פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



57
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
20/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 41
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, ח' בטבת התשפ"ד (20 בדצמבר 2023), שעה 9:31

הכרה ומתן זכויות לנשות ומשפחות המילואים

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
אלי דלל
מטי צרפתי הרכבי
קטי קטרין שטרית
שלי טל מירון

יצחק קרויזר
לימור סון הר מלך
מיכל מרים וולדיגר
סימון דוידסון
שרון ניר

דבורה ספיר אליעזר - עו"ד, יועמ"ש, משרד העבודה

רויטל בנאדרת - מנהלת מחוז דרום בחימ"ש, משרד הביטחון

עילם שניר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עדי פרנקפורטר ישראלי - אגף תקציבים, משרד האוצר

מולוגטה מהרי - מנהל תחום ייצוג הולם ותכנון אסטרטגי ומדיני, נציבות שירות המדינה

חנן פוטרמן - עו"ד, לשכה משפטית, ביטוח לאומי

אלינה מילקין קזקביץ - מנהלת אגף משפחה, ביטוח לאומי

עידו אבגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עליזה לביא - חכ"ל, יו"ר 120 מנהיגות מחברות

נעמה כהן - מנכ"לית, מרשם - ארגון המתמחים לרפואה

שני סבוראי בנד - מתמחה בכירורגיה אורתופדית, מרשם - ארגון המתמחים לרופאה

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית בלשכה משפטית, נעמ"ת

שרון לוין - מנהלת הסברה, ארגון פעמונים

מיכל מטס ליטמנוביץ - מנכ"לית משותפת, עבודה שווה - מקדמות יחד שוק עבודה שוויוני

טל דימנט הראל - ראשת מרחב שרון מרכז, בונות אלטרנטיבה

יעל היבש - נציגת פורום נשות אנשי הקבע

מורן חטב - נציגת פורום נשות ומשפחות משרתי הקבע

הדס וינוגרד-הבר - חברת פורום נשות הקבע, פורום נשות המילואים

אילת פלר מימון - ממובילות ארגון "אימהות בחזית"

שגית בכנר - יועצת ארגונית, פורום נשות המילואים - נלחמות על הבית

רותם אבידר צאליק - עו"ד, פורום המילואימיות

ד"ר אורית רשפי לביא - עו"ד, יו"ר עמותת כ"ן Wepower

יאיר הראל - ממונה בקרה, אכיפה ורישוי, המועצה להשכלה גבוהה

יוכי לוי - יו"ר אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' גיא הרפז - דיקן הסטודנטים, האוניברסיטה העברית

ד"ר מיטל יונה - ראש המשרד לגיוון והכללה, מכון ויצמן למדע

סא"ל אבישג סבג ראובן - ראש עתכ"מ, אכ"א, משרד הביטחון

פרופ' דרורית נוימן - דיקנית הסטודנטים, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' בנימין שמואלי - דיקן הסטודנטים, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

מיכל צנטר - דיקנית סטודנטים, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

סיון אזולאי - נציבת ירושלים והדרום, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

שבות רענן - עו"ד, ראש תחום זכויות, פורום נשות המילואים

ענת מימון

דלית אזולאי

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


הכרה ומתן זכויות לנשות ומשפחות המילואים

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בעניין סיוע מתן זכויות והכרה לנשות ומשפחות המילואים, גם בני זוג, צריך לומר ביושר, נושא שהוא יושב על סדר יומה של הוועדה שלנו. אבל לפני כן, אני רוצה להביע בשם כולם, ובשם חברות הכנסת וחברי הכנסת והמשתתפים, את התנחומים למשפחות הנופלים. אלו ימים מאוד מורכבים. אנחנו דנים במשפחות של החילים היקרים שלנו שנמצאים בחזית, ובכאב גדול אנחנו גם מקבלים בשורות על נפילתם של גיבורים. אני חושבת שהדבר הראשון במעלה זה להזכיר לכל החיילים שלנו והחיילות שלנו שאנחנו אוהבים אותם, מתפללים עליהם ומקווים לראותם במהרה בבית בשלום.

כאמור אני פותחת את הדיון על הסיוע ומתן זכויות לנשות ומשפחות מגויסי ומגויסות צו 8, כאשר הדיון האחרון שעליו דנו, וגם הניב תוצאות, היה שיפוי ופיצוי על אובדן ההכנסה של בני ובנות זוג. זו גם הזדמנות להודות למשרד האוצר והביטחון שתפעלו את העניין הזה דרך הקרן. יש עדיין את התיקונים שביקשתי בדיון הקודם להכניס ולהטמיע בתוך הנהלים שמפורסמים על ידי קרן התמיכה. זה עדיין לא הוטמע. נמצאת איתנו גם סא"ל אבישג סבג ראובן ראש עתכ"מ באכ"א. בהמשך אנחנו ניתן לך לומר דברים.

אני רוצה לברך את פורום נשות המילואים. יש לנו כאן כמה וכמה נציגות, ויש לנו גם את נשות אנשי הקבע. אני משום מה התבלבלתי אתמול וחשבתי דווקא על סוגייה אחרת, על נשות קבע שהבעלים גם נמצאים במילואים בצו 8. זו סוגייה שלא חשבנו עליה. תראו, אני – בן הזוג שלי נמצא בעזה והבן שלי, ואנחנו פה, זה סוג של עבודה חיונית. אנחנו צריכים לעבוד. אז הבן שלי אומר לי באחד מהימים אני מרגיש ילד בלי הורים. אז אסור שאנחנו נגיע למצבים שאנחנו לא יודעים לתת את התמיכה לילדים. בסוף יש פה ילדים שלשמם ובעבורם אנחנו עושים הכול, אבל אנחנו צריכים באמת לזכור.

פנינה את יודעת, אני הייתי בקבוצה של נשים בחזית. וראיתי שיש קשיים עם הילדים וכל אחת, ואמרתי שבעלי המגויס ואני מגויסת לפה אז אמרתי לעצמי כמה תשמחו שיש מישהו שיכול להיות עם הילדים, מישהו שיכול להיות שם. זה לא מובן מאליו. זה קושי, זה אתגר, אבל עדיין יש את האפשרות הזאת. וכמו שאמרת נשות קבע - -

וכאלו שנקראו לצו 8.

- - והבעלים שלהם מגויסים, אז הילדים נשארים לבד.

נכון. וצריך לדאוג שאנחנו נותנים את הסיוע והעזרה המיטבית שהמדינה יכולה להעניק לכלל הסוגיות שיצופו פה. חברי וחברות הכנסת, חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא הצטרפה אלינו, אני רוצה לפתוח בנציגת פורום נשות המילואים, שגית בכנר, היא נמצאת איתנו כאן פיזית, ואנחנו נתחיל עם המצגת. כמה זמן זה?

המצגת היא קצרה ואחרי זה אנחנו כמה דוברות.

בסדר. וחברי כנסת שנאלצים ללכת, כמו שלי שאני יודעת שבדרך כלל היא סובלנית ונמצאת איתנו מהתחלה עד הסוף – אנחנו גם נאפשר לך לפני שאת הולכת.

פנינה, אני יוצאת עוד עשר דקות, אולי אני אגיד מילה לפני שמתחילה המצגת?

בסדר, עד שהם יכינו אותה. בבקשה.

רק מילה. תודה רבה גברתי יושבת-הראש. תודה רבה ובוקר טוב לכולם. אני ממש מברכת על הדיון החשוב הזה. פנינה, אני יודעת שגם את באופן אישי התעסקת בזה ונלחמת עבורם והצלחת להכניס במתווה הישגים ואני ממש מברכת על זה.

תודה

אני נפגשתי עם פורום נשות המילואים, הבנתי מהן על הקשיים והצרכים. כמובן שאנחנו מדברים גם על בני ובנות זוג, אבל באמת שהרוב המוחץ זה נשים ולכן אני מדברת בלשון נקבה ומרגישה עם זה ממש בנוח. הם באמת יפרטו כאן את כל הדברים אני גם דיברתי על זה במליאה ביום שני. אבל חשוב לי רגע להגיד, כי כולנו מגבים ואוהבים את חיילי המילואים וכל הכבוד להם על מה שהם עושים.

אבל בסוף, יש פה חזית ביתית. והחזית הביתית הזאת של הנשים המופלאות האלה באמת היא קשה מאוד, כי הן גם צריכות להמשיך בקריירה שלהן, וגם להחזיק את משק הבית וגם להסתדר לבד עם הילדים. הן חובות גם קשיים כלכליים שהם בלתי נתפסים, ברמה שאימהות אומרות לי שהן לא יכולות לשלוח את הילדים לצהרונים כי הן עצמאיות והן לא יכולות להרשות לעצמן, זה דבר שאסור לנו שהוא יקרה.

יש פה עניין רגשי שצריך להתייחס אליו, ילדים עם רגרסיות, אבא נעלם לחודשיים וחצי בקושי רואים אותו. יש פה עניין של החיילים שחוזרים למילואים עם קשיים רגשיים משל עצמם, והצורה שזה מתבטא בבית, גם לזה אנחנו צריכים להתייחס. יש פה עניין של זכויות בסיסיות של האנשים האלה, כמה שעות עבודה מותר להן להיעדר? וקצת ללכת לקראתם כי הן בסוף מג'נגלות, הן כמו תמנון שצריך לעשות הכול והן צריכות את התמיכה שלנו ואני סומכת עליהן שהן יציגו את הסעיפים עצמם. אבל זו קריאה לנו לסייע להם ולא לוותר כי אנחנו לא יודעים כמה זמן זה עוד ייקח, והן מתארות לי סיטואציה של בתים שקורסים, אסור לנו להרשות לעצמנו שזה יקרה. תודה רבה.

תודה רבה. מוכן, בכנר?

אני מוכנה.

טוב, תתחילי בדברים ואחר כך תציגי את המצגת בהמשך.

אני יכולה להציג גם בלי המצגת. אני שגית בכנר, מפורום נשות המילואימניקים נלחמות על הבית. פורום שהתאגד בשלושה-ארבעה שבועות האחרונים. כולנו מתנדבות בפורום. הפורום קם מתוך צורך והכרח.

להיעדרותם של אנשי המילואים מהבית השלכות מרחיקות לכת על התא המשפחתי. המשמעות של גיוסם היא ביטול חלוקת התפקידים השגרתית בכל בית. מעבר למציאות בה אנו, הנשים, אחראיות לבדנו לתפעול משק הבית ולגידול הילדים, אנו נדרשות במקביל להמשיך כרגיל בתעסוקה שלנו כעצמאיות או כשכירות. בפועל, מדובר בהתגייסות של כל המשפחה לצו 8.

במצגת נתנו כל מיני דוגמאות מהתכתבויות שעולות בפורומים השונים שאנחנו נמצאים, יש לנו קבוצת וואטסאפ, יש פייסבוק של נשים. צר לי שאנחנו לא יכולות להדגים, אבל אני אתן דוגמאות. באמת יש מצוקה מאוד גדולה.

(הצגת מצגת)

פה נתנו קצת דוגמאות ממה שקורה, ובעצם הדוגמאות האלה זה מה שגרם לנו לפתוח את הפורום ולהתחיל.

אני רואה מרחוק. "נראה לי שאני בדיכאון".

"חשבתי שזה תלוי מצב אבל זה לא חולף וגם המצב לא. כמה לילות הגוף שלי יכול להירדם עם בירה ובכי? יש לכם המלצות לטיפול טלפוני? זום?".

"האמת שהחרדה המטורפת הפכה לאדישות, לא מרגישה כבר כלום, אולי כעס".

"מזדהה עם כל פוסט פה. מרגישה שקופה, רק על החיילים מדברים, רק להם דואגים, מה איתנו? לבד, כולם נעלמו, כולם בשגרה שלהם".

זה מגוון.

אלו מילים מאוד קשות של נשים שמציגות שהן נמצאות באמת לצד הדאגה המתמדת גם במצב רוח מאוד ירוד. אמנם אני אקח את זה מהסקר שעשו נשות משרתי הקבע, הן ציינו שם שאני יכולה להגיד ש-30% מהנשים העלו צורך בתמיכה נפשית, שגם בהמשך תפרטי יותר.

אני אמשיך לנתונים שאספנו מסקר שערכנו במסגרת סקר שערכנו ביחד עם מאגר מוחות, בסקר ניתן לראות ש-72% הפחיתו משעות העבודה על חשבונן. 64% ניצלו ימי חופשה או מחלה על חשבונן. 91% מהעצמאיות דיווחו כי חלה ירידה בהיקף ההכנסות שלהן ביחס לממוצע של 2023.

אני רוצה רגע להתעכב על הסיפור של ניצול ימי חופשה שגם צריך להזכיר למרות התיקונים שעשינו במתווה. בסוף, אנחנו היינו לקראת סוף שנה ולנשים לא היו כבר ימי חופשה. נמצאים פה נציגי האוצר. מי נמצאת כאן? עדי, את נציגה של עלי בינג, זה בעצם אגף ביטחון?

אגף ביטחון, אבל אנחנו עובדים עכשיו בשיתוף פעולה עם צוות התעסוקה תחת כפיר.

נכון, אבל אני אומרת את זה ואמרתי את זה גם לבינג, שיש לי הערכה אליו, שאגף ביטחון יהיה בוועדה הזאת. הוועדה הזאת סופר חשובה ואתם תהיו פה באופן קבוע, במיוחד היום כשאתם מגבשים את הכול.

זה בדיוק מה שאנחנו עובדים עליו.

בסדר, אני אתן לך בהמשך לדבר. בבקשה.

אני אמשיך לעוד נתונים מתוך הסקר. 79% העידו על שינוי לרעה במצבם הנפשי של הילדים בעקבות היציאה למילואים. 93% הרגישו שהדברים קשים להם מידי, והן אינן מסוגלות עוד להמשיך להתמודד עם המצב.

בעצם אנחנו רואות פגיעה בשלושה תחומים עיקריים. פגיעה כלכלית, פגיעה תעסוקתית ופגיעה נפשית. אני כן אגיד שעל הפגיעה הנפשית, לפני שנמשיך הלאה, אנחנו חושבות שיש לכנס דיון ייעודי בוועדה בנושא המניעים הרגשיים שלא נותנים להם היום את הדעת על זה. וחשוב, כי הילדים פה לא רגילים שאין אבא בתמונה. ילדים שבאו ובהתחלה שאלו מתי אבא חוזר? העדויות אומרות שהם כבר לא שואלים. הילדים כבר לא שואלים איפה אבא כבר אחרי כל כך הרבה ימים.

צריך לחבק ולתת גם לאישה שלא רגילה להיות לבד וגם לילדים, כשלרוב מדובר בילדים קטנים, כי נשות המילואימניקים הרוב הגדול הם בני 30-40, זה טווח הגילאים שלנו, זה אומר שהילדים הם ילדים קטנים עד גיל 14, זה הממוצע.

מכאן נמשיך לעו"ד שבות רענן, שתרחיב בנושא של העסקה.

שאני מקווה שהיא בסדר, היא נמצאת בזום. הבנתי שהיא הייתה בדרכה לכאן והייתה תאונה – תאונה על כביש 6, לא שלה – אז אני מקווה שהיא בסדר. עו"ד רענן שבות?

קודם כול שלום לכולם, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. חשוב לי לציין שבפורום יש מעל 3,000 נשות מילואימניקים, ואני גם אגיד נשות כי הרוב המוחלט הן נשים.

ושוב כן נחדד שכל מה שנשיג אנחנו משיגים גם לגברים.

ברור, גם לכולם. כן חשוב לי להגיד שאנחנו מהוות רק 1% מהאוכלוסייה, 100,000 משפחות שנמצאות בעומס הזה כרגע. גם אני מה-7 באוקטובר מגייסת עם ארבעה ילדים מתחת לגיל שמונה, עם איש לוחם, רגרסיות אצל הילדים, תפעול אינסופי של הבית לבד. חצי המשרה הנוספת שהייתי צריכה להתחיל אחרי החגים וזה נדחה עד הניצחון בעזרת השם – שאנחנו עוד לא יודעים מתי הוא יקרה.

לכולנו קצת נגמר האוויר, והתחושה היא כרגע שהפכנו להיות קצת שקופות. בהתחלה הייתה התגייסות כללית של כל עם ישראל, לכל צורך, וגם אנחנו ועכשיו נכנסנו למעין שגרה. ואחד המקומות הכואבים שמרגישים את זה מעבר לקשיים הרגשיים וזה שעוד ידובר בהם, זה המקום התעסוקתי.

אני הצטרפתי לפורום כחברה מן המניין ובגלל שאני עורכת דין אז באתי לעזרת חבר, עניתי לכמה בנות, עזרתי להן באופן פרטני.

לעזרת חברה.

לעזרת חברה. הייתי בטוחה שמדובר בכמה עשבים שוטים. כלומר, בכמה מעסיקים שהתבלבלו, שכחו איפה אנחנו נמצאים ולא הצליחו להיות גמישים, ולא הצליחו להסתכל על התמונה הגדולה, ולהבין שהאישה הזאת שלחה את האיש שלה להילחם כדי שכולנו נוכל לחיות פה יום אחד נורמלי.

אז התחלתי לטפל וזה הפך להיות צונאמי של פניות, אז ביקשנו עזרה ועוד עורכי דין התגייסו ומתנדבים ויש המון פניות בנושאים האלה. אני יכולה להגיד ש-40% מהפניות הם בנושאים של איום על התעסוקה או הוצאה לחל"ת או שימוע לפני פיטורין. יש מקרים שגם הצלחנו למנוע, בין היתר בזכות התיקון לחוק שתכף נדבר בו שצריך להאריך אותו, על איסור פיטורי אשת מילואימניק.

אבל יש פה מגמה שהולכת ומתרחבת. אני יכולה להגיד לכם שלפי קצב הפניות היא הולכת ומתעצמת. עולם המעסיקים איבד את הסבלנות, הוא רוצה להיכנס לשגרה, והוא לא מבין את זה שאצלנו השגרה היא מלחמה, כי הבית שלנו בחזית. צריך להבין את זה. כי המדינה מנסה להמשיך, וחשוב לדחוף את הכלכלה, אבל כל אחת שמחזיקה בית שהאיש שלה לוחם, בעצם מחזיקה גם את החזית התעסוקתית, גם את החזית הביתית, גם רוצה לתמוך באיש שלה כי בסוף אנחנו רוצים להיות חזקים בעורף ולנצח ביחד, ובשביל זה המדינה וכל מי שכאן, ומהבית הזה צריכה לצאת אמירה ברורה גם ערכית וגם פרקטית שהבתים שלנו לא נשארים לבד.

נכון ולראות שגם מנגנוני הפיקוח, ונמצאת איתנו מרים, נמצאת איתנו כאן? מי נציג משרד הכלכלה? הנציבות נמצאת איתנו כאן? נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה? לא, הם לא פה. סיוון אזולאי?

צריך לשמוע אותה, לראות איזה סנקציות מטילים עליהם.

סיוון אזולאי, כתוב לי עורכת דין איילת גלילי. אני כבר אומרת לך, תכיני את עצמכם, אתם בסוף הגוף שצריכים להוכיח את הנחיצות שלכם. אם לא בשעה הזאת אני לא יודעת מתי. באופן חד וחלק.

אני שומעת את עורכת דין שבות רענן. לא יהיה מצב שאנחנו, מצד אחד כמחוקקים נביא את ההגנות הנדרשות, ועוד מעט אני גם ארצה לדעת אם יש פה נציג של משרד העבודה, דבי, היועצת המשפטית, תודה. אני יודעת שעשיתם כמה מהלכים כדי לעשות הגנה, אם נצטרך נעשה עוד. אבל בסוף, האכיפה היא לא פחות חשובה, ויש לכם כלים, להבדיל מרשויות ונציבויות אחרות. כן, עורכת דין שבות.

תודה רב, זה באמת סופר קריטי האכיפה עצמה. אני רק אמשיך. באמת אנחנו צריכות להבין שאם אנחנו חלק מהמערכה אנחנו לא לבד והבית הזה מגויס גם ברמת התקציבים, גם ברמת החקיקה, וגם ברמה הערכית של ההאמירה הנורמטיבית החשובה.

אני אדלג קצת על הנתונים של פניות, כי אני בטוחה שזמנכם קצר. אני רק אגיד שמתוך ה-40% של הפגיעות בתעסוקה, ועוד 20% של נשים שהמשכורת שלהן ירדה כמעט בשליש בגלל השעות שהן היו צריכות פשוט לא לתת אותן כי הן צריכות גם לפזר, גם לאסוף, גם מחלות, גם לתקן את הרכב שהיא אף פעם לא התעסקה בזה אבל היא עכשיו צריכה לתקן וזה 1,001 דברים, אז גם הירידה הזאת בשכר היא מאוד משמעותית.

כמה ירידה בשכר? שליש?

עד לשליש, כלומר 2,000-3,000 שקלים.

אנחנו נבדוק עם סא"ל אבישג כמה נשים הגישו בעניין זה כדי לדעת שהם מביאים את הפיצוי והשיפוי של אובדן ההכנסה. מה גם ביקשנו תיקון שאמרו עד 10,000 שקלים זה אמור להיות 10,000 חודשי. שלא לדבר על עצמאיות, אנחנו עוד צריכים לראות איך אנחנו מטפלים בעניין הזה ולא טיפלנו בנושא הזה, זה לתשומת לב נציגת האוצר.

אנחנו תכף נרחיב על עצמאיות. אני אגיד שזה הגיע עד למקרים שיצרנו קשר עם עמותה שמחלקת סלי מזון ששלחה למשפחות מילואים 15% מהפניות.

לא יאומן.

מי ששומע את זה אוזניו צריכות - - - לא יכול להיות.

15% מהפניות זה של נשים?

מהפניות שמגיעות אליי, של נשים שאמרו אין לי, אנחנו בחוסר ביטחון תזונתי.

ממש השפלה.

זו הכותרת של הפניה הזאת. וזה צריך להרעיד פה את אמות הסיפים. לא יכול להיות ששניהם עבדו, וכשהאיש נדרש להילחם הם מגיעים למצב הזה. זה באמת דורש פה ניעור רציני וצעדים מידיים. זה לא יכול לקחת הרבה זמן, צריך לרתום את כולם ולתקן. עכשיו, מבחינת תיקוני החקיקה שנדרשים בתחום התעסוקה - - -

אנחנו נגיע לזה. אנחנו נעצור אותך בעניין של תיקוני החקיקה. נמצאת איתנו כאן היועצת המשפטית של משרד העבודה, היא כאן איתנו לאורך הדיון ואנחנו נצא מפה עם תוכנית עבודה, שיהיה פה ברור. אנחנו לא עושים את הדיון כדי לחבק אחת את השנייה. זה חשוב לחבק אחת את השנייה, אנחנו עושות את זה. אנחנו יוצאים מפה עם תוכנית עבודה, כל נציגי הממשלה כדאי מאוד שיפנימו את זה. סא"ל אבישג, אני מבינה שאת צריכה באיזשהו שלב לרדת מהזום. את איתנו?

אני אתכם, רק עכשיו נתנו לי את רשות הדיבור.

שלום, טוב לנו לראות אותך שוב פעם, למרות שלא הטמעתם את התיקונים שביקשנו.

אני רוצה להגיד שהטמענו את התיקונים שביקשתם.

זה לא פורסם.

באופן אישי אני הטמעתי את זה.

זה לא פורסם.

מחקנו קודם כול את הסעיף מכל מקום שלא צריך להיות בו על הצגת הקושי הכלכלי, את זה מחקנו.

מצוין. אני רק אסביר. אז ניסו להציג שהשיפוי והפיצוי זה רק למי שיש קושי כלכלי. אמרנו לא, אין פה אפליה, זה לא משנה אם יש אובדן, כל אחד שאיבד כתוצאה מהמילואים יקבל. הלאה.

הדבר השני, פיצוי מקסימלי עד 10,000 בחודש ביקשת להוסיף, הוספנו בחודש.

כל הכבוד. רגע, אני אסביר. בעצם בחוזר שאנחנו הכנסנו בתיקון, אמרו שיהיה פיצוי של עד 10,000, ואמרנו 10,000 מה? אנחנו רוצים 10,000 חודשי, לא לכל התקופה. והם הכניסו את התיקון הזה שזה משמעותי באלפי ועשרות אלפי שקלים. הלאה.

וביקשת שנוסיף עוד החרגה שם. אז הוספנו בהמשך לסעיף, ככל שיידרש פיצוי גבוה מכך, יידון בוועדת חריגים. זאת אומרת שיש אפשרות.

זה בשביל העצמאיות.

כן.

עכשיו אני אומרת לך אבישג, צריך לשבת ולדון בהחלט שוב פעם לנושא העצמאיות. תזכרו שגם אין להם אפשרות הרבה פעמים לחתום בביטוח לאומי. הסיפור של העצמאיות נכנס למקום מאוד מאוד מורכב ובעייתי, ואתם תתנו לזה את המענה. ראיתי אתמול שמומש מתוך ה-80 מיליון פלוס ההבטחה שהצלחתי להוציא לכם מהאוצר, מומש רק 18 מיליון? אני טועה?

נכון לבוקר 21 מיליון. זה פחות או יותר המספרים.

אל תעשו הנחות לאוצר. בסוף אנחנו כולנו משלמים את הקופה של האוצר. אני יודעת שאתם עושים פרסומים, אבל אני אומרת לך יש עצמאיות שקורסות. יש נשים שקורסות.

אני רוצה ברשותך להגיד מספר דברים קצר. אחד, לעולמות אובדן ההכנסה של בן או בת הזוג, כרגע פנו 2,782.

רגע נתעכב על זה. עוד פעם?

2,782 דרישות.

שזה בנות זוג על אובדן הכנסה?

על אובדן הכנסה. 628 אושרו מיידית. שזה על סך 3.5 מיליון שקלים ששולם להם. יש עוד 600 שנמצאים בטיפול השלמת מסמכים מול הפרט, לא העבירו את התלושים, אם זה עצמאי לא העבירו את מה שצריכים להעביר מרואה חשבון.

מה עושים אם אין להם זמן להגיע לרואה חשבון?

מה הכוונה? הכול דיגיטלי.

אני אומרת כזה דבר, לדעתי את ה-600 תגידו להם למה הם מתעכבים, תנסו להבין ותנסו לקצר להן. אני אומרת לך אמיתי, אם הן לא מצליחות להגיע לרואה החשבון, או לא מצליחות להשיג את המסמכים, יש דברים שאתם יכולים אולי בתצהיר לפתור אותם.

תראי, בסופו של דבר בעצמאי אתה חייב להראות איזשהו ירידה. אני חייבת איזשהו מסמך גם קודם, לא חייבי מייד, אבל אני חייבת איזשהו מסמך. ברגע שאין לי אותו אני לא יכולה לשלם. את יודעת, בסוף זה כספי ציבור.

אבל אולי מקוונן?

הכל מקוונן. אנחנו לא מבקשים מסמך חתום מקורי, לא כלום. אנחנו מבקשים אפילו צילום. היא תוציא את זה אפילו מתוך התכתבות עם יועץ המס או רואה החשבון שלה.

את יודעת שאין הרבה טופסולוגיה?

אנחנו לא בדיני ראיות פה, אנחנו ממש לוקחים את המעט שבמעט.

אוקיי, 600 אמרנו שעדיין בתהליכי השלמת מסמכים. מה עוד?

אוקיי, יש לנו 764 שטרם טיפלנו בהם. אנחנו בתהליך איתם. עוד לא התחלנו לבחון את הבקשות, זה לוקח זמן על אף שאנחנו עם המון נותני שירות שם.

כמה זמן המתנה?

זה יכול לקחת בין שלושה ימי עסקים לשלושה שבועות.

זאת אומרת הכסף נכנס אחרי שלושה שבועות?

הכסף יכול להיכנס גם אחרי חמישה ימים. בכל יום חמישי יש יום הזרמת כספים.

בסדר, אם את אומרת לי שטווח הטיפול זה עד גג שלושה שבועות, כל עוד הצד של הפונה, זה בסדר גמור בעיניי.

כן אבל הם עושים את זה דרך הבעל. הבן שלי 70 ימים שם.

לא דרך הבעל.

הם עושים את זה דרך הבעל.

כן, כן. הבעל מקבל לטלפון הנייד.

ההודעות זה דרך הבעלים, זה נכון.

צריך לשנות את זה.

שנמצאים בתוך עזה.

הבן שלי שם 70 ימים.

הגשת הבקשה הנכונה לא חייבת להיות רק של הבעל. דיברנו על זה, אז ביקשנו גם שתמצאו דרך. אמרו לנו בצבא, ובצדק, לנו יש ממשק עם חיילים. אנחנו לא יודעים לפנות לנשים, אין לנו טלפונים מעודכנים, לא בטוח שבכלל מותר לנו. אנחנו לא יודעים באיזה תהליך הם עם בני הזוג או בנות הזוג שלהם. אני חושבת, באמת גם מבדיקה שעשיתי, הוגן שישלחו לבעלים. אבל צודקת ואומרת פה קטי, מה עם אלו שמתחילת המלחמה בתוך עזה?

אין להם פלאפונים, הם לא עם הפלאפונים בכלל.

רגע תנו לי להגיד, קודם כול לא כל הצבא בתוך עזה, זה אחד. אני לא אנקוב פה בזה.

למה את לא עושה דיפרנציאציה? גברתי יושבת-הראש, יש לוחמים ויש תומכי לחימה.

לא לא, אנחנו לא שם ואני מבטיחה עליזה שאת תדברי. אנחנו לא שם. מבחינתי כל החיילים תומכי לחימה, לוחמים, מבחינתי כולם יקבלו את הסיוע.

את צודקת אבל מבחינת הגישה וההנגשה.

כן אבל אני מוכנה בשביל אותו חייל אחד, אחד, להיות פה בוועדה, לעזוב את הוועדה שנמצאת שם ולדבר על האחד הזה שאין לו כרגע פלאפון, והוא לא יכול להעביר לאשתו והוא קורס, והיא קורסת גם.

אין בעיה, בשביל זה תנו לי רגע להסביר.

כולנו מבינים מה אנחנו רוצים.

מה קרה? אפשר לפרסם. יש דרכים לפרסם.

טוב, בבקשה אבישג.

אפשר להתייחס?

כן.

אני אגיד מספר דברים, קצר, ולא הצלחתי להגיד אותם.

שתדעי לך אני בפעם שעברה אמרתי לך לבוא פיזית לוועדה, היה לך הרבה יותר קל איתנו פיזית.

תמיד זה יוצא כשיש עוד לו"זים, מה אני יכולה לעשות? בקיצור, מה שרציתי לומר זה ככה. קודם כול אנחנו ערים לזה שיש אנשים שם בלי פלאפונים, אנחנו מחוברים למשרתים שלנו ואנחנו מבינים את זה.

עשינו כמה דברים בשביל להעביר את המידע. אחד, אנחנו גם נמצאים בקבוצות האלה. אני באופן אישי בדרך היום לעבודה או לצבא דיברתי עם מנהלת הקבוצה. אני כל הזמן בקשר ישיר איתם. אז אחד, אנחנו נמצאים בקבוצות האלה ונותנים מענה. יצרנו כל יום זום פתוח לנשות משרתי המילואים, עלו בזום האחרון מעל 400 נשים.

יש לי רעיון בשבילך, רגע. האמיני לי פיקוד העורף, אני מוכנה לדבר עם האלוף. כמו שיודעים לתת את הנהלים להתגוננות, אני מצפה מכם שתשלחו דרך היוהל"מית, תשבו באולפנים. ואם יגידו לך לא אני אתקשר לעורכים ולמו"לים אם צריך אנחנו יודעות לעשות את זה. אני מבקשת שתצאו לסוג של מבצע של הנגשה בתוך האולפנים.

אבל רגע אני לא חושבת שזה נופל רק בהנגשה.

אבישג, החוכמה אינה נמצאת רק בידייך.

חד משמעית, לא אמרתי.

בסוף אני חושבת שזה יכבד גם אותכם אם תשבו פה.

אבל רגע, תנו לי להשלים, זה דקה, בסוף אני אקבל הכול. גם כל מה שהיה כאן אני באמת הולכת ועושה את הדברים אני לא משחקת עם זה.

טוב בבקשה.

אני רק אומרת שאנחנו פתחנו עמדות שטח, בכל מקום שיש ריענון שבני או בנות הזוג יוצאים לשטח לריענון אנחנו נמצאים שם. אני נמצאת שם עם עמדת ביטוח לאומי, עם עמדת קרן הסיוע. אני מגישה לו את הבקשות, אני לא מחכה שהוא יחזור הביתה בכלל. אני מגישה לו את הבקשות בשטח ביום וחצי שהם בהתרעננות. אלו צוותים שקורים בתוך השטח.

על הדבר הזה הפצנו את זה בכל מקום אפשרי. באתר צה"ל שפתוח לכל הציבור, כל אחת שתיכנס לשם תראה את הקרן ואת האפשרות להגיש. בנוסף לזה, אנחנו בתהליך קבלת מידע על בני או בנות הזוג של משרת המילואים, שאני מקווה שהוא ייסגר בימים הקרובים.

מצוין.

ונוכל גם להפיץ להם בדחיפה לפלאפונים שלהם.

מצוין, לבנות הזוג ולבני הזוג.

כן, לבני ובנות הזוג, מה שרשום במשרד הפנים כמובן.

קטי, זו תשובה טובה. אבישג אני רק אגיד לך שאני יודעת שאתם פועלים ועושים, ואנחנו רואים גם מימוש של התקציבים. הייתי רוצה לראות יותר. שוב, אל תעשו הנחות לאוצר בעניין הזה. אבל בסך הכול אני יודעת שאתם באמת נותנים דחיפה מאוד גדולה כדי לסייע. אני רק רוצה לשאול על הסיפור של בנות זוג.

היא אמרה עכשיו, אם תקשיבו לה אז אתם תראו שהם יצאו למבצע עכשיו איסוף של כל הפרטים של בנות ובני הזוג והם הולכים לתת להם בפרטים האלה את כל המידע.

יש מקום אחד שקשה לנו מאוד. אני רוצה לנצל גם להגיד, בכל עולמות הגרושים והגרושות אני אומרת את זה בלב כבד.

זהו, על זה רציתי לשאול אותך. בסוף יש הורה משותף.

אולי אתם גם תצליחו לעזור לנו. אני אומרת בלב כבד, קשה לנו להתנהל עם העולם הזה. אנחנו מכירים את משרת המילואים. אני לא יודעת להעביר כספים לצד של גרוש, גרושה, חלקם גם עם פרק ב', יש פה מורכבות.

כן אבל הילדים נמצאים אצל ההורה המשותף. תזכרו.

לא בכל המקומות. ואני כצבא לא יכולה - - -

אם הוא נמצא בחזית, אז אצל מי?

פנינה, שהם יתנו הצהרה. שחיילי המילואים - - - שיפנה בהצרה, דיברנו על זה כבר.

בדיוק, הצהרה. היא לא, היא רוצה פתרונות. אני אגיד לך משהו, שוב פעם אני אומרת, זה דיון טיפה מורכב. לא נפתור את זה כרגע. אני מבקשת שנתאם איתך פגישה. את תבואי לפה. מי שירצה מחברי הכנסת חברי הוועדה וגם שלא, להיכנס לפגישה הזאת שלא בוועדה, אנחנו נעשה את זה, ננסה למצוא בדרך המלך איך אנחנו מסייעים לאותם חיילים להעביר את הכסף להורה המשותף שהוא נמצא בחזית או משותפת.

פנינה ברשותך, אני פשוט צריך לעבור לוועדה..

יש פה כמה שנרשמו ושהם צריכים.

אני חייב לעבור לוועדת הכספים.

אלי, אתה יודע כמה אהבה יש לי אליך. ועדיין יש פה את לימור.

אני רוצה לפרגן לך, משפט אחד.

אם זה לפרגן אני אתן לך.

באמת אני חייב לזוז.

תבקש מחברתך לימור. לימור את רוצה?

כולם יסכימו.

כולם אוהבים אותך אז הם שותקים.

בוועדה למעמד האישה אנחנו נותנים לך את הזכות.

באמת. אני רוצה לפרגן לך. אני חושב שאת עושה עבודה טובה.

תודה רבה.

וגם הישיבה הזאת, היסודיות שלך, והנחישות שלך היא מאוד חשובה. נשות המילואים הן הגיבורות במלחמה הזאת.

נכון.

אני אמרתי את זה בכל הוועדות. חיילי המילואים צריכים שקט. ולכן צריך לתת להם את השקט הזה גם הנפשי, וגם הכלכלי. ואמרתי את זה גם בוועדת הכספים, ולכן צריך באמת לתת להם את הסיוע הזה. והנשים הן הגיבורות כי הן מחזיקות את הבית. תודה רבה לכם.

אלי, אתה נכנסת טיפת באיחור. אני אגיד לך שהפגיעה היא כל כך גדולה, ש-15% מהפונות לנשות הפורום המילואים מקבלות סל מזון מעמותות.

זה לא יאומן.

זה לא יאומן. זה דבר שאסור שיקרה.

זה הזיה.

אני צריך לרוץ לוועדה.

מה אני אעשה, אלי, אני למדתי את הפוליטיקה.

אני אתחיל בפירגון - - -

לא, די נו, בגלל שאני אתיופית וקשה לי להסמיק? זה מה שאתם עושים. אבישג את לא הולכת לשום מקום. את איתנו. אני רוצה להעביר.

אלי לפני שתלך. יושבת-ראש הוועדה אני רוצה להגיד משהו בפני אלי לפני שהוא הולך. אני מדברת פה, אני מורן ואני מדברת בשם נשות אנשי הקבע.

אני אתן לך, מורן.

חשוב לי להגיד.

את רוצה להגיד לו ספציפית?

ספציפית לו. שההכרה שמגיעה לנשות משרתי המילואים מגיעה גם לנו.

נכון. בגלל זה היה חשוב לי אתמול, פניתן אליי.

ההפרדה הזאת פוגעת בנו.

השיח צריך להיות של המשרתים. זה לא צריך להיות קבע או מילואים.

יקרות, אתמול פניתן אליי, אני אמרתי שאני אשמע ואפילו אקדיש לזה נדבך. אני אשאיר לזה זמן כדי שאני אשמע אתכן.

אנחנו יודעים ואחנו מודות לך. רק היה לי חשוב להגיד את זה לאלי שאמר את זה ככה בצורה כל כך ברורה שגם אנחנו פה.

טוב, תודה. אני הולכת לפי הרשימה. לימור סון הר מלך, בבקשה.

גברתי יושבת-הראש, קודם כול אני רוצה להודות לך ובאמת אני עוקבת אחריך מתחילת המלחמה הזאת. את מנהלת מלחמה על אותן נשים, ובאמת כל המילים הטובות ואת לא מתפשרת, ולא עושה לאף אחד הנחות, וממש ראוי להיאמר פה, מעורר השראה המאבק שלך עבורן.

תודה רבה.

באמת פה דיברו על טרמינולוגיה, נשות הקבע ונשות המילואים. אנחנו מבחינתנו זה נשות המשרתים, וכולם רשאיות וזכאיות וראויות לקבל את התנאים. אני רציתי להתייחס לשתי נקודות שהיה חשוב לי לתת עליהן דגש, כי ראיתי שהן גם לא מופיעות בפורום נשות המילואים, אז היה חסר לי מאוד.

רק מילה אחת אני אומר, שאת הצפת את הנושא גם של הנשים שילדו, של חופשת הלידה, וגם נמצאת פה עדי. עדי, תקשיבי למה שהיא אומרת כי אנחנו לא נוותר על הסיפור של חופשת הלידה של נשים אחרי לידה.

תנסו לחשוב על המציאות הזאת של נשים שילדו עכשיו מתמודדות גם עם ההשלכות הנפשיות של לידה, וגם עם הלחץ שהן צריכות עכשיו לחזור לעבודה, וגם עם המציאות הזאת שהבעל שלהן נמצא רחוק ומה קורה עם התינוק? זו מציאות שהיא בלתי אפשרית. ולכן אני אומרת, יש הסכמה מקצה לקצה. הדבר הזה צריך להיות מתוקן. הארכת חופשת לידה בתשלום עבור אותן נשים ולצערי הרב אני לא ראיתי את זה, אולי פספסתי אבל לא ראיתי את זה.

לא, זה לא בפנים.

גם בדרישות אני לא ראיתי הארכת חופשת לידה.

לא, הם התייחסו לזה. זה חייב.

עברתי על הדברים שלהם, זה לא הופיע. אני אשמח לראות כי עברתי ממש, קראתי בעיון.

נמרקר לך.

אז אני אשמח מאוד לראות את הדבר הזה. זה לא מופיע.

זה לא מספיק בולט. בעניין הזה היא צודקת. זה נושא שלימור דיברה עליו לא אחת עם הרבה מאוד חברי כנסת כאן והרימה את הכפפה בנושא הזה.

דרך אגב, גם מבחינת האוצר העלויות לא כל כך גדולות. אנחנו מדברים על 3,466 נשים כאלו. זה המידע שביטוח לאומי העביר לנו.

מתוכן 1,700 נשים ילדו בתוך הלחימה.

נכון.

זה מטורף.

כן, אני פשוט הולכת לטפל אחת-אחת במענה שלנו אליהם.

רגע אל תגידי את זה עכשיו לפני שהאוצר נתנו לנו תשובה.

אתמול הייתי בניחום אבלים אצל החייל שי פיזם, שאשתו ילדה תינוקת בת שלושה שבועות והמחשבה שהיא תצטרך.

לגדל, זה קשה.

באמת, אני חושבת שכולם מבינים כמה הנושא הזה הוא קריטי. נושא נוסף שרציתי להתייחס אליו, אתמול היה לנו דיון בוועדת חינוך על הנושא שהיה יותר על התנאים של המילואימניקים, אבל אני חושבת שלא נתנו מענה מספק, אבל יושבת פה יושבת-ראש אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה והיא דיברה על חוסר מענה לנשות המגייסים, לנשים האלה שמתמודדות עם המציאות.

למגויסים בעצמם לא מוכנים. למילואימניקים עצמם לא מוכנים לדחות. גם לנשים וגם הם. זה בושה כפולה.

לימור, תודה. אין לנו זמן, תזכרו שב-11:00 יש מליאה.

זה הנושא באמת. אני אגע בנושא של ההתמחות, זה כן הופיע, אבל אני מחושבת שצריך לשים על זה דגש. נשים בתחום האקדמי צריכות לקבל הקלות, צריך להתייחס לדבר הזה. אי אפשר שנשות מגויסים יצטרכו לתת את אותם הספקים, את אותן יכולות, את אותן התמחויות שהן נותנות בזמן שגרה.

הדבר האחרון, הקמת מערך לנושא הנפשי אני חושבת שעוד ידובר פה בהרחבה. לתת מענה לילדים, לתת מענה לנשים שמתמודדות. אנחנו מכירים את המצוקה, יש פה מצוקה על גבי מצוקה, ויש פה כל כך הרבה בסדרי גודל שבאמת מאוד-מאוד קשה. והקמת מערך תומך במשרד הביטחון שיהיה כתובת ויהיה מענה להכיר מה הזכויות שלהם? לייצר את התיווך הזה. תודה רבה.

תודה רבה לך. חבר הכנסת קרויזר בבקשה.

תודה רבה. אז קודם כול אני משתתף כמובן ומצטרף לפירגונים גם על הדיונים האלה. יחשבו שאני משוחד.

מה, מטי קשה לך?

היא רוצה שאני אמשיך לפרגן לך עוד, אבל נראה לי שיש פה דברים יותר חשובים לשמוע הדיון הזה, חברת הכנסת פנינה.

אמרתי לו שכל הכבוד, גברתי יושבת-הראש.

לא, מגיע לה, זה גם לא הדיון הראשון בנושא הזה ואת מכירה אותו.

לא, קטונו, תאמינו לי. כל כך קטונו אז באמת - - -

איזו אהבה יש בקואליציה, זה משהו מדהים.

מתחילים לקנא ביש עתיד. אני אדבר בקצרה, אני גם צריך לצאת לדוח מבקר המדינה בוועדת כספים. אני חושב שהגיע הזמן, אחרי 75 שנות קיום ומלחמות רבות, שיפסיק להתנהל מאבק פעם אחת מול משרד החינוך בנושא סטודנטיות ובנות זוג של סטודנטים או סטודנטים שמשרתים, או מול הרווחה ובכל פעם יש מאבק מול משרד אחר. הגיע הזמן, ואני חושב שאת גברתי אולי תובילי את זה כמו שאת יודעת להוביל פרויקטים, מנהלת, שתטפל במשרתי מדינת ישראל. אלו נשות הקבע, אלו אנשי הקבע, אלו משרתי המילואים, שיהיה דבר מאוד מוסדר.

ביניהם גם נשות המילואים.

בוודאי גם נשות המילואים. אני מדבר על המעגל הכולל.

אתה מדבר על מנהלת?

מנהלת שתנהל את האירוע הזה, כי כשגבר יוצא למילואים, יש לו אישה בבית וכשהיא יוצאת למילואים יש לה גבר שצריך לנהל את הבית. אם זה בנושאים של הבית עם הצהרונים והגנים.

אבל משרד הביטחון צריך לעשות את זה. אני אגיד לך משהו. הקושי האמיתי שאנחנו מפריטים הכול, וכל דבר מביאים יש שר, מביאים פרויקטור.

יפה אז הגיע הזמן שאנחנו בחקיקה שלנו נאלץ ונכופף את הממשלה לקחת אחריות שיהיה גוף אחד וזה לא משנה.

בתוך משרד הביטחון.

בתוך משרד הביטחון, אם זה מול הרשויות ואם זה עצמאים, ואם זה בהשכלה, כי דיברנו אתמול גם בוועדת החינוך המשולבת עם נגב גליל על ההטבות לסטודנטים שמשרתים. הגיע הזמן שמישהו אחד יתכלל את כל האירוע הזה וכשיש אירוע ביטחוני – אני מקווה שלא יהיה יותר אירועים כאלה, לצערנו גם השנה הבאה תהיה רוויה בימי מילואים וכך גם הלאה לפי התחזית של צהל – הגיע הזמן שמישהו ינהל את האירוע הזה מתחילתו ועד סופו על כל ההשלכות שלו כולל על הלומי הקרב ונשות הלומי הקרב, אלו מעגלים רחבים, גדולים, שהגיע הזמן שיהיה לו כתובת אחת שתנהל אותו מתחילתו ועד סופו.

זו נקודה מאוד מעניינת מה שאתה מעלה. צריך לשבת לבחון את זה, ואם אנחנו נצטרך לעשות פה קואליציה בין אופוזיציה לקואליציה לטובת העניין הזה.

יש פה.

ויש פה, מתחילת המלחמה יש עבודה משותפת שהיא אדירה והיא גם משיגה תוצאות. אז אם צריך לעשות את זה אנחנו נעשה את זה. אני לא חושבת שצריך להמציא את הגלגל כמו שהם צריכים לתת לזה קשב נכון ולא וולונטרי כזה ועל הדרך ולעשות טובה.

אנחנו כל פעם מחדש.

אלא באמת מה שנקרא מנהלת בתוך משרד הביטחון שהיא יודעת לעסוק בדבר הזה.

נכון, נחוקק אותה שתכופף את המערכת.

נכון.

זה הכוח שלנו פה כמחוקקים.

נכון, ולבקש אולי פגישה עם משרד הביטחון לעניין הזה.

תודה.

תודה רבה. אני אומרת לחברי הכנסת לקצר כי יש לנו 50 דקות ואני רוצה להשאיר את זה להכול. מטי הרכבי בבקשה ואחר כך קטי שטרית, חברות הכנסת.

תודה רבה גברתי יושבת-הראש ותודה על הדיון. ממה שדיברו עד עכשיו, יש את הטיפול המיידי כאן ועכשיו, ויש את המחשבה טיפה קדימה, גם ליום שאחרי וגם בטווח הביניים. בישיר, במיידי, כמובן פיצוי כלכלי, כולל. העצמאים שהם 50% מאותם 100,000, כ-20,000 אנשים שהם עצמאיים, רגע צריך לדעת ולהבין את העניין הזה.

במיידית, הנושא של הזכויות והגנה במקום העבודה, אני מציעה לגברתי, אולי ברמה אופרטיבית, לברר כמה כוח אדם יש בעניין אכיפת זכויות נשים בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שנמצא במשרד הכלכלה?

שהם נמצאים איתנו, אנחנו גם נגיע אליהם.

לברר מה מצבת כוח האדם, ובמידת הצורך לדרוש שב-2024 יהיה תגבור לזה.

של הנציבות?

בנציבות. כדי שיטפלו בכל הסוגיות של התעמרות במקומות עבודה. בסוף מישהו צריך שיהיה גוף שמתלונן ומישהו שאוכף את זה מול מקומות העבודה. אולי לוודא מה מצבת כוח האדם בנציבות של שוויון הזדמנויות ומתוך זה לגזור, אולי, דרישה לשנת 2024 בכדי לעבות את המענים.

אוקיי.

כמובן שבטווח הבינוני, גם במיידי וגם בטווח הארוך, הסוגיות של כל המערכים העוטפים, אם זה הסוגיות הנפשיות, כל מה שקשור ליום שאחרי. הלווי של היום שאחרי, כי זה הולך להיות עם הרבה מאוד אדוות מורכבות. אני קוראת גם את הנושא שעלה כבר בדיון קודם. הנושא של המתמחים והמתמחות, של ה-26 שעות של הרופאות.

נכון. של מרשם, נמצאים איתנו כאן.

אני אדבר על זה.

אז רק לא לשכוח את הסוגייה הזאת. וגם את הנושא של ההורות המשותפת וגרושים, למרות המורכבות במענים, זה אצלם אפילו עוד יותר מסובך.

נכון. אבישג את איתנו נכון?

אני איתכם.

אז גם ביקשתי, היו שני נושאים מורכבים שעל אחד מהם אני גם דיברתי עם האוצר ואמרו שזה לגמרי נתון לשיקול דעתכם. אחד זה הנושא של הגרושים.

של הורות משותפת.

והשני היה באמת הנושא של המתמחות. כי אתם כתבתם בנוסח רק מקצועות? הנוסח היה של מקצועות? אבישג תעזרי לי.

של עובדים חיוניים.

לא עובדים חיוניים.

קראנו לזה מאמץ מלחמתי.

משהו שהופקע. ואמרתי לכם שלא על כולם הכריזו על מצב חירום, ועדיין אנחנו יודעים שהם חלק מהמערך שמסייע בבתי חולים וביקשתי שתעלי ל-6,000 את הפיצוי של הסיוע בבייביסיטר והוצאות כלליות.

אז שמנו שם גם פיצוי מקסימלי של 10,000 לתקופה.

לא, זה אובדן הכנסה.

גם לבני הזוג מאמץ מלחמתי שמנו 10,000 ככלל.

מה? תפרטי.

קראנו לזה ככל ושני בני הזוג משרתים במילואים או בכוחות ביטחון או בריתוק משקי. ואת ביקשת את המילה ריתוק משקי.

לא ריתוק משקי, נכון, לשנות את זה.

רגע אבל את זה לא הצלחנו. זה הדבר היחיד שלא הצלחנו.

אז תכניסי, אז אל תשימי. ריתוק משקי, פסיק, או חלק מהמאמץ בגופים חיוניים.

עובדים חיוניים.

Whatever אל תורידי ריתוק משקי, תוסיפי.

אני אצטרך להעביר את זה.

רגע, ואז את אומרת שם פיצוי עד 10,000 שקלים בחודש. ואז לפחות אותן אימהות, למשל כמו מרשם של הרופאות המתמחות שעובדות 26 שעות והבעל בעזה. מה מצפים? שהילדים האלה מה?

יגדלו את עצמם.

לא, שתבוא העובדת הסוציאלית ותוציא את הילד מהבית על הזנחה?

התשובה של משרד הבריאות היא שזו בעיה שקיימת בכל הסקטורים.

עזבו ממשרד הבריאות, היא תפתור את זה. הרי מה אני רוצה? בסוף אם זה עד 10,000, תבוא אותה אמא, יש אופר, יש בייביסיטר, לא יודעת מה. תתנו את הסיוע הזה. היא תגיש.

רגע, קודם כול אני כבר אומרת, שבכל מקום שיש כזה מקרה יכולים להגיש אותו כוועדת חריגים שמתקיימת בכל יום רביעי. יש ארבע שעות ועדה.

לא ועדת חריגים, זה לא צריך להיות בוועדת חריגים.

אבל זה לא חריג, אלו החיים שלנו. זה לא חריג.

חוץ מרופאים יש עוד אנשים שהם חיוניים למשק שהם לא רשומים פה.

אבל אין אף אחד חוץ מהם שעובד 26 שעות.

לא, מרשם, זו לא תשובה, סליחה. יש עוד. ולכן אני כן משאירה לכם את שיקול הדעת. את יכולה לקבוע שמקצועות חיוניים שעובדים בשעות לא שגרתיות ולהוסיף שם, אבל כן הם צריכים סיוע.

אבל בגלל שנחנו לא יודעים לתחום את כל המקצועות, ובגלל שעולים כבר דברים חריגים. אפשרנו להכניס את זה תחת סעיף ועדת חריגים. עכשיו, השם ועדת חריגים אולי מקומם, אבל השם ועדת חריגים הוא בשביל שתבינו שיש בכל יום רביעי ועדה שמתכנסת בכל מה שלא נכנסת תחת התקנון. הרבה דברים שלא חשבנו עליהם בכלל.

אז תקריאי לי את הנוסח עוד פעם.

'בני זוג במאמץ מלחמתי, ככל ושני בני הזוג המשרתים במילואים או בכוחות הביטחון או בריתוק משקי'. אני אכניס עובדים חיוניים כתיקון, בסדר?

יפה.

ניתן יהיה לקבוע פיצוי על אובדן הכנסה של קרוב משפחה או אחר.

לא על אובדן הכנסה רק. רגע. שימי לב: 'הוצאות כתוצאה מהטיפול בילדים, הנובע מהיעדרותו של בן/בת הזוג שנקראו לצו 8'.

את זה אני אצטרך לאשר.

כשאת אומרת צו 8 את מוציאה את נשות הקבע מחוץ למשוואה.

נשות הקבע, אנחנו נמצא את הדרך לפתור את הסוגייה. אני אומרת לכן.

למה צריך להחריג אותנו?

אני החרגתי?

אני שואלת.

אנחנו תכף נגיע לזה ואנחנו נקבל ממנה תשובות. אני רוצה שיהיה לכן תשומת לב. אני מבינה שהבעיה היא רוחבית ויש הרבה דברים שאתם נופלים בהם. אנחנו כאן כדי לעזור לכם.

אנחנו יודעות ואנחנו שמחות על זה.

אז דקה, תנו לנו לפתור. האמינו לי שאני יודעת מה אני עושה.

את הסעיף הזה אני אצטרך לאשר אותו.

אין בעיה ,לא אמרנו שלא. גם בפעם הקודמת אמרתי לך, אנחנו סומכים על הכישורים שלך אבישג. אני לא אוהבת ששולחים את הסא"לית לתת לנו תשובות בלי שיש לה סמכות. קלטנו ששלחו לנו מישהי עם סמכות. חברת הכנסת קטי שטרית בבקשה. כתוב לי ככה, אחרי זה חבר הכנסת סימון דוידסון. ונראה לי שאני אעשה הפסקה באמצע וגם אל תדאגי עליזה לביא גם תדבר וגם שרון ניר. רשומות.

טוב, לצערי אני רוצה לפתוח – כפי שאני עושה בדיונים אחרים – בשליחת תנחומים, לנופל החמישי מהעיר שלי, לליאור סיוון קצין בחטיבת הראל, נשוי לליאב שנמצאת בחודש התשיעי להריונה, צריכה ללדת בכל רגע.

אני אספר לך שהם קנו ביישוב גבעות עדן, המקום שאני קניתי את הבית, והם לא הספיקו לעבור לבית. משתתפים בצערם.

לצערנו הרב היום התבשרנו, ואני שולחת תנחומים למשפחה. ומשם במעבר חד אני עוברת לנשות המילואימניקים שליבי איתן גם באופן אישי כי הבן שלי שם, וגם מפני שאני חושבת שזה דבר שהוא מאוד חשוב.

אני מקווה שאבישג עדיין איתנו. אני רוצה לשאול אותה למה לא מבטלים את ההבחנה בין מפקדים לחיילים פשוטים לעניין של התגמול עבור שירות מילואים פעיל מעל ל-60 ימים? כך שגם חיילים שלא מפקדים יוכלו לקבל את זה. אני אשמח לקבל על זה תשובה.

אני רוצה לציין לשבח גם את הצעת החוק של מיכל וולדיגר שהיא מבקשת לעשות תיקון בהצעת חוק עבודת נשים, ששם היא מבקשת להוסיף שעה וחצי לבן הזוג או בת הזוג של המילואימניקים, שאמורה לטפל בילדים בבקרים. זה דבר שחולף לנו ככה, אבל הבוקר המאוד קשה לפזר את הילדים, לדאוג להגיע. יש נשות מילואימניקים שצריכות להתחיל מסע כומתה. מן סוג של נהגת מונית ואין התחשבות. וזה מקומם אותי הנושא הזה של הפיטורים של נשות המילואימניקים. ואני מבקשת מהפורום הנכבד הזה. קודם כול, אני מעריצה שלכם, איך הקמתם פורום בצורה כל כך מהירה, כל הכבוד לכם, ישר כוח גדול, אבל אני מבקשת ממכם, תעשו שיימינג לכל מי שמנסה לפטר. אני אומרת לכם, אתם חייבים לפרסם את זה.

בגלל שיום רביעי היום אנחנו ב-11:00 מסיימות, אז לקצר.

זה לא רק מי שפיטרו אותה, זה גם הוצאה לחל"ת שהפכה להיות פיטורים שקטים. מוציאים לחל"ת כי זה מתאפשר.

זה פשוט כזו בושה לאותו מעסיק. ואבישג תודה על הקילו גלידה מגולדה, קיבלנו את זה דרך הבן שלנו.

איפה? למה אני לא קיבלתי?

זה מהמילואימניקים, אז אשתו הביאה לנו את זה.

הסנדלר הולך יפה. לא קיבלנו שקל עד עכשיו.

היא גם קיבלה זר פרחים ביום שישי לכבוד שבת.

קטי, אנחנו מבקשים ממך לא לקחת לכלה.

לבן שלי, זה לא לי.

קטי אנחנו מבקשים ממך לא לקחת לכלה.

יש לי כלה מדהימה, מקסימה, נהדרת, אני בלחץ והיא מרגיעה אותי.

שהיא מביאה לה הכול הבנתי. תודה לקטי. אני רוצה לשאול אותכם חברי הכנסת. יש לכם זמן? תודה סימון אז בוא לפה תהיה קרוב.

אני ליד עליזה, אני שומר על עליזה.

מצוין, אז שניכם מוזמנים להתקדם. שרון, בבקשה קצר.

גברתי קודם כול אני רוצה להודות לך על זה שאת דוקרת את הנקודות הכל-כך נכונות וכל כך חשובות כעת לעת המלחמה. אני חושבת שמה שהכנסת צריכה לעסוק זה בדיוק בנושאים האלה. איך אנחנו נותנים בסוף את המעטפת לצבא?

אגב כל הדברים המקצועיים במעמד האישה זה בזכותה.

מדהים וחשוב ובאמת.

אף פעם לא התנהלה ככה ועדה אני חייבת להגיד.

כל כך משמעותי וצריך לומר את זה. אני רוצה לומר דבר אחד. גיוס לצבא זה לא גיוס של אדם, זה גיוס של משפחה. אני רוצה להכניס כאן לתוך הכותרת הזו כי אני שומעת את ההבחנה בין איש המילואים לאיש הקבע. זה גיוס של אדם, זה לא משנה אם מדובר באוכלוסיית המילואים או אוכלוסיית הקבע. אותה אישה, גם היא וגם היא, באותה מידה מה-7 באוקטובר לא רואים את הבעלים. צריך להגיד את זה ביושר.

זה מעבר לרגיל.

בדיוק. זו מלחמה. וכשאני אומרת שזה גיוס של משפחה, אני אומרת שזה גבורה בסוף. זו גבורה של משפחה, זו גבורה של אנשים, זו גבורה של הילדים, זו גבורה של הסבתות, של הסבים, של כל הנושאים בנטל, ואנחנו, באמת כפי שכתוב כאן, צריכים להקפיד לעבוד על המעטפת הזאת. אנחנו צריכים לתת פה הטבות שהן הטבות ברוחב לב. צריך להגיד את זה.

בלי אפליה.

בלי אפליה בין כל מי שנמצא בסוף ותורם יותר, צריך לקבל יותר. אני רוצה להדגיש דבר אחד. מדובר פה גם על חברות של אנשים שעזבו ב-7 באוקטובר ונמצאים שם עכשיו חודשיים-שלושה. והסיפור הזה גם של העזרה המנטלית, של איזה hotline, אמרתם מנהלת, אבל איזה קו חם שיכול בסוף לתת מענה לאותן נשים.

זה תכף על הסיוע הנפשי, על המעטפת הנפשית נקרא לזה.

נכון. אז מעבר למעטפת הכלכלית שאני יודעת שאבישג, וכל ענף מילואים עושה בהרחבה, אני חושבת שצריך להיות פה בסוף hotline שנותן מענה לאותה משפחה, בן זוג או בת זוג, באופן מלא.

וילדים.

וילדים, בדיוק כך.

תודה רבה שרון. מי האלוף שאחראי עליכם אבישג? נראה לי שהיא תצטער שהיא באה.

ראש אכ"א.

אז זה יניב עשור. אנחנו קודם כול מוסרים לו מכאן הצלחה רבה בתפקידו. אבל זה גם מוקלט וזה גם משודר בחי, אני קוראת לאלוף יניב עשור, כמו שעושים במשטרה והקימו קרן מיוחדת לאנשי המשטרה הקבועים, הרי שם אין צו 8, אבל בכל זאת מבינים שהם עובדים מעל השעות הרגילות, ונותנים סיוע ומעטפת לנשים שלהם, כך צריך להיות גם בצה"ל לנשים של אנשי הקבע. היום הם ממש לא בתפקוד רגיל.

אני מציעה שתזמיני לפה את הרפרנט של אנשי הקבע, כי יש הרבה דברים שעושים, ואני חושבת שזה לא אני כמי שיכול לענות על זה.

אז את לא קשורה לזה?

אני רק מילואים, אבל אני בתוך האגף, אני אעביר את המסר. אני ממליצה לפעם הבאה להזמין גם את מי שאחראי.

יכול להיות שדיון מיוחד שאנחנו נצטרך לקיים עוד השבוע.

אז יש מי שמטפל בזה בצה"ל.

אמרתי שאני אתן להם זמן עכשיו. מה רצית לומר?

שיש רפרנט שמטפל בזה בצבא.

אמרתי שאני אשאיר זמן היום אבל יכול להיות שצריך עוד דיון נוסף.

נשות קבע, משטרה, וכוחות הביטחון.

אז נכון, אבל בדקתי. איך ידעתי שלנשות השוטרים יש סיוע? כי דיברתי עם השר והוא אמר לי שאני לא צריכה לעשות דיון. כי אז פנו אליי השוטרות ושאלו למה הם לא נכנסים, זה לא בסדר? ואז דיברתי עם השר ומסתבר שיש להם קרן. איפה יש בעיה? זה באמת עם נשות הקבע. חבר הכנסת סימון דוידסון ואז עליזה לביא, ואז אנחנו נעבור לנציגי משרדי הממשלה.

תודה רבה גברתי. אני לא אחזור על הרבה מאוד דברים, רק ככותרת אני אגיד שאנחנו פה כדי לחזק אתכן. אתן גיבורות ואני אדבר איתכם על נושא שאני מטפל בו בשלושה השבועות האחרונים. אני שמח שדבורה נמצאת פה, הנושא של הסטודנטים והסטודנטיות.

25% מהמשרתים במילואים היום, אם זה נשים או גברים, הם סטודנטים וסטודנטיות. וקיימנו שני דיונים רציניים מאוד בוועדת חינוך, ואני הלכתי ונפגשתי, ואת יודעת את זה, עם נשיאים ועם מנהלי מכללות פרטיות, לא משנה, מכל הסוגים. ועשינו דרך בשבועיים האחרונים אבל עדיין, דבורה, זה לא מושלם לגבי הנשים של המילואימניקים שנמצאים בקרב או לא בקרב.

אני ביקשתי מאותם נשיאים שגם הנשים יקבלו את התנאים – ואני שמח שאת נמצאת פה – שאותם מילואימניקים מקבלים, שזה מועד ב' ומועד ג' וקבוצות קטנות ותמיכה וכן הלאה. לא כולם נותנים את זה. וגם המתווה כמו שאמרתי אתמול הוא לא שלם עדיין, והוא לא שווה בכל המקומות. אישה של מילואימניק שנמצא שהוא סטודנט או לא סטודנט ונמצא בקרב והיא צריכה ללמוד ולהגיע ללימודים, צריכה לקבל הקלות ועזרה.

תודה.

בדיוק כמו אותו סטודנט שנמצא בקרב. הן חוות את אותם קשיים כשהן נמצאות בעורף וצריכים לעזור להם. עכשיו אני אגיד משפט אחרון לגבי העזרה הכלכלית.

סימון אל תלך כי אני אסביר לך מי נמצא איתנו כאן. פרופ' דרורית נוימן – דיקנית סטודנטים של תל אביב.

דווקא תל אביב עשו את זה יפה מאוד.

ד"ר מיטל יונה – ראש המשרד לגיוון של ויצמן.

גם באוניברסיטה הפתוחה היינו בהקלות.

פרופ' בנימין שמואלי, דיקן הסטודנטים של? למה אתם לא כותבים של מי?

פרופ' גיא הרפז, דיקן הסטודנטים באוניברסיטה העברית. מיכל צנטר דיקנית הסטודנטים גם לא כתוב של מי.

תראו, אני מקווה שנספיק לצלול.

אני רוצה להגיד לך פנינה, רק לומר משפט אחרון. רק אני אסיים.

אני אתן לך, מבטיחה.

גם מל"ג פה.

גם המל"ג נמצאים כאן, וור"ה נמצאים כאן. תקשיבו טוב לדברים שהוא אומר לכם, אני אומרת לכם שכמעט ועלה בזום גם יו"ר ועדת החינוך שהוא נמצא בחו"ל.

מי? יוסי?

כן. כי הנושא הזה. ואנחנו לא נוותר על הדבר הזה, ואני בטוחה שגם אתם רוצים לבוא לקראת. בבקשה תסיים את הדיבור.

אני רק אסיים. כל הנושא הזה, ואתה יודע את זה, שהעזרה הכספית שהעזרה הכספית שנותנים לסטודנטים, אם זה בתל אביב, אם זה בטכניון, אלו לא מספרים זהים אצל כולם, אלו תרומות. זה לא כסף שהמדינה או האוניברסיטה נותנת, אלו תרומות.

ואני אסיים בזה, אני לא יודע אם את יודעת את זה, שבתקציב האחרון שעבר לפני מספר ימים, עשו קיצוץ של 300 מיליון שקלים להשכלה הגבוהה בחודש האחרון. זה מה שהעבירו בתקציב האחרון. אז כשמדברים על כספים שנותנים לסטודנטים אלו תרומות, הכול תרומות.

תודה רבה לך, חברת הכנסת לשעבר, חברתי עליזה לביא, שתמיד פועלת למען נשים בכל זירה, בכל מקום. אני עוקבת אחריך אחרי מה שאת עושה, כולל החיבור הזה בתוך עם ישראל, ישר כוח לך. והייתה גם יושבת-ראש הוועדה הרבה מאוד שנים.

תודה גברתי, חברתי היקרה. אני פה גם בשביל הנשים השתוקות שלא יכולות לדבר. הכלה שלי פוטרה מעבודתה. כששאלו אותה למה את לא יכולה להגיע? היא אמרה אין גן. אמרו לה תגיעי, צריך להגיע. היא מהנדסת כימיה.

הבטיחו לה רכב, היא לא קיבלה. אז אמרו לה שהיא צריכה לבוא, היא אמרה אבל אני לא יכולה, אין לי רכב, בעלי לקח אותו למילואים. את צריכה להסתדר לבד. הרכב היה חודש כמו רכבים רבים. היא לא יכולה, כמו שפה נאמר, ללכת ולעשות שיימינג, כי היא רוצה מקום עבודה. היא מאז היא מחפשת עבודה. הנשים הללו לא יכולות לעשות את כל הדברים הנוספים. היא לא תעלה פוסט בעניין הזה.

אני פה בשבילה ובשבילן והחלטתי להתגייס. מה עושות נשים? אני מזועזעת מהנתונים, אני יודעת את הנתונים כי יש לי בן בעזה כבר חודשיים וחצי שנפצע, והיו לו גימלים וחזר, והיה בקרב בסג'אעיה לפני שבוע כי הוא אמר לי אמא אני חייב, אין לנו מספיק אנשים. יש לי שני חתנים, הבנות שלי. כל הנתונים פה אני לא צריכה אותם, אני מכירה אותם מהבית, כולנו מגויסים.

אבל צריך להבין, אלו נשים שתוקות, אני גאה בך שגית, שאת פה, וגאה בכן שהתאגדתם זה לא מובן מאליו. הן משנות מחירים גברתי ואת יודעת את זה. ואנחנו צריכות להיות להן לפה. עזבתי הכול ואמרתי, ראיתי את הדיון הזה, ואני יודעת שאת עושה עבודת קודש ואני עוקבת. אבל גברתי יושבת-הראש חודשיים וחצי ואנחנו שומעים פה נתונים שאי אפשר להגיע אליהם? אי אפשר להגיע? כאילו מה, אנחנו לא יודעים? בסדר, אז יש משפחות כאלה ויש כאלה, אבל למשפחות שכן אפשר להגיע.

אני עצמי לפני חודש נמצאת בבית, מקבלת שיש גיוס חירום שהבן שלך יגיע. הבן שלי כבר חודש בעזה, אה, לא, הייתה תקלה. יודעים להגיע אלינו. גברתי יודעים להגיע אלינו ולעזור ולסייע. הנתונים פה צריכים לעצור את כל הדברים הנוספים. הבנים שלנו בעזה, הם לוחמים.

במיוחד שזה נוגע לכולם. זה נוגע כמעט לכל בית בישראל.

15%, את עצמך הבאת את הנתונים שעמותות מטפלות במשפחות של לוחמים. איך אנחנו לא עוצרים הכול, וקודם כול ביטחון תזונתי. איך אומרת הכלה שלי? עליזה, תגידי להם שאנחנו מבקשות סדנאות איך הילדים יכולים לחזור לישון? ילדים לא ישנים אתן יודעות את זה. הם איבדו את יכולת השינה.

מי מסייע? מי עוזר? מה, לעמוד בתור בקופות החולים? כולם יודעים מה קרה למערך הנפשי. אז מי שלא יכול לקחת את זה בפרטי מה עושה? מה עושה? ילדים זקוקים לסיוע, לתמיכה, לעזרה רגשית. הדברים לא ניתנים, הם לא קיימים. גברתי, חודשיים וחצי. אם הדברים, גם הכספים יבואו באיחור זה כבר יהיה מאוחר.

תשמעי אני מכירה אותך ואת יודעת, חייבים להקים, כמו שבתוכנית - - - דיברנו על חברות חללי צה"ל והקמנו ותיקנו וזה נכנס לפרוטוקולים. להבדיל, צריך פה לעצור הכול. את יודעת לעשות את זה ותעשי את זה, זה אחריות במשמרת, ואת יודעת לעשות דברים מדהימים. צריך לעשות פה משהו אד-הוק לטובת נשות המילואים ונשות הקבע והמשפחות שקורסות ושלא יכולות לדבר. הן צריכות פרנסה, הן צריכות עבודה, הן צריכות סיוע והן צריכות עזרה. והנתונים הללו מחדדים את הכול. אנחנו מעבר לדגל האדום.

תודה עליזה על זה שאת משמיעה קול מאוד חשוב. את לוקחת אותי מיד לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אני מאמינה בכן, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. השאלה אם אתן מאמינות בעצמכן? את זה אנחנו נדע על פי הנתונים של כמה אתן מטפלות בזמן זה? מי זו? מרים?

לא, נעים מאוד, סיון. אני נציבה אזורית של מחוז ירושלים והדרום. אני ארצה קצת לעשות סדר.

למה הנציבה לא נמצאת?

היא נמצאת בפגישה אחרת.

פגישה? מה יותר חשוב מזה? והיא חברה שלי ועדיין אני רוצה לומר שאין דבר יותר חשוב מזה. אין דבר יותר חשוב מזה. נשים למגויסי צו 8, או בני זוג לא צריכים להיות מפוטרים בשום צורה ובשום דרך.

אוקיי. אני רוצה קודם כול לעשות סדר ולהבהיר משהו. אנחנו נציבות שוויון פועלים מכוח חוק שוויון. חוק שוויון אומר שאסור להפלות אישה בגלל שהיא אישה, וגם משרתי מילואים בגלל משך הזמן במילואים. זה דבר אחד .

בנוסף בסמכותנו חוק עבודת נשים, שיש שם התייחסות כמעט אחת בנוגע לנשות המילואים שהן צריכות לעבוד שעה פחות. אלו החוקים שבסמכותנו. בתקופה הזאת החלטנו, למרות שזה בתחום הסמכות שלנו, זכויות עובדים - - -.

אני לא מסכימה איתך ואני אומרת לך אם את רוצה להיצמד לחוק, אז אני רוצה לומר לך אם אתן לא מסוגלות.

לא, ממש לא.

שניה סיון, אני לא אהבתי את הפתיחה שלך, זו התנערות מאחריות ואני אומר לך כזה דבר. אם אתן לא תהיו מסוגלות לטפל - - -

אני רוצה להגדיר מה אנחנו עושים בתקופה הזאת ואיך זה קשור.

שניה. אם אתן לא מסוגלות, וזה מה שאני ככה בין השורות, את אומרת אנחנו עושים טובה בין השורות.

ממש לא.

אם אתן לא מסוגלות לטפל בתקופה הזאת בפיטורים של נשים למגויסי צו 8 אז אין לכם זכות קיום.

אני רוצה להגיד משהו בשביל שתוכלי לדעת מה אנחנו עושים. בתקופה הזאת אנחנו החלטנו לפתוח, ואנחנו נותנים מענה בנוגע לזכויות עובדים באופן כללי. כל זכות עובדים. עכשיו התווספו גם פניות של נשות משרתי המילואים שאנחנו נותנים להם את המענה. אני אישית דיברתי עם עורכת הדין שבות מהפורום שדיברה מקודם. ביקשתי ממנה להעביר לנו פניות.

היא צריכה להעביר לכם פניות? לא מקובל עליי.

לצערנו אין לנו מספיק פניות.

אני אומרת לך סיון, תנשמי. לא מקובל עליי שאתם שוב פעם מסתמכים על ארגוני מגזר שלישי או ארגון וולונטרי או פורום כזה. אתם תצאו בפרסומים, אתם תגידו לנשים שהן נפגעות בעבודה שמעסיקים רודפים אחריהם או מפטרים אותן, עושים להן פיטורים שקטים, או שמקשים עליהן. אתם תצאו ותגידו להם אנחנו כאן ככתובת נעמיד לכן עורך דין. כל אחת מהם זכאית לעורך דין.

(מחיאות כפיים)

אף אחד פה לא עושה טובה. אתם לא עושים טובה.

קודם כול לא אמרנו שאנחנו עושים טובה. אנחנו עושים, ואני רוצה להבהיר. אנחנו 18 עובדים שאנחנו מטפלים במה שבסמכות שלנו, ובנוסף לקחנו על עצמנו גם את הדבר הזה. אין לנו מפקחים.

סיון אתם לא רק 18 עובדים כי אתם עושים גם מיקור חוץ.

התחום של הפיקוח הוא של משרד העבודה שהם מפקחים על החוק, והם יכולים לתת את המענה וזה מנהל הסדרה ואכיפה ואנחנו פה גם לתת, וכל פניה שמגיעה אלינו מקבלת מענה מאפס ועד תום. ואני גם ביקשתי - - - אנחנו מעבירים הרצאות - - -

סיון, שניה. כמה נשים פנו אליכם?

בגלל זה אני אומרת, לצערנו המצב לא טוב. בנוגע לזכויות באופן כללי של חרבות ברזל כמעט 50, מתוכן כמעט 20 נשות אנשי המילואים.

מה 50?

וכל מי שפנתה אלינו קיבלה מענה.

סיון את לא שומעת אותי? את מדברת ברצף ולא עוצרת. 50? מה 50?

50 חרבות ברזל, מתוכן רק 20 נשים בנוגע לשירות של הבעל שלהן.

תראי, בעברי הייתי עיתונאית ויש לי חשיבה תקשורתית וגם אני עורכת דין וגם פה. אני אגיד לך משהו, אם יש לך תת דיווח זה אומר שאתם לא מנגישים את המידע, בטח כשיש דיווחים לפורום בתוך זמן קצר, לפני שלושה שבועות קמתם? אם הם קיבלו כאלה דיווחים ועשו בינתיים מחקרים. איפה אתם? 18 עובדים אבל יש לכם גם מיקור חוץ. אני שוב אמרתי, אני מאמינה בנציבות הזאת, אבל בשעת מבחן אתן נמדדות.

בסדר, אנחנו נטפל, אני לא אומרת שלא נטפל. גם 18 העובדים יטפלו בכל פניה שתגיע אלינו. אנחנו העברנו הרצאות, ניסינו להעלות את המודעות, ואנחנו גם כאן פה. אנחנו שותפים לכל מי שיגיע אלינו. - - - אנחנו מטפלים.

מה הסמכות שלך עכשיו לעשות קמפיין? יש לך סמכות או לנציבה?

סמכות למה?

מה הסמכויות שלך במשרד? את קובעת מדיניות בנציבות?

כן, אני נציבה אזורית של מחוז ירושלים ודרום.

עכשיו את יכולה להקצות חלק מהתקציב של הנציבות לפרסום?

בוודאי, ואנחנו עכשיו פרסמנו הרצאה שאנחנו עושים בנוגע לזכויות עובדים והיה מענה והצטרפו אנשים. אבל פניות של נשים אנחנו לא מקבלים. אנחנו מפרסמים.

לא, לא אני לא ראיתי שום פרסום, ואני בת זוג לבן אדם שנמצא בעזה ולא ראיתי שום פרסום. אני אומרת לך כזה דבר, אתם תצאו, אתם תשבו.

שלחתי את זה לפורום של נשות המילואים שיפרסמו.

שניה סיון. קודם כול זה לנציבה. זה שמרים לא פה ודווקא בדיונים שהם פחות חשובים היא הייתה. אני יודעת שמרים היא מאוד חרוצה, אבל זה מאכזב שהיא לא כאן. אני אומרת לך ואת תעבירי את זה לנציבה וגם את תטמיעי אם את טוענת שאת יודעת לקבל שם מדיניות. אתם תשבו עם הפורום, אתם תפרסמו ואתם תתחילו לטפל בתיקים ויש לכם דרכים וסנקציות נגד מעסיקים. אתם תתחילו לעבוד על הדבר הזה.

לא יכול להיות מצב שמפטרים, בין אם זה פיטורים שקטים, בין אם זה פיטורים או אפילו להקשות. הייתה לי מישהי שהמעסיק שלה מכריח אותה בחודש הראשון שכולם תחת אזעקות, ילדים, להגיע לעבודה. לא יהיה כדבר הזה. תעשו שיעורי בית. וזה לא וולונטרי. זה לא וולונטרי. תפתרו את הדבר הזה, אף אחד לא עושה טובה. אתם מקבלים כסף, משולמים על ידי הציבור וזו ההזדמנות שלכם לעלות את קרניכם.

בהחלט, ואנחנו נשמח, ואנחנו נותנים את כל המענה שאנחנו יכולים מבחינתנו, ואנחנו נמשיך לנסות להעלות את המודעות.

לא, עוד פעם אנחנו נמשיך ואנחנו נותנים. לא. תיקחי את הדברים שאמרתי לך, תשבי איתם, תתחילו לתת – כמו שאומרים בשפה העממית – בראש בעניין הזה. בבקשה עורכת הדין דבי. היועצת המשפטית, שלום לחברת הכנסת מיכל וולדיגר שגם הגישה את הצעת החוק של לתת שעה וחצי תוספת. תספרי את זה אחר כך על החוק. בבקשה.

שלום לכולם ותודה על הדיון החשוב הזה. אנחנו קיבלנו את רשימת הבקשות של נשות המילואים, וגם בפורומים אחרים, ובהחלט המנכ"ל והשר ביקשו מאיתנו לבחון כל אחת ואחת מההצעות שיש על הפרק, וגם לנסות ולהציע הצעות נוספות. אנחנו עושים דיונים ממש בימים אלו.

לא, דבי. בואי תגידי לי מה שונה? את תלמדי להכיר אותי. את למדת, התחלת. אנחנו עושים דיונים, אנחנו שוקלים, לא מדבר אליי בכלל. בואי תגידי מה עשיתם מתחילת המלחמה? מבחינת התיקונים? ומה אתם מתכוונים לעשות?

איזה משרד זה?

משרד העבודה. וגם האכיפה שיש, לא רק בתיקוני חוק.

אני מציעה שעל התיקונים של הביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי ידבר. למרות שמשרד העבודה היום זה גם הנושא של הביטוח הלאומי וגם הנושא של זכויות עובדים. מבחינת חוקי עבודה, שני תיקונים בעצם קודמו. אחד – לדעתי אולי הוא החשוב ביותר בנוגע לדיון הזה – הוא הגנה מפני תיקונים לאוכלוסיות נוספות מאלה הקיימות היום בחוק הגנה לעובדים בשעת חירום.

עד התיקון האחרון לחוק, האוכלוסייה המוגנת לפי החוק הייתה רק האוכלוסייה שלא ביצעה עבודה או נעדרה מהעבודה בין אם בציות להוראות פיקוד העורף, או בגלל אוכלוסייה שנעדרה כדי לשמור על ילדים שלא הגיעו למוסדות חינוך. החוק הזה הורחב לאחרונה. היה פרסום לחוק ב-28 בנובמבר לאוכלוסיות נוספות כמו מפונים, חטופים, ומשפחות חטופים. וגם לבני ובנות - - -

השינוי שהיה לבני ובנות זוג כן.

ב-7 באוקטובר.

כן אבל אני לא הבנתי, שכחתי. אנחנו נלחמנו על זה ושכחתי. מה התיקון?

התיקון קובע, הוא נותן גם הגנה מפני פיטורים.

למשך כמה זמן?

עד ה-7 בינואר ואנחנו שוקלים בימים האלה את ההארכה של התיקון.

חייב.

וגם ההגדרה של ילד או ילדה מתחת לגיל 14.

זה עד גיל 13.

אשת מילואים שבעלה מגויס .

מי את?

אני רותם אבידר, עורכת דין, אני מתנצלת. אני חלק מהפורום של נשות המילואים, הגעתי באיחור בגלל התאונה בדרך.

אוקיי, מה רצית להעיר?

אני אומרת שבחוק הזה, עדיין הגדרת ילד זה מתחת 14 ויום לצורך העניין לא מוגנת וצריך להבין את זה.

הפיטורים לא צריכים להיות קשורים.

צריך לייצר דיון נפרד לחקיקה הזאת כי בפועל אין מוגנות בתעסוקה על נשות המילואימניקים. אין. עובדתית אנחנו רואים.

תודה. בבקשה בואו נשמע את היועמ"שית של משרד העבודה. תודה.

אנחנו באותה סירה.

כן, החוק חל גם לגבי כל חייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי ולא רק בני זוג של אנשי מילואים.

רגע, וזה כולל גם את הנשים של משרתי הקבע במלחמה?

נכון.

כן זה כולל.

אבל יש שני תנאים, ואני מעלה אותם כאן כי אני מבינה שיש ביקורת אבל חשוב שתבינו. אחד זה לצורך השגחה וילד, והדבר השני שההיעדרות היא עקב השירות הצבאי של בן או בת הזוג. צריכים להתקיים כל התנאים כדי שתהיה הגנה. עכשיו, החקיקה הזאת היא חקיקה שהפרתה לצידה עבירה פלילית. אפשר להגיש תלונה אכן ומנהל ההסדרה והאכיפה - - -

במנהל שלכם?

של משרד העבודה.

כמה פניות קיבלתם?

אין לי את הנתונים כאן.

כמה אנשים עובדים שם?

יש 98 תקני כוח אדם.

וואו, 98?

זה על כל הזכויות.

אוקיי, כמה אנשים עובדים על הסוגייה הזאת בגלל שאנחנו במלחמת חרבות ברזל?

אני יכולה להגיד שבמנהל, מאז תחילת המלחמה חלק מאוד גדול ישב במוקד של המשרד לצורך מתן מענה לציבור הרחב שפנה אלינו בקשר לזכויות עובדים. היו מאות פניות כאלה, לא רק של בנות הזוג.

אוקיי, אני מדברת על בני ובנות הזוג ואני רוצה לשאול שאלה. האם עשיתם איזשהו פרסום שאסור לפטר ושזו עבירה פלילית ברדיו? בזה? אני כשהייתי שרה הייתי עושה פרסומים, ב-30,000 שקלים את יכולה. על העולים הייתי עושה. הייתי מקבלת גל"צ רשת ב'. אני לא שמעתי כלום.

הייתה הודעה.

את יודעת למה? אני אסביר. כי גם מעסיקים צריכים לדעת שזו עבירה פלילית.

אני יכולה שניה? לא היה פרסום, לא היה קמפיין לצורך העניין. היו כן הודעות לעיתונות. אני כתבתי גם בפורום של ההנהלה שהדבר הזה עולה בדיון הזה. אז אנחנו כמובן נבחן את הנושא.

אין נבחן. אתם תגידו שזה עבירה פלילית.

אני לא יכולה לתת תשובות עד שאין לי תשובות.

מה זה את לא יכולה לתת תשובות? שאני אעלה את משה בגד או את השר? אני לא מבינה את זה. אתם שולחים לי אנשים שאומרים לי אני לא יכול לתת תשובות. דבי, תחזרי, את יועצת משפטית, את אישה מספיק מכובדת במשרד.

אנחנו נחזור עם תשובה בקשר לעניין הזה. כל מה שאני אומרת זה שבגלל שעלה הנושא של הפרסום, העליתי את הנושא עכשיו תוך כדי דיון.

אז אני אגיד ככה, כמעט 100 אנשים דעתי זה יותר ממנהלת תקומה, זה יותר מהמון משרדים, יותר מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. עכשיו, תביני.

יש שמונה חסרים.

לא מעניין אותי חוסר התקנים, כי קיבלתם. זה שלא איישתם זו בעיה שלכם, תאיישו. אני רק אומרת לך כזה דבר, אתם, בסוף, זה מחלקה מאוד גדולה. אבל אם אתם לא מנגישים ואומרים גם למעסיקים, מעסיק, אסור לפטר בתקופה הזאת, ומחדדים את הדבר הזה, אנחנו בבעיה. ואני אומרת לך שיהיו מעסיקים שיגידו לא ידעתי, או שלא יעשו את זה אם הם ישמעו כזה תשדיר. אותו דבר גם הנשים עצמן. לא כולן עורכות דין. לא כולן עורכות דין.

אני גם רוצה להגיד עוד משהו. התיקון הוא פורסם ב-28 בנובמבר, אבל הוא חל מה-7 באוקטובר. יחד עם זאת, אנחנו לא יכולים לאכוף פלילי בתקופה מה-7 באוקטובר עד ה-28 בנובמבר כי לא ניתן לעשות חקיקה פלילית רטרואקטיבית, אבל הזכות האזרחית קיימת, כולל הסייגים שכתובים בחוק והפיצויים המוגדלים הכתובים בחוק למען אותן נשים או אותם גברים שמפוטרים במסגרת העילות לחוק הגנה לעובדים. זה משהו שחשוב שידעו שזה קיים. וכמובן בימים האלה אנחנו עובדים על ההארכה של התיקון שמחייב צו של שר העובדה, ואישור ועדת העבודה של הכנסת.

בסמכותכם גם הנושא של חוק עבודת נשים שמעניק היום שעת היעדרות. וכמו שנאמר, יש הצעת חוק להאריך. אתם חושבים על זה?

זה משהו שעלה במסגרת הצעות שונות ואנחנו בהחלט בוחנים את הנושא הזה.

מה בוחנים? תגמר המלחמה. אני לא מבינה את זה. אני אומרת לך מיכל, יש לי קושי נורא. כשאתם הייתם צריכים שאני אפגוש אתכם בשביל איזה תיקון של להסביר לי, בתוך כמה זמן דיברתי איתכם? בתוך חצי שעה, נכון?

אתם חייבים לעבוד מהר. אתם חייבים לעבוד כמו בחירום. כמו שהחיילים שלנו יודעים לרוץ לחזית בתוך כמה שעות. בתוך כמה שעות מתניעים את הרכב ומגיעים לעזה, אתם גם תעשו את זה.

(מחיאות כפיים)

אני רוצה רגע לדייק ולומר, בסך הכל בכללי אין פה תוספת תקציבית יותר מידי, כי מדובר על שעה שכבר קיימת היום בחוק, אלא שהיא לא מיושמת ולא מאפשרים, נניח למורות, להגיע, הבעל במילואים, יש להם ילדים קטנים, הם לא יכולים לשים אותם במעונות היום כי הם נפתחים בשעה מאוחרת יותר ואז מה שקורה זה שאין להם מה לעשות. ככה מבחינתי שתהיה אפשרות שהם יאחרו חצי שעה לעבודה שלהן בוקר, ישימו את הילדים בזמן במעונות היום, בבתי הספר, ויוכלו להגיע לעבודה. זה כל כך טריוויאלי שאין מה לחכות עד שהמלחמה תיגמר. הלוואי והיא תיגמר מהר, הלוואי כולנו נרצה.

או לפתוח יותר מוקדם.

אז שיפתחו את הגנים בשעה שבע, אבל את בתי הספר לא יפתחו בשבע.

אתם מבינים שאנשי הקבע, אנחנו בנות הזוג, בגלל נכללות בשעת היעדרות הזאת כשאני והיא יושבות באותה ישיבה היא קמה ויוצאת לילדים שלה, ומשלמים לה על זה ואני לא, אני משלמת על זה מחשבוני.

את מדברת על קבע במלחמה או בכלל?

על קבע בחירום אני מדברת.

גם בהצעה הממשלתית אני רוצה להזכיר, שאתם בכלל לא הכנסתם את ההגנה מפני פיטורים, מי שהכניס זה אנחנו חברי הכנסת. אז לכן, בגלל שאנחנו כנבחרי ונבחרות העם מייצגים גם את השטח וגם את הקולות, וכמובן הם יודעים גם לייצג את עצמם בפני עצמם, לקחת את הדבר הזה, במיוחד שיושבת פה סגנית שר האוצר לשעבר והיא יודעת מה ההשלכות על המשק יותר טוב ממני.

אני רוצה רק להבין מה כתוב בחוק היום ומה ההצעה. יש כמה הצעות סביב הדבר הזה.

אני אשב איתך, גם ישבתי עם שר האוצר.

אין הצעה אחת.

נו אז?

אני רוצה להגיד, השעה שקבועה היום בחוק עבודת נשים, שנכון היא לא מתייחסת לנשות קבע כי מדובר בחוק קבע.

בחירום אנחנו מבקשות להפעיל את זה גם עלינו.

זה לא חוק שנעשה בתקופה של חירום, זה חוק שנעשה.

שניה. אף אחד לא מתפרץ לדברים שלה. עורכת דין דבי, את אומרת שיושבות כמה הצעות. מה אני מבקשת ממך? כשיש כמה הצעות לא צריך להתבלבל, צריך לדעת להתכנס לדבר הכי הגיוני. תגישו משהו שהוא עוזר, הגיוני, נכון, שכולל גם את נשות הקבע ושמסייע לנשים הללו, זה מה שאנחנו מבקשים. עכשיו, בגלל שאנחנו נמצאים בתקופת חירום, קצב העבודה של כולם הוא צריך להיות מאוד מוגבר.

אנחנו עובדים בצורה כזאת, אני מצטערת כי זה נראה.

אז תוכיחי לי עכשיו. אם אני אטעה אני אתנצל. אני מבטיחה.

כבוד יושבת-הראש פשוט אני חייבת לעלות לשאילתה שקשורה למילואים, אחרת ימחקו לי אותה.

מי נמצא שם?

ואת חושבת שזה פוליטי וזה לא פוליטי.

לא על המילואים, אנחנו דיברנו על הבחירות המוניציפליות בקבוצה.

בגלל אנשי המילואים.

לא מדברת על פוליטיקה. מיכל את אוהבת לפתוח את זה.

רק רציתי להגיד שאני צריכה לעלות למעלה כדי לטפל בשאילתה.

מי? שר הביטחון? מי השר?

שר הפנים שהוא אחראי על זה. אז יש לי שאילתה ואני לא יכולה להישאר פה. אני כן רוצה לומר שלושה דברים. דבר ראשון, כן לומר שתהיה קצת טיפה אווירה אופטימית, ישבתי עם שר האוצר, שהם בונים, עכשיו אני מקווה מאוד שזה ייסגר ממש בימים הקרובים, על חבילה גדולה באמת גדולה של מענקים, של הטבות, של פתרון של כל מיני עיוותים לאנשי המילואים, לנשים שלהם ולמשפחות שלהם. זה אמור לצאת ממש בימים הקרובים. זה דבר חיובי וזה יקרה.

- - - דווקא את מהמפלגה של השר.

שניה, דבר נוסף שאני רוצה לומר, גם את הנושא של שעות העבודה שהם עובדים עליו באוצר אבל אני רוצה שזה יקרה כמה שיותר מהר כדי שזה לא ייגרר ויימשך חודשים רבים. וכן נושא שאני רוצה כן לתת רגע איזה קרדיט למשרד הבריאות דווקא. כי הגיעו אליי לא מעט פניות, יש הרבה גם מה לתקן.

משרד הבריאות לא עושה כלום. שום דבר ואפס התחייבות.

רגע. פנו אליי לא מעט נשים שלומדות אחיות, נמצאות בקורסים כבר מתקדמים עם נושא של ההכשרות. ולא אפשרו להם לגשת, כלומר הם לא יכלו להגיע להכשרות כי הבעלים בצבא והם לא יכולים לעזוב את הילדים הקטנים, אין להם איפה לעבוד, ולא נתנו להם במבחן השנתי שיש לו שני תאריכים, ומי שלא מסיים את כל המטלות שלו לא יכול לגשת למבחן השנתי.

אז הם באו לקראתם?

לא, בהתחלה היה לנו בלאגן ומה זאת אומרת, היה שיח חירשים נוראי. עד שבסופו של דבר באו לקראתם וכן קבעו עוד תאריכים. אז אני מאמינה במאבק ואני מאמינה בכם. כלומר, אם נאבקים ולא מוותרים ואומרים רגע זה לא הגיוני, בסוף השכל הישר מנצח ואם יש עוד פניות, שאתם אומרים במשרד הבריאות שלא?

כלום, אפס.

אז אני אשמח לקבל אותם.

הגשנו נייר עמדה לדיון הזה שמפרט את הפתרונות שהצענו למשרד הבריאות לגבי הרופאות המתמחות שממשיכות לעשות תורנויות של 26 שעות גם בזמן שבני הזוג שלהן במילואים.

אני אשמח לשמוע את זה ואם צריך אני באמת. כי הצלחנו בכמה מקרים ואני מקווה להצליח בזה.

טוב, תודה.

אני רוצה לסיים את הדברים, בבקשה.

אני אתן לך לסכם. לא להתבאס עליי, דבי אני יודעת שאת עובדת קשה, אבל באמת אי אומרת לך, בסוף מה שקורה בשטח הוא לא פשוט. כי כש-15% מהפניות הן נשים שמקבלות סל מזון אסור לנו להגיע למצב הזה, וכאשר נשים כותבות שהן בדיכאון, אסור לנו להגיע למצב הזה, וכשנשים מפוטרות אסור לנו להגיע למצב הזה. ואני בטוחה שגם את רוצה בטובתן. אז בואי תסכמי ותגידי לי גם לוח זמנים.

אני רוצה להגיד כמה דברים, תנו לי בבקשה לדבר כי זה מוציא אותי מהקשב כשכולן נכנסות לי במילים. אחד, תוך כדי שיח כתבו לי.

רגע סליחה. מיכל, חברת הכנסת וולדיגר, תראי, את סיפרת על הפגישה של שר האוצר, יש כמה סוגיות שלא נכנסו, בתוך זה אחד, המתמחות של 26 שעות שזה לא פחות תחשוב מההכשרות, זה אפילו יותר קשה. והסיפור השני שהעלתה פה לימון סון הר מלך זה הסיפור של חופשת הנשים של נשים שילדו תוך כדי המלחמה ולפני המלחמה וצריך.

אני פשוט חייבת לצאת אז נשב, תתני לי את הנקודות ואני מבטיחה לטפל בזה.

גם לפני המלחמה, הבת שלי ילדה יומיים לפני המלחמה.

נכון אמרתי, לפני ותוך כדי. כן?

תודה. קודם כול אני רוצה להגיד שמנהל הסדרה ואכיפה כתבו לי תוך כדי הדיון שהם מטפלים באופן מיידי בכל פניה והם בקשר עם ארגוני הנשים. כמובן מנגישים את המידע גם באתר, וחושבים על פרסומים אחרים גם לפני הדיון. אז יהיה פרסום.

אז יהיה פרסום?

אני מקווה שיהיה פרסום.

הבקשה שלנו זה שיהיה גם ברדיו, על זה שזו עבירה פלילית ושאסור, ואם יש נשים שנפגעות לשים להן את זה.

בנושא של הרדיו אנחנו צריכים לדבר עם הדוברת אבל אני יודעת שהם עובדים על פרסומים. זה מה שאני יכולה להגיד בעניין הזה. הדבר השני שאני רציתי להגיד זה שלצד הצעת החוק של עבודת נשים בנוגע לשעה, שאנחנו יודעים שהיום האישה יכולה לקחת שעה בכל מועד ביום ובלבד שהיא עבדה משרה מלאה וגם על זה יש הערות שקיבלנו במשרד.

יש כל מיני תיקונים אחרים שאנחנו שוקלים שזה לא התיקון היחיד שהוא בא לפתחנו, לכן אני אומרת שאנחנו בוחנים, כי זה לא עניין להביא טיפין-טיפין. אם יהיה צורך לחשוב על מספר תיקונים שיש צורך לבצע אותם אז כדאי לבצע.

כן אבל זה לא כזה מסובך ולא צריך לחכות עד אחרי המלחמה. אני מבקשת ואני דורשת, אני אפילו לא מבקשת, תעבדו יותר מהר. יש פה את היועצת המשפטית של הוועדה, שהיא גם יועצת משפטית בוועדת העבודה והרווחה. אם אתם צריכים שאנחנו נעזור לכם, אין בעיה.

אנחנו מכירות המון שנים.

אז אני מבקשת די. לא למרוח את זה, להביא. אם נצטרך לעשות בוועדה תיקונים תוך כדי או לא יודעת מה.

יש לי הצעה.

תגישו. אבל זה לא צריך להיות ככה.

ויש מכינה גם של, אולי, רגולציה ודרכים אחרות שלא מדברת דווקא על התיקון הזה אלא על נושאים אחרים.

כן אבל דבי אני לא מצליחה לקבל ממך הבטחה שזה הולך להיות מהר, בגלל זה אני עדיין עליך.

בסדר, אני אומרת שהשר והמנכ"ל גם מבקשים להביא לשולחנם דברים, אני אומרת שאנחנו מבינים שאנחנו במלחמה אנחנו ככה במלחמה מה-7 באוקטובר.

נו?

במצב של כולנו.

זה צריך להיות פה כבר.

ואנחנו מביאים את הדברים שאנחנו צריכים להביא לכנסת.

טוב, אני אומרת לך ואני אגיד את זה גם בסיכום, אני אומרת לך שזה נדמה שאתם מורחים את הזמן. כי שוב, מהתשובה שלך, אם אני עכשיו, עזבי חברת כנסת, כאזרחית. זה נראה שיש זמן, יש לנו הרבה הצעות, נבחן. למה?

אנחנו לא מורחים את הזמן, אבל בגלל שאני לא יודעת להגיד זמנים מדויקים בגלל זה אני לא מביאה לכאן זמנים מדויקים, אבל זה ברור לנו שדברים צריכים לקרות מהר.

תודה. האינטרנט חזר או שכל מי שהיה בזום נפל?

גברתי היו"ר, אני יכולה להתייחס? אני סוגרת לך מלא פינות בבת אחת, נשבעת. אני גם אשת קבע, גם נשואה למילואימניק.

את נרשמת? לא, אני רוצה קודם את נשות הקבע.

אני אשת קבע גם.

בסדר אבל את לא באה בשם הסוגייה הזאת, והאמיני לי כשאתן צריכות שאני אשמע אתכן, את יודעת שאני גם שומעת אתכן.

אבל אנחנו מאוד צריכות שתשמעי אותנו.

הכול טוב, אני כרגע רוצה לשמוע אותן. תודה. נציגת נשות משרתי הקבע בבקשה.

שלום אני מורן. אז קודם כול אנחנו ממש שמחות על הדיון הזה, ואנחנו רואות שבאמת יש התקדמות בכל הנושא של ההכרה במשפחות של המשרתים, משרתי המילואים. ואנחנו באמת מבינות ורואות שאתם מבינים שזה מתוך הכרה שהבית הוא השורשים, ובזכות זה הבעלים שלנו יכולים להמשיך לתפקד ולהתמקד במשימה הלאומית הזאת.

נכון.

הבעלים שלנו גם שם, ואנחנו לא חיים את שגרת החיים הרגילה שלנו. אנחנו באנו לפה להגיד כקול של נשות משרתי המילואים שאנחנו לא חיים את שגרת החיים שלנו, הילדים שלנו לא רואים את הבעלים, הקריירות שלנו נפגעות, 63% העידו על קושי נפשי וקושי לתפקד בבית. אנחנו נשים שבחרנו בזה. אנחנו יודעות לעשות את זה. אבל אנחנו במלחמה. אנחנו לא רגילות לחיות מלחמה.

ואנחנו גם גאות בכן. ואני תמיד אמרתי לעצמי וואו אני לא יודעת איך נשות אנשי הקבע עושות את זה בשגרה, אז בוודאי בעת מלחמה.

אנחנו מלאות נתינה למדינה, אנחנו מקריבות את חיי המשפחה שלנו למדינה. חירום זה לא מצב רגיל. וזה הדבר הכי משמעותי. אנחנו ביחד עם משרתי המילואים, כולנו מגויסים, כולנו חווים את אותו הקושי. אנחנו ערכנו סקר בקהילה שלנו שבתוך שעות בודדות 1,000 נשים הגיבו, באו ורק חיפשו אצל מי לשפוך את הלב שלהן. ו-85% העידו ששגרת החיים שלהם נפגעה.

על כמה נשים אנחנו מדברות?

כמה נשים מה? אין לנו נתונים כי הצבא לא מוסר לנו. אנחנו מעריכות שבערך 20,000.

אוקיי. זו ההערכה שלכם?

שלנו.

כ-20,000. עכשיו הייתי רוצה לדעת כמה זה השתנה בחירום נגיד שעות העבודה?

אני אתן לך דוגמה. באופן אישי, בעלי לדוגמה הוא מגיע אפטר ובכל סופ"ש. השגרה שלנו מאוד ידועה וברורה. הוא לוקח את הילדים פעמיים בשבוע ומוציא אותם פעם אחת. אני בשעות האלה עובדת פול טיים, באמת, מ-06:00 מסיימת ב-22:00, 23:00, 00:00 כמה שצריך אני עובדת כדי לפתח קריירה עצמאית ומאז הוא פשוט לא מגיע. אז אני ירדתי בערך ל-70% משרה. הסיפור שלי הוא סיפור של הרבה נשים.

אם הבת שלי אחרי כמה שבועות בת 4 אומרת לאחים שלה יש לנו ארבעה ילדים, שאבא שלהם מת שיבדל לחיים ארוכים, כי היא לא רואה אותו, אז אתם מבינים את המצוקה של כולנו ועד כמה שגרת החיים שלנו התערערה? אז זה הסיפור שלנו. ואנחנו רואות שהרכבת כבר דוהרת והדברים מגיעים למשרתי המילואים, יש פיצויים.

שאתן בעצם לא יכולות להגיש כלום לקרן?

אנחנו כלום, הקול שלנו נשכח כל המלחמה הזאת. אנחנו לא הוזמנו לוועדה, ואנחנו עשינו מאמצים תוך יומיים-שלושה התאגדנו והעברנו סקר, ראינו מצוקה אמיתית של נשות של משרתי הקבע, ואמרנו שאנחנו חייבות לבוא ולדבר בשמן. אז אנחנו פה כדי להגיד לכם תראו אותנו. תעזרו לנו לתת לבעלים שלנו גב. אנחנו נשאר פה גם אחרי המלחמה אני רק מזכירה את זה. ואנחנו צריכות להיות בתים חזקים כדי לעזור להם גם אחר כך להתאושש ממה שהם עוברים.

תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

אני רוצה להוסיף. אני הדס וינוגרד-הבר, אני נשואה לרוני, איש קבע, רופא בקבע ביחידה מסווגת. מתחילת המלחמה בן הזוג שלי שהוא רגיל להגיע ביומיות הביתה, אחרי שהרבה שנים הוא לא היה מגיע הביתה בכלל, לכבוד הלידה של נטע החמוד עבר לתפקיד של יומיות והדבר הזה לא התקיים יותר משלושה חודשים, ואני בעצם נמצאת כרגע בחופשת לידה ובחופשת הלידה שלי אני אמא במשרה מלאה לשני ילדים מתחת לגיל שלוש.

רגע את ילדת מתי?

אני ילדתי ביוני, אבל במהלך חופשת הלידה שלי פרצה המלחמה, ואני נשואה לאדם שברגיל, בשגרה, מגיע ביומיות הביתה, מגיע לישון בכל לילה הביתה.

ועכשיו?

ועכשיו הוא בעזה, הוא לא נמצא. הוא רופא לוחם. הוא מטפל בפצועים, המון פצועים שגם להם מישהו יצטרך לדאוג בהמשך, אבל הוא מטפל בהמון פצועים. חבר מאוד קרוב שלנו נפצע קשה, בן הזוג שלי פינה אותו במסוק ביחד עם היחידה, טיפל בו.

אנחנו עוברים תקופה מאוד מאתגרת, מאוד קשה, וכל הרכבת שדוהרת פה ומקדמות נשות המילואים המדהימות, מגיע להן מחיאות כפיים.

(מחיאות כפיים)

באמת מגיע לכן, לכולם.

אנחנו לא אומרות את זה בלעומתיות, אנחנו לא באנו לכאן פורום נפרד.

לא, כל הנשים אנחנו יחד. אפילו גם אלו שאנחנו קצת מתווכחות, בין אם זה סא"ל אבישג, בין אם זה יועצת - - - כולנו בסוף באותה סירה.

היינו שמחות שנשות המילואים זה אפילו לא יהיה שם קוד. זה נשות המגויסים.

בדיוק, הטרמינולוגיה חייבת להשתנות למשפחות המגויסים.

הדבר החשוב והבסיסי זו ההכרה הבסיסית. כי אני כל הזמן שומעת מחברות שלי שהן נשות מילואים שאומרות לי וואי איך אתן עושות את זה בשגרה? איך אתן חיות ככה? איך אתן מסוגלות? אנחנו עכשיו רק הבנו מה זה שבת לסגור בבסיסים או לא להגיע הביתה בכלל, אנחנו רק עכשיו הבנו. ואנחנו אומרות לכן שאנחנו רוצות להיות ביחד איתכן כי אנחנו באמת באותה סירה במיוחד בחירום. אני יודעת שיש בעיות להשוות זכויות בשגרה, כי אנחנו גם לא רוצות לפגוע בעצמנו, שאף אחד לא יקבל לעבודה נשות משרתי קבע, כי ידעו שיש להן זכויות יתר. אנחנו רוצות בתקופת חירום להיות זהות ושוות לנשות המילואים ולנשות המגויסים ביחד כולנו. כי אנחנו באמת עוברות את אותו דבר.

גם היועצת המשפטית כאן שומעת ואנחנו נראה אם באמת נצטרך לעשות איזשהו שינוי חקיקה, נעשה. כן, משפט ואני רוצה לעבור לאוצר.

עוד משפט אחר. אני חייבת להגיד שהטרמינולוגיה חייבת להשתנות למשפחות המגויסים. ההפרדה בינינו לבין המילואים היא פגיעה מורלית קשה למשפחות אנשי הקבע. בערך 90% העידו שזה פוגע בהן אישית. לא מכירים בנו, נשים שפונות לארגונים, לעיריות שעושות פעילויות למילואים, מעניקות להם דברים, לנו אומרים לא.

תודה רבה. לפני שאני עובדת לדוברת הבאה, אני רוצה ממש להתנצל בפני כל הדיקנים, הדיקניות והנציגים של האוניברסיטאות שהגיעו לדיון הזה והתגייסו מתוך רצון גם לתת מענה. אני אדבר עם חבר הכנסת, יוסף טייב, יושב-ראש ועדת החינוך ואנחנו נעשה דיון משותף על נושא נשות המילואימניקים, ולא רק, גם הגברים בני ובנות הזוג.

אני רוצה לעבור לאוצר. תראו, אנחנו שומעים את הדברים של פורום נשות הקבע. הן צודקות לחלוטין. ואנחנו כרגע עושים הכול בדיונים כאן. אף אחד מהנשים כאן לא יצאה בכוחה למחאה. אבל אסור לאלץ אותנו להיות במקום הזה כי אנחנו כולנו נתאגד לדבר הזה ונתגייס אם צריך לעשות פה מאבק.

אמרה סא"ל אבישג שהקרן לא מטפלת בהם. מה זאת אומרת? אז בגלל שהן תורמות את כל חייהן הן מקופחות? אז עדי, אני אשמח לדעת, בואי נתחיל מזה ונעבור לכל הדברים האחרים ששמעת.

בנוגע לנשות הקבע, זה נושא שאנחנו נפגשים איתו עכשיו שאין לזה מענה. אנחנו נעשה את השיח הרלוונטי לראות איפה המענה.

מה זה השיח הרלוונטי? מתי?

עם האנשים הרלוונטיים, עכשיו. אני אתייחס באופן כללי. אנחנו עכשיו סביב הנושא הזה.

נכון. מתי אתם קוראים להם לפגישה?

יש לנו פגישה עם ראש אכ"א ביום שישי אבל אנחנו בכל אופן נשמח שהכנסת - - -

אני גם אדבר עם ראש אכ"א אבל אני רוצה שאתם.

אנחנו נדבר עם הצבא ועם המשטרה, לשמוע מה המשטרה עושים ומה הצבא.

מי המנהל שלך?

עלי.

עלי הוא האחראי? הוא האוטוריטה בזה?

עלי כרגע גם אחראי על המשטרה.

אוקיי, אז אני מבקשת שתגידי לעלי, שתשמעו את נשות הקבע. בסוף בעל המאה הוא גם בעל הדעה ואתם מעבירים לו מהתקציבים למשרד הביטחון ולצבא. אין דבר כזה שהן מתחת לגלגלי הרכבת.

אני רוצה להוסיף גם את העצמאיות.

שניה, באמת אני רוצה לעזור אבל אי אפשר לחתוך את עצמנו למיליון חתיכות ואז להתפזר. אני יכולה לשמוע את מרשם ואז את העצמאיות וזה, ולא נטפל בכלום. רגע, אנחנו לא נוטשות אף אחד, תאמינו לי, זה חלק מזה.

אז זה נושא שעכשיו נוסף לסדר היום.

אז תרשמי לך פגישה בקרוב.

עדכנתי את הנושאים.

מתי את מעדכנת אותי שאתם נפגשים איתם?

אני אדבר עכשיו עם עלי ואנחנו נראה איך.

את דואגת שאני אהיה מעודכנת?

כן אני אעדכן אותך על זה. חוץ מזה יש פה עוד הרבה נושאים שעלו מתחום התעסוקה, מתחום ההשכלה הגבוהה, מתחומים שונים.

אז אני אמקד אותך, בואי נתחיל. נשים שילדו בסמוך למלחמה ותוך כדי מלחמה?

אני אומרת שאני אתייחס להכל ביחד. אנחנו מתכללים את כל הנושאים האלה ביחד.

זה על השולחן שלכם הנושא הזה?

הנושא הזה נמצא על השולחן. אנחנו עכשיו חושבים כפי שחברת הכנסת מיכל וולדיגר אמרה, אנחנו נמצאים עכשיו בשיח משמעותי בנושא הזה.

אני יודעת.

חבילה גדולה שהולכת להגיע בתחום. אני לא אגיד לך עכשיו מה יהיה בפנים, מה לא יהיה בפנים, איך כל דבר יהיה.

אז לכן אתם לא תחליטו לבד, ובגלל זה את פה.

נכון, אני גם פה ואני פה גם כדי לשמוע.

יפה. ולרשום ולהדגיש, כי אנחנו שומעים, החוכמה נמצאת בידי רבים.

לגמרי. ובגלל זה אחנו גם רוצים להביא משהו אחוד לכולם, שלא כל אחד יצטרך לבוא ולפנות בנפרד כמו שקורה פה עכשיו.

להיפך, אנחנו מתכללים לכם את זה.

מעולה, אז באמת שמענו דברים שאנחנו מכירים וגם דברים חדשים.

כמו?

על נשות הקבע זה משהו חדש. את השאר די הכרנו.

על חופשת הלידה?

אנחנו מכירים.

תשמעו, אני יודעת שאתם לא אוהבים את החל"ת או הארכת חופשת לידה בתשלום. הדבר הזה, עזבו שזה משבר אמון מול נשים, כל התפיסה של משרד האוצר ומדינת ישראל, עם כל הנושא של חופשת לידה, אבל כדאי מאוד שגם אם אתם בסוף לא תרצו להאריך, שתביאו פיצוי כזה משמעותי, אני אומרת לך, שנותן סיוע לנשים האלה והן לא קורסות, בטח שבתקופה הזאת שהיא תקופה רגישה גם רגשית. ואף אחד לא צריכה להתנצל על זה. אוקיי תמשיכי.

את צודקת ובאמת יש מענים שאנחנו אוהבים לתת אותם בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת ואת מכירה את זה חברת הכנסת. יש דברים שאנחנו אוהבים לתת בצורה כזו ולא בצורה אחרת, אז אנחנו באמת מגבשים את החבילה ובזמן הקרוב אמורים להגיע לכנסת לאיך שיעבירו את זה.

אוקיי אנחנו רוצים שתבואו לדווח ברגע שיהיה לכם את המתווה לפני שאתם מאשרים אותו, כדי שתקבלו תיקונים מאיתנו וגם מהנשים היקרות שנמצאות כאן. אני מבקשת שתשימי לב, נשות הקבע, יש לנו את הסיפור של המתמחות, מרשם, שבאמת הן מצילות חיים. מה אתם מצפים מהן? שלא ילכו לעזור כשבתי החולים בעצמם בעומס? אבל ילדים לא יכולים לגדול בלי הורים, וזה גם יהיה חסר אחריות מצידנו לדרוש מהן להמשיך את זה. אז אולי הן יקבלו גם עזרה מהקרן, אבל זה לא מספיק. אתם צריכים גם לקחת את זה בחשבון. ואגב זה לא רק הן, אנחנו יודעים שיש עוד כמה מקצועות שאנחנו יודעים שיש להם שעות ארוכות יותר. מה היה עוד? עצמאיות, כן. מה רצית לומר? משפט? כי אנחנו תכף סוגרים. לצערי יושבים עליי.

אני עצמאית שבעלי יצא לחופשת לידה במקומי לפני שבעה חודשים. אני היום בחופשת לידה ולא זכאית לכלום. אני עסק מתפתח, משווים אותי לשנה שעברה. מה שהיה בשנה שעברה לא רלוונטי לשנה הזאת.

למה? עצמאיות כבר מקבלות בחופשת לידה.

אני לא בחופשת לידה, בעלי יצא במקומי לפני שבעה חודשים. הוא נהנה מחופשת הלידה שלי כדי שאני אוכל להמשיך בעסק. היום אני בסוג של חופשת לידה.

לא, היום את מתגייסת לטובת הדבר הזה בגלל שהוא. זה שונה.

לא, בתחושה שלי.

אה, בתחושה. אני לא זכאית למענקים כי אני עסק מתפתח ומשווים לי ללפני שנה ומה שהיה לפני שנה לא שווה למה שקורה היום. אני לא זכאית לשעה פחות בעבודה. אף אחד לא מתגמל אותי.

טוב, תודה. נושא העצמאיות זה נושא כבד. יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות דיון בפני עצמו. דיון נפרד לעצמאיות, דיון נפרד אמרנו גם לנשות הקבע כדי שגם ניתן להן זמן עבודה.

פנינה אפשר? אני מחכה כבר זמן רב.

מי?

יוכי לוי, יושבת-ראש אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה.

יוכי, אנחנו נעשה דיון נפרד.

אני אגיד לך מה הסיפור. אצלנו זה כבר אחרי הזמן. הלימודים התחילו לפני שלושה שבועות ויש לנו את נשות כוחות הביטחון, נשות המילואים שכרגע אין לנו מספיק תנאים.

אני יודעת, אנחנו נעשה דיון בהקדם, כי אני חייבת לסגור על פי נהלי הכנסת. וכפי שאת רואה איש המשמר היקר כבר מתקרב אליי, הוא יוציא אותי.

פנינה, אני ממש מבקשת דקה בבקשה.

לא ניתן. ואת יודעת שאני מכבדת אותכם.

אני אשכרה יצאתי מעזה בשביל זה. במיוחד לוועדה.

אה, את יצאת מעזה? אם יצאת מעזה אנחנו ניתן לך. אפילו איש המשמר ייתן לך, לא ידעתי. בבקשה. מה שמך?

קוראים לי שני, אני מתמחה.

שני הכל בסדר, תנשמי, אנחנו איתך. שני לוחמת בעזה?

אני רופאה, אני מתמחה באורתופדיה.

בואי שני, לא, הכול בסדר. אנחנו איתך.

ב-7 באוקטובר אני ובעלי יצאנו מהבית. אני אשת קבע, בעלי מילואימניק, אנחנו כבר כמעט שלושה חודשים אני בעזה, בעלי לא רואה בית. אני ראיתי השבוע בפעם הראשונה את בעלי מתחילת המלחמה.

וואו.

אנחנו אף פעם לא מצליחים להסתנכרן. ההורים של שנינו מטפלים בשלושת הילדים שלנו. אני לא יודעת אם את זוכרת, אבל בפעם שעברה שהייתי פה הייתי עם תינוקת בת שלושה שבועות.

אני לא רוצה להגיד את זה לפרוטוקול, אבל ירדת קצת.

היום היא בת חצי שנה, ואנחנו מתקרבים לקיר, שבחצי חיים שלה שאנחנו שנינו לא בבית.

מי מטפל בה בימים האלה?

אמא שלי. שני הילדים הגדולים שלנו אצל אמא של בעלי. והקטנה שלי אצל אמא שלי כדי שזה לא יהיה עמוס מידי לאף אחד מהם. ההורים שלנו כולם עצרו את החיים שלהם.

עדי, את שומעת?

ואני פה גם בשם נשות הקבע שנמצאות בפנים ויש לא מעט כאלה, אני פה בשם הנשים של המילואימניקים שצריכות להתמודד עם הדבר הזה. ואני פה בשם המתמחות שאני לא יודעת אם שמתם לב אבל אין פה אף אחת חוץ ממני. והסיבה לזה היא שהן לא עומדות בזה. הן לא עומדות בזה. הן עושות בין 4-10 תורנויות בחודש. הן לא מצליחות לנשום. הן לא מצליחות להרים את הראש. הן נשואות למילואימניקים שנמצאים בעזה כרגע והן פשוט לא מצליחות לעשות כלום. ביקשנו מהן להגיע לפה והתשובה שלהן פשוט הייתה אנחנו לא מסוגלות. אנחנו בהישרדות.

נפגשתם עם שר הבריאות?

כן, דיברנו עם שר הבריאות.

ישבתם איתו?

לא, הוא לא רצה לשבת.

הצגנו המון פתרונות שאפשר לעזור.

אף אחד לא מוכן להקשיב לנו, ואנחנו ממש מבקשות ממך, אנחנו מתחננות. אנחנו יודעות כמה עשית וכמה את עושה עבורנו, ואנחנו מבקשות ממכם להתערב בזה. זה לא הגיוני שמתמחות עדיין עד היום עושות 4-10 תורנויות בחודש, וזה תלוי בחסדי המומחים במחלקה שלהם אם הם מוכנים לקחת מהם תורנויות. אם הם לא עושות את התורנויות האלה המשכורת שלהם נפגעת והן לא מסוגלות להמשיך לתפקד בבית.

גילי הייתה אמורה להיות פה. איפה גילי של האוצר? אני ישבתי עם מיכל וולדיגר, גם לפגישה אחרי הוועדות, עם האוצר, ביחד עם מיכל וולדיגר, והובטח לי בעניין של המתמחות פתרונות.

אני אבדוק את זה.

אני לא יודעת, זה לא אנושי.

גם אמרנו שלא נביא 100% פתרון, אפשר לתת פתרונות חלקיים, לתת ימי מחלה, לצמצם להם את מספר התורנויות.

אני רוצה לפגוש אתכן אצלי בלשכה, גם נחפש את שר הבריאות, אבל זה חייב להגיד למצב של פתרונות. אני חושבת שזו בעיה תקציבית?

ברור שזו בעיה תקציבית. זו גם בעיה של רצון בעיקר. משרד העבודה לא הוציא שום הנחיה חדשה לגבי המלחמה הזאת, לא מתכונת חירום, לא מתכונת עבודה מיוחדת. תבואו לעבודה כרגיל. אפילו החזירו אותם מחופשות.

טוב קודם כול שני תודה ששיתפת, וגם סליחה שהייתי ככה. אני לא מזהה מי בצבא. בפעם הבאה תבואי עם מדים. וזה באמת היה חסר לי הסיפור של המדים, כי אני אומרת לכם שיש פה גברים שבאים לכנסת עם המדים בזמן שהם במילואים, אז גם אנחנו לא צריכות, לא שאני חלילה קוראת לאיזה הפרת נהלים אבל בכל זאת טוב לבוא.

אני מפקדת על פלוגת החייאה במילואים, הם במילואים אני בקבע. אני מנהלת את כל לבנות הפינוי של חטיבה 14 כרגע. ואחראית על כל הפינויים בחטיבה 14.

אז תודה. כולנו מצדיעות לך, ועלו פה דברים. אני רוצה לסכם את הישיבה. לפני שמביאים לפה את יושב-ראש הכנסת.

אני אמרתי את כל הדברים שצריך. את שיעורי הבית שנדרשים, בעיקר לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בעיקר למשרד העובדה ולא הספקנו אפילו להגיע לגופים אחרים, בין אם הסיפור של ההשכלה שאנחנו נעשה דיון נפרד, ואמרתי גם נשות הקבע נעשה דיון נפרד, ולגבי מרשם אני רוצה ללכת איתכן רגע לבדוק איפה שר הבריאות, הוא נמצא כאן, ולחשוב על פתרונות יצירתיים מחוץ לקופסה.

כמובן שהנקודות שהיו צריכים להעלות בפני סא"ל אבישג עלו. כן צריך פגישה נוספת עם אבישג כדי לפתור את נושא הגרושות וגם את נושא העצמאיות. עלו פה עוד נושאים שאנחנו ניתן להם מענים. מל"ג אני שוב מתנצלת, יהיה דיון נפרד.

אני לא מל"ג, אני אימהות בחזית, אני רוצה להגיד משפט.

אי אפשר. אלא אם כן באת מעזה.

תהום פעורה בין מה שקורה בוועדה למה שקורה בשטח.

אי אפשר. אז אני סוגרת את הוועדה, מתנצלת בפני מי שלא דיברו ודיברה. אנחנו נמשיך עם הדיונים. תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:23.