פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
25/12/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 116
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ג בטבת התשפ"ד (25 בדצמבר 2023), שעה 10:30

התייחסות המערכת הבנקאית לעולים חדשים בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

רותם כהן - מנהל אגף בכיר שירות לציבור, משרד העלייה והקליטה

אירוס הומינר - מנהלת אגף א יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

רויטל קיסר סטויה - סגנית המפקח על הבנקים ומנהלת אגף מדיניות והסדרה, בנק ישראל

לבנה עזרא - עו"ד, סגנית סמנכ"ל ומנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי

כפיר אמון - עו"ד, סגן בכיר ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

אנה משה - חברת הנהלה מצומצמת, איגוד לשכות המסחר

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

לוטם בכר - מנהלת קשרי ממשל ורגולציה, בנק הפועלים

ברי רוזנברג - מנהל רגולציה, בנק לאומי

ענת מורד - מנהלת יחידת הרגולציה, בנק דיסקונט

סופיה טופולוב לוז - מנכ"לית The Reboot Startup Nation

אלכסנדר וודובוז - מנכ"ל BMC

נעמה אור - מנכ"לית SparkIL

אלכס קגלסקי - יו"ר פדרציה ארצית של עולים דוברי רוסית

Marina Tager Pereverzev - עולה חדשה

אודי גורן - נציג משפחות החטופים

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, משרד האוצר

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


התייחסות המערכת הבנקאית לעולים חדשים בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"

בוקר טוב לכולם. יותר נכון – בוקר. את ה-'טוב' נשאיר לימים אחרים. היום ה-25 בדצמבר 2023, י"ג בטבת תשפ"ד. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הנושא הוא התייחסות המערכת הבנקאית לעולים חדשים בתקופת מלחמת 'חרבות ברזל'. זה דיון שהוא דיון המשך לדיונים שעשינו, והנושאים האלה שבו ועלו ושוב. אבל בפתח הדיון ולפני שניגש לנושא הדיון, אני רוצה לתת לאודי גורן, בן הדוד של טל חיימי, זכרו לברכה, לדבר. בבקשה.

תודה, אדוני יושב הראש. לצערי, אני שוב איתכם, עוד שבוע. אנחנו היום מציינים 80 יום. לפני שבוע וחצי קיבלנו הודעה שטל, בן דודי, נרצח ב-7 באוקטובר ונחטף כגופה. מה שאומר שבן דוד שלי עדיין חטוף אבל עכשיו אנחנו יודעים שהוא יחזור אלינו בארון. ולא רק זה, אלא שהוא יחזור אלינו אחרון-אחרון בסדר העדיפויות. אני אומר שזה כפי שצריך להיות – בוודאי שקודם כול חשוב שיחזרו כל האנשים שבחיים, ש-80 היום האלה עדיין עולים בחייהם.

אני לא צריך לתמצת לכם את הקטסטרופות של השבועיים האחרונים, אבל אנחנו כרגע יודעים שלמעלה מעשרה אנשים שנכנסו לעזה בחיים על הרגליים כבר לא איתנו. זה רק מה שאנחנו יודעים בוודאות. ואנחנו עכשיו נכנסים לימים ממש קריטיים. ממש-ממש קריטיים, כשיש שוב משא ומתן. אני בטוח שכולכם חשופים לזה. אנחנו, לצערי, לא יודעים שום דבר שאתם לא יודעים.

אבל אולי הדבר היחיד שאני כן יכול לומר, הוא מה שאנחנו מאוד חיים אותו ברמה היום-יומית והרגשית, זה את תחושת הדחיפות ואת תחושת החירום. אני לא אומר את זה כהאשמה אלא פשוט זה היום-יום שלנו מהרגע שאנחנו קמים בבוקר עד הרגע שאנחנו הולכים לישון. אני עדיין חולם על טל, אני עדיין חולם על מה אנחנו צריכים לעשות בלילה. אין למשפחות באמת שום דבר אחר. ו-80 הימים האלה עולים לנו בחיים לא רק של החטופים, אלא עברנו סוף שבוע נוראי עם מניין החיילים שנפלו. זה טראגי בכל רמה. זאת אומרת, אנחנו, לא רק משפחות של חטופים, גם בכלל אנחנו ישראלים לכל דבר. אני אתמול קיבלתי את הטלפון המשמח היחיד שקיבלתי מאז ה-7 באוקטובר – שחבר מאוד טוב שלי יצא מטיפול נמרץ אחרי שהוא התנדב במילואים, נפצע אנושות, ואתמול הוא הצליח לכתוב לי הודעה שהוא יוצא מזה.

יש לי בן דוד שנמצא עכשיו בעזה כחייל. עוצמת הטרגדיה שאופפת אותנו מידי יום היא אדירה. ואני שוב חוזר לעניין הזה של לחץ הזמן – יש עלינו, מופעלים עלינו שעוני חול אגרסיביים מאוד. אחד זה החיילים. זאת אומרת, איזה מחיר אנחנו מוכנים לשלם על השגת המטרות שהגדרנו לעצמנו, והאם המחיר הזה יהיה שווה את הגדרת המטרות האלה, או האם אנחנו צריכים לחשוב על זה בצורה אחרת. זאת אומרת, המטרה העליונה היא כמובן שיהיה לנו, כמובן להחזיר את החטופים, ובנוסף שיהיה לנו בטחון בגבול המערבי של מדינת ישראל, ואנחנו צריכים לחשוב על איך זה יכול להיות מושג ואיזה מחיר אנחנו משלמים על זה.

בנוסף לזה, אנחנו מגיעים עכשיו לקיר מול אויב באמת אכזר מאין כמוהו שפוצץ עכשיו את המשא ומתן. זאת אומרת, כל בן אדם בר דעת היה חושב "אוקיי, תראו מה קורה סביבכם. חמאס, תראו מה קורה לכם – ברור שאתם צריכים לחזור למשא ומתן". הרי, זה מה שאומרים. הכוח הצבאי חייב לשרת את הבאתם חזרה לשולחן המשא ומתן, והנה הם עדיין פוצצו את המשא ומתן. זאת אומרת, אנחנו מגלים שההרס שסביבם לא נוגע להם. זה כן נוגע לנו. החיילים נוגעים לנו, המוות של החטופים נוגעים לנו. כי אנחנו לא הם. ערך חיי אדם הוא ערך עבורנו, והם מוכחים מידי יום שהוא לא. ולכן, הדבר, הבקשה הנוספת שאני מעלה, ואני מעלה פה בעיקר ממי שיכול לדבר עם מקבלי ההחלטות ולהשמיע קול שעשוי להוציא אותנו מהפלונטר הזה. כי כרגע, אני אומר ממש מפורשות, אנחנו מגיעים לקיר.

הכוח הצבא מופעל והם לא חוזרים למשא ומתן. הוא לא משיג את שלו. וגם אם כן, גם אם נצליח להתגבר על המכשלה הזאת זה יביא אותנו למקום שהחיילים החטופים, שהגברים החטופים שאמורים להשתחרר אחרונים לא ישוחררו. הם לא ישוחררו. כי אם הכוח הצבאי זה הפתרון היחידי שאנחנו שמים על השולחן, אנחנו מגיעים לקיר שחמאס, וסינוואר אומר את זה בצורה גלויה, שכרגע הדרישה שלו זה או שתעצרו ותיסוגו, שזה ימנע מאיתנו להשיג את המטרה השנייה שהגדרנו וזה גם ימנע מאיתנו להחזיר את 40 החטופים האחרונים. ולכן, הבקשה השנייה שאני מעלה פה היא שאנחנו חייבים לחשוב מחוץ לקופסא, מחוץ לריבוע הזה שהגדרנו שזה רק מלחמה ושחרור החטופים, ולהכניס פה עוד דברים למשוואה. המצרים מעלים עכשיו הצעות שאנחנו לא מתייחסים אליהן.

ואם אנחנו רוצים להחזיר את כולם, אנחנו לא רוצים עוד 40-50 רון ארד, ואנחנו בוודאי לא רוצים עוד 40-50 גולדין ורגב. כי זה פשוט ישאיר אותנו במצב שחמאס ניצח. זה יהיה הניצחון של חמאס. אם לא נצא מהפלונטר הזה. וזו הבקשה שלי. אנחנו, הנה, זה המסר – אנחנו סומכים עליכם. אנחנו באמת סומכים עליכם שתדעו לשים פתרונות על השולחן שלוקחים בחשבון גם את טל, שצריך להיקבר באדמות הקיבוץ שעליו הוא הגן, ובוודאי את החיילים שיצאו להגן והצילו חיים ב-7 באוקטובר ולא יכולים להיות גלעד שליט. הם חייבים לחזור. תודה.

אודי, תודה. אני חייב לציין שאנחנו ב-80 הימים האלה פותחים כאן את הוועדות עם הנושא הזה שהוא סדר היום של כל מדינת ישראל, ובשעות האלה החיילים, הלוחמים, המפקדים, באמת מחרפים נפשם כדי לשחרר חטופים, כדי להציל אותם. כדי לנצח ולהציל את מדינת ישראל ולהגן עליה. אבל אל מול הממשלה אני לא מצליח להבין דבר אחד מאוד פשוט – איך יכול להיות שבשבעה שאנחנו נלחמים כנגד מדינת עזה שנשלטת על ידי ארגון חמאס, דלק ואוכל ותרופות נכנסים בכמויות חסרות תקדים לתוך הרצועה מבלי שמדינת ישראל מקבלת שום דבר כנגד זה. אני לא מכיר מדינה שנלחמת במדינה אחרת ובזמן שהיא נלחמת בה היא גם מחמשת אותה. דלק זה חימוש. צריך להבין. הדלק מניע את המנהרות, הדלק מוריד את הלחץ מחמאס.

במקום להפעיל עוד לחץ על חמאס, אנחנו מורידים את הלחץ מחמאס. בעיקר, שזה היה סעיף מרכזי בהסכם שחרור החטופים הקדומים, והסכם שחרור החטופים הופר בידי חמאס. הוא לא קיים את הפעימה האחרונה שהיו צריכות להיות משוחררות בה נשים, והוא לא קיים את הסעיף שמחייב ביקורים של הצלב האדום לחטופים, כולל מתן תרופות. אז לא מתקבל על הדעת שבצד השני של המשוואה מדינת ישראל ממשיכה מידי יום להכניס דלק לרצועה, להכניס אוכל, כדי שחמאס ושאר ארגוני הטרור – שבעה ארגוני צדקה שמוגדרים כארגוני טרור על ידי מדינת ישראל – הופכים להיות הגיבורים של האזרחים שם כי הם אלה שמחלקים להם את האוכל שאנחנו נותנים. אני חושב שבמובן הזה לא מופעל באמת לחץ אמיתי על חמאס ועל סינוואר. מבחינתו ההרס יכול להימשך גם עוד חודשים ארוכים.

אבל היה ברור לחלוטין גם בהסכם הקודם שנושא הציוד והדלק היה משמעותי מאוד מבחינתם. אני לא בטוח שהיה נכון אז להכניס אותם, ואפשר היה להשיג את ההישג הזה אז גם בצורה אחרת. אבל לא מתקבל על הדעת שבמצב שאנחנו נמצאים היום משאיות הדלק ממשיכות לזרום לתוך הרצועה, ועוד נפתחים עוד מעברים. מעברים שבהם חמאס רצחו את כל מי שעבד שם ב-7 באוקטובר. מעבר כרם שלום. ואני לא מדבר על הברחות נשק ותחמושת. אבל בטח כשאנחנו מדברים על נושא החטופים והחטופות, הסיפור הזה של הציוד ההומניטרי והדלק, בעיני, הוא בסיסי. הוא בסיסי. וזה פוגע גם ביכולת הלחימה שלנו וגם ביכולת שלנו להחזיר את החטופים. והנושא הזה לא ירד מסדר היום, לא בוועדה הזו ולא בבניין הזה, ושל כל החברה הישראלית. נקווה לימים טובים יותר. אודי, תודה.

תודה, תודה. ואני שוב רק מוסיף, מה שאתה אומר – בוודאי שאנחנו חותמים על כל מילה – וזה באמת חלק מהבקשה שלנו, להסתכל על מכלול הנסיבות שיכול להביא לשחרור החטופים בחשיבה קדימה גם. זאת אומרת, אני לחלוטין לא נוגד את מה שאתה אומר, יכול להיות שעשויה להיות איזושהי סיטואציה שמעבר הסחורות תורם למשא ומתן הלאה, אבל אם לא, ואם זה לא מקדם את המשך החזרת החטופים, ואם זה לא מקדם את הצעד הבא, ובוודאי אם זה לא גורם למחשבה מהסוף אחורה; מהחזרת אחרון החטופים וחשיבה עד הפעימה החטופה – אני מסכים איתך, דרושה מחדש. בדיוק זו הייתה בקשתי.

תודה רבה. ובמעבר חד אנחנו נפתח את נושא הדיון. מבחינתי, הדיון הזה יתמקד בשלושה דברים עיקריים: הראשון זה יחס. יחס שעולים חדשים זוכים לו מעובדי הבנקים בבואם לסניפי הבנק לקבל שירות. יותר מידי תלונות הצטברו כאן גם באיך שמדברים. ואלה דברים שאפילו לא נכנסים לתוך המערכת אלא שפשוט מפנים – "שמע, עזוב אותנו, יש מעבר לכביש סניף אחר, לך אליו. אל תבוא אלינו כי אנחנו לא רוצים להתעסק עם זה" – יחס שהוא לא מתקבל על הדעת. נושא של העברות כספים מחו"ל לחשבונות בנק של עולים בישראל ובעיות שנוצרות עם זה – גם כאן, עוד פעם, אני חייב לומר שהרבה פעמים בניגוד להנחיות שניתנו גם על ידי בנק ישראל, וצריך לעשות על זה מעקב. ונושא קבלת והעברת הפנסיות מרוסיה – נושא שכבר עלה בשלוש ישיבות ועדה, ואני מקווה לקבל פה עדכון גם מבנק ישראל על איך הנתונים הכללים בכללותם נראים.

צריך להבין, אני אומר את זה פה לנציגי המערכת הבנקאית, שעולה חדש שנכנס לתוך בנק, מבחינתו הוא נכנס בחשש. הוא נכנס בחשש והוא גם בחשש להתלונן. ואני חייב לומר שהחשש הזה הוא לא משהו ערטילאי. הרבה פעמים אומרים לך "עכשיו התלוננת? לך לחפש אצל זה שהתלוננת אצלו". והבנקים צריכים להבין שהם חלק מהחברה הישראלית והמשימה הזאת של קליטת העלייה מוטלת גם עליהם. מוטלת על כולנו. אבל גם על הבנקים כגוף חזק שצריך לתת שירות. אין אחידות בדרישות של הבנקים להמצאת מסמכים. זה נושא שמאוד-מאוד מפריע שעולים מתחילים לעבור, או לנסות לעבור, בין בנק לבנק וכל פעם ממציאים להם מסמך חדש. כנ"ל, וזה אני אומר פה למשרד העלייה והקליטה, הרבה מאוד עולים לא יודעים איך לפנות לבנק ישראל, איך להתלונן. הם לא יודעים שהאופציה הזו קיימת.

בסך הכל, מהדיונים שאנחנו קיימנו פה נעשו הרבה מאוד שינויים ושדרוגים גם באתר של בנק ישראל וגם בנכונות שלו לייצר שיח, גם מול נציגי השלטון המקומי. ואת הדבר הזה חייבים לחזק. אני ראיתי את ההנחיות של בנק ישראל ואני חייב לומר שרבות מההנחיות האלה לא יורדות לשטח ולא מגיעות בסוף לסניפי הבנקים. אני אומר את זה פה לנציגי הבנקים. השאלה היא לא מה קורה בהנחיות למעלה, אלא מה קורה עם אותו עובד בבנק שנמצא בקצה שיושב על הדסק, והוא זה שמקבל את העולה שבא לפתוח חשבון. הייתה בקשה של הוועדה לאפשר פתיחת חשבון בנק עם תעודת עולה. ההסדר הזה היה בתוקף עד סוף דצמבר 2023. בעקבות הפעילות של בנק ישראל מול רשות האוכלוסין, ואני רוצה לברך על זה, ההסדר הוארך עד סוף יוני 2024. אני מברך. זו דוגמה לנכונות, אני חייב לומר, באיך שאנחנו צריכים לפעול כאן, ולא לחכות לזה שיהיה דיון ועדה כדי לפתור בעיות.

אני אומר, אני לא מרגיש שיש תחרות בין הבנקים על ליבם של העולים, אלא הפוך. הבנקים אומרים "את הקהל הזה, שמישהו אחר יתמודד איתו. אנחנו לא רוצים להתמודד איתו". לקראת הדיון הנוכחי קיבלנו 39 מקרים פרטניים, שהועברו לבדיקה פרטנית של בנק ישראל. כל מקרה נבדק לגופו על ידי בנק ישראל. והתשובה, מכיוון שדובר במקרים פרטניים, נמסרה באופן אישי לפונים. אני לא אעלה פה עכשיו את המקרים הפרטניים ואת הנושאים האלה, גם מבחינת צנעת הפרט, לא ניכנס אליהם. אבל אני כן אעבור באופן כללי על הנושאים של הפניות שהעברנו; זו בקשה להעברת כספים שנחסמה למרות שהפונים לא נמצאים ברשימת סנקציות כלשהן ולא קיימות הוראות הקפאה על הנכסים שלהם. זה בקשה להעברת כספים לצורך רכישת דירה בישראל שלא אושרה, ובקשה להעברת כספים לצורך שכר דירה – בסוף מסכימים רק על העברה חד פעמית של 10,000 דולר מבלי לאפשר סכומים נוספים. אנחנו מדברים פה על עובדים, במקרה הזה מישהו מתחום ההיי-טק שבבנק הציעו לו עבור לעבוד באתר בנייה.

הם מסרבים לקבל כספים מהשכרת נכסים בחו"ל, מסרבים לפתוח חשבון בהגעה לסניף ואז קובעים פגישה רק לחודש וחצי קדימה. הם מסרבים להעביר חסכונות לעולה חדש מרוסיה, כשגילו שבעצם מדובר בעולה חדש מרוסיה שרוצה לפתוח חשבון הבנק כמעט במשך חודש לא הסכים לקבוע פגישה עם הלקוח והתחמק. כנ"ל לגבי חסימת חשבונות בלי מתן הסבר. נאמר ללקוחות שחל איסור על קבלת כספים מגיאורגיה – הנחייה שלא קיימת בכלל. שינו מסגרת אשראי לעולה חדש מ-500 ל-1,000 ל-2,000 ואז חזרו חזרה ל-500 – כל זה קורה בלי שום הודעה מסודרת ללקוח. ומתנים את פתיחת חשבון הבנק באי-העברת כספים מרוסיה לחשבון שייפתח. עולים חדשים זכאים לפטור מעמלות בשנה הראשונה, והבנק חייב את הלקוח בעמלות בשנה הראשונה מבלי לעדכן אותו על כך.

עכשיו אני רוצה לדבר על יחס. יחס מצד העובדים הוא עניין סובייקטיבי, ואי אפשר להתווכח עם התחושות, אבל גם אם אין לנו נתונים במובן הזה, הבנקים חייבים, ופה אני אומר שגם משרד העלייה והקליטה צריך להירתם לעניין הזה – לייצר עבודה אל מול העובדים בבנק כדי להבין מה המשמעות של לתת שירות לעולים. צריך להיות, זה משהו שצריך לרדת ולהגיע עד לאחרון העובדים בבנקים. ופה יכול להיות שיתוף עם המשרד, בין אם זה בסדנאות, בין אם זה בהפצת תכנים, בין אם זה בהיכרות עד כמה המשימה הזו היא חשובה עבור מדינת ישראל. קליטת עלייה היא לא איזה ביזנס פרטי של איזה משרד כזה או אחר בממשלה – היא משימה של מדינת ישראל. היא אחת מיסודות הציונות. אני לא רוצה לספר לכם בכמה סיפורים אנחנו נתקלים היום, בחבר'ה האלה שרק הגיעו לכאן, נחתו ומייד נשלחים לשדה הקרב ומחרפים את נפשם כדי להגן על כולנו.

העברת הפנסיות מרוסיה – ההערכה היא שישנם כ-57,000 זכאי פנסיה שחיים בישראל, מתוכם 17,800 שמקבלים את הכספים שמועברים לביטוח הלאומי. לפי המידע שנמסר לוועדה, ההעברה האחרונה של קרן הפנסיה הרוסית נעשתה באפריל 2022. אנחנו בכנסת העשרים-ארבע הצענו, אז שר האוצר, אביגדור ליברמן, יזם פנייה למוסד לביטוח לאומי, בעצם להפעיל את סמכותו ולהתחיל לשלם את זה, ואחר כך תהיה התחשבנות מול הרוסים. התקציב יבוא מתוך משרד האוצר, שאז הסכים למתווה. אני לא יודע אם היו התפתחויות מאז, וזה משהו שאני מבקש לקבל עליו עדכון.

אלה הנושאים ומכאן נתחיל לעבור לרשימת הדוברים. אני אבקש בהתחלה מבנק ישראל להציג גם את העבודה שנעשתה וגם את ההתייחסות ברמת המאקרו למספרים ולשינויים שראינו מהדיונים האחרונים.

תודה רבה, שמי רויטל קיסר סטויה, סגנית המפקח על הבנקים. קודם כול, כמו שאמרתי בישיבות הקודמות ולמי שנפגש איתנו מחוץ לוועדה – הפיקוח על הבנקים עושה הרבה בתחום של העולים. ואני בכוונה רוצה להתחיל מנתונים, כי בסופו של יום הנתונים גם יספרו את הסיפור. החל מפברואר 2022 עד היום נפתחו 50,000 חשבונות. ואנחנו רואים כל חודש 1,000, 2,000, 3,000 חשבונות, ובארבעת החודשים האחרונים כ-5,000 חשבונות בארבעה בנקים. החל מפברואר 2022 עד נובמבר 2023 עברו 13 מיליארד שקל. אנחנו רואים את הזרם של העברות הכספים הולך ועולה. מה שב-2022 היה יותר קשה, ב-2023 עיקר הכספים עברו. אנחנו מדברים על 72,000 פעולות. האם הכל מושלם? אני לא באה ואומרת שהכל מושלם, ואני כן אומרת שיש מקרים שהם יותר קשים, ואנחנו תכף גם ניגע בהם.

שאלת, כבוד יושב-הראש, על תשלומי פנסיה. נכון לרביע רביעי 2022 עד היום, שזה סדר גודל של קצת יותר משנה, אנחנו מדברים על 48 מיליון אירו שעברו לארץ דרך הבנקים. אני מדברת על פנסיות.

לא מה שעובר דרך הביטוח הלאומי?

לא. לא, אני מדברת דרך הבנקים. אנחנו כן ראינו בעיה ברביע השני וברביע השלישי של 2022, וזו בעיה שלא הייתה, בניגוד אולי לחשבונות והעברות כספים, בגלל הבנקים, כי פשוט הכספים לא הגיעו למערכת הבנקאית. אנחנו לא רואים את זה עכשיו, והקצב הולך ועולה. וב-2023 אנחנו גם רואים כספים בגין תקופה קודמת. אני כן אדבר על הפנייה לפיקוח על הבנקים, ואני ערה לגמרי למה שאמרת, כבוד יושב-הראש – האם יש חשש לגשת אלינו. אבל זה כלי שהוא קריטי, לגשת אלינו, בלי אמירות שהפיקוח לא יטפל בזה או הפיקוח לא נאות לטפל בזה.

יושבת לצידי מנהלת יחידת פניות הציבור עם חברת הצוות שמדברת בשפה הרוסית. יש לנו מוקד שמדבר בשפה הרוסית. במשך שנתיים קיבלנו 140 פניות. 140 פניות, לא תלונות – קיבלנו 140 פניות, כולל איך לגשת לסניף, איך להגיע, איך ליצור את הקשר . 100 מתוכן ב-2022, 45 מתוכן ב-2023, לפני המאגר שקיבלנו.

קיבלנו לפני פחות משבוע או לפני כשבוע 39 פניות, שאני אומרת שוב, אני מזמינה את כולם להעביר את הפניות אלינו. יש לי המון הערכה וכבוד לוועדה, אבל אנחנו לא צריכים את הוועדה כגורם מקשר להגיע אלינו. קיבלנו 39 פניות, ואנחנו באמת לא נפתח אותן ברמה הפרטנית – מי שהיה לנו טלפון, יצרנו קשר טלפוני עם הפונה. מי שהיה לנו מייל, שלחנו מייל וביקשנו שיצרו איתנו את הקשר. לפחות לבינתיים, עם מי ששוחחנו, מרבית התלונות, והם אירועים מפברואר 2022 עד אפריל 2023, זה לא אירועים מהתקופה הזאת. וכן היה פה קצב של להבין את האירוע. שוב אני אומרת, לא נעלם מעיני שיש מקרים גם שבנק ישראל לא יכול לסייע ולפעמים שולח לבית המשפט, אם הלקוח רוצה הוא יכול לפנות לבית המשפט.

זה מורכב, אבל גם המערכת הבנקאית וגם הפיקוח על הבנקים עושים כל מה שהם יכולים. ורק מהשבוע האחרון כינסנו פורום קציני ציוד של המערכת הבנקאית. כינסנו פורום ראשי חטיבות קמעונאיות של המערכת הבנקאית. עינב הוציאה מכתב נוסף למערכת הבנקאית בקרות ועוד נתונים שאנחנו רוצים לקבל. ואני מדברת על אותן 39 פניות, שאנחנו מנסים לאתר אותן אחת-אחת. אנחנו פועלים בכל המישורים. אנחנו פועלים גם במישור של אכיפה. המכתבים יצאו. אנחנו גם פועלים במישור של תעודת הזהות הבנקאית, שאני חייבת להגיד שבסוף אני גם צריכה את אנשי הקולגות שיש להם את הקשר עם השטח, שיפנו אלינו ויציפו אלינו.

אנחנו פועלים בכל מה שקשור לבקרה. וכל דבר שמגיע, בין אם מיושב-ראש הוועדה והוועדה ובין אם מהקולגות שאנחנו נפגשנו איתם, גם עם סופיה וגם עורכת הדין אנה, אנחנו עושים וובינר או שולחן עגול או מנגישים באתר שלנו בשפה הרוסית. ויכול להיות שיש עוד לעשות, אבל תפנו אלינו ומה שאנחנו נוכל – אנחנו נעשה. יש לנו מוקד טלפוני, יש לנו שיח בשפה הרוסית, ואנחנו נטפל בפניות הציבור. הן חשובות לנו. אני כן, ברשותך, אומר, ואני גם מתארת לעצמי שגם תכף טיבי ישוחח, ואם יש נציגי בנקים כאן – הנושא של העברות כספים, הנושא של הסחבת, הנושא של להיות ברור – אנחנו הסדרנו את זה בהסדרה. אתם מפנים את תשומת ליבנו על הנושא של היישום בשטח ואנחנו נמשיך, בין אם בדרך של התלונות הפרטניות, שכמו שאמרתי, מרבית ממה שקיבלנו עכשיו זה אירועי עבר, זה לא אירועים פתוחים בנושא – אנחנו נמשיך ונעשה.

אבל אני בסוף אוהבת להיות פרקטית, ואני אמרתי את זה גם לך, כבוד יושב-הראש, וגם למי שנפגש איתנו. פרקטית זה אומר שתקראו לנו. אנחנו עשינו וובינר, אנחנו יוצאים עוד מעט בקמפיין בשפה הרוסית, אנחנו הנגשנו בשפה הרוסית באתר. אם האתר עדיין לא מספיק טוב – תבואו אלינו. אם יש תלונה שאנחנו יכולים לטפל בה – תבואו אלינו. אם יש קשר עם הרכזים, אם יש קשר עם הרשויות המקומיות. לנו יש קשר עם המערכת הבנקאית או עם לקוח שפנה אלינו, וכן אני אומרת שאני לא באה לצייר את הכל ורוד – לצערי, יהיו מקומות שבנק ישראל לא יוכל להכריע ולתת את המעטפת או את המענה החיובי. אבל כן להבטיח שייתן מענה, כן להבטיח שיהיה נימוק סביר, כן להבטיח שיהיה יחס טוב וכן להבטיח שלא תהיה סחבת. אז זה מהצד שלנו.

תודה רבה. ביטוח לאומי, אתם יכולים לעדכן אותנו בנושא של הפנסיות?

כן, כפיר אמון, הלשכה המשפטית בביטוח לאומי. הייתה פנייה שהיא פנייה מתגלגלת בעצם מהרוסים לכל מיני בקשות מביטוח לאומי. אחד הדברים, כפי שאדוני ציין, קבלת הכספים מרוסיה מאפריל 2022 לא מתקבלת בביטוח לאומי. היה ניסיון לעשות את זה שהכספים יועברו על ידנו, על ידי ביטוח לאומי, ישירות לאנשים בשיתוף משרד האוצר. פנינו בעניין הזה לרוסיה, הם התנגדו. הם אמרו שהעברה ישירה מאיתנו למבוטחים שלהם פה בישראל שזכאים מהם תפגע בהם. ולכן, הדבר הזה עד היום בעצם לא קרה. היו עוד בקשות; הייתה בקשה לנסות להעביר אנשים שמקבלים כספים מחוץ לאמנה, עוד לפני שהאמנה נכנסה לתוקף ב-2016, להכניס אותם לקבל כספים דרך האמנה. ולדבר הזה אנחנו התנגדנו, לאותם 47,000, כיוון שיש חשש די ממשי שברגע שהם ייכנסו לתוך האמנה, מה שהרוסים רוצים – הסכומים יופחתו.

היה גם בעניין הזה איזושהי עתירה לבג"ץ על אנשים שנפגעו כתוצאה מהאמנה. הסכומים שמשולמים במסגרת האמנה, הפנסיות, נמוכים מהסכומים שמושלמים לזכאים בישראל מחוץ לאמנה. ולכן אנחנו התנגדנו לדבר הזה. אז שני הדברים האלה בעצם נתקעו. יש לנו פניות - - -

זאת אומרת שאותם זכאים, אותם 17,800, מאז אפריל 2022 לא קיבלו פנסיה.

אותם אנשים שזכאים, כן, בארץ לא קיבלו פנסיה. נכון, אנחנו פנינו אליהם, כמו שאמרתי, ניסינו לקדם את זה, והם לא הסכימו.

כן, אבל האם באתם עם, נניח שעכשיו במסגרת האמנה ובלקרוא לזה פנסיה לא מסכימים, אבל האם אפשר לקחת את אותם 17,800 זכאים, שבסוף צריך להבין שמדובר באנשים שזקוקים לכסף הזה, ורק כדי שמי שלא מכיר – מה הסכום הממוצע של פנסיה כזו?

במסגרת האמנה 100 דולר לרבעון. כן, זה הסכום.

זה הסכום המדובר של הסיוע שניתן. האם לא יכולה מדינת ישראל, ואני עכשיו מפנה גם את השאלה הזו לאוצר, הרי מדובר בסדר גודל של 6 מיליון שקל ברבעון, משהו כזה. אי אפשר לבוא ולהגיד ששמים בצד את הפנסיה. אנחנו שמים בהוראת שעה כרגע סיוע לאותם אנשים שהם זכאי פנסיה. סיוע שהוא סיוע נוסף לפנסיה, הוא לא מחליף את הפנסיה הרוסית. סיוע של 100 דולר לרבעון. תעשו אותו, מצידי, לא יודע, בכלים אחרים שאנשים נהנים מהם – עוד פטור, עוד הנחה – משהו שהוא חלף הכסף הזה.

כן, זה נפל עוד לפני. הפנייה שלנו לרוסים בעצם הייתה בשביל לקבל את רשימת הזכאים שמשתנה מרבעון לרבעון. הרי, אנשים נפטרים בדרך.

אבל רגע, לך יש את רשימת הזכאים.

לא, אין לי.

אז איך אתה משלם?

אני משלם בהתאם לרשימות שהרוסים מוסרים לי.

אבל, מי שהיה זכאי ברבעון הקודם הוא לא זכאי ברבעון הזה?

לא בטוח. יכול להיות שהוא נפטר, יכול להיות - - -

אם הוא נפטר אתה יודע שהוא נפטר, אתה ביטוח לאומי.

יכול להיות, הרי, זה כפוף למבחן הכנסות, אז יכול להיות שהוא כבר לא זכאי לפי מבחן הכנסות. אנחנו בכלל ביקשנו רשימה. החשש - - -

רגע, רגע. מי עושה לו את מבחן ההכנסות?

הרוסים.

איך עושים לו את מבחן ההכנסות? האנשים האלה חיים בארץ.

נכון. לפי דיווח הם עושים את מבחן ההכנסות. בסופו של דבר, אנחנו ביקשנו את רשימת הזכאים. הם לא הסכימו להעביר את רשימת הזכאים. רשימה של אנשים.

אבל, שילמת לזכאים האלה. אתה לא יודע למי שילמת?

ברבעון הקודם.

כן. כמה שינויים יש בכל רבעון? כמה שינויים היו? באחוזים.

יש שינויים. יש שינויים. הרוסים אמרו לנו "לא שאנחנו לא מעבירים, אלא שזה יפגע". יפגע.

אז קח את כל מי ששילמת לו, בלי קשר עכשיו לזכאות או לא זכאות, תגידו "חבר'ה, אתם זכיתם, בסדר? היית זכאי פעם לפנסיה, עכשיו זכית בפרס אחר", בסדר? "יש לך פרס ששווה סדר גודל של זה, אחר כך תקבל מהרוסים פנסיה, תקבל זה". בסוף, הרי, האנשים האלה, סליחה, כן? חלקם הולכים לעולמם. אנחנו מדברים על יותר ויותר אנשים, אלה אנשים מבוגרים, זה לא זה. לא יקבלו לא מפה ולא מפה. לפחות את השנים האלה, להעביר עם המינימום הזה. כן.

שלום, עזרא לבנה, סגנית סמנכ"ל, אחראית על הנושא בתחום המקצועי שלי. אני רוצה רגע להסביר. לפי הניסיון שיש לנו, יש פער בין רבעון לרבעון בקובץ הזכאים. המבחן שהרוסים עושים, לפני האמנה, לפני הכללים שהם קבעו, הוא תלוי מצב משפחתי, תלוי הכנסות, תלוי כמובן, כמו שציינת, אם הוא נפטר או לא נפטר. תלוי שהות ברוסיה. יש רשימה ארוכה של מבחנים שהם עושים. ולכן, כל רבעון הם היו מעבירים לנו את קובץ הזכאים ובהסתמך על זה אנחנו שילמנו. כאשר אנחנו, אגב, היוזמה הייתה בכלל של המוסד לביטחון לאומי, של המנכ"ל דאז, לבוא ולתת תשלום ושהאוצר ישפה אותנו ולאחר מכן, כשנקבל מהרוסים את הכסף, נתחשבן, הייתה כזאת שבאנו והצענו אותה והודענו לרוסים שזה מה שאנחנו מתכננים לעשות – והם התנגדו בתוקף. הם אמרו שאנחנו מקלקלים את המערכת - - -

אני מבין, המערך שלהם ברור לי. כל זה אנחנו כבר עברנו.

כל הצעה נוספת לשלם דרשה חקיקה כלשהי, כי המוסד לביטוח לאומי פועל מכוח חוקים ומכוח תקנות.

על זה אני מסכים.

דרשה חקיקה נוספת, והחקיקה הנוספת לא התקדמה מול האוצר כי באוצר הייתה התנגדות.

אני רק אשלים משפט אחד. היה הסכם מוכן מול האוצר. האוצר אמר שההסדר הזה לפי סעיף 9 יצא דרך לחודש אחד, ואחרי חדש נראה מה יקרה. כלומר, ההסכם היה מוכן.

עכשיו נעבור לאוצר, תאיר ראבוחין, בזום. לא שומעים.

טוב, אני בינתיים עובר למי שנמצא פה בחדר. אני רוצה לעבור לדוברים מבחוץ בינתיים, ואז נחזור למשרד האוצר. אלכסנדר וודובוז.

כן, תודה רבה. אני בעלים של חברה שעוסקת בליווי לקוחות כאלה שנתקלים או לא נתקלים לפני. ויש לי כל כך הרבה מה לומר, לצערי. לגבי פברואר 2022, מרץ 2022, לדעתי, בנק ישראל הוא זה שצריך הנחיות והוראות לביצוע. אני פניתי רבות לבנק ישראל ושוחחנו, ואתם מגלגלים את זה חזרה לבנקים. עכשיו, ברגע שהכסף עבר את הרגולטור האמריקאי ועבר לישראל, בנקים לא יכולים לעצור את הכסף. וזה מה שהם עושים, במיוחד בנק מזרחי. אני לא יודע אם יש פה נציג של בנק מזרחי. אבל זו תופעה קיימת. יש בתי משפט שמתארכים שנים, ואתם הגוף שיכול לתת. ברגע שהכסף עבר את הרגולטור האמריקאי ונחת פה בישראל – מה קרה? שנתיים הכסף תקוע בבנק מזרחי, ויש לנו כמה דוגמאות ברשימה הזאת. אני טיפלתי אישית בהן. וזה תקוע, אתם מגלגלים את זה חזרה לבנקים. זה לגבי התקופה הזאת. אין מישהו אחר שייתן דעת והנחייה.

לגבי תקופות אחרות, יש שונות גדולה מאוד בין הבנקים, וכל מה שאתם מנחים לא עובד, כי זה לא הוראה, זה הנחייה. בסופו של דבר, האחריות נופלת על הבנקים מצדכם, ואתם צריכים לתת הנחייה חד משמעית מתי לקבל, מתי לא לקבל, אילו מסמכים לבקש. אם אני עובר רגע בין ארבעת הבנקים הגדולים; מזרחי לא מקבל בכלל את הכסף. אחוזים בודדים. זאת אומרת שמי שנפל בקליטה שלו על בנק מזרחי – הכסף אבוד. לאומי בוחן האם אתה תושב מס או לא תושב מס בישראל ואז טיפין-טיפין מקבלים.

במה זה רלוונטי?

אני לא יודע.

זה לא רלוונטי.

בנק דיסקונט – יותר קל. בגדול הם כן לאט-לאט מקבלים את הכסף. גם יש באמת שוני האם עבר דרך קזחסטן או לא עבר דרך קזחסטן. האם הכסף במקור הגיע מ-Sberbank או לא הגיע מ-Sberbank. עכשיו, בואו נודה כולנו – אין אף איש עסקים או בן אדם נורמלי שעד 2022 החזיק כסף בבנק נידח. כולם החזיקו כסף ב- Sberbank, ב-Alfa-Bank, ב-VTB Bank; בכל הבנקים הגדולים. וזה שזה בדרך עבר ב-Raiffeisen Bank כדי להעביר את הכסף , אין שום פסול. הם הרוויחו את זה ביושר. אפילו לפני 2022. הם לא תחת סנקציות, הנכסים לא תחת סנקציות. כלום. אז בנק דיסקונט – איכשהו. בנק הפועלים הכי טוב במצב הזה. במאקרו הם מקבלים כספים גם מקזחסטן וגם מכל מיני מקומות אחרים, ברגע שהם מציגים, כמובן, את המסמכים הנדרשים.

לגבי בנק הפועלים ובנקים אחרים יש לי משהו אחד להגיד רק – יש שונות בין סניפים. סניף אחד יבקש לתרגם הכל נוטריונית ולהכניס את הבן-אדם להוצאות בלתי סבירות, וסניף אחר לא. ברגע שאני מגיע לסניף עם אותו לקוח ואני קורא לקצין ציוד של הסניף ולא לבחורה שיושבת מאחורי הדלפק, אז הקצין באמת אומר שאכן לא צריך לתרגם, וזה סט המסמכים. גם זה יכול להתארך, אבל הפועלים, באמת שאפו, איכשהו זה עובד. זה המצב נכון להיום.

תודה. בואו ננסה רגע את תאיר. אני כבר אומר, יש פה נציגי בנקים ויש פה את נציג איגוד הבנקים – אני אתן לכם לענות על זה. בבקשה, משרד האוצר, לעניין הפנסיות.

אז אני אתייחס. באמת כמו שכבר נאמר פה, ואני רגע אחזור על הדברים.

לא צריך לחזור. לא צריך לחזור. סליחה, רגע, אנחנו יודעים והבנו מה הבעיה. היא ברורה. כולל הבעיה של ההסכם עם הרוסים. השאלה שלי היא כזו – אותם אנשים שהיו זכאים לפנסיה והם לא מקבלים אותה, ואין דרך להעביר להם פנסיה בשיטה שרצינו לעשות אותה באפריל 2022, אחרי שנחשפנו לבעיה. מדוע לא לקחת את רשימת הזכאים האחרונה, להגדיר אותה כזכאית להטבה כלשהי בשווי של 100 דולר ברבעון. זו בסך הכל איזושהי הטבה ששווה כ-1,500 שקל בשנה, בחשבון גס, ולהגיד שאנחנו נותנים את ההטבה. זאת הרשימה, הנה הקריטריונים שהם, הרי, עונים עליהם – תקבלו סוג של הטבה. העלות לקופת המדינה תהיה 24 מיליון שקל בשנה בערך. פלוס מינוס. מדוע לא לעשות את זה?

אז אני אגיד. ראשית, מתעלמים פה, בוודאי שהאנשים האלה מקבלים קצבת זקנה והשלמת הכנסה, ויש רשימה ארוכה של הטבות נלוות שהאנשים שהם זכאי השלמת הכנסה - - -

כיף לחיות רק מקצבת זקנה והבטחת הכנסה, זה תענוג לחיות ככה במדינת ישראל.

אני אומרת את זה לעניין ההצעה לחלופה שוות ערך למה שהאנשים האלה כרגע לא מקבלים, לאור הדברים שכולנו מבינים ביחסים עם הרוסים. אז יש רשימה של הטבות, כמו לדוגמה הנחות בחשמל ובמים. רשימה ארוכה של הטבות מהסוג הזה שאנשים מקבלים והן לא מגולמות בכסף אבל הן שוות כסף. אז זה הנחות נרחבות שכבר קיימות היום וניתנות לאותם אנשים. לגבי ההסכם לפי סעיף 9 שנאמר - - -

אז אולי לשלול מהם את הפנסיות גם. הם מקבלים כל כך הרבה הטבות, אז למה גם הפנסיות? מראש תודיעו שגם לא יקבלו פנסיות.

אז אנחנו היינו מאוד שמחים שהם יקבלו את הפנסיות. לצערנו, היחסים הם כאלה שהדבר הזה כרגע לא קורה. אני מאוד שמחה ש-40,000 האנשים שמקבלים באופן עצמאי בשנה האחרונה כבר התחילו לקבל את הכסף שמגיע להם. וכמו שבאמת נאמר פה, ההסכם לפי סעף 9 שהיה באיזושהי התהוות, וגם בזמנו בשלב מאוד-מאוד מתקדם, לצערי הגיע המכתב - - -

את זה אנחנו מכירים. השאלה היא, עוד פעם, האם לשיטתכם אתם רוצים למצוא לזה פתרון אחר או שלא?

אני לא מכירה שום הצעה בנושא הזה שדומה למה שאתה מציע עכשיו. זו פעם ראשונה שאני שומעת את הדבר הזה, אז אני לא אדע להתייחס לזה כרגע.

אני מבקש שתבחנו איזו הטבה ניתן לתת, בין אם זה בכסף או בשווה כסף, שהיא שוות ערך לעניין הזה, לתת לאותה רשימה, לרשימת הזכאים האחרונה, את ההטבה הזו. אנחנו כבר מדברים על אנשים שנמצאים בערוב ימיהם.

זה יכול להיות או דרך חקיקה או דרך הסכם סעיף 9. החשש שלנו, ועלה גם אז, הוא שכיוון שהרוסים, כשהחזירו לנו תשובה, אמרו שאנחנו פוגעים - - -

אז לא הייתי הולך על סעיף 9. אני אומר שהייתי הולך על חקיקה שאומרת שאנשים שעונים לקריטריון כזה או אחר, לא קשור בכלל להסכם עם הרוסים, זכאים בשנה הקרובה בהוראת שעה לשנה להטבות 1, 2, 3. אפשר לעשות את זה.

אפשר לעשות את זה על בסיס הרשימה האחרונה.

כן.

כנראה יש תזוזות. שוב, המבחנים הם מבחנים של הרוסים.

אני בטוח שהתזוזות הן מינוריות, חוץ מזה שבן-אדם, חס וחלילה, הולך לעולמו. מדובר גם בסכומים שהם הרי הולכים ופוחתים. אנחנו מכירים את זה.

עורכת הדין אנה משה, איגוד לשכות המסחר.

כן, תודה רבה. מספר דברים לגבי התשובות של בנק ישראל. אז המקרים שאנחנו קיבצנו לכם קובצו ב-12 שעות בלבד, ובפעם שעברה שעשינו שאלון שלא קידמנו אותו בשום מקום, תוך שבועיים קיבלנו 400 פניות, שאיתן עשינו את הפגישה הראשונה. אם אתם רוצים באמת הצעות לייעול, בואו נעשה קמפיין – יש לך תלונה על בנק? קמפיין ברוסית שלכם. לא לינק שמאוד קשה למצוא אותו לעולים חדשים ברוסית שהוא פסיבי. בואו נעשה קמפיין – רוצה לדבר על הבנק שלך? רוצה זה? כמו שעושים באגד – איך אני נוהג? וכתוב מספר. בואו נעשה קמפיין, אני מבטיחה לך שאת תקבלי פניות מיידיות. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי להגיע אליכם, רוב הבנקים לא נותנים את התשובות בכתובים. אני אומרת את זה גם לך. לא נותנים את התשובות בכתובים. הלך הרוח של אנשים שעולים מחבר העמים אומר "אם אין לי משהו כתוב, מי יאמין לי? אין לי למה ללכת לבנק". אני לא שמעתי פעם אחת שבנק ישראל הטיל קנס, נתן נזיפה, או אמר משהו לבנק. ונתנו לו כאלה מקרים מאין סוף. לא שמעתי על משהו שנעשה לאיזשהו בנק שהתנהג לא יפה.

לגבי השאלה של כבוד יושב-הראש, של מה הקשר של תושבות מס – היה לי כזה סיפור עם בנק לאומי. ובאמת פניתי, ומה שקרה זה שבנק לאומי לא ננזף, אלא התקשר אליי ספציפית עם חמישה אנשים על הקו, ושאלו אותי שוב אם יש לו בית בישראל. ואני הסברתי שזכותו של אדם לחיות איפה שהוא רוצה, הוא לא חייב להוכיח להם. יש תעודת זהות? יש את כל המבחנים שנעשו כשהוא עלה. ודבר שני, הוא רוצה את הכסף כדי לקנות את הבית. אבל בנק לאומי, לקח להם חמש שיחות איתי ועוד שלושה מכתבים. אני מדברת על חודשים. לא ראיתי שום סנקציה. שום סנקציה על הבנק. לא מכתב נזיפה. זה דבר שני.

ברור.

דבר שלישי, אם אנחנו רוצים הצעות תכלס, הנה שתי הצעות תכליתיות: תקבעו זמן תגובה בכתב לכל פנייה של עולה חדש. אין זמן תגובה. אין זמן תגובה, והבנקים לא עושים. אין אכיפה. ועכשיו לעצם העניין שאתם אומרים שיש דברים שאתם לא יכולים לעשות. בואו נקרא לילד בשמו, אנחנו כולנו באותו מקצוע של פרטים פחות או יותר. יש סעיף 2 לחוק הבנקאות שאומר את הדבר הבא – כל בנק, פעם בשנה, מגיש את המדיניות הפנימית שלו לבנק ישראל, ויש חזקה חלוטה. זה הסעיף. זה הסעיף, אני יכולה להקריא אותו. הוא אומר שאם בנק ישראל לא מעיר, זה חזקה חלוטה שזה מקובל.

א' אני לא מכירה אף בנק שקיבל אי פעם הערות, והסיבה שהבנקים לא מתערבים, כמו במקרה שאלכס דיבר אליו, כמו בעוד במקרים, ואני יכולה להראות עוד הרבה מאוד מקרים כאלה, הוא סיבה מאוד פשוטה; הבנק אומר "אני, לפני המדיניות הפנימית שלי שהגשתי לכם אותה, מותר לי לסרב". אגב, זה לא נבחן בשום מקום. ואחר כך כשהולכים לבית משפט זה אחד הקשיים. אתה יודע למה בנק הפועלים מתנהג יותר יפה? כי הוא חטף פסק דין.

אוקיי, תודה. סופיה טופולוב. בקצרה, בבקשה.

תודה רבה לבנק ישראל ולוועדה על כל העבודה המשותפת בשנה האחרונה. באמת עשיתם הרבה ואנחנו פה, לצערי, מדברים על אותן בעיות. אני רוצה רק לציין שאנחנו הרבה פעמים מביאים לכם מקריחם אחד על אחד. מאות ומאות. אבל, השאלה היא לא לטפל אחד-אחד בכל בעיה של כל עולה ברמה אינדיבידואלית – זה אף פעם לא הייתה המטרה שלנו. אנחנו חייבים למצוא פתרון במערכת. ברמה של המערכת. וזה בידיים של בנק ישראל. וכמו שאנה ציינה, אולי צריך לשנות את חוק הבנקאות. אולי בנק ישראל יכול לבוא עם פתרון, שידרוש מהבנק להביא הנחיות ברורות. ופשוט אין את זה. אין שום דבר צלול בבנק שאומר לו איך להתנהג עם העולה, ואין לעולה משהו שהוא יודע שהוא יקבל תשובה בכתב, שיש לו זכויות, שהוא יקבל תשובה לגיטימית על סירוב, אם יש סירוב. שיש לו דרך לענות לזה, אם הוא יכול לתקן את המצב שלו ולהביא עוד משהו.

ברור.

אנחנו רוצים שיהיה משהו ברור. ונראה לי שצריך לשנות את החוק, באמת. כי מה עוד אפשר לעשות? צריך פתרון ברמה של המערכת. תודה.

תודה. איגוד הבנקים.

תודה רבה, אדוני יושב-הראש. קודם כול, אני רוצה להגיד מילה לגבי הפתיח שלך, לגבי השירות. אנחנו עושים מאמצים לתת שירות מיטבי לכל הלקוחות. בוודאי שחשובה לנו העלייה, בוודאי שאנחנו מרגישים כחלק מהמנגנון שצריך לסייע בקליטה העלייה, נקודה. אין על זה ויכוח. לפעמים יכול להיות שאנחנו גם טועים ואנחנו גם עושים עוול ללקוח זה או אחר, אבל אנחנו עושים מאמץ רב בעניין הזה. הפיקוח על הבנקים מפקח על הבנקים באופן מאוד-מאוד הדוק ובודק כל מקרה, ולפעמים אנחנו גם טועים. יכול להיות שיש מצבים שאנחנו טועים. ואנחנו צריכים לשפר את זה כל הזמן, ואנחנו עושים את זה. אנחנו עשינו כמה פעולות בעקבות הדיונים שהתקיימו כאן, בעקבות השיחות שהיו לנו.

איזה פעולות? אתה יכול לפרט?

כן. מוקדים טלפוניים בשפה הרוסית. יש כל מיני פתרונות. בואו ניקח לדוגמה את המוקדים הטלפוניים; כל הבנקים מעמידים לרשות העולים מוקדים טלפוניים כדי שהם ייגשו ויגיעו ויקבל שירות בשפה שלהם. עכשיו, נכון, יש אולי לפעמים בעיה עם הנגשת המידע לציבור – אנחנו עושים גם בזה מאמץ. ואנחנו מסתייעים בארגונים, והפיקוח על הבנקים מפרסם, ואנחנו פרסמנו.

איפה פרסמתם?

פרסמנו גם בתקשורת, זה מפורסם באתרים. פרסמנו בכל הקבוצות האפשריות. אני מוכן גם באמצעות הוועדה הזאת לומר שוב – יש בכל בנק מוקד טלפוני שעומד לרשות העולה, כך שאם הוא מגיע ויוצר קשר עם המוקד הטלפוני הזה הוא יקבל שירות בשפה שלו, הוא יוזמן לסניף המתאים כדי לקבל שירות זמין. עכשיו, זה צריך להגיע לידי העולה. כלומר, אם הם לא יודעים זו בעיה. אנחנו נעשה מאמץ, נמשיך לעשות מאמץ. אנחנו מסתייעים גם בכם, בכל מי שנמצא בקשר עם העלייה. אבל אם הם לא ידעו אז אין לנו יכולת אחרת להגיע.

אתה רוצה להתייחס פרטנית לדברים שעלו פה, או שניתן לבנקים להתייחס?

רגע, שאלת עוד משהו. ריכזנו רשימה של מסמכים. גם את זה הבאנו לידיעת כל הגורמים הרלוונטיים – רשימה של מסמכים שיסייעו לאנשים להעביר את הכספים לפי תחומים מסוימים. כל הבנקים מודעים לזה. עברו הדרכות בעניין הזה בסניפים השונים, כך שהמידע עובר. שוב, יכול להיות שיש תקלות. אני לא אומר שאנחנו מושלמים. אבל יש הרבה מאוד צעדים. הפנסיות עוברות בסדר. יש העברות של כספים. אני לא יכול להתווכח עם מה שהאדון כאן אמר, כי יכול להיות שבמקרה ספציפי כזה או אחר יכולה להיות טעות גם מצידנו. אבל יש הרבה מאוד צעדים שנעשו על ידי המערכת הבנקאית. ההוראות עוברות, הפיקוח על הבנקים נמצא בקשר עם הבנקים בתדירות שבועית. יש הרבה מאוד צעדים שנעשו. אנחנו פתוחים לקבל את הטענות, אם יש, ולבדוק אותן, בכל רגע נתון. אבל יש הרבה מאוד דברים שנעשו.

מבנק לאומי נמצא פה מישהו? שלום. מה עניין שמיטה להר סיני? מה השאלה של תושבות מס לעניין פתיחת חשבון בנק?

אני מבקש לא להתייחס למקרה ספציפי. אם יש איזושהי בעיה ספציפית אני פה ואפשר לפנות אליי, ואפשר גם לפנות לבנק. אני רוצה להגיד כמה דברים, ואם משהו לא יהיה ברור אז אני כמובן אסביר.

זאת הבעיה הספציפית.

אני רוצה להתחיל מהעניין של השירות. בסוף, הדיון הזה, כותרתו היא היחס לעולים במלחמת 'חרבות ברזל', כן? זו כותרת הדיון. ואני חושב שבסופו של דבר, וגם הנקודה הזאת הועלתה על ידך בתחילת הדברים, צריך להיות בני-אדם. גם טיבי התייחס לזה. למרות שאנחנו לא מיוצגים על ידי האיגוד, אבל הוא התייחס לזה מקודם.

אתם לא חברים באיגוד?

לא.

מעניין. רגע, איזה בנקים לא חברים באיגוד?

רק אנחנו.

רק אתם? נעשה על זה דיון נפרד. כן.

בסדר, אנחנו מכירים את טיבי. מה שרציתי להגיד הוא שבסופו של דבר, ואתה רואה את זה, בסוף זה בני אדם. אוקיי? ואני יכול להגיד לך שמתחילת המלחמה, ולא רק בהקשר של העולים אבל גם כמובן בהקשר של העולים, הרבה מאוד, כמעט כל הבנק נרתם, לא משנה מה תפקידו, כדי להבין שעכשיו אנחנו לא נמצאים באיזו סיטואציה שאפשר לעשות ככה או לעשות אחרת או להגיד לאנשים "תבוא מחר", "תבוא זה" – לא שבדרך כולל עושים את זה, כן? אבל אתה מקבל איזושהי הבנה שאתה נמצא במצב אחר ובאמת כל אחד עושה את המקסימום.

סתם סיפור קטן, הייתי באחת הפעמים, יש לנו ניידת שאנחנו מגיעים למקומות של המפונים וכל המקומות האלה עם סניף נייד, ונתנו שם שירות. היו שם זוג שפינו אותם משדרות והם היו דוברי רוסית. בסוף התברר שהם בכלל לא לקוחות שלנו, הם לקוחות של הפועלים, אבל אני אמרתי לעצמי שאני לא זז משם עד שאני נותן להם מענה. הייתה להם בעיה עם משכנתא? דיברתי עם מישהו שמכיר את הפועלים וכולי.

אני אומר שבסוף גם בסניפים והכל יש הבנה שצריך להיות מאוד רגישים למצב, קל וחומר כשמדובר על אנשים שהם עולים. אני יכול להגיד לך שבהקשר הזה של פניות סביב המלחמה, כן? מלחמת 'חרבות ברזל', של עולים, אני לא מכיר, ובדקתי את זה, אני לא מכיר פניות סביב העניין הזה של שירות או משהו כזה. אני מתייחס למה שאמרת בהתחלה, בסדר? לנושא של הסניפים וכולי. אם יש, כמובן, נטפל בהכל, אבל אני לא מכיר. עכשיו, נדבר על הנושאים האחרים; אחד זה הנושא של הפנסיות. אז קודם כול, ישבנו פה לפני בערך שנה, משהו כזה, בישיבה אצלך, ואני יכול להגיד שנעשו הרבה מאוד דברים. אני רק מזכיר קצת נשכחות, שהבעיה הגדולה הייתה בעיקר עם הנושא של העברות הכספים אבל בעיקר עם הנושא של הדולר. מה שעשינו, קודם כול, אנחנו מצאנו בנק שדרכו הצלחנו להעביר את הכספים, זה "דויטשה בנק". ראינו שזה עובר יותר חלק וזה באירו.

אנחנו פנינו ללקוחות שלנו שהייתה להם בעיה, ביקשנו מהם שיעבירו לאירו, כי ככה נוכל להעביר את זה. וגם עשינו ניטור מעקב למי שפנה אלינו כדי לראות שהוא באמת עושה את זה, ואם הוא לא עושה את זה אז לחזור אליו ולראות למה הוא לא עושה את זה, ולהסביר לו מה הוא בדיוק צריך לעשות. כל זה כמובן בשפה הרוסית. הכל כדי לקדם את העניין הזה. ואתה רואה לאורך ציר הזמן, אם ניקח למשל את 2023, כן? שזה הולך ומתמעט. זאת אומרת שיותר אנשים מקבלים את הפנסיות מרוסיה. אתה רואה את זה, כן? אז זו אינדיקציה מאוד משמעותית.

עכשיו, לגבי הנושא של העברות כספים, אז כמובן שבנק ישראל גם פנה אלינו ויש לנו את הפניות שאנחנו קיבלנו; פתיחות חשבון – נושא של העברות כספים, וגם פה - ברגע שהייתה הטמעה מאוד משמעותית בקווי העסקים עד הקצה מה הנהלים, מה צריך לעשות, ואני מזכיר לכולם, הרי, אני בטוח שכולם, ואני אומר את זה גם ביחס לדברים שנאמרו פה – אין ציפייה ש-100% מהבקשות להעברה יתבצעו.

אני אגיד לך מה הציפייה שלי? ש-100% מהבקשות יקבלו מענה בכתב תוך זמן סביר.

אוקיי.

זאת הציפייה שלי. הציפייה שלי היא שכשאתה מסרב לקבל ממישהו כסף אתה תסביר לו למה ואתה תיתן לו את זה בכתב, ותעמוד מאחורי. אני מקבל את זה שמישהו בא ואומר, אני מבין את החששות של הבנק מצד אחד בניהול הסיכונים שלו. אבל, הוא לא יכול בניהול הסיכונים שלו לשחרר את עצמו מאחריות בכלל. לא לתת תשובה או, מה שנקרא, לתת תשובה בעל פה ולמרוח כדי שזה לא יקרה, וגם זה לקחת הרבה זמן – לא סביר. לא סביר בעיני שלוקח למישהו חודש וחצי לפתוח חשבון בנק, או ש"רק בעוד חצי נפגוש אותך בשביל זה כי אולי בחודש וחצי הזה אתה תלך לבנק אחר". אנחנו מכירים, תראה, כמו שאתה אומר, ואני מדבר אליך אבל אני כבר אומר שזה לא לכל הבנקים, כן? טיבי, תיקח את זה לתשומת ליבך. כי זה לא, אנחנו מכירים את הפטנטים האלה. בואו, אנחנו כולנו חיים פה.

לא סביר בעיני שבן-אדם נכנס לבנק ואומרים לו "תבוא בעוד חודש וחצי", ואם הוא כבר מגיע בעוד חודש וחצי לא פותחים לו חשבון או לא מעבירים לו כסף ולא אומרים לו למה ולא עושים את זה כתוב. לא סביר.

ועל זה אני רוצה 100%. אם יקבל סירוב בכתוב עם משהו שאתה עומד מאחוריו – אתה עומד מאחוריו, אין לי שום דבר, אני לא יכול להתווכח עם זה. בסוף, אתה שומר גם על עצמך. הבנק שומר גם על עצמו. בסדר, תעמוד מאחורי זה. גם אני עומד מאחורי מה שאני אומר. ואם אני טועה אני גם אומר שאני טועה. גם לא קרה שום דבר.

אז אני רק רוצה להגיד שאנחנו עושים כל הזמן בקרות בעניין הזה. וגם בהקשר הזה של תלונות על פתיחת חשבון או העברת כספים, אתה רואה ירידה מאוד-מאוד משמעותית. נתנו את הנתונים לבנק ישראל, נתונים מאוד מפורטים, ואתה רואה ירידה משמעותית. להגיד שאין בכלל תלונות? יש תלונות, בסדר? אבל אתה רואה ירידה מאוד-מאוד משמעותית, ואני חושב שזו אינדיקציה מאוד חשובה. ושוב, יש מקרה פרטני כזה או אחר שלא נתנו תשובה בכתב, שלא הגיבו בזמן – יכול להיות שזה קרה, אני לא אומר שאנשים מושלמים. אם יש בעיה, אני כמובן אטפל בה, ואני אשמח להבין, לראות מה הבעיה ולנסות לתת מענה. ובאמת יש פה, זאת אומרת, אני יודע את הבקרות שאנחנו עושים.

קודם כול, בנק ישראל גם עשה דברים בהקשר הזה. אבל גם בלי קשר אליו אנחנו עושים בקרות, אנחנו רואים את השיפור שאנחנו כל הזמן מנסים לעשות. אבל אתה רואה בפועל, דרך אגב, טיבי גם הזכיר בהקשר של בנקים אחרים, אבל אנחנו למשל עשינו ימים מרוכזים בכל מיני מקומות לעולים לפתיחת חשבונות וכמובן מענה בשפה הרוסית. עשינו בסניפים מסוימים גם ימים יותר מוכוונים לעולים וכולי כדי לפתוח להם חשבונות. ונפתחו הרבה מאוד חשבונות. אני אומר לכם עובדות.

יש לכם חומר הסברה בשפה הרוסית?

יש. יש.

לכל הבנקים יש, טיבי?

כן.

משרד העלייה והקליטה, סליחה, אני עובר אליהם – העולים מגיעים, נוחתים – האם חומרי ההסברה של כל הבנקים בשפות מוצגים להם? העולים בנתב"ג; חזרנו להנפיק תעודות זהות בנתב"ג בשעה טובה. ישר כוח על הדבר הזה. אבל כשעולה נוחת, הרי הוא מקבל הפנייה, כמדומני, כבר עם קופת חולים ועם כל הזה, אפילו סים הוא מקבל. האם הוא מקבל גם ברושורים של כל הבנקים? אין הרבה בנקים במדינת ישראל.

אין צורך. אנחנו יצרנו שני מסמכים מרוכזים, הם פה, פשוטים – אפשר להעביר אותם בשנייה.

אז אני אתייחס לזה. מגיע לארץ, ומעבר למידע כללי שהוא מקבל, בחמשת החודשים האחרונים הוא גם מקבל סמסים עם כל המדריכים וההסברים. ספציפית על הנושא הזה של הבנקים – אני לא יודע, אבל ככל שיש מדריכים כאלו קיימים אין שום בעיה לתרגם את זה.

אנחנו העברנו אותם לכל גורם אפשרי שקשור לזה.

לא, יש מתורגמים כבר. אתה אפילו לא צריך לתרגם.

אין בעיה.

הבנקים טוענים שיש להם. בואו נגיד ככה, אתם תצטרכו אולי לתרגם לשפות אחרות שהבנקים לא תרגמו. אבל לפחות, אני מניח, בבנקים, באנגלית יש?

יש מתורגמים לשפה הרוסית.

בסדר, אבל יש עולים גם מצרפת ויש עולים גם מספרד, ויש עולים גם ממדינות נוספות.

יש את הפלטפורמה שמנגישה מידע לעולים. אני אברר את הנושא הזה. מאוד יכול להיות שזה כבר קיים.

אני אבקש בסיכום.

אין בעיה.

אני אבקש בסיכום שכשהעולים נוחתים, במסגרת כל החומר שמועבר אליהם, יועבר אליהם גם חומר עם הסבר לגבי איך פונים לבנקים ואיך מתנהלים מול הבנקים בפתיחת חשבונות.

אין בעיה.

זה נכון שרוב הבעיות בפתיחת חשבון הן לעולים מרוסיה, נוכח הבעיות שם. אבל, אני יכול לדמיין שגם עולה מצרפת לא תמיד מקבל.

לא תהיה בעיה לשלב את זה.

בסדר. אני רוצה לתת לעוד כמה דוברים שביקשו פה. ואני רוצה עוד פעם תגובה של בנק ישראל, בסוף, על הדברים שנאמרו כאן. בנק הפועלים ודיסקונט. הפועלים קיבלו מילים טובות אז אני, אם הבנקים רוצים לדבר אני אתן להם. בבקשה.

עורכת דין לוטם בכר, מנהלת רגולציה בבנק הפועלים. אני מתנצלת על העיכוב. רק מילה אחת: אנחנו רואים את זה כחבילה הוליסטית. אנחנו רואים את זה גם ברמת הגיוס – לגייס עולים דוברי רוסית כדי להעשיר את הסניפים שלנו, כדי לתת שירות יותר טוב. כמו שאמרו, אנחנו הקמנו מוקד ייעודי, אנחנו מפרסמים את הטלפון. יש דפיות אפילו ברמה של איך להפעיל את הבנקט. זאת אומרת, איך אתה צורך שירות דיגיטלי באופן עצמאי. אז גם את זה פרסמנו. כולל רשימת המסמכים שדובר עליהם. לצורך העניין, אם לקוח פונה וחסרים לו מסמכים, הוא מקבל רשימה – "זה מה שאתה צריך", מפנים אותו. זה לא נחשב סירוב אלא השלמת תהליכים.

אני יכולה להגיד שמאוגוסט עד עכשיו, בארבעת החודשים האחרונים, יש לנו בסך הכל 4 סירובים מוצדקים מתוך 1,812 פניות שקיבלו מענה. למעלה מ-1,300 חשבונות שנפתחו, למעלה ממאות מיליונים כספי פנסיה שעברו. זאת אומרת, באמת אנחנו משתדלים לתת את המענה מקצה לקצה.

תודה רבה. בנק דיסקונט, נמצא איתנו בזום. בבקשה.

תודה רבה, כבוד יושב-הראש. כמו הדברים הטובים שאמרו קודמיי כאן, גם בבנק דיסקונט אנחנו לגמרי הבנו ומבינים את האירוע, ועשינו מאמצים גדולים, ועדיין עושים מאמצים גדולים. מדובר בעבודה משולבת של הסניפים ושל המטה. מהצד של הסניפים, אני דיברתי עם מנהלי ומנהלות סניפים שעשו דברים שיוצאים מגדר הרגיל. אני מדברת על סניפים שנפתחים מוקדם בבוקר. אני מדברת על אפשרות לקבל שירות ללא תור. סיפרה לי מנהלת סניף שגם בהפסקות צוהריים היא מקבלת את האוכלוסייה הרוסית כי היא מבינה את הצורך ברגישות. יש לנו עובדים ייעודיים שהם דוברי השפה, מן הסתם, שנותנים שירות רק לעולים. מהצד של המטה, התרגום של הטפסים, טפסים מרכזיים אצלנו, תורגמו לשפה הרוסית, ולא רק לשפה הרוסית, בהמשך להערה שלך – גם לצרפתית, גם לאמהרית וגם לאנגלית, כמובן.

המסמך שהציג ותיאר איגוד הבנקים, שני המסמכים למעשה, אלה מסמכים שמועברים ללקוחות דוברי השפה שמתעניינים בפתיחת חשבון, כדי שידעו מראש עם איזה מסמכים הם צריכים להגיע, כדי למנוע עיכובים, למנוע תסכול. חידוד ההנחיות לבנקאים – יש לנו הסבר לבנקאים בדיוק איך פותחים חשבון לעולה חדש. שוב, כדי לצמצם את העיכובים, מה לבדוק, מה לשאול. הוקמה שלוחה ייעודית, שגם עליה דובר, למתן שירות טלפוני לדוברי השפה. גם בנושא הפנסיות, כולל הודעה ללקוחות הרלוונטיים לפעול מול קרן הפנסיה, להעביר את זה מדולר לאירו. הייתה בהתחלה בעיה - הבעיה הזו, למיטב ידיעתנו, נפתרה. וממשיכים לפעול.

תודה. קודם כול, היועצת המשפטית העירה את תשומת ליבי, באתרים של הבנקים בעמוד הראשי – הבנק היחיד שהיא מצאה שיש את הנושא של השיבושים בפעילות מול רוסיה או מטבע רובל רוסי, היה בנק דיסקונט. זה לא קיים בכלל בבנקים האחרים, לפחות ממה שראינו. ומה כן חסר שם? זה לינק לפנייה, אם יש בעיה. זאת אומרת, אם יש בעיה, בסוף להוסיף לינק – "נא לפנות לכאן".

אני אבדוק את הנושא. תודה.

אלכס קגלסקי, ואחריו נעמה אור.

שלום לכולם. אני מודה ליושב-ראש הוועדה שחסך ממני חצי מהדברים במשפט האחרון – שנכון שמידע קיים, והמדיניות שנקבעת היא כנראה מדיניות בריאה וטובה, אבל כשזה אמור לצאת לפועל יש פערים גדולים. ומהקצה, מהצד של הלקוח, עדיין יש אי-ודאות וכאוס מוחלט לגבי המידע. אי אפשר לקבל אותו כמו שצריך ואי אפשר להבין. כמו כן, גם הנהלים, הם מתעדכנים בתדירות די גבוהה, ולדעתי צריך לעקוב עם התרגום והפרסום, כדי שהמידע יהיה עדכני ולא של חודש, שזה גם מבלבל.

אנחנו, כפדרציה הארצית של עולים דוברי רוסית, מקבלים הרבה פניות מאנשים שבאים. העלייה החדשה היא עלייה די שונה ממה שהכרנו מקודם; אנשים עם ניסיון בעסקים, אנשים עם ניסיון בתנועות כספים בינלאומיות. ויש כאן איתי גברת שהיא חמש שנים תושבת מס של ישראל ועדיין נתקלת בבעיות בלתי מוסברות ובלתי ניתנות לתיקון.

היא רוצה להגיד משפט?

כן.

אז תן לה רגע, על הזמן שלך, בבקשה.

(נושאת דברים בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי על ידי אלכס קגלסקי)

מרינה תגר, אני אדבר ברוסית ואלכס יתרגם. אני אגיד ממש בקצרה. אני אתחיל מהמקרה האישי שלי, ונציגים של הבנק ישר הבינו ישר על מה אני מדברת.

לא, לא. אל תעלו תיקים אישים. תגידו שלושה משפטים כלליים על האווירה, התחושה. לא עניינים אישיים. על זה תפנו בנפרד.

(נושאת דברים בשפה הרוסית, להלן תרגום חופשי על ידי אלכס קגלסקי)

אוקיי, השאלה שלי קשורה לסנקציות של האיחוד האירופאי באמצעות יורוקליר – מה ההתייחסות של הבנקים בישראל לאנשים שיש להם נכסים בבנקים אירופאים, אזרחות רוסית ואזרחות ישראלית? הנושא הזה עלה בערוץ 9 ולמחרת כל התקשורת ברוסיה הייתה חוגגת על זה, כי זה די לטובתנו, ורק אצלנו לא הייתה תגובה בכלל. ב-21 בנובמבר ניסיתי להעביר את התיק שלי מבנק דיסקונט לבנק הפועלים - - -

אבל המקרה הזה לא עבר. אני לא רוצה, זה מקרה פרטני.

לא מקרה פרטי.

אנחנו לא רוצים עכשיו להיכנס לזה. זה לא ענייני.

בסדר, תודה. יש כאן נציגים של שני הבנקים, אז אולי - - -

לא, לא.

זה לא עבר.

אני לא מביא לכאן ועכשיו כל אחד בא עם המקרה הפרטי שלו לנציגי הבנקים. תעבירו לנו מקרים בצורה מסודרת.

מקרה ייצוגי פשוט. השאלה הכללית שהייתה פה זה לגבי ההתייחסות למגבלות יורוקליר על בעלי אזרחות רוסית שמחזיקים תיקים בניירות ערך אירופאים.

אוקיי, אם מישהו ירצה לענות – יענה, אם לא – תעבירו את זה בצורה מסודרת. סופיה, רצית משפט?

כן, ממש בקצרה. קודם כול, תודה לכל הבנקים שהגיעו לפגישה הזאת. אני שמחה להכיר אתכם. האם הבנקים מוכנים לקיים הנחיות ברורות על העבודה מול העולים ולדרוש מעל עובד שתהיה אחידות בין הסניפים ושיהיו ציפיות ברורות? והאם בנק ישראל מוכן לדרוש מהבנקים שיהיו כאלה הנחיות ברורות?

אני אתן להם להתייחס. הדוברת האחרונה נעמה אור, ואז אעבור לבנקים ולמשרד הקליטה ונסכם.

תודה רבה. אני שוב רוצה לפתוח בתודה רבה שהבאתם את המשפחה ולהזכיר שוב את הרש פולין ששבוי בעזה, הבן של ג'ון פולין, שהיה ממקימי SparkIL. אני רוצה במילה וחצי רק לייצג את העסקים הקטנים, שלא מקבלים כלום בבנקים, של העולים החדשים. אני ממנכ"לית ארגון שנותן הלוואות לעסקים קטנים ללא ריבית לעולים חדשים ולאוכלוסייה בכלל במדינת ישראל של עסקים זעירים וקטנים, וביניהם 24% מתוכם הם של עולים חדשים. אנחנו פשוט מקבלים פניות כל יום, כל הזמן, מעולים חדשים שלא מקבלים מענה מהבנקים. הם פשוט מגלגלים אותם מבנק לבנק. הם עולים לארץ, אנחנו רוצים שהם יעלו לארץ, אנחנו רוצים לתת להם לחיות בכבוד, אנחנו רוצים שיוכלו להתפרנס. הם עבדו במקום עבודתם מהמדינה שמהם הם הגיעו.

מה את עושה עם פנייה כזו, נעמה?

אנחנו בסופו של דבר נותנים למי שאנחנו יכולים, מכספי הפילנתרופיה שאנחנו מגייסים, נותנים להם הלוואות. יש לי הלוואות כאלה מעולים חדשים מבלרוס, מרוסיה, מצרפת. יש לי עולה חדשה שנתנו לה הלוואה אתמול, שהיא אם יחידנית לשני ילדים עם צרכים מיוחדים שגרה בבאר שבע, והיא הקימה בארץ חברה ל-IT, לפתרונות IT. עכשיו, לאור המלחמה היא קרסה. היא פשוט הייתה אומללה. אף בנק לא היה מוכן לעזור לה. ואני נתתי לה הלוואה של 80,000 שקל, וזה בשביל, בסופו של דבר, להביא אוכל הביתה לילדים שלה. וזה מה שאנחנו צריכים באמת לראות – איך אנחנו מייצרים כאן מהלך הרבה יותר רחב. בעקבות הוועדות הקודמות, אני אגיד לך, יושב-הראש, נפגשתי עם חלק מהאנשים מהמשרד. אני עכשיו בדיוק יצאתי החוצה כי התקשרו אליי מהלשכה של המנכ"ל. אני מאוד מנסה לקדם את המהלך של לייצר את המכרז הזה גם לעמותות. כי בסופו של דבר, אנחנו מבינים שהבנקים, כנראה הפתרון לא יגיע רק מהם.

כן, על זה אנחנו עושים ישיבת מעקב נפרדת בינואר.

בדיוק. זהו.

משרד העלייה והקליטה. אתם מקבלים תלונות? יש לכם איזשהו ריכוז של תלונות? איזושהי עבודה שוטפת ממול הבנקים בעניין הזה?

כן, כבוד יושב-הראש, אנחנו כבר לא פעם ראשונה סביב הנושא הזה. ישבנו בזמנו גם עם בנק ישראל, שבאמת עשה הרבה פעולות, גם עם איגוד הבנקים, שהיה באמת רצון אמיתי וכן, ומה שאותו נייר שמאגד פה את כל מה שהעולה נדרש עלה כתוצאה גם מאותם מפגשים. אין ספק שיש רצון מאוד גדול לעשות שינוי בעניין. אבל, לצערי, כבוד יושב-הראש, אנחנו מקבלים פניות, יש לנו מוקד מידע בכל הנושאים הכלכליים – זה חוזר כחוט השני.

מה אתם עושים עם הפניות האלה?

יש פניות בכל מה ששייך לנושא של אנשים שמגיעים לבנקים, דרך אגב, נכון שרוב הפניות זה בנושא השפה הרוסית, אבל לא רק.

אני אומר, אבל קיבלתם פנייה כזו – מה אתם עושים איתה?

אז קודם כול אנחנו, שוב, אנחנו מסבירים לאותו עולה את כל הדברים שהוא צריך להגיש אותם. התהליכים תמיד קורים - - -

אבל יש לכם קשר ישיר? יצרתם איזשהו קשר ישיר מול הבנקים? מול איגוד הבנקים? מול בנק ישראל?

כן, אנחנו ישבנו עם מנכ"ל איגוד הבנקים. אנחנו ישבנו גם עם בנק ישראל לפני בערך שנה. כתוצאה מזה גם אחר כך, בשלב מאוחר יותר, התקיימו וובינרים. אנחנו, כמשרד העלייה והקליטה, שבעצם מקבלים את הפניות בנושא הזה. הבעיה ממשיכה להיות. זאת אומרת, לצערי. אני חשבתי שבשלב כזה כבר נראה איזשהו שינוי.

לא, אני שואל עוד פעם. בקשר שלכם מול בנק ישראל ומול איגוד הבנקים, בטיפול שוטף בפניות. קיבלת, אנחנו מקבלים פנייה – השאלה אם אנחנו מטפלים בה בזה שאנחנו אומרים לעולה "אוי, אוי, אוי, הבנקים לא בסדר", או שיש לך איש קשר בכל אחד מהבנקים שאת יודעת לפתור את הבעיה ולהרים אליו טלפון. סתם, נניח, בנק שעולה פה שאומרים "ביקשו ממני להוכיח תושבות מס בשביל לפתוח חשבון" – האם את יודעת להרים טלפון לנציג מסוים באותו בנק ולהגיד לו "אדוני, זה לא בסדר"? לערב את בנק ישראל? האם עושים את זה במשרד הקליטה?

אז כמו שאמרתי, אנחנו קיימנו פגישה עם איגוד הבנקים.

לפני שנה, בסדר, נו.

בהקשר הזה.

אני מדבר ברמת הפונה, אירוס.

כן, אוקיי.

אני מדבר ברמת הפונה. יש פונה, אני מקבל פנייה – אני יודע מה לעשות איתה; אני מרים טלפון לזה, מרים טלפון להוא, ומטפל בפנייה.

כן.

האם יש טיפול בפנייה או שרק לוקחים את הפנייה?

אנחנו בעצם, התהליך שאנחנו עושים הוא בעצם מול העולה ולא מול הבנקים.

אבל אתם צריכים לעזור לעולה לפתור את הבעיה. הוא פונה אליכם כדי שתפתרו את הבעיה, לא כדי שתמשיכו להגיד לו, זאת אומרת, הוא לא פונה אליכם כדי לקבל טיפול פסיכולוגי.

ברור, ברור.

הוא פונה אליכם כדי שהפנייה תטופל. רגע, אתה רוצה להוסיף משהו, רותם?

לא, הדיון הזה, אני נודעתי לו רק מאתמול אז אני מודה ומתוודה שלא הספקתי להכין. אני אלמד את החומר, וככל שנוכל ברמת התהליכים לשפר את זה אנחנו נעשה את הדברים.

טוב. בבקשה, טלי, בנק ישראל. אחריה אני אסכם.

אנחנו שנתיים בתוך האירוע. בכל רמ"ח איברינו בתוך האירוע. אנחנו עושים, אנחנו לומדים, אנחנו יכולים להגיד כל חודש מה עשינו ואיך עשינו. האם הכל 100? לא. אבל יש משהו שמתסכל אותי בדיון, אני חייבת להגיד, ועוד פעם כל הזמן לבוא לכאן. אנחנו לא מפחדים מביקורת. אני עושה את התפקיד שלי עם כל אנשי הצוות, עם איגוד הבנקים ועם הבנקים, כדי לספק. לא בגלל שאני מגיעה לוועדה ואם ינזפו בי או לא ינזפו בי. חשבונות, ואני רוצה רגע להגיד, כי לפעמים מספיק גם מקרה אחד, כמו שגבירתי רצתה לומר, ואנחנו לא ניכנס למקרה הפרטני, שהוא בשביל אותו לקוח זה ה-100%. חשבונות; הייתה בעיה בהתחלה – אין בעיה. פנסיות; הייתה בעיה בהתחלה – אין בעיה. אין בעיה של פנסיות, העברת פנסיות מרוסיה דרך המערכת הבנקאית. לא מדברת דרך ביטוח לאומי. העברות כספים מחו"ל – הייתה בעיה, היא יותר קטנה, אבל עדיין יש בעיה. שמתם את הדגש והמערכת שומעת את זה ואנחנו נגביר את אכיפה.

ואני לא חושבת שמטרת הדיון זה להגיד האם פרסמתי עיצום כספי או קנס על בנק – זה לא השיח. השיח צריך להיות שהמערכת הבנקאית, עם הפיקוח על הבנקים, הדרישות יישומו. ואם הדרישה היא מענה בזמן והדרישה היא לתת נימוק, זה מה שאנחנו צריכים. אבל אנחנו נדע את זה דרך האנשים שנמצאים בקשר עם האוכלוסייה. ועדיין לא יהיה פה 100% בגלל שזה מורכב. ואני רק אגיד בשתי אמירות מקצועיות, ברשותך. זה שבנק אמריקאי אפשר להעביר כסף, זה לא אישור המסלול הירוק. זה לא, ואני אשמח לשוחח איתך אחד על אחד מחוץ לקלעים. זה על אירוע פרטני ואנחנו לא נדבר עליו.

זה שיש סעיף 2ד לחוק הבנקאות – שירות ללקוח, צר לי, זה לא נכון. המערכת הבנקאית לא מעבירה לפיקוח על הבנקים מסמכי מדיניות שאם אני לא מגיבה. זה לא נכון. אני אשמח גם, עורכת דין, אנה, להציג בפנייך בסוף הישיבה. אנחנו פה כדי לסייע. אנחנו הרמנו את הוובינר, ואנחנו הרמנו את הלובי, ואנחנו עשינו את ההנגשה, ואולי ההנגשה לא מספיק טובה. וגם איגוד הבנקים עשה. אז תבואו ותגידו לנו איפה עוד אפשר. אבל לא כדי שנגיע לוועדה ופעם ראשונה נשמע את התלונות. מסתבר שלכם יש אלפי תלונות – אני לא ידעתי. לך יש, צר לי, יש טלפון ישיר, אנחנו נותנים אותו. לכם יש.

זה לא התפקיד - - -

אין בעיה, אבל אני באה כדי להראות שעם המערכת הבנקאית ועם איגוד הבנקים, אנחנו רוצים לפתור. עכשיו יחס – אני אצטרף לקולגה שלי, חברים, לפני שאני סגנית המפקח אני טלי. א'-ב' אצלי זה כבוד לבן אדם וזה לדבר וזה שירות. ואם, חלילה, משהו עלה או מצטייר לא נכון במערכת הסניפית, אתם לא רואים לא עיצומים ולא זה. אני לא חושבת שזו המטרה. בסוף, אתם גם לא שותפים לכל השיחות שלנו עם המערכת הבנקאית או מה שהמערכת הבנקאית עושה בתוך ביתה. המטרה היא לעשות יותר טוב. יש שיפורים, יש שינויים. אבל אני כן קוראת לכל הקולגות שלנו שנמצאים בקשר עם העולים, שנמצאים בקשר עם הרכזים, שנמצאים בקשר, ועשינו שיחה, ביקשנו הצעות להנגשה. אני גם יכולה לבוא לוועדה ולהגיד "עד היום לא קיבלתי איפה הבעיה בהנגשה". אז עשינו עוד צעד ועוד צעד ועוד צעד.

עכשיו, אני לא באה להתנצח, אני באה להגיד חברים, אנחנו פה לקבל ביקורת, אנחנו פה להשתפר, אנחנו פה לסייע. לצערי, זה לא יהיה 0 או 100. זה לא יהיה. זה מורכב. זה מורכב, אבל המערכת הבנקאית, איגוד הבנקים והפיקוח על הבנקים לוקח, כבוד יושב-הראש, כל נושא שאתם מביאים לכאן ומנסים לספק. ואנחנו מזמינים אתכם לקרוא לנו לכל מקום נוסף שנמשיך ונספק את מה שאפשר.

תודה. ראשית, אני אתחיל בכמה מילים טובות, שגם אותן צריך להגיד – המספרים הרבה יותר טובים ממה שראינו בתחילת הדרך. המספרים יותר טובים. אני מדבר כרגע לא על הפנסיות שעוברות דרך ביטוח לאומי, אני מדבר ברמת הפנסיות והעברת הפנסיות לבנקים, שהמספרים משמעותית יותר טובים. אנחנו גם רואים את זה בירידה משמעותית בפניות אלינו בעניין הזה. זאת אומרת, כשאני רואה שאין לי הרבה פניות פרטניות אז אני יודע שהדבר הזה עובד. כולל בנושא של פתיחת חשבונות – מספרים יותר טובים. עדיין, אחת, כמו שאת אומרת, גם הפנייה השלילית האחת, צריך להתייחס אליה כ-100%.

אבל אני רוצה להגיד פה מילה על הפיקוח על הבנקים על ההתייחסות לפניות ועל הפעילות. תודה רבה. אנחנו כל פעם טועים ואומרים לכם בנק ישראל, זה לא בנק ישראל, זה הפיקוח על הבנקים. אלה יחידות שונות. אבל, ההיענות, וגם הדברים האחרונים שנאמרו פה על ידי נציגת המפקד על הבנקים. קחו את לתשומת ליבכם. אני לא מכיר פה הרבה משרדים שאומרים "תפנו אלינו". תפנו. תפנו באופן ישיר, אתם לא צריכים אותנו כמתווכים. לא צריך לשלוח אלינו פניות, לא צריך זה. תפנו, תייצרו ערוץ ישיר. אם הערוץ הישיר הזה לא עוזר, תפנו אלינו. הסיפור הזה, אני אומר אותו לחיוב, לא לשלילה. אני אומר שיש פה נכונות לפתור בעיות – תפתרו.

אני אומר את זה גם למשרד הקליטה – לא יכול להיות שכל העבודה שלכם במוקד היא רק מול העולה מבלי לפתור את הבעיה. אגב, מול גורם ממשלתי, אתם הממשלה והם הממשלה. אתם צריכים לדבר ביחד. אם יש לכם עולה שהוא עם בעיה, תרימו טלפון למפקח על הבנקים. יש לכם את הנציגים. יש בעיה, בואו נפתור אותה. ומתוך כך, מתוך הטיפול בבעיות הפרטניות, הן יתחילו להיעלם. כי בסוף הארגון מתרגל לזה. את זה אני אומר ברמה הכללית.

אני גם אומר שאני מצפה ממשרד העלייה והקליטה לייצר קמפיין בשפות השונות שאומר "יש לכם בעיה מול הבנק? תפנו אלינו. אנחנו יודעים לעזור לתווך לכם את המפקח על הבנקים, את איגוד הבנקים, את הבנקים השונים, את הבנק עצמו. אנחנו יודעים לדבר". הרי, בסוף, תייצרו לכם, זה התפקיד שלכם, לייצר נציג בכל בנקים שאתם יודעים להיות איתו בקשר ישיר, שאתם מרימים אליו טלפון והוא כבר יודע להתנהל בתוך הבנק. אני לא מצפה שתדעו לעבוד מול כל מנהלי הסניפים, אבל כמו שאמרתי, אין הרבה בנקים פה. זה בסך הכל לעבוד מול חמישה או שישה נציגים מרכזיים, כולל המפקח על הבנקים. ואתם יודעים לתת מענה לפניות שהוא לא רק השתתפות בצער. זה לגבי זה.

לגבי ביטוח לאומי, אני רואה שהם יצאו מהדיון. משרד האוצר: אני אומר לכם, אני אשלח פנייה לשר האוצר. צריך לבחון הטבה כספית בשווה כסף לאותה רשימה של זכאים, שכבר מאפריל 2022 לא מקבלים פנסיה. אנחנו מדברים באמת על תקופה של למעלה משנה וחצי, כמעט שנתיים. מדינת ישראל תצליח להחזיק מעמד אם החבר'ה האלה לפחות יקבלו את מה שהיה להם.

לגבי הבנקים, אני אומר את זה לאיגוד הבנקים, אני אומר את זה לבנק לאומי שלא שייך לאיגוד הבנקים ואני אומר את זה למפקח על הבנקים – אני מבקש שיצא נוהל מסודר של מענה בתוך זמן סביר. תקבעו מה זמן סביר – שבועיים? שלושים יום? עם תשובה בכתב. פניתי לבנק? ביקשתי משהו? בקשה ותשובה בכתב. זה נראה לי אלמנטרי. גם "לא" זו תשובה. אפשר, לפעמים אני לא מקבל את התשובה הזאת, אבל היא צריכה להיות תשובה. להשאיר בן אדם תלוי ועומד, זה לא מקובל. בהקשר הזה, ופה כן המפקח על הבנקים מול איגוד הבנקים ובנק לאומי – תייצרו איזושהי אחידות בדרישת המסמכים. תנסו להגיע לאיזשהו משהו מאוד-מאוד ברור.

בתוך כך, אני מבקש מאיגוד הבנקים להוביל יחד עם משרד הקליטה, תייצרו איזושהי אמנת שירות. הרי, יש לכם אמנת שירות בבנקים. לכל בנק יש את אמנת השירות שלו, אני מניח. תייצרו גם משהו שנוגע, בתוך אמנת השירות, לעולים. איך הבנק רואה את העלייה לישראל. צריך בכל בנק באמנת השירות שלו להיות גם משהו כזה. מתוך זה שזה יהיה שם זה כבר ירוץ לכם בכל הדברים האחרים שאתם עושים. כי אתם כן עובדים על השירות ללקוח, כן מתחרים בעניין הזה. גם מנכ"ל בנק לאומי נתן את המספר האישי שלו, לא? באחת מהפרסומות שם. תייצרו את זה גם כלפי העולים.

נתב"ג – אני מבקש, משרד העלייה והקליטה, החומר שאיגוד הבנקים מפיק שיינתן לעולים ברמה הרלוונטית. תרגמו את זה גם לשפות האחרות שמגיעים רוב העולים, שזה צרפתית, ספרדית, עוד שפות?

אנגלית.

בוודאי יש את החומר באנגלית בכל הבנקים. בסדר?

אנחנו מוכנים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:53.