פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
24
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/12/2023
מושב שני
פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ' בכסלו התשפ"ד (03 בדצמבר 2023), שעה 8:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 03/12/2023
הצעת תקנות הדיינים (הוראת שעה-חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשפ"ד-2023
פרוטוקול
סדר היום
הצעת תקנות הדיינים (הוראת שעה-חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשפ"ד-2023
מוזמנים
¶
יעל בלונדהיים - משפטנית, משרד המשפטים
גאל אזריאל - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רפי רכס - רב, עורך דין, הייעוץ המשפטי, לשכת בתי הדין הרבניים
אפרים גליקסברג - רב, מזכיר הלשכה לשעבר, לשכת הארגונים העצמאיים לישראל
רישום פרלמנטרי
¶
דניאלה קאולי, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת תקנות הדיינים (הוראת שעה-חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשפ"ד-2023
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב. אנחנו ביום כ' בכסלו תשפ"ד. בנושא הצעת תקנות הדיינים הוראת שעה רחבות ברזל סדרי דין בבתי דין רבניים.
מדובר בתקנות שהן - כחלק מהחקיקה המיוחדת של חרבות ברזל - אמורות להתאים את הדין בבתי הדין הרבניים למה שכבר נקבע בתקנות על ידי שר המשפטים בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין לענייני עבודה ובמקביליהם, ששם אין צורך באישור ועדה. בבתי דין רבניים יש צורך באישור ועדה ולכן זה מגיע אלינו.
בפתיחת השבוע אנחנו מזכירים את הנופלים יהי זכרם ברוך, ובהקשר לתקנות הדיינים שבהן אנחנו עוסקים, נזכיר במיוחד את הדיין שנפל בדרכו לבית הדין בפיגוע, יחד עם הרוגים אחרים, ועוד דיין נוסף פצוע. אנחנו משתתפים בצער המשפחות כולן ומתפללים להחלמת כל הפצועים ומקווים שבשבוע הבא לא נצטרך להזכיר אף חלל ואף פצוע נוסף ושנגיע, בעזרת השם, במהרה לניצחון בלי המחירים הללו.
מי מציג את התקנות האלו?
יעל בלונדהיים
¶
יעל בלונדהיים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים.
ב-10 באוקטובר היינו כאן כדי לאשר את תקנות הדיינים, סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד, שבעצם מסמיכות את השר לשירותי דת להתאים את נהלי הפעילות של בתי הדין הרבניים במצב החירום. עם הימשכות הלחימה תוך חזרה הדרגתית של המשק לשגרה, אין היום עוד צורך להמשיך בהודעות ובפרסום הודעות על מצב חירום מיוחד ולהכין את תקנות הדיינים למצב חירום מיוחד, אבל יש עדיין בעלי דין ובאי כוח, שבעקבות פעולות הלחימה המתמשכות, נפגעה לתקופה ממושכת היכולת שלהם להיות זמינים ולנהל הליכים משפטיים.
לכן התיקון שאנחנו מציעים כאן למשך חודש, בשלב זה כהוראת שעה, נועד להבטיח את השמירה על הזכויות הדיוניות שלהם, כך שבמהלך תקופת הוראת השעה לא יימנו בהליכים שהם צד להם הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית הדין וגם לא יתקיימו דיונים שהם צד להם, מלבד דיונים דחופים, שמנויים בתקנה 3 לתקנות סדרי הדין בחירום.
אנחנו מציעים עוד שני דברים. במקום שיש הסכמה לנהל את ההליכים על אף שבעלי הדין ובאי כוחם נמצאים בגדר האוכלוסיות המיוחדות אם יש הסכמה של כל הנוגעים לדבר יוכל להתקיים הדיון. ובנוסף ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, יוכל לקבוע שהליך מסוים יתקיים וזאת לאחר שהוא שמע את בעל הדין או את בא כוחו כאשר הוא מיוצג. ההצעה מבקשת לקבוע שלא תינתן החלטה בהיעדר או פסק דין בהיעדר כאשר אחד מבעלי הדין לא מתייצב להליך או לא מגיב להליך, אלא אם כן מוכח שהוא לא נמנה על אחת האוכלוסיות המפורטות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. יש לי קצת בעיה מבחינת מה שאני שואל על התקנות הללו. כי אלה תקנות שנועדו להחריג את המצב ואנחנו באנומליה כיוון שהתקנות האחרות אינן אל מול פניי. יש פה דברים שבעיניי הם בעייתיים אבל הם בעייתיים גם בתקנות האחרות. ננסה לראות מה אפשר לעשות אולי איזו אמירה, לא אעכב כמובן את אלו, אבל אבקש שתבררו, אפילו כבר עכשיו במהלך הדיון, מול שר המשפטים ומול הגורמים הרלוונטיים בהנהלת בתי המשפט אולי אפשר יהיה להאחיד, ואולי יהיה איזשהו תיקון בשינויים או איזו הצעה.
גאל אזריאל
¶
בעיקרון, כמובן דיברנו עם לשכת השר לפני הדיון בוועדה ואם יהיו דברים שחשובים לוועדה אנחנו נבחן מהותית האם גם בתקנות בתי המשפט - - -
נעה ברודסקי לוי
¶
וגם אמרנו שזה רלוונטי כי כרגע התקנות הן לחודש. ככל שכן יחשבו אחר כך להאריך את זה, זה רלוונטי שיעלו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון. לכן עם הדיסקליימר הזה יכול להיות שאפשר יהיה לייצר איזה שינוי. כי פה זה מאפיין אוכלוסייה מיוחד, שאליו אני רוצה להתייחס עכשיו ושהוא קשור קצת יותר לבתי הדין הרבניים ספציפית, אפילו יותר מאשר לבתי המשפט. אלה שתי קבוצות אוכלוסייה שקיבלתי לגביהן גם פניות בקשר לבתי המשפט הרגילים. אני העברתי בעניין הזה פנייה לשר, אבל כולם עדיין בלוחות זמנים נורא קצרים. לכאורה הרציונלים קיימים בשתי הקבוצות. ספציפית אני רוצה להתחיל דווקא בעניין שבאמת יותר רלוונטי לבתי הדין הרבניים.
כאשר בן זוג משרת במילואים או בצבא, בת הזוג מנוטרלת לפעמים לא פחות, ודאי כאשר מדובר בענייני משמורת ילדים או להליכים מול בן הזוג הקודם שלה, היא מנוטרלת לא פחות מהמשרת עצמו, והיכולת שלה לתפקד לוקה. אגב, גם באי כוח, גם מישהי שהיא עורכת דין או עורך דין, עם בני זוג שמשרתים במילואים בהיקף נרחב ולא חזרו הביתה במשך חודש ויותר, היכולת שלהם לתפקד בתפקוד מלא לפעמים אפילו נופל מזו של בן הזוג המשרת במילואים. לפעמים למשרת במילואים לפחות יש עוד קצת זמן פנוי, ואילו מי שבעורף ומטופל בילדים, יש לו עוד פחות זמן בהקשר הזה.
ולכן אני חושב איך כן נותנים לזה מענה, לא רק למי שהוא או בן זוגו משרת בשירות מילואים. אנחנו עושים את זה בקשר לחטוף או נעדר, שם זה ברור הקשר המשפחתי, זה עניין אחר. אבל ככל שאנחנו מרחיבים לבן משפחה אחר, מתוך הבנה שכשיש משבר במשפחה הוא משפיע על כולם, אז גם משבר קטן חיובי יותר, כמו בן זוג בצו 8 תקופה ארוכה, אני כן רוצה לראות איך אנחנו מכניסים אותם לאירוע הזה. זו נקודה ראשונה.
נקודה שנייה, לכאורה אין הבדל גדול בין מי שמשרת במילואים מכוח צו לפי חוק שירות מילואים לבין מי שבקבע או בסדיר עכשיו. כסדיר אני מתאר לעצמי שפחות דיונים אבל עדיין גם הסדירים לא חוזרים הביתה עכשיו וגם אנשי הקבע בוודאי לא חוזרים הביתה עכשיו, ומהבחינה הזו אין הבדל ביניהם. מצב החירום גורם להם שהם לא יכולים לתפקד. הייתי מרחיב את זה בכלל לכוחות הביטחון כולם, שנמצאים עכשיו במצב שהם לא יכולים לתפקד כרגיל. אז לא כל הציבור ולא אזרח מהשורה, אבל מי שהוא או בן זוגו משרת בשירות מילואים, אני חושב שזו קבוצה מאוד משמעותית, שהתקנה אמורה להיות רלוונטית לגביה. גם מי שמשרת בשירות סדיר או שירות קבע יכול להיות באותו מצב.
כמובן שהפתרון לחלקם יהיה הגשת בקשה, אבל לחלקם מאותה סיבה שאנחנו לא מטילים את הצורך בהגשת בקשה על המשרת אנחנו יכולים באותה מידה - - - ובייחוד נושא המועדים משמעותי מאוד, ואנחנו כן ספרנו פה מפונים, קרובי משפחה של נפטרים, צריך לחשוב גם על בני זוג של משרתי מילואים. אלה שתי הנקודות שחסרות לי מאוד בתקנות הללו.
כן, שם ותפקיד לפרוטוקול.
רפי רכס
¶
רפי רכס, מהייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים.
אנחנו קיבלנו המון פניות כמות אדירה, קצת לצד השני אבל לא סותר את מה שכבודו אמר כי זה שילוב של המערכת, של אותה בעיה. וזה שדווקא התקיעה של המועדים גורמת למניעת גישה של הרבה מאוד בעלי דין אל הרשות השופטת. אני אפרוט את זה לצורך העניין, הרי יש למשל הליך יישוב סכסוך, שאי אפשר לפנות לערכאה השופטת עד שלא מגישים הליך יישוב סכסוך ומסתיימת תקופת עיכוב ההליכים. תקופת עיכוב ההליכים נתקעת כשתוקעים את מועד הזמנים ויוצא שבמשך תקופה מאוד ארוכה אנשים לא יכולים להגיע. וכבר אמרנו את זה בהתחלה, אני זוכר שזה לא רק המקרים הדחופים שבהם אפשר להגיע, אבל בעיות בדיני משפחה הן לא רק בעיות דחופות. באיזשהו שלב יש בעיה שהיא לא דחופה שהופכת להיות דחופה או בלתי נסבלת, ככל שמתמשך הזמן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון אבל עכשיו יצאנו מסיטואציה של עיכוב כולל, שזה מה שהיה עד עכשיו, למעט ההליכים הדחופים שאגב קיימים, עדיין לא ביטלנו את זה, גם לגבי המשרתים לכאורה אותו דבר, השאלה היא האם אנחנו - - -
רפי רכס
¶
צריך לעשות דירוג מסוים, זה לא חייב להיות אותו דירוג, או כמו שאמרת בהגשת בקשה כמו שעשינו עם האגרות, שם אמרנו בהגשת בקשה אפילו בלי לבדוק. אז גם פה צריך דירוג מסוים, סך הכול צריך לדאוג לאיזון בין הצרכים של הציבור.
נקודה נוספת והערתי את זה קודם, הסייג של סעיף 2(4) "בית דין לא ייתן כל החלטה או פסק דין וכו' אלא אם כן הוכח כי בעל הדין ובא כוחו לא שייך לאותה קבוצה." בהליך משפטי למילה "הוכח" יש משקל. ועוד להוכיח שלילה של משהו, עוד יותר קשה. אנחנו חשבנו על הביטוי "התרשם" או "השתכנע", להוריד את המשקל של "הוכח".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חושב, "אלא אם כן בעל הדין או בא כוחו שלא פעל כאמור לא נכללים", בלי המילה "הוכח".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אגב, הדגש הוא לא על "אלא אם כן הוכח", אלא האמירה היא "בעל הדין לא ייתן החלטה או פסק דין אלא אם כן בעל הדין או בא כוחו שלא פעל כאמור", וממילא אם יהיה דבר כזה ויהיה טעות אז יהיה ביטול של זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
המילה "הוכח", לנהל הוכחות על זה ברור שזה לא הגיוני, בייחוד הוכחה שלא, כי היא תמיד קשה.
רפי רכס
¶
ונקודה אחרונה, הארכה של תקופת החירום, שכנראה תהיה יותר מחודש, וכל פעם מחדש לבוא לוועדת חוקה ולשנות תקנה, אולי כדאי לעשות את זה יותר דינמי כלומר כמו שעשינו שם באותן תקנות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן, ההבדל הוא מאוד משמעותי, בגלל הליכי תקנות של בתי דין, מעבר לשר יש את ההתייעצות עם מועצת - - -
יעל בלונדהיים
¶
הצענו שהתייעצות תהיה על דעת זה שהיא תהיה למשך חצי שנה, אלא אם כן המיועצים ירצו להודיע אחרת, שהם מסרבים.
יעל בלונדהיים
¶
זאת הייתה ההצעה שלנו והרושם שקיבלנו שזה לא כל כך קריטי לעשות את השיחות האלה, לכן זה לא התקדם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם משרד המשפטים היה נותן את תקנות שלו שבוע וחצי לפני שהן נכנסות לתוקף, אני מניח ששבוע וחצי זה די והותר בשביל לעשות את תהליך ההתייעצות של הדיינים. פה הם פרסמו אותם בתחילת שבוע והם נכנסו לתוקף ביום שישי או אפילו יותר צפוף, אז ממילא הפערים פה הם יותר גדולים.
הפתרון הנכון זה לקבוע תקנות סדרי דין באישור ועדה. יש חוק בנושא וחתום עליו גם שר המשפטים, אולי נקדם אותו, נוציא מהקפאה, כי אז הכול יובא בוועדה יחד לאישור והכול יהיה יותר פשוט. אבל לגופן של ההערות שלי, משרד המשפטים?
יעל בלונדהיים
¶
הדבר הזה נשקל, הסוגיה של נשות המילואים זה להכניס אוכלוסייה נוספת מאוד גדולה ללופ הזה, ואני חושבת שבאיזון שבאנו לפה עכשיו לנסות להחזיר לשגרה את המערכת כמה שיותר בעצם להכניס אוכלוסייה שבעצם הדלתא שהיא יכולה לבקש בקשות, מי שבמצב חריג יוכל לבקש בקשות, אני יכולה להעיד על עצמי – בעלי במילואים מ-7 באוקטובר אבל אם הייתי צריכה לנהל הליך, הייתי יכולה להגיש בקשה. אז הניסיון הוא להגן פה על נשים שנמצאות באמצע מצב לחימה מתמשך שלא פנויות בכלל להרים את הטלפון הזה ולעשות את המאמץ המינימלי הזה של לדחות את הדיון.
כי להכניס את כל האוכלוסייה הזאת פנימה יכול אולי לפגוע יתר על המידה בניסיון להחזיר את המערכת לשגרה במיוחד כמו שרפי אמר בכל מה שנוגע בתובענות בענייני משפחה, ששם אנחנו לא אפשרנו עד כה בכלל להגיש הליכים, כלומר במשך חודשיים היום לא ניתן להגיש תלה"מים – תובענות לאחר סכסוך.
יעל בלונדהיים
¶
גם פה הנקודה שהועלתה נכונה וחשובה, המחשבה הייתה שמי שבאופן רגיל חייל או משרת קבע ההיערכות שלו היא שונה בחיים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כבעל דין? כבעל דין הוא נערך? אדם שחוזר הביתה כל סוף שבוע ועכשיו 70 יום שהוא לא ראה את הבית?
יעל בלונדהיים
¶
שוב, מאחר שהדלתא היא רק האפשרות להגיש בקשה כן או לא, אז ההנחה היא שאדם שרגיל להגיע כל יום הביתה ולנהל את חייו בשגרה, ההיערכות שלו היא שונה מאשר אדם שזו מסגרת חייו הקבועה, והשאלה היא איפה שמים את הגבול.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון. אני כן מבקש להוסיף את אנשי הקבע, אולי את צודקת לגבי סדירים נניח, כי סדיר בשלוש שנים שלו אין הרבה הליכים שמתנהלים, ודאי שלא בבית הדין הרבני, זה די נדיר לדעתי, הכמות לא רלוונטית אבל סדירים הם גם לא עורכי דין ולא בעלי דין בדרך כלל גם הקבע לא עורכי דין, אבל הם כן יכולים להיות בעלי דין ובעלי דין שהיו חוזרים כל יום הביתה ופתאום עכשיו לא חוזרים הביתה. אפילו אם הם היו במודיעין, אני לא מדבר איתך על אנשי קבע שהיו בגדוד מילואים בצפון, אפילו אנשי מודיעין או בקבע בשלישות פתאום יכולים להיעלם מהבית והיכולת שלהם לנהל את ענייניהם יורדת.
אז אני כן הייתי מוסיף את אנשי הקבע. זה לא ישפיע על עורכי הדין, זו הרחבה המאוד משמעותית, בנות הזוג שהן עורכות דין זו באמת קבוצה רחבה שתפריע לחזרה לשגרה, ולכן שיגישו בקשה לעניין זה יחילו אותן. אבל אנשי קבע אני מבקש שנוסיף.
רפי רכס
¶
חשוב לזכור שגם אם אנחנו מהדקים כמה שאפשר את התקנות האלה, ועוד קודם שהיו התקנות האלה בבתי הדין הרבניים על כל פנים, כי הסעיף היה יותר דינמי, לא משאירים אנשים כאלה בלי פתרון כי תמיד אפשר לפנות לבית הדין.
נעה ברודסקי לוי
¶
צריך גם לזכור שההוראה הראשונה והמרכזית פה היא שבכל מקרה בית דין שבא לקבוע דיון בתקופה הזאת אמור לקחת בחשבון.
גאל אזריאל
¶
מה שחשוב להבין בקשר לאנשי הקבע, להבדיל מאנשי המילואים, זה שזאת העבודה שלהם, בסופו של דבר, לא גייסו אותם בכוח. אנשי הקבע בחרו בדרך הזאת, כרגע זו תקופה מאוד רגישה ומאתגרת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון - - - אבל אנשי הקבע שניהלו הליך, היה להם יום חופשי בשבוע, אולי, אני לא מכיר את מסגרת השירות שלהם, ופתאום הם מגויסים בדיוק כמו המילואים, אין הבדל. ולכן אני חושב שאנשי הקבע צריכים להיות בקבוצה הזו.
סליחה? שם ותפקיד רק בבקשה.
אפרים גליקסברג
¶
אפרים גליקסברג, טוען רבני, לשכת הטוענים הרבניים. שלום.
גם אנשי קבע בקריה בבור לא חוזרים הביתה. ועוד, הייתי רב מחוז צפון של פיקוד העורף והיו מבצעים בלבנון ולכאורה הייתי איש עורף אבל כל השבוע הייתי בבית כי המטה היה בבור של פיקוד צפון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא חושב שאפשר לדמות את זה- - -
מי? בזום? תכף.
אז אני מבקש שנוסיף את זה. עוד דבר, אני לא רואה שום רלוונטיות לשתי הגדרות שאני מאוד לא אוהב בתקנות הן סתם מופיעות בפרק ההגדרות אפשר להוריד אותן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הגדרת חטוף או נעדר. טוב. אני לא אוהב את ההגדרות האלו. מי שנקבע שהוא חטוף או נעדר לפי סעיף 3 לחוק התגמולים, מה זה משנה כתוצאה ממה הוא חטוף או נעדר עכשיו. באמת משנה? כמה חטופים או נעדרים יש לנו שהם לא כתוצאה מפעולות האיבה או המלחמה? זאת דלתא מאוד קטנה, ההגדרות האלו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני שמתי לי מטרה לנטרל את ההגדרה הזאת בכל מקום שהיא נמצאת, ההגדרה של פעולות איבה ופעולות מלחמה. כי יש שם הגדרה של "עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות", ואין שום הגדרה בחוק לתום הפעולות. יש מקום שמגדיר איפה מתחילות הפעולות הצבאיות, אבל המושג "עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות" הוא חסר משמעות ולכן אני לא אוהב אותו בהגדרה.
יעל בלונדהיים
¶
גם הסוגיה של משפחות שכולות אם אנחנו מורידים את ההגדרות האלו, זה מכניס את כל המשפחות השכולות שאי פעם היו בסעיף קטן 2(ה).
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אני פשוט חושב להפנות למצב המיוחד בעורף, לכתוב "פעולות איבה או פעולות מלחמה שהיו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף". בכל מקרה התקנות האלה הן בתוקף חודש, זה לא יהיה רלוונטי עד מצב מיוחד בעורף.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני יודע, אני בעד שישנו גם את תקנות בתי המשפט, נא לרשום את זה לפעם הבאה שמתקינים, אין לזה סיבה באמת, זו הגדרה בעייתית מאוד-מאוד, אתם כבר מכירים אותה מהרבה חוקים. אם זה לא היה לתקנות שצריך לשמור את האחידות שלהן, הייתי מוריד את זה, רק שיהיה פה לפרוטוקול ברור, יש מושג שנקרא "שבשתא כיוון דעל על", כשנוצר שיבוש, הוא מתקבע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
היועצת המשפטית שלי לא מרשה לי - - - אני מבקש בפעם הבאה שמתקינים את ההגדרות האלה להוריד, הן מזיקות לדעתי.
רפי רכס
¶
אם אנחנו מגיעים להכרזה של השר אז לא צריך שום הגדרה. הכרזה של השר הוא מתייעץ עם כוחות הביטחון ועם מי שצריך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
משפחה שכולה או של חטוף או נעדר כתוצאה מאירוע, בסדר, אני מבין את זה, אבל בתקופה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף, או מיום 7 באוקטובר וזהו. במקום לעשות הפניות על הפניות, ו"עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות"? בשבוע האחרון אני כבר לא יודע מה זה.
עורכת הדין אהובה יששכר יושבת-ראש ועדת בתי הדין הרבניים מלשכת עורכי הדין, בבקשה רק בקצרה כי אנחנו לקראת סיום.
אהובה יששכר
¶
בוקר טוב לכם.
אני מאוד מסכימה עם מה שיושב-ראש הוועדה אמר לגבי בנות זוג, אני אומרת את זה מתוך ניסיון של חודשיים שאנחנו מתנהלים כך. הרבה מאוד בנות זוג של משרתים מכוח צו 8 מטופלות בילדים פנו אליי וביקשו את עזרתי והייתי צריכה לפנות באופן מיוחד כדי לסייע להן.
צריך להתייחס גם לבנות הזוג בתקנה הזו, אני מדברת על תקנה 2(א) ובהקשר לזה אני רוצה להזכיר שאומנם יש את תקנה 4 שאומרת שהימים לא באים במניין אבל לבית הדין יש שיקול דעת לקבוע שלמרות תקנה 4 הימים יבואו במניין, או לקבוע מועד שעד לאותו מועד צריך לעשות את הפעולה הנדרשת או להגיש תגובה נדרשת.
אם בית הדין יסבור שלמרות שאותה בעלת דין או עורכת דין שבעלה משרת במילואים, הצד השני יבקש שהימים יבואו במניין לנוכח הדחיפות, בית הדין ייענה לזה. אבל למה שהיא תפנה כל פעם ותבקש להתחשב בה?
אני לגמרי מסכימה עם מה שיושב-ראש הוועדה אמר בעניין הזה ואני מדברת מניסיון של חודשיים וגם מניסיון אישי של כלותיי. הן מגויסות לא פחות מהבן שלי שגויס לצו 8, בלי לפגוע בו.
אני גם מסכימה עם ההערה של רפי לגבי "הוכח". והכי חשוב אני אומרת את זה לנציגות משרד המשפטים שתהיה הלימה בין התקנות כאן ובין התקנות בבית משפט, כי בגלל חוסר ההלימה ביניהן והשוני ביניהן התעוררו בעיות במהלך התקופה.
ועוד דבר, להנחות את הדיינים להפעיל על התקנה הזאת את תקנה 4 כי הרבה מפספסים אותה.
רפי רכס
¶
תקנה 4 חלה רק אם השר מחיל את תקנה 4 וברירת המחדל פה תקני אותי אם אני טועה, כבר לא משתמשים בתקנה 4 ועוברים לתקנות האלה ואז הסיפא של תקנה 4 לא יעזור לך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, סליחה אנחנו בהתקנת תקנות, בישיבת פיקוח על איך הן מופעלות אנחנו נעשה אולי ישיבה אחרת. אני חייב לסיים את הדיון רק התייחסות, בעצם התקנות האלה אנחנו מחילים אותן רטרו?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מ-1.12.2023? זאת אומרת מיום שישי אין משמעות רבה לרטרו כי זה שישי-שבת, ואנחנו עכשיו ביום ראשון בבוקר.
יעל בלונדהיים
¶
אנחנו התלבטנו בזה, אבל מאחר שכרגע אדם שהגיש הבוקר הליך הוא עשה את זה כדין, אנחנו לא יכולים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל לעניין משך הימים, אני לא רוצה שייספרו לו פתאום 3 ימים, זה עלול להעביר אותו צד. נוצר ואקום, את לא יכולה, חייבים לעשות את זה רטרו. מישהו שהיו לו 28 יום כשהתחילה המערכה ועכשיו שלושת הימים האלו זה מה שמעביר אותו לחריגה מ-30 הימים שהיו לו להגיש משהו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן, זה חייב להיות ב-1 בדצמבר. לכן קבעתי את זה ליום ראשון בבוקר בהסכמה עם חברי הוועדה שנעשה את זה כמה שיותר מוקדם כדי לצמצם את אי-הוודאות ולצמצם את פרק הזמן שצריך להחיל את זה רטרו ובעצם זה רק שישי-שבת אבל אנחנו נחיל את זה רטרו מ-1 בדצמבר. חייבים, אחרת זה משך ימים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא משנה, זה מ-1 בדצמבר, אנחנו היום ב-3 בדצמבר, זה יומיים אחורה בגלל משך הימים, שאר הדברים בסדר, לא היה שום דיון, לא היה אף אחד שצריך להגיש מועד וכדומה, אבל לעניין מספר הימים וגם לעניין אחידות מול בתי המשפט שאנחנו משמרים גם בדברים שאני פחות אוהב.
אפרים גליקסברג
¶
שאלה בבקשה, לגבי תקנה 2(3) מופיע "על אף האמור הפסקה לא תחול אם בעל הדין או בא כוחו". השאלה אם זה לא יוצר תקלה אם עורך הדין, בעל הדין במסגרת נניח דיני משפחה נמצא במילואים.
נעה ברודסקי לוי
¶
עוד הערה, נגיע לזה כשנקרא את התקנות אבל יש פה קביעה שבאותם מקרים דחופים שנקבעו בתקנות הקודמות, גם כשזה קבוצות אוכלוסייה מוחרגות, באותם מקרים בכל מקרה כן יתקיים הדיון או ייספרו הימים, בזמנו היה הרבה שיח פה בוועדה על אחד הנושאים לגבי דיין יחיד ומה שהוא מוסמך לדון, והיה ויכוח באותה ועדה והוחלט להכניס את זה כי זה בעצם מאפשר לקיים דיונים.
כאן כשאנחנו מדברים כבר על ההחרגה של הקבוצות ייתכן שיש מקום לקבוע שהנושא הזה של דן יחיד לא יביא לכך שאותם עניינים ייחשבו דחופים.
נעה ברודסקי לוי
¶
אסביר שוב. מה שבעצם מוצע פה בתקנות זה שככלל יוחזרו דיונים להתקיים כשבית הדין יצטרך לקחת בחשבון את הנסיבות ויש את האוכלוסיות שהזכרנו קודם, שבאותם מקרים בכלל לא ייספרו הימים ולא יתקיימו דיונים. ובכל זאת יש פה החרגה אחרת, שקובעת שבאותם הליכים דחופים שנקבעו בתקנות הקודמות, באותם מקרים יתקיימו דיונים למרות שמדובר באוכלוסיות האלה. יש נושא אחד שהיה במחלוקת גם פעם קודמת ובסוף זה כן אושר, הנושא של דן יחיד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לדעתי לא צריך לשנות את זה, זה בסדר, דן יחיד זה גם בדרך כלל המקרים הדחופים וגם המקרים בהסכמה.
נעה ברודסקי לוי
¶
אם הוא נמצא תחת פסקה 5 של אותם דיונים שכן אמורים להתקיים, כולל הדן יחיד שהוא הסכים לו לפני חצי שנה כשעוד לא היה מצב חירום, אז למעשה כן יתקיים דיון בעניינו למרות שהוא נמנה על אחת מהאוכלוסיות המוחרגות שהזכרנו.
רפי רכס
¶
דיני משפחה תמיד יש מקרים דינאמיים שאת לא יכולה לתאר אותם, תמיד צריך שיקול דעת וזה גם מה שעשו פה. זה לא קריטי לא לפה ולא לפה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
היו עכשיו חודשיים שבהם הדיין לכאורה היה יכול לדון. גם כשהוא היה במילואים לא עשינו החרגה בין הקבוצות. או שהוא דן או שהוא לא דן, או שהוא נתן החלטה או שהוא לא נתן החלטה. אז דווקא עכשיו לא נראה לי הגיוני שזה ישתנה. מה שהיה עד עכשיו הוא שיהיה בדין הזה. עד עכשיו היה אפשר לתת לו את ההחלטה, לא גרעתי את מצבו, אני לא רואה סיבה לשנות את זה. צפו בעיות כלשהן מלמטה בנושא הזה? אני לא חושב, ועכשיו כולל אנשים בצו 8 כולל כולם היו באירוע הזה במשך חודשיים ויכלו לתת ולא נתנו לא רואה סיבה לייצר פה החרגה.
מי מקריא?
גאל אזריאל
¶
אתה רוצה שנברר על קבוצות נוספות? דובר על כך שנברר עם השר. אז יש תשובה. גם מבחינת שר המשפטים ההרחבה של הקבוצות היא לא דבר נכון ולא דבר נדרש כי כמו שהוסבר יש גם את הסעיף של הכוונת שיקול הדעת של השופט ולכן מבחינתנו לא צריך להכליל קבוצות נוספות.
עם זאת ככל שלחברי הוועדה יש הכרח להכליל חיילי קבע, ככל שיוחלט להרחיב מבחינתם השר בדעה שצריך להסתכל על כל כוחות הביטחון ביחד, שזו הרחבה מאוד משמעותית מבחינה מספרית וזה יהיה חיילי סדיר וקבע ושוטרים וסוהרים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן, זו הרחבה משמעותית מבחינת מספר האנשים אבל זו לא הרחבה משמעותית מבחינת מספר הדיונים כי כל הסדירניקים לא מנהלים הרבה הליכים, אנחנו יודעים את זה סטטיסטית שרוב האנשים בגיל 18-21 לא מנהלים הליכים, ודאי שלא בבית דין לענייני משפחה, זה לא הגיל.
גאל אזריאל
¶
מדובר על שוטרים ועל סוהרים ואם זה יהיה ככה נסתכל על הנוסח שנחקק בחוק דחיית מועדים הוראת שעה חרבות ברזל (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), שזה חוק שנחקק ממש בתחילת המלחמה ושם כן הייתה החלטה להרחיב את הקבוצות כי זה היה לתקופות מאוד קצרות ולהסתכל על כוחות הביטחון, נדמה לי שבוועדה של חוץ וביטחון עשו כל מיני התאמות.
רפי רכס
¶
לא, אם הוגשה בקשה ואז בית הדין שוקל. פה אם הוגשה בקשה זהו. כמו שעשינו עם האגרות שעצם גשת הבקשה הופכת את האגרה לנדחית, אז גם פה עצם הגשת הבקשה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה נראה לי הכי טוב. ואז כאילו זה אוטומטי מוגשת בקשה. האמת היא שזה גם לא רע לנשות המילואים, גם אם הוגשה בקשה. זה מצוין לכולם. ואז מגישים בקשה וזה מוחל עליהם אוטומט.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הפתרון של רפי הוא לדעתי מצוין כי אנחנו יכולים להגדיל את הקבוצה, משרתי צו 8 לא צריכים להגיש בקשה, ההרחבה, גם אם מדובר בכוחות הביטחון הכלליים וגם אם מדובר בנשות צו 8 או בני זוג צו 8.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה אומר הגשת בקשה, זה אוטומטית חל עליך אלא אם כן יחליטו לגביך אחרת, כמו סעיף החריגים. לדעתי זה דבר שאנחנו יכולים לעשות גם לבנות זוג וגם למשרתי כוחות הביטחון נעשה את זה בתקנות וזה יועתק לכללי.
יעל בלונדהיים
¶
רפי, בוא נחשוב רק רגע על הליכים שהוגשו לפי החוק להסדר התדיינויות, מה המשמעות של זה שאדם מגיש הליך והד השני עכשיו יגיד - - -
יעל בלונדהיים
¶
לא על מניית הימים, אני מדברת על זה שאדם מגיש תובענה ליישוב סכסוך ואז הבת זוג שלו לשעבר הגישה הודעה שהיא בת זוג והיא לא יכולה להגיב. אז התובענה הוגשה או לא הוגשה?
רפי רכס
¶
תחליטי באיזה פרק זמן את נמצאת, לפני תקופת עיכוב ההליכים או אחרי. לפני, אז הזמן נתקע, אחרי, אז היא הגישה אבל לא התקיים דיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ואם עכשיו לקחו מישהו עם צו 8? צו 8 זה דינמי, מי שקיבל צו 8, יכול להיות מישהו שלא קיבל צו 8 בשבוע הראשון או שקיבל והשתחרר ועכשיו קיבל שוב. או ששוכר עורך דין שקיבל צו 8 וזה תוקע את ההליך. מי שרוצה לשחק עם זה יוכל ולכן יש את שיקול הדעת ויש את הסעדים הדחופים שבהם אין עיכוב.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יותר מבעלי הדין, אני חושב על עורכי ועורכות הדין גם. בסופו של דבר זה גם אינטרס של המתדיינים, שהעורך דין או הטוענים הרבניים ייתנו לו שירות וטיפול מיטביים.
גאל אזריאל
¶
אבל הסעיף שיש כבר עכשיו נותן את המענה לזה. אפשר לבקש ובית המשפט מונחה כבר מראש מה שהוא די חריג, בדרך כלל לא אומרים לדיין או לשופט מראש לקחת בחשבון ולשים לב - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
טוב, אני רואה את הצדדים לכאן ולכאן ואני לא אשנה ממה שכתבתם פה. לפני ההערכה הבאה תעשו איזו חשיבה וגם יצוצו לכם דברים מהשטח, ואתם בבתי הדין תראו כמה בקשות מוגשות לכם גם ממי שלא בקבוצה שמבקשים ומאשרים לכם תעשו בדיקה ותבקשו שיציפו את זה למעלה.
בכבוד, נעה.
נעה ברודסקי לוי
¶
אני רק אציין שקיבלנו אישורים על ההתייעצויות והסכמה של נשיא בית הדין הרבני הגדול.
" טיוטת תקנות הדיינים (הוראה שעה - חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי דין רבניים), התשפ"ד-2023
בתוקף סמכותי לפי סעיף 27(א)(1) לחוק הדיינים, התשט"ו-1955 (להלן -
החוק), בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, ובהתייעצות עם חבר דייני בית
הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה
חוק ומשפט של הכנסת לפי סעיף 27(ב) לחוק אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
1.
בתקנות אלה –
"בית דין" – בית הדין הרבני הגדול ובתי דין רבניים אזוריים;
"ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
"חוק התגמולים" – לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה התשפ"ד-2023;
"חטוף או נעדר" – מי שנקבע שהוא חטוף או נעדר לפי סעיף 3 לחוק התגמולים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;
"פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה,
שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
"פעולות צבאיות משמעותיות" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן
החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023);
"ראש בית דין" – כהגדרתו בתקנות סדרי דין;
"תקנות סדרי דין" – תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב
חירום מיוחד)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023;
הארכת מועדים
2.
בתקופה שעד י"ט בטבת התשפ"ד (31 דצמבר 2023) בבית דין –
(1) בבוא בית הדין לקבוע דיון בהליך או מועד להגשת מסמך, ישקול את הנסיבות של כלל המעורבים בהליך ודחיפות ההליך, בשים לב למצב המיוחד בעורף;
(2) לגבי המפורטים להלן, לא תבוא תקופת תוקפן של תקנות אלה במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית הדין, וכן לא יתקיימו דיונים:
(1) בעל דין או בא כוח שמשרת במילואים מכוח צו לפי חוק שירות מילואים, התשס"ח-2008
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רק רגע, אז פה לגבי בעל דין או בא כוח שמשרת במילואים, כאן השר מוכן שיהיה "כוחות הביטחון" - - - את ההגדרה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מקבל את שיקול דעתו אבל אני קורא פה לבית הדין וגם לבתי המשפט להפעיל התחשבות מקסימלית בנושא הזה, כי אני מקבל על זה כן פניות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר אבל תעקבו אחרי פניות מהסוג הזה. גם לשכת עורכי הדין וזה תודיעו אצלכם בקבוצות שבעוד חודש נראה אם יש צורך בהארכות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן הנהלת בתי המשפט, הם אמרו שהם בשיח איתם.
הארכת מועדים
2.
(2) בעל דין או בא כוח שהוא חטוף או נעדר
(3) בעל דין או בא כוח שהוא הורה או בן זוג או בן משפחה אחר של חטוף או נעדר
בפסקת משנה זו –
"בן משפחה אחר" – כל אחד מאלה:
(1) ילדו של חטוף או נעדר.
נעה ברודסקי לוי
¶
ומוחקים פה את "שמלאו לו 18 שנים" כי כך נעשה גם בתקנות בתי המשפט.
(2) אח של החטוף או הנעדר; לעניין זה "אח" – כהגדרתו בחוק המימון;
(3) קרוב משפחה אחר שמשולם לו מענק לפי סעיף 2א(א)(1) לחוק המימון;
"חוק המימון" - חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים
ונעדרים, התשס"ח-2008;
(4) בעל דין או בא כוח שהיישוב שבו התגורר התפנה כתוצאה מהכרזה על מצב מיוחד בעורף המנוי בתוספת לחוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) התשפ"ד-2023
(5) בעל דין שהוא בן משפחה מקירבה ראשונה של אדם שנהרג בפעולות האיבה או פעולות המלחמה
נעה ברודסקי לוי
¶
יש פה באמת תיקון שנעשה בנוסח שנעשה בעקבות הנוסח ותוקן גם בנושא של תקנות בתי המשפט.
(3) על אף האמור בפסקה (2), הפסקה לא תחול אם בעל הדין או בא כוח כאמור בה, ביקש שלא להחיל את הארכת המועדים או ביקש כי יתקיים דיון לגבי עניינו; בהליך שבו יש כמה בעלי דין או באי כוח המנויים בפסקה (2), הפסקה לא תחול רק אם הסכימו לכך כולם ;
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אין דבר כזה, אני לא בא לי להגיד לך לא, בגלל הנסיבות המשפחתיות ביני ובינך, אבל עורך הדין שלי הוא אומר, "אני לא יכול".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מה זה האפשרות היחידה? אם בא כוח שלי תוקע לי דיון שאני רוצה שיתקיים, אני אפטר אותו בלי קשר.
יעל בלונדהיים
¶
מה שבא כוח יכול להודיע לבית המשפט שבאופן חריג הוא לא מגיע, לשלוח מישהו אחר, אם הם לא מצליחים להגיע להסכמות ביניהם, אז - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין דבר כזה. ממתי גם בעל דין מודיע דברים לבית הדין שלא באמצעות בא כוחו? חוץ מזה שלפעמים יש שוטר טוב, שוטר רע, בא בן המשפחה לא רוצה להגיד לא, מפאת כבודו של האדם שהוא מנהל נגדו הליך או שלא זה, והוא אומר אני מסכים לבוא אבל מה לעשות הבא כוח שלי לא מסכים, אתה לא מייצר פה - - -
נעה ברודסקי לוי
¶
אני חושבת שמה שמטריד פה את רפי שבניגוד למה שאנחנו מכירים בדרך כלל אין מקום לבא כוח לאינטרסים משלו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר אבל פה המקרה הזה שונה. אני לא מכיר חובה לבעל דין - - - הוא יכול להגיד "אני לא מיוצג לדיון זה, אני מפטר אותו לדיון זה". גם זה הוא יכול להגיד.
רפי רכס
¶
אני זוכר שהיושב-ראש אמר בישיבה הקודמת, זה מצוי בפרוטוקול, שבעל הדין קודם לבא הכוח. הייתה פה חברת-כנסת שאמרה "לא, צריך לדאוג לבאי הכוח".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ברור שהוא קודם, אבל רפי אין ספק שהוא קודם אבל אם הוא אוכלוסייה מיוחדת, ובפרט כזו המשרתת בצו 8, אני לא אחייב אותו. פה הוא צריך לתת הסכמה אקטיבית, כן, אלא אם כן יבוא בית הדין וייתן החלטה נקודתית. בוודאי. זו גם לא התנגדות והסכמה, הוא צריך לתת הסכמה אקטיבית, יכול להיות שבעל הדין ירצה מאוד לקיים את הדיון אבל אי אפשר להשיג את בא הכוח כי הוא בתוך עזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אין לך נגד דעתו נגד דעתו, שיפטר אותו. מילא, תבוא ותגיד בהליך פלילי לפעמים ממנים לך סנגור בלי ששאלת. פה זה הליך פרטי לא ממנים לך עורך דין בכפייה, נכון? לא מוצא חן בעיניך? העורך דין רב איתך? אתה אומר לו "שלום, תודה". מה הסיפור?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון לא תמיד זה כזה סיפור, אבל זה בוודאי יותר סיפור מלבוא ולקיים דיון בלי שאתה מצליח להשיג את העורך דין של הצד השני. שוב, בלי להשיג אותו אפילו. יכול להיות שלא הצלחת לתפוס אותו טלפונית.
הלקוח לא יודע מה הנזק שייגרם לו מדיון בלי העורך דין. הוא בכלל לא יודע, הוא לא מודע בשביל זה יש לו עורך דין שיסביר לו אבל אי אפשר, והצד השני מנצל את החולשה שלו, מפעיל עליו לחץ, אומר לו "תסכים", הוא מסכים, העורך דין לא ניתן להשיג אותו בכלל, אתה מקיים דיון, ואז יינתן פסק דין, ייצא עורך הדין מצו 8 ויגיד "אוי ואבוי מה עשית" יגיד כבר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, אבל אם הוא מפטר אותו זו החלטה רצינית. רפי אני לא מבין אותך - - -לא ישתנה, עזוב, הסעיף לא ישתנה. ארבע.
נעה ברודסקי לוי
¶
(4) בית הדין לא ייתן כל החלטה או פסק דין גם אם לא הוגש מסמך שעליו הורה בית הדין לפי העניין, או שבעל הדין או בא כוחו לא התייצב להליך או לא פעל לפי הוראה אחרת בדין, אלא אם כן - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
"אלא אם כן בעל הדין", בלי "שוכנע" ובלי "הוכח". "אלא אם כן בעל הדין או בא כוחו שלא פעל כאמור לא נכללים בקבוצות המפורטות בפסקה 2".
אלא אם כן בעל הדין או בא כוחו שלא פעל כאמור לא נכללים בקבוצות המפורטות בפסקה (2)
נעה ברודסקי לוי
¶
וזאת על אף האמור בתקנות סדרי דין אחרות;
(5) פסקות (2) עד (4) לא יחולו על העניינים המפורטים בתקנה 3 לתקנות סדרי דין;
אני עוד פעם שואלת לגבי הדן יחיד אם אנחנו לא רוצים, כי זה גם העניין של המועדים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. תקנה 3 לתקנות סדרי דין שפעלה כרגיל עכשיו בחודשיים האחרונים ולא שמענו עליה אילו תלונות כלשהן. אני לא משנה אותה.
נעה ברודסקי לוי
¶
(6) על אף האמור בפסקה (2), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסוים יידון; החלטה כאמור לא תינתן טרם מתן אפשרות לשמיעת עמדתו של בעל דין או בא כוח מקום שבו בעל הדין מיוצג.
תחילה
3.
תחילתן של תקנות אלה ביום י"ח בכסלו התשפ"ד (1 בדצמבר 2023).
אני כן מציינת עוד פעם, שתמיד אנחנו מעדיפים שלא לעשות דברים רטרואקטיבית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל הסיבה פה לעשות רטרואקטיבית מאוד ברורה, כל התקנות האלו מטרתן לייצר דמיון ושוויון בלוחות הזמנים, לפעמים יש גם הליכים שמתנהלים במקביל בשתי ערכאות, אנחנו יודעים, ויכול להיות שעם לוחות הזמנים, חלק הרכוש מתנהל פה, הגט מתנהל שם, וצריך לייצר אחידות בין בתי הדין לבתי המשפט ולכן אנחנו נחיל אותה מ-1 בדצמבר 2023, על אף החריגות של העניין מסיבה מאוד פשוטה, שוב, הלוואי שזה היה וכולם היו נותנים מספיק זמן להיערך והיו מאשרים את זה כבר ביום חמישי או ביום רביעי כמו שרצינו. אני השארתי מועדים פנויים לצורך הדיון הזה כל השבוע שעבר, פשוט חיכינו שזה יקרה. לא בא בטענות ושום דבר זו מלחמה וכו', הכול בסדר, אבל צריך לחול מאותו מועד.
נעה ברודסקי לוי
¶
אתה אומר הפוך, אתה מאשר את זה כדי שזה לא יפגע, אני אומרת את זה לפרוטוקול כי זה באמת חריג שאנחנו מאשרים לעשות משהו באופן רטרואקטיבי. תמיד אנחנו מעדיפים להימנע מזה. פה בגלל שהוועדה רואה בזה משהו שמטיב - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה גם מטיב וגם מייצר את האחידות בין המערכות, שזו המטרה הגדולה בתקנות האלו, כמו שאמרתי ויתרנו על הרבה דברים פה, שלדעתי היה צריך לעשות בשם האחדת ההסברים עד כמה שניתן כדי שלא לייצר בלבול בסופו של דבר בנושא הזה. אמת ויציב, יציב עדיף בהרבה מאוד תחומים כי מערכת המשפט פועלת בסופו של דבר כמכלול.
בסדר גמור, טוב.
הצעת תקנות הדיינים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(סדרי דין בבתי דין רבניים)
מי בעד? מי נגד אין מתנגדים אין מתנגדים פה אחד.
הצבעה
אושרה
התקנות אושרו בנוסח המתוקן כפי שהוקרא.
תודה רבה לכל הנוכחים, תודה רבה למשרד המשפטים, בתי הדין, היועצים, לשכת עורכי הדין, איילת, הייעוץ המשפטי, תודה לכולם.
ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:23.