארץ, אז היה לי אנשים מרצים, תמיר היה מרצה שלי, פשוט היו לי טלפונים, לתמיר לא הגעתי, פשוט לנסות להבין מה הולך. אז מה שאני באמת, מאד חשוב לי פה, כי אני כן שמעתי פה כבר דברים פוליטיים, אני אחרי וטרינריה, עשיתי תואר באינטרנשיונל רלישן, כך שהגעתי לאמנות בינלאומיות באוניברסיטת קולומביה ששמה זה בלגן אחר - - -

לגופו של עניין.

חשוב לי שאני אומרת את זה שאני יכולה לגבות את זה במעשים, לגופו של עניין, יש לי תוכנית בשבילך אם אתה רוצה, תוכנית חירום שאנחנו בנינו ולגופו של עניין, אני מבקשת שאנשים שהיו בשטח יהיו חלק מהדבר הזה ושאנחנו נשקול לעבוד ימין ושמאל ולא לאפשר דיונים - - -

אני לא יודעת איפה שמעת פה משהו פוליטי, לא היה משהו פוליטי.

רק צעקו עליי שאני שמאלן.

רועי, תודה רבה, נשאיר את הפוליטיקה לאחר המלחמה. תודה רבה, ראש אגף הגנה על בעלי חיים במשרד להגנת הסביבה, גלי דוידסון, בבקשה.

תודה רבה, אני רוצה להמשיך את הדברים - - -

מזה המבט המאיים הזה? אתה חושב שאתה יכול לאיים עליי, לא הבנתי.

אני לא מבין, מה קרה לכם היום, כולה דיון על בעלי חיים.

את עושה נזק אדיר לבעלי החיים, התחלת עם החתולים ואת ממשיכה.

בסדר, אתה רוצה להמשיך עם המבטים האלה?

רועי אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, פעם הבאה אני מוציא אותך החוצה, אני מבקש ממך, תודה. אני נוהג כלפי כל אדם לקרוא לסדר, למרות שאתה צודק, זה לא נהוג, לכאורה הייתי צריך להוציא אותו, אבל אני מתאפק.

למה?

כבודו של כל מי שנמצא פה בדיון. בבקשה, גלי.

תודה רבה, אני רוצה להתמקד בנושא של בעלי החיים, בעלי החיים, כמו שכמו שהמלחמה הזאתי הוכיחה, הם חלק אינטגרלי מהחיים של כולנו, כל בעלי החיים, אם זה חיות המחמד, אם זה החיות בפינות החי, אם זה חיות המשק שהרבה פעילים פעלו כדי לטפל בנושא הזה, עמותות וארגונים למען בעלי חיים ולכן אני חושבת שהנושא הזה הוא בהחלט חשוב ובהחלט צריכים לדבר עליו, גם עכשיו בשעת חירום, אנחנו במשרד להגנת הסביבה, כבר ביום ראשון בעצם, זיהינו צורך של תחום של בעלי חיים, להיכנס ולפעול בשטח - - -

איפה המשרד היה בשמונים יום שעברו?

סליחה?

מה המשרד פעל בשמונים יום שעברו?

שאלות מאוד לגיטימיות ואני אשמח לפרט בדיוק איפה היינו במהלך התקופה הזאת - -

הם דווקא היו.

שאלתי, אני פשוט לא יודע.

אז אני אפרט, כבר מהיום השני, כמו שאמרתי, זה בעצם יום ראשון, אנחנו זיהינו את הצורך, אנחנו פעלנו לפי זיהוי צרכים ותכלול של אותו אירוע, חלק מאותו תכלול, כלל גם חמ"לים כמו החמ"ל שירה וחמ"לים נוספים שפעלו בשטח, בצורה מאוד אקטיבית וטובה. על ההתחלה זיהינו את הצורך של מזון לבעלי החיים וחברנו לצער בעלי חיים רמת גן והסביבה שהם בעצם, דאגו לתרומות לכמויות של מזון וכבר ביום שני חברנו לדוקטור ענת ליכטר מארגון הווטרינרים לחיות המחמד, שהיא גם תושבת הדרום וככה ענת סיפקה לנו את המקום, אכסון לאותו מזון לבעלי חיים, הייתה לי מצגת מאוד יפה שמלווה את כל הדברים שלי, אבל אני רואה שהיא לא רצה ברקע, אז לא נורא, אני אגיד את הדברים בכל מקרה. בעיה נוספת שהייתה לאורך הדרך זה שינוע, גם האנשים שהיו, הרבה צווי 8, הוקפצו למילואים ולא ניתן היה לשנע, גם לא מזון, לא סיוע לבעלי חיים וכאן המשטרה הירוקה נכנסה לתמונה וסייעה מאוד, המשטרה הירוקה זה יחידת האכיפה של המשרד להגנת הסביבה, הם הקצו, ראו לנכון להקצות כוח אדם, למרות שזו יחידה מאוד מצומצמת, גם לצרכים האלה וסייעו לנו בהובלה של מזון, מהצפון, מרבית המפעלים נמצאים בצפון, לדרום, שמה אנחנו חילקנו את המזון, גם חיברנו בעצם, גם לאזורים שהיה צריך לחלק לבעלי החיים בשטח בעוטף וגם למרכזים שבעצם, חיברנו בין החמ"לים האזרחיים לבני האדם, לבין הצרכים של בעלי החיים של אותם אנשים וכך סופק להם המזון. יש גם אנשים פרטיים בתוך הסיפור, שקרוביהם נרצחו והם רצו לתרום מזון של אותם נרצחים וגם הם חברו אלינו ותרמו לנו את המזון שחולק לבעלי החיים בעוטף. צורך הבא שזיהינו שקיים זה צורך בתרופות וסיוע לבעלי החיים בפן הויטרינרי ופה אני רוצה שענת שותפתי לעשייה, תפרט קצת.

מה התקציב שהקצה המשרד להגנת הסביבה לנושא?

קודם כל, אני אדבר על כמויות אולי של מזון יותר, כי זה עיקר העניין, אנחנו פעלנו גם עם ארגון צער בעלי חיים רמת גן שבעצם, ככה אנחנו השגנו תורמים שתרמו כמויות אדירות של מזון, אנחנו חילקנו סדר גודל של כ-45-50 טון וגם יצא תקציב בפועל במשרד, שוב, אני מזכירה שהקרן למען בעלי חיים שאמורה להיות מוזנת מכספי האכיפה, אבל בהיעדר אכיפה של חוק צער בעלי חיים, בעצם התקציב של הקרן למען בעלי חיים הוא תקציב המשרד להגנת הסביבה. אנחנו הקצנו 50 אלף, ה-50 אלף האלה, הצלחנו איתם לרכוש 15 טון של מזון לבעלי חיים, שזה פשוט השגנו ספק - - -

וכל השאר היה בתרומות, לא גלי?

כן וכל השאר שזה עוד כיותר מ-30 טון, אבל זה לא רק זה, אני רוצה כן להתעכב על נושא השותפויות, העיבוי של העשייה נובע מהאמונה המלאה שלי בשותפויות, אם זה עם העמותות והארגונים, אם זה עם הווטרינרים הרשותיים, אם זה השותפה, דוקטור ענת ליכטר מארגון הווטרינרים לחיות המחמד, שאני כן רוצה שהיא תגיד שני מילים על הנושא הזה, כי זה נושא שהיה מאוד חשוב, כי הוא נתן פן צורך מאוד משמעותי בתוך כל האירוע הזה, שזה הצורך הווטרינרי לחיות המחמד, בעיקר זה לחיות המחמד, בתוך הלחימה, זה ממש בקצרה, כי יש עוד פן שאני רוצה לדבר עליו בעשייה שלנו.

לצערי לא יהיה מספיק זמן, אבל יהיה לזה דיון המשך.

בסדר גמור, תודה.

דוקטור ענת ליכטר פלד, יושבת ראש ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית בישראל. תודה על רשות הדיבור, אני אגיד כמה מילים ממש בקצרה, היה צורך מאוד מאוד גדול, המון חמלים קמו והיה בכל מקום שיצאו בעלי חיים, בעצם, וטרינר שעמד לקבל אותם ולהחליט מה מצבם, אז שמה הגיעו הרבה וטרינרים, גם רשותיים, גם פרטיים, כולם ביחד עבדו שזה היה הדבר הכי מדהים באירוע הזה שכולם עבדו ביחד וצריך לציין את זה והמון ציוד של תרופות וציוד רפואי שהגיע, גם מווטרינרים פרטיים, גם מווטרינרים רשותיים וגם מכל החברות והבנו שיש צורך לרכז את זה בנקודה מסוימת וזה רוכז אצלנו במשמר הנגב וכל מי שהיה צריך עזרה כזאת, קיבל. דבר נוסף שהיה שבעלי חיים שעברו מהמקום הזה הלאה, לטיפול משמעותי יותר רחב יותר, אז עשינו טריאז' כזה, להחליט לאן הם צריכים ללכת, שמרכזי החירום יקבלו אותם וגם שלא יהיה עומס על מרכז כזה, או אחר. עוד שני דברים שאנחנו עדיין עושים ונורא חשוב לציין, אחד, לכל המפונים, בכל גושי הפינוי שנמצאים, יש בעלי חיים אצלם, יש לנו גם פה דוקטור רינת יניב שיושבת שם ועוד הרבה וטרינרים טובים בדרך, מלווים ועוטפים את כל המפונים, גם מבחינת ליווי וטרינרי, גם בשגרה וגם בחירום. מאוד חשוב לשים את זה על השולחן, כי זה לא הסתיים, אנחנו עדיין שם. דבר אחרון שאני אוסיף ואני אגיד - - -

ברור שלא הסתיים.

ממש לא הסתיים, אנחנו על זה.

נכון, יש עוד מפונים, יש עוד בעלי חיים.

שני דברים קצרים, אחד, יש לנו עדיין כמו שאת אומרת, לטפל בכל החיות האלה, אז אנחנו עדיין על זה, החמ"לים נסגרו בערך בין, תלוי איזה חמל, בין שבועיים לשלושה מתחילת הלחימה, אבל בעלי החיים לא יסתיימו, אז עד עכשיו, באשל הנשיא, יש מרפאה וטרינרית שקולטת אותם וזה בשיתוף פעולה עם הרופאים הרשותיים של האזור, אם זה מיקי מאשכול נגב מערבי, מיקי שיושב שם מאשקלון וואדים, אז כולנו מרושתים ביחד, עשייה ממש ממש משמעותית והגנת הסביבה מאוד תומכים בנו בכל העזרה הזאת בצער בעלי חיים, אז תודה.

תודה רבה.

אני רק רוצה לציין עוד מילה אחת על נושא של פינות החי - - -

אני מצטער מאוד, יהיה דיון המשך, בסדר.

הם פינו את כל פינות החי. אני אומרת את זה לחיוב, למה את תוקפת?

אני לא יודע, יש פה אנרגיות מאוד שליליות בדיון. דוקטור ליאת מורגן, בבקשה.

אני אעשה את זה בקצרה, שלחתי מצגת, סטטיסטיקה של למעלה מ-70 אלף כלבים, מ-11 שנות אימוץ של מרבית העמותות בישראל ורוב הכלביות העירוניות, לא יהיה לי זמן להציג את המצגת, אבל עיקרי הדברים שאני רוצה להגיד, קודם כל, אימוץ הוא כן בא על חשבון מקורות אחרים, יש פה מספר בתים מסוים שיכול לקלוט כלבים וראינו את זה בקורונה וראינו את זה בכל משבר שהיה עד היום ואני הכנתי ממש סטטיסטיקה מ-2012 אפשר לראות שכל משבר שהיה בישראל - - -

אי אפשר להעלות את זה שנייה?

כל משבר שהיה במדינת ישראל, הייתה עלייה בדרישה לכלבים, אנשים לקחו את הכלבים מאיפה שהם הצליחו וברגע שאין אימוץ מסודר מעמותות ומכלביות רשות שעושות את זה, כמו שצריך, כשהכלב מחוסן ומטופל, מה שקורה זה שהכלבים מגיעים ממקומות פירטיים ומקנייה וייבוא וכל הדברים שדובר עליהם, כשהרוב מגיעים ממקור לא מסודר, לצערי, אין במדינת ישראל, שום עקיבות, אז אנחנו לא באמת יודעים, מה המקור של כל כלב, אבל בסוף, כ-10 אלף כלבים בכל שנה, ננטשים בכלביות הרשות ובעמותות, אנחנו רואים את זה באתר יד 4, רובם היום מאומצים, אפשר גם לראות את העלייה עם השנים ואנחנו רואים שאם פעם זה היה פחות מעשרה אחוז מאומצים, היום 95 אחוז מהכלבים מאומצים, אבל זה דורש הטיית כל המשאבים לאימוץ אחראי ולהסביר לציבור עוד ועוד שהוא צריך לאמץ ולא להביא כלבים ממקומות אחרים. במקביל יש לעצור באופן מידי, את כל המקורות שמכניסים כלבים לאוכלוסייה, בין אם זה התבססות של כלבים משוטטים נוספים שכבר היו בעיה קודם ועכשיו יש להקות חדשות, איך שאנחנו מדברים, שנבנות ברגעים אלו ואחרי שהם כבר התבססו, לא ניתן יהיה לעצור אותם, כמובן שהם יתרבו ויהיה בשטח וזה כלבים שאחר כך יגידו שהם לא ברי אימוץ, זה צריך להיעצר מידית ואם לא נעצור מקומות אחרים שזה סחר וייבוא, באופן מידי, מה שניתן וזה גם לא עולה כסף, כי זה סך הכול חקיקה, לעצור באופן מידי ובטווח הארוך, לעשות תוכנית ארוכת טווח, אנחנו נסיים עוד כמה שנים עם דיון, כמו שאנחנו דנים בחמש שנים האחרונות, רק עם מצב חמור יותר ושוב, להגיד שהאימוץ הוא לא על חשבון מקורות אחרים, סליחה, כמי שעוסקת בזה 11 שנים ויש לי נתונים לגבות את זה - -

ואתם מכירים את המחקר הזה, זה לא חדש לכם, אתם חמש שנים מכירים את המחקר הזה.

תודה דוקטור תמיר, בבקשה.

אני רק אגיד דבר אחד קטן, בזמן הקורונה, בעת שאנשים אימצו כלבים מתוך הכלביות, היה ייבוא מטורף מטורף של כלבים מחוץ לארץ במקביל, אני יכול רק להגיד שבתור מי שמתנגד מצפונית לרכישת כלבים ואני לא רכשתי כלב מאודי, אני כן מכיר בעובדה שיש פלחים באוכלוסייה שרוצים משהו אחר ו- - -

אבל הדעה האישית שלך היא לא רלוונטית, רלוונטי מה קורה פה במדינה ואיזה מצב חירום אנחנו נמצאים עם הכלבים.

חברת הכנסת יסמין.

תפתרי את הבעיה, הבעיה היא לא הכלבים המתועדים.

מי דיבר על הכלבים המתועדים? תנוח.

תמיר בבקשה.

אני חושב שזה שיח חירשים, אני לא אצליח לשכנע את המשוכנע, אני מעביר את רשות הדיבור.

שמי עינת יניב, אני רוצה לספר לכם על משהו נחמד, נחמד לי ונחמד להרבה אנשים אחרים, התארגנו קבוצה של כמה ווטרינריות, מיד מיד פחות או יותר שבוע אחרי שהתחילה המלחמה והבנו שיש צורך גדול מאוד בטיפול בבעלי חיים בים המלח, מדוע בים המלח?

מה תפקידך?

תפקידי הגדול בחיים להיות אמא, זה התפקיד הגדול ולהיות פה בשביל לעזור לאנשים וזה מה שאנחנו עשינו, כי המפונים - - -

מי זה עשינו?

בנאדם פרטי שעסק בהצלה כנראה.

עינת היא וטרינרית פרטית שהתנדבה וירדה לים המלח ועלתה על רעיון –

עכשיו זה מובן, אבל בקצרה עינת בבקשה.

מטעם ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית.

בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, אני מזכירה שזה מה שאנחנו אמרנו מקודם.

מה שאתם רואים זה כלב שקוראים לו טוקיו וזו גלי הבעלים שלו וטוקיו אני אספר לכם בקצרה את הסיפור שלו, סיפור מאוד מעניין, הוא מכיסופים, ביום בשביעי באוקטובר הם היו בממ"ד כל המשפחה, יחד עם טוקיו, היו ביחד בממ"ד בכיסופים וברגע שבאו לחלץ אותם הכוחות, אתם רואים אותו עכשיו זה תמונה מאתמול בניידת שלנו, מה שאתם רואים זה הניידת שיש לנו שאנחנו מפעילים אותה, ארבע רופאות ווטרינריות, כולנו בהתנדבות מלאה - - -

מי מממן את הניידת?

ארגון הרופאים הווטרינריים לחיות הבית בישראל, זה מרפאה ניידת של רופא וטרינר פרטי תרם לאירוע.

כל הכבוד.

זה תרומה שאנחנו קיבלנו את הניידת הזאתי כשהתחלנו לעבוד - - -

גם למשרד החקלאות יש איזו ניידת, רק אף אחד לא יודע איפה היא.

אולי אני אספר מה שאני עושה?

רק בקצרה, כי אני צריך לסיים את הדיון.

אני מצטערת שנשאר לי קצת זמן, זה באמת משהו שכדאי לכם לדעת, טוקיו שנמצא בניידת, חבר'ה אנחנו עבדנו שמה והטוקיו הזה חילצו אותו מכיסופים, הוא היה בממ"ד עם המשפחה, ביום שזה קרה, ביקשו את כולם להתפנות, הצבא הגיע כדי לפנות את כולם וכשפתחו את הדלת, טוקיו ברח, המשפחה שלו גלי, זאת האמא שלו, היא אמרה זה הבן הראשון שלי, יש לי עוד שלושה בנים קטנים, אני לא מתפנה, אלא עם כל המשפחה, רק שאנחנו נבין על מה מדובר ואז ריכזו את כל האנשים במקום מסוים, על מנת לפנות אותם והיא אמרה, אוקי, גלי אמרה, אני אקרא לו שיבוא כדי להתפנות איתנו, אמר לה החייל שהיה ממונה, במידה והוא מגיע אלינו, אנחנו נירה בו, נירה בו כיוון שאז הוא יסגיר את המקום שאנחנו נמצאים בו וברור שאין מה לדבר שחיי אדם וכן הלאה וטוקיו נעלם. עכשיו טוקיו שאתם רואים אותו פה, ממש באותו זמן, זה צילום שהיא נתנה לי, זה כלב שיודע לפתוח את הדלתות, הוא פתח את הדלתות ונכנס חזרה לממ"ד, המשפחה שלו חולצה ואז תחת אש, ממש תחת אש, החיילים, זה החייל שישן אתו בבית, הוא נכנס לממ"ד, חיפשו ומצאו אותו בממ"ד וחילצו אותו והביאו אותו חזרה למשפחה, אחרי שבעצם, הוא היה עם החיילים ושמר איתם וכן הלאה והפגישה הייתה מאוד מרגשת, נדמה לי שהיא דיברה על הפגישה המאוד מרגשת ולכן במילים אחרות, אנחנו מטפלים בכל אותם בעלי חיים שהגיעו לים המלח ואין לנו בים המלח שום מרפאה אורגנית, אין לנו שום יכולת וטרינרית, לנו בתור עם ישראל, לתת תשובה ל-350 אנשים שרשומים אצלנו, שמחזיקים בעלי חיים שמה, לכן מה שאנחנו עושים, אנחנו עוברים מכספינו ומהזמן שלנו, אנחנו לא עמותה, לכן אנחנו לא יכולים לקבל גם כספים בשום דרך אחרת, כי ניסו לתרום לנו, אני חייבת להגיד, הרבה מאוד אנשים רצו לתרום לנו, גם מחו"ל, אנשים שאני מכירה, קיבלנו הרבה מאוד עזרה, לא עזרה כספית, אבל קיבלנו הרבה מאוד עזרה מהשירותים הווטרינרים והרבה מאוד מהמועצה, יושבת פה כרמית מהמועצה של תמר, עדיין עוזרים לנו כל הזמן, גם ראש המועצה הגיע, אנחנו לא מכירים אבל קיבלנו עזרה גדולה מאוד, בכל הדברים הטכניים.

אנחנו מעסיקים ארבע רופאות וטרינריות, אנחנו מגיעות מפה יום-יום לשמה, יש כאלה שמגיעות יומיים בשבוע, יש כאלה יום בשבוע, יש לנו שלושה אסיסטנטים ונהג שהם בעצם מהמפונים עצמם, גייסנו אנשים מהמפונים מבתי המלון, יש לנו מישהי מכיסופים, מישהי מיבול ויש לנו מישהו משדרות. אנחנו יודעים שאין פתרון אחר במקום הזה והם צריכים אותנו וזה מה שמחייב אותנו, אנחנו רק מבקשים שיעזרו לנו, כי אין לכם פתרון עכשווי, אמרת תוכנית חומש, אני לא באה בטענה לאף אחד, מי ציפה שיהיה דבר כזה? מי ציפה שיגיעו אנשים ויהיו עם בעלי החיים שלהם בבתי מלון יוקרתיים, יסתובבו בלובי, אף אחד לא ציפה ולא חלם ואין שם מענה וטרינרי, בשום פנים ואופן, אנחנו צריכים עזרה לעוד ארבעה-חמישה חודשים שיחזרו לבתים שלהם, לכן אני פה, בשביל לגלות לכם מה נעשה בשטח. אני אתן לכם קצת מספרים - - -

לא, אין זמן למספרים, אני מצטער.

אני אעביר לכם את המספרים.

אולי משרד החקלאות ימצא דרך לשתף איתם פעולה.

זה מופיע אצלי בסיכום, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.

תודה רבה, אני קודם כל רוצה לומר שלום לאחותו של יגב שאני פגשתי אותה במאהל החטופים מחוץ לקריה, אני יודע כמה קשה להגיע עד לירושלים ולספר את הסיפור שלכם כל יום, אבל אתם מקפידים לעשות את זה ועל כך תודה רבה, כולנו מייחלים לשחרור החטופים ועצם העובדה שאתם כאן ודואגים שהנושא הזה יהיה בראש סדר העדיפויות ובראש סדר היום הציבורי, הוא סופר חשוב, אז חרף העובדה שזה מאוד קשה, תודה שאת כאן ושאת מעלה את זה יומיום על סדר היום. שמעתי גם את הסיפור של הדוקטור וגם את הסיפור שלך ואת המאמצים שלכם, אני רוצה להצדיע לכם, אתם עושים ועשיתם עבודת קודש, אבל כמו בהרבה דברים שקשורים לרווחת בעלי החיים, אנחנו רואים פה שעם ישראל מציל את המדינה בהרבה מאוד מקרים, את בעלי החיים וזה לא יכול להיות תחליף לעבודה של הממשלה. עכשיו אנחנו כחברי כנסת והוועדה הזו, לא מפקחת על האזרחים, היא מפקחת על עבודת משרדי הממשלה ולכן קצת התבלבלתי, או לא הבנתי, למה משרד החקלאות, מפנה כשנשאל מה מבוצע, למתנדבים ולאזרחים כשהשאלה צריכה להישאל על ידיכם ואני כחבר כנסת מצפה לשמוע, מה תוכנית העבודה הממשלתית שלכם, להצלת בעלי החיים בשביעי באוקטובר ומה התוכנית הממשלתית שלכם להצלת בעלי החיים עכשיו, ביישובי הצפון שכרגע הם מפונים, יש למעלה מ-140 אלף אזרחים שכרגע לא נמצאים בבית שלהם, שלא נמצאים בישובים שלהם והציפיה שלנו של חברי הכנסת, לשמוע מכם, אדוני סגן השר, אני מסתכל על עובדי משרדך - - -

הגעת באיחור, לו היית שומע, אבל אנחנו לא בשבילך בלבד - - -

התעדכנתי בסכומים שהוקצו לשיטתי, או להבנתי, אני כן אשמח בישיבת ההמשך, שנשמע בראש ובראשונה ובצורה של ירידה לפרטים, מה התוכנית של הממשלה, בייחוד של משרד החקלאות שאמון על הנושא הזה, להצלה ולוודא שבעלי החיים האלה, מקבלים מזון, מטופלים ולא מתים, כי זה חשוב.

אתה תקבל סקירה כפי שאמרנו את זה ליושב ראש ובתנאי שתבטיח לי כחבר שתגיע בזמן, כדי שתוכל להשלים את הכול, כי זה גם - - -

אדוני סגן השר, כנראה שכחת עבודה הפרלמנטרית, שרצים מוועדה לוועדה וחבר הכנסת הרצנו, אנחנו לא חושבים פה שהוא טייל על חוף הים, מהבוקר קפץ מוועדה לוועדה.

ואני אומר את זה לא לגנות משרד החקלאות, אני אומר אני חושב שהוועדה הזו, צריכה לעסוק על פיקוח פרלמנטרי על עבודת הממשלה ולא פיקוח פרלמנטרי על עבודת המתנדבים ואזרחי ישראל, שכאמור בעיניי הצילו את המדינה בכל כך הרבה תחומים כשהיא לא יצאה מההלם שלה.

רבותי, אנחנו חייבים כולם את המתנדבים והמתנדבים עזרו גם בחקלאות לחקלאים, הודנו להם, נודה להם ואני חושב שעדיין, עד שלא נחזור לשגרה, אנו חייבים את עזרתם וזו לא בושה לבקש ולדעתי זה היופי, היופי של העם העד עולם שלנו שזה החוסן שלו.

רק הבעיה אדוני, זה שיש מתנדבים בחקלאות, אבל שתקציב המדינה שעבר, מגלם ירידה וקיצוץ בחקלאות, אז שוב אני אומר, האזרחים מצילים והממשלה לא - - -

הרבה דברים התווספו, כמו מים לחקלאים, יש הרבה דברים, אל תיכנס פה עכשיו לפרט מסוים שאתה קורא אותו בלי לקרוא את כל התוכנית כולה ואתה הצבעת עבור תוספת התקציב.

התנגדתי.

זהו, הצבעת נגד, בלי לדעת.

תודה רבה. אחרון הדוברים, אבי צרפתי, יו"ר איגוד הווטרינרים ברשויות המקומיות, בבקשה אבי.

שלום רב, תודה רבה על זכות הדיבור, אני ממש אהיה קצר. אני לא חושב שלא למשרדי הממשלה ולא לרשויות המקומיות ולא לעמותות ולא לגורמים אחרים, יש תוכנית להתמודד עם קטסטורפה כזו כפי שנפלה עלינו ולכן במסגרת הזו ואני ככה אני יושב פה בוועדה ואני שואל את עצמי, האם לא למדנו כלום, האם לא למדנו שרק על ידי שיתוף פעולה ורק על ידי חיבור בין גורמים ואני מודה פה לכל האנשים שעבדו, כל האזרחים, כל המתנדבים, אני לא מודה, לא לפקידים שזה הייתה העבודה שלהם, אבל בהחלט לאנשים שעשו את העבודה, אני לא רוצה להאריך, אני ביקשתי דוקטור מיקי שפירו שהוא רופא הוטרינר של עיריית אשקלון שזו עירייה שספגה, גם טיווח נון-סטופ במלחמה וגם מרבית התושבים נשארו והחזיקו בעלי חיים, על כל מה שקרה איתם, אני חושב שזה מהות העניין, בצורה היומיומית שהרשיות המקומיות עובדות ואני אשמח אם הוא יפרט ממש בשתיים-שלוש דקות - - -

הוועדה מודה לחברת הכנסת יסמין פרידמן ולכל המשתתפים, תישארי אנחנו נכנסים כבר לישיבה ואני אתן לך את זכות הדיבור בתחילת הישיבה, כפי שאני נוהג בכל הישיבות, להתחיל עם משפחות החטופים. הוועדה מודה לחברת הכנסת יסמין פרידמן, יוזמת הדיון ולכל המשתתפים, הוועדה שולחת תנחומים למשפחות החללים, מקווה ומתפללת להחזרת החטופים במהרה לשלום. יש לנו ציווי מהתורה, לדאוג לבעלי חיים, אבל אין לשכוח שדאגה לבני אדם קודמת להכול. הוועדה מודאגת מגורל בעלי חיים שנשארו מאחור, ממקומות ומיישובים שפונו מתושביהם. הוועדה מודה למשרד ראש הממשלה, ליועצת ראש הממשלה, טל גלבוע, משרד הביטחון, משרד החקלאות על התקציבים שהקצו, לטובת בעלי חיים, יחד עם זאת, הייתי מצפה כוועדה, כן לקבל תוכנית מפורטת, איך הולכים להשתמש באותם תקציבים. הוועדה מודה לכל הארגונים, העמותות וגם האנשים הפרטיים שדאגו לבעלי חיים בשעה קשה זו. הוועדה מציעה ומצפה לשיתוף פעולה, בין כלל משרדי הממשלה, עם הגורמים האזרחיים, להצלה ולרווחת בעלי החיים, אמנם לא היה צפוי מלחמה זו, אבל מצופה שמשרד ממשלתי, בפרט משרד החקלאות, תהיה תוכנית חירום לזמן המלחמה והוועדה רשמה לפניה את הודעת סגן השר, משה אבוטבול, שהמשרד ייזום תוכנית כזו וזה בתוך שבועיים, זה בסדר אדוני?

שבועיים עד שלוש, כן.

שבועיים עד שלוש ויחד עם קבלת התוכנית, אנחנו נתכנס שוב, יסמין לדיון המשך, ארוך יותר, עם הצגת התוכנית. ברשותכם, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 12:14.