פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
ועדת הכלכלה
18/12/2023


מושב שני

פרוטוקול מס' 248
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ו' בטבת התשפ"ד (18 בדצמבר 2023), שעה 13:00

ערבויות מדינה לחברות גדולות בתקופת המלחמה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
שלום דנינו
רון כץ
סימון מושיאשוילי

ולדימיר בליאק

גיל כהן - סגן בכיר לחשב הכללי, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

שחר בן צבי - רפרנטית ערבויות מדינה באגף החשב הכללי, משרד האוצר

יוסי עדס - מנהל תחום מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

שמואל בוקסבוים - מנהל באיגוד בעלי העסקים החרדים געלט

ישראל חרך - מנהל באיגוד בעלי העסקים החרדים געלט

ד"ר ירון קטן - יועץ משפטי, איגוד בעלי העסקים החרדיים געלט

שגיא מקורי - מנכ"ל חברה, איגוד בעלי העסקים החרדיים געלט

אליעזר קסלמן - חבר באיגוד

אלכס עדן קנובסקי - שדלנית, חברת נהלה, מייצג/ת התאחדות התעשיינים בישראל

ד"ר עידית חנוכה

אושרה עצידה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


ערבויות מדינה לחברות גדולות בתקופת המלחמה

שלום לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: ערבויות מדינה לחברות גדולות בתקופת המלחמה. במילים "חברות גדולות" – הכוונה לחברות עם מחזור גדול, לא שהחברה היא גדולה.

עד 100 מיליון בשנה.

לא, עד 100 מיליון זה מכוסה. הכוונה ליותר מזה.

הבעיה היא מעל 400.

לא רק מעל 400, גם 300 ו-200 זה בעיה. אני רוצה להסביר לכם. אני דיברתי על זה עם החשב הכללי. בגדול, פנו אליי חברות שלא מסוגלות לקבל הלוואות בתקופה הזו כי ערבות מדינה שניתנה לחברות גדולות היא יחסית לא ברורה, וזאת בניגוד לתקופת הקורונה שבה לא היתה להן בעיה. צריך לתת להן מענה. מצד אחד, אתם כמעט ולא נותנים פיצוי לחברות האלה. מצד שני, אין מספיק ערבות. אם אני הולך לפי הדוקטרינה של האוצר שאומרת: אנחנו לא צריכים לתת פיצוי לחברות מעל 400 מיליון כי הן יודעות להסתדר, הן כבר גדולות והמחזור שלהן גדול. חוץ ממתן פתרון לעובדים שלהן, הן יודעות להסתדר. ולכן, אין צורך לתת להן פיצוי. אם זו המגמה, אז למה אתם פוחדים לתת להן ערבות יותר גדולה? הן יחזירו את ההלוואות שלהן. בגדול, אם אתה הולך על אותו רעיון, אז אתה לא צריך למנוע מהן לקחת את ההלוואות האלה. תן להן ערבות יותר גדולה. אמר לי החשב בשיחה הטלפונית שזה לא מדויק כי כן נתתם ערבות גדולה. אני הבנתי שהערבות יורדת אחרי 100 מיליון, ולכן שלאלו שהן עד 100 אין בעיה לקבל הלוואה, ולאלה שמעל 100 יש. אם יש חברה עם 300 מיליון, אז ערבות המדינה יחסית הולכת ויורדת. אני לא יודע. הוא אמר לי שהיום זהו אותו גובה ערבות כמו בקורונה, והחברות אומרות שזה לא נכון.

היה אותו גובה. עד כמה שידוע לי, היה 80% לכולם.

לא.

אני מבקש מכם, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה הזו. ברגע שחברות גדולות מקבלות פיצוי גדול, אז אין בעיה. צריך לאפשר להן. בניגוד למה שהוחלט אז אצלכם, לדעתי, אנחנו צריכים לתת להן ערבות יותר גדולה על מנת שיוכלו לקחת. גם כך, למרות שאתם נותנים ערבות, הבנק הוא זה שמחליט אם לתת את ההלוואה או לא. הוא בודק את החברה, האם היא בסדר – כן או לא, מה יכולת ההחזר שלה, והכול.

אדוני, לפני שתדבר, ניתן את רשות הדיבור לנציגים של שתיים-שלוש חברות. בבקשה.

אני אשמח. אני ישראל חרך. אני שותף ומנהל באיגוד בעלי העסקים החרדים - געלט. אנחנו מייצגים מאות חברות ועסקים.

האם כולם עסקים של מעל ל - - -?

לא, לא כולם.

בישיבה הזו אנחנו מתייחסים לעסקים עם מחזור גדול, לא לחברות באופן כללי. באופן כללי - יש את המתווה. כנראה שהוא מספק.

כן, הוא בסדר גמור. ראשית, אנחנו באמת רוצים להודות לחבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש הוועדה, על קיום הדיון הזה. גם על מהירות הדיון, ועל ההבנה שזה נושא מאוד קריטי לקידום הכלכלה. פנו אלינו לא מעט חברות גדולות, שמחזור הפעילות שלהן הוא מעל 100 מיליון אבל מתחת ל-400, לגבי זה שהן לא מצליחות לקבל הלוואות בערבות מדינה, כמו שאמרת.

מהו אחוז הערבות היום?

נותנים להם בערך 60% במקום 85%, כמו שנותנים לחברות קטנות ובינוניות.

כמה היה בקורונה?

80%. היא אומרת שלא, אבל הוא מהנהן שכן.

אני אתייחס אחר כך להכול.

כחלק מהסיוע אפשר לקבל 8% מתוך המחזור הלוואה בפריסה של חמש שנים, עד מקסימום 32 מיליון לחברות עם מחזור של עד 400 מיליון. זה אמור להיות זרז משמעותי בעזרה לאותן חברות שנפגעו בעקבות התקופה. בבירור שעשינו אצל חברות, אנחנו מגלים שהתנאים לחברות גדולות גרועים בהרבה לעומת חברות קטנות ובינוניות, כמו שאמרנו. דבר ראשון, הן מקבלות בערך רק 60% מהלוואה ערבות מהמדינה ולא 85% כמו העסקים הקטנים והבינוניים. זה אומר שהמון חברות מקבלות סירוב. בנקים לא מוכנים לאשר.

כך אומרות אליך חברות שפונות אליך?

כן, זו הנקודה המרכזית.

בגלל גובה הערבות.

כן.

ולמה אתה חושב שזה יעזור אם ייתנו 80% והבנק לא יאשר את זה?

לא, הבנק יכול לא לאשר. אבל 80% עדיף מ-60%. אין ויכוח על זה.

חברה שלא נתקעה בעקבות המלחמה, פונה לבנק ומשיגה בדרך כלל ריביות טובות יותר. אנחנו מדברים על אותן חברות וענפים שנפגעו עכשיו במלחמה ורוצים לנסות להשיג. הם צריכים את זה. דווקא אותן חברות שהכי צריכות את ההלוואה, לא מקבלות אותה. בנוסף, מחברות גדולות מעל 100 מיליון, מבקשים פיקדון של 10% מההלוואה, שנועלים אותו, במקום 5% בחברות קטנות ובינוניות. בסופו של דבר, המטרה היא לסייע לחברות בתקופה הזו. וכמו שאמרנו, החברות שזקוקות לכך הכי הרבה, לא מצליחות להגיש ולא נענות.

לקחנו זמן לגלות את זה. זה ממש נראה כאילו ניסו להסתיר את הנושא זה. זה לא מופיע, לא בקרן, לא בשום מקום. חיפשנו וחיפשנו.

מה זאת אומרת?

לא מצאנו את הנקודה הזו שיש הבדל. לא כתוב בשום מקום שהם מקבלים פחות מ-85%. אלו חברות גדולות. חיפשנו, זה לא מופיע. כששאלתי יועצים שעוזרים לחברות להגיש, אז הם אומרים: כן, אנחנו בינינו יודעים את זה. הם השיגו את זה מהבנקים. פתאום רואים את זה כשניסינו להגיש את זה לבנקים. אבל זה לא בגלוי בשום מקום. כמו שאמרנו, למיטב ידיעתי, בתקופת הקורונה זה היה על 80%.

נדמה לי שהחשב אמר לי בטלפון שזה 75%, אבל בפועל זה לא. כינסתי את הישיבה כי בפועל זה לא. זה נושא שאתם צריכים באמת לשקול ולפתור את זה. זה לא משהו שהוא לא פתיר. זו החלטה פנימית שלכם.

האם עוד מישהו רוצה להוסיף?

אני אשמח. שלום, אני שגיא. אני מנכ"ל בקבוצת חברות גדולות וקטנות. אני מתייחס כרגע להיבט של החברות הגדולות. אנחנו יושבים פה כשלאף אחד המספרים לא ברורים. בתור מנכ"ל שצריך לתכנן ולהבין מאיפה הוא מגייס עכשיו את ההון ואיך אני מייצב את הספינה, ואלוהים יודע מתי הדבר הזה יסתיים, אני צריך ודאות. אבל אין ודאות. אני גשש-בלש בניסיון לחפש מידע איפה הדברים נמצאים. שנית, כחברה גדולה אני צריך לשכור יועצים שיעזרו לי לקחת הלוואה בערבות המדינה. אצל הקטנים זה עניין עוד יותר מסובך. קודם כול, בבקשה, תפשטו את זה.

מה המחזור אצלכם?

המחזור אצלנו הוא בין 100 ל-400. הוא יושב באמצע.

ואתה לא מצליח לקבל?

לא קיבלתי מהקרן. קיבלתי תשובה מהבנק. הבנק אמר לי: אתה צריך לתת ערבות כי המדינה נותנת רק 60%. אין לי את זה בתשובה רשמית, לא באתר של הקרן, לא באתר של החברה שמנהלת את הקרן. המקום היחיד שבו ראיתי התייחסות לנושא ערבות זה באיזשהו ציטוט בעיתון, הצהרה של השר.

האם אף אחד לא ידע מה גובה הערבות?

אין, אני מחפש מסמך כי הבנק אומר לי: זה הערבות שאתה צריך. אני שואל אותו: אוקיי, האם יש איזשהו מסמוך של זה? הוא אומר לי: לא, זה מה שמקבלים מהקרן. כשאתה הולך לקרן ואתה מבקש, אז אין. אני בא עכשיו לדיון ואני רוצה להראות מספרים, אז אין לי אפילו את היכולת הזו. אני רואה שגם בתקשורת פה יש איזושהי בעיה. קודם כול, תפשטו את זה. מצד אחד, המצב גם כך מורכב, ואנחנו לא צריכים לרדוף אחרי העובדות. מצד שני, כשניגשנו לזה, אז - - -

האם אתם מבקשים ערבות של 80%?

80%, כן.

85%.

כמה שיותר ערבות, זה יותר יעזור. כי בסופו של דבר הבנק מאחור אומר: אני נותן כסף, החברה נמצאת בסיכון. אם המדינה נותנת לי ערבות על זה, אז זה יותר טוב. ככל שהערבות יותר גבוהה, אז זה יותר טוב.

כמה מקבלים העסקים שהם מתחת ל-100 מיליון?

85.

זאת אומרת, יש פה גם בעיה פסיכולוגית מול הבנק במובן הזה שהוא אומר לכל מי שבא לבקש ממנו הלוואה שערבות המדינה היא 85%. אבל כשעסק מעל 100 מיליון בא ומבקש, הוא גם רוצה ממנו 85. זה בפסיכולוגיה של מנהל הבנק שיושב. ברגע שפיצלתם את זה, יצרתם בעיה מבחינת הבנקים בשיקולים שלהם.

גם המשמעות של הכסף שאני מגייס, כש-10% ממנה ישר ננעל בבטוחה, אז גם מלכתחילה כאילו לקחתם סכום מסוים של כסף, אתם אמרתם: הכסף הזה יותר מסוכן, אז אני לא אחלק את כולו. אתם בעצם אומרים דה-פקטו לחברות האלה, שיכול להיות שהן צריכות את הכסף בדיוק כמו עסקים קטנים: אני פחות מנדב את הכסף, וזו בעיה. כל הכסף שהציעו בקורונה, לא מומש במלואו גם כשהוא היה יותר קל.

כמה היתה הערבות בקורונה לעסקים גדולים?

75%.

זה לא המצב עכשיו.

והיום זה 60%.

60%.

ולא רק זה, בקורונה המדינה סבסדה עם ריבית בשנה הראשונה.

וכמה היה בקורונה לעסקים מתחת ל-100 מיליון?

בין 85% ל-90%.

אני עשיתי עבודה, ופניתי לאנשים בשוק ושאלתי. אני רוצה לקבל פרטים בכלל על ניצול ההלוואות, כי ככל שאני מבין, יש הבדל מאוד גדול בין מה שהיה בקורונה למה שקורה עכשיו. בקורונה הגישו בקשות לגוף המממן, ועכשיו מגישים את זה לחברה מטעם BDSK?

לא, לא. אותו דבר. דרך אתר אינטרנט לגוף המממן.

אמרו לי שגם אחרי המלצות של הגוף המממן, עדיין קיבלו סירוב מהמדינה, מ-BDSK.

לא, תיכף נסביר קצת על המנגנון.

הייתי שמח לקבל פרטים לגבי כמה נלקחו, כמה הלוואות כבר מומשו?

אוקיי. אדוני, בבקשה.

נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים. אני תומך בדברי החברים, ולכן לא אחזור עליהם. לגבי הערת חבר הכנסת ברוכי – במהלך הקורונה אחוזי הניצול פורסמו באופן שוטף. כלומר, כמה ביקשו, כמה קיבלו וכמה סורבו, וזה עשה איזשהו סדר בדברים. כך גם יכולנו לדעת מה צריך לשפר ומה צריך לתקן תוך כדי תנועה.

אדוני, בבקשה.

אני אתחיל, ומייד אתן גם לשחר להשלים את הפרטים. אני גיל כהן, סגן חשב כללי. אני אתאר בשלושה משפטים. קודם כול, מה רציונל הקרן. הרציונל הוא, בסופו של דבר, להגיע לאשראי, כמובן, לעסקים בלי נגישות לאשראי. כשבודקים, והצגנו גם בוועדת הכספים, איזה עסקים הם בלי נגישות לאשראי, כמובן שהעסקים הקטנים והבינוניים הם העסקים שהגישה ל - - -

דווקא ההיפך. מי שאין לו נגישות לאשראי, לא מקבל מהבנק אישור. הרי אתה נותן ערבות, אבל הבנק מאשר את ההלוואה. המילים "בלי נגישות", הן בעייתיות. זה אומר שהוא לא יכול לקבל הלוואות.

נכון. בסופו של דבר, ערבות המדינה באה לגשר על פערי מידע. כי כשעסק קטן מגיע לבנק, לבנק אין תמיד יכולת, ובטח לא ללקוח שלו, לעשות לו חיתום, וכן הלאה. הבנק לא רוצה להתעסק עם זה בשביל כמה מאות אלפי שקלים. בדרך כלל הבנק מכיר עסקים גדולים, ואת יכולת החיתום שלהם.

דווקא בגלל זה הוא לא מאשר – זו הבעיה.

זהו. קודם כול, בהקשר הזה אנחנו התחלנו, ואנחנו משפרים תוך כדי תנועה. כמו שאתם יודעים, התחלנו עם 80 ק"מ, ופתחנו לכל הארץ. התחלנו עם 400 מיליון והגענו למחזור של מיליארד. כלומר, בהקשר הזה אנחנו כן מנסים לשפר כמה שיותר. תיכף נספר על כמות הסירוב בעסק. אבל הסירוב כרגע הוא מאוד מאוד נמוך בקרן עסקים קטנים, גם הגדולים וגם הקטנים, ותיכף נתאר. דרך אגב, כל סירוב מגיע גם אלינו. אנחנו כמדינה צריכים לדעת ולבדוק ולאשר כל סירוב, וזה גם מנגנון שעשינו על מנת לראות שסקטורים לא מסורבים או חלקים מסוימים מהעסקים, וכן הלאה.

אני מקבל לגמרי את נושא המידע. נושא המידע יפורסם בדיוק השבוע. חיכינו שיהיה טיפה מידע כי הקרן היא בסך הכול חדשה. השבוע נפרסם מידע בדיוק, כמה ניגשו, אושר.

אני מקווה שתפרסם את המידע אחרי שתעשה תיקון לגובה הערבות.

זה לגבי הדבר הזה. אני אתן לשחר להציג כמה נתונים מאוד מעניינים עד עכשיו.

קודם כול, הקרן הזו פותחה על בסיס מסקנות קרן הקורונה. בקרן הקורונה ראינו שהרבה מאוד עסקים, שלא בהכרח היו צריכים לקבל הלוואה במסגרת הקרן, קיבלו. מה הכוונה? שנותני האשראי העדיפו לתת את ההלוואות קודם כול לעסקים הגדולים על חשבון העסקים הקטנים והבינוניים, ואנחנו רצינו למנוע את הדבר הזה. צריך לזכור שהלוואה של עסק גדול אחד שקולה להלוואות של מספר רב של עסקים קטנים ובינוניים. שנית, היו אחוזי סירוב מסוימים בקרן הקורונה, ואנחנו רצינו לפתח איזשהו מנגנון בקרה. ולכן, כל בקשה היום שנדחית על ידי נותן האשראי, שהיא לא קשורה לסיבות של אי שיתוף פעולה מצד הלקוח או אי עמידה בתנאי הקרן, אוטומטית, ללא התחשבות בהמלצתו של נותן האשראי, עולה לאיזושהי ועדה, שנקראת "ועדת אשראי", שמפקחת על התהליך.

קודם כול, כל הכבוד לכם כי זה לא היה בקורונה, ובאמת אחוזי הסירוב היו 60%. אם תצליחו לעשות את מה שעשיתם עכשיו, אז אני מצדיע לכם.

תודה רבה. זו אחת המסקנות שלנו.

וכמה זמן לוקח להחזיר תשובה?

זה תלוי בעסק וביכולות שלו. לפעמים, אתה יודע, הם לא בבית וכו'. תשובה לעסק ניתנת בין שבוע ל-35 ימים, תלוי ביכולת שלו להעביר את המסמכים.

אם עסק אמר לי שהוא קיבל תשובה מהגוף המתאם רק אחרי חודשיים, זה לא נכון?

לא גוף מתאם, גוף מממן.

לא. הוא אמר שהגוף המתאם ענה לו תשובות שחסרים לו מסמכים שהוא כבר שלח – לא משנה.

אני אשמח לבדוק פרטנית. אנחנו כל הזמן מקבלים, ואנחנו גם כל הזמן עושים בקרה. אנחנו רוצים להשתפר במקומות שבהם אנחנו צריכים להשתפר. תביאו לי את פרטי העסק ונבדוק את זה עד הסוף. אנחנו גם אומרים לנותני האשראי שאנחנו כל הזמן עושים את החתכים האלה וכו'.

מבין הבקשות שהיום נדונו, גם בסמכות הפנימית של נותני האשראי וגם בוועדות האשראי, 77% מהבקשות אושרו. זו קפיצה משמעותית ביחס ל - - -

יפה מאוד, כל הכבוד

וכמה אחוז מתוך הסכום שביקשו?

אני לא ידעתי את נושא הדיון, ולא יכולתי להציג את הפילוחים האלו. אם הייתי יודעת שזו המטרה, הייתי מנסה כמובן להשיג את הנתונים. אנחנו לא מנסים להסתיר שום דבר. להיפך, אנחנו מנסים להיות שקופים ולהציג את הנתונים.

כמה אושרו בקורונה?

56%, אם אינני טועה.

יש עלייה, וזה יפה מאוד.

כן. אגב, 93% מהבקשות הן בקשות לעסקים קטנים ובינוניים, ואני חושבת שזה גם נתון מאוד מאוד חשוב.

ברור, זה בסדר גמור. אני בעד זה.

בסך הכול, כבר הועמדו במסגרת הקרן כ-2 מיליארד שקלים. זה כספים שכבר ניתנו ללקוחות. עושים פה כל הזמן את ההשוואה, אבל בקרן הקורונה הסיכון היה שונה. עשינו הפקת לקחים, וראינו שהרבה מהדברים שהיו שם לא טובים.

מצוין. אבל עשיתם הפקת לקח אחד במהופך. אתם אומרים שבקורונה העסקים הגדולים קיבלו עדיפות, ולכן תיקנתם את זה. אבל יש עסקים גדולים שגם צריכים, אין מה לעשות, ללא קשר לעובדה שהבנקים רוצים לתת להם יותר את זה כי הם יותר חזקים. יש עסקים חזקים שנפגעו בצורה בעייתית במלחמה, וגם להם צריך לעזור - אין מה לעשות.

אני רוצה לחלוק על הנחת יסוד. ההלוואה שאתם נותנים היא פחות מהלוואה בתאי שוק. כלומר, אם אני עסק ואני בא לקחת הלוואה דרך ערבות המדינה, אני אוטומטית לוקח הלוואה בתנאים פחות טובים. כלומר, לבוא ולהגיד שנלקחו הלוואות לעסקים שלא צריכים את זה – אני לא מכיר אף מנכ"ל שייקח הלוואה פחות טובה שהוא לא צריך אותה.

למה היא פחות טובה?

כי הריביות שאני מקבל דרך הלוואה בערבות המדינה הן יותר גבוהות מההלוואות שאני לוקח, אם אני יכול, בשוק הפרטי עם הון שלי וערבויות שלי. כלומר, כל מי שניגש מלכתחילה להלוואה בערבות המדינה, לוקח הלוואה פחות טובה. אז לבוא ולהגיד שאנשים לקחו הלוואות שהם לא צריכים - - -

למה הוא לוקח אותה?

כי אין לו ברירה. הוא לא סתם הולך ומבקש בערבות.

כי אין לי ברירה. לבוא ולהגיד שיש עסק שלקח בערבות המדינה כשהוא לא צריך, אז צריך להעיף את המנכ"ל הזה.

שחר, שאלה שמתחברת להערת הבחור. האם 10 מיליארד שהעמיד בנק ישראל בפריים מינוס 2, והוא נותן אותם בפריים לעסקים קטנים ובינוניים, חופף למה שאת אומרת?

כן.

אז בינתיים שרפנו 2 מיליארד?

כן. למעשה, בנק ישראל הלווה את הכסף הזה לחלק מנותני האשראי בקרן, מהבנקים וחברות כרטיסי האשראי, ואנחנו דרשנו. אני יודעת שיש בעיות עם המתווה. אני מכירה את זה. אנחנו דרשנו שזה ישורשר. צריך לזכור שמתווה הסיוע של בנק ישראל הוא לעסקים זעירים. זה עסקים של עד 25 מיליון שקלים. יחד עם זאת, אנחנו כבר רואים שהרבה מאוד הלוואות בקרן ניתנות בדיוק במרווח הזה. זאת אומרת, עסק קטן שמבקש היום לקבל הלוואה בקרן, מקבל אותה במרווח של פריים, והממוצע היום בקרן הוא 1.27, שזה פחות מהמרווח שאנחנו דרשנו כמרווח מקסימלי בקרן. אנחנו נשמח להמשיך את הדיון ולהבין באמת קצת יותר.

חבר הכנסת בליאק, האם רצית להגיד משהו?

לא.

אני חושב שאפשר לסיים את הדיון. הבנתם את הבעיה. אני חושב שצריך לעזור, קודם כול, לעסקים הקטנים, שהם יותר פגיעים במלחמה, ואין ויכוח על זה. אבל לא צריך לשים את העסקים הגדולים בצד. אם יש להם בעיות, גם הם צריכים לקבל עזרה. בקורונה האחוז היה 75% ערבות. אני לא אומר שצריך 85%, זה נראה לי גם כן מוגזם. אבל לפחות להשוות את זה עם הקורונה ל-75%. שיהיה 60% עסקים קטנים, 75% עסקים יותר גדולים. תחשבו על זה. זה נותן מענה לעסקים הגדולים שהם בבעיות בעקבות המלחמה. לא לכל אחד יש בעיה בעקבות המלחמה, להם כנראה יש. את גם שומעת שהריבית היא יחסית יותר גבוהה מריבית שהוא לוקח בשוק הרגיל כשהוא צריך הלוואה. מהשיקולים האלה, אני חושב שכן צריך ללכת לקראתם. זה לא פוגע בהלוואות לעסקים הקטנים כי עברנו חודשיים מהמלחמה. מי שהיה זקוק להלוואות, כבר רץ וביקש אותן. ועצם העובדה שעסק גדול יקבל היום הלוואה, זה לא פוגע בעסקים הקטנים שכבר קיבלו 2 מיליארד שקל. זה מה שאנחנו מבקשים מכם. אני מבקש שתשקלו את זה. תגידו את זה גם לחשב הכללי. אני חושב שמן הראוי שתעשו תיקון בנסיבות האלה.

חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

במהלך העבודה על חוק הפיצויים לעסקים בגין אוקטובר-נובמבר, התעוררה הסוגיה של הסיוע לעסקים עם מחזור מעל 400 מיליון שקל. בעקבות פנייתי ופניית חברים נוספים, המחזור עלה קודם לחצי מיליארד שקל, ובהמשך גם למיליארד שקל. לפחות ניתן מענה חלקי. סוגיית הריבית היא סוגיה נפרדת וצריך לדון בה.

מר כהן, בתחילת התהליך הזה של המתווה, חשבתי שבאמת חשוב שהחברות הגדולות, שהן דווקא מעל 400 מיליון, ואין מאות כאלה, - - -

אנחנו לא מדברים פה על 400 מיליון, אנחנו מדברים עד 400 ומ - - - 400. אבל גם 400. אם הם זכאים, אז הם - - -

נכון. דווקא החברות האלה, מכיוון שהן מעסיקות המון עובדים, ומכיוון שהן חשובות גם לתוצר, כדאי לעשות פגישות אישיות ולראות איפה הלחץ שלהן, ולתת מענה ממש פרטני, כי זה לא הרבה חברות. אחרי שסיימתם באמת את העבודה הקשה בנושא המתווה הכללי, אני חושב שאתם יכולים עכשיו טיפה להתפנות לחברות ברמה הזו. זה יהיה ממש מצוין.

בשמחה, תמיד.

האם יש עמותות שביקשו הלוואות וקיבלו הלוואות? האם יש לכם נתונים על זה?

אני לא חושבת שעמותות הגישו בקשות. אבל אני צריכה לבדוק את הנתונים.

יש כאלה שהגישו וסורבו.

רשמית אפשר להגיש. מעשית, גם אני לא נתקלתי אף פעם בעמותה.

לא, יש עמותות שהגישו.

אבל מה יש לעמותה לבקש? אם יש לעמותה, היא - - -

בהתחלה לא פורסם בחברות ברזל, ואחרי זה תיקנו שאפשר. מנתונים שלי, עמותות הגישו וסורבו.

לעמותות קשה לקבל הלוואה. הן צריכות אישור. זה לא עסק שיכול לקבל הלוואה.

הן יכולות לקבל. גם בערבות מדינה וגם בחרבות ברזל, - - -

אבל צריך לעבור תהליך מסוים. זה תהליך אחר לגמרי.

כן, כן. התהליך שונה בגלל מבנה הבעלות. יש לנו מסלול ייעודי בקרן לעמותות, שבמסגרתו קיבלו הלוואות, וגם במסלול הכללי יש עמותות שקיבלו. במסלול חרבות ברזל, ספציפית במלחמה, אנחנו לא מכירים. בכל מקרה, אם העמותה סורבה, היא היתה חייבת לעלות, כמו שאמרנו. אם אתה יודע להגיד, אני אבדוק.

בסדר גמור.

האם אתם יכולים לשנע את הכסף שהקציתם, את ה-10 מיליארד, דרך בנק ישראל, גם לטובת העסקים היותר גדולים? כי שם זה היה מיועד לעסקים קטנים.

ההלוואות המוניטריות של בנק ישראל ניתנו לעסקים עם מחזור של עד 25 מיליון שקלים.

וגם אם לא מנצלים את כל הכסף, לא יהיה אפשר להזיז?

לא. כי בנק ישראל עשה את הניתוח שלו, וראה שהאוכלוסיות שהכי נפגעות זה העסקים האלה עם המחזורים האלה.

הינה, יש לך עוד סיבה. הם גם מקבלים מהצד הזה, וגם מהצד הזה.

כן. צריך להוכיח פגיעה - - -

לכן, צריך להקצות משהו לעסקים היותר גדולים. זהו? סיימנו? אנחנו מצפים לתשובה שלכם, בסדר?

פגישה חיובית. דיון באמת חיובי. כל הכבוד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:40