פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



27
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
08/01/2024

הכנסת העשרים-וחמש





הכנסת





מושב שני


פרוטוקול מס' 47
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, כ"ז בטבת התשפ"ד (08 בינואר 2024), שעה 9:10

ישיבת מעקב - פניות ציבור בנושא: הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר

אחמד טיבי
יוסף עטאונה

שחר נויימן - מנהל תחום מוצרים דיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי

סליי ביינסין - מנהלת תחום בכירה, אוריינות דיגיטלית, מערך הדיגיטל הלאומי

יעקב שנרב - משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

אמיר בירן - מנהל את תחום פניות הציבור, משרד התקשורת

שלמה אוחיון - סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות-רשות המסים, משרד האוצר

שרית פרסי - מנהל תחום בכיר שירות סניפי, משרד האוצר

מנוחה ברגמן - ראש צוות תוכן, אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אברהם קונסקי - מנהל מגזר חרדי, שירותי בריאות כללית

מירית כהן - מנהל תחום שירות בדיגיטל ותוכן באינטרנט, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

נורית דוברין - מנהל תחום סקר חברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ויקי בר אל - מנהלת מחלקת שירות לאזרח, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

טובה רקנטי - ממונה פניות ציבור, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

יוסי ידידיה - מנהל מחלקת טרנספורמציה דיגיטלית, חברת החשמל

טל הר נוי - עוזרת סמנכ"ל שירות שיווק ורגולציה, חברת החשמל

ישראל קמינר - מהפורום לחזון השירות, שירות מותאם לציבור החרדי

מיכאל ירט - נציג הפונים, נציג המגזר החרדי

עדן פרבר - חוקרת, תכלית-המכון למדיניות ישראלית

יצחק גורדון - הקו הפתוח של אגודת ישראל

ורד קירו זילברמן

אתי שבתאי

זיו אפללו - חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


ישיבת מעקב - פניות ציבור בנושא: הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה

בוקר טוב, היום יום כ"ז בטבת, תשפ"ד, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, ישיבת מעקב, בנושא הנגשת שירותים ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה. נתחיל עם מערך הדיגיטל, איפה התקדמנו מהישיבה הקודמת? איפה אנחנו נמצאים?

בוקר טוב, שחר נויימן, מנהל תחום מוצרים דיגיטליים, במערך הדיגיטל הלאומי. אני אחזור ממש בקצרה על תמצית הדברים שהיו בוועדה הקודמת. אז ראשית, דיברנו שהדיגיטל באמצעות אינטרנט, טלפונים חכמים, אפליקציות ועוד, ממשיך וימשיך להתפתח והוא יהיה הערוץ המוביל, אבל יחד אתו, צריך להמשיך ולפתח ערוצי שירות משלימים, לטובת כל הציבור והאוכלוסיות השונות, עם גישה מוגבלת ועלו שלושה דברים שהיינו אמורים לבצע, אחד, זה לבצע שולחנות עגולים עם אוכלוסיות השונות וביצוע פיילוט של עמדות שירות, אז קודם כל, כאמור, כמו הרבה מאיתנו, תכננו לחזור מסוכות ולהתחיל לעבוד על דברים ואנחנו יודעים שזה לא בדיוק מה שקרה ולכן היה לנו עיכובים, אנחנו גם נדרשנו למאמצים מיוחדים בזמן האחרון בתקופת המלחמה, אז לאחרונה באמת, חזרנו לנושא וקבענו כבר שולחן עגול, לאוכלוסייה החרדית, ב-23.1, זה עוד שבועיים וקצת, שיתקיים בבני ברק, רמת גן, בבניין צ'מפיון. הוצאנו הזמנה לעוד עשרים עמדות - - -

עם מי אתם מובלים את זה, עם איזה משרד?

סליי מנהלת תחום בכירה, לנושא של אוריינות דיגיטלית ואני אגיד שזה לא השולחן העגול הראשון שעושים, אני עושה כמעט כל שנה, לכל האוכלוסיות, אז אנחנו מובילים את זה, גם עם משרדי ממשלה, עם כל המגזרים, פרטי, ציבורי, נציגים מהרשויות המקומיות כדי שבאמת - - -

לא, אני שואל, במגזר החרדי למשל, אתם עושים את זה עם המגזר השלישי? עם מי אתם עושים את זה?

עם כולם, זאת אומרת, יש כמה שותפים, אנחנו לא מסתכלים רק על מגזר אחד, כדי באמת, לראות תמונת מצב יותר רחבה, יש מלא שותפים, גם מהרשויות, גם מהמגזר הפרטי, לתת דוגמא? יוסף קמינר מהמכלול, אם אתם מכירים, שמקדם פעילות ענפה, גם איתנו אגב, על פרויקטים של קידום אוריינות דיגיטלית והנגשה, אז יש לא מעט, אני יכולה לתת רשימה.

הרשות החרדית מעורבת? סתם סקרנות.

ברור.

כן, עם רועי אסף.

ברור, אנחנו עובדים בשוטף.

מה אתם עושים עם המגזר הבדואי?

אז תיכף, אולי אני אתן לשחר לסיים ואני אתייחס לחלק שלי.

בסדר גמור.

אז בנוסף הוצאנו כבר הזמנה לעוד 20 עמדות שרות, כדי שכשנגיע למסקנות מהשולחן העגול, נוכל להחליט, איפה להציב את העמדות הנוספות ובאיזה מקומות זה יהיה יעיל לאוכלוסיות השונות ואנחנו מתכוונים לבצע עוד שולחנות עגולים, אוכלוסייה ערבית וכיוצא בזה וכמו שסליי אמרה ובטח תסביר בהמשך, עוד שולחנות עגולים, כלומר, מבחינתנו זה לא שולחן עגול אחד ומסיימים, אלא זה רק תחילת התהליך. לגבי עניין של בחינה של שיפור מערכת הזדהות בהקראה קולית, התבקשנו לשפר את ההקראה עצמה של הסיסמה החד-פעמית שמתקבלת בעת ה-OTP במערכת ההזדהות, ניסינו לעבוד עם הספק הקיים, לצערי הוא לא נתן לנו מענה לשיפור, אבל כן אני יכול להגיד שאנחנו כבר בתהליך של ספק חדש וזה חלק מהדברים שביקשנו שיינתן מענה, אחרי שהספק יפעיל את המערכת שלו, יש כבר ספק זוכה, זה לא תהליך ארוך, אנחנו כבר בסוף התהליך המכרזי ולמעשה, אנחנו לקראת הפעלה, אז אנחנו נקבל בעצם, מענה, כדי לשפר את טיב ההודעה הקולית שמתקבלת היום, זה עלה פה.

כלומר כרגע זה מתקבל, זאת אומרת, אני יכול להזדהות במערכת גם עם הזדהות קולית.

כן, זה מתקבל, זה לא מספיק איכותי, עלתה טענה שמקומות כמו בנקים, או קופות חולים, יש להם זה נשמע יותר טוב, אפילו שלחו לנו דוגמאות ולכן רצינו לשפר את זה, לא יכולים עם הספק הקיים, לכן זה ייקרה עם הספק החדש. אחת המשימות הייתה למפות שירותים משמעותיים שניתן ליישם גם בבוט הקולי, אז גם פה, אנחנו בעיכוב, אבל כן התקדמנו, בעצם נעשה סקר לגבי שירותים משמעותיים שצריך בכלל, ליישם בערוצים השונים, כמו ההזדהות הלאומית עלתה גם בסקר כמובן, הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, דמי לידה, תג נכה והתחלנו להיכנס בעצם, לאפיונים עם רק מחלק מהדברים. אז דבר ראשון בדקנו לגבי רמת האבטחה של מערכת ההזדהות, כי רצו שנעשה את מערכת ההזדהות ב-IVR, ראינו ביחד עם מערך הסייבר הלאומי שזה לא ברמת האבטחה השקולה לאינטרנט, כלומר, מה שנקרא אצלנו רבא 3 ולכן, כרגע זה הוגדר כרבא 2 ובגלל זה, לא כל השירותים יכולים להינתן ב-IVR, אבל יש לנו איזושהי עבודה עם הגופים עצמם, שאם נוסיף עוד שאלה ספציפית לאותו שירות, אז שאלת אימות כלשהי לאותו שירות, אז זה כן יוכל להיות ברמה הזאת וכן יהיה אפשר לתת את השירות.

הבנתי, אז כשאתה אומר, אתה עובר למשל, לצורך העניין, לתו נכה, אתה הולך להוסיף לתו נכה עוד שאלה?

עוד שאלה, בדיוק.

זאת אומרת, אתה הולך להעביר את זה כאילו לשירות שירות.

נכון.

על מה, על פי מה שעולה בשולחנות העגולים?

כן, בדיוק, יהיה בעצם, איזשהו סטנדרט בסיס שהוא רבא 2 שהוא נותן איזשהו ערך, כמו מערכת ההזדהות, אבל בגלל שאנחנו לא יכולים להגיע לרבא הגבוהה יותר, רמת אבטחה, אז נצטרך כל שירות לבוא ולהגדיר, איזו שאלה ספציפית מהשירות, צריך לפנות אליו ואז זה כנראה –

דומה ל-IVR של הבנקים.

דומה, נכון, בדיוק, זה הכיוון.

ששמה יש בעצם שאלת הזדהות וזה נותן לך, זאת אומרת שאתה תצטרך שכל משרד ממשלתי יסכים לעשות עוד רבא.

נכון, מה שבהזדהות באינטרנט אנחנו לא עושים - - -

זה תלוי בכם, או במשרדים?

זה גם וגם.

רצון ויכולת.

כן, אז מה שבהזדהות אנחנו לא מבקשים מהמשרדים, הזדהות באינטרנט אנחנו נותנים את ה-

מה אני שואל, אני אגיד לך למה אני מתכוונת? זאת אומרת, אם מערכת ההזדהות הלאומית תהפוך שיש עוד שאלה, אז בעצם הפכת את כולם ליותר בטוחים.

כן, אבל אז השאלה לא תואמת את היישום ואז יכול להיות שלבנאדם אין תשובה.

מה זאת אומרת? כמו שאתה עושה, שנייה, באינטרנט היום אתה עושה, כרטיס אשראי, צריך הנפקת תעודת זהות, אם אתה עושה סוג דבר כזה, גם בשאלה בתא הקולי, סוג שאלה, שם האמא, איך עושים בבנק, שם האמא לפני הנישואים, אז אתה יכול לעשות את זה בעצם, כללי לכל המשרדים, למה את חייב להגיע לכל משרד ספציפית?

בגלל שהיכולת לעשות הצלבה, בזמן השיחה עם ה-IVR היא פחות טובה מאשר מה שיש לנו ב-WEB.

לא הבנתי, אני רוצה את מערכת ההזדהות הלאומית, אתה תביא לי שאלה, מה שם האמא לפני הנשואים, או מה שם בית החולים שנולדת בו, השאלות של הבנקים.

את השאלות אנחנו שואלים היום במעמד ההרשמה, לא במעמד ההזדהות, לא כל פעם שאתה נכנס, אני שואל אותך את השאלות - -

אני שואל, אבל אם אתה תעשה ב-IVR קולי, שאלת הזדהות נוספת אז בעצם, פתרת את זה לכל המשרדים, למה אתה צריך כל משרד בנפרד?

בגלל עוד פעם, אני אסביר, אנחנו את - - -

יש לי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה, אז לכן אני לא מבין.

אני אסביר, במעמד ההרשמה, אנחנו שואלים סט שאלות שאפשר לבחור מתוכם, על מנת לרשום אותך, אחרי שרושמים אותך, המידע הזה הוא נעלם, אנחנו לא יודעים את זה יותר ואנחנו שומרים רק את הפרטים שלך, את הטלפון והאימייל, כדי שנוכל בעצם, לזהות אותך בהמשך, username-password , ב-IVR, אני לא יכול לבקש ממך את הדברים האלה, זאת אומרת שכל פעם, אני כאילו צריך לעשות לך, כמו סוג של הרשמה וזה אחד, זה פחות טוב ושתיים, זה פחות יעיל גם מבחינה אבטחתית, כי אני כל הזמן נשאר בסיטואציה של something you know ולא something you have ועוד כל מיני רמות כאלה ואחרות. אז הכוונה היא לבוא ולתת באמת, איזושהי שכבה ואז לשאול שאלה שרלוונטית לשירות הספציפי ואז אחד, כנראה שיש לו, כי הוא בא לבקש את השירות.

אבל ברגע שהכנסת שאלה נוספת ש-

יהיה אפשר לאפשר חלק מה- -

לשירותים אחרים גם תוכל להשתמש בזה.

כן, אבל אם אני שואל אותו שאלה, לדוגמא לגבי נכות, לא בהכרח בשירות של - - -

לא, אבל זה שאלת ידע, זה שאלת אבטחת מידע. שאלתי אותו שאלת הנכות, איפה בית החולים הראשון שטופלת, סתם.

אז בסדר, אז פה אנחנו צריכים באמת, שיתוף פעולה של גורם שנותן את השאלה.

כן, אני אומר אחרי שעשית את זה, הוא במשרד התחבורה נכנס, למה אני לא יכול להשתמש עם זה, לצורך העניין, עכשיו למשרד ה-

ואז אם אין לו את זה, הוא לא יצליח להיכנס.

כן, אבל למה, אני לא יכול להשתמש בזה אחר כך, אם זה נכנס לתוך המערכת שלכם?

כן, אבל יכול להיות שאין לו את המידע הזה, אוקי? אין לו, הוא לא יודע עכשיו את בית החולים שהוא נולד, האם זה רלוונטי לשירות שהוא רוצה להוציא תג נכה? זו בעצם השאלה שעומדת פה. האם אני יכול לשאול אותו, איפה- - -

ברגע שהכנסת, מה בית החולים שבו נולדת, או מה שם האמא לפני הנישואים, הכנסת נתון מסוים, אז השאלה, אם לא תוכל להכפיל את זה, כמכפיל משתמש? זאת אומרת, הגעת להסדר עם משרד התחבורה ואז קיבלת לצורך העניין, 15 אלף, 20 אלף, 30 אלף משתמשים שנכנסו בדרך השימוש הקולי, למשרד התחבורה, אותם 30 אלף, מחר בבוקר, מסתבר שזה אותם אנשים בסוף, אם היה לי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה, היו רוצים להיכנס בביטוח לאומי, למה שלא יוכלו להיכנס עם אותם השאלות? זאת השאלה, מבחינה טכנית.

מבחינה טכנית אפשר לעשות לאותם –

כי זה הרי כבר זה נמצא אצלך במערכת, מערכת הסייבר הלאומית כבר צריכה לשבת על זה וצריכה לעשות על זה - - -

השאלה אם מבחינת חוויית משתמש, האם זה יעזור לאנשים, או לא, אפשר לבדוק את זה גם עם המשרדים עצמם, בסוף זה גם החלטה של המשרד.

אז אני אומר לך, הבנקים מה שהם עשו, עשו שאלות מאוד זה, גם הבנקים זה מענה קולי, שואלים בית חולים בו נולדת, שם האמא לפני הנישואים - - -

אם נולדת בירושלים יש - - -

תלוי בן כמה אתה, היה לך את משגב, ביקור חולים, שערי צדק, היה, תלוי בן כמה.

בכל מקרה, נבחן עוד שאלות נוספות ונשאל את המשרדים אם זה משהו שיכול לסייע.

לא, אני חושב שיכול להיות שלכם, אם אתם תיקחו ואתם תבחנו איזושהי שאלה נוספת שמישהו שכבר נכנס, לא אמרתי שזה, אתם לא צריכים לשמור את המידע על כל אזרחי ישראל, מישהו שכבר נכנס, כבר הזדהה וכבר נתן שאלת זהות נוספת, כמו שהתאריך הנפקת תעודת זהות היא שאלה שאתם משתמשים בה לכל המערכת והיא נמצאת במערכת תמיד, אז גם השאלה הזאתי ואז יכול להיות שלא תצטרכו לעשות כל משרד בפני עצמו והוועדה כבר מכירה שמשא ומתן עם כל משרד בפני עצמו, הוא אחד הדברים היותר מורכבים, כי כל משרד כועס על זה שמערך הדיגיטל בכלל מתערב לו במשרד, בשיקולי ההפעלה, אנחנו עברנו את זה לצערי הרב. תרצי להמשיך להרחיב על אוכלוסיות נוספות.

רגע, אני רק שנייה אדבר עוד.

לא התכוונתי לעצור אותך, בסדר.

אני רק אגיד שבזמן חלק מהדברים שעלו, גם בחלק מחרבות ברזל, אנחנו בעצם, האצנו את הנושא של הרשמה על ידי פקיד, כלומר שאפשר יהיה להגיע פיזית ולהירשם ולא רק דרך מאגרים, למערכת ההזדהות הלאומית, אני יכול להגיד שרשות האכיפה והגביה, למעלה מ-2,300 איש נרשמו בצורה הזאתי ובמהלך העבודה עם המפונים, במסגרת הזה, רשמנו קרוב ל-500 איש שנרשמו על ידי פקיד שבעצם, אנחנו נציגים שלנו הגיעו לאנשים, לבתי מלון ורשמו את האנשים ועזרו להם להירשם, כדי גם להגיש ולקבל את הזכויות שלהם וגם אפילו קיבלנו במקרה אחד איזשהו מילה טובה על תושב שלומי שעם קשיים בהרשמה למערכת הזדהות בגלל כל מיני מגבלות כאלה ואחרות, הגענו עד אליו, עזרו לו ולכן הוא היה יכול לקבל את השירות, זה לעניין הזה. אנחנו ממשיכים עכשיו עם עוד משרדים שבעצם, גם נכנסים עלייה וקליטה ועוד, לבצע את ההרשמה הזאתי, כדי שיהיה אפשר להגיד לאנשים, ללכת גם להירשם אצל פקידים ולא רק לעשות את זה בצורה דיגיטלית, בגלל האתגרים עם המאגרים שיש. נראה לי שנעבור אלייך.

מעניין, כמה אנשים נכנסו למערכת ההזדהות הממשלתית, אנשים חדשים לא היו, במסגרת חרבות ברזל?

אז בשיא היה 100 אלף איש חדשים בחודש הראשון, הגענו כבר למעל ל-3.7 מיליון איש שרשומים במערכת ההזדהות הלאומית.

דרך אגב, זה אומר לך שבפריפריה היה לך פחות, כשאתה אומר מספר 100 אלף בחרבות ברזל, אלה לא אנשי מרכז תל אביב, כי מרכז תל אביב לא היה להם סיבה בחרבות ברזל פתאום.

זהו, היו שתי סיבות, אחד זה רישוי כלי ירי, שב-8.10 עלה בצורה דרמטית והוא גם מאחורי מערכת ההזדהות הלאומית הבקשה הזאתי.

לא, אבל אתה אומר שרישוי כלי ירי - -

במקביל.

לא, לבעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה, זאת אומרת, זה מה שאתה אומר בעצם.

לא, אני אומר, הם פשוט נרשמו ועשו את התהליך, כי היו צריכים לעשות את זה.

ומה עוד אמרת?

חרבות ברזל, מערכת יחד וכל הבקשות לעזרה סיוע ממשרדים, אז זה לשני הגורמים העיקריים לפנייה ושוב הצמיחה הולכת וכל חודש זה אזור של 70-80 אלף תלוי.

ופה היה 150 אלף.

פה היה 100 ומשהו אלף בתקופה מאוד קצרה.

טוב.

טוב, אז אני אתייחס באמת, לתחום של אוריינות דיגיטלית, הקניית מיומנויות דיגיטליות, אני משלימה את הפעילות של שחר ושאר האנשים במערך. למעשה, יש תוכנית לאומית לקידום אוריינות דיגיטלית, היא מ-2018, אנחנו עושים הכשרות, בעיקר ברשויות המקומיות לתושבים, שהם נעדרים מהדיגיטל, שזה חרדים, ערבים, אזרחים וותיקים, אבל לא רק, כי בסוף, אנחנו מגיעים לרשות מקומית, עושים מיפוי של מה החסמים, מה האתגרים ומה בעצם, הצורך האקוטי ועושים הכשרות, באמת למאות אלפי אנשים. ואני אגיד שבשנה האחרונה, השקנו מיזם גדול, אחרי חמש שנים של פיילוטים, שאני אומרת פיילוטים זה מדובר במאות אלפים שהכשרנו, בעצם, ממש נכנסנו לרשויות וניסינו להבין כל אוכלוסייה, מה החסם שלה ואיך אני מגיע אליה, בסוף, הרבה פעמים, אנחנו אומרים, בואו, צריך לצמצם את הפער הדיגיטלי, אבל צריך שנייה להבין, איך ניגשים לאוכלוסייה ואיך מסבירים ומשכנעים שזה עוזר להם לצרכים מאוד מאוד בסיסיים, אז גם זו עבודה בפני עצמה, זאת אומרת, זה לא שבאים ואומרים, בואו, יש קורסים הכשרות, אנשים באים בהמוניהם, ממש ממש לא ואני אגיד שאחרי באמת, ארבע וחצי שנים, הבנו ככה, איך עושים את זה נכון.

השקנו את מיזם 100 באוריינות דיגיטלית, מיזם שעובד ב-115 רשויות מקומיות, בתקציב של 66 מיליון שקל, שהמטרה שלו היא באמת, להכשיר אנשים חסרי אוריינות דיגיטלית. אני יכולה להגיד שרק בחצי שנה האחרונה, הכשרנו 26 אלף אנשים מהרשויות האלה, אז זה מיזם שאמור לפעול עד 2025. בנוסף אליו, יש לנו עוד מיזמים שנוגעים לאוכלוסיות עם מוגבלות שכלית, גם אנחנו עושים ממש פיילוט עכשיו, של הכשרות לאנשים עם מוגבלות שכלית, אז אנחנו ככה גם מנסים ללמוד את האזור, זה תחום שיחסית נכנסנו אליו חדש, אנחנו כן רוצים באמת להגיע לכל קהלי היעד ולתת להם מענים מותאמים. אנחנו עושים הכשרות לעובדים ברשות המקומית, זה גם משהו שהוספנו השנה, אני אגיד שזה תמיד עלה, אבל קודם כל, אני נדרשתי להגיע קודם כל, ללקוחות קצה ואמרתי עובדים יש להם בוס שידאג להם, אז השנה כן הבנו שזה בסוף, בטח גם בקורונה ואנחנו מבינים שיש עובדים שגם, אם המיומנות שלהם לא כל כך מתקדמות וכדי שהם יתנו שירות יותר טוב לאזרחים, אז אנחנו גם צריכים להכשיר אותם. כנ"ל לגבי עובדים במגזר הציבורי, יש לנו פיילוט מדהים שככה, גם התחלנו אותו השנה, שעכשיו אנחנו עושים גם מסלולים לגמול השתלמות, ממש קורסים של אוריינות דיגיטלית, זה לא איזה פיתוח תוכנה, זה אקסל, אופיס, הדברים המאוד בסיסיים להתנהלות בעבודה.

אני אגיד שאני גם עוסקת לא מעט, באיך נכון להנגיש שירותים מקוונים לאזרחים, 80 אחוז מהפעילות שלי זה לעשות הכשרות וקורסים בכל הארץ, מצד שני, אני אומרת, אוקי, אני צריכה שנייה לעשות תהליך עומק, יחד עם משרדי ממשלה, של איך באמת, שירות צריך להנגיש אותו כמו שצריך, זאת אומרת, הרבה פעמים, חלק מהמשתתפים שלי, לא צריכים להגיע אליי להכשרות, אם השירות היה מספיק טוב, אז העסקנו שני מדריכים שככה יש להם יחסית .. שעוסקים בהנגשה, עשינו סקר בקרב 400 אנשים, כמובן בפילוח של חרדים, ערבים ואזרחים וותיקים, ממש הגענו לאנשים ובדקנו, בחרנו שירות, נגיד הכניסה ללוח ההודעות הלאומית וראינו את הבנאדם, איך הוא עושה את הכול מא' עד ת', כדי לאתר את החסמים והקשיים ויצרנו על סמך זה, עשינו עשרה שירותים ועל סמך זה יצרנו מדריך של איך מנגישים נכון את השירותים עצמם, כנ"ל תהליך מקביל, גם לאזרחים וותיקים, אז גם את זה אנחנו מחזיקים.

בנוסף, אנחנו מבינים שיש אוכלוסייה שיכולה ללמוד לבד, כל עוד מנגישים לה את התכנים, אז המערך מפתח בעצמו, עשרות קורסים מקוונים, כמו יישום מאופיס, המערכת ההודעות הלאומית, עשינו ממש סרטון ספציפי בכל השפות כמובן. יש קורס עכשיו שעוד שבועיים אנחנו מעלים אותו לאוויר, של מניעת אלימות נגד ילדים ברשת, כמובן שהכול סביב, איזה כלים דיגיטליים יש, לינק לגוגל ושם יש לנו, רק באקסל יש לי 200 אלף לומדים בקמפוס האל, אני אגיד שלא מספיק לשים את הקורס על קמפוס האל, אז אנחנו מקדמים מודל למידה משולב, הרבה פעמים צריך לפלח את הפלטפורמה, אז גם פיתחנו מודלים בתחום הזה ויש עוד לא מעט דברים שאנחנו עושים, אבל גם הזירה הזאת יחסית מכוסה, אבל יש עוד עבודה, כי הכמות גדולה מידי, מה שנקרא. זה ככה בגדול.

תוך כדי שדיברת ראיתי את יוסף עטאונה שנכנס ובישיבה הקודמת דיברנו על נושא של הפזורה הבדואית ובכלל של האינטרנט שם שלא קיים.

אז אני אגיד שמאז שהתוכנית הלאומית קיימת, כמובן שהבדואים זה הייתה אוכלוסייה מאוד מאוד מרכזית, במיזם 100 באוריינות דיגיטלית, פרסמנו קול קורא ורשויות מקומיות יכלו לבחור להשתתף במיזם, כשאני מאוד התעקשתי לא לשים מצ'ינג כספי, כדי להקל עליהם לגשת ואני אגיד שמתוך 118 רשויות שהיו פוטנציאליות, נגשו 105.

כמה רשויות בדואיות?

תשע רשויות בדואיות וכמובן, יש גם בדואים ברשות שהיא לא מוגדרת בדואית, אז גם אלא, זאת אומרת, בסך הכול 12 רשויות, אם אני ממפה שהם כן משתתפות בתוכנית ואני אגיד שהם ממצות ממש את המשאבים, של 100 באוריינות דיגיטליים, ביחס למספרים, זה רשויות שיחסית פעילות, יש רשויות שקשה לנו להטמיע להם את המיזם.

אבל מה זה המיזם הזה? אם אפשר לקבל פירוט?

אז כמו שאמרתי, אנחנו עוסקים בהקניית מיומנויות דיגיטליות, אז מיזם 100 באוריינות דיגיטליות זה בעצם אנחנו אומרים לרשות המקומית, אנחנו רוצים ללמד אזרחים לעשות שימושים בדיגיטל, שכמובן אנחנו עושים, אני כמובן כמי שרוצה, שמה דגש על מגמת תכנים שאני רוצה שהם ילמדו, כמו צריכה של שירותים ממשלתיים מקוונים, שירותים עירוניים, בתחום התעסוקה ויש הנחייה כזאת, בסוף שמגיעים לשטח, אנחנו שואלים את התושבים, באיזה תחום אתה רוצה לקדם את החיים שלך ואיזה כלי דיגיטלי אני יכול לתת לך - - -

אני מנסה להבין, את נכנסת למשל, לצורך העניין לרהט, העיר הבדואית הגדולה ביותר, כמה אנשים ברהט?

אני לא זוכרת את המספר.

לא, סדרי גודל?

אבל אנחנו חצי שנה בפעילות, כרגע זה ברמת המאות, זאת אומרת זה פרויקט של שנתיים, אני יכולה להגיד את המספר המדויק, אבל זה ברמת המאות. אני אגיד שאגב המלחמה, האץ את כמות המשתתפים, כאילו, מאוד מאוד חששנו שזה יוריד את המספרים ודווקא זה הגביר, כי גם התאמנו את עצמנו, זאת אומרת, גם הגענו למלונות למפונים, הגענו ממש למלונות והכשרנו. אגב, שחר לא התייחס לזה, אבל ההרשמה למערכת יחד למשל, שלחנו את כל ספקי ההדרכה שלנו והם הגיעו למלונות בעצם, כדי לעזור לאנשים להירשם, אז שמה עזרנו לאלפים. שוב, זה לקח זמן להתניע את המיזם הספציפי הזה, זאת אומרת, עד שבכלל - - -

כן, אבל אני שואל שוב, אני אגע לאוכלוסייה שהיא עם אוריינטציה דיגיטלית נמוכה, דיברנו עליהם הבדואים ברהט, כמה אנשים אתם מצליחים לנגוע בהם בשביל לתת להם שירות?

אז אני אגיד שוב, אני לא יודעת את המספר המדויק, בסוף זה משהו נקודתי, אני יכולה להגיד שבשנה האחרונה- בחצי שנה האחרונה זה ברמת מאות, אם צריך מספרים מדויקים, אני בשמחה אעביר, אבל השאיפה היא בסוף, יש תקציב לא מבוטל, זאת אומרת, זה תקציבים, אני אגיד במיזם הזה, אמרנו שעל כל שקל שאנחנו שמים על רשות ייעודית, אנחנו נשים ארבעה שקלים על רשויות ערביות, ביניהם הבדואיות, נגיד ברהט - - -

אבל עוד פעם, השאלה, על מה אתם שמים את הכסף ומה התוכניות? אני חושב שהבעיה הבסיסית שם, זה היעדר תשתיות - - -

אני אתייחס.

אני אגיד לך, ל-120 אלף תושבים - אני אתן לך קצת נתונים וכבוד היושב ראש, על כל נתון שאני נותן זה רשום גם בפרוטוקול – ל-120 אלף תושבים אין שום אפשרות להיות בשום מיזם שאתם מקדמים, מסכימה איתי?

לא מדויק, בסדר?

למה לא מדויק?

אז אני אסביר למה זה לא מדויק, אתה רוצה שאני אתייחס נכון?

כן.

מסכימה איתך שהחסם, יש מלא חסמים באיך שהשירותים מונגשים, יש חסם של מיומנויות בכלל, האם אני יודע לבצע פעולות ויש חסמים שקשורים לנגישות התשתיות, אני אגיד שבפעילות שלי, באמת, אנחנו לא ממנים ציוד קצה, זאת אומרת, אני לא מביאה לא טאבלטים, לא מחשבים - - -

אז איך את יכולה לממן פעילות, שאין לך תשתית לעשות את הפעילות?

אז אני יכולה להגיד לך, היום אין לי שום רשות מקומית שנכנסה למיזם ואין לה לפחות כיתת מחשבים אחת, כיתת מחשבים זה יכול להיות במתנ"ס, זה יכול להיות בית ספר ואנחנו עושים הכשרות גם מהסמרטפון, חלק מההכשרות הן גם מהסמרטפון, במיוחד נגיד, אם אתה עושה הכשרות על שירותים ממשלתיים מקוונים ואני יכולה להגיד לך, באמת, ברמת הבודדים, אולי הרשויות שכן נתקלו באתגר ושם ספקי ההדרכה, מוצאים לזה פתרון, אז זאת אומרת שיש פתרונות, נכון אולי זה לא אידיאלי, אנחנו לא פותחים כיתות מחשב, כי זה לא מה שהוגדר במשימה שלנו, אבל אם אתה שואל אותי, מה החסמים המרכזיים, כדי להצמיח הכשרות באוריינות דיגיטלית, זה לא החסם של ציוד קצה, באמת, אני אומרת לך, זה לא החסם.

זה כן חסם.

לא.

אין לך שום אפשרות.

אני נמצאת בשטח ואני עושה.

את יודעת מה, אני התחלתי עם ה-120 אלף, אני אומר לך, חוץ מרהט כעיר, שהיה לך את המכרז של התקשורת, בשאר היישובים, אין תשתית של בזק.

אז אני אשמח לעבור איתך על הרשימה של הרשויות המקומיות, בהרבה יש ואנחנו מצליחים לעשות ובמקומות - - -

שאתה אומר 120, אתה מדבר רק על הבלתי מוכרים.

על הלא מוכרים.

אה הוא מדבר על הלא מוכרים.

לא, השאלה אם הם ברשימה שלי, בסוף, כמו שאני אומרת - - -

אני אומר לך, יישובים - - -

שנייה, יוסף, אני רוצה להבין, ברשותך אני מנסה להבין, את לא מדברת על הלא מוכרים.

לא, בסוף הוא שם קול קורא, שכל רשות מקומית יכלה להגיש את זה בעצם.

אני שואל, היישובים הלא מוכרים יכולים להתמודד שם?

יכלו, אבל אני לא יודעת להגיד ברמת - - -

איך הם יכלו? הם לא רשות מקומית.

אין להם רשות שיכולה לגשת לקול קורא.

אז לא, כן, אז לא, נכון, בגלל זה אמרתי - - -

אני חושב שהערה שלו צריכה להילקח לתשומת לב, זה שיש לך פה אוכלוסייה של 120 אלף איש שהם לא נמצאים תחת רשות מקומית שצריך לחשוב על רעיון איך לעשות את זה, זאת אומרת, אולי החברה למתנ"סים - - -

אני אשמח להתייעץ.

לא, אמיתי, חברה ממשלתית, זאת אומרת, אתם כמשרד, מציע לחשוב על הרעיון, מעבר לרהט ולאותם תשעה יישובים בדואים שהיא אומרת שהם נמצאים בפנים ושמה הם משתמשים בציוד מחשב של העירייה, באיזושהי דרך, זה מה שהיא אומרת, למצוא רעיון, אולי דרך החברה למתנסים, ליישובים הלא מוכרים, כי בסוף, יש להם בעיה - - -

זה לא רק בעיה של היישובים הבדואים בנגב, ביום שבת בערב, אני והוא היינו - - -

הוא זה אני .

דוקטור טיבי .

אני אגיד לך מה, אנחנו יש לנו זה, הוא מתפלל באל-אקצה ואני בצד השני, אני אומר לו ש - -

אז שבת בערב, לא התפללתם ביחד, אנחנו היינו ביחד בצפון, בכאבול ואי אפשר שם לנהל שיחה טלפונית אחת, לא להוציא ולא לקבל - - -

אין, גם בטייבה אגב.

גם בערבה.

דווקא ציינת שתי רשויות מקומיות שיש לי שמה הכשרות, אבל בסדר, אני אומרת שבסוף - - -

איפה יש לך הכשרות בכאבול?

יכול להיות שיש לך הכשרות, אבל אין לך שימוש.

מה זאת אומרת?

אני אומר לך, ישבנו שם אולי שלוש שעות, בשלוש שעות, אתה לא יכול, לא להוציא שיחה ולא לקבל שיחה אחת.

נמתחה עלינו ביקורת שאנחנו לא עונים לפניות ציבור במשך שלוש שעות.

לא קיבלתי בוועדה תלונה כזאת עליך.

בדרך.

בסדר, זה חסם שהוא ידוע, אבל אני חושבת, זאת אומרת, בגזרה שלנו, יכול להיות שצריך לחשוב על זה, לעשות שיתופי פעולה עם משרדים נוספים, אבל כרגע בגזרה שלי, אני לא מטפלת בתשתיות אינטרנט, בסדר? אז זה גם חסם ויש עוד משרדים שצריכים לקחת עליהם ואנחנו נשמח לקדם את זה יחד איתם, אבל בסוף המשימה שלנו מאוד מוגדרת.

לא, עכשיו עולה לי שאלה תוך כדי, כמערך הדיגיטל, מה אתם עושים במקומות שבאמת, יש חוסר בתשתיות? כלומר, עזבי את האוריינטציה והלימוד והכול, בסוף, אם אין תשתיות, איך אנשים שמה מתמודדים עם זה? מי שאחראי על זה זה משרד התקשורת, השאלה, כשמערך הדיגיטל בנוי על הדבר הזה?

נכון, בסוף אנחנו צריכים שבאמת שיהיה תשתיות, אנחנו לא יכולים להציב עמדת שירות, או להביא תא, או להביא זה, בלי שיש תשתיות, זה נכון ולכן זה באמת תנאי בסיס, זה כמו להגיד, אם אין חשמל, זה על אותו, מבחינתנו בעולם שלנו, זה על אותו עיקרון, לכן אנחנו, אחד, בוועדה הקודמת, באמת גם ביקשנו רפרנסים לאוכלוסייה הבדואית כדי לעבוד איתם - - -

זה מה שרציתי, יש לכם היום רפרנטים?

יש לנו את מה שבמיזם 100 קיבלנו, אבל אם יש מעבר, כמו ש- אז אנחנו נשמח לדעת.

אז אני מבקש החלטת ביניים, יוסף, אני מציע שתציע שניים-שלושה אנשים, כמו שעשינו עם שולחנות עגולים שהולכים לעשות בחברה החרדית, בחברה הבדואית ואני מציע שהשניים-שלושה אנשים באמת, יהיו מחולקים, זאת אומרת, גם מרשויות לא מוכרות, אבל גם מרשויות המוכרות, כי זה שתי סוגי בעיות, זה שני סוגי דברים והבעיה במקום של התשתיות, הוא יותר משרד התקשורת, אם אתה רוצה, אני אעשה לך היכרות, שלמה קרעי, חבר מאוד טוב של אחמד טיבי, יכול לעשות היכרות בינכם, אבל בסופו של דבר, בשביל שכן ייווצרו ואנחנו כן נרצה לשמוע, בדיוק כמו שדיברנו על השולחנות עגולים, שתעשו שולחנות עגולים עם האוכלוסייה הבדואית, באמת לראות את הזה. הייתה חברת כנסת פעם קודמת שאמרה שאתה זה, אז זה לא קרה, לא יודע, משום מה, לא היה, אבל אני מציע, יוסף - -

כן, כן.

תיצור איתם קשר, תיצרו איזושהי קבוצת עבודה, אמרתי תיצרו, הפוך זה טוב שאתם פה עכשיו, תיצרו קבוצת עבודה שתעשה באמת, שולחן עגול ובעצם נתקדם.

שדיברתם, כאשר אתה מדבר על הנגשה דיגיטלית לאוכלוסיות מסוימות, אין כמו האוכלוסייה הערבית שאת השירותים הדיגיטליים, שסובלת מהמצב הקיים, לא רק בכפרים לא מוכרים, כפרים לא מוכרים זה הכי קיצוני, אבל גם ביישובים רגילים.

כן, על זה דיברו.

עראבה, זה בעייתי.

אבל התייחסנו לזה, נגיד, דווקא פה, יש חסמים אחרים, אבל שם דווקא ברשויות כאלה זה יותר קל להכשיר, כי אנשים רוצים.

היא עובדת מול הרשות המקומית, יש לה פרויקט של 66 מיליון שקל שהיא עומדת מול הרשות המקומית.

אז דווקא רשויות גדולות זה יותר קל, לא צריך לשכנע אנשים, למה לבוא לעשות שימוש בדיגיטל, אני כן צריכה להתאים את עצמי, זאת אומרת, אני כן מביאה מדריכים בשפה הערבית, הכול בערבית.

עשיתם יישובים שמחוברים כולם ל-WI-FI ציבורי, כזה שאפשר באוויר?

זה לא הם, זה משרד התקשורת.

זה לא אנחנו - -

זה שלמה קרעי.

היו מכרזים עדיין אין תוצאות.

מישהו נמצא ממשרד התקשורת?

הייתה הצעה, יש פה את משרד התקשורת.

הנה, ניסיתי לשלוח אותו לשלמה קרעי, ללא הצלחה, בסוף אתה נחתת פה. אני ניסיתי ליצור פה פגישת פסגה של אחמד טיבי עם שלמה קרעי, בנושא הדיגיטל ונכשלתי.

אני אמיר בירן, אני מנהל את תחום פניות הציבור במשרד התקשורת, בנושא טלקום, מזה גם קליטה ותשתיות אינטרנט. אז מה השאלות?

אם הדיגיטל בעייתי ביישובים האלה, לפחות בינתיים, כברירת מחדל, לשפר ולשדרג את הדיוור.

הדואר.

לפחות, לא, השאלה היא אם יש לכם - - -

ברירת מחדל.

השאלה שלי, היה מכרז ראשון לאינטרנט ותשתיות ובחברה הערבית, בכל הארץ בעצם, המכרז השני, איפה הוא עומד?

הוא יצא, הוא הסתיים לדעתי, המכרז השני.

יש תאריך ביצוע?

זה הכול מופיע באתר של המשרד.

צריך לדייק, יש מכרז שני, אוקי, זה התשובה של השר אז, שהגשתי לו שאילתה שיש מכרז שני וחלק מהיישובים הבדואים וגם הערבים בצפון, נמצאים בתוך המכרז, אתה יכול להצביע, איפה זה בוצע?

הפריסה מבוצעת כל הזמן, לגבי יישובים ספציפיים, אני אשמח לתת את המידע, אבל - - -

פריסה זה אמירה כללית, אני שואל, היישוב חורה למשל, צפי?

לא התכוננתי מבחינת יישובים ו-

שגב שלום, עראבה.

ואני גם לא האדם, זאת אומרת, אני חושב ש-

אנחנו, בוא, אני מבין שלא באת עם זה, נכון, אבל השאלה עולה, כי באמת, היא גם משמעותית, אם תוכל להביא לוועדה, לשלוח לוועדה רשימה - - -

בטח, יכולים להביא הכול.

באיזה מצב זה נמצא, זאת אומרת שלבי הביצוע, איפה מבוצע, מתי יבוצע, זאת אומרת שהוועדה תוכל לדעת ביישובים והאם נוכל לדעת, כי הוא זרק עוד כמה דברים בין השאר, מעבר ליישובים, טייבה למשל, יישוב מוכר במדינת ישראל, אבל הוא זרק כמה שמות שפחות מוכרים ולכן האם היישובים הבדואים הלא מוכרים גם נמצאים ברשימה? נשמח לדעת, תעשה בדיקה, חזרנו לשלמה קרעי, בסדר.

אני יכול לעשות בדיקה ואני אחזיר לך תשובה עוד מספר דקות, אין בעיה, אבל לגבי קליטה ותשתיות, המשרד כל הזמן עוקב ומבקש לשפר את התשתיות. אנחנו גם עשינו על זה, אפשר לראות שעשינו על זה עבודה רבה השנה וגם רואים את זה בדוח פניות הציבור שלנו וגם השנה אנחנו נראה ירידה. חשוב גם לומר שהרבה מהבעיות מגיעות מהרשויות, שלא מוכנות לפרוס אנטנות. לגבי הקליטה, יש בעיה של רשויות, לגבי הפריסה, אני אחזיר לך תשובה, אבל הפריסה מתבצעת בקצב טוב והמכרזים יצאו לדרך ואנחנו נראה שיפור משמעותי מאוד בשנים הקרובות.

יש חלוקת עבודה בינתיים, עוד לא ביטלו את זה, אבל יכול להיות שבפסק דין הבא של בית המשפט העליון, גם את זה יבטלו, בינתיים יש חלוקת עבודה, משרדי הממשלה צריכים לבצע והכנסת צריכה להחליט אם זה טוב, או לא, זה פחות, או יותר חלוקת העבודה, כרגע, בינתיים זה ככה עובד. כן, יעקב שנרב, משרד השיכון, בבקשה.

משרד הבינוי והשיכון. אנחנו בתור משרד שנותן את השירות ומתמודד עם זה, מה שנקרא, עסקי, אנחנו מחלקים את החסמים לשלושה חלקים, מדובר קודם כל, במעל רבע מיליון משפחות שנעזרות בנו ולא מהמשפחות שקל להם יותר, משפחות שהרבה יותר קשה להם ולכן אנחנו מתמודדים עם זה. שלושה סוגי חסמים, קודם כל, קבוצה הראשונה, מי שמאותגר טכנולוגית, שזה אוריינות דיגיטלית נמוכה וזה אני חושב ששחר ידידי, באמת ידידי אגב, מטפלים בזה ומתקדמים מאוד, אנחנו רואים את התוצאות, אנחנו רואים ממש בתקשורת מולנו מהאוכלוסייה, אנחנו מקבלים אפילו את התגובות שלהם. יש התקדמות גדולה מאוד, אנחנו רואים אותה בשטח.

סליחה, היום אפשר לפנות טלפונית ולקבל מענה טלפוני?

רגע, החסם השני זה סיבות אידיאולוגיות, סיבות אידיאולוגיות זה שמישהו מחליט שהוא לא מעוניין בזה, זאת אומרת, יש לו את היכולת להגיע לתשתיות האלה, אבל הוא לא רוצה אותם, זה בעיקר, אבל לא רק, בחברה הדתית-חרדית, גם לבת שלי יש C2 בסדר והחסם השלישי זה חוסר בתשתיות, כמו שנאמר פה, שזה בעיקר בחברה הערבית, אבל לא רק, אבל בעיקר שם, לכן המענה, ללמד את האנשים שיש להם את היכולת והם רוצים להחזיק בה, זה הצד של שחר. מה שקשור לתשתיות זה פתרון לאומי, זה לא פתרון שפותרים ברמה טכנית, טכנית במשרדים עצמם ואני מבקש להתמקד בפתרונות שניתן לאנשים שאין להם ולא משנה מה הסיבה, זאת אומרת, זה לא משנה מה החסם, אין להם את היכולת, הפתרונות מחולקים אצלנו, לשני חלקים, חלק אחד זה גם בעקבות הישיבה קודמת, אפשרנו גם במחיר למשתכן, דירה בהנחה שזה נקרא היום, מי שרוצה, יכול לבוא לסניפים, אני לא אומר שזה פתרון טוב, אבל זה פתרון, איך הם קוראים לזה? להשאיר חרך לכאלו שמכל סיבה שהיא, אמרנו זה חסמים לא פשוטים, לכמות לא קטנה של אוכלוסייה, הם יכולים להגיע לסניפים, גם בבחירה של דירה בהנחה, הבחירה עצמה היא פיזית, אבל גם למי שרוצה להירשם להגרלה, הוא יכול להגיע לסניפים לעשות את זה, זה עדיין מחייב אותו שיהיה לו תיבת אימייל, לא חייב להיות שלו, בשביל לקבל את ההודעות.

הדבר השני שנאמר פה ואנחנו מאוד מאוד מנסים לבדוק את זה, כי צריך להבין את המשמעות, זה דרך טלפונית ודרך הטלפון, מי שאין לו אס.אמ.אס, על ידי הדיבור, כמו שנאמר פה בבנקים, צריך להבין פה את ההבדל, בדקנו את זה לעומק, קודם כל, אנחנו ממש לא ירדנו מזה, מנסים את זה, מבינים שזה פתרון, לאוכלוסייה לא קטנה, בעיקר חרדית, אבל לא רק, כי לפעמים אין קליטת אינטרנט, אבל יש קליטה בשטח של טלפון, זה לא פשוט מסיבה טכנית, אני אסביר, כשמישהו בא לבנק, אז הוא מבצע העברה, מזהים אותו על ידי שיחת הטלפון ואחרי שזיהית אותו, הוא יכול לדבר איתך, תעביר, או לא תעביר וכו', פה צריך לפעמים לבחור שלושה אתרים, שאתה רוצה שיהיו בהגרלה, שלושת האתרים צריכים להיות במקביל, להירשם במקביל ורק שלושתם, זאת אומרת, בטלפון כמעט טכנית זה בלתי ניתן, מסיבה, בשביל לפתור את זה, צריך לשנות את שיטת הרישום להגרלה, אנחנו לא בורחים מזה. אז קודם כל, אנחנו כן מנסים להגיע לפתרון מהסוג הזה, בינתיים, אפשרנו להגיע לסניפים ולעשות את הבחירה, זה לא מספיק, אבל זה התחלה.

במערכת של הבנקים, מה שאתה מציג, עובד?

עובד, אבל הם לא צריכים לבחור שלושה, אלא לשנות.

עכשיו לבדוק מה המצב בצ'קים, האם יש לו צ'ק, מה המצב בעובר ושב - - -

בהחלט, אבל הוא לא צריך לבחור שלושה, שזה לא יהיה רביעי, זאת אומרת, לא יושב מולך בנאדם, זה מערכת, הבחירה היא - - -

כן, הרביעי אין אפשרות, כמו שבמחשב.

כן, אבל צריך להגיד לך מה האפשריות.

לרחובות לחץ 1, לאילת לחץ 2, לקריית גת לחץ 4.

אבל זה לא רחובות 1, זה שמונה אפשריות ברחובות וזה באיזה פרויקט, עוד פעם, אנחנו ממש לא בורחים מזה, היושב ראש אמר את זה בישיבה הקודמת, לקחנו את זה ברצינות, אנחנו עוד לא ירדנו מזה, אבל אנחנו מנסים לפתור גם את זה, עד כאן.

טוב, תודה.

שלום, לי קוראים מיכאל ירט, אני מייצג את ליבת הקונצנזוס של המגזר החרדי שלא נעזרת באינטרנט, עשרות אלפי אב בכלל, לא נעזרת באינטרנט, יש עוד עשרות אלפי בתי אב שנעזרים בצורה שולית, נקודתית, חדרי מחשבים, אצל האישה בעבודה וכל מיני ווריאציות כאלה. התחושה שלנו בשנים האחרונות שאנחנו חיים פה, מבחינת כל מה שקשור לממשל ולבירוקרטיה שהוא מציג, אנחנו חיים באוגנדה, אין לנו שום יכולת להתמודד, בכל דבר כלשהו שיהיה, אם זה רישום במעונות, אם זה מחיר למשתכן, או כל דבר אחר שיכול להיות, אנחנו פשוט נמצאים מול חומת ברזל בצורה ואנחנו לא מצליחים לפרוץ את זה וזה לא בגלל שהאוריינטציה הדיגיטלית שלנו נמוכה, זה לא בגלל שכישורי הלמידה שלנו נמוכים, גם לא יעזרו הפתרונות לדברים האלה, זה בגלל שאנחנו מבחינה אידאולוגית, לא צורכים אינטרנט.

אנחנו רוצים פה פתרונות, הפתרון היחיד שאנחנו יכולים לבקש ממערך הדיגיטל, זה טלפון פשוט שיש לנו, שדרכו נוכל לעשות את כל מה שצריך, כי אנחנו לא יעזור להנגיש לנו את האינטרנט בכל מיני צורות, או לייצר לנו אותו בצורה יותר אסטטית בשבילנו, כי מבחינת האידאולוגיה שלנו, גם אם יום אחד כל הדגים בים ידברו באידיש והשמש תהפוך למרובעת, אנחנו לא נצרוך אינטרנט, לא ניצרוך. הבנקים הבינו את זה, הבנקים הבינו שאם הם רוצים לשמר את הלקוח החרדי, הם חייבים לתת לו מענה בדרך שלו, בשפה שלו, בצורה שלו, הכי בשבילו בעולם, הם עושים את זה יופי, אני כלקוח של בנק הפועלים, יכול בשנייה אחת, לעשות העברה בנקאית, או כל פעולה אחרת, בצורה מקסימה, נגישה, נוחה, מיידית, כמו מלך ואין סיבה שכאזרח במדינת ישראל, אני לא אקבל את מה שאני מקבל כלקוח בבנק הפועלים. תודה רבה.

ישראל קמינר.

בוקר טוב, שמי ישראל קמינר מהפורום - - -

אתם הוזמנתם לשולחן העגול של מערך הדיגיטלי?

לא, דיברו על זה בפעם הקודמת.

אז אני אשמח.

לא יצרו קשר איתנו.

גם התייעצנו, אז אנחנו נשמח אחרי זה לקחת, בשמחה רבה.

שמי ישראל קמינר מהפורום לחזון השירות, שירות מותאם לציבור החרדי. את עיקרי הדברים הזכירו קודם, אני רק רוצה לספר סיפור קטן, שלפני שבועיים הייתי בסניף הדואר באשדוד, מקום מגוריי, באתי לסגור חשבון בנק הדואר שפתחתי לפני 25 שנה ועמד לידי אדם משכבה מוחלשת וביקש איזשהו שירות מהפקיד והפקיד אומר לו, אתה צריך כתובת מייל והוא לא הבין מה הוא רוצה ממנו, הוא אומר לו, כתובת מייל, הוא לא ידע מה להגיד, הוא אמר לו, קומפיוטר, גוגל וזה היה ממש מצער לראות אדם שבא לקבל שירות בדואר, שדואר זה מופנה לאנשים בעמדה מוחלשת והפקיד אומר לו, יש לך מייל, יכול לתת לך שירות, אין לך מייל, תתמודד. אז זה דוגמא של אדם במקום מוחלש, בציבור החרדי יש קהלים, כיוון שהאינטרנט, כמו שהזכירו קודם ולא קשור לוועדה הזו, הוא מפלצת, הוא משתלט לנו על החיים, הפתרונות שלהם, הם גם כן מפלצתיים ולכן יש קהלים מסוימים שבוחרים ללכת לצורה שאפשר אולי לקרוא לה קיצונית, אבל כשהאינטרנט הוא קיצוני, אז גם הפתרון הוא קיצוני ולחיות חיים שלווים ורגועים, לא לטבוע ברשת ולכן אנחנו, לא כל הציבור החרדי הוא כזה, יש חלקים בציבור החרדי שיש להם גישה לאינטרנט ומשתמשים בה, אבל יש אנשים שנקרא לזה, פריפריה חברתית, שרוצים לחיות בצורה רגועה, בלי צריכה של רשת ואנחנו, כל אלה שיושבים כאן בתחום שלהם, קודם צריכים להבין את זה, להבין שזה לא איזשהו משהו כמו שהזכירו, שצריך לדאוג ללמד, או לתת פתרונות, זה פשוט צורך ואפשר למצוא פתרונות.

הזכירו את הפתרון הטלפוני, יש מערכות IVR שאפשר לתת פתרונות מעולים, זה יושב על אותם אפליקציות, כאן בחדר, דיברתי עם נציגה של בנק ישראל, ביקשנו שיעשו סקרי דעת קהל על השירות של הבנקים, טלפונית, אז היא שואלת אותי, מה אנחנו נרים טלפונים? הבנתי איפה אנחנו רחוקים, כשאנחנו אומרים טלפונים, אנחנו לא מתכוונים שאנשים יתקשרו, לא, יש מערכות שיושבות על מערכות אינטרנט והם פשוט באפליקציה קטנה, הם עוברות לשימוש בטלפון כשר, זה מערכות IVR ועוד מערכות ואם תהיה מודעות ותהיה הבנה, בוודאי שנמצא פתרונות, אין למערכות הציבוריות של חברות הממשל ואין לקופות החולים ולבנקים, כמו שהזכירו שיש בנקים שמתקדמים, אבל יש בנקים שעדיין נשארו מאחור ומנסים כל הזמן לסחוב את הציבור, לאינטרנט. אני נמצא מידי פעם בבנק, הייתי לאחרונה בבנק, בשלושה פקידות שישבתי, היא אומרת ללקוח שבא לסניף ורוצה לקבל שירות, היא אומרת לו, אתה תוכל לעשות את זה דרך הרשת, דרך האינטרנט, תודה, אני יודע את זה לבד, באתי לפה, לא כדי לשמוע את המשפט הזה, כדי לקבל שירות שמגיע לי. בטוח שכל האנשים שיושבים כאן, רוצים לקדם את זה ומבינים את הצורך, זה קצת חשיבה פחות מקובלת, פחות ממה שאנחנו רגילים, אבל ברור שבעזרת היושב ראש שדוחף את הנושא הזה ועומד עליו בתוקף, יהיו פתרונות וזה יהיה תועלת לכולנו. תודה.

תודה. עדן פרבר.

תודה רבה. אני עדן פרבר, אני חוקרת במכון תכלית. אנחנו רוצים קודם כל, להודות על קיום הדיון החשוב הזה ואנחנו רצינו להציע גישה הוליסטית, הנתמכת מחקרית, להנגשת שירותי ממשל, אשר מתחשבת בשורש הבעיה של חלוקה לא שוויונית, של תשתיות ואוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה וגם מתכתבת עם מאמצים שננקטים ברחבי העולם, לקידום שוויון במרחב הדיגיטלי. לדעתנו התמודדות נכונה עם הנושא, דורשת הסתכלות, או מקור קושי של אוכלוסיות ללא גישה של שירותי אינטרנט וללא מיומנות דיגיטלית, בספרות הפער מכונה, הפער הדיגיטלי והוא קיים כידוע ברחבי העולם וגם אצלנו. אנחנו יודעים שכבר שבישראל הפער הדיגיטלי מאופיין באזורי מגורים, כאשר איכות האינטרנט גבוה יותר במרכז הארץ, לעומת הפריפריה, ברמת הכנסה והשכלה, כאשר עלויות החיבור לאינטרנט, חוסמות קבוצות שידם אינה משגת וכן, פערים בין אוכלוסיות חברתיות, כפי שצוין שיש להם מניעה תרבותית, או אידאולוגית. לשם המחשה, בישראל, הערבים, החרדים והאנשים בגיל השלישי, הם אלו עם אחוזי החיבור הנמוכים, באופן משמעותי משאר האוכלוסיות.

ביחס לשירותי ממשל, הפער בגישה ובכישרונות דיגיטליים, חשובים וצריך לטפל בהם, אבל אנחנו רוצים להדגיש שיש חשיבות בהתמודדות הוליסטית, עם כל מה שעולה בגדר הפער הדיגיטלי, הגישה הזאת נקראת, הכללה דיגיטלית והיא גישה שווה, משמעותית ובטוחה להשתמש, להוביל ולעצב טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים והזדמנויות. הכללה דיגיטלי, הומצא כבר כעיקרון יסוד, להבטחת זכויות אדם בעידן הדיגיטלי, על ידי ארגונים בינלאומיים רבים וכן על ידי ממשלת ישראל בתוכנית ישראל דיגיטלית. הכללה דיגיטלית מסתכלת על הרבדים השונים של הפער הדיגיטלי, שזה חסמים פיזיים, כלכליים ותרבותיים, אוריינות דיגיטלית נמוכה, לאלו שרוצים לגשת לשירותים, אבל בעבר היו להם את חסמי הגישה וכן הטיה נבנית שזה בעצם, יתרון שניתן לאוכלוסיות שעיצבו את הטכנולוגיה, שאלו הם רק אלו עם גישה. בהתאם לגישה הזאת, אנחנו רוצים להצביע על מספר דגשים לפעולות ההנגשה שנקטו בהמשך, אנחנו רוצים להציע שפעולות הנגשה, יתחשבו בשפת התכנים והניווט ויפעלו להצעת שירותי ממשל, בשפות רבות ככול הניתן. אנחנו ממליצים כי תובטח הנאה מגישה לשירותי ממשל, במכשירים ניידים, כי יש אחוז מאוד משמעותי בארץ, של אנשים שאין להם מחשב בבית. ההנגשה צריכה להתאים כמובן, לאנשים עם מוגבלויות וקבוצות גיל שונות ואנחנו גם רוצים להציע לעורר מודעות, בקרב אוכלוסיות אשר מבחינה תרבותית, או אידאולוגית, נמנעים מהשתתפות במרחבים דיגיטליים, על עצם זה שאפשר לגשת לשירותים ממשלתיים, בלי כל שאר ההשתתפות במרחב הדיגיטלי. לבסוף, אנחנו - - -

זה אחד תלוי בשני, זה מה שדיברנו בוועדה הקודמת, את בעצם מתפרצת לדלת פתוחה, זה פחות, או יותר מה שקורה פה בוועדה, לפחות בשלושה דיונים אחרונים, זה בדיוק מה שאת אומרת. דיברנו על זה בוועדה הקודמת, הקמת עמדות ממשלה, זה לאלה שאין להם תשתיות, זה בסדר, זה משרד התקשורת, אבל זה הנושא השני ולימוד זה בדיוק הקורסים שהרשות הדיגיטלית עושה, זאת אומרת, זה בדיוק מה שאנחנו עושים כרגע, בדיוק, חלק מהתהליך של הוועדה, עכשיו אנחנו מגלים, מהם הדברים, אם לצורך העניין, עמדת ממשל זמין הוא פתרון אחד, IVR טלפוני הוא פתרון שני שעליו אנחנו כרגע עובדים ומנסים למצוא פתרון, איך הוא יהיה כולל, איך הוא יהיה לחלק ממשרד הממשלה, משרד השיכון העלה את האתגר שלו, כל משרד יש לו את האתגרים שלו, אני מעריך שמשרד התחבורה, לא אמרתם לנו האמת שאיפה הם נמצאים, משרד התחבורה, מבחינת תו נכה?

בשלבי סיום.

זאת אומרת, זה בדיוק מה שאנחנו עושים בוועדה, כקול קורא ..נקרא בדיוק איפה שהוועדה נמצאת, במסגרת הדיונים האחרונים, בדיוק לדבר הזה ורק אם תרצי להוסיף עוד משפט שאני אוכל להמשיך.

לא, תודה רבה.

תודה. שמוליק מזרחי, הסתדרות הגמלאים בזום.

כבוד היושב ראש, יש לי עבורך קצת מידע שאני הבטחתי. אז כפי שאמרתי, המכרז השני יצא, פורסמו זוכים, בתוכם רשימה ארוכה של יישובים מהמגזר, ישובים בדואים, יש לי את הרשימה.

מתי הערכת זמן שיסתיים הפריסה, לפי החוזה?

לפי המכרז זה הייתה גם ארכה וגם הייתה מלחמה, אנחנו כרגע, זה אמור להיות עד אמצע השנה.

אמצע 24.

כן, אבל צריך לעקוב, לראות, כי הדברים לפעמים משתנים, בעיקרון עד אמצע השנה, כן.

בסדר, זה שמשרדי הממשלה, יבואו לכאן בעוד שנתיים ויספרו שהייתה מלחמה, אנחנו יודעים, זה לא חדש, אנחנו וותיקים פה, אבל בסדר, מבחינת המכרז, אתם אומרים שעד אמצע 24.

כן ואני אישית בתור מנהל תחום פניות ציבור, אני לא מכיר בנאדם שפנה אליי ואמר לי, אין לי אינטרנט בבית ולא מצאו פתרון כזה, או אחר, יש פתרונות שאפשר לתת לכל אחד שמעוניין, אם זה נתב סלולרי, אם זה מגברים, יש פתרונות, נכון, זה לא הפתרון המושלם - - -

איפה אתה גר?

אני במקור אני מ-

לא מקור, היום בעידן הדיגיטלי.

עכשיו אני בתל אביב.

אז אני מציע לך לבוא לבית"ר עלית, רמות בירושלים, כל מיני מקומות ואתה תראה שגם - - -

ירושלים אין בית בלי אינטרנט.

תבוא איתי לרמות.

מי שרוצה אינטרנט בירושלים יש לו.

ותדבר איתי, עזוב על קליטה טלפונית, בוא ניסע לרמות, לא רחוק מפה, עשר דקות, אני מדבר על קליטה טלפונית.

קליטה, אמרתי, צריך להפריד בין קליטה לבין אינטרנט, זה שני עולמות שונים.

תשתיות אין שם, עכשיו הנושא היחידי זה הקליטה, דרך הקליטה מגיעים למודם סלולרי, אבל מודם סלולרי, גם משום מה, צריך קליטה ולכן יש מקומות שאין ואני כבר לא מדבר על ביתר עלית ועל מודיעין עלית ועל כל המקומות האלה. המצב הוא לא רק בכפרים הלא מוכרים ולא רק בכפרים המוכרים, מקומות שמחוץ צנתרום שאנחנו מכירים, מאוד מאוד, אני מציע, תיקח בחשבון, מאוד מאוד בעייתיים, זה מקומות שאין תשתיות, אין תשתיות סיבים למשל בביתר עלית, הבסיס האינטרנטי הוא על בסיס של מודם סולרי, ברגע שהסלולר לא עובד, אין קליטה, אז אין. יהודה ושומרון ברובו, בלי קליטה, עוד פעם, מקומות קצת בחוץ הם בלי קליטה ואם הם בלי קליטה ובלי סיבים אז אנחנו בבעיה, המטרה של המכרזים, אני הייתי מעורב אז בוועדת כלכלה, המטרה של המכרזים האלה, הם להוציא סיבים אופטיים בכל המקומות שאין, אבל יש הרבה מקומות שאין, זו הייתה השאלה שלהם, ברגע שאין שם סיבים, אז אין לאוכלוסייה הבדואית, גם אם היא רוצה, איך להיכנס, מעבר, כמו שאמרנו שיש אוכלוסייה שלא משתמשת בזה, שזה עוד דבר שעל זה דיברנו בעצם, בוועדה הקודמת ואני רוצה לא להתבזות, דיברנו על שני דברים, על קידום הנושאים של עמדות ממשל זמין, אחד ומאידך הנושא של ה-IVR הטלפוני, למצוא לו אפיונים ולמצוא לו דרכים איך להיכנס, אלה בעצם, שני המשימות שלנו, אתם אומרים שאתם מתקדמים. אני מציע פה בוועדה, אני מבקש שהנהלת הוועדה תשלח לכם, להזמין לשולחנות העגולים, גם את משרד אגודת ישראל, הקו הפתוח, שהם פעילים בעניין הזה וגם אחרים פה שהיו בוועדה, להזמין אותם, לאותה ישיבה שאתם עושים בבני ברק ב-23 לחודש.

כן.

אז תנסו לזמן אותם לשמה, כי הם עוסקים בזה כל הזמן, בכנות, עוד לפני שאני הייתי יושב ראש הוועדה, הם כבר עוסקים בעניין הזה. הייתה פנייה פעם קודמת של בנק הבינלאומי, מישהו נמצא פה? הייתה פנייה קודמת.

אני טיפלתי, אני רוצה לציין שבאמת את העברות הטלפוניות, טופל, בשלב הראשון התקדמו.

פורום לקידום תחבורה ציבורית, גורדון יצחק, בבקשה.

בוקר טוב, אני יצחק גורדון מהקו הפתוח של אגודת ישראל, דבר ראשון אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה, שלקח את הנושא באופן אישי. אנחנו מקבלים מידי יום, לא פחות מ-300 פניות ביום, במייל, בפקס, בטלפון, בכל מיני צורות ועד 500 פניות ביום, זה הממוצע, בכל הנושאים שקשורים בבירוקרטיה, ייעוץ, הכוונה. עכשיו, מעל 50 אחוז מהפניות, נוגעים לזה שאנשים פשוט, אין להם דיגיטל, מתקשים בדיגיטל, גם אלה שיש להם אינטרנט, לא מצליחים תמיד להסתדר, הם אומרים לנו, אני פה באתר, באזור אישי, איפה אני נכנס, איפה אני זה. לדוגמא עכשיו יש את המענקים של העצמאים ברשות המיסים, אם נכנסים לאזור רשות המיסים, לא מוצאים את זה, צריכים להיכנס מקישור חיצוני, אותו דבר גם לגבי ההזדהות הממשלתית שמקום דיברו, זה דברים שאם נכנסים לתוך הזדהות ממשלתית, לא מוצאים מלא דברים, יש את הדבר הזה, אני מדבר על מי שיש לו אינטרנט וכבר בתוכו, הוא לא מוצא, הוא צריך להיכנס מקישורים חיצוניים בתוך ההזדהות הממשלתית, אם אין לו את הקישור הנכון, הוא לא מצליח להגיע לדבר, אבל זה בנפרד.

הזכירו את הבנקים שאפשר להעביר כסף, אומרים שזה דבר מאובטח מאוד, אני רוצה להזכיר גם את קופות החולים שכמו הבנקים הם צריכים את הכסף שלנו בעצם והם רודפים אחרינו ושמה השירות, לדעתי די בסדר, לא חייבים אינטרנט, אפשר לקבל שירות בכל, יש פה נציג של קופת חולים כללית והם דואגים, אני חייב לציין גם גוף גדול במדינה, ביטוח לאומי, יש פקסים, יש תיבות שירות, יש עמדות שמגיעים, אין מישהו שחייב אינטרנט ואין מישהו שנאלץ, חייב בשביל זה לגשת לעמדות דיגיטליות להשתמש והם גוף גדול מספיק, לא קטן והם מסתדרים עם כל התחום הזה, בפקסים והכול. עכשיו, מה ששחר אמר מקודם, שמוסיפים עמדות ממשל זמין, אז רק חשוב לציין, זה דבר חשוב וראוי, אבל כדאי שבאמת, זה יהיה גם במקומות במרכז הערים, כי יש ערים היום שיש את זה וזה בקצוות של העיר, צריכים עשר דקות נסיעה באוטובוס בשביל להגיע.

מה שאני מציע ואני הצעתי את זה, שולחנות עגולים, הצענו את זה בפעם קודמת ומשום מה גם אצלכם, תתאמו, תגיעו לשולחנות העגולים, תעלו את הנושאים האלה, כי אלה הנושאים שעלו, תשתתפו בדיון הזה, תהיו שם. אני חושב שזה מה שיהיה טוב לעניין.

כמו שיעקב אמר, לדוגמא, אני רוצה דוגמא קטנה, שהוא אמר שבאמת אפשר להגיע, הם עשו אופציה של להגיע פרונטלי לחברות, בוא לא נשכח שלהגיע לחברות, גם צריכים להזמין תור דרך האתר.

לא, זה בלי תור.

חברת אלונים בעמידר, לא נותנים להגיע בלי תור.

לא, רק למכירה.

אז זה דבר מסוים, אבל שאני רוצה להוציא תעודות זכאות, זה עוד פעם נועל אותי מהכיוון.

משהו אחר, הוא דיבר על המכירה ששמה הוא לא צריך להגיע. בסדר גמור, אז הם עובדים על אפיון, הוא אמר שהם עובדים על אפיון.

עכשיו, יש גם הנחות בארנונה, כל הנושא של העריות שאף אחד לא מתעסק עם התחום הזה בכלל, יש עיריות שקובעים עם אנשים רק באינטרנט והם לא נותנים אופציה אחרת ולא יודע אם זה קשור למערך הדיגיטלי, משרדי ממשלה, העיריות עצמם קובעים עם האזרחים, הרבה פעמים שחייבים באינטרנט מקוון - - -

בסדר, אבל זה כל רשות מקומית - - -

אנחנו נשמח גם במסגרת השולחן העגול.

אבל בשולחן העגול, תעלה את הנושאים האלה, אני מציע שתתחבר אליהם, תסגור את התאריכים, תהיו איתם בשולחן העגול.

אני אגיד שזה אחד השירותים המרכזיים שאנחנו מנגישים ברשויות, זאת אומרת, אנחנו ממש באים עם טאבלטים כשרים, לעזור לאנשים להירשם, כמו מעונות יום למשל, שאנחנו יודעים שיש פיק דווקא בחודש מסוים.

עכשיו עוד חודש נפתחת הרשמה למענות יום, ראיתי ששבוע הבא יש ישיבה בנושא פה.

אז נגיד למשל, נושא של מעונות יום, כל חודש פברואר, אנחנו מגיעים לשכונות חרדיות עם טאבלטים כשרים ועוזרים בהרשמה.

אתם לא רושמים, אתם פותחים הזדהות לאנשים.

עוזרים בהרשמה.

פעם קודמת מה שהיה זה פתחו הזדהות.

אני לא יודעת איפה ראית, אנחנו עוזרים בהרשמה, אני אשמח לדבר, יש דברים שאולי אתם פחות מכירים.

את רוצה להתייחס כן.

שלום, אני מנוחה, משרד הרווחה, הנושא הזה קרוב מאוד למשרד, בגלל שיש לנו הרבה אוכלוסיות שבאמת, עם אוריינות דיגיטלית נמוכה וכתוצאה מהוועדה הקודמת, אז אני חזרתי הביתה עם שיעורי בית, שמעתי שיש לנו איזשהו התחלה של אות קולי ואמרתי נבדוק במשרד, איך אנחנו יכולים בעצם - - -

ואתם התחברתם איתם ויש לכם כבר היום את ההזדהות הקולית?

לא הזדהות קולית, אנחנו כרגע ממש בשלבים אחרונים, לפני עלייה של פיילוט שבעצם יאפשר להחצין מידע של משרד הרווחה, באמצעות הטלפון, אין לנו הרבה שירותים ישירים לאזרח, כי השירותים ניתנים במחלקות לשירותים חברתיים.

אין לכם שירותים פרונטליים כמעט.

כמעט ולא, אבל עדיין - - -

נכון, משרד הרווחה היום אין לו שירותים פרונטליים, זה דרך הרשויות המקומיות.

אבל עדיין, אם בנאדם רוצה לדעת, איפה מחלקת הרווחה בעיר שלו, יהיה באות קולי שבעצם הוא יוכל בשיחה ממש חופשית, לקבל מידע, על בתי אבות, על תחנות שיל, אנחנו ממש לקראת פיילוט, פיילוט ראשון אגב בממשלה, אנחנו המשרד הממשלתי הראשון וזה באמת, כתוצאה מזה ששמענו את היכולת הזאת פה בוועדה. עשינו גם קצת בדיקה, מול מחלקות שירותים חברתיים במגזר החרדי, ממש הרמנו טלפונים, לבדוק, איזה נושאים יותר נצרכים, הבנו שמעונות יום זה באמת משהו שבאמת - - -

לא עובדים דרך האינטרנט במחלקות האלה כמעט.

לא, לא, בכלל לא, הם פשוט טלפונים. מעבר לזה, לא שמענו על משהו ספציפי לאוכלוסייה חרדית - -

לך, זה דווקא דוגמא של אנשים שעובדים ממש פרונטלית, טלפונים.

ואנחנו ממש בשלב ראשון, לפני עלייה לאוויר של הפיילוט.

אי אפשר לזהות דמעות של ילד דרך הטלפון, עובדת סוציאלית לא יכולה לתת תשובה דרך הטלפון, מה לעשות עם הילד באותו זמן, בסוף.

צריך להגיע פיזית.

לגלות שגם בשנת 24, יש דברים שיצטרכו אנשים לעשות ולא מחשבים זה דבר שהוא מדהים, אז אני חושב שבנימה אופטימית זאת, אנחנו נסכם את הוועדה הזאת, אני חושב שהתקדמנו בנושאים שדיברנו, על אף המלחמה, נכון שהיינו אמורים להיות במצב אחר היום, היינו אמורים להיות כבר אחרי שניים שלושה פיילוטים של IVR ועמדות, אבל המלחמה נכפתה על כולנו. אז אנחנו כן נקיים ישיבת וועדה בעוד כמה חודשים, לראות איפה זה נמצא, מה הסיכומים. אני מציע שוב, בכדי לייעל ואני אומר את זה מעברי כמי שהיה, גם בשלטון המקומי וגם בחרדית, צריכים לנסות לחבר את אנשי אגודת ארגון ישראל, לתוך השולחנות העגולים, לנסות לקחת מיוסף עטאונה, קבוצה מהבדואים, לפעמים הדברים האלה הם הרבה הרבה יותר יעילים, אנשים חושבים שמעורבות זה, זה הרבה יותר יעיל, מאשר אנשים שלוקחים אותם, פשוט מביאים אנשים מהשטח, שעושים את העבודה הזאת. היה חסר לי בוועדה היום, הנושא של הגיל השלישי, הוא לא עלה, הסתדרות הגמלאים לא הגיעו היום, הם תמיד פה, הם לא הספיקו להגיע היום, אני חושב שזה גם נושא שנצטרך לדון עליו, אבל אני מבין שבעקבות המלחמה, לא התקדמנו בעניין הזה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:25.