פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת העבודה והרווחה
29/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 125
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, ט"ז בכסלו התשפ"ד (29 בנובמבר 2023), שעה 10:00

הצעה לדיון מהיר בנושא: "מציאת פתרונות תעסוקה למפונים"

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
מאיר כהן
צגה מלקו
יבגני סובה

דני אילוז
נעמה לזימי

אבישי כהן - ראש מטה מנהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה

פאטן עבד אל חי - מנהל תחום (תעסוקת אוכלוסיות מגוונות), משרד העבודה

יפעת סיטרואן - מנהלת אגף אסטרטגיה, משרד העבודה

נעמי צדיק - משרד הרווחה

תמר הרן - ראש תחום חינוך, הכשרה ותעסוקה, התאחדות התעשיינים

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות מלאכה ותעשייה, התאחדות המלאכה והתעשייה

מהרטה רון ברוך - מנכ"לית, עמותת 51

חנה רדו - יו"ר, עמותת 51

ענת כהן שמואל

אתי אפלבוים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

"מציאת פתרונות תעסוקה למפונים"

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת וועדת העבודה והרווחה. על סדר-היום: הצעת חברי כנסת ובראשם דני אילוז: מציאת פתרונות תעסוקה למפונים.

זאת אומרת, לא לחכות עד שיחזרו הביתה אלא עוד בהיותם מפונים למצוא עבורם תעסוקה.

זימנו לישיבה את נציגי המשרדים הרלוונטיים. קיבלנו ממשרד העבודה מצגת על המענים התעסוקתיים למפונים במלחמת "חרבות ברזל" ונשמע אותם.

בראש ובראשונה, המציע, חבר הכנסת דני אילוז, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. כל חברי הכנסת ואני בתוכם מסתובבים בחודשיים האחרונים בין המפונים שנמצאים במלונות בדרום, בצפון, במרכז ובכל רחבי הארץ. אני רוצה להתחיל ולברך את העובדים בכל משרדי הממשלה שעושים עבודה מאוד קשה בזמן מורכב הזה כדי לדאוג לרווחתם של המפונים. יש עדיין בעיות. היו יותר בעיות בהתחלה וניכר שנעשתה עבודה מאוד קשה על-ידי עובדי משרדי הממשלה השונים.

הנושא הספציפי עולה שוב ושוב ואני רוצה למקד אותו. חוסר התעסוקה של המפונים במלונות הוא לא רק בעיה כלכלית. זה לא רק עניין של למצוא עבודה או עבודה בשכר. הם אומרים ובצדק שכשאין להם תעסוקה, אפילו התנדבות, יוצא שיום אחר יום הם מתעוררים למציאות שאין לה משמעות ואני מצטט אותם. יום יום הם מתעוררים ליום שהוא כמו היום הקודם. הם נשארים בחדר, אולי הולכים ללובי אבל אין להם כל-כך מה לעשות.

מבחינה נפשית, מבחינה יצרנית ומבחינת הנפש האנושית שרוצה לעשות, זה מאוד הרסני. זה הרסני כרגע לנפש שלהם וזה גם הרסני לטווח הארוך כי אז אנחנו מייצרים איזו תודעה אצלם של אי יצירה. אני חושב שזה משהו שעולה שוב ושוב אצל המפונים וגם לנו כמדינה יש אינטרס לטפל בזה כדי שלא יהיה לזה נזק ארוך טווח.

לכן ביקשנו את הדיון המהיר החשוב הזה. אשמח לשמוע ממשרדי הממשלה וגם מהחברה האזרחית מה הפתרונות שיכולים להיות בנושא הזה.

לצערי, בעשר וחצי יש דיון בוועדת חוץ וביטחון ואני אצטרך ללכת באמצע, אבל אני אשאיר אתכם בידיים טובות.

לא הזכרת נקודה חשובה וזה העניין של הילדים במלונות. גם הם בלופ הזה שאין בוקר, אין צהרים ואין ערב.

אדוני, זה נכון לכל הגילאים, מילדים עד אנשים שהם בגילאי עבודה. גם פנסיונרים שבשגרה יש להם את המסגרות שלהם אבל עכשיו אין להם את המסגרות האלה ואין להם מה לעשות במשך כל היום. זה נכון לכל הגילאים.

נפנה למשרד העבודה כדי שיציג את המענים התעסוקתיים שיש להם.

יפעת סיטרואן, מנהלת אגף אסטרטגיה. תציגי את המצגת ונשמע מה נעשה.

(מוצגת מצגת)

אני אספר מה נעשה בשלושה וחצי השבועות האחרונים בבתי המלון עם המפונים. יש לנו מרכזי הזדמנות, שזאת שותפות עם משרד הרווחה והרשויות המקומיות. בעצם, הסטנו את המשאבים שלהם, את הפעילות שלהם לטובת עבודה עם המפונים.

מה עם אלה שעובדים איתם בשגרה?

נכון, הסטנו פעילות.

לא לתקן עוול בעוול.

הסטנו פעילות אבל כמובן שזה בתוספת כוח אדם. נתנו עדיפות כרגע לטיפול במפונים. ביקרנו בהרבה בתי מלון. היינו במעל מ- 109 בתי מלון. 1,229 כבר קיבלו שירות. נתנו שירות בפריסה רחבה לכל הקבוצות המשמעותיות של המפונים.

למשל, באילת הסטנו משאבים של הפעילות של מרכז הזדמנות וגם הסטנו את הפעילות בשדרות לטובת המפונים באילת.

אני חושב שלטובת הצופים, הפרוטוקול והוועדה, תני את הנחות העבודה לשלב השיקום התעסוקתי.

מדובר ב-230,000 מפונים?

כן. הנחת העבודה שלנו היא שמדובר בכ-230,000 מפונים, מתוכם כ-120,000 מהמפונים הם בתחום ההוראה. חילקנו אותם לארבע קבוצות עיקריות. שליש מהם בגילאי עבודה ואנחנו מעריכים שבערך כ-10% נדרשים בכלל לפתרון תעסוקתי.

למה רק 10%?

צריך לזכור שהרבה מאוכלוסיית המפונים לא מעוניינת לצאת לעבודה. המדינה גם עוזרת להם כחלק מהמענה הסוציאלי, נותנת להם משכורת מלאה ובעצם רוצה לעזור להם להשתקם נפשית. לכן הרבה מאוד לא רוצים לעבוד. צריך לזכור שחלק נפגעו, חלק עברו טראומה.

אנחנו מדברים חודש וחצי אחרי. מה שאת אומרת עכשיו זה נכון לשבוע שבועיים הראשונים.

לא, אנחנו בשטח כל הזמן. בשלושה וחצי השבועות האחרונים עשינו ירידי תעסוקה ואנחנו רואים את ההיענות. בסוף יש קבוצות גדולות שלא רוצות לעבוד. עוד שנייה אני אחריג אזורים ספציפיים כמו ים המלח ואילת ששם יש הצטברות מאוד גדולה של אנשים ושם הבעיות אחרות. אנחנו יכולים לפרט מה הבעיות ולמה יש קושי אבל הרבה לא רוצים לעבוד.

לא רוצים ולא יכולים זה שני דברים שונים. גם בקורונה היו לנו אנשים שלא רצו לצאת לעבודה. אלה שלא יכולים וצריכים שיקום זה דבר אחד ובאלה שלא רוצים לעבוד צריך לטפל. מה זה לא רוצים?

נכון. אנחנו מפרידים אותם לארבע קבוצות. יש מפונים שחוו טראומה ובאמת לא רוצים לעבוד או לא יכולים נפשית והם צריכים סיוע אחר והם מקבלים מאה אחוז פיצוי מהמדינה.

יש מפונים שחזרו למקומות העבודה שלהם. יש קבוצה שחזרה ולא התנתקה ממקום העבודה, ככל שהם פונו לאזורים שמאפשרים להם לחזור למקום העבודה או שיש להם מקום עבודה שמאפשר.

או שיש להם הסעות למקומות העבודה.

כן, מספקים הסעות.

יש לך מושג כמה אנשים כאלה יש?

אין לנו מספרים. אני אגיד שאנחנו כבר בשטח וממפים.

באילת בטוח שזה לא. באילת אתה לא יכול להסיע. אני חייב להגיד שבצפון כן מארגנים. אם יש לכם נתונים אז תציגו אבל דווקא בצפון, למשל, למפונים מטבריה יש התארגנות של חלק מהאנשים והם עובדים באותם מקומות בהם עבדו. גם בירושלים זה כך.

בירושלים יש תחבורה לכל הארץ כך שאין בעיה.

אתה מדבר על השיבוץ ואני מדבר על אלה שפונו ממקומות בצפון והם חזרו לאותם מקומות. אתה מדבר על אנשים מירושלים ששובצו במקומות אחרים. זה משהו אחר.

אנשים שהתפנו לירושלים ושוהים היום במלונות בירושלים. בשבוע שעבר עשינו יריד למפונים השוהים במלונות בירושלים. שמענו אותם והבנו שהם מגיעים מכל קצות הארץ. בזמן השירות שלהם בירושלים הם מחפשים עבודה.

זה שיבוץ חדש. אני מדבר על אנשים שהתפנו לטבריה וממשיכים לעבוד באזור חצור הגלילית, למשל. ההתארגנות היא באה כתוצאה מעבודה של ראשי מועצות שארגנו הסעות לאותם אנשים. מטבריה לחצור הגלילית זה עניין של חצי שעה.

גם מנהלי מפעלים.

מנהלי מפעלים, ראשי מועצות, בוודאי. קשה לעשות את זה כשאנשים יושבים באילת והם עבדו בעוטף עזה או בשדרות.

זה מובן מאליו. לאלה שבירושלים, מצאתם להם עבודה בירושלים?

יש כאלה שכן. בשבוע שעבר עשינו יריד למפונים שנמצאים בירושלים והיתה היענות מאוד יפה של מעסיקים. עשרות מעסיקים ומאות משתתפים הגיעו לירידה הזה.

לגבי ים המלח אין לכם פתרון כזה.

זה שונה.

לאיפה תיקח אותם?

דיברתי על ירידי תעסוקה כי דיברנו על השאלה האם הם רוצים או יכולים.

בימים אלה פותחים בים המלח חדרי עבודה. זה מרכז גדול מאוד של חדרי עבודה שמאפשר לאנשים לעבוד מרחוק.

זה למי שיש אפשרות לעבוד מרחוק.

אנחנו נמצאים במצב חרום. אני מטייל שם כמו כולנו. אני דווקא מוצא נקודות אור בעבודה של משרד העבודה. יש מקומות שמתחילים להתארגן. המדינה הרי משלמת וחלקם הגדול אומר שהם עדיין לא כשירים להגיע לעבודה.

אני מסב את תשומת לבכם לבתי מלון למפונים של קיבוצניקים. שם יש בעיה גדולה מאוד כי אלה שסבלו באמת. אני שומע מהם שמי שיכול מתחיל לחזור לשדות. זאת תופעה ציונית מרגשת. אתמול בבארי חרשו את השדות והם חזרו לעבודה. אבל יש שם הרבה אוכלוסייה, בעיקר המבוגרת יותר, שחייבים למצוא להם תעסוקה בתוך המתחמים שלהם. הראש מעלה רעיונות.

אני מציע לכם, החשוב ביותר זה לשמוע אותם. תוך כדי המיפוי ללכת ולשמוע מהם מה הם היו רוצים לעשות. לא הם יתאמו את עצמם אליכם אלא שאתם תתאימו את עצמכם.

אולי נאפשר למשרד העבודה להשלים?

יש עוד שתי קבוצות שאנחנו מגדירים. יש את המפונים שמעוניינים לעבוד, אבל בכל זאת יש להם כל מיני חסמים רגשיים או פיסיים כמו: היכרות עם המרחב החדש, לעבור למעסיק שונה, חוסר במסגרות חינוך שהן לא לגמרי מלאות מבחינת שעות. יש כל מיני אתגרים פיסיים שגם להם אנחנו מנסים לתת מענה באמצעות סל כלים גמיש שמנסה לתת הסתכלות על כל הצרכים שלהם. אנחנו עושים סדנאות חוסן, מספקים לפטופים אם צריך, שעות בייבי סיטר. אלה דברים שהוגדרו.

יש מפונים שבאמת לא מעוניינים כרגע ממש בעבודה. הם יותר מעוניינים בתעסוקה שתעביר להם את הזמן וזה קצת שונה. אני אגיד שגם אותם אנחנו מפרידים לשתי קבוצות: קבוצה שיש לה פוטנציאל לצאת לעבודה ושם אנחנו מנסים לעשות יותר קורסים והכשרות שיקדמו אותם בהמשך לצרכי תעסוקה. למשל, אנחנו נותנים קורסים באנגלית. כבר התחילו שני קורסים כאלה בבתי מלון.

צריך להפריד את האוכלוסייה שבאמת צריכה בידור או משהו שיעביר את הזמן וגם איזו פעילות, מה שלא מטופל במסגרת משרד העבודה.

אנחנו ממוקדים עכשיו במשרד העבודה.

גם מי שלא הגיע לרמה שהוא באמת רוצה לצאת לעבוד עכשיו או צריך כלי סיוע לשלב ביניים, אז אנחנו גם שם מנסים בעצם לשדרג את המיומנויות שלהם בתקופה שהם שוהים בבתי מלון. נפתחו כרגע שני קורסים כאלה.

האם בעלי המפעלים משתפים איתכם פעולה? אנחנו רואים את הדוגמה של מפעל "אוסם" שהוא סיפור מקסים. יש עוד מנהלי מפעלים שיושבים איתכם ואומרים שהם מוכנים להפעיל את המפעלים שלהם בתנאי שתארגנו עובדים והם ישלחו הסעות וכדומה?

השיח שיש לנו עם מעסיקים ועם מפעילים זה בעיקר סביב חמ"ל משרות חיוניות שהוקם על-ידי משרד העבודה, משרד הכלכלה ושירות התעסוקה. שם יש אלפי משרות של משרות בחירום חיוניות. יש כבר למעלה מאלף השמות שעשינו. לשאלתך, הקשר עם המפעילים ועם המעסיקים, זה דרישות של משרות שהיו חסרות ממאבטחים ועד מלגזנים וכדומה.

לא את זה אני שואל. כמה מפעלים בשדרות חזרו לעבודה מלאה, אתה יודע?

לא. זה יותר משרד הכלכלה ממשרד העבודה.

למה? אבל יש שם עובדים. לא היית רוצה לדעת כמה אנשים בשדרות לא עובדים?

מאיר, לקח חודש לבדוק כמה בכלל נמצאים בבתי מלון. אתה רוצה שמשרד העבודה ירכז את זה? חודש וחצי לקח לרכז רשימות של מפונים. עכשיו ייקח עוד חודש לרכז רשימות של אלה שחזרו לעבודה. אני אומר את זה בחצי ציניות אבל זאת המציאות, מה לעשות?

יבגני, אתה מהמציעים אז יש לך זכות דיבור.

לגבי שאלתך, מאיר. ממה שאני מבין, משרד העבודה לא יכול לדעת כמה מפעלים בשדרות התחילו לעבוד. הוא כן צריך להיות ממוקד בכמה אנשים במלונות שרוצים לעבוד יוכלו לצאת למקומות העבודה, או לגרום להם לרצות לצאת לעבודה.

משרד העבודה לוקח את הנתונים שלו ממפעלים. המפעלים מדווחים כמה פועלים. זה לא שייך לכלכלה. יש 40 מפעלים בשדרות, 5 מהם חזרו לעבודה. אני הולך לשאר מנהלי המפעלים ושואל אותם האם הם רוצים להחזיר את העובדים שלהם. אם הם יגידו שכן, אני יחד עם משרד הכלכלה מקימים איזה שולחן מיידי שעוזר לחבר'ה האלה לחזור.

בדרך כלל זה הסעות.

לרוב זה נופל על הסעות.

יש לכם נתונים על מפעלים שעובדים או לא עובדים?

אני מהתאחדות התעשיינים ואשמח לתת את הנתונים, אנחנו בקשר ישיר עם המפעלים. אני אחכה שיפעת תסיים.

אנחנו מאפשרים לחזור לעבודה. ביחד עם האוצר יש מנגנון של הסעות ומימון שאפשר לקבל עליו פיצוי. אבל בסוף, צריך להבין שזה בחירה של אנשים.

אנחנו ממוקדים בשאלה מה כן נעשה. אמרת שיש קורסים בכל מיני מקצועות ויש מקומות שאנשים כן יוצאים לעבודה. אנחנו רוצים יותר פרטים בעניין הזה ולשמוע מה עוד נעשה.

אותם מרכזים נשלחו לעבוד בשטח. אלה מרכזי ההזדמנות בפריסה הארצית שלהם והשירות שהם נותנים בבתי המלון. פה רואים את מיקום המפונים, ניתוח איפה הם נמצאים ואיזה אחוז מתוך המפונים נמצא בכל אזור בארץ. יש מיקוד של המרכזים המטפלים וחלוקה ברורה מי נותן שירות ואיפה.

אלה תובנות הבינים. הלכנו לשטח ואנחנו עדיין שם, אבל אנחנו מתחילים להבין מה האתגרים ומה החסמים בדברים המרכזיים. חלק מהחסמים זה מסגרות לילדים. אגב, הרבה מהחסמים נפתרים לאורך הדרך. צרך להבין שהממשלה פועלת כל הזמן. חצי מהחסמים כבר נפתרים.

מה אתם עושים עם מסגרות לילדים?

זה בטיפול של משרד החינוך ונעשה הרבה בנושא הזה. יש פה מישהו ממשרד החינוך?

כשההורים עסוקים עם הילדים, הם לא יכולים לצאת לעבודה. זה קשור אחד בשני.

נכון. אני אגיד שבהתחלה ניתן יותר פתרון לגילאי 3 ומעלה וגיל 0 עד 3 היה אתגר. אני יודעת שנעשו דברים במשרד החינוך אבל צריך לשאול נציג של משרד החינוך.

לגבי פניות רגשית ובשלות תעסוקתית כבר דיברנו.

יש פער משמעותי ברצון להשתבץ. צריך לזכור שבסוף לא כל האנשים רוצים לעבוד במשרה זמנית, לא מהצד של המעסיק ולא מהצד של העובד. אנשים לא תמיד רוצים לקחת עובד לחודש וגם העובד עצמו מבין שהוא פה לתקופת ביניים ולא תמיד רוצה להיכנס לאיזו מסגרת תעסוקתית.

דווקא השכל אומר שהעובד כן ירצה משרה זמנית כדי שתהיה לו תעסוקה לכמה שעות ביום או פעם בכמה ימים ולא לשבת כל היום במלון.

נכון. הוא רוצה גמישות מאוד מאוד גדולה שתאפשר לו לעבוד רק חלק מהימים ולעבוד פחות שעות ביום. לחלקם אנחנו מצליחים לעשות השמות ואצל חלקם זה מאתגר גם מהצד של המעסיקים, שלא כולם רוצים לקלוט עובד לתקופה של חודש. צריך להבין שזאת סיטואציה מאוד מורכבת. אין איזו ודאות עד מתי תימשך התקופה.

אז העליתם כאן את הבעיה. מה הפתרון לזה?

אנחנו עובדים מול מעסיקים. נמצאת כאן פאטן והיא תוכל להסביר.

אני ממשרד העבודה, מנהלת תחום מעסיקים. העבודה שלנו מול מעסיקים היא לבדוק את הצרכים ולעשות מיפוי איפה אפשר לתת כלים לאותו מעסיק לקלוט את אותם מפונים. אצל הרבה מעסיקים היתה בעיה עם תהליך הקליטה של עובד לחודש או לחודשיים וגם אין ודאות כמה זמן הוא יכול לעבוד אצל המעסיק. זה הביא לסוג של חסם מאוד משמעותי. הצלחנו לפתח כל מיני כלים וסדנאות למעסיקים כדי שיבינו איזה משמעות זה נותן לאותם מפונים. בתוך הירידים הזמנו מלא מעסיקים שאולי יוכלו לתת מענה. היתה הצלחה של הרבה השמות.

כמה השמות?

1,100 השמות בשבועיים וחצי. למפונים זה היה 500 פלוס והשאר זה לאנשים שעזרו לנו להניע את המשק בכל הדבר הזה. העבודה היא גם בציר של הפרט עם כל מה שיפעת סיפרה עכשיו וגם מול המעסיקים. מנסים לתת יותר כלים ותמריצים למעסיקים.

נותנים תמריץ למעסיקים כדי שיסכימו לקחת אדם לתקופה זמנית?

אנחנו כרגע בגיבוש דבר כזה.

אנחנו מאוד נשמח לדעת מה התמריץ כדי שנדע אם זה באמת ריאלי.

אני מנהלת תוכניות הכשרה ותעסוקה בהתאחדות התעשיינים. אנחנו גם הגשנו נייר עמדה בנושא הפעולות שאנחנו עושים וגם בעצם התוכנית שהגשנו בנושא של כוח אדם בשעת חירום, בדיוק כדי לתת מענה לנושא של התמריצים.

לגבי אנשים שאפשר להעסיק במשרות זמניות. יש לכם נתונים כמה מפעלים מוכנים, או איזה תמריצים הם מקבלים כדי לקלוט אנשים מפונים?

בתעשייה קיים תמריץ רק למי שהוא בעצמו מפונה ולא לכאלה שרוצים לעבוד בתעשייה אבל הם לא מפונים.

אנחנו דנים במפונים.

הדיון הזה נוגע למפונים זה נכון, אבל כמו שיפעת סיטרואן פירטה, יש הרבה שלא רוצים לעבוד ועדיין המעסיקים צריכים לאייש את המשרות.

אני ממוקד בתעסוקה למפונים במפעלים שאת מייצגת.

יש תוכנית שמדברת על מענק של 3,000 שקלים ומשרדי הממשלה יוכלו לספר על זה. התוכנית הזאת מדברת רק על מה שאותו מפונה מקבל כאשר הוא מתכבד ועובד במפעל נדרש באזור העוטף.

מי מקבל את ה-3,000?

העובד מקבל מביטוח לאומי.

זה מטעם המדינה. אנחנו העברנו פה רק לגבי חקלאות ובנייה.

בדיוק. מה שאושר זה בחקלאות ובבנייה אבל בתעשייה עדיין נדרש אישור הוועדה.

דיברת על אותם 3,000 שקלים?

כן.

היא אומרת שצריך להרחיב את לתעשייה.

אה, אני שואל מה יש.

לא דיברנו עוד על מענקים. יש מענקים לחזרה לעבודה שזה משהו אחר.

לא רק להרחיב את המענק לתעשייה אלא גם לשכלל את כל המערך הזה. צריך להבין שיש פה מערך של צרכים וגם תמריצים.

עכשיו יש תמריצים או אין?

בתעשייה כרגע עוד לא אושר. צריך להרחיב.

אני יודע את דעתם ואנחנו תומכים בזה ודיברנו על זה, אני מחפש עכשיו מה אפשר לעשות היום בשביל המפונים שנמצאים במלונות.

מעבר לזה יש הרבה דברים שאפשר לעשות בשטח. דיברו פה על יריד תעסוקה. אנחנו עשינו יריד תעסוקה מאוד גדול בזום עם 30 מעסיקים כלל ארצי. זה לא היה ממוקד רק בנושא של מפונים אבל רק מתוך היריד הזה שהשתתפו בו מעל 300 איש, הקמנו מפת משרות שנשמח להפיץ לכולם.

גם מפונים נקלטו, כך שמענו מכמה מעסיקים. למשל, מפונים ממנרה נקלטו בכפר סבא בעבודה זמנית.

כמה מפעלים נסגרו לגמרי?

אין לי כרגע את הנתון לגבי כמה נסגרו. אנחנו באנו לפה בנושא של תעסוקת מפונים.

איך אפשר לדבר על תעסוקת מפונים כשאני לא יודע איזה מפעלים נסגרו, מאיפה המפונים האלה באו ומה המקצוע שלהם. תבואו לישיבה של ועדת הכנסת עם נתונים.

אני רוצה לתת לך דוגמה של מפעל בשדרות. אנחנו מדברים בשוטף עם כל המפעלים. אגב, לא רק ביישובי קו העימות והעוטף. באמת אנחנו נתקלים באותם חסמים שצוינו פה בנושא של המפונים. חלקם לא רוצים לעבוד וחלק בגלל שאין פתרון למסגרות חינוך בכל מקום. חלק חוששים וחלק פונו משדרות לאילת. איך הוא יגיע עכשיו מאילת למקום העבודה?

הוא לא יגיע.

שאלה פשוטה. הבן שלי גר בשדרות ועובד בתל-אביב. הוא יודע לנסוע ברכבת. כל עוד הרכבת עובדת, היא יודע לנסוע כל בוקר משדרות לתל-אביב ולחזור. אם אני יודע כמה מפעלים בשדרות נסגרו לגמרי אז אני יודע כמה מפונים יש מאותם מפעלים שלא עובדים. האם אתם במשרד הכלכלה ומשרד העבודה הלכתם לבעלי המפעלים ושאלתם אותם למה הם סגרו את המפעל?

נגיד שהם אומרים שהעובדים שלהם נמצאים בתל-אביב. אני מתקשר לעובדים ובונה מערך שיביא אותם לשדרות ביחד עם מנהלי המפעלים. עשו את זה ב"אוסם". תלכו ל"אוסם", הם עשו את זה נהדר.

נכון, אבל הם מפעל חיוני.

מה זה משנה? אנחנו מדברים על המפונים. אם זה מפעל לא חיוני, אני יודע לבוא ולהגיד לו שהחיוניות שלו עכשיו היא שאנחנו כמדינה רוצים להעסיק את האנשים האלה. זאת החיוניות שלך, מה אתה צריך בשביל זה?

חבר הכנסת כהן, אני לגמרי איתך בדברים האלה אבל לצערנו המדינה אמרה למעסיקים שאם הם לא מפעלים חיוניים, הם בהגדרה נסגרים. האזור כרגע שטח צבאי סגור וגם אין אפשרות להכניס את העובדים. רק אם אתה מפעל חיוני אנחנו נאפשר לך.

אפשר להציע משהו הפוך? חבר הכנסת כהן אומר שאתם צריכים לפנות. אני שואל שאלה: אם מפעל נסגר הוא זכאי לקבל איזו מעטפת?

הוא קיבל.

אז תצאו עם הצהרה או תוכנית מסודרת שכל בעל עסק, נגיד מעל 30-40 עובדים, יפנה במסגרת זמן מסוים וייתן את הרשימה של העובדים. הגיע זמן שאחרי 54 יום להבין מי נמצא, איפה נמצא. אם המפעל מוציא עובדים לחל"ת, אז הוא צריך לבקש אישור, נכון? המדינה צריכה לאשר לו להוציא את העובד לחל"ת. ההתארגנות צריכה להיות משני הצדדים.

אני מסכים עם מאיר שאתם צריכים לעשות את זה אבל גם בעלי המפעלים צריכים לעשות את זה. הם אלה שצריכים לעשות סדר בעובדים שלהם ואז לשבת איתכם ולסדר את העניין הזה.

ביקרנו הרבה במקומות של המפונים, באילת, בים המלח, בצפון, בטבריה, בירושלים. יודעים לסדר רשימות. קחו דוגמה ממשרד החינוך. בכל מלון יש להם נציג והם מסדרים רשימות. הם יודעים פחות או יותר מי האנשים, איזה ילדים, איזה גילאים. תעשו אתם אותו דבר. אולי תציבו נציגים באילת.

שמנו.

לא בשביל להציע להם פרנסה ולעשות יריד. יריד זה דבר מבורך ואף אחד לא אומר שלא צריך לעשות את זה. זה בשביל לעשות סדר בטופסולוגיה. אנשים צריכים למלא טופס קטן ואז יש לכם נתונים ותוכל לתת נתונים גם לוועדת העבודה והרווחה.

אני רוצה לאפשר לחברת הכנסת צגה מלקו להציג שאלה ואז אני רוצה לעבור תשובות. הזמן רץ ואני לא שומע תשובות.

שר האוצר הולך עכשיו לוועדת חוץ וביטחון אז אני גם צריך לצאת.

תודה אדוני היושב-ראש. יש לי שאלה לגבי יריד תעסוקה. כל חברי הכנסת הסתובבו בכל הארץ וראינו את המפונים. כשאתם עושים יריד עסוקה, האם יש מספיק מידע, הסברה בשפות שונות? האם יש התייחסות לאוכלוסיות מיוחדות כמו עולים חדשים, אוכלוסיות מוחלשות?

בשגרה אנחנו נקראים מנהל תעסוקת אוכלוסיות. זאת יחידה בתוך משרד העבודה שאחראית על שילוב וקידום של אוכלוסיות בשוק העבודה, לרבות אנשים עם מגבלה, יוצאי אתיופיה, חרדים, ערבים, אנשים צעירים, חד הוריים וחד הוריות וכדומה.

בתקופת החרום הזאת עשינו הסבה לטפל גם במפונים. ביריד התעסוקה הזה דאגנו שבאותו יריד יהיה מיצוי זכויות: שירות התעסוקה, ביטוח לאומי, הסברים בכמה שפות, מעסיקים כאלה ואחרים, ארגוני הצלה, מעסיקים פרטיים ועוד. זאת אומרת, שבמקום אחד הם יכלו לקבל את אותו טופס שחבר הכנסת סובה דיבר עליו. הם קיבלו מידע לגבי ביטוח לאומי, מיצוי זכויות ושאלות שונות שהיו להם. למשל, פוטרתי מהעבודה כי הייתי במילואים. היו הסברים בעברית ובערבית ואני לא יודע אם היו בשפות נוספות. אנחנו עושים את זה בים המלח ובירושלים. מתוכנן עכשיו יריד בהרצליה. כשאנחנו עושים יריד, אנחנו לא מציעים רק משרות כי אנחנו מבינים שיריד תעסוקה לא יבשל אנשים לתעסוקה וזה מובן לחלוטין. זה יריד תעסוקה ומשרות ואינפורמציה שיכולה להיות להם רלוונטית.

לגבי איסוף הנתונים. כשאנחנו באים לירידים כאלה יש לנו טופס מקוון שבו אנחנו נותנים למפונה עצמו למלא ובו אנחנו שואלים אותו שאלות. למשל, האם אתה נייד?

מה עם שפות אחרות למי שלא מבין עברית או ערבית? מה עם הוא דובר אמהרית או רוסית?

לא פגשנו דרישה לשפות נוספות.

אולי לא פרסמתם והם לא יודעים.

לצורך איסוף מידע אי-אפשר לעשות בכל השפות כי מישהו מעבד את הנתונים וזה צריך להיות בשפה אחת.

אני ממשרד הרווחה.

בשותפות עם משרד העבודה אנחנו גם נמצאים במוקדי ההזדמנות. בנוסף לזה הקמנו 9 מוקדים עצמאיים שהרווחה נותנת במלונות נוספים. בתוך כל המלונות האלה יושב מקדם תעסוקה ועובד סוציאלי. הטופס הוא לא טופס ששולחים לאדם למלא. זה טופס חכם שמבין שהאדם שצריך למלא אותו הוא אדם שנמצא בטראומה ויש לו איזה סוג של פגיעה ברכוש, או במשפחה או שהוא ממתין לחבר משפחה שצריך לחזור ולכן עובד סוציאלי יושב וממלא. יש לנו עובדים סוציאליים דוברי ערבית, רוסית ואמהרית. זה מאוד חשוב להגיד. הנגישות הזאת נמצאת.

ביחס למעסיקים, אנחנו בשותפות בכל מה שקשור לירידי התעסוקה אבל אנחנו ברווחה יותר אמונים על החלק הפרטני, על חוסן תעסוקתי. אנשים נפגעו בכל המישורים וגם במישור של היציאה לעבודה. אימא שמשרד החינוך דאג לה למסגרת לילד זה לא אומר שהיא אוטומטית מרגישה בטוח להשאיר אותו. אנחנו נמצאים שם איתה במגוון פתרונות.

אחד מהפתרונות, למשל, זה להביא מעסיקים שלא חשבו על העסקה מרחוק. היכולת שלנו לתמרץ אותם היא מתקציבי הכשרה מקצועית שיש לנו בתוך האגף הקבוע שהסבנו. אמנם זה מאות שקלים אבל הם עושים את ההבדל. מעסיק שאנחנו אומרים לו שבכמה מאות שקלים נוכל לתת תקציב להכשיר עובדת שנמצאת כרגע במלון עם ילדים אבל היא יכולה לענות לטלפונים, היא יכולה לעשות שירותים גם לכמה שעות וזה משהו שהוא ממריץ.

דבר שני. יש לנו צוות של מחפשות עבודה פרטניות. אני יכולה לתת דוגמה של אישה בת 60 שעבדה כסייעת בגנים. היא פשוט הפעילה אותנו פרטנית לצרכים שלה. ליווינו אותה לסופר לחפש עבודה כקופאית. אנחנו ממש מלווים יד ביד. נכון שאנחנו מגיעים ככה למספרים בכמויות של אחדים בכל מלון אבל אנחנו שם כדי להישאר. זה אומר שהרכזים שעובדים עם המפונים במלונות – למשל, הרכזת בשדרות תעבור איתם חזרה לשדרות, בעזרת השם, ותלווה אותם גם שם בחזרה לעבודה, כי זה סוג הליווי שאנחנו במשרד הרווחה מאמינים שצריך להיות. צריך איזו שמירה על רצף ולא רק משרות בזק.

אני גם מסכימה עם דברייך, שירידי תעסוקה קוצרים את כוח האדם היותר מיומן, המשכיל והמנוסה. אנחנו במשרד הרווחה שותפים בירידים כי כרגע אנחנו מטפלים באוכלוסיות רבות, אבל גם נשארים בחדר פרטני עם רכזת מעסיקים שיש לה טבלה עם למעלה מ- 800 משרות שאנחנו גיבשנו במשרד הרווחה שמותאמות לשפות, מותאמות לאנשים שאין להם 12 שנות לימוד וכמובן ללא ניסיון תעסוקתי. הרכזת התעסוקתית יושבת עם אדם שלא מוצא את עצמו ביריד ועוזרת לו ברמה הפרטנית הזאת.

אני כן קוראת מכאן לאיזו חשיבה כלל משרדית. יותר להביא מעסיקים - - -

אם אתם ממלאים טפסים, אפשר לבקש שבדיון הבא תציגו נתונים לחברי הוועדה. איזה מפעלים נסגרו? מה הכמות?

יוסי אלקובי, בבקשה.

אני נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל שמייצג 110,000 עסקים קטנים ובינוניים. 40,000 מהם הם אנשי מלאכה, עיבוד שבבים, נגרים, מסגרים וכדומה.

אתמול פניתי לכל החברים שלנו ואמרתי: אל תחפשו לקבל מענקים בנושא של עובדים. אנחנו צריכים להיות תחת האלונקה, לקלוט עובדים אלינו ולעזור להם. אותם עובדים שיגיעו לחודש, חודשיים, שנה, הם לא מיומנים באותו מקצוע. אנחנו צריכים לחבק אותם, אפילו שנפיק מהם 40%-50% תפוקה ונשלם להם שכר, אנחנו עושים מצווה. זאת מחויבות של עם ישראל וזאת מחויבות שלנו לתת יד בנושא הזה ולהפסיק לחפש את ה-3,000 או 4,000. זה לא מעניין. אנחנו מוכנים לקלוט. אתמול אמרתי לחברים: חבר'ה, תחבקו את האנשים האלה. אלה אנשים שעברו טראומה, אלה אנשים שצריכים חיבוק. צריך לקחת אותם ומה שיתרמו לנו בתעשייה נברך על זה.

מה הם אמרו?

כולם ענו יישר כוח. עשיתי זום לכמה מחוזות אצלי ובכל המקומות. אנחנו מוכנים לקלוט אנשים. לא משנה מה שיספקו, ניתן להם יד, נחבק אותם ונעזור להם. הם במצוקה, הם לא בבית שלהם, הם לא בחברה שלהם, הם לא עם הילדים שלהם.

עכשיו אני צריך ליצור קשר בינך ובין משרד העבודה. אתם מכירים את נשיא המלאכה והתעשייה?

אני מאמין שאתם מכירים ואנחנו עושים עבודה נהדרת.

אם לא יהיה קשר ביניכם לבין משרד העבודה - האידיאולוגיה שלך מאוד מקובלת עלינו אבל בוא נעשה את זה מעשי.

בשמחה. תהיו בקשר איתנו. יש לנו משרדים ונוכל לעזור ללא תשלום.

כמה משרות אתם יכולים להקצות?

בין 20,000 ל-25,000 משרות אנחנו מוכנים לקלוט. אנחנו ניתן יד ונעזור ואנחנו לא רוצים כלום. אנחנו רוצים לתרום את החלק שלנו.

אתם פזורים בכל הארץ, נכון?

כן.

יש לנו קושי עם ים המלח ואילת.

בים המלח זה מלונות. אני רוצה שתבינו שאנחנו אנשי מלאכה ואנחנו מרוכזים במרכז, בצפון, בחיפה ובסביבה.

חוץ מים המלח אפשר לעשות הסעות למפעלים שלהם?

בהחלט. יש לנו תקציב להסעות.

אם יסיעו לכם את העובדים, זה יכול להיות פתרון מעשי.

אנחנו מוכנים לקלוט עובדים.

אני מנכ"לית עמותת 51. בימים אלה העמותה יזמה מיזם תעסוקתי למפונים מיישובי העוטף. הם פנו חנה לרדו שהיא יזמית חברתית שפועלת בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל ודואגת לתעסוקה איכותית של התושבים בפריפריה.

אני רוצה שאנשים ידברו מעשית כמו יוסי אלקובי.

אני יזמית עסקית חברתית בפריפריה הרחוקה. נכון להיום אני מתרכזת באילת ובים המלח. חבר הכנסת מאיר כהן ציין את בית היוצר שזאת יוזמה שלנו בים המלח, לייצר מקום שאנשים יוכלו לעבוד בו. הרעיון הוא לתעסוקה איכותית למקצועות הצווארון הלבן למפונים בים המלח ואילת.

את מדברת על הייטק שאפשר לעבוד מרחוק.

נכון. אנליסטים, מתכנתים, שירות לקוחות, מזכירות אישית, מעצבות גרפיות, בונות אתרים.

אמרת מקצועות איכותיות.

היא התכוונה להייטק.

הבנתי, אבל מקצועות אחרים הם לא איכותיים? מה זאת ההגדרה הזאת?

מקצועות שהם לא במפעלים תעשייתיים, זאת ההגדרה. יש מפעלים של תעשייה אווירית כדי שאת צריכה להיות מהנדסת כדי לעבוד בהם אבל לא על זה אנחנו מדברים. אני מדברת על מקצועות שאפשר לעשות מרחוק. היום 50% מהדברים אפשר לעשות מרחוק. האתגר שלנו אלה מעסיקים שמוכנים להעסיק מרחוק. זה האתגר הכי גדול שלנו. דאטה אנליסטים אפשר להעסיק מרחוק.

היום יש לנו 150 עובדים בפריפריה הרחוקה שעובדים מרחוק, אבל זה כיתות רגליים להגיע למעסיקים כאלה. למעסיקים כאלה אין תמריצים. מעסיקים כאלה לא צריכים להשקיע בהכשרה כי האנשים מוכשרים. לכן אנחנו צריכים לדאוג גם למשרדים עבור הפליטים ועבור המפונים בים המלח באילת וגם לתמריץ למעסיקים. אנחנו צריכים לתמרץ גם מעסיקים שנמצאים בתל-אביב. יש לי עכשיו מעסיק שמוכן להעסיק 100 אנשים בהטמעת מערכת אבל בעוד שנה אנשים מתל-אביב יעברו לנגב המערבי ואיך נגרום לו להמשיך לעבוד עם אותם 100 אנשים?

זה גם תשתית תקשורת, הרי אי-אפשר לשבת על האינטרנט של המלון.

יש תשתיות תקשורת מצוינות. לי יש עסק בצפת להנהלת חשבונות - - -

לא, אם אני מדבר על מלונות ים המלח - - -

אנחנו מחלקים מחשבים.

אני לא מדבר על מחשב אלא על תשתית תקשורת.

צריך חללי עבודה. גם אם היא האנליסטית הכי טובה, היא גם לא יכולה לענות ללקוח אם הילד לידה וזה גם בעייתי. אז אנחנו צריכים תמריצים לעסקים, גם מקומות לעבוד בהם באילת ובים המלח וגם בתל-אביב. בתל-אביב יש קרוב ל-120,000 אנשים שגם להם אנחנו מחפשים עבודה. אז המעסיק שואל: מה יהיה בעוד שנה אם הם יחזרו לשדרות?

באתי לכאן להגיד שיש הזדמנות לעשות מהפך בתעסוקה בישראל.

את מדברת לאחר המלחמה.

בעוד שבועיים נקיים דיון מעקב. התחלנו לשמוע ממשרד העבודה שיש דברים יפים, שיש מרכזי תעסוקה ב-109 מלונות, שיש להם 128 רכזי תעסוקה, 1,200 מקבלי שירות, 500 השמות, 4 ירידי תעסוקה. זה לא מספק אותנו.

לגבי המפעלים, אבקש שלדיון בעוד שבועיים תביאו מידע.

שמענו את דבר התעשיינים לגבי מה שהם יכולים. שמענו את אלקובי ובעיניי זה נגע בלב. הוא קרא למעסיקים לא לחכות למענקים ולתמריצים אלא פשוט לקבל אנשים לעבודה ולהתחיל לעבוד.

שמענו גם ממשרד העבודה שהם מוכנים להעמיד הסעות למפעלים קטנים או גדולים.

אני רוצה שמשרד העבודה יקבל מהתאחדות התעשייה והמלאכה מידע לגבי מעסיקים המוכנים לקלוט עובדים זמניים. משרד הרווחה ישים תקציב להסעת העובדים מאזורים מרוחקים יותר.

משרד העבודה ומשרד הכלכלה יפנו לבעלי מפעלים סגורים לקבלת נתונים אודות המשרות שטרם אוישו ולראות מה עושים.

בלי נדר, בעוד כשבועיים או 20 יום נבוא לפה עם נתונים. אני מבקש לקבל מכל משרדי הממשלה נתונים ומעשים.

תודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50.