פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



36
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
20/12/2023

הכנסת העשרים-וחמש





הכנסת





מושב שני



פרוטוקול מס' 81
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, ח' בטבת התשפ"ד (20 בדצמבר 2023), שעה 8:30

ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג - דיון המשך.

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
אושר שקלים

סימון דוידסון
שרון ניר
מטי צרפתי הרכבי

איתן דהן - מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, משרד מבקר המדינה

איל זוננפלד - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

שרון שפיר - סגנית למנהל האגף, משרד מבקר המדינה

רס"ן מאור לגאלי - רמ״ד אופרטיבי, אמ״צ, משרד הביטחון-צה"ל

רס"ן מאיה שגיא - מבקר צה״ל, משרד הביטחון-צה"ל

סא"ל (מיל') בר כהן - רל"ש מ' פקע"ר, משרד הביטחון-צה"ל

יוסי שפירא - סגן ר' רח״ל

ס' טפסר ירון קורן - רע"ן חירום וסיוע אווירי כב"ה

רפ"ק יוסי בכר - ר' תחום היערכות לאסונות טבע, משטרת ישראל

אריאל גלבוע - רמ"ח מרחב אזרחי, המטה לביטחון לאומי

אריאל הבר - רכז ביטחון באג"ת, משרד האוצר

עדי פרנקפורטר - רפרנטית ביטחון באג"ת, משרד האוצר

אלי מועלם - מנהל אגף פס"ח, משרד הפנים

רן אדלשטיין - מנהל מערך לוגיסטי, משרד הבריאות

רוני בר לוי - מנהל אגף בכיר חירום ובטחון, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אורלי אלמגור לוטן - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

מיכל לרר - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

שמעון גואטה - ראש מועצה, מועצה אזורית מעלה יוסף

יוסי כץ - יו"ר ועד מושב אלקוש, מועצה אזורית מעלה יוסף

דיקלה נסימי - דוברת צוות צח״י מושב עבדון ומועצה מעלה יוסף

משה דוידוביץ - ראש מועצה אזורית מטה אשר

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

רותם בבלי דביר - מנהלת מחלקת ליטיגציה מנהלית, התנועה למען איכות השלטון בישראל

רון הוד - תושב קרית שמונה

אהרון דוב גמזו - נציג היישובים אשר לא פונו והפכו לפליטים

צחי יצחק בן עיון - יו"ר פורום חקלאות 9 והמרחב הכפרי

בני בן מובחר - ראש המועצה האזורית מבואות חרמון

אדיר שי - קב"ט עיריית אשקלון

עמית סופר - מרום הגליל

פלורינה הלמן לוין

חנה כהן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג - דיון המשך

בוקר טוב לכולם, תודה שבאתם. היום יום רביעי, ח' בטבת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא היערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי של אוכלוסייה). זו אינה הישיבה הראשונה של הוועדה בנושא דוח מבקר מדינה זה. אני מבקש להדגיש שישיבותיה הקודמות בדוח התקיימו באופן חסוי, על מנת לא לחשוף נושאים ביטחוניים. היום אנחנו מקיימים דיון פומבי, כי ברור שנושא הצפון – שהפך מאז תחילת המלחמה גם כן לזירה עם תקריות יום-יומיות, ירי טילים/רקטות בלתי פוסקת ולחימה בגבול – הוא נושא שחייבים להתייחס אליו מיידית. הממשלה קיבלה החלטה על פינוי אוכלוסייה מיישובים בצפון עד למרחק של 3.5 ק"מ מהגבול. אנחנו מדברים על 51,700 תושבים אשר פונו, כנראה שהתפנו הרבה יותר מיישובים מעבר ל-3.5 ק"מ. לעומת זאת, לא מעט יישובים התפנו באופן עצמאי, מדובר על כמה אלפי אזרחים בקטגוריה זו. מהחלטות הממשלה בנדון אנחנו מבינים כי רק מי שמתגוררים ביישובים לגביהם התקבלה החלטה על פינוי יזום זכאים לסיוע מהמדינה בדמות אירוח בבתי מלון או שיפוי כספי. כמו כן, החלטות הממשלה על פינוי יצרו מצבים בהם יש מועצות אזוריות שחלק מהיישובים שלהן כלולים בתוכניות פינוי ואחרות, אבל איך במצב כזה מועצה אזורית יכולה לספק שירותים ליישובים שלא פונו.

נמצאים איתנו כאן מספר ראשי מועצות מהצפון, ברוכים הבאים, ואנחנו נשמע מהם על ההתמודדויות, הקשיים, המכשולים. תחילה נפתח בסיכום קצר של דוח מבקר המדינה ולאחר מכן, הממ"מ – מחלקת המחקר והמידע של הכנסת – שיציגו סקירה שהם הכינו לאחרונה לבקשת הוועדה, עם מיפוי היישובים וסקירת המצב כפי שהוא היום ביחס להחלטות הממשלה.

אני מבקש לציין כי חבר הכנסת אביגדור ליברמן פנה אליי בבקשה לקיים דיון בנושא הטיפול בצפון, בהיבטים הביטחוניים והאזרחיים, ואני מקווה שהוא יצטרף לדיון זה בהמשך.

אני במקומו.

ברוכה הבאה.

בוקר טוב לכולם. אני מנהל את חטיבת הביטחון במשרד מבקר המדינה, החטיבה שמבצעת ביקורת על מערכות הביטחון. נמצאים איתי איל, מנהל האגף שהוביל את הביקורת, ושרון שהיא סגנית מנהל האגף. אנחנו נציג את הדוח בקצרה, מכיוון שכבר הצגנו אותו פה לפני זמן לא רב. אנחנו נעבור על עיקרי הדברים ולאחר מכן יעלו גם דברים שהם עדכניים יותר. הדוח שאנחנו מציגים פה הוא למעשה ביקורת שנעשתה על ביקורת מקורית ב-2016, הביקורת שתוצג פה היא מ-2020, זה העדכון שלה. מכאן כמובן גם חלק מהפערים עד היום.

לצד זה, צריך לומר שקיימנו סיורים – אני באופן אישי וגם מבקר המדינה – בכלל המקומות במדינה, כולל ביישובים בצפון, ביישובים בדרום, בכל בתי המלון ושוחחנו עם כל האנשים. יש בידינו מידע רב אודות מה קרה בפועל, הגם שעדיין לא קיימנו ביקורת בעניין הזה. אנחנו מתכננים ביקורת שאמורה לצאת בנושא.

שקף: נושאים שנבדקו – מבחינת הנושאים שנבדקו בביקורת: הסדרת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים, נושא שעלה בביקורת על הטיפול בעורף; תוכניות עבודה לטיפול בעורף; פערי מיגון; מערך הגילוי וההתרעה. צריך לומר שזה אחד הנושאים שנעשה בו השיפור הדרמטי ביותר ביחס למה שעלה בביקורות בעבר; היערכות לפינוי אוכלוסייה – בעניין זה עסקנו ב"מרחק בטוח", "מלון אורחים", תוכנית "מלונית" . חלק מהתוכניות האלה השתנו. באותה תקופה לא עסקנו ב"משב רוח"; גופים מרכזיים – רח"ל, פיקוד העורף, פס"ח ומשרדי ממשלה כאלה ואחרים. במצגת זו לא מופיע עניין המיגון, אבל אם תרצו שנעבור על זה, יש לנו שקף בנושא ונוכל להתייחס לזה.

שקף: נתוני מפתח – אפשר לראות את הנתונים הכלליים נכון למועד הביקורת: כ-2.6 מיליון תושבים בישראל, שהם 28%, הם ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם; 300,000 – מספר התושבים שיש להיערך לפינויים על פי החלטת הממשלה. כאן יש קצת מספרים שהשתנו, אבל זה היה המספר במועד הביקורת; 50,000 תושבים מתגוררים בערים שדרות וקרית שמונה ותוכניות הפינוי שלהם לא הושלמו נכון למועד הביקורת; 50,000 תושבים מתגוררים עד 9 ק"מ מגבול הצפון ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. מהסיורים האחרונים שקיימנו אני יכול לומר שיש פערים משמעותיים בחלק מהמועצות בהן סיירנו ובגליל המערבי בצורה בולטת; 231,000 תושבים מתגוררים עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם; 12,000 מקלטים ציבוריים, מתוכם כ-2,500 שאינם כשירים. צריך לומר שגם בעניין הזה עשינו סיורים וראינו בחלק מהמקומות מקלטים במצב טוב. אני יכול להגיד שהפער המרכזי שראינו בשטח זה בעיקר מקלטים שנמצאים בבניינים שהם בניינים פרטיים. למעשה כאן נדרש טיפול של האזרח. חלקם הגדול הפך למחסנים או לדברים אחרים. בחלק מהמקומות נעשה טיפול, בהתחלה ראינו דוגמאות לא טובות במעלות למשל ולאחר מכן שיפור משמעותי.

שקף: פינוי אוכלוסייה, תוכנית "מלון אורחים" – עלו כמה דברים בביקורת שעסקה בנושא הזה: בדוח הקודם, שהיה ב-2016, העיר משרד מבקר המדינה כי על הרשויות המקומיות הקולטות לפנות למפונים סל קליטה שיאפשר תנאי מחיה בסיסיים, שירותי כביסה וכו'. הדברים האלה נכתבו גם ב-2020 ויש להניח שהם יהיו רלוונטיים גם לעכשיו. הם גם עלו בעוצמה בתקשורת וגם בסיורים שקיימנו. בסיור שעשינו באילת למשל זה עלה בצורה בולטת. בביקורת המעקב עלה שעבודת המטה שעשתה רח"ל בעניין היערכות הרשויות המקומיות לא הושלמה. ביולי 2012 אישרה הממשלה את תוכנית "מלון אורחים" לפינוי ולקליטה של 300,000 מפונים. משרד הפנים איתר יעדים לקליטה של כ-420,000, עיקרם לבתי ספר. כמובן שכולנו מכירים את השינוי שנעשה בפינוי, אני באופן אישי חושב שזו החלטה טובה, אבל צריך להסתכל על זה גם בעין ביקורתית, כי יש חסרונות לזה שאתה משנה מיקום. אני יכול לומר שבתחילת הדרך עלו מהשטח פערים משמעותיים, כי חלקם נמצאים במקום אחר בתקופה הזאת ויוצא שבכל סוגיית החינוך ותמיכת משרדי הממשלה – מבקר המדינה הוציא אתמול דוח גם בעניין זה – היו פערים לא קטנים במתן מענה לתושב בתוך המלונות. כמובן שחלק מהדברים השתפרו במהלך החודשים האחרונים.

שיפוי רשויות מקומיות קולטות – על פי תוכנית "מלון אורחים" על משרד האוצר להקצות לרשויות להקצות לרשויות המקומיות הקולטות מפונים תקציב לאספקת שירותים. בביקורת הקודמת עלה כי משרד הפנים, משרד הביטחון ומשרד האוצר לא הסדירו את הנושא. בביקורת המעקב עלה כי אין מנגנון עתי לעדכון התעריף לשיפוי רשויות מקומיות. גם בנושא הזה, בסיורים שעשינו בשטח – אומנם לפני חודש – ראינו עדיין פערים בשטח. הגם שהתקבלו החלטות לתת תקציבים, לקח זמן רב מאוד עד שהתקציבים הגיעו באמת לשטח ויכלו לתת מענה לפערים. שוב, הבעיה זוהתה מראש והמנגנון כפי שהערנו פה היה צריך להיות יותר מהיר ויותר זריז. בכלל, המנגנונים להקצאת הכספים לתושב הוא נושא חשוב מאוד וצריך לראות שהוא מהיר יותר. זה עלה בכמה בתחומים, הגם שהם לא קשורים באופן ישיר לנושא פה, כמו עצמאים ששוחחנו איתם באופן אישי. אלה דברים שעלו מהשטח.

בביקורת התייחסתם לאיזה משך זמן של פינוי הייתה היערכות? כלומר, האם היה איזשהו מרווח ביטחון בלוחות זמנים? אם כל המענים ניתנו, האם חשבו על שבוע, שבועיים, חודש או שדיברו על תקופות ארוכות?

היות שהעבודה הזאת נעשתה אחרי צוק איתן – צוק איתן ארך 50 יום ואנחנו נמצאים במציאות אחרת היום – אין ספק שכל המערכות היו צריכות להיערך לשהייה ארוכה במתקנים. שוב, המתקנים שאליהם היו אמורים להתפנות המפונים בזמנו היו בתי ספר, בשונה מהפתרון שמצאו לו עכשיו עם אירוח בבתי מלון, אבל גם צריך לזכור שבחנו גם את הצורך במתן מענה בשהייה ארוכה לאוכלוסייה בתוך מרחבי המיגון, שגם להם היה צריך לתת מענה, בין אם זה בתנאים פיזיים וגם בהיערכות כוללת של הגורמים שצריכים לתמוך בהם. כמו שלמדנו בצוק איתן – ועכשיו אנחנו חווים את זה גם כן בצורה כזאת או אחרת – המציאות הזאת באמת מחייבת שהייה ארוכה והיערכות מקדימה של כל הגורמים. אני מניח שהגורמים פה יתייחסו לזה בהמשך.

חברת הכנסת הרכבי, לשאלתך – אני מציע שחלק מהגורמים פה יתייחסו לעניין זמן ההיערכות, כדי שתהיה תשובה מדויקת.

שקף: מתפנים עצמאית – בלי להיכנס לכל הפרטים, אפשר לראות שהסוגיה של המתפנים עצמאית אף היא אתגר, גם עכשיו. לדוגמה, היינו בשדרות וראינו מתפנים עצמאית; היינו בחלק מהיישובים בעוטף וראינו מתפנים עצמאית. זה סוג אחד של מתפנים. יש גם מתפנים ביישובים שלא פונו והתפנו עצמאית, כמו למשל באשקלון. היה שם מספר דרמטי של אנשים שלא יודעים לעמוד בלחץ של חלק מהדברים שהתרחשו ופינו את עצמם עצמאית. גם בקרית שמונה אנשים פינו את עצמם עצמאית טרם האירוע. כל ההסדרה הזאת לאחר מכן היא כמובן נושא שצריך לרדת לפרטים שלו – בחלק מהמקומות הדברים הוסדרו בצורה טובה ובחלק היו פערים.

התבקשנו להתפנות. אף אחד לא התפנה על דעת עצמו. למשל, ראש הרשות בגליל עליון קרא לכולם ב-8 באוקטובר לצאת משם.

בכל מקרה, צריך לוודא, הגם שלא ניתנה הנחיה מלמעלה, שנותנים מענה מסוים לאנשים האלה שהתפנו, אחרת נוצרים פערים משמעותיים.

ציינו כאן נקודה לחיוב, שמשרד הבריאות ומשרד הרווחה נערכו לפינוי תושבים בעלי צרכים מיוחדים. הנושא הזה הוא נושא חשוב, אבל יש מקרים, למשל במועצה אזורית מבואות חרמון, שגם שעסקו הרבה זמן בנושא הזה, כל הסוגיה של אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים היא בפער משמעותי. אני יכול לומר שהנושא הזה עלה גם באשכול. במקומות רבים שהיינו בהם, אוכלוסייה שהייתה צריכה לקבל קשב מיוחד, לא קיבלה. אני אתן דוגמאות כדי שזה יהיה ברור יותר – באשקלון למשל, פגשנו אבא לילדה עם צרכים מיוחדים. הוא שאל אותנו: איך אתם רוצים שאני אשאר בבית? אין לי אישור להתפנות כי יש לי ממ"ד. למעשה מי שיש לו ממ"ד ויש לו ילדים עם צרכים מיוחדים, לא אישרו להם להתפנות. הוא אומר: אני לא יודע להישאר עם הילדה חודשיים בבית, זה בלתי אפשרי. לכן הדברים האלה, הגם שהם עלו לפני כן, לדעתי היו צריכים לקבל מענה טוב יותר. הנושא הזה לא עלה במקום אחד ולכן אני מציין אותו כאן בצורה בולטת.

לגבי תוכנית "מלונית" שמתייחסת ליישובי העוטף – ב-2019 החלה רח"ל בגיבוש תוכנית לפינוי וקליטה של כ-75% מתושבי עוטף עזה בשלב הראשון, לטווח של עד 96 שעות, במבני ציבור ובקיבוצים ובטווח הארוך לבתי מלון ואכסניות. הכוונה הייתה שתוכנית זו תשולב בתוכנית "מלון אורחים" עם חוזים נצורים, ערוכים ומוכנים. צריך לציין שיישובי הצפון לא נכללו בתוכנית הזאת ובמועד סיום הביקורת התוכנית לא הושלמה באופן מלא. גם בערב הפינוי היו שיחות אינטנסיביות בין הגופים למשל כדי לפנות יישובים תחת אש – שיחות בין רח"ל לבין פס"ח לבין גופים אחרים – כדי לסדר את הסמכויות והאחריות ולוודא שהדבר הזה אכן קורה. בסיורים שלנו שם גם התגלו פערים.

תוכנית "מרחק בטוח" – תוכנית לפינוי אוכלוסייה בטווח 0 עד 4 ק"מ בגבול לבנון, רמת הגולן ועוטף עזה. תוכניות של הערים קרית שמונה ושדרות טרם הושלמו. פס"ח לא הגדירה יעד לקליטה של 17 יישובים. בדיון הקודם ראינו שחלק מהדברים אכן טופלו. יש לסיים את התוכנית לפינוי שדרות וקרית שמונה. בעניין זה אני רוצה לומר לגבי הפינוי בקרית שמונה, אני יכול להגיד גם על שדרות, שהפינוי לא נעשה בצורה טובה. אני יכול לתת לזה דוגמאות מכל הבחינות, מהפיזור של העיר לאילת וכאלה לנוקדים למשל. אין היגיון לשלוח אדם מקרית שמונה לנוקדים, בוודאי כשזה לא קבוצה קטנה של אנשים. פיזרו את האנשים בעוד מקומות כאשר לראש העיר אין יכולת לשלוט בדבר הזה. התושבים מפוזרים כמעט בכל הארץ. אנשים נסעו מקרית שמונה לאילת, הגיעו לבית המלון, נכנסו לבית המלון ושם אמרו להם: מתנצלים, אבל אנחנו לא יודעים שאתם אמורים להגיע לפה. בסוף הבעיות נפתרות, אבל אלה דברים שעלו כבעיה. למשל, פינו לנצרת קבוצה של חרדים שצריכה מלונות כשרים וכו'. אני יכול לתת עוד דוגמאות, אבל נראה שהרעיון ברור.

יש לציין שבמקרה של קרית שמונה הכול נפל על ראש העיר ועל העירייה עצמה, הם היו לבד במערכה. בשבוע הראשון אף אחד לא עזר להם.

בשלב הראשון, אתה צודק. צריך לומר שפינוי עיר הוא מורכב. בחלק מהמועצות האזוריות ראינו שהיכולת שלהם לנהל את זה אל מול גופים בתוך הקיבוצים, בתוך מקומות אחרים, היא יכולת טובה יותר. יש ממש שליטה שמית באנשים. בקיבוץ למשל, יש שליטה טובה מאוד ויודעים מי האנשים, הקשר האישי וכד'. מכירים אותם ואם יש בעיה נקודתית ניתן להרים טלפון אליהם.

מה שעובד בשגרה, עובד בחירום.

נכון. כשמדברים על עיר עם 30,000 תושבים זה קצת יותר מורכב.

קח בחשבון שתושבי שדרות נמצאים ב-100 בתי מלון שונים.

נכון. הדברים האלה עלו גם כשפגשנו את ראש עיריית שדרות.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני חושב שחשוב מאוד לנצל את הדיון החשוב הזה נוכח האפשרות להסלמה בגזרת הצפון, הסלמה נוספת על מה שקורה עכשיו. כסוג של הפקת לקחים ובראייה עתידית לאפשרות נוספת של פינוי אוכלוסייה נוסף בסדרי גודל וגם אפשרות שזה יהיה תחת אש, כדאי מאוד לשמוע את הגופים, איך הם מתייחסים ואיך הם נערכים לאפשרות הזאת.

בדיון הקודם דרשתי ממשרד האוצר – הרי בסוף אנחנו מדברים על כסף. תוכניות זה נחמד, גם דיבורים בוועדה שלי זה נחמד, אבל כסף – לדעת אם יש כסף למיגון הצפון. חברת הכנסת שרון, חבל שחבר הכנסת ליברמן איננו פה, כי הוא דיבר כל הזמן על תוכנית מיגון הצפון. אני רוצה לקרוא לכם מכתב רשמי, לדרישתי, שקיבלתי ממשרד האוצר. אני ממליץ לכולם לרשום את המספרים, כי לנו - לוועדה – אין את היכולת לבדוק אם ניתנו תקציבים, אם לא ניתנו תקציבים. האם יש פה מישהו מהשלטון המקומי? כי השלטון המקומי יכול לבדוק את זה מול ראשי ערים וראשי מועצות. אני ממליץ לכם לכתוב את מה שאני אומר עכשיו. אני גם אומר את זה כדי שזה ייכנס לפרוטוקול, כי זה מחייב. אני קורא: "במענה לבקשת הוועדה ממשרד האוצר בדיון שנערך ב-21 בנובמבר 2023. ראשית, אבקש להוסיף לפרוטוקול את סוף המשפט שנאמר בדיון והושמט ממנו" – אני אמרתי אותו – "נאמר שהחלטת קבינט בנוגע לתכנית מיגון הצפון לא מוכרת לנו" – האמירה של האוצר אנחנו לא מכירים תוכנית מיגון הצפון - - -

פשוט לא יאומן.

אז מישהו יכול לעזור לי, ואולי נעזור לאוצר. אנחנו מדברים על מיגון הצפון בכמה שנים האחרונות, אבל זה לא מוכר. שרק תדעו.

היושב-ראש, אפשר להגיד מילה?

אני אקריא את זה ואז תגיד. זה מה שכתוב, אני מקריא את מה שכתוב, אני לא ממציא שום דבר. אל תדאג, אני אקרא גם את הסכומים. כתוב, בנוגע לתוכנית מיגון הצפון, שהיא לא מוכרת. "אנחנו מכירים את החלטת הקבינט מ-2018 שעסקה במיגון העורף. בדיון ניתנה התייחסות לתקציבים שהוקצו למיגון העורף ושיפור המוכנות לרעידות אדמה, כפי שמוזכר בהחלטת הקבינט". – אני עשיתי כאן גם דיון בנושא רעידות אדמה, שישראל במצב קטסטרופלי אם חס וחלילה יקרה פה משהו. יותר מעשרה בתי חולים, אז מי יטפל בפצועים, 5,000 הרוגים וכבר עלינו ל-7,000 בהערכה, מבניינים שיתמוטטו. אני אומר את זה כי חיברו את זה איכשהו למיגון הצפון – "בנוגע להקצאת התקציבים שנוגעים להחלטת הקבינט: התקציבים שהוקצו למשרד הביטחון הם 890 מיליוני שקלים בשנים 2022-2018, וכן הוקצו 550 מיליוני שקלים בשנים 2026-2023" – עדיין לא הוצאו, זה על השולחן. צריך לדרוש את הכסף הזה – "סך הכול 1.440 מיליארד שקלים למשרד הביטחון". אם הסכומים האלה נכונים, אלה סכומים אדירים. "בנוסף, מבדיקה שערכנו ביחס למשרדים השונים, הוקצו כ-900 מיליון שקלים בשנת 2018 בסעיפי התקציב של משרדי החינוך, הרווחה, הבריאות וכו' ... לפי החלוקה הבאה: משרד החינוך – 440 מיליון שקלים" – אני מניח שזה לחיזוק בתי ספר וגנים. צריך לבדוק אם זה בוצע. זה הרבה כסף – "משרד הרווחה – 40 מיליון שקל, משרד הבריאות – אני מניח שזה חיזוק בתי חולים או בניית חדרי מיגון תת-קרקעיים או להוריד חלק מהמחלקות לקומות המרתף - 150 מיליון שקל; המשרד לביטחון הפנים  - 120 מיליון שקלים, משרד השיכון – 150 מיליון שקלים. סה"כ כ- 2.3 מיליארד שקל". זהו סכום אדיר, בתנאי שהוא ניתן.

אז אני פונה, גם לראשי המועצות – זה נרשם גם בפרוטוקול של הוועדה, ניתן יהיה לראות את זה אחר כך בפרסומים של הוועדה – להביא את זה לשלטון המקומי, להביא את זה לראשי הערים ולעשות בדיקה מה ניתן. יש סכומים באמת אדירים. אני מודה שלוועדה אין שום יכולת לוודא ביצוע, אבל מכיוון שהקראתי – אני מביא את זה לפתחכם. חברי הכנסת יכולים לשאול שאילתות ולבדוק, אבל זה לא יכול להיות חד-צדדי, כי הם יכולים לשאול בשבילכם, אבל לא יכולים לבדוק את הביצוע עצמו. הקראתי את המספרים עצמם, תיקחו את זה לתשומת ליבכם. מי שיכול להעביר את זה לשלטון המקומי, לידידי ביבס, יעשה זאת. אני לא יודע לוודא את מה שהקראתי, אתם תוכלו לראות את זה מפורסם באתר של הוועדה.

אפשר לבדוק את זה בתקציב המדינה.

הפרויקט הזה של מיגון הצפון מנוהל על-ידי פיקוד העורף והם יכולים לתת לך דיווח עד השקל האחרון מה נעשה ומה לא נעשה.

באוצר לא מכירים את הכותרת, אבל אולי ניתן בכל זאת כותרת.

היושב-ראש, אפשר לדייק את הקראת המכתב?

הקראתי מילה במילה, לא הוספתי.

לפני ההתייחסות של האוצר, רק לסעיף עובדות, כי חבר הכנסת ליברמן בשבתו כשר הביטחון ואחר כך כשר אוצר, הוא תקצב תוכנית של 5 מיליארד על פני עשור, שהייתה צריכה להתחלק לאורך עשר שנים. בכל שנה היו צריכים להיות 500 מיליון שקל לטובת מיגון הצפון.

בדקתי, השנה זה ירד ל-100. נכון?

בדיוק. בתקציב המדינה שעבר השנה, לפני מספר חודשים – לפני המלחמה, לפני ה-7 באוקטובר – ראינו שהתוכנית קוצצה באופן דרמטי. אגב, אנחנו מדברים על זה לאורך כל השנה האחרונה, לא היינו צריכים את ה-7 באוקטובר כדי להבין שזה צורך בוער. אנחנו לא בשווייץ, אנחנו במדינת ישראל ואנחנו מבינים שהצפון צריך להיות ממוגן. לא ייתכן שכשמדברים על יישובי הצפון, 70% מצורכי המיגון אינם קיימים. זו הסיבה שעשו תוכנית שמתקצבת על פני עשור ב-5 מיליארד. איך ה-5 מיליארד האלה תורגמו בפועל לתקציב שנתי ומה מומש, זה לדעתי הסיפור, אבל אלה דברים שאפשר לכמת אותם ולבדוק. אנחנו יודעים חד-משמעית שזה היה פחות מ-100 מיליון שקלים השנה. המטרה הייתה למגן את יישובי הצפון מפני אירועים ביטחוניים ורעידות אדמה והחלטת הממשלה לקצץ היא החלטה בלתי הגיונית, לא סבירה. היום אנחנו מבינים שמדובר בהפקרות.

בתחילת השבוע, שלשום, ביקרנו בצפון. המצב בצפון זועק לשמים והכתובת על הקיר. התושבים התפנו. אגב, אנחנו מבינים את העצימות השונה בין הצפון לדרום, אבל אם היה לנו מיגון כמו שצריך בצפון לא היינו צריכים את כל תוכנית ההמשך שהזכיר כאן מבקר המדינה בהקשר של פינוי היישובים, לפחות לא בעת הנוכחית. בסוף אנחנו מסתכלים על 70,000 איש שפונו ועל 50,000 שהתפנו מרצון, וכשאני מסתכלת על 0 עד 9 ק"מ בצפון הארץ, אנחנו צריכים לוודא שיש לנו שם מיגון מוחלט לכל הצרכים. לא ייתכן שהמצב הזה, שזועק לשמים, לא מטופל לאורך שנים. מ-2018 ועד היום, היינו יכולים להיות כבר במחצית הדרך, אבל תראו איפה אנחנו נמצאים.

רק לחדד ולדייק את המכתב – קודם כול, מה שנאמר בתחילת המכתב זה לא אומר שאנחנו לא מכירים את תוכנית מיגון הצפון, כמובן שאנחנו מכירים אותה. הדיוק היה שהחלטת הקבינט מתייחסת למיגון העורף מפני רעידות אדמה וטילים. זה היה החידוד.

אני רוצה להבין, האוצר חיבר את רעידות האדמה? הרי לא צריך להיות מומחה גדול שחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה הוא לא בדיוק מיגון הצפון. אפשר לעשות שילובים, אבל זה לא בדיוק הכותרת. זה אולי בסדר שחיברתם, אין לי בעיה עם זה, אבל אני הקראתי את המכתב שלכם מילה במילה. כתוב שם: לא מכירים.

האוצר לא חיבר כלום, החלטת הקבינט מדברת על מיגון העורף מפני רעידות אדמה וטילים. זו החלטת הקבינט.

הבנתי. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה תבדקי עם שר האוצר ושר הביטחון לשעבר אם הכותרת הזאת - - -

הכותרת היא גם רעידות אדמה וגם טילים, אבל בסוף מדובר על מיגון. מה זה משנה?

נכון, רק דייקתי.

ה-900 מיליון שקלים שהזכרת, לא כתוב שהם הוקצו ב-2018, אלא הם הוקצו מ-2018 ואילך, כי זה לא הוקצה בשנה אחת; הדבר השני, שלחנו עדכון - - -

הוא אמר. הוא אמר מ-2018 עד 2023. אחרי כן הוא התייחס למ-2022 עד 2026.

את זה הוא אמר על תקציבי הביטחון ולא על ה-900, אבל בסדר.

נכון, אלה שני סעיפים שונים.

דבר נוסף, במהלך השבועיים האחרונים עשינו בדיקה קצת יותר מדוקדקת עם משרד הביטחון ושלחנו לוועדה עדכון על כך ש-300 מיליון שקלים ככול הנראה לא הוקצו דרך משרד הביטחון ואנחנו עדיין מנסים למפות דרך איזה מספרים הם הוקצו. לכן כרגע אנחנו מרגישים יותר בנוח לדבר על 2 מיליארד שקלים.

יש לכם שליטה על המשרדים השונים לוודא שהכסף הזה הוצא למטרות הנכונות? הקראתי שבתוך כל הסיפור הזה משרד החינוך – 440 מיליון שקלים, גנים ובתי ספר; משרד הרווחה – 40 מיליון שקלים; משרד הבריאות 150 מיליון שקלים; משרד הבט"פ - 120 מיליון; משרד השיכון – 150 מיליון. האם יש שליטה על הכסף הזה שבאמת הלך לנושאים הרלוונטיים?

אני לא מכיר את המשרדים האלה מספיק טוב.

תודה רבה על העדכון. נחכה לעדכון במכתב – אמרת שיש מכתב בדרך לוועדה.

אמרתי שהעדכון נשלח כבר לוועדה.

נכון, קיבלתי. נכתב: "אבקש לתקן את המענה של המייל הקודם. לאחר בדיקה נוספת שערכנו יחד עם משרד הביטחון מצאנו כי מתוך הסכום של 890 מיליוני שקלים שמצוין מטה" – זה מה שקראתי קודם – "ככזה שהוקצה למשרד הביטחון בין השנים 2022-2018, סכום של כ-430 מיליון שקלים ככל הנראה לא הוקצה דרך משרד הביטחון". אתם עדיין מחפשים אותם?

כיוון שמדובר קצת בהיסטוריה, אז כן, אנחנו מנסים לחפש איפה בדיוק הם הוקצו.

זה הרבה כסף, חצי מיליארד שקל.

300 מיליון.

430 מיליון שקל זה כמעט חצי מיליארד.

אני ממשיך לקרוא: "סכום של כ-120 מיליון שקלים הוקצה דרך משרד השיכון וסכום של כ-310 מיליון שקלים נספר בכפל או הוקצה דרך משרדים אחרים. בהתאם לכך, אעדכן שסה"כ ההקצאה הממופה על ידינו עומדת כעת על כ-2 מיליארד שקלים", ולא 2.3 מיליארד ועדיין מחפשים 430 מיליארד שקל, שככול הנראה לא הוקצו דרך משרד הביטחון. הוועדה תודה למשרד האוצר אם תוך שבועיים-חודש – זה הרבה כסף לחפש, זה לא איזה שקל וחצי – אם יעדכן אותנו איפה אני יכול לעשות דחיפה רצינית למיגון הצפון עם סכום כזה. זה בדיוק ה-500 מיליון שהיינו צריכים לתת בשנה זו, מה שישפר בצורה מהותית את המצב בצפון.

כשאתה אומר 400 ומשהו מיליון למשרד החינוך, זה רק למיגון או שזה להקמת בתי ספר וכד'?

תכף נשמע את ראשי המועצות.

אני מפיקוד העורף. עד היום קיבלנו כ-550 מיליון שקל, מרביתם לטובת מיגון, חלקם לטובת מרכיבי ביטחון. כלל התקציב שקיבלנו למרכיבי הביטחון מומש במלואו.

לגבי רכיבי המיגון – קיבלנו כ-530 מיליון שקל. בתקציב הזה שיועד ל-0 עד 1, בהתאם לתיעדוף, עד לרגע זה נבנו כ-400 ממ"דים בהתאם לתוכנית העבודה. הממ"דים הראשונים הם במקומות ללא מיגון כלל. בנוסף, שופצו 500 מקלטים פרטיים משותפים. יש לנו תוכנית מלאה, בהינתן תקציב, להשלים מיגון בטווח 0 עד 1.

ה-500 מיליון בחמש שנים?

ה-500 מיליון – אנחנו מדברים מהרגע שהתחיל הפרויקט ועד לרגע זה, במצטבר קיבלנו כ-530 מיליון שקלים.

מ-2018?

כן.

ככול שאני זוכר, התקציב עדיין לא הגיע ב-2018.

אבל כך כתוב במסמך.

אני מסייג. אני לא רוצה להתחייב על לוחות הזמנים.

לגבי מה שנאמר על רעידות אדמה – אכן זה אוחד ביחד והתקבל תקציב ייעודי לטובת רעידות אדמה שגם משמש למיגון מסוים כפיילוט בעיר טבריה. ככול שידוע לי, הפרויקט הזה הסתיים. הוא לא היה בהובלתנו, אבל אנחנו הגדרנו את התקנים לביצוע. ככול שאני זוכר, הוקצו שם 108 מיליון שקלים. לכן מה שנאמר פה נשמע בעיניי כמשהו סביר, על אף – אני מדגיש – שהפרויקט הזה לא היה באחריותנו.

אני לא זוכר אם אתה אמרת את המספרים האלה או מישהו אחר, אבל שמענו אותם בישיבה הקודמת ואמרנו שזה יפה, אבל לא מספיק.

זה לא תואם את המספרים שצריך.

חד-משמעית, זה לא תואם. זה יפה ולא מספיק.

נציגת הממ"מ, בבקשה.

לקראת הדיון ריכזנו מידע ונתונים ספציפית על נושא הפינוי. לא התייחסנו לנושא המיגון. אני אדגיש שהתייחסנו לפינוי מגבול לבנון, לא היישובים שסמוכים לגבול עם סוריה.

כידוע, החלטת ממשלה 975 שהתקבלה ב-18 באוקטובר היא ההחלטה שאישרה למעשה את תוכנית פינוי האוכלוסייה בגזרת הצפון בטווח של 0 עד 5 ק"מ מהגבול. ההחלטה כללה שני חלקים: הראשון, אישור בדיעבד של החלטת שר הביטחון מיומיים קודם לפנות את האוכלוסייה המתגוררת בטווח של עד 2 ק"מ מהגבול; החלק השני של ההחלטה התייחס לצורך עתידי, שייתכן ויעלה, לפנות אוכלוסייה בטווח של 2 עד 5 ק"מ מהגבול. ככול הידוע לנו, עד היום פונו עד 3.5 ק"מ מהגבול: קרית שמונה, מטולה, שלומי, ע'ג'ר ועוד כמה עשרות יישובים במועצות אזוריות.

עד כאן דיברנו על תושבים שפונו מכוח תוכניות הפינוי, כלומר קיבלו סיוע מהמדינה להתפנות, בין אם לבתי מלון ובין אם באמצעות קבלת מענק אכלוס והתפנות לקהילה.

חשוב לומר שההחלטות התקבלו ברמת היישוב ולא ברמת המועצות האזוריות ולכן נוצר מצב שיש מועצות שמפוצלות בין תושבים שפונו לבין תושבים שלא קיבלו הוראות פינוי, בגלל שהיישובים לא נמצאים בטווח ולמעשה נשארו בבתיהם. עולה כאן שאלה חשובה לגבי ההשלכות של המצב הזה ולגבי היכולת של המועצות לספק שירותים במצב המפוצל הזה, בפרט לתושבים שמתגוררים ביישובים שלא נכללו בתוכניות הפינוי ולכן נותרו בבתיהם.

יש שונות בין המועצות האזוריות בכל הנוגע ליחס בין מספר היישובים שנכללו בתוכניות הפינוי לבין כאלה שלא. למשל, בגליל עליון רוב היישובים פונו, לעומת זאת במרום הגליל המצב הוא הפוך. יש רשויות שזה חצי-חצי – חצי פונו וחצי לא. השאלה איך רשות מקומית מתנהלת במצב כזה, שומרת על רציפות תפקודית כשהיא כבר לא נמצאת במקום אחד.

אני אציין שמשך הפינוי הוארך בהחלטות ממשלה עד ה-31 בדצמבר. במידה שירצו להאריך מעבר ל-31 בדצמבר זה צריך להתקבל בהחלטת ממשלה.

עד עכשיו דיברתי על המפונים מכוח אותן תוכניות, סך הכול כ-52,000 תושבים. חוץ מהם יש גם תושבים שהחליטו על דעת עצמם או בהכוונת הרשויות המקומיות להתפנות באופן עצמאי. קשה מאוד לאמוד את גודל האוכלוסייה הזאת, משתי סיבות: הראשונה, סיבה דינמית – אלה תושבים שמתפנים, לפעמים חוזרים, לפעמים יוצאים שוב, וגם אין להם תמריץ לדווח על ההיעדרות שלהם, כי למעשה הם לא מקבלים שום דבר מהמדינה. אז את ההערכה לגבי גודל האוכלוסייה הזאת צריך לקחת במשנה זהירות. ההערכות מדברות על משהו כמו 6,000 תושבים שהתפנו מהיישובים שמצויים בטווח של בין 3.5 ק"מ מהגבול ועד 7 ק"מ.

30,000 תושבים. זו טעות.

הנתונים מבוססים על מערכת פיקוד העורף. מדובר באומדנים שהם מאוד בעייתיים.

זה לא קריטי אם זה 20 או 30. העובדה היא שפונו וכל התושבים שלכם בחוץ.

יש הבדל בין 6,000 ל-30,000.

היושב-ראש, ההערה לגבי זה דווקא נכונה. הנתונים שאנחנו לקחנו מבוססים על זרקור שהוציאו אתמול במרכז המידע והידע, מערכת משותפת של פיקוד העורף ומרכז הדיגיטל הלאומי. לקחנו את זה מהפרסום שיצא אתמול. אני חושבת שאם יש הערות לגבי המספרים על ההערכות על המתפנים עצמאית, דווקא הנקודה הזאת משמעותית לדבר עליה, כי למעשה הם אלה שכותבים בעבור מקבלי ההחלטות את הנתונים. אנחנו לקחנו מהם, עם כל ההסתייגויות ולכן ההערה הזאת חשובה.

זו כבר הוועדה השלישית שאני מופיע ויש חוסר דיוק בנושא הזה, אז תיקחו את זה לתשומת לבכם.

לממשלה אין מדיניות לגבי הטיפול במתפנים עצמאית זה עלה בדוח המבקר ב-2020.

לסיכום, אני רוצה לשים על השולחן שכרגע אין ברשותנו נתונים מוחלטים בכל הנוגע לסך המפונים, אלה שפונו מכוח התוכניות ואלה שהחליטו להתפנות עצמאית, אבל כן חשוב לקחת מהדיון הזה את המצב שהמועצות האזוריות מתמודדות איתו, וזה הפיצול בין אוכלוסיות שלמות שמפוזרות בין חלקים שונים בארץ ואיך נותנים שירותים ושומרים על רציפות תפקודית במצב הזה.

עוד הערה אחת, אדוני היו"ר. אחת ההערות שהייתה בדוח הקודם של המבקר התייחסה להיעדר מדיניות לגבי המתפנים עצמאית. כמו שאמרה מיכל, למעשה היום אנחנו עדיין במצב של 1 או אפס – או שיש 1, וזה החלטת ממשלה שמחליטה על פינוי של אנשים ואז למעשה מפונים או למלונות או מקבלים פיצוי, או המתפנים עצמאית שלא מקבלים מהמדינה שום דבר. אני חושבת שהמקרה של אשקלון שהוזכר פה, עם התוכנית "משב רוח", מייצג איזשהו מודל בינתיים שכן הייתה החלטת ממשלה שהתייחסה לאפשרות לפנות אוכלוסיות מסוימות מאשקלון, של אנשים בלי מיגון ואנשים עם מוגבלות. אני חושבת שכאן יש איזשהו מודל אמצע או ביניים שהופעל עכשיו.

תודה רבה. יסלחו לי אנשי הממלכה, משרדי הממשלה למיניהם, אני רוצה לכבד את ראשי המועצות שבאו מרחוק ולתת לכל אחד שלוש דקות. ראשון הדוברים, מועצה אזורית מעלה יוסף.

כבוד היושב-ראש, חברי הוועדה, אמרת דבר יפה: הייתה החלטת ממשלה עד 5 ק"מ. ב-18 בחודש הייתה החלטה להוציא 0 עד 1 ואחר כך גם 0 עד 2 ולכן חלק מהיישובים כן יצאו. ב-22 באוקטובר הייתה החלטה להוציא אצלי עוד שישה יישובים. פתאום אומרים שלפי החלטת האלוף עד 3.5 ק"מ – שלושה יישובים שהוצאנו אותם, לא יכלו להישאר ביישוב - - -

איזה יישובים?

מדובר באלקוש, עבדון ואבירים.

אני שואל בכוונה, כי ביקרתי אצלם במלון בו הם שונים והבאתי אותם לוועדת הכספים שישמיעו את קולם.

היום גם היישוב מנות לא מגיע ל-5 ק"מ. לפי המדידה החדשה הוא במרחק של 4.9 ק"מ. אותם יישובים עברו למלון יהודה, מלון שהשהות בו נתרמה על-ידי תורמים וניתנה לנו הגבלה עד ל-9 בחודש. השגנו תרומות מכל מיני מקומות – השתתפות של הפיס ועוד – ניסינו לעשות שמיניות, כדי להאריך את השהייה. אין לימודים שם, אי אפשר לקיים שם שגרת חיים, אין שם כלום. מי שיכול לבוא ליישוב יראה שמלבד מה שמשוגר לשם, יש רעש של שיגורים של הצבא. למעשה אי אפשר לחיות שם. דיברנו על 5 ק"מ שלגביהם כן הייתה החלטת ממשלה להוציא אותם, אבל המדינה לא מאפשרת לשפות אותם במשהו. אנשים לא גרים שם ואתה צריך לחייב אותם בתשלום ארנונה ובתשלום מיסי ועד. הגענו לראש הממשלה, הגענו לאלוף הפיקוד, הגענו לרמטכ"ל, לא מי שרק אפשר, אבל אנחנו פה כבר יותר מחודשיים ורק מתלוננים, אבל אי אפשר לקיים שם שגרת חיים, רוב האנשים לא נמצאים – חלקם אצל המשפחות שלהם, לחלק אחר נגמר הכסף – אבל אני מחויב לשלוח להם לשלם ארנונה ומיסי ועד וכל ההוצאות. אנשים שלא מקבלים כלום צריכים לשלם.

כמה יישובים כאלה יש?

יש אצלי שלושה יישובים כאלה.

אני מבקש מכל ראש מועצה למנות כמה יישובים כאלה יש אצלו.

אני אתייחס לכל היישובים, אני מצייג את כולם.

היום אנחנו לא מקבלים שום שיפוי.

ננסה לעשות כמיטב יכולתנו, זה לא פשוט.

אנחנו לא יודעים לאן זה הולך, אתה לא רואה את הסוף בקצה המנהרה. צריך לומר שאנחנו עוד לא התחלנו בצפון, אבל אפשר לראות שכל יום עולים מדרגה, כל יום יותר גרוע, ואי אפשר לדעת מתי זה כן יתחיל. בדרום יודעים שהתחילו, ראש הממשלה יוצא בהצהרה שמחסלים את החמאס, אבל בצפון עוד לא התחילו כלום ולא יודעים מתי זה יגמר. הציבור שלנו לא יחזור לבתים, לא בקלי קלות. במצב הזה אתה לא יכול להחזיר לא את זרעית ולא את שתולה, כל יישובי הגדר. אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר, קרה משהו במדינה הזאת.

לכן אני מבקש שתחשבו אחרת, לפחות לגבי שלושת היישובים במועצה שלי שהזכרתי. המדינה משקיעה כל כך הרבה כסף והיא יכולה לחשוב מה לעשות.

בעקבות הדברים שלך אנחנו נפנה בקשה/דרישה למשרד מבקר המדינה שיתערב וייתן את חוות דעתו לממשלת ישראל, יגיע לשטח לביקור ויראה בעיניים. אם פניתם לכולם, זו המקפצה האחרונה שנשארה לנו – משרד מבקר המדינה שהוא משרד עצמאי ויכול לבקר את פעולות הממשלה. אם פעולות הממשלה אינן סבירות, הם הכתובת. הם כבר רושמים את כל מה שאתם אומרים, יבואו לבקר ונראה מה לעשות.

אבל הייתה החלטת ממשלה על 5 ק"מ.

הייתה. מה לעשות שהם שינו אותה?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנשים נכבדים, אנחנו מדינה בהזיה. אין לי הגדרה אחרת, אנחנו מדינה בהזיה. ממשלת ישראל החליטה על מלחמה. "מלחמה" – לא נאמר איפה, כל מדינת ישראל במלחמה. נכון לרגע זה שאני פה, נוסע שלוש שעות וחצי – מ-05:30 כדי להספיק להגיע לפה, כי הייתה תאונה בכביש 6 – בצפון מתחוללת מלחמה. אצל המדינה זו מדיניות תגובתית, הגנה תגובתית. אצלי תושבים נהרגים כשהם יוצאים לעבד את אדמותיהם. תושב שלי שיוצא לפתוח מים במטע שלו יורים עליו טיל נ"ט באזור המטעים ומחסלים אותו. כך היה בדובב וכך במלכיה, אבל איתנו מדברים על טפטופים. אתמול נפצעו שני חיילים, שלשום מל"ט מתפוצץ ובמזל, אם הקצין לא היה שם ערני, לא היה שם הרג והרס לא נורמלי. ואנחנו דנים, על מה? על שיפוי לאזרחים. תקשיבו לי טוב, החלטה 975 של ממשלת ישראל הנוכחית – לא ממשלת לפיד, לא ממשלת ביבי הקודמת – מדברת על הקניה של 0 עד 5 ק"מ. זו הכותרת של ההחלטה, היא מלפני חודשיים: פינוי תושבים 0 עד חמישה ק"מ בצפון.

יותר מזה, בתוך החלטת הממשלה כתוב מפורשות שהממשלה מאצילה את סמכותה לשר הביטחון להרחיב או לצמצם את הרצועה הזאת מבלי צורך לכנס את הממשלה. נתנו לו סמכות. ב-16 באוקטובר צה"ל פינה רצועה של 2 ק"מ. אחרי שהוא הבין שהרצועה הזאת לא מספקת, הוא הרחיב את הרצועה הזאת ל-3.5 ק"מ. אבל בתוך החלטת הממשלה כתוב 0 עד 5, לא כתוב 0 עד 3.5. זו הכותרת, אבל פינו יישובים עד 3.5 ק"מ.

אדוני היושב-ראש, אני חייב לקחת אתכם שלב אחד אחורה. אין בשום מקום כותרת "פינוי בתי מלון". יש פקודת "מרחק בטוח" שמאמנים אותנו שנים עבורה, פקודה מסודרת, אנחנו מתאמנים עליה, אנחנו מתורגלים עליה, היא לא מיושמת הלכה למעשה. אנחנו בתוך מלחמה בלי פקודת "מרחק בטוח". אתה יודע איך קוראים לפקודה הזאת? פקודת חאפ-לאפ. למה? כי פינו אותנו לבתי מלון. למה? ככה בא להם. למה? אני אומר את זה, למרות שחלק מהתושבים שלי אולי יכעסו עליי. למה בתי מלון? זו לא פקודת "מרחק בטוח" של צה"ל, אבל ככה עשו. דה פקטו, אפשר היה להעמיק את הרצועה הזאת עד 5 קילומטר בלי כינוס, בלי החלטת ממשלה.

כותב הגוף הבכיר ביותר במדינת ישראל, שר הביטחון, מכתב לשר האוצר, ב-12 בנובמבר, ובו הוא מבקש משר האוצר לתת מענק ריענון לאותם אלה שהתפנו בעצמם, לאותה חבורה נכבדה של אנשים שאנחנו, ראשי הרשויות, בהמלצת צה"ל קראנו להם להתפנות מבתיהם, כי אם לא היינו עושים את זה וחלילה חיזבאללה היה תוקף בתנועת מלקחיים, כמו שחמאס עשה, אני לא הייתי פה היום. גם שמעון גואטה לא היה כאן היום, לא בטוח שהיינו בין החיים. אז אנחנו ביקשנו מהם להתפנות מבתיהם, לשר הביטחון מוקנית הסמכות, הוא פונה לשר האוצר, אבל שר האוצר החליט שלא בא לו לשחרר את זה. אני מדבר עם סמוטריץ' – אני. לא אזוב הקיר, לא בגוף שלישי – והוא אומר לי: מיהו? הוא פוליטיקאי. אני לא מקבל ממנו הוראות. הוא אומר לי על שר הביטחון: הוא פוליטיקאי. אז ממני אתה רוצה הוראות? מאלוף פיקוד צפון. לא הבנתי, הדרג המדיני הבכיר במדינת ישראל מקבל הוראות מאלוף פיקוד צפון? הוא מסדר את העניינים? עד אתמול-שלשום דיברתם על זה שלקחו לכם את הסמכות ופקידים קובעים לכם, עכשיו מבקשים מאלופי צה"ל הוראות.

אדוני היושב-ראש, זה חלק קטנטן ממה שמתחולל פה בצפון. יש פה 2,500 צימרים, בגליל היפהפה הזה, הירוק, שעד אתמול הוא היה מזרח תיכון חדש. כולם סגורים. גם כשהמלחמה תסתיים הם לא ייפתחו, לא כי אני מלין על המצב, כי תראה לי איזה בן אדם יבוא לצימר בדובב, בעלמה, באלקוש, כשרוצים לעשות הסדר מדיני דרך הצרפתים עם ארגון טרור הכי גדול בעולם, ועוד כשקציני צה"ל בכירים אומרים לנו שיש המון מנהרות בצפון. מי יבוא אלינו?

אדוני היושב-ראש, יש לי מפעל שנמצא בקיבוץ חניתה. למפעל קוראים "עדשות חניתה". הוא מייצא 90% מהסחורה שלו למזרח אירופה ולצפון אמריקה. זה מפעל שמייצר עדשות לעיניים. אומר לי מנכ"ל המפעל שהמפעל סגור כבר 70 יום. הבעיה לא השיפוי שהמדינה תשפה אותו, אלא שהוא מפסיד את כל הלקוחות. הקוריאנים כבר סוגרים חוזים. תבינו, זה מפעל שלא נמצא בגבול, הוא על הגדר, הוא גמר את הקריירה שלו. כמותו, אדוני היושב-ראש, יש עשרות מפעלים על הגבול. אותם חברות וגופים שרצינו כל כך להביא לצפון כדי לייצר בוסט, כדי לדבר על מזרח תיכון חדש, העסקים האלה יקמלו, יגוועו ולא יהיו קיימים. שלא לדבר על החקלאים שלנו שכל הסחורה שלהם נגמרת. אנחנו מגדלי האבוקדו הכי גדולים במדינת ישראל, 50% לייצוא. כל האבוקדו על העצים, כל הנשירים על העצים, כי צה"ל לא מרשה לנו לקטוף. אז איך רוצים לדבר איתנו על לחזור הביתה? על מה הם מדברים? מתחילים לשוחח איתנו על חזרה הביתה, איך הם רוצים להחזיר את האנשים שלנו הביתה? אני מבקש משר הביטחון וראש הממשלה ומגנץ: תנו לנו מילה אחת. לא רוצים כסף, תנו לנו את המילה: ביטחון. אתם יודעים לתת לנו אותה? לא במילים, לא בסיסמאות. תקנו לתושבים שלנו ביטחון, אני הראשון שאקרא להם לחזור. אף אחד לא יודע, כולם במילים מכובסות, כולם במילים עמומות, ואף אחד לא יודע מה יקרה בצפון. תודה.

לא נשארו לנו מילים אחרי הדברים שלך.

חברת הכנסת צרפתי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שאחרי דוידוביץ' וגואטה לא נותרו מילים ואני מבינה למה אני מתעוררת בארבע בבוקר שטופת זיעה, עם חלומות טרופים.

במוכנות של מדינה לחירום, כמו שהוצג לנו פה, יש שני אספקטים: אספק המיגון – זה איזושהי היערכות מראש וכמובן כל הנהלים; בזמן אמת יש את הפינוי בפועל. בשניהם כשלה המדינה – גם בנושא של המיגון. אם בתקציב 2023 תקציב המיגון הוא 100 מיליון כשדובר על 500, זו הפקרה שלטונית. המחדל השלטוני ממשיך. זה לא יכול להיות. אם המיגון היה יוצא לפועל, יכול להיות שהפינוי לא היה עולה כל כך הרבה למדינה. זאת אומרת, גם במיגון וגם בפינוי המדינה כשלה. אני פוגשת מפונים, מעבר לתחושת ההפקרה, הם מרגישים עלבון. הם מרגישים שלא מכבדים אותם, הם מרגישים חוסר אונים משווע שהם לא מסוגלים לחזור. לא מגיע למפונים האלה שהם ירגישו כל כך מושפלים. הם מושפלים בגלל שהמדינה אטומה והממשלה אטומה. אני קוראת לשרים בממשלת ישראל לקחת תיק קטן עם שלושה תחתונים ושתי חולצות ולהתפנות לחודשיים למלון שהוא במרחק 200 ק"מ מהבית שלהם. תשבו במלון ותנסו לתפקד, עם הילדים, עם הנכדים, באותו חדר, בכדי שהם יחושו את הדרמה. יש כאן איזושהי אטימות, איזה קהות חושים של ממשלת ישראל על המצב. בצפון, עוד לא התחילה הלחימה וכבר חודשיים שהם מפונים. לאזרחי מדינת ישראל מגיעה איזושהי תמונת עתיד למה הולך לקרות, שיגידו להם חודשיים-שלושה. זו פשוט הזיה.

העובדה שממשלת ישראל לא מכבדת את ההחלטות של עצמה, את התקציבים של עצמה, הלב נכמר. אני שומעת ואני לא מאמינה.

1. מזל של מדינת ישראל שיש שלטון מקומי כל כך חסון וכל כך חזק וכל כך עם תפיסת מוכנות לחירום. לזה התאמנו כל הזמן. אני אומרת "אנחנו", כי גם אני.

ראש מועצה לשעבר שיודעת מה היא אומרת.

הייתה תפיסת ביטחון בשגרה ותפיסת ביטחון בחירום והתאמנו והתאמנו. זה שהממשלה תוך כדי תנועה משנה לנו את כל תרחישי הייחוס, זה הזיה. מזל שיש שלטון מקומי חזק.

2. אני למדה מהסקירה שהייתה כאן שגם במוכנות לרעידות אדמה, אנחנו לא שם. אני יודעת שיש דוחות ביקורת מהעבר - - -

יש דוח לא מהעבר, ממש מלפני מספר חודשים.

אולי שווה לדבר גם על זה.

קיימנו דיון רחב בנושא. הפערים הם אדירים, אפילו פחדתי להתעסק איתו. לא ישנתי בלילה.

אז כדאי. הכתובת על הקיר, היא בוהקת: מחדל. היא בוהקת.

בהמשך לדבריו של ראש מועצת מטה אשר, אני חייבת להקריא את הנימוקים להחלטה לפינוי 0 עד 5, כפי שמופיעים בהצעת המחליטים: "נוכח המציאות הביטחונית והאפשרות להתפתחות המערכה גם לגזרה הצפונית, לא ניתן לשמור על שלומה של האוכלוסייה או להבטיח אספקת מוצרים ושירותים בסיסיים בטווח של 5 ק"מ מגבול הצפון, אלא באמצעות פינויה המאורגן של האוכלוסייה ומכאן הצורך בהחלטה זו". זה היה הנימוק הכללי ל-0 עד 5 ואחר כך היה את הפיצול.

זה בדיוק כמו שהם אומרים. עוצרים את האנשים שלא מפנים אותם שלא יגיעו ליישובים. האנשים שם לא יכולים ללמוד או לעבוד כי לפעמים שמונה שעות הכול סגור, כל הנפ"קים סגורים.

אני לא מבין את הנסיגה מ-5 ל-3.5. אין לי הסבר לזה, מלבד ברדק, בלגן. מדינת ישראל מתנהלת כך? אוי ואבוי לנו. פשוט אוי ואבוי לנו. קיבלת החלטה? תעמוד מאחוריה, מה עוד שאתה לא נותן לתושבים לחזור. ניחא, היית אומר: אוקיי, בסדר. אבל לא מתקיימים לימודים, לא מתקיימת שגרה, תושבים נעצרים כשהם מגיעים לפתוח ברזים.

אדוני היושב-ראש, דיברה מטי הרכבי על נושא שבלהט הקרב שכחתי להזכיר. כבר חמש שנים אני זועק בכל שיג ושיח שאני פונה לממשלת ישראל על החלטה 302ב' של ממשלת ישראל מיולי 2018 שמדברת על מיגון לצפון. תוכנית מגן לצפון האזרחי, לא הצבאי. ממשלת ישראל הנוכחית קיצצה את התקציב הזה שבשנה שעברה היה 250 מיליון שקל וכך תקציב 24-23, ב-100 מיליון שקל כל שנה.

יותר מזה, לפני שבוע ימים, אולי פחות – עוד לא יבשה הדיו על ההחלטה – הממשלה אישרה 30 מיליארד שקלים תוספת לתקציב המדינה לטובת המלחמה. לפני פחות משבוע היה אצלנו שר הביטחון בביקור בנהריה, זה היה יום לפני אישור התקציב, והכותרת שלו הייתה: אנחנו נעבה את תוכנית מגן לצפון וזה יהיה הנושא המרכזי שלנו. שאלתיו שאלה פשוטה: וכמה מה-30 מיליארד הוסף לתקציב המדינה לטובת מגן לצפון? אתם רוצים לנחש? אפס.

וליהודה ושומרון אושרו 75 מיליון.

אנחנו מכירים את התוכנית האחרונה, הצבענו נגד. עם כל הכאב, הצבענו נגד. אבל מה לעשות, זה עבר.

אפס שקלים למגן לצפון.

בוקר טוב לכולם. תודה רבה על הדיון, לצערי המציאות מביאה אותנו להתייחס לא רק לדוח שהתבקשנו להתייחס אליו, אלא גם למציאות הכואבת היום. אני רוצה להגיד שמשה דוידוביץ', שהוא היושב-ראש שלנו, צודק והתייחס לנתונים, אבל אני מבקש קצת להרחיב. בתוכנית מגן לצפון שיצאה לדרך לפני שלוש שנים, המטרה הייתה למגן את יישובי הצפון. התוכנית כללה 21 יישובים צמודי גדר, ביניהם מרגליות וכפר יובל. לאחר מאמצים מול שר האוצר – וזה כן במשרד האוצר, כן בתקופתו של כחלון, כן בתקופתו של איווט ליברמן – אנשים וגורמי ביטחון שונים עזבו/נטשו את הפרויקט הזה וקיצצו אותו בדיוק כפי שאמר משה דוידוביץ'. זה מצער, כי הממשלה קיבלה החלטה לבצע קיצוץ דרמטי בתוכנית מיגון הצפון ואנחנו רואים את זה היום.

אני רוצה להתייחס לעובדות. שיפוץ מקלטים ציבוריים – מקלטים ציבוריים מושבתים שהופיעו בדוח. אדוני היושב-ראש, שאלת אם מבקר המדינה הגיע לביקור אצלנו. התשובה היא כן והיה דיון מסודר מאוד של מבקר המדינה, השאלה היא מה התוצאות של כל הביקורים ומה עושים אחרי זה. אנחנו, חוץ מיובל ומרגליות, לא ביצענו בשום מקום.

אני רוצה להתייחס למה שאמרתם, לרעידות אדמה. אחרי מלחמת לבנון השנייה הקימונו יחידת חילוץ שמתמחה בקטע של רעידות אדמה, בעיקר לקרית שמונה וצפת, שם אנחנו יכולים לתת להם מענה בבתים רבי-קומות. עד היום ויכוחים בין משרדי ממשלה מי תופס פיקוד וכו', כולל בפיקוד העורף.

פינוי אוכלוסייה – אנחנו פינינו יישובים שקיבלנו הנחיה לפנות, אבל אני מודה שפינינו יומיים לפני קבלת האישור. החלטנו שאנחנו מפנים, לקחנו אחריות, אבל בסך הכול היום כמעט 50% מתושבי המועצה שהם מפונים ויש כאלה שמפונים באופן עצמאי. אנחנו היינו מתוכננים להיות בבית ספר בחדרה. שלוש שנים אנחנו מתווכחים ושואלים מה פתאום בית ספר, איך אפשר, למה לא בונים תוכנית "מלונית", תוכנית "תהילה", מלון. לא הקשיבו לנו. אם בתי המלון היו מסומנים, צוותי הצח"י שלנו היו פועלים בהתאם. צוות צח"י יודע בדיוק על כל משפחה, כמה ילדים, באיזה גילאים, אם יש בעלי חיים. אם הדבר הזה היה מבעוד מועד מתוכנן ועובד כמו שצריך, אנחנו היינו במצב הרבה יותר טוב.

טיפול באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – אני גאה לשרת ולטפל בכל האנשים, ממשה דוידוביץ' מהמועצה שלו והאזור שלו, גם הגליל המזרחי וגם הגליל המערבי ועושה את זה באהבה. לא הייתה התייחסות כמו שצריך לדבר הזה ואנחנו, כמועצה, טיפלנו בזה ומטפלים בזה עד היום.

אחת החברות שאלה איך מתפקדת מועצה שהיא מפוצלת. גברתי, אנחנו מתפקדים מצוין. אנחנו עושים עבודה מצוינת גם במרכזי הפינוי וגם ביישובים שלנו שנשארו בקו העימות. אבל כפי שדוידוביץ' אמר, תנו לנו תקציב, אנחנו נדע לעשות את זה. אמר את זה גם גיורא זלץ, אמר את זה משה דוידוביץ', אומרים את זה כולם. המועצה התארגנה בכוחות עצמה למתן מעטפת מצוינת, ממעונות, מגני ילדים ובתי ספר. היום בונים בית ספר בפוריה, זאת במקום לקרב אותנו ליישובים דרומיים שלנו ולבנות בית ספר כדי שנוכל לחבר את התושבים שלנו קצת חזרה לשכנים שלהם, לחברים שלהם, לאלה שהם לומדים איתם, למורים שלהם שהתפזרו בכל הארץ, עושים את זה בצורה קלוקלת.

יש פערים רבים בחדרים מונגשים. גם במלונות שקיבלו אותנו, וקיבלו אותנו יפה, לא הייתה התייחסות לבעלי מוגבלויות. לא היה פתרון לבעלי חיים. לא כל המלונות עם מרחבים ציבוריים, אלא חדרים קטנים שאינם מותאמים למשפחות עם ילדים ולשהייה ארוכה.

נושא המיגוניות לחקלאות – דיבר דוידוביץ על החקלאות. החקלאות שלנו קורסת. הלולים של תרנגולות מטילות ביצים קורסים. מספר פעמים אנשים כמעט נהרגו. אם במרגליות לא מחליטים על שטח צבאי סגור וממיתים את הלולים, עם כל הצער, החקלאים חייבים לבוא ולהתפרנס. אז סוגרים להם את הדרך, הם מתגנבים כמו גנבים ליישוב מרגליות, בדרכים עקלקלות ומפותלות, כדי להגיע ולאסוף את הביצים. משרד החקלאות התעורר אחרי יותר מחודש לתת מיגוניות לחקלאים. התחלנו לקבל מיגוניות מפיקוד העורף ממש בטפטוף.

אני מציע שכל מה שאתם יושבים על הדוחות שלהם וביקשתם מאתנו להתייחס לזה, שתדעו לכם דבר אחד: אנחנו, השלטון המקומי והשלטון האזורי, יודעים להפעיל את עצמנו מצוין. בקרית שמונה, ביום שהם קיבלו את פקודת הפינוי, הם קיבלו תמיכה מאשכול גליל מזרחי. נכון שהיה להם קשה, אבל יש אצלנו ערבות הדדית בין הערים לבין המועצות האזוריות ואנחנו לא שוכחים אף אחד מאחור בתקופה הזאת. אני מקווה מאוד שגם מהביקורת שביקשתם על דוח הביקורת וגם ממה שקרה היום, שראשי הרשויות דיברו מדם ליבם, תהיה סוף כל סוף התייחסות לליקויים שהיו בשטח ויהיה יישום. תשאלו אותנו, אנחנו יודעים לתת לכם, גם בכתובים וגם במלל, את ההתייחסות למה שקורה כאן. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים החשובים. יוסי, בבקשה.

אני יושב-ראש הוועד הממונה במושב אלקוש. אני שנתיים שם. אחד מהחברים היותר פעילים שלנו, חבר ועד מקומי, היה הקב"ט של האירוע ברעים, אביב אליהו, ה' יקום דמו, ונרצח. בן דודו נחטף. אתם מתארים לעצמכם מה ההשפעה על יישוב שמונה בסך הכול 260 איש. אגב, רוב המושבים הם עם 300-260 תושבים, נמצאים על הגבול, מתפרנסים מלולים וצריכים לקחת את הביצים. אמר נציג מבקר המדינה שיותר קל ביישובים כאלה לפקח ולראות מי נמצא בחוץ ומי בפנים. כל בוקר, הדבר הראשון שהמזכירה שלנו עושה, זה לדווח למועצה מי נמצא ביישוב ומי יצא מהיישוב, כך שאנחנו יודעים בזמן אמת איפה האנשים נמצאים.

אלקוש נמצא במרחב של 3.7 ק"מ מהגבול וההחלטות של הממשלה מבלבלות אותנו, כי כל הזמן מדברים על עד 5 ק"מ, אבל בפועל זה לא מתבצע. אנשים מרגישים פחד, חלק מהם מתפנים מרצון. אני מוכרח לשבח – לא נוח לי שנמצא פה שמעון גואטה, אבל המועצה האזורית מתפקדת מצוין. אגב, המלחמה הזאת מוכיחה שהחוסן הוא במועצות האזוריות. שמעון גואטה זמין כל הזמן, נמצא בכל מקום ומפעיל צוות מצוין שעומד לרשותנו כל הזמן.

לקחתי את זה לדברי הסיכום שלי, שכנראה לולא השלטון המקומי, המועצות המקומיות, המדינה הייתה מתמוטטת. משרדי הממשלה לא יודעים לתת שירות.

ממש כך. האמת היא שזה סידור של המועצה האזורית שמצליחים, באמצעות הרווחה ובאמצעות תרומות, למצוא לחלק מהתושבים עם בעיות מלונית או דברים מהסוג הזה, אבל זה לא נעשה בצורה מאורגנת. חלק כן, חלק לא, לא מקבלים את כל הזכויות שמגיעות למי שנמצא עד 5 ק"מ. לכן חשוב מאוד שהוועדה תיתן דעתה לנושא ותטפל בסוגיה.

אנחנו גם נפנה אחר כך לממשלה.

דקלה נסימי, בבקשה. אני עושה לה פרוטקציה, כי ביקרתי אצלם בבית המלון וגם הבאתי אותם לוועדת כספים ואני עשיתי בלגן עבורם.

אני תושבת מושב עבדון, דוברת צוות צח"י ביישוב. כמו שאמר כבוד היושב-ראש, נפגשנו בבית מלון יהודה. נפגשנו עוד לפני שהודיעו לנו שב-10 בינואר אנחנו חוזרים ליישוב, חוזרים לאותה מציאות קשה שהגענו ממנה, מציאות שבה אי אפשר לנהל שגרת חיים נורמטיבית שם, אפילו לא משהו שקרוב. אנחנו יכולים לצאת מהיישוב, אנחנו לא יודעים אם נחזור, לפעמים גם עד 12 בלילה. אימהות שיוצאות לקנות קצת דברים ואוכל כדי לצייד את הבית, מגיעות למצב שהן משאירות ארבעה ילדים בתוך הבית ומתקשרות בצעקות על כך שעד 12 בלילה אין כניסה ליישוב. זה לא נקרא לנהל שגרת חירום. אי אפשר לנהל שגרה בכלל כשלחם וחלב לא מגיעים ליישוב, כשאין חינוך, כשאין כניסה ויציאה מוסדרים ליישוב, זה לא שגרה. אנחנו מדברים על שגרה כשאפשר לקיים איזה שגרה בסיסית. אני כבר לא אדבר על עניין החקלאות, כי ראשי המועצות כבר הדגישו את הנושא הזה. איך אפשר להתנהל בצורה כזאת? איך אפשר לקחת אימא עם ארבעה ילדים ולהחזיר אותה ליישוב כשהיא לא מצליחה לקנות מטרנה לילדים שלה? היא יוצאת והיא לא יודעת אם היא תחזור, מה גם שהבעל שלה נמצא בצו 8. זה לא נקרא שגרת חירום. ב-10 בינואר אנחנו אמורים לחזור לשגרה הזאת.

אנחנו לא יודעים איפה לזעוק ולבקש עזרה. פנינו למר ביבי נתניהו, פנינו לכל חברי הכנסת שרק יכולנו, פנינו לוועדת הכספים, ואנחנו לא מקבלים תשובה. אם היינו מקבלים איזושהי התייחסות, גם אם זו תשובה שלילית, ניחא. אבל גם תשובה שלילית אנחנו לא מקבלים, פשוט לא רואים אותנו, אנחנו שקופים.

אני מבקשת מכל מי שיכול לעזור לנו, שלא יחזירו אותו ב-10 בינואר. אין לנו לאן לחזור.

ב-10 בינואר נגמר התקציב של אותם יהודים טובים שתרמו את הכסף לשהיית התושבים במלון יהודה.

דקלה, את אומרת ב-10 בינואר. דובר על 10 בינואר רק לגבי מלון יהודה. זאת אומרת, יהודים שתרמו - - -

יהודים ונוצרים אוהבי ישראל.

יהודים ונוצרים אוהבי ישראל שתרמו את כל המלון. הם שמעו את המצוקה, הם תרמו את כל המלון. דקלה, את מדברת על 30% מהאוכלוסייה שהצלחנו לתת לה הסדר, אבל ל-70% אחרים נגמר להם הכסף וחלקם כבר חוזרים.

הייתי אצלם, הבאתי אותם לפה, אני חי אותם, נושם את שני היישובים האלה.

אני מבקש להתייחס עכשיו כי אני חייב לצאת. שמעתי באוזן קשבת את הדיווח של הממ"מ והמשפט שהכי מפריע לי, אני חושב שהוא זועק לשמים ואותו צריך לסמן: אין מדיניות לפינוי. כשאין מדיניות, יש בלגן. קודם כול צריכה להיות מדיניות וצריכים לפנות למשרדי הממשלה כדי שתהיה איזושהי מדיניות, כי מה שאנחנו רואים פה זה בלגן אחד שלם. מהיום הראשון אנחנו רואים, גם של המפונים וגם של המתפנים, שיש כזה בלגן שאי אפשר לשלוט בו. הייתי בהרבה מקומות ששוהים בהם מפונים. היתרון של הקיבוצים הוא שהם מגיעים ביחד, מרוכזים, למקום אחד והם יודעים לנהל את עצמם יותר טוב מאשר המדינה תנהל אותם. אבל יש מקומות כמו קרית שמונה, שדרות, שהם מפונים ומפוזרים בכל רחבי ישראל ואז הבלגן חוגג. שם מדובר גם על חינוך ועל כל הדברים.

השבוע הבנו שלא באמת מעניין את האנשים שמצביעים על התקציב מה קורה לכם, ולא רק לכם – מה קורה למילואימניקים, מה קורה לסטודנטים שנמצאים במילואים וכו'. אם אנחנו רואים שבתקציב שעבר, בתוספת הזאת של החודש האחרון, שיש קיצוץ במיגון, במיגון העורף, אפילו ברח"ל - - -

אבל יש 300 מיליון שקל לדברים אחרים.

אז אני שואל את עצמי אם הם יוצאים בכלל מהמשרדים שלהם, יש להם בכלל מושג על מה שקורה. התשובה שאני אומר לעצמי היא: כנראה שלא.

אני אסכם ואומר שכשמגיעים לוועדות פה בכנסת אני באמת מרגיש למי אכפת ולמי לא. כשאני יושב בוועדה כזאת – ואני מצדיע לכם. אני מצדיע לראשי המועצות, מצדיע לשלטון המקומי. ראינו את זה גם בקורונה. רק אתם יודעים להפעיל – ואני לא רואה נציג אחד, אחד, של הקואליציה, אני אומר: לא אכפת להם. לי, כאזרח, זה כואב באופן אישי. נשאר לנו רק לשמוע אתכם, מיקי יודע לקדם דברים יותר טוב מכולנו ואנחנו, כחברי כנסת, נעשה הכול כדי להיות לצדו. בעזרת השם שהדברים יסתדרו כמה שאפשר בעתיד. תודה.

אני מכפר סאלד, פליט לא מוכר בישראל, מגליל עליון האזור הנטוש והננטש. ברשותכם, תנו לי לשים כמה דברים על דיוקם. גליל עליון – פונו 14 מתוך 22, נשארו שמונה מופקרים בשטח. ב-8 באוקטובר נקראנו על-ידי ראש המועצה, בתיאום עם הצבא, להתפנות. נאמר לנו חד-משמעית: תברחו מכאן. כאילו סוג של אתם הבאים בתור. זאת גם הייתה בערך האווירה. לקחנו את כל מה שהיה אפשר, דחסנו לתוך הבאגז' והתנפצנו לכל מקום בארץ. אמרנו: המדינה בכאוס, בסדר, ייקח זמן ואז זה יטופל. ב-18 באוקטובר התקבלה החלטה 975 ואחריה החלטה 1006 ופתאום גילינו שאנחנו, שאנחנו במרחק 5.3 ק"מ מהגבול, פתאום לא יישוב קו עימות וביקשו שנחזור או שנעשה מה שאנחנו רוצים, "אנחנו לא מטפלים בכם".

אני אסביר לכם מה זה אומר. היישובים שפונו יש להם אפס שניות זמן אזעקה. אפס שניות. ברוב המקרים אתה שומע את הבום ואז את האזעקה. אתם יודעים כמה לנו יש? אפס שניות. טילי הנ"ט שמגיעים ליישובים שפונו, מגיעים גם אלינו, הם מגיעים עד 8 ק"מ. כמו שנאמר כאן, הצירים נסגרים כל יום לכמה שעות. זה אומר שאם יצאת להקפיץ את הילד לאיזשהו מקום, או אולי לנסות למצוא כיכר לחם אחרונה שנשארה בקרית שמונה, אתה תקוע ארבע שעות כמו ברווז באמצע הדרך. זאת המציאות שלנו.

אצלנו יש יותר מ-6,000 אנשים שהם במצב שלי. דרך אגב, המספר היה הרבה יותר גבוה. למה הייתה ירידה? כי לאנשים לא נותרה ברירה – 70 יום. 70 יום פליטים בישראל. אז בהתחלה הולכים לחברים, למשפחה, אנשים טובים שמאמצים ונותנים לנו את הבית להיות בו. זהו, זה נגמר. אז מה עושים? אמרו שאפשר לחזור הביתה, בטוח שם.

אז אני אסביר לכם מה המציאות בבית שבאמת היינו רוצים להיות בו: ילדים – אסור להם להסתובב במרחבים. הגיוני, נכון? אפס שניות; קרית שמונה פונתה, עיר המחוז שלנו פונתה, אין איפה לצרוך את הדברים; כמו שכבר נאמר, שני-שלישים מהבתים אין להם בכלל מיגון. שאלנו את האנשים מה הם עושים ואמרו שהם נצמדים לאיזה דופן של קיר ומקווים שהטיל – כי אצלנו יש גבול צפוני וגם גבול מערבי – יגיע מצפון ואז יהיו מוגנים; מקלטים ציבוריים – כמעט שאין. זה אומר שהצבא שנמצא אצלנו – כי הפכנו לבסיס צבאי – זה גם הגן ילדים בבוקר, כי נדרשנו, אנחנו, להקים את מערכת החינוך. זה אומר שילד מגיע בבוקר ורואה חיילים – סליחה על הביטוי – עם תחתונים ונשק, ואנחנו פה לא בסדר, לא החיילים, כי אנחנו שולחים לשם את הילדים; ניסינו להרים כיתות בתוך המרחב שלנו, אי אפשר.

התיאורים כואבים ואנחנו מבינים אותם.

ארטילריה של צה"ל יורה מעל הראש שלנו, 190 דציבלים. זה רק כדי להסביר את המציאות.

אני שכרתי בית באזור המרכז. אני משלם ארנונה גם בגליל העליון וגם איפה ששכרתי, אני משלם משכנתא ושכירות, אני משלם מסים לקיבוץ וועד בית. תודה.

משרד הביטחון, בבקשה, תאירו את עינינו, אולי יתגלה נס אחרי חנוכה, משהו.

אני סגן ראש רח"ל. ראשית, דיון דומה – חלק גדול מהאנשים פה השתתפו בוועדת החוץ והביטחון לפני שבוע בדיוק - - -

מה יצא מזה? הוועדה הזאת היא ועדה לביקורת המדינה. האם המדינה מתנהלת כמו שצריך או לא?

מה שקבע יושב-ראש הוועדה, הרי מדובר בסוף התהליך – גואטה, עד כמה שאני זוכר לא נשארת עד הסוף, היית צריך לצאת.

הייתי צריך לצאת, אבל לא היה שום סיכום, שום החלטה.

מה שנסגר בדיון הזה זה שבתוך האירוע הזה היו 11 יישובים בחתך המועצות ועוד שני יישובים – פסוטה וחורפיש – שיצאו מחוץ לאירוע הזה. יושב-ראש הוועדה הטיל על מנכ"ל משרד הפנים – וזו עבודה שכבר יצאה לפועל והאוצר גם גיבה את התוכנית – לבדוק איך אנחנו נותנים מענה לאותם 11 יישובים פלוס חורפיש ופסוטה. כרגע אני מדבר על הכסף המיידי. לדעתי זה יוצג בשבוע הבא, זה התאריך שהוא קבע. האנשים כאן מכירים את האירוע הזה, רק שלא יהיו כאן כפל דיונים.

להפך, בעניין הזה אני אצטרף לוועדת החוץ והביטחון. אני אדבר עם יושב-ראש הוועדה כדי שנהיה על אותו גל.

משרד האוצר, אתם מכירים את הסיכום הזה?

יוראי היה באותו דיון.

יוראי גם הציג את הכספים שייתנו לרשויות, אבל כרגע אני לא אדבר על זה.

תכף נשאל את משרד הפנים ונבדוק מה עשו עם זה.

לגבי משרד הביטחון – עדכנתי גם בפעם הקודמת ואני מעדכן גם עכשיו. מה שעדכנתי כבר יצא לפועל – שר הביטחון הקים בנהריה מה שנקרא "אופק צפוני".

זה בסיכום שלי. כבר דיברתי עם תא"ל סויסה ואמרתי לו שאני תולה בו תקוות גדולות והוועדה הזאת הופכת להיות ועדה של תא"ל סויסה. אמרתי לו שהוועדה ישבה כבר עם משה אדרי, זה שמרכז את מינהלת תקומה. צריך לקחת את אותו מודל – הקמה של שולחנות עגולים שעובדים מול מושב זה ומושב זה, קיבוץ זה וקיבוץ זה, וככה הדברים לא בורחים החוצה. אממה, עדיין אין לו מסגרת תקציב וזה מדאיג אותי. אם לא תהיה מסגרת תקציב – וזו בעיה שלי מול האוצר, בעיה שלנו כחברי כנסת – שתאפשר לתא"ל סויסה לתפקד מול היישובים, לשפות את כל התושבים על ההפסדים, לממן את השהייה שלהם בבתי מלון, אמרתי לו: אתה תיכשל בתפקידך. לכן נתתי לו עכשיו שבועיים, הוא הלך לעבוד, ובעוד שבועיים-שלושה גם אתם תוזמנו - - -

אנחנו לא צריכים להיות מוזמנים, כבר נפגשנו איתו. אבל, אדוני היושב-ראש, זה קמופלאז'. יש שלוש מינהלות שפועלות עכשיו בצפון, אף אחת לא עושה כלום. שלוש: אחת בראשות טל בסקיס. אתם מכירים אותה? מינהלת אזרחית – אני אספר לכם, יש דבר כזה; יש מינהלת אופק צפוני, שעכשיו מוקמת, שכמו שאמרת היא בלי תקציב; ויש מינהלה אחת, שאנחנו ביקשנו אותה מראש הממשלה, שהיא כן התחילה לתת תנובות ותפוקות, בראשותו של רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים, שמתכללת את עבודת משרדי הממשלה. אני ביקשתי מרונן פרץ, והוא הרים את הכפפה, וחשוב שתבינו את זה. אותי לימדו – סבתא שלי מזמן קבורה עמוק באדמה – שכששלושה עושים מרק, יוצא צ'ולנט. אז ביקשתי מהם: תיפגשו, בבקשה. אני בא לאן שתגידו. תיפגשו שלושתכם, בואו נעשה סינכורוניזציה, אל תרוצו כל אחד בקו ואתם לא יודעים. אז סוף-סוף בשבוע הבא תהיה לנו פגישה, גם סויסה, גם טל בסקיס, נשב יחד וננסה לראות את האופק, כי בינתיים אנחנו רואים מבעד לזגוגיות רק את המכסים של המשקפת.

משה, קח את הוועדה הזאת כוועדה ידידותית לכל הנושא של הצפון. אם יהיה צורך ונצטרך להביא לכאן משרדי ממשלה, מנכ"לים – אגב, זו הוועדה היחידה שמוקמת בחוק והם חייבים לבוא ולתת תשובות. בוועדות אחרות זה לא קורה וזו הוועדה היחידה שבה יש לי סמכות להוציא צו הבאה. אין לאף ועדה את הסמכות הזאת. אם נצטרך לתכלל עם משרד הפנים, עם תא"ל סויסה, כדי לתת תשובות לדקלה, למעלה יוסף ולגליל ולכל מי שצריך, אז אצטרך לעשות את זה כאן. אני אזיז שמאלה, ימינה, ואני אקיים כאן דיון עבורכם .

תודה.

קח את הוועדה כוועדה ידידותית לכל נושא הצפון. אנחנו באמת מודאגים, באמת מודאגים שהמראות של הדרום לא יחזרו חלילה לצפון.

אתה מכיר את הדברים, גם ראשי המועצות מכירים את הדברים. הוועדה הזאת כבר יצאה לדרך, דוד סויסה התחיל כבר לעבוד. יש לו שתי שלוחות – מזרחית ומערבית – ואתה גם מכיר את העמדה של שר הביטחון. יש לך אפילו את המכתב לשר האוצר ולכן אני לא אחזור על זה.

זה לא יעזור. משרד האוצר אמר שזו לא הוראה מפורשת, אין להם מה לעשות.

אז אני אומר מה השר שלי אומר, אני לא מייצג את שר האוצר.

בסדר, אם נצטרך, נביא את ראש אגף התקציבים שיגיד את זה.

לפני שבוע היה פה יוראי, סמנכ"ל משרד האוצר, ואמר: האירוע הזה לא מוכר לנו.

בסדר, אולי הוועדה הזאת תצטרך להכיר להם את האירוע. מה לעשות, אם לא מתכללים, אז הוועדה תנסה לתכלל. זה כבר קרה לי ב-11 החודשים שאני יושב בפה, שהייתי צריך להושיב את משרד החינוך עם כל מיני אנשים בשולחן עגול, כדי להוציא תוצרים. מה אני אעשה, הלוואי וגם הייתה לי פה איזה קופה כאן כדי להשליך את הכסף, הייתי פותר את כל הבעיה. ראיתי שהתחלתי עם תקציבים.

רק עוד מילה אחת שהיא חשובה לי, ובזה אני אסיים. בסך הכול לב העשייה, לפחות של דוד סויסה, זה הנושא של מרכיבי הביטחון והמיגון, איך מקדמים את הדברים בצורה הכי טובה. אלה הדברים שהם בלב העשייה של משרד הביטחון.

בהקשרי כספים – לצערי הרב אני לא אוכל לתת בשורות.

בפתח הדברים אני אגיד שצריך להבחין בין הפינוי והקליטה. נאמר קודם שאנחנו אחראים על הקליטה. צה"ל אחראי על הפינוי, הקליטה זה מאמץ בין-ארגוני ובין-משרדי ואנחנו עושים ככול שניתן. תהליך הפינוי בוצע בצורה מדורגת. בהתאם להערכת המצב ניתנו המלצות, חלקן התקבלו בצורה מהירה, חלקן התקבלו בצורה מעט מאוחרת יותר, ולכן חלק מהדברים שנאמרו פה, התיאור העובדתי, הם מדויקים, אבל צריך לומר שזה גם בהתאם להערכת האיום.

לגבי הקליטה – צריך לומר שאם בקורונה חשבנו שהיינו באיזשהו שיא של כמות מלונות, היום אנחנו נמצאים במלונות עם כ-68,000 איש ב-370 מתקנים. לצבא קל מאוד לשלוח חוליית שליטה כזאת לכל מלון, בסופו של דבר ברור שהאתגר הוא של המועצות המפונות. אנחנו עושים את הכול ולכן זה אורגן בצורה של משל"ט ייעודי שהוקם לטובת המשימה ביחד עם המרס"ל, מנסה לעשות ככול שהוא יכול כדי לסייע. יתכן שמשרדי הממשלה לא עושים מספיק לעומת מה שעולה פה, אבל הם מנסים בהחלט לעשות. אנחנו מנסים לעשות ואני משוכנע שגם כל משרדי הממשלה מנסים לעשות את כל מה שהם יכולים.

לחלקם לקח חודש להתאושש מהפתיחה, והייתי עדין.

לגבי התקציבים – כ-530 מיליון שקל שהוקצו, שזה רחוק ממה שבאמת צריך; כרגע עשרה יישובים נמצאים בשלבים; בזכות הוראת שעה שאושרה, ייעודית לשנה הקרובה, יש כרגע 600 מבנים שממתינים לכסף. ברגע שיינתן התקציב ניתן יהיה לממש אותם בצורה מלאה, וכן עוד 800 מקלטים פרטיים משותפים שניתן לצאת לגביהם לביצוע. הכול פה ממתין לתקציבים.

שאינם.

אלה תקציבים שכרגע לא נמצאים בידי פיקוד העורף.

אני אומר לכם, תנו לרשויות את אותו כסף, הם יעשו כפול ממ"דים, בשליש זמן. הרשויות יודעות לעשות את העבודה הכי טוב שיכול להיות. בא קבלן, נותן את זה לקבלן השני ולקבלן שלישי, עוברים כמה ידיים. קח ממ"ד ותראה כמה הוא עולה כשהמדינה עושה אותו. אצלנו עשו יישוב אחד – שתולה – גמרו אותו כמעט לגמרי. עכשיו התחילו בזרעית, אבל אז המלחמה התחילה. אם אתה לוקח את הנושא של הממ"דים ותיתן לי רק 70% מימון, היינו עושים את זה והיום היית חוסך בפינויים ולא היית צריך לפנות וכל הדברים האלה לא היו צריכים לקרות. לאף אחד לא טוב להיות במלון עם שלושה או ארבעה ילדים, לפעמים בחדר אחד של 12 מטר.

בחלק מהסיכום שלי רציתי לפנות למשרדי הממשלה ולומר להם להעביר את זה לראשי המועצות, הם יודעים לעשות את העבודה יותר טוב מאיתנו.

הם יודעים לעשות את העבודה הכי טוב.

אבל כנראה שבנושא המקלוט לא תהיה לנו שליטה, כי זה תחת פיקוד העורף.

לגבי החולים ובעלי צרכים מיוחדים – כבר מהרגע הראשון, עוד לפני שהתקבלה החלטה על הפינוי של כלל היישובים, פנינו בצורה מסודרת לחולים ובעלי צרכים מיוחדים כדי לעשות להם פינוי מקדים עוד בטרם התקבלה החלטת ממשלה. רח"ל שיפו את המהלך הזה עוד טרם החלטת הממשלה. כל מי שהסכים להתפנות, ככול שידוע לי לפחות, פונה פינוי מקדים למתקנים שמתאימים לזה.

המצב בצפון רק מחמיר מדי יום. מה התגובה - - -

לא, אתה לא יכול. בוודאי שהם לא יכולים לתת על זה תשובות.

ראש מועצת מרום הגליל, עמית סופר, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כול, תודה, אדוני היושב-ראש, על הדיון החשוב הזה. אני לא אחזור על הדברים החשובים שנאמרו על-ידי עמיתיי ראשי הרשויות. אני רק רוצה לחדד את ההתייחסות לאותם יישובים שמבחינתי הם עכשיו הרבה יותר מאתגרים מהיישובים שפונו בפועל. אני קורא להם "יישובים כלואים", שנמצאים בהחלטה 975 ולמעשה לא קיבלו את פקודת הפינוי. ולא רק הם, ישנם יישובים נוספים שלצערי גם הם לא נכללו בהחלטה 975. צריך לומר שיותר מ-70 יום משפחות שלמות נמצאות בבתים. שגרת היום-יום שלהן, מרחבי הלמידה הם במהלך שלוש שעות ביום. תחשוב שהורה לא יכול לנסוע למקום העבודה בשעה שהוא מכניס את הילד שלו לגן למשך שלוש שעות, כי הלימודים מתקיימים במרחב מוגן, בתוך מקלטים 3X3, צירי ההגעה ליישובים נחסמים לעתים תכופות. זו שגרת היום-יום.

מה שלא ברור לי, בדיון האחרון בוועדת החוץ והביטחון אמר יוראי שמשרד האוצר שריין את התקציב והתקציב מוכן וקיים. אז אני לא מבין, למה לא הולכים ומיישמים את זה. יש לנו משפחות שלמות ש-70 יום אין להן הכנסה, לא הולכים למקום העבודה, לא מצליחים לקיים שום שגרה.

רק שניה. משרד האוצר, שמעת מה הוא אמר לגבי התקציב? אני לא יודע לתת תשובות.

אמרתי קודם שאני אבדוק את זה, אני לא מכיר את האירוע.

נציג משרד האוצר נמצא כאן, הוועדה מבקשת מהאוצר תשובות לגבי מה שאמר עמית סופר ואנחנו נעביר אליכם את התשובה לשאלה היכן הכסף, איפה התקציב.

תודה. עוד נקודה, ברשותך, דיברו כאן על בעלי צרכים מיוחדים. באמת לקחו ופינו את המשפחות לאותם בתי אבות, אבל בחודש האחרון משרד הבריאות מודיע לאותם תושבי קו עימות סיעודיים שעליהם לחזור בחזרה לבתים. אני לא מצליח להבין. אני מבקש תשובות לעניין הזה.

תיכף נשאל את נציג משרד הבריאות על כך.

נקודה אחרונה, אדוני, הסוגיה של ענף התיירות, ענף שהתרסק מ-100 ל-0. זה לא רק ביישובי קו העימות, אלא גם ביישובים שנמצאים 11 ו-12 ק"מ מהגבול, עם אפס הכנסה, ומשרד האוצר מכניס אותם למתווה של כלל העסקים במדינה. צריך להבין שליישובים האלה צריך לתת מתווה ייחודי, כי זה ענף שנפגע ישירות מהמלחמה בצורה של אפס הכנסה. תודה, אדוני היושב-ראש.

אני מבקש לתת את זכות הדיבור לתושב קרית שמונה רון הוד.

בוקר טוב. תודה ליושב ראש הוועדה. אני תושב קרית שמונה ובימים אלה אני מפונה לעין חרוד מאוחד בתוכנית של פינוי עצמאי, כלומר התפנינו עוד לפני החלטת הממשלה. האמת היא שזה עובד טוב, אז בעניין הזה אם אפשר אז לא לגעת.

אני מדבר גם מהזווית של מי שהיה עיתונאי שהתלווה ליושב-ראש ועדה שהוקמה במיוחד אחרי מלחמת לבנון השנייה, איתן כבל. אני זוכר שהייתי צריך לבקש ממנו שיבקש שיראו לו מקלטים שחורים, כי התלוויתי לביקור והראו לו רק מקלטים תקינים. מכאן אני רוצה לבקש שכשאתם מגיעים לשטח, תבקשו לראות את הצרכים ולא רק את הדברים שנפתרו או את הדברים שהם בדרך להיפתר.

אני מדבר גם מזווית של בעל של מנהלת בית ספר, שהתלוויתי אליה בביקורים בכל רחבי הארץ. הנושא הזה עלה ואני רוצה לחדד אותו שוב – הרעיון הזה של פיצול של תושבי קרית שמונה על פני עשרות מתקנים ברחבי הארץ לא הגיוני. הוא פשוט לא הגיוני. גם מזווית של מי שפעיל בחמ"ל האזרחי, שנותן מענה לתושבים בהיבט של פינוי, ציוד, עזרה כלכלית וכן הלאה, אני יכול לומר שגם מבחינת הארגונים האזרחיים זה מהווה קושי גדול מאוד לתת מענה אפקטיבי בכלים שיש לנו. כשהממשלה והמדינה לא מצליחה לתת את המענה, המציאות הזאת שמפזרים את כל תושבי העיר על פני כל הארץ, מייצרת עבורנו אתגרים עוד יותר גדולים וזה מקשה עלינו. למעשה כל תושב צריך ליצור לעצמו את המענים במקום שבו הוא נמצא. אנחנו יודעים לתת מענים כשצריך, אבל תקלו עלינו. בפינוי תיצרו מענה אפקטיבי שישאיר את התושבים בצורה מרוכזת וכך יתאפשר לנו להגיע אליהם.

אני מבקש לדבר כבר על האתגר הבא. למשל, הבית ספר של אשתי עבר חיזוק מבנים, בית ספר ברמה מאוד גבוהה. היום נמצאת שם מפקדת של גדוד, בחצר בית הספר יש שלושה נגמ"שים. במקרה הגענו לבקר שם במוצאי שבת ובחדר המחשבים שם הייתה ישיבה של מפקדת הגדוד. אנחנו מאוד מקווים שלא נצטרך שלא נצטרך לעשות שוב חיזוק מבנים.

אנחנו גם מקווים שהמג"ד ישמור על חדר המחשבים.

משרד הפנים, עלו כאן הרבה נושאים בצד שלכם. בבקשה.

אני מנהל אגף פס"ח במשרד הפנים. עלו פה מספר נושאים – דובר על "מלונית" וכו', אבל התוכנית הלאומית הקיימת היא תוכנית "מרחק בטוח". זו תוכנית שתכליתה הייתה לתת מענה בתרחיש מלחמתי מלא, בתקיפה מלאה מצפון. בתוכנית ניתן מענה לרמת הרשויות בהיבטים של הפעלה של מתקני קליטה מקומיים. ההחלטה בתחילת המלחמה, ב-16 בחודש, הייתה כדי לתת מענה לתושבי הצפון, לטווחים של 0 עד 2 ק"מ, בבתי מלון. לשינוי של התוכנית, בתיאום עם המועצות, רשות פס"ח ומשרד הפנים נתנה מענה ותיאמה לכל אותם תושבים של הרשויות בטווח של 0 עד 2 קליטה במלונות. לאחר מכן הייתה הגדרה לתת מענה לטווחים של 2 עד 3.5. המענה בהקשר זה ניתן בצורה עצמאית על-ידי המועצות, כלומר הם תיאמו לעצמם את המקומות. משרד הפנים נתן את המענה עד 25 באוקטובר ומשם זה עבר למשרד התיירות.

לגבי היבטים של תקצוב – משרד הפנים נותן מענה גם לרשויות שקולטות את התושבים, גם בהיבטים של קולות קוראים, גם בהיבטים של תר"ש רשויות. יש כאן מגוון רחב של תקציבים שמשרד הפנים נותן.

לאמירה לגבי אותם יישובים שלא נכללו בתוכנית, מ-3.5 ק"מ עד 5, ויש כאלה שגם מעבר – מנכ"ל משרד הפנים אכן מרכז את משרדי הממשלה לתת מענה. דיבר פה ראש מועצת מטה אשר על מספר ועדות שקיימות, אז מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ הוא זה שמרכז בסופו של דבר מול כל משרדי הממשלה. אנחנו נבדוק את האמירה של ועדת החוץ והביטחון לתת את אותם מענים שדובר עליהם לאותם יישובים שלא נמצאים בתוך המענה.

11 פלוס 2.

בתוך התוכנית "מרחק בטוח" יש שמונה יישובים. 43 יישובים קיבלו מענה לפינוי. בתוך התוכנית, כולל קרית שמונה, יש 51 יישובים ולכן יש שמונה יישובים בטווחים של עד 5 ק"מ שלא התקבלה החלטה של שר הביטחון לפנות אותם. לכן גם בתוך התהליך שבו משרד הפנים נתן את המענה, והיום זה משרד התיירות - - -

אני מבקש לקבל את הרשימה, כי אתה מדבר על שמונה יישובים והם מדברים על 11.

לכן אני אומר שזה לטווחים עד 5 ק"מ, כי זו תוכנית "מרחק בטוח", שהיא תוכנית משולבת של צה"ל, משרד הביטחון, רשות חירום לאומית, משרד הפנים, משרד הבריאות והרווחה. כלל משרדי הממשלה נותנים את המענה. בתוכנית הזאת יש 50 יישובים וקרית שמונה הוכנסה כיישוב 51. בתוך התהליך הזה כיום יש 43 יישובים שמפונים.

יש יישובים ב-0 עד 5 שלא נכללים ב"מרחק בטוח"?

לא שאני מכיר אותם.

המספרים לא מתכנסים.

אנחנו, כמשרד הפנים שבנה את התוכנית, בנינו את זה בהתאם לכמות היישובים שקיבלנו ממשרד הביטחון ולהם אנחנו נותנים את המענה. בסוף ההחלטה הייתה ללכת לבתי מלון ולפיה עבדנו. יש לי את הרשימה, אני אשמח להציג אותה.

אנחנו נשמח אם תיתן את הרשימה לממ"מ.

שאלה בעניין השיפוי של הרשויות הקולטות – כמה רשויות קולטות קיבלו עד עכשיו את הכסף, כמה קיבלו רק מקדמות וכמה לא קיבלו כלום? צריך להבין שלפי הכללים של פס"ח לשיפוי רשויות קולטות יש תהליך ארוך, עם 12 שלבים, שצריך לעבור. יש פה איזושהי בירוקרטיה שאינה פשוטה. רשויות לא איתנות יכולות לקבל מקדמות. כמה קיבלו עד עכשיו?

אני אסביר. קודם כול, לא הופעלה תוכנית "מלון אורחים" ולכן לא הופעל נוהל 26, הנוהל לשיפוי הרשויות המקומיות שאמורות לקלוט במתקני הקליטה. יש נוהל סדור, מתוקף מול משרד האוצר. דיברת על מספר השלבים, גם קיבלתם אותו מאיתנו, הוא תוקף בחודש יולי 2023, הכנסנו שם אלמנטים שלא היו בתוך החלטת ממשלה "מלון אורחים", כולל נושא הכלכלה וההסעדה והרבה מאוד אלמנטים שאם הוא היה מופעל, יכולנו לתת את המענה. אבל לאור זה שהייתה החלטה לקלוט את האוכלוסייה בבתי מלון, משרד הפנים קיבל תקציב של 34 מיליון שקלים לשיפוי הרשויות המקומיות בחודש אוקטובר ושיפה 72 רשויות שקלטו אוכלוסייה. יש לג נוסף של תקציב שאמור להתקבל למשרד הפנים עבור חודש נובמבר וגם הוא יחולק לאותן רשויות שקלטו. לכן האמירה היא מאוד-מאוד ברורה: לאור זה שלא הופעלה התוכנית היסודית הקיימת – ואמר את זה דוידוביץ' בפתח דבריו – כל הנושא של שיפוי הרשויות בהתאם לנוהל 26 לא התממש.

תודה רבה. יו"ר פורום חקלאות ומרחב כפרי, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני, תודה רבה על הדיון. במקרה אני גם תושב מושב צוריאל בגליל המערבי. תודה רבה על הדיון, גם דווחתי שהגעת למלון יהודה ונפגשת עם תושבים ממושב אלקוש. כפי ששמענו כאן, המצב לא מיטבי, ואדוני דיבר על כסף. נפתחה לנו פה רצועת ביטחון – עם כל הכבוד, החלטה 975 היא לא תורה מסיני. רצועת הביטחון שהתפתחה מאז 7 באוקטובר אינה תואמת את החלטה 975. יישובים במרחק 0 עד 9 ק"מ מהגבול הצפוני - - -

אני רוצה להעיר משהו. אין ביכולתה של הוועדה לומר לממשלה שתגדיל מ-5 עד 9. אין. זה דבר אחד. זה צורכי ביטחון, זה משרד ביטחון, זה אלוף פיקוד, זה פיקוד העורף. אין לנו את היכולת. אני מנסה להתמקד. מה שאני רוצה זה שהממשלה תעמוד - - -

היא לא עומדת ב-5, אתה מדבר על 9?

זה מה שאני רוצה, שהממשלה תעמוד ב-975. זה בסיכום שלי, אבל הקדמתי. לסגת אחורה אחרי שהלכו ל-975 ולהקטין את זה ל-3.5 – מה רוצים מתושבי הצפון? מה רוצים, כשאין חינוך ואין מכולת ואין חלב ואין כלום? וזה אחרי שכבר קיבלו החלטה. הנסיגה מההחלטה נראית בעיניי איומה, חוסר יכולת לקבל החלטות מושכלות, מסודרות. אם מההתחלה היו אומרים 3.5, הייתי בא בטענות לתושבים, לראשי המועצות, ואומר: אתם לא נכללים. אבל משקיבלו וראשי המועצות פעלו, מה לנו, כמדינה או כממשלה, כי נלין? זו הכוונה שלי, עזוב אותי ה-9, אפילו אין לי את היכולת לעשות את זה. גם אם הייתי רוצה, זה לא בסמכותי. יש כאן מספר רב של גורמים.

לא לכך כיוונתי. אדוני, החלטה 975 לא מיושמת. ההתכנסות של הוועדה הזאת מאוד-מאוד חשובה, כי לא מדובר בעוד ישיבה תיאורטית, צופה פני עתיד, צופה פני עבר. מדובר ברגעים אלה על יישובים 0 עד 5, אם זה עבדון, אבירים, אלקוש ויישובים נוספים שברגעים אלה נמצאים באזור לחימה. אדוני, אני מבקש שאדוני יזמין גם משרדי האוצר והפנים ויקבל מהם הסברים. למה בתקופת הקורונה זיכו את התושבים בלי מתווים, בלי סרבולים, בתשלום ארנונה עסקית, בתשלום ארנונה למגורים, בלי שיצטרכו לרדוף אחרי עצמם.

נקודה נוספת, אדוני. יש פה אירוע של מיגון. הוזמנו פה לישיבה שמדברת על מיגון ועל טווח זמנים מירי טילים. יישובים שנמצאים בזמן אפס התרעה, כשהם רואים כבר שהטיל נופל, חייבים לקבל מיגון לאלתר. אנחנו, במרחב הכפרי, חושבים שהמימון צריך להגיע ישירות לתושבים, כמובן במגבלות כאלה ואחרות, כדי שיבנו את המיגון בדחיפות, אחרת אי אפשר לגור ביישובים גם בטווח של 0 עד 5 או 0 עד 9 ואי אפשר לחזור אליהם.

עסקתי בזה, אבל ממש על קצה המזלג, מי יבנה, אם פיקוד העורף או גורם אחר. אין לי תשובה. אני שומע את ראשי המועצות אומרים: תביאו לי 70% מהכסף, תבקרו אותי, אני בונה מהר. אני לא יודע להגיד. פיקוד העורף אמר פה שהוא מיצה את היכולות שלו.

אני רוצה להגיד לך משהו על הסיפור של תביא הנה תוכנית וכו' ולמה בקורונה היה. קיימתי שלושה דיונים על זה. אחרי הקורונה משרד מבקר המדינה הוציא דוח ובסיכום שלו היה כתוב: נא להכין תוכנית. אם האוצר היה מכין תוכנית – ואני בא אליהם בטענות קשות, גם אתמול היה כאן דיון – לא הייתי צריך לחזור על אותן מראות של עצמאים וכאלה שפונו מכל מיני סיבות, של משרד הבריאות, של השבתה של בתי ספר. אין תוכנית. היה צריך לשלוף את המגירה, להוציא תוכנית ולכתוב עליה במקום "קורונה", "מלחמה", עם התאמות. לא הייתי מתווכח עם העצמאים, לא הייתי מתווכח עם המשק, זה היה מוסדר. אתה יודע מה התשובה שקיבלנו? אנחנו חותכים מהמסקנות את התשובות. נו, באמת. ועוד פעם הלכנו לוועדת כספים ועוד פעם רבנו חודש ימים עד שהתחילו לקבל כסף. חייבתי אותם להכין תוכנית ובעוד שישה חודשים הם מוזמנים הנה, זה לא יישאר על המדף, ולהשיב אם באוצר הכינו תוכנית לשעת חירום. הרי מחליפים את השם, עם התאמות. פעם זה מלחמה, פעם זה אירוע קטן, פעם זה אירוע גדול, פעם זה מגפה. אין תוכנית. לא ראיתי דבר כזה, מה עוד שאם מבקר המדינה לא היה אומר לעשות, לא היינו עושים. אז אני מטפל בנושא הזה, לא יורד ממנו.

משרד הבריאות, בבקשה.

אני מאגף שעת חירום במשרד הבריאות. אני מבקש לומר כאן כמה דברים: 1. אני לא יודע כמה אנשים מכירים, המשרד משקיע המון מכספו, לא מקבל – דרך אגב, אותם 150 מיליון שהזכירו כאן קודם, ובדקתי, מעולם לא הגיעו למשרד הבריאות – לא הגיעו אלינו 150 מיליון. יותר מזה, לא מזמן הגשנו תוכנית למשרד האוצר שדיברה על 200 מיליון שקל.

במסמך של האוצר כתוב – אני אתן לך את זה עכשיו: 150 מיליון שקל. תבדקו איפה הכסף הזה הלך. אמר נציג האוצר ביושר שהם מחפשים כרגע 430 מיליון שקל שהלכו לאיבוד. כמעט חצי מיליארד. אני מעביר לך עותק מהמסמך. כתוב שם: 150 מיליון שקל. זה מסמך של האוצר, לא שלי.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אני אשמח לקבל את המסמך ולהעביר אותו לגורמי התקציבים אצלנו.

אנחנו מדברים היום על מצב בתי החולים בצפון. אלה דברים שאנחנו רוצים לעבוד עליהם, כרגע אנחנו עובדים איתם הן על מיגון מתפרץ, כלומר אותם עמודי T ומיגוניות שאנחנו מביאים לשם, אם זה בקנייה ואם זה דרך פיקוד העורף. במקביל יש גם עבודה לאורך זמן למיגון בתי החולים. נכון להיום, מלר"דים, כמו מלר"ד צפת, אין היום אפשרות להוריד אותו למטה, כי זו בעיית עבודה ובעיית כסף.

לגבי הסיפור של החצר"מים – אפילו שזה לא נושא הדיון, אבל אני כן רוצה להתייחס לשני הדברים בהקשר הזה: 1. החולים עם הצרכים המיוחדים, החצר"מים – פינינו את כל המוסדות שלנו ביחד עם פיקוד העורף טרם התחלת הסיפור הזה לפי פקודה שקיימת אצלנו. הוציאו את החולים עם הצרכים המיוחדים גם מהאזור של קרית שמונה ומאזורים אחרים, לפי זיהוי שלנו ובאחריות המשרד ועל ידי המשרד. לגבי האמירה שיש להחזיר אותם – אני אבדוק את הסיפור הזה ואני אשיב לוועדה. הדבר היחיד שאני מכיר זה החזרת מזור – כרגע מזור מאורגן, מגנו אותו שוב. מדובר בבית החולים שאתם מכירים בשם מזרע והיום נקרא מזור. לשם מוחזרים חולים שפונו ללב השרון, זאת לאחר שמגנו את המחלקות האלה. אני אבדוק לגבי כל השאר וניתן תשובה כמו שמקובל.

תודה רבה. הוועדה תמתין לתשובתכם. אנחנו רושמים את זה לפנינו.

קב"ט עיריית אשקלון, בבקשה.

תודה. מכובדיי כולם, חשוב לציין שאני מכבד את כל קודמיי שדיברו ומבין את המצב שקיים היום בצפון, אבל כן חשוב להעלות את הנושא של אשקלון, לצערי – אם התואר המפוקפק – העיר המטווחת ביותר בכל הסבבים האחרונים, ובעיקר במלחמה שאנחנו חווים כרגע. כמו שאמרו קודמיי לעניין המיגון – אמר גם ראש העיר תומר גלאם בכנסת – אם הכסף שיצא עכשיו על הפינוי היה מושקע במיגון הבתים, היינו היום במצב הרבה יותר טוב, גם לעתיד שיבוא ושאנחנו לא יודעים לצפות אותו, כפי שראינו ב-7 באוקטובר.

דבר נוסף, שחשוב מאוד להעלות, ועלה בתחילת הדיון, זה כל הנושא של האנשים שהתפנו עצמאית ואיך אנחנו מתייחסים אליהם. הנושא של הסכנה הפיזית הוא כאין ואפס לעומת מה שאנחנו הולכים להתמודד איתו בפן הנפשי. אנשים שלקחו את גורלם בידם ורצו לשמור על ילדיהם ולקחו אותם, ביוזמתם – חשוב לציין שגם אני ביניהם, שלקחתי את משפחתי כדי לחוות מעט שפיות באזור המרכז – אסור להתעלם לגמרי מאותה אוכלוסייה שלקחה את גורלה בידה ואמרה "אנחנו לא נישאר כאן כבשר תותחים". אני אומר את זה בעדינות כי מה שהיה אצלנו בעיר היה נורא, נפלו פה טילים על ימין ועל שמאל, ואני – כמי שישב בחמ"ל וראה את הכול בזמן אמת וניהל את הדברים בפועל – היה מזעזע לראות את האוכלוסייה מצד אחד מאוד-מאוד איתנה, מצד אחר משוועת לתשובות ולפתרונות.

לכן אני חושב שהדבר הראשון שצריך להעלות על הפרק זה הנושא של מיגון התושבים שהיום אין להם מיגון, אחרת אין להם לאן ללכת והדבר היחיד שנשאר להם זה לשכב על הרצפה או להיצמד לאיזה קיר ולקוות שהטיל יבוא מכיוון אחר.

דבר שני, צריך להיערך ליום שאחרי בפן הנפשי והטיפול באוכלוסייה. אני חושב שכבר היום צריך להתחיל להתעסק בזה, כמובן שלא רק באשקלון, אלא בכל העוטף ובאזור הצפון. חייבים להחזיר את אמון התושבים, כדי שנוכל להתחיל לקיים שגרה, אחרת אני לא רוצה לדמיין איך המשק ייראה וכמה זמן ייקח לנו לעלות מכאן. נקווה לתקופה טובה יותר, לשנים טובות יותר קדימה. תודה.

נקווה. תודה רבה לך. הלוואי שהייתה לי את היכולת והסמכות לטפל בכל הדברים שאמרת. אני לא יכול לדבר בבריאות ביום שאחרי, עם כל הרצון הטוב. הדיון הזה הוא על הצפון ומתוך כבוד אליכם נתתי לך לדבר, אבל דנו בנושא הזה כשמשה אדרי, ראש מינהלת תקומה, היה כאן ואשקלון נכנסה לתוכנית. כרגע אני לא יודע – כי זה היה רק התנעה של תקומה אצלי בוועדה לפי כשלושה שבועות – אם יש עבורכם שולחן עגול, אני מניח שכן. על כל נושא המיגון, נושא הטיפול והשיפוי – אין לי תשובות בשבילך. אתם צריכים ליצור קשר, ראש העיר שלך בוודאי יודע, עם משה אדרי, ראש מינהלת תקומה, כדי לבדוק שאשקלון נכנסת לכל המכלול הזה של שיקום הדרום, מיגון הדרום ושיפוי הדרום. זו העצה שאני יכול לתת, אין לי תשובות בשבילך, אני מתנצל, כי התכוננו רק לנושא הצפון. אני לא רוצה שסתם תחיו באשליה שכרגע זה מטופל. אצלי זה לא מטופל. אני אומר את זה ביושר רב. אם תרצו עזרה, אנחנו נכונים לסייע בידכם.

כיבוי והצלה, בבקשה.

לנו אין כמעט חלק בעניין הזה. תחנות הכיבוי שלנו ממשיכות לתפקד ולעבוד גם במרחבים המפונים ונותנות את השירות. יש פערי מיגון כאלה ואחרים ואנחנו משלימים אותם ומטפלים בהם. מעבר לזה, מבחינתנו הדברים בשגרת מלחמה.

אני לא רוצה להתקיל אותך, אבל יש לי איזושהי תחושה שהפריסה שלכם אינה מספקת.

אני לא חושב שיש פער בפריסה. הפריסה היא גם פריסה בשגרה ומוגדלת בחירום.

לא בחירום, אני מדבר על השגרה.

גם אם כן, אני לא חושב שאני הכתובת וזה המקום לדבר על הפערים האלה. כמובן שהיינו רוצים להגדיל את הפריסה, אבל אני חושב שהאזרח מקבל שירות טוב וכן מקבל מענה מקצועי ויעיל, גם במרחבים הצפוניים.

אני אצטרך לקיים דיון מיוחד עבורכם.

אנחנו נשמח.

משרד הרווחה, בבקשה.

אני מנהל אגף חירום וביטחון של משרד הרווחה. אני השתתפתי גם בדיון הקודם והתייחסתי לדברים שהיו, לא היו הרבה דברים.

לגבי הנושא של המיגון – המשרד קיבל 40 מיליון שקל כתקציב מתמשך מ-2014 למיגון.

סוף-סוף מישהו בא ואומר שהוא קיבל את הכסף שרשום לי.

קיבלנו, ביצענו. הייתה לנו בקשה ל-250 ואנחנו צריכים לקבל עוד. אנחנו מנצלים את כל הסכום שיש. חלק מהמיגון אנחנו מבצעים לבד וחלק עם פיקוד העורף.

לעניין תוכניות הפינוי מהצפון – זה בוצע אחד לאחד, עוד לפני ההחלטה, גם פינוי מוסדות וגם פינוי של כ-500 מוכרי רווחה מהרשויות. אני לא יכול להתייחס ספציפית לנתון ששמעתי פה לגבי משפחה בעלת צרכים מיוחדים, שאני לא מכיר, אבל יכול להיות שהיה. אם יש משהו מיוחד, אני אשמח לקבל את הפרטים ולטפל בזה. אני לא מכיר פערים, אנחנו מטפלים אד הוק בכל נושא שעולה.

מכיוון שעניין הצרכים המיוחדים עולה כמה פעמים, אז אפשר להגיד הכול פה והמצגות והשקפים סופגים הכול. דיברנו על זה – ויש פה את אשקלון ואת המועצות האזוריות – אבל בשלבים הראשונים היה פער חמור בעניין. אני אומר את זה כאן בלי למצמץ. דיברנו עם האנשים והדברים האלה עלו בצורה בולטת, כולל החינוך לאנשים עם צרכים מיוחדים שלא היה לאן לקחת אותם, לא היה איפה לחנך. אני בטוח שבמעלה הדרך הדברים טופלו, יכול להיות שהם התקדמו, אבל בתחילת הדרך ראינו את הדברים לא עם בן אדם אחד ולא עם שניים או שלושה, כך שאני מציע לומר את הדברים בזהירות.

אני אומר בזהירות מוגברת, נציגי מבקר המדינה נמצאים אצלנו במשרד. אני חושב שאנחנו, כמשרד, ביצענו מהיום הראשון את הפינוי של מי שהוא באחריות שלנו. צריך לבדוק כל אחד ומה תחום אחריותו. נשמח לבדוק אחד לאחד.

אם יש דברים ספציפיים, הינה הכתובת. תיתן את הטלפון של המשרד, לפחות פה נעשה איזשהו גישור.

משטרה, בבקשה.

מבחינתנו אין משהו מיוחד.

תודה רבה. התחנות בצפון עובדות בפול טיים? השוטרים נמצאים, מגישים עזרה? מה מצב הפשיעה? סתם, אם אתה לא יודע, אל תשיב.

מעדיף שלא להשיב.

תודה רבה, הבנתי. עו"ד רותם בבלי, התנועה לאיכות השלטון.

תודה רבה ליושב-ראש ולכל המכובדים. תודה שאפשרתם לנו להגיע לדיון הזה ותודה על זכות הדיבור. אני אתייחס בקצרה לדוח המבקר שנדון פה ולנושא שאנחנו בתנועה מלווים כבר קרוב לחמש שנים. כמו שהציג דוח המבקר, במדינה יש יותר מ-2.6 מיליון תושבים, שהם 28%, שהם ללא מיגון תקני.

אחת מהחלטות הממשלה, שבעיני התנועה היא חשובה מאוד, לעניין מיגון העורף, ודווקא לא מוזכרת בדוח מבקר המדינה, היא החלטת ממשלה 2025 מ-23 בספטמבר 2014. כבוד היושב-ראש, זאת בתגובה לפרוטוקול שהקראת בתחילת הישיבה – זו החלטת ממשלה שחלה על כל הארץ, היא מתייחסת בעיקר לדרום. זו החלטה ארוכה מאוד, אבל יש שם סעיף שמדבר על מיגון בכל הארץ והוא גם מתייחס ישירות למשרד האוצר. סעיף 6 להחלטה מדבר על מיגון לכל הארץ. ההחלטה הזאת מטילה על משרד הבינוי והשיכון, על רשות החירום הלאומית ועל משרד האוצר לגבש תוכנית להקלה על בניית ממ"דים ופתרונות דיור עד לחודש ינואר 2015. מיותר לציין, אדוני היושב-ראש, שעד היום שום דבר לא קרה. אני מזכירה שבעשור הזה ידענו שורה ארוכה של סבבים, לחימה בעצימות כזאת או אחרת, עד לטבח הנורא ב-7 באוקטובר. מסבב לסבב אנחנו מבינים את החשיבות של פתרונות המיגון הביתיים וכל סבב כזה הוא גם תזכורת לפערי המיגון האדירים שיש בבתי מגורים במדינת ישראל.

התנועה לאיכות השלטון מלווה את הנושא הזה החל משנת 2018. פנינו בעניין הזה לשרי ביטחון, לשרי בינוי ושיכון, לשרי האוצר, לרשות החירום הלאומית ולפיקוד העורף, שהנציגים שלהם יושבים פה, ומהתשובות שקיבלנו החל מ-2018, כל רשות פשוט מטילה את האחריות על רשות אחרת.

אבל אני שומע ממשרד הביטחון שהתחילו לפעול והיו כאן מספרים יפים, לא מספקים.

לא מספקים. אני יכולה להגיד לך שבנובמבר 2019 קיבלנו תשובה מראש רח"ל שאמר, במילים האלה: משרד האוצר שם את כל המכשולים האפשריים לטרפד את התוכנית.

אבל נבנו עכשיו, ניתן איזשהו תקציב. זה לא מספיק לו, הוא אמר, אבל כרגע הוא סקר מה נבנה. כמה בניתם בסך הכול?

400 ממ"דים הסתיימו.

זה בכלל לא מספיק, כי זה לא נותן מיגון.

לא מספיק. ההחלטה מדברת של בניית פתרון בכל הארץ.

מכיוון שגם ישבתי באוצר, אם יש סדר עדיפויות נכון אז היו נותנים לדרום ולצפון יחד, הם תחת אותו איום, ועם מזכרת בתיה לא דחוף לי. סתם אמרתי מזכרת בתיה, שלא יתפסו אותי במילתי.

ברור. שוב, אני אגיד שההחלטה הזאת שאנחנו מתייחסים אליה היא החלטה שעוסקת בכל הדרום, בעיקר במיגון, אבל בסעיף שהזכרתי מתייחסים לכל הארץ, וברור שלצפון ולדרום יש קדימות.

צריך להגיד קודם צפון ואחר כך דרום. האיום בדרום כבר היה - - -

אני לא אעשה את ההבחנה.

אני אסכם, אדוני היושב-ראש, כבר קרוב לעשור כל רשות זורקת את האחריות על רשות אחרת. אין באמת קידום כמו שצריך של ההחלטות של הממשלה, כמו שהממשלה החליטה בעצמה. זה מה שאנחנו מבקשים.

אנחנו ננסה לעשות בוועדה הזאת סדר ונעקוב אחרי זה מספר פעמים בשנה.

זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים, שתצא היום קריאה מהוועדה ליישום החלטות הממשלה, החלטות שלה. כמו שאמרה חברת הכנסת צרפתי, זה מחדל שהחלטות הממשלה לא מיושמות.

אני אומר לך, בתוך עמי אני חי. מ-2014, גם במסגרת הכסף וההוצאות של מדינת ישראל, נכון לרגע זה זה לא יקרה. אם זה יקרה בתוך עשור, על הכיפאק. אנחנו רוצים להתמקד באותם יישובים בסיכון גבוה, שאותם – על פי הקריטריונים – יעשו. אחר כך ילכו למזכרת בתיה. אני מבקש סליחה מתושבי מזכרת בתיה.

אני לא מדברת רק על מזכרת בתיה. ההחלטה מדברת על כל הארץ, ברור שגם הצפון והדרום נכללים שם וברור שהכסף לא מושקע שם.

אני אומר שוב, אני אקיים דיונים, ואני עושה את זה רק על הצפון והדרום, כי אני מבין את הבעיות.

בסדר גמור, גם ההחלטה הזאת מתייחס לצפון ולדרום ואנחנו נבקש שהיא תיושם.

את יודעת כמה החלטות ממשלה לא בוצעו? אלפים.

אני בטוחה שהרבה, גם על כך עשינו מחקר בתנועה.

תודה רבה לך.

לפני כמה דקות אמרתי לקב"ט העיר אשקלון שייצרו קשר עם תקומה. אני פונה כאן לאנשי משרד הביטחון, אשקלון אינה נכללת בתוך תקומה. אני פונה אליכם, משהו צריך להיעשות, איזושהי חשיבה, גם האוצר וגם משרד הביטחון. לא יכול להיות שיגידו שאשקלון, שחטפה הכי הרבה טילים בסיבוב הזה, לא תהיה כלולה באיזושהי רמת ביצוע כזאת או אחרת. תושבים עזבו אותה, פונו, עסקים נסגרו, חסרים שם ממ"דים. מספרית היא חטפה הכי הרבה טילים ולכן לא יכול להיות שהיא לא נכללת בשולחנות העגולים ובתקציבים שקיבלה מינהלת תקומה. אני מבקש לעשות את זה, נבדוק את זה בשבוע הבא. משרד מבקר המדינה, גם תשומת לבכם לנושא הזה. הם נפלו בין הכיסאות.

אני מהמטה לביטחון לאומי. בגלל קוצר הזמן אני לא אסקור אחורה, אני רק רוצה לציין שלושה אתגרים לגבי ההמשך שאנחנו מטפלים בהם ועוד מילה על המיגון, כי זה מתקשר לדיון הקודם ותחילת הדיון הזה. שלושה אתגרים מרכזיים, כפי שגם ציין נציג רח"ל: היישובים שלא פונו במסגרת 0 עד 5 והמענים – זה גם בוועדה מקבילה, בוועדת החוץ והביטחון, וכבר נאמר שאנחנו בקשר עם מנכ"ל משרד הפנים שמרכז את הפורום הבין-משרדי ואנחנו במעקב על זה מולו;

האתגר השני זה אתגר חזרת היישובים. זה אתגר גדול שעומד גם לפתחם של מקבלי ההחלטות וגם של כל אנשי המטה ומשרדי ממשלה וכמובן היישובים עצמם. יש כאן שיקולים גם מדיניים וגם ביטחוניים. זו אכן סוגיה כבדה שיושבת בכל הפורומים;

האתגר השלישי, ועל זה דיבר יושב-ראש קו העימות – עבודה שכרגע שעובדת בשלושה צירים, חלקם נפגשים. אנחנו בתיאום עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובימים אלה עושים עבודה כדי לתאם בין הצירים האלה, פעם אחת כדי שלא יהיו כפילויות ופעם שנייה שלא תהיה נפילה בין הכיסאות. שלושת הצירים: גם של מנכ"ל משרד הפנים שמוביל צוות מזה חודש וחצי; גם מינהלת אופק צפוני, שהתחילה לעבוד בשבוע שעבר; גם המשל"ט האזרחי של משרד האוצר. יחד עם מנכ"ל משרד רה"מ נעשה את החיבורים האלה כדי שהעבודה תהיה מסונכרנת.

לגבי המיגון – אחרי שנסגר תקציב 2023 ועובדים לקראת תקציב 2024, אנחנו במל"ל עובדים גם עם משרד הביטחון וגם עם משרד האוצר כדי להביא את הסכומים שהיושב-ראש ציין בסוף הישיבה הקודמת. אנחנו מבינים שזה גם חלק מתוך העבודה המסונכרת שדיברתי עליה קודם – מיגון הצפון – גם מיגון פרטי, גם מיגון ציבורי וגם מרכיבי ביטחון.

שני משפטים בקצרה. אני חושב שהדברים המרכזיים שאנחנו ראינו – מכיוון שעלו פה דברים נוספים – הם: 1. שינוי התוכנית – טוב או לא טוב, אפשר לדבר על זה. אני, באופן אישי, אמרתי את עמדתי, אבל אני חושב שכשמשנים תוכנית צריך לשנות את כל המעטפת של התוכנית. כלומר, להסתכל שכשאנשים מגיעים למלונות הם מקבלים את כל המעטפת ולא לוקח חודשים להפעיל מערכת חינוך ומערכות נוספות;

2. עצמאות למועצות – אני לא אומר אם זה נכון או לא נכון, אומר שזה עלה בכל הסיורים שלנו, בכל המפגשים. מיגון הצפון – ממשלה מקבלת החלטה, אם היא לא מתבצעת אז אנחנו פוגשים את זה בסיבוב, בתקלה. כלומר, אם לא התבצע מיגון, אנחנו פוגשים את זה במפגש אחר. אני מניח שהממשלה קיבלה החלטה נכונה. אנחנו נמקד את הביקורת על זה והוא צריך להיעשות;

3. הסוגיה התקציבית – צריך לייצר מנגנונים פשוטים כדי שאנשים יקבלו כסף. עצמאים פונים אלינו ואומרים שכדי לקבל את הכסף הם צריכים לשלם 20% לרואה חשבון ולעוד אחרים. המנגנונים מורכבים, צריך לפשט אותם כדי שלא יצטרכו לקחת אנשי מקצוע כדי לקבל את הכסף. פשוט לפתור את זה בצורה פשוטה;

4. נקודה אחרונה, היא עולה בדוחות ביקורת שלנו – חמ"ל מדינתי. אני חושב שחמ"ל מדינתי שמרכז את כל גופי הממשלה, אם היה יכול לפתור בעיות בין-משרדיות מורכבות, רק זה יכול לפתור את זה.

הוקמה ועדת מנכ"לים.

אני לא מתכוון לוועדת מנכ"לים, אלא חמ"ל אליו מגיעות כל הזמן בעיות, עובד 24 שעות ביממה. מקבל בעיה ויודע לפתור אותה.

אבל מנכ"ל משרד ראש הממשלה מתכלל.

בהמשך לדברים שאמרתי קודם ובהמשך לדברים שנאמרו על מיגון ועל צרכים מיוחדים, כשאנחנו אמורים לחזור ב-10 בינואר, אותו קומץ קטן של תושבים ממספר יישובים – אני אתן דוגמה אישית מהמשפחה שלי. סבא וסבתא שלי, בני יותר מ-80, עם ילד נכה בבית, אין להם ממ"ד. במושב הוותיק, מושב עבדון, אין בכלל ממ"דים, אלא רק מקלט בסוף הרחוב, 30 מ"ר, שאליו צריכות להגיע בין שבע לעשר משפחות. זה פשוט בלתי אפשרי שסבא וסבתא שלי, בני 80 פלוס, ייקחו ילד בן 40 ומשהו על כיסא גלגלים וירוצו למקלט. נכון שמדברים פה על ממ"דים ועל מיגון, אבל עד 10 בינואר לא יהיה מיגון ולא יהיו לנו ממ"דים לרוץ אליהם ואני לא רואה את זה קורה שסבא וסבתא שלי לוקחים את אותו ילד נכה ורצים איתו לאותו מקלט בסוף הרחוב.

אני מבקשת שוב לקחת בחשבון את הנושא הזה ולהתייחס אלינו.

קראתי איזשהו מאמר על ממ"דים ניידים שמיוצרים פה בארץ.

זה לא טוב לצפון. בצפון צריך סוג מיגון חזק יותר מבדרום.

אני לא מבין בזה. זו הייתה הערת אגב למה שאמרה דקלה.

במשטרה אנחנו ממגנים תחנות משטרה שאין בהן מרחב מוגן במיגוניות קטנות, 3X4.

מייצרים אותן בארץ, 90,000 שקלים. הקטן עולה 70,000 שקלים, הגדול – 90,000 שקלים. אני מבקש לבדוק את זה. זה רק לבוא ולהניח, לא צריך רישיונות ולא צריך כלום.

הוועדה מבקשת/דורשת מהממשלה לתת את דעתה למרחק מהגדר. אם הממשלה החליטה בהחלטה 975 עד 5 ק"מ, התפנו תושבים עד 5 ק"מ, נסגרו עסקים עד 5 ק"מ, לא ייתכן – אני לא דן עכשיו על מ-5 והלאה, אני נורא מצטער, כפר סאלד, זה לא בסמכותי. קודם כול שיכירו מ-3.5 עד 5, אחר כך נשבור את הראש. כרגע הממשלה לא יכולה לחזור בה מהחלטה שהיא קיבלה. זו בושה וחרפה שמישהו לקח החלטה וחזר בו אחורה. הוועדה לביקורת המדינה דורשת את זה מהמדינה, דורשת את זה מהממשלה. אני מתכוון לקיים דיון משותף עם ועדת החוץ והביטחון כדי שהלחץ על גורמי הממשלה יגדל. את הדיון הזה אנחנו נעשה בהקדם יחד עם מינהלת תקומה ויחד עם אופק חדש ועם ראשי הרשויות. האמת היא שאני מחכה לתא"ל סויסה כדי שיגבש תוכנית – אני לא רוצה להביא אותו כשאין לו שום דבר ביד ואין לו תקציב. כשיגיד לי שאין לו תקציב והוא מגובש, אני אקיים דיון, אבל אני לא רוצה לקיים עוד פעם דיון שהתכלית שלו לא תהיה. אני רוצה תוצרים. לכן אני אבקש מיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון לקיים דיון משולב, משותף, עם הנוכחים פה, עם בכירים יותר, בלי לפגוע במי שיושב פה, כדי שנוכל לקבל תשובות עם בכירי האוצר. אנחנו נקיים את דיון באולם נגב או באולם ירושלים כדי שכולכם תוכלו לבוא, כדי לומר את הצרכים ולשמוע איפה זה עומד.

11 יישובים – תשעה פלוס שניים, חורפיש ופסוטה – שבוועדת החוץ סימנו אותם. זה בנוסף של עד 5 ק"מ. מדינת ישראל לא יכולה לחזור בה מהחלטה כזאת. לא יכולה לחזור בה, זו בושה וחרפה. אנחנו נדרוש את זה ונראה מה אפשר לעשות. זה כסף, בגלל זה מישהו חזר בו, אבל מי שקיבל את ההחלטה, שיעמוד מאחוריה.

יש כסף. משרד האוצר אמר את זה בשבוע שעבר.

אם מצאת כסף, זה טוב.

צריך לומר שלולא ראשי מועצות, ראשי ערים, מועצות מקומיות ואזוריות, שלקחו פיקוד וטיפלו בתושבים שלהם המדינה הייתה פושטת רגל. אמרתי את זה באחד הדיונים שקיימתי פה – ללא המגזר השלישי האזרחי שלקח וטיפל והקים וגייס תורמים, המדינה הייתה פושטת רגל.

ותודה לקק"ל ולמפעל הפיס וגורמים אחרים שכבר מהרגע הראשון התגייסו. אין ספק שהיום משרדי הממשלה מתפקדים – ועדת המנכ"לים, משרד הפנים שמתקצב – אבל ברגע הראשון רק המגזר האזרחי תפקד.

אני רוצה להודות לכל הגורמים במעגל השני והשלישי שסייעו ועזרו בעניין הזה.

כמו שאמרתי, אני אשתדל לקיים את הדיון הבא בשיתוף ועדת החוץ והביטחון באחד מהאולמות הגדולים. זה ברגע שמפקדת אופק צפוני תהיה מוכנה ואז נראה איך אנחנו מזמינים גם את הדרום וגם את הצפון או שנעשה את זה בנפרד, כדי שלא יהיה בלגן גדול מדיי, כדי להביא תוצרים. אם לא הבאנו תוצרים, לא עשינו כלום.

נציג משרד האוצר, 430 מיליון שקל - מכיוון שהייתי אצלכם קצת ואני יודע איך זה עובד, תחפשו איפה ה-430 מיליון שקל. הם יחבקו אתכם, רק תביאו את הכסף. היחידי שהודה שקיבל את הכסף הוא נציג משרד הרווחה. לעומת זאת, נטען שלמשרד הבריאות הועברו 150 מיליון שקל, נתתי את הדף לנציג משרד הבריאות כדי שיבדוק את זה.

אני רוצה להודות לכם שבאתם לדיון החשוב מאוד הזה. אני מאוד מקווה שנוציא תוצרים. בהצלחה לכולנו.

ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50.