פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
18/12/2023
מושב שני
פרוטוקול מס' 153
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ו' בטבת התשפ"ד (18 בדצמבר 2023), שעה 10:07
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 18/12/2023
הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע מכתשים עין יהב) (תיקון) התשפ"ד - 2023, הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי צור נתן)(תיקון)התשפ"ד - 2023, הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים ואתרי הנצחה (שמורת טבע הר מירון)(תיקון), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
סדר-היום
1. הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע מכתשים עין יהב) (תיקון) התשפ"ד - 2023
2. הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי צור נתן)(תיקון)התשפ"ד - 2023
3. הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים ואתרי הנצחה (שמורת טבע הר מירון)(תיקון), התשפ"ג-2023
מוזמנים
¶
רוסלאן עותמאן - משרד המשפטים
גלעד אלון - משרד הפנים
תומר רביב - המשרד להגנת הסביבה
יסמין טלמון - ייעוץ סביבתי למנהל התכנון, מנהל התכנון
יעלה רובינשטיין - עו"ד, הלשכה המשפטית, מנהל התכנון
שי מתתיהו - ייעוץ למנהל התכנון
דינה קישון - מ"מ מהנדס המועצה האזורית דרום השרון
אושרת גני גונן - ראש המועצה האזורית דרום השרון
עופר גור - יו"ר ועדה חקלאית ערבה תיכונה, המועצה האזורית הערבה התיכונה
ד"ר סויד סויד - ראש המועצה המקומית פקיעין
פואד חדאד - מהנדס המועצה המקומית פקיעין
ענת יציב - מנהלת אגף מקרקעין, רשות הטבע והגנים הלאומיים
שמרי נגבי - רכז קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע
אסף זנזורי - מנהל תחום תכנון, החברה להגנת הטבע
רישום פרלמנטרי
¶
רינת בן מוחה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות
הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע מכתשים עין יהב) (תיקון) התשפ"ד - 2023
היו"ר יעקב אשר
¶
בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום שלוש אכרזות. 1. הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע מכתשים עין יהב) (תיקון) התשפ"ד – 2023; 2. הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי צור נתן) (תיקון) התשפ"ד – 2023; 3. הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים ואתרי הנצחה (שמורת טבע הר מירון)(תיקון), התשפ"ג-2023.
אני אזכיר, חברים, קיימנו כאן דיון בוועדה לגבי האכרזה של דלית אל כרמל, בזמנו אני גיליתי את הנושא הזה, וגם בגלל המלחמה כי באחד הפניות שלהם בעקבות בעיות שהתעוררו בעקבות המלחמה בכל מה שקשור לחברה הדרוזית – עלה אחד הנושאים הללו שיש באפשרותנו לאשר, ובעצם האישורים הללו מניעים קדימה תוכניות אחרות שקיימות. הבאנו אז את דלית אל כרמל, לא היינו מוכנים עם אחרים, הבטחתי שגם האחרים יבואו ואכן גם קיימתי ואני מקיים עכשיו.
אני רוצה באמת להתחיל לעבור על ההצעות אחת-אחת. אם הכול בסדר נאשר, כי לכל תיקון אכרזה כזאת יש השלכה אם זה לאישור תוכנית מתאר, אם זה לאישור תוכנית שיש בה יחידות דיור, ואנחנו רוצים להתניע את השוק ולכן אני חושב שאנחנו, ודאי כוועדה, אם זה תלוי בנו, רוצים לזרז את הדברים. אז אם אפשר, בבקשה.
לירון אדלר מינקה
¶
אוקיי, אז נתחיל לדון לגבי האכרזות אחת-אחת. לפי חוק גנים לאומיים, כל נושא של גריעת שטח משמורת טבע או מגן לאומי צריכה לקבל את אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, אחרי ששר הפנים פונה ומקבלים את האישור של השרה להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות שרלוונטיות לעניין.
אז בהיבט אישור מועצת גנים לאומיים, לגבי כל שלושת הנושאים שיש כאן באמת קיבלנו את האישורים הדרושים. מועצת גנים גם לאחרונה אשררה חלק מההחלטות שהיו החלטות שהתקבלו, בשל חלוף הזמן עשתה אשרור להחלטות וכל המסמכים הגיעו אלינו.
התיקון הראשון זה תיקון אכרזה על חלקים משמורות טבע, מכתשים, עין יהב, נחל שיזף ועשוש. מנהל התכנון עוד מעט יפרט את הדברים. בעצם זו אכרזה שקשורה לתוכנית אחת, אבל שמתקנים בה אכרזות של שלוש שמורות טבע, מכתשים עין יהב, נחל שיזף ועשוש. זה שטח גדול בערבה. בסך הכול גורעים משהו כמו 7,500 דונם משמורות הטבע. מצד שני, גם בתוכנית הזאת וגם בתוכנית - - -
לירון אדלר מינקה
¶
חלק בתוכנית הזאת של הגריעה, וחלק בתוכנית נוספת שמקדמים, רוצים להכריז על שמורות אחרות בערבה, שהם בשטחים נרחבים. תפרטי עוד מעט. אני חושבת שלנו, כייעוץ משפטי לוועדה, הנושא של גריעות שטחים מגיע לוועדה, הנושא של אכרזה של שטחים חדשים לא מגיע לוועדה ולא דורש את אישורה.
לירון אדלר מינקה
¶
והגריעה נדרשת כדי שאפשר יהיה להמשיך לתהליך האכרזה על שמורות חדשות. אבל בגלל שהדברים בנושא הזה כן כרוכים, כן היינו שמחים כוועדה לשמוע מבחינת האכרזה של השמורות החדשות בגדול.
ענת יציב
¶
ענת יציב, רשות הטבע והגנים. מבחינה סטטוטורית יש תוכנית אחת שהתקדמה לבד, אושרה ואפילו נשלחה לקידום אכרזה. התוכנית השנייה כוללת גם את הגריעה וגם את האכרזה, תוספת שמורת טבע והגריעה באותה תוכנית, ולכן בחוק שלנו, חוק גנים לאומיים שמורות טבע. כתוב שם שקודם לאישור התוכניות התנאי הוא של גריעה. ולכן אנחנו מחכים לדיון הזה על מנת לאשר את התוכנית ולקדם לאכרזה.
לירון אדלר מינקה
¶
נדרש אישור משרד הביטחון ואישור של משרד המורשת שזה צריך להיעשות אחרי שמתאשרת התוכנית עצמה. תוכלו לפרט ולהראות במפות על מה אנחנו מדברים, שנדע.
יסמין טלמון
¶
(הצגת מצגת)
שמי יסמין טלמון, אני יועצת של מנהל התכנון. התוכנית שמבקשת כרגע את ביטולי האכרזות היא תוכנית של שינוי התוכנית המחוזית. תמ"מ 79/4/14, והיא מופיעה אצלכם בשלושה חלקים שונים משלוש שמורות שונות. הביטול הוא בשלוש שמורות שונות.
כרגע מה שאנחנו רואים על המסך בכתם הירוק זו שמורת טבע מכתשים עין יהב, והסימון בפסים שחור-לבן בשחור מפוספס, זה הכתם שאותו מבקשים לגרוע מתחום השמורה המוכרזת מכתשים עין יהב, שההיקף שלו הוא 4,160 דונם. זה השטח הראשון.
יסמין טלמון
¶
זה ליד חצבה ועין יהב, וכל השטחים שקשורים בסיכום, זה הכול מבוסס על סיכום שהושג בין המועצה האזורית ערבה תיכונה ורשות הטבע והגנים, בליווי של משרד החקלאות ושל לשכת התכנון המחוזית דרום, ותמר. רוב השטחים עצמם שמבקשים לביטול אכרזה הם כולם בערבה תיכונה.
יסמין טלמון
¶
זה מיועד לחקלאות, ולכן משרד החקלאות בתמונה. אלו השטחים שבררו אותם מהיקף השטחים. אנחנו מדברים על הנגב, לא כל שטח בנגב הוא טוב ונכון להכשרה חקלאית, ולכן בחרו את השטחים האלה. השמורה השנייה שאנחנו רואים כאן היא שמורת נחל שיזף. בחלק הצפוני של הכתם.
יסמין טלמון
¶
זה הכתם הקטן, זה ביטוח אכרזה של 250 דונם, וזה על הכביש שנכנס לתוך היישוב חצבה.
זה הכתם השלישי, הירוק. זה שמורת הטבע עשוש והחלק המפוספס שעכשיו אתם רואים קצת יותר ברור, זה החלק המבוקש לביטול אכרזה וההיקף שלו הוא 3,370 דונם, וזה ליד היישוב פארן.
יסמין טלמון
¶
נכון. בשקף הזה אנחנו רואים את השמורות שכרגע מאושרות, הכתם הירוק בהיר-צהבהב הזה, הוא שמורת טבע עין עופרים, שהיא לא מופיעה בתוכנית הזאת שאנחנו מבקשים את ביטול האכרזה, אלא היא התקדמה בתוכנית נפרדת ואושרה כבר, ובעצם אפשר לקדם אותה לאכרזה אבל זה תלוי בהסכם הזה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
מה המעמד של ההסכמות האלה? אנחנו יכולים לאשר את הגריעה ומחר בבוקר הם יכולים לחזור?
לירון אדלר מינקה
¶
בגלל זה מאוד רצינו לדעת את הפרטים, איפה בגדול עומדת האכרזה? שוב, האכרזה עצמה כאישור לא מגיעה לוועדה.
היו"ר יעקב אשר
¶
לא, יוראי שואל שאלה אחת. אני רוצה לדעת אם אני מאשר היום את הגריעה, בסדר, אני מקבל את הדברים, רק אני רוצה לדעת שבאמת החלק השני גם יעשה. בגלל שהוא לא סטטוטורי – בכל אופן לא באחריותנו – הוא רוצה לדעת מה הבטוחות?
יסמין טלמון
¶
אנחנו יכולים להגיד שבמקרה החריג הזה, ביקשנו למפרע את כל אישורי השרים וקיבלנו את כל מי שנדרש בדרך לאכרזה, קיבלנו כבר. בינתיים התחלפו השרים ונצטרך שוב. אבל בעיקרון, הגורמים המקצועיים בכל המשרדי אישורו את הדבר הזה, ונתנו את הסכמתם. אז אנחנו רוצים להניח שכך יהיה בעתיד. ברגע שהאישור הזה יגיע, ברגע ששר הפנים יבטל את האכרזות, אנחנו נרוץ מיד לשלב האכרזה. התוכנית הזאת כבר מאושרת, היא כבר פורסמה והיא מאושרת ואנחנו יכולים להתקדם.
לירון אדלר מינקה
¶
אני אגיד שהבקשה לגריעה הגיעה אלינו די לפני הרבה זמן, ובגלל הסיבה הזאת, אנחנו כייעוץ משפטי רצינו לראות, והגריעה הגיעה כבר מוכנה, אבל התוכנית עוד הייתה ממש בתחילתה ועוד בשלבים ראשונים וביקשנו לראות שהתוכנית מתקדמת ושהתוכנית כבר בשלבי אישור, ובסוף עם כל התחלפות הממשלות זה התקדם בינתיים. אז מבחינת התוכנית לפחות, שהגיעה אז ממש עוד בשלבים ראשונים, התוכנית כבר כן מאושרת, ואנחנו בזמנו ראינו שמקצועית לא הייתה מניעה. אנחנו לא רצינו לעכב עוד את הגריעה פה.
לירון אדלר מינקה
¶
השרה להגנת הסביבה כן התייחסה לזה פה במכתב ההסכמה של הגריעה אז אני חושבת שאפשר לראות את זה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני רציתי לשאול אם יש לכם גם תוכניות אחרות בנגב לגריעה מהשטחים האלה? בנגב המזרחי במיוחד.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
כי יש החלטת ממשלה מלפני שנתיים להקים עשרה מיזמים חקלאיים בנגב, ויש זמינות קרקע.
יסמין טלמון
¶
התוכנית שאנחנו רואים פה, הכתם הבהיר הגדול ירוק יותר כהה זו השמורה המוכרזת והכתם הצהבהב יותר היא השמורה המוצעת עשוש או רכס מנוחה. בצד ימין אתם רואים את השטח שאנחנו מבקשים לגריעה, והכתם הצהוב הגדול שהוא בסביבות 100,000 דונם הוא אמור להתאשר אחרי שפרסום האכרזה הוא מותלה.
יסמין טלמון
¶
חול ואבנים ואם תבחין טוב אז יש גם זוחלים, ויש דורסים, ואולי יהיה לך מזל ותראה קרקל, לא יודעת אם יש שם או לא.
עופר גור
¶
שמי עופר גור, ואני יושב-ראש ועדה חקלאית ערבה תיכונה. אנחנו שמחים על הדיון הזה. אני מכיר את הנושא הזה כבר שנתיים ואנחנו מודים על הדיון ועל הקידום של העניין הזה. לגבינו, לגבי הערבה התיכונה, שטחים חקלאיים שהוכשרו בשניים מתוך שלושה האזורים האלה, אזור אחד שדובר עליו, הראשון הוא מול חצבה, הוא מיועד למועצה אזורית תמר, להכשרות חקלאיות עבורם. ושתי החלקות המדוברות האחרות, אחת ליד חצבה ואחת ליד פארן מיועדות לשטחים חקלאיים עבור המועצה שלנו.
עופר גור
¶
כל דבר. מה שעכשיו ההסדרה הזאת אמורה לסדר זה, נגיד בחצבה השטח כבר הופשר, מה שממזרח לכביש 90. אחד מתוך השלושה וכבר אנשים מתחילים לעלות על הקרקע, אבל עדיין ללא הסדרה הם לא יכולים לבנות מבנים קבועים, למשל. הם לא יכולים לבנות חממות ולקבל את כל ההכרה לכל מה שמתלווה מכך. ומתלווים לכך דברים.
עופר גור
¶
לגבינו, שאלת לגבי גידולים. גידולים כלליים של הערבה. זה אנשים פרטיים, ישויות עצמאיות. יש לנו מעל 600 נחלות וכל אחד מחליט לעצמו מה שמשתלם לו ומה שהוא רוצה.
עופר גור
¶
דבר אחרון. אנחנו גם מודים לקק"ל שהם למעשה אלה שמבטאים את ההכשרה בפועל. בלעדיהם זה לא היה קורה. נותנים ונתנו בעבר ויתנו לנו בעתיד את כל הסיוע בהכשרה הזאת. זה אומר ליישר את הקרקע, שבילים, דרכי גישה וכל מה שמשתמע מכך.
לירון אדלר מינקה
¶
אז יש לנו בעצם שלושה צווים, צו אחד לתיקון של כל שמורה.
אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע מכתשים עין יהב) (תיקון) התשפ"ד – 2023.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו-26(ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשנ"ח – 1998 בהסכמת השרה להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, המועצה האזורית הערבה התיכונה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מכריז לאמור:
תיקון סעיף 1
1.
בסעיף 1 לאכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע מכתשים עין יהב) התשנ"ה – 1994 (להלן – האכרזה העיקרית), האמור בו יסומן "(א)" ואחרי "השטח המתואר בתוספת" יבוא: "הראשונה" ואחריו יבוא:
"(ב הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על השטח המתואר בתוספת השנייה, המקווקו בקווים אלכסוניים בצבע שחור ומוקף בקו שחור, בתשריט מס' ש/דר/תממ/2/79/14/4 (המסומן לפי תוכנית תממ/79/14/4), החתום ביד שר הפנים.
וכאן יהיה התאריך של החתימה.
החלפת סעיף 2
2.
במקום סעיף 2 לאכרזה העיקרית, יבוא:
"העתקים מהתשריטים האמורים בסעיף 1 מפורסמים באינטרנט, באתר "מידע תכנוני" של מנהל התכנון ומופקדים במשרדי מנהל התכנון בירושלים, במשרדי הממונה על מחוז הדרום בבאר שבע, ובמשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הערבה התיכונה, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל."
תיקון התוספת
2.
בתוספת לאכרזה העיקרית, במקום "תוספת" יבוא: "תוספת ראשונה" ובמקום "(סעיף 1)" יבוא: "(סעיף 1(א))" ובמקום "השטח האמור בסעיף 1" יבוא: "השטח האמור בסעיף 1(א)"
הוספת תוספת שנייה
3.
אחרי התוספת הראשונה לאכרזה העיקרית יבוא:
"תוספת שנייה
(סעיף 1(ב))"
ואלו מספרי הגושים והחלקות של הגריעה.
לירון אדלר מינקה
¶
אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע נחל שיזף) (תיקון) התשפ"ד – 2023.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו-26 (ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח – 1998 בהסכמת השרה להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, המועצה האזורית הערבה התיכונה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מכריז לאמור:
תיקון סעיף 1
1.
בסעיף 1 לאכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע נחל שיזף) התשס"ט – 2009 (להלן – האכרזה העיקרית), האמור בו יסומן "(א)" ואחרי "השטח המתואר בתוספת" יבוא: "הראשונה" ואחריו יבוא:
1. "(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על השטח המתואר בתוספת השנייה, המקווקו בקווים אלכסוניים בצבע שחור ומוקף בקו שחור, בתשריט מס' ש/דר/תממ/3/79/14/4 (המסומן לפי תוכנית תממ/79/14/4, החתום ביד שר הפנים.
החלפת סעיף 2
2.
במקום סעיף 2 לאכרזה העיקרית, יבוא:
"העתקים מהתשריטים האמורים בסעיף 1 מפורסמים באינטרנט, באתר "מידע תכנוני" של מנהל התכנון ומופקדים במשרדי מנהל התכנון בירושלים, במשרדי הממונה על מחוז הדרום ובבאר שבע, ובמשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הערבה התיכונה, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל."
תיקון התוספת
3.
בתוספת לאכרזה העיקרית, במקום "תוספת" יבוא: "תוספת ראשונה" ובמקום "(סעיף 1)" יבוא: "(סעיף 1(א))" ובמקום "השטח האמור בסעיף 1" יבוא: "השטח האמור בסעיף 1(א)"
הוספת תוספת שנייה
4.
אחרי התוספת הראשונה לאכרזה העיקרית יבוא:
תוספת שנייה
(סעיף 1 (ב))
ומספרי הגושים והחלקות של הגריעה של נחל שיזף.
לירון אדלר מינקה
¶
אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע עשוש) (תיקון) התשפ"ד – 2023.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו-26 (ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח – 1998 בהסכמת השרה להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, המועצה האזורית הערבה התיכונה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מכריז לאמור:
תיקון סעיף 1
1.
בסעיף 1 לאכרזה על שמורת טבע (עשוש) התשנ"ג – 1992 (להלן – האכרזה העיקרית), האמור בו יסומן "(א)" ואחרי "השטח המתואר בתוספת" יבוא: "הראשונה" ואחריו יבוא:
"(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על השטח המתואר בתוספת השנייה, המקווקו בקווים אלכסוניים בצבע שחור ומוקף בקו שחור, בתשריט מס' ש/דר/תממ/1/79/14/4 (המסומן לפי תוכנית תממ/79/14/4, החתום ביד שר הפנים.
החלפת סעיף 2
2.
במקום סעיף 2 לאכרזה העיקרית, יבוא:
"העתקים מהתשריטים האמורים בסעיף 1 מפורסמים באינטרנט, באתר "מידע תכנוני" של מנהל התכנון ומופקדים במשרדי מנהל התכנון בירושלים, במשרדי הממונה על מחוז הדרום ובבאר שבע, ובמשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הערבה התיכונה, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל."
תיקון התוספת
3.
בתוספת לאכרזה העיקרית, במקום "תוספת" יבוא: "תוספת ראשונה" ובמקום "(סעיף 1)" יבוא: "(סעיף 1(א))" ובמקום "השטח האמור בסעיף 1" יבוא: "השטח האמור בסעיף 1(א)"
הוספת תוספת שנייה
4.
אחרי התוספת הראשונה לאכרזה העיקרית יבוא:
תוספת שנייה
(סעיף 1 (ב))
והגושים והחלקות של הגריעה של שמורת טבע עשוש.
היו"ר יעקב אשר
¶
אם ככה הצו אושר.
הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי צור נתן)(תיקון)התשפ"ד - 2023
היו"ר יעקב אשר
¶
שלום, ראשת המועצה. לפני שנתחיל בדיון עצמו, כמה מילים על צור נתן, כי אני לא כל כך מכיר. כמה היישוב מונה? מה המעמד שלו? תציגי את עצמך קודם כול.
אושרת גני גונן
¶
שמי אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון. המועצה האזורית מונה 34,000 תושבים, יש בה 31 ישובים, שבעה קיבוצים ו-20 מושבים, שלושה ישובים קהילתיים, יש לנו ישוב אחד אקדמי. צור נתן נמצא בצפון המועצה, הוא היישוב הצפוני ביותר במועצה. היישוב הוקם על ידי גרעין נחל.
ביישוב יש היום מעט משפחות, הוא היישוב הכי קטן, הוא מושב שיתופי, היחיד בדרום השרון. מבין כל המושבים הוא מושב שיתופי, הוא יותר דומה לקיבוץ במובן הזה. יש בו קרוב ל-40 משפחות. הוא מאוד קטן, 40 חברים.
אושרת גני גונן
¶
האכרזה אמורה לשחרר 90 יחידות. זה באופן דרמטי מגדיל את היישוב. היישוב נמצא על קו התפר, הוא אחד מיישובי קו התפר. שליש מהמועצה שלנו בנויה מיישובי קו התפר. בימים אלה זה יותר מאי פעם מסביר את החשיבות של ההתיישבות על קו התפר.
אושרת גני גונן
¶
והחיזוק של היישובים על קו התפר. ובעצם אנחנו מחזקים כאן ישוב שלא צמח דמוגרפית מאז שהוא הוקם, משנות ה-60. היישוב הזה עומד לצמוח בצורה דרמטית עם 90 משפחות, מתוכן חלק מהמשפחות, כשליש הם בנים ובנות ממשיכים של היישוב, ועוד שני-שלישים יוצא לשיווקים של רמ"י.
יש כאן תב"ע מאוד ישנה, התב"ע של התוכנית הזאת למעשה אושרה ב-2008. זאת אומרת 16 שנים עוד מעט שהתב"ע לא מומשה. היו הרבה מאוד חסמים למימוש התב"ע, ואנחנו מקדמים. האמת שבשטח כבר יש פיתוח והיו כבר שיווקים והחסם האחרון עשוי להיפתר כאן היום. החסם האחרון זה כ-1.4 דונם של חיץ בין הבתים האחרונים של ההרחבה אל תוך הגן הלאומי.
אושרת גני גונן
¶
במרחב עצמו יש לנו את נחל אלכסנדר צמוד ליער צור נתן, שאנחנו מדברים על שמורה שיער צור נתן נושקת לנחל אלכסנדר, ששם אגב, יש שטח שמיועד לפיתוח שאנחנו דווקא חושבים שהוא צריך להיות חלק מגן לאומי, שזה תהליך מקביל הפוך למה שאנחנו עושים כאן עכשיו. והשטח שאנחנו כאן כרגע מדברים עליו הוא שטח של 1,400 מטר בלבד שהוא בשולי ההרחבה של היישוב והחשיבות שלו היא רבה לאור מה שתיארתי כאן עכשיו. אני מודה לך, יושב-ראש הוועדה שכינסת את הוועדה לדון בזה.
אושרת גני גונן
¶
תודה. אז אחרי שלוש שנים שהחברים והחברות בעיקר מהרט"ג וממנהל התכנון, תודה לכם. ליסמין וענת, תודה.
אסף זנזורי
¶
אצלנו הכול בסדר, אנחנו תומכים גם במה שראשת המועצה אמרה על הגריעה, וגם בתוספת העתידית שאנחנו צריכים לטפל בה.
אסף זנזורי
¶
לא אל תגיד את זה, ירוק לגמרי. פשוט דברים עברו אצלנו פעמיים בדיון די מסובך על 1.4 דונם, חלק באשמתי.
יסמין טלמון
¶
רואים בשקף את היישוב צור נתן ואת התוכנית שמיועדת להרחבה של היישוב, אתם רואים את הקו הכחול שאני מנסה לעבור עליו? זה השטח שחופף עם הגן הלאומי, פה שטח ציבורי פתוח אז לא גרענו אותו מהגן הלאומי, אנחנו גורעים רק את האזור של מגרשי הבניה.
אושרת גני גונן
¶
חלקם. בחלק הזה כן, בגלל שהתב"ע מאוד ישנה. בחלק שיותר נושק לצור יצחק שהיא בעצם נבנתה על האדמות של צור נתן, שם הצפיפות גבוהה יותר.
אושרת גני גונן
¶
היא שודרגה. זו תב"ע שאושרה ב-2008 על ידי המחוזית וגוררים אותה מאז. היום התב"עות בצפיפות גבוהה הרבה יותר.
לירון אדלר מינקה
¶
אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי צור נתן) (תיקון) התשפ"ד - 2023
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו-26 (ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח – 1998, בהסכמת השרה להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, המועצה האזורית דרום השרון, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מכריז לאמור:
תיקון סעיף 1
1.
באכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (גן לאומי צור נתן), התשס"ג – 2003, (להלן – האכרזה העיקרית), בסעיף 1 –
(1) המילים "(להלן – תשריט מס' ש/41/22)"- ימחקו;
(2) המילים "המתוארים בפרט 2 לתוספת"- ימחקו;
(3) המילים "(להלן – תשריט מס' ג/מר/טב/3400)"- ימחקו ובמקומן יבוא: "ובתשריט בקנה מידה 1:1,250, מס' ג/41/22/א, החתום ביד שר הפנים, המתוארים בתוספת בפרטים 2 ו-3 בהתאמה."
החלפת סעיף 2
2.
במקום סעיף 2 לאכרזה העיקרית יבוא:
"הפקדת העתקי התשריטים
2. העתקים מהתשריטים האמורים בסעיף 1, מפורסמים באינטרנט, באתר "מידע תכנוני" של מנהל התכנון ומופקדים במשרדי מנהל התכנון בירושלים, במשרדי מתכנן מחוז המרכז ברמלה ובמשרדי הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה טייבה ודרום השרון, וכל המעוניין בדבר רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל".
תיקון התוספת
3.
היו"ר יעקב אשר
¶
אוקיי אני מעביר להצבעה את הצו לאכרזה על שמורת גן לאומי צור נתן. מי בעד ירים את ידו.
הצבעה
אושר.
היו"ר יעקב אשר
¶
בהצלחה.
הצעת אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים ואתרי הנצחה (שמורת טבע הר מירון)(תיקון), התשפ"ג-2023
היו"ר יעקב אשר
¶
מכאן נעבור לפקיעין, ברור. אני אמרתי בתחילת הדיון, לא הייתם כאן, שאנחנו לפני שבועיים הבאנו לדיון את דלית אל כרמל, שזה התעורר לנו בעקבות האסונות שקרו, ואז התברר שיש חסמים שסתם מונעים מהיישוב להתקדם וכו', נחשפתי בינתיים שיש עוד כמה. ביקשתי ממנהל התכנון שיביאו הכול, הצוות שלנו בדק את זה, והיום אני מקיים את ההבטחה, ובעזרת השם אם לא יהיו איזשהם בעיות, אז זה צפוי גם להתאשר.
בבקשה מנהל התכנון, כמה מילים על שמורת טבע הר מירון. מי מדבר על זה? תסדרו את השקפים. ראש-המועצה כאן? וכמובן חבר הכנסת עמאר.
יסמין טלמון
¶
(הצגת מצגת)
שמורת הטבע הר מירון אוכרזה בין השמורות הראשונות שאוכרזו, כבר בשנת 1965. היא אוכרזה כשהיא נושקת ליישוב פקיעין, שעם הזמן גדל והתרחב. כרגע עומדת על הפרק התוכנית הכוללנית.
יסמין טלמון
¶
כל תחום השיפוט של פקיעין עם כל התוכניות שחלקן מאושרות וחלקן אפשר יהיה לאשר אותן על בסיס הכוללנית וגם על בסיס שינוי תמ"מ שקשור עם אותם גבולות. וחלקים מאוד קטנים מהקו הכחול הזה, ארבעה חלקים קטנים הם בחפיפה עם שמורת הטבע שאותם אנחנו מבקשים לגרוע. סך כל היקף השטחים האלה בארבעה שטחים זה בסך הכול 11 דונם. זה דבר קטן שמעכב תוכנית מאוד גדולה של ישוב.
היו"ר יעקב אשר
¶
מתוך מה שאני רואה פה, לדעתי כמה זה 100,000? 150,000? השמורה כולה? אולי אפילו יותר. לא משנה. טוב.
יסמין טלמון
¶
בדיוק. כמה מקומות שדייקו את תחום השיפוט, כללו אותם בתוכנית הכוללנית והם חופפים בכמה נקודות.
לירון אדלר מינקה
¶
ערבה התגלגל הרבה זמן, כי באמת רצינו, שוב, לראות שהדברים מתקדמים גם בנושא של האכרזה.
סויד סויד
¶
חשוב לציין שכל הקרקעות שאנחנו רוצים לגרוע אותן אלו קרקעות פרטיות של אנשים. אלו לא קרקעות של המדינה, לא קרקעות של שמורה, הכריזו עליה שמורה אבל זו קרקע פרטית ומעובדת. יש לי עוד בעיה, אני לא פותר את הבעיה עד הסוף, יש לי עוד שני בתים מאוכלסים בתוך השמורה, ועם חלק מחלקה שחלק ממנה אנחנו כן גורעים אבל בשאר החלק יש שני בתים.
סויד סויד
¶
התוכנית הכוללנית לא הכילה אותם. יש לי עוד ארבעה בתים שהם לא בשמורה אבל בקרקע פרטית, שהם קצת מרוחקים מהקו הכחול אבל נמצא להם פתרון עם הוועדה המחוזית.
סויד סויד
¶
אבל כבודו יש לי שני בתים באותה חלקה, מחוץ לקו הכחול. שני בתים, אם אפשר לגרוע גם את שני החלקים האלה. זה בערך דונם. זה יעכב אותנו המון זמן.
יסמין טלמון
¶
אנחנו מכירים את הסיפור אבל בחלקה המסוימת הזאת, חציה בתחום השיפוט וחציה לא. התוכנית הכוללנית וגם שינוי התמ"מ כוללים.
סויד סויד
¶
השטח הזה הוא שטח גלילי. לא שיפוט של אף אחד, שטח גלילי. וכל הזמן ביקשנו ממכם להכיל את כל החלקה. זה משהו מזערי באמת.
היו"ר יעקב אשר
¶
אני אגיד לך, אני גם הייתי ראש-עיר, אוקיי? קצת יותר גדולה בחלק הזה, לא בשטח. בשטח הלוואי שהיו לי את השטחים שיש שם. אבל אני אומר דבר אחד, לדעתי קודם כול אנחנו לא יכולים כרגע להתייחס לזה כי זה לא מופיע בתוך. אני חושב שצריך לרוץ עם זה ולרוץ לאשר גם את התוכנית.
היו"ר יעקב אשר
¶
אחר כך לנסות לפתור את הבעיה הספציפית. היה לי מהנדס עיר שתמיד היה אומר לי האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. רוץ קדימה בגלל שאני בטוח שיש השלכה גדולה מאוד על אישור תוכנית המתאר אצלכם, שזה מכשיר כל מיני דברים שהיו בעבר, זה מוריד קנסות, זה מוריד בעיות, זה מוריד צרות וגם נותן אופק חדש לבניה נוספת.
היו"ר יעקב אשר
¶
ולכן אני רואה בזה חשיבות גדולה מאוד לרוץ עם זה קדימה, אני מוכן לנסות לעזור מול מנהל התכנון, לדבר, או מטה התכנון, עם נתן אלנתן או מישהו שיכול באמת לקחת את הסוגייה ההיא ולמצוא את הפתרון שלה, שהוא לא חייב להיות הפתרון של ההכשרה במקום, יכול להיות שאפשר לעשות החלפת שטחים, לתת במקום. אני לא יודע, אני לא רוצה להיכנס לסוגיה שאני לא יודע. אז זו העצה שלי. בחינם.
סויד סויד
¶
כן, אבל הבעיה שלנו בכל המגזר זה העניין של ה-80-20. ל-80% מהתושבים יש 20% מהקרקע פרטית, וזה הפוך. אבל פה בעניין הזה תשמע, בסופו של דבר אין אף אחד בפקיעין שבנה מחוץ למתאר כי הוא רצה לבנות. באמת שזה מתוך מצוקה וכולם בנו בקרקע הפרטית שלהם. במקרה הזה זו שמורה, אבל אף אחד לא בנה בכביש.
היו"ר יעקב אשר
¶
אם הגעתם לתוכנית מתאר מוסדרת, אז היא מוסכמת גם. זאת אומרת היו גם הסכמות איתכם, עם התושבים וכו'?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו חייבים ללכת על התוואי הזה, אנחנו לא יכולים לא לגרוע. לא נעשה מה שעשו בעוספיה, משכו את הכוללנית שלהם. לא נלך על דבר כזה, אין מצב.
היו"ר יעקב אשר
¶
תבואו עם המצוקה הזאת, תשלחו לי מכתב עם העתק לחמד, אנחנו יודעים לעבוד ביחד, נבדוק את זה מול מנהל התכנון, אני אבקש מהם לנסות לראות, למצוא משהו יצירתי שיפתור את הבעיה אולי בתב"ע נקודתית מסוימת. אבל הכי חשוב זה להסתכל קדימה. זה לא להכפיל, זה פי 10 את היישוב. אתה יודע מה הפירוש?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לפני שבועיים אתה הבטחת להביא את פקיעין כשדנו בנושא של דליה ובהרחבה של דלית אל כרמל, אני רוצה להודות לך על קיום ההבטחה, זה חשוב מאוד.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אין פוליטיקה, אנחנו לא מתעסקים בפוליטיקה. את האמת כשאתה מתעסק בתכנון וביישובים הדרוזים לא צריך להתעסק בפוליטיקה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כי אנחנו מדברים על כל הקרקעות שאנחנו גורעים ולוקחים ואומרים גורעים שמורה, הרי הקרקע היא פרטית, יש להם רכוש. ואותו בן אדם שלא יכול לבנות את הבית שלו ולא מוצא מקום לבנות את הבית שלו זו בעיה מאוד רצינית, כי אין מה לעשות, המנטליות שלנו זו התרבות שלנו כעדה, לבנות את הבתים שלנו בית פרטי, אין לנו את התרבות הזאת לבנות לגובה, אפילו התשתיות שיש לנו לא מאפשרות לעשות את זה לגובה. לעומת-זאת, הרבה אנשים עכשיו בונים שלוש וארבע קומות בתוך הבית, כשיש להם שלושה-ארבעה ילדים הם בונים בקומות.
כל גריעה וכל דבר שיכול לקדם את התכנון ולהוביל אותנו קדימה זה מבורך ואני מקווה שנגיע למצב שכל היישובים מוסדרים מבחינת תכנון שיאפשרו את הבנייה לכולם. ואני חושב שאתה כיושב-ראש ועדת הפנים, אני רואה שאתה עושה את זה בצורה מהירה וטובה, ואין דבר שנתקע אצלך, להיפך. וראינו דלית אל כרמל שנים רבות היה תקוע, ועכשיו אני לא יודע כמה היה תקוע בפקיעין, הבאת את זה ואנחנו מצביעים על זה, ואני רוצה לאחל בהצלחה לראש-המועצה של פקיעין ושנראה.
אבל אחת הבעיות הגדולות שלנו ואת זה גם התכנון צריך לדעת, ש-20% מחזיקים בקרקע פרטית. ל-80% אין קרקע פרטית. זה הדבר הכואב שמי שיש לו קרקע פרטית לא מוכר. אצל הדרוזים לא מוכרים קרקע, ואז מי שאין לו קרקע יש לו צרה צרורה, ואם אנחנו לא נעשה ונעבוד חזק מאוד על קרקע של המדינה לפיתוח וחלקות לחיילים משוחררים, אפילו לא חלקות לחיילים משוחררים. אני היום בידיעה אפילו לפתוח למכרזים שקבלנים יבנו לגובה בנוסף לחלקות לחיילים משוחררים ואנשים יוכלו לקנות את הבית שלהם.
היו"ר יעקב אשר
¶
בדיוק. עכשיו אם אתה תכניס לשם שיווקים שבהם קבלנים יכולים לבנות. לא גורדי שחקים, אבל משהו קצת יותר, אתה מתחיל להכניס כדאיות כלכלית לעניין הזה. זה יתחיל לתת אפשרויות לקנייה ומכירה, ויכול להיות שגם לתת.
זאת אומרת אם היזם מקבל 50% או 60%, כמו קומבינציה עם המדינה עבור התושבים שם, אם זה חיילים משוחררים או לא חיילים משוחררים זה לא משנה ועדיין עם דגש לחיילים משוחררים.
רגע, אל תקפוץ, אני לא בונה לך שם מגדלים, לא נתת לי לסיים את המשפט ולומר. כמובן, תוך הסתכלות על ערכי הטבע והכול כדי שזה יהיה בתוך.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אין אחד ששומר על ערכי הטבע יותר מהדרוזים. אנחנו נולדנו שם, חיינו שם, שמרנו על זה כל החיים.
היו"ר יעקב אשר
¶
יש ציפוף שאתה יכול לעשות אותו שהוא מתכתב גם עם הטבע, בטח במורדות, יש לך אפשרויות לשחק עם זה, בוא. כלי התכנון השמיים הם הגבול שלהם. אם אתה יודע לשמור גם מבחינה אחת על ערכי הטבע, גם על ערכי החיים כדי לתת לזוגות את האפשרויות שם, גם הערך הכלכלי כדי מישהו יעשה את זה בסוף. כי הרי אם לא יעשו את זה בסוף, אז מה עשינו? זה השילוב המנצח.
אסף זנזורי
¶
אסף זנזורי, אני מהחברה להגנת הטבע, מנהל את תחום התכנון. ההערה שלי היא דווקא לא על הדברים שלך, הדברים שלך נכונים מאוד. במקרה אני יושב במועצת גנים ושמורות, אני נציג של הארגונים הירוקים. ההערה שלי על הקרקע הפרטית. יש לנו בעיה משמעותית בלהסתמך רק על קרקעות מדינה, כי בסוף קרקעות מדינה בהרבה אזורים הן היערות, הן השמורות, הן השטחים המוגנים ודווקא הקרקע הפרטית היא הקרקע שיותר מתאימה לבינוי, אבל אז נכנס פה אלמנט שלא רוצים לבנות בקרקע פרטית ורוצים קרקע מדינה.
אסף זנזורי
¶
אני גם בעד לכבד מורשת. בסוף אתה שאלת מקודם מה יש בשמורה הזאת? אנחנו נזמין אותך גם לסיור, אני אדבר איתך אחר כך.
אסף זנזורי
¶
אבל המדינה שלנו, מה שמיוחד בה, שדרום עד צפון היא המדינה עם המגוון הביולוגי בין הגדולים ביותר שיש בעולם, והיא שונה. מה שאתה שומר בדרום זה לא מה שאתה שומר במרכז ולא מה שאתה שומר בצפון.
אסף זנזורי
¶
ארץ זבת חלב ודבש וצריך להיזהר כי זה גם המורשת שלנו בסוף, השטחים האלה. אז צריך למצוא פתרון לפגיעה בקרקע פרטית.
סויד סויד
¶
סליחה אני רוצה להתייחס לנושא הזה. יש לנו קרקע פרטית בתוך השמורה שהיא מעובדת, היא נטועה עם זיתים, לא יודע מה גם כל מיני דברים, אבל היא מעובדת. הבעיה שלנו היא שאנחנו לא יכולים אפילו לעשות סככה לשבת בצל בשעות החום. זה אבסורד. זה הקרקע הפרטית של סבא שלי. אבא שלי עשה כאן סככה כזאת לפני 40 שנים, עכשיו יש לי צווי הריסה.
זה בקרקע פרטית, נטועים עצי זית והוא לא יכול לבנות, הוא חייב להרוס. זה משהו אבסורדי. אני לא מדבר על הקרקע, אני לא מדבר על הנוף על עצי הבר. אני מדבר על קרקע פרטית שהיא נטועה בעצי זית. באמת אתם לא יודעים כמה זה קשה לנו. אני הולך לקרקע לעשות את המסיק זיתים שלי, אין לי איפה לשבת, אין לי צילייה, אני לא יכול לעשות צילייה לשבת בה. אני לא מדבר על הר מירון, אני מדבר על הלא מוכרזת.
סויד סויד
¶
כן, בתו היישוב יש קרקע פרטית, הרוב קרקע פרטית שלנו, מטעי עצי הזית ואני לא יכול לעשות סככה שם.
לירון אדלר מינקה
¶
אבל בייעוד רוצים שהם יהיו שמורה, זאת אומרת שיש שם תוכנית שחלה שמייעדת אותם לשמורת טבע.
היו"ר יעקב אשר
¶
כבוד ראש המועצה, אני יודע שנחמד פה אצלי במועצה ואפשר להשיג הרבה דברים, אבל לא הכול. אני גם מכיר את עצמי דברים כאלה אני גם אעלה באיזשהו דיון. צריך למצוא איזשהם קריטריונים במה כן ומה לא וכמה ואיך ולמה, ולא לנצל את זה כמובן אחר-כך אתה יודע מסככה בסוף זה הופך להיות מגורי השומרים ואלה ופה ושם. אנחנו מכירים.
רוסלאן עותמאן
¶
בוקר טוב. אני רק רציתי להגיד משהו קטן לדברים של חבר הכנסת חמד עמאר. הוא העלה חסם מרכזי שקיים ביישובים הדרוזים, והוא מוכר לנו גם כמשרד המשפטים וגם למנהל התכנון ולמשרד הפנים, והוא הנושא של הבעלות בקרקעות הפרטיות.
צריך להבין שמי שמחזיק בקרקעות הפרטיות האלה זו קבוצה מאוד קטנה ככה שאם אנחנו באמת נקדם את כל התוכניות המפורטות עכשיו שיש בקנה, ויהיה אפשר להוציא היתרי בניה, זה ישרת בסופו של דבר קבוצה קטנה. ולכן, בישיבה האחרונה שהייתה בראשות שר הפנים, אחרי שמינה את פרויקטור לנושא של היישובים הדרוזים, אחד הדברים שהשר ביקש ממנו, מהפרויקטור, לבדוק, זה בכל היישובים הדרוזים איפה יש קרקעות מדינה צמודות ליישובים הדרוזים? על-מנת שהקרקעות האלו יפותחו ויהיה אפשר לתכנן בהן, ולאחר מכן באמת לשווק אותן לאנשים שאין להם קרקעות. אז זה משהו שהוא בהחלט מוכר והוא נבדק בימים אלה.
היו"ר יעקב אשר
¶
זה לא קשור להצבעה, תכף תהיה הצבעה והכול בסדר. כשאתה אומר קבוצה קטנה, זאת אומרת סדרי הגודל של המגרשים שם הם גדולים? זאת אומרת מגרש סטנדרטי בפקיעין כמה הוא?
היו"ר יעקב אשר
¶
אני מבין שצריך לשמר את הקרקע הפרטית. עכשיו, יש הליך שנקרא בעברית הפקעה כזו או אחרת. שוב, אם היא באה במידה או במשקל ולא באה לקחת לך הכול ולברוח.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אפילו אם תפקיע את הקרקע, אף אחד לא הולך לבנות שם. כי גם אצלנו בתרבות שלנו אנחנו לא נסכים לבנות על קרקע פרטית של מישהו אחר שהפקיעו לו את הקרקע שלו.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
גם בתרבות אתה לא יכול לבנות על קרקע שהיא הופקעה מבן אדם פרטי, אף אחד לא ילך לבנות.
רוסלאן עותמאן
¶
וזה מה שקורה. אבל שוב, אנחנו מדברים על תוכניות בקרקע פרטית וזה מה שבסוף נותן מענה ופתרון אותה קבוצה שיש לה קרקע פרטית. כפי שאמרתי, לרוב האנשים אין קרקעות פרטיות זה בגלל שאין שוק באמת.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אחת הפתרונות שהיו בעדה הדרוזית ומי שאז הגה את כל העניין של החלקות לחיילים משוחררים, זה באמת שיחרר הרבה ופתר הרבה מאוד בעיות ליישובים הדרוזים. והיום אנחנו רואים שיש פחות חלקות לחיילים משוחררים כי יש פחות קרקע של המדינה, צמודת דופן. אם יש צמודת דופן כמו עכשיו היא מוכרזת כשמורה, ואז עד שאתה מצליח להוציא את הנושא ולהפוך את הקרקע אפשרית לבניה זה לוקח כל כך הרבה שנים וזה מאוד בעייתי.
לירון אדלר מינקה
¶
אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
(שמורת טבע הר מירון) (תיקון), התשפ"ג – 2023
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 22 ו- 26(ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח - 1998 בהסכמת השרה להגנת הסביבה, המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים, המועצה המקומית פקיעין, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מכריז לאמור:
תיקון סעיף 1
1.
באכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (שמורת טבע הר מירון), התשכ"ו – 1965 (להלן- האכרזה העיקרית), בסעיף 1, אחרי סעיף קטן (ט"ז) יבוא:
"(יז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על השטחים המתוארים בתוספת החמישית, המקווקווים בקווים אלכסוניים דקים בצבע שחור, בתשריט מס' ש/24/1/יז (המסומן לפי תכנית תממ/17/9/2 בקנה מידה 1:5,000), החתום ביד שר הפנים ביום ".
1.
"העתקים מהתשריטים האמורים בסעיף 1(יז) מפורסמים באינטרנט באתר מידע תכנוני של מנהל התכנון ומופקדים במשרדי מנהל התכנון בירושלים, במשרדי לשכת התכנון המחוזית למחוז הצפון בנוף הגליל ובמשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מעלה נפתלי, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקהל."
הוספת תוספת רביעית
1.
אחרי התוספת הרביעית לאכרזה העיקרית, יבוא:
"תוספת חמישית
(סעיף 1(יז))"
ומספרי הגושים והחלקות.
אני רק אעיר הערה קטנה. סעיף 2 שיש כאן לגבי הפקדת העתקי תשריטים, יש כבר סעיף קיים גם באכרזה הקיימת לשמורת הר מירון, המהות היא פשוט שהתשריטים נמצאים באינטרנט, ובמשרדי מנהל התכנון ובכל מקום רלוונטי. אנחנו רק צריכים לוודא בנוסף אם כאן הוא מתייחס להעתקים רק לתוכנית הספציפית הזאת ובצו הכללי יש סעיף כללי.
היו"ר יעקב אשר
¶
אנחנו מסמיכים אתכם לוודא את זה ואנחנו מאשרים את זה לאור התיקונים שיידרשו לכם וידוא.
היו"ר יעקב אשר
¶
אם ככה אני מעלה להצבעה את צו האכרזה על שמורת טבע הר מירון. מי בעד ירים את ידו.
הצבעה
אושר.
היו"ר יעקב אשר
¶
אין מתנגדים, הצו עבר. תודה רבה לכולם.
אני מבקש שתעשו בדיקה אצלכם, למי שיש עוד כמה דברים בקנה מהסוג הזה? אני מבקש שתזרזו את זה. כי אתם מכירים את החולשה שלי בעניין הזה, כמה דברים שאפשר, להזיז קדימה, שבסוף מביאים בנייה והתפתחות והסדרה, שזה הדבר הכי חשוב. אני אפנה מסדר היום שלי ואביא את זה בצורה הכי מהירה והכי עניינית, רק תביאו.
היו"ר יעקב אשר
¶
לראות שבאמת. זה יכול להיות שווה, אני מקבל את העצה. אבל בשש אחרי המלחמה. תודה רבה הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:03.