פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
47
ועדת החוקה, חוק ומשפט
28/11/2023
מושב שני
פרוטוקול מס' 185
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"ד (28 בנובמבר 2023), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 28/11/2023
הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשפג-2023 - משגב , הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ג –2023 - רמת גן , הצעת צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון מס'...), התשפ"ג - 2023 - נס ציונה
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשפג-2023 - משגב
2. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ג –2023 - רמת גן
3. הצעת צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון מס' ), התשפ"ג - 2023 - נס ציונה
מוזמנים
¶
יפעת רווה - המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
בתאל בן-עזרא - עוזרת ראשית, ייעוץ משפטי, משרד הפנים
סהר פינטו - היועץ המשפטי לעירייה, עיריית רמת גן
סיגל חורש - מהנדסת העיר, עיריית רמת גן
אפרת דידי קונפינו - מנהלת תחום בכיר, עיריית רמת גן
ניר שרים נחושתן - סגן מנהל אגף בינוי ציבורי, עיריית רמת גן
מיטל ברוקר - תובעת עירונית, עיריית רמת גן
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
נבות זיסו גולדוין - מנהל אגף פיתוח יישובים, מועצה אזורית משגב
אורטל כהן - ייעוץ משפטי, מועצה אזורית משגב
שולמית מנדלמן - יועצת משפטית, עיריית נס ציונה
כרמל בן עטר - התובעת העירונית, עיריית נס ציונה
רישום פרלמנטרי
¶
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ג –2023 - רמת גן
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב. אנחנו בעניין צווי קנס. נמצאים איתנו נציגים מרמת גן. גברתי היועצת המשפטית.
סהר פינטו
¶
שלום, כבוד היושב ראש, אני אתחיל. נמצאת פה גם מהנדסת העיר, סיגל חורש, אז כמובן ניתן לה גם להשלים. ידוע לאדוני שהנושא של מבנים מסוכנים זה נושא של דיני נפשות, נושא שאצלנו הוא לא רק בתיאוריה, לא רק על הנייר, אלא נושא שגם עיריית רמת גן, כמו רשויות אחרות שיש בהן מבנים שהולכים ומתבגרים ושנבנו לפני שהיו תקנים כאלה ואחרים, היו לנו לא מעט מקרים בשנים האחרונות שרק פעילות נחרצת של מהנדסת העיר וראש העירייה מנעו אסון. המבנה שצמוד לבניין העירייה זה מבנה שבפעולה מהירה ניתן צו והוא פונה. צריך לראות את סרטון הווידאו של שתי מכות של השופל והבניין קורס לתוך עצמו.
כל המטרה של צו הקנסות פה זה לתת לרשות שיניים וכלים לאכוף כדי לשמור בסופו של דבר ולהגן על חיי אדם. המהלך פה גם מתכתב עם דוח מבקר המדינה שפורסם לפני שנה וחצי, על הטיפול של הרשויות המקומיות במבנים המסוכנים. המבקר העיר על כך שיש רשויות שאין להן חוק, יש רשויות שאין להן צו קנסות ואחת ההמלצות של משרד המבקר למשרד הפנים למפות את כלל הרשויות שלא פעלו להשלמת הסמכתן להטלת קנסות, להנחותן בנושא ולתת את הדעת על הפעלת סמכות הרשויות המקומיות להטיל קנס על בעלי מבנים שלא תיקנו את הליקויים הנדרשים, וזאת כדי לסייע לרשויות המקומיות להגביר את השימוש בכלי אכיפה זה שיכול לתרום למאמציהן בהסרת הסכנות מהמבנים.
נקודה נוספת שהמבקר דיבר עליה זה לייצר איזה שהיא אחידות בין הרשויות בנושא של אכיפה והיחס למבנים המסוכנים. את רוצה לתת את הנתונים? חשוב לנו לתת קצת נתונים כדי להבין את הצורך באכיפה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מספרים זה חשוב, אני אשמח גם למספרים, אבל מה שאתה מתאר, כמובן מבנה מסוכן, מכה עם השופל והוא נופל וכדומה, אני מניח שקנס של 730 שקלים לא יהיה מה שיפתור שם את הבעיה. תסביר לי איך המנגנון של האכיפה יעבוד. לאיזה מקרים אתם מייעדים אותו? כי אני מניח שלמקרים האלה, אם אנשים חיים בבניין שמסכן את החיים שלהם, 730 שקל זה לא האינסנטיב הנכון ואני מתאר לעצמי שהם לא עושים את זה, או כי אין להם כסף לביצוע השיפוץ, או כי הם רק שוכרים והבעלים עצמם לך תדע איפה הם. אם העבודה עולה שלושה-ארבעה מיליון שקלים לשפץ את הבניין, שוב, 730 שקלים, הפרה יעילה מה שנקרא, לא עושה כלום. אז תסבירו לי את מנגנון המספרים והאכיפה.
סהר פינטו
¶
רק משפט אחד ואז מהנדסת העיר תמשיך. אני מבקש לתת פה דוגמה שהיא מאוד רלוונטית. היה לנו בניין מסוכן שניתנה הוראה לפנות אותו והיו אנשים שלא הקשיבו להוראות מהנדסת העיר וראש העיר שהוצאו לפי החוק ובעצם כל אחד, לאחד היה חשוב להיכנס להביא את הלפטופ, לאחד היה חשוב להיכנס להביא משהו אחר, באירוע שבו כולם מעורבים, משטרת ישראל נמצאת שם, כיבוי אש, אנחנו פונים אליהם לסיוע, וכל אחד מהם אומר: זה חוק עזר עירוני, סמכות המהנדסת, והמשטרה לא נותנת סיוע וכיבוי אש לא נותן סיוע ואנחנו ב-12:30 פונים לבית המשפט לעניינים מקומיים ומבקשים שייתן לנו צו לאכוף את הדבר הזה ובית המשפט עצמו אומר שאין לו סמכות. יש סמכות מהנדסת, הוצאתם את סמכות המהנדסת ובעצם אין לנו כלי למנוע מאנשים להיכנס בסיטואציות כאלה שהן סיטואציות מסכנות חיים אז בוודאי ובוודאי שעצם היכולת להטיל קנס או להרתיע - - -
טליה ג'מאל
¶
אני רק אומרת, ברמה הפורמלית הסעיף הזה לא עבר בצו שעבר לוועדה, כנראה שהייתה איזה שהיא טעות, אז הממשלה כן ביקשה להוסיף אותו, אבל פורמלית זה לא נמצא בצו שבפני אדוני, אפשר כמובן להוסיף.
סיגל חורש
¶
יש לנו איזה שהוא מדרג של מבנים מסוכנים שאנחנו מגיעים לביקורת. לא מסוכן אין המשך טיפול, עלול לסכן נדרש תוך 90 יום לתקן, זה מבנה שהתגלו בו ליקויים ואי טיפול בהם יכול להחריף. יש לנו מבנים שמהווים סכנה, שזה שלב יותר חמור, שממצאי הבדיקה מעידים על סכנה למחזיקים בבניין ולציבור ונדרשים בין 30 ל-90 יום לתקן את זה. כשיש סכנה דחופה, זה כבר יותר מסוכן, הרשות נכנסת לנעליים ותוך 15 יום חייבים לתקן את זה, ויש סכנה מיידית שזה ממש במיידי.
הקנס הזה הוא מאוד מאוד חשוב בהיבט של מבנה שהוא עלול לסכן ומהווה סכנה, שזה משהו שיכול להחמיר. היה לנו איזה שהוא מבנה ברחוב סמדר שקיבל התראות ולא התייחסו להתראות שלנו והבניין הפך להיות בסכנה מיידית שנאלצנו לבוא להרוס אותו. היום המצב שלנו, בשנתיים האחרונות היו 240 מבנים שקיבלו התראות שהם במצב של עלול לסכן או מהווה סכנה, ורק 41% טיפלו בזה. ברגע שיהיה איזה שהוא קנס יהיה איזה שהוא עניין לטפל בזה, היום אין לנו מה לעשות, אין לנו דרך לאכוף את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כשיש סכנה או עלול להוות סכנה אין לכם סמכות, אתם יכולים להיכנס לפעול רק בסכנה מיידית?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רואה: אישר המהנדס לאחר בדיקה כי בניין נתון במצב שיש בו משום סכנה מיידית למחזיקים רשאי ראש העירייה לתת צו לאטום או להריסתו ולפינוי או לביצוע כל עבודה למען הסרת הסכנה. זה סעיף 7. זאת אומרת כשיש סכנה מיידית אתם יכולים לפעול עצמאית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כשאין סכנה מיידית, אני לא הבנתי את ההבדל בין 7 ל-8, 7 עבודות מתבצעות, ב-8 – לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין סעיף 7 לסעיף 8 מבחינתכם בחוק העזר, אבל בסדר, זה אתם יכולים לפעול עצמאית ולגבות מהם אחר כך, או לא לגבות, לעשות זה, איך שאתם רוצים. זה מנגנון של סכנה מיידית.
כשאין סכנה מיידית, סעיף 4, סבר ראש העירייה על פי דין וחשבון שנערך לפי סעיף 3 שבניין מהווה סכנה למחזיקים או לציבור, אבל הסכנה איננה מיידית, ואז הוא יכול לבקש ביצוע עבודה. אמרת שהצבתם דרישות כאלה ל-200 מבנים?
סיגל חורש
¶
זה דירות עם בעלים שזה דירות שכורות, זה מבנים יותר ישנים, והוא אומר שהוא לא רוצה להשקיע כרגע.
סיגל חורש
¶
כל אחד יש לו סדר גודל אחר, יש כאלה שצריך לעשות ולסדר טיח לעמודים, הברזל חשוף, יש כאלה שהמצב יותר חמור, כל אחד לגופו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רק מסב את תשומת הלב שיכול להיות שהמקרים, וזה כן דבר שאתם צריכים לחשוב עליו, וכשנדבר בדיוק על מי מוטל הקנס יכול להיות שאלו שביצעו זה דווקא אלו שאו העבודות הן זולות ואפשר לעשות את זה מהתקציב השוטף של ועד הבית, אולי קצת לחייב טיפה את הדיירים, אבל כשהעבודות הן בהיקף גדול ויקר, זו הסיבה שבגללה לא עושים את זה. אם אני מחזיק דירה שעולה מיליון שקל ואני צריך עכשיו להשקיע 200,000 שקל בשביל להסיר סכנה אני אומר יאללה, פעם ב-, ואז גם 730 שקל לא ייצרו לי את האפקט. שווה לי לחטוף את הקנס, שלום ותודה. אלא אם כן, זה מה? זה קנס יומי, קנס שבועי?
יפעת רווה
¶
כשהולכים לבית משפט יש עבירות לפעמים נמשכות בעבירות מנהליות, הדברים האלה כתובים במפורש. כשמדובר בעבירות קנס בתיאוריה אפשר היה, אבל אין כאן. כשאנחנו עושים בעבירות מנהליות עבירות נמשכות זה כתוב במפורש מה הקנס לכל יום, זה לא שאפשר מחדש לתת את הקנס על אותה עבירה. יש הבדל בין עבירה חוזרת, שזה עבירה נפרדת וחוזרת, לבין עבירה נמשכת, שזה אותה עבירה ואז אי אפשר להטיל - - -
אפרת דידי קונפינו
¶
מה ההבדל בין זה לבין חניה? אדם מעמיד את הרכב, אני יכולה לתת לו כל יום דוח אם הוא חנה במקום אסור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אפשר לפתוח את זה. אגב, זה קשור, אני עדיין מחכה למשרד המשפטים לתיקון חוק תובענות ייצוגיות, שאפשר יהיה גם כאשר עיריות מטילות קנסות חניה שלא כדין. אני מחכה, זה ממתין לתשובה שלכם כבר הרבה זמן.
יפעת רווה
¶
זה היה שנוי במחלוקת. אני יודעת על מה מדובר. אני לא מטפלת בזה, אבל אני יודעת על מה מדובר.
סהר פינטו
¶
כבוד היושב ראש, אין ספק שאילו היה ניתן להטיל קנס גבוה יותר היינו רוצים בכך, אבל לפני שנה וחצי, כשדובר על הקמת ועדה בין-משרדית במשרדי הממשלה וכו' וכו', גם סיפר היועץ המשפטי למשרד הפנים שבכוונתם אולי להפוך את זה לעבירות מנהליות עם צו, כרגע אנחנו משתמשים בכלים המקסימליים שיש לנו.
סהר פינטו
¶
אני רק רוצה, ברשותך. עדיין, לא יעזור כלום, כל אחד מתייחס אחרת למשהו שמגיע מכתב עם לוגו של הרשות לבין עניין שמגיע כהתראה או כקנס וזה כן יכול לתמרץ.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור, אנחנו תיכף נדבר, כשנראה למי אפשר להטיל ולמי לא, אבל זו שאלה מקדימה שמסבירה, בסופו של דבר כשאנחנו מטילים קנס אנחנו בודקים את השאלה, א', האם זה מתמרץ, ב', גם איזה תמריץ זה מייצר לצד השני. כי אם בסופו של דבר יש 240 בניינים, בכל בניין יש X דיירים?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תשעה, עשרה, אז אנחנו יכולים לדבר על 4,000-3,000 דרישות קנס, 4,000-3,000 דרישות קנס יכולות מהר מאוד, בוודאי אם תעשו כל אחד כל יום, שזה אנחנו לא מאשרים, אבל יכולות מהר מאוד להפוך ל-4,000-3,000 תיקים בבית משפט, בייחוד כאשר אם לא נתפור את זה נכון ולא נכוון את זה נכון ובן אדם יגיד: חבר'ה, מה אתם רוצים ממני? אני מאוד רוצה, אבל בבניינים עם כמה אנשים, אני מוכן, יש דייר אחד שלא מסכים לשים את הכסף, מה אתם רוצים, שאני אממן לו? שאני אתן לו הלוואת גישור? מה אתם רוצים ממני?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני יכול הכול, אבל גם אתם יכולים, אולי. אבל לא ייתכן שאת האכיפה הפלילית אתם תטילו עליי בגלל שלא פניתי למפקח על הבתים המשותפים לאכוף על מישהו שהוא אזרח ומפר כמוכם. מה שאני אומר, צריך לוודא פה איפה התמריצים עובדים, איפה התמריצים לא עובדים, איפה מייצרים תמריץ לא נכון ואם כתוצאה מהדבר הזה נוספים 4,000-3,000 תיקים לבית המשפט לעניינים מקומיים לרמת גן, זה אולי יהיה דיון אחר על התקנים בבתי המשפט שחסרים או לא חסרים והאם צריך לכנס את הוועדה או לא צריך לכנס את הוועדה, דיונים נורא חשובים - - -
טליה ג'מאל
¶
אדוני, אם אפשר רק הערה. דיברנו על העבירות הנמשכות בהקשר של האם אפשר להטיל את הקנסות האלה על כל הדיירים. זאת גם שאלה שעולה שוב ושוב בהקשר של עבירות קנס בהקשר של העיריות כי לכאורה הוועדה מאשרת קנס אחד בגין הפרה אחת ואז זה תמיד מעורר שאלות של נגיד שהעירייה הטילה את זה על כל הדיירים בבניין, למי היא אחר כך מחזירה את הכסף, כי לכאורה הוועדה אישרה 730 שקלים. השאלה של אכיפה של עבירות קנס בבתים משותפים היא שאלה מאוד - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון, אני יודע, לכן אני רוצה לשמוע הבהרה, גם איך הם מתכננים לאכוף את זה וגם איך זה הולך לקרות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא סתם השאלות האלה, כי בסופו של דבר קנס מטרתו לתמרץ התנהגות, אז אני צריך להבין איזה התנהגות אנחנו רוצים לתמרץ, האם אנחנו רוצים לתמרץ פנייה למפקח על המקרקעין? אני לא יודע, אתם לא יכולים לפנות למפקח על המקרקעין?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
האחריות היא לשמור ואני מוכן לעמוד במחויבות שלי, מוכן גם לשים את חלקי במאמץ בצורה מלאה ולהפקיד אותו בנאמנות בצד ג', אבל זה לא יעזור כי יהיה חסר 2 מיליון שקל והדיירים האחרים שעליהם אתם לא יכולים לאכוף הם בכלל בחו"ל, הם הבעלים של הדירה. השאלה מה אתם רוצים ממני, למה שאני אתמודד עם הקנסות האלה, בטח נמשכים, בטח עם כמה הפרות. אני בסדר גמור, אני תם וישר.
לכן למה זה דוחף לשם? כי עבירת קנס מעבירה סוג של נטל, גם אם היא לא מעבירה נטל מבחינה ראייתית היא מעבירה נטל בצורה פרוצדורלית ובוא לך תוכיח שאין לך אחות במקרה הזה והשאלה אם האוכלוסייה, השאלה מתוך ה-240 מה המאפיין של הרוב והמיעוט היא שאלה רלוונטית פה משום שאוכלוסייה שלא מצליחה להרים את עצמה ולשפץ בניין כי זה כבד עליה כלכלית או כי הם מחזיקים שם בהגדרת בעל בניין, הם דיירים מוגנים.
אפרת דידי קונפינו
¶
בגובה הקנסות שאנחנו רוצים לתת את הקנס לא מדובר במבנה מסוכן שאנחנו אמורים להרוס כי אז בעצם אנחנו - - -
סיגל חורש
¶
היה בניין אחד ברחוב ההגנה שעלה מיליון שקלים, הרשות המקומית נכנסה פה, זה היה על חשבון הרשות המקומית ונאמר שברגע שהבניין יתחדש בבוא היום הרשות תגבה את זה. הרשות מוכנה לסייע.
סהר פינטו
¶
זה מקרה חריג, כבוד היושב ראש, רוב המקרים הם מקרים שבהם ההשתתפות של דייר, 20,000 היה באחרון, מה שאני זוכר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כשאתה בא פה לצורך העניין לדייר לפי חוק הגנת הדייר, שדמי השכירות שלו יכולים להיות 100 שקל בחודש, לא יודע, תלוי, יש בניינים ישנים, הוא איש קשה יום, פנסיונר שחי על הבטחת הכנסה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה שזה בדרך כלל לא שם זה מצוין, אבל היום מה אתם יכולים לעשות? יכול לבוא היועץ המשפטי ולפתוח הליך ואז גם הקנס יותר גבוה כי זה הולך לבית משפט, פותח הליך אחד עם כל הדיירים, מביא את כולם לבית משפט ואומר: חבר'ה, אני מנסה פה להבין מי פה מעכב ואז הבחור האחד או השניים שמעכבים חוטפים 3,600 על הראש שלהם, אולי גם עם בקשה לפי ביזיון, וניהלתם הליך אחד על עשרה דיירים, שאני מבין, אבל מיקדתם איפה האחריות ואיפה האשמה הפלילית של ה-3,600 בסכום היותר גבוה ופתרתם את הבעיה.
סהר פינטו
¶
כמו שאמרתי, קיבלנו סקירה מהיועץ המשפטי של משרד הפנים בכנס יועמ"שים האחרון על חוסר האפקטיביות של התהליך הזה, גם מבחינת לוחות הזמנים שהוא לוקח.
סהר פינטו
¶
בבית המשפט לעניינים מקומיים אצלנו ברמת גן כרגע תיקים, גם תיקים פשוטים, נקבעים לדצמבר 2024 לצערנו הרב.
סהר פינטו
¶
לא, בגלל מציאות חיינו שיש בה קורונה, מלחמות, פגרות וכיוצא באלה, ולכן אנחנו רואים את חוסר האפקטיביות. המטרה פה, אנחנו מצד אחד אומרים שהקנס הוא נמוך מדי והוא לא יתמרץ, מצד שני אנחנו באים ואומרים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אתה מבין את הצד השני של מה שאמרת עכשיו? אם אני עכשיו תושב רמת גן וגר בבית מסוכן ומקבל את הדבר הזה אני מגיש בקשה להישפט, שנתיים עכשיו אתה לא יכול לעשות לי כלום. כל מה שאני צריך לעשות זה להגיש בקשה להישפט.
סהר פינטו
¶
זה נכון לגבי כל עבירה, בסוף מה שדיברנו קודם, שעבירות הן מכווינות התנהגות, רוב האנשים כן מתנהגים באופן נורמטיבי ורוב האנשים, כמו כולנו, כמו שאנחנו מכירים את השלטים, בכביש זה יש אכיפת מהירות, למה צריך את השלטים? למה לא רק אוכפים? רוב האנשים ברגע שהם מקבלים איזה שהיא התראה שהיא לא אותו מכתב לוגו שעליו מקבלים גם את הרישום לילד לבית ספר אלא מקבלים אזהרה או מקבלים קנס שיש לו כבר משמעות, רוב האנשים כן מכוונים את ההתנהגות שלהם בדרך שהיא ראויה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן, אבל התראה לפני הליך משפטי זו אותה התראה, התראה זה התראה. אני מציף את זה, תיכף אנחנו נצלול ונראה על מי אנחנו מכוונים את זה. אלה נקודות ששווה לדבר עליהן. אם בא פה בן אדם שעומדת בפניו הוצאה של 20,000 שקל, אני אומר לך, עצה טובה כלכלית, עכשיו ירדתי מדיון בוועדת כספים, אני עכשיו צריך להוציא 20,000, אני אומר לך לא, תביא לי קנס, תודה רבה, בקשה להישפט, עד הקנס אני אתקן גם את הדירה וקיבלתי הלוואה של 20,000 שקל בריבית של 730 שקל לשנתיים, תקשיב, אין תנאים כאלה בשוק.
סהר פינטו
¶
כבוד היו"ר, אנחנו חושבים קודם כל שאנשים צריכים לקחת אחריות גם על הבתים שהם גרים בהם, הרי הסיכון הוא לא רק של עצמם, זה גם סיכון של מי שמבקר אותם ומי שבסביבה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רק אמרתי שלא לפני כן אין כלום, אני כן תמה האם מתוך אותם 245 מבנים, שמתוכם הרוב המוחלט, לא הרוב המוחלט, אבל הרוב - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז כ-140 לא טופלו. האם ב-140 שלא טופלו, יש את המיליון שקל שטיפלתם בו נקודתית, שמעתי, אז 140 נשאר, ה-140 האלה האם יש שהגשתם גורף על כל הבעלים והמחזיקים לבית משפט לעניינים מקומיים הליך לפי חוק העזר?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני שואל את זה כי אני אומר, גם מבחינת עלויות ליטיגציה, ברמה הכי פשוטה שיש, בסופו של דבר אתה יכול לייצר אפקט מרתיע עליך כיועץ משפטי של עירייה, יכול להיות לך מצב של בניין עם 20 דיירים, אתה תנהל 20 הליכים בסוף כי הגשת 20 עבירות קנס. לעומת זאת אם היית מגיש תיק אחד, מנהל אותו כנגד ה-20, והדייר הבעייתי או השניים היו חוטפים 3,600 שקל ומשלמים את הכול ובתוך ההליך עצמו, יכול להיות עוד לפני ההליך, וסוגרים אותו והתוצאה הייתה מקווה בעלויות ליטיגציה יותר נמוכות גם.
למה זה חשוב? כי אתה עלול לייצר אפקט מצנן על עצמך, או לחילופין, למיקוד אכיפה איפה שנוח, שזה דבר שאני לא מסכים. כלומר זה שאתה תעשה לעצמך את החשבון בסוף מה נכון לך ללכת זה מצוין, זה שאתה תמקד אכיפה איפה שנוח זה פחות טוב לי כמתכלל.
אלה מה שנקרא הערות פתיחה. אחרי שעשיתי לכם חיים קשים, בוא נעשה לכם חיים יותר קשים. נצלול.
טליה ג'מאל
¶
הסעיף הראשון הוא סעיף שמדבר על חובת בעל בניין, אנחנו עוד לפני גילוי שיש איזה שהיא סכנה, לפני שנערכה בדיקה, לפני שמישהו התריע על זה שצריך לערוך בדיקה, הוא מדבר על החזקת הבניין במצב המבטיח את שלום המחזיקים, שלום הציבור וביטחון הנכסים הסמוכים לבניין. בדרך כלל זאת עבירה שאנחנו בחוקי עזר כשמאשרים אותה, כמו שהתבקש כאן, עושים את זה בכפוף למתן התראה, עובר להטלת הקנס וזה מה שמבוקש גם על ידי הממשלה. זה בסדר מבחינתנו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסעיף 2 אין מהנדס. בסעיף 2 הוא אומר מצב המבטיח את שלום המחזיקים, את שלום הציבור וביטחון הנכסים הסמוכים לבניין. סתם לצורך העניין, אם תלוי אצלי דגל לא מאובטח על הבית והוא יכול לעוף ברוח ולפגוע בחוטי חשמל או בעוברים ושבים יכול לבוא מישהו ולהגיד לי שאני לא מחזיק את הנכס שלי בצורה שמבטיחה את שלום הציבור. נכון על פניו?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תליתי משהו כבד, תליתי את הפסנתר שלי בחוץ. לא משנה, הוא יכול ליפול על המדרכה, זה נכנס מבחינתכם לזה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, עוד לא עבודה. אנחנו עכשיו 'בעל בניין יחזיקו במצב המבטיח את שלום המחזיקים, את שלום הציבור ואת ביטחון הנכסים הסמוכים'. אני פקח של עיריית רמת גן, גויסתי, הסתכלתי, ראיתי בלוק תלוי מברזל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
איפה זה כתוב? ההתראה? כי בסעיף 3 וסעיף 4 כתוב שזה בא אחרי דוח של מהנדס. סעיף 2 הוא סעיף כללי מאוד מאוד רחב. אז אני מקבל את הצהרתכם שאתם לא מתכננים להשתמש בו על כל מיני דברים שתלויים מהבניין. אגב, יש דברים גבוליים, המזגן בלי כלוב, מזגן שנמצא תלוי בחוץ ואין לו כלוב. הוא יכול לעוף ברוח וליפול על מישהו.
טליה ג'מאל
¶
אני רק אגיד שחוק העזר מתייחס למפקח, דווקא זה מאוד מעודד לשמוע את הדברים האלה נאמרים לפרוטוקול. אני כן אגיד שלצערנו חברי הכנסת גם נתקלו בתלונות על זה בעבר, שהיו עיריות או רשויות מקומיות שהשתמשו בסעיף כללי כזה בחוק עזר של הריסת מבנים מסוכנים, שהוא סעיף שמתייחס לשלב שהוא לפני עריכת בדיקה, והיו רשויות מקומיות שכנראה השתמשו, או לפחות התלוננו בפני חברי כנסת, שהשתמשו בסעיף הזה כדי להטיל קנסות בגין דברים שהוועדה לא אישרה בגינם קנסות מכוח הסעיפים הכלליים של חוקי העזר של איכות הסביבה, שמירה על הסביבה ומניעת מפגעים. לכן השאלות בנוגע לסעיף הזה תמיד עולות שוב ושוב, אבל זה מאוד מעודד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז בא מהנדס או הנדסאי, מסתכל על הבניין שלי, רואה שהוא לא בטוח ורוצה להטיל עליי קנס, שולח התראה, אבל פה זה עוד לא עם דרישה לעבודה. באיזה סיטואציה תשתמשו ב-2 ובאיזה סיטואציה תשתמשו ב-4?
ניר שרים נחושתן
¶
שלום. עד לפני שנתיים הייתי מנהל מחלקת מבנים מסוכנים בעירייה ואני אסביר. ברגע שמתקבלת אצלנו התראה על מבנה שעלול להיות מסוכן, אם זה דרך המוקד, או שאחד התושבים פונה, אז או שאני הייתי יוצא לשטח או שהייתי שולח מהנדס מטעמי, יוצא לשטח, עורך ממש בדיקה בליווי תמונות, מכין חוות דעת שמסבירה בדיוק את כל הליקויים בבניין. את חוות הדעת הזאת מצרפים, אנחנו שולחים לבעלים הודעה על כך שהמבנה שלהם מסוכן, גם את סיווג הסכנה, עד כמה שהוא מסוכן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, אבל זו בדיוק הנקודה, השאלה היא מתי תעשו שימוש ב-3, 4 ו-6(א), חוות דעת הנדסית ודרישה לביצוע עבודות ואי עמידה או עמידה בביצוע העבודות, ומתי תשתמשו בסעיף 2, בהתחשב בעובדה גם שהקנס הוא אותו קנס, שזה קצת משונה.
ניר שרים נחושתן
¶
המכתב מפרט את העבודות שנדרש לבצע ותוך כמה זמן נדרש לבצע את העבודות ולהביא אישור מהנדס.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה 3 ו-4, זה מצוין, אנחנו נדבר עליו עוד מעט. אני שואל מתי תעשו שימוש ב-2. עירייה, זה לא אתה. הבנתי, אתם עובדים במחלקת הפיקוח ברמת גן, ירבו כמותכם בישראל, הלוואי שכל העיריות יפעלו ככה, מצוין. מתי תשתמשו בסעיף 2?
טליה ג'מאל
¶
זה קנס שאנחנו נוהגים לאשר אותו בוועדה בדרך כלל, היו"ר והיו"רים גם לפניו, זה קנס שהוא בסדר וגם זה שהוא בכפוף להתראה ולמרות שאין בו חוות דעת הנדסית זה בסדר ברמה העקרונית. אני חושבת שמיקוד השאלה כאן, דווקא בגלל שהוא כללי והוא לפני כל התהליך אולי גם צריך לחשוב על מי מוטל הקנס הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עוד שנייה, אני מבין מה את שואלת, אבל אני אומר קודם כל, יכול להיות שיש עיריות, כמו שטליה אומרת, שהן פועלות דו שלבי, יש להם מפקח כללי של המחלקה שמסתובב ברחוב ומסתכל על כל מיני דברים שנראים לו או לא נראים לו ושולח התראות, וכשזה משהו יותר רציני מביאים את המפקח והוא כותב דוח.
אני חושב שזה יותר נכון ומתנהל טוב, אומרים לנו שכך ברמת גן לא עובדים, ברמת גן מלכתחילה באים כבר עם 3 ו-4, עם חוות דעת מסודרת, עם דרישה לביצוע, לא משהו כזה כללי שאין מה לעשות איתו. אז אני שואל מתי אנחנו באופציה של סעיף 2, באיזה תרחיש, או שלמעשה תמיד ישר נקפוץ לסעיף 6(א) ולא צריך את סעיף 2, אפשר להוריד אותו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל זה כפוף למתן התראה, מה יהיה כתוב בהתראה הזאת? אתם כבר הוצאתם התראה לבן אדם, על מה הוצאתם לו התראה? שמע אתה גר בבניין מסוכן, אוקיי, מה אני עושה עם זה?
אפרת דידי קונפינו
¶
לא, אבל, אדוני, מסוכן זה גם מבחינת חיפוי. כשנופלות אבנים מהחיפוי של הבניין, עבודה כזו קטנה, באותו רגע - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז בשביל מה אתם צריכים את סעיף 2? למתי שתפסיקו להתנהג טוב כמו שאתם מתנהגים? אל תפסיקו, אני בעד, אני רוצה לעודד אתכם להמשיך להישאר מצוין ומקצועי כמו שעיריית רמת גן פועלת. אין צורך בסעיף 2.
סהר פינטו
¶
לא, כבוד היו"ר, כיום מטבע הדברים אין לנו איך לאכוף את סעיף 2 ולא משתמשים בו. סעיף 2, אגב ללא התראה, קיים בחוקי העזר של תל אביב, של באר שבע, של רעננה, של רהט, של נצרת ועוד ועוד רשויות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל זה דווקא, כפי שאמרה עורכת הדין טליה ג'מאל היקרה והמנוסה בנושא הזה, שהסעיפים האלו משמשים לעתים, ומגיעות אלינו תלונות, ולכן גם המדיניות בנושא הזה נכונה יותר כפי שאנחנו עושים אותה עכשיו, של הממשלה ואנחנו מאשרים. אני אומר שוב, אין לי בעיה לאשר לכם את הסעיף הזה ותיכף נדבר על בעל בניין, אבל אני רק תוהה לעצמי לאיזה מקרים תעשו בו שימוש, כי אם זה יגרום לכם, בגלל שאישרתי לכם את הסעיף הזה, להפסיק לעבוד בדרך הטובה שאתם פועלים עם חוות דעת וזה, אז אני מעדיף שלא, אני מעדיף שתעבדו כמו שזה וזה יישאר באמת למקרי סל עמומים.
אם זה נשאר למקרי סל עמומים, א', טוב שזה כן יגיע להליך משפטי, כי משהו שהוא עמום אנחנו לא רוצים שיילך לעבירת קנס, ואני אומר לעצמי, בכפוף למתן התראה, מה יהיה כתוב באותה התראה? כבר הושבתם בן אדם על התראה אז יהיה כתוב שם משהו, ואם אתם הייתם אומרים שכשאבנים נופלות מבניין אנחנו לא מטריחים אפילו את המהנדס או את ההנדסאי שלנו ואנחנו אומרים אבנים נופלות בבניין, דע לך, אבנים נופלות מבניין, תבין לבד מה אתה עושה. אבל אתם לא עובדים ככה, אז חבל שתעבדו ככה.
סהר פינטו
¶
מקום בו אדם מקים רעש מעבר לזה, אז כן יהיה אפשר לפעול, אבל מקום בו הוא לא מחזיק ונופלות אבנים - - -
סהר פינטו
¶
אנחנו לא מתכננים לרדת, זה אף פעם, ולקחנו על עצמנו, גם כשהיה דוח מבקר המדינה שהתייחס לזה, לנו יש נוהל ואנחנו לוקחים את הנושא הזה בצורה מאוד מאוד רצינית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הדגל, המזגן הלא קשור, שזה יש חוק למניעת מפגעים. תעבדו לפי חוק למניעת מפגעים, יש לכם, כולל עבירות קנס מן הסתם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הכול אתם מוציאים, אז אתם לא צריכים את זה וזו סתם כפילות ואי בהירות. תיכף נדבר על זה. אני מצטרף למה שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, סעיף החוק הזה לא מפריע לי, רק אתם לא צריכים אותו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא החלטנו עוד, אבל נתקדם הלאה, כי על פניו הוא קבוצה ריקה, ואם הוא קבוצה מלאה אני רוצה לדעת מה הולך להיכנס אליו, אפילו בפרפרזה, שאני אדע מה אני מכניס. נעבור לסעיף 5.
טליה ג'מאל
¶
סעיף 5 אנחנו בעולם שאחרי הבדיקה של המהנדס, כמו שהצגתם, ואחרי דרישה לביצוע עבודות, בעצם כבר האדם קיבל דרישה לביצוע העבודות וסעיף 5 מתייחס לאם מישהו מבצע את העבודה, את אותה עבודה שהוא נדרש לבצע, באופן שמסכן את העובדים או את הנכסים הסמוכים למקום הביצוע או את הציבור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גם בנושא הזה, מישהו שמבצע עבודה סתם ככה בשטח העיר רמת גן, בלי שהוא קיבל לפני כן דרישה, החליט לשפץ את הבית סתם כי בא לו, יש עליו אותה חובה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא נדרש, כן נדרש היתר, אותו דבר, גם פה אין פטור מהיתר. אם העבודה היא עבודה דורשת היתר?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם זו עבודה שלא דרוש בה היתר מכל מיני סיבות, אבל עדיין הוא עושה את העבודה, לא יודע אם פרגולה אצלכם צריכה היתר או לא.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נניח שהפרגולה שלי פטורה מהיתר, ספציפית זאת שאני בונה עכשיו ברמת גן בדירה שאין לי, ואני בונה עכשיו פרגולה ברמת גן ואופן בניית הפרגולה שלי מסכן את העוברים ושבים ברחוב, אני מושך את הקרשים הגדולים לא מאובטחים כלפי מעלה. עובר פיקוח עירוני, מה הוא יכול לעשות לי? לפי חוק מניעת מפגעים, נכון? או רגיל? זה לא קשור להיתר בנייה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אני מבצע את העבודה הזאת לפי סעיף 4 הדין עליי שונה? זה אותו דין. למה שמבצע עבודה לפי סעיף 4 יהיה עליו דין קל או חמור? אם אין לכם עבירת קנס שם ואתם רוצים ואנחנו כבר עוסקים בחוק, בסדר, אבל יש כבר עבירה, הוא יחטוף שני קנסות, כי הוא מבצע את העבודה לפי סעיף 4 והוא גם מבצע עבודה סתם ככה? מה היחס בין הדין הרגיל שחל אצלכם למי שמבצע עבודה ברחוב בצורה שמסכנת את העוברים והשבים או את שלום הנכסים הסמוכים?
אפרת דידי קונפינו
¶
מי שמגיע ממחלקת מבנים מסוכנים זה מהנדס, לבדוק את העבודה המבוצעת המסכנת, אל מול פקח רגיל, שמגיע או מהשיטור העירוני או מהפיקוח, לבדוק את העבודה הנטענת כמסוכנת.
סיגל חורש
¶
לא, מהנדס מבנים מסוכנים, אם מישהו מתקין פרגולה באופן שהוא מסכן את הציבור הפיקוח על הבנייה יכול להגיע ולהוציא צו הפסקת עבודה. לא שייך למבנים מסוכנים.
טליה ג'מאל
¶
השאלה שרציתי לשאול כאן, הסעיף מתייחס למבצע עבודה, שזה גורם שאינו מוגדר בחוק העזר, אני שואלת על מי אתם מתכוונים להטיל את הקנס מכוח הסעיף הזה, אני שואלת את זה כשאלה.
יש לכם בתוך ההגדרה של אחראי לביצוע עבודה, את פסקה (4), שזה מבצע העבודה בפועל, האם עליו אתם מתכוונים להטיל את הקנס, או שאתם חושבים על זה כעל משהו רחב יותר, ואני גם שואלת כי ביקשתם פה סיוג שאתם מתייחסים לבעל בניין למעט מחזיק כשבעצם מי שהדרישה מכוח סעיף 4 שככה מגלגל אותנו לעבודות המסוכנות, הדרישה מכוח סעיף 4 מוטלת או על בעל בניין או על אחראי לביצוע עבודה, שזה כבר שני מושגים שהם מאוד מאוד רחבים בהגדרות כאן.
זה לוקח אותנו לאדריכל, זה לוקח אותנו לבא כוח של בעל בניין במקרים מסוימים. השאלה על מי מתכוונים להטיל את הקנס בגין ביצוע העבודה, דרך ביצוע העבודה באופן מסוכן מכוח הסעיף הזה והאם אנחנו צריכים את כל המסגרת הכללית הזאת או רק המבצע בפועל או הקבלן לצורך העניין.
סהר פינטו
¶
להבנתי, אנחנו הרי סך הכול פה התכתבנו גם עם חוק העזר המומלץ וגם עם חוקי עזר של רשויות שקיימים, ומשרד המשפטים פה ואם יש לכם מה להוסיף נשמח, מדובר פה על אחראי לביצוע העבודה. חוק העזר המומלץ הוא מאוד ישן, הוא מ-69' והוא הרבה יותר רחב, בכל הגדרה שם לרבות טה טה טה.
סהר פינטו
¶
בדיוק, אז בהחלט זה אחראי לביצוע עבודה. אנחנו עברנו על ההגדרות פה, אנחנו סבורים שאפשר להוציא את האדריכל, אני חושב שהוא היחיד שלא קשור לביצוע עבודות בפועל. אם בכל זאת רוצים למעט, שוב, אני חושב שלא יהיה נכון שכל חוק עזר נראה אחרת. הרי גם אם תהיה פסיקה, הרי גם הרשויות בסופו של דבר, גם אם בית המשפט לעניינים מקומיים בראשון יקבע משהו בנושא החוק הזה והוא דומה, אנחנו נפעל בהתאם, אנחנו לא נאתגר אותו על אף שזה לא אולי הלכה שמחייבת אותנו לפי דין. ברגע שמתחילים להבחין אז דווקא שם מתחיל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סהר, הבעיה שאנחנו בעבירות קנס. אם אתה בהליך שאתה נוקט אני בטוח שאתה תבדוק, גם את הפסיקה וגם את הכול ואתה תמקד את זה בצורה נכונה וטובה, בשנייה שאתה בעבירת קנס עלולה להיות נטייה, לא חלילה וחס ברמת גן, אבל במקומות אחרים, לתת מה שנקרא בשיטת המאוורר, מה שתופס, מה שיידבק.
אם הרעיון פה הוא מבצע עבודה, זאת אומרת אני הפקח מסתובב ואני רואה את הפועל, את הקבלן, זה משהו אחד. אם אני לתוך הגדרת המבצע שואב את מבצע העבודה לפי סעיף 4, כי סעיף 4 דורש מבעל בניין, מאחראי לביצוע העבודה, לבצע, אז אני דרך זה נותן קנס לדייר המוגן מדירה 5 בגלל שלמטה ברחוב העובד זרק בדל סיגריה ויש בזה סכנה כי יש שם ליד מצבור גז. אני צריך לדעת דווקא בגלל שמדובר בעבירת קנס, אם היה מדובר בעבירה שאתה צריך להגיש כתב תביעה ואיך היא מתפרשת לא הייתה שום בעיה. כשזו עבירת קנס, נתת, הדבקת על כל הדירות ועכשיו לכו תחפשו אותי.
לכן ההגדרה אם המבצע זה מבצע העבודה בפועל, שזה הגדרה שקיימת אצלכם בחוק, מבצע עבודה בפועל זה 4, בתוך אחראי לביצוע עבודה יש מבצע עבודה בפועל, אז אם זה מיועד לטפל במבצע עבודה בפועל אני יודע איך לחיות עם זה, אם זה נועד להיות על הקבלן המבצע של העבודה, גם, אבל בעלי הדירות, בעלי הבניין, מי שקיבל את ההודעה, בא כוח שלהם? לא יודע, לא נראה לי שייך לאירוע.
סיגל חורש
¶
יש פה איזה שהיא בעייתיות, כשבניין מקבל היתר בנייה אז יש תהליך, אם יש לו אישור תחילת עבודה ומתוקף זה לבעל ההיתר יש רשימה של מינויים, של הקבלן המבצע, מהנדס הקונסטרוקציה, האחראי לביקורת וכדומה. בתיקון של מבנה מסוכן אין לי רשימה של למי לבוא בטענות, היחיד שאני יכולה לבוא אליו זה המחזיק בנכס.
טליה ג'מאל
¶
אני רק אבהיר, כאן אנחנו לא מדברים כרגע על סעיף שעוסק בזה שהעבודות לא נעשו באופן שהתבקש, בתוצאה שלהם, אנחנו מדברים על סעיף שמדבר על אופן הביצוע בפועל, איך שאני מבצעת מסכן אנשים.
סיגל חורש
¶
יכול להיות קבלן משנה, יכול להיות פועל של הקבלן, אין לי בן אדם, אין לי את הכתובת, הכתובת היחידה שיש לי זה בעל הנכס, הוא הכתובת היחידה שיש לי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אני בחיים לא אתן לך שתיתני לבעל הנכס שלקח קבלן שמפעיל את זה והקבלן מבצע אותה באופן שמסכן את העובדים והוא יחטוף קנס.
סיגל חורש
¶
הבנתי מה שאתה אומר, מי שאחראי על הקבלן, הוא לקח קבלן, זה בעל הדירה. הוא לקח קבלן, הוא משלם לקבלן, אני לא יודעת מי זה, הוא מעסיק איזה שהוא פועל מהשטחים - - -
סיגל חורש
¶
הפועל מסכן את העובדים, אני ניגשת אליו, ניגש מפקח מטעמי, הוא לא מוסר לו יותר מדי פרטים, אוקיי? למי הוא פונה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה רק מרתיע אותי מלתת פה עבירת קנס. אני רואה בן אדם ברחוב פורק משאית בטון והעובד שלו לא שם קסדה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין קסדה, זה לא בטיחותי. הבן אדם פורק ממנוף בלוקים בגודל של שני טון ואין לו קסדה, זה מסוכן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל כתוב עובדים. סעיף 5: מבצע עבודה לפי סעיף 4 יבצעה באופן שאיננו מסכן את העובדים. אחר כך נדבר על הנכסים הסמוכים. את אומרת שזה משרד העבודה, את לא רוצה להתעסק בזה, אין בעיה, אז אל תיקחי על זה קנס. את רוצה על זה עבירת קנס, זאת אומרת שאת מבקשת לאכוף את זה. הלוואי, אני מברך אותך על כך, אני לא מנסה לרפות את ידייך, אבל אני מנסה להבין מי הגורם מונע הנזק הטוב ביותר, למי אני מדביק את הקנס.
מבצע העבודה בפועל זה הגדרה שקיימת אצלכם בחוק. אז אם אתם רוצים מבצע עבודה בפועל, אני יכול להבין את זה, אם אתם רוצים שעובד בשטח לא לובש קסדה והדייר מקומה 6 או הבעלים של הדירה בקומה 6 שבכלל נמצא בחו"ל ושילם לנציגות של ועד הבית את ה-20,000 שקל שצריך בשביל התיקון והוא יחטוף עכשיו קנס של 730 שקל, כי לא יודע מה, לא נראה לי הגיוני.
סהר פינטו
¶
לא שעובדים לא מעניין אותנו, אנחנו בסופו של דבר רוצים לשמור על שלום הציבור, יש את משרד העבודה, יש מקומות אחרים שאוכפים.
סהר פינטו
¶
אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות עם האפשרות להטיל את זה גם על מי שיש לו את החובה להפעיל, כי הוא מפעיל בסופו של דבר את הקבלן.
סהר פינטו
¶
המטרה היא לא לפזר קנסות ללא הכרה, אלא לתת לגורם שהוא הכי אפקטיבי, וברגע שמצמצמים את זה - - -
טליה ג'מאל
¶
עורך דין פינטו, אולי אני אציע, במקום לחשוב על זה בראש של 'למעט' ואז נגיד למעט האדריכל ולמעט הדייר, בואו נחשוב על מי הגורמים שאתם רוצים. יש לנו את מבצע העבודה בפועל, יש לנו את הקבלן, מי עוד הגורם שאתם מבקשים? נגדיר למי אפשר לתת קנס.
סהר פינטו
¶
לא, אנחנו כאילו פותחים את החקיקה, הרי החקיקה באה ואמרה שאנחנו מטילים אחריות על כל אלה לדאוג לזה שזה יבוצע לפי זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, זה לא מה שהחקיקה אומרת, החקיקה אומרת מבצע העבודה, אתם בפרשנות שלא ברורה לנו אומרים שמבצע העבודה זה גם הדייר בקומה 6 מהדיור המוגן. אני לא מבין את זה ככה.
סהר פינטו
¶
כבוד היו"ר, כתוב מבצע העבודה, כוונתנו הייתה מבצע העבודה, ההפניה הזאת זה בעצם דיון שעלה מהוועדה.
טליה ג'מאל
¶
זאת השאלה, הכוונה למבצע העבודה בפועל? אתם ביקשתם להחריג כאן את המחזיק ולכן אמרתי מאיפה הגיע המחזיק, האם הכוונה היא למבצע העבודה בפועל? זאת הייתה שאלה.
סהר פינטו
¶
לא אנחנו ביקשנו להחריג, מי שביקש להחריג זה משרד המשפטים. נשמח לשמוע את עמדתם, בסופו של דבר אם יש משהו הגיוני ושעובד ברשויות אחרות אנחנו נאמץ.
טליה ג'מאל
¶
אז אפשר לשנות פה, אם הכוונה היא מבצע העבודה בפועל וקבלן, וזה מקובל, אפילו הרחבנו לקבלן, אפשר לכתוב פה.
סהר פינטו
¶
אז נשמח לשמוע ממשרד המשפטים, שיש לו את הניסיון מרשויות אחרות, גם מבפועל וגם מהחקיקה, וכמובן איפה שאפשר - - -
יפעת רווה
¶
בתל אביב, מה שאני יודעת, זה ממידע בעבר שנמסר לנו, זה שבדברים האלה הרבה פעמים הם מעמידים לדין, משתמשים בהליך של בית משפט, אתם אומרים שזה הליכים ארוכים. אני יודעת שיחסית בעבירות קנס, שרשויות מקומיות בדרך כלל כמעט לא מעמידים לדין, פרט לעבירה של מבנים מסוכנים. אנחנו הבנו שמבצע העבודה זה מי שמבצע את העבודה.
סהר פינטו
¶
אם ככה כל מה שצריך זה לחזור לנוסח המקורי, למבצע העבודה. ההחרגה של המחזיק באה מכם, אם היום אין צורך אז זה מבצע העבודה.
טליה ג'מאל
¶
אני מציעה כאן, אני מציעה לוועדה סייג שאומר מבצע העבודה בפועל לפי פסקה (4) להגדרת אחראי לביצוע עבודה, או שאתם רוצים גם את הקבלן והקבלן המבצע, בסדר? אני מניחה שאתם רוצים להוסיף. מבצע העבודה בפועל, הקבלן והקבלן המבצע של העבודה, בסדר?
טליה ג'מאל
¶
הסעיף הבא הוא הסעיף שנוגע לביצוע עבודה על פי הדרישה, סעיף 6(א). יש כאן עוד פעם את הסוגיה שבחוק העזר הספציפי זה, ההגדרה של בעל בניין היא הגדרה מאוד מאוד רחבה ולכן, אדוני, אני מניחה שזה הפריע לאדוני ולכן אני מציעה פה שני דברים. אפשר לדבר על המסלול של צמצום מי הוא בעל הבניין שעליו אפשר להטיל את הקנס מכוח הסעיף הזה, ההצעה שלי, אדוני, האחרת היא להגדיר פה סייג.
אני אקריא את העבירה, כדי שזה יהיה נוח: "נמסרה לבעל בניין או לאחראי על ביצוע עבודה הודעה כאמור בסעיף 4(א) ימלא אחר האמור בה". אני מציעה כאן לכתוב כסייג שאת הקנס אפשר להטיל ובלבד שהדבר נתון לשליטתו והוא לא מילא אחר האמור בה בתקופה שנקבעה בהודעה. ואז אני לא צריכה לצמצם, לא את ההגדרות של בעל בניין ולא את ההגדרות של האחראי לביצוע עבודה שמדבר גם על האדריכל ואנשים יחסית רחוקים, ומצד שני אני מצמצמת את הסיפור הזה של האחריות השילוחית, שאליו אתה מתייחס. זאת ההצעה שלי.
סהר פינטו
¶
אני אגיד ברשותך, קודם כל לגבי התקופה אין לנו מחלוקת, אני פשוט לא חושב שנדרשת הבהרה, כי בסעיף עצמו כתוב לדרוש בהודעה בכתב מבעל הבניין או מהאחראי לביצוע העבודה לבצע את העבודות המפורטות בה בתוך התקופה ובאופן שנקבעו בהודעה, ולכן ממילא - - -
סהר פינטו
¶
נכון, הוא מילא את ההוראה שניתנה לו לפי 4(א) וב-4(א) קובעים בתוך התקופה. שוב, אין לנו מחלוקת פה, אם כי אנחנו חושבים שנדרשת הבהרה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש פה שני דברים שמפריעים לי מאוד. אחת, האחראי לביצוע העבודה זו הגדרה שכוללת בתוכה את בעל הבניין, אז יש לי פה לופ אין-סופי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, נמסרה לבעל בניין או לאחראי על ביצוע העבודה, האחראי על ביצוע העבודה זה גם בעל בניין. אני גם לא יודע איך בן אדם יכול להיות אחראי על ביצוע עבודה אם עוד לא הוטלה עליו עבודה.
סהר פינטו
¶
לא, זה שלב שכבר הוטלה, שכבר יצא מכתב מפורט מה העבודות הנדרשות ובאיזה תקופה צריך לבצע אותן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, כי רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב כבר ב-4(א), הוא רשאי לדרוש מהאחראי לביצוע העבודה, זאת אומרת עקרונית אפשר להוציא צו דרישה לאדריכל, שאין לי מושג מה הפך אותו לאחראי, אבל בסדר, זה בעיות נוסח, עם זה נחיה, אבל אני מנסה להבין פה את הדרישה. הדרישה היום, וזה קשור קצת לנושא של הבתים המשותפים, גם על השאלה מי בסופו של דבר חוטף את הקנס, מי בסופו של דבר משלם את הקנס ומי אחראי לו. זה חשוב מאוד בפרקטיקה איך זה עובד, באתם, ראיתם בניין מסוכן, יש בבניין המסוכן 20 דיירים, נתתם דרישה על פי דין וחשבון לפי סעיף 3, נתתם דרישה פלוס אמירה: אתם צריכים לעשות תיקון, התיקון הוא כך וכך. למי הבאתם את הדרישה הזאת?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אני לא אמור לחטוף קנס אם אני שוכר, גם כתוב בעל בניין למעט מחזיק, שזה אני מחזיק ואני לא בעל בניין.
סהר פינטו
¶
כבודו, צריך רק לחדד את זה ולהחריג את השוכר, לא רק מחזיק, מחזיק כתוב לרבות הבעלים, זאת אומרת אם אני הבעלים של הדירה שלי אני גם נחשב מחזיק. אני חושב שצריך ברמת הנוסח להחריג במפורש את מה שהתכוונו אליו בסיכום, להחריג את השוכר.
טליה ג'מאל
¶
אז הוא יגיע למקום וייתן את זה לקבלן או הבעלים. התיבה הזאת של 'ובלבד שהדבר נתון לשליטתו' זה משהו שאנחנו משתמשים בו יחסית הרבה בעבירות קנס, גם אם לא בתחום הזה. זה נותן, בלי להגדיר להם מראש, כי יכול להיות כל מיני קונסטרוקציות שאולי יש מישהו שהוא לא רשום בטאבו, אבל למעשה הוא מי שמחזיק ועליו מוטלת האחריות, אז אני אומרת ובלבד שהדבר נתון לשליטתו. בהקשר הזה זה מצמצם לי למי שיש לו אחריות ישירה על האירוע ולביצוע העבודה.
סהר פינטו
¶
זה מאפשר להם לגלגל את זה מאחד לשני. אף אחד זה לא בשליטתו, כל אחד יגיד, בעל הבניין יגיד שהשוכר לא נתן להוא להיכנס, השוכר בכלל לא בחוק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן. אגב בעלים רשומים, לפעמים יש בעל רשום עם הערת אזהרה שלא השלימו רישום בטאבו, איך אתם מתייחסים לזה? יכול להיות שעל אותה דירה או על אותו בניין אתם תיתנו לעשרה אנשים קנסות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יכול להיות שעל אותו בניין, אפילו בית חד משפחתי, יכול להיות שאתם תיתנו לעשרה אנשים קנסות, כי יש לי בעלים בטאבו, נניח שיש לי בעלים בטאבו שירשו את הדירה, שישה בעלים בטאבו שמחזיקים, מכרו בהערת אזהרה למישהו שהוא חוכר, אז אתם תיתנו לכל השישה ולחוכר?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני יש לי חוזה, אני כבר מזמן לא מכיר את הדירה, אני צריך עכשיו, בגלל שהבן אדם שמכרתי לו את הדירה לפני 20 שנה, נתתי לו ייפוי כוח בלתי חוזר להעביר את הדירה על שמו.
מיטל ברוקר
¶
במניעת מפגעים לעניין דיור, אנחנו, אחת, נותנים לכל הדיירים, זה שוויוני, לא להפיל את זה על דייר אחד, ואז למעשה אם אחד משלם, בעצם זה כמו שכולם שילמו. זה לא קנס כפול, אין לנו עכשיו 730 על כל דייר, כמו שאמרת קודם, שאנחנו עושים קופה על כל הבניין, אם אחד משלם את ה-730 בעצם כל שאר הקנסות - - -
טליה ג'מאל
¶
זה מה שהתייחסתי אליו, אדוני, שגם בהקשר שהעלינו את היחידה להנחיית תובעים, שזה עורר שאלות לפעמים ממקומות אחרים, של כאילו מי הדייר שכל פעם מטילים עליו או כל פעם משלם. זאת סוגיה נפרדת שבעייתית באופן רוחבי ברשויות המקומיות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אם זו הפרקטיקה שתעבוד פה זה פחות מעורר את הבעיה שאני מדבר עליה, מצוין, אני מציף את הנושא שכשמדובר בתיקון ביוב שעולה 2,000 שקל או 1,000 שקל אז 730 שקלים זה איזה שהוא תמריץ רציני, כשמדובר בתיקון בניין שזה 20,000 לדייר ואז דייר אחד ישלם 730, נעשה אפילו תורנות בינינו, זה לא באמת מכווין התנהגות. זה מה שאני אומר לדברים שאתם מנסים להתמודד איתם, זה לא כואב לי לתת לכם אותו, פשוט זה לא יעזור לכם.
מיטל ברוקר
¶
עם הכלים שיש לנו גם ה-730 עוזר. זה משפיע על אנשים. גם 100 שקלים לפעמים זה מכווין התנהגות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם הייתי צריך להחנות את הרכב שלי והייתי מקבל קנס של 100 שקלים, אני לא מדבר עכשיו על דיון של עבירה נמשכת, האם אתה חוטף ליום, והיית אומרת לי שבשנייה שאני מזיז את האוטו אני צריך לשלם 20,000 שקל אז יכול להיות שהייתי משאיר את האוטו קצת יותר זמן בחניה, כי הקנס של ה-100 שקל לא היה מהווה עבורי תמריץ על ה-20,000 שקל. בתיקון בניין זה סכומים אחרים לחלוטין מאשר חניה, ביוב, מים, מפגע, הסרת מפגע, השמעת רעש.
כל הדברים האלה, מה הכוונת ההתנהגות שאת רוצה שאני אעשה? שאני אדבר פחות בקול, שאני לא אפעיל את הבוקסה בגן העירוני ב-12 בלילה. אז בסדר, 730 שקל לבן נוער שאת אומרת לו להנמיך, ואללה, עשית משהו רציני. כשהמונע ממני הוא שאין לי 20,000 שקל בשביל לעשות את הפרויקט, או שיותר גרוע מזה, יש לי 20,000 שקל וכל בעלי הדירות חוץ מאחד הביאו את ה-20,000 שקל ובכלל זה הפרויקט לא יוצא לדרך במועד ובזמן ואת מטילה עליי קנס, לא עשית בזה שום דבר וגררת אותי לבית משפט.
מיטל ברוקר
¶
העיקרון נכון, ובגלל זה יש קנסות מנהליים, שכרגע עוד אין לנו, אבל בעיקרון כן רואים שאנשים משנים את ההתנהגות שלהם והמטרה פה, גם אם זה לפנות לעירייה ולבוא ולהגיד להם שעכשיו יש דייר אחד שתוקע - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר, בשנייה שהסברתם לי איך זה עובד עם הקנסות אני יותר רגוע. זה משליך מאוד על שאלת האפקטיביות, אבל בסדר, אני יכול לחיות עם זה.
סהר פינטו
¶
ברשות היו"ר אני רוצה להגיד עוד דבר. החוק לא חי בפני עצמו, הוא חי בתוך עולם, יש גם את תרבות הדיור, שגם אצלנו בעירייה הוא מתוקצב בצורה מאוד משמעותית, זאת אומרת כן מחפשים לתת פתרונות, וכמו שהמהנדסת אמרה, כשהייתה גם עבודה מאוד גדולה, נתנו פתרון מאוד מאוד יצירתי ויכלו אולי גם לאתגר אותו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אגב, אני חושב שסעיף 6(ב) הוא סעיף שכל כך הרבה יותר יהיה לכם קל לעשות בו שימוש, כי בשנייה שאתם אומרים: חבר'ה, אם לא תעשו אתם בעצמכם אנחנו נעשה ואנחנו נגבה וכאשר אנחנו העירייה עושים אולי זה יעלה גם יותר יקר ואנחנו נגבה ממכם את העלות באמצעות ההוצאה לפועל, זה יותר מאשר ה-730 שקלים, אבל בסדר.
סהר פינטו
¶
כן, אבל זה במקרים המתאימים. רציתי לומר שכן אנחנו נותנים פתרונות בדמות של תרבות הדיור, וגם אני חייב לומר משהו, יש את היחידה להנחיית תובעים ואנחנו רואים את זה גם אצלנו והחבר'ה עוברים הכשרות והסמכות כל הזמן, זאת אומרת זה לא שמישהו פה מחלק קנסות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור. אז מה אנחנו עושים פה? אז נמסרה לבעל בניין או לאחראי על ביצוע עבודה הודעה כאמור בסעיף 4(א). אז אני הייתי אומר לבעל בניין, כי אחראי על ביצוע עבודה אני לא מבין איך הוא חי בסעיף הזה, מדובר פה על בעל הבניין.
מיטל ברוקר
¶
אני אגיד לך למה לדעתי זה פה בחוק, זה יהיה יותר קל למפקח. למי שניתנה הדרישה, אחרי זה ייתנו לו גם - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל איך מישהו הופך להיות אחראי לביצוע עבודה כשניתנת לו הדרישה? זה מה שאני לא הצלחתי להבין, מתי אתם נותנים דרישה למישהו שהוא איננו בעל הבניין, שלא נכנס להגדרת בעל הבניין?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל איך זה קורה? למי אתם נותנים את זה? אתם נותנים דוח לפי 3 ודרישה לפי 4, אתם נותנים את זה לבעלי הבניין, אתם לא יכולים לתת את זה לאחראי על ביצוע העבודה כי עוד אין אחראי על ביצוע העבודה, כי עוד אין עבודה. עכשיו הבאתם לי דרישה לבצע עבודה, להחליף את האריחים שעומדים ליפול על העוברים והשבים, קיבלתי מכם עכשיו 3 ו-4. עוד אין אחראי לביצוע עבודה משום שעוד לא קיבלתי דרישה לביצוע עבודה, אז לא יכול להיות אחראי לביצוע העבודה.
זה ביצה ותרנגולת. נתתם לבעל הבניין, לא נתתם את זה לאחראי לביצוע העבודה, או למישהו שבעל הבניין הסמיך אותו, יכול להיות שבעל הבניין הסמיך מישהו, אולי יש חברת ניהול אז אולי הם נכללים בתוך בעל בעניין, אבל אין מצב שאתם נותנים את הדרישה לאחראי על ביצוע העבודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נראה לי שזו טעות, אתם מגישים את הדרישה לבעל הבניין. לא אכפת לי שזה יהיה רשום, זה פשוט קבוצה ריקה ובקנסות עדיף שיהיה בהיר. אז קודם כל אנחנו מדברים על בעל הבניין ואם אנחנו מדברים על בעל הבניין יש לנו את החלופות, אדם שרשום בפנקס המקרקעין כחוכר לדורות.
סהר פינטו
¶
אולי למשרד המשפטים יש התייחסות כי זה סעיף שמופיע כפי שהוא גם בצווי קנסות של רשויות אחרות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בואו נסיים לעבור על בעל עניין ואחר כך נדבר על אחראי לביצוע העבודה. בעל בניין, אדם הרשום – מצוין, חוכר לדורות או חוכר הבניין, גם אם הוא לא רשום, אוקיי, בחברה משכנת, עניינים, סיפורים, בסדר גמור. (3) אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מבניין או שהיה מקבלה אילו היה הבניין נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כמורשה, כנאמן או כבא כוח.
סהר פינטו
¶
אני מניח שהכוונה היא לחברות ניהול, לצורך העניין נניח שכל הבעלים הם תושבים זרים ואין לך פה בכלל כתובת ויש גורם אחד שגובה את דמי השכירות מהדיירים, מתפעל, משלם למתקנים וכו' וכו', זאת אומרת שיש כתובת שהיא אפקטיבית, שהיא יכולה להשפיע על תיקון הבניין ואין כתובת אחרת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אני הייתי עושה מזה אדם המקבל הכנסה מבניין. לא את כל הבא כוח וזה, פתאום עורך דין של הבעלים מזה, בא כוח, יחטוף – אדם המקבל הכנסה מבניין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, אם זה 'היה מקבלה אילו היה הבניין נותן הכנסה', אין לי מושג מה זה. בין בזכותו הוא ובין כמורשה, כנאמן ובא כוח.
סהר פינטו
¶
שוב, אני רק מנחש למה התכוונו, אם אותו בניין כרגע אין בו דיירים, אבל, שוב, כל הבעלים הם תושבים זרים, לא נמצאים פה, יש חברת ניהול. שוב, זה כמובן המקרים הקיצוניים ולכן אנחנו לא נלחמים עליהם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז במקרים האלה תלכו לבית משפט. אדם המקבל הכנסה מבניין, אם באמת יש בן אדם שהוא מקבל בפועל את ההכנסה מבניין, הוא גובה את השכירות מהדיירים או מהעסקים ששם, אז אתה אומר, אתה קיבלת בפועל, בסדר גמור. אם הוא יטען שהוא בא כוח, שיטען, לא אכפת לי, אני לא אומר כבא כוח, כי אם באמת עורך דין גובה אבל אנחנו יודעים בשביל מי הוא גובה אז אל תטילו על עורך הדין, תטילו על הבן אדם. אם הבן אדם מתחיל לספר לכם שהוא בא כוח אז יהיו ויכוחים, אבל קודם כל אדם המקבל הכנסה מבניין הוא הנכנס לאירוע. כל השאר, אל תטילו עליו קנסות, לכו עליו לבית משפט.
דייר לפי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), לרבות מחזיק. אז פה זה למעט מחזיק. באמת לפי החוק הם אחראים על תקינות הבניין.
סהר פינטו
¶
אני רק מבקש שנחריג שוכר, לא מחזיק, כי מחזיק יוצר את אותו לופ שבעצם גם אני מוחרג כבעלים של הבית שלי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, למעט מי שהוא מחזיק בלבד. לא משנה, לא צריך לכתוב את למעט מחזיק. תיכף תדברו, קודם נסיים. בעל דירה כהגדרתו בפרק ו' לחוק המקרקעין.
טליה ג'מאל
¶
התפיסה שלהם הייתה שלרבות מחזיק, אני לא מתייחסת רק למחזיק לפי חוק הגנת הדייר אלא למחזיק באופן כללי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תיכף נדבר על זה. בעל דירה כהגדרתו בפרק ו' לחוק המקרקעין, פה דיברנו מה קורה אם כל בעלי הדירות מקבלים קנס, אחד משלם, נמחק לכל השאר, נכון? זה שיהיה פה כפל לפי מספר הדיירים. אוקיי. נציגות בית משותף לא רלוונטי כי היא לא ישות משפטית, אי אפשר להטיל עליה קנסות. זו ההגדרה של בעל בניין שצריך להכניס אותה לסעיף. עכשיו אם אתם רוצים להתייחס, בבקשה.
סהר פינטו
¶
כבודו, אם את ה'למעט מחזיק' עושים בסעיף קטן (4) זה פותר את הבעיה, לדעתי, כי רק שם זה רלוונטי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר, אין בעיה, אני חי עם זה. זה בעל בניין, אחראי לביצוע עבודה. אני לא רואה טעם להכניס אותו, בטח לא לרמת הקנסות, מתי אחראי על ביצוע יקבל דרישה לפי סעיף 3 ו-4 ולא יבצע אותה, אני לא רואה את הסיטואציה הזאת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אני לא בעלים, למה הטלתם עליי דרישה? שלחתם לי דרישה בטעות. שלחתם לי דרישה ואני לא קשור לאירוע, אתם תסבירו לי, לא, אתה הסוכן של הקבלן, לא, איזה סוכן של הקבלן? לכו איתו לבית משפט. הסוכן של הקבלן חטף דרישה, לא יודע למה, כי בטעות שלחו לו.
טליה ג'מאל
¶
יש כאן את הבקשה להוסיף את סעיף 11 שמדבר על הפרעה. להבנתי, הסעיף מדבר על "לא יפריע אדם לראש העירייה, למהנדס או למפקח להשתמש בסמכויותיהם לפי חוק עזר זה". זה סעיף כללי שבדרך כלל לא מופיע בצווי עבירות קנס. זה גם עניין של מדיניות ממשלתית שהוא לא מופיע בדרך כלל, הוא גם לא הופיע כאן, אבל יש כאן בקשה להוסיף. להבנתי הבקשה היא להוסיף את סעיף 11 ולסייג שזה רק לעניין סמכויות ראש העירייה והמהנדס שבסעיפים 3(ג) לעניין בדיקת בניין העלול לסכן את המחזיקים, הציבור או את הנכסים הסמוכים לו ולעניין סעיפים 7(א) ו-8(א) בלבד.
יפעת רווה
¶
נכון. אז באמת אנחנו בדרך כלל לא מאשרים את הנושא של ההפרעה, זאת הסיבה שזה בהתחלה הושמט, אחר כך כן היה דין ודברים, הסבירו לנו את הנסיבות הספציפיות שזה לא איזה שהיא הפרעה כללית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אני שואל מה זה. הפרעה, כמו שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, זה מונח מאוד מאוד רחב. הפרעה זה יכול להיות שאני צועק עליך, והפרעה זה יכול להיות שאני אומר לך: תראה לי צו. הפרעה זה יכול להיות כל מיני דברים, לעומת זאת יש דברים שבהם אני אומר: חבר'ה, צאו מפה עכשיו, אל תהיו בשטח, מי שיהיה בשטח בעוד עשר דקות חוטף קנס. זה קליר קאט, זה ברור על מה הקנס, זה ברור מה האירוע, ברור מה התבקשתי לעשות, אין פה פרשנויות.
כשאנחנו מדברים על צווי קנס אנחנו רוצים להיות בהירים, להגיד פינוי. אני מוכן לשמוע על עוד דברים, אתם רוצים להגיד אטימה, מישהו שפותח אטימה, מישהו עובר סרט סימון, לא יודע, אבל משהו שיש קו ברור שאתה אומר, איסור כניסה, איסור שהייה, השוהה בבניין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכן אני אומר, יש הבדל מאוד גדול בין שהות במקום, יש פה קו, אל תעבור את הקו הזה, עברת את הקו חטפת קנס, לבין הפרעה. לא נותנים, מה זה לא נותנים למהנדס?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל המושג הפרעה הוא מושג מאוד עמום, הוא מושג שיכול להיות שתגידו לו: תקשיב, אני אזמין אותך למשטרה וזו עבירה פלילית, אני אזמין שוטר. קנס נותנים על משהו שהוא חד וחלק, ברור, לא שאלות אחר כך, לא דיונים. אמרתי לך לא להיות פה ואתה פה, אמרתי לך לא להיכנס ונכנסת, יש פה שלט גדול 'אין כניסה-מבנה מסוכן, אסור להיכנס' ונכנסת, מאוד ברור מתי נחצה הקו.
הפרעה, מה זה הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו? לפעמים אני מוציא מצלמה ומצלם שוטר והוא אומר שזה מפריע לו ואז הוא עוצר אותי על זה. בסדר, לא בסדר, לפעמים באמת לשים מצלמה בעיניים של שוטר זה נחשב הפרעה ובאמת מצדיק שהוא יעצור אותי ובגלל זה אני נותן את הסמכות ואת שיקול הדעת הזה לשוטר ואחר כך להגיש כתב אישום או שכן או שלא, אבל אני לא הופך את זה לעבירת קנס. גם לא הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, אני לא הפכתי את זה לעבירת קנס כי אם אני אהפוך הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לעבירת קנס אז אני אהפוך כל שוטר לרמבו. אני לא עושה את זה, אני אומר אתה רוצה? באמת מישהו מפריע לך, תעצור אותו, תביא אותו לבית משפט.
אז אני לא אתן למהנדס מה שאני לא נותן לשוטר, אבל אם אני אומר הוצאתי צו פינוי, זה קליר קאט, אסור לך להיות פה, תהיה פה תחטוף קנס, על זה אני יודע לעבוד. לכן אני מבין את זה על פינוי, אני מבין את זה על - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, אבל כניסה זה מתאים מאוד דווקא, זה הגיוני. הכניסה או הפריצה הגיוני, שהות הגיוני, הפרעה לא, כי זה אין סופי, כל דבר יכול להפריע. אני רוצה לתעד את המהנדס כשהוא מסתובב אצלי בדירה, לוודא שהוא לא גונב את התכשיטים של הסבתא, אולי זה מפריע?
סהר פינטו
¶
ברוח מה שכבודו אומר, ואנחנו לקחנו את זה בחשבון, צומצם ל-7(א) ו-8(א). 7(א) ו-8(א) מתייחסים לאותו מצב של סכנה מיידית ודחופה, לא למצב שבו - - -
סהר פינטו
¶
כן, כי אם אותו אחד כרגע רוצה להיכנס ולצלם, כל פעולה שהוא יעשה בסביבה של אותו נכס שכרגע נמצא בסכנה מיידית בעצם היא פעולה שמפריעה.
סהר פינטו
¶
לא, 3(ג) זה משהו אחר, אני מדבר על 7(א) ו-8(א), מדובר על דברים שהם סכנה מיידית. 3(ג) מה שמתחיל את כל התהליך, זה אותו אירוע שאותו המהנדס בעקבות תלונה, לפעמים של שכן, לפעמים של עובר אורח, מגיע ורוצה לעשות את הבדיקה ואז יכולים למנוע כניסה, יכולים פשוט לעשות רעש כזה או אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין, אבל, שוב, אני לא יכול לתת ל-3(ג), זה רחב מאוד, זה הפרעה. את המילה הפרעה אני לא יכול לתת. נניח שעל 7(א) ו-8(א) כאשר כבר הוכרז שבבניין יש סכנה מיידית ובעצם אסור לך להיות שם, אז כל הפרעה גם בדרך כלל דורשת שהות במקום ולכן אין לי בעיה, אני יכול לחיות עם זה. שוב, פה תפעילו שיקול דעת שאם בן אדם עומד ומפגין ליד זה לא נחשב שהוא מפריע לכם. אבל בסדר, עם זה אני יכול לחיות. ב-3(ג), שוב אני אומר, אתה רוצה להיכנס? תיכנס, אבל אני מצלם. אתה רוצה להיכנס? תיכנס, אבל אני עושה לך רעש בזמבורה. לא יודע. יכול להיות שזה הפרעה ויכול להיות שזה מאוד בעייתי, אבל מצב כזה צריך אכיפה אחרת, לא באמצעות קנסות. הפרעה זה מושג נורא נורא עמום.
טליה ג'מאל
¶
גם בתפיסה של הדין הפלילי, אנחנו פה במקום מאוד מאוד חריג. קודם כל חוקי העזר זה הפרות פליליות שהן היחידות על פי חוק העונשין שלא עוברות לפני כן איזה שהיא בדיקה בכנסת, בין בוועדה ובין במליאה, אלה ההפרות הפליליות היחידות בדין הישראלי שהן נחשבות לעבירות פליליות בלי שהכנסת ראתה את זה. ואז אנחנו בתוך העולם הזה שהוא גם ככה יחסית חריג אנחנו נכנסים לעולם של עבירות קנס שזה בעצם שינוי ברירת המחדל, במקום שמי שרוצה להרשיע אותי בדין פלילי צריך ללכת לבית משפט ולהוכיח כנגד האזרח מעבר לספק סביר את זה שהוא עבר עבירה פלילית אנחנו נותנים לזה ברירת מחדל הפוכה ומקצרים את התהליכים לרשות.
אז יחד עם היתרון לרשות, בזה שאנחנו מייעלים את האכיפה, ואנחנו מבינים את הצורך ולכן עושים את זה המון, יש יתרונות מאוד ברורים לרשות, אבל גם צריך לזכור את הצד שני של הפגיעה באזרחים ולכן אנחנו באופן כללי בעבירות קנס עושים את זה רק על התנהגויות מאוד ברורות. שוב, זה לא בית משפט, זה לא שוטר, אף אחד לא רואה את זה, פקח בשטח יכול להבחין בקלות האם נעברה עבירה או לא.
טליה ג'מאל
¶
רמת ההוכחה כאן הנדרשת, גם מבחינת הפקח, כדי להטיל את זה, אם אני מבקשת ללכת לבית משפט כאזרחית שקיבלה קנס אמורה להיות לו היכולת להוכיח את זה כאילו הגשתם כתב אישום.
טליה ג'מאל
¶
בתוך העולמות האלה ללכת לעולם של עבירות שהן יחסית עמומות זה מאוד מאוד מאוד קשה, לכן השאלה הזאת עולה. אנחנו לא רגילים להתעסק בעבירות כאלה של הפרעה. בסוף זו שאלת מדיניות לאדוני, אבל זאת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אומר שוב, אני יוצא מתוך נקודת הנחה מאוד פשוטה, בסכנה מיידית שבה האמירה כשאתם תבואו ותגידו, שוב, תחשוב בעולם המצלמה, שיבוא המהנדס, יצלם ועצם התמונה תהווה הוכחה מעל לכל ספק סביר שנעשתה עבירה ואיך זה יהיה? חבר'ה, זה בניין שהוצאנו עליו צו שהוא מסוכן באופן מיידי, אמרנו לכולם לצאת, הנה, תראה, הוא היה שם, טאק, צילמתי ואני מעיד, סגרתי את התיק. הפרעה במושג העמום של הפרעה, מה יהיה בתמונה? וידאו שמראה מה?
סהר פינטו
¶
האם אפשר לצמצם את זה לזה שהוא מונע מהמהנדס? אנחנו מדברים על 3(ג) שהוא מונע. זאת תהיה התמונה. בסוף אם המהנדס ביצע את זה אין לי שום עניין לתת לו קנס, המטרה היא בסופו של דבר לאפשר למהנדס ברגע שהייתה תלונה להיכנס בלי שיהיו עיכובים נוספים. צריך לזכור, אנחנו חיים את השטח, ביאליק 33 זה היה בניין שבלילה שכנים אמרו שהם שמעו זכוכיות של ניצת הדובדבן קורס, הבעלים והדיירים עד היום במשפטים איתנו, לא היה צריך להרוס על אף שלוש חוות דעת של מהנדסים בכירים ביותר שאומרים שצריך להרוס. ומזל, כמו שאמרתי, לראות את הסרטון, מספיק לראות עד כמה הסכנה הייתה ברורה ומיידית, ולכן זה נועד למקום שבו זה באמת מונע.
טליה ג'מאל
¶
אז רק להבהיר מה אנחנו עושים, אנחנו משאירים לעניין סמכויות ראש העירייה והמהנדס שבסעיפים 3(ג) לעניין בדיקת בניין העלול לסכן את המחזיקים, הציבור או את הנכסים הסמוכים לו, 7(א) ו-8(א), ולעניין הפרעה העולה כדי מניעת יכולתו לביצוע תפקידו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
8(ב), למה לא כניסה או פריצה לבניין שנאטם, למה להוריד את זה? אבל, שוב, זה לא הפרעה, זה לא לפי סעיף הפרעה. הייתם צריכים לעשות סעיף כניסה או פריצה לבניין שנאטם, עבירה לפי סעיף 8(ב). זה לא עבירה לפי סעיף הפרעה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סעיף 2. אז עכשיו, אחרי שראיתם כמה צרות עשיתי לכם לסעיפים אחרים אתם בטוחים שאתם רוצים את סעיף 2? לא, באמת, אין לכם צורך בו. אתה מבין כמה הוא עמום. עכשיו אחרי שעשינו וראית, איך יהיה לך הסעיף הזה שהוא לא עמום בלי דוח לפי סעיף 3, בלי טיים ליין, בלי כלום, מתי תעשה בו שימוש?
סהר פינטו
¶
אני חושב שלא יהיה נכון דווקא את הסעיף הזה, שהוא הסעיף הגורף שנמצא בכל, באמת בכל, חלק מהסעיפים קיימים בצורה כזו או אחרת, אבל הסעיף הזה נמצא בכל חוקי העזר, בכל צווי הקנסות, אנחנו חושבים שפסיקות בנושא הזה, כמו שאמרנו, משליכות ומאפשרות ל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין, אני לא רואה סיטואציה שבה אתם מגישים התראה והיא לא עם דוח הנדסי והיא לא עם דרישת ביצוע שנכנסת לסעיף עם לוח הזמנים. אני לא רואה סיטואציה כזאת. ואם אין סיטואציה כזאת אז למה לייצר סעיף? עורך הדין סהר, אני סומך עליך ועל המחלקה שלך ועל המחלקה של המהנדסת המוכשרת, שגם קיבלתי עליה המלצה מחבר המועצה, הכול בסדר, סומך בעיניים עצומות, מחר בבוקר יבוא מישהו אחר שיגיד ואללה, אני מפיל את זה על המזגן, אני מפיל את זה על זה, 730 שקל, פקח עבר וראה מזגן שלא מחובר כמו שצריך, יאללה, 730 שקל, התראה, בלי דוח הנדסי, בלי כלום.
ניר שרים נחושתן
¶
הסעיף הזה הוא מה שפותח אצלנו תמיד את מכתב הדרישה לתושבים, המכתב לבעלי הבניין, הסיבה למה אנחנו בעצם פונים אליהם ולמה דורשים מהם לבצע את זה, היא סעיף 2.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל הפנייה הזאת, על מה הקנס? אתה הרי לא יודע מה צריך לתקן, אתה לא יודע תוך כמה זמן, אולי זה תיקון שצריך שנתיים, אולי זה תיקון שצריך חודשיים. מיותר. בסדר, לא צריך.
טליה ג'מאל
¶
כדי שיהיה ברור לכולנו שאנחנו באותו קו אני אעבור על השינויים. את סעיף 2 הורדנו מהקנס. לגבי סעיף 5 אנחנו עושים את זה רק לעניין מבצע העבודה בפועל או הקבלן. לעניין סעיף 6(א) אנחנו מצמצמים את התחולה לבעלים. על פי הצמצום שעשינו, אז פסקאות (1), (2) ו-(5) להגדרת חוק העזר וגם דייר לפי חוק הגנת הדייר, ולגבי פסקה (3) רק לאדם המקבל הכנסה מהבניין.
אנחנו מוסיפים את סעיף 11 לעניין סמכויות ראש העירייה והמהנדס בסעיפים 7(א) ו-8(א) וגם סעיף 3(ג) לעניין בדיקת בניין העלול לסכן את המחזיקים, הציבור או את הנכסים, ושם זה לעניין הפרעה העולה כדי מניעת יכולתו לבצע את תפקידו, כמובן שהכול בכפוף לנוסח אחר כך. שם אנחנו עושים את זה בגובה 730 ואנחנו מוסיפים גם קנס בגין 8(ב) בגובה 730 שקלים לעדיין כניסה או פריצה לבניין שנאטם. זה הסיכום.
סהר פינטו
¶
תודה לכבוד היושב ראש ולכל הצוות המקצועי.
הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון מס' ), התשפג-2023 - משגב
אורטל כהן
¶
שלום. אנחנו רק על סעיף אחד. לאחרונה העברנו איזה שהוא תיקון בחוק העזר שלנו של איכות הסביבה למניעת כניסת רכבים לתוך שטחי גן. ביקשנו להפוך את זה לעבירת קנס, ביקשנו להפוך את זה לעבירת קנס מדרגה א' בגלל שיש תופעה שאנחנו רוצים למגר בתחום המועצה של כניסת רכבים לתוך שטחים שהם שטחי גן פתוחים, השלכת פסולת בשטחים האלה, יש נזקים לטבע ושמורות שהן אמנם לא מוכרזות, אבל הן ערכי טבע שנפגעים, מטיילים, רוכבי אופניים, סכנה של רוכבי אופנועים, רוכבי טרקטורונים. אנחנו בהחלט רוצים להילחם בתופעה הזאת ולכן החשיבות.
נבות זיסו גולדוין
¶
אני אתן עוד כמה מילות רקע, ברשותך, מאוד בקצרה. מועצה אזורית משגב היא בלב הגליל, יש לנו 30 רשויות שכנות ובעצם אנחנו השצ"פ של חצי מיליון אנשים. בהיותנו כאלה בעצם מועצה אזורית משגב הוקמה על ידי קק"ל, יש פה יערות קק"ל רבים, ובאותם שטחים אנחנו מזהים שהרכבים הממונעים, היכן שהם מצליחים להגיע הם זורעים הרס.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
וזה לא כולל קולנועית ועגלת נכים כי זה לא נכנס להגדרת כלי רכב וגם אופניים ותלת אופן.
טליה ג'מאל
¶
נכון. הכוונה היא להצביע, כמו שאנחנו עושים במקרים רבים, על נוסח שהוסכם בין הייעוץ המשפטי לוועדה לרשות המקומית, למשרד המשפטים ולמשרד הפנים, שכולל כמה תיקונים טכניים והחרגה של החניה שעניינה בתחום סמכויותיה של ועדת הכלכלה.
טליה ג'מאל
¶
באופן כללי תחום החניה מוסדר על פי חוק בידי ועדת הכלכלה, כל תחום עבירות קנס בגין חניות ותעבורה, ולכן את זה החרגנו כרגע כאן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז זה לא כולל חניה, זה לא יכניס ולא ינהג אדם כלי רכב. אבל ממילא אם הרכב חונה שם אתם יכולים להגיד שהוא נכנס בדרך כלשהי מן הסתם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור, אז מבחינתי זה רעיון טוב. שיהיה לכם המון בהצלחה.
מי בעד? אחד. מי נגד? אין נגד, אין נמנעים.
הצבעה
אושר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אושר ותזמינו אותי לגן, לשצ"פ של קק"ל.
הצעת צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון מס' ), התשפ"ג - 2023 - נס ציונה
שולמית מנדלמן
¶
גם אנחנו עם סעיף עבירות קנס אחד, בחוק העזר לנס ציוני שימוש במפוח עלים. מלכתחילה חוק העזר בא להסדיר את האיסור לשימוש במפוח עלים הגורם לרעש באזור מגורים, וזה בהתאם גם לתקנות מניעת רעש, כאשר חוק העזר ביקש להחריג ולאפשר שימוש במפוח עלים חשמלי בימים ובשעות מסוימות, כפי שמופיע בחוק העזר. את הסעיף האחד הזה ביקשנו להפוך לעבירת קנס באופן שלמעשה מי שישתמש במפוח עלים שאינו חשמלי באזור מגורים יוכל לקבל את אותו קנס שאנחנו מבקשים לקבוע, כמו גם מי שמשתמש במפוח עלים חשמלי בימים ובשעות שאינם מותרים על פי חוק העזר.
שולמית מנדלמן
¶
סדר גודל העבירה, אנחנו ראינו שלעיריית תל אביב יש את זה גם בדרגה ב', שזה 470. אנחנו הבנו את ההערה של משרד המשפטים לגבי העובדה שצו עבירות הקנס הארצי נותן שם 450 על איסור שימוש במפוח עלים, אבל אני לא בטוחה שבעניין הזה כן יש אחידות.
יפעת רווה
¶
אנחנו משתדלים שתהיה אחידות ככל הניתן, ברור לנו שבגלל שזה שני הסדרים שונים לחלוטין זה לא יהיה מושלם. אם העירייה מבקשת פחות אז בוודאי אנחנו –
יפעת רווה
¶
הכלל מבחינתנו, כשהעירייה מבקשת קנס שהוא יותר גבוה מהצו הארצי אנחנו אכן מתאימים לצו הארצי ואני גם אגיד, זה לא סתם גחמה, היו על זה - - -
יפעת רווה
¶
זה הגיע לבית משפט, יש פסיקה שאומרת, ובצדק, שהולכים לפי הקנס הנמוך אפילו במקרים של פערים די קטנים ולכן אם העירייה מבקשת קנס יותר נמוך אנחנו מאשרים, אם העירייה מבקשת קנס יותר גבוה אנחנו לא מאשרים מטבע הדברים.
טליה ג'מאל
¶
זה נכון שלתל אביב יש קנס בגובה אחר, בכל מקרה הוועדה בוחנת את זה באופן פרטני תמיד, כלומר אנחנו לא נותנים איזה שהוא גובה - - -
טליה ג'מאל
¶
דווקא לא, לדעתי זה אושר לפני שנה וחצי כזה. אבל בדרך כלל הוועדה לא מעלה את הקנסות האלה מעבר למבוקש בצו שמגיע אלינו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין בעיה, אפשר להזמין אותם. בסדר גמור. כרגע נאשר, מה שנקרא תבואו אחרי שזה עובד ותספרו לנו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה לכל הנוכחים, למשרד המשפטים, למשרד הפנים ולצוות הוועדה ולפרוטוקול. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:36.