פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 119
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ט"ו בטבת התשפ"ד (27 בדצמבר 2023), שעה 09:30

הקצאת שעות לימוד עברית בבתי ספר לתלמידים עולים ולתלמידי תושבים חוזרים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

אורלי נעים - ממונה ק. בקהילה, משרד העלייה והקליטה

טירה גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

דב ליפמן - ח"כ לשעבר, מנכ"ל "יד לעולים"

ורד אחיהון - מנהלת תחום תוכן, הסוכנות היהודית

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל "איגום" (ארגון מורים עולים)

מרים ניימן - יועצת בכירה במחלקה לקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

אנטון אילינסקי - בעלים משותף של חברת ATBE לקידום פתרונות היי-טק להוראת שפות זרות

בוריס צ'רולניק - משנה לראש העיר נתניה וממונה על הקליטה

אדם אוריאל קרמר



מארק בן מיכלסון

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.





הקצאת שעות לימוד עברית בבתי ספר לתלמידים עולים ולתלמידי תושבים חוזרים

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-27 בדצמבר 2023, ט"ו בטבת תשפ"ד. הנושא הוא הקצאת שעות לימוד עברית בבתי ספר לתלמידים עולים ותלמידי תושבים חוזרים. ביקשתי לקבוע את הדיון הזה נוכח כמה פניות שקיבלנו על נושא שהוא נושא מוכר, שזה הקצאת השעות, שלכתחילה אני חושב שהיא בחסר; ושנית, לא תמיד מצליחים למצוא אותן כשעות שמתבצעות.

במקביל, פורסמה כתבה לגבי נושא תרגום הבגרויות ואז הוספנו את הנושא הזה לתוך סדר היום כדי לקבל התייחסות, כי אני חושב שהנושא הזה הוא מאוד-מאוד קריטי. זה לא סוד שכרטיס הכניסה של התלמידים העולים החדשים לחברה הישראלית זה במערכת החינוך, וביכולת שלהם להשתלב במערכת החינוך, ולקבל גם את לימודי העברית ואת כל מה שנלווה לכך.

אנחנו ראינו שיש פערים גם בחינוך הרך והיסודי, גם בחטיבות ביניים ותיכון. השעות הן שעות שנראות לפחות כלא מספיקות. העברנו גם כמה שאלות למשרד החינוך על כמה שעות ניתנות לתלמידים עולים, מה התגבור שניתן, האם יש הבדל בזכאות בין ארצות המוצא, וכיצד ועל ידי מי נקבעו שעות הסיוע. אני תכף אתן לך להציג את הנתונים ובכלל את המצב, אבל אני גם אבקש התייחסות לסוגייה שעולה מהכתבה לגבי תרגום בחינות הבגרות במועד החורף שלא תתורגמנה עבור עולים חדשים. זה נושא מאוד-מאוד משמעותי. כשאני אומר שהן לא תתורגמנה, יכול להיות שלא תתורגמנה זה לא תתורגמנה לחלק מהשפות. זאת אומרת, האם הורדתם שפות בתרגום? האם עשיתם איזשהם שינויים שאנחנו לא מכירים? והאם עברה איזושהי הנחייה כזו. עד כאן דברי הפתיחה שלי, מפה אני אתן למשרד החינוך להתייחס, ואחר כך גם נשמע את האנשים שבאו לכאן מרחוק בעניין.

בוקר טוב. אני אתחיל מהסיפה, ברשותך. טירה גלינויר, אני מנהלת אגף לקליטת עלייה במשרד החינוך. השנה תרגום הבגרויות לא השתנה משנה שעברה. מה עוד שנקבעו תוספת של התאמות לנבחנים לאור המצב של הלחימה לכל הארץ וגם בעבור האזורים שהוגדרו עם התאמות רחבות יותר. יש רק במקצוע אחד שעדיין לא הסתיים התרגום בעבורו, וזה תושב"ע. אין שום שינוי משנה שעברה.

זאת אומרת, הטבלה שיש לי על חורף תשפ"ד היא זהה לטבלה של תשפ"ג?

של שנה שעברה, כן. אני רק אוסיף ואגיד שרק תושב"ע עדיין לא. זהו.

למה? מה קרה?

לא, זה בעבודה. הרי, נדחו הבגרויות.

אוקיי.

גם רוב הבגרויות של רבי מלל השנה נעשות כבחינות פנימיות בתוך בתי הספר. אז אם זו לא בחינה שיוצאת מהמשרד, אין מה.

בתי הספר מחויבים לתרגם? יש פיקוח על זה?

כן, רוב בתי הספר, תראו, לבתי הספר יש רכזי בגרויות שאנחנו מלווים אותם בבתי ספר שיש בהם תלמידים עולים.

הרי, זה הגיע לכתב מתוך בתי הספר, זה לא הומצא. גם דיברנו על חלק מהמורים שאולי לא רוצים לעלות.

אם יש משהו נקודתי, תראו, זה אותו דבר כמו שנה שעברה. תושב"ע – אנחנו יודעים שיש בעיה, וזה בעבודה. אם יש משהו נקודתי, תגידו.

אבל, בעבודה מה? בעבודה הבגרות?

תרגום, כן.

השאלה אם העבודה תסתיים עד הבגרות או לא?

כן, ברור.

מתי מועד חורף?

לא יודעת, אני אבדוק, ואני גם אגיד לכם ברגע שהתרגום יסתיים.

המורים קצת חוששים. אני דיברתי עם כמה מורים ויש סוג של ערפל. הם חוששים כי מבחינתם - - -

אני לא צריכה שתגידי לי שם. תגידי לי באיזה בית ספר ואיזה מקצוע. את יודעת מה? אל תגידי לי בית ספר, תגידי לי מקצוע. תגידי לי מקצוע ושפה ונראה מה אפשר לעשות.

זה נכון שזה עלה בסיפור הזה מתושב"ע, ובשפה האנגלית.

אז אני אקח אתכם: כל תלמיד עולה שעלה מכיתה ט' בכלל נבחן בעל פה. בעל פה. כל תלמיד שעלה מכיתה ט' נבחן בעל פה. הוא אפילו לא צריך לקרוא ולא לכתוב – בוחנים אותו בכל פה. תלמידים שעלו מכיתה ה' או מתחת לזה, יש שלושה סוגי התאמות לבגרות: יש רמה ג', שזה בעל פה; יש רמה ב', שזה עם התאמות; ויש רמה א', שגם היא עם התאמות בעבור תלמידים עולים חדשים. תלמיד עולה חדשה שבוחר להיבחן בעברית, גם אם זה ברמת ההתאמה שמגיעה לו, מקבל תוספת של עשר נקודות.

עכשיו, תראו, תלמיד שנמצא פה שבע או שמונה או תשע או עשר שנים – יש לנו גם אינטרס שהם ישרדו באקדמיה. כי אחר כך אנחנו מוציאים שחבל, הם מתקבלים לפקולטות מעולות, שיכולות לאפשר מוביליות כלכלית - - -

אני מנסה להבין האם יש משהו שקרה. כי בעצם בתושב"ע דתי אין תרגום, כך נאמר לנו. אשתקד, בחורף, היה. תנ"ך דתי יש רק בצרפתית, אשתקד היה גם באנגלית. אני קורא מתוך מה ששלחו לנו. זה לא שאני, אני לא עובר את בחינות הבגרות האלה. אני, עוד פעם, אני ניזון מפניות ציבור. והפניות האלה כנראה לא מגיעות סתם. הרי, מישהו שמקבל את המבחן אז הוא לא, אם הכל בסדר הוא לא פונה.

אז תושב"ע, אמרנו שזה בתרגום, ואיזה עוד מקצוע?

תנ"ך דתי.

אנגלית?

יש רק בצרפתית, ושנה שעברה היה גם באנגלית, נכון?

אין בעיה. אני אבדוק את זה ואני אשיב לכם. מקווה שעוד היום.

אוקיי.

מה שחשוב הוא שיהיה.

הסיפור הוא בסך הכל שבאמת יהיה.

תראו, בסוף, גם אם אנחנו מתרגמים אבל בית הספר לא מזמין שאלות מתורגם – אז לשם מה?

זה עולה לבית הספר?

לבית הספר זה לא עולה, זה עולה לנו.

אז מה? אז איזה אינטרס יש לבית הספר לא להזמין? לא, אבל זו הודעה שבית ספר שהיה בו והשנה אין בו. אני לא מאמין שמישהו עושה את זה בכוונת מכוון.

אני מבטיחה לבדוק ולהשיב.

בדרך כלל, הסיפור בדברים האלה הוא תקציבי. זה בדרך כלל. אם יש בעיה תקציבית אני רוצה לדעת עליה.

החוויה שלי דווקא במשרד שלנו - - -

לא היה קיצוץ בשום זה בסעיפים האלה?

בזה לא.

אוקיי, במה כן? במה כן, שנוגע לעולים? שנדע במה קיצצו לכם.

לרוב, כל מה שאני מבקשת אני מקבלת.

אבל עכשיו את חייבת לנו, טירה.

ובזמני מלחמה זה זמני מלחמה.

עכשיו את חייבת לענות במה כן קיצצו. אין לך ברירה. זה לא סוד, אני יכול אני לפתוח את ספר התקציב ולהתחיל לחפש.

לא, לא, לא. ממש לא. לא קיצצו. עמדנו להוציא קול קורא והוחלט שהוא ייצא על קצת פחות. קול קורא למגשרים. אבל באמת כל מה שאני מבקשת מהמשרד אני נענית בחיוב.

אז בואי, תציגי גם את הנושא של שעות הלימוד. בבקשה, כן, אורלי נעים, משרד העלייה והקליטה.

אני רוצה רק להוסיף משהו לגבי בגרויות. אנחנו נותנים במסגרת "פל"א" מרתונים לבגרויות של תשע שעות בשבוע לתלמיד. יש לנו כ-4,000 תלמידים שמקבלים סיוע נהדר. מכינים אותם לבחינות בעל פה, לבחינות בכתב, וזה נותן להם "פוש" אמיתי.

אוקיי, תודה.

כל תלמיד עולה זכאי לשש שעות לימוד של השפה העברית בשבוע. תלמיד אחד ועד שלושה תלמידים. המפתח משתנה, כמובן, לפי מספר התלמידים. יסודי בשנה הראשונה, ואחר כך יש תוכניות, שחלקן אנחנו - - -

איך התלמידים מקבלים? כשאתם אומרים שש שעות שבועיות, איך זה?

מהגן.

גם בגן.

כן, אבל שנה שעברה היו שלושה תלמידים עם זכאות והשנה זה ארבעה.

לא, אותו דבר נשאר. אותו דבר נשאר בגן – שלושה תלמידים עולים בגן מקבלים שעתיים שבועיות ללימוד השפה העברית. בבתי הספר היסודיים הם מקבלים שש שעות בשנה הראשונה, ואחר כך הם מקבלים תוכניות תומכות. גם בשיתוף משרד העלייה והקליטה יש את תוכנית "יע"ל", ולנו במשרד יש - - -

שש שעות שבועיות?

כן.

שזה ובלבד שיש כמה תלמידים.

אחד. גם אם יש תלמיד אחד הוא מקבל שש שעות שבועיות. יש לנו ממשק מערכות עם משרד העלייה והקליטה, עם משרד הפנים. וזה בסטטוס אוטומטי - תלמיד עולה חדש מקבל שש שעות למצב של בית הספר. אוטומטית. אם אנחנו ממוצאים שאחרי השנה הראשונה הילד לא רכש את השפה באופן כזה שהוא יכול להסתדר בבית הספר, אנחנו מעניקים לו הקצאה נוספת דרך ועדת חריגים. יש לנו, אנחנו מקיימים לפחות שלוש פעמים בשנה ועדת חריגים, ואנחנו מזכים את הילד בזכאות נוספת.

אוקיי.

בתיכון ובחטיבת ביניים, בגלל הגיל והקושי הרגשי, הילדים מקבלים שש שעות במשך שנתיים. זה בחטיבה ובתיכון. כמובן שיש לנו עוד מערכת רחבה מאוד שהיא תומכת, שאם זה גם תוכניות המשך, שהם אחרי השלב האולפני, גם מורות חיילות של אגף קל"ע, גם בנות שירות לאומי, שאנחנו מכשירים גם את אלה וגם את אלה לסייע. גם תוכניות תוספתיות של משרד העלייה והקליטה בשיתוף איתנו, נותנים בבתי הספר.

אוקיי. משנה לראש עיריית נתניה, בוריס צ'רולניק.

בוקר טוב. אני נבחר ציבור בעיריית נתניה יותר מעשרים שנה, וכל הזמן אני עוסק בנושאים של קליטת העלייה מטבע הדברים. גם אני בעצמי הייתי עולה חדש. מה שמבדיל את אלה שהגיעו בשנתיים האחרונות, מבדיל מהעלייה של שנות ה-70, מבדיל מהעלייה של שנות ה-90 שלנו – שאנשים אלה עברו משבר פעמיים. אני מדבר בעיקר על אלה שעלו מרוסיה ומאוקראינה עקב המלחמה.

גם כשאחד כמוני עלה, היה לנו זמן להתכונן נפשית, פיזית, כל מה שצריך, הכל היה מתוכנן. אלה באו אולי עם מזוודות, אולי עם תיקים, כך שגם המשפחה, ובמיוחד הילדים, עברו משבר בדרכם לכאן, וגם עוברים משבר פה. עכשיו, אני מבין שפה מדברים מספרים, במיוחד משרדי הממשלה – משרד החינוך ומשרד הקליטה – אבל הילדים האלה עוברים את המשבר הזה פעמיים, ובשנה השנייה הם כמעט ולא מקבלים שעות עברית.

והם כן מקבלים, ואני מסתובב בבתי הספר, אני מדבר עם ההורים; לא תמיד אלו שמלמדים שפה עברית הם אנשים שנרתמים לנושא. זה יכול להיות מורה לגיאוגרפיה, זה יכול להיות מורה לספורט. לא תמיד זה מורה ללימודי השפה העברית.

מה זאת אומרת? איך יכול מישהו שלא יודע ללמד את השפה – ללמד את השפה?

בגלל החוסר. מחסור בכלל, כמו שאנחנו יודעים מהתקשורת, שיש מחסור בכוח אדם במשרד החינוך מבחינת מורים, וכך גם בנושא הזה, ככל הנראה. ולבית הספר נוח לתת שעות כאלה ואחרות למורה שהוא לא מיועד ללימודי השפה העברית. ולכן, יש פה בעיה. ושלא נדר שבחוזר המנכ"ל האחרון ילדים החל מהשנה השנייה, במיוחד בחטיבות הביניים, אין להם את אותן שש שעות שקודם דיברנו עליהן. וזה שכתוב, זה ההבדל בין חוזר המנכ"ל של שנת 2022 לבין חוזר המנכ"ל שיצא בדצמבר 2023. כתוב שם שחור על גבי לבן. אז אני חושב שקודם כול צריך להחזיר לפחות את המצב לקדמותו, מבחינת כמות השעות בחטיבות הביניים. ב' צריך איכשהו לפתור את הנושא של התאמת מורים שיהיו מיועדים לכך.

ואולי, אני הולך עם זה קצת יותר רחוק, כמו שפתרו בעיה בזמנו שיש היום אולפן רגיל עירוני ויש אולפן פרטי, אז יכול להיות שזה הפתרון. יכול להיות שאם לא מוצאים את זה בבית הספר, אז יכול להיות שאותם ילדים יכולים ללמד. כמו שאנחנו יזמנו בעיריית נתניה בחודשי הקיץ כמה מחזורים של תלמידים עולים שלמדו ברצף ביולי ובאוגוסט - - -

זה היה בשיתוף איתנו.

כן, כן. אני יודע, כן. יכול להיות שצריך ללכת גם לגופים הפרטיים שעוסקים בדבר הזה, לימודי השפה העברית, אצל מבוגרים – כך גם לעשות עם הילדים. תודה.

אפשר להתייחס? אז לגבי הזכאות בחטיבות הביניים – היא לא שונתה. היא כפי שהיא הייתה בשנה שעברה. אם מצאתם משהו אחר אני אשמח לראות, ואם נפלה טעות אנחנו נתקן. בפועל זה לא שונה. זה לא שונה. תלמידים גם בחטיבת ביניים מקבלים שנה שנייה זכאות של שש שעות. לגבי העובדה שמלמדים את התלמידים מורים שלא עברו הכשרה בקליטת עלייה והוראת השפה העברית כשפה שנייה – אני מודעת לזה. אנחנו בשנתיים האחרונות משקיעים בזה המון-המון משאבים, ואנחנו זוכים להכשיר למעלה מ-2,300 מורים בשנה לטובת המשימה הזאת, ששמחים לבוא וללמד.

הם מקבלים תוספת? המורים שעושים את זה מקבלים איזושהי תוספת?

לא.

איזה תמריץ יש להם לעשות את ההכשרה הזו?

זה לא לחנך כיתה, זה עבודה עם קבוצות קטנות. פחות אינטראקציה עם מורים.

על חינוך כיתה, הרי, מקבלים תוספת. על ריכוז מקצוע מקבלים תוספת. "תוספת", כן, בואי, זה לא, לא הייתי אומר שזאת התוספת, כן?

אבל בכיתה זה 40 תלמידים, זה 80 הורים. גם יש משהו בקליטת עלייה, לפחות במורים שאני פוגשת, שזה באמת - - -

אז אין לך בעיה לגייס מורים שרוצים לקחת את ההכשרות האלה?

כן, אנחנו מגייסים. כל הזמן.

אז מה היקף החוסר?

גם על זה אני אשיב. אנחנו ממש, בשנה האחרונה, מתעקשים עם בתי הספר שמי שיקבל את השעות של התלמידים העולים יצא להכשרה. יש לנו בקיץ שלושה ימים אינטנסיביים של הכשרה בשלומי, וגם לאורך כל השנה אנחנו מבצעים הכשרות. יש לנו עוד דרך. זה על ההכשרה של המורים.

והדבר האחרון, לי קצת קשה להעביר את האחריות לארגונים פרטיים. אנחנו יודעים לעשות את העבודה. אנחנו בשיח תמידי עם ארגונים של עולים. אני לפחות פעמיים בשבוע בשטח על מנת לדייק את המענים לצורך. אני זמינה ופתוחה לכל הצעה. כמו שראית, בקיץ, הבנו את המצוקה הגדולה של הילדים שעלו בעקבות המלחמה, ולמוטיבציה יש מרכיב מאוד חשוב בלימוד שפה. אז אפשרנו שלושה שבועות ב-52 רשויות, למעלה מ-4,000 ילדים, גם בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה – אפשרנו שלושה שבועות לכל העולים החדשים שהם, אגב, עלו מ-2019, להשתתף באולפני קיץ. ושם גם הוצאנו לטיולים, גם לקחנו למוזיאונים. ודרך הכל לימדנו - - -

כמה השתתפו בזה?

4,000 תלמידים עולים חדשים שעלו מ-2019.

איפה היו האולפנים האלה?

נתניה, תל אביב, באר שבע, נוף הגליל, אשדוד, אשקלון.

פריסה ארצית.

כן, ממש בפריסה ארצית. אני יכולה לשלוח לכם כמה היו, יש לנו סיכום.

היו כאלה שביקשו להשתתף ולא היה להם מקום?

לא.

לא. איפה שהיא לא נכנסה – נכנסנו אנחנו. עבדנו בתיאום כך שנתנו מענה לכל התלמידים.

אבל, תסכימו איתי שזה לא מספיק. זה טוב אבל זה לא מספיק.

יש לי עוד שאלה, טירה. יש הרבה מאוד תלמידים היום שמפוזרים ברשויות השונות, שהם תלמידים עולים. הם מפוזרים בתוך בתי הספר, את יודעת – פה יש מפונים בירושלים אז הם בבתי הספר בירושלים, יש מפונים של שלומי בטבריה ושל זה בטבריה, אז הם נכנסים לבתי הספר שם. השאלה האם פה לא נעלמים המענים פתאום?

אז אני אענה על זה. אנחנו כמשרד באמת עשינו מיקוד דווקא בתזוזה הזאת של אוכלוסיות, ואוכלוסיות מיוחדות; עולים, ילדים ונוער בסיכון, חינוך מיוחד. והמטה, הצוות שלי והצוותים שלנו במחוזות, פשוט ציוותנו אותם למרכזים שקלטו בהם. נקלטו בהם עולים חדשים, גם בשיתוף עם הסוכנות ומשרד העלייה והקליטה, אז גם סביב, מרכזי קליטה שלמים שזזו, אגב, וכמה פעמים. אז פשוט הלכנו אחריהם.

אבל מרכזי קליטה.

נכון, יותר פשוט. אבל, דוגמה, קבוצת בני מנשה שהגיעה לגני ירושלים, פה בירושלים – ידענו לאתר אותם, ידענו לשים שם צוות. גם בבתי הספר הקולטים ידענו לשלוח מורות חיילות שמוכשרות לאגף עם צוות שמלווה אותן.

כן, אבל המפונים של העולים החדשים שהגיעו לקריית שמונה ולשלומי ולשדרות וזה, שהם התפזרו לא מתוך מרכזי הקליטה. אני מדבר על עולים, הרי, 75,000 עולים הגיעו למדינת ישראל ולא למרכזי קליטה, רק בשנה האחרונה.

נכון.

אז אני רוצה לומר מה אנחנו עשינו. אנחנו פשוט התחלנו לימודים בזום. אנחנו חילקנו מחשבים לאותם ילדים. עבדנו עם עמותת "מתחשבים". כמעט כל תלמיד קיבל מחשב בבתי מלון, התחלנו לימודים בזום. אחר כך יצרנו קבוצות של הילדים שם בבתי המלון והגיעה אליהם רכזת של "פל"א" ו"יע"ל", והעבירה להם לימודים, וזה עבד נפלא. גם יש לי זכיינים גם בצפון וגם בדרום, אז כל הזמן היינו מרושתים על מי עבר מהדרום לכיוון המרכז או לכיוון הצפון, ושם נתנו להם מענים.

הצלחנו להעביר גם לילדים שהשתלבו בבתי הספר וגרים בבתי מלון, קודם כול המשרד בבתי מלון עם הרבה ילדים, לפחות כחלק מהפעימה הראשונה, הקמנו מרכזי "יחד". אחר כך ילדים שולבו בבתי הספר. הצלחנו להעביר גם תוכניות של יום לימודים ארוך לאותם תלמידים, בהנחה שהם עברו כקבוצה, לבתי הספר הקולטים. גם בנתניה קלטו, גם בטבריה מספר מוקדים.

באילת?

באילת פחות. אני הייתי שם באופן אישי, והיו שם מעט עד כמעט ולא ראינו תלמידים עולים. כן בחיפה, כן בטבריה.

המפונים של שדרות, לדעתי, פונו לאילת.

אנחנו באילת הקמנו את "פל"א".

אבל שדרות פונו לשמונה רשויות ולמעלה מ-140 בתי מלון. אבל, איפה שהיו לנו קבוצות של תלמידים עולים, אנחנו ידענו לנטר אותן ולתת להם מענים, גם בבתי הספר שקלטו אותם. אם זה שעות, תוספת שעות, ליווי פדגוגי, אם זה, אגב - - -

בתי ספר קולטים קיבלו תוספת שעות?

כן.

אבל אז מאיפה הם מגייסים את כוח האדם? מה, כוח האדם הקיים בשעות נוספות?

אנחנו הזזנו. המדריכות שלנו כבר לא הדריכו, הלכו ללמד.

זאת אומרת, נניח מורה שגרה בשדרות ופונתה לימדה במקום אחר? מעניין אותי באמת. הרי, בתוך המפונים גם יש כאלה שהם עובדי משרד החינוך.

נכון, אז היו, לפחות מדוגמאות שאני יודעת – כן, הרבה מאוד. אם אנשים פונו אז אפשרו להם לעבוד במרכזי "יחד" שהמשרד הקים. גם אם זה לא בקהילות שלהם, כי הם, נניח, פוזרו. מורים שולבו. מורים שולבו והמשיכו לקבל את השכר.

אוקיי. כן.

שלום, שמי קונסטנטין שוויביש, אני מנכ"ל ארגון פרטי, לצורך העניין. המדיניות של משרדי ממשלה כרגיל היא שכאשר יש צורך אז מנצלים את הארגונים הפרטיים ואז נותנים להם את כל האפשרויות, ואז ברגע שאין בהם צורך אז הם כבר לא אמינים ולא סומכים עליהם. זה היה כאשר היה חוסר במורים לעברית, ואז סמכו על אולפנים פרטיים – זה היה בסדר. אבל ברגע שאין בהם צורך אז אפשר כבר לא לסמוך עליהם. אז אני מבקש איזון מסוים בין המושגים. כלומר, כשיש בהן צורך מנצלים אתכם, כשאין בהם צורך לא סומכים עליכם. א' אני כבר מכיר את הנושא של אולפנים מאז 1991, כאשר גל העלייה עלה ואיתם הבעיות של עברית. ותמיד הייתה בעיה שמי שהיה מלמד היו מורים. אני לא בטוח שמי שמלמד לא מקבל על זה תגמול. אני לא מכיר מורים, הרבה לפחות, שהם עובדים בהתנדבות ולא מקבלים עבור השעות שלהם. לפחות לא בהסתדרות המורים.

בטח שהם מקבלים משכורת.

בוודאי. אני מתכוון תוספת.

אבל הוא שאל אם יש גמול תוספתי.

הם מקבלים שעות. אז בדרך כלל, מנהל בית הספר נותן את זה - - -

מה שאני התכוונתי זה שיש מורה, שהוא מורה, נניח, ללשון.

לשון זה עוד מקרה טוב.

אני בכוונה הלכתי על זה. אבל אני אומר, מורה ללשון, הוא מלמד לשון, הוא לא מלמד שפה ברמה של ללמד מישהו את השפה העברית משפה זרה, או ללמד את העברית כשפה שנייה. עכשיו באים אליו בבית הספר ואומרים "תשמע, אנחנו רוצים שתלמד עברית" – מה התמריץ שיגרום לו להיכנס בכלל להשתלמות הזאת? כי הוא אומר "למה אני צריך את זה? המשכורת שלי היא אותה משכורת, אני לא צריך את זה. אני ממשיך, הכל בסדר, אל תפריעו לי". למה שהוא ייקח חלק בעניין הזה?

בדרך כלל, מנהלת בית הספר, לפי הניסיון שלי של 32 שנה, כן? בדרך כלל מנהלת בית הספר מחלקת את השעות האלה למורים שיש להם פחות ממשרה, ואז הם צריכים צ'ופר, תוספת, לא יודע. יש כל מיני מושגים בשפה העברית שמתארים את המצב. ולכן, מי שיכול ללמד – מלמד.

לא, שאלתי את זה כי אני יודע, עוד פעם, לא שהתוספת הזאת היא כזאת משמעותית, אבל למשל, כדי שמישהו יחנך כיתה נותנים לו תוספת. למרכז מקצוע יש תוספת למרכז מקצוע.

אז זה בוודאי שלא, אבל יתרה מכך - - -

פה אתה אומר למישהו "תשמע, בוא תלך לעשות השתלמות", אבל ההשתלמות הזאת לא נותנת לו.

לא, אולי אם זה מספיק לגמול אז נותנים גמול.

גמול כן. זה הכשרה. זה לא גמול בעבור התפקיד.

אבל זה גמול השתלמות.

זה גמול השתלמות.

כן, כמובן. לכן, מלמד מי שיכול, מי שנותנים לו. אני בדרך כלל מתנסה בקדם יסודי, ואני יודע שבגני ילדים זה לא המצב. כלומר, מי שמקבל את השעות האלה זה הגננת, אין מישהו אחר. לא מגיעה מורה נוספת רק בשביל ילד אחד. אבל, המצב הוא יותר מורכב. מכיוון שעולים שעלו בשנים האחרונות, הם מגיעים לגנים שהם דו-לשוניים, כמו בגנים שלנו. עכשיו, זה מוכר אינו רשמי, זה לא גנים עירוניים. מוכר אינו רשמי לא מקבל הקצאות. כלומר, לא מקבלים שעות עבור עולים. כלומר, מצד אחד יש לנו תלמידים עולים, ובכמויות - - -

למה מוכר שאינו רשמי לא מקבל הקצבה?

כי זה הבן החורג של מערכת החינוך. וזה גם בן חורג שרוצים למוטט אותו. זה הרבה יותר קל מאשר למוטט את החמאס, כי מצליחים בזה.

בדברים אחרים שהם מוכר שאינו רשמי אתה מקבל תקציב ממשרד החינוך?

אני מקבל הקצבה, ובהקצבה הזאת, למרות שיש לי תמיד בכיתה אחת היום 3 עד 5 ילדים עולים, אין שם זכר לשעות עברית, בהקצבה הזאת. אני יכול להראות את התקצוב. יש שעות שילוב, יש שעות כאלה לילדים עם צרכים מיוחדים. את כל זה יש. לפי הפרופיל של הילד.

כמה גנים כאלה אתה מפעיל בארץ?

14 כיתות גן, ואני עוד לא מדבר על הגיל הרך, שזה עד 3. שזה גם כן נושא בפני עצמו.

יש עוד גופים כמוך, אני מניח.

אני הכי גדול מכולם. כלומר, הרשת החילונית של גנים מוכר אינו רשמי, אני יותר מוויצ"ו ויותר מנעמ"ת. לצערי, זה כמו שאמרתי - - -

ויצ"ו ונעמ"ת נחשבים מוכר שאינו רשמי?

הגנים שלהם גם, כמובן.

למה הם לא מקבלים שעות?

כי הם מאפס עד 3.

לא, לא, לא. מ-3 עד 5. זה גנים, זה לא מעונות.

זה גן עם סמל מוסד.

כן, גן מוכר אינו רשמי, עם סמל מוסד, מקבלים כל מיני שעות – זה לא. לדאבוני.

אני יכולה לבדוק את זה, זו פעם ראשונה שאני שומעת.

ואז אנחנו, אנחנו מתמצאים בזה כבר שנים. כי אחת מהסיבות של הקמתה רשת הייתה שאנחנו מכירים בעובדה שהילדים, כאשר הם מגיעים ארצה, הם מקבלים שוק תרבותי, כולל שוק לשוני. הם לא מדברים בשפה.

אבל, יש לך סמל מוסד?

כמובן.

אוקיי.

14. ואז הילדים האלה נכנסים לגן שבו אף אחד לא מדבר את השפה. רוסית, אני מתכוון. ואז הם מקבלים שוק תרבותי גם ממוסד חדש וגם משפה חדשה. אנחנו מכניסים את הילדים האלה בדרך רכה יותר מכיוון שאנחנו יודעים לעשות זאת; אנחנו נותנים קודם מושגים בסיסיים. אחר כך, יש לנו גם, כשהגננת שלנו מדברת עברית, הסייעת מדברת רוסית. וזה גם כן מכניס. כלומר, זו המתודה שאנחנו כבר לפני שלושים שנה הקמנו את זה, וזה עובד.

רק שתדע שבמחקרים האחרונים 80% ללמידה ולרכישה של שפה זה מהסביבה.

כמובן.

ו-20% על איכות ההוראה. כלומר, אם הילדים כל הזמן בסביבה דוברת שפה - - -

את תומכת בגישתי, כי בבית הם לא מדברים עברית, בבית הם מדברים רוסית.

אז זה מה שאני אומרת.

ולכן, זה לתת להם "בוסט".

אבל גם הגן שלך מדבר רוסית.

לא, הגן שלי מדבר גם רוסית. הוא לא מדבר רק רוסית. הגן שלי מדבר גם רוסית וגם עברית, ומכניס אותם לעברית. יותר מגן שאליו הילד נכנס ולא מבין שום מילה. וכמו שבזמנו, המורה שלי הסבירה שלי הסבירה לי את המושג "מהפכה" כשהיא הפכה את הכיסא. זאת השיטה, וזה עובד בסופו של דבר. אני יודע מה זה מהפכה, אני זוכר את זה. אבל יש שיטות אחרות. זה לגבי זה. עכשיו, יש עוד אגדה אורבנית, או סטיגמה, תקראו לזה איך שאתם רוצים, שילדים תופסים את השפה מהאוויר.

אגדה אורבנית.

אגדה, ואגדה לא טובה.

מסכימה. מסכימה.

אז שנה אחת, זה בטח שלא מספיק. ילד שמגיע, שוב, כמו שבוריס אמר, ממלחמה, דרך לא דרך, דרך פולין, דרך מחנה, ומגיע בסופו של דבר לישראל – הוא מגיע ביוני, ופה אני לא כל כך מבין עד היום – הזכאות שלו מסתיימת בסוף שנת הלימודים או - - -

תלוי מתי הוא הגיע.

ב-30 ביוני 2023.

מה זאת אומרת? לא הבנתי.

לא, לא. אז הוא יקבל מיוני ולאורך כל שנת הלימודים הבאה.

שנת הלימודים, אוקיי.

כן.

ואם הוא יגיע בדצמבר?

אם הוא מגיע בדצמבר אנחנו עושים לו ועדת חריגים.

ובנובמבר? כי שנה אחת זה לא מספיק, בסופו של דבר.

לא, שנייה. אתה מסתכל על השנה באופן של שנה.

לא, אני מסתכל על שנת לימודים.

אנחנו מסתכלים על שנת לימודים.

גם אני.

אם ילד הגיע באוקטובר, או בנובמבר, בסדר?

תחילת שנה.

זה תחילת שנה פחות או יותר, אבל אם בית הספר חושב שהילד לא הגיע לרמה שהוא צריך להגיע אליה אחרי שנת הלימודים, מעלים אותו לוועדת חריגים ואנחנו מאשרים לו תוספת של שנה נוספת.

מה קורה לילד שהגיע במאי?

אין בעיה. במאי? אין בעיה. הוא יקבל עד סוף שנת הלימודים, ולאורך כל שנת הלימודים הבאה.

עד מאי או שהוא יקבל אותה עד סוף יוני?

לא, הוא יקבל אותה עד - - -

שנת הלימודים הבאה מסתיימת בסוף יוני. מה יקרה במאי-יוני בשנה הבאה?

בשנה הזאת, לא, לא, הוא יקבל עד סוף שנת הלימודים. הוא לא יקבל רק עד מאי. עד סוף שנת הלימודים הבאה.

למה זה לא עובד למי שמגיע בנובמבר אוטומטית?

כי זה תחילת שנה. בספטמבר רק התחילה השנה.

נו, בסדר, אז הוא יקבל אחר כך.

אבל תיקח חודש חגים. אז פחות או יותר כולם מתחילים בנובמבר ללמוד, בסדר? אוקטובר-נובמבר. תלוי מתי יצאו החגים.

אני חושב שהיה מועיל לעשות את זה שנתיים, ואז לא להסתבך עם ועדות חריגות. אין בית ספר בודק.

א' אני לא חושבת שאנחנו מסתבכים עם ועדות חריגים.

לא, זה לא מסתבכים, זה פשוט שמסבכים.

לא משנה, עזבו, זה לא דיון פרטני. מה שכן, אני מבקש שתבדקי את הנושא הזה של המוכר שאינו רשמי.

כן, כן. בטח.

זה לא סביר. אם מקבלים, הרי, לצורך העניין, זה גן לכל דבר ועניין. זה הגן, עם סמל מוסד, הוא מקבל מהרשות המקומית.

עם פיקוח, עם תוכנית ליבה. עם כל מה שצריך.

יכול להיות שרק תאריך העלייה של הילדים. טוב, אני בודקת את זה.

לא, תאריך העלייה של הילדים לא קשור. אני מדבר כרגע על השעות.

אוקי, לא, אז בכלל, עקרוני. בסדר.

בגלל שילד זכאי, אז הוא זכאי להכל.

בדיוק, הזכאות היא לא למוסד, היא לילד.

כן, חד משמעית.

הזכאות היא לילד. ואז הילדים האלה, נמנעת מהם זכאות. אני לא ידעתי את זה.

עוד מילה אחת לגבי 0 עד 3 – זה גם חשוב. זה בכלל ערוץ שמשרד החינוך לקח אחריות על הגיל הזה.

רק את הפיקוח ואת ההכשרות המקומיות.

אחריות. הכותרת של משרד החינוך היא "אנחנו לוקחים את האחריות". כך לפחות אמרה השרה הקודמת.

מי אחראי?

אני חושבת שזה העבודה, או משרד - - -

לא, לא, לא. זה משרד החינוך באגף חדש, אני לא יודע אם מנהלת, לגיל הרך. ויש שם גם כן מ-3 עד 5 וגם מ-0 עד 3. מעונות יום היום בפיקוח של משרד - - -

זה היה בממשלה הקודמת, לקחו הכול.

כן.

לקחו את זה בתהליך.

כל הדירוג דרגה עדיין נמצא - - -

זה דירוג של זכאות. כן, זה רק דירוג לזכאים, להורים שהם זכאים להנחות ב-30% מהמעונות.

זה ההנחות. האחריות עברה כולה למשרד החינוך.

ופה דווקא עוד נקודה.

אני אבדוק את זה.

יש עוד נקודה חלשה מכיוון - - -

היה ויכוח גדול על הבינוי שם, היה ויכוח גדול על הזה. אם זה עבר, וזה עבר, צריך לייצר פה משהו שהוא רלוונטי גם לגילאים האלה.

יכול להיות שהגישה היא שאלה שהם תחת חוק חינוך חובה, שזה מגיל 3. זה יכול להיות.

נכון.

אבל מ-0 עד 3, דווקא הגיל שבו השפה משתרשת, וזה ברור – שתי שפות בו זמנית עושה בלגן לא נורמלי וצריך לעשות את זה מסודר ולפי השיטות ולא לחשוב שזה פשוט יעבוד. תודה.

אוקיי. אנטון אילינסקי.

תודה.

(נושא דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

היום אני מדבר בשם מנהיגת הקהילה שלנו של עולים דוברי רוסית, אולגה, שעקב נסיבות מצערות לא יכלה להשתתף באירוע זה.

אני מתנצל שאני מדבר באנגלית, כמו הרבה עולים חדשים משנת 2022 עד 2023. לא קיבלתי הזדמנות ללמוד עברית ברמה הנדרשת והנאותה. עכשיו, אני כאן בשביל לדון בבעיות של אותם עולים. הידע של הילדים שלנו בעברית הוא קטסטרופה. כמנהיגת הקהילה דוברת הרוסית, אולגה נמצאת בקשר עם עולים חדשים, מתאמי הגירה ומורים לעברית בכל רחבי ישראל בכל יום. אנחנו יודעים שרוב הילדים בשנה השנייה שלהם כאן בארץ אחרי העלייה השתתפו בבתי הספר בשנה האחרונה, אבל הם עדיין לא מדברים עברית, לא מבינים ולא יכולים לענות על המבחנים. מדובר על ילדים בכל הגילאים ובכל הערים. חלק מהילדים לא קיבלו אף שיעור עברית בשנה הראשונה שלהם לאחר העלייה.

יש מגשרת בנתניה שכתבה שחלק מהילדים שעלו לישראל ב-2021 בתקופת הקורונה לא קיבלו שום ידע בעברית במהלך השנה הראשונה ולאחריה. הם לא זכאים יותר לקבל שעות אולפן. יש עוד מגשרת בירושלים שכותבת שרוב תלמידי הגן לא מקבלים שיעורים בעברית בכלל בתקופת הגן, ולאחר מכן הילדים נכנסים לכיתה א' ועדיין לא מקבלים אולפן. המחסור במורים מקצועיים ללימוד עברית כשפה שנייה והמוכנות של מערכת החינוך לעולים, וגם בהקשר לצרכים של תלמידים דוברי רוסית, הוא שורש הבעיה.

הרבה ילדים לומדים את הא'-ב' במהלך השנה הראשונה בבתי הספר בישראל, ואיזו עזרה הם מקבלים עכשיו ב-2024? ילדים בין 6 ל-12 לא יקבלו כלום. 0 שעות אולפן. התוכנית הנוספת רק עובדת בחלק מבתי הספר, היא לא חובה. כל הילדים שלנו סובלים הרבה מחוסר ידע בעברית; הילדים האחרים והמורים מתעלמים מהם, הם מרגישים בודדים ומיואשים. הם לא יכולים להתמודד עם מבחני בית הספר ללא מורים פרטיים ולא יכולים לעבור את המבחנים.

אני כאן כדי לומר שכל הילדים שלנו הם העתיד של ישראל, אבל לא לכולם יש זכויות שוות ללמידת עברית. זה דבר מוסרי. אני משוכנע שהצורך בשיעורי אולפן חייב להיקבע על ידי בחינת הידע בשפה העברית, ולא על ידי הסטטוס של הילד. אם ילדים לא מדברים וכן מבינים עברית, הם יכולים לקבל שיעורי עברית בשנה הראשונה, השנייה, השלישית, או כל שנה אחרת אחרי ההגעה לישראל. אחרת, בשנים הבאות אנחנו נראה שיש לנו אלפי אזרחים שלא השתלבו בחברה. אנחנו הכנו כאן כמה הצעות לשיפור המצב, ואנחנו מבקשים מכם להתחשב בהן. יש מסמך לפניכם, והוא הרשימה של ההצעות שאנחנו היינו שמחים להביא לתשומת ליבכם היום. תודה רבה על תשומת הלב.

תודה. אנחנו קיבלנו את המכתב הזה כעת, אבל אין מחלוקת לגבי החשיבות של לימודי עברית לעולים בכלל. אני חושב שבוועדה הזאת הבהרנו את זה בדיונים שלנו על האולפנים לא פעם ולא פעמיים. כן יהיה פה צורך לסגור פערים בגלל מה שקרה, בגלל המשבר באולפנים. וכמובן שנוצרו פערים בתקופת הקורונה – על זה אין ספק. לא רק בלימודי עברית, אבל למי שלא יודע עברית זה מייצר עוד פערים נוספים. אני רוצה לשמוע את הסוכנות היהודית, אם יש לכם משהו להוסיף פה.

בוקר טוב, תודה. ברמת העיקרון, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מדהים עם משרד החינוך, מעבר לתוכניות, גם במסגרת משרד הקליטה, אם זה "פל"א" או "יום לימודים ארוך". הסוכנות היהודית גם מקיימת תוכניות לימודיות בתוך מרכזי הקליטה. יש לנו תוכנית שנקראת "מצופים", שכולה בגיוס תרומה לצורך מענה לנתינת 4 שעות למידה לילד, כשהוא נמצא בתוך מרכזי הקליטה. וזה כי אנחנו יודעים שהלימודים הפרונטליים שהוא מקבל במשרד החינוך לא יכולים לספק ללמידה ולשיפור שלו, ולכן גם אנחנו לוקחים מורים שחלקם פנסיונרים, שנמצאים בקשר עם המחנכת של הילד, שבודקת מה הקושי ומה הוא צריך כתוספת, כדי לסייע לו בלימודי העברית כדי שיוכל לגשת למבחנים ולכיתת השילוב, ולהיות ככלל הילדים. זה בעקרון, מעבר לתוכניות התוספתיות של פעילויות העשרה למיניהן שאנחנו נותנים.

מישהו רוצה להוסיף עוד משהו? אם לא אז אסכם. למען האמת, אי אפשר להפריז בחשיבות של הסוגייה הזאת של לימודי עברית בבתי הספר. אני כן רוצה להגיד מילה על העבודה הטובה שבסך הכל נעשית בשיתוף הפעולה פה בין משרד החינוך למשרד הקליטה, שהוא באמת מחלק, וכדי שנמצא את הפעילות הזאת בכל המקומות.

יחד עם זאת, עלו פה כמה צרכים שאני כן אבקש את ההתייחסות של משרד החינוך עליהם בהמשך. הראשון זה ההבדל שעלה פה בין חוזרי המנכ"ל – תעשו על זה איזושהי בדיקה, אם יש הבדל בין חוזר מנכ"ל 2022 לחוזר מנכ"ל 2023 באשר לשעות בחטיבות הביניים.

הנושא השני הוא הנושא של שעות לימוד במוכר שאינו רשמי. שעות הלימוד שייכות לתלמיד, ובהתאם לבית ספר שהוא לומד בו, אמורות לעבור איתו בעצם. אני מבקש על זה תשובה.

הנושא השלישי זה תרגום בחינת הבגרות בתושב"ע ותנ"ך, מה שעלה פה, לשפה האנגלית. זה נושא שהוא באמת בליבנו. אני לא רוצה להתעסק עם הדברים האלה מעבר לזה. ותעבירי לנו את זה, טירה, בצורה מסודרת. פשוט בכתב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:13.