פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
18/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 42
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, ו' בטבת התשפ"ד (18 בדצמבר 2023), שעה 9:44

טיפול משרדי הממשלה במלונות מפונים במועצה אזורית מטה יהודה - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר
אברהם בצלאל
אושר שקלים

גלית והבה שאשו - ראשת מנהל תרבות, משרד התרבות והספורט

דניאל זנה - סגן מחוז ירושלים ויו"ש, רב"ק, המשרד לביטחון לאומי

דוד רוטנברג - מנהל מחלקה בכיר פיצויים, רשות המיסים, משרד אוצר

אפרת אדרי שרעבי - סגנית מנהל מחוז, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רקפת לוי - סמנכ"לית מנהל חוויית התייר, משרד התיירות

יוסי נזרי - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דלית רגב - מנהלת אגף פיקוח ובקרת רכב כבישים וארגונים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עמיחי לוי - מ"מ מנהל אגף בכיר רישוי ותפעול תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלי ראקוב - יועץ השר, משרד לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי

שלומי מור - עו"ד, משנה ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

נטע זהבי לוי - מנהלת תחום בכיר איכות השירות וחווית הלקוח, שירות התעסוקה

אתי וייסבלאי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רחלי משה - מנכ"לית, מועצה אזורית מטה יהודה

רונית עירון - מנהלת מערך מפונים, מועצה אזורית מטה יהודה

גלעד ויטנברג - סגן מנהל מחוז ירושלים, החברה למתנ"סים

גל גלבוע - ר' היחידה לתכנון, תורה ותרגילים ברח"ל, משרד הביטחון

אורטל אהרוני - נציגת משרד העבודה, משרד ראש הממשלה

מיכל יצחקי - מפקחת רשותית מטה יהודה, משרד החינוך

תמי אזרזר - מנהלת אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה

דורית מורקוביץ' - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

ורד קירו זילברמן

אתי שבתאי

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

טיפול משרדי הממשלה במלונות מפונים במועצה אזורית מטה יהודה - ישיבת מעקב

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת לפניות הציבור. טיפול משרדי הממשלה במפונים, ישיבת מעקב על הסיור במטה יהודה. אנחנו נשמע על עוד כמה, ננסה לראות על עוד כמה דברים שהיו בישיבות הקודמות, לראות איך אנחנו מתקדמים. נתחיל עם משרד התיירות? מי נמצא כאן ממשרד התיירות?

שמי רקפת לוי, אני סמנכ"לית חוויית התייר במשרד התיירות בימים כתיקונם, ועכשיו יותר סמנכ"לית חוויית המפונה. שתי סוגיות שהבנתי שמבקשים תשובה פה היום. אחד לגבי הארכת זמן הפינוי של התושבים, הארכת התוקף של משך הפינוי. אז כמו כולם, אנחנו מחכים להחלטת ממשלה בנושא.

הסוגייה השנייה לגבי מערכת הדיווחים שבתי מלון אמורים לדווח על המפונים שנמצאים אצלם. אז יצאה הנחיה מהמשרד אתמול, שנשלחה לכולם, שאנחנו חייבים להסתנכרן עם מערכת "יחד", כי אנחנו גם מטפלים בנושא של מענקים לפינוי עצמי שניתנים על ידי ביטוח לאומי. ואז מי שלא נמצא בפינוי תחת חסות המדינה זכאי לכספים האלה. וברגע שיש כפילויות וחוסר התאמה זה יוצר בלבול גם במערכת בביטוח לאומי.

יש הנחיות באופן שוטף מטעם המשרד לכל מי שרלוונטי. יש לנו גם תיבת מייל למי שיש לו תקלות או בעיות הוא מוזמן להעלות ולהציף. וגם ניתנה אתמול בהנחיה שיצאה מטעם המשרד, אנחנו משלמים פעמיים בחודש. בתי המלון, יותר נכון אלה שמזינים את הדיווחים, חייבים ליישר קו עם מערת "יחד" בשביל להעלות גם אותנו כמשרד על מסלול, בשביל שאנחנו נותנים גם את המענה לפניות הציבור בנושא. ואלה שבאמת יתקנו את הדיווחים שלהם ויתאימו אותם למערכת "יחד" אז המשרד ילך לקראתם וישלם להם כבר כמקדמה 75% על השבועיים האחרונים של דצמבר.

אני אנסה להבין מה שאנחנו כבר פשוט כמה שבועות ואחרי לפחות שבעה דיונים בעניין. כמה אחוז המלונות שכבר דיווחו וכמה אחוז מלונות, ממה שאתם יודעים, שעוד לא דיווחו. זאת אומרת, כמה אתם לא מדווחים? זאת אומרת שהיו תקלות.

אני לא יודעת להגיד באחוזים. אבל אחוז ניכר, משמעותי של המלונות כבר מדווחים במערכת. היו, מערכת "יחד" הרי נולדה תוך כדי תנועה, כמו שאתה יודע.

כן, אבל לפני חודש כבר. כבר יותר מחודש. לפני ה-22 בנובמבר אם אני זוכר נכון. לפני ה-20.

כן. אנחנו התחלנו לטפל בזה כבר ב-25 באוקטובר.

נכון, 25 באוקטובר.

זאת אומרת, נוצרו פה איזה שהם פערים שצריך לסגור. יחד עם זאת, ברגע שהצלחנו אנחנו לייצב את המערכת, אצלנו היא כבר יציבה. אבל היא חייבת להסתנכרן עם מערכת "יחד". שם יש עוד קצת אי התאמות נקרא לזה. אבל אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה בשביל להעלות את זה.

אז אני שואל, כמה אחוז מהמלונות אתם יודעים שעוד לא קיבלו כסף?

קודם כול מרבית – אני לא יודעת להגיד באחוזים, כמו שאמרתי – אבל מרבית המלונות כן קיבלו כבר תשלומים. אנחנו פשוט עד היום, גם כשהדיווחים לא היו מדויקים, אז המשרד מצא איזה שהיא דרך כן לשלם באופן חלקי. אנחנו רוצים להגיע למצב כזה שזה יהיה שוטף. לשלם מאה אחוז בהתאם לדיווחים. אבל הדיווחים חייבים להיות תואמים למערכת "יחד". וזה ההנחיות שיצאו אתמול מהמשרד. כמו שאמרתי, אנחנו בשיתוף פעולה מאוד מאוד פורה מול המלונאים ומול המדווחים. כל הזמן נותנים להם הסברים איך לטייב את הדיווחים שלהם. אני מניחה שזה עניין של ימים וזה כן ייפתר. אני מקווה.

הנושא השני שעלה גם במטה יהודה, גם בים המלח, גם באילת – הנושא של חיבור קהילות.

אז אצלנו במשרד, מהרגע שקיבלנו את הנושא של טיפול במפונים, יש לנו משהו כמו 14 עובדים שמונו להיות POC, כלפי כל מועצה. כל אדם כזה אני במנהל שלי יש, אנחנו מייצגים את הממרצות ודרום הארץ. שדות נגב, שער הנגב וחוף אשקלון. אנחנו מקבלים את הצרכים שלהם לאיחוד קהילות. אני יכולה להגיד שהיום אנחנו במצב הרבה יותר טוב.

כי הרבה התפנו. הרבה עזבו את המלונות בעצם.

גם הרבה עזבו, כי בחרו ללכת לפינוי עצמי.

מה המצב, סתם אני רוצה לדעת תוך כדי. מה, כמה אנשים נשארו במלונות?

הוא שואל כמה אנשים.

תראה, איחוד הקהילות זה דבר - - -

לא, לא, הוא שואל שאלה אחרת. כמה אחוז, כמה אנשים נמצאים, מה שאתם יודעים בדיווחים, כמה אנשים עדיין נמצאים במלונות?

עדיין במלונות? נכון לאתמול, לפי מערך הדיגיטל הלאומי, יש לנו כ-60,000 מפונים בבתי מלון ועוד 89,000 מקבלים מענק פיצוי. זאת אומרת, מענק פיצוי הם מתפנים - - -

הרוב כבר, בקיצור, עזבו את בתי המלון.

הרוב כבר עזבו את בתי המלון.

מדובר בשהות לטווח ארוך. בית מלון הוא לא המענה.

כן, כן, זה ברור לכולנו. אנחנו כולנו היינו, כל מי שהיה פה היה איתנו גם במלונות. זה ברור מאוד שזה לא הדבר המיטבי להיות. אולי זה יותר טוב מאולם ספורט בבית ספר, אבל זה בכל אופן לא, לא מקום לשהות בו לזמן ארוך.

זה נכון.

למה באמת אין עדיין תשובות? כיוון, לפחות עד מתי ודאי הם נשארים בבתי המלון.

החלטות ממשלה.

לא, אבל עוד פעם, היה דובר שעד סוף חודש 12. לפחות עד מתי ודאי כן. גם לא יודעים, אין איזה הערכות, שום דבר?

תראה, הערכה אבל לא מבוססת ולא מאושרת מה שאני יודעת לומר זה כנראה עד סוף פברואר.

בסוף רוב האנשים הבעיה האמיתית שלהם זה חוסר הוודאות.

אני לא יודעת לומר את זה בוודאות. החלטת ממשלה אמורה לקבוע את זה. וזה גם תלוי בהתאם לקצב הלחימה.

יש פה מישהו ממנהלת תקומה?

הם עסוקים בהקמה של המנהלת.

בשביל למה להוציא מיליארד שקלים, חצי מיליארד שקלים על הקמה זה באמת חתיכת עבודה.

לא, אני הולך לכל מיני מקומות, אני שומע שנפגשו, מנהלת תקומה נפגשו. אני לא רואה, פעם אחת עוד לא ראיתי אותם בכנסת שהגיעו ונתנו לפחות את המשנה הסדורה שלהם, את הכיוון שלהם. בטח שהם הוזמנו.

אנחנו מקיימים איתם דיון בקרוב.

טוב, משרד הביטחון מישהו נמצא בדיון? אולי נעבור למשרד ראש הממשלה.

משרד ראש הממשלה יש את נציגת משרד העבודה, אורטל אהרוני, שהיא אחראית על כל הנושא והיא יכולה, זה מה שנמסר לנו ממשרד ראש הממשלה.

אז אולי היא יכולה לתת לנו תשובה על מתי מדובר, בהחלטת ממשלה.

היי, בוקר טוב.

בוקר אור.

אני נציגת משרד העבודה. אני יכולה להגיד לכם שאני נמצאת במלון נווה אילן ומסייעת במלונות נוספים בעוטף ירושלים. והתפקיד שלנו למעשה הוא להיות הגורם המתווך. אני הייתי לפחות בין פעם לפעמיים במלון. אני נמצאת בקשר עם נציג המועצה. כל מה שקשור לצרכים שעולים מטעם המפונים אז אנחנו כמובן העלינו את הצרכים. ניסינו לראות איך אפשר לסדר ולעשות את זה באופן מהיר ביותר.

לעניין שאלתך, אין לי מענה לגבי לוחות זמנים. זה לא משהו שאנחנו - - -

באיזה בעיות כרגע אתם נתקעים עם אנשים, במפונים, בבתי המלון אני מתכוון.

כן. אני יכולה להגיד לך שלשמחתי אני מרגישה שנכנסנו לאיזה שהיא שגרה. אני לא יודעת אם להגיד שגרה מבורכת. אבל יש איזה שהיא שגרה. אם בהתחלה היה צורך של נציג של פעמיים בשבוע, הצורך הזה ירד. כל נושא החינוך וכל נושא השהות אחר הצוהריים של התלמידים, זה הדבר, אלה הבעיות העיקריות שהיו בהתחלה. היה כאוס מאוד מאוד גדול. לאט לאט הדברים האלה החלו להיפתר. היו המון בעיות עם כל נושא הקליטה. אני יכולה לגיד לך שלמשל במלון נווה אילן ששם אני מייצגת, הייתה שם באמת עבודה מאוד מאוד יפה גם של הקהילה התומכת, לאחר מכן נתרמו גם מספר מכונות כביסה ומייבשים. ואנחנו שם, נותנים מענה במידת הצורך.

אבל להגיד נתרמו, כשמדינת ישראל מוציאה 40 מיליון שקלים ביום על מפונים, אז לתרום צריך, למה אני אומר את זה? כי הייתי במקומות בירושלים שראיתי שאנשים פרטיים היו צריכים לתרום מכונות כביסה.

החמ"ל האזרחי תרם.

אני אומר, הייתי שם ליד מלון, איך זה נקרא שם? בעיר, הייתי שם באיזה שהוא בית כנסת. ואני רואה ממול בקתה כזאת של מכונות כביסה. אני שואל אותם מה זה? והיא אומרת תרמנו ויש פה חבר'ה שמגיעים מבתי המלון באזור, 24 שעות זה פתוח שיעשו כביסה. נו? אני אומר, כשמדבר על בתי מלון כל כך גדולים שמבינים את גודל השעה והכול, לדאוג שיהיו כמה מכונות כביסה. סתם מפריע לי לשמוע שהיה צריך את החבר'ה האזרחיים שיתרמו את הדבר הזה. טוב.

אני יכולה להגיד לך שמהבנתי זה לא דברים רק שנתרמו על ידי האזרחים, יש גם מעורבות של הקהילה עצמה. למשל בשוקדה, ראיתי שהם קיבלו תקציבים והמועצה היא זו שרכשה מספר מכשירים. זה המסר שהועבר אליי. ואם יש משפחות, לדוגמה, מזיקים או מנקודות מסוימות שלהם לא ניתן מענה, אנחנו מנסים לתת מענה פרטני ועל זה אנחנו בקשר.

טוב, תודה. לך אין, על אף שאת רשומה פה כנציגת משרד ראש הממשלה, אין לך מידע על החלטת ממשלה המתוכננת לכמה זמן?

זה לא משהו שהוא - - -

אני אומר, בסוף זה לא משרד ראש הממשלה, עם כל הכבוד. תודה. מס רכוש, מי נמצא פה? רשות המיסים?

רשות המיסים.

אני יכול להגיד מילה אחת, רבי יצחק? על רשות המיסים.

תקבל את רשות הדיבור. תן לי לשמוע רגע.

עושה לי דברים טובים בראש. דבר ראשון, כי משלמים מיסים. דבר שני, טוב.

שני נושאים עלו בסיור האחרון, זה עלה גם קודם. אחד זה הנושא של עובדי מדינה, שלא זכאים לפיצוי, נושא אחד. והנושא השני זה הנושא של השכירויות. זה עלה בכמה וריאציות. אבל יותר כחבר ועדת כספים אני לא בטוח שיש פתרון לזה. נשמע אותך.

אז ככה, בכל תקנות הפיצויים, עובדי מדינה, המדינה בכלל מוחקת מפיצוי. בסדר? המדינה לא מפצה את עצמה.

כן. אבל מה עושה בסוף עובד מדינה שלא יכול להגיע לעבוד? זה מנוכה מימי חופשה?

זה מול הממונה על השכר. הממונה על השכר באוצר הוא דואג לפיצוי או לתשלום שכר העובדים שנעדרו. כלומר, זה סגירה לא בפיצויים, אלא זו סגירה של הממונה על השכר.

זאת אומרת לא נתקלתם במישהו שבעצם לא קיבל שכר.

לא נתקלנו. כי ברמת העיקרון כל עובד מדינה שנעדר הממונה על השכר, עם החלטת נציבות שירות המדינה, מטפלת בעניין הזה. ולכן בתקנות המדינה מוחרגת. כי קרן הפיצויים נועדה לפצות את האזרחים, את האזרח ולא את המדינה. לכן המדינה מוחרגת. וזה נכון גם בנזק ישיר וגם בנזק עדיף, אגב. זה לגבי שכר העובדים.

לגבי שכירויות יש כמה רמות פיצוי. אז הדבר הראשון, כמובן כמו שציינו, מציגים פה מי שמפונה מדירתו, שוכר שמפונה מדירתו, קודם כל פעם אחת מקבל את המלון. פעם שנייה במידה והוא יוצא מהמלון הוא מקבל את התשלום פר יום לזוג, יכול להגיע עד 18,000 לזוג פלוס שתיים. אז ברמה הזאת הוא מפוצה. פעם שלישית הוא מפוצה בשכר. כלומר, במידה והוא נעדר ממקום עבודתו ומביתו, הוא מקבל את השכר. אז השכר הבסיסי שהוא קיבל, חלק ממרכיב השכר הלך לשכירות הדירה. אז למעשה יש פה מעגל סגור. הוא מקבל את הפיצוי בכמה רמות: הן במלון, הן בפיצוי היומי והן בשכר העבודה שהוא מקבל מהמעסיק, מקרן הפיצויים. למעשה המשכיר שלו אמור לקבל כרגיל את שכר הדירה. כלומר המעגל נסגר. אף אחד לא ניזוק. המשכיר מקבל את שכר הדירה מהשוכר, השוכר מקבל מהמדינה ובזה מעגל סגור.

טוב. האמת היא שבנושא רשות המיסים גם בזה היה כמו שאתה אומר, היה גם בסיורים. מעבר לבעיה של הבחורה ההיא מאשקלון.

כן. אני חושב שבסיור שדוד לא הגיע, כי הוא היה פשוט, אתה יודע, מה-7 לחודש גויס. אבל זה גם להיות מנהל הפרויקטור של רשות המיסים וזה באמת דבר מבורך. פגשתי אותו בכמה בתי מלון, הסתובבתי. זו הסיבה שבאמת לא ראינו אותו בעבר. אבל אני חושב שרשות המיסים באמת במלחמה הזאת, אז ראינו אנשים שהבינו את גודל השעה ופשוט, איך אומרים? תפסו את עצמם כמה שיותר מהר ופעלו למען הציבור. ואני חושב שרשות המיסים באמת עשתה, זה המקום לפרגן גם לדוד כפרויקטור וגם לשי לשי אהרונוביץ', באמת שעשה דברים מאוד מאוד טובים בעניין זה. שנמשיך.

תודה רבה.

נשאלת פה שאלה על המשכיר.

על המשכיר.

לא, כשנגמר החוזה.

ברמת העיקרון ברגע שהמשכיר, עד סוף החוזה הוא אמור לקבל מהשוכר.

כן, אבל אחרי שנגמר החוזה בעצם הוא נשאר חשוף.

במידה והשוכר רוצה לשמור על מקומו הוא ימשיך את התשלום. במידה והוא לא רוצה להמשיך אז המשכיר צריך למצוא.

זאת אומרת, אם הוא עסק הוא יקבל פיצוי.

אני פחות דואג לחבר'ה שיש להם את הדירות. לצערנו הרב, ראית איך הם התנהגו לאנשים בתקופות, איך אומרים, הכי קשות, עם תביעות והכול. צריך להגיד גם את הדבר הזה.

גם זכור המקרה של ענבר היימן. חטופה, כיום כבר ז"ל, שבעצם המשכיר דרש שכירות.

תשלום, והלך איתם עד הסוף.

עד שהדברים הוסדרו בצורה כזו או אחרת. צריך להיות מאוד מאוד רגישים.

עוד פעם, אם אני רוצה להמשיך לשכור את הדירה, אז אני אמשיך לשכור את הדירה.

בעניין הזה הבן שלי הוא חלק מהמפונות והמפונים בים המלח. והמשכיר משכיר שם בא לקראתו ואמר לו אני כמובן מבקש חלק מהסכום ולא את דמי השכירות המלאים.

הוא אומר דבר נכון. הוא אומר דבר נכון. הסיפור עם החטופה הוא באמת סיפור רגיש. אבל עכשיו הוא מדבר מבחינה כלכלית כרשות המיסים. הרי בסוף יש פה מעגל. אם הבן-אדם מקבל את כל השכר שלו, והוא בעצם מקבל מגורים, בסדר? אז המשכיר לא אמור להיפגע בשכר הדירה. זאת אומרת, אם אנחנו נפתור אותו משכר דירה ואנחנו גם נותנים לו מגורים. יש פה בעצם כפל. טכנית גם דיברנו על הנושא של עמיגור ועמידר על - - - אנשים ניהול משפטים. אבל ברמה הכלכלית יש פה מעגל שהוא חייב להיסגר. מה שהיא שאלה הוא נכון, כשהחוזה נסגר. בסוף אבל זה שוק פרטי. זאת אומרת אתה לא יכול אם זה עסק אז הוא מגיש את זה כעסק.

בן אדם, אם הוא ירצה, אם זו דירה שהוא רוצה אותה, הוא ימשיך את השכירות.

בסדר, לפעמים יש מצבים.

כמדינה אנחנו חייבים לדאוג לכלל ולפרט.

נכון, נכון.

דואגים באמת גם לפרט וגם לכלל. אם זה עסק הוא זכאי לפיצוי. עכשיו, אפרופו פרט לחטופים. מינינו במיוחד בן אדם משלנו שיושב דרך קבע במנהלת החטופים. מנהלת החטופים מהלב, שנמצאת בפיקוד העורף עכשיו, עובר להיות אזרחי. באופן פרטני מסייע לכל אחד ואחד מהאירועים הפרטניים של החטופים ושל משפחות הנרצחים.

בנוסף אנחנו גם פותחים, כמו במלונות, שהיינו בכל המלונות פתחנו צוותים, אנחנו פותחים גם צוותי סיוע למילואימניקים. לשטחי הכינוס. אנחנו יוצאים עכשיו לשטחי הכינוס ולאזורים שבהם המילואימניקים יוצאים לשטח הארץ או נמצאים בצפון ומסייעים גם למילואימניקים שסך הכול הם עזבו כרגע את עסקיהם והם אפילו לא דיווחו או חסר להם דיווחים או הם בחובות ואנחנו מטפלים עם צוות מס הכנסה, מע"מ, גבייה ופיצויים, מגיע אליהם. מהלך משותף שעשינו יחד עם הצבא, אני חושב שגם ביטוח לאומי שם.

ובאמת, כמו שחה"כ אברהם בצלאל ציין, אנחנו מהיום הראשון כפרויקט לקחנו והצבנו בכל אחד מהנקודות, גם בתקומה יש איש משלנו, וזה באמת ייאמר לשבחו של מנהל הרשות שנכנס במינוס ימי חסד לאירוע הזה.

ראינו את הבחור שלכם גם בים המלח. היה מאוד אפקטיבי ומאוד יעיל.

יש באמת עמדה של מס הכנסה, מע"מ, גבייה. לתת את כל המעטפת בכל מערכי המס.

גם להם לקח זמן עד שעבר בוועדת כספים כל הנוהל החדש. גם עכשיו אנחנו מחכים, אני מקווה שהשבוע יגיע נוהל. עדיין לא הגיע הנוהל של דצמבר. דצמבר עוד לא הגיע לוועדת כספים, אני מקווה שיגיע השבוע.

תודה רבה.

שירות התעסוקה, מי נמצא כאן? עלה בכל המקומות בנושא תעסוקה של המפונים, אם נחדד את זה, אותם 60,000 שנשארו בתוך המלונות.

שלום, שמי נטע זהבי לוי, אני עובדת בשירות התעסוקה. אני מנהלת את תחום איכות השירות וחוויית הלקוח, תחת סמנכ"ל השירות. ואנחנו בעצם כשהגיעה העת הזו של המפונים במלונות הקמנו צוותים בכל הארץ שיגיעו למלונות ויתנו מענה בתחומי תעסוקה ומיצוי זכויות. אנחנו באמת מרגישים ירידה במספר המפונים. דיברה פה על סוג של שגרה שהבינו כבר מה הם יכולים לקבל ומה הצורך שלהם ואיזה, איך הם יכולים לפנות.

כן, אנחנו שואלים פחות על מיצוי זכויות כרגע, יותר על הנושא של תעסוקה לאלה שכן נמצאים.

אז אנחנו מגיעים ומה שמעניין אותם בעיקר זה עבודות זמניות. כן אנחנו מרגישים שאנשים ככה מטפסים על הקירות שם ורוצים למצוא איזה סוג של מפלט שהם יכולים ככה להתאוורר בו. יש את הסוגייה של האנשים שנמצאים בחל"ת ולא יכולים להיכנס ליחסי עובד מעביד במקום אחר. זה סוג של פוגע להם בזכויות שלהם. אז זו סוגיה שעוד לא הצלחנו לפצח אותה יחד עם רשות המיסים וביטוח לאומי בסיפור הזה.

לא הבנתי. אם אני נמצא בחל"ת למה אני לא יכול להיכנס ליחסי עובד מעביד?

אתה נמצא ביחסי עובד מעביד עדיין בחל"ת. וכל הזכויות שלך בעצם עדיין נשמרות. ברגע שאתה מתחיל לעבוד במקום עבודה אחר אז בעצם מתנתקים יחסי עובד מעביד עם המעסיק, זה שהוציא אותך לחל"ת ואתה מתחיל יחסי עובד מעביד במקום אחר. יש לזה המון המון משמעויות מבחינת הקופות, התנאים הסוציאליים, בעצם כל יחסי עובד מעביד. אז זה מה שמונע מהם לצאת, לאנשים האלה ששוהים בחל"ת. למרות שהם כן רוצים למצוא איזה הוא מענה תעסוקתי.

תחדדי את זה, כי אני שומע פה משהו. זה נושא של ביטוח לאומי? זה נושא, מאיזה בחינה זה?

זה נושא של יחסי עבודה, יחסי עובד מעביד.

אני יוצא לחל"ת. אני עובד, אני מפסיד את יחסי עובד מעביד של המקום הקודם?

כן. כן, כן, זה מה שהבנו ככה בין המשרדים שיושבים איתנו וגם מול המפונים שהציגו את הבעיה הזאת.

אני לא מכיר את זה. אני יודע שאנשים יוצאים לחל"ת בשביל לבדוק עבודה נוספת. הרי זו המטרה שאדם יוצא לחל"ת, בימים רגילים. אני מדבר, שנייה, בימים רגילים, לא מלחמה. בן אדם יוצא לחל"ת כי הוא רוצה לבדוק עבודה נוספת, אז הוא יוצא לחל"ת במקום להתפטר. כשהוא מתפטר הוא מסיים. כשהוא יוצא לחל"ת הוא יוצא לחל"ת.

אבל לא כדי לעבוד במקום אחר.

למה? הוא רוצה לבדוק עבודה במקום אחר. אדם יוצא לחל"ת אולי כי הוא רוצה לטפל בילד או משהו כזה. אבל יכולה להיות גם סיבה אחרת, הוא רוצה לבדוק עוד עבודה.

זה משהו שאנחנו נצטרך לבדוק אותו.

אתם מכירים את זה, ביטוח לאומי?

אנחנו לא מתעסקים עם זה במשרד אצלנו.

שלומי מור, המוסד לביטוח לאומי. למיטב הבנתי, אני לא מומחה גדול בדיני עבודה. אבל אין שום בעיה שבן אדם יהיה ביחסי עובד מעביד במקום אחד ואחרי זה הוא גם יהיה ביחסי עובד מעביד במקום אחר. מה שאדוני אמר זה נכון. אתה יוצא לחל"ת על מנת לא לסיים את יחסי העבודה, על מנת להותיר אותם. ובמובן הזה את צודקת, כדי שהזכויות הסוציאליות ישתלמו וכו' וכו'. מה שכן, כאשר אתה יוצא לעבודה, אם אתה זכאי לחל"ת שזה חלף דמי אבטלה, אזי אם תהיה לך הכנסה, כמובן שזה יובא בחשבון. אבל אין בזה כדי לשלול את זכאותך באופן גורף או לבטל את יחסי העבודה שלך במקום הקודם. כך להבנתי.

אני מציע לבדוק את זה. כי זה קצת נשמע לי משונה.

כי זה מה שבעצם מנע מהם לצאת למקומות שהצענו.

אני כבר אתן לשלומי. רק אני אשמע את המנכ"לית איפה עדיין נמצאים הפערים והדברים?

אז בוקר טוב לכולם ותודה לך, חה"כ פינדרוס. קודם כל, אני רוצה להגיד תודה. שמי רחלי משה, מנכ"לית מועצה אזורית מטה יהודה. במועצה בעצם מה-7 באוקטובר, מתחילת המלחמה, מתארחים מעל 3,000 מפונים בשמונה מרכזים, בעצם במלונות המועצה. יש בערך עוד כ-500 וכנראה שיותר, שביישובים ומשולבים בתוך הקהילות, בתוך מוסדות החינוך וכו'. אני רוצה להגיד לך שוב תודה רבה שהגעתם אז חברי הוועדה. כבר הצלחנו לראות גם בחנוכה וכבר עם כל מערך יחסי הפערים שהצפנו בביקור שלכם, כבר ראינו ימים אחדים לאחר מכן ראינו את התוצאות של זה. וזה המקום באמת להודות על זה.

שני דברים אם יורשה לי להעלות. אז קודם כל, בהקשר של משרד התיירות. דיברנו גם בביקור על המורכבות והקושי לעשות את הדיווחים, אני לא ארחיב על זה כאן. עדיין קיים באג.

היא דיווחה לנו שאתמול יצאו הנחיות חדשות. אז בסדר, היא דיברה על זה.

בסדר. אם מכירים וזה נפתר אז אחלה. אבל זה כדי באמת להקל על הדברים קצת יותר. ועל הוואוצ'רים יכול להיות שדיברתם כבר ונכנסתי.

לא, לא, לא.

עוד לא. אז אני חושבת שזו הנקודה, זו הנקודה אולי הכי כואבת בכל ההיבטים. בטח בהיבט האישי הפרטי של המפונים, שהם לא יודעים מה קורה איתם. את זה אנחנו מכירים כולנו. אבל בהיבט של המלונות, בהיבט עסקי, באחריות שלנו בסוף כרשות מקומית גם לדאוג למלונות מה קורה ביום שאחרי עם המלונות? האם גם הפעם הם יעודכנו על זה יומיים לפני או קצת יותר מראש, כדי לדעת להיערך. זו נקודה שהיא באמת כואבת ואם יורשה לי באמת הם צועקים את זה. אז אני מעלה את זה כאן.

גם אנחנו צועקים את זה.

לא, לא, כבר.

אז אלה שני דברים בהקשר של משרד התיירות. בהקשר של משרד החינוך זה קצת יותר לרדת לפרטים ואני מתנצלת שאני נאלצת להעלות את זה כאן, אבל זה חשוב שנבין. דיברנו על זה גם אז, על הבירוקרטיה שאני באמת מקווה שתגיע איזה שהיא הנחיה מלמעלה כדי לעצור את זה. אנחנו בעצם, אני לא אספר לכם פה לכולם, אבל הצלחנו לשלב בעצם את כל הילדים מגילאי גן עד תיכון במוסדות החינוך. יש פער אחד של גן במלון יערים במעלה החמישה, זה מפונים של נתיב העשרה וזיקים. הפער הזה יושב על בירוקרטיה שהגשנו בקשה למשרד החינוך בעצם לקבל תקצוב למבנה יביל ומרחב מוגן מוסדי (ממ"מ). לדברי משרד החינוך ההצעה יקרה מידי, גבוהה מידי.

אנחנו רשות מקומית, עשינו את הנוהל כנדרש לפי כל כללי הדין המחייבים. ובסוף זה תקוע על זה שלילדים של נתיב העשרה וזיקים אין גן, כי ההצעה של מטה יהודה היא יקרה. מנכ"ל משרד החינוך מכיר את זה, כל הצוות המקצועי שלו מכיר את זה. הם עוסקים בכך באופן אישי. כנראה שצריך לעזור איכשהו לפתור את ההליך הבירוקרטי.

זהו, שוב להגיד תודה על כל הפעילות בחנוכה. על כל הסיוע עם ההיסעים. אני חושבת שבסוף זה צו השעה שלנו, לעזור להם כמה שאפשר. תודה.

תודה. תודה לכם על העבודה. באמת עבודה יפה והיה מרשים.

משרד החינוך שלח לנו הבוקר שיסופק מבנה.

כן, כן.

אולי נשמע אותם.

לפני שאעבור לשלומי מביטוח לאומי אני רוצה עכשיו, בצלאל, גם על דעת כל חברי הוועדה, להוציא מכתב דחוף היום ליוסי פוקס מזכיר הממשלה, שעם כל הכבוד להליכים הממשלתיים, גם המלונות וגם המפונים צריכים לדעת מספיק זמן מראש הערכה לאן הולכים. ואותה פנייה לתקומה. וגם על זה שתקומה לא הגיעו לכאן. גם למזכיר הממשלה לכתוב, לא יכול להיות דבר כזה, תקומה צריכים להיות פה. דיברנו על זה, דיברנו על זה כבר פעם קודמת.

נציגת התיירות.

לא, אבל זה תקומה. בסוף זה תקומה. בסוף זה תקומה, כי תקומה הוא מנהל את המשא ומתן עם הקהילות. משרד התיירות עושה את העבודה הטכנית מול המלונות, כשהוא מקבל מהממשלה הרשאה. בואי, עם כל הכבוד לשר חיים כץ שלקח על עצמו אחריות, זה בסדר גמור, כל הכבוד לו ואנחנו כולנו מברכים אותו. אבל בסוף הוא לא האחראי להחליט לאן המפונים ילכו, מתי ילכו, איך ילכו וזה. אחרי שמחליטים שולחים למלונות ביקשו ממנו כיוון שיש לך קשר טוב עם התאחדות המלונות אז תעשה את העבודה מול המלונות.

אבל עם כל הכבוד, מזכיר הממשלה, אנחנו היום נמצאים ב-18, אין שום סיבה בעולם, 12 ימים לפני תום המועד לא המלונות, לא המפונים, לא אף אחד, יש לו מושג מה הולך להיות. זה אחד. שתיים, על זה שתקומה לא הגיעו וגם כן לא נותנים תשובות לאנשים. לאן הם הולכים, מה הם הולכים. אנחנו מקבלים על זה, כל הזמן קיבלנו את זה שבוע שעבר מעוד מפונים. אנחנו לא מקבלים תשובות מהם. בדיון הבא שתקומה יהיו פה, כי בסוף זה תשובות שאנחנו צריכים לקבל מהם.

ביטוח לאומי, אחזור על הנושאים המרכזיים שעלו. האם מפונים מעבר ל-0-4 מוכרים כנפגעי איבה? זה עלה בכמה וכמה מהסיורים, גם בסיור במטה יהודה, גם בסיור בים המלח. האם הם מוכרים אוטומטית כנפגעי איבה? גם מ-0-4 עד 0-7 עד 0-8, 0-7.2. או שזה רק עד 0-4?

אז אני אומר אדוני, ראשית, לשאלת הפינוי אין רלוונטיות.

כן, כן, לא דיברתי על הפינוי.

אמרת מפונים. בסדר.

מוכרים כנפגעי איבה. הפינוי יש לו את התסבוכת שלו, בוא נשאיר אותו. גם שם אנחנו מסובכים.

אוקיי. אז ראשית, ההכרה בנפגע כנפגע איבה היא באופן עקרוני לפי החוק לא על ידי הביטוח הלאומי, אלא על ידי משרד הביטחון. אני לא יודע אם אנשים ערים לזה, אבל הרשות המאשרת היא משרד הביטחון. היא מכירה בנפגע כנפגע איבה. עם זאת, כמובן שבגודל האירוע, גם אנחנו לוקחים חלק בעניין זה. ולכן אנחנו ניסינו על פי המידע שהיה בידינו לתת הכרה למי שביישוב שלו בתוך היישוב הייתה לחימה. אני אומר על פי המידע שהיה בידינו, כיוון שעד היום הזה לא הצלחנו לקבל לא מידע מצה"ל ולא מידע מהמשטרה ולא מידע משום גורם שלהבנתנו היה צריך לבוא ולהגיד לנו כאן הייתה לחימה, כאן לא הייתה לחימה. ולפי זה לנסות לתת הכרה. אז על פי המידע שהיה בידינו אנחנו ניסינו לתת את ההכרה. לא חתכנו את זה בהכרח ב-0-4, גם שדרות קיבלו הכרה. כל יישוב שהבנו שהייתה לחימה בתוך היישוב, זה יישוב שנתנו לו הכרה.

עכשיו, כשאני אומר הכרה אדוני, זו הכרה שנקרא לה הכרה עקרונית, הכרה ראשונה, כיוון שלאור גודל האירוע הקשה הזה נאלצנו קודם כל לתת, רצינו קודם כל לתת מענה ראשוני, שיאפשר לנו לתת איזה שהוא מענה כספי. לתת איזה שהוא סיוע רפואי. כאשר בשלבים הבאים גם 0-4, גם 0-7, כל מי שירצה להיות מוכר יצטרך להגיע לוועדות רפואיות. וכל אחד על פי נזקו יקבל מענה.

אז מה שאני מנסה לומר שככל שנקבל עוד מידע שיגיד לנו חבר'ה, היישוב הזה להבנתנו אתם לא הכרתם בו או באנשים שהיו נוכחים בו על אף שהייתה בו לחימה, בוודאי שאנחנו נכניס אותו. אנחנו רק צריכים לקבל את הנתונים מהגורמים הרלוונטיים.

משרד הביטחון.

חד משמעי. או המשטרה. הבנו שלהב 443 התחילו לתעד ולעשות בדיקה של המאורעות. גם מהם ביקשנו את המידע, טרם קיבלנו אותו. דבר שני, ההכרה על פי חוק, לצערנו אנחנו מוגבלים. חוק הביטוח הלאומי או חוק התגמולים נפגעי פעולות איבה לא מכיר ביישובים. הוא לא מכיר באוכלוסיות, הוא מכיר בבן אדם. אנחנו בצוק העיתים כן ניסינו לתת איזה שהיא חזקה שמרחיבה. אבל עדיין, כל אדם ואדם שנפגע ושלא הייתה אליו פנייה מהביטוח הלאומי, שלא הוכר עדיין, כמובן שרשאי ומתבקש להגיש תביעה כמו כל אחד. והוא יוכר אם אכן הוא נפגע עקב פיגוע איבה. אז זה לא מונע ממנו, אבל זה לא ברמת היישוב.

ואני חייב להגיד פה, אמרנו את זה גם במקומות רבים. חוק התגמולים נפגעי פעולות איבה עוסק באירועי איבה. הוא לא עוסק במלחמה, הוא לא יכול לתת את המענה למלחמה. אנחנו אומרים את זה, חוזרים ואומרים את זה ומעלים את הקריאה הזאת. יכול להיות שבשלה העת לאיזה שהיא חקיקה אחרת שתיתן איזה שהוא סוג אחר, יותר רחב, של פיצוי. הרי בסופו של יום אני לא חושב שכל עוטף עזה רוצים לקבל הגדרה כאנשים שנותרה להם נכות נפשית, אני גם לא חושב שזה נכון. הם רוצים להיות מוכרים כקהילה, שזה סוג של הכרה שלא קיימת. הם רוצים גם לקבל הכרה ומוצדקת. גם בן אדם שלא נכח שם, אבל היה חלק מיישוב שהושמד באופן חלקי אומר חבר'ה, אני נפגעתי לא פחות. אני נפגעתי לא פחות.

לצערי, אדוני, כל הדברים האלה לא מקבלים מענה במסגרת החוקית הקיימת, על אף שהביטוח הלאומי ניסה להרחיב אותה עד כמה שניתן. אז אני כן קורא עוד פעם לכל הגורמים הרלוונטיים בממשלה לחשיבה לאיך נותנים מענה קהילתי, שהחוק לא מתמודד איתו.

לא, זה תחום, זה תקומה והסיפור של הפדרציות והסוכנות והסיפור של הנשיא. זה בדיוק על זה זה אמור להיות.

אני אשמח שתקומה יסייעו, אבל אני לא בטוח שהם מסייעים ברמה הפרטנית של הבן אדם. אני לא בטוח שתקומה באים ואומרים אוקיי, אתה חלק מהיישוב, אתה תקבל מענק או סיוע פרטני כפרסונה. אינני יודע, הלוואי שכך. אני רק אומר שחוק התגמולים נפגעי פעולות איבה לא נותן הכרה קהילתית, הוא נותן הכרה פרסונלית.

טוב, תודה. משרד החינוך. תודה, אתי, אנחנו נצטרך בסיכום להתייחס גם לסיפור הזה. משרד החינוך. שלום. קודם כל, המנכ"לית העלתה את הסיפור של גבעת יערים, נתיב העשרה. יש לך בשורה?

מלון יערים.

מלון יערים, נתיב העשרה.

מעלה החמישה. מלון יערים שנמצא במעלה החמישה. יש גן ילדים, אמור לעבור למבנה יביל שאמור להיות מוצב בחניית המלון. קיבל את כל האישורים מבחינת הפיקוח של משרד החינוך וכו'. רחלי צודקת, יש קושי בעניין הזה. אבל זה קושי שייפתר, אנחנו נמצא את הפתרון. אנחנו נקצר את התהליך הבירוקרטי.

איפה זה? זה על שולחן מנהל הפיתוח?

לגמרי. פארס באופן אישי מטפל בעניין הזה.

ויש לך הערכת זמן מתי המנכ"לית תקבל תשובה, שתוכל לבוא לגזבר שלה שיחתום? היא צריכה לבוא לפארס שלה ולהחתים אותו.

לא, היא לא צריכה.

כל אחד והפרס שלו.

בהחלט צוות מחלקת החינוך של מטה יהודה נמצא בשיח מול פארס. אני מקווה מאוד שהעניין הזה ייפתר ממש בימים הקרובים.

טוב.

זה בעניין הזה. יש עוד?

בנושא של גם כן במלון על המפונים של שלומית. הנושאים מול שלומית נפתרו?

אז גם במלון כרמים עלו כמה דברים. הם דיברו על העסקת עובדים ומתנדבים, אם אתה זוכר.

נכון.

אז בעניין הזה משרד החינוך יצא בקול קורא גם לרשויות האם בענייני מעון וגם גני הילדים ובתי הספר היסודיים, לקבל שכר. מי שמבקש לקבל שכר מקבל. מי שרוצה להישאר כמתנדב מוכר כמתנדב דרך הביטוח הלאומי. לגבי כוח עזר, אני מזכירה, הם דיברו על כוח עזר. אז במלון עצמו יש למעלה מ-15 בעלי תפקידים שונים.

לא, הם דיברו גם על השכירות בקריית ענבים, אם אני זוכר נכון.

אוקיי. אז אכן מאז נפתח בית הספר בחדר האוכל בקריית ענבים בקיבוץ. הופנתה בקשה לאשכול, למועצת אשכול, להשתתף בשכר דירה, אני אקרא לזה, עבור השימוש בחדר האוכל. אני מקווה שבימים הקרובים תהיה תשובה בעניין.

גם שם עוד אין תשובה. זאת אומרת אנחנו מחכים לתשובה גם כן על השכירות. גם כן מפארס?

מהמועצה באשכול.

לא, אבל זה גם כן אצל פארס הוא מחכה לתשובה?

לא, לא. זה לא משהו שמשרד החינוך לקח על עצמו לטפל.

שכר דירה הוא לא מטפל מול המלונות?

אז אני אגיד ככה: קודם כל משרד התיירות, כשהוא הסדיר את כל הנושא של השימוש במרחבי המלון, גם מרחבי מלון לצורך צרכים חינוכיים הובא בחשבון. כאן זה סיפור אחר. זה לא בתוך המלון. המלון ממצה את כל המרחבים, את כל המרחבים שלו.

אז זה בדיוק מה שאמרתי קודם. זה שחיים כץ לקח על עצמו לסגור עם המלונות זה יפה מאוד, זה נחמד, זה אפילו דבר מבורך. אבל בסוף מי שאחראי על החינוך זה משרד החינוך. זאת אומרת, מי שאחראי על הזה, ודיברנו על זה גם עם משרד החינוך בוועדת הכלכלה כבר לפני חודש וחצי, לא היום. חודש וחצי, דיברנו על זה מאוד ברור. בסוף מי שצריך לדאוג למבנים, אם זה יביל, אם זה שכירות, אם זה זה, משרד החינוך. לכן אני מנסה להבין איפה משרד התיירות נכנס לתמונה? בסדר, אם משרד התיירות סגר חוזה גלובלי, מלון, גם חדרי הספח, זה בסדר. אבל בסוף כשחסר, ודיברנו על זה גם בים המלח כשהיה את האוהלים, דיברנו על זה גם בכל המקומות. בסוף משרד החינוך הוא אחראי על החינוך.

אוקיי. אז קודם כל, שוב אני אומר, משרד החינוך נותן מענים וגם נתן מענה לכרמים. בהרבה אפשרויות שונות ומגוונות כדי להתאים את הצרכים של הקהילה ליכולות שיש בשטח. בסופו של דבר המושב עצמו, אנשי הקהילה, בחרו את קיבוץ קריית ענבים. לגבי שכר דירה זה עלה. אבל לא לא ניתנה תשובה חיובית ממשרד החינוך לגבי הנושא הזה של שכר דירה. אני מוכנה שוב לברר את הסוגייה הזאת ולענות באופן מסודר.

אז אנחנו בעצם רוצים תשובות לשני דברים ואני לא אטיל את זה עלייך. אני יודע שאת עוסקת יותר בנושאים הפדגוגיים יותר. אבל שני נושאים שהם בעצם נשארו פתוחים מאותו סיור: הנושא של המבנה היביל שטבעי שזה נמצא אצל פארס. והנושא של השכירות. הנושא של השכירות צריך למצוא לו פתרון. זה בטח לא יכול לבוא מההתנדבות של אותם 25 שקלים של ארוחות צוהריים שהוסיפו למלונות ודרך זה לקחו מהם את החללים הריקים. בסוף אם יש צורך לשכור מבנה, במקום זה, מישהו צריך לקחת על זה אחריות. אלה שני הדברים שאנחנו נשמח מאוד לקבל תשובה. ובאמת שזה לא אישי, זה פשוט את כרגע נמצאת בזום מטעם משרד החינוך.

לא, לא, אני לא חושבת שזה אישי.

לא, אני אומר, אמרנו את זה גם לשר החינוך לפני חודש וחצי. אתה לא יכול להיות מאחורי שר התיירות, עם כל הכבוד. אני מבין שהממשלה חתמה חוזה עם מלונות, כשזה אפשרי. אבל יש מקומות שזה לא אפשרי. מלונות שחסר מקומות, צריך כיתות ליד. דיברנו על זה. אני מדבר על זה חודש וחצי, אני מרגיש שאני חוזר על עצמי. בסוף מישהו צריך לקחת אחריות על הדבר הזה. השר אמר שהוא לקח אחריות ואנחנו מצפים שזה יקרה.

ואכן השר לקח אחריות. אני גם אגיד שיש שישה יבילים נוספים שהושמו בהר-טוב לטובת תלמידי נתיב העשרה וזיקים שלומדים בהר-טוב. יחד עם מרחב מוגן ויחד עם מבנים נוספים לשירותים וכו'. זה לא שהמשרד מתעלם או לא נותן מענה. ביערים נוצרה איזה שהיא סוגיה מיוחדת שאנחנו נפתור אותה בזמן הקרוב. ולגבי שכר דירה, אתי סאסי בזום, אם רוצה להוסיף משהו.

בסדר גמור. יש פה רק שאלה אחת מהכנסת.

שלום, אתי מהממ"מ. רציתי לשאול שני דברים ששאלו בסיור, הנושא של מסגרות לגיל הרך, המעונות, בעיקר בבתים של גיוס הצוות והכשרה שלו. והאם לכל הצוות הוא משולם על ידי משרד החינוך? והנושא השני הפעילויות לנוער שהייתה שאלה לגבי בעיקר מלונות קטנים שאין בהם מספיק פעילות.

אז אני אגיד. אני אגיד ואומר שני דברים: אחד, לגבי המעונות. המעונות, יצא קול קורא של משרד החינוך למועצות האם. מועצות האם יכלו לבחור או להפעיל בעצמם או דרך גורם מפעיל. במרבית המקומות, במרבית המלונות בחרו גורם מפעיל. והגורם המפעיל משלם לעובדים שלו, דרך משרד החינוך. זה ידוע וזה מוכר וזה נעשה בכל מסגרות החינוך בכל מתקני היחד שלנו במטה יהודה ובכלל. בסדר? אנחנו עובדים על זה מאוד מאוד קשה לחבר את כל הקצוות האלה.

לגבי הנוער, גם במתקני ה-"יחד" במטה יהודה יש לנו רכזי נוער שעובדים אחר הצוהריים. ואיפה שלא אנחנו בימים אלה מראיינים רכזי נוער והם ייכנסו לעבודה ממש בימים האלה. גם בכרמים וגם ביד השמונה וגם בצובה. בנווה אילן כבר קיים רכז נוער לפעילות אחר הצוהריים וגם ביערים וגם בנווה אילן. אני יכולה גם לומר שאנחנו נותנים מענה רחב יותר גם בדמות מועדון נוער, גם בדמות רכזי עלם שמגיעים בשעות המאוחרות יותר כדי לתת מענים לנוער. וגם חוג לכל ילד עובד כבר שבוע לפני חנוכה ונתן מענה לכל תלמידי ג' עד ו'. החוגים שמגיעים אליהם למלון.

הנושא של ההסעות, אם את זוכרת. היה איזה שהוא שינוי?

אני זוכרת. וגם זה עלה בעיקר בכרמים.

לא, היה גם בנווה אילן.

אין שום בעיה. אנחנו נותנים מענים בהסעות - - -

לא, הנושא של 8:30 ל-12:30. בנווה אילן.

כן, כן. זה עלה בעיקר, אני צריכה להזכיר, לגבי בתי הספר היזומים, נכון. ובהחלט אני מקווה מאוד שבימים הקרובים בתי הספר היזומים, יד ושם, מכון כרם, בתי הספר האלה שנפתחו לטובת התלמידים המפונים הלימודים יתחילו מוקדם יותר או יוארכו, גם אם לא יתחילו מוקדם, אבל בטח יוארכו בשעה וחצי נוספות לטובת כולם.

תודה.

וגם, זה באמת מאמץ מיוחד גם בגיוס כוח אדם וגם בשיח מול הקהילות וההורים. זה לא רק נווה אילן, זה קהילות שמשתכנות בכל מחוז ירושלים. גם במחוז וגם בעיר.

מה עם ארוחות צוהריים?

לא, זה דיברנו אז, שתלוי זה וזה. זה לא, הם יאריכו. יאריכו את זה.

גם על נושא ההזנה, האם יאריכו. כשיאריכו אז גם ההזנה תהיה.

ייכנס בתוך פרויקט ההזנה הרגיל.

כן.

ירושלים זכאית. אני מאמין שגם מועצה אזורית אשכול זכאית, אז אין סיבה שזה לא יבוא או מאשכול או משער הנגב או מירושלים.

כן, יהיה לזה גם פתרון, זה מדובר.

טוב. תודה. מי עוד נשאר לנו? משרד התחבורה, כן.

אז בוקר טוב. דלית רגב ממשרד התחבורה. אני רוצה רק להזכיר, יש לי קודם כל תשובה לשאלת הוועדה מהדיונים הקודמים. אני אתחיל רק לסקור את הפעילויות שלנו. קודם כל בתחום התחבורה הציבורית אנחנו נותנים רב קו חופשי ארצי למפונים לפי החלטת הממשלה, מפוני צפון דרום. היסעים לפי דרישה לפעילויות קהילה מעל 10 אנשים. יש לנו מוקד מיוחד כוכבית 8787. מפוני צפון דרום.

אלו שעלו במועצה אזורית, זה עלה מכמה מקומות. הסתנכרנתם מולם?

כן. אבל, הפגה, ציוד – כל הפעילויות הקהילתיות אנחנו נותנים מענה באמצעות הכוכבית, 8787, אני חוזרת. שאטלים, אנחנו מפעילים שאטלים חינם באילת וים המלח בין המלונות. וכל היתר, בירושלים לא היה ביקוש, אבל כרגע מופעל אילת וים המלח. הסעות לצרכים רפואיים אנחנו מפעילים היסעים לצרכים רפואיים ולמשימות לאומיות, לפי בקשת פיקוד העורף. גם ים המלח, גם אילת, גם טבריה ויש לנו נציג במטה משפחות החטופים, גם שם אנחנו נותנים מענה. פעילויות לילדים במלונות, גם הצגות, 45 דקות של הצגות עם תפאורה, זהירות בדרכים, נושאים מאוד ערכיים. יש לנו לוח מאוד מלא ואנחנו עוד מחפשים מקומות ואנחנו מוכנים לתת מענה מגיל 3 עד 7. עמדות רישוי יוסי תכף ירחיב. נוכחות בחפ"קים, אנחנו נוכחים בכל החפ"קים הרלוונטיים, גם בחפ"ק הארצי, גם במשל"טים, ים המלח, אילת, משל"ט ינאי. נותנים מענה ככל שאנחנו נדרשים.

אנחנו מפעילים מוקד אחוד של משרד התחבורה, כוכבית 4515 לכל הצרכים. בנוסף אנחנו מפעילים מוקד שינוע לצרכים רפואיים. יש לנו מוקד שאפשר דרכו להזמין את ההיסעים האלה. עמדות ריענון ונציג משרד התחבורה נמצא במטה המשפחות.

מועצה אזורית מטה יהודה, עלה במלונות. ועכשיו כשאני שומע אותך כמה פעמים חוזרת על זה שיש לכם בים המלח ואילת ובצפון, אז זה יותר מתחדד. עלה במועצה אזורית מטה יהודה את הנושא של ההסעה לפעילויות הפנאי. השאלה אם הצלחתם להסתנכרן מול המלונות שם?

לדעתי כן, אנחנו נתנו מענה. אבל עמיחי ירחיב תכף את מה שאני, אחרי יוסי. יוסי ידבר על הרישוי. לגבי הרכב הנגיש אנחנו כרגע עוברים למתן מענה באמצעות מוניות. אנחנו עובדים על המכרז הזה ובמסגרת המכרז הזה אנחנו ניתן מענה לכל הארץ, לכל מי שעומד בקריטריונים באמצעות מוניות נגישות. וגם רגילות, גם מוניות לילה וגם מוניות סופי שבוע. קיבלנו כבר תקציב לצורך העניין. פעימה ראשונה של תקציב. יוסי ועמיחי ימשיכו את הדברים. יוסי?

טוב. אני אשלים רק מדברי דלית. יוסי נזרי, אגף הרישוי. אנחנו נותנים מענה בעצם לכל המלונות ברחבי הארץ. השבוע היינו במלון כרמים, שבוע שעבר היינו במעלה החמישה. לגבי מטה יהודה אנחנו נותנים שירותי רישוי בכל נושא רישיונות הנהיגה. סיוע לאנשים במילוי טפסים שצריך או משהו אינטרנטי שאפשר לעזור להם. כל מה שנדרש בנושא הרישוי, רישיונות נהיגה ורכב.

אנחנו כרגע בודקים, אני עוד לא יודע להגיד מה יהיה. אנחנו בודקים היתכנות לסייע למפונים בכל הארץ להשלים קורסי חובה למי שצריך. אנחנו בודקים היתכנות לראות מי חייב קורסי חובה, כדי לראות היתכנות ולהביא להם למלון לעשות את הקורסים שם כבר בתוך המלון. אפילו חשבנו על תיאוריה, על מבחני תיאוריה. אנחנו בודקים את ההיתכנות, אנחנו בקשר עם רכזים של כל היישובים למיניהם ועם המשל"טים. אנחנו בודקים אם תהיה היתכנות. אם תהיה היתכנות אנחנו נשמח גם לסייע בנושא הזה.

לפני שבועיים גם התחלנו את הנושא, זה היה ביום שהיינו בביקור שם וברחתי, כי הלכתי לתל השומר. אנחנו נמצאים, פתחנו עמדות בכל בתי החולים לסייע לכל הפצועים שנפצעו בכל הנושא של הגשת בקשות, סיוע.

תגידו לשרה שלכם שתיקח את מרפ"ד אם רוצים באמת לפתור את זה.

אתמול היה דיון מאוד חשוב, אני אשאיר את זה לשרה לעדכן אותך. אני לא רוצה להיכנס. אני לא רוצה לעדכן במקום השרה, השרה תעדכן. אני מאמין שתהיה פריצת דרך בנושא.

שפשוט תיקח את זה ממשרד הבריאות. משרד הבריאות מציע לתת את זה.

בראשות שני השרים. אני מאמין שהשרה שלנו הייתה מאוד אקטיבית שם והיא החליטה החלטות. אני מאמין שזה ייצא לדרך.

יש לנו פשוט דיון על זה וביקשתי בשם השרה לפני הדיון.

אוקיי, בסדר. הנושא הזה של הפצועים, אנחנו מתפזרים, לצערנו יש כמויות לא מבוטלות, גם חיילים וגם אזרחים. אני לא יודע אם מישהו ראה את הסרטון אתמול שהכפישו אותנו. אז זה משהו שבאנו לברך ויצאנו מקללים בסוף. כי משרד הביטחון פנה אלינו באמצעות השרה והמנכ"ל וביקש משהו, סיוע זמני לכל החיילים שנפצעו במלחמה. ובגלל הבירוקרטיה, עד שיתארגנו עם הוועדות ועד שיקבעו את רמות הנכות לכל אחד ואחד אז הם ביקשו שנסייע לחייל עצמו וגם למשפחה בתג נכה. ואנחנו כפתרון מיידי נתנו תג נכה לשנה בעקבות דרישה של משרד הביטחון. ובלי מסמכים רפואיים, דרך אגב, זה רק לפי רשימות שמשרד הביטחון העביר לנו. מישהו טרח לפרסם את זה שכאילו אנחנו מזלזלים בנכי צה"ל או קטועי הרגליים כדי לתת להם רק תג נכה זמני, אבל זה לא הסיפור.

זה עלה פה בוועדה כמה וכמה פעמים.

לא, זה משהו אחר. מה שעלה זה משהו אחר.

אני אגיד לך משהו, מה שעלה פה בוועדה הוא דבר מאוד מאוד פשוט.

לא, אני יודע, אני יודע.

כנראה שזה גם מה שהוא בתוכנית רצה לעשות. ויכול להיות שבסוף אם בן אדם בלי רגליים צריך לבוא בפני ועדה ולהראות שאין לו רגליים.

לא, לא.

שהוא עבר את משרד הביטחון והראה שאין לו רגליים, שהוא עבר את ביטוח לאומי והראה שאין לו רגליים.

אני הייתי ביום הזה.

לבוא למשרד הבריאות וגם להראות שאין לו רגליים, כשכולם כבר רואים שאין לו רגליים, זה כבר עבר כל גבול. וזאת הסיבה.

לא, אבל זה שני דברים שונים.

ובסוף יש מישהו אחד. בביטוח הלאומי יש לך ועדות רפואיות כמעט בכל מחוז ובכל מקום. ולמרב"ד יש ועדה אחת שיושבת אחרי שמישהו כבר עבר את כל השבעה מדורי הגיהנום. הוא היה במשרד הביטחון, היה בביטוח הלאומי, היה בכל מקום. ואז אומרים לו רגע, רגע, רגע. אולי הרגל שלך צמחה בינתיים? אז בוא תחכה עד שהמרב"ד יבדוק לך עוד פעם את הרגל. אתה היית בישיבה הזאת, אתה יודע בדיוק על מה אנחנו מדברים.

הייתי ואני יודע על מה מדובר. לא, אני רוצה רגע להפריד בין שני דברים. יש שני דברים לגבי קטוע רגליים. מה שהמרב"ד בודק זה את כושר הנהיגה שלו והוא מתאים לו אביזרים לרכב, שזה משהו אחד. ואני מדבר על תג נכה. תג נכה יש החלטה מפורשת מלפני כמה חודשים. כל מי שקטוע רגל, אין מושג כזה זמני, קבוע. זה מיושם הלכה למעשה ובטח שזה ייושם על חיילים וכל אלה שנפצעו.

טוב, תודה. רק לגבי מטה יהודה, על הנושא של ההסעות לפעילויות פנאי.

ממש במשפט, בסיור עלה הפער בנוגע למלון כרמים, שהם לא היו מחוברים בעצם להזמין היסעים.

גם במלון צובה זה עלה.

צובה וכרמים, נכון. ביצענו את החיבורים גם ישירות לחמ"ל ההיסעים שלנו גם למועצה האזורית והם יודעים איך להזמין ועושים בזה שימוש.

וזה עובד. מצוין. טוב, בנק ישראל?

שלום רב. אני דורית מורקוביץ' מבנק ישראל, מהפיקוח על הבנקים, יחידת ההסדרה. תודה על הזכות לדבר. התבקשתי לתת עדכון לגבי הארכת המתווה. אז כפי שכולנו יודעים, אם לא אני אעדכן, אתמול בבוקר אנחנו פרסמנו הארכה של המתווה. ההארכה של המתווה לשלושה חודשים, כאשר הוא ייכנס לתוקף בסוף החודש הנוכחי, כלומר דצמבר. ויתפוס לגבי שלושה חודשים קרובים.

על תשלומי המשכנתה.

ינואר, פברואר, מרץ. מה המשמעות של הארכת המתווה? קודם כל מה שהיה עד עכשיו עושים מה שאני קוראת בתמצית copy paste. זאת אומרת מה שהיה ימשיך עוד שלושה חודשים. בנוסף יש עוד תוספות. לגבי התוספות אני הבנתי מה שהיה בעיקר נשאלנו לגבי הנושא של משכנתאות. אז בהחלט יש הארכה של המתווה למעגל הראשון, שזה כלומר המפונים שאנחנו עכשיו מדברים. ולגבי משכנתאות שלושה חודשים נוספים. כלומר מי שכבר ביצע דחייה של שלושה חודשים לפי המתווה שהיום בתוקף יהיה זכאי, בהתאם לבקשה שלו, לעשות דחייה נוספת של שלושה חודשים. במצטבר אנחנו מדברים על דחייה של חצי שנה של תשלומי המשכנתה ללקוחות הנמנים על המעגל הראשון. מעגל הראשון, אני אתרכז במה שעומד לנו עכשיו על הפרק, זה המפונים. יש עוד אוכלוסיות, אם תרצו אני כמובן ארחיב.

כשאת אומרת עוד אוכלוסיות, למי את מתכוונת מעבר למפונים?

אז המתווה שלנו לוקח את האוכלוסיות ומחלק אותם לשני מעגלים: מעגל ראשון ומעגל שני. המעגל הראשון, הם זכאים להטבות והקלות רבות. כאשר מי נכנס לקבוצת הלקוחות במעגל הראשון? זו אוכלוסייה שמתגוררת או בעלת עסק במרחק עד 30 ק"מ מרצועת עזה. אנחנו מדברים, סליחה, יש פה ארבעה סוגי תתי אוכלוסייה. זו הייתה האוכלוסייה הראשונה.

30 זה בשביל להוציא את אשדוד, כי זה יותר מידי גדול? המספר 30 אני פשוט שומע אותו פעם ראשונה, לכן אני שואל. אני מכיר 7 ו-40.

אוקיי. זאת שאלה מאוד מאוד גדולה.

היא לא כל כך גדולה, מישהו רצה להוציא את אשדוד, זה הכול. כי זה מידי גדול בשבילו. למה כל כך גדול? זאת אומרת מה קרה בין 30 ל-40?

אני רושמת לעצמי כדי למצוא בדיוק את המענה לזה.

אני יכול לתת לך את התשובה.

אני לא רוצה פה לטעות.

ובאר שבע, כן.

זה דברים עדינים ועושים על זה דוח ואני לא רוצה לטעות. לכן ככל שאתבקש, אני אשלח תשובה מסודרת על הפער בין 30 ל-40.

אז כמו שאמרנו, תת אוכלוסייה הראשונה זה עד 30 ק"מ מרצועת עזה, אוכלוסייה שמתגוררת או בעלת עסק; אנחנו כוללים בקבוצת האוכלוסייה השנייה אוכלוסייה שפונתה על ידי גורם רשמי נכון לתאריך 7 בנובמבר, באתר בנק ישראל יש את רשימת היישובים שכלולים בתוך תת הקבוצה הזאת; תת קבוצה שלישית שזה חשבונות שהם חטופים או נעדרים, אוכלוסייה שהיא גם בעלת קרבה ראשונה, שזה בני זוג, הורים, אחים וילדים; והקבוצה הרביעית זה משרתי המילואים ומגויסי צו 8.

מה שעכשיו אמרתי אלה הם כל המעגל הראשון שהם זכאים לבקש לפרוס את המשכנתה. אנחנו עכשיו מדברים על משכנתה, אז אני מתרכזת במשכנתה. אבל יש עוד דברים שכלולים, הטבות לקבוצת המעגל הראשון. הם זכאים לעשות את הפריסה. עד עכשיו בעצם התייחסתי למעגל הראשון כפי שנקבע במתווה הראשון.

במתווה הנוכחי שפרסום עליו יצא אתמול הרחבנו את קבוצת הלקוחות הנמנים על המעגל הראשון, כדי שישקף עוד קבוצות אוכלוסייה שאנחנו חושבים צריך לתת להם הקלות. אז קודם כל, החשבונות של החטופים עצמם באופן רשמי הוכנסו עכשיו למעגל. למרות שבפועל בנקים כמובן נתנו גם לחשבונות של חטופים עצמם את ההקלות שלהם. דבר נוסף, אנחנו מדברים גם על אחים של, אנחנו מרחיבים את המעגל הקרבה הראשון של החטופים. כי אנחנו הבנו שיש לא מעט אחים שעוזרים לחטופים, לאחים שלהם, והם צריכים את ההקלות האלה. דבר נוסף, משתתפי המסיבה בנובה. גם הם יהיו זכאים להיכלל במתווה הנוכחי, לאור זה שגם הם, קיבלנו אינדיקציות שגם הם מתמודדים היום עם קשיים וזה יכול לבוא ולהקל עליהם. ככל שאתם רוצים אני ארחיב על בכלל על המתווה.

לא, לא, בסדר גמור, הבנו. תודה רבה. רק לסיכום, כמו שאמרתי, יש פה שלוש מדינות: יש משרד הביטחון שמבחינתו זה עד 7 ק"מ ו-0-9 בצפון. מבחינת משרד האוצר זה עד 40 ק"מ. מבחינת בנק ישראל זה עד 30 ק"מ. איך זה הולך? לך תבנה מדינה. אבל זה נשמע חמוד, זה בסדר גמור. אנחנו נעבור לתמי אזרזר מרשות האוכלוסין. תמי, משרד התחבורה מקנא בכם ואחרי שאתם הוצאתם הדפסות תעודות זהות ודרכונים בתוך המלונות הם ראו את זה בסיור אצלנו, הם הולכים לעשות אותו דבר.

אנחנו עושים את זה, אנחנו מנפיקים.

כן, כן, אמרת מקודם שאתם הולכים להנפיק. אנחנו נעבור כרגע לדניאל, המשטרה, שלום לך.

שלום שלום. קודם כל, לגבי ההמשך השאלה שהייתה בוועדה לעניין כלי הירי, אז אני עודכנתי שסגרתי מעגל עם אותה אישה שביקשה להוציא רישיון ירי. היא עדכנה אותי שהיא קיבלה והכול בסדר והיא מודה על העניין הזה. זה לגבי השאלה או שיעורי הבית שהייתי צריך לקיים.

מעבר לזה, מבחינת הפעילות שלנו, אנחנו עוסקים בפעילויות בלתי פורמליות. חינוך בלתי פורמלי.

הייתה עוד שאלה, דניאל, על המחסור בנשקים לכל מי שרוצה לצאת לעבודה מתושבי שדרות ושורש.

אני הייתה לי עם הבחור שחיברתם אותי, הבחור משורש, שיש עובדת שהולכת לאופקים.

זה אומר שזה טופל.

היא עדכנה שקיבלה.

לא, השאלה ששואלת מנהלת הוועדה, שזה עלה, האם אתם יודעים על מחסור בנשקים לאנשים שיוצאים חזרה לעבודה שם באזור?

אני אבדוק את זה. כי החיבור היה עם הבחור לעניין הספציפי של מישהי שאין לה רישיון נשק, שהיא לא קיבלה והיא עדכנה שהיא קיבלה והכול בסדר. לעניין הפעילויות הבלתי פורמליות שאנחנו דיברנו עליהן במלון כרמים. אז בוצע חיבור עם מטה יהודה. אנחנו עובדים בצורה כזאת דרך הרשות המקומית שיש לנו מנהל רשותי בכל רשות מקומית. המנהל שלנו סגר מעגל עם אותה נציגה והם כרגע נותנים מענה לכל הפעילויות הבלתי פורמליות.

דברים נוספים שאנחנו בודקים ומתחברים יחד עם משרדי הממשלה, שזה משרד הבריאות וגם מבינים שהנושא הזה של לשכת התעסוקה שדיברו עליו, שזה משהו שמאוד רלוונטי לעניין הזה של מניעת התנהגויות סיכוניות. וזה משהו שלמדתי מהישיבה הקודמת כאן. ואנחנו יוצרים חיבור באמצעות דסק ירושלים שנמצאים שם. כל פעם אנחנו מחברים איש מקצוע רלוונטי כדי לתת מענה רציף עם שאר השותפים שלנו. אז הנושא הזה של לשכת התעסוקה כדי ליצור רצף של סדר יום מובנה לבני הנוער מתוך הנחה שכשעסוקים ויש סדר יום מובנה אז אנחנו פחות עסוקים בהתנהגויות סיכוניות או מפתחים כאלה. אז זה באמת משהו שכן יהיה בהמשך להתחבר מבחינתנו גם ללשכת התעסוקה. אנחנו מבינים מהשטח שיש המון בני נוער שהם בדיוק על התפר הזה של לימודים, בגרויות, צבא. ויש להם יותר מידי זמן פנוי. יכול להיות מאוד רלוונטי בשבילם לצאת לתעסוקה.

בבתי המלון, שזה משהו שנכון גם למטה יהודה. מה שאנחנו עושים לצמצם את הפער הזה של התנהגויות סיכוניות אז אנחנו מקימים סיירות הורים בתוך בתי המלון. סיירות ההורים מאוד רלוונטיות. אחד, הם נמצאים שם ויש להם זמן והם יכולים להיות מאוד רלוונטיים בתוך בתי המלון. לגייס אותם, לתת להם הרגשה שהם שותפים והם חיוניים לשמירה על המרקם הקהילתי. מדריכי מוגנות שאנחנו מפעילים בתוך בתי המלון. יש לנו נציגים עובדים שכל העיסוק שלהם זה להסתובב, ליצור קשר רציף עם בני הנוער. לאתר תופעות סיכוניות כאלה ואחרות. וכ-follow up אנחנו נסגור מעגל עם האנשים הרלוונטיים. יש בבתי המלון גם משרד הבריאות וחינוך ורווחה. ומדריכי המוגנות נותנים מענה לעניין הזה.

דבר נוסף שאנחנו מזהים זה גם הורים. אנחנו רואים שפחות יש minded לבני הנוער, למה הם יכולים לפתח בהמשך מבחינת התנהגויות סיכוניות. אז גם שם אנחנו עוסקים בהסברה. ולחבר ולתת להם כלים איך לקחת אחריות על בני הנוער. זה מה שאנחנו עושים. זהו, תודה.

תודה. אני רוצה להתקדם לסיום, אז אבקש מהדבורים הבאים לקצר. משרד הפנים, רשות האוכלוסין? יש בעיה בשמע. משרד התרבות, גלית והבה שאשו.

שלום, אני גלית והבה שאשו, ראשת מנהל תרבות ואומנויות במשרד התרבות והספורט. אנחנו ב-11 באוקטובר, ארבעה ימים אחרי, הזרמנו לרשויות המקומיות, בדגש על אותן רשויות - - -

עוד פעם, כשאת אומרת רשויות, הרשויות המפונות או הרשויות - - -

כלל הרשויות במדינת ישראל, בדגש על אותן רשויות שבעצם היו 0 עד 4 בהתחלה ואחר כך 0 עד 7. 10 מיליון שקלים לפעילות הפגה בתרבות ובספורט ובכללם גם הרשויות הקולטות וגם הרשויות המפונות. אנחנו עשינו לאורך כל הדרך בעצם שתי פעולות משולבות. פעולה אחת זה להתמקד ברשויות המפונות ולהזרים להם תקציבים בכמה אמצעים. בין אם זה בתקנות ייעודיות לרשויות המקומיות, פעולות הפגה בתרבות ובספורט, ובין אם זה בשתי תוכניות ליבה באמצעות החברה למתנ"סים: תוכנית אחת בשם "בלב אחד" שתוקצבה ב-5 מיליון שקלים ובעצם נתנה מענה לאותם 300 מתקנים שבהם מפוזרות ומפוזרים המפונים.

סליחה שאני קוטע אותך, זה בנפרד מאותם 10 מיליון.

בנפרד מאותם 10 מיליון. המשרד שלנו, כחלק מהמאמץ המלחמתי, הצקה למעלה מ-200 מיליון שקלים, הן לגופי התרבות, הן ליוצרים והן כמובן לרשויות המקומיות גם הקולטות וגם המפונות. בתוכנית "בלב אחד" אנחנו נתנו למטה יהודה הקצאה עד כה של 52,000 שקלים, אנחנו מקווים להגיע עד 100,000 שקלים עד סוף החודש הזה על מנת לתת פעולות הפגה ובכללם לילדות, לילדים, לבנות ובני הנוער ולמגוון האוכלוסייה. יש גם אוכלוסייה דתית וחרדית שגם לה אנחנו מקפידים לתת מענים. כולם, וגם האוכלוסייה הערבית מקבלת מענים, כי ישנן גם רשויות ערביות שהן מפונות. היו 16 רשויות שפונו בשתי החלטות ממשלה.

יש לכם סגן שר מאוד אקטיבי.

"משב רוח" ו-"מרחק בטוח", שתי ההחלטות בעצם שעל פיהן אנחנו ידענו לתקצב. מעבר לכך, השבוע האחרון אנחנו השקנו תוכנית ב-15 מיליון שקלים, שקוראים לה "משיב הרוח" ו-"מוריד הגשם" גשמי ברכה של תרבות. "משיב הרוח" בעצם מספקת מענים בראש ובראשונה לרשויות המפונות. אם אני סוכמת את מה שהרשויות המפונות קיבלו עד כה.

השם נבחר כמו "חרבות ברזל"?

השם נבחר כי אני, לא רואים עליי, אבל אני מקפידה להתפלל. הכול בסדר. לפעמים מה שנראה לעין לא תמיד נראה כמו מה שנעשה בפנים.

לא, ממש זה לא בא משם השאלה הזאת. בסדר גמור.

בסדר גמור. אם אני סוכמת את מה שאנחנו בעצם נתנו לרשויות המפונות עד כה, ועוד ידו של השר שלנו נטויה, כי הוא מאוד פרו אקטיבי, הוא משתתף איתנו פעמיים בשבוע ואומר עוד תוכניות ועוד תוכניות. כמובן שאנחנו נותנים מענים ליוצרות וליוצרים שהם מהמקומות המפונים. זאת אומרת שאם לפי ההקצאות שלנו אומן שהוא לא מקו העימות, עד חמישה מופעים עושה בתוכנית, כי אנחנו רוצים לתת לאלף פרחים לפרוח מבחינת היוצרות והיוצרים. אומנים שהם מקווי העימות מקבלים פי שתיים, על מנת לתת להם את האפשרות. אגב, אנחנו גם תומכות ותומכים בגופי התרבות שלצערנו ולצערם, אם זה יד מרדכי ואם זה הגלריה בבארי, לא מעט גופי תרבות שניזוקו גם מהצפון וגם מהדרום.

ישנם כאלה שהם מתנדבים או כל מיני אומנים שונים?

היוצרות והיוצרים מתנדבים. אבל אנחנו שומה עלינו כמדינה - - -

לא היוצרים, אני מדבר על האומנים.

אז על זה אני מדברת. שומה עלינו כמדינה לתת להם מענים. הם התנדבו מספיק. אנחנו צריכים לדאוג להם לפרנסה. כמו שדיברת קודם, לדאוג להם לפרנסה. וכך אנחנו דואגים להם. אמנם זה תעריפוני שעת חירום, כולנו מבינים שאנחנו צריכים כולנו לשאת בעול. אבל אנחנו כן נותנים להם מענים. השבוע גם השקנו את הקרן לאומניות ואומנים. סיוע מיוחד לאומניות ואומנים במצוקה. אנחנו עומדים בקשר עם אנשי התרבות כמובן גם במטה יהודה וגם נציגות ונציגים של המפונות והמפונים.

ולא אמרנו בכך די, אנחנו כולנו מבינות ומבינים שצריך לתת גם מפגשים בנושא מורשת וגם מפגשים וגם פעילויות נוספות. ואנחנו כל הזמן בפעילות מתמדת. עשינו כל כמה זמן, כל שבוע, כל כמה ימים, משיקים תוכניות חדשות. ואנחנו יודעים שבעצם בעת הזו התרבות והספורט הם החמצן הרוחני של האנשים האלה. ואם מדובר בבנות ובני נוער מפורקים, כי הם מפורקים. המפונות והמפונים מפורקים. אנחנו צריכים לחבור יחד כמשרדי ממשלה ולעבוד יחד באיגום משאבים נכון. ולכן החברה למתנ"סים שהיא בעצם זרוע ביצוע גם של משרד החינוך וגם של משרדים אחרים, לקחנו, כמובן שהיא זכתה במכרז עבורנו. לקחנו אותה כגורם מאגם כדי לדעת אם מישהו נותן פעילות לגיל הרך, אנחנו באותו יום ניתן לבנות ובני הנוער, למבוגרים, לגיל השלישי. עושים הכול, אבל צריך בוודאי לעשות עוד ונעשה עוד.

יש אפשרות, האם נגיד נעשתה איזה שהיא פנייה למשל לכל מיני ספורטאים מצטיינים, אלופים או מדליסטים אולימפיים שבאמת, הרי הם גם עושים הרבה, במהלך הזמן הרבה מאוד הרצאות של העצמה, של הצלחה וכו'.

נכון. זה בדיוק נעשה.

האם הם גם לוקחים חלק?

הם לקחו חלק ולוקחים חלק. אנחנו עשינו התקשרות עם התאחדות בתי הספר והיא בעצם זו שסיפקה את כל המענים מבחינת הספורט וגם פעולות הפגה בספורט ובכללם זומים על כל מיני משפיענים. כי אנחנו יודעים שבנות ובני הנוער במיוחד, אבל לא רק, מסתכלים על הספורטאים וגם על אנשי התרבות שלנו כ-role model. ככאלה שהם מסתכלים עליהם ולומדים מהם ורוצים לקבל מהם את אותה נחמה בעת הזו, שהיא באמת עת מאוד מאוד קשה.

מה שאני מבקשת שהרשויות ימצו את הכספים. אנחנו לא רוצים להחזיר אגורה, אגורה.

הקולטות?

כן, הקולטות. אנחנו אגורה לא רוצים להחזיר למשרד האוצר, ממש לא. ולכן אני ממש מבקשת. הבוקר אני התחלתי להרים טלפונים לראשי הערים. שלחנו להם, החברה למתנ"סים שלחה להם את ההסכמים כדי שהתוכנית "משיב הרוח" תתקדם. ממש אני מבקשת לקרוא מפה, אנא נצלו את הכספים. הכספים האלה מיועדים לתושבות והתושבים שלנו. וזה מים, זה מים חיים. התרבות, המורשת והספורט הם מים חיים בעת הזאת לחיזוק החוסן הלאומי שלנו.

תודה, תודה רבה. משרד הרווחה, כן. מיד אחר כך החברה למתנ"סים ואנחנו מתכנסים לסיום.

שמי אפשרת אדרי שרעבי ואני ממחוז ירושלים של משרד הרווחה. למעשה בכל המלונות ברחבי המדינה אנחנו היינו שם ממש כמעט מהיום הראשון. ואחרי שסיימנו או שעזרנו בכל מה שקשור לצרכים החומריים, בתקציבים גמישים, לביגוד, להנעלה, מעבר לסיפור של התרומות, אז אנחנו עברנו לעשות מיפוי בכל המלונות מבחינת גילאים וצרכים. כל מלון שהיה בו לפחות 15-20 ותיקים אז בנינו שם איזה שהוא מרכז יום בפורמט שאנחנו מכירים של מרכזי יום בקהילה. לאחרונה יש קרוב ליותר מ-40 מועדוניות לילדים בגיל יסודי מ-6 עד 12 שפועלים. ואנחנו בכל מקום שהוא לפחות 20 ילדים בטווח הגילאים הזה אנחנו נקים שם מועדונית, שזה בפורמט שמתקיים בשגרה. שזה בשעות אחר הצוהריים, אחרי שחוזרים מבית הספר. יש שם פעילות של הכנת שיעורי בית, של העשרה, סביב חגים. עד 17:00-18:00.

כל מה שקשור לנוער זיהינו כחולייה מאוד מורכבת. מכיוון שגם כשמדובר במיטב הנוער של מדינת ישראל, בתקופה הזאת כשיש כל כך הרבה שעמום וטראומה ולא יודעים איפה לפזר את התסכול זה יוצא במקומות שהם פחות רצויים. אז זיהינו כן שימוש יתר באלכוהול וכן ונדליזם ושוטטות ונתנו לזה מענה גם באמצעים שלנו וגם באמצעות העמותות שאנחנו עובדים איתן בשגרה. בכל מקום שיש ריכוז של בני נוער ובמטה יהודה רואים את זה מאוד מאוד יפה, אז אנחנו נותנים מענה גם עד 1:00 כדי שבשעות שנוער רגיל להיות ער, אז לפחות זה יהיה ערנות מונחית ולא ערנות לא מובחנת נקרא לזה ככה.

בגדול, משרד הרווחה תקנן 80 תקנים תוספתיים לכל הרשויות כמעט, במיוחד לאלה שקלטו מפונים, כדי שתהיה תוספת תקינה לטפל במפונים גם במלונות. זה מעבר לתקינה שאנחנו תקננו את עצמנו בעובדים זמניים של מיקור חוץ של עובדים סוציאליים כדי לתת כוח למלונות לסייע בטיפול במפונים.

גם בתחום התעסוקה אנחנו מנסים לעזור, כיוון שאנחנו מבינים שלשבת בלובי כל היום ו-"לגז'דר" זה לא הדבר הנכון. אנחנו כן מנסים לעזור לאנשים לעזור לעצמם וזו כרגע גולת הכותרת. בהתחלה היינו עדים לסיטואציות שבהן אנשים יושבים ורק מבקשים מה שהם צריכים. הם לא קמים לעשות את זה למען עצמם. זו לא מציאות נכונה להיות במקום הפאסיבי ובמקום שרק מקבל. אנחנו כן רוצים שאנשים יקומו ואם חסר טיטולים אז הם ילכו לקנות אותם במכולת. ואם חסר להם כל דבר אחר, לדוגמה גרביים, אז הם לא יישבו ויבקשו ויצפו שזה יגיע אליהם לספה בלובי, אלא יקומו ויעשו למען עצמם. אז אנחנו במקום יותר טוב.

זה נכון שאנשים בתקופה הזאת מחפשים עבודות זמניות, שאנחנו גם מנסים במרכזי התעסוקה שאנחנו מפעילים לאוכלוסיות רווחה, למרות שמה שיש במפונים זה לא אוכלוסיות רווחה. זה רווחה מצבית נקרא לזה כך. אז זה נכון, הם יותר מעדיפים עבודות זמניות, עבודות פשוטות. לא כאלה שצריכים הרבה להתאמץ בשבילם וגם לא כאלה שיש להם אופק תעסוקתי צופה פני עתיד.

בכל אופן, אנחנו לגמרי נמצאים שם עדיין בפילוח. אם יש צורך גם בשעות הפנאי וגם בהיבטים של רווחה, צרכים מיוחדים. יש הרבה משפחות שהיו להם צרכים מיוחדים והתפנו איתם, שזה אירוע בפני עצמו. כי אם לנו קשה במצב החריג הזה אז לאנשים עם צרכים מיוחדים קשה שבעתיים. ולהישאר במלון של 9, 10, 15 מטרים עם ילד עם צרכים מיוחדים זה אירוע שהוא לא נסבל. אז אנחנו מכירים את המורכבויות ומכירים את המצוקות וגם מנסים לתת גם להם מענה. אם זה באמצעות סומכות שמגיעות למלונות וקצת מפנות את המשפחות ונותנות להם כלים. ואם זה באמצעות המסגרות הקיימות בעיר הקולטות שקלטו גם ילדים במעונות יום שיקומיים ובכל מיני מרכזי יום ומרכזי תעסוקה לאנשים עם מוגלות.

ועדיין, זו סיטואציה מאוד מסובכת, מאוד מורכבת. ואני מזמינה כל מי שאנחנו ככה לפעמים מפספסים. הנה, פנתה אליי פה מישהי משהו לגבי הצפון. אנחנו בודקים כל דבר ומנסים לדייק כל הזמן את המענים שלנו ולהיות יותר טובים מהיום של אתמול.

לפני שאני אתן עוד פעם למועצה אזורית מטה יהודה, רוני. החברה למתנ"סים.

בוקר טוב, שמי גלעד ויטנברג, אני סגן מנהל מחוז ירושלים בחברה למתנ"סים. ככה באמת מתחילת באמת האירוע, חברת המתנ"סים פועלת היום מדן ועד אילת בעצם במתן מענה למפונים במתקנים, ב-300 המתקנים שיש כיום. חשוב לומר שאנחנו גם זרוע ביצוע של משרדי הממשלה, כמו שהוזכר פה: משרד התרבות והספורט, כמובן משרד החינוך, משרדים נוספים, משרד הבריאות וכו'. בעצם היתרון הוא שגם העבודה, גם החלק המוניציפלי וגם החלק כמובן הממשלתי זה בעצם הכרה עד רמת הפרט בתוך המנהלים הקהילתיים והמרכזים הקהילתיים. אני יכול להגיד שבעצם כל מרכז קהילתי היום מוצמד למלון קולט, כדי לתת לו מענים מציוד, דרך אפילו קופה קטנה שגויסה לכל מיני דברים בלי בירוקרטיה, שהיה מאוד מאוד חשוב. עד כדי כמובן אירועי תרבות.

אני אגע בחוגים, שזה לב העניין כרגע. אז ברמה הארצית, קודם כל יש תקציב של 6 מיליון שקלים ממשרד החינוך בעצם להפעלה של החוגים. כרגע יש 170 קבוצות, שזה קרוב ל-2,600 ילדים ברמה הארצית. ברמה של מטה יהודה, צריך להבין שבעצם מקומות שבהם אנחנו לא רגילים לפעול בשגרה, היה פה צריך לייצר איזה מהלך שהמתנ"סים יתנו מענה נרחב יותר וייכנסו למערכת יחסים כזו או אחרת עם הרשות, כדי לתת את המענים בתוך המלונות, שזו גם סביבה שאנחנו לא רגילים לעבוד בה והיא מורכבת. אז אם זה לדוגמה ים המלח שהקמנו ממש מתנ"ס לצורך העניין, אם זה מגילות של מעלה אדומים הרשת נותנת מענה שם. ומטה יהודה, בעצם הרשת של בית שמש התרחבה ונותנת מענה כרגע לשלושה מתקנים. אם זה נווה אילן, קריית ענבים ומעלה החמישה. כרגע יש 300 ילדים ב-20 קבוצות. אני מבין שזה גם משהו שיכול להתרחב. צריך להבין שכרגע מבחינת הצפון כרגע זה עד ה-15 בינואר התקציב ודרום זה עד שיסתיים התקציב. אז צריך לראות אם יהיו הארכות כאלה ואחרות, אני רק שם את זה כסוגייה.

דבר נוסף חשוב ככה שנאמר פה לפני כן זה כל מה שקשור למעונות יום. אז אנחנו בעצם מפעילים מרכזי גן. רשת התחלה חכמה מפעיל יום שישי מעונות יום, אחד גם בנווה אילן שפועל. אז זה משהו נוסף.

הערה. עכשיו אני אומר את זה כנציג מדינה, אני לא אוהב להציג את עצמי כנציג מדינה, כי אני מפקח על הכנסת. הגענו לנווה אילן והבחורות שעובדות אצלך אמרו אנחנו מתנדב. המדינה לא מממנת את זה. כשאנחנו יודעים שמשרד החינוך אמור לממן את זה. זה מאוד צרם.

במעון? במעון עצמו?

העלו את זה שם וזה פשוט צרם. זה צרם לנציגי משרד החינוך, זה צרם לנציגי הכנסת. זה היה מאוד צורם.

אז א' שווה בדיקה. אני רק אגיד משהו אחד. אנחנו משלבים גם מתנדבים בתוך המעונות כתמיכה נוספת.

בסדר, זה בסדר גמור. אבל כשמדינת ישראל עושה חוזה מול החברה למתנ"סים, מול עוד שני גופים, זה לא משנה, יש שלושה גופים הרי שמפעילים את מעונות היום. ואז באים אנשים ואומרים רגע, אנחנו מטעם איזה שהיא עמותה מתנדבת. זה היה מאוד מאוד צורם.

אני אבדוק את זה.

לא בטוח שזה, יכול להיות שזה אפילו לא שכלם. ראיתי את העמותה השנייה שעשתה את זה, אבל זה היה מאוד צורם באותו סיור.

זה היה במעלה החמישה.

זה היה במעלה החמישה, אז סליחה, לא שלכם. נכון, זה אותה עמותה.

בסדר. אז יכול להיות. כי אני פשוט ראיתי את כל המשאבים שהופנו למקומות שמפעילים, זה הפתיע אותי. אז הסוגייה האחרונה זה סיפור של נוער, גם כזרוע ביצוע של משרד החינוך. יש 42 מרכזי נוער ברמה ארצית שנכנסים. ואנחנו גם on top כמערכת שמגייסת משאבים מפדרציות וכו', גייסנו עוד קרוב למיליון דולר שנכנסו בעצם לעוד 42 רכזים ומתחמים שמפעילים מתחמי נוער מרכזיים. אחד בירושלים, ים המלח וכו'.

תודה. נגב וגליל, המתחם שלכם בים המלח עובד כבר? אני יכול ללכת לשתות שם קפה? אני אקח את זה בחשבון כשישחררו אותי מפה. רצית להוסיף משהו?

בלב תמר? תמר בלב זה בשיתוף איתנו, אגב. גם אנחנו שם.

רצית להוסיף משהו? אין בעיה. רונית, תודה לך על הסיור. היה באמת סיור מעלף, למדנו הרבה. כולנו אני חושב.

כבר כמעט צוהריים טובים. שמי רונית עירון, אבל כולם קוראים לי רוני. בשגרה מנהלת את התיירות והחקלאות במטה יהודה ובחירום אמונה בעצם על מערך המפונים במועצה. עובדת בכפוף לרחלי, מנכ"לית המועצה. חשוב לי להגיד קודם כל, ואולי עם זה גם אנחנו לקראת סיום. לסיור הייתה חשיבות. חשיבות מאוד גדולה. אני הייתי קצת סקפטית כי הרבה אנשים ואיך נצליח לדבר ולראות ולהעלות את כל הדברים. ובאמת גם בהנחייתה ובליווי צמוד של אתי, אז באמת יש לזה ערך מאוד מאוד גדול. למדנו גם הרבה. היה לנו חשוב לתת לאנשים שלנו ממש לדבר. אם זה המלונות, אם זה נציג מכל יישוב גם במלונות שלא ביקרנו. וזה עשה את האפקט הנדרש, כל אחד בתחומו ובנושאים שכואבים לו. באמת הרבה מהדברים התקדמו לקראת פתרון. חלקם כבר נפתרו וזה מאוד חשוב.

אני אגיד שבניגוד למה שנאמר פה בהתחלה, אצלנו המצב במטה יהודה זה שרוב המפונים עדיין במלונות. אנחנו רואים כן עזיבה הדרגתית ממלון יערים, ששם הגיעו קהילת נתיב העשרה וקהילת זיקים, שבאמת חוו את אותה שבת ארורה בצורה מאוד מאוד דרמטית וככה מעגל ראשון של מפונים. ממש הגיעו יחפים, כמו ששמענו בתקשורת. ושם זאת אומרת ככל שעבר הזמן אז המלון נותן את אותותיו. אני אגיד, פגשתם את מושיקו מנהל המלון, שהוא והצוות המדהים שלו עושה מעל ומעבר.

אבל בסוף מלון לא טוב למשפחות. הוא מפרק משפחות, הוא מפרק קהילות. החשיבות של איחוד הקהילה, בזמן שאנחנו פה יש גם ביקור של משרד הפנים, שבאו ללמוד את ה-24 שעות הראשונות של הקליטה. חשיבות לקהילה שלמה שמתפנה למלון היא סופר חשובה. אנחנו רואים את האפקטים של זה אחר כך. ובאמת נתיב עשרה, אמנם אני לא פה בשביל לדבר בשמם, אבל קהילה שממש התפצלה לשני מלונות: בתל אביב ברויאל ביץ' וביערים. וזה עושה נזק לטווח ארוך. אנחנו כן רואים עזיבה של משפחות לאט לאט מנתיב העשרה, שמחפשים, עוד לא מדובר על פתרון כולל. עובדים איתם על זה ולא בטוח שהם ייקחו את זה, אבל זה שלהם. ודווקא מנגד את קהילת זיקים שבעצם מתאחדת לתוך המלון ולנסות להמשיך לחיות כקיבוץ בצורה זו או אחרת. יש לזה יתרונות, יש לזה מורכבויות.

חשוב לי שכל היושבים פה בחדר הזה יבינו את זה. אתה רואה את האנשים שנשארו מאחורה, אנשים שאולי לא אזרו אומץ או אולי זה לא נכון עבורם. לא יודעת, כל אחד וההחלטה שלו. להישאר במלון זה קשה. זה קשה. מבקשים מהם להגיע לפרו-אקטיביות. כמו שאת אומרת, ללכת לקנות את החיתולים. להרבה מהם אין את הכוחות לזה וזה קשוח, במיוחד כשהם רואים את כולם לאט לאט עוזבים ופתאום כל משפחה לגופה ופתאום חברויות מתפרקות וקשרים. וזה מפרק את האנשים. אני פשוט יכולה להעיד גם ממקור ראשון, אחותי התאומה תושבת נתיב העשרה ואני יודעת מה הם עוברים שם ואני חשוב לי, חשוב לי להגיד את זה.

יחד עם זאת, חשוב לי להזכיר את הפעילות המבורכת של משרד החינוך. הייתה מיכל יצחקי היקרה שבאמת עובדת איתנו כתף אל כתף, גם בשגרה וגם בחירום. הגיע תקציב לפעילות חנוכה, יותר מ-164,000 שקלים. יומיים לפני או שלושה ימים לפני, דייקו אותי אם אני טועה, זה קשה. אתם גם גוף שעובד לפי בירוקרטיה שהיא טובה בשגרה. זה היה מאוד קשה לעלות להתקפה ולהצליח, כמו שאמרתם, ליישם את הזכות הזאת ולממש. וגם לנו, כרשות, אנחנו רוצים לתת מענה מיטבי. והבקשה שלי, זה מתקשר גם לנושא הוואוצ'רים. מה שאפשר לעשות קודם, ידענו שחנוכה יגיע. המבצע לא הולך להסתיים, המלחמה לא הולכת להסתיים. אני מקווה שלא נגיע לחגים הבאים או מאורעות הבאים. אבל במידה וכן בואו נשים את זה על השולחן כמה שיותר מוקדם. ובאמת לא, לא לשכוח את זה.

בנושא הוואוצ'רים, אני פה גם בשם המלונות שלנו. מאוד חשוב להם לדעת מה קורה. זה נאמר וחשוב שתבינו. יש אזורים בארץ, תודה לאל, שיש איזה שהוא סוג של שגרה מסוימת לצד המלחמה. מתחילות להגיע פניות לכנסים, אירועים משפחתיים שאנשים מרשים לעצמם לחגוג בצנעה. כל הזמן הודפים. בסוף יודיעו להם יום לפני שחוזרים או לא חוזרים או נתון לבחירה והם נשארים קירחים מכל הכיוונים. והתפקיד שלנו כרשות לדאוג גם לעסקים שלנו, שבאמת עושים את המיטב כרגע. ואני אומרת את זה כאן.

ואם כבר דיברנו על עסקים, דיברנו פה על עוד נושאים שקשורים במעגלים רחבים. אנחנו עושים ברשות כל מאמץ באמת לסייע לעסקים מעבר לפיצויים שמגיעים. אנחנו אזור שוקק תיירות בשגרה. הרבה עסקים סגורים, אנשים במילואים. כן יש ניצנים של חזרה, אני לא אומרת שלא. אבל אנחנו רואים גם ירידים של תוצרת מקומית, תוצרת דרומית, תוצרת ישראלית. הכול, הכול הולך עכשיו. בואו נעזור להם. בואו תעזרו לנו לעזור להם. אם יש מקום להעלות את הבקשה הזאת, אם זה לסיוע, אם זה לתמרוץ תקציבי. לקיים עוד ועוד ירידים כאלה, כמובן בכפוף להוראות. זה מאוד חשוב לנו כרשות לסייע לעסקים. גם, איך אמרתם? להיות אקטיביים, לא רוצים תרומות. רוצים שיבואו ויקנו, רוצים לפתוח את העסק בשביל להרגיש חיוניים.

דבר אחרון לגבי היישוב שלומית. הם יודעים לדבר גם בזכות עצמם, אבל אנחנו כבר פה ואני רוצה להגיד את זה. אנחנו ביום שלישי האחרון נפגשנו עם נשיא המדינה, שבא לפגוש ארבע אלמנות יקרות ואהובות מהיישוב שלומית, שבעליהן נהרגו תוך כדי שהם קפצו לסייע באחד הצמתים הקרובים ובכניסה ליישוב פרי גן שהתחולל שם קרב הירואי שממש מנע חדירה של מחבלים להמשך, לקו היישובים שלהם. נתן פה הנציג של ביטוח לאומי הסבר שלא חשבתי עליו, וזה חשוב להמשיך לדבר על הקהילה, על עניין של הכרה כקהילה כנפגעי פעולות איבה. זה משהו שעלה.

ברור עכשיו גם העניין של הנושא הסכמתי, זאת אומרת, לפי מה נותנים את המענה הראשוני. ביישוב עצמו לא התחוללה לחימה. הסבירו לנו שמשרד הביטחון בהתחלה בשביל באמת לתת מענה ראשון, נתן לפי איפה הייתה חדירה ואיפה לא הייתה חדירה. והיישוב שלומית לא, בגלל המענה ההירואי שאותם ארבעה אנשים יקרים שנרצחו. וחשוב כן להמשיך לדבר איתם ולתת להם את המענה. זה מאוד יעזור גם לתחושה שרואים אותם ואם צריך שינוי בחקיקה או מענה חלקי או כל דבר כזה, אני רוצה להגיד את זה.

ובאמת בפתרון של הנושא, החבר'ה האלה מהיישוב שלומית זו דוגמה של לוקחים את גורלם בידיהם. באמת, הם לא מחכים, הם עושים, הם פועלים לטובת הקהילה. ההקמה, צריכים ללכת לראות את זה, זה משהו מדהים. בחדר האוכל מערכת חינוך. הם אומרים אנחנו פה מפונים, אבל אנחנו ניתן את הטוב ביותר עבור ילדינו. וזה, זה באמת דוגמה גם לכל שאר המלונות. אבל שם זה מאוד מאוד בולט וצריך לפתור את הנושא הזה. אמנם זה לא משהו של הרשות, אבל זה כן משהו שצריך להישמע וזה באמת מעיד על חוסן וזה חשוב. זהו. שוב, תודה לכם. נקווה שניפגש בשמחות ובאירועים אחרים.

אני יכול להגיד משפט אחד על מה שהיא דיברה לגבי הסיפור של הקושי בתוך המלון והרצון לצאת לפעמים וכו'? מקומות שבהם יכולנו לתת פעילות של חוגים בבלתי פורמלי וכו' והצגות, משכנו תושבים החוצה והם בעצם התארחו בתוך המתנ"סים. סתם לדוגמה, רמת רחל, זה גם מטה יהודה. הם בעצם מגיעים פיזית ברגל למתנ"ס, למרכז הקהילתי בתלפיות מזרח. והם מעידים על זה שזה מאוורר אותם, זה שנייה אחת נותן להם חמצן וכו'. גם שלומי ביקשו והצלחנו ככה מתוך הרשות, עיריית ירושלים, לגייס תקציב להסעות.

עוד פעם תקציב להסעות, אני מזכיר לך וזה אחד הדברים. אתה לא צריך תקציב להסעות בכלל, אתה יכול לפנות למשרד התחבורה.

כן. אבל אני מדבר רגע על משהו שהוא מובנה לחוגים. זה דורש, יכול להיות שזה דורש איזה שהוא תכנון מובנה. אני אומר, ככל שנוכל להוציא אותם יותר אני בטוח שזה ייתן מענה.

אז תדע עכשיו כחברה למתנ"סים שיש לך את משרד התחבורה. גילינו את זה במועצה אזורית אשר, שלא יודעים את זה. תיצרו פשוט קשר עם משרד התחבורה, הם מאורגנים בדיוק לדבר הזה, להסעות לחוגים ואפשר להסיע אותם לירושלים, אם יש לך מקום במתנ"סים.

לא, לא. אני אומר, גם בתוך ירושלים אנחנו מסיעים. דרך אגב, חלק משלומי וגם עכשיו מבית שמש, ככל שהזמן יתארך יכול להיות שנצטרך להגיע גם למתנ"ס עצמו, זו הכוונה.

טוב, אני רוצה להתכנס לסיכום. אני רוצה שני דברים. א', אני רוצה פנייה היום שלי. פנייה שלי בשם הוועדה, דחוף למזכיר הממשלה. אני גם מבקש מהדובר, אני אומר את זה מראש, אני מבקש גם מהדובר לדברר את זה. פשוט צריך לחץ, לגמור את זה, לסיים את זה היום. אני גם אעשה כמה טלפונים אחרי כן, אבל אני רוצה שתהיה פנייה רשמית שלי היום למזכיר הממשלה. אנשים צריכים לדעת מה קורה, לא 12 יום. זה לא יכול להיות, המשחק הזה של עד הרגע האחרון, לא המלונות יודעים מה קורה איתם, לא המפונים יודעים מה קורה איתם.

ב', גם נושא תקומה. דיברנו שתקומה יגיעו לכאן לוועדה. היישובים לא מקבלים תשובות. יש המון תלונות על התקשורת בין היישובים, בין המפונים לבין תקומה. המון תלונות. אנחנו רוצים לדעת איך המערכת הזאת עובדת. שיבואו יציגו לוועדה איך המערכת הזאת עובדת.

יושב פה נציג המשטרה, אולי דרככם? אבל גם פנייה למשרד הביטחון וגם למשטרת ישראל. נציג המשטרה. העברה לביטוח לאומי של איזה שהיא רשימה מלהב 443, ממקום אחר, איפה היו הקרבות. ביטוח לאומי אומר שהוא לא קיבל עד היום, לא ממשרד הביטחון ולא מהמשטרה. אנחנו מבקשים משני הגופים האלה לשלוח בדיוק את הדבר הזה. אני כן מבקש לנסות לראות מה עושים עם הסיפור של שלומית. כי שלומית עלה. הם יצאו בעצם להילחם בחוץ. זה היה איזה שהיא מערכת, צריכים לראות איך מטפלים. אני מבין בסוף חוק נפגעי איבה זה נקודתי. בסוף אני מבין שזה גם צריך להיות קשור לתקומה, זה ברור לי. אבל צריך לסנכרן את הדבר הזה. אז גם משטרת ישראל, גם משרד הביטחון. מי זה משרד הביטחון?

גל גלבוע.

גל גלבוע. עלה פה הנושא של פנייה של ביטוח לאומי למשרד הביטחון להבין באיזה יישובים התנהלו קרבות. הם אומרים שהם עדיין לא קיבלו רשימה.

הם עדיין לא קיבלו, אנחנו יודעים. אנחנו פועלים מול הצבא כדי לקבל את המסמך. יש כבר טיוטה שהצבא הכין, אבל הוא עדיין לא אישר אותה באופן סופי. ואנחנו מנסים לסייע כדי שיסיימו ויחתמו על המסמך.

70 יום למיטב זיכרוני. זה לא שבוע, לא שבועיים. אני לא מכיר גוף כזה שלקח כל כך הרבה זמן. יושבים פה משרדי ממשלה, משרד התחבורה, משרד הרווחה, משרד החינוך, ביטוח לאומי, רשות המיסים. זה נשמע קצת מוזר.

אנחנו מנסים להביא את המסמך הזה כמה שיותר מהר.

וסטים קרמיים כבר הביאו ללוחמים או שגם עוד לא הספיקו? פשוט הם עדיין באמצע. מתי להערכתך הצבא יסיים את הרשימה של איפה היה? אני יכול לפנות ל-ynet אולי הם יתנו לי את זה.

אני מקווה מאוד שבימים הקרובים. אנחנו לוחצים עליהם מאוד חזק שיעבירו את המסמך הזה.

טוב, תעדכני את הוועדה מתי הרשימה הזאת מגיעה. אני מבקש, גם המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, אם משטרת ישראל יכולה להעביר, יכול להיות שהיא יכולה לקצר הליכים.

הדבר השני שאני מבקשת להתייחס זה לגבי החלטת הממשלה שכרגע נמצאת בסבב אישורים. העלינו כבר בקשה להאריך אותה.

אני לא יודע כמה את מכירה את הוועדה הזו. הוועדה הזו מאוד מאוד לא מסתדרת עם תשובות בירוקרטיות. בסוף, תגידו להם שבסדר, אנחנו הולכים עד סוף ינואר אבל ממתינים לישיבה הפורמלית. הבנתי. מישהו צריך לקבל איזה שהיא, אני לא ביקשתי לקבל הזמנה זה של משרד התיירות תתמודד. הוועדה רוצה איזה שהוא מידע שהציבור יודע לאן הוא הולך. אם אני הייתי צריך לענות לאשתי איפה אני עוד 12 ימים, אני אומר לך את האמת, הייתי במצב מאוד מאוד לא נוח.

עכשיו, אם לא חתמתי על ההזמנה, אני מבין. אם עוד לא עברתי אישור ממשלה, אני מבין. ולכן אנחנו נבקש ממזכיר הממשלה כן לתת איזה שהיא ודאות לאנשים מה הולך להיות. כי זה נראה לי קצת, תשובה פורמלית זה בסדר, סבב אישורים. כמעט כמו שאת גם מבינה שהתשובה שצה"ל עוד לא העביר רשימת יישובים שבהם התרחשה לחימה 70 יום אחרי המלחמה זה קצת, קצת מוגזם, טיפה, בלשון המעטה. אז אני אומר שוב, בואי נסכם. אנחנו פונים גם לנושא הזה. את יודעת מה? הייתי מוציא פנייה ישירה לרמטכ"ל. פנייה ישירה לצבא. הצבא צריך לענות, משרד הביטחון יגיד שזה הצבא. הצבא שייתן לנו תשובה. משטרת ישראל אם היא תוכל לסייע בעניין הזה.

הנושא של ודאות. ואני כן רוצה ישיבה עם נציגי המפונים ונציגי תקומה על הנושאים שעלו. גם על איחוד קהילות, גם על הפירוק של הקהילות, גם על הדבר הזה. צריכים איזה שהיא קרקע יציבה. אנחנו עברנו יותר מחודשיים, זה מספיק זמן בשביל זה. וההוכחה לזה זה משרדי הממשלה שהיו פה כאן היום, שהיו ממש ערוכים. אני חייב לומר את זה. קחו את רשות המיסים, קחו את ביטוח לאומי, קחו את משרד התחבורה, קחו את החברה למתנ"סים, קחו את נגב והגליל, קחו את המשטרה. כולם באו לפה ערוכים עם תשובות. משרד התיירות. יש משרדים שמרגיש שנמצאים אי שם, עוד לא הזיזו את השעון מאוקטובר לנובמבר, הם עדיין שם באוקטובר.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:23.