פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



53
ועדת הכלכלה
04/12/2023


מושב שני

פרוטוקול מס' 242
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"א בכסלו התשפ"ד (04 בדצמבר 2023), שעה 13:00

חברות התעופה הישראליות בזמן מלחמה

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
רון כץ
שלי טל מירון

מאיר כהן
אחמד טיבי
יונתן משריקי
יוסף עטאונה

ספיר איפרגן - רכזת תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר

אופיר גור - מנהל מינהל הפיקוח על היהלומים והיצוא הדו, משרד הכלכלה והתעשייה

ישי דון יחיא - מנהל אגף, רשות התעופה האזרחית

אופיר ג'וזף - רפרנט ייבוא ספטרוניקס אמרסון, התאחדות התעשיינים

עמיקם בן צבי - יו"ר אל על, חברת אל-על

שלומי זפרני - סמנכ"ל מסחר, חברת אל-על

שרון בראנסטון - יועצת משפטית, חברת אל-על

אלון סולר - סמנכ"ל כספים ארקיע, חברת ארקיע

אורי סירקיס - מנכל, חברת ישראייר

קובי זוסמן - מנהל IATA ישראל, יאט"א

יאיר ביטון - מנכ״ל DHL אקספרס, איגוד לשכות המסחר

אמיר שני - סגן נשיא ובעלים בחברת עמית עמילות מכס, איגוד לשכות המסחר

ענבל סופרו - מנהלת חטיבה ארצית איגוד עובדי התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה

קרן קלפר - מנהלת חטיבה ארצית איגוד עובדי התחבורה, ההסתדרות הכללית החדשה

טלי לאופר - מנכל"ית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

נגה בן פרייס - עובדת קבלן

ד"ר עידית חנוכה

שרון רפאלי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


חברות התעופה הישראליות בזמן מלחמה

צהריים טובים לכולם. אני פותח את הישיבה. הנושא שלנו הוא "חברות התעופה הישראליות בזמן המלחמה". משרד התחבורה, צריך גם לסכם איתכם את המתווה שקשור למלחמה. כבר התחילו לשבת איתכם או עדיין לא?

משרד האוצר, סיכמנו ש-30 יום מהמועד ההוא, אז צריכים לסיים את זה. בכוונה עשיתי לכם ישיבת התנעה, כמו שאני קורא לזה, כדי לשמוע את הבעיות של חברות התעופה הישראליות בזמן המלחמה.

אל על, נתחיל איתכם, אתם הכי גדולים. אחר כך נעבור לישראייר ואחר כך לארקיע. הגיעו לדבר איתכם, תחבורה ואוצר? סיכמנו ש-30 יום מהמועד ההוא לשמוע את הבעיות של חברות התעופה בזמן המלחמה.

צהריים טובים, אני סמנכ"ל מסחר באל על. אני משתף בקצרה את החוויה שלנו.

קודם כול, לפני שאתה ממשיך, אני עשיתי טעות שאמרתי שהנסיעה לטביליסי היא 1,000 דולר. מתברר שזאת לא החברה שלכם וזה היה משהו אחר. זאת הייתה טעות שלי. אני מתנצל.

תודה על ההבהרה. אני אגיד שבאותו בוקר של השבת השחורה לקחנו על עצמנו בחברת התעופה צו 8. אף על פי שאל על היא לא חברה ממשלתית, כידוע, אנחנו עדיין נושאים את דגל המדינה על זנב המטוס בגאווה ורואים את עצמנו חלק אינטגרלי וחיוני בתוך הסיטואציה הכואבת שנוצרה. כבר באותה שבת בבוקר עזבנו את משפחותינו בממ"דים ויצאנו למשרדי החברה כדי להתחיל לתת מענה לצרכים הכואבים מאוד ומידיים שנוצרו בציבור הישראלי, קודם כול. בשבוע הראשון למלחמה אל על עשתה מאמצים כבירים כדי לייצב את לוח הטיסות ולהצליח לקיים אותו ושנית, להוסיף מאות טיסות כדי לתת מענה לעובדה שעשרות חברות תעופה זרות עצרו את הפעילות שלהם בתל-אביב כמעט בבת-אחת. ואכן, ראינו את היקפי הפעילות. כשטסנו בשבוע הראשון ראינו את התמונות. גם אם רת"א לא יאהבו לשמוע את זה – הטסנו יותר נוסעים ממושבים במטוסים כדי לאפשר למגויסים להגיע לארץ, למשפחות החטופים, למשפחות השכולות ולכל הצרכים שעלו. זה היה שיא המאמץ שלנו בשבוע הראשון. בתום אותו שבוע ראינו שהצלחנו להשלים את אותה משימת חילוץ עבור הישראלים כמעט לחלוטין, ובשבוע לאחר מכן המיקוד עבר למתן מענה לאזרחים זרים ששהו בישראל עם פרוץ המלחמה ותגברנו גם אז דרמטית את לוח הטיסות גם בפעילות לנתיבים ארוכי הטווח שלנו באסיה ובארצות-הברית וגם ביתר היעדים של אל על.

לצד כל פעילות הנוסעים שתוגברה משמעותית שמנו ואנחנו שמים עדיין מאמץ גדול מאוד על תחום המטענים כי גם שם נולדו צרכים שלא מתקיימים בשגרה לאור יציאה של חברות זרות מנתב"ג וגם תגברנו את הטסת המטענים בבטן המטוסים לצד הוספת מטוסי מטען בשירות כדי להגדיל את הקיבולת ולתת מענה לכל הדרישות החיוניות והמיידיות שצפו ועדיין צפות. עוד נגיד בהקשר הזה שכבר עם פרוץ המלחמה נקטנו מדיניות ברורה כלפי הלקוחות שלנו גם ברמת המדיניות המסחרית הגמישה, ועד היום אנחנו מאפשרים את ביטול הנסיעות אף על פי שאל על מקיימת את לוח הטיסות כמעט במלואו. אז אנחנו מאפשרים את ביטולי הכרטיסים וגמישות שנדרשת ללקוחות. כמובן, אנחנו מפעילים רגישויות נוספות כלפי האוכלוסיות שנפגעו יותר בתקופה הזאת, ומעבר לזה אנחנו מנהלים מדיניות מחירים מאוד מוקפדת מפרוץ המלחמה ועד היום למען הסר ספק לא לנצל את הסיטואציה הזאת כלפי הצרכנים.

אני אגיד אמירה מאוד חד-משמעית: לצערנו, אפשר לראות היום שאם אל על לא הייתה מתקיימת, אם אל על לא הייתה פועלת בימינו נתב"ג היום היה כמעט נסגר. אנחנו מטיסים למעלה מ-80% מהנוסעים שעוברים היום בנתב"ג, ולכן האמירה שלנו ברורה מדוע יש צורך ומהי הראייה האסטרטגית כלפי התעופה הישראלית. לדעתנו, בראייה שוטפת הנושא הזה לא מקבל מספיק תשומת לב או התייחסות, ולדעתנו, זאת העת להסתכל ולהבין את הסיטואציה שנוצרה, להבין את המשמעות של התעופה הישראלית כנכס אסטרטגי משמעותי מדיני ולראות איך אנחנו מטפלים בו בצורה שונה בהמשך. אני אוסיף על זה שבכל השבועות החולפים אל על התגייסה ומתגייסת לתת מענה גם דרך תרומות כספיות וגם דרך הטסות ללא עלות של מגוון אוכלוסיות – מחזיקי צו 8, כולל טיסות צו 8 שעשינו ללא עלות בשבת הראשונה של המלחמה; או תמיכה מלאה במטה החטופים האזרחי של המשפחות. אנחנו מטיסים אותם ברחבי העולם במאמצים של הסברה ובמאמצים דיפלומטיים כדי לסייע בתהליך הזה. אנחנו תומכים בחקלאות דרך התנדבות של אנשינו, בבסיסים הצבאיים ומול כוחות הביטחון דרך אין-ספור פעילויות. אני רק אגיד ואתחבר לשאלה ששאל היושב-ראש בשבוע שעבר בשיחה אינטימית יותר – הוא בא ואמר לנו, אם אתם עושים כל כך הרבה איפה הדוברות שלכם?

אני אומר בצורה מאוד ברורה: מרגע שפרצה המלחמה העיסוק שלנו והמיקוד שלנו היה בעשייה ולא בתקשור שלה ולא ביצירת יחסי ציבור סביב הנושא. אני אומר שוב – אנחנו רואים את עצמנו חלק אינטגרלי מהמדינה הזאת ונרתמנו והתגייסנו ואנחנו עדיין מתגייסים לצורך שימור וקיום של גשר אווירי מישראל לעולם, וכך נמשיך לפעול. אז זה בסקירה מאוד רחבה וכללית של השבועות החולפים. אני רק אגיד שאנחנו ממשיכים לקיים את אותו קשר אווירי גם עכשיו וגם בשבועות הבאים כל עוד נתב"ג לא מגיע להתייצבות. ברמת הצרכים, מעבר לשיח שמתקיים מול הצוות הבין-משרדי, גם אוצר וגם תחבורה נגיד שיש צורך אחד שהוא משותף לחברות הישראליות בעולם של חוק שירותי תעופה, חוק טיבי – הצורך בהסרת חובת הפיצוי לעת הזאת. יצא תזכיר חוק, ואפשר לפרט אבל נגיד שזה הכרחי ברמה הטקטית לתקופה הזאת.

אתה מדבר על תזכיר החוק שפרסם עכשיו משרד התחבורה?

אמת. עכשיו אנחנו מעוניינים לתת מענה לתקופה הזאת אבל צריך להבין שזאת פעם שנייה בשנים האחרונות שאנחנו נתקלים באותו אתגר שנוסח החוק כפי שהוא לא נותן מענה למקרים כאוטיים כמו מלחמה או קורונה, ובראייה ארוכת טווח צריך להבין איך מגינים על חברות תעופה בלי הצורך להיכנס לתהליכי חקיקה ושיח כשנמצאים במשבר.

הנושא השני הוא שאלה הרבה יותר רחבה: איך חברות התעופה הישראליות מקבלות את הזכות לתחרות הוגנת ושוויונית לעומת יתר חברות התעופה שפועלות בנתב"ג בשגרה. זאת שאלה שאנחנו מעלים כבר הרבה מאוד שנים. אני לא אפרט, אבל אגיד שדוגמאות פרטניות יכולות להיות נתיבי טיסה מקוצרים של חברות זרות ביחס למה שמתאפשר לחברות התעופה הישראליות בגלל עניינים ביטחוניים או מדיניים; זה יכול להיות מגבלת טיסות ליעדים ספציפיים או אפילו מספר טיסות ביעדים קיימים ביחס לאי מגבלה של חברות זרות. אפשר לקחת את טורקיה כדוגמה ארוכת שנים שגם היום מתקיימת גם ביום שאחרי המלחמה ולפני המלחמה. התעופה הישראלית היא אסטרטגית והשאלה היא איך משמרים אותה עוד לפני שמדברים על העדפה צריכה להיות יצירה של שוויוניות בסיסית שמאפשרת לנו כחברות כחול-לבן להתחרות באופן שוויוני עם חברות שממומנות על-ידי מדינות ולא חלות עליהן מגבלות שחלות על החברות הישראליות. חייבים להיות במגרש משחקים הוגן שמאפשר לנו להתחרות מול ענקיות התעופה הבינלאומיות.

הדבר השלישי והאחרון מתקשר לזה אבל בדומה למדיניות ולחקיקה שמתקיימת בארצות-הברית ב-Fly America Act ומתקיים גם בחלק מהמדינות האירופיות אנחנו מבקשים שמדינת ישראל תתעדף את הטסת עובדי המדינה או הטסה של כל נוסע שטס במימון של כספי המדינה בחברות כחול-לבן, בחברות הישראליות. זה נוגע גם לחברות ביטחוניות וגם לעמותות ולהטסת עולים, להטסת משלחות בני נוער לפולין – כל הדברים הבסיסיים שאנחנו מבקשים שתהיה בהם העדפה. כמובן, אין לנו שום ציפייה שתהיה הפרזה בתמחור ולא תהיה שום מגבלה למחיר של החברה הישראלית לעומת המחיר של החברה הזרה המתחרה, אבל בכל מקרה צריכה להיות העדפה ברמת חקיקה. היום היא לא מתקיימת, וכיום חברה זרה – לא משנה אם היא טורקית, אמריקנית או אירופית – מקבלות אותו תעדוף שמקבלות חברות ישראליות.

אתה מתכוון שאם יש משלחת לפולין שתצא רק איתכם.

שתהיה העדפה בהגדרות של משרד החינוך, במקרה הזה, שהמשלחת תצא עם ארקיע, ישראייר או אל על.

כמובן, כפוף למחיר.

כפוף להגדרות שצריכות להתקיים בחקיקה עם גבולות מסגרת ברורים.

הוא אומר, כפוף למחיר. כשמתעסקים עם הורים זה אחרת לגמרי.

אבל זאת דרישה שלכם והיא לא קשורה למלחמה. זה באופן כללי.

היא לא קשורה למלחמה, והיא קשורה למלחמה.

כדי שהחברות הישראליות יישמרו היא קשורה למלחמה.

אמת.

אבל בגדול כדרישה באופן כללי אתם דורשים את זה הרבה זמן.

אמת.

הדבר האחרון זה בנושא המטען. החברות הישראליות במטוסיהן ובמטוסים אחרים יכולות לתמוך בהגדלת קיבולת המטענים בישראל, בטח בעיתות מצוקה כמו אלה - -

בקורונה אתם הטסתם מטענים במטוסי נוסעים, נכון?

נכון, בקורונה - -

גם היום אתם מטיסים הרבה מטענים.

היום אנחנו מטיסים הרבה מטענים בבטן מטוסי הנוסעים שלנו. מעבר לזה הכשרנו מטוס 737 שהוא כולו הוסב לתצורת מטען ואנחנו מפעילים אותו בפעילות מלאה; מעבר לזה יש אפשרות להשתמש במטוסי נוסעים נוספים לצורך הטסת מטען. צריך להבין שלא בשגרה, אלא בחירום, מטוסי נוסעים הם לא אידיאליים להטסת מטען. הכלכלה שלהם היא לא אופטימלית מטבע הדברים כי כושר הנסיעה הוא מוגבל. לכן כדי לא לפגוע ביצואנים וביבואנים בעתות מצוקה וכן לאפשר הגדלת קיבולת צריכה להתקיים התערבות ממשלתית שתומכת בחברות לסבסד את הפער שנוצר מחוסר היעילות של שימוש באותם מטוסים ולא לפגוע בהיקפי הקיבולת.

מה אתם נותנים למי שמבטל את הטיסות בגלל המלחמה, זיכוי?

אם אנחנו מבטלים את הטיסה אנחנו, כמובן, מחויבים, לפי חוק, להשבת תמורה מלאה.

נגיד שהם ביטלו, לא אתם ביטלתם.

אם אל על מקיימת את הטיסה והלקוח דורש לבטל אנחנו משיבים את מלוא התמורה באמצעות שובר שתקף לשנתיים, והוא בר העברה. הוא לא מזומן אבל הוא כמעט מזומן.

מה קורה בחברות אחרות? זה לא קורה בחברות לא ישראליות.

בחברות אחרות זה סיפור שונה כי הן מבטלות את הטיסות שלהן, ולכן לפי חוק, הן מחויבות להשיב תמורה.

לא, אם הן לא ביטלו.

רק להדגיש – כשהלקוח הוא זה שמבטל ולא החברה, חברת התעופה לא מחויבת להחזיר את הכסף או לתת שובר ללקוח אלא יש תנאים לפי הכרטיס שהוא קנה. אל על הלכה עוד צעד ונקטה מדיניות מסחרית מקלה ומאפשרת שובר, כמו ששלומי אמר, על מלוא הסכום.

זה החוק שלך.

זה לא לפי החוק. אנחנו מיוזמתנו נקטנו מדיניות מקלה.

זה לא החוק שלי. החוק שלי הוא משהו אחר – אם החברה מבטלת או אם יש עיכוב.

אז הם הלכו צעד יותר רחוק?

נכון.

אבל זה רק אתם. חברות זרות לא עשו את זה, נכון?

גם זרות.

חלק כן, חלק לא. כל אחת לפי המדיניות שלה.

כל חברה זרה שמחויבת שיהיה לה נציג בארץ, ודרכו היא מחויבת לענות לצרכן.

אבל היושב-ראש שואל מה עושות חברות זרות במקרה שהן לא מבטלות טיסות; איך הן נוהגות כלפי הלקוחות. זה משתנה מחברה לחברה. יש שמחמירות ועוקבות אחרי חוקי הכרטיס ודורשות דמי ביטול, ויש כאלה שהן גמישות יותר. זה משתנה.

הבנתי. חברי הכנסת רוצים לומר משהו?

אני אגיד כמה מילים. אני חושב שאם הייתה מליאה היום השולחן היה פה מלא לגמרי. אם היה גיוס היינו רואים הרבה יותר חברים בוועדה למרות שהגיעו חברים מכל הקשת הפוליטית.

הדיון הזה חשוב. שלומי זפרני דיבר בצורה מאוד ברורה והבהיר את כל המהלכים שהם עשו בתקופה האחרונה. אז, קודם כול, להגיד לכם שאפו ותודה רבה שבעת מלחמה נרתמתם ועשיתם מעל ומעבר. כמו כל אזרחי ישראל שלקחו על עצמם לעשות דברים גדולים עשיתם את זה בצורה רצינית מאוד.

כמי ששומע מכל מיני חברים ואנשים שהזמינו טיסות מחברות זרות אנחנו יודעים שבתקופה הזאת לא היו כמעט טיסות של חברות זרות. רוב הטיסות היו דווקא דרך אל על – אנשים שהיו צריכים להגיע למילואים או למשפחות; וגם התובלה, כמו שאמרתם שעשיתם מטוס ייעודי לדבר הזה. הדיון הזה הוא חשוב וגם העיתוי שבו צריך לקדם את החוק הזה. צריך לקיים בוועדה את החוק הזה - -

אתה מדבר על החוק של ההעדפה.

אני הייתי סגן ראש עיריית ירושלים ובכל הדיונים שלנו נאבקתי קודם לדאוג לאנשי ירושלים. בסוף עיניי עירך קודמים. אני הייתי מחזיק תיק הארנונה וכשהייתי שומע שמביאים עורכי דין מחוץ לירושלים תהיתי על הדבר הזה. אין שום סיבה שלא נדאג קודם לאנשים שלנו. עיני לא צרה בחברות התעופה הזרות. אני יכול להגיד לך שכשנתקעתי והמזוודות שלי לא הגיעו לא היה לי עם מי לדבר. הייתי צריך לחפש מישהו שיש לו שלישי ורביעי שמתופעל כדי להתייחס אליך. אל על, ישראייר וכל חברות התעופה שלנו צריכות לקבל העדפה כי בסוף אנחנו צריכים לדאוג קודם לעצמנו בכל נושא ובכל עניין. אם אנחנו רוצים שהם יהיו חזקים וידאגו וישרתו את הציבור שלנו אנחנו צריכים לתת להם העדפה; ואם לא אז כמו שהוא הזכיר קודם – להם יש קיצור טיסות בצורות כאלה ואחרות. כשאתה עולה על טיסה של חברה זרה אתה מרגיש את זה מהמושב שאתה יושב עליו ועד השירות של המים ומעבר לכך; וכשאתה נוסע באל על ובחברות תעופה ישראליות אחרות אתה מרגיש אחרת. אתה יודע מה, אפילו רק בשביל התחושה שמדברים אתך עברית זה גם דבר חשוב לפעמים. לכן ההעדפה של חברות תעופה ישראליות היא חשובה מאוד, ואני הייתי רוצה שתיצא מהוועדה הזאת קריאה לקדם את החוק הזה. זה חוק חשוב מאוד, וזאת הזדמנות להודות להם על כל מה שהם עושים במשך כל השנה.

רון הגיש הצעת חוק. איך הספקת להכין הכול? לא הבנתי.

הצעת החוק הזאת עברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת. לא הצלחנו להעביר אותה – התפרקה הממשלה - -

למה היא הייתה שלך?

- - - מיש עתיד הגיעו, למה מאיר כהן פה ואחמד טיבי – כל החברים הגיעו כי רוצים לקדם את החוק הזה.

אז אני כבר אומר – הוא קיים ואפשר לרוץ עליו.

מה אומר החוק?

בדיוק את זה – עדיפות לחברות כחול-לבן אבל יש שם גם תנאי למחיר. כלומר אם המחיר של חברה כחול-לבן הוא גבוה יותר אפשר ללכת לחברות אחרות. אבל נותנים להם קודם עדיפות לתת הצעה.

להשוות את המחיר.

חברות ממשלתיות וכל המקומות האלה צריכים לתת העדפה, אין ספק. זה גם ייתן את התחושה הזאת שאם ניתן במדינה עדיפות לחברות ישראליות גם הציבור הישראלי עצמו יקבל את השירותים שלהם יותר מאשר שירותים אחרים.

בשפה שלך – זה כמו חקלאות כחול-לבן אבל בטיסה.

זה בדיוק. אני בהלם שאין חוק כזה. אני הייתי בטוח שיש חוק, והחברות הישראליות מקבלות העדפה. עכשיו כשאני שומע את זה אני בהלם.

סומכים על כך שהחברות יעשו את זה בשביל מדינת ישראל, אבל הם לא - - -

אבל אנחנו מוצאים אותם ברגעים הכי קשים שלנו – כשמחלצים והם הביאו לנו חיילים ומטענים.

מה המצב במדינות אחרות בעניין הזה?

ארצות-הברית היא מובילה בזה. יש Fly American Act שהוא מאוד שחור-לבן. הסבירות שייצא כסף פדרלי להטסה בחברה שהיא לא אמריקנית שואף לאפס.

ברור. אני בהלם שזה לא בארץ. אני לא יודע איך לא עשינו את זה.

אבל הם עושים את זה במסגרת חוק או זה נוהל?

Fly American Act הוא חוק.

כל עוד יש פתרון לחברה אמריקנית - -

מי עוד חוץ מארצות-הברית?

יש מדינות נוספות אירופיות. אנחנו יכולים להכין סקירה מלאה ולהעביר לך.

תכינו לנו סקירה.

קודם כול, אני בהלם שזה לא אצלנו.

המ.מ.מ יכינו לנו עבודה בעניין העדפה של חברות מקומיות.

אגב, בתקופת הקורונה, אם כבר צריך להגיד מילה טובה – החברות האלה עשו טיסות חילוץ.

נכון. תמיד הם עושים.

אני חייב להזכיר לטובה את ישראייר שכל פעם שהיו פונים אליהם הם היו נענים לחיוב.

החברות הישראליות הוכיחו גם עכשיו וגם בעבר, ואני בהלם שעד עכשיו חיכיתם. לא הבנתי. הייתי בטוח שיש לכם עדיפות.

אנחנו מנסים במשך הרבה מאוד שנים לקדם את החוק הזה. הגיעה העת לקדם את החוק.

אז אנחנו עכשיו נקדם יחד.

רון, עוד משהו לגבי מה שאמרת, שאנחנו נותנים להם עדיפות אבל עד מחיר מסוים.

לא עד מחיר. אנחנו נותנים להם, קודם כול, לתת את המחיר.

אין בעיה. אבל אנחנו צריכים לתת להם עדיפות מסוימת כי אנחנו יודעים שהתשומות אצלנו בארץ, כמו שכר עובד, הביטחון והדלק עולים קצת יותר מבכל מדינה אחרת. אז לתת להם כמה אחוזים לטובת החברות הישראליות.

גואטה, אתה באת אחרון ורוצה לדבר ראשון?

אני באתי מוכן מהבית.

כן, מאיר, בבקשה.

אני רוצה לומר כמה דברים: א', אני בהחלט תומך בחוק ובאתי לתמוך בו. אבל אנחנו מדינה עם משק חופשי וכלכלה חופשית לגמרי. אז זה בסדר גמור אילו היו מדברים על העדפה שלהם כחברה לאומית, אז אין שום עניין בכך. אבל משלחות של המדינה ומוסדות של המדינה, כפי שנפרט בחוק – רצוי מאוד שנאפשר שתהיה להם עדיפות עם כל ההשוואות של המחירים וכולי. אני מלווה את אל על הרבה שנים ואני מבין שגם אל על עוברת תקופה טובה. מי זאת המנכ"לית?

דינה בן טל גננסיה.

היא לא פה. שמעתי שהיא מנכ"לית טובה, שהיא עושה דברים טובים.

מעולה.

יש לי שכן, גיל בן דוד, שכל הזמן נמצא באוויר שהוא השגריר הטוב שלכם ואני שמח על כך. לדעתי, כולנו צריכים להתאחד - -

איפה שכן? בדימונה או במודיעין?

במודיעין.

אחראית קשרי הממשל שלהם היא מצוינת.

היא פה.

גם אלי פיינברג מאל על מצוין. הוא חבר טוב שלנו.

חברים, אתם רוצים לקדם עובדים באל על? אני לא מבין את זה.

אני מדבר על פנסיונרים. אני באמת חושב שזה חוק ראוי וטוב למדינה. אני משער שיש עוד הרבה דברים שאל על עושה ואנחנו לא יודעים עליהם גם מסיבות ביטחוניות. לכן כמו שאני מתנגד נחרץ להפרטה של התעשייה האווירית, לדעתי אל על צריך לקבל הרבה יותר מעמד.

אבל הם הופרטו, אתה יודע.

זה בסדר גמור. היות שהם הופרטו אז ראוי שהפינה הזאת להטיס מוסדות ואותנו, למשל – אין שום סיבה שנטוס בשום חברה חוץ מאל על. אמנם אתה ואני טסנו באייר מרוקו ודיברו איתנו בעברית, אבל תודה.

אני אגיד לך למה, כי הימים שאל על טסה לשם לא היו הימים שאנחנו צריכים במשלחת. זאת גם בעיה.

אני רוצה להבין מאל על: לגבי המלחמה יש לכם דרישות מיוחדות?

מה זה דרישות?

לגבי ביטולי טיסות. אתם נותנים זיכויים ובזה אתם דורשים משהו?

בתקופה הזאת זה שני נושאים: אחד זה נושא הפיצויים שדיברנו עליו בהקשר לתיקון הזמני של חוק שירותי תעופה; ובשני אנחנו מקדמים את השיח עם משרד האוצר ומשרד התחבורה. בסוף אל על פועלת לא בעצימות מלאה, אלא בלוח טיסות של 80% פעילות. החשש שלנו מפרוץ המלחמה היה חשש תזרימי בשל היקף דרישות ההחזרים מלקוחות.

שעכשיו אין.

עכשיו אנחנו רוצים לוודא שאנחנו מצליחים לעבור את התקופה הזאת. אנחנו עדיין נמצאים בחוסר ודאות אבל אין דרישה קונקרטית בנקודת הזמן הזאת, למעט הפיצוי.

זאת אומרת החרגת הפיצוי לטיסה שבוטלה, זאת הכוונה.

איזה פיצוי?

על פי חוק שירותי תעופה, חוק טיבי, אם חברת תעופה מבטלת טיסה.

אתם מדברים על זה. אבל פה אתם ביטלתם, וכמה פיצויים שילמתם?

אנחנו לא שילמנו כרגע פיצויים. העמדה המשפטית שלנו היא שביטול הטיסה נופל תחת החריגים שקבועים בחוק ובגלל זה ביקשנו לקדם את התזכיר.

ואתם רוצים על זה פיצוי מהמדינה?

לא, לא.

אז אני שואל מה אתם רוצים.

אני אסביר: חוק שירותי תעופה קובע היום - -

אני הבנתי. מה הדרישה?

הדרישה היא לקבוע בהוראת שעה שיהיה פטור לחברות תעופה בכלל, לא רק הישראליות, מתשלום פיצוי לנוסע עבור טיסה שבוטלה שהיא לא בטווח הזמנים שקובע החוק שבגינו צריך לשלם פיצויים.

אתם רוצים פטור רטרואקטיבי?

הפטור הוא החל ב-7 באוקטובר.

אז אנחנו צריכים לדעת מה העלות של הדבר הזה מבחינתכם.

זה לא עניין של עלות. אנחנו לא כימתנו.

כמה כסף אתם צריכים להחזיר בעקבות הביטולים? הרי אנשים רכשו כרטיסים, נכון? אתם רוצים לחשוב על המספר?

לא - -

יש לחברות כמה הם שילמו פיצויים כל שנה. השאלה כמה זה מ-7 באוקטובר.

אני מחלק את החוק לשלושה אלמנטים - -

ביטולים לפי החוק של טיבי.

בתוך החוק של טיבי שמדבר רק על מקרה שחברת התעופה ביטלה את הטיסה ביוזמתה יש שלושה - -

כשאנשים מבטלים אתה אמרת שאתם נותנים להם שובר זיכוי. אתה לא מדבר על זה, נכון?

אני לא מדבר על זה.

אתה מדבר על מצב שאתם ביטלתם.

אמת. יש שלושה סעיפים שיש להם השלכה כלכלית: האחד, להשיב את התמורה לנוסע; השני הוא שירותי סיוע, בתי מלון, העברות, תקשורת וכדומה; והשלישי הוא פיצוי על פי אותו חוק. לפי מרחק הטיסה גם השבה וגם שירותי סיוע, אם נגרמו, וגם פיצוי.

רק טיסות שביטלתם בעקבות המלחמה.

אני מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות. אדוני, זה פיצוי סטטוטורי שנועד לעוגמת נפש.

אנחנו עוד מעט מסיימים איתו ונעבור אלייך.

לא, רק השלמתי שזה פיצוי סטטוטורי שנועד לפצות על עוגמת נפש ומאז ומתמיד הסירו אותו בתקופות מלחמה ומשבר.

מתי למשל, במלחמת לבנון?

לא, בקורונה. החוק הזה לא כל כך ישן. אבל בקורונה גם נקבעו חריגים.

איפה נקבעו, במסגרת החוק?

במסגרת הוראות שעה שנחקקו וקבעו שלא צריך לפצות. אנחנו מבקשים להחיל את אותו הסדר כמו שהיה בקורונה או אפילו יותר מצומצם ממה שהיה בקורונה כי בקורונה קיבלו - - -

איפה זה היה, בחוק של מתווה הפיצויים?

זה בחוק טיבי.

זה בהוראת שעה - -

מישהו יכול להסביר את זה, אדוני?

כן, אני יכול להסביר את זה.

הייתה הוראת שעה בתקופת הקורונה.

אני מנכ"ל ישראייר.

יש לך אותה בקשה?

כן. הסיטואציה היא מאוד פשוטה: יש חוק שמי שיזם אותו לידך. הוא קבע את החוק כדי להסדיר ללא צורך בהוכחת נזק את מערכת היחסים שקיימת בין חברת התעופה לבין הלקוח. אבל בחוק הזה יש לקונה משום שהוא לא מתייחס למקרי קיצון ולא לאירועי משבר. לדוגמה, אם יש מלחמה – מה קורה? אם יש התפרצות של הר געש באיסלנד וכתוצאה מכך מתבטלות טיסות – מה קורה? - -

כוח עליון.

- - ואם יש הוראה של המל"ל שהוא חלק מהממשלה והוא אומר: אל תטוסו למדינה מסוימת, וכתוצאה מכך אנחנו מבטלים טיסות – החוק לא מתייחס לזה.

החוק מדבר על שלושה סעיפים שקשורים בזכותו של הנוסע: א', במקרה שחברת התעופה ביטלה את הכרטיס צריכים להשיב ללקוח את הכסף בתוך איקס ימים – זה אירוע אחד; האירוע השני – הנוסע זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק, והפיצוי נגזר מאורך הטיסה; דבר שלישי – הלקוח זכאי לפיצוי נוסף שקשור לשירותי - - -

עוגמת נפש? ברור שבמלחמה עוגמת נפש היא לא רלוונטית.

נכון. אנחנו מבקשים מיושב-ראש הוועדה שמעבר לשינוי בתסקיר הנוכחי יהיה שינוי בחוק עצמו.

בסדר, הבנתי.

עכשיו כשלקחת את זכות הדיבור, איזו דרישה לכם בחברת ישראייר יש מהמדינה בעקבות המלחמה?

אני אגיד כמה מילים על ישראייר. ישראייר היא חברה קטנה – 430 עובדים. היא החברה השלישית בגודלה בנתב"ג. ב-7 באוקטובר הפעלנו תשעה מטוסים ומצאנו את עצמנו מפעילים שישה מטוסים – שלושה מטוסים היו מטוסים חכורים עם צוותים זרים והם עזבו את המדינה באחת. נדרשנו להתמודד עם ביטול מסיבי של 150 טיסות משום שלא היה כיסוי של אבטחת התעופה הישראלית שאפשר לנו להמשיך להפעיל את הטיסות האלה שהתבצעו במטוסים חכורים באמצעות צי המטוסים שלנו; ובמקביל נוצר מצב בעייתי עבורנו ברמה התפעולית כי 35% מהטייסים שלנו גויסו בצו 8. לכן נדרשנו לבטל מספר רב של טיסות ולהשיב ללקוחות כ-20 מיליון דולר.

בעקבות הביטולים.

בעקבות הביטולים.

החזרתם את זה לאנשים או רק התחייבתם?

את הרוב החזרנו. בשבוע הראשון של המלחמה התחייבנו בשלושה פרמטרים: א', קבענו מדיניות תמחור שנגזרת מאורך הטיסה במחירים מאוד הוגנים; דבר שני, כל מי נדרש לטוס מאילת בגלל שהוא משפחה של מפונים שהגיעה לשם או משפחה של חטופים וכדומה קבענו מחיר מאוד נוח לטיסות לאילת. בהתחלה זה היה 69 שקלים שזה מחיר לאוטובוס וסבסדנו וגם עד היום כחצי מיליון שקל בחודש לטובת אותן משפחות.

משרד התחבורה לא מממן את זה?

משרד התחבורה הסדיר הטסה חינם של מפונים במרחק מסוים מהגבול. משפחות חטופים, משפחות שחוו אבל, קרובי משפחה רחוקים, אנשים שמגיעים מאשדוד להיות בייביסיטר למשפחות החטופים – הם לא זכאים לזה, ואנחנו מממנים את זה.

היום אתם טסים?

אנחנו חברת תיירות והיום אנחנו פעילים בהיקף של כ-30% מאשר בשגרה. כל העובדים שלנו נמצאים בעבודה – לא שלחנו אף עובד לחל"ת. יש לנו 45 עובדים בצו 8. נקטנו מדיניות ביטולים מאוד מקלה: כל מי שחפץ לבטל את הטיסה - -

אתם מעסיקים את כל העובדים עכשיו, חוץ מאלה שבמילואים?

חוץ מאלה שבמילואים וחוץ מאלה שביקשו לצאת לחל"ת מיוזמתם.

אתם משלמים להם את המשכורת באופן מלא והמדינה לא משתתפת בזה.

אנחנו משלמים להם את המשכורת באופן מלא והמדינה לא משתתפת, וגם לא נקבע עד כה מתווה שמאפשר לנו לקבל כיסוי כספי אמיתי לעניין הזה בדיוק כמו שנקבע לעסקים קטנים יותר. אנחנו מוחרגים בגלל גודל החברה.

אל על, אתם הוצאתם עובדים לחל"ת?

אנחנו לא הוצאנו עובדים לחל"ת. אצלנו יש כ-400 עובדים מגויסים מתוך כ-4,800 עובדים בחברה. אחד הלקחים הכי כואבים שלנו מהקורונה הוא שהחברה איבדה חלק מאוד ניכר מהכשירות המבצעית שלה גם בטייסים, במטוסים, בעובדים המקצועיים. זה ענף סופר מקצועי עם תהליכי הכשרה מאוד ארוכים, ושילמנו את המחיר הזה עד פרוץ המלחמה ועדיין לא הצלחנו להדביק את הפער שנוצר. כהחלטה ההוצאה לחל"ת היא לא כלי רלוונטי לחברות תעופה. אנחנו צריכים סיוע ותמיכה בהמשך העסקה מלא של העובדים שלנו.

אתה לא מוציא את הטייסים לחל"ת. הטייסים יוצאים לחל"ת?

חלק מהטייסים מגויסים אבל לא הוצאנו אף עובד לחל"ת.

אני מדבר על מגויסים. בנוגע לעובדים אתה מדבר על הכשרה. אתה מוציא אותם ואחרי זה קשה לך להחזיר. את הטייסים אתה לא מוציא.

היום אף אחד לא נמצא בחל"ת.

בקורונה הוצאנו לחל"ת.

עזבי קורונה. מדברים על מה שקורה עכשיו.

מה שהיה בקורונה היה.

לא הוצאנו אף עובד לחל"ת.

היום כולם עובדים?

כן.

יש טייסים מגויסים עכשיו?

כמובן.

מה אתם עושים – אתם משלימים להם את המשכורת?

שמאלנים אנרכיסטים. כל השמאלנים אנרכיסטים.

הרי טייס אצלכם מרוויח 100-80 אלף שקל, במילואים הוא מקבל 300 שקל ליום. אז מה אתם עושים עם המשכורת שלהם?

חלק מהטייסים שמגויסים מבצעים גם את המשימות שלהם בצבא.

אז הם ממשיכים לקבל את המשכורת?

חלקם ואפילו רובם.

רק לגבי הכשירות – ביום שאחרי – ויגיע היום שאחרי, שבו המלחמה תיגמר – כל החברות הזרות יחזרו לפה. זה לא כמו בקורונה שגם להם היה קשה לחזור לכושר ייצור. הם רק מחכים ליום שבו הם יחזרו לטוס לישראל. לכן אל על וכלל חברות התעופה הישראליות לא יכולות להרשות לעצמן לאבד את הכשירות הזאת כי לא נוכל להתמודד שוב בצורה הוגנת ושווה מול החברות הזרות ביום שאחרי כן.

זאת הנקודה הכי משמעותית בדיון הזה. יש פה הרבה מאוד אנשים - -

אין פה נפילה בכל העולם. יש פה רק אצלנו.

בדיוק.

הקורונה היה אירוע גלובלי ואנחנו באירוע לוקלי.

כן, ברור לנו.

זה ברור.

האוצר, אתם שומעים את הבקשות, את הטענות ואת הנימוקים?

תכף נשמע גם את ארקיע. חבר הכנסת כץ, בבקשה.

צריך לעלות מדרגה אחת למעלה.

אני יכול להשלים את דבריי?

רק שנייה. אולי אני אעזור לך פה כי החוק כבר כתוב ואנחנו נקדם אותו בוועדה.

אנחנו צריכים להבין שברגע שהתחילה המלחמה חברות התעופה הזרות ביקשו ערבויות מדינה לביטוחים. הם ביום אחד החליטו להפסיק לבוא לפה. עם כל הישראלים שהיו בכל העולם היחידים שהתגייסו ונכנסו מתחת לאלונקה זה אל על והחברות הישראליות. זה מה שקרה פה. אנחנו בתור מדינה צריכים גם ללמוד לקח ולא רק להסתכל. צריך להבין שאלה החברות הישראליות, הן נותנות לנו את המענה בזמן חירום ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו עוזרים להם ביציבות הכלכלית שלהם.

אין על זה ויכוח. ודאי.

בגלל זה אפשר לעשות את זה פשוט. בסופו של דבר זה לא כזה מסובך.

מתנהל משא ומתן עם האוצר?

מתנהל משא ומתן עם האוצר ואנחנו ביקשנו סיוע כספי.

מה ביקשתם, הלוואות?

לא. לא לקחנו הלוואות. את התרגיל הזה עשינו בקורונה ואנחנו משלמים עכשיו ריביות.

למדתם שצריך להחזיר אותם.

אנחנו ביקשנו החזרים כספיים שיאפשרו לנו להחזיק את כוח האדם המקצועי שלנו שגם אנחנו וגם חברות במעגלי תמיכה משניים בשדה התעופה לא הצליחו עד היום לסגור את הפער שנוצר בעקבות הקורונה. צריך לזכור שזה ענף מקצועי, זה אנשים מקצועיים – אי אפשר להוציא אותם לחל"ת. אנחנו שומרים על כוח האדם שלנו מכל משמר אבל יש לזה עלויות.

אני רוצה להבין: הרוב המקצועי הם טייסים משירותי קרקע, נכון?

לא רק. גם דיילים, דיילות, עובדי תחזוקה, מכונאים - -

אמרתי – שירותי קרקע. מה זה עובדי תחזוקה? לא הבנתי.

לא בדיוק. אבל בסדר.

והדיילים והדיילות? הם לא יכולים לצאת?

מה שיקרה אם נוציא דיילים ודיילות לחל"ת הוא שהסיכוי שהם יחזרו הוא נמוך מאוד.

עובדים הרבה שנים.

זה קרה בקורונה. הרבה מכוח האדם הלך ולא חזר.

יש הבדל. קורונה הייתה שנה וחצי וכאן מדובר על חודשיים-שלושה. יש הבדל גדול מאוד.

זה לא חודשיים-שלושה. זה התחיל ב-7 באוקטובר. אם היינו מוציאים לחל"ת ב-7 באוקטובר – היום אנחנו כבר חודשיים באירוע הזה. הנחת העבודה היא שזה יימשך עד פסח.

אני לא חושב.

אבל אנחנו צריכים להניח הנחות.

אתה מניח הרבה דברים. השאלה אם זה נכון.

עכשיו שר האוצר בחדר הסמוך אמר שיש כסף לכול.

מה רצית להגיד, אורי?

אני חושב שצריך להבין - -

הבנתי, הבנתי.

- - אם אנחנו נוציא אותם לחל"ת כשהעבודה תחזור בפסח והחברות לא יוכלו לחזור אז החברות הזרות יגמרו אותנו.

רצית להגיד משהו, אדוני?

אני סגן נשיא לשכת המסחר.

אז תמתין בסבלנות. אתה הצבעת אבל אני רוצה לשמוע קודם את החברות ואחרי כן את האוצר.

ארקיע, בבקשה.

שלום. דבר ראשון אני מצטרף למה שאמרו חבריי מאל על ומישראייר – כולנו גאים שיכולנו להתייצב לטובת המדינה ולסייע בתקופה הזאת בהטסות רבות ל - - - שונים שקיימים. הפגיעה שלנו בפעילות בגלל המלחמה היא גדולה הרבה יותר ממה שתיארו כאן. מתחבר לקושי הרב להוציא לחל"ת. חלק מהפעילות שלנו מתבססת על קבוצות, ארגונים וועדים, וייקח זמן רב יותר עד שהאנשים שם יחזרו - - - בעקבות המלחמה. כך שהפעילות הבינלאומית שלנו תהיה השנה כ-70%. אני מתחבר במאה אחוז למה שנאמר פה לגבי הקושי הרב להוציא לחל"ת ולצמצם את מספר העובדים. בעיית הטיסות – אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה בעל-כורחנו כמות לא מבוטלת של חל"ת. אנחנו חוששים שהעלות של זה תהיה גדולה מהתועלת. התשובה שנאמרה פה נכונה במאה אחוז ואנחנו ביקשנו וממשיכים לבקש השתתפות מדינה במודל גרמני או בכל דרך אחרת שיאפשר לנו להסיט את העובדים במקצועות הייחודיים – צוות אוויר, טכנאים שקשה מאוד להחזיר.

מה יש במודל הגרמני שאתה יכול לחדש בשעת מלחמה? המלחמה אצלם הייתה לפני הרבה שנים.

המודל הגרמני מתייחס לזה שמשלמים לחברות את הכסף ולא ל - - -

היום המדינה משלמת לעובדים שאנחנו מוציאים לחל"ת ביטוח לאומי. הם נמצאים בבית ומקבלים השתתפות בשכר שלהם.

אתה אומר, שהם לא ייצאו לחל"ת ולך ישלמו את השכר.

זה המודל הגרמני. אתה לא זוכר שבקורונה היה ויכוח גדול על זה?

הם צודקים. זה המודל הכי טוב שיש.

אבל זה לא המודל שנקבע בוועדת כספים.

ברור. נערי האוצר יודעים. הם ידעו שהחברות לא יוציאו את העובדים לא יוציאו את העובדים לחל"ת כדי לא לבזבז כוח אדם, ואז הם משלמים להם פחות.

זה לא המודל שנקבע היום בוועדת הכספים. קודם כול, נתייחס לזה ככה. השאלה אם צריך להחריג את חברות התעופה זה עניין אחר. אבל זה לא המודל שנקבע ולכן לא נעשה דיון על זה. כבר הוחלט בעניין הזה. אנחנו רק צריכים לדבר האם במתווה של חברות התעופה צריך להחריג את חברות התעופה ביחס למודל הזה, האם יש נימוקים להחריג או לא.

מה אתה דורש מאתנו? אני הבנתי את נושא העובדים. אתה אישרת את כולם בחברה ולא הוצאת?

אנחנו הוצאנו מעל 200 עובדים לחל"ת בעל כורחנו. אנחנו חוששים שהעלות של זה תהיה גדולה וזה יקשה עלינו עוד יותר לחזור לפעילות.

מתוך כמה עובדים?

הוצאנו קרוב למחצית מהעובדים.

לך יש ביטולים בעקבות חוק טיבי?

כן, יש לנו ביטולים שיסתכמו ב-15 עד 20 מיליון דולר. אנחנו מחזירים את הכספים יום-יום. חשוב להגיד שהצורך לענות לאלפים רבים של פניות ולהתמודד איתן, תפעולית - - - בלתי אפשרי, גם אם כל הרצון והמספר הגדול של העובדים - - -

אל על, יש להם כבר הגדרה כמה יש להם בעקבות הביטולים. למה אתם לא יכולים לתת לנו את הסכום?

אין לנו בעיה לתת. ההחזר הכספי שביצענו עד היום הוא קרוב ל-120 מיליון דולר. בנוסף לסכום הזה למעלה מ-100 מיליון דולר המרנו לשוברים.

אני מדבר על כסף שהחזרתם בעקבות חוק טיבי. אתם קיבלתם בחברה החלטה לתת זיכויים למי שביטל בעצמו. זה לא דבר שהייתם חייבים – עשיתם את זה מכל מיני שיקולים. אבל בכל מה שקשור לחוק טיבי הייתה לכם חובה לעשות.

120 מיליון דולר.

120 מיליון דולר ועוד 20 ועוד 15 – אנחנו מדברים על 155 מיליון דולר.

לנוסעים.

זה לגבי הנוסעים בלבד. הכספים האלה יוחזרו?

כן.

הוחזרו וחלקם בתהליך. טופל.

אנחנו מחויבים להחזיר תוך 21 יום.

משרד האוצר, נגדיר את הדברים ככה: אלה חברות גדולות והן יודעות גם להסתדר לבד. יחד עם זה יש נושא אחד ראשון של העובדים. ברור שזה לא כל העובדים; יש עובדים שכן יכולים לצאת לחל"ת, ואם מבקשים לא להוציא לחל"ת זה עניין אחר. אבל זה לא מאה אחוז מהעובדים – כמו שארקיע הוציאו חלק וחלק לא הוציאו. יש עובדים שחייבים לשמר אותם ולהשאיר אותם. על זה אין ויכוח.

עניין שני – הפיצויים לאלה שבעקבות המלחמה הטיסות שלהם בוטלו. אני לא חושב שעניינית צריך להיות ויכוח על העניין הזה. בגדול זה נגרם כתוצאה מהמלחמה. יש פה קשר סיבתי מובהק. זה לא דבר שהחברות צריכות לשאת אותו.

בנושא ההעדפה – זה נושא שלא קשור למלחמה, אבל אני חושב שאתם צריכים לשקול את זה לחיוב. אני לא קראתי את כל הצעת החוק אבל אם אנחנו רוצים לשמר חברות ישראליות שיהיו לנו בזמן מלחמה וחירום אנחנו צריכים לעזור להן כדי שיוכלו להתקיים בצורה נאותה. מה גם שיש לזה גם סיבות ערכיות לעזור לחברות ישראליות, במיוחד בכל מה שקשור לנסיעות. אני יודע שהסוכנות טסה רק עם אל על, ואני שמעתי שנוער שיוצא למסעות בפולין לא מחויבים לרכוש כרטיסים באל על. לדעתי, זה לא בסדר אבל אני לא אכנס לזה עכשיו. תעביר להם את הצעת החוק מראש.

למי? לאוצר?

הרי מי מתנגד בדרך כלל? או האוצר - -

זה עבר טרומית עם אישור של האוצר בכנסת הקודמת. נעשה את זה שוב, אין בעיה.

מה שהיה בכנסת הקודמת היה.

נעשה את זה שוב, אין בעיה.

יש לנו 30 יום לסיים את העניין הזה. עברו כבר שבועיים וחצי. אני מבקש שתשלימו את המשא ומתן עם החברות תוך שבועיים כדי שיגיע אלינו המתווה. אני מדבר גם למשרד התחבורה עכשיו. הבנתי שאמרתם לחיים כץ שאתם רוצים לעשות את זה מול האוצר לבד בלי משרד התיירות.

למה?

ככה הם ביקשו והוא הסכים. מה אני צריך להתווכח.

מי ביקש?

שרת התחבורה אמרה לו שהיא רוצה לנהל את זה באופן עצמאי מול האוצר ללא התיירות.

אין על הפוליטיקה שלכם.

לא קשור לפוליטיקה. הוא הסתיים אז הוויכוח הסתיים מבחינתי. מה זה מעניין אותי מי מנהל את המשא ומתן.

כי חיים יעשה אותו טוב יותר.

הרי זה יבוא אלינו בכל מקרה.

אני מציע ככה – תוך שבועיים אתם מסוגלים לסיים את המשא ומתן הזה? מסוגלים. אז אני מבקש תוך שבוע - -

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להבהיר - -

תכף אני אתן לך. אני רוצה לסכם קודם את לוחות הזמנים.

אנחנו ניתן הצעה. בסוף החברות סוברניות - -

אני לא נכנס למשא ומתן כרגע.

למה לא? אנחנו רוצים לדעת מה ההצעה שלכם.

רגע, אנחנו ניתן לה. קודם כול אני רוצה את לוחות הזמנים.

אוקיי.

בעוד שבועיים המתווה יבוא לוועדת הכלכלה.

מתווה בהסכמה או לא בהסכמה? כי באוצר אוהבים לעשות דברים לא בהסכמה.

מתווה זה בהסכמה בדרך כלל. אם לא אנחנו נדע שזה לא בהסכמה. אנחנו נדון בזה בכל מקרה. אבל תוך שבוע אני מבקש עדכון שיימסר לנו מה מתקדם בעניין הזה. אמרתי מה הדעות שלנו לגבי הפיצוי והדברים האחרים. לדעתי, חלק מהעובדים כן צריך להחריג מהחברות בעניין התשלום לחברות או לעובדים. למרות שהייתה החלטה בעניין הזה בוועדת כספים לא סתם השארנו את העניין הזה למתווה מיוחד. את יודעת את זה. עכשיו תגידו לנו מה העמדה שלכם.

שלום לכל חברי הוועדה. אני רכזת תחבורה באגף תקציבים באוצר. ראשית, חשוב לדבר על הרקע והקונטקסט של הדברים. בקונטקסט אל לנו לשכוח שכידוע, יש מתווה כללי במשק שה-threshold שעד אליו חברות זכאיות לקבל פיצוי הוא מחזור של 400 מיליון שקלים. לפנים משורת הדין ובגלל החשיבות הרבה של ענף התעופה הישראלית בשונה מענפים אחרים שמשרד האוצר ומשרדי הממשלה האחרים הרלוונטיים לא ישבו באותו שולחן עם ענפים אחרים במשק, דווקא בענף הזה כולנו רוצים להגיע לפתרון ולסייע לחברות התעופה הישראליות לצלוח את המשברים התזרימיים.

זה לא תזרימי. תראי לי דוגמה אחת במשק על חברות גדולות שבעקבות חוק נאלצו לשלם פיצוי של 160 מיליון דולר. תראי לי אחת. ואם יש לך דוגמה תגידי לי אותה.

כבוד היושב-ראש, אני אגיע לזה, ברשותך. בגלל שזה ענף ייחודי עם מאפיינים ייחודיים כפי שאתה מדגיש, היושב-ראש, זאת הסיבה שאנחנו מלכתחילה יושבים עם החברות האלה למתווה ייעודי למרות שזה לא חלק מהמדיניות הכללית של הממשלה ושל הכנסת כפי שהיא אושרה.

מה זאת אומרת?

זה בדיוק מה שאני רוצה להסביר.

זה רק הפתיח.

זה רק הפתיח. אני מבטיחה להשיב על כל שאלה – כמה שתרצו אני מבטיחה להשיב.

זה רק כדי לומר שאנחנו באנו לחברות ואמרנו, יש מתווה במשק, והוא נתקן ב-400 מיליון שקל – אם תרצו אנחנו מוכנים להחיל את המתווה עליכם. חברות התעופה אמרו שזה לא מספיק להן בהיקפים הכספיים. אז צריך להבין – בסוף יש הרבה מאוד ענפים במדינה שהושפעו, לצערנו, באופן שלילי מהמלחמה – מי כמוכם יודעים ומכירים – ואנחנו כן נותנים פה טיפול מיוחד לענף הזה, מה שענפים אחרים לא מקבלים.

את אומרת להם – בואו שלוש החברות, אני אדבר איתכן רק עד 400.

לא, לא.

לא – ב-400 מיליון שקל לא מקבלים כלום, אפס.

בדיוק. עד 400 מיליון שקל.

עד 400 מיליון שקל מקבלים אפס פיצוי. זה החוק הנוכחי היום. אומרים, מה, זאת חברת ביטוח שיש לה מיליארדים של הכנסות?

אבל את האוצר זה לא מעניין בכלל.

לא נכון. אל תגיד את זה כי זה לא נכון. הם נותנים הרבה מאוד כסף להרבה מאוד עסקים, עם כל הכבוד.

איזה כספים ואיזה עסקים?

חבר'ה, המדינה זה לא כספומט. נתחיל מזה.

המדינה הביאה גם את המצב.

הם נותנים 30 מיליארד שקל רק עכשיו. מספיק. לא צריך ביקורת על כל דבר. אבל הם צריכים לדון בחברות התעופה כחריג מסוים. זה לא אותו דבר כי הם מחויבים לשלם פיצוי. הם יכולים להגיד ללקוח שבגלל מלחמה הם לא ייתנו פיצוי? זה כתוב בחוק. אז צריך להחריג את החוק הזה. יש שתי דרכים: או להגיד ללקוח שהוא לא יקבל כלום כי יש מלחמה, או להגיד לחברות – אני אתן לך פיצוי על זה שנתת להם. זה לא אותו דבר. זה לא מצב רגיל של חברה שיש לה הפסד הכנסות. שימי לב, זה לא הפסד הכנסות. אם היה הפסד הכנסות אז ב-400 מיליון שקל הם כמו כולם. זה תשלום פיצוי מיוחד בעקבות חוק.

יש גם הפסד הכנסות.

זה לא הפסד הכנסות. יש הבדל. במשא ומתן איתם אתה תתווכח, עכשיו אני מתווכח.

כבוד היושב-ראש, בגלל הדברים שאתה אומר זה מה שהסברתי וציינתי שזאת הסיבה שאנחנו מציעים לענף מתווה ייחודי. עוד רגע משהו שחשוב להדגיש שבסוף כולנו נזכור שלכסף אין צבע. בסוף בשיח שלנו מול החברות אנחנו מסתכלים מהם הצרכים התזרימיים של החברות. כי כאמור התכלית היחידה שלנו גם במתווה הפיצויים הכללי היא לתת סיוע תזרימי כדי לאפשר לעסקים לצלוח את המשבר. אנחנו לא דואגים פה לשורת הרווח של אף אחד. זה לא נעים לשרוף מזומנים, זה לא נעים לפגוע - - - אבל בסוף זה המתווה; זאת המדיניות של הממשלה לדאוג לאתגרים התזרימיים. לכן, כבוד היושב-ראש, אני רק רוצה להבהיר - -

אבל שימי לב שזה לא עניין תזרימי. הסברתי לך את זה. עם כל הכבוד אל על הם לא צריכים אותך; אל על יכולים לעשות את הלוואה לבד. הם לא צריכים את המדינה. אני לא יודע מה מצב החברות האחרות, אבל אני יודע שאל על לא צריכה.

אני מציעה שהחברות יתייחסו לשאלה האם יש להם צרכים תזרימיים או לא.

ברור שיש להם צרכים תזרימיים, זאת לא השאלה. השאלה עכשיו היא איך אנחנו בתור מדינה מחריגים את העסקים האלה של מעל 400 מיליון שקל.

אי אפשר להחריג. רק אותם.

אותם, אותם.

לא את כל 400 מיליון.

לא, אותם, אותם – להחריג מהמתווה של 400 מיליון. אנחנו מדינת אי. אם הם לא יעבדו לא יהיה לנו איך לעבוד.

אתם לא חייבים לקבל את כל הדרישות אבל תנהלו משא ומתן הוגן.

היושב-ראש, ככה אתה מכיר אותנו?

קחו בחשבון את העניין שזה לא הפסד שאתם מסייעים להפסד. זה בדיוק המכלול. אומרים, אם ירדת בהכנסות תקבל ב-25% אתה תקבל 22% מזה. זה לא המצב; פה הם צריכים לשלם פיצוי בעקבות חוק ספציפי שהמדינה חוקקה. יש הבדל, אין מה לעשות.

נכון. בשל זה הניתוח שאנחנו עושים הוא ניתוח מקצועי על מספרים, על תזרימי מזומנים.

יש לכם שבועיים לסיים את זה כי אנחנו צריכים לסיים את זה.

נכון. בסוף אנחנו מבינים מה הצורך התזרימי.

מי מנהל את המשא ומתן, אתם?

כן.

יחד עם התחבורה?

ממש כל הנציגים פה סביב השולחן.

כולם פה? אז שמעתם את העמדה שלנו.

רק לעניין הזה – חלק מהייחודיות של הענף זה בדיוק הנושא של החל"תים והמודל הגרמני. זה יכול להיות במתווה - -

אבל המודל הגרמני לא חל כמעט על אף אחד במשק, יש כמה חריגים. אתם צריכים לשכנע את האוצר שבמקרה שלכם זה חשוב מאוד כדי להחזיר את העובדים לענף.

להשאיר אותם.

אז תשכנעו אותם. אני אגיד לך את האמת – חוץ מהטייסים - -

גם הדיילים.

הדיילים פחות. אני חושב שלא כל העובדים. חלק מהעובדים, לא כל העובדים. גם אתם צריכים לעשות עבודה ולהחליט איזה עובדים מחויבים ואיזה עובדים לא מחויבים.

כל העובדים בחברות תעופה הם עובדים שעוברים הכשה מסוימת – מטכנאי מטוסים, דייל שצריך לתת שירות וטייס. כל העובדים בחברות תעופה הם מאוד חיוניים וחשובים ועוברים הכשרה.

בואו נשמע את האוצר. סוף-סוף מישהי שרוצה לדבר ולפרט.

בבקשה.

אני לא נותן לה, אתה יודע למה? אני לא רוצה שיהיה לה קיבעון במחשבה פה. אז אני עוצר אותה כל הזמן כדי שתשב איתם למשא ומתן. אני בכוונה לא נותן לה.

זה מה שצריך לעשות – לקבל עדכון על המשא ומתן וזהו.

אבל אני אומר לה כל הזמן מה אנחנו חושבים.

מישהו רוצה להגיד משהו?

כן.

ולגבי החוק.

אני רוצה להתייחס. אני אשמח שישי, עמיתי מרת"א, יתייחס כי הוא מלווה את הנושא שנים. מבחינתנו כל צעד שפוגע או מעוות את התחרות הוא צעד שצריך להתנגד לו.

תוצרת כחול-לבן זה תמיד הדילמה שלנו.

מה קורה כשיש מלחמה? אנחנו נזמין את הלופטהנזה שיביאו את האנשים?

אבל עכשיו אנחנו במלחמה, וגם ככה הם היחידים שטסים.

אבל עובדה שזה עבר בקדנציה הקודמת.

כבוד היושב-ראש, אני גם רוצה להדגיש שאנחנו בוודאי תומכים בחברות הישראליות. אל לנו לשכוח שהמדינה נכנסה בנעליהן של חברות הביטוח שביטלו את הפוליסות שלהן והמדינה נכנסה בעצם בנעלי חברות הביטוח הזרות רק עבור החברות הישראליות.

לדעתי, פה אתם צריכים לשלול את זה שוב.

כבוד היושב-ראש, אני בעד להרחיב את זה בשביל התחרות.

אני לא ראיתי אף חברה זרה שמביאה לנו לוחמים להילחם פה מעשרות מדינות בעולם.

אבל זה לא נושא הדיון.

זאת הייתה דוגמה איך הממשלה מעדיפה חברות ישראליות למרות שלא בטוח שזה הדבר הנכון לתחרות.

את יודע שהמקור לצרות הכי גדולות זה עניין התחרות שלכם. בכל מיני דברים, ולאו דווקא בנושא הזה, אתם מעדיפים את התחרות על כל דבר ועניין. יש עוד אינטרסים למדינה. האינטרס היחיד זה לא התחרות.

חזק מה שאמרת עכשיו.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להציג בדקה את נקודת המבט שלי שהיא תוספת למה שנאמר. שמי יאיר ביטון, ואני מנכ"ל DHL אקספרס מטענים שהיא חברה בבעלות גרמנית. יש לנו מעל 300 מטוסים. זאת החברה הכי גדולה בעולם בנושא לוגיסטיקה. מ-7 באוקטובר אנחנו החברה הזרה היחידה שנוחתת פה כל יום בשתי טיסות. אנחנו מביאים מטענים, ולמי? לקו הראשון. אנחנו מביאים מטענים לשוק הישראלי. במשך שבועיים פוליסת הביטוח שלנו קפצה בצורה משמעותית. אנחנו משלמים למעלה מ-100 אלף יורו ליום לנחות פה במדינת ישראל.

המחיר שאתם גובים יותר גבוה?

לא העלינו את המחיר, לא הוצאנו אנשים לחל"ת. אנחנו מעסיקים פה כחברה גרמנית למעלה מ-1,500 עובדים – לא הוצאנו אחד לחל"ת.

פה אתם מפעילים?

כן, בוודאי. כי הגישה לתעדף חברות ישראליות זה מצוין, אני לא נגד. אבל, לדעתי, אתם פוגעים בעתיד של מדינת ישראל. יש יחסים בינלאומיים. אני נמצא בחזית של השיווק והתקשורת הבינלאומית של מדינת ישראל.

יש עוד חברה?

כמעט לא. אני אומר לך שבשבוע הראשון - -

מה הקשר ללשכת המסחר? לא הבנתי. יש חמש חברות. זה משגע אותי. אתה כל הזמן מצביע.

יש עשרות חברות שנוחתות פה.

אז אני אתן לך בסוף. אבל קודם כול נשמע את החברות הרלוונטיות. מה לשכת המסחר פה קשורה? לא חייבים לדבר על כל דבר.

עכשיו בדיוק הוא שאל את השאלה הזאת, אם יש עוד חברות.

כן, יש עוד חברות.

רק לסכם את הבעיה שלי: פוליסת הביטוח למדינת ישראל תגרום לכך שחברות זרות לא ינחתו פה. משרד האוצר מתעדף - -

הם לא נוחתים אולי חוץ מכם ועוד חברה.

לא בעיה. אם תמשיך לתעדף אנחנו ננתק את עצמנו מהעולם.

בינתיים אין חוק שמתעדף.

בוודאי שיש. מתחילת המלחמה פניתי למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה והם אמרו שאנחנו לא יכולים לקבל את פוליסת הביטוח. אני לא מבין למה מדינת ישראל לא מבטחת כל מטוס שנוחת פה וממריא מפה. אין שום סיבה. אתם רוצים שאני אתן מנוף כמה ישראלי אני? אנחנו משפצים בתעשייה אווירית מעל שלושה מטוסים בכל רגע נתון. מאות מיליונים של דולרים אנחנו עושים, ומכניסים כחול-לבן. אתה רוצה לעודד את זה.

גם איתם אתם מנהלים משא ומתן או לא? אתם לא חלק מהעניין?

משרד הכלכלה יחד איתנו ועם משרד התחבורה נותן מענה אחר לתחום המטען.

יושב-ראש אל על, רצית להגיד משהו?

אני כרגע הפעלתי במשך חודש וחצי כלשכת המסחר - -

אני לא נתתי לך רשות דיבור. אמרתי לך שתדבר בסוף. נשמע אותך, אל תדאג.

רק לעניין הביטוח – המדינה עשתה נכון שנתנה לחברות הישראליות ביטוח. רק צריך לדעת שבסופו של דבר המדינה גובה על זה כסף. כל הזיכוי שאנחנו מקבלים מחברות הביטוח – המדינה לוקחת את זה.

מה זאת אומרת, היא לוקחת?

שום דבר לא חינם.

ממי היא לוקחת?

את הפרמיה שאנחנו מקבלים כהחזר המדינה גובה. זאת אומרת בעצם המדינה נתנה כיסוי ביטוחי אבל גובה על זה כסף.

הבנתי. זאת אומרת היא לא מממנת אתכם.

היא לא מממנת אותנו.

שמעת?

בנושא המימון – היות שיש לי ניסיון רב מהמשא ומתן הקודם שההנהלה עושה צריך לזכור בנושא המימון כשמחשבים ריביות – תיקחו ריביות נורמליות בהיוון. לא ריביות של 25%. קחו ריביות נורמליות, בסדר?

מי? שהם מממנים אתכם?

הם רוצים בערך 25%.

מי, המדינה רוצה?

זה מה שהם מחשבים, רק שתדעו.

באמת אתם מחשבים את זה?

כן, כן.

על הלוואה רגילה הם ביקשו 12%, אדוני היושב-ראש.

הם ידעו, כנראה, שהריבית תעלה.

הם לא ידעו. הם פשוט מנהלים משא ומתן - - -

אני רוצה להזכיר לך, דוד, שהייתה לנו פה ישיבה על הספנות וגם הייתה לנו בעיה שחברות ספנות לא רצו להיכנס. אתם זוכרים? אז יכול להיות שניקח את הפתרון משם ונראה מה אנחנו יכולים לעשות. מי שמראה ציונות ואהבה צריך להודות לו.

אתם באמת גובים על הלוואות ריבית גבוהה כל כך?

ריבית בהתאם לתנאי השוק.

לא, לא. את השוק.

הם אומרים שלא. שוק זה משהו גלובלי.

כבוד היושב-ראש, אם תרצה אני אוכל אחר כך להסביר לך בדיוק איך זה נקבע. שום דבר הוא לא בשליפות מהמותן.

בסדר. אנחנו ניכנס לזה כשנדון במתווה שישבו איתכם עליו. נראה על מה בדיוק חייבו אתכם ומה לא. חבל להיכנס לזה.

אני מנהל אגף כלכלה וקשרי תעופה ברשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה. לגבי חוק טיבי – אנחנו הגשנו תזכיר חוק לפני כשבוע וחצי - -

ראיתי, כן.

- - זה יעלה לממשלה להצבעה.

מה כתוב שם?

כתוב שם שהביטול הוא על מרכיב הפיצוי באופן רטרואקטיבי. זאת אומרת יש שלושה מרכיבים בחוק, כמו שנאמר: השבת תמורה שזה החברות; נניח קניתי כרטיס ב-1,000 דולר לניו יורק והטיסה הזאת בוטלה, מן הסתם חברת התעופה צריכה להחזיר לי את הכסף. אבל בנוסף לזה הפיצוי הסטטוטורי שמגיע על עגמת נפש - -

זה ברור שאתם צריכים לבטל, אין ויכוח על זה.

אז זה תזכיר חוק. הוא גם יגיע אליכם.

אל על, ארקיע וישראייר, אתם מודעים לתזכיר החוק הזה?

כן. ואנחנו, כמובן, בשיתוף עם רת"א, ואנחנו רוצים שהוא יקודם בהקדם.

זה מכסה את הבעיה?

חלק, כן.

החוק הזה חל גם על חברות זרות?

כן. הוא חל על כל חברות התעופה.

נגיד שהיקף הבעיה לגבי חברות זרות הוא הרבה יותר קטן כי מכיוון שחברות זרות הפסיקו לטוס אז רק הביטולים של השבועיים הראשונים רלוונטיים. חברות ישראליות טסות כל הזמן.

למה זה רק באופן חלקי? מה זה לא מכסה?

בהקשר של חוק טיבי יש עוד אלמנטים, כמו שירותי סיוע וכולי. אבל זה מכסה את האלמנט המרכזי של הפיצויים.

הוא מכסה את רוב הכסף.

מבחינת חוק טיבי, כן.

נגיד מתוך 160 מיליון דולר ששילמתם, כמה מכסה החוק הזה?

זה הפיצוי שהיינו צריכים לשלם על טיסות שבוטלו.

הוא בערך מכפיל את הסכום. זה בלי קשר ל-160 מיליון, זה בנוסף.

השבת התמורה לא קשורה. זה פיצוי שאני צריכה לשלם על כך שביטלתי טיסה.

אדוני היושב-ראש, אין חולק פה שנוסעים ששילמו ולא קיבלו את המוצר מתוך סיבות - -

בגלל המלחמה. אז החוק הזה שהגשתם הוא רק לתקופת המלחמה?

כרגע עד סוף מרץ.

כרגע עד סוף מרץ ובתחולה רטרואקטיבית מ-8 באוקטובר.

טוב, אמרתי לכם מה העמדה שלי: אם זה פותר את הבעיה עלא כיפאק. אני רוצה שתתחשבו בפיצוי, שזה לא הפסד הכנסה. יש הבדל. מתווה הפיצוי מדבר על הפסד הכנסה, ואנחנו מדברים על פיצוי ששולם בעקבות חוק. עובדה שאתם הגשתם תזכיר שמתקן את זה. אז לא הבנתי למה אמרת שאת לא מסכימה.

דבר שני שנעשה זה הנושא של הטיסות לאילת. המדינה הוציאה תמיכה לחברות שטסות לאילת.

זה מגדיל להם את ההכנסה.

זה win-win.

אין בעיה. הכול תיקחו בחשבון במשא ומתן.

בניגוד למה שאמר מנכ"ל ישראייר זה כולל גם את משפחות החטופים. הוא לא דייק, לצערי. אבל המתווה הזה קיים והוא מכניס לחברות התעופה - - -

רבותיי, יש לכם שבועיים. תיכנס לחדר. איך פרס היה אומר? היו יושבים ויושבים, מעשנים ושותים קפה ובסוף גומרים. אם זה היה כל הלילה היו גומרים, אם זה היה לסירוגין לא היו גומרים כלום. תשבו פעם אחת ותגמרו את זה.

לצורך העניין משרד האוצר תקצב אותנו ב-2 מיליון שקל לחודש לכל חברה.

בחייך, אצלם זה אפילו לא לגרעינים.

לא, זה דווקא כסף מכובד.

ישיבת המשך בעוד שבועיים. מי עוד לא דיבר?

אני מנהל ארגון יאט"א – ארגון חברות התעופה העולמי.

תסתכלו גם על החברות שעובדות כמו חברות המטען. הן גם חלק מהעניין. אתה רוצה שלא יביאו לפה סחורה?

כבר לא מביאים.

כל חברות התעופה הישראליות והזרות הן חברות ביאט"א. למען הצדק הפואטי אגיד שיש כמה חברות תעופה זרות שכן טסות לישראל.

נדמה לי שרק האמירויות.

האמירויות ואתיופיין. יש כמה חברות.

שתיים, שלוש.

אנחנו שלחנו למשרד התחבורה עם הבקשות שלנו לסיוע מידי לחברות התעופה. החברים שלי מחברות התעופה הישראליות דיברו על זה באריכות. יש נושא שאנחנו חושבים שאפשר לסייע לחברות התעופה כאן ומיד – נושא התשלומים לרשות שדות התעופה.

אנחנו לא נוגעים בזה.

אנחנו היינו רוצים לראות, וכמובן גם חברות התעופה, הקפאה, דחייה או צמצום של התשלומים.

גם שם יש עובדים. לא תהיה הקפאה.

המדינה היא אותה מדינה.

דבר אחרון שחברי שלומי דיבר בתחילת דבריו הוא שאין שום חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח לקידום, לפיתוח ולחיזוק התעופה הישראלית, ויפה שעה אחת קודם. אם הוועדה הזאת תקרא לקול קורא בעניין הזה אנחנו, כמובן, נתמוך. לעולם לא מתייעצים איתנו, לעולם לא מדברים איתנו, אלא רק בתקופות של משבר. כמו שאמרה נציגת האוצר, התעופה הוא סקטור כל כך חשוב לפיתוח, לקידום וליציאה מהמשבר של מדינת ישראל, ולכן ראוי - -

זה חלק, זה לא הדבר הכי חשוב.

אבל אין תכנית אסטרטגית, אדוני היושב-ראש.

אני רוצה להגיד לך דבר אחד: קודם כול, לגבי רשות שדות התעופה - מתווה הפיצויים אומר שאם יש לך הוצאה מסוימת, לפי ההפסד ולפי האחוזים אין צורך להפחית את האגרות אלא אתה מקבל פיצוי, אם מגיע לך, לפי חוק הפיצויים שאושר בכנסת. לכן אין עילה לבטל לך שום אגרה כי אז יוצא פיצוי כפול. לכן אנחנו לא ניכנס לזה.

לגבי יתר הדברים – חלק מהדברים שאמרת לא קשורים לעכשיו, אלא לדברים אחרים.

הכותרת של הדיון הייתה - -

כן, הבנתי. בתקופת המלחמה, שימו לב.

לפי ההנחיות שקיבלנו אנחנו דנים רק לגבי תקופת המלחמה. יש המון דברים שאתם אומרים שאנחנו נדון בהם אחרי המלחמה. זאת הסמכות של ועדת הכלכלה ואנחנו ניכנס אליהם. אבל כרגע אני פשוט מנוע מלהיכנס לדברים האלה. יש המון נושאים שהתחלנו לטפל בהם לפני הפגרה ולא המשכתי מכיוון שיש מלחמה וקיבלתי הנחיות שמטפלים רק בדברים שקשורים למלחמה.

אבל אתם יכולים לנצל את הזמן הזה להציג מסמך על מה שאתה מדבר על פיתוח התעופה – עקרונות, רעיונות, שיטה שאתם חושבים עליהם, ושזה יישב אצלנו. ואז מיד בתום החקיקה נדון גם בזה. כי זה באמת נושא עמוק ורחב.

בדיוק. נראה את זה, אין בעיה. מי עוד רוצה לומר משהו?

אמיר שני, לשכת המסחר, בבקשה.

אי אפשר לזלזל במסחר. כל הייבוא והייצוא במדינת ישראל שאני מייצג כרגע לוקה בחסר. אני מצדיע לעבודה המדהימה שאל על והחברות האחרות עושות במשך חודשיים.

גם חברה אחרת שנוסעת, לא ישראלית. חברה גרמנית.

הכול נכון.

56% מהמטען במדינת ישראל היה טס במטוסי נוסעים, וכשב-7 או ב-8 באוקטובר כל החברות הפסיקו לטוס, אנחנו מצאנו את עצמנו בבעיה של הסחר. עם כל הכבוד היום גם אל על, גם כ.א.ל וגם DHL מכסים כ-73% מהמטען. עשינו עבודה יחד עם שר הכלכלה מר ניר ברקת במשרד הכלכלה בשיתוף האוצר, ומחר בבוקר המכרז נסגר. מחר יש מכרז שבו כל החברות יכולות להצטרף כי אנחנו חייבים לתת פתרון. היום חסר פתרון לשנע מטענים בייבוא ובייצוא למדינת ישראל. אין מה לעשות – זה מה שצריך לקרות. אני שמח שהאוצר נמצאים כי הם שיתפו, לצורך הסיפור. מחר המכרז נסגר, והמטרה היא לפתוח אותו – גם לחברות הישראליות וכמובן גם לחברות הזרות.

לא הבנתי – יש מכרז?

כן. יש מכרז שנסגר מחר בבוקר שאומר שמדינת ישראל נותנת רשת ביטחון כי רוצים לתת פתרון. היום, למשל, כל הפארמה נמצאת בהודו – אין הטסה מהודו – לא לאל על, לא לישראייר, לא לארקיע, לא לאף אחד.

אז מה המכרז הזה נותן?

המכרז הזה נותן אפשרות גם לחברת אל על לתחר ולשים מטוסים בקווים האלה. מדינת ישראל תיתן רשת ביטחון כדי שימצאו פתרון ליבואנים וליצואנים.

מדינת ישראל תסבסד את הטיסה.

לא תסבסד. אמרתי, רשת ביטחון.

מה זה רשת ביטחון?

אם הטיסה עולה 300 אלף דולר, מדינת ישראל אומרת – עד 50 אלף דולר אני מוכנה לתת כתף אם לא תמלאו את הטיסה.

אז זה לסבסד.

- - - אתם יודעים מזה?

זה אינטרס של המדינה שיהיה ייבוא וייצוא במדינת ישראל.

אני בעד. אני חושב שצריך לתמוך ולפתח. רק ניסיתי להבין.

נשמע את משרד הכלכלה.

תודה רבה, אמיר, על ההצגה. זה בדיוק מה שזה.

זאת אומרת יצא מכרז כזה, ואתם נותנים רשת.

יצא מכרז ואנחנו נותנים רשת.

אז יש פתרון. מה הבעיה?

זה על המדף, לא הפעלתם.

נכון, זה על המדף.

אז למה העלית את זה? יש פתרון.

אין היענות למכרז?

אמיר, יש בעיה עם המכרז?

לא, אין בעיה עם המכרז, יש היענות של גורמים כאלה ואחרים, גם ישראלים – זאת המטרה. רק צריך להפעיל אותו כמה שיותר מהר כדי לתת את הביטחון - -

אז, הנה - - -

המכרז, כאמור, יצא, כמו שאמר - - -

כמה זמן ייקח לסגור אותו?

מחר הוא ייסגר.

מחר אתה מקבל הצעות. כמה זמן ייקח לסגור את זה?

מחר נקבל הצעות ונשקלל אותן, ובמידת הצורך במשק - -

יהיה צורך ואין פתרון.

מה זה "במידת הצורך"? אז למה עשיתם מכרז?

הפתרון קיים. עשינו מכרז כדי שכשיגיע הצורך והמצב יהיה כזה שאנחנו נצטרך להפעיל אותו - -

כרגע לא צריך.

לא, לא, המצב כרגע קטסטרופה, אני מצטער.

אני שואל את משרד הכלכלה. מה זה "אם יהיה צורך"? יש צורך או אין צורך?

נכון לעכשיו לא זיהינו צורך. אנחנו נשקלל יחד עם חברנו למשרד.

מי קובע אם יש צורך או אין צורך? יש ועדה מסוימת?

היבואנים קובעים. כולם פה ספקי שירות, ואני פה בסוף. אני היבואן שמקבל - -

מי אתה?

אני אופיר ג'וזף, אני מייצג פה את ספקטרוניקס. אנחנו מפעל בשדרות. אנחנו ספק של משרד הביטחון. כל הכלים של צה"ל זה מערכות של גילוי וכיבוי אש שלנו. בסוף מה שקורה – אנחנו בתור יבואנים שצריכים לקבל מהחבר'ה פה שירות – הם לא יודעים לתת לי שירות; או שהם יודעים לתת לי שירות מוגבל ומצומצם מאוד או שהמחיר הוא שערורייתי ואני לא יכול לעמוד בו כי אני בדרך כלל עובד - - -

יאיר ביטון אמר שלא היה לו מחירים.

קודם כול, הוא אחלה חבר. אני עובד איתו כל הזמן, אבל הוא עושה מטענים קטנים. יותר מזה – גם ב-DHL אם אתה מבקש ממנו להפיץ לשדרות הם לא מפיצים לך. הם מפיצים פעמיים בשבוע. למה? אין לי מושג. וגם כשהייתי צריך פתרון אנחנו שינענו את זה. אבל זה אפילו לא בדיון.

אתה יכול לאסוף אבל באופן עצמאי.

אין בעיה. אני אומר שבהתחלה לא היה פתרון בכלל, ועכשיו עם מטענים כבדים הוא בכלל לא נותן לי מענה.

הפתרון הזה ניתן במסגרת המכרז הזה. עכשיו אומר משרד הכלכלה שאם נצטרך נביא. אז אני שואל שאלה פשוטה: איך אתם קובעים אם צריך או לא? ברור לי שאתה לא חייב לתת רשת ביטחון לכל מיני סחורות אלא רק לסחורות שאנחנו צריכים כרגע שהן מחויבות למלחמה ומזון לאנשים וכל הדברים האלה. זה הדברים שאתם מתכוונים כשאתם מדברים על צורך? מי בודק את זה? אתם מקבלים בקשה, נכון? מי בודק את העניין הזה?

אין לנו בכלל אופציה כזאת.

בהנחה שיש.

מחר היא תהיה על המדף.

אז איך אתה בודק אם צריך או לא?

יש דרג מקצועי. אנחנו מכירים היטב את שותפינו, את חברות התעופה, את היצואנים והיבואנים - -

יש לכם צוות שבודק היטב?

יש לנו צוות שיבדוק יחד ויסתכל על המכרז ויגיע למסקנה מתי צריך להפעיל את אותה רשת ביטחון.

לא, לא, אתה לא עונה לשאלה, אתה מגלגל אותי מסביב. עכשיו הוא רוצה לייבא ציוד מסוים, למשל, מהודו – מי בודק את הבקשה שיאפשרו לתת את הייבוא במסגרת המכרז?

רשת הביטחון ניתנת לחברות התעופה לפי קווים שאנחנו נבחר. לא כל יבואן מגיע אליי ומבקש סבסוד.

אתם נותנים את זה לחברות התעופה?

אנחנו נותנים את זה לחברות התעופה לפי קווים.

אז מה הקווים? הוצאתם מכרז, לא?

אני אתן את התשובה: כרגע העולם מחולק לשלושה: מרכז אירופה – לייז', ארצות הברית – ניו יורק והונג-קונג – אלה שלושת האזורים. לא לקחנו את כל כיסוי המדינות. אנחנו נתנו את החלק המקצועי.

אז הודו לא.

הודו לא. אין פתרון.

יש סחורות בהודו?

יש סחורות מפה ועד להודעה חדשה.

אתה לא מצפה שמשרד הכלכלה ומשרד האוצר ייתנו לך רשת ביטחון - - -

אמת ויציב.

- - רק לדברים שחייבים אותם עכשיו, אחרת תביא את זה אחר כך.

נכון. לכן אנחנו המלצנו על שלושה קווים שהתקבלו ואושרו על-ידי משרד הכלכלה, ועל סמך זה גם המכרז והאוצר הוציא אותו.

מתי המכרז הזה יסתיים?

מחר תאריך הסיום שלו.

לא, מתי אתם נועלים אותו? לפעמים לוקח חודשיים עד שמחליטים.

ייקח לנו מספר ימים להתארגן, לראות את ההצעות.

אז בואו נעשה דבר כזה. לשכת המסחר, אתה תהיה הבוחן הפעם. הם יסגרו את המכרז. אם יש בעיות ביישום שלו שלח לנו מכתב ואנחנו נעשה דיון מיוחד על העניין הזה.

בשמחה רבה.

כי הוא עצמו לא יודע איך - - -

אנחנו יודעים ברמת שעה, לא ברמת יום.

ספקטרוניקס, איך אתם יודעים פותרים את הבעיות של הודו? אתם מטיסים לאירופה ומשם לפה?

אנחנו עושים שיטות לא שיטות. משנעים בתוך אירופה או במזרח למקומות שיש קווים של כ.א.ל ושל אל על, ואז המטען עומד שם. כמה זמן הוא עומד שם אנחנו יודעים, וכמה ידיים הוא עובר אנחנו יודעים. אין להם מענה לקיבולת – זה מה שכל המשלחים אומרים לנו בסופו של דבר. הוא לא יודע לתת לי מענה אם בדרך כלל הוא מעלה את זה על טיסה אחת או על שלוש טיסות שונות; ואם בדרך כלל יש לו פתרונות טובים ויש לו מספר טיסות ביום אז עכשיו אין לו טיסות. בסוף מה שקורה הוא שאנחנו צריכים גם לתזמן את העובדים שלנו. אנחנו ספציפית בשדרות וזה אומר שאנחנו מביאים את העובדים שלנו מאילת, מנתניה, מירושלים כדי לעבוד ולספק את הציוד הזה לצה"ל, ואנחנו גם מתקנים את הכלים שלו.

בימי הלחימה אתם מספקים ומתקינים את המערכות?

עובדים, עובדים.

חיל האוויר לא מצטרף למאמץ עם המטוסים שלו לייבא לכם?

מתברר שלא כי בפועל זה לא קורה. יותר מזה – גם המנכ"ל שלנו כל הזמן בתקשורת עם המנ"ר, והמנ"ר מבקש ואומר, אוקיי, אתם שולחים אלינו – אנחנו יכולים לקדם. בשורה התחתונה כשאתה פונה למנ"ר ואומר לו, אוקיי, יש לי משלוח, והוא בכ.א.ל או באל על זה לא מתקדם. אין לזה מענה. בשורה התחתונה הלקוח הסופי לא מקבל את המענה שהוא צריך לקבל. יש פה אנשי מקצוע יותר טובים ממני שמבינים יותר ממני, יש פה דרג מקצועי מאוד טוב, אבל בסוף אין לי מענה. ואם אין לי מענה אז זה לא משנה.

אין לך מענה שזה מגיע לשדרות או אין לך מענה שזה מגיע לארץ?

גם וגם. אבל ההגעה לארץ זה החלק הכי חשוב, ואם זה לא מגיע לארץ או זה עובר מלא טיעונים בדרך כי אין בררה משום שאין להם כלים להתמודד עם זה.

חבר הכנסת דנינו, לקחת בחשבון שהטסה מהונג-קונג לישראל שהייתה עד 48 היא היום 18 ימים. הטסה – לא בים. אני כבר לא מדבר על החות'ים בטעות. 18 ימי הטסה.

ובים המצב נהיה עוד יותר גרוע.

בים אתה לא יכול לזוז. אתה צודק. הדברים חשובים. אתם צריכים לדאוג לא רק לתת ביטחון אלא שהטיסה תהיה מהירה. אחרת מתי יגיעו, אחרי המלחמה הסחורות יגיעו? זה אני משאיר לך.

בגלל זה הוא דיבר על הנתיבים. הנתיבים שהם בוחרים הם מאוד חשובים. הוא אמר שהוא לא מכיר צורך כזה.

אי אפשר להביא מכל העולם.

אין בעיה, לא מכל העולם. הוא חילק לך את העולם לשלושה. כל מי שעוסק בעולם הלוגיסטיקה מכיר ויודע. הוא אמר שכרגע הוא לא גילה צורך כי אין צורך.

גם הטיסות של הסחורות לאירופה, למשל, מגיעות לנמל מסוים ומשם זה זז הלאה. לא נוסעים לכל הנמלים. למדתי את זה מהשיחות עם האנשים.

זה נכון. אבל גם למקומות האלה אין פתרון טוב.

לכן אין לכל העולם. אמרתי לו, שאם יש בעיות שיגיד.

אם אני מבין ממשרד הכלכלה 50 אלף רשת ביטחון זה רק בדיעבד. אם הקו פעל, אם החברה טסה, אם הם אספו מטענים והגיעו לארץ. אז מה אכפת לכם לפתוח עוד מסלול להודו? אני לא מבין מהביג דיל.

חיל האוויר לא מעלה מטוסים וגם משרד הביטחון לצורך השינוע שלו השתמש, קודם כול ובגדול, בחברת אל על המכובדת ב-60 יום האחרונים; וגם המשלט שמטפל בענייני הבריאות.

אל על, אתם טסים להודו?

לא.

להונג-קונג אתם טסים?

לא.

גם לא?

צריך לזכור שלא ניתן לטוס בנתיב המקוצר. זה חל גם על הודו וגם על בנגקוק.

העוגן שלנו במזרח הוא בנגקוק. - - - פעילות נוסעים.

בתא המטען שלהם הם שמים סחורות. אז ישימו ויעבירו את זה לבנגקוק.

הם שמים אבל הקיבולת לא מספיקה ואז מגיעים לזמן transit - -

מה המרחק בין הונג-קונג לבנגקוק? לא גדול, נכון?

לא גדול.

עם משאית מביאים את הסחורה לבנגקוק והם יביאו את זה מבנגקוק.

- - -

דוד, למה אין מישהו שלא מתכלל את כל זה ומנסה למצוא פתרונות? משרד התחבורה לא יכול לשבת עם חברות התעופה להבין מה הצרכים של המדינה.

מתברר שלא יושבים.

הבנו את הסוגיה, סיכמנו את זה. אמרתי – אם יש בעיות תכתבו לנו מכתב ונדון בזה.

תשקלו לפתוח עוד נתיב.

שלום, אני מההסתדרות, איגוד עובדי התחבורה.

את נגד המתווים?

לא, אני, קודם כול, רוצה לחדד את העניין ואת האספקט של העובדים כי אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו נדרשים לעשות כל מיני התאמות של כוח אדם, ועובדים כמובן יוצאים לחל"ת. כפי ששמעתם, בארקיע כבר חצי מהחברה בחל"ת, ויש לזה משמעות.

בסדר, בכל המדינה יוצאים לחל"ת.

דיברנו על ההחרגה של הענף בהקשר של אימוץ מודל שחושב על היום שאחרי.

על חלק מהעובדים, לא כולם.

חלק מהעובדים. אני רק רוצה להזכיר שענף התעופה זה לא רק חברות התעופה. יש גם חברות שירות בשדה שזה אלפי עובדים.

את מדברת על שירותי קרקע?

כן.

נחמה רונן שהייתה חברת כנסת שיגעה אותי בעניין הזה, אל תדאגי. אבל זה לא קשור לדיון הזה.

בסדר, אבל ענף התעופה - -

ביקשתי מהם לשבת איתם והם ינסו למצוא פתרון.

שם דווקא כוח האדם הוא צעיר ומבחינת דמי האבטלה הכיסוי הוא מזערי.

היא יודעת. אם יימצא פתרון לחברות התעופה, לדעתי, הם ישחילו פתרון. כי זה מתווה דומה. הם אוהבים לעבוד בתיבות או ממסגרות.

אז אנחנו, כמובן, מצטרפים לקריאה הזאת.

יהיה בסדר. אם יפתרו את הבעיה איתם יפתרו את הבעיה גם איתם. אמרתי נכון?

באשר לבעיות התזרימיות – יש חברות גדולות יותר שיכולות לשאת יותר את המשבר הזה - -

חבר'ה, תקשיבו רגע. כל מה שמעל 400 מיליון – סיפור; כל מה שמתחת – יש מתווה הפיצויים הרגיל. אנחנו לא נשנה אותו בשביל אף אחד, שתדעו. לא בגלל שאני יושב פה עכשיו אני אובר-רולינג על ועדת הכספים ועל הכנסת. לגבי חברות התעופה – לפני שהחוק הזה נעשה בוועדת הכספים אושר שבעניין הזה יהיה מתווה מיוחד לאחר ישיבות שהיו איתי עם האוצר. אז זה דבר שאנחנו יכולים לעשות. אני לא עושה עכשיו אובר רולינג לשום דבר, אחרת לא נצא מזה בחיים.

רק משהו אחד להגיד על הפרילנסרים. אנחנו הגשנו החודש את הדוח של המתווה לגבי ספטמבר-אוקטובר על עבודה שעשינו באוגוסט-ספטמבר. זאת אומרת שמי שהגיש בספטמבר-אוקטובר על עבודה של אוגוסט-ספטמבר לא הראה ירידה אבל כן יש לו ירידה, כי בספטמבר-אוקטובר הוא לא עבד.

אני שמעתי את הטענות האלה. על זה יצטרכו לדון בוועדת הכספים.

הבעיה היחידה היא שאנחנו נגיש את נובמבר-דצמבר רק בינואר. זאת אומרת שבסוף ינואר-פברואר אולי נקבל משהו על כל ארבעת החודשים. כלומר שלושה-ארבעה חודשים נשב בלי משכורת.

ברור.

למשל, החודש שילמתי 15 אלף שקל מיסים אם אני אקבל 14 אלף שקל כי אין לי שכר ואין לי עובדים. זאת אומרת אני צריכה עוד לשלם למדינה 1,000 שקל.

נכון, יש בעיות במתווה, ויש אנשים שנפגעים.

אבל אנחנו הגענו מ-100 ל-0.

אני לא יכול לתקן את זה עכשיו. אני לא עשיתי את המתווה. המתווה עבר בכנסת בוועדת כספים.

הוא עבר בכנסת עד סוף דצמבר. בינואר צריך לעשות מתווה חדש.

קודם כול בואו נקווה שלא נגיע לינואר.

אז אנחנו מעלים את זה פה כדי שלא תגידו אחר כך שזה מאוחר מידי כי החוק בחתימה. יש לנו חודש שלם לדאוג לזה.

שמעת אותם? אני שומע כל מיני טענות של אנשים שנופלים בין הכיסאות. יכול להיות שצריך לעשות ועדת חריגים או משהו כזה.

היא ישבה אצלנו בוועדה.

אבל אני אגיד לך את האמת – זה לא נושא שאני יכול לטפל בו כרגע.

אם אתה מחריג את התיירות.

לא, בסדר. אבל בגדול התיירות חלה כמו כולם, אין הבדלים. את העלית טענה שכולם טוענים. אם יש משהו בתיירות שצריך להחריג אותו אני פה.

במצב הזה - - -

אבל אי אפשר להחריג דבר שטוענים לגבי כל העסקים, לאו דווקא עסקים שלכם.

לא כל העסקים מעל אפס.

עוד מישהו רוצה להגיד משהו?

אני רוצה לשאול מה קורה לגבי המחירים שאנחנו מקבלים מחברות התעופה והספקים במתכונת הזאת כרגע. כי המחירים עלו בצורה לא נורמלית, ואני לא חושב שיש הרבה אנשים שיכולים לספוג את זה. מי שסופג את זה אחר כך - -

אתה מדבר על המחירים של המטענים?

בטח.

הוא אומר שלא העלו את המחירים.

מי אמר שלא העלו את המחירים?

הם פה. החברה הגרמנית.

כי הוא עובד על מחירונים. במטען כל טיסה מתומחרת לפי הטיסה.

אז שייסעו לאן שהמחיר נמוך.

אין מחיר נמוך. אין היצע. יש כרגע כ.א.ל ואל על שטסים – אין היצע. יום יום יש פה מאות חברות תעופה שנותנות ויש קיבולת ותחרות. פה אין תחרות והמחיר מרקיע שחקים. בסוף היבואנים צריכים לשקלל את זה איכשהו.

הכול טוב ויפה אבל אנחנו כרגע במלחמה. אני יודע שמעלים מחירים. זה לא הנושא כרגע. אתה רוצה לעבוד עם חברה מסוימת - תעבוד. כרגע אנחנו פותרים את הבעיות של המלחמה.

אבל ברגע שייפתר העניין של הקיבולת אז יהיה לך - - -

נכון, יש עלייה.

כשאני אומר עלייה אני מתכוון ל-80%, ל-100%, לא ל-5% ו-10%.

אני רציתי ושכנעתי את משרד הכלכלה לחוקק את החוק שמטיל קנסות על מי שמעלה מחיר באופן לא ראוי. הם לא הסכימו להעלות את זה בוועדת שרים בגלל הנושא של התחרות. האידיאולוגיה של האוצר – פתאום הם נהיו רשות התחרות.

אבל עכשיו אין תחרות.

זה לא עלה. זה היה נותן פתרון משום שאין הצעות חוק פרטיות, רק ממשלתיות. שר הכלכלה נאלץ למשוך את החוק כי זה לא בא לוועדת שרים אז הייתה בעיה. אם אפשר היה להגיש הצעות חוק פרטיות היינו מגישים ומעבירים על הראש של הממשלה. זה לא מה שקרה עכשיו.

אל על יכולים לשכור עוד מטוסי תובלה?

חלק מהפתרון במכרז החדש הזה לא יכול להגביל גם את המחיר? אנחנו לא יכולים להגיע לתקרה מסוימת?

לא, ברור שלא. זה לא מכרז על העניין הזה.

זה לא נכון. זה מכרז לפי מי שמציע מחיר נמוך יותר.

מכיוון שאני חלק מההקמה של המכרז אני אסביר שבמכרז יש מחיר שוק לפני 7 באוקטובר שהגדירו בפירוש. הוא בא להגן על הצרכנים.

אני מסכים לחלוטין. הנושא של המחיר הוא חלק משמעותי מהמכרז.

אל על, אתם יכולים לשכור עוד מטוסי תובלה?

הם טוענים שהמחיר שלכם גבוה. זה נכון?

הכפלתם את המחיר?

לא הכפלנו את המחיר.

העליתם את זה בכלל?

המחירים הם בדיוק כמו המחירים לנוסעים. אנחנו מנהלים אותם בצורה צמודה ודואגים לא ליישר קו עם מה שקורה סביבנו ואנחנו דואגים לשמור על מפת מחירים - - -

אם העליתם מחיר - - - צריך להעלות אבל לא צריך להגזים.

אמרת שלא העלית. זה אומר שאתה במחירים של 6 באוקטובר. אם לא, תגיד העליתי. אל תגיד, לא העליתי.

הוא לא העלה אבל הוא לא פותח את המחירים הנמוכים. הוא מראה את הקיבולת מהמחירים הגבוהים ומעלה. ככה זה גם בנוסעים.

לא, זה נוסעים וזה מטען. זה עולמות תוכן שונים.

אל על משלמים על ביטוחים יותר כסף עכשיו או שיש לכם עסקה שנתית שהמלחמה לא שינתה לכם?

הכול עולה יותר. גם יש בקשות שהגיעו מחברות הביטוח שרוצות או לא לבטח או - - -

אז הכול עולה יותר ואתם לא מעלים את המחיר? כל הכבוד.

הוא אמר שהוא העלה. קודם כול, שתבין, אני איתך. אנחנו צריכים לנסות למצוא פתרון. אבל אתה צריך להבין שיש פה גם מלחמה, ועכשיו העליתם את הבלגן ועכשיו צריך לבדוק איך פותרים את זה.

המנהלת כותבת לי שמחירי הטיסות למזרח עלו כי זה יותר שעות. אולי זאת גם סיבה להעלות את המחיר.

יש הרבה מאוד פרמטרים.

בואו נגיד שאנחנו לא נפתח דיון על זה כרגע. הבנו את הבעיה. מה שאני מציע לאל על שאם העליתם את המחיר בצורה לא ראויה עדיף שתורידו.

זה לא המצב, היושב-ראש, אבל קיבלנו את ההערה.

הישיבה הסתיימה. תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:37