פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ישיבת ועדה משותפת לוועדת הבריאות
ולוועדת החינוך, התרבות והספורט
27/12/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 134
מישיבת ועדת הבריאות
פרוטוקול מס' 126
מישיבת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ט"ו בטבת התשפ"ד (27 בדצמבר 2023), שעה 9:35

תגבור מערך השירות הפסיכולוגי במערכת החינוך בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – יו"ר ועדת הבריאות
יוסף טייב – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט
סימון דוידסון
מיכל מרים וולדיגר
משה טור פז
ירון לוי
נעמה לזימי
צגה מלקו
משה סולומון
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן

דבי ביטון
שלום דנינו
אימאן ח'טיב יאסין
מאיר כהן
עופר כסיף
טטיאנה מזרסקי

גבי פרץ - פסיכולוג ארצי, משרד הבריאות

מירי כהן - קשרי ממשל, משרד הבריאות

ד"ר חווה פרידמן - פסיכולוגית ראשית, משרד החינוך

מאי שמואל - רפרנטית מאקרו בצוות מו"מ אגף שכר, משרד האוצר

מנחם גולדין - עו"ד, נציבות שוויון זכויות לאנשים מוגבלים, משרד המשפטים

יפעת קרמר אורן - עו"ס, משרד המשפטים

ענת קנפו - חברת כנסת לשעבר

שלי לוי - ראש צוות בכירה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ד"ר רוני בלנק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יסכה מוניקנדם גבעון - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

חדוה קפלינסקי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בני ביטון - ראש עיריית דימונה, וסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי

תא"ל שלום בן משה - ראש עיריית ראש העין, ויו"ר ועדת החינוך, מרכז השלטון המקומי

עירית ורונין - ממונה על הסכמי שכר, מרכז השלטון המקומי

מאיר מדר - עוזר לראש עיריית ראש העין

אורית כהן שטילר - אחראית קשרי ממשל, פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית

מריאל אוברמן - מנכ"לית הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, פורום ארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, הסתדרות הפסיכולוגיה הציבורית בישראל

גיא יקר - יו"ר החטיבה החינוכית, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

נעם וילדר - עו"ד, המועצה לשלום הילד

איתן קוט - מתאם הפעולות בכנסת, מועצת התלמידים והנוער הארצית

לייה שטרקמן - נציגה ממועצת התלמידים והנוער הארצית

מירום שיף - יו"ר הנהגת הורים ארצית

אלכס מילר - ההסתדרות הכללית

בועז גור - מנהל המחלקה הציבורית, פורום ארלוזורוב, ההסתדרות הכללית החדשה

אור כהן - חבר פורום ארלוזורוב, ההסתדרות הכללית החדשה

רון בוכניק - מנהל חטיבה ארצית הסתדרות המח"ר, ההסתדרות הכללית החדשה

דורית חזן - יושבת-ראש ארגון גננות מחנכות

לוסי חדידה - מנכ"לית, ארגון הגננות

אפרת רותם - עו"ד, עו"ס, מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

לוי יורם - מנכ"ל רשות החינוך

מור דקל - יושבת-ראש העמותה למען הילד בגיל הרך

עידית סרגוסטי - עו"ד, אחראית יישום מדיניות, ארגון בזכות

נחמיה רובין - מייסד עמותת CMT, יו"ר פורום משפחות מיוחדות, ופעיל חברתי

אבי אלבז - מנכ"ל הפורום הציבורי כפרי הנוער

ד"ר אופירה הוניג - המועצה העליונה של הטיפול באומנויות בישראל יה"ת, מנהלת מרפאה "לא לבד"

דניאל משי - יועץ פרלמנטרי לחה"כ טטיאנה מזרסקי

בן דריפוס - יועץ של חה"כ מאיר כהן

אחיה זיסר - יועץ של חה"כ מיכל מרים וולדיגר




מוזמנים באמצעים מקוונים



גאיה עופר - אגף תקציבים, משרד האוצר

מיכל דיבנר כרמל – מנהלת ועדת הבריאות
יהודית גידלי – מנהלת ועדת החינוך, התרבות והספורט
אתי דנן – סגנית מנהלת ועדת החינוך, התרבות והספורט
ענת רגב – רכזת תחום פרלמנטרי, ועדת החינוך, התרבות והספורט

רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


תגבור מערך השירות הפסיכולוגי במערכת החינוך בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, ישיבת ועדה משותפת עם ועדת הבריאות. כהרגלנו, ולצערי, בתקופה האחרונה אנחנו שוב משתתפים בצער משפחות הנופלים, שולחים את תנחומינו, מתפללים להחזרתם המהירה של כלל החטופים, ומתפללים לרפואתם ולהחלמתם המהירה של הפצועים.

הדיון המשותף הזה התבקש לאחר מספר דיונים, אני חושב דיונים רבים יותר ממה שהיו בוועדת החינוך ובוועדת הבריאות – שהתנהלו גם בוועדת החינוך, הדיון האחרון שהיה לפני שבועיים, דיון מהיר על פי בקשתו של חבר הכנסת מאיר כהן ששם את הנושא הזה על סדר היום הציבורי.

שמענו אתמול את הבשורה הטובה לאור עבודתו האיתנה של יו"ר ועדת הבריאות חבר הכנסת יוני מישרקי, בעבודה אינטנסיבית מול האוצר על איזשהו מתווה שנרקם למענק לפסיכולוגים החינוכיים. אני רוצה להגיד בפתח דבריי, כל מענק מבורך הוא טוב, אבל לראות עיניי מדובר אך ורק בפלסטר. אנחנו לצערנו, נמצאים בתופעה, והמצב של הפסיכולוגים בכלל, והפסיכולוגים החינוכיים בפרט, הוא בכי רע מזה הרבה שנים.

לצערי אני רוצה להגיד שמפתח התקינה לא השתנה מאז 2003 ולכן אנחנו כן נרצה לשמוע גם ממשרד הבריאות וגם ממשרד החינוך מה בכוונתם לעשות? אמרנו את זה בדיון האחרון שיש לנו עכשיו הזדמנות, שהשכר נפתח, לפחות הסכם השכר. יש פה הזדמנות לפני תקציב 2024 לבוא ולתת באמת שינוי אמיתי. וכשאני מדבר על הפסיכולוגים החינוכיים ומנסים להפיל את כל העבודה האינטנסיבית על המורות ולהגיד מקרי קצה אני אעביר לפסיכולוגים, אני חושב שבמקביל לטיפול בפסיכולוגים החינוכיים, יש צורך להגדיל גם את המשרות של היועצים החינוכיים, ולתת באמת סדר מלא בכל הסיפור הזה.

אני אסכם ואני אתן אחרי זה ליו"ר ועדת הבריאות להגיד את דברי הפתיחה שלו. היינו בשבוע שעבר בדימונה, סיור עם ראש העיר בני ביטון, נחשפנו ללא פחות ממהפכה אמיתית בתחום הפסיכולוגי, בפרט הפסיכולוגים החינוכיים, מערך מבורך, ואני, כפי שקראתי כשהוועדה התכנסה שם ואני אומר את זה גם פה בתחילת דבריי, אני חושב שעלינו לאמץ את המתווה, את צורת העבודה שהצליחו לעשות בדימונה. ואני קורא לכלל הרשויות, ובני, אתה כסגן יו"ר השלטון המקומי של ביבס, ואתמול היה אצלנו גם תומר: אנחנו נתמוך בכם בכל מהלך כזה, ושוב אני מקווה שבמשך הדיון תוכל גם לחשוף לכלל הנוכחים את העבודה הנהדרת שנעשית שם בדימונה. יוני, בבקשה.

תודה רבה, שלום לכולם. אני נוהג לפתוח את ישיבות הוועדה שלנו בוועדת הבריאות בצערנו הרב. בבקרים אנחנו מתבשרים על שמות הנופלים, אז כך גם אני אנהג בישיבה הזו. אני אבקש להזכיר את שמות החיילים שנפלו שפורסמו הבוקר. החייל ירון אליעזר צ'יטיז בן 23 מרעננה; החייל איתי בוטון בן 20 מפתח תקווה; החייל אפריים גכמן בן 21 מנווה דניאל, יהי זכרם ברוך. אני מבקש מכאן לשלוח תנחומים בשמי, בשם יושב-ראש ועדת החינוך, בשם חברי הכנסת ושאר הנוכחים למשפחות הנופלים, וכמובן לאחל בהזדמנות הזו רפואה שלמה ומהירה לפצועים.

אנחנו עסוקים רבות בשבועות האחרונים בנושא של עולם בריאות הנפש. בישיבות הוועדה, בדיונים מהירים בהצעות לסדר. אני חושב שכל הכנסת עסוקה בזה, אבל זה מתרכז אצלי בוועדה ביתר שאת. מערך הטיפול הפסיכולוגי בכלל ובפרט בחינוך, הוא חלק בלתי נפרד מעולמות בריאות הנפש. אנחנו עסוקים בזה הרבה וחלק – כמו שאמר ידידי חבר הכנסת יוסי טייב – יש בשורות שיגידו שהם פלסטרים, בכל מקרה אנחנו יודעים לאיפה כולם שואפים, אנחנו רוצים הסכם שכר שיחזיר בחזרה את הפסיכולוגים לשירות הציבורי. וכשאני אומר השירות הציבורי הכוונה הכול, בעולם של בריאות, בעולם של חינוך וכו'.

קיבלנו אתמול תשובה, חלק ממסקנות הדיונים בוועדה שלי, מהאגף הממונה על השכר, דרך נציגתו מאי שנמצאת איתנו גם פה, אנחנו באמת שאלנו את עצמנו בדיונים שהתקיימו כאן בחדר הזה, מה השוני בין השירות הפסיכולוגי החינוכי לבין השירות הפסיכולוגי הבריאותי? המענה הוא אותו המענה שצריך להינתן, מה פתאום פה אתה מגיע עם מענקים וכבר מתקדם להסכם שכר, ופה אתה משאיר את זה כביכול מאחור? וקיבלנו תשובה שבאמת בימים אלו יש משא ומתן אמנם להתקדם עם הסכם השכר, אבל בכל מקרה יש גם כן דיונים לגיבוש מתווה מענקים ייעודי ונקודתי כמו שהיה בעבר בשירות הפסיכולוגי החינוכי. אני מברך על כך, אני לא חושב שזה מספיק, אני אומר את זה עכשיו, אנחנו כבר צריכים לחתור להסכם שיכניס את כולם בחזרה. אבל משהו, אנחנו מצאים כבר ב-82 ימים בתוך הלחימה הזאת, אנחנו צריכים את המענה הזה.

אני גם ארצה לשמוע מאנשי המקצוע למה הם רואים שוני בכלל בתוך העולם של השירות הפסיכולוגי? ולמעשה לשם זה התכנסנו, כדי לשמוע על הפתרונות הללו. אני מודה לך אדוני יושב-הראש על קיום הישיבה המשותפת הזאת. בבקשה אדוני חבר הכנסת מאיר כהן.

בוקר טוב לכולם, חבר הכנסת טייב וחבר הכנסת מישרקי. אני רק רוצה להעיד פה שהתברכה הכנסת הזאת בחברי כנסת חדשים, חרוצים, תודה רבה על מה שאתם עושים. כבוד גדול לכנסת שהיא נוגעת בעצבים החשופים של החברה הישראלית ברגעים הקשים האלו.

אני רוצה להזכיר לכולנו שהאירועים הקשים האלה, שכל העם חווה ובמיוחד החבר'ה מהדרום, מהעוטף, מהיישובים לא רק בעוטף, 40 קילומטר זה המרחק בין העוטף לבין אופקים, והם עברו טלטלה קשה מאוד, בשדרות, באשקלון, ועכשיו אנחנו חווים בצפון טלטלה לא קטנה. אבל האירועים האלה פגשו מערך טיפולים, גם במשרד החינוך, גם במערך הרפואה המדולדל, לעיתים אפילו הופך להיות למשני וזניח, מערך מופרט. מי שיש לו כסף יכול ללכת לשלם 400-500 שקלים לשעה ולקבל טיפול, אבל בעיקר מערך שהמדינה נהגה איתו בהסתר פנים. בהסתר פנים כאילו אוקיי – נמצא איתנו בני ראש עיריית דימונה שהוא עושה גדולות ונצורות בנושא הזה – להזכיר לכם ל-1,000 תלמידים בחינוך הרגיל, בעל-יסודי מגיע פסיכולוג אחד, בבתי הספר היסודיים 500, בחינוך המיוחד 300.

עכשיו, מה קרה? מה המציאות? המציאות הפכה, חבריי יושבי ראש-הוועדות, שבמקום שיש כסף אני משער שהורים מרשים לעצמם. במקומות שיש פחות כסף, לא קורה דבר. במקומות שהם פריפריאליים תלוי בראש העיר, במקום שיש לך ראש עיר בטוח, טוב, חזק, שמבין עניין, הוא בא ואומר לך לא מעניין מה נתנו לי, אני הולך להביא מהגורן ומהיקב כמו שבני עושה, ופותח מערך פסיכולוגי שאין כמוהו בארץ, ולא בגלל שגדלתי בדימונה, אני אומר את זה כי אני מכיר את הדבר הזה.

כל עוד חייתי בדימונה – אין נביא בעירו. אתה אומר שזה הסטנדרט. כשאתה יוצא החוצה אתה מבין מה ההבדל. ועל הרקע של האירועים הקשים האלה אסור לנו לשתוק ואסור לנו לייצר מציאות שבה אנחנו ממשיכים בהסתר הפנים הזה. כי הטראומות של הילדים הם בכל הגילאים. בשבוע שעבר עשיתי סיור בצפון, שמעתי את ראשי הרשויות, אני מדבר עם אנשים שחוו את זה, אני נמצא הרבה עם קהילת כפר עזה, קהילת שדרות, אני שומע על המצוקה הגדולה הזאת.

אני אסיים את דבריי, אדוני. נער הייתי וגם זקנתי והייתי הרבה שנים בפוליטיקה. כשאגף תקציבים רוצה לתת לך איזו דחיפה קלה ולהגיד לך תפסיק לבלבל אז הוא נותן מענק. אגף התקציבים תמיד אוהב לתת מענקים. הוא הציע לי מענקים כשהעליתי את שכרם של העובדים הסוציאליים. אתם יודעים מה? תתנו מענק, זה טוב. אבל תשפרו את השכר.

שכר שעתי של יועצת בבית הספר שנכנסת ולמדה לתואר ראשון ושני הוא 48 שקלים לשעה. עכשיו עדכנו את זה ל-50 שקלים. היא יוצאת החוצה, הולכת למגזר הפרטי, יכולה לקבל 400-500 שקלים, 600. לכן אדוני מישרקי אני מברך, עוד פעם, תמיד כשאנחנו מעבירים ביקורת צריכים גם להסתכל גם על חצי הכוס המלאה. אילולא שני החבר'ה האלה שבכל פעם פותחים דיון ונכונים לשמוע את חברי הכנסת, וכשאני ושאר חברי הכנסת באים ואומרים חבר'ה צריך לעשות את זה ואת זה, הם תמיד מפנים זמן, אילולא הרצון שלהם הדברים האלה לא היו מתקיימים.

אני יודע שמשרד החינוך שינה והבין את חומרת העניין, ואני, אין לי שום אשמה לאנשים שנמצאים במשרד החינוך, אבל תקבלו את הביקורת שלנו בהבנה, היא לא ביקורת נגדכם, היא ביקורת בכדי לעזור לכם, בכדי להפוך לאגרוף פרלמנטרי חזק שמבהיר לאוצר ומבהיר לכל מקבלי ההחלטות שאנחנו לא נוותר. ובאמת, לכל העמותות שנמצאות כאן, ולכל הארגונים, תעלו על אוטו, שימו בוויז דימונה, שימו בוויז שפי, שימו בוויז את הבית של בני ביטון וסעו לשם, ותאמינו לי שתראו מה צריך לעשות. תודה רבה, בוקר טוב.

תודה רבה לאדוני היקר. אני מוכרח לומר שאני חושב בתפיסת העולם שלי, שאנחנו לא צריכים להישען בהקשר הזה על השלטון המקומי. השלטון המרכזי הוא זה שצריך לתת את המענה, בני מה שהוא עושה זה אקסטרה, זה הרבה יותר מעבר לאקסטרה, אבל זה לא צריך להיות ככה. תודה רבה מאיר גם כן על היוזמות שלך בעניינים האלה ובכלל על כל המסירות שלך בכלל בעולם בריאות הנפש ורווחה.

אני עובר לפי סדר חברי הכנסת הנרשמים, אז אל תקפידו בהקשר הזה. אנחנו נשתדל גם כן לשמוע איש מקצוע ואז חבר כנסת וכו', נעשה איזשהו שילוב כדי להספיק לשמוע את כולם. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אני מברכת אתכם על קיום הכנס הכה חשוב הזה שכאן אנחנו רואים גם את יושב-ראש ועדת החינוך, יושב-ראש ועדת הבריאות, מאיר כהן שהקדיש את כל חייו לחינוך וחיזוק הקהילה. אנחנו כאן מכל הקשת הפוליטית של מדינת ישראל, אנחנו כאן ביחד כי הנושא הוא היפר חשוב.

כששואלים אותי מאיזו מפלגה את, ואני אומרת יש עתיד –90% מהאזרחים שואלים באמת? יש עתיד? זה תרתי משמע. כשאנחנו מדברים על העתיד של המדינה אנחנו קודם כול צריכים לראות את הילדים שלנו. מדינה חזקה כשיש אזרחים חדשים. אזרחים חדשים שאנחנו יודעים לדאוג גם לבריאות וגם לחינוך, לאזרחים החינוך מתחיל מהגיל הרך.

הפסיכולוגיה הציבורית והפסיכולוגיה החינוכית זה הרבה יותר מטיפול נפשי שניתן לקבל במסגרות בריאות. זה איתור אקטיבי של הילדים והנוער שאמורים לפתח מצוקה נפשית. ואין תחליף לדבר הזה, והתקנים שנמצאים עכשיו לא יכולים לתת מענה. יועצים חינוכיים ופסיכולוגיים לא יכולים לקרוא לעצמם, לא מספיק יועצת אחת לכל השכבה שהיא גם מלמדת וגם יש לה עוד תפקיד נוסף, או פסיכולוג אחד שצריך לתת מענה לכמה בתי ספר, או חצי מגני הילדים בעיר. זה לא ייתכן, זה לא ייתכן.

הפסיכולוגים הם אנשים מדהימים, רובם הגיעו מתוך שליחות ורצון. השקיעו המון שנים בלימודים, בפרקטיקה, ובמסירות רבה נותנים את השירות, לנו. ואם המדינה לא יודעת להעריך את זה, מה אנחנו שווים? איזה עתיד יהיה לנו?

עכשיו, כשאנחנו נמצאים במשבר, כשעדיין נשמעות האזעקות גם בדרום, גם בצפון, גם במרכז, כשילדים מסתתרים במקלטים, כשעוברים לדבר בלחש כי הם פוחדים, אלה שעברו טראומה ולא יודעים מה יקרה להם, כשיש חוסר ודאות כשאנחנו שומעים חדשות על פצועים, על הרוגים. אין בוקר שאנחנו מתעוררים בלי ידיעה על הרוגים. הסיפורים של החטופים, שאנחנו שומעים ברדיו, בטלוויזיה. המשפחות של החטופים. באיזה מצב אנחנו נמצאים? כולנו נצטרך טיפול. כל המדינה כואבת, כולנו פצועים. ואם אנחנו לא נחזיר את הפסיכולוגים למערכת הציבורית לא יהיה לנו עתיד.

אז עכשיו אני קוראת לממשלת ישראל לעשות תוכנית לאומית לפסיכולוגיה הציבורית, גם לילדים, גם למבוגרים. להוסיף תקנים קודם כול למסגרות החינוך כי זה איתור אקטיבי, שוב, זה מניעה, זה שירות פסיכולוגי בקהילה שהוא היפר חשוב, ויכול למנוע אסונות ולהציל חיים.

תודה רבה. אני רק רוצה להסב את תשומת ליבכם. אנחנו עכשיו כמעט ב-09:50, ב-11:00 הדיון הזה צריך להיסגר ואנחנו רוצים להספיק לשמוע את אנשי המקצוע. תשתדלו לא לחזור אחד על הדברים של השני ולקצר בדברים לתועלת העניין. ראש עיריית דימונה, ידידנו ראש העיר.

תשמע, הייתי בדימונה, הסתובבתי בבתי ספר; לא קוראים לו ראש העיר, קוראים לו ראש הממשלה.

קודם כול תודה רבה. שני יושבי-הראש, אני חושב באמת להגיד לכם ברמה האישית, גם לך יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת, ויושב-ראש ועדת הבריאות, לשים את הדבר הזה בקדמת הבמה וכל חברי הכנסת, חברי וידידי ראש העיר שלי מאיר כהן שאני אוהב אותו ברמה האישית חינך את שלושת הילדים שלי, אז דימונה מוקירה ואוהבת את מאיר, וכמו שנאמר פה מאיר תרם למען החינוך בדימונה ועשה רבות למען החינוך גם כחבר כנסת, גם כשר העבודה והרווחה, וגם כשהוא לא שר כרגע, הביא את זה לקדמת הבמה. אז מאיר, בשם כל תושבי מדינת ישראל אני רוצה להגיד לך ברמה האישית תודה, ולכל חברי הכנסת שגם שהשתתפו אצלי בדיון בדימונה, וגם שלא השתתפו. אני חושב שזה פה תעודת כבוד לשני יושב-הראש ולכם חברי הכנסת ואנשי המקצוע.

אני באופן אישי אגיד לכם, לקחתי על עצמי את הסיפור הזה, ולא ידעתי שיהיה ה-7 באוקטובר, ואף אחד מביניכם לא ידע שיהיה ה-7 באוקטובר. אני התחלתי את הפרויקט ב-2020 בעיר דימונה. הגיע אליי דוקטור מקס שהוא ראש מנהל החינוך ואמר לי תראה, יש לנו בעיות בנושא הפרה-רפואי ובנושא הפסיכולוגים בדימונה. אמרתי לו מה הבעיה, הביאו לי תוכנית.

לא הזכרתי את חברי וידידי יושב ראש ועדת החינוך של השלטון המקומי וראש עיריית ראש העין תת אלוף שלום בן משה, אז אני רוצה להגיד לך גם תודה על מה שאתה עושה לנו בשלטון המקומי.

הגיע אליי דוקטור מקס ואמר לי תראה, יחד עם הפסיכולוגים – מאיר מכיר אותו, את חגי – ואמר לי יש לי תוכנית לשנות את כל מערך הפסיכולוגים בדימונה. הביאו לי את התוכנית, התוכנית עלתה 2.5 מיליון שקלים, אני הראיתי את זה ליושב-ראש ועדת החינוך שהיה אצלי, אמרתי לו יש לך כסף. אנחנו נחשוב מחוץ לקופסה. אל תשאלו מאיפה הכסף איך הכסף. מאיר יודע, ויושב פה גם סגן עיריית נתניה ויודע את זה שכשראש עיר רוצה לעשות סדר עדיפויות הוא יודע להביא את המשאבים ואת הכספים. ואני קיבלתי החלטה שקודם כול אצלי, כדי לראות פסיכולוג בדימונה שנה וחצי עד שנתיים היו צריכים לראות את זה. אמרתי למה? למה זה צריך להיות? מאיפה הבאנו את הפסיכולוגים? הבאנו את הפסיכולוגים קודם כול ממערך, כולם בגדר סטודנטים ומתמחים כרגע שעובדים אצלנו. אבל אתם חושבים שאני יכול לתת להם 50 או 48 שקלים לשעה? אני נותן להם מעל 100 שקלים. זה מה שהחלטתי וקיבלתי ביחד איתם.

כשאני שומע 1,000 או 1,500 לזה כשהגיעו אליי ועדת החינוך, אין אצלי פערים. יש לי 35 פסיכולוגים שעובדים אצלי בדימונה. 48 שעות כל ילד יכול לראות פסיכולוג. אבל כשאני רואה מה שקרה ב-7 בחודש ואני רואה את החברים שלי בעוטף, בשדרות, בנתיבות, במועצה האזורית אשכול, באופקים, ועכשיו אנחנו רואים את זה גם בצפון, רבותיי אתם לא מבינים, מדינת ישראל, ואני פונה לשר האוצר כרגע, שר האוצר, לא כמו מה שמאיר אמר, שים כסף לא תוספתי, בבסיס התקציב. אל תתנו מענקים לדברים האלה. שיהיה לנו כסף, ואל תגידו לי, זה כסף קטן, אני אומר לכם באמת זה כסף קטן ולא כסף גדול.

אם אנחנו רוצים ואנחנו חפצי חיים שהפסיכולוגים ירפאו את הילדים שלנו, אז אל תתנו להם ללכת למגזר הפרטי ולהרוויח 300 ו-400 שקלים, תשאירו אותם במגזר הציבורי שירוויחו 100 ו-120 שקלים, ואנחנו יכולים לעשות את זה. ואתה צודק אדוני יושב-הראש, זו בעיה שלכם, לא בעיה של השלטון. אבל אנחנו כמו תמיד מתחת לאלונקה לטובתכם בקטע הזה. אנחנו נדע לעבוד ביחד איתכם, אנחנו נלך לאגף התקציבים, אנחנו נסביר לאגף התקציבים מה החשיבות.

אני מציע לכולם לבוא לראות את מודל דימונה ולעשות אותו העתק הדבר ל-258 רשויות במדינת ישראל. ועכשיו אני מדבר כסגן יושב-ראש השלטון המקומי ולא כראש עיריית דימונה. אז אני שמח שבני דימונה מקבלים שירות, ואני שמח שלבני דימונה יש גם את מערכת החינוך מהטובות והמובילות, ואני יודע שעמיתיי ראשי הערים עושים את זה.

אבל היום אנחנו צריכים, שני יושבי-הראש אני פונה אליכם ברמה האישית. שר האוצר היה צריך להיות בדיון כזה חשוב. שיבין את המשמעות, שיבין מה קרה ב-7 באוקטובר. שיראו את הפחדים, את מרכזי החוסן שנסגרים שאין להם תקציבים.

אז אני מסיים, ורוצה להגיד לכם חבר'ה, צריך להביא את זה לקדמת הבמה, ואני מעלה מדרגה וקורא לך חברי וידידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו שידעתם להביא כסף לעוטף וידעתם להביא לקריית שמונה ואתם עושים עבודה יוצאת מהכלל, אני חושב שזו שעת הפסיכולוגים עכשיו. עכשיו וכמה שיותר מהר. אנחנו לא נרפה, ראשי הרשויות לא ירפו. אני אומר לכם, אנחנו נעשה את זה. אני אעבור רשות-רשות ואני אראה להם את המודל. אני אגיד לכל עמיתי ראשי הרשויות שימו את הכסף, אנחנו נדע להביא את הכסף מהממשלה. להגיד לכם תודה רבה, ליושבי-הראש תודה רבה לחברי הכנסת, תודה רבה לחברי וידידי מאיר כהן שבאמת עושה רבות למען הדבר הזה.

בני תודה, אני הייתי מציע שתצטרף איתנו לכל הישיבות האלה. אתה עושה את זה הכי טוב, יותר טוב מאיתנו אפילו.

בגלל זה אני לא רוצה להיות חבר כנסת בנוסף.

הלחץ הזה על האוצר, חלק ממטרות הישיבה אני מזכיר, אנחנו אומרים את זה במפורש. אנחנו עושים את זה שבוע אחרי שבוע, למרות שכמעט ואין דיון בכנסת ישראל שמתקיים שבוע אחרי שבוע, אנחנו בכוונה מכנסים דיון כדי לבוא ולקרוא לאוצר ולהגיד די מספיק, אנחנו רוצים לראות את זה בעיניים, רוצים לראות את זה קורה. אנחנו כל כך הרבה זמן אחרי תחילת המלחמה, אחרי האירוע, האסון הגדול הזה.

אני רק רוצה לחדד פה, אתה יודע מדברים על תקופת המלחמה, זה לא רק תוספות משרות זמניות לתקופת המלחמה. המלחמה רק הציפה את הבעיה. הבעיה היא קיימת גם בלי המלחמה.

אדוני יושב-הראש, המלחמה מעצימה את זה בצורה בלתי רגילה.

אנחנו שומעים את זה בדיון אחרי דיון. ועוד לא הזכרנו ש-30% מהתקנים אינם מאוישים בכלל.

נכון.

חברת הכנסת מיכל וולדיגר צריכה לצאת ללוויה אז אני מבקש ממך שוב אנא לקצר.

מאה אחוז. אז קודם כול תודה לשני יושבי-הראש. ובהחלט מדי שבוע הנושא הזה עולה ועולה ואני ממש מודה לכל מי שזה נוגע לו. האמת היא שזה נוגע לכולנו. אני אגיד את זה ממש בקצרה, חברת הכנסת טטיאנה, אני רואה שהיא יצאה, אבל היא דיברה על הצורך בתגבור המערך הפסיכולוגי לצורך מניעה. ואני רוצה לתקן או לפחות לומר את דעתי, אני לא רוצה לומר שזה בא למנוע.

יש להחליף את התפיסה שהצורך בחיזוק הוא למניעה, כי הוא ממש לא; הוא מלכתחילה. ילדי ישראל כולנו זקוקים לחוסן כדי לצמוח ולפרוח, כדי להתקדם בחיים, לא כדי למנוע נפילה. ולכן הצורך בתגבור המערך הפסיכולוגי במערכת החינוך הוא מלכתחילה בוודאי בגיל הרך, לתת להם, להטמיע בהם את הכלים בחוסן, איך להתמודד עם הקשיים אבל גם איך לצמוח ולפרוח ולהתחזק. ולכן מבחינתי זה חייב להיות הדבר הראשון של כולנו כי הילדים שלנו זה ההמשך, אלו האוצרות של כולנו, אי אפשר בלעדיהם. ולכן צריך בהחלט להגביר את המערך.

אני חייבת לומר עוד שני דברים שלא נאמרו. כל הנושא של הייעוץ החינוכי, זה לא רק הפסיכולוגים, זה היועצים החינוכיים, הם לא מוסדרים. אין הסדרה. אני עוד לא מדברת על תקינה. קודם כול צריך להסדיר ואחרי שמסדירים אז אפשר לעשות מפתח תקינה שגם הוא קריטי. היום, היועצים החינוכיים, הם מושאלים מאיזה – תקן אותי אם אני טועה – מאיזה סל שיש למנהל בית ספר ואז הוא נותן להם את הכסף הזה, וגם אין להם קביעות אז הן מפוטרות בכל שנה מחדש. צריך להסדיר את המקצוע הזה וכמובן לעשות מפתח תקינה גם ליועצים החינוכיים. את המפתח התקינה לפסיכולוגים שיש אבל צריך לעדכן אותו, הוא בהחלט לא עודכן כבר שנים על שנים. וכמובן, כמו שאמרת יושב-הראש, לאייש. איך מאיישים? בין היתר על ידי הסכם שכר שצריך כבר לסיים אותו, לא לזרוק טיפים קטנים כאלה של מענקים, זה לא הולך, זה לא יזוז, ולכן אך ורק הסכם שכר מסודר, יעיל מכבד, שישאיר את הפסיכולוגים בתוך המערכת הציבורית. תודה.

אנחנו מסכימים ביחד בעניין הזה. תודה רבה. חווה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה חינוכית במשרד החינוך. אני משלב בין חברי כנסת, ואחריה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אנא בקצרה.

בוקר טוב. קודם כול אני רוצה לשתף את הוועדה בכותרת שנתן מנהל שירות פסיכולוגי מהצפון בישיבה שהייתה לנו איתם אתמול. מי שעובדים עם מפונים או קלטו מפונים או עבדו עם קהילות שפונו, הוא קרא למלחמה מלחמת חרדות ברזל. קופירייטינג של מנהל שירות פסיכולוגי. והעלייה בחרדות – אני הזכרתי את זה בוועדות קודמות גם של הבריאות וגם של החינוך – העלייה בחרדות ובדיכאון היא גבוהה ביותר בקרב ילדים ומדאיגה אותנו מאוד, ואני רוצה להגיד שזה לא מדובר רק בילדים במעגלי הפגיעות הגבוהים ביותר, שאלו ילדים שהיו בעצמם בעוטף או ילדים שפונו מבתיהם, אנחנו מדברים היום על הרבה מאוד ילדים. ילדים שאחד ההורים במילואים, ילדים ששומעים אזעקות. היום האזעקות לשמחתנו, ההיקף והעצימות ירדה, אבל עדיין ילדים מחזיקים את החרדות האלה בתוכם. אז אנחנו מדברים על מצב רחב ומקיף וארצי.

אם פירמידת הצרכים שאנחנו יודעים להגדיר אותה, אני רק אעשה סדר בנתונים, אני חוזרת עליהם, יש 3,423 פסיכולוגים ב-2,458 משרות. זה מעיד על כך שהם עובדים במשרות חלקיות. אפילו המתמחים שאני רוצה לציין כאן בכל דיון, גם דיון שעוסק במענקים וגם דיון שעוסק בשכר, המתמחים הם חצי מהשירות הפסיכולוגי-חינוכי, פשוט חצי. ליתר דיוק למי שרוצה, 49.28% מהפסיכולוגים הם מתמחים. גם במודל דימונה יש מתמחים, ולכן כל דיבור בין אם הוא על מענקים, והחשוב ביותר זה דיון על שכר, צריך לכלול את כל הפסיכולוגים. אני רוצה להדגיש את זה.

כן אנחנו עם תקנים פנויים, דובר כאן על מפתח התקינה של משרד החינוך. אכן זה מפתח תקינה ותיק. כיוון שעלו כאן מספרים שונים אז אני אגיד. מפתח התקינה עומד על משרת פסיכולוג לכל 1,000 ילדים בחינוך הרגיל מב' עד יב'. בגיל הרך כולל כיתה א' הוא עומד על משרת פסיכולוג על כל 500 ילדים, ובחינוך המיוחד גן-בית ספר הוא עומד על משרת פסיכולוג לכל 300 ילדים. כיוון שאנחנו נמצאים בממוצע ארצי ב-74% כיסוי, זה אומר שבחינוך הרגיל אנחנו בערך במשרד פסיכולוג לכל 1,300 ילדים.

באופן מעשי?

באופן מעשי כן.

באופן מעשי, כן, בגלל התקינה, בגלל איוש התפקידים.

העבודה שנעשית על ידי הפסיכולוגים החינוכיים היא עבודה שנעשית גם בשדה הטיפול הפסיכולוגי, וגם בשדה מניעת ההסלמה של מצוקה נפשית. זה אומר שעובדים עם הורים, עם צוותי חינוך, ובאופן ישיר בטיפול בילדים.

העבודה עם צוותי חינוך, אני אדגים את זה, היא חיונית. משום שאם אומרים מנהלים שיש רגרסיות כיתתיות של ילדים בני שלוש, למה רגע שלוש בהדגמה? כי אחת הרגרסיות שרואים בקנה מידה גני, לא כל הילדים כמובן, אבל אחוז שחייבים להתייחס אליו כתופעה מעבר למקרה הפרטי, זה סוגיית הגמילה, חוזרים ילדים בני שלוש להרטבה. רואים את זה בתוך גני הילדים. זה אומר שצריך להדריך גם את ההורים, גם את הגננות, ואם אני אקפוץ לבני הנוער אז אנחנו מדברים על התנהגויות גם של התמכרויות וגם של סיכון דיכאון.

אני יכול לבקש ממך להגיד אם את יודעת מה מקובל בעולם ביחס למפתח התקינה?

בעולם זה מאוד מעניין לעשות את ההשוואה העולמית, משום שזה שונה מאוד ממדינה למדינה, אבל גם מה ששונה ממדינה למדינה, אין בעצם ממוצע עולמי.

לכם יש עבודה כבר שנעשתה כלפי העניין הזה של מפתח התקינה?

כדאי לבדוק מדינות ה-OECD.

OECD, כן, לא משנה. יש לכם עבודה שנעשתה בעניין הזה?

יש מדינות שביחס אליהן המפתח הזה הוא מפתח סביר וטוב אפילו. אלא שצריך להשוות את המצוקה.

ברור, המתיחות פה לא דומה לשום מקום אחר. אני רק שואל אם יש עבודה במשרד החינוך?

אבל אנחנו לא חיים בשוודיה.

אני יודע, זה מה שאמרתי עכשיו, השנייה אמרתי. אני שואל אם יש עבודה שנעשתה במשרד החינוך כדי לתקן את מפתח התקינה שהותקן לפני, ב-2003 אני חושב בפעם אחרונה, יש משהו שנעשה?

לא, מפתח התקינה לא שונה ב-2003, הוא הרבה יותר ותיק.

הרבה יותר ותיק?

כן.

המשרד ערוך?

אנחנו נדרשים לזה בימים אלה, זה ברור.

אנחנו רוצים לדעת מה רצוי כדי לדעת מה לדרוש.

ברור.

אדוני יושב-הראש. אל תפליגי בתיאור המצב, אנחנו מכירים את המצב הזה כל אחד מאיתנו. אנחנו יודעים בדיוק מה הקשיים שנתקלים איתם. תאירי את עינינו, מה עשיתם? מה המשרד עשה עכשיו, בימים האחרונים, בכדי א' לבלום את הבלאגן, אני קורא לזה, תסלחו לי, בלאגן; ב', האם כמו שהשר יודע להציג תוכניות לכאן או לכאן, האם יש דרישה ברורה בתוכנית מובנת של משרד החינוך לאוצר שכך אי אפשר להתחיל? ואם כן, תציגי לנו את עיקרי התוכנית.

אני אסביר מה עשינו עד עכשיו, כי מה שעשינו מתחיל מה-8 באוקטובר. יום לאחר היום השחור ההוא. מה שעשינו זה כיוון שהיה לנו ברור שאנחנו צריכים לקחת את הפריסה הארצית של הפסיכולוגים החינוכיים, את הזמינות שלהם, את זה שיש לנו פסיכולוגים שאנחנו יכולים בעצם להתוות עבודה שלהם גם מקומית וגם סוג של ניוד פסיכולוגים, אני אסביר את זה. אז למעשה הגדרנו גם מערך תגבור באמצעות סלי תגבור כשבאמצעותו אנחנו בעצם מקצים לשירותים הפסיכולוגים אפשרות לתת עוד שירות פסיכולוגי בשעות. צריך להבין שהשירותים הפסיכולוגים עושים היום גם עבודת שוטף וגם עבודת מלחמה.

ומי מממן את השעות? אתם?

משרד החינוך עצמו מממן ב-16 מיליון שקלים את סלי התגבור מתקציבו, זה מקור אחד. המקור השני הוא גיוס של פסיכולוגים נוספים שכולל גם פנסיונרים וגם פסיכולוגים שביקשנו מהם בעצם לחזור ולתת עבודה רק דרך הזכיין שלנו של משרד החינוך, גם זה רק מתקציבו של משרד החינוך, ובאמצעי הזה בעצם עובדים גם בימים אלה בים המלח ואילת שהם שני מקומות שלא יכולנו להפעיל את השירות הפסיכולוגי המקומי בהיקפים הנדרשים.

בים המלח ואילת עברנו מעזרה ראשונה נפשית אחרי 3-4 שבועות לעבודה של שמונה שבועות ברצף לפחות. פסיכולוגים שהתחייבו להיות שם שמונה שבועות ברצף לפחות. המשרד מממן את הנסיעות, את הטיסות, את המלונות ואת השעות, וגם בימים אלו הנתון האחרון הוא שיש לנו 140 פסיכולוגים שעובדים במתקני הקליטה ובמסגרות של מרכזי היח"ד, המסגרות שמשרד החינוך הקים, מסגרות חינוך, בים המלח ואילת. מודל כזה לא יכול להחזיק שנה, ונדרש פה לשנים. אלו מודלים שהם מודלים בהגדרה שלהם קצרי טווח.

ואני רוצה להגיד משהו על האמירה על הפסיכולוגים שהולכים לקליניקות. אם השירות הפסיכולוגי החינוכי לא היה מחויב ערכית ומוסרית ומקצועית לעשות עבודה עם הקהילות שלו, לא היינו רואים מודל כזה, ואני לא מכירה, הייתה פה שאלה על ההשוואה הבינלאומית, אין מדינה אחת בעולם שיכולה להציג מודל כזה. אחת. עכשיו השאלה היא עתידו של השירות הפסיכולוגי החינוכי, איך ניקח את האנשים האלה, 3,400 איש ונדאג לזה שהם יעבדו בשירות הציבורי? זו המשימה פה. והיא משימה, סליחה, תקציבית. הם הוכיחו את השליחות כבר, עכשיו הגענו לשלב התקציב.

תודה רבה.

רק הערת ביניים, אני יודע שדיברתי. יש עוד נקודה אבסורדית, ואני אומר בכוונה שמאיר ישמע אותה, כמנהל בית ספר לשעבר, דורשים מהפסיכולוגים להוציא תעודת הוראה. זה נכון?

לא.

מהמטפלים באמצעות אומנויות דורשים.

אבל לא צריך אני חושב שצריך לוותר על זה.

אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני מציע להקשיב למה שבני אומר, שימו לב. אני חלק מהמטפלים בשורדי הנובה, ואנחנו עכשיו נמצאים מול משרד הבריאות ומול משרדים אחרים. שורדי הנובה מגיעים ואומרים אני רוצה טיפול אלטרנטיבי שהוא זה שעושה לי את התחושה שאני מתחיל להירפא. בא משרד הבריאות ואומר אנחנו יודעים להכיר באחד שתיים שלוש ארבע, השאר לך. לכן אני אומר תקשיבו לדברים האלה כי לא ירחק היום שנצטרך להכניס לבתי ספר, להרחיב את המענים ולהכניס גם מטפלים מהסוג הזה.

צודק.

יש 4,000 מטפלים באמצעות אומנויות בבתי ספר. אי אפשר לעבור דיון שלם בלי להזכיר.

אני איתך לגמרי.

תודה רבה, שימו לב לזמנים. חברת הכנסת אימאן ח'טיב ולאחריה ראש עיריית ראש העין, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שלום לכולם , אני גם מודה על קיום הדיון החשוב הזה, וכולי תקווה שזה לא יהיה עוד דיון, אלא באמת דיון שיצאו ממנו החלטות ולא רק ברמת המלצות שתגבינה אחר כך בתוכנית מובנית, מגובה תקציבית.

אם אנחנו אומרים תקציבים אני אתחיל ואדגיש שוב מן המיותר לדבר על הנושא של השכר, שכבר שנים מדברים עליו, שמבריח את הפסיכולוגים מהמקצוע הזה, ואם אנחנו מדברים על מחסור במגזר מסוים, אני יכולה להגיד שיש עודף במגזר אחר, למשל אצלנו בחברה הערבית ובמיוחד בצפון יש לנו הרבה פסיכולוגים מוכשרים שמעדיפים בסופו של יום לא לעבוד, או שהם עובדים בחלקיות משרה כי השכר הוא שכר מינימום ואפילו פחות, ועושים עבודה אחרת בצד. ולכן הנושא הזה צריך לקחת אותו ולשים אותו על השולחן.

אני חושבת שהגיע הזמן, גם מהמקום הזה שיש לנו ישיבה משותפת של ועדת החינוך והבריאות, וחסרה כאן צלע מאוד חשובה שזה משרד הרווחה, אם אנחנו מדברים על תוכנית לאומית צריך ששלושתם יהיו במקום הזה ויהיה איגום משאבים גם בנקודה הזאת.

אני חושבת שהגיע הזמן, איך שיש מחסור גם במורים ויש עודף בצד הערבי אותו דבר במקום הזה. אלא אם יש לנו, ויש לנו לצערי הרב, וכבוד יושב-ראש ועדת הבריאות, הייתי מצפה ממך היום לשמוע אמירה לגבי מה שנאמר אתמול על ידי הרב שתקף בצורה נוראית את אנשי הבריאות שעובדים במערכת הבריאות וכאן אולי זה החשש באמת שלא מביאים ולא משתפים אנשים מהחברה הערבית לעבוד בתוך החברה היהודית.

אני רוצה להתייחס לעוד נקודה שלא ממש שמנו עליה אור כאן, וזה הנושא שכולנו יודעים שנושא החינוך של הגיל הרך עבר למשרד החינוך מזה שנתיים. גילאי לידה עד שלוש הם שלושת השנים הכי קריטיות בחיים של אדם, והם מנבאים את העתיד שלו וכאן אין שום התייחסות ואין שום מענה.

ואני רוצה להוסיף עוד נקודה. דווקא מהמַר שאנחנו כולנו עוברים עכשיו, צריך ואפשר שיצא משהו טוב דווקא בסוגייה הזאת. ולקחת את הדברים ובאמת לעשות מעשה.

עוד סוגייה שהוזכרה ככה על הקצה, וזה התלמידים של 16-18 שאין חובה שיהיה פסיכולוג בבית הספר, אבל זה גם שנים, וגם 3-5, אבל אלו התקופות הכי קשות בהתפתחות של הבן אדם.

עוד נקודה, כל הכבוד לראש העיר, אבל למרות שזו סוגייה של יכולות ושל סדרי עדיפויות, עדיין האחריות היא של המדינה. דווקא אם אנחנו נפיל את זה על הרשויות ועל היוזמה של ראשי רשויות, דווקא במקומות המוחלשים שם תמצא את האחוז הכי גבוה של האנשים ושל הילדים ושל התלמידים שהכי נזקקים לטיפול הזה.

עוד נקודה שלא שמנו אותה על השולחן, זה הצוותים עצמם. מה קורה איתם בימים הקשים האלו? שהם גם צריכים לטפל בתלמידים שלהם, גם בילדים שלהם, וגם לדאוג לעצמם, ואף אחד לא שואל איפה הם נמצאים? ולכן אני מדגישה שוב את התוכנית הכוללת שחייבת, מבורך המענק, אבל צריך שיהיה בבסיס התקציב.

תודה רבה, אדוני ראש עיריית ראש העין, רק ברשותך לפניך אנחנו נמצאים בזום עם גאיה עופר ממשרד האוצר, אני רוצה לשמוע אותה כי היא צריכה לצאת. גאיה את איתנו?

עד שהיא תעלה אבקש שהיא תוכל להתייחס אולי לאמירה שאין תקציב למענקים. אני אשמח גם לשאול את זה, כי מדברים כאן על תוספת תקציבים של החינוך, אבל לתוכנית המענקים הכללית אין סעיף תקציבי.

בבקשה גאיה.

בוקר טוב, שלום לכולם. אני אגיד, כבוד היו"ר באמת כמו שאתה יודע אנחנו אצלך לא מעט בדיונים על תוכניות לאומיות לבריאות הנפש סביב חרבות ברזל. באמת יש עבודת מטה מאוד מקיפה גם על המענים הדחופים בחרבות ברזל וגם על התוכניות ארוכות הטווח ומעני הקבע, אנחנו כבר בדיונים על זה עם משרד הבריאות, שצריך לומר שהוא הגורם המתכלל מבחינה קלינית, מבחינה מקצועית, והוא גם משקף לנו את סדרי העדיפויות בעולם בריאות הנפש, וכמובן ילדים ונוער הם חלק חיוני וחשוב מהעולם הזה, בוודאי לאור המלחמה.

צריך לומר שבמקרה הזה גם הסכם שכר הוא אחד מהנושאים הגבוהים בסדרי העדיפויות, גם זה נידון, ואנחנו אמרנו את זה בוועדה בקולנו, גם משרד הבריאות אמר את זה, וגם העברנו את זה כתוב לוועדה וגם הממונה על השכר איתנו ובעבודה מקצועית על הנושא הזה, כדי שכמה שיותר מהר יהיה גם הסדר קבע. וצריך להגיד, המענקים לא הגיעו כאיזשהו פלסטר או איזשהו רצון לעשות משהו על הדרך, להיפך, המענקים הגיעו מתוך הבנה והכרה בדחיפות, מתוך הבנה שלא ניתן לחכות ולהמתין להסכם שכר, מתוך הבנה שזה הדבר המיידי הנכון שניתן ליישם בזמן באמת בלתי אפשרי. ואני לא מכירה הרבה דוגמאות בשירות המדינה שהצליחו בתוך חודש-חודשיים להביא כבר מתווה שיוצא לתוקף החל מעוד ממש תקופה קצרה.

הכסף הועבר דרך אגב למשרד הבריאות על תוכנית המענקים שכבר אושרה? אני שואל האם הכסף של המענקים שכבר אושרו, המתווה שכבר אושר לפסיכולוגים בשירות הציבורי – אני לא מדבר עכשיו על החינוך שזה בתהליך – הכסף הועבר כבר למשרד הבריאות? אל תעני, אני שמעתי הבוקר שלא. מה קורה?

אז אני עונה, הכסף עוד לא הועבר כי המתווה עוד לא הוחל. כמובן שהכסף יהיה זמין ביום שבו צריך לשלם את המתווה.

יש סכום?

מה זאת אומרת? זה לא מיידי?

כבוד יושב-הראש, אני אשמח להבין לא מתי הכסף יעבור אלא מה הסעיף התקציבי? מה הסכום?

ירון הם יכולים להגיד איזה סכום שהם רוצים, אבל בפועל אם הכסף לא עבר מה זה עוזר?

הלוואי. עד היום הם גם אמרו שאין סכום.

הם גם הציגו אתמול תוכנית למילואימניקים של 9 מיליארד, אז מה.

יסמין הוא לא סתם שואל את זה.

אני שואל מה הסכום בתוכנית המענקים.

זו שאלה שעלתה בישיבה הקודמת והוא רוצה לקבל על זה תשובה, בבקשה.

אני אשמח. אני אחזור על השאלה שיהיה ברור. הבנתי מכבוד יושב-הראש את השאלה שלו, שאלה מאוד טובה, רק מה הסכום במידה ותחליטו להעביר, כמה כסף?

ירון, השאלה ברורה. גאיה בבקשה.

אז ככה, צריך להבחין כמו בכל דבר בין תכנון לביצוע ובמיוחד במענקים האלה.

מה הסכום? סליחה שאני קוטע אותך, שאלתי מה הסכום, לא את התהליך.

ירון תן לה להשיב.

צריך להבחין בין תכנון לביצוע וזה נכון לכל תוכנית ממשלתית, זה נכון במיוחד לתוכנית הזו. המתווה הזה הוא תלוי בביצוע, והביצוע תלוי באמת במימוש שלו. אם יהיה מימוש גבוה כמו שאנחנו מבקשים וכמו שאנחנו מצפים, והדבר הזה תלוי בכמות הפסיכולוגים שיגדילו את אחוזי המשרה שלהם, אז באמת יהיה ביצוע של עשרות מיליוני שקלים וזה הסכום שיועבר.

צריך לעבוד ההיפך.

בדיוק. למה שהם יגדילו את המשרה שלהם אם הם לא יודעים מה הם יקבלו?

לא, הם יודעים.

אבל זה מה שהיא אומרת.

למה אי אפשר להגיד סכום מדויק? מה זה עשרות מיליוני?

כי אין סכום.

זה מספר דמיוני.

כי זה בכפוף לביצוע. אז אני אענה לך את התשובה שקיבלתי ממשרד האוצר, אני שם את זה פה על השולחן. בין 20-30 מיליון שקלים זה מה שהקצו לטובת העניין הזה. עכשיו האם זה מספיק? לא. תודה.

האם זה נכון? גם לא.

גאיה אני רוצה לשאול אותך. בסוף גם אם אנחנו נגדיל את גודל המשרה ואת השכר השעתי מ-48 שקלים ל-150 שקלים, בסדר? והלוואי וזה יקרה, זה לא יחזיר לנו את אותם פסיכולוגים חינוכיים או לא שעובדים היום בקליניקות שמקבלים 320, 350, ועד 400 שקלים לשעה.

אני מציע שתשבו על זה באוצר באגף התקציבים. תתנו נקודות זכות לאדם שעובד בקליניקה הפרטית שלו, אבל הוא יקבל את הנקודות זכות האלה אם הוא יגדיל את המשרה שלו בשירות הציבורי. תתחילו להכניס אותם. חברים, גם אם תגדילו את זה הם לא ייכנסו בחזרה לשירות הציבורי. ואם אתם רוצים לפתור את הבעיה הזאת לטווח הארוך זו האופציה היחידה. אתם צריכים לגרום לאנשים האלה לחזור לשירות הציבורי, לתת להם את האמון. הם כבר לא מאמינים במערכת.

אדוני יושב-הראש, תאמין לי כאחד שעובד עם משרד האוצר ועם נערי האוצר, אין להם בעיה של כסף שם. אני אומר לך אין בעיה של כסף. זה הדבר החשוב ביותר. אני אומר, הדבר החשוב ביותר. אתם צריכים להביא אותם לפה, גם את שר האוצר ואת כל נערי האוצר, יש להם בבסיס התקציב. והיום זה הרבה יותר חשוב ממה שקרה ב-7 באוקטובר. אני אומר לך, חשוב.

צריכה לצאת פה החלטה משותפת של שניכם, של יושבי-הראש, של מרכז השלטון המקומי, של כל חברי הכנסת. מביאים את שר האוצר לפה, אדוני תיתן לנו בבסיס התקציב, לא מענקים, בבסיס התקציב, תשנה. מאיר היה שר בממשלה, כשרוצים הוא יודע להביא כסף.

טוב, גאיה אנא השלימי את דברייך בבקשה.

עדיין לא קיבלתי תשובה.

היא אמרה כמה עשרות מיליוני.

עזוב זה כסף קטן, זה לפיצוחים ולגרעינים.

אבל אני שואל את האוצר, אבל אין סכום. אתם מסכימים איתי שאין סכום?

גאיה, ירון שאל כמה הסכום שהוקצה לטובת העניין הזה לפחות של המענקים? לא כולל כמובן השפ"ח, אנחנו מדברים כרגע על השירות הציבורי הפסיכולוגי הכללי, כן? כמה כסף הוקצה לזה?

אז שוב אני אומרת, הסכום הוא תלוי בביצוע. כשיוצא מתווה, הם אומרים שכל פסיכולוג שזכאי יקבל, לא זוכרת כרגע את המספרים זה כמובן פורסם, זה תלוי כמה יממשו. יכול להיות שיגיעו לשירות, נניח מענקי גיוס.

מה המקסימום?

מקסימום זה כל הפסיכולוגים בישראל.

יפה, זה אומר שאין מקסימום.

הרי אנחנו מניחים הנחות לגבי כמה המימוש.

אין תקרה, בור ללא תחתית.

אני אגיד לכבוד יו"ר ועדת חינוך שאנחנו מקבלים אינדיקציות - - -

זו הפעם הראשונה שהאוצר אומר כזה משפט, גאיה. בור ללא תחתית זאת אומרת שככל שייכנסו יותר לתוכנית המענקים, אין תקרה. הבנו נכון גאיה?

כן. המענקים הם לא מגודרים וככל שייכנסו יותר פסיכולוגים, כן ירבו ואנחנו מצפים שהמענק יגיע כמה שיותר פסיכולוגים.

יש לי תשובה ואני לא יכול להתאפק, סליחה שאני מתפרץ. סליחה ברשותך. דיברנו על זה בוועדה הקודמת כבוד יושב-הראש. יוני ויוסי חברי הכנסת, ממש בקצרה, זו לא שאלה זו אמירה. אין מסגרת תקציבית, דיברנו על זה אבל חייב להגיד את זה, פסיכולוג לא יגדיל את היקף העבודה שלו בשירות הציבורי על חשבון קליניקה בשביל כמה עשרות שקלים לתוספת השעתית.

במשרד האוצר יושבים אנשים מאוד חכמים והם יודעים שלא צריך לתחום מסגרת תקציבית כי אף אחד לא ישתמש בזה. אז כותרת של מענקים בלי המענקים, בדיוק מה שאמרת כבוד יושב-הראש. והדבר האחרון הדיון כאן שוב פעם מוסט למענקים ולא להסכמי שכר כמו שראש העיר אמר.

יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו. זה הדרך של האוצר.

אני מחזק את הדברים שלכם.

גאיה תודה רבה, אם אנחנו נצטרך - - -

אני רק אשמח כן לבשר ולומר שאנחנו מהשטח מקבלים אינדיקציות מאוד חיוביות על האפקטיביות של המענקים. לפסיכולוגים חשוב מלבד הערך השעתי והשכר, וזה דבר חשוב ולא - - - המעטפת והעבודה.

שקט בבקשה. תקשיבו.

לכן אנחנו רואים ומאמינים שהפתרון הזה ייתן מענה וישפר מאוד את השירות הציבורי. תודה רבה.

גאיה תודה רבה. אני מבקש לעבור לראש עיריית ראש העין שלום בן משה, בבקשה.

אני ברשותכם רוצה לומר קודם כול בפתח הדברים, בשבחם של חברי הכנסת שנמצאים בוועדות החינוך והבריאות, בעיקר החינוך שאני משתתף הרבה, שכמעט ואין שום הבדלים בין קואליציה לאופוזיציה. אני משתתף בהרבה ועדות כבר 25 שנים מאז שהייתי קצין חינוך ראשי. בוועדה הזאת יש כמעט תמימות דעים ותמיכה מלאה. זה דבר אחד.

דבר שני, צריך לתקוף את השיטה. השיטה באוצר מאז ומעולם שכל מה שקשור לשירות הציבור בשיטת הזחילה נוגסים נוגסים נוגסים עד שבסוף הם נשארים לבד. אי אפשר להתמודד מול המערכת הפרטית, אני אתן לכם שתי דוגמאות. פסיכולוג קליני שעובד בקופת חולים למשל מקבל 270-280 שקלים, אם הוא עובד בקליניקה פרטית הוא לוקח בין 400-450. אצלנו בשירות הציבורי הוא מקבל 40 שקלים אצלי הוא מקבל 50 שקלים, אני עושה דבר דומה אבל בשיתוף משרד הרווחה. ולכן צריך לתקוף את השיטה הזאת, ועכשיו זה הזמן הכי נכון והכי טוב.

אם מדברים על מענק שיגידו קודם כול חצי מיליארד. אגב זה טוב שהשגת את מענק, יותר טוב מכלום. אבל השיטה היא לתקוף את זה עכשיו בצורה כזאת שמעלים את השכר, משפרים את התקנים, גם שעות תקן. ואנשים הולכים בכוונה לחצי משרה כי הם לא יכולים להתפרנס, הם הולכים לחצי משרה כדי להשלים את העניין. ואם לא השעה הזאת זה לא יקרה. לתקוף את זה וכמו שאמר בני חברי הטוב יש כסף כשרוצים. מעבירים בממשלה 30 מיליארד שקלים לחודש ימים, יש כסף. אני כראש עיר לא יכול להיות בגירעון כי אסור לי. הממשלה מעלה באחוז נוסף את הגירעון, לא קרה שום דבר. ולכן הבריאות והרווחה והחינוך זה הזמן לתקוף את זה, לשנות את זה מהייסוד.

תדע לך שהגישה שלך הכי חיובית פה בחדר.

לשנות מהיסוד את העניין.

והוא עוד 20 שנים בוועדות, לשמור על אופטימיות אחרי 20 שנים.

לשנות מהיסוד, תשנו את השיטה.

תודה רבה אדוני היקר. חבר הכנסת עופר כסיף היות והוא צריך לצאת, ולאחריו דבי ביטון.

תודה רבה. אני מתנצל שאני צריך לצאת אחרי דבריי כי ב-10:30 אני חייב להיות בוועדה. אני קודם כול מחזק מאוד את הרוב המוחלט של הדברים שנאמרו עד כה ואני לא אחזור עליהם כדי לא לגזול זמן, ובמיוחד אני מחזק את ראש העירייה וסגן ראש העירייה שאמרו דברים נכונים.

שני ראשי ערים, ראש העין ודימונה.

סליחה, מתנצל שהורדתי אותך בדרגה. אז תודה לשני ראשי הערים. בכל אופן, אני רוצה רק דבר אחד להוסיף, דובר ובצדק על הנושא של התקנים, דובר על הנושא של השכר, אני רוצה רק להזכיר שלפי נתונים של 'עדאלה' כאשר מדובר על היישובים הערבים בנגב, יש כ-49 תקנים על פי מה שמכונה התקן המומלץ.

עכשיו, מעבר לזה שזה לא מספיק וכמובן שלא מספיק גם בחברה היהודית, אבל מתוך 49 רק 15 מאוישים. זאת אומרת שיש פה פחות משליש. אז צריך גם לדאוג, ובזה אני אסיים, לא רק להעלאת התקנים, אלא גם לאיוש התקנים. זה שיש תקנים מומלצים לאור הטבח של ה-7 באוקטובר חייבים להעלות אותם לטעמי, וכמובן שעוד פעם אני מסכים פה עם אלה שאמרו שזו תפקידה של המדינה ולא של הרשויות המקומיות וכן הלאה, אני מסכים עם מה שאמר חברי, חבר הכנסת כהן לגבי ההפרטה שמבחינתי זה שורש כל רע, אבל מעבר לזה אני אומר שוב, טוב שיש תקנים מומלצים, אבל צריך לדאוג שהם גם יאוישו. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת ביטון בבקשה.

תודה כבוד היו"רים. תודה לחבר הכנסת מאיר כהן שר הרווחה לשעבר על היוזמה. לדאבוני, ראשית אני חייבת לומר שאני מסכימה עם כל מה שנאמר כאן, וחייב להתחיל להסתכל ולא רק להסתכל, הגיע הזמן לעשות. זו כבר הוועדה הרביעית או החמישית שאני כבר מרגישה שאנחנו סביב הזנב שלנו. אנחנו שומעים גם תקציבים עוד לא זזים, כלום לא קורה.

אני מוכן לעשות דיל עם הרשות המבצעת ולהחליף תפקידים עכשיו.

אני רוצה לומר לכם, הבעיה לא התחילה עכשיו. אם אתם מסתכלים על קווי העימות, על שדרות וכו', אנחנו 20 שנים בנושא הזה. זה שהתייפייפנו רצינו להיות חיץ, גיבורים, לא יודעת כמה זה נכון לנו לעכשיו. משום שאני, ביחד עם אלפי מפונים, אלפי ילדים שאני פוגשת, ליבי נחמץ, כואב. אנחנו מגדלים דור בעייתי במיוחד. אנחנו נשלם על זה הרבה מאוד כסף בעתיד. ואם אנחנו לא נדע להכיל אותם עכשיו מיום לידתם, מגיל אפס, כי גם תינוק ששומע קסאם ורועד במיטתו אנחנו לא יודעים מה הנזק שלו כשהוא גדל. ולכן אני חושב שזה המקום להתחיל. מדינת ישראל חייבת מוסרית לאנשים שהחליטו ונשארים לחיות שם.

דבר נוסף מבחינתי, לפחות עצתי. אחד, זה להתחיל להעביר כספים לראשי ערים, הם יודעים לתכלל. הם עשו את העבודה יותר טוב מהממשלה, יותר טוב מהמדינה. אנחנו רואים את זה. אני רואה את ראש עיריית שדרות, אני רואה את ראשי הערים. לא חסר. תנו להם כסף הם מסוגלים. יש סיסמאות-סיסמאות ובסוף מישהו צריך לתפעל את זה, לתכלל. ולכאורה ראינו את זה גם בקורונה שנעשו דברים.

אני רק אשתף אתכם לסיום, אני חברת ועדת זכויות הילד. אתמול ישבנו בוועדה פגשנו בני נוער מגבולות, מצאלים. ישבו שם שתי נערות – ואני מציעה לכם לפתוח את הרשתות החברתיות – שבכו, הן לא מקבלות טיפול. הן מגבולות ואחת מאורים, כשהיא אומרת אני פותחת את החלון בכיתה אני רואה את עזה, אני רואה את עזה. אלוה המילים שלה. השנייה אומרת אני מאורים, נמצאת באיזו יחידה, אין לי טיפול כי כשאני התקשרתי למרכז חוסן אמרו לי את אחרונה בתור. וגם, אגב, טיפולי חוסן היום, גם לתושבי שדרות, אז יש לך פעם אחת בשבוע.

אני רוצה לציין שאני כבר במושב הקודם, עוד לפני שידעתי את הטרגדיה שבאה עלינו, הגשתי הצעת חוק ביחד עם חבר הכנסת מאיר כהן, בעניין פסיכולוגים בתוך מסגרות החינוך. אנחנו אז חשבנו על 10 שעות כי חשבנו שזה נכון שהילדים יתחילו כבר במסגרות, אבל אתמול הגשנו את ההצעה מתוקנת עם 100 שעות שבועיות לילדים האלה. כי מה שלא נעשה היום, זה יהיה בעוכרינו, ולכן אני באמת מצפה שאחרי הכנס הזה, די לסיסמאות, די למספרים, כן תתנו תמריץ, תתנו מענק ותתנו משכורת כי ככה מביאים אנשים בחזרה לשירות הציבורי. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי בבקשה.

תודה כבוד יושבי-הראש. כמובן לחבר הכנסת מאיר כהן שר הרווחה לשעבר על קיום הדיון החשוב הזה. אנחנו בחודשים האחרונים דנים ואני שם לב שאנחנו חוזרים על אותם דברים. אני ממש אנסה לקצר אבל כמו שאמרתי, אין הסכם - - - לא קיים דבר כזה, קיים מבחינת כותרת, מבחינה תקציבית זה לא קיים. והדיון להכניס את הפסיכולוגים החינוכיים למתווה כזה או אחר זה גם איזשהו משהו כדי להסית אותנו רגע לצדדים.

הדבר היחיד שצריכים להתעסק בו, ואני מתחבר לראש העיר בני ביטון, שר האוצר היה צריך להיות כאן. זה דיון תקציבי על הסכמי שכר ששנתיים פתוחים ואף אחד לא עושה שום דבר, ואז נותנים לנו כותרת מפוצצת בעיתון שהסכם הושג לפסיכולוגים בשירות הציבורי וכולנו נהנים ומתרגשים.

אני נמצא בוועדות של שניכם ואני יודע שזה בדם ליבכם וחשוב לכם, וכל חברי הכנסת וחברות הכנסת כאן רוצים לקדם את הדבר הזה, ויש כאן הזדמנות מאוד גדולה לעשות את זה. אז בואו, בבקשה, זה בסוף אנחנו נלחמים בשביל הפסיכולוגים, אבל זה לא בשביל הפסיכולוגים זה בשביל הילדים שלנו. ואנחנו יכולים, בשינויי תקציב 2024, לשים את הדבר הזה בראש סדר עדיפויות וזה מה שאני מבקש. עזבו, עוד פעם זה לא התקנים, יש תקנים ונגדיל את התקנים בעוד מאתיים, זה לא תקנים. מדובר כאן על הסכמי שכר לסגור אותם וזה בסוף לילדים שלנו. ותודה שוב על הדיון.

תודה רבה. שלום אמר מקודם אין קואליציה ואופוזיציה בנושאים האלה.

אנחנו ביחד.

אנחנו ביחד, המטרה היא משותפת, מה שאתה אומר כרגע זה מה שאני אומר. אנחנו נקיים פה גם דיון תקציבי בסדרי עדיפויות של משרד הבריאות כדי להבין באמת. אני מקווה ששבוע-שבועיים קדימה אנחנו נעשה את זה. אנחנו רוצים לוודא שנושא של בריאות הנפש, בתוכו גם נמצא עולם הפסיכולוגיה, נמצא בראש הרשימה, בסדר? זה צריך להיות יחד עם שיקום למעלה, ראשונים למעלה בסדרי עדיפויות של משרד הבריאות. תודה רבה לך.

יונתן, רק הערה.

בבקשה, אני אתן לך את רשות הדיבור בעוד 2-3 דוברים. אני עובר רק לאיש מקצוע. מירום שיף יושב ראש הנהגת ההורים הארצית בבקשה.

תודה על הדיון החשוב. הקשבתי לנציגת האוצר, והאמת שנדהמתי. לא היה סכום, לא היה מספר שנותנים לפסיכולוג חינוכי, לפסיכולוג כללי, כלום. זה פשוט משהו באוויר שאי אפשר בכלל להתייחס אליו ברצינות ולהתייחס לדבר זה. אני כבר לא מדבר על זה שמענק זה פלסטר.

הסיפור הוא לא חרבות ברזל ומה שקרה ב-7 באוקטובר, הסיפור הוא מה שקורה במערכת החינוך הציבורית במדינת ישראל שנים. המערכת בנויה בסיסטמה לא נכונה. מצופים מהמחנך של הכיתה שהוא ייתן את הייעוץ, יחנך, ילמד, יהיה הפסיכולוג ועוד לא יודע מה עוד מצפים ממנו, וקשר עם ההורים וקשר עם לא יודע מה. ובסוף אין תקן ליועצת. נתחיל ביועצת ואחרי זה נעלה לפסיכולוג. אין תקן ליועצת, לא בבתי ספר יסודיים ולא בחטיבות ביניים ובחטיבות עליונות זה 1.7 שעות, שזה לא מספיק לשום דבר.

ולא בגנים.

בגנים זה 1 ל-100 שברור שזה לא מגיע לאף אחד. ואז מגיעים לפסיכולוג שזו המלצה בין 5-15, זאת אומרת שכל מי שלא בתחום הזה אולי יהיה לו, ובמערכת הרגילה זה אחד ל-1,000. מישהו חושב שאפשר לקבל ככה מענה? אי אפשר.

אז אחד, בואו נתחיל לתקן את התקנים, נקבע תקן ליועצת בבתי ספר ואחר כך נגדיל את התקנים. ושתיים, בואו, היא דיברה על הסכם שכר. אם רוצים ההסכם הזה יהיה סגור בתוך ימים בודדים, וזה מה שצריך לעשות.

מענק זה דבר נחמד, זה בסדר, זה יכולת לפצות על ההיסטוריה, ולא צריכים כל היום רק לבנות על ההתנדבות של אזרחים ועל הרצון שלהם לעשות או של ראשי ערים שעושים דברים נפלאים. השלטון המרכזי, הכנסת, אם משרד האוצר לא יודע לעשות את הדברים הנכונים כי יש לו סדרי עדיפויות שאנחנו חושבים שהם לא נכונים, תפקידה של הממשלה ושל הכנסת לשים את הילדים והנערים בכל הגילאים בראש סדרי העדיפויות ולהעביר חוק ולתקן את הדברים האלה. נכון שהסכם שכר זה לא אמור להיות בחוק, אבל אם אין ברירה, אז אין ברירה. וזה מה שאני מצפה שיקרה פה.

טוב, תודה רבה אדוני. עוד רגע אנחנו ניתן לצגה מלקו אבל לפני כן אני רוצה את מאי, בבקשה, תני לנו מהממונה על השכר באוצר, אנחנו רוצים תשובות לחלק מהדברים שעלו פה, וגם כדי למנוע שאלות בהמשך כי אנחנו כבר מתקרבים לקראת סיום הישיבה. אז בבקשה.

בסוף הסוגייה המרכזית שעלתה פה זה עניין הסכם השכר. וכמו שגם עלה פה שנאמר שההסכם פתוח שנתיים, גם בוועדה הקודמת אמרנו שההסכם לא פתוח שנתיים. ביולי האחרון היה הסכם המסגרת שנתן את האפשרות לדבר בכלל על הסכם ייעודי לפסיכולוגי. אז האמירה שההסכם פתוח שנתיים היא לא אמירה נכונה.

כמה זמן הוא פתוח?

מיולי האחרון. זה נאמר שוב ושוב בכל הוועדות.

אוקיי, הלאה בואי נתקדם.

לגבי האמירה שלך, עניין של הסכם שכר זה לא משהו שאפשר לעשות בתוך ימים בודדים.

למה?

ואני אומרת לך את זה מהניסיון, אנחנו רואים, אנחנו עושים הסכמי שכר. אני רפרנטית מאקרו באגף שכר והסכמי עבודה, והסכמי שכר לא נסגרים בימים בודדים. למה? כי זה עובר המון גורמים. זאת אומרת, הסכם בסוף הוא עניין של משא ומתן, יש לנו גם את ההסתדרות שבסופו של דבר מייצגת את העובדים ועושה מולנו את המשא ומתן. אם החיים היו פשוטים , ולא יודעת, בסוף היינו מגשרים על הכול והכל אוטופי, אז כן יכול להיות שהיינו מצליחים להביא הסכם בתוך כמה חודשים בודדים. אבל בסוף מדובר במשא ומתן ולכל צד יש את האינטרס שלו.

את מתכוונת שההסתדרות לא תסכים לעליית שכר ניכרת? אני לא מכיר ארגון עובדים שמתנגד לכאלה דברים.

לא אמרתי דבר כזה, אני רק אמרתי את המצב הרגיל.

תבואי עם הצעה ראויה ותראו שהכל נסגר בימים.

איפה עומד המשא ומתן היום?

דיוני המשא ומתן נקבעו לינואר ואמורים להתחיל כבר בקרוב.

יתחילו בינואר?

ב-7 באוקטובר את יודעת מה קרה במדינה הזו?

מאי תתחילו מנקודות זכות על מה שמקבלים בקליניקות הפרטיות עוד לפני העלאת השכר, אתם תראו אותם, הם יזרמו לתוך המערכת הציבורית.

רק משפט אחד ליו"ר הוועדה. אני מתחברת שוב פעם למה שאמרתי, הסכם שכר זה לא משהו של כמה חודשים ולכן נתנו את מתווה המענקים לא כפלסטר, לא במטרה לדחות את הסכם השכר, כדי לתת משהו עכשיו לעצור.

תוסיפו בתוך המענק, או מתווה המענק - -

יש מענקי גיוס ייעודיים.

- - מעבר למענקי גיוס ולכל זה, תכניסו, תשקלו את נקודות הזכות והטבות המס, אתם תראו אותם זורמים בכמויות למערכת הציבורית.

אני אגיד לך משהו מאי, אני מוטרד מהנושא הזה. אני שתקתי בכוונה עכשיו. אני מוטרד מאוד שהישיבה הראשונה לדיונים עם ההסתדרות נקבעה לסוף ינואר. זה לא מקובל, אני אמרתי לך גם בישיבה הקודמת.

גם בישיבות הקודמות אמרתי.

זה נשגב מבינתי למה אנחנו מחכים בנושא כל כך קריטי להנעת תהליך. אתם יודעים שזו ישיבה רבת משתתפים ויש הרבה מאוד גורמים ואנחנו במלחמה וחלקם במילואים.

אנחנו מדברים על עבודה כוללת שיש גם בתוך הבית שאנחנו עושים בימים אלו. גם בישיבה הקודמת סיפרתי לכם על הסיורים המדהימים שעשינו ברחבי בתי החולים בארץ, וגם מחר אנחנו הולכים ומתארחים בעיריית ראשון לציון. אנחנו ממשיכים לעבוד. העבודה קורית ואנחנו מחברים את השטח אל הסכם השכר.

איך זה מקדם את התקציב?

סליחה, אני אתן את רשות הדיבור. חברת הכנסת צגה מלקו בבקשה.

קודם כול אני מברכת את יושבי-הראש ושר העבודה והרווחה לשעבר, חברי מאיר על היוזמה. אני יכולה להגיד שאני קצת מתוסכלת מהישיבות האלה האינטנסיביות, ובסופו של דבר הרבה תוצאות אנחנו לא רואים, אבל לא נרפה מזה.

להמשיך בישיבות האלה או להפסיק?

להמשיך. אבל אני רוצה להתייחס פה לזה שכשאנחנו מתייחסים על השירות הפסיכולוגי הציבורי, מי צורך את זה? אם היה לכם פילוח לפי מצב סוציואקונומי או לפי קבוצות, אני הייתי רואה פה שהאוכלוסיות המוחלשות הן במקום הראשון. מי שיש לו כסף לא צריך אותנו, הוא לא צריך את זה. מי שזקוק לזה הן האוכלוסיות המוחלשות.

אני, כיוצאת אתיופיה אני אדבר על הקהילה שלי. הקהילה שלי לא צרכנו שירות פסיכולוגי באתיופיה, יש לנו מרפאים, יש לנו לפי המסורת שלנו, מסורתי, מה שתרצו. ואפשר להגיד כן עוזר או לא עוזר זה עניין אחר וגם פה יש עניין של תרבות. כל הסיוע שנותנים הוא תלוי בתרבות.

כשאני מסתכלת היום בקהילה שלי מי הולך לפסיכולוגים? ועוד לשלם 300-400 שקלים לשעה? למי יש את הכסף הזה? אז לכן מדובר פה, חבר'ה, תסתכלו על האוכלוסיות המוחלשות, על האוכלוסיות המיוחדות, וגם בנוסף האמון בין האוכלוסיות למערכת. האם יש אמון? מי מאמין במערכת? מי בא לקבל את השירות?

לכן אני מבקשת פה לתת דגש לאוכלוסיות מוחלשות גם מבחינה כלכלית, גם השוני התרבותי צריך להילקח בחשבון. לא יכול להיות שאנחנו פה נדבר. כנציגת משרד החינוך, לפעם הבאה אם אתם יכולים תביאו לפי אוכלוסיות מי צורך את השירות הפסיכולוגי ציבורי ואני חושבת שנהיה יותר חכמים. לכן אני מבקשת מכולם לתת דגש על הדבר הזה. גם אם יבואו וייכנסו פסיכולוגים שיודעים את התרבות, את הקוד התרבותי, ואפשר לפתוח.

כן דיברתי על זה כבר פעם קודמת.

לא לכל אחד אנחנו פותחים את השיחות שלנו.

נכון מאוד.

וצריך לתת דגש כמה שיותר לקלוט, וכמובן מבחינת השכר, אם אני הייתי פסיכולוגית היום תאמינו לי, אני הייתי הולכת לקליניקה הפרטית שלי, למה שאני אשתכר פה גרושים? בסופו של דבר אני צריכה להביא כסף לבית.

תודה רבה. חבר'ה שימו לב אנחנו רבע שעה לסיום, אני מבקש נא לקצר ולהיות ממוקדים. רון בוכניק מההסתדרות בבקשה ולאחריו חבר הכנסת יוסף עטאונה. סליחה, אני משלב בין ח"כ ואורחים.

תודה רבה, היינו כאן לפני שבוע. אנחנו שמחים שהנושא הזה ממשיך וצף, ותודה ליושבי-הראש וחברי הכנסת. אני אהיה קצר מאוד ותכליתי. הפתרון השורשי כמו שהזכירו כאן הוא אך ורק הסכם שכר. העלאה משמעותית של שכר השעה לפסיכולוגים בכל הסקציות המקצועיות לרבות החינוכיים. עוד משפט אחד, ההסתדרות שמה את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות, עוד בנובמבר יו"ר ההסתדרות שלח מכתב לאוצר שלצערי לא קיבלנו עליו תגובה. אנחנו מוכנים לשבת 24/7.

יש מתווה שכר שהצעתם לאוצר?

אנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות. כשתהיה הפגישה הראשונה אנחנו נציג את מתווה השכר.

למה שלא שתשלחו לכם את זה במייל?

אנחנו נשלח מסמך מקדים בימים הקרובים.

אתה יכול לשלוח לנו העתק? לפחות לוועדות.

אנחנו נשלח. ואני רוצה להגיד שאנחנו בסנכרון מלא עם כל גורמי השטח.

מעולה.

אנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות, משא ומתן כזה ה-time line שלו לא צריך להיערך המון זמן. בשל הדחיפות אנחנו חייבים לעשות את זה מהר.

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה בבקשה.

תודה רבה כבוד שני יושבי-הראש. אני גם מצטרף לכל הדברים שנאמרו סביב הנושא הזה וחושב שיש הסכמה מקיר לקיר בלי קשר לזהות הפוליטית של כל אחד מאיתנו, לא קואליציה לא אופוזיציה, על התרומה, על הנחיצות של הפסיכולוגים, וזו ישיבה שניה. דבר אחד שאינני מסכים זה עם האוצר, עם הדברים שלהם, עם כולם אני מסכים, לגבי האוצר אני חושב שהגיע הזמן שכולנו לא מסכימים וצריך להתארגן על זה. זו כבר ישיבה שניה, הסכם שכר משמעותי שיכול לפתות אנשים להחזיר אותם לפסיכולוגיה בשירות הציבורי.

דבר נוסף אם אנחנו כבר מדברים על אנשי מקצוע בפסיכולוגיה – אני לא הייתי בפתיחת הישיבה – אבל הייתי מצפה ואשמח שתהיה אמירה מאוד ברורה ממך כיושב-ראש ועדת הבריאות לגבי הדברים שנאמרו אתמול על ידי "רב", מתחזה לרב, מאיר שמואלי, שהוא מסית נגד הרופאות והרופאים, אחיות ואחים ערבים בבתי החולים. אנחנו רואים את זה בחומרה רבה. דווקא בתקופה כזו הוכח שמערכת הבריאות היא מפגש למרקם חברתי.

ברשותך כבוד יושב-הראש, מערכת הבריאות היא מפגש למרקם חברתי יהודי-ערבי. יותר מ-25% מהרופאות והרופאים במערכת הבריאות הם ערבים, בצוותים הרפואיים אחים ואחיות זה מגיע לכמעט 40% עד היום עשו את זה בנאמנות, במקצועיות, בשותפות, בדו-קיום ערבי יהודי בתוך בתי חולים. צריך לשמור על זה וצריך לצאת באמירה נגד הדבר הזה.

יוסף, זו נקודה חשובה, תודה רבה. אנחנו כרגע עסוקים עם הפסיכולוגים, אנחנו 12 דקות לסיום הדיון. אם אתה רוצה אני אוכל לדבר איתך, אני דיברתי עם שאר חברי הכנסת הערבים בהקשר הזה ויש לי הרבה מה להגיד בעניין.

אבל שתצא אמירה ברורה מהוועדה, שאתה כוועדת בריאות מתכנסת בדבר מקצועי, לא צריך להתכנס בשביל דבר כזה.

בחצי דקה כמובן אני אגיד שוועדת הבריאות מסיירת הרבה מאוד בבתי החולים, ואנחנו רואים את המנהיגות של מנהלי בתי החולים ואנחנו מברכים על כך, ואנחנו חושבים שזה נכון. ואני אומר לכם חברי הכנסת הערבים, אל תהפכו את האירוע הזה, את כדור השלג הזה ותהפכו אותו לאירוע לאומי, אנחנו לא שם.

אבל זה משהו מאוד חמור, יש מטרה - - -

אני לא אהפוך את הדיון הזה לזה, ולכן אמרתי שלכל מה שאני אגיד יהיה לך מה להגיד וזה בסדר, אבל אני כן אומר אמירה באופן כללי, אנחנו על זה, אנחנו מדברים על זה עם מנהלי בתי החולים, אני חושבים שהמנהיגות שהם מגלים בתקופה הזו היא חשובה מאוד. ואנא, תשמרו על הסטטוס קוו שמתנהל בצורה טובה.

אנחנו נשמור. כשמסיתים נגד רופאות ורופאים שנותנים שירות לכולם, פתאום אנחנו לא שומרים?

כשאני אומר אנחנו הכוונה היא לא אתם, אנחנו.

אנחנו מגנים בכל תוקף את האמירות המוטרפות האלה של האנשים, כולנו, 120 חברי כנסת.

כולנו ביחד צריכים לגנות דבר כזה.

בוודאי, הנושא הזה ברור. תודה רבה. אורית כהן שטילר מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית.

תודה רבה על זכות הדיבור ותודה רבה לכם היו"רים של הוועדה המשותפת הזאת באמת, וגם לכל הח"כים שהגיעו וטרחו בתקופה הזאת. אני חושבת שאנחנו מאוד זקוקים לשותפות הזאת ובטח בתקופה הזאת של המלחמה, אנחנו מאוד מעריכים את זה. אני ממש אקצר.

אני אגיד התייחסות אחת למה שהאוצר אמר. קודם כול ב-20 בינואר 2022 נחתם הסכם החרגה, היו עיצומים של הפסיכולוגים החינוכיים, בעקבות זה האוצר חתם והתחייב להחריג אותנו ולדון בהסכם השכר שלנו בנפרד מהסכמי השכר במשק. זה היה לפני שנתיים, 2022.

האוצר לא פנה אלינו. עכשיו הוא נזכר לרדת אל השטח ולדבר עם מנהלי בתי החולים. אני יכולה להגיד שגם אני מדברת עם כל מיני מנהלים והם אומרים לנו כן, אתם יודעים מה אמרנו להם? אמרנו להם שמענקים בלי שכר לא ישנה כלום. לקחו את הדברים האלה ואמרו טוב בואו נשקיע במענקים.

אנחנו עדיין לא יודעים, ולפני שבוע הייתה ועדה בבריאות, שאלתם יושב-הראש כמה כסף הוקצה להסכם השכר? עדיין לא שמענו את התשובה. השמועה זה 50 מיליון שקלים שזו תוספת של 10%. ואני רוצה להגיד, האוצר פועל לפי מודל התנהגותי אחד, יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו. ואני רוצה להגיד בתור פסיכולוגית שגם מבינה משהו בהתנהגות וגם עובדת עם ילדים שלפעמים הדרך לעבוד עם ילד זה לא דרך תיתן תקבל, לא תיתן לא תקבל, זה לגלות אמון, זה להגיד לו אני פותחת את הידיים ואני נותנת לך, ואני נותנת בך אמון שאתה תוכל לעשות את זה.

האוצר מתייחס אלינו כאל פרזיטים וכאל מטומטמים, אנשים שרק באים לנצל את המערכת הציבורית. תתנו לנו כסף, תראו שאנחנו לא חוזרים, שאנחנו לא עובדים, קחו את הכסף בחזרה. אבל לא, הכול רק על בסיס מבחני תמיכה. זה מודל שגוי ואני מבקשת שתנסו דרך אחרת כי הדרך הזו לא עבדה.

עוד שני דברים אחרונים. אני רוצה להגיד, דיברתם הרבה על תקינה. התקינה במשרד החינוך מיושנת וצריך לתקן את התקינה של הפסיכולוגים החינוכיים ולהרחיב אותה מגילאי 3-18, כיום זה גם מ-5-15, אבל אני רוצה להגיד עוד משהו. אין מפתחות תקינה במשרד הבריאות. זאת אומרת פסיכולוגים התפתחותיים, שיקומיים, רפואיים, קליניים, אין מפתח תקינה שאומר כמה פסיכולוגים קליניים למשל צריך שיהיו? כמה פסיכולוגים שיקומיים שיש לנו כל כך הרבה נפגעים במלחמה קטועי גפיים אנשים שצריכים לעבור תהליכים של שיקום? אין תקינה של כמה פסיכולוגים שיקומיים צריכים להיות, חייבים לטפל בדבר הזה, וזה לא ייפתר באמצעות מענקים.

ודבר אחרון, אני באמת מבקשת תיאום בין משרדי, הפסיכולוגים מלווים את האזרחים מגיל לידה ועד זקנה. אי אפשר שרק משרד אחד יחזיק את זה. אנחנו מאוד מברכים על המהלך. חינוך, בריאות, כלכלה, רווחה, אתם צריכים להכניס את כולם, וכמובן האוצר, אחרת זה לא יעבוד. צריך תוכנית לאומית עם כמה משרדים שיעבדו ביחד, אם זה להקים מנהלת, משהו שבאמת יחזיק בראש את הנושא של פסיכולוגיה ציבורית. תודה רבה לכם.

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן בבקשה.

ראשית אני חייבת לומר לך משהו, את הודית לחברי הכנסת שהגיעו לכאן. חברי הכנסת מקבלים שכר על זה שהם כאן, ושכר מכובד, אתם לא. אתם כנראה הגעתם לכאן בתחבורה ציבורית ולא באתם לדאוג רק לעצמכם, בזה שאתם כאן אתן דואגות לכלל האוכלוסייה. אנחנו אלה שצריכים לנשק את הרגליים כרגע לכל מי שעושה את עבודת הקודש כמו שאתם עושים, זה אחד.

דבר שני, כמובן שאני מצטרפת לכל מה שנאמר פה, אבל הכי ברור, אין חזון, אין תוכנית עבודה, בכל התחומים אגב, אין משהו שאני יכולה להיאחז בו ולראות אוקיי. הרי זה לא רק שכר, התקנים, יש דברים שצריכים להשתנות, איזושהי תוכנית עבודה לחמש השנים הקרובות. המערכת הציבורית הורעבה, נרמסה עד אפר עוד לפני האירוע של ה-7 באוקטובר. אז עכשיו אנחנו רואים משרד אחרי משרד אחרי משרד, הכל מתפרק. אבל אני מבקשת שביחד עם התקציבים, וביחד עם המענקים, תובא תוכנית עבודה לפחות לחמש שנים. זה המינימום של המינימום.

תודה רבה, חבר הכנסת משה טור פז בבקשה.

אני אהיה קצר ואומר באמת שמי שהגיע למשבר הזה מורעב מצא את עצמו על הרגליים, זה מה שקרה כאן. אני רוצה להודות לחברי מאיר כהן שמציף את הנושא הזה פעם אחרי פעם ואני אומר שיש פה שני פתרונות, אחד הציגה הנציגה בצורה מאוד ברורה, תקציב. והשני הזכירה יסמין תוכנית עבודה. זהו ב-60 שניות, תקציב, תוכנית עבודה, לשים את הנושא הזה במודעות. הגיע הזמן להפסיק לדבר עליו ולעשות, תודה.

תודה רבה, אני מתנצל, בסדר? אתם צריכים לדעת שאנחנו נמצאים - - -

לפני סיום אני מקווה שאני גם אוכל להביא את הדברים של הגננות. זה ממש חשוב.

יש לך דקה, ברשותך.

והמטפלים באומנויות יזכו?

יש פה פסיכולוג חינוכי אחד שיושב במעגל הזה, וזה אני חוץ מד"ר חווה פרידמן, ודווקא לי לא נתנו לדבר.

אני מדברת בעדך. בדקה אני אומרת. אני רוצה להגיד שיש לנו כאן גננת שבמדינת ישראל מחזיקה בממוצע 29 משפחות בקהילה. נכון להיום אני הבאתי שלושה מקרים של גננות, אחת עובדת ביישוב מסוים וביישוב שלה המועצה לא חזרה ללימודים מלאים, וביישוב האחר שהיא עובדת חזרו ללימודים מלאים מ-08:00-16:00, זאת אומרת שהיא צריכה להביא את הילדים לגן, לדאוג לזה שהבעל שלה נמצא עכשיו בלוחמה והיא לא מצליחה לתפקד בגן. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו מדברים על גננת שהייתה בעת הזו באזורים, בבארי, ואחר כך המערכת לא יודעת לתמוך בה. אותה גננת צריכה לתמוך.

תתמקדי בפסיכולוגים.

בפסיכולוגים?

כן, זה הדיון.

אני רוצה שיביאו לאותה גננת שצריכה להחזיק את הקהילה שלה, 29 ילדים, לטפל בה, כדי שהיא תוכל להחזיק את הקהילה שלה. חבר'ה, בלי להביא את הפסיכולוגים. דרך אגב שתדעו לכם, משרד החינוך הוריד את כל ההשתלמויות לגננות למעט מפגש הפיקוח. במקום המפקחת אני רוצה לראות פסיכולוגית שתטפל בגננות, היא תעביר את הידע ואת מה שאתם תתנו לה, את הכוח שתתנו לה. תשאלו אותה מה שלומה.

תודה. גיא יקר בבקשה.

תודה, בגלל הזמן אז אני אנצל את זה שהמיקרופון קרוב אליי לפה. אני יושב ראש החטיבה החינוכית בהסתדרות הפסיכולוגים. אני פסיכולוג חינוכי 15 שנים. ב-7 באוקטובר התקשרתי למנהלת שלי ואמרתי לה אני רוצה עכשיו ללכת לאנשהו, וב-8 באוקטובר מצאתי את עצמי עובד חודשיים במלון עם מפונים, עם חבר'ה שהיו עדים לתופת ולטראומה. עד היום אנחנו מטפלים באנשים האלה. אני מקבל 50 שקלים לשעה.

בושה.

זה הרבה יותר מבושה. 50 במקרים הטוב. אני ברגע זה ממש מחליף את המנהלת שלי, אני מנהל אזור שלם בתל אביב עם המשכורת הזאת. לא באתי בתחבורה ציבורית, אל תדאגי, אבל יש לי שאלות מאוד רציניות והיה לי חשוב לדבר כדי שתכירו אותנו בשר ודם. בתור נציג הפסיכולוגים החינוכיים שמתנדב לעבודה ציבורית כבר מעל 10 שנים יש לי באופן אישי שאלות רציניות האם אני נשאר במגזר הציבורי או לא. כי כבר המון שנים מבטיחים לנו. אני היום מדריך פסיכולוגים. כל החברים שלי שהגיעו איתי את עזבו את השירות הציבורי, כולם בקליניקות. יש לי קליניקה משגשגת אני מרוויח יפה מאוד בקליניקה. אני לא רוצה קליניקה, אני רוצה לעבוד רק בשפ"ח.

אוקיי. אתם בקשר עם ההסתדרות?

אורית אנחנו בקשר איתם?

בוודאי שאנחנו בקשר עם ההסתדרות.

למה אני שואל את השאלה הזו? אני רוצה שכשמגיע מתווה למשרד האוצר או כשיש דיבור עם משרד האוצר שמתחיל עם הממונה על השכר דיבור, שאתם תהיו חלק מזה, שהשאלות שלך יקבלו מענה.

תראו, אנחנו חלק מזה. לצערי הרב פירקו את החטיבה של הפסיכולוגים מתוך ההסתדרות, פירקו אותנו, אין לנו בעצם נציגים בתוך ההסתדרות אבל אנחנו כן בדיבור מול ההסתדרות.

אנחנו במערכים סביב הדבר הזה. שבע שנים אנחנו עובדים על המתווה, יש לנו מתווה.

כבוד יושב-הראש, אני רוצה מילה. הפסיכולוגים החינוכיים דיברו פה בשפע. אנחנו מטפלים באומנות, 9,000 מטפלים באומנות בישראל.

תזכרי שאת מדברת בכל ועדה שלי.

סליחה, זו ועדה מאוד חשובה, יש פה מתווים שאף אחד לא הזכיר שאנחנו עובדים עם אלפי - - -

אנחנו מכירים.

לא, אני מדברת עם הפסיכולוג החינוכי, שמונה שבועות הוא מקבל 50 שקלים לשעה, אני מתנדבת.

אני עובר לשלב הסיכום, ידידי חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

חברים, גם אם נישאר כאן עוד שלוש שעות אנחנו נשמע את זה. אני חושב שההיפך, אנחנו זלגנו למקומות אחרים, צריך להתמקד, יש כותרת לפגישה הזאת.

אני רוצה להגיד משהו ואני אנסה להיות פרגמטי, השלב הבא שצריך להיות, ואני מציע לשני חבריי המכובדים, לוועדת החינוך מגיע בשלב הבא ויושב שר החינוך, רשאי יושב-ראש ועדה לזמן את שר החינוך ולדרוש ממנו, וזה מה שאני מבקש מכם, כמו שאני רואה שבזמן האחרון משרד החינוך מגיש תוכניות לאלף, בית גימל דברים, להביא אותו אך ורק שיציג לפני ועדת החינוך את התוכנית שלו לשירות הפסיכולוגי החינוכי, מתוקצבת, מסודרת, בהלימה עם ראשי הרשויות.

הדבר השני בוועדת הבריאות צריך להגיע שר הבריאות ולהציג את התוכנית שלו. בלי זה אנחנו נהיה מאוד נחמדים, אנחנו נהיה נהדרים, אנחנו נשמע אתכם דקה כל אחד, ואנחנו נמשיך לדרכנו. אני מאמין גדול כמו יוסי וכמו משריקי ואני שוב רואה את עבודתם.

אגב, אני ותיק בכנסת הזאת, מזמן לא ראיתי שתי ועדות – אני כבר מכיר את האנשים – שהראשים שלהם מחויבים לזה. אבל בכדי שהמחויבות הזאת תינעל ותהיה סגורה, צריכים להגיע לכן השרים ולתת את התשובות ורצוי שהם יגיעו עם תוכניות.

רק תוספת שר האוצר, מאיר, עם כל הכבוד לחינוך והבריאות, שר האוצר, כסף.

אני מוותר עם נאום הסיום שלי, מה שנקרא סיכום הישיבה, לטובת נעם וילדר המועצה לשלום הילד, ומיד אחרי זה יסכם אדוני.

תודה. תודה רבה לכם ועל הדיון, אני רוצה להגיד שאני שומעת כבר מספר דיונים את כל הפתרונות שמוצעים, ויש תחושה כל הזמן שיש רצון לרבע את המעגל, כשבסופו של דבר צריך להגדיל את המעגל, זה מה שצריך לעשות. ומודל דימונה לא הייתי, נשמע נהדר. האחריות לשלומם הנפשי של הילדים והנוער מוטלת על המדינה. מה אנחנו כן לומדים? שכשמכניסים את היד לכיס רואים את הילדים. הילדים מקבלים מענה.

מה שצריך לעשות זה שלושה דברים, אחד, להגדיל את השכר באופן משמעותי, כבר דיברנו על זה, סלי תגבור זה לא פתרון מספק, מענקים בוודאי שלא. הגדלת התקנים ל-2,700 פסיכולוגים נוספים, ושינוי מפתח התקינה בהתאם, והרחבת תחום האחריות של מערך השירות הפסיכולוגי באופן מלא ומחייב מגיל לידה עד גיל 18.

אני רוצה לפנות כאן לכל הח"כים, זה הדבר האחרון. אתם כל הזמן אומרים בדיונים האחרונים שמדינת ישראל מה-7 באוקטובר היא לא אותה מדינה, היא לא יכולה להיות אותה מדינה, וכשרואים את התקציבים ומה שמתנהל בתקציב של 2023 ועכשיו 2024 זה נראה שאנחנו בדיוק באותה מדינה, בדיוק. וזה בידיים שלכם כל חברי הכנסת ולא רק השרים, להחליט. וזו לא אמירה פופוליסטית, זו אמירה ערכית, להגיד שאתם לא מצביעים על התקציב של 2024 בלי שהנושא של בריאות הנפש של ילדים ונוער מקבל תקציב חסר תקדים.

תודה רבה, סיכמת במקומי ועשית את זה מעולה. תודה רבה, בכבוד יוסי.

כמו שאת מכירה אותי, אני לא מחלק דיבורי סרק, לא אצביע לתקציב וזה. אנחנו אומרים את הדברים כהווייתם, הדברים צריכים לקרות.

זה הדבר המעשי שאתם יכולים לעשות.

אנחנו יודעים לעשות את העבודה, מאיר כהן, שאר חברי הכנסת, קינלי, ירון פה, חברי הכנסת מישרקי ואני, והנושא הזה הוא לא סתם עולה בוועדת הבריאות כעשר ועדות, ועדה שלישית בוועדת החינוך, יש לנו בעוד הרבה נושאים לטפל ואם החלטנו לטפל בזה זה כי אנחנו מאמינים שצריך לשפר ולטפל וזה יטופל.

הוועדות שולחות את התנחומים למשפחות הנופלים, איחולי החלמה לפצועים, מתכוונים ומתפללים להחזרתם שלכל החטופים וחיילי צבא הגנה לישראל, כוחות הביטחון לשלום במהרה הביתה.

ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הבריאות מודות ליוזם הדיון חבר הכנסת מאיר כהן, שפעל ללא לאות לטובת ילדי ישראל, וכן הוועדות מודות לכל המשתתפים בדיון, שנדרשו לנושא, אלו שדיברו ואלו שלצערנו לא הספיקו.

הוועדות דורשות ממשרד האוצר לתקצב זמנים ברורים לסיום הכנת מודל המענקים לפסיכולוגים החינוכיים, ולתקצב את המודל. הוועדות מבקשות ממשרד החינוך ומשרד הבריאות לעדכן בדחיפות את מפתח התקינה הנדרשים לצרכי מערכת הבריאות ומערכת החינוך.

הוועדות מבקשות ממשרד החינוך ומשרד האוצר להכין תוכנית סדורה כדי לאייש את התקנים הפסיכולוגים ולפסיכולוגים החינוכיים. הוועדות שבות על דרישתן ממשרד האוצר ומההסתדרות הכללית להביא במהרה ולא לסוף חודש ינואר אלא כבר בתחילת חודש ינואר וזה נותן לכם עוד כמה ימים להתארגן, להסכם שכר ראוי שיחזיר את הפסיכולוגים למערכת הציבורית ועד שזה יקרה, אני קורא שבתוך המענק הכללי לפסיכולוגים בכלל ולפסיכולוגים החינוכיים בפרט להכניס את נקודות זכות והטבות מס לנושא הזה.

כמו כן, על פי בקשת הסיכום שלך, אדוני חבר הכנסת מאיר כהן, אני אכנס את ועדת החינוך, אני מפה ארים טלפון לשר החינוך ואבקש ממנו כבר עכשיו להכין תוכנית ולהציג אותה בפני הוועדה עד סוף חודש ינואר. תוכנית ברורה, מסודרת, שלשם כך היא תוכל גם להתיישב מול המתווה ומול חתימה על ההסכם החדש של ההסתדרות והגורמים הרלוונטיים מול האוצר, ואני מצפה גם מועדת הבריאות לכנס את הוועדה ולהוביל את הנושא הזה.

אני בדרך כלל עושה מה שאתה אומר לי.

הנושא הזה לא ירד מסדר היום, לא צריך איומים בשביל זה, תאמיני לי שזה מה שיקרה.

תודה רבה על הסיכום, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:08.



והשמטות.