פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



52
ישיבה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט ושל הוועדה לקידום מעמד האישה
ולשוויון מגדרי ושל הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
02/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 55
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
פרוטוקול מס' 43
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
פרוטוקול מס' 132
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ד (02 בינואר 2024), שעה 13:00

סיוע לסטודנטים/ות  משרתי/ות  מילואים ובני/בנות זוגם במלחמת "חרבות ברזל"

חברי הוועדה: יוסף טייב – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט
מיכאל מרדכי ביטון – יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
פנינה תמנו – יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
סימון דוידסון
משה טור פז
משה סולומון
לימור סון הר מלך
יסמין פרידמן

מטי צרפתי הרכבי
טטיאנה מזרסקי
שלי טל מירון
אלון שוסטר

שיר אבינועם - ס׳ ר׳ עתכ"מ, משרד הביטחון

נועה ליפשיץ - חיימש - ר׳ ביח׳ לסיוע נוסף השכלה והכשרה, משרד הביטחון

הדיל יונס - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רות צונץ - משרד המשפטים

גיא קפלן - מנהל/ת תחום בכיר מחלקת תכנון ותקצוב, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה

דבורה שארף - מנהלת תחום בכיר גיוון ושוויון מגדרי, נציבות שירות המדינה

אריה צבן - יו"ר ור"ה ונשיא אוניברסיטת בר-אילן, ור"ה

יפעת ביטון - יו"ר ור"מ נשיאת המכללה האקדמית "אחוה", ור"מ

סיון קורן - סגנית יו"ר התאחדות הסטודנטים, התאחדות הסטודנטים

מאיה אלבז - אגודת סטודנטים נתניה, התאחדות הסטודנטים

לירן בסון - יו"ר אגודת הסטודנטים אורנים, התאחדות הסטודנטים

עדי בוקובזה - יו"ר התאחדות הסטודנטים המכללה למנהל, התאחדות הסטודנטים

רן עטיה - יו"ר התאחדות סטודנטים בדוד ילין, התאחדות הסטודנטים

תמר וורבר - מנהלת מחלקת מדיניות, התאחדות הסטודנטים

נוי ביטון - יו"ר התאחדות הסטודנטים "בראודה", התאחדות הסטודנטים

מיכל אלטשולר - רכזת מדיניות חברתית בהתאחדות הסטודנטים ה, התאחדות הסטודנטים

הדס ולן - דיקנית הסטודנטים המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

אשר כהן - נשיא האוניברסיטה העברית, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

ליהי כספי - התאחדות הסטודנטים

עידו חגי - פורום המכללות הטכנולוגיות

אסף סנדרוביץ - חבר, העמותה למען משרתי המילואים

אור ברק - סטודנט מילואימניק, משרתי מילואים

שרון לוין - מנהלת הסברה, מכללת פעמונים

יאיר הראל - אגף אקדמי, מל"ג

רות ארנברג - תקצוב, מל"ג

יוסי סבג - תקצוב, מל"ג

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ארגון ור"ה - ועד ראשי האוניברסיטאות

איילת גולדשטיין - יו"ר המועצה המתאמת של הסגל הבכיר במכללות הציבוריות, ארגוני הסגל הבכיר והזוטר של המרצים

דוד בוגוסלבסקי - רכז פעילים וקמפוסים

שולמית גולדברג - אימא של לוחם

עדי שושן - מובילת מחאת המילואימניקים

שפרה שחם - בית חם

אלירן זרד - מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

אור ברק - סטודנט מילואימניק

תמי סלע

יהודית גידלי

רויטל יפרח



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סיוע לסטודנטים/ות  משרתי/ות  מילואים ובני/בנות זוגם במלחמת "חרבות ברזל"

צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא: סיוע לסטודנטים וסטודנטיות משרתות ומשרתי מילואים ובני ובנות זוגם במלחמת "חרבות ברזל".

זוהי ישיבה משותפת של ועדת החינוך, כפי שהוזכר, עם הוועדה לקידום מעמד האישה, שמנוהלת על-ידי יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת פנינה תמנו, והוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, שעומד בראשה חברה כנסת מיכאל ביטון.

אנחנו התחלנו לגעת בסוגיה בתקופה האחרונה. היו מספר דיונים סביב הנושא הזה, אם זה בחקיקה ואם זה בהסדר כללי.

אני רוצה להגיד בתחילת דברי, שהנושא עומד בראש סדר העדיפות של הוועדות, ואני מברך גם על העבודות שמחוץ לכותלי הוועדה, הישיבות שהיו עם ור"ה ועם ור"מ, וההתגייסות המבורכת של ראשי האוניברסיטאות וראשי המכללות, ובאמת ההתרשמות שלי, ואנחנו נשמע אחרי זה גם משאר ראשי הוועדות, שנקודת המוצא שיצאנו ממנה ואיפה שאנחנו נמצאים היום – נעשו פעולות טובות רבות ומבורכות, בעיקר בהשקעה מכספים פרטיים, גם של הוועדות וגם של המכללות ומגיוס שהם הצליחו לעשות.

אני שם גם על השולחן ואומר שיש פער ענק בין האפשרות לגיוס כספים מקרנות, מפדרציות ומתורמים פרטיים לבין מה שאוניברסיטה יכולה לגייס ובין מה שמכללות יכולות לגייס – יש פה פער גדול. ולכן, אנחנו צריכים להיות זהירים בנושא, במידה ותתקדם איזו שהיא חקיקה פרטית בנושא, לקחת בחשבון גם שבסוף החופש האקדמי וההחלטה צריכה להילקח על-ידי ראשי האוניברסיטאות, על-ידי ור"ה וור"מ.

הרצון שלנו הוא ליצור לפחות רף מינימום, שלא ייווצר מצב שחייל הקריב את עצמו בגשם וברוח, ולפעמים גם הקריב את חייו. חלק מהדברים שעדיין לא טופלו לכאורה, לפי מה שאני מתרשם, זה נושא הפצועים, שלא נכללים כרגע בהטבות כאלה ואחרות, וכפי שאמרתי אתמול בישיבה עם ראשי ור"מ והבוקר אמרתי את זה גם לדבורה מרגוליס מור"ה – ההחלטה צריכה להיות ברורה, ואני חושב שהם אמרו את זה. מעבר להטבות, בסוף אנחנו צריכים את ההתאמות המתאימות כדי שחייל במילואים, סטודנט במילואים ובני ובנות זוג של אנשים שנמצאים במילואים, יכללו בתוך המתווה הרחב הזה ויקבלו את המענה ההולם והנצרך.

אני חושב שיש פה קונצנזוס סביב השולחן, הן מחברי כנסת, משרדי ממשלה, ראשי האוניברסיטאות וראשי המכללות, שהם בראש סדר העדיפויות שלנו, שאף אדם שהלך למילואים, ואף בן זוג או בת זוג של מי שהלך ושירת במילואים, לא יפגע. לא רק שלא יפגע אלא אנחנו צריכים לדאוג שההתאמות הטובות ביותר וההטבות יגיעו למי שצריך להגיע.

חברת הכנסת פנינה תמנו, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בבקשה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה רבה, יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת טייב. אני רוצה לומר שלא בכדי אנחנו יושבים פה שלוש ועדות, שלושה יושבי-ראש, יצטרף אלינו בהמשך גם חבר הכנסת מיכאל ביטון. אני חושבת שאתם מבינים שהכנסת מגויסת כדי לוודא שבאמת כל מי שנקרא ונקראו בצו 8 ובני ובנות הזוג שלהם, לא נפגעים בשום פרמטר ותחום בחיים.

יש רצף של דיונים שאנחנו מקיימים בוועדה לקידום מעמד האישה בכל הנוגע לבני ובנות הזוג, ואני יכולה לומר לך שיש שלל נושאים שיושבים על השולחן כאשר במרביתם יש לנו התקדמות גדולה מאוד, תוך מענים ותקציבים המיועדים כדי לסייע למשפחות ולבני ובנות הזוג. הנושא הספציפי הזה עלה גם בתוך הוועדה שלי כאשר אני כל הזמן מעודכנת בהתקדמות המאוד גדולה שאתה עושה, במאמץ לסייע לסטודנטים ולסטודנטיות שמגויסים בצו 8, ונכון היה ונכון היום שאנחנו מקיימים את הדיון הזה ומבינים שצריך שיהיו התאמות שמיועדות גם לבני ובנות הזוג, שהם מחזיקים את העורף ונותנים את התמיכה מבית, תוך הבנה של הצרכים. בסוף, אנחנו צריכים לראות את התאים המשפחתיים גם במובן של שנת הלימודים האקדמית ושנת הלימודים בכלל.

אני מקווה שיהיו בשורות. אני בסך הכל קיבלתי גם את המצגת של המועצה להשכלה גבוהה ואני רוצה לראות שזה מיושם, אם כי משהו שקפץ לי לעין, שזה התאמה לבני ובנות זוג שיש להם ילדים מתחת לגיל 13 כאשר אנחנו מדברים הרבה פעמים על גיל 14. אבל אנחנו נתחיל את הדיון, אדוני היושב-ראש, ברשותך ובניהולך ובהובלה שלך, ואם יהיו דברים שאנחנו או אני נרצה להעיר – אנחנו נעיר.

מה שכן חשוב לי לומר זה שהייתי רוצה לשמוע כאן את נציגי ונציגות הסטודנטים, פורום של משפחות המילואימניקים, נשות המילואימניקים. אני לא ראיתי אותן, נראה לי שהן גם לא עומדות בקצב למרות שהן לביאות גדולות וגיבורות גדולות אבל אנחנו מביאים אותן יום-יום כדי לסייע להן. אני מקווה שהן כאן, אולי יצטרפו בהמשך ונרצה גם לשמוע אותן לצד נציגי המוסדות השונים והמועצה להשכלה גבוהה. תודה.

תודה רבה. נמצא איתנו סטודנט שמשרת במילואים בזום. הוא יצא במיוחד כדי להשתתף בדיון ואנחנו ניתן לו את זכות הקדימה. אור ברק נמצא איתנו. בבקשה, אור.

שלום. שלום חבר הכנסת יוסף, שלום חברת הכנסת פנינה תמנו, קוראים לי אור ואני מ"פ בפלס"ר נח"ל שנמצאת כרגע בגזרה הצפונית. במקביל אני גם יועץ של חברת הכנסת טלי גוטליב, שגם מגויסת לנושא של סיוע למילואימניקים, של סטודנטים שנמצאים בצו 8.

אני גויסתי באותה שבת נוראית, בצוהריים, ומאז אני כאן, בצפון. אמנם יוצא לי להיות בבית אבל לא משהו שאני יכול לשלב בו את חיי הסטודנטיאליים בצורה מלאה. אני אמנם סטודנט באוניברסיטה הפתוחה, שמאפשרת בצורה מלאה ואפשרה לי בשמונה השנים האחרונות ללמוד בצורה תקינה וגמישה אבל אני חושב שזו הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים, ואני כסטודנט ושאר החברים שנמצאים איתי פה בגדוד במילואים, באטימות. אטימות ממשרד החינוך, אטימות מהמל"ג. אני לא רואה סיטואציה שבה אנחנו, כסטודנטים, יכולים לשלב את חיינו פה, בצבא, בצו 8, ובמקביל גם לנסוע הביתה ללמוד או להגיע למבחנים. אם אני אישית נקראתי לדגל באותה שבת, אני לא רואה איך אני יכול להגיע למבחנים שהמועדים שלהם בחודש ינואר, פברואר, או בכלל להגיע לשיעורים.

באוניברסיטה הפתוחה, אני אתייחס אליה, הסיוע שניתן כרגע זה מבחינת שיעורים והקלטות שיש בזום. זה לא משהו שהוא שונה, זה משהו שהוא קבוע באוניברסיטה הפתוחה, הוא לא השתנה בכלל. זאת אומרת, אין פה שום הקלה שניתנה לנו, אנשי המילואים, שנקראו לדגל או למשפחות של אנשי המילואים שנקראו לדגל, וספציפית במצב הזה אין לנו שום דבר מעבר. אבל עדיין אנחנו צריכים להגיש עבודות, אנחנו עדיין צריכים להגיע למבחנים שיהיו בחודש פברואר.

הצפי פה ספציפית בצפון, מבחינת מודיעין מה שאני יכול למסור, זה שכרגע אנחנו נמצאים פה בתעסוקה מבצעית או בתעסוקה כזו או אחרת עד סוף חודש פברואר. זאת אומרת, עד חודש פברואר לא רק שאני לא מגיע לעבודה, לא רק שנפגעים חיי האישיים, גם חיי הסטודנטיאליים כרגע מוקפאים. זאת אומרת, שגם אם יש לי מבחנים בקורסים מסוימים, יש עבודות סמינריוניות שאני צריך להגיש – הן יצטרכו לחכות לסמסטר הבא, לסמסטר קיץ אם לא לשנה הבאה. אף אחד לא יכול להבטיח לי, אף אחד לא יכול באמת להגיד לי: אור, אנחנו חושבים עליך. אור, אנחנו דואגים לך. אור, אנחנו רוצים שאתה תגיע למבחן כי זה לא ריאלי. כרגע אין לי דרך להגיע למבחן.

אני חושב שגם התכנית הזאת שמשרד החינוך ביחד עם מפקד המילואימניקים בצבא, אמר שיש שבוע שלם שהמילואימניקים יצאו. אני לא רואה סיטואציה כזאת קורית, איך סטודנטים או אני, כמפקד, בא ואומר לחיילים שלי שאני הולך לשבוע. אני הולך לשבוע להשלים את כל החומר. מעבר לזה, שכל הפער הזה לא ריאלי מבחינה מאוד הגיונית – איך אני אמור להשלים פער של חודשיים בשבוע אחד?

אני התחלתי ללמוד ב-1 בדצמבר. מה-1 בדצמבר אני רשום לכמעט חמישה קורסים ואני לא מצליח לתפקד בהם, אני לא מצליח ללמוד אותם. יש לנו אמנם המון זמן פנוי פה, בין התעסוקות ובין הדברים אבל להשלים את החומרים האלה ולעשות את העבודות האלה, זה לא משהו של מה בכך. זה לא משהו שהוא ריאלי, זה לא משהו שהוא אפשרי, ולא רק לי. אני מסתכל על לוחמים חברים שלי, שנמצאים כרגע בעזה – אנשים שלי, חברים, חיילים שלי, שפה, שהם סטודנטים בדיוק כמוני, במוסדות אחרים, אם זה בטכניון, אם זה באוניברסיטה העברית, אם זה באוניברסיטת תל-אביב, אני לא רואה איך הם לומדים, איך הם משלימים את הפערים האלה, ואיך הם יכולים לבוא אלי כמפקד ולהגיד לי: אור, אנחנו יוצאים עכשיו לשבוע שמאושר מטעם משרד החינוך וללכת ללמוד בשבוע הזה.

אני לא רואה איך זה קיים, ואני לא רואה שזה משהו שהוא הגיוני וריאלי. אני, אישית, כמפקד, כקצין, כקצין שנקרא לדגל בדיוק כמו החיילים שלי לא רואה איך אני יכול לתפקד גם במילואים כקצין. וגם חיילי סדיר, חיילי קבע, שנמצאים בדיוק כמוני במערכת הזאת, שרשומים גם לאוניברסיטה הפתוחה או בכלל – אני לא רואה איך זה הגיוני, אני לא רואה איך משלבים ביניהם.

תודה רבה. האם נמצאת איתנו מישהי שמייצגת את נשות אנשי המילואים? יש בזום? בבקשה.

עדי היא יושבת-ראש אגודת הסטודנטים בתל-אביב. אני חושב שראוי שהיא תדבר.

בסדר, אני מדבר על נשות המילואים.

חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה ליושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. אני רק רוצה להגיד, אני באמת לא חברה בוועדה הזאת אבל היה לי חשוב מאוד להגיע, ואני יודעת שאתם עושים פה כמה וכמה דיונים בנושא הסטודנטים. גם היועצים שלי, חלקם סטודנטים ואני מכירה את הקשיים מקרוב.

חשוב לי להגיד מילה על הפערים בין אוניברסיטאות שונות ומוסדות חינוך שונים, שזה לא זהה. כל אחד, יש לו גישה קצת אחרת וזה גם בעייתי כי כל אחד לומד במקום אחר, ומן הראוי שיקבלו תנאים זהים. קצת בעייתי הנושא הזה.

מצד שני, יש לכל אחד אוכלוסיות שונות ואני מאמין שגם ההתאמות צריכות להיות שונות.

בסדר, אבל עדיין, גם עצם פתיחת שנת הלימודים בחלק כן, בחלק לא, זה מאוד פוגע בחלק מהאוכלוסיות. ובסוף, אנחנו צריכים לדאוג לרווחתם של הסטודנטים הנפלאים שלנו, שהם העתיד של מדינת ישראל, שהם כרגע במילואים.

ומאוד חשוב לי להגיד מילה כי פנינה עושה עבודה מאוד חשובה בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא נשות המילואימניקים וגם נשות הקבע, שאנחנו לא שוכחים לציין אותן, הן באותה סירה - -

בדיוק.

- - שחלקן בעצמן סטודנטיות, וחלקן, בני הזוג שלהן הם מילואימניקים בעצמם וצריך לציין גם אותן כי הן צריכות לג'נגל גם את הקריירה שלהן, גם את משק הבית, את הילדים, את הסידורים ואת הכל, וגם את חייהם הסטודנטיאליים וזה ברמת הבלתי אפשרי. באמת, זה להסיר את הכובע, הערצה עיוורת למה שהן עוברות, וחשוב לי מאוד שניתן את הדעת גם אנחנו.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כן, אנחנו בהמשך נשמע גם את עיקרי ההתאמות שמיועדים לבני ובנות הזוג של משרתי צו 8, וגם אנשי קבע שהופכים להיות במתכונת חירום.

פרופסור אריה צבן, יו"ר ור"ה ונשיא אוניברסיטת בר-אילן, אם תוכל לתת לנו כמובן מה נעשה, מה ההתאמות שנעשו בבר-אילן לאנשי מילואים לנשותיהן, וכמובן גם כיו"ר ור"ה, מה נעשה ואיך אתה רואה את העבודה בשטח. בבקשה.

ראשית, תודה רבה. אי אפשר לפתוח את הדברים שלי בלי לומר את הטריוויאלי, את ההערכה העצומה שיש לנו למשרתי ומשרתות המילואים, לא רק לבנות הזוג אלא גם לבני הזוג. יש לנו גם בני זוג של משרתות מילואים, יש לנו את המגוון. אנחנו מלאי הערכה ואנחנו מבטאים את זה בכל דרך אפשרית.

אני חושב שאמרתי את זה גם בפורום הזה אבל חשוב מאוד לספר סיפור קטן: ב-7 באוקטובר, בשבע בערב, בדקתי את זה עכשיו בוואטסאפ, התכנס בפעם הראשונה פורום המלחמה של שהאוניברסיטה שלי. אני יודע שזה התקיים גם בשאר המקומות. נכון שההחלטה הראשונה הייתה טיפול בנפגעים, דיברתם על פצועים – טיפול בנפגעים ומשפחות של נפגעים. ואחר כך, מה-7 באוקטובר, כל ור"ה ביחד, ועד ראשי האוניברסיטאות, אנחנו עובדים באופן אינטנסיבי כדי לוודא שהמילואימניקים, ואני אגיד את זה עשר פעמים פה – שאף אחד מהם לא יישאר מאחור. הפעולה הראשונה המשמעותית שעשינו הייתה לדחות את פתיחת שנת הלימודים, זה לא היה טריוויאלי אבל זה היה בסדר. דחינו את זה פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית, פעם רביעית, עד שהגענו לנקודה שאי אפשר מעבר אליה, ואנחנו זוכרים כולנו שיש לנו מחויבות כלפי המדינה, כלפי הסטודנטים, כלפי כולם, לקיים שנת לימודים מלאה.

אתם צריכים להבין שנעשתה עבודה עצומה, ממש עצומה, בפרטי פרטים, כדי להגיע למצב שנוכל להגיד שלא נשאיר אף אחד מאחור. להגיד את זה סתם זו לא חוכמה אלא שנוכל להגיד שלא נשאיר אף אחד מאחור. זאת התחייבות שהיא לא פשוטה מבחינתנו.

אנחנו מדברים על מוסדות שיש ביניהם מגוון, הם לא זהים אבל אגם בתוך המוסדות אתם יודעים שיש הטרוגניות – לא דומה לימודי רפואה ללימודי הנדסה או לימודי ספרות. כולם חשובים, כולם משמעותיים אבל הם שונים, גם באופי, גם בכמות השעות, גם בדרך שזה נעשה. יש הבדלים. לכן, זו הייתה עבודת נמלים כדי לוודא שנוכל לעמוד מאחורי המילים האלה. ממש דבר דבר.

אני אתן לכם דוגמה: למשל, באוניברסיטה אצלי, אני יודע שגם במקומות אחרים, במקצועות מאוד קשים כמו הנדסה ומדעי המחשב, אלה מקצועות שאנחנו תמיד פותחים את השנה פעמיים. אני לא מדבר על הפעימה השנייה אלא פותחים פעם אחת בסמסטר א', ופעם אחת בסמסטר ב' מתחילים שנה חדשה. למה? כדי לאפשר לסטודנטים כאלה, כמו שראינו הרגע, שכרגע הוא לא יכול להתפנות לעניין, להצליח לגמור את השנה.

אני רוצה להבין: אתם פותחים שנה במטרה לגמור קלנדרית שנה? כלומר, בקיץ הם יסיימו?

בסוף הקיץ הם יגמרו את השנה. יש לנו מערך עצום של חונכים שילוו כל מילואימניק. כל מילואימניק אצלנו יקבל חונך שילך איתו את השלב הראשון.

מה הכוונה חונך? מה עושה החונך?

חונך זה סטודנט משנה יותר בוגרת בעל ציונים מסוימים. הוא נצמד לסטודנט כזה, הוא מלווה אותו, הוא עוזר לו לעבור את המכשלות הראשונות, עוזר לו להתמודד עם החומר החסר ומכין אותו לקראת התקופה.

אז זה בעיקר לסטודנטים חדשים בשנה א'?

לא, לכולם. יש הקלות בנקודות זכות שנתנו, וגם הגענו הרבה הרבה מעבר לדברים הסטנדרטיים כדי שהשנה, מי שיגיע באיחור ועשה מילואים או אפילו לא באיחור, ירד לו עומס כמות השעות שהוא צריך לעשות.

פרופסור צבן, אני מציע ואני לא יודע אם הכנתם את זה, אבל אולי תכינו טבלה של כלל האוניברסיטאות, לפחות מה שקשור לור"ה, כדי שנוכל - -

קיבלנו.

קיבלתם.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

קיבלנו מה ההטבות אבל מה המתווה?

יש מגוון של נושאים שהכנו ועשינו - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אתה יכול לפרט לנו בבקשה, במקום כל פעם באופן ספורדי להגיד מה, חשוב מאוד שיהיה מישהו שמציין באופן כללי כי אנחנו עדיין שומעים קולות של סטודנטים, ושמענו את אור ברק המפקד.

אור אמר, אם שמעתי אותו נכון, שבגלל שהוא בשירות כרגע, הוא לא יכול ללמוד כרגע. אני יכול לתת לו הטבות. אילו הוא היה אצלי, הייתי תופס אותו חזק והייתי אומר לו: תעשה את השירות שלך, תעשה מה שאתה צריך, וכשתסיים תגיע, מחכים לך. לכל מחלקה יש נאמן מילואים שמטפל בו.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אבל מה המתווה? זה להגיד כאילו שיהיה בסדר, תבוא ואנחנו נחבק אותך אבל זה לא נותן את השקט.

בסדר. תגידי לי איזה שנה, מה לומד - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, לא. לא אני צריכה להגיד לך, סליחה אדוני. אתה צריך להגיד לי מה המתווה. אמרת שעבדתם קשה מה-7 באוקטובר. אז אני רוצה לדעת ושתציג לנו מה המתווה. יש פה סטודנטים שהם במילואים, שבאו במיוחד, והם יגידו לנו איפה ההשגות שלהם. זה מאוד פשוט.

איפה יאיר? יאיר נמצא פה?

אני פה.

יאיר, אתה הצגת לנו, יש לכם מתווה מסודר.

יש את המצגת ששלחתי, שדיברת עליה קודם ואני יכול להסביר את כל המעמד הנורמטיבי של כל מה שאנחנו מדברים פה עכשיו.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז תציגו לנו את המתווה, אבל אנחנו צריכים מתווה כדי לראות מה הושג ואיפה ההשגות.

המצגת של המל"ג, אתם צריכים להציג את זה. חשוב לי למען הסדר טוב. אין לי ספק שנעשו דברים, פרופסור צבן, ואני עוקב מקרוב אחריך ואחרי חבריך, ראשי האוניברסיטאות ונשיאי האוניברסיטאות, רק למען הסדר הטוב, כדי שאנשי המילואים ובנות זוגן יוכלו לדעת - -

אני אענה: אנחנו הגשנו למל"ג. כל אוניברסיטה הגישה למל"ג את המתווה שלה. המתווים מאוד-מאוד דומים אבל הם לא זהים לחלוטין.

למה אני שאלתי? אנחנו מדברים פה על התאמות אישיות. את שואלת אותי: תגיד לי מה ההתאמה. אז אני אגיד לך שאם מישהו מגיע שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים ומישהו מגיע ארבעה שבועות, זה לא אותו דבר. אני לא יכול לתת מתווה לכל אחד - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

עקרונות, עקרונות. אדוני, הנחות יסוד.

אבל יש הנחות יסוד שבסוף חיילי המילואים יהיו עד - - -

אתם צריכים להחליט אם אתם רוצים עקרונות יסוד - -

- - -

על זה אנחנו שואלים. בסוף יש נתון, הנתון כרגע הוא ש-90 יום הם לא נמצאים בלימודים - - - על בסיס מה שאתה יודע, מהו המתווה שייתן להם הקלות ויאפשר להם לחזור לספסל הלימודים בצורה מיטבית בלי להפסיד שנת לימודים. זה העניין.

אז אתם הולכים איתי בין "תגיד לי בדיוק" לבין עקרונות. יש הבדל גדול. העקרונות הם כאלה: נתנו הקלות מסוימות בלימודים; נתנו אפשרויות של עובר, לא עובר – הקלות כדי לשפר את הממוצע; נתנו את הפעימה השנייה – לבקשת הצבא עוד לא נקבע אם זה אחרי שלושה שבועות ואחרי זה, את אלה שיגיעו, ליישר להם קו במשך שבוע, שכל האוניברסיטה מתרוקנת ורק חיילי המילואים בקמפוס ואנחנו נותנים להם שבוע של חיבוק, הערכה וגם לימודים כדי ליישר קו. נתנו להם חונכים והתחייבנו בפניהם שנסגור להם את הפער.

עכשיו, תגיד לי סטודנט להנדסה שהגיע אחרי חודש, זה שונה מסטודנט לפסיכולוגיה שהגיע אחרי חודש.

זה ברור. רק שאלה, פרופסור צבן: ההנחיות האלה וההתאמות יחולו גם על בני ובנות הזוג של אנשי המילואים?

לבנות הזוג יש התאמות, הן לא בדיוק אותו דבר. בת זוג - -

בסדר, אבל זה נלקח בחשבון, יש מתווה קיים בשבילן?

זה ניקח בחשבון. את צודקת שנצמדנו לעד גיל 13 של הילדים כי זו הייתה החלטת המל"ג ונצמדנו לזה. השנה הזאת, זה הדבר הקריטי - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, זה לא הדבר הקריטי. תכף הוא יפרט את ההתאמות ואז אולי נוכל להגיד בצורה יותר - -

רגע, יש לי שאלה, דבורה: האם כל האוניברסיטאות והמכללות קיבלו את הרשימות של חיילי או חיילות המילואים?

זאת השאלה הבאה.

כי זו הייתה בעיה בוועדת חוקה. קיבלתם?

קיבלנו את הרשימות של חיילי המילואים, אנחנו יודעים מי נמצא ומי לא. זה מאוד עוזר לנו כי אנחנו יכולים להתייחס לאנשים באופן ספציפי.

הוצאתי וואטסאפ לכל המילואימניקים, למספר שהם יכולים לפנות אליו ולשאול שאלות, להבין מה מצבם. כל המודאגים בצדק, יכולים לפנות. ביום ראשון ושני היו 400 פניות, כולן נענו, ומקבלים תשובות.

מיכאל הגיע. מיכאל, תן את הפתיחה שלך ואנחנו נמשיך. בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

צוהריים טובים. אנחנו 88 יום אחרי שהמלחמה נפתחה. הממשלה בוששה להביא חוק שיסייע לסטודנטים במילואים. גם מה שהביאה הבוקר לוועדת החינוך הוא דל ונקודתי בקרן לחיילים משוחררים, בהגדרות, ללא פירוט של חבילה ראויה. אנחנו לא חיכינו בכנסת וכבר לפני שלושה שבועות החתמנו והבאנו חוק שכלל חברי הכנסת כמעט חתמו עליו, בהובלה של חבר הכנסת טייב ושלי, שקיבל את ברכת כל סיעות הבית. החוק שאנחנו הצגנו הוא חוק מפורט יותר.

אנחנו מאמינים שהחוקים צריכים להתמזג אבל אי אפשר שהחוקים האלה ידשדשו. אנחנו תוך כמה ימים צריכים לגמור את החקיקה הזאת ולהביא אותה. שני החוקים דורשים התאמות ותיקונים.

סיימנו שיחות עם כל הגופים כמעט. אני ישבתי עם הגופים של האוניברסיטאות הציבוריות, המכללות הציבוריות, המכללות הפרטיות ועוד. חלק מהגופים עושים עבודה נהדרת בהיערכות ופתרונות. אנחנו מודאגים בכנסת מפערים, שאותו חייל מילואים באותה יחידה, השניים לומדים הנדסה, יגיעו לשני מוסדות אקדמיים ויקבלו סל סיוע שונה ומפלה. יהיו הבדלים בקטנה אבל אי אפשר שזה יהיה דרמטי. אי אפשר שאנשים ששירתו את המדינה באותו תפקיד ויחזרו לשני מוסדות אקדמיים ויקבלו דברים שונים.

גם החוק שלנו לא נותן עדיין מענה לפעולה מול מוסדות פרטיים. נצטרך לעגן את זה בחקיקה כי אם למדינה יש סמכויות תקצוביות ולמל"ג יש יכולת בקרה על מוסדות אקדמיים, אנחנו נרצה לדעת שגם מול הפרטיים יש לנו מה להגיד.

אנחנו מאוד מעריכים את מי שפעל ולא חיכה לכנסת, שלא תתבלבלו. מאוד מוקירים את הדבר הזה אבל רוצים לראות הוגנות כי בסוף זה כסף ממשלתי של מיליארדים, וזה מוסדות שמתוקצבים על-ידי המדינה, ובשעת מלחמה למדינה יש מה להגיד על סטודנטים במילואים.

אנחנו לא נפגע בחופש האקדמי. אנחנו כן רוצים מגוון פתרונות שיעמדו לרשותכם וסמכויות שלכם ושינוי השיטות השונות שבהם אתם עובדים ובגמישות ויצירתיות, מבלי לפגוע באיכות ובאחריות של אותו סטודנט שחייב להיות איש מקצוע מסוים ויש דברים שהוא חייב ללמוד. אבל את סל הפתרונות האקדמיים נציג בפניכם, ואתם בתבונה תבחרו ותבצעו.

אנחנו כן דורשים מכם מעשים והוגנות ושוויון בין מהנדס למהנדס, בין רופא לרופא. לא יסבירו לנו שיש הבדל בין רופא לרופא. מה שקיבל רופא בטכניון גם רופא בבן-גוריון צריך לקבל. ואם יש רופא באוניברסיטה הפרטית, הוא גם צריך לקבל את זה. אנחנו צריכים כלים ככנסת וממשלה לאכוף את זה.

היום היו הפגנות באוניברסיטה הפתוחה ואנחנו גם מקבלים המון פניות של סטודנטים. זאת אומרת, שלא נחה דעתנו ולא נחה דעת הסטודנטים בחלק מהמוסדות באשר לוודאות, שלא משאירים אף אחד מאחור ולא כולם יגיעו לקו הסיום ולא כולם יאבדו שנה אקדמית.

אנחנו גם נדרוש את הפתרונות לבני ובנות הזוג של משרתי מילואים, גם אם הם קצת שונים בתקצוב או בדבר אחר אבל שתהיה מודעות. יש מוסדות שהיום כבר עם 40% משרתי מילואים, ואם נכנסים אליהם בני ובנות זוג של משרתי מילואים, רוב המוסד והסטודנטים שלו בסכנה קיומית על עתידם האקדמי.

לסיכום – אנחנו נדייק ונפרט את החוקים שהונחו פה, נמזג אותם, נעבוד יום ולילה כדי להביא אותם מהר, ונדרוש תקצוב תומך של המוסדות להשכלה גבוהה בפעולות שהם עושים כבר למען סטודנטים, גם במלגות, גם בשעות, גם בליווי פרטני, גם בטיפולים נפשיים וטיפולים אחרים שיסייעו לסטודנטים לבוא ולהתאפס ולחזור לספסל הלימודים. תודה.

תודה רבה. סימון, זה יכול לחכות אחרי שיאיר ידבר? כולם רשומים כבר רק אני חייב - -

לפני יאיר, אני רוצה לומר כמה דברים: קודם כל, אנחנו פה, בוועדה, עשינו דרך, ואני חושב שזה כבר דיון רביעי בנושא של סטודנטים מילואימניקים. התחלנו מדף חלק ביחד עם המל"ג, ואני רוצה לברך אתכם על עבודה משותפת. התקבל מתווה שהוא לא מושלם, שום דבר לא מושלם. ואני רוצה להכות על חטא: אני ישבתי פה ודבר ראשון שצעקתי זה שלא מתחילים את שנת הלימודים עד הסטודנט האחרון שלא יחזור מהמלחמה. הבנתי במשך הזמן שזו טעות להגיד את זה כי כלכלית זה יפגע מאוד במדינת ישראל כי חייבים להתחיל ללמוד ולסיים את השנה.

אף פעם זה לא יהיה מושלם, אבל אנחנו נמשיך פה, בוועדה, לפקח ולבדוק שהדברים מתנהלים, אנחנו מקבלים הרבה פניות ציבור. אני רוצה לציין שסיירתי במספר מכללות ואוניברסיטאות ובאמת קיבלתי אוזן קשובה לדברים של הוועדה ולכנסת ולדרישות של החיילים.

אגיד לכם מה הבנתי במהלך החודש האחרון – שיר, הבנו בדיון שעשינו מול הבנקים, שאין תקשורת בין מה שהבנקים רוצים לתת לחיילים כי אין קשר בכלל בין הדברים וקישרנו ביניהם. אנחנו פה, בכנסת, בסופו של דבר רוצים לקשר בין המל"ג לבין החיילים לבין התוצאות שרוצים לייצר בסוף בשטח. אז תקבלו עם חצי לב פתוח את הדברים שלפעמים נשמעים קשים כי אנחנו רוצים לעשות טוב.

לסיכום – אני רוצה לומר שאתם תראו את המתווה של יאיר – יש עדיין מספר מכללות שלא בתוך הלופ הזה של עזרה לחיילי המילואים, הם לא נמצאים איתנו ומיכאל ציין את זה קודם, ועל זה במיוחד צריך לעבוד. תודה.

לפני שאתה מציג, שלחת את המצגת?

כן, אתמול, לוועדה לקידום מעמד האישה.

אוקי, אז מספר רגעים. שאלה אליך, לפני שאנחנו מעלים את המצגת: הרי הייתה החלטת מל"ג שכל מי שפותח את שנת הלימודים, עד שבועיים לפני פתיחת הלימודים צריך לפרסם את המתווה. האם יש מכללה, אוניברסיטה, שפתחה את שנת הלימודים ולא הגיע אליכם המתווה? עלתה פה טענה.

קודם כל, התשובה היא שכל מי שפתח את שנת הלימודים העביר מתווה כנדרש. יש, אם אני לא טועה, מספר מוסדות שלא פתחו עדיין את שנת הלימודים כמו סמי שמעון, הטכניון, תל-חי, ולכן הם לא מחויבים עדיין לשלוח אבל חלקם כבר שלחו.

בסדר.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז אולי שיתחיל עם המתווה גם בלי המצגת וידביק את הקצב.

(באמצעות מצגת)

אז פשוט לדבר על המעמד הנורמטיבי ומה קורה עם ההחלטות: קודם כל, סעיף 19 בחוק זכויות הסטודנט קבע שלמל"ג יש סמכת לקבוע כללים בעניין של חיילי מילואים ובנות ובני זוגם. מל"ג קבעה את זה ב-2012. ב-2018 מל"ג תקנה את הכללים והוסיפה "בנות ובני זוג של חיילי מילואים", כל עוד הם סטודנטים כמובן, והם הורים לילדים עד גיל 13. זו תוספת כבר מ-2018.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז אה אומר שזה תוספת בחוק.

זה תוספת בכללים. הכללים זו בעצם חקיקת משנה. כל המוסדות האקדמיים, כולל הפרטיים, כולל האוניברסיטאות, כולל המכללות לחינוך – כל מכללה שהוכרה על-ידי המל"ג מחויבת בכללים האלה.

אפשר להעביר את השקף הזה, עליו דיברתי כבר.

אז מה הכללים האלה אומרים?

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

הם מתוקף חוק. החוק הנחה לקבוע כללים, ובחקיקת משנה הם נוסחו אבל הם חוק לכל דבר ועניין.

הם חוק לכל דבר ועניין, ואני, אישית, התפקיד שלי בלי קשר למלחמה הוא אכיפה, המוסדות האקדמיים מכירים אותי בתור זה שאחראי על האכיפה, ובלי קשר אני גם מטפל בנושא הזה ואנחנו מוודאים מול כל המוסדות, ווידאנו מול כל המוסדות בארץ שכולם עומדים בבסיס שהוא הכללים.

הכללים מדברים על מגוון רחב של דברים. מדובר פה על בנות ובני זוג וגם על חיילי מילואים. השקף הספציפי הזה הוא על בנות הזוג של חיילי המילואים אבל הזכויות של חיילי המילואים עצמם שהם סטודנטים, הם כמעט אחד לאחד.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

מדובר במעמד ביניים. בדיון קודם הייתה הערה שראוי היה שהמושג: "פצועי צה"ל" גם יופיע כי יכול להיות פצוע שכבר לא במילואים והוא לא יכול לקבל את - -

אני אדבר גם על אוכלוסיות שמעבר כי יש גם כוחות הביטחון שלא נזכרים פה. יש הרבה מאוד אוכלוסיות...

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אבל אתה אומר שזה נגזרת של החוק.

זו חקיקת משנה לכל דבר ועניין, זה נגזרת של החוק והמוסדות מחויבים בדברים האלה. זאת אומרת, אני אדבר עכשיו על בנות הזוג כי למרות שזה דומה לחיילי המילואים שהם סטודנטים – זה היעדרות משיעורים, זה דחיית מטלות, זה מועדי בחינה מיוחדים, זה אפשרויות השלמה של קורסים עיוניים.

עכשיו, על מועד מיוחד ועל אפשרויות ההשלמה של קורסים עיוניים – במקרה מל"ג תקנה והוסיפה עוד דברים, עוד חובה למוסדות בחודש ספטמבר האחרון, בלי קשר בכלל למלחמה, אף אחד לא ידע שתפרוץ מלחמה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תפרט כי יש הרבה מאוד נשים, 100,000 נשים וגם גברים, בני ובנות זוג שהם גם צופים וגם נעביר להם – זה מאוד חשוב לנו.

אני אפרט על אפשרויות ההשלמה של הקורסים – נקבע בכללים שהמוסד יכול לבחור אחד מארבע, שהוא חייב לאפשר לאותו סטודנט או צפייה או האזנה או תגבורים אם המרצה או מי מטעמו, שזה יכול להיות מתרגל, זה יכול להיות דוקטורנט – מי מטעמו. זה לא יכול להיות סטודנט מאותו מחזור, שהמרצה נותן לאותו סטודנט לשבת עם אותו גורם וללמד אותו מחוץ לשעות הלימוד הקבועות של כל הסטודנטים. והאפשרות הרביעית זה להעביר לאותו סטודנט סיכום של החומר, שאותו סיכום לא יכול להיות מסטודנט מאותו מחזור. זאת אומרת, המרצה צריך לעבור על הסיכום ולאשר שזה סיכום שתואם למה שנלמד לשיעור.

עכשיו, אני חייב להגיד – עדיין לא הגענו למתווים, זה השקף הבא אבל המתווים כולם, אני חושב ש-90% מהמוסדות האקדמיים, מהמכללות הפרטיות, אוניברסיטאות, מכללות לחינוך, נותנים הרבה מעבר באפשרויות האלה. הם נותנים גם אפשרויות שהם מחויבים לאחד, לפי הכללים.

שאלה: זה תקף גם לתארים המתקדמים?

זה תקף להכל.

האוניברסיטה הפתוחה זה ב-10% שלא נותנים? אתה יודע כמה פניות ציבור אנחנו מקבלים? זה יהיה פה על השולחן, האוניברסיטה הפתוחה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

תגיד לנו מי פה לא עושה את מה שהוא צריך. הכל פה שקוף.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אנחנו נגיע לזה. אני רוצה שתפרט בבקשה - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

לא, פנינה, אבל אם הוא אומר ש-90% רצים קדימה ונותנים יותר, אני רוצה לדעת מי לא נותן את מה שהוא חייב אפילו?

מה שאמרתי עד עכשיו זה הכללים הבסיסיים. הם חייבים לתת לכולם, ללא יוצא מהכלל, את הדברים הבסיסיים. פירטתי לדוגמה על השלמת שיעורים. כל הסעיפים שאמרתי בשקף הקודם, כמובן שהם הרבה יותר מפורטים בכללים, המוסדות יודעים את זה ועומדים בהם. בדקתי את זה אישית.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כשכתוב לי לדחות קורס ולחזור עליו – באה אימא לילדים קטנים ואומרת: אני לא מסוגלת להעמיס עכשיו והיא רוצה לדחות את שני הקורסים. היא יכולה לעשות את זה על-פי הכללים שיצרתם עכשיו או שזה...

כעיקרון, היא יכולה. יש את התנאי שבן זוגה צריך לעשות 10 ימים במילואים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז תפרט קצת.

הכללים מאוד-מאוד מפורטים, זה ארוך מאוד.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

איך אתם מביאים את זה לידיעת בני ובנות הזוג? אני קיבלתי טבלה מאוד מפורטת.

אם יש לך את הכללים, בסוף רשום שכל מוסד חייב על-פי הכללים לפרסם את זה לסטודנטים שלו, גם באתר וגם בידיעון. אנחנו מוודאים שהסטודנטים האלה מפרסמים. מעבר לזה, גם אנחנו - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

הן יכולות לאחר?

הן יכולות לאחר. בנות זוג – עד 10:30, והמשעה 15:00 הן לא מחויבות להגיע ואת כל השיעורים שהן הפסידו, מחויבים להשלים להן את זה בהתאם לכללים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

דחיית קורסים – אמרת שאפשר עד כמה? זה קורס אחד?

כל קורס ללא תשלום, כל עוד בן זוגה עשה 10 ימים מילואים במהלך הסמסטר.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז בעצם היא יכולה לקחת סמסטר שלם ולהזיז אותו בלי תשלום.

נכון.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה רבה. היעדרות בהגשת מטלות? אני פשוט אוהבת פרקטיקה.

כמו חייל מילואים לכל דבר – זה יהיה בהתאם למספר ימי המילואים של בן זוגה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

מה זה אומר?

זה חישובים שאני אומר ממש בגדול, בכללי: אם הוא עשה חודשיים ובגלל זה היא נעדרה מהשיעור ולא הגישה מטלה, היא יכולה לקבל הארכה כמו שאם הוא היה צריך להגיש את העבודה, אז הוא היה מקבל חודשיים וגם היא מקבלת חודשיים. זה לפי הכללים הספציפיים - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

היעדרות מבחינות?

אם כתוצאה משירות המילואים של בעלה היא לא הייתה בבחינה, היא חייבת לקבל מועד מיוחד לכל דבר והיא גם יכולה לקבל שני מועדים מיוחדים. זאת אומרת, אם היא לא הייתה במועדי א' ו-ב' בגלל שירות המילואים של בעלה, היא תקבל שני מועדים, בדיוק כמו שהסטודנט המילואימניק אמור לקבל.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

איך אנחנו מוודאים שלא נותנים להם מועד כשהוא עדיין בתוך שירות פעיל?

קודם כל, היא יכולה לגשת אם היא רוצה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, היא בוחרת לא לגשת עד שהוא לא חוזר מהמילואים כי היא לא מסוגלת ללמוד למבחנים.

אי אפשר לחייב אותה וחייבים להעניק לה את אותו דבר.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

איך דואגים שהמוסדות – אולי ור"ה יגידו – שמכניסים לה ואומרים: אוקי, את לא יכולה החודש? דחינו לך לעוד חודש אבל עוד חודש עדיין הבן זוג או הבת זוג במילואים.

רגע, מועד מיוחד, מה שנכנס בספטמבר האחרון – יש כמה אפשרויות להעניק מועד מיוחד, שזה כלול גם לסטודנט מילואימניק וגם לבת זוג של חייל מילואים שהיא סטודנטית. האפשרויות הן כאלה: או 45 ימים מהמועד האחרון של הבחינה או בסמסטר העוקב לקורס או במועד אחר שהציע המוסד אבל לפי החלטת הסטודנט. זאת אומרת, לסטודנט צריכים לתת את אפשרות הבחירה ולאחר הסכמתו. זאת אומרת, הסטודנטית, שהיא בת זוג לחייל מילואים - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז זו הבקשה שלי מור"ה ומהמכללות: להתחשב כמובן ולהגיע בתיאום עימה. לא אמרתי שאתם לא עושים...

תעברי על הדברים האלה. הוא לא סתם אמר שהוא יושב באכיפה של הוועדה. כל הכללים האלה, המשפט החשוב שם זה שהוא אמר שהמתווים שלנו הם הרבה מעבר לזה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

מצוין.

יאיר, מה הסמכות ומה השיניים שיש למל"ג במידה ויש אוניברסיטה שלא עומדת בקריטריון הנמוך?

למל"ג יש סמכויות שנקבעו בחוק. אני נותן פה דוגמאות שהן דוגמאות לא טובת אבל זה מאי הסמכת מוסד להעניק תואר, הפסקת רישום סטודנטים. דברים כאלה - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

למה לא טוב? טוב מאוד.

זה סעיף 19 בהכרת מוסד – על זה אתה מדבר?

מתי פעם אחרונה עשיתם את זה כלפי מוסד, זאת השאלה?

רגע, אנחנו הפסקנו כמה פעמים רישום של סטודנטים למוסדות שחרגו מכללים שלנו, ועשינו את זה גם בשנה האחרונה למוסדות שלא עמדו בכללים שלנו.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

יפה מאוד. ועכשיו אתה תצטרך להיות עם אצבע על ההדק יותר מתמיד כשאתה עושה את הבקרה הזאת, ונשמע שאתה יודע מה אתה עושה, אתה צריך להיות הרבה יותר נחוש, מהיר - -

מיכאל, על הדופק, לא על ההדק.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

על ההדק. הוא צריך לגבות מחיר, הוא לא דופק. לגבות מחיר ממי שלא עשה את תפקידו בזמן אמת.

אני רק רוצה לסיים את החלק האחרון של המצגת שלי.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני אגיד משפט אחד ליאיר כדי שנתקדם: אני מבקשת מכם, גם המל"ג וגם ור"ה וגם המכללות, לאגד דף כמו שאני קיבלתי, מסודר, שמגיע לכל בת ובן זוג, כמובן גם למילואימניקים.

- - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, "מחויבים להביא לידיעת..." אני לא יודעת מה זה אומר, ואני אומרת את זה מהכרת הבעיה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

מכתב הביתה לכל הסטודנטים.

אבל למה את חושבת שזה לא נעשה כבר?

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

פרופסור, לא אמרתי שאני לא יודעת אם נעשה או לא נעשה. אם זה נעשה, תביא לי את הפלאייר, תודה רבה. אתה לא יכול להיות כל הזמן באיזו טרוניה של "אבל למה את חושבת"? באנו לדיון כדי לדון ולברר את הדברים, כולל זה שאנשים יושבים ורואים אותך בבית ולא כולן יודעות מה הזכויות שלהן.

קודם כל, אני רוצה להגיד משהו: אני, אישית, הולך למקומות. בשבוע הבא אני הולך להגיד את הזכויות ב - - - והייתי גם בפיקוד העורף - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

רגע, מל"ג, אתה יכול לדרוש שיצא מכתב לכל בית של סטודנט בישראל עם כל ההקלות שהוא צריך לקבל? מכתב. זה פרימיטיבי אבל אפקטיבי.

לפי הכללים, הם מחויבים להביא לידיעת הסטודנטים את כל הזכויות שלהם - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

זה יכול להיות באתר - - -

לא נכון. הם חייבים לשלוח להם הודעה ואני מקבל העתק מההודעה הזאת. אני, אישית, קראתי. זה לא רק הודעה לסטודנטים, זה הודעה לסגל המינהלי והאקדמי על כל הזכויות, ואני אישית מקבל את זה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז זה מבוצע.

זה מבוצע. ועוד משהו לגבי להביא את הזכויות לסטודנטים: אנחנו, בשיתוף עם הקמל"ר, וגם עמותת המילואים, אני לא יודע אם יש פה נציגים שלהם – אנחנו מביאים את הידע לסטודנטים עצמם. אנחנו ב"פושים", שולחים להם בוואטסאפ דברים שאני אמרתי להם: כן, אלה הכללים, תשלחו להם. אתמול קיבלתי מבן משפחה שלי שמשרת במילואים, הוא לא סטודנט, והוא קיבל את זה בוואטסאפ כ"פוש" באיזו קבוצה שהוא נמצא, עם כל הזכויות של סטודנטים במילואים.

פרט לזה, המל"ג יצא בקמפיין רדיו וגם ברשתות החברתיות כי אלה כרגע האמצעים להגיע לאותם סטודנטים שנמצאים. הם שומעים רדיו, אנחנו יודעים את זה, ואלה האמצעים להגיע לאותם סטודנטים. זאת אומרת, יש להם הרבה מאוד דרכים שהם מקבלים את זה, חוץ מההודעות שהמוסדות מחויבים על-פי הכללים.

מעולה, הבנו. תמשיך, או שסיימת?

לגבי הדברים – חוץ מהכללים שמחייבים את כל המוסדות, ואמרתי שזה המינימום, יש גם את החלט מל"ג מ-14.11, שהמוסדות מחויבים לפרסם את ההתאמות וההשלמות לכלל הסטודנטים ולארבע אוכלוסיות, מביניהן: חיילי המילואים ובנות הזוג של חיילי המילואים, שזה מעבר. אני מקבל את הדברים האלה, וכמו שאמרתי המוסדות הרבה מעבר. הם לא מחויבים לתת את ההתאמות אבל הם כן נותנים אותם בפועל, וזה גם מה שהם אומרים.

הנושא האחרון – בתחילת חודש דצמבר, ויושבת פה רות - -

ואתה מצליח לפקח על זה שאכן ההתאמות מגיעות לסטודנטים?

כרגע רק נפתחה שנת הלימודים. מוסדות שפתחו את שנת הלימודים - -

לא, יש לך את כוח האדם המתאים ללכת לאכוף את זה? הרי הם לא מחויבים, לכאורה.

הם מחויבים לכללים, לא למתווים. לכללים – יש לנו הרבה מאוד אפשרויות. ברגע שאני שומע שלא עומדים בכללים, זה לגמרי עניין אכיפתי וזה מטופל.

יאיר, כמה תקנים יש לך לאכיפה?

אנחנו ארגון קטן - -

לכן אני שואל. 24 מכללות - - -

- - ועדיין, המוסדות יכולים להעיד שאני איתם בקשר על בסיס יום יומי.

אנחנו יכולים להעיד – אני כל הזמן מקבלת מכתבים מיאיר ופעם ראשונה שאני רואה מי זה.

אין לי גם ספק שיאיר עושה את עבודתו נאמנה.

- - -

אין לי גם ספק לגבי המוסדות. אני רק אומר, יאיר, וזו שאלתי: מה כוח האדם שעומד לרשותך כדי לאכוף?

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כמה סטודנטים פנו אליך עד עכשיו ולאן?

אז אנחנו פונים לפניות הציבור שלנו. לא רבים פנו. פנו בעיקר בני משפחה ואנחנו טיפלנו בנושאים האלה. בכל מקרה, אנחנו גם בקשר עם קצין מילואים ראשי, שמארגן את מוקד סטודנטים במילואים, אנחנו עוקבים במה שקורה שם, ואין פניה או תלונה שהגיעה אליהם ולא טופלה. כמובן שאם זו גם עבירה על הכללים, זה עובר אלי וזה גם מטופל. עד כה, לא הגעתי לרמה לטפל בתלונות או פניות שהגיעו משם כי הם עברו על הכללים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

למה אני אומרת לך את זה? כי חברי הכנסת, גם חבר הכנסת סימון אמר, שמקבלים יותר - -

הכללים זה לא הבעיה, המתווה הוא הבעיה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, לא הכללים, עזוב רגע כללים. אני רוצה שבמקום שיפנו – שיפנו אלינו תמיד, אנחנו בעד אבל הם פונים יותר לחברי הכנסת מאשר למל"ג, ואתם צריכים להנגיש את הכתובת הזאת.

אנחנו מנסים ככל שאנחנו יכולים, בגלל זה יצאנו גם בקמפיין התקשורתי. אנחנו גם ברשתות החברתיות מאוד חזקים. אני שומע על הרבה מאוד אנשים שמקבלים את המידע שלנו. העמוד "זכויות במילואים" שלנו, הוא עמוד שבימים האלה מקבל אלפי כניסות. יש שם את כל זכויות הסטודנטים, יש שם את כל רשימת רכזי המילואים במוסדות. יש שם שאלות ותשובות שעשינו ייחודי למלחמה. יש שם סרטון מאוד נחמד שמסביר בצורה קלילה לסטודנטים מה מגיע להם. הכניסות לעמוד הזה הם באלפים.

יפה מאוד רק תשובה לשאלתי – מה מספר התקנים?

אנחנו שלושה עובדים כולל אני.

זה מספיק או לא? אנחנו פה לעזור לך.

הלוואי והיו עוד.

אף אחד לא יבוא אליך בטענות, תאמין לי.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

זה לא מספיק. אתה נשמע לי עובד אפקטיבי אבל אתה לא יכול להשתלט על המשימה הזאת עם כוח האדם שיש לך.

עדי שושן, נשיאת אוניברסיטת העברית.

עוד לא. זה די קרוב.

אוקי. אז מי זה עדי שושן? אשר כהן, בבקשה.

שלום לכולם. אני הנשיא של האוניברסיטה העברית. תרשו לי, ברשותכם, שתי הערות כלליות ואז אני אגע בפרטים: ההערה הראשונה – זה היה מאוד-מאוד קשה שנאלצנו לדחות את השנה בחודשיים וחצי אבל זה איפשר לנו להתכונן היטב היטב לכל מה שמגיע אלינו כרגע. ובמשך חודשיים וחצי עבדנו, ואני מדבר על כל האוניברסיטאות - -

כולל הפתוחה?

כולל הפתוחה.

יש נציג של הפתוחה פה?

- - באופן אינטנסיבי. אני לא מייצג את הפתוחה אבל אני רק - -

אני יודע. ור"ה מייצג גם את הפתוחה, לא?

לא.

פרופסור צבן, אתם מייצגים גם את הפתוחה או לא?

כן.

תודה.

איך המערכת הזאת עובדת כאן, אני יכול להגיד שני משפטים? אני פשוט חדש כאן.

כן, בבקשה. אני מחליט מי מדבר ומתי וכמה.

תודה. אז כמו שאמרתי, חודשיים וחצי הכנו בצורה מאוד-מאוד מפורטת את המתווה שלנו והעברנו אותו לקהל שלנו חזור והעבר. רק כדי להרגיע את כל מי שחושש, האם המידע נמצא או לא נמצא, אז לא רק ששלחנו מכתבים מפורטים, יש לנו גם אתרים, ובכל האתרים האלה זה מופיע. וכל סטודנט וסטודנטית שרוצים, יכולים להיכנס ולקבל את כל הפירוט המלא והמדויק, וגם אתם אגב, כי זה פתוח לציבור – את כל הפירוט המלא והמדויק של כל מה שאנחנו עושים.

הערה שנייה – מילת המפתח היא "גמישות". אנחנו חשבנו על הרבה דברים אבל לא חשבנו על הכל כי אי אפשר לחשוב על הכל. אבל מה שאנחנו נחושים לעשות זה לגלות גמישות רבה ככל האפשר ולטפל בכל איש ואישה שיש להם איזה שהן בעיות. אריה דיבר לפני רגע על הוואטסאפים שהוא מקבל, ואנחנו מטפלים בהם.

הייתי מוסיף עוד שני דברים נוספים: דבר ראשון, אנחנו עומדים בפני שתי בעיות – ראשית, הבעיה הגדולה, אני קורא לה הבעיה האקדמית הכי גדולה שעמדה לפתחי מאז שאני במערכת הזאת, לדאוג לכל הקהלים שהזכרתם כרגע אבל הבעיה השנייה שלנו, שכרגע אנחנו לא יכולים להתמודד איתה עד הסוף ואתם יכולים לעזור לנו זה גם החשש שיש לכל אותם שמגיעים. זה לא רק המציאות עצמה, שהיא קשה מאוד כשלעצמה והיא הבעיה העיקרית אלא גם החשש. לכן אנחנו מדבררים את מה שאנחנו עושים, לכן אנחנו מסבירים את זה לכל הסטודנטים והסטודנטיות, והרבה מאוד פעמים זה לא פשוט כשמישהו יושב לו במילואים, איפה שהוא נמצא - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בעזה, בלי קליטה.

- - בעזה בלי קליטה, זה אתגר מאוד-מאוד קשה, ואנחנו מבינים ומכילים את כולם. בסוף, אנחנו ניבחן על סמך התוצאה. אני מזכיר לכם, בזמן הקורונה, האוניברסיטאות סיימו את כל השנים האקדמאיות ללא רבב למרות כל הקשיים. לא היו הרבה שהתמודדו עם זה ככה, ועשינו. ואנחנו משוכנעים שכשתיגמר השנה האקדמית, כל הקבוצות שנפגעו – הם לא התחילו שווים, הם יסיימו שווים. זו מחויבות טוטאלית ומלאה שלנו, אנחנו גם כותבים אותה בכל מכתב לכולם. אנחנו יכולים להיכנס לפרטים אבל חשוב להבין - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

יפה. חזק וברוך, פרופסור.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני חייבת לומר שמה שאני לוקחת ממנו, ובאמת יישר כוח, זה את המילה "גמישות" מעבר לכללים, כ"אקסטרה". לא גמישות הפוך אלא יותר.

פנינה, היה דיון אתמול או שלשום בוועדת הבריאות, וגם הסטודנטים שלנו שלומדים רפואה בחו"ל והם נמצאים בלחימה – גם להם יהיה פתרון. יש כבר 80 סטודנטים שייכנסו ללימודי רפואה באוניברסיטאות.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

יפה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אתם ועדה ממש מצטיינת, אני חייבת לומר.

עדי שושן, בבקשה.

שלום לכולם. אני סטודנטית בשנה ג' למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, לוחמת הגנה אווירית במילואים, ופעילה למען זכויות המשרתים והמשרתות בקמפוס. חשוב לי לשקף תחושות של רבים מהמשרתים שאני מייצגת, ובעיקר להביא את הקול של אלה שלא יכולים להיות כאן ולדבר בעצמם.

חשוב לי להגיד שההחלטה לפתוח את שנת הלימודים עכשיו במקום בסוף ינואר, כמו שהצבא ביקש כדי לשחרר יותר משרתי מילואים, יש לו השלכות קשות עלינו, אוכלוסיית המשרתים. אנחנו נמצאים במצב של בין 20% ל-40% משרתי מילואים, חלק מהסטודנטים ישתחררו בסוף החודש, חלק ישתחררו אחרי, חלק לא ישתחררו וימשיכו לשרת בתוך הסמסטר, במתווה של חודש-חודש. אני יכולה להגיד שאני משרתת שבועיים-שבועיים – שבועיים פה, שבועיים במילואים. זה מצב שמכניס אותנו לשנת הלימודים עם פערים מאוד משמעותיים בחומר הלימוד.

הפתרון שהאוניברסיטה מספקת, מעין שבוע של מרתון השלמות לכל מי שמטרף מהמילואים, הוא לא ריאלי. אנחנו לא בטוחים שכולם ישתחררו ביחד כדי להתחיל את השבוע, וזה גם לא ריאלי להשלים פיגור של חודש לפחות בשבוע. הוא גם לא מתחשב באוכלוסיית המשרתים, שחלקם גויסו כבר ב-7 באוקטובר, חלקם חוו חוויות לא פשוטות בשירות המילואים שלהם, ואני עוד לא מתייחס לכל ההיבט הנפשי שבסיפור הזה.

גם ההקלות שהאוניברסיטה מספקת, המתווים שסופקו בקמפוסים, הם לא באמת נותנים מענה לכל אוכלוסיות המשרתים. לדוגמה – בתל-אביב אין חובה של הקלטות לכל הקורסים או הנגשה אחרת של הקורסים בצורה של סיכומים שהמרצים אישרו, דברים כאלה ואחרים. יש חובת נוכחות אפילו בחלק מהקורסים, יש ציפייה שנגיש עבודות ביחד עם כולם וזה לא הגיוני. אם הצטרפתי בפיגור של חודש, מן הסתם כל תכנית הלימודים שלי צריכה להיות מותאמת, אני בקצב שונה מהקבוצה.

ההטבה הכי משמעותית שהייתה במתווה, מבלי להיכנס לכל הפרטים, היא 10 נקודות זכות שהופכות להיות עובר בינארי. 10 נקודות זכות, זה מכסה בערך שליש מהסמסטר, משתנה בין חוגים, וגם בשביל לקבל עובר בינארי צריך ללמוד בצורה כזו או אחרת. כך שבאמת, מבחינת הרבה משרתי מילואים, כרגע הם לא בתחושה שיש להם מענה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

רגע, אבל את אמרת שאין חובת הקלטה של הקורסים.

לא בכל החוגים.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

וזה לא הפרה?

לא, כי יש להם אפשרות אחרת. הם יכולים גם - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

אז זה אפשרויות יותר קשות, שהם צריכים לתת בעצמם - -

הם צריכים לתת בעצמם או להעביר סיכום שהם עברו עליו.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

והם עושים את זה שם?

לא.

השנה רק עכשיו התחילה - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

רגע, בוא קח את זה כ"קייס סאטדי" – באה שסטודנטית מהשטח ומראה לך תמונת מצב.

פתחתם את הלימודים לפני יומיים.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

רגע, כרגע היא לא קיבלה תשובה שהקורס מתועד, לא בווידאו ולא בקול. זאת אומרת, נשארו להם עוד שלוש אופציות, או לתת לה שיעור פרטי או לסכם לה את זה בכתב - -

היא אמרה גם משהו על חובת נוכחות וחובה להגיש מטלות כמו כולם – זה ממש לא חובה ברגע שאת חייל מילואים. יש חובה להגיש כמובן אבל - -

אם אני לא בשירות מילואים כרגע פיסית אבל אני אהיה עוד שבוע, אז אני כן צריכה להגיש כמו כולם? זה המצב כרגע שאני רואה בקמפוס.

לא הצלחתי להבין.

אתה אומר שאני לא חייבת להגיש עבודה אם אני עכשיו בשירות מילואים פיסית.

כן, אבל ברגע שאת חוזרת, לא ישר אומרים לך יום אחרי זה שתגישי עבודה. יש זכויות שאת צריכה לקבל, במיוחד שזה בנסיבות כמו צו 8.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

אבל אתה מכיר את הסיפור בתל-אביב?

אני לא מכיר את הסיפור, ואם הסיפור הזה באמת עובר על הכללים אז תעבירו אלי וזה יטופל בחומרה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

תעבירי בכתב את כל מה שאת אומרת.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

או שיש פער במידע פשוט או אולי...

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

או פער בהתנהגות של אוניברסיטאות.

אני אומרת על בסיס המתווים שפורסמו.

יש כללים והמוסדות צריכים לעמוד בכללים.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

שנייה אדוני, אנחנו מאוד מוקירים. אתם יודעים, עשינו פה דיונים קודמים ולא היו פה נשיאי אוניברסיטאות ונשיאי מכללות וביקשנו מהם לבוא, ואנחנו מוקירים שבאתם. זה משמעותי, זה מעיד על מחויבות ורצינות לנושא. אנחנו מצפים שנשיא אוניברסיטת תל-אביב גם יופיע בוועדה הזאת. לצערנו, יהיו לנו עוד כמה דיונים על החוקים בשבוע הקרוב, אז שיופיע ויפריך את כל מה שנאמר פה, שכן מקליטים וכן לא דורשים לבוא לנוכחות וכן הלאה אבל מכם, עם מעט כוח האדם שיש לך, המבחן שלך באירוע הזה הוא לא שתגלה הפרה בעוד חודש כי צריך לגלות את ההפרה באותו יום ולהפעיל סנקציה באותו יום.

בשביל זה, כמו שאמרתי, יש לנו את הפניות ציבור. אני גם נעזר המון בקמל"ר, יש להם מוקד מאוד פעיל שמקבל לדעתי אלפי פניות מסטודנטים, כרגע בעיקר על מיצוי זכויות. ואם אנחנו רואים איזו שהיא חריגה, אנחנו כמובן נטפל בה. אנחנו לא נטפל בה עוד חודש. מבחינתי, אם אני רואה היום חריגה, אני עכשיו מטפל בה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

יפה. בואו ניתן לה להשלים אתה דברים. בבקשה.

אפשר להעיר הערה מהירה?

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

הנשיא, תן לה להשלים, אתה הבא בתור. בבקשה, הפרענו לך.

אז חשוב לי להגיד שבאמת, יכול להיות שיש כאן פער של הנגשה של המידע ושל הזכויות, וזה גם פער שעולה מהשטח, שאין מספיק קשר עם הקמפוסים. אני מבינה שיש בעיה של זמינות, ועדיין פורסם איזה שהוא מתווה הקלות - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

קיבלת מכתב הביתה?

יכול להיות. זה לא עוזר לחלק ממשרתי המילואים, אני קיבלתי מייל.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

זהו, אנחנו צריכים להתגבר על האתגר הזה שהרבה מאוד מהמילואימניקים פותחים טלפון והם מפוצצים. צריך לראות איך מגשרים על הבעיה.

הייתי מצפה שבכל פקולטה יהיה מישהו שאמון על הנושא, מרכז את הנושא ויוצר קשר אישי עם הסטודנטים בשטח כדי להנגיש להם את הזכויות שלהם, כדי לתת את האמירה של אנחנו אתכם, נעזור לכם לצלוח את השנה.

אסביר גם על זה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

תן לה להשלים, היא מנהיגה צעירה וכולנו מפריעים לה וגם אני חטאתי בזה. תשלימי את דבריך.

אז באמת כתוצאה מכך, יש תחושה שהרבה משרתי מילואים באוויר לגבי מה שקורה. אני יכולה לספר שלוחם סיפר לי שהוא נאלץ להשאיר את הלוחמים שלו ואת החברים שלו בעזה ולהתחיל את שנת הלימודים שהוא חיכה לה כל-כך הרבה שנים כי הוא לא הרגיש שהוא מקבל מעטפת לימודית מספקת ושהוא יכול להיכנס לשנת לימודים בכזה פער.

לוחם אחר סיפר לי שהוא נמצא באיזו סיטואציה שהוא עושה קורסים בפעם השנייה, ואם הוא לא יעבור אותם עכשיו יקפיאו לו את הלימודים, ותוך כדי שהוא נלחם בצפון הוא במקביל נאבק גם על לשרוד את הסמסטר שלו. אלה באמת סיטואציות לא פשוטות ובחירות לא פשוטות.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

היא מדברת על בחור שכבר ניצל את הקרדיט לפני המלחמה.

בסדר, אבל אי אפשר לפגוע בו בגלל שירות המילואים שלו. קודם כל, צריכים לתת לו את כל הזכויות - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, אז צריך להיות חידוד. החידוד צריך להיות שגם כאלה שמקבלים הזדמנות שנייה לפני המלחמה, הם כבר צברו אי-אילו - -

אבל עדיין, הוא יכול להשלים. אם זה מטלות או מבחנים, יש לו המון זמן ואני גם הזכרתי שהמבחנים זה לפי בחירתו והוא יכול גם להגיד שזה בסמסטר שהוא לא עושה מילואים. זה דברים שההזדמנות השנייה, אי אפשר כרגע, כל עוד הוא לא עשה את המבחן שבגללו הוא צריך אולי לעוף מהלימודים – אי אפשר להעיף אותו מהלימודים, הוא מוגן בעניין הזה.

רציתי להגיד עוד משהו לגבי אותו גורם במוסד שאמור לתת את הנהלים ואני אדבר על מה החובה בכללים ומה קורה בפועל, כי זה משהו שאני עוד יותר בודק: החובה בכללים היא שיהיה רכז מילואים, רכז התאמות בכל מוסד. אמורים לפנות לרכז והוא זה שצריך לדאוג ולעשות את כל הדברים, לדאוג להתאמות. יש לחייל מילואים, על-פי הכללים, גורם אחד שהוא צריך להתנהל מולו בקמפוס – לא ועדת הוראה ולא מזכירות ולא מרצה. כמובן, אין בעיה שאחר-כך המרצים יתאמו אחר-כך עם הסטודנט אבל הוא פונה רק לגורם אחד.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

נשלחה אליך רשימת ה - - -

רגע, שנייה, לאור המספרים, במוסדות הגדולים, בעיקר האוניברסיטאות, ותקנו אותי אם אני טועה,יש רכזי מילואים בכל מוסד, בחל מחלקה, חוג, פקולטה. יותר מזה, זה לא רק שיש אותם, הם גם מחויבים, כמו בכללים, לפרסם את פרטי הקשר שלהם, שפרטי הקשר - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לך יש את פרטי הקשר שלהם?

כן באתר המל"ג מפורסמים פרטי הקשר המרכזיים של רכזי המילואים המרכזיים בכל מוסד. זה רק עכשיו, ממש במלחמה, בשבוע הראשון של המלחמה, תפקידי היה לאסוף מכל המוסדות את כל רכזי המילואים ופרסמנו את זה, וזה גם עמוד שנכנסים אליו אלפי אנשים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני חושבת שהחשיבות זה שאתה תתניע אותם לפעולה, שאתה תהיה בקשר רציף עם כל הרכזים האלה.

אז לאותם רכזי מילואים עשיתי ריענון. עשיתי שלושה ריענונים ללמעלה מ-200 צוותים מהמוסדות, ללמעלה מ-200 אנשים מהמוסדות שעובדים עם אותם סטודנטים. אגב, הצעתי את זה גם להתאחדות הסטודנטים. אותם אנשים למדו ממני, חלקם כבר ידעו אבל למדו ממני את כל הכללים אחד לאחד. יש פה את נציגי המוסדות שיכולים להעיד שזה נעשה כבר.

תודה רבה. עדי, בבקשה, תסיימי את דבריך.

אנחנו באמת חושבים שיש פתרונות שאפשר ליישם כדי לעזור לכל מיני מקרים קונקרטיים, כאלה ואחרים, שבאמת מייצרים פער אצל המשרתים. אני יכולה להגיד שאני קבעתי פגישה עם הרקטור של האוניברסיטה כדי לעבור איתו על הסיטואציה, על הפערים. חשוב שתהיה תקשורת עם אנשי המילואים כי אנחנו נמצאים בשטח ואנחנו יודעים הכי טוב מה הצרכים שלנו.

היינו רוצים לראות יותר דיפרנציאליות במתווה. זאת אומרת, בתל-אביב לדוגמה, אם שרתת שבעה ימים לתוך הסמסטר, אתה זכאי לכל ההקלות. בן אדם ששרת 60 ימים לתוך הסמסטר או שבעה ימים – מן הסתם צריכות להיות להם זכויות אחרות. לדוגמה – מי שמשרת מחצית מהסמסטר, הגיוני שהוא יוכל להמיר את כל המבחנים שלו למבחני בית או לעבודות. אז אלה פתרונות שאנחנו הולכים להציע אותם, ואנחנו מקווים שבצד השני תהיה אוזן קשבת לפערים האלה.

אני אגיד שהדור שלנו חטף מכה קשה, ואנחנו מצפים גם מחברי הכנסת וגם מהסגל האקדמי וגם מהסטודנטים והסטודנטיות שיתייצבו לצידנו במאבק החשוב הזה. אנחנו קבוצה גדולה ומאוגדת של משרתים ומשרתות במילואים שהם סטודנטים. בתל-אביב אנחנו כבר קרובים ל-1,000 חברים בקבוצה, בעברית יש 1,500, ובעזרת השם נגיע לכל הקמפוסים ואנחנו מחכים לתשובות. אנחנו באמת לא ננוח עד שלא יהיה פתרון לכל משרתי ומשרתות המילואים שהם סטודנטים, ועד אז הנושא הזה חייב להישאר על סדר היום.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

עדי, אני מציעה שתגבשו גם מסמך של הדברים שאתם רואים בשטח ואת הפערים, תעבירו ליו"ר הוועדה - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

במסלול ישיר שלך עם המל"ג, יש רק שלושה אנשים שם? לא תלכי לאיבוד אבל כל תלונה על הפרה – נא להגיע לשם מידית. תודה על הדברים שלך.

אני יכולה לומר משהו?

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

רגע, קטעתי את הנשיא, הפרעתי לו.

אני רק רוצה לומר לך עדי, בשמי ובשם כל חברי הכנסת – אני פה. אתם יכולים להיות בטוחים שכפי שאתם לא מורידים את זה מסדר היום, אנחנו גם לא מורידים את זה מסדר היום ואגיד לך יותר מזה - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

שני נמרים ולביאה פה, הם לא מוותרים.

בדיוק. ואני רוצה לומר לך שמהשיחות הצמודות מאוד עם ראשי ור"ה וגם עם ור"מ, הם מגויסים לגמרי לנושא. הם אמרו שיכול להיות שישנם פערים ויכול להיות שיש דברים שצריך התאמות מסוימות – אנחנו כאן. אין לי ספק שהדברים בסוף יגיעו כמו שהם צריכים להגיע.
בבקשה, פרופסור.

קודם כל, ליבי עם כל אלה שהם כמוך כי באמת, באמת, באמת מה שאתם עוברים הוא בלתי נתפס, ולנו זה לגמרי לגמרי ברור. לגמרי. אבל כחלק מזה, יש גם דברים שהם לא ידועים. למשל, כל השיעורים באוניברסיטאות – אני יודע באוניברסיטה העברית אבל די בטוח שגם באוניברסיטה תל-אביב הכל מצולם ומוקלט וזמין לכולם תמיד. כל השיעורים, למעט שיעורי תרגול קטנים מהסוג שאין אפשרות לעשות את זה אבל בגדול, כל השיעורים נמצאים. ההקלות ניתנות בצורה שלמה. יש רכזים, גם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, ואני בדרך כלל לא מגן על אוניברסיטת תל-אביב, אני חייב להגיד לכם, אבל - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

זה היה מהלך יפה.

- - אבל כמו שאומרים, במקרה הזה אין לי ברירה. אני שוב חוזר ואומר: אני מבין לגמרי את החששות כי מה שאתם עוברים הוא בלתי נתפס, ואתם זכאים באמת להתייחסות מאוד-מאוד אישית. אנחנו משתדלים כמיטב יכולתנו לעשות את זה אבל אני רוצה להגיד שהרבה מאוד פעמים הפרטים לא לגמרי מדויקים כי אתם עדיין לא מכירים אותם. תגיעו לשטח ותגלו שהדברים שם.

תודה.

רק תוספת קטנה – דיברתם הרבה על המכתבים שיצאו לכולם, ואנחנו שולחים גם מכתבים וגם וואטסאפים. אני רק רוצה שתדעו שביום חמישי, אנחנו וור"מ וגם ור"ה בעזה, בתיאום עם הקמל"ר, הולכים לפגוש סטודנטים. אני, אישית, הייתי בגבול הצפון, פגשתי סטודנטים. אנחנו באים לשם כדי לשמוע וגם כמו שאשר אמר, להפיג חששות ככל שאנחנו יכולים כי לפעמים אפשר לייצב את החשש כשרואים פנים ומבינים שאנחנו באמת בעדם.

חשוב מאוד. אני רוצה לומר שנתנו במה רחבה מאוד לוור"ה, ואני חושב שלפחות משיחות שהיו לי עם ור"ה, המתווים והכללים פחות או יותר חופפים, ותכף אתן לפרופסור יפעת ביטון, יו"ר ור"מ ונשיאת המכללה האקדמית "אחוה". לפני כן, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי שצריכה לצאת, בבקשה.

תודה רבה. מכובדי יושבי-הראש, אני רוצה להודות לכם גם על הדיון, גם על קידומי החקיקה שאתם עושים בנושאים וגם על מתווה המענים. אני יכולה לומר לכם שהמחוויה שלי, מוסדות ההשכלה הגבוהה הם מוסדות מאוד רציניים ואם ניתן להם מתווה מהמל"ג, הם מכבדים אותו, הם עושים אותו, הם ממנים את מי שצריך. אלה מוסדות מכובדים, אז זה בסדר לפקח - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

זה ניגוד עניינים, דוקטור מטי צרפתי הרכבי.

לא, ממש לא ניגוד עניינים. אין לי עכשיו שום ממשק עם האקדמיה כי אני דוקטור.

אני רוצה - -

רק שידעו שהיא דוקטור. הוא מחזיר עכשיו על יש עתיד שתוקעים לנו את החקיקה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

לא, מה פתאום.

אני רוצה רק לציין בפורום הזה, בדיון שנעשה בוועדה למעמד האישה – האוצר הציג לנו מתווה של 100% סבסוד שכר לימוד ללוחמים ו-30% לשאר המשרתים. אני חושבת שנכון יהיה לוודא - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא להגיד את זה ליד ור"ה.

אני חושבת שזה נכון יהיה לוודא. אני חושבת, אדוני יושב-ראש ועדת החינוך, אולי כדאי לשקול שהסבסוד הזה יקרה במהרה על מנת שיהיה תזרים יותר טוב לאוניברסיטאות.

אני רוצה לנצל את הבמה הזאת, וזאת הסיבה שהגעתי לדיון הזה, ולציין בפני אדוני: אני הגשתי שאילתה דחופה לשר החינוך שלצערי לא נענתה אבל אני חושבת שצריך להיות דיון בוועדה הזאת, שיבחן את ההשלכות של דחיית פתיחת שנת הלימודים בחודשיים וחצי על התזרים והתקציבים של המוסדות להשכלה הגבוהה. הם העסיקו סגל. כתוצאה מהלחימה, כל מיני מחקרים עם חו"ל ותקציבים נבלמו. יש להם העסקה כפולה של סגל כתוצאה מהרצון שלהם לעמוד במתווה. יש להם הרבה מאוד הוצאות נלוות. אחת ההערות שלי בתיקון לתקציב 23 היה שהתקציב שלה השכלה הגבוהה לא עלה ואין פה שיפוי. כל מה שאנחנו מציגים כאן הוא ראוי ונכון אבל החובה שלנו ושל אדוני, כיושב-ראש ועדת החינוך, לוודא שהמוסדות להשכלה גבוהה משופים בהתאם לכל הדברים האלה, והם משופים גם ברוח הדחיה וגם ההשלכות של כל מיני פגיעות - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

קודם שישפו בשכר את המילואימניקים והמילואימניקיות.

זה גם וגם, זה לא מוריד, ולכן אדוני אני קוראת לך, וזאת הסיבה שהגעתי לכאן. זה עלה גם מאוד חזק בוועדת מדע, שהמוסדות להשכלה גבוהה נכנסים מתחת לאלונקה בכל הכוח ובמלוא הרצון אבל חובתנו לוודא שהם לא יוצאים נפגעים מכך.

אני מברכת על פתיחת שנת הלימודים כי אקדמיה קיימת להתקיים במדינה. יש לזה השלכות לעתיד כי אם לא יפתחו את שנת הלימודים, אז - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אם לא, החמאס ניצח אותנו.

נכון. אדוני, אני באמת אשמח שיהיה כאן דיון על השיפוי של המוסדות.

תודה רבה. פרופסור יפעת ביטון, בבקשה.

אחר צוהריים טובים. אני מודה לכם על ההזמנה שלנו, על הדאגה הכנה והברורה לאוכלוסיות השונות שאנחנו חייבים להשית את תשומת ליבנו אליהן, בראש ובראשונה המילואימניקים והמילואימניקיות, וכמו שנאמר פה גם בנות זוג, גם הפצועים. לי, אישית, יש בן דודה שנפצע בהר דב ב-10 באוקטובר והוא עדיין מאושפז בצפון. הוא נפצע קשה והוא כבר לא יתחיל את שנת הלימודים. מבחינתו, הוא וויתר על זה, על הפתיחה - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

מעבר לבן המשפחה הפצוע שלך, אנחנו גם רוצים להביע את תנחומינו, אנחנו יודעים שיש לכם אבדות במשפחה, בין אם זה גיסך שנלחם ונהרג ועוד.

תודה, אני מודה לך על זה.

אני חושבת שבאמת במובן הזה, אולי הדברים יוצרים איזה שהוא מסגור, שהמלחמה הזאת נוגעת בכולנו. במובן הזה, כולנו באותו צד. אתם חשובים וחשובות לנו מכל הלב. אחותי נמצאת בעזה, אחיין שלי, כולנו פה בתוך הסיפור הזה אז אין לנו איזה אתגר אמתי מבחינת המחויבות והמכוונות אבל יש לנו אתגר מאוד גדול מבחינת איך עושים את זה? How do we make it happen. אני, כמשפטנית, תחום העיסוק שלי הוא דיני הנזיקין, ובדיני הנזיקין מה שחשוב הוא לא התוצאה אלא כמה – הנה אני עושה לך שיעור בנזיקין אבל את זה את כבר יודעת כי את בשנה ג' אבל את יודעת שהשאלה היא האם התרשלתי, האם נהגתי בסבירות?

ופה, פרופסור אשר כהן הציע הצעה אחרת: בואו תבחנו אותנו במבחן התוצאה. במבחן התוצאה, לקחת על עצמו כזאת מחויבות, וזאת מחויבות של כולנו שלקחנו על עצמנו, אני חושבת שהיא אומרת המון. ואני אומר לכם שבמבחן התוצאה, סביר להניח ש-99% מהאתגרים יפתרו ואנחנו נמצא את הדרכים הכי יצירתיות לעשות את זה. אבל יכול להיות גם שיהיה איזה שהוא אחוז קטן שם, בקצה, שקצרה ידינו מלהושיע. אתם יודעים איפה יהיה המקום שבו לא יהיו שום בעיות עם הדבר הזה? שלא תהיה לנו מלחמה, ולצערנו זו מלחמה שנכפתה עלינו ושם אנחנו נמצאים אבל חשובה לנו מאוד המשימה הלאומית הזאת של לנצח גם בחזית וגם בעורף. ויש משמעות של לנצח בעורף, עם פתיחת שנת הלימודים, שהתעכבה כל-כך הרבה זמן. באמת, דחקנו את עצמנו עד הקצה. חשוב לומר שהמכללות, באופן ספציפי, רבות מהן, כמעט כולן, מקיימות שלושה סמסטרים מלאים של לימודים, ולכן העובדה שהצלחנו לדחוק את עצמנו עד לנקודה הזאת היא כמעט בלתי נתפסת.

דובר פה גם על התקציבים, על האתגרים של להכניס כספים. אני חושבת שהנושא הזה שבו חייל וחיילת יושבים זה לצד זו במילואים אין-סופיים כמעט מבחינת התחושה שלהם כבר עכשיו, ואחד שומע שהיא מקבלת 6,000 שקלים כי היא בטכניון, ואחר שומע שהיא מקבלת 1,000 שקלים כי היא במכללה בדרום, שלא מצליחה ללקק את פצעיה עדיין – זה משהו שהבית הזה צריך להחליט שהוא לא יקרה. זה לא קשור רק למוסדות עצמם. המוסדות יסכימו שכולם יקבלו 6,000 שקלים, נכון? הנה לכם הסכמה מלאה של ור"ה וור"מ – רגע, רגע, ור"ה לא מסכימים?

לא, עשית לי הנחה.

בבקשה, הוא תכנן לתת יותר, אז סליחה.

אני כן רוצה לומר שהמחויבות הזאת לא יכולה להיות רק מחויבות מוצהרת אלא יש לה כמובן גם בסיס שחשוב לפרט אותו. אני לא נכנסת כאן לפירוט של יאיר הראל שבאמת, מי צריך עוד עובדים כשיש לך את יאיר?

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

את יודעת, אני חששתי מזה שהוא כל-כך נחמד והוא אחראי על האכיפה. נראה לי שגם שם הוא נחוש.

הוא רק נראה נחמד...

הוא שולח כל יום את אותו מייל. אתמול שלחתי לכם. יאיר, בוקר טוב - -

הוא רק נראה נחמד, זה כמו יו"ר הוועדה.

הוא עושה עבודה מצוינת באכיפה. במובן הזה, אני רוצה להגיד שאין כל-כך הרבה עבודת אכיפה, בואו נאמר את האמת. יש לנו את הממונים והממונות שמרכזים את הנושאים, יש לנו את המרצים שבכלל לא צריכים שיגידו להם דברים כדי שהם יהיו מחויבים ומחויבות לזה.

כבר ב-12 בנובמבר, המכללות כבר הוציאו הצהרה. חברת הכנסת תמנו, אני רוצה לומר לך ספציפית לגבי הנושא שתחקרת לגביו קודם לכן - מה שיאיר דיבר עליו, הוא דיבר על רשימת כללים שהוסדרו בספטמבר. אנחנו, ב-12 בנובמבר כבר יצרנו מחויבות שהוגדרה כך - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

רגע, הכללים הוסדרו בספטמבר?

כן. ומה שאני מנסה לומר - -

רגע, שנייה. יש שתי תוספות בספטמבר - -

זה בספטמבר, זה לפני המלחמה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אבל רוב הדברים זה לא במלחמה.

היא צודקת, יש שני תיקונים גדולים שהיו בספטמבר על השלמת שיעורים ומועד מיוחד, שהם כבר היו קיימים אבל הם שוכללו מאוד. רק להגיד שהם נקבעו בספטמבר, שנייה לפני סוכות, והם פורסמו למוסדות אחרי - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז מה יש לומר במצב כזה, שזה מזל?

מזל ממש.

אבל מה שאני רציתי לומר זה שלמרות שנעשתה עבודה מקיפה עם כללים רבים שנקבעו, המכללות ב-12 בנובמבר הוציאו הודעה משותפת שלפיה כולנו נתייחס אל המילואים - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

את יו"ר הוועד של המכללות היום?

כן.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז אני לא מודאגת. קודם כל, אני רוצה לומר לך, פרופסור ביטון, כמי שבאמת פועלת כאן – אין אומרים שבחו של אדם בפניו אבל את פועלת כאן הרבה, בתוך הכנסת לאחרונה, גם סביב חשיפת הפשעים של חמאס וכל מה שקשור לעבירות ופגיעות מיניות, ומעבר לכך גם עבור בני ובנות הזוג. זה מאוד מרגיע אותי שאת יושבת-ראש המכללות הציבוריות, אבל מה קורה עם המכללות הלא ציבורית?

אנחנו לא קשורים אליהם, חשוב לי לומר. זה זה לא ור"מ, זה ול"מ, זה גוף אחר נפרד משלנו.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

יש פה מישהו מול"מ? יש לכם ועד?
יש לכם ועד?

יש ועד - - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז איפה הם?

פרופסור שפירא, יכול להיות שהוא בזום.

אני דיברתי עם פרופסור שפירא. הזמנו את כולם. זאת החלטה של כל אחד.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז אם הם לא פה, זה לא בסדר. זה לזלזל. אני רוצה שיאמר לפרוטוקול – הם בזום?

רגע, אני נקטעתי באמצע המשפט.
פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני מחזירה לך את רשות הדיבור אבל זה מאוד חשוב. אני רוצה להאמין שאם חבר כנסת מדבר, ומיכאל יודע לדבר עם כולם ולהיפגש עם כולם. אם הוא מדבר איתם והם לא פה, זאת בעיה.

אנחנו נבדוק אם הם בזום.

רק כמה נקודות מההצהרה שהוצאנו בתחילת נובמבר: ראשית, ההתייחסות אלינו היא כבר לא כאל מילואים אל הכללים האלה משום שהם נקבעו לפני ספטמבר. כל המכללות התחייבות לתת מעבר לזה, מתוך הבנה והכרה שאלה לא מילואים שגרתיים.

יש לנו התייחסות מיוחדת לאנשי ונשות כוחות הביטחון. התייחסות מיוחדת להכרה בתפקיד הייחודי של בנות ובני זוג של אנשי המילואים וכוחות הביטחון. התייחסות מיוחדת למי שסובלים מקשיים ייחודיים הנובעים ממצב המלחמה המתמשך, מעבר לטראומה הלאומית המוכרת. שימו לב, ההבנה שלנו היא שיש פה נפגעים ובאיזה שהוא שלב הפסקנו להגדיר אותם במובן הזה למרות שלא אמרנו פצועים – ברור שהפצועים נכנסים תחת ההגדרה הרחבה הזאת. זו הייתה הצהרה שהוציאו כל ראשי המכללות המתוקצבות בישראל כבר בנובמבר. מה שיש לנו עכשיו זה בעצם הירידה לפרטים של המקרים השונים - -

אני אוכל לדבר?

אתה מיד אחריה, אלון.

- - מה שנשאר לנו לעשות זה את הירידה למתווים הספציפיים, וכפי שהסברנו, המכללות הן שונות, המקצועות הם שונים, כפי שהסביר פרופסור צבן. ובהקשר הזה, לעשות טוב לסטודנטים ולסטודנטיות שלנו זה להתאים לכל אחת ואחד מהם את החליפה שמתאימה להם כדי שאף לא אחד מהם או מהן יישארו מאחור. זאת המחויבות שלנו, זאת המחויבות לתוצאה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

יישר כוח. האמת, שאתם מביאים פה רוח מאוד משמעותית בדברים שלכם, שחשוב שהסטודנטים ישמעו ולא רק מי שנמצא כאן. נצטרך לראות גם איך אנחנו מעבירים להם את הדברים האלה. דווקא בתקופה הזאת עם ישראל יודע להיות ביחד, וכשאנחנו אומרים "ביחד ננצח", זו לא סיסמה, הם צריכים לשמוע אתכם.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

לפני שחבר הכנסת שוסטר מדבר, אני רוצה להשלים את המידע על מי שלא כאן. קודם כל, מי שלא כאן זה המכללות הפרטיות - -

יש לנו בזום עוד נשיאים, חשוב לי לומר.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

ברגע שאת כאן, אנחנו יודעים שהם כולם אתך, וזה מה שיפה.

מיכאל, תן לי לומר משפט.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

רגע, לאן אתה ממהר? תישאר אתנו. אבל בסדר, שוסטר, אני תכף מעביר לך את זכות הדיבור.

אני רוצה להבהיר – ניהלתי דיאלוג עם המכללות הפרטיות. וטענתן, שעוד תיבדק, שהן עושות לא מעט ואולי יותר מהציבוריות. אז אנחנו נבדוק אותם.

מה שאני כן רוצה להגיד גם למכללות הפרטיות, גם לאוניברסיטה אחת שהיא פרטית וגם לאוניברסיטה הפתוחה – שלושת הגופים האלה שיגיעו לפה ויציגו. חלק מחובתם לציבור זה להגיע לכנסת ולדבר. להציג למילואימניקים ולסטודנטים מה הם מתכוונים לעשות למענם.

למל"ג אני אומר, שאת הכלים שיש לך כיום לאכוף מול כל הגופים – אנחנו מבקשים אכיפה יומיומית בתקופה של המלחמה. הקצב של האכיפה צריך להיות יומיומי. אם חסרים לך כלים של אכיפה מול מוסדות שהם לא ציבוריים, אנא תגיד לנו את זה כי נכלול את זה בחקיקה שלנו. כל תיקון חקיקה שייתן לך כלים טובים לאכיפה, גם מול מוסד פרטי, אנחנו נכלול אותו בתיקוני החקיקה.

יש לי סמכות אכיפה בכללים גם על מוסדות פרטיים שהם מוכרים על-ידי המל"ג.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

אנחנו נבקש ממך, לא עכשיו אבל בדיון הבא או תוך כמה ימים, דוח שלך על מצב המימוש של הכללים בכל המוסדות לפי מוסדות, מי אדומים, מי ירוקים, מי כתומים, מי מתעלמים, ואם עשית איזו שהיא אכיפה, גם לתאר אותה בפנינו.

שוסטר, בבקשה.

תודה. אני מציע לאחת מהמחלקות למדעי המדינה הטובות שיש לנו, לראות את הדרך שאנחנו עשינו בדור האחרון. הדוגמה הטובה ביותר שאני יכול לתת לעצמי זה את הניסיון שלי. לפני 33 שנים שירתי בין 90 ל-100 ימים במלחמת המפרץ, והייתי בתחילת הסמסטר הראשון במתימטיקה ומדעי המחשב. אני לא חושב שהייתה שדולה כמו שיש לנו היום, למילואים, ואני לא זוכר יותר מדי חיפויים ותמרוצים וחיבוקים ראויים כפי שיש היום. הפקולטה המתאימה אולי זה מדעי החברה, הסוציולוגיה שלנו משתנה, המיקומים שלנו, הדור משתנה ולא לרעה אלא הוא פשוט משתנה. ולכן, חשוב שאנחנו עושים שני מהלכים בעת ובעונה אחת – ראשית, מחבקים אותם, את בני זוגם, פנטסטי. נכון, כך צריך להיות, אין אבל.

אני רוצה לשבח, להעלות על נס את העובדה שאתם לא מוותרים, ואני מקווה שאתם לא מוותרים עם כל הסיוע שצריך לתת, על ליבת המקצוע. אנחנו לא רוצים טייסים ומפקדים שלא מוכשרים כמו שצריך והם עכשיו מוכשרים תוך כדי לחימה. וכך תוך כדי מצב חירום, אנחנו רוצים שהאימפריה האינטלקטואלית ששמה מדינת ישראל לא תפגר כתוצאה מהקלות שאנחנו נותנים. והשילוב החכם הזה עם הלב ועם הראש צריך להימשך. בהצלחה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

יש פה נציגה של נתניה?

אני מבקש להתייחס גם לפורום המכללות הטכנולוגיות, אנחנו גם חלק מהעניין.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

- - - מי עוד נמצא פה מהמכללות הפרטיות חוץ ממך? בסדר, כל אחת דקה.

תודה רבה. תמיד אני מגיעה לוועדות ולצערי, אני לא מדברת.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז הנה, קיבלת. זה למה אני יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה.

אני יושבת-ראש אגודת הסטודנטים במכללת נתניה. אני לא רוצה להיות ישירה או חצופה אבל עד עכשיו, מהשיחה כאן, לא באמת דיברנו על פתרונות. אמרנו שנעשה מתווה, אנחנו נקל אבל באופן ממשי לא דיברנו על איך נעשה את זה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז מה תעשי? אולי אתם עושים משהו יותר טוב? ור"ה, לא להפריע לה, זה לא העניין.

זה לא העניין של מה אנחנו עושים, זה מה אספנו מהסטודנטים ואיפה אני רואה את הקשיים. יש את העניין של השלמת חומר – מישהו צריך לפקח שהמוסדות, לא רק הפרטיים, האוניברסיטאות, כולם, משלימים את החומר בצורה - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

רגע, את מאגודת הסטודנטים. בואי נדייק. סליחה, חשבתי שאת נציגת המכללה. עכשיו אני מבינה מה את אומרת. בבקשה.

תודה. אני אומרת שיש פה דרישה מאוד חזקה לפקח על המוסדות, איך הם משלימים את החומר. נכון שיש הקלטות, אולי יש סטודנטים כאלה ואחרים שנכנסו להקלטה או שתיים אבל אנחנו צריכים להבין שיש כאלה שהשתחררו עכשיו שפנו אלי, ויש כאלה שאפילו לא יודעים מתי הם יצאו. אנחנו, הסטודנטים, רוצים לדעת שמישהו מפקח על המוסדות שהם משלימים לנו את החומר כמו שצריך.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

ואת לא מרגישה ש - -

לא, אני לא מרגישה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בשביל זה הדיון הזה גם מתבצע. עד עכשיו, יש פה הרבה בשורות, זה באמת עלה על דרך המלך, קיבלתם וגם אנחנו קיבלנו כנבחרי ציבור וצריך להודות על עבודה, ואנחנו יודעים לעשות את זה. אבל הקולות המשמעותיים מתוך הוועדה הזאת, בסופו של דבר, זה הקולות של הסטודנטים. גם עדי, גם מאיה, תקשיבו – זה יכול להיות רק בשיתוף ציבור. שיתוף ציבור זה הדבר הכי חשוב. יאיר, אתה יושב איתן, תגבשו את זה, תסדרו את הפערים. יש פערים. לפעמים, תוך כדי עשייה יש פערים, ואני רואה פה את הנכונות. נאמר פה גמישות. הם מחבקים וכולנו באותה סירה, הם לא רואים שני צידי מתרס.

תגבשו את זה, תשבו איתו, שב איתן, תתאם איתן פגישה ותביאו את זה בצורה מסודרת.

אני אשמח לשבת באופן מרוכז עם כל נציגי ההתאחדות לסטודנטים. אני הצעתי את זה בשבוע שעבר ליו"ר, ואני אשמח לקיים - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כבר יש לך שניים. אל תחכה באופן מסודר. יש לך שתי נשים רציניות, שב איתן כבר בימים הקרובים. אני לא יודעת מי נציג התאחדות הסטודנטים, איפה הם?

אני, אני.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז תכף גם נשמע אותך, אחרי שנשמע את הגברת.

אני רק רוצה לסיים. בעניין של התקצוב – אני מרגישה שממש זונחים את הסטודנטים שלומדים במכללות הפרטיות. אנחנו משלמים המון המון כסף. מי שבמילואים, הוא חוזר, ובדרך כלל סטודנטים במוסדות פרטיים עובדים בכמה עבודות - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

והם לא דוחים לכם את - -

לא. נתנו הקלות בהשלמת החומר מטעם המוסד שלי, הם כן באים לקראת אבל בסוף, אם הם לא מקבלים תקציב כלשהו, איך הם יעשו שיעור פרטני עם כל סטודנט וסטודנט? זה עניינים תקציביים. אז אני חושבת שיש פה גם דרישה לתקצב את המוסדות כדי שהם יוכלו לעזור לנו.

חברים, חברים. בבקשה, עדי.

שלום. נעים להכיר. אני יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה למנהל. אני מצטרפת לדבריה של מאיה. אני חושבת שבסופו של דבר, המוסדות הלא-מתוקצבים יצאו עם מתווים שבסופו של דבר המטרה שלהם היא לעטוף בגלל העובדה שיש להם את היכולת. אבל עדיין, יש כל מיני בעיות שצצות והיה לי חשוב לבוא ולשים אותן על השולחן. קודם כל, בנוגע לנציג – נציג מילואים בכל בית ספר או כל חוג, אני רוצה להגיד שאצלנו יש את זה, זה קיים.

בנוגע לכל מה שקשור לסיוע נפשי – אצלנו יש אופציה לקבל סיוע נפשי מסובסד ב-200 שקלים לכל טיפול, ואני שואלת: איך סטודנט שחוזר מהמלחמה או יצא לחל"ת יכול לממן דבר כזה? 200 שקלים לטיפול - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

יש מעטפת, ותכף נשמע את נציגת צה"ל. בדיוק היו"ר רצה להעביר לה את זכות הדיבור, שהיא קשורה למילואימניקים ולבני המשפחות שלהם. זאת אומרת, יש כמה מקורות לסיוע.

הנקודה העיקרית היא שהמכללות הלא-מתוקצבות – אני לקחתי חלק בהקמת מתווה ההקלות, ואני חושבת שהמכללה אצלנו נתנה מעל ומעבר, והלוואי והייתה אופציה גם לאוניברסיטאות לקחת חלק מהדברים שאנחנו נתנו על מנת לאפשר משהו יותר נגיש לסטודנטים אך עדיין יש פערים.

חשוב לציין שאין הבדל בין סטודנט שלומד במכללה למנהל בנתניה או באונו לבין סטודנט שלומד באוניברסיטה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

מה הפערים? לסיכום.

אני חושבת שזה בעיקר פערים כלכליים. אני חושבת שלא צריך להעביר את הכסף למוסדות, כי המוסדות לא ייקחו את הכסף. צריך להעביר איזה שהיא מלגה, איזה שהוא מענק לסטודנטים. סטודנט היום - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לסטודנטים משרתים ובני ובנות זוגם.

וגם סטודנטים רגילים. צריך לקחת בחשבון שסטודנט רגיל, יש לא מעט סטודנטים שיצאו לחל"ת, שפוטרו מעבודותיהם, וזו סוגיה שהיא מתחת לשולחן.

אלה שמשרתים בוודאי לא יכולים לעבוד.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

1. אנחנו, בכנסת, מאמינים שמי שבמילואים ונלחם, מגיע לו יותר. אנחנו לא מוכנים לערער על הדבר הזה. אנחנו כן מאמינים שאם מישהו פוטר מעבודתו והוא סטודנט, הוא גם צריך סיוע. מעט סטודנטים יודעים, ובקורונה חשפתי את זה, שיש להם זכאות לקבל הבטחת הכנסה חודשית של 1,600 שקל לחודש.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בזמן הלימודים?

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

כן, במצבים מסוימים, אבל הדבר הזה צריך להיבדק. אני אשב עם התאחדות הסטודנטים, עשיתי את זה אז עם מנכ"ל ביטוח לאומי. חלקם לא מודעים לזכאות הזאת, ובמצבים מיוחדים הם זכאים לסיוע מביטוח לאומי. הדבר הזה הוא מאוד משמעותי אבל אנחנו לא מוכנים לערער על הדרישה שעולה מהבית הזה לסיוע גדול מאוד, לא בחמישה אחוז יותר, לא בעשרה אחוז אלא במאות אחוזים למי שהוא סטודנט במילואים או סטודנטית או בני או בנות זוגם.

אגב, לא רק מילואים, חשוב להגיד, יש גם אנשי כוחות ביטחון.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

על זה אין לנו מחלוקת. אנשי משרדי הממשלה, שב"כ ואחרים, אנחנו גם חושבים שמגיע להם. זה לא סותר.

רק רציתי להוסיף – אני לא יודעת אם אתם יודעים אבל בשבוע שעבר יצאה הודעה מראש מדור הלומדים הצה"לי בנוגע לפתיחת שנת הלימוד למשרתי הקבע. לי יש סטודנטים, משרתי קבע, שפנו אלי בוואטסאפ ואמרו לי: עדי, מונעים ממני לחזור להתחיל את שנת הלימודים. אני מבינה שהצבא, ברור לחלוטין שהוא זה שנלחם במלחמה הזאת ואי אפשר לערער על זה. אבל סטודנט שכבר נמצא במהלך הלימודים שלו, לקטוע אותו מהדבר היחיד שמחזיר אותו נפשית לשפיות, שזה הלימודים, זה לא פתרון.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

הצבא לא יכול לוותר על אנשי הקבע האלה. עכשיו הדבר הכי חשוב זה מלחמה, ואם יש איש קבע שהוא דרוש, הוא לא יכול לוותר. הוא יכול לבוא לקראתו, הוא יכול להתחשב - -

אבל דיברו על זה קולקטיבית.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

- - ויש גמישות בצבא ויש קשב ויש רגישות אבל אנחנו לא נוציא מפה דרישה לשחרר אנשי קבע מהלחימה כי כל עוד הצבא צריך אותם, הם צריכים להיות שם. אנחנו צריכים לגבות אותם מהרגע שהם יכולים ללמוד ולפתור להם בעיות.

נציגת משרד הביטחון, שיר אבינועם.

אני סגן אלוף במילואים, מילואימניקית שמגויסת גם מה-7 באוקטובר. מפקדת בעצמי על כמה סטודנטים. קודם כל, חשוב לציין לפרוטוקול כמה נתונים: התחלנו את הלחימה ב-7 באוקטובר עם 46,000 סטודנטים תחת גיוס חירום, צו 8. נכון להיום אנחנו עומדים עם 28,000 סטודנטים. אנחנו לא יכולים להתחייב ולומר מתי כולם ישוחררו. אנחנו כן יכולים לומר באמירה מאוד זהירה, חשוב לי לציין את זה, שאנחנו מתכווננים שמרבית הסטודנטים ישוחררו כבר במהלך ינואר. אני לא יודעת להגיד אחוזים.

אבל מה שברור זה שאותם סטודנטים גם יצטרכו התאמות מסוימות, נכון?

בוודאי, ואני אתייחס לזה.

אנחנו כמובן לקראת הסיכום והמתווה של פעימה שנייה, אנחנו נסכם את התאריך סופית יחד עם ור"ה. חשוב לי מאוד להגיד שישבתי בשקט, הקשבתי, אבל אני רוצה להגיד שצה"ל מבצע פעילות בשיתוף פעולה מלא עם ור"ה, עם המל"ג, כדי לקדם את - -

וור"מ...

אני חושב שצריך איגוד אחד.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

הצרכים שונים.

אז אנחנו באמת בשיתוף פעולה, יד ביד מתחילת המלחמה כדי להגיע לכל המתווים. אנחנו כמובן מחכים להחלטת הממשלה, שצריכה לתת מענה לסבסוד של ה-100% ללוחמים, 30% ליתר המשרתים, וכמובן זה רק אחרי החלטת הממשלה.

צריך להגיד, ונגעו פה בהיבטים של הסיוע – יש קרן סיוע, אני גם בכובע אחראית מבחינה מדיניותית על קרן הסיוע גם בהיבט התפעולי. קרן הסיוע, יש שם קטגוריה לסטודנטים. הקטגוריה שם נותנת מענה שכרגע הוא לא כל-כך רחב כי עדיין לא כל הסטודנטים התחילו ללמוד - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

רק לסטודנטים משרתים או גם לבנות ובני הזוג? כי ביקשתי להתאים את כל הסעיפים לבני ובנות הזוג.

אני אסביר, אני אתייחס: המענה הוא מענה רחב. אנחנו נותנים מענה גם בדיון שאתמול ניסיתי להביא את עצמי לידי ביטוי אבל ללא הצלחה - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אצלי הם באים לידי ביטוי כשהם מתייצבים בכנסת. איך אמרתי? לא להגיע רק לדיונים של יושבי-ראש. גם ככה, בכנסת, אני רוצה לסבר את אוזנייך שמכל הוועדות הסטטוטוריות יש רק אישה אחת שהיא יושבת ראש. אז אני בטח לא צריכה לספר את זה לסגן אלוף אמיצה כמוך, שאני מעריכה את פועלכם, ובטח נשים בתקופה הזאת שהן לוחמות ונמצאות בחזית וגם בעורף, אני דורשת, כמו שיודעים לבוא לוועדת חוץ וביטחון, להגיע לוועדות שלי. אני שמחה שהגעת היום, אני מקווה שזה תוצאה של אתמול.

אני איתך, אני איתך. מאה אחוז. אז לגבי קרן הסיוע – יש לנו כמה קטגוריות: הראשונה היא סטודנטים שהם משרתי מילואים כרגע, ותכף נתייחס לבנות הזוג. אם יש איזו שהיא פגעה, זאת אומרת אם עכשיו תתחיל שנת הלימודים, כשתתחיל, אני מניחה שהיא תתחיל, ויש איזו פגיעה לסטודנט או סטודנטית כאחד בהשלמת שיעורים, פערים, והוא יצטרך לקחת איזה שהוא סיוע, איזה שהיא עזרה שהיא לא בתוך המכללה או האוניברסיטה, אנחנו פה מסייעים ונותנים מענה מבחינה כלכלית לאותם סטודנטים - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

שיר, אבל מה שחשוב זה שאני קוראת את הסעיפים בקרן למילואימניקים, שזה בהחלטת ממשלה. הדברים צריכים להיות ברורים שיש סעיף מיוחד לסטודנטים אבל שגם בנות הזוג ייכנסו ושזה יהיה מפורט כי לא כולם יודעים.

ועוד משהו – יעשה טוב לצבא, מעבר לזה שאתם שולחים להם מסרונים, ודיברתי עם כמה מילואימניקים שיצאו מעזה ואמרו: איפה, אני לא ראיתי שום מסרון. למה? כי אנחנו שוב חוזרים לאותה נקודה שהם לא זמינים. אחד אמר: פתחתי, יש לי אולי 6,000 הודעות. איך אני אמור למצוא את הדבר הזה? אז נכון שאתם מנסים עכשיו לדברר את זה לבנות הזוג. אני אומרת שתצאו בקמפיין. אני לא סתם אומרת: הנגשה, הנגשה, הנגשה. גם אתם, יושב-הראש יקריא את המסקנות, אני חושבת שזה משהו שחייבים לתת לו דגש.

מאוד חשוב לי להתייחס לזה – אני יכולה להגיד שעד ה-31 בדצמבר קיימנו 47 ריענוני פרט. ריענוני פרט זה אומר שאם גדוד או חטיבה יוצאים להתרעננות, לא משנה מה הסד"כ, אנחנו יורדים לשטח, שולחים נציגים, אני אישית אחראית על זה. נציגי ביטוח לאומי, נציגי קרן הסיוע פותחים בקשות אישיות בשטח עם החיילים ומגיעים לרוב בנות הזוג. השגנו עכשיו בצה"ל גם את הניידים של בנות הזוג של משרתי המילואים ואנחנו בדברור ישיר מולן. אני עושה עכשיו גם כמה אירועים לנשות המשרתים ואנחנו מביאים גם לשם את קרן הסיוע כדי לתת כמה שיותר מענה לדברר כי אני יודעת ובטוחה שאחת מהבעיות שהיו עד לפני חודש ומשהו, זה היה רגע העברת המידע כי הם באמת לא זמינים. אז זה מה שעשינו.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

העלתה פה נציגת המכללה למינהל לגבי שיעורי עזר ומעטפת, בטח במכללות הפרטיות. אני מנסה לחשוב איך אפשר לפרוט את זה מעשית, האם תוכלו לבחון במידה ויבוא סטודנט שחזר מהחזית ואומר: אין לי מספיק כסף עכשיו לממן שיעורים פרטיים. אתם תתנו לזה סיוע?

חד-משמעית.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז תכניסו סעיף כזה שאומר - -

יש סעיף כזה באיגרת ובמה שדבררנו לסטודנטים - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

יש סעיף על שיעורים פרטיים?

יש לי את האיגרת, ויש מענה לשיעורים פרטיים. זה כתוב.

לדעתי, יש בוודאות. אתמול הייתי ביום פרט בצאלים והייתה שם עמדה של קרן הסיוע, והם דיברו בדיוק על זה – שיעורים פרטיים, עד גובה של 2,000 שקלים מימון לסטודנטים שיצאו מהרצועה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בסדר גמור. יש עוד משהו שתרצי להוסיף לפני שאני עוברת להתאחדות?

עוד שני דברים: האחד – אנחנו במוקד קמל"ר – בני הקמל"ר נמצא כרגע בעזה אז לכן אני מייצגת גם את אגף כוח אדם - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בני בן ארי.

בני בן ארי, כמובן. אז יש לנו מוקד שלוחה שמיועדת לסטודנטים, שאנחנו פותרים בעיות נקודתיות אישיות, גם אם זה מול המל"ג, מול המוסדות עצמם.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

ואתם בקשר עם יאיר?

בקשר הדוק מאוד על בסיס יומי, כמה פעמים ביום.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

יש לכם "שולחן עגול" חוץ מזה שאתם באים לפה? זה אחלה שולחן אבל אתם צריכים לייצר "שולחן עגול" באופן תדיר.

אני בקשר עם קמל"ר באופן של כמה פעמים ביום.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תעשו "שולחן עגול" עם נציגות של הסטודנטים, ההתאחדות, ועם נציגות של צה"ל, עם נציגות של ור"ה. יאיר, שזה יהיה חלק מהמסקנות – הקמת צוות "שולחן עגול" שיושב תדיר, פעם בשבוע, פעם בשבועיים, תראו אתם מה התדירות שצריך, שכולל בתוכו את התאחדות הסטודנטים, את ור"ה, את המכללות הפרטיות, את יפעת ביטון, ולקיים "שולחן עגול" כי זה לא מחייב שזה יהיה כל הזמן בכנסת.

עוד דבר אחרון – סטודנטים שהגיעו מחו"ל, שהפסידו את שנת הלימודים, זה לא אוניברסיטה או מכללה בארץ – יש לנו לא מעט פניות בעניין הזה, אז אנחנו גם מטפלים בהם מבחינה כלכלית, לא רק בהיבט של הלימודים אלא בהיבט של הרבה דברים מסביב כמו מקום לגור בו וכולי. ופה כבר ציינו, שכחתי מי, לגבי תחום הרפואה, שעכשיו קיימנו שיח משותף והצלחנו להכניס 80 סטודנטים לרפואה מחו"ל לתוך האוניברסיטאות בישראל, שזה חשוב. תודה.

תודה רבה. שלומית גולדברג, אימא של לוחם, בבקשה.

שלום. אני אימא של סטודנט, לוחם בעזה וגם אשתו סטודנטית. היא גם עובדת וגם סטודנטית, ואימא של סטודנטית שבעלה גם לוחם בעזה. אז קודם כל, אני ממש מתרגשת מכל הדברים שנאמרו פה על-ידי כל הצדדים וההליכה לקראת. ה"ביחד" הזה של העם שלנו מדהים בעיני. נקודה אחת שלא ראיתי שבאה לידי ביטוי, ואנחנו נתקלנו בזה בבית, גם עם כלתי וגם עם הבת שלי, זו התחשבות בנושא של חופשת הלידה לסטודנטיות. כלתי הייתה אמורה להתחיל איזו שהיא התנסות מיד אחרי שמחת תורה, ובעלה מיד גויס לעזה ועד עכשיו הוא נמצא שם, והיא לא קיבלה הערכה. אמרו לה: אין מה לעשות, את חייבת לחזור לזה, יש תינוק קטן בבית, בן חודש ועוד שתי בנות, ואין לה איך - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

איפה היא לומדת?

באשקלון.

גם לזה יש פתרונות.

רגע, היא לומדת במכללת אשקלון?

זה לא מכללת אשקלון, זה קורס מיילדות.

כן, זה בבית החולים ברזילי.

כן, בבית החולים ברזילי. אמרו לה: אין מה לעשות, את היחידה - -

אני אשמח שתעבירי אלי את הפנייה באופן אישי.

אוקי. עכשיו, זה התקדם ברוך השם, אבל באיזה שהוא שלב לא הייתה לה ברירה לחזור ואמרו לה: אין מה לעשות, עד השלב, אחרת לא יתנו לך לעשות מבחן. אמרו לה: יש לך פתרון, תדחי לשנה הבאה אחרי שהיא כבר עשתה חצי מהדרך, עשתה סבב התנסויות, סיימה את כל הלימודים – אז תדחי לשנה הבאה. והבת שלי, שהיא סטודנטית, שגם ילדה ברוך השם כשבעלה היה בעזה והספיק ברוך השם להגיע ללידה, תודה, אבל גם היא סיימה את מכסת הזמן שמותר לה להיעדר לפני שהלימודים חזרו, והיא לא מקבלת אותה מחדש אחרי שהלימודים חזרו. היא כן מקבלת אפשרות, בגלל שיש לה ילד מתחת לגיל 13 כמו שנאמר פה, היא מקבלת אפשרות לזום בינתיים אבל היא לא מקבלת הארכה של הזמן הזה, של חופשת הלידה.

אז רציתי להוסיף מעבר לכל מה שנאמר פה, שחשוב שהנקודה של חופשת הלידה לנשות מגויסים – זו נקודה שלא שמעתי עליה פה איזה פתרון. תודה רבה לכלום.

אם אפשר להגיד משהו על זכויות סטודנטיות שלאחר לידה, שהן עכשיו גם נשים של מילואימניקים - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

זה חשוב מאוד.

אז יש במל"ג כללים לנשים לאחר לידה, בחופשת לידה, לארח אימוץ וטיפולי פוריות וכל הדברים האלה – יש כללים במל"ג, זה חקיקת משנה.

הועלו שאלות, ויש כמה דברים שמשלימים אחד את השני ויש דברים שהאחד מחמיר והשני לא. ולכן, ההוראה שלנו היא ללכת לפי הכלל המחמיר אם היא זכאית גם לזה וגם לזה כי מותר לה להיות גם בת זוג של מילואימניק וגם בחופשת לידה. זאת אומרת, היא זכאית לשני הדברים, ולמה שמחמיר יותר.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

תודה. אנחנו ממש רוצים לסכם כי אנחנו בחריגה.

כבוד היושב-ראש, הגעתי מהמילואים במיוחד, אני אשמח לדבר.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

אתה כל-כך מנומס... תראו, אני יודע לעשות עסקאות אבל את פורום המכללות שמענו היום בוועדת החינוך.

לא, זה נושא אחר שקשור בדקה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

כל אחד מכם ידבר דקה, בואו נראה אתכם.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז אבקש לתת גם לליהי כספי מהתאחדות הסטודנטים.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

ודאי שאני אתן לליהי כי היא פועלת למען חיילי המילואים. דקה כל אחד, בבקשה.

תודה רבה, כבוד יושב-הראש. אני סגן אלוף, מהעמותה למען משרתי המילואים של אופיר כהן. יש אירוע מכונן שקרה בשבוע שעבר והוא נאמר פה על הדרך – עד היום, המכללות, המוסדות האקדמיים, לא ידעו מי הם אנשי המילואים שלהם, וזה דבר מאוד מהותי ואקוטי שהיום הם יודעים מי אנשי המילואים שלהם כי כל המתווים יפים ונותנים לאנשי המילואים אבל בסוף, אם אתה לא יודע מי אנשי המילואים שלך אז מה זה עוזר?

אני רוצה להתייחס לשלושה דברים עיקריים: הדבר הראשון זה הנגשה, הדבר השני זה בעיות מהשטח, והשלישי – איך אנחנו מסתכלים קדימה, ואעשה את זה ממש בזריזות. בנוגע להנגשה – הצבא לקח את זה צעד קדימה. יש נוהל שנקרא "ירוק בעיניים". אנחנו מתקשרים בצבא לאנשי המילואים, כל פלגות כוח האדם, ובודקים שהכל בסדר מבחינת הוצאות נסיעה, מבחינת ביטוח לאומי והכל מתפקד כמו שצריך. אם יש בעיות, מעבירים לעתכ"א מילואים, והם יודעים לעשות את התקשורת הזאת מול ביטוח לאומי. בואו נעשה את זה גם במוסדות. בואו נדאג לא להגיד "שלחנו מייל", לא להגיד - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

נאמר כבר, נאמר וגם הדקה נגמרה.

- - אני אומר: בואו נתקשר אליהם.

אנחנו מתקשרים - - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

רגע, רגע, לא להפריע עכשיו. תגיד שני משפטים על הדברים האחרים כי הדקה נגמרה.

בעיות מהשטח – פונים אלינו אנשי מילואים והם אומרים שיש מוסדות שלא מקליטים. אני רוצה להקריא לך הודעה - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

למה את חוזר על עצמך? אדוני, אני, אישית, פה נאמתי על הקלטות ואמרנו שנחקור את זה, ונקבע שזה ייחקר.

אבל יש פה משהו שנאמר, - - - אני רוצה להקריא לך - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

קח דקה ותחליט מה אתה רוצה להגיד.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

יש בעיית הקלטות – נטפל. תגיד את זה במשפט.

כשאני מדבר על הנגשה, יש מקרים שהסגל האקדמי, המרצים, לא מכיר את המתווים - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

נאכוף. הלאה, משפט אחרון.

ההסתכלות קדימה, אני מדבר על 2024, יהיו לנו הרבה אנשי מילואים שיצאו אחרי זה לתעסוקה מבצעית, וכל התמיכה באנשי המילואים חייבת להימשך גם ב-2024, ולדאוג - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

מקובל, כל המתווה הזה עד שנה קדימה כי אנשים זכאים לדחות קורסים.

נקודות הזכות שכל המוסדות האקדמיים הבטיחו לתת – אל תתנו לאנשי המילואים לפנות אליכם, תזינו להם את זה ב - - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

יפה. תודה רבה על המילואים שלך.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

ההערה שלך היא פרואקטיבית. תודה.

ליהי כספי, דקה. בבקשה.

אני רוצה להודות לכם על הבמה, ליושב-ראש הוועדה יוסף טייב, לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה ולחבר הכנסת מיכאל ביטון. אני מאוד מעריכה את זה. אגיד ממש בקצרה שאני יושבת פה ואני מתעסקת במילואים לאורך כל הימים האלה, ועכשיו התחלנו הליך של סטודנטים למשפטים אל מול הלשכה, כחלק מהליך הכנה לראיונות וכניסה לראיונות להתמחות והתמחות תוך כדי הסמסטר, שזה דברים לא פשוטים. שמעתי את הנכונות של כל הצדדים כאן וזה מאוד משמח אבל הבעיה האמתית היא – יש הרבה בעיות אבל הבעיה בנוגע למתווה היא שאין סף מינימלי. בסוף אנחנו מדברים על זכאויות, על דברים שמגיעים לנו אבל התעסקתי הרבה במתווים שהאוניברסיטאות והמכללות מציגות – בסוף המתווים שונים. לכל פקולטה באוניברסיטה יש מתווה אחר וגם בבתי הספר יש מתווים שונים מבית ספר לבית ספר בתוך האוניברסיטה, שזאת בעיה די גדולה. למשל, הפטורים לנקודות זכות שונות בתכלית מאוניברסיטה לאוניברסיטה. באוניברסיטת תל-אביב – אני יכולה להגיד ששרתי במילואים לתקופה של חודש לפני הסמסטר ואני מקבלת הקלות, ואנשים ששירתו אותם ימים כמוני באוניברסיטה - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

ליהי, אנחנו מבינים, הבדלים בין מוסדות במה שהם לא חייבים, באקסטה.

אז אני רוצה להגיד שהדבר הנכון שהם יכולים לעשות מבחינת מתווה זה לעשות סף מינימלי שיכלול מבחינת - - - מבחינת עובר בינארי, מבחינת תמיכה נפשית - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

אנחנו נציין את זה בסיכום. גם בפתיח דיברנו על קרבה ואחידות, לא בין רופא למהנדס אלא בין מהנדסים בכל מקום.

בדיוק. ורק לסיום, כמו שחברת הכנסת תמנו אמרה קודם – "יהיה בסדר" זה לא מספיק לנו. חווינו את זה בשנה שעברה לאחר שביתת הסגל הבכיר, אמרו לנו: יהיה בסדר, תסמכו עלינו, ובסוף היה לא פשוט להשלים את כל החומר. היום זה יותר חשוב מתמיד בשביל המילואימניקים והמילואימניקיות שלנו, שלא יהיה לנו "יהיה בסדר", שלא יהיה לנו "תסמכו עלינו". אנחנו רוצים להבטיח להם חזרה בטוחה, קלה ללימודים ולשגרת החיים שמגיעה להם ככל שניתן.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

תודה רבה.

אפשר ממש בקצרה?

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

כן. בבקשה.

אני לוחם במילואים לסירוגין. הייתי חודשיים וחצי במילואים ואני גם אחזור לעוד חודש מילואים במהלך הסמסטר. אני מבר-אילן. רציתי להעיר שבסוף זו בעיה של זמן. המילואימניקים, או שכל העומס של הלימודים ייפול עליהם ושהם יסתדרו עם העומס הזה או שהמוסדות יתחשבו ויורידו ספציפית למילואימניקים את חומר הלימוד ולא ידחפו אותם - - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

תודה רבה. הנדסאים, בבקשה.

צוהריים טובים. המתווה של המכללות הטכנולוגיות הוא הרבה יותר מתקדם מהמתווה באקדמיה. אנחנו פתחנו את הלימודים ב-24 בדצמבר, מלמדים שישה שבועות בראשון. ב-4 בפברואר עוצרים לחודש ימים וקולטים את המשוחררים בתיאום עם הקמל"ר בתקופת ינואר, מלמדים ארבעה שבועות ומיישרים קו. סטודנט שישתחרר מאוחר יותר יעשה סמסטר מקביל - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

רגע, הם יוצאים, כמה זמן נותנים להם לנשום אוויר בבית?

ארבעה שבועות, לא מרתון. משלימים להם ארבעה שבועות לימודים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, אני שואלת עד שהם מתחילים – תקשיב לשאלה שלי.

אז אני עונה לך: המתווה שקמל"ר הציג לנו, שחרור 15-22 בינואר – יהיה להם שבוע הפסקה להתאקלם.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה.

עידו חגי:

הדבר הבעייתי פה, ולא דיברו עליו – הזכירה חברת הכנסת את השיפוי. מה"ט העביר לנו מתווה של 2,400 שקל מענק לסטודנט. זה טוב לקצת שיעורי עזר, לחיבוק וכדומה. השלמה של חודש לימודים ב-2,400 שקל זה רבע מהתקציב הדרוש לסטודנט. אני לא יודע איך עושים את זה באקדמיה, אולי יש "כיס עמוק" באקדמיה - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אתה מפורום המכללות?

הטכנולוגיות. אין תקציב למכללות הטכנולוגיות. אין תקציב במדינת ישראל ממשרד האוצר. באקדמיה התקציב בממוצע הוא 3,000 שקל לסטודנט להשלמות.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

תודה. הדקה נגמרה.

חשוב שזה יקבל פתרון ממשרד האוצר לפיצוי.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

שיפוי לכל המוסדות האקדמיים. אנחנו נעמוד על כך בתקציב 24, כשיגיע אלינו, ולא נוותר. תודה רבה.

חבר הכנסת משה טור פז ואז התאחדות הסטודנטים וסיכום.

אדוני יושב-הראש, גם אני אקצר מאוד ולומר לקראת סיום שיש לי הערכה רבה לשיתוף הפעולה פה. אמר כאן נציג עמותת המילואים, וזה הכי חשוב: במשך שנים, ואני אומר את זה בצער, מצפצפים על המילואימניקים ולא דואגים להם או יוצאים ידי חובה, גם במשכן הזה, במילים טובות. עכשיו, תפקידנו לוודא במלחמה הזאת שהדבר הזה ישתנה מעכשיו ולתמיד. תודה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

אנחנו כאן לעמוד על המשמר. תודה לחבר הכנסת טור פז על הדברים התמציתיים.

התאחדות הסטודנטים, בבקשה.

תודה רבה, אני אהיה ממש קצרה. יושבי-הראש, תודה רבה על ההזדמנות. אני יוצאת מפה מודאגת כי אני חושבת שמי שצריך להיות כאן לא נמצא כאן, לא נותנים את התשובות האמתיות. אני עכשיו חזרתי מההפגנה של האוניברסיטה הפתוחה וזה פשוט ביזיון שאין כאן נציגות שלהם, סליחה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

אנחנו נטפל בהם.

אבל איך תטפל?

לא, סליחה, הנציגות של האוניברסיטה הפתוחה הייתה פה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

איפה היא?

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

רגע, חברת הכנסת. בגלל שהם הקול של הסטודנטים, בואו ניתן להם להשמיע את דבריהם.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

כן, תשמיעי מה שאת רוצה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני מבקשת שאף אחד לא יציין תאריכי שחרור, שזה יימחק מהפרוטוקול, שלא יהיה נגיש למי מערוץ הכנסת כאן – לא לדבר על תאריכי שחרור, לא לדבר על כמה וכדומה. תודה.

אני רוצה להגיד שלא חלילה כי הם לא עושים עבודתם נאמנה, אני סקפטית לגבי היכולת של מל"ג לאכוף את כל מה שיקרה באקדמיה, החל מהיום ועוד חודשיים, שלושה קדימה, מהסיבה הפשוטה שתחת מסגרת החופש האקדמי, מרצים יכולים לא להקליט שיעורים, אי אפשר להכריח אותם ודיברנו על זה. הם טענו את זה גם בקורונה, זכויות יוצרים, כן, לא – בשטח, יהיה מאוד קשה לאכוף את זה - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

יכול להיות שבחוק שלנו אנחנו נשנה. כרגע, יש להם ארבע אפשרויות. אם הם ויתרו על הקלטה, הם מחמירים עם עצמם כי הם צריכים להביא משהו מודפס או לתת שיעור פרטי. אבל אנחנו נחליט שיכול להיות שיהיו שני דברים חובה. אנחנו נחשוב מה לעשות. זה לא יהיה אחד, זה יהיה שניים. יכול להיות שנחליט שההקלטה היא חובה. תמשיכי.

אני אומרת שבמקרה הזה, אם זה אחד, שניים נקודתי – פותרים. אם זה 50, אם זה 70? אני סקפטית ביכולת של המל"ג לאכוף את זה בשטח. מבחינתי, אנחנו נשמח לפורום הזה, ולגבי "שולחנות עגולין", אנחנו מברכים על ההזדמנות הזאת ועושים את זה גם ככה עם צה"ל - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

משפט סיום בבקשה.

משפט סיום – אני יוצאת מפה מודאגת, ואני מקווה מאוד שזה - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

הדאגה שלך מוצדקת, אנחנו לא נרפה. שתדעי. בגלל זה אנחנו נחושים פה בכל שבוע על הדבר הזה.

חברתה כנסת סון הר מלך, בבקשה.

רק לדייק פה משהו: יושבת-ראש מועצת הסטודנטים, יוכי, הייתה פה ונלחמה עבור - -

- - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, אני דיברתי על - - -


מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

חברים, אנחנו בסיכום. לפנים משורת הדין נתתי לחברת הכנסת לדבר.

עבור 50,000 סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה - -

אני ויוכי, יד ביד, שתי הפגנות עשינו השבוע ביחד.

מעולה. הבעיה היא שהייתה איתה היועצת המשפטית - - -

בסדר, אני רוצה לומר שבעיני עיקר הבעיה זה הנגישות, ההנגשה של המידע לסטודנטים, למילואימניקים, לנשות המילואים. בעיני בעיקר צריך כרגע לעשות כי המתווים מוכנים. אני חושבת שצריך לעבוד על המידע. יש המון שאלות, אין עליהן תשובות.

דבר נוסף שרציתי לומר היה - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

לימור, בבקשה, את גם קשוחה בוועדת הגז אז לפי משורת הדין נכנסת אחרי שסיימנו.

לימור סון הר מלך (יו"ר הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל):

אתה אומר לי שאני קשוחה כלפיך?

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

קדימה, משפט סיום.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לימור, את הפסדת גם התייחסות ליולדות.

מצטערת, הייתי בוועדת החוץ והביטחון. הדבר הנוסף זה שמעבר לנגישות וההנגשה שצריך לתת עליה את הדעת ויולדות, שכבר דיברנו על זה, אני רואה שיש הרבה מאוד מוסדות אקדמיים, שגם אם יש מתווים וגם אם יש רצון למצוא מענה ופתרון, הם לא עושים את זה. הם לא משתפים פעולה וגם לא מראים נכונות, ואנחנו צריכים לייצר סנקציות - -

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

אנחנו עושים את זה, יש חוק ואת חתומה איתנו. תודה רבה לך. סיכום.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אמנם יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת טייב לא פה אבל אני באמת רוצה לפרגן לו ולחברי הוועדה, וכמובן לצוות של הוועדה – ניכר שעשיתם דרך של עבודה אינטנסיבית ומשמעותית שדחפה וגרמה להתכנסות של הממשלה לתוצאות ולשיתופי פעולה בין כלל הגורמים שיושבים סביב השולחן הזה, וזה לא דבר שהוא מובן מאליו.

כמו כן, אני רוצה להודות למל"ג על תשומת הלב. נכון שזה נגזרת של חוק, ועדיין אתם נותנים לבני ובנות זוג של אנשי ונשות המילואים. ולהודות גם לך, חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, שעובד מאוד קשה בוועדה שלו כדי לתת את הסיוע הנדרש לא רק לסטודנטים, ובכלל. תודה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

הוועדה מודה לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי ולחבר הכנסת יוסי טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. יחד, בשיתוף פעולה, יזמנו את הדיון הזה ואת העבודה המשותפת, כיאה לסינרגיה בכל הבית הזה, כיאה ל-85 ח"כים שחתומים על חוק למען סטודנטים, משרתי ומשרתות מילואים, שזה בעצם כמעט כל הבית הזה כי שר וסגן שר שהוא חבר כנסת לא יכול לחתום על חוקים אבל הם תומכים בנו. זה מעל 110 חברי כנסת שחתמו על החוק.

הוועדה שולחת ניחומים למשפחות השכולות, איחולי החלמה מהירה לפצועים ומתפללים ומקווים לשיבתם לשלום של כל החטופים והחיילים.

הוועדות מציינות את ההערכה הרבה שיש להם למשרתי ומשרתות המילואים ובני ובנות זוגם, ואנחנו חייבים את ההערכה להפוך לתוצאה, למעשים. משרתי המילואים נמצאים בראש סדר העדיפויות של הוועדות. המטרה היא שאף חייל או חיילת, איש קבע או אשת קבע או נשות ובני זוג של אנשי קבע ואנשי מילואים, לא יפגעו בלימודיהם האקדמיים בשל המלחמה.

הוועדות מברכות את ההתגייסות של ראשי המוסדות האקדמיים בישראל לנושא, ורושמות לפניהן את הודעתן שהם פועלים לכך שאף משרת או משרתת במילואים לא יפגעו בלימודיהם והם ציינו שהם ייבחנו במבחן התוצאה. הם אמרו שאף סטודנט או סטודנטית לא יישארו מאחור. אנחנו רוצים לברך אתכם על האמירה החד-משמעית הזאת.

הוועדות מבקשות מהמוסדות להשכלה גבוהה להעניק את הזכויות לסטודנטים באופן אוטומטי, יזום, פרואקטיבי, ללא צורך של הסטודנט לפעול למען זכויותיו אלא ליזום את ההגעה אליו גם במכתב הביתה, גם בווידוא בכל החוגים והקורסים, שאכן הדבר הזה נעשה.

הוועדות מבקשות מהמוסדות להתייחס לכל סטודנט או סטודנטית גם אם הם לא עומדים בכללים לזכויות. לפעמים יש צורך ב"חליפה אישית" לפנים משורת הדין, וזה נאמר גם פה על גמישות.

הוועדות מבקשות מהמוסדות להשכלה גבוהה למצוא מגוון דרכים להביא לידיעת הסטודנטים את כל ההקלות והזכויות, כולל בכלי התקשורת, טלוויזיה, רדיו, עיתונות, מסרונים, וואטסאפ, מכתבים וכול כלי אחר.

הוועדות מבקשות מהמוסדות להשכלה גבוהה להעביר להם את המתווים של ההתאמות המיועדות לסטודנטים ולבני זוגם.

הוועדות מבקשות מהמל"ג להעביר לוועדות את המסמך המפורט של כל המוסדות האקדמיים, איזה מוסד נותן ואיזו הקלה, גם אם היא מעבר למה שמוגדר בחוק, וזאת על-מנת שנוכל לייצר רמה מסוימת של קרבה ודמיון והוגנות בין מוסדות אקדמיים ללא פערים גדולים.

הוועדות מבקשות מהאוצר, ודורשות הייתי אומר, לכלול בתקציב 2024 מענים לסבסוד שכר הלימוד, לתזרים טוב יותר למוסדות האקדמיים ואת הפתרונות הכלכליים לסל המוגדל שיינתן לסטודנטים כולל ליווי אישי, טיפול פרטני, עניינים נפשיים וכל מהלך אחר שיבוצע.

ולכן, הוועדות דורשות ממשרד האוצר לדאוג לשיפוי למוסדות להשכלה גבוהה ולא לעשות את זה באופן של לקצץ להם מאות-מיליונים ואז לתת להם 100 מיליון – את זה לא נקבל , אלא לשמור להם על התקציב, חלקו להפנות לסטודנטים בהסכמה איתם. במקום קיצוץ, יופנה כסף של עצמם ותוספת תקציבית למען הסטודנטים במילואים.

הוועדות מבקשות להקים מידית "שולחן עגול" של צה"ל, של המוסדות האקדמיים, של המל"ג ושל נציגי הסטודנטים ללמידה משותפת ופתרון בעיות שעולות מהשטח.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בהובלה של המל"ג.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

בהובלה של המל"ג.

הוועדות יקבלו חקיקה ממשלתית בצירוף חקיקה פרטית של רוב חברי הכנסת, בדיאלוג עם הגופים והמוסדות, על-מנת לעגן באופן מערכתי את כלל ההיבטים של הסיוע לסטודנטים משרתי המילואים, בני ובנות זוגם.

תודה לכל מי שנכח, תודה לכל מי שעושה מעשה, תודה לעמותות שנרתמו למען סטודנטים, תודה לסטודנטים שנרתמו למען חבריהם. אנחנו נועלים את הישיבה אבל אנחנו על הדברים.

לימור סון הר מלך (יו"ר הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל):

תודה ליושבי-הראש על הדיון המשמעותי והחשוב הזה.

מיכאל מרדכי ביטון (הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל):

תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:24.