פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת החוץ והביטחון
27/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 101
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, י"ד בכסלו התשפ"ד (27 בנובמבר 2023), שעה 12:20

1. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2022, של ח"כ אופיר כץ
2. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2023, של ח"כ אלי דלל
3. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון מלא לתוכנית "ממדים ללימודים"), התשפ"ג-2023, של ח"כ מיכאל מרדכי ביטון
4. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2023, של ח"כ שרון ניר

חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
זאב אלקין
משה טור פז
רון כץ
שרון ניר
עידן רול

מיכאל מרדכי ביטון
אלי דלל
אופיר כץ

אל"מ (מיל) איל הנס - ראש האגף, מנהל הקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

סא"ל (מיל) ענת קוצ'ינסקי - ראש מינהלת שער לעתיד, אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

זאב ריימן - רע"ן תקציבי שכר וכוח אדם, את"ק, צה"ל, משרד הביטחון

רותם קס - עו"ד, עוזר ראשי לענייני חקיקה וחרדים, משרד הביטחון

דרור גרנית - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עדי פרנקפורטר - רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

נדב שמיר - עו"ד, הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

יוסי סבג - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

ליאת יעקובי - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה

אלחנן פלהיימר - יו"ר התאחדות הסטודנטית הארצית

יהורז בן יהודה - מוביל פורום הלוחמים המשוחררים

שפרה שחר - מנכ"לית בית חם לכל חייל

אוריה איזק - מנכ"ל גב ללוחם

נעם דן - משפחת החטופים

נטע היימן - משפחת החטופים

נעם עידן בן-עזרא - משפחת החטופים

איילת אשל - משפחת החטופים






משתתפים באמצעים מקוונים



מור הובר - פורום ארגוני תעסוקת צעירים

עידן סיבוני - מוביל פורום הלוחמים המשוחררים

מירי פרנקל-שור
גלעד נווה

אסף פרידמן

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2022, פ/4/25
הצעתו של חבר הכנסת אופיר כץ

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2023, פ/1280/25
הצעתו של חבר הכנסת אלי דלל

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון מלא לתוכנית "ממדים ללימודים"), התשפ"ג-2023, פ/1761/25
הצעתו של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2023, פ/1424/25
הצעתם של חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי

צוהריים טובים. אנחנו פותחים את ישיבה נוספת של ועדת החוץ והביטחון. הנושא שלנו הוא הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים, התשפ"ג-2022. להצעה הזו היו מספר מציעים שחלק מהם הפכו לשרים בממשלה וחלק מהם נשאר איתנו חברי כנסת. אני מברך את כל המוזמנים שהגיעו לדיון. אני אאפשר לחבר הכנסת אופיר כץ להיות ראשון המציגים את ההצעה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שאין הרבה מה להוסיף, במיוחד בתקופה הזאת. אני מציע שנקדם את החוק.

בוועדה התקיים דיון בנושא הזה.

נמצאים כאן שלושה מתוך ארבעת המציעים. מיכאל ביטון לא נמצא.

החוק אומר שלגבי הלוחמים, אם עד עכשיו הם קיבלו 75 אחוזים משכר הלימוד בתום תקופה של שלוש שנים, עכשיו אנחנו רוצים להעלות את זה למימון של 100 אחוזים ואולי גם להגדיל את הטווח שמאפשר להם לארבע שנים במקום לשלוש שנים. אני חושב שזה הכי מגיע להם, זה בזכות וצריך לקדם את כמה שיותר מהר.

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בעלת הצעה זהה.

צוהריים טובים. אני חושבת שדווקא עכשיו ביתר שאת, אולי על רקע אירועי השעה, אנחנו מבינים את החשיבות של ההצעה הזאת. זאת הצעה מוסרית, ערכית, חשובה ואגב, היא באה לידי ביטוי בהצעות של מגוון סיעות מהבית. אנחנו באמת מבינים את החשיבות במתן מענק לימודים מלא ללוחמים שהקדישו את חייהם, נשאו בנטל וממשיכים לשאת בנטל גם בשירות מילואים ואנחנו רואים את זה גם עכשיו בעת הנוכחית. בדיוק מההבנה הזאת שאנחנו צריכים להביא לידי ביטוי איזשהו רצף של צבא חזק וגדול שיש לו לוחמים, שיש להם מוטיבציה להיות לוחמים כי הם גם מתוגמלים בסוף הדרך על עצם היותם לוחמים, ואחר כך אנחנו גם משלבים אותם כמו שצריך באקדמיה ובשאיפה גם במשק האזרחי מתוך המקום של הבנת הרצף הזה, של החיים של הצעיר במדינת ישראל כלוחם ובמעלה הדרך כסטודנט ואחר כך כאזרח פרודוקטיבי בחברה הישראלית, מתוך ההבנה של זה ההצעה הזו מתבקשת וחשובה. אני חושבת שאנחנו צריכים להתקדם בה וכמה שיותר מהר. תודה.

תודה חברת הכנסת ניר. חבר הכנסת אלי דלל, בעל הצעה זהה.

תודה אדוני היושב ראש. ההצעה שהעליתי הייתה לפני המלחמה ואני חושב שעתה היא נכונה מאוד והיא מתבקשת. אנחנו גם צריכים לזכור שהחיילים שלנו נותנים שלוש שנים מזמנם. הם תורמים למדינה, לצבא, ולכן מאוד חשוב לתת להם את ההשכלה חינם כדי שפשוט הפער הזה שנוצר בינם לבין אלה שלא משרתים, יוכלו לסגור אותו. אני חושב שצריך לקדם את ההצעה הזאת ולעשות זאת עכשיו. תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת מיכאל ביטון.

אנחנו נעשה כאן מעשה ראוי בזמן מלחמה ונשדר ללוחמים שאנחנו לא שוכחים אותם. ממדים ללימודים נולד בשל הפער בתנאי הפתיחה לפרנסה של אדם שיצא מצה"ל. אנשי 81, 8200, סייבר, טכנולוגיה, קיבלו משכורות של 30-20 אלף שקלים. לוחם בגולני בא בלי כלום לאזרחות. באנו ואמרנו תלך תלמד תואר על חשבוננו. בהתחלה היו תורמים, אחר כך מצאנו כסף במשרד הביטחון והיום נעשה היסטוריה ונממן את זה מלא פלוס מענק, פלוס מה שיש לו שנשאר אצלו.

אני כן אומר זה שהצבא צריך להתחיל לבנות מסלולים, ויש לו, של לוחם שלושת החודשים האחרונים, לא במלחמה, לא בימים האלה שאנחנו בהם אנחנו מצויים. יקבל קורס תכנות על חשבון צה"ל בזמן השירות. מי שרוצה להיות מתכנת או להתפרנס בכבוד, הצבא ייתן לו בצבא שלושה חודשים הכשרה מקצועית. לא התואר הזה הוא זה שיפתור לו את הבעיה כי אלה שלוש וארבע שנים, אלא זריקת יציאה לחיים המקצועיים. הוא היה בגולני, היה בשטח, תנו לו הכשרה מקצועית בצבא, מתכנת, סייבר, IT או כל דבר, מה שייתן לו איזו זריקת עידוד להתפרנס. כך נשווה ואולי נייצר שוויון הזדמנויות לפרנסה של חיילי צה"ל הלוחמים והלוחמות.

תודה. חבר הכנסת עידן רול.

ממש בקצרה. אני רוצה לומר שיצא לי, ואני בטוח שלעוד חברי כנסת, לפגוש לוחמים גיבורים שלנו שהיו בעזה ונלחמו בגבורה, חלקם נפצעו – אני מכיר כאלה שנפצעו – ואושפזו וברוך השם הבריאו ועדיין נאלצו להטריד את עצמם בשאלה איך הם מממנים עכשיו את התואר. בגיל 24-23 מתכננים ללמוד, חוזרים מעזה וצריכים לחשוב איך עכשיו משלמים עבור התואר שרוצים להתחיל ללמוד אותו.

בזה התכנסנו היום כדי לעסוק בו. אני חושב שזה מבורך וחשוב. זה תורם ללוחמים שלנו לדעת שיש להם כאן גב אמיתי שמעריך אותם, מחזק את החוסן הלאומי ואת חשיבות השירות בצה"ל. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת רון כץ.

תודה רבה אדוני. אני מצטרף לדברים. אני חושב שאחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לעשות בתור מחוקקים, זה לתת ודאות ללוחמים שלנו שאחרי שהם מסיימים את השירות שלהם בהקרבה אדירה עבור מדינת ישראל, אנחנו נדאג להם להתחלה טובה יותר של החיים, התחלה נכונה יותר וקלה יותר. אני חושב שצריכה לצאת מכאן קריאה חד משמעית ושתהיה פה אחד והיא שלפני שמעבירים כספים לכל מיני משרדים פחות רלוונטיים לזמן הזה של החיים, כמו המשרד למשימות לאומיות או כל דבר אחר שנשמע לי כמו המשרד של ספיידרמן, קודם ניתן את הכי טוב בכל מה שאנחנו יכולים עבור החיילים שלנו. תודה.

תודה. חברי הכנסת התייחסו. זאת הצעת חוק שהזמן גרמה. היא תמיד הייתה נכונה, הייתה נכונה לפני חמש שנים ותהיה נכונה בעוד עשר שנים, אבל כרגע, לפחות לגבי הלוחמים שלנו שמתכננים את שנת הלימודים הבאה תוך כדי קרבות, אני חושב שאנחנו – וזה תלוי בנו – צריכים להתקדם מהר. אני כרגע לא רואה שום מכשולים וגם שאלתי לדעתה של היועצת המשפטית לוועדה. תכף ודאי נשמע את משרדי הממשלה ואת הגורמים הרלוונטיים כך שלאחר מכן נוכל למזג את הצעות החוק להצעה אחת ולהביא אותה למליאה. אחד המציעים הוא במקרה או לא במקרה יושב ראש הקואליציה, אז אתה תדאג שההצעה תעלה למליאה מהר כך שנוכל להחזיר אותה מהר להכנה שנייה ושלישית ולבשר לחיילינו שלפחות את הדאגה הזאת הם יכולים להסיר מליבם.

משרד הביטחון, בבקשה.

ראש האגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון. אני כמובן אתחיל ואומר שאני יושב כאן במשך שנתיים בדיונים על הצעת החוק הזאת או אחרת בגלגולים שונים, כמי שמופקד על מה שנקרא הכנתם של החיילים המשוחררים לאזרחות. אני רואה חשיבות מאוד גדולה בהצעה הזאת. אנחנו יודעים שלימודים אקדמיים מבטיחים הכנסה שגבוהה ב-150 אחוזים לעומת מי שלא למד לימודים אקדמיים. אנחנו יודעים שמדובר כאן באוכלוסיית הליבה של צה"ל שאנחנו רוצים להוקיר אותה בכל דרך. אפרופו, אנחנו רוצים להוקיר גם את האחרים אבל כרגע אנחנו מתמקדים באוכלוסייה הזאת.

במסגרת ההצעה אנחנו מדברים גם על החיילים הבודדים שגם עליהם דיברנו רבות במסגרת הוועדה הזאת והם נכנסים בגדר האוכלוסייה הזאת.

זה כבר בחוק היום.

כן. מבחינתנו זו מסגרת אחת שצריך להסתכל עליה בצורה שלמה. אנחנו רואים את הפעילות, עליה דיברו כאן חברי הכנסת, של חיילי צה"ל הלוחמים בשעה זו. אפרופו, בחלק מהוועדות שישבנו כאן דיברנו על הדור הזה ואני חושב שאנחנו רואים שהדור הזה מוכיח את עצמו והוא ראוי לזה.

יותר מזה. אנחנו גם מבקשים להאריך את הזמן שאפשר להירשם למלגה כדי לאפשר לאנשים שעכשיו נמצאים בלחימה והם בשנה האחרונה שלהם והם יכולים להירשם למלגה, להמשיך להירשם כי אנחנו יודעים שהם יצאו משדות הקרב, הם יהיו בזמן שהוא לא בשל לטובת העניין ולכן אנחנו בעד הארכה.

אתה מדבר על שלוש השנים שקבועות היום בחוק?

שלוש שנים והחמש שנים לאנשי הקבע. אנחנו רוצים להאריך את התקופה לכיוון חמש שנים ושבע שנים בהתאמה כדי לתת לחבר'ה האלה שעכשיו לצערנו נמצאים באירועים את האפשרות ללמוד. בסוף בן אדם שלומד הוא בן אדם שיכול להצליח. אפרופו, בוא נשאל כאן שאלה, מי בחדר לא בוגר תואר ראשון. כולם כאן בוגרי תואר ראשון ומי שלא בחדר הזה, הוא כנראה לא בוגר תואר ראשון. לכן בעיניי זה הכרח.

תודה. אם אני מבין נכון, לפרוטוקול, משרד הביטחון מבקש לתמוך בהצעה הזאת.

כן.

יש תמיכה ממשלתית. כיוון שזו הצעת חוק תקציבית, אנחנו רוצים לוודא שאכן יש תמיכה ממשלתית. לגבי הדברים שאמרת, אני מבינה שצריך לתקן את סעיף קטן (ד) להצעת החוק, כך שבמקום שלוש שנים, יבוא חמש שנים.

במקום שלוש שנים יבוא חמש שנים ובמקום חמש שנים יבוא שבע שנים בהתאמה.

מקסימום גמישות.

הייתי רוצה לתקן את הסעיף ולהגמיש אותו עוד יותר. קוראים לי נעם ואני לא מספיק חשובה כדי שאני אציג את עצמי. אני בעיקר בת משפחה של משפחת דן-קלדרון. מתוך חמישה בני משפחה, שתיים נרצחו ושלושה שבויים בעזה. סהר בן 16, ארז בן 12, עופר בן 53, מסכן, גם גבר, גם בן 53, גם שירת בצבא, מה הסיכוי שלו? אני שומעת את הצעת החוק ומתרשמת ממנה. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים. נשמע כמו שיר. האמת היא שאנחנו מאוד משתדלים לא לעשות שירי הספד. אנחנו רוצים שגם אתם לא תעשו זאת. אני חושבת שזה מוזר לנהל שיחה על חיילים משוחררים כשיש לנו כל כך הרבה חיילות וחיילים שלא רק שלא משוחררים אלא שהמוטיבציה שלהם לשרת תלויה לגמרי בהכרעות של הממשלה הזאת על חבריה.

אמרה חברת הכנסת שפתחה שהיא חושבת שזאת הצעת חוק חשובה מאוד כי צבא חזק הוא צבא שיש לו לוחמים כאשר ללוחמים יש מוטיבציה לשרת. כדי שתהיה להם מוטיבציה לשרת, אנחנו חייבים לדעת שאנחנו מחזירים אותם הביתה מכל טעות, מכל נזק, מכל סכנה שהעמדנו אותם בפניה. אני נמצאת עכשיו באחת הוועדות, מהחשובה ביותר בכנסת ישראל, במדינה ריבונית, וכשחבר הכנסת רול אומר שיש תמיכה רחבה כי לוחמים שעכשיו בעזה, רוצים לצאת משם ואנחנו רוצים לעזור להם לשלם שכר לימוד כדי ללמוד, אני אומרת שהמרבד של הגברים והנשים שכרגע נמצאים בעזה, לא כי הם לוחמים אלא כי הם מופקרים לגורלם בהרבה מאוד מובנים, המרבד הזה תלוי בנו. אני מסתכלת על כמות האנשים נבחרי הציבור בחדר הזה שלא הולכים עם התכשיט חסר החן הזה שאנחנו נמצאים בתוכו כל כך הרבה ימים ואיבדתי את הספירה, 53 ימים, 52 ימים, יש עוד פעימה ופעימות הלב שלנו כבר לא נשמעות.

היום פעימה אחרונה.

לא. לא יכולה להיות פעימה אחרונה. הפעימות יסתיימו כאשר החטופים והחטופות יחזרו. אני עכשיו נמצאת כאן במעמד מאוד מורכב כי אם אני אעשה ריפרש מספיק פעמים על הפלאפון שלי, יכול להיות שסהר שאוהב להקות אוקראיניות של מוזיקה גרועה, וארז שמאוד מאוד חרד כי הוא הרבה פעמים סבל את הסבבים של העוטף, שלא ברור מי עטף את מי בתוך הסיפור הזה, יכול להיות שהם יחזרו, אם ירצה השם ואשתו. אבל אנחנו כמדינה ריבונית צריכים לחשוב עכשיו על עופר. על כל המרבד המופלא הזה, שהם לא מתים, שהם חיים לגמרי. הם חיים. אנחנו לא רוצים לעשות להם עצרת זיכרון, אנחנו לא רוצים לשיר להם שירים בכיכר, אני לא צריכה שתעטפו אותי באמפתיה, אני צריכה הכרעות. אני צריכה שכל אחד שהיום פותח משפט בכנסת ישראל, במדינה ריבונית, לא יתחיל מאנחנו מדברים על החיילים המשוחררים כי כרגע החיילים המרכזיים שלנו לא משוחררים וזה עלינו וזה שלנו. צריכה להיות תמימות דעים בכנסת ישראל. מהבחינה הזאת אני פונה אליכם כי אתם נבחרי ציבור שלי. יש לכם אתה גב, יש לכם את האחריות, יש לכם את הזכות ויש לכם את החובה. כל מי שיושבת ויושב כאן, גם מהצד השני של השולחן, כל מי שעכשיו בפלאפון, כולכם, 30 שקלים ב-ביט, אתם יכולים להעביר את זה אלי, אבל כל אחד מאיתנו אמור היה ללכת עם אחד בתודעה, ללכת עם החולצות חסרות החן האלה או עם הפוסרים האלה, אבל יותר מזה – ללכת עם התודעה שזה עלינו.

ממשלת ישראל מתעסקת עכשיו בתקציבים לכל מיני משרדים. אתה היית מאוד מאוד עדין עם המשרדים המופרכים האלה. אני לא רוצה להעליב. אני זקוקה לעזרתכם. אני זקוקה לעזרתכם שלא תורידו את הילדים האלה מסדר היום. גם בן אדם בן 53 הוא ילד של מישהי ומישהו. כולם ילדים, כולם הופקרו על ידינו, על ידי הממשלה, על ידי המדינה שלי. אני צריכה שיהיה ברור שגברים לא שווים פחות. אני צריכה שיהיה ברור שיש משפחות, שרידי קהילות, שעברו פוגרום, שואה אמיתית בתוך המדינה הריבונית שלנו. אני צריכה אתכם ואתכן שלא תאפשרו לשום דבר אחר להגיע לסדר היום.

לא יכול להיות שאנחנו מתנהלים כאילו יש שכר לימוד כשאין לימודים. החיים שלנו נעצרו ב-7 באוקטובר. יש לנו 178 חטופים וחטופות. אנחנו מדברים כאילו הם לא שם. לפני הכול צריך להוציא אותם משם. התחושה היא שאתם לא מספיק עושים כדי שלא יישמעו קולות מתלהמים, שלא יישמעו קולות שמאפשרים לסכן את ההפוגה הזאת. אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות לחמאס, לא צריך להגיד את זה בקול רם. מדינה חזקה מספיק תעשה מה שהיא צריכה לעשות אבל הדבר הראשון והבהול ביותר הוא להביא ואתם הביתה כדי שיהיו חיילים, כדי שיהיו חיילים שתהיה להם מוטיבציה, כדי שיהיו אנשים שיישלחו לגבול מתוך ידיעה שהממשלה הזאת עושה הכול, שהמדינה הזאת עושה הכול וזאת הברית שלנו עם האנשים האלה.

אלמה שהיא בת 84, מזל, הבאנו אותה בפעימה הקודמת. היא כרגע מורדמת ומונשמת. היא אחרי ניתוח לב פתוח והיא לא קיבלה את התרופות שלה במשך 51 ימים. היא כרגע במצב של בין חיים למוות. אורי, הבן שלה, ישב איתי בכל הפעמים הקודמות כאן. עכשיו הוא נמצא לידה ומקווה שאלה לא השעות האחרונות.

אין לנו זמן. אין לנו זמן ואנחנו צריכים שאתם תשמיעו את הקול הזה מול מקבלי ההחלטות. אם זה אתם, תשמעו את המוזיקה הזאת אצלכם. אם אלה הקודקודים והקברניטים של המלחמה, צריך גם נשים ליד השולחן הזה, צריך גם אנשים שהם לא רק אנשי צבא אלא יש עוד זרועות. תסתכלו עלינו. זה אתם. המשפחה שלי היא המשפחה שלכם. קחו את סהר, קחו את ארז, קחו את עופר, קחו את צחי, קחו את כל המשפחות האלה וקחו גם את מי שלא נמצא כאן, הנפאלים הרצוחים מתוכם רק אחד שרד. הם באו כדי ללמוד את החקלאות שלנו, עם סגולה, אור לגויים, ועכשיו אני שליחת ציבור גם שלהם כי המשפחות שלהם באובדן והמדינה שלנו לא מתייחסת לזה.

החמ"ל של גל הירש נעלם ונגוז ואין לנו שום דבר מלבד מטה המשפחות. מטה המשפחות הוא לא שמאל וימין. אפשר לעשות דמוניזציה לרונן צור, גם אני יכולה, אבל הוא היחיד שמחזיק אותנו כבר 51 ימים, 52 ימים. ב-8 באוקטובר נפתחה קבוצת ה-ווטסאפ של המטה הזה, המטה האזרחי. איפה המדינה שלי? איפה המדינה שלי שתגיד תודה רבה, עשיתם עבודה מצוינת כשלא היינו מאופסים אבל עכשיו אנחנו על זה. איפה המדינה שלי? אין שר אחד בקבינט שלקח על עצמו להיות השר או השרה של החטופות והחטופים. איפה אתם? איפה אתם? זה של המדינה שלי. אתם ואני, אנחנו אותה משפחה. אנחנו צריכים את עזרתכם.

תודה רבה. אנחנו בכל זאת צריכים לדאוג למשוחררים. שיחררו בחורה שתרשי לי להניח שלא היו לה סיכויים גבוהים להשתחרר בפעימות שכבר ראינו. יכול להיות שמי מהמשחררים שלה, של מגידיש, ירצה לבוא וללמוד בשנה הבאה ולא יהיה לו מהיכן לקחת את הכסף לשכר לימוד. בזה אנחנו עוסקים. זה חס ושלום לרגע לא אומר לרגע שמישהו בחדר הזה שכח את החטופים.

אני חס וחלילה לא שוללת את הדיון הזה. ממש לא. אני חושבת שכל דיון צריך להיפתח באמירה שגם החיילים האלה הם חיילים שצריכים להיות משוחררים.

תרשי לי לומר לך בשם כל חברי הוועדה שגם בוועדה הזאת וגם בפורומים מצומצמים יותר אנחנו יושבים על הדברים האלה. תאמיני לי שהחלק הארי מן הדיון מוקדש לנושא הזה. אנחנו בדרך כלל לא עושים את זה בשידורים ישירים בטלוויזיה כי יש דברים רגישים. אנחנו רוצים קודם לדאוג לשלום היקירים שלכם והקרובים שלכם ושהם יחזרו בשלום ונוקטים בכל האמצעים שעומדים לרשותנו.

הקרובים שלנו, של כולנו.

הקרובים של כולנו. של כולנו. חד משמעית. לגמרי מסכים איתך ומקבל באהבה את התיקון.

שמענו את משרד הביטחון. משרד המשפטי, יש לכם הערות?

אני מבקש להשלים. אני מאגף התקציבים, משרד הביטחון. רק לדייק את מה שאמר ראש האגף לחיילים משוחררים. אנחנו מדברים על נושא שההוצאה בגינו היא בתקציב חיילים משוחררים ולא בתקציב הביטחון. הדיוק הזה חשוב.

סעיף 46.

כן. סעיף 46. אנחנו לא מתנגדים ואפילו יותר מזה, משרד הביטחון עסק ביתר שאת בשנים האחרונות בקידום הנושא כאשר זה היה גם חלק מחבילה של הוקרת השירות. זה היה בשלב מתקדם אבל המצב בין היתר הקפיא את המצב שם. זה רכיב שאנחנו רואים אותו בר חשיבות ובכל דרך ואנחנו מברכים על הצעות החוק הפרטיות בנושא. משרד הביטחון בוודאי לא יתנגד. אנחנו נמשיך את השיח אל מול משרד האוצר, שיח שכבר קיים, כדי לוודא שיש הסדרה תקציבית נלווית לנושא הזה.

תודה רבה. תכף נשמע את משרד האוצר. משרד המשפטים, יש לכם הערות לגבי החוק, הנוסח, ההצעה עצמה?

את ההערות העיקריות אנחנו הבאנו בפני ועדת השרים לחקיקה כאשר ההצעות האלה עלו נדמה לי בסביבות פברואר, כבר לפני אי אילו חודשים. ככלל זו הטבה שהיא בעין במובן הזה שהיא לא ניתנת בכסף מזומן אלא היא בעצם ברכישת השירות המסוים של לימודים אקדמיים, ותמיד יש בהצעות כאלה איזשהו אלמנט שהוא עשוי להיות לא שוויוני במובן הזה שיש חייל משוחרר שלא הולך ללמוד והוא לא זכאי להטבה שהיא דווקא הטבה כבדת משקל מבחינה כספית. תמיד צריך לקחת בחשבון כאשר קובעים הטבות שהן לא נטו כסף.

לא הבנתי מה אתה אומר.

אני אומר את זה כהערה. משהכנסת כבר בחרה בעבר לקבוע את ההוראה של מימון ולתעדף כהעדפה, להכווין התנהגות במובן של לכו תרכשו השכלה גבוהה, אנחנו חושבים שיש קושי משפטי אינהרנטי בשאלה של גובה המימון. כמובן יש מגבלה תקציבית ולזה תכף חברתי מהאוצר תתייחס.

לא הבנתי מה הקשר שלכם לגובה המימון.

הפוך. הוא אומר שברגע שהעיקרון נקבע, גובה המימון הוא לא לדיון משפטי.

על שולחן הוועדה מונחת הצעה ומדובר בהגדלה של מ-75 אחוזי מימון שכר לימוד ל-100 אחוזים. סוגיית השוויון לא רלוונטית.

בשלב הזה של ההצעה.

אם היה צריך לדון בה, היא כבר נדונה.

אני מסכים.

ברגע שאנחנו מכניסים כל מיני אלמנטים, זה מתחיל להיות קצת יותר מדי רגיש. אני לא חושבת שזו סוגייה של שוויון שמונחת על השולחן.

אנחנו כבר צלחנו את השלב הזה. אני שמתי את זה כנקודה.

למה לעורר את זה? לא רלוונטי.

שמתי את זה כנקודה למחשבה במסגרת דיון. אנחנו עוד לא בניסוחי המילים של הסעיף הספציפי אלא ברמת הקונטקסט.

אנחנו ממש בניסוחי המילים. זה כבר עבר דיון.

מצביעים היום.

הקראה והצבעה.

אנחנו בשני תיקונים מאוד ממוקדים. תיקון אחד הוא הגדלת המימון. תיקון שני, הסעיף שנאמר כאן על ידי משרד הביטחון, על ידי איל, הרחבת הגמישות לעניי השוויון. אני מציעה לא להעלות את קביעת השוויון בדיון.

גם אני לא חושב שכרגע זה רלוונטי.

משרד האוצר, עמדתכם.

משרד האוצר. אני אתייחס לדבריו של דרור. אנחנו מכירים ופועלים גם בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון בנוגע לנתינת מענה לחיילים גם בשגרה וגם בחירום. אפשר לראות את העלאת דמי הקיום שהיו בשנים האחרונות או העלאת תגמול מינימלי שהיה לא מזמן, שזה בעיקר רלוונטי לסטודנטים שלא משתכרים בתקופה הזאת והשכר שלהם עלה באופן משמעותי בזמן האחרון. בנוסף, מענקים שניתנו עכשיו גם בחירום, לטובת החיילים ולטובת זה שיוכלו להתמודד עם השעה הזאת שהיא שעה שאין להם פרנסה ממקורות אחרים.

בקשר למה שדרור אמר, באמת מי שמקבל את התוספת הזאת, את התוספת של 25 אחוזים מעבר ל-75 אחוזים כהטבה - - -

אני לא יודעת אם זו הטבה.

סיוע.

אנחנו משתמשים במילה סיוע.

סיוע למשוחררים.

כסיוע זה בסדר. כסיוע נוסף למימון שכר הלימוד. התוספת הזאת צבועה לטובת שכר הלימוד. חייל מקביל שרוצה לפתוח מסעדה מה שאיכשהו יתרום למשק, הסיוע הזה לא ניתן לו. לכן אנחנו הלכנו עם משרד הביטחון לאורך כל הדרך עם מענקים לטובת חיילי מילואים שמשרתים.

אלה שני נתיבים.

שני עולמות שונים לגמרי.

אני רק מניחה את זה כאן בהמשך למה שדרור אמר.

לכל דבר שאתם מניחים יש משמעות.

לא צריך להניח. צריך להגיד אין לי הערות לחוק כי הוא כבר עבר ואנחנו מוסיפים 25 אחוזים. גם זה אפשר לעשות.

בקשר לזה שהחוק עבר אני אוסיף ואומר שאנחנו כרגע עובדים יחד עם משרד הביטחון על איזשהו מתווה שאני מניחה שחלקכם מכירים. שם גם נרצה להכניס את הדיפרנציאליות לגבי לוחמים לאלה שהם לא לוחמים ונרצה שאם עושים מהלך כזה, זה יהיה כחלק מזה.

לא, זה לא. היינו בזה כשזה היה רלוונטי. עכשיו זה פחות רלוונטי ולכן אנחנו מתקדמים עם החוק.

זה קשור לנושא הרבה יותר גדול ורחב.

אני חושב שאני כאן התוויתי איזשהו קו. אנחנו רוצים להתקדם עם הצעת החוק. תכף אני אאפשר למה שנקרא המגזר השלישי להתייחס.

אני רוצה רגע לעצור אתכם. אתם מתפלפלים. יש לכם זמן להתפלפל כאן בדברים נורא חשובים אבל יש גם דברים דחופים. אימא שלי בת 84, דיצה היימן, אנחנו לא רוצים לקבל אותה במצב של אלמה. זה הרבה יותר דחוף. יש לי בן חייל שגם לו אני ארצה שכר לימוד אבל מה שדחוף עכשיו זאת אימא שלי. אימא שלי בת 84 וצריך לעשות הכול כדי שהיא תגיע. אם היא לא תגיע היום בפעימה הזאת, צריך לעשות הכול שמחר תהיה עוד פעימה והיא תגיע. זה לא קשור אבל לכם יש זמן להתפלפל כאן על דברים שהם לא קשורים ולי אין זמן ולאימא שלי שנמצאת במנהרה אין זמן. אין זמן שאתם תשבו ותתפלפלו כאן על דברים אחרים שהם חשובים אבל פחות דחופים.

תודה. אני מציע, כמו שאמרתי, שאנחנו נתרכז בתיקונים טכניים, אם יש, להצעת החוק. לא נפתח את הדיון על השוויון, על מה עוד אפשר לעשות, למה רק אחוז כל כך קטן מהחברה משרת במילואים ואז אולי נעשה גם דיון על שוויון. אפשר לדון בכל מיני דברים אבל כרגע אנחנו רוצים נקודתית. נכון, זה אולי לא באותה רמת דחיפות כמו ששמענו לפני דקה, אבל גם זה מאוד דחוף מכיוון שיש חיילים – כמו אמרנו, כולם אמרו, גם נציגי משרד הביטחון – שמתכננים כרגע את המשך החיים שלהם בתקווה שיחזרו הביתה בריאים ושלמים כולם. לכן אני מציע להישאר סביב הנושאים האלה ולא ללכת לכל מיני מחשבות לגבי מה עוד אפשר לעשות או מה לא כדאי לעשות.

היושב ראש, אפשר להתייחס לגופו של עניין? חשוב לדעת שיש לנושא עלות תקציבית שאנחנו כרגע רואים אותה כיוצאת ממשרד הביטחון בהתאם למקורות שלו וכמו שמקובל הוא יצטרך להראות מהיכן בדיוק זה יוצא.

בנוגע להארכה, אנחנו נרצה שהיא תהיה חד פעמית, בהתאם למה שצוין כאן. יש כרגע אנשים שיש משמעות לכך שהם מתלבטים בנוגע לפסיכומטרי שלהם.

את אומרת שלאוצר אין כיסוי לחוק הזה? דברי עברית. בהתאם למקובל, כל הקרן לחיילים משוחררים בה יש מיליארדים, היא חיצונית ומתוקצבת על ידי האוצר בנפרד לתקציב צה"ל. מה זה כפי שמקובל? מקובל שהאוצר מימן באופן מלא כל השנים את הקרן לחיילים משוחררים. אם החליטו בממדים ללימודים על 75 אחוזים, היה תוספתי באוצר. אם נחליט כאן על עוד 25 אחוזים, זה תוספתי. מה זה עכשיו כפי שמקובל? למה להכניס את העז הזאת ולא לסיים את החוק הזה היום? אם את אומרת שאין סעיף תקציבי, אנחנו תקועים.

רגע. בוא נדייק. אנחנו שאלנו את השאלות הרלוונטיות. אני כיושב ראש ועדה בכנסת אני לא יודע לנווט בין משרדי ממשלה. יש תמיכה או לפחות אמרו שהממשלה לא מתנגדת ולכן זאת לא הצעת חוק תקציבית. המשרדים, שיסתדרו בינם לבין עצמם. אם לא יסתדרו, אנחנו נדאג שיסתדרו.

מקובל עלי.

אדוני היושב ראש, אנחנו נצביע.

ודאי.

אני גם לא הבנתי איך זה שאם זה במסגרת יוקרת השירות, יש תקציב.

ברור. הייתי אומר שזו הייתה הערה מיותרת כי כל הנושאים שנדונו לפני חצי שנה, כרגע אנחנו בעולם אחר בתחום הזה.

יש תמיכה ממשלתית להצעת החוק.

יש תמיכה ממשלתית. שמענו את זה.

ניקח את זה ממשימות מיוחדות.

כמו המשרד למעמד האישה? יש לי כמה הצעות.

אני אגיד לכם עוד משהו. הצעת חוק כזאת במצב הנוכחי תעבור במליאה כי יידרש רוב כזה. אני מציע לכם, כמי פעם גם היה חבר בממשלות השונות, לא ליצור את הסיטואציה הזאת שהממשלה, משרדי ממשלה כולל משרד הביטחון ומשרד האוצר, התנגדו להצעה אבל הכנסת הגיבורה בכל זאת העבירה אותה. זאת סיטואציה מיותרת במצב שאנחנו נמצאים בו. תסמכו על הניסיון שלי שהוא די ארוך בבניין הזה.

אני סומך עליו.

לכן אני מבקש שייאמר בצורה ברורה שהממשלה לא מתנגדת להצעת החוק או כן מתנגדת להצעת החוק.

החלטת הממשלה מחודש פברואר אמרה מחליטים לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם משרדי הביטחון והאוצר.

אני רוצה לשמוע ממשרד הביטחון וממשרד האוצר מה עמדתם לגבי הצעת החוק. משרד הביטחון, מה עמדתכם?

טוב, הבנתי. אני מציע לכם כמו שאמרתי, תצאו ותתייעצו עם מי שאתם רוצים.

יש החלטת ועדת שרים.

בכפוף לתיאום עם משרדי הביטחון והאוצר.

לא בכפוף לתמיכה. לכן השאלה אליהם היא אם יש תיקון לחוק שהם רוצים להכניס. אם רוצים – שיציגו. אם לא, התמיכה קיימת.

מה התיאום? איזה תיאום צריך להיות?

הערות לנוסח. זה הכול.

יש כאן איזושהי בעיה.

ברור שיש כאן איזושהי בעיה אבל היא לא צריכה לעניין אותנו.

ההיבטים העקרוניים של הצעת החוק מקובלים עלינו, כמו שנאמר קודם, ונדרשת הסדרה תקציבית. זאת לא אמירה ביטחונית. נדרשת הסדרה תקציבית.

כמו שאמרת קודם, זאת לא בעיה שלנו.

כן, זאת לא בעיה שלנו. אנחנו בכל מקרה יכול להצביע. אנחנו לא עובדים אצל הממשלה. אני אמרתי לכם ברוח טובה שאני מציע לכם להרים טלפון, תצאו החוצה ותחזרו ותגידו לפרוטוקול מה עמדתכם. אמרתי שאני לא רואה מצב שלא יימצאו 50 חברי כנסת שיצביעו.

אני מהמר על 90.

ראש מינהלת שער לעתיד, אגף כוח אדם בצה"ל. אנחנו תומכים בהצעה בתיאום מלא עם משרד הביטחון ובפרט עם האגף לחיילים משוחררים, בטח ובטח בעת הזו כאשר הלוחמים בראש מעיננו אבל לא רק הלוחמים אלא כל יתר הכוחות.

בהמשך למה שאמר חבר הכנסת ביטון, אני חייבת להתייחס ולומר שאנחנו עושים ואנחנו צריכים לעשות הרבה יותר. אנחנו עדיין מפעילים תוכניות - בתיאום עם חלק מהמגזר השלישי שיושב כאן – להכשרת לוחמים ביחד עם האגף והקרן במהלך שירותם הצבאי, תוך כדי השירות הצבאי, במימון ובסבסוד – אגב, לפעמים גם ב-10 אצבעות שלנו – כדי שהם יוכלו לקדם את עצמם ולפצות על הזמן שבו הם בחרו להיות לוחמים או ששלחנו אותם להיות לוחמים - לא תמיד הם בוחרים ולפעמים אנחנו שולחים אותם להיות לוחמים – וכדי שהם יוכלו לקבל את המקפצה הכול כך נדרשת הזאת. למעלה מ-1,300 לוחמים, כבר יותר, עברו את תוכנית לוחמים להיי-טק וכולם עכשיו מפוזרים בגזרות השונות ואנחנו ניתן לכל אחד ואחד מענה בתוכנית הזאת.

התוכנית הנוספת אותה אנחנו מפעילים היא תוכנית בתוך הצבא שמאפשרת להם להמשיך אחרי שירות לחימה ממושך ועצים בשירות קבע ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל.

לא מרחיבים את זה בגלל מחסור בתקציבים.

אני לא רוצה להיכנס כאן לאירועים תקציביים. אין לנו בעיה בתוך הצבא לממש - - -

אני חושב שהמיזם הזה מבורך. אני מכיר אותו וסייעתי לו להתפתח.

המיזם הזה הוא מדהים.

אם ה-1,000 האלה פרוסים על פני שנתיים-שלוש ואלה 300 לשנה, לא עשינו הרבה.

אני אענה. התוכנית מתפתחת בהתאם לקצב הביקוש של הלוחמים.

אנחנו צריכים הרבה יותר.

אנחנו יכולים לעמוד בתוכנית לוחמים להיי-טק עם משרד הביטחון. כל לוחם שירצה להיכנס לתוכנית הזאת, ייכנס לתוכנית הזאת. בבקשה, אל תשים אותי בפוזיציה הזאת, אני לא רוצה להיכנס להיבטים תקציביים.

את התחלת. אם לא היית פותחת נאום, עדיף היה לך לשתוק. המיזם שלך הוא מדהים. המיזם מייצג את הציבור וכאשר אני בודק כמה לוחמים מסיימים מחזור ושנתון, כמה מתוכם קיבלו את ההזדמנות הזאת – המספרים לא טובים. אני לא רוצה תורמים. כמו שעשינו כאן, העברנו תוכנית מתורמים, תוכנית ממדים ללימודים הייתה 100 אחוזים תרומות והפכה ל-100 אחוזים מדינה, אני רוצה 100 אחוזים שוויון הזדמנויות ללוחמים להיי-טק. את זה נעשה פעם אחרת. המיזם שלך יפה מאוד.

אני בהיי-טק.

זה לא רק היי-טק.

כדי שיהיה היי-טק, האחיין שלי שלומד מדעי נתונים, צריך לחזור. הוא היה חייל, הוא כבר לא, הוא משוחרר, הוא בן 26, והוא צריך לחזור בשביל להשלים את לימודיו. כדי שיהיה כאן היי-טק, החטופים צריכים לחזור. אתם הוועדה אולי הכי אסטרטגית שיש לנו בסיטואציה הזאת. אני לא יודעת אם אני צריכה לשמוח על כך שאתם עוסקים בנושא הזה בו אתם עוסקים כי זה אומר שלא צריך יותר לעסוק בנושא החטופים כי הכול סגור ולוועדה הזאת אין יותר מה לתרום בנושא הזה, או לדאוג כי אתם לא עושים את זה.

הדיון הזה פתוח לציבור. לוועדה הזאת יש דיונים סגורים והיא עוסקת המון במה שאת מעלה.

גם היום היה דיון.

זאת לא השאלה. השאלה היא מה אתם עושים בעת הזו. בעת הזאת אני לא יודעת מה עם האחיין שלי. אני לא יודעת מה אתם עושים בעת הזו ואני שואלת אתכם אם אתם יכולים להגיד עם יד על הלב שעשיתם בלב שלם את כל מה שצריך ולא נותר לכם שום דבר שהייתם יכולים לעסוק בו היום בשביל להחזיר אותם הביתה. אתם הולכים לישון עם עצמכם ואני הולכת לישון איתו, עם אחותי שהיא אמא שלו. תודה רבה.

תודה. המועצה להשכלה גבוהה.

המועצה להשכלה גבוהה. בקצרה. המועצה להשכלה גבוהה תומכת ומברכת על הצעת החוק.

מצוין. ועד ראשי האוניברסיטאות.

ראש מינהל ור"ה. תומכים בשמחה רבה. תומכים ומאחלים רק טוב.

מצוין. שמחים.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לשאול. האם אפשרי את מה שביקשתי בוועדת החוץ והביטחון שהוועדה תשקול כהוראת שעה לשנה זו, שאנשי המילואים יקבלו את אותה ההטבה הזאת כאשר הם משרתים מעל מספר ימים מסוים בזמן המלחמה. אתה זוכר שאתמול העליתי את זה בפעם השנייה בישיבת הוועדה. היות ואנחנו עכשיו מחוקקים את העניין, האם אתה חושב שהשנה יכול להיות חיבור בין הוראת השעה לבין החקיקה הזאת?

כן, השאלה אם זאת האכסניה. אם הצעת החוק הזאת היא האכסניה לזה.

זה מה שאני שואל. לטובת מי שלא יושב בוועדת חוץ וביטחון, אני אחזור על ההצעה. במלחמת שלום הגליל, ונדמה לי גם ביום כיפור, סטודנטים קיבלו מהמדינה החזר של שכר לימוד מלא אם הם שירתו מעל מספר מסוים של ימי מילואים.

במסגרת הצעת חוק או החלטת ממשלה?

אני חושב שזה היה תיקון חקיקה כהוראת שעה. כלומר, לא החלטת ממשלה אלא ברמה של כנסת. היועצת המשפטית, אני זוכר נכון? אני שואל האם נכון לנו – היות וזה נושא שהוא על סדר יומה של הוועדה וצריך לקבל מענה בזמן הקרוב, והיות ויש לנו עשרות אלפי סטודנטים שמשרתים עכשיו במילואים וכנראה ימשיכו לשרת ולשאת בחלק גדול מהעול – להוסיף לחקיקה הזאת השנה, כלומר, במסגרת חרבות ברזל, את הדבר הזה כהוראת שעה.

זאת אומרת, שכר לימוד מלא לשנת הלימודים הנוכחית.

כן. לשנת תשפ"ד. היתרון הוא שזה חד פעמי. האוצר לא מכניס את עצמו להיריון רב שנים. עד היום בהיסטוריה זה קרה פעם אחת או פעמיים במלחמות שהתארכו הרבה מאוד זמן. אנחנו במלחמה שהיא הארוכה ביותר מאז מלחמת השחרור. סטודנטים נושאים בחלק גדול מהעול ביחידות הלוחמות. כמו שאמרת קודם, זה דבר שיזכה בבית הזה להסכמה מקיר לקיר. נדמה לי שאין דבר צודק מזה. אני שואל האם יהיה נכון לצרף את זה לחקיקה הזאת.

יש לי הצעה לפתרון.

לא הבנו מה אתה אומר.

אני מציע לצרף לחוק הזה את אנשי המילואים כהוראת שעה לשנה זו.

חבר הכנסת טור פז, אני תומך בהצעה שלך וגם שר החינוך דיבר על כך. אני מבין שכוונת מציעי הצעת החוק היא שברגע שמכניסים את זה עכשיו, זה יכול להפוך את ההצעה לתקציבית וזה מה שיתקע אותה. לכן אני מציע פרוצדורלית, יש עדיין זמן להידברות לפני קריאה שנייה ושלישית. בואו נכתוב בדברי ההסבר שבהמשך החקיקה תיבחן הוראת שעה כזאת, כדי שלא תהיה טענה של נושא חדש, ובינתיים זה מאפשר זמן עד קריאה שנייה ושלישית להידברות עם משרד הביטחון ועם משרד האוצר לגבי הוראת השעה.

להמשיך את דבריו של אלקין. ההצעה הזאת מעולה, נכונה וערכית. יש גם חפיפות. הרי שם לוחמים, חלקם זכאי למסלול כזה או שהם יכולים עדיין לממש את מה שעומד לרשותם במשרד. אנחנו ניתן את הזמן הזה בניסוח, בין ראשונה לשנייה ושלישית, לבחינת המשמעות הכלכלית החד-פעמית הזאת בניכוי חפיפות ואם זה סביר והגיוני, אפשר להתקדם עם זה.

מצוין. אני חושב שזה חשוב מאוד. זה מסר מצוין.

הרעיון הוא מבורך. גם דיברנו על כך. זה באמת רעיון טוב. מהניסיון שלי – שהוא לא כמו של יולי וזאב – כאשר מנסים להכניס סוג של נושא חדש לחוק מסוים שאתה מחוקק, בסוף זה תוקע גם את החוק המקורי שרצית לקדם. על תוספת של 25 אחוזים, שזה לא כסף כזה גדול, אנחנו בקושי מצליחים להשתלט על האירוע ומקבלים תשובות מגומגמות. אם כן, הרעיון הוא מבורך אבל אני חושש שההשלכות שלו יהיו שבעצם אנחנו לא נעביר את החוק שאנחנו רוצים להעביר.

לכן מה שהצעתי לא תוקע את ההתקדמות כרגע. יש לך התנגדות למה שהצעתי?

לא, לא חושב. חבר הכנסת טור פז העלה כאן סוגייה מאוד נכונה ובואו נחדד את זה. מה שצריך לעשות זה באמת לבדוק שאם יש סטודנטים שהם כבר לא זכאים להטבה שקיבלו במסגרת החוק הקיים, הם לומדים בשנת הלימודים הנוכחית ולא היה איזשהו סידור עם האוניברסיטה או עם המכללה – אולי יהיו מקומות שיממנו או יוותרו – אנחנו צריכים לדאוג שבאמת שם יהיה איזשהו כיסוי. מה שהציע חבר הכנסת אלקין, לדעתי זאת הצעה מאוד נכונה. היא תמנע טענה של נושא חדש בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אם תהיה הסכמה, נוכל להתקדם עם ההצעה הזאת.

אני אומר לכם בגילוי לב שהדבר שאני הכי לא רוצה להיות בו עם קונצנזוס כמו שנאמר של 90 חברי כנסת, זה באותו אירוע מביך מלפני שנה-שנה וחצי כשהיה ויכוח מי מיטיב יותר עם החיילים המשוחררים וההצעה כמעט נפלה. ממש כאב הלב לראות איך מרוב הרצון לעזור, אנחנו כמעט קברנו את הצעת החוק. חלק מהמוזמנים לדיון בהצעת החוק הזאת ישבו איתנו ובכו כדי שנתקדם. הוויכוח העקרוני אם זה כך וכך אחוז או כך וכך אחוז, כמעט קבר את הכול. לכן אנחנו מאוד לא רוצים להיות שם.

היועצת המשפטית, אנחנו נציין בדברי ההסבר שיש כוונה לדון בנושא הזה, לבדוק את הנושא הזה מול משרד הביטחון ומשרד האוצר. אופיר מכיר את העבודה, גם חברי כנסת אחרים. נבדוק את העניין הזה. בכל מקרה, אנחנו מעוניינים לקדם את הצעת החוק הזאת במהירות האפשרית.

התאחדות הסטודנטים.

תודה היושב ראש ולכל חברי וחברות הכנסת. קודם כל, אני מברך על הצעת החוק הזאת אבל ברשותכם אני רוצה להתייחס לתקופה הנוכחית. לפני שבועיים התקיימה ישיבת ועדת חינוך כאן בכנסת, במסגרתה כל חברי הקואליציה התחייבו שיתמכו בהצעת החוק שנותנת שכר לימוד חינם לכל הסטודנטים המילואימניקים. יש היום 70,000 סטודנטים וסטודנטיות במילואים שנכון לרגע זה ממשיכים בחלק מהמוסדות לשלם שכר לימוד ושכר דירה במעונות. הבוקר סטודנט התקשר אלי ואמר לי שהוא במילואים, שהמוסד האקדמי שלו ממשיך לגבות ממנו שכר לימוד בזמן שהוא במילואים ושאל מה הוא עושה במצב הזה. בזמן שסטודנטים שלנו מחסלים מחבלים, יש כאן מוסדות אקדמיים שמחסלים להם את חשבונו הבנק שלהם.

יותר מזה. יש מוסדות אקדמיים שכבר פתחו את שנת הלימודים האקדמית ועד לרגע זה לא פרסמו מתווה לסטודנטים המילואימניקים, מה מגיע להם, מה ייתנו להם, גם בהיבט הכלכלי וגם בהיבט של הזכויות האקדמיות. הם נמצאים כעת במילואים, לא משנה איפה, אם הם תומכי לחימה או לוחמים. יש 70,000 סטודנטים במילואים שנכון לרגע זה לא מקבלים שום מענה רחב, לא ממדינת ישראל ולא מהאקדמיה. עברו שבועיים מאז ההתחייבות של חברי הקואליציה ועד לרגע זה לא ראינו שום התייחסות לנקודה הזאת של שכר לימוד.

יתרה מזו. גם המוסדות האקדמיים, לא כולם פרסמו עד לרגע זה מתווה לסטודנטים. יש סטודנטים שהם במילואים ולא יודעים מה יהיה עם העתיד שלהם. זה פשוט לא נורמלי.

יותר מזה. סטודנטים מחסלים מחבלים. יש לנו כאן לצערי הרב מחבלים בתוך הבית, בתוך האקדמיה, ואנחנו מגלים סטודנטים שמביעים תמיכה בטרור, סגל שמביע תמיכה בטרור והמוסדות האקדמיים לא מטפלים בזה. בשבוע שעבר מצאו ספר של היטלר בתוך מעונות של מוסד אקדמי ועד לרגע זה לא טיפלו בסטודנט הזה. אותו ספר, מיין קאמפ של היטלר, הספר שנשיא המדינה הראה שמצאו אצל המחבלים של חמאס-דאעש. אותו ספר, אחד לאחד, נמצא במעונות אצל סטודנט במוסד אקדמי כאן במדינת ישראל. איך לא מטפלים בזה?

איזה מוסד?

איזה מוסד?

המוסד האקדמי מכחיש אבל לנו יש הוכחות לזה. פנינו אליו ועד עכשיו לא קיבלנו מענה.

אחרי הישיבה תעביר לי את זה.

יש כאן בעיה ומצוקה אדירה לכל הסטודנטים המילואימניקים, 70,000 סטודנטים במילואים שמדינת ישראל והאקדמיה לא נותנים להם מענה רחב. אנחנו בהתאחדות הסטודנטים דפקנו וממשיכים לדפוק על השולחן ואומרים תתעוררו על עצמכם. אנחנו חודשיים בתוך האירוע, איך עד עכשיו לא מוצאים פתרונות לדברים האלה? לפני כמה שנים היינו בקורונה עם אותן בעיות. סטודנטים כן יכלו ללמוד, לא יכלו ללמוד, אנחנו חודשיים בתוך האירוע ועד עכשיו אין מתווה רחב לסטודנטים המילואימניקים והם פשוט מופקרים על ידי מדינת ישראל ועל ידי האקדמיה זמן שהם מחרפים את נפשם עבור מדינת ישראל. זאת קריאה להתעורר.

תודה. אתמול הוועדה קיימה דיון עם שר החינוך בדיוק בגלל הסוגיות האלה ועלה הנושא הזה של סטודנטים שמשרתים במילואים. ביתר שאת עלה גם הנושא השני עליו דיברת, היחס לחיילי המילואים מצד כמה – חס ושלום אני לא אומר מוסדות – מרצים וכמה אנשים בקמפוס, הסתה וכל הדברים האלה. אנחנו לא הוועדה הייעודית לטפל בנושאים האלה, אבל בהחלט אם לא נראה שינוי, נטפל גם בנושא הזה.

לגבי שכר לימוד. שמעת כרגע התייחסות מסוימת אבל אני גם אשאל את נציג המועצה להשכלה גבוהה. האם יש איזשהו שיח או הצעה לגבי מה שיקרה עם הנושא הזה של שכר הלימוד במוסדות השונים?

המועצה להשכלה גבוהה. אני כרגע לא יודע להגיד באופן קונקרטי בנושא הזה. יש ניסיונות לסייע גם בהקלות ובזכויות לסטודנטים.

התשובה היא לא.

איזה הקלות? אני לא מבינה. חודשיים מלחמה ועוד לא חשבתם על זה?

לגבי גביית שכר לימוד. בכנסת עבר חוק של מה שנקרא דחיית מועדים. אם כן, למה בפועל גובים? חייל מילואים שרוצה לדחות את התשלום – שלום כלשהו, משכנתה, שכר לימוד, חוב למוסך – הוא רשאי לעשות זאת.

כמו שאמרתי, אני אישית לא יודע. אני אברר את זה.

בבקשה לבדוק את הנושא הזה. אם הנושא הזה מתבצע באופן אוטומטי, זה בניגוד לחוק שעבר. זה ודאי דורש פנייה של החייל ואגב, זו הערה שאומרת שהחיילים צריכים להיות מודעים לכך.

יש משהו שנקרא חופש אקדמי למוסדות האקדמיים. יש מוסדות אקדמיים שממשיכים לגבות שכר לימוד ויש מוסדות אקדמיים שלא ממשיכים לגבות שכר לימוד.

החוק שעבר הוא חוק שמחייב את כל מוסדות המדינה.

אני מדבר באופן רחב.

כל חייל מילואים שמבקש לדחות תשלום, דוחים לו את התשלום.

מה שזאב אמר באון-ליין, זה שזה פשוט לא מפורסם. אנשים לא יודעים על כך.

אני מדבר באופן רחב. זה שאין פעולה אקטיבית של המוסד והוא מצפה שהסטודנט יעשה את זה, זאת חוצפה. זו נקודה ראשונה.

נקודה שנייה. כמו שאמרתי, יש חופש אקדמי למוסדות והם נתלים בכך שכל מוסד אקדמי רשאי לעשות ככל העולה על רוחו גם בהיבט של זכויות לסטודנטים מילואימניקים. נכון לרגע זה יש כאן פערי מעמדות בין הסטודנטים המילואימניקים. יש מוסדות אקדמיים שנותנים להם חבילת זכויות עם 100 כלים בארגז הכלים ויש מוסדות אקדמיים שלא נותנים להם שום דבר. שני סטודנטים שנמצאים עכשיו בעזה וההבדל היחיד ביניהם הוא שאי שם מתי שהוא הם בחרו ללמוד באיזשהו מוסד לימודים אקדמי ובגלל זה מייצרים להם את הפער הזה גם בהיבט האקדמי וגם בהיבט הכלכלי – זה ביזיון. אנחנו לא בימים כתיקונם ואנחנו דורשים פעם אחרי פעם שיהיה קו רוחבי לכל הסטודנטים המילואימניקים. אין שום סיבה בעולם שבתקופת חירום אנחנו לא נגיד תקשיבו מוסדות אקדמיים, צריך להיות כאן קו תחתון, צריכה להיות כאן סטנדרטיזציה. אתם רוצים לפתוח את שנת הלימודים, אין בעיה. אתם חייבים להתחייב ל-1, 2, 3, 4. נכון לרגע זה, זה לא קורה. מוסדות אקדמיים פתחו ופותחים גם בשבוע הבא את שנת הלימודים. הם לא פרסמו כלום לסטודנטים המילואימניקים. חלק מהמוסדות שפתחו פרסמו דברים שהם בכלל לא רלוונטיים.

הבנו את הנקודה. אני ביקשתי מהמועצה להשכלה גבוהה לבדוק את הנושא את הנושא.

האמירה שהאקדמיה הפקירה את המילואים, אני ממש מתקוממת על כך. אני לא אדבר בשם כל האוניברסיטאות - - -

אמרתי חלק מהמוסדות.

כל אוניברסיטאות המחקר אחרי שבועיים לתוך המלחמה פרסמו הודעה מיוזמתן על דחיית תשלום למעונות ודחיית תשלום שכר לימוד. בשבועות האלה יש אלפי שקלים שמחולקים לכל המגויסים, גם מהכיס התקציבי של האוניברסיטאות שהוא כיס של המדינה ולא כיס פרטי וגם תרומות ייעודיות שכל אחד מהנשיאים ומראשי האוניברסיטאות אוסף בשביל המטרה הזאת. לא הפקרנו ולא נפקיר.

תודה. מר מור הובר ב-זום.

אדוני היושב ראש, בהקשר הזה אני אומר גם ל-ור"ה וגם ל-מל"ג. אני חושב שחשוב ליידע את ציבור הסטודנטים כולו על כך שבמסגרת חוק דחיית המועדים יש להם זכות, כל עוד החוק בתוקף, לבקש דחיית תשלום.

גם אנחנו נבקש מצה"ל.

המוסדות יכולים לשלוח את ההודעה הזאת לכלל הסטודנטים. אגב, זה חל על כל האוכלוסייה ולא רק על מילואימניקים. אלה מילואימניקים, מפונים וכולי. יש שורה של אוכלוסיות. זה נכון שכדי להפעיל את הדחייה צריך פנייה של בן אדם אבל לא יקרה שום דבר אם המוסדות כולם, בעקבות פניית מל"ג וספציפית אוניברסיטאות בעקבות פניית ור"ה, יעדכנו באזור האישי של הסטודנטים את הסטודנטים על הזכות הזאת שיש להם. אגב, זה על כלל התשלומים. זה לא רק לאוניברסיטה אלא בכלל חוזי שכר דירה וכולי וכולי.

פורום ארגוני תעסוקת צעירים.

שלום לכולם. אני מברך על הדיון החשוב הזה, בטח עכשיו אבל גם בשגרה. אני רוצה להתייחס לשני נושאים שעלו כאן ואולי לחדד ולהדגיש.

הנושא הראשון שעלה כאן הוא הארכת זמן המלגה. חייל שמשתחרר, לוחם שמשתחרר, לוקח לו יותר משלוש שנים כדי להבין בכלל מה איתו.

אמרנו שאנחנו מאריכים את זה. שלוש שנים לחמש שנים וחמש שנים לשבע שנים.

מעולה. הדבר השני הוא הכללה של הכשרות מקצועיות. העלו כאן כמה פעמים את הנושא של הכשרות טכנולוגיות, הכשרות להיי-טק ללוחמים וההשתלבות שלהם אבל מסגרת החוק היא רק ללימודים אקדמיים. לצערי לימודים אקדמיים לא מתאימים לכולם. אם יש לוחם משוחרר שרוצה היום ללכת וללמוד במוסדות להכשרה טכנולוגית, לימודי הנדסאות, הוא לא מקבל את ההטבה הזאת. אם הוא רוצה לעשות הכשרה מקצועית להיי-טק או לא להיי-טק בחמש השנים אחרי השחרור, הוא לא מקבל את ההטבה הזאת.

אני מבקש להרחיב את החוק גם למימון של הכשרה מקצועית וטכנולוגית.

תודה רבה. אופיר, אם אני לא טועה אני העליתי את הסוגייה הזאת בדיון שהיה לנו לפני כמה חודשים, בחודש מרץ. אני חשוב שבאמת צריך כאן לחשוב על העניין הזה. אני כמובן לא מדבר על איזה קורס של חמישה מפגשים שמישהו החליט לקחת אלא למשל על מישהו רוצה להיות חשמלאי מוסמך או משהו כזה. אפרופו, גם מצה"ל שמענו איזו מצוקה יש במה שפעם היה אזרחים עובדי צה"ל והיום זה לגמרי נשחק. אני לא רוצה להתחיל כאן דיון פתוח ולדבר במי משתמשים.

לפי מה שאני זוכר, גם שר האוצר - ויתקנו אותי אם אני טועה – היה בעד להכניס גם את ההכשרות המקצועיות.

אני חושב שלפי הדברים שאמרה כאן נציגת האוצר זה דווקא מאוד מסתדר. את דיברת על דוגמה של מישהו שרוצה לפתוח עסק וזה תורם למשק. ודאי שההשכלה הגבוהה היא הקטר וההיי-טק הוא הקטר, זה הכול נכון, אבל ידיים מקצועיות עובדות במשק, אני חושב ש-... בהרבה מאוד תחומים את התעשייה שלנו.

לפני הקריאה השנייה והשלישית אפשר לבדוק.

בדיוק. אני מציע שגם את הנושא הזה נזכיר לקראת קריאה שנייה ושלישית. ב-40 הדקות שנותרו, אני לא רוצה לעכב את התקדמות החוק. אנחנו נבדוק את העניין.

שפרה שחר, בית חם לכל חייל.

תודה. קודם כל, עשית טוב שחיכית איתי לסוף הדברים כי יש כמה נושאים שאחרים העלו ואני אוכל להתייחס.

סליחה. לגבי אותם מקצועות והכשרות, מי יכול להביא לנו את הרשימה?

הנה, אני רוצה להתייחס לזה. אני אמנם מנכ"לית בית חם לכל חייל אבל גם כבר תשע שנים מאז צוק איתן עומדת בראש קרן המלגות שלנו. מסתבר שאנחנו היום היחידים שנותנים מלגה ללימודים של אדם שרוצה להיות חשמלאי או לומד מלונאות שנה וחצי או לומד אפילו להיות שרברב וגם דברים אחרים. אנחנו היחידים שהיום נותנים את המלגה. אני חושבת שבאמת הגיע הזמן לחשוב ולתת גם ללימודי מקצוע. יש מקצועות הם לא אקדמיים, מאוד נדרשים במשק, אבל לוקח שלוש וארבע שנים ללמוד אותם. לא כמו שאמרת קורס של חמישה מפגשים.

כמו מה?

נתתי דוגמה. טכנאי מזגנים, חשמלאי.

טכנאי מזגנים לומדים ארבע שנים?

לא. טכנאי מזגנים לומדים שנתיים. סליחה.

הנדסאים הם במסגרת החוק.

הנדסאים וטכנאים - במסגרת החוק מקבלים מימון של 90 אחוזים.

אני יודעת שאני נותנת מלגות לאנשים שלומדים מלונאות והם לא מקבלים מלגה.

השאלה שעולה כאן היא הכשרה מקצועית. האם במסלולים של גיבוי החיילים שרוצים להיות שף או טבח, יש לו גיבוי תקציבי. הוא לא רוצה להיות אקדמאי.

כרגע לא. יש הרבה מאוד מקצועות שהלימודים להם הם ארבע שנים ולכן אני חושבת שצריכים לתת ארבע שנים ולא שלוש שנים.

אני רוצה לגעת בנקודה שאני יודעת שגם אם היא לא תיכנס לצערי לחוק עכשיו, חשוב שכן נדון בה לקראת קריאה שנייה ושלישית. אתם צריכים לזכור שרוב האוכלוסייה שבאה מרקע חלש ולא מצליחה לעבור את הפסיכומטרי בערכים שהאוניברסיטאות דורשות למקצועות הנדרשים, נאלצת בעל כורחה ללכת וללמוד במכללות בשכר לימוד גבוה בהרבה. לא בגלל שהם בחרו ללמוד לא ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים או במקום אחר, אלא בגלל שלפעמים חסרות להם ממש כמה נקודות בפסיכומטרי ואז הם נאלצים ללכת ללמוד באוניברסיטת רייכמן או במכללה בראשון לציון ולשלם שכר לימוד פי שלוש או פי ארבע.

גם בנושא שההכשרות וגם בנושא שכר הלימוד אפשר להשתמש גם בכספי הפיקדון הנוספים.

נכון, אבל עדיין הפער הוא גדול. לשנה הראשונה זה עוזר, את צודקת, אבל לא לגבי השנה השנייה, השלישית והרביעית כאשר את רוב המקצועות לומדים ארבע שנים ואפילו אלה שלומדים שמאות. אני יודעת ששמאות אפשר ללמוד רק במכללות, ותקנו אותי אם אני טועה ואני אקבל את התיקון, אבל רוב אלה שאני מכירה ואני נותנת מלגות לאנשים שלומדים שמאות, מדובר בארבע שנות לימוד יקרות מאוד ואנשים לא עומדים בזה. לכן אני אומרת שאלה שעכשיו נמצאים בעזה ומגנים עלינו, בואו תשקלו לאנשים שלומדים במכללות לתת - אם לא כל שכר הלימוד – תקציב יותר גדול, נגיד 20,000 שקלים במקום 40,000 שקלים ולא את ה-12,000 או 11,000 שקלים שנותנים באוניברסיטה.

השוק הפרטי הוא שוק אכזר. המכללות, עוד יעלה להן הרעיון לקחת עוד יותר כסף.

אני מסכימה איתך. אני אתן לך דוגמה. שני הבנים שלי לוחמים, אחד מהם בעזה, אבל בגלל שבעלי עולה חדש מדנמרק, יש להם אזרחות דנית. הבן הקטן שלי למד בארץ אבל הוא שקל ללמוד בדנמרק בחינם. היו חסרות לו כמה נקודות אבל בגלל שהוא היה מ"כ בסיירת נח"ל ממשלת דנמרק נתנה לו נקודות זיכוי והוא היה יכול להתקבל לחוג מאוד נחשב. אני הייתי רוצה שמדינת ישראל תתחיל לחשוב לתת נקודות זיכוי לכניסה לאוניברסיטה כי לפעמים יש אנשים שהולכים ללמוד בחוץ לארץ רפואה וגם מקצועות אחרים ומשלמים הון תועפות. הבן שלי היה יכול ללמוד בדנמרק בחינם כי הוא דני אבל אחרים משלמים הון תועפות עבור לימודים בחוץ לארץ כי היו חסרות להם כמה נקודות בפסיכומטרי.

זאת הצעת חוק אחרת.

הם שירתו בצה"ל כלוחמים. בואו נחשוב בשיא הרצינות איך אנחנו עוזרים לאנשים האלה כן להתקבל למוסדות בה לא צריך לשלם שכר לימוד בסך 40,000 שקלים בשנה. אני לא יודעת אם הדבר הזה מתאים לחוק בו אנחנו דנים עכשיו וגם אני רוצה שהוא יעבור מהר.

זה לא לעכשיו. ההערה הראשונה שלך דורשת הבהרה, כמה חיילים מבקשים הכשרה מקצועית.

המון.

מה הביקוש בקרן שלך? אין המון. את יושבת ראש ועדת המלגות ואנחנו ודאי שמברכים אתכם על הפעילות שאתם עושים. לגבי שנה שעברה, 2022, את יכולה לומר לנו סדר גודל של מספר אנשים שביקשו הכשרה מקצועית?

מטבע הדברים לא כולם מגיעים אלינו.

אלה שמגיעים אליכם.

מהנתונים שמגיעים דווקא מצה"ל, אני חושבת שמדובר לפחות ב-2,000 בשנה, בוגרים שמבקשים ולא מקבלים. אני בסופו של דבר מנהלת קרן מלגות קטנה שנותנת לכמה מאות.

זאת אומרת, נתת לכמה מאות.

כן, אבל אני יכולה להגיד לכם שכל הקולגות שלי שנותנים מלגות, אפילו נותנים יותר מלגות ממני, נותנים אך ורק ללימודים אקדמיים. אנחנו דווקא פתחנו את ועדת החריגים הזאת – אצלנו כמעט כולם בוועדת חריגים – כי החלטנו שאנחנו ניתן במקום שמקומות אחרים לא נותנים. אין לי מספיק כסף.

מבחינתנו כמדינה, אנחנו מעודדים השכלה גבוהה אלא אני אומר מה הבעיה. נגיד יש מורה – מקרה אמיתי – שמרוויחה שכר של מורה מתחיל, כמה אלפי שקלים בודדים, היא לא מתפרנסת והיא עשתה קורס בניית ציפורניים. היא בערב עובדת שלוש שעות ומרוויחה. היה לי חבר ללא השכלה והוא רצה להיות מתקין פלדלת ועכשיו הוא מהנדס. לקח לו עשר שנים. הוא קודם למד שלושה חודשים להתקין פלדלת, עבד כמתקין והשלים השכלה ואז יש לו גם לימודים אקדמיים. אנחנו כוועדה וכמדינה צריכים לתת את הדעת על אדם שקיבל הכשרה מקצועית ויש בה משכורות יפות. לשף יש משכורת יפה, לרתך, מסגר ומעבד שבבים יש משכורת יפה והם משתכרים 20-15 אלף שקלים.

אני לא חושב שיש ויכוח. לפחות בינינו ודאי שאין ויכוח. אני בעצמי אמרתי שאנחנו בסוף נהיה משק שמעבד את האיזון שלו וזה קורה בהרבה מאוד מדינות. לכן ביקשתי שגם את הנושא הזה נציין בדברי ההסבר. נראה אם זאת האכסנייה לטיפול בזה או אולי משהו אחר. השכלה גבוהה, עם כל הפריחה של המכללות, יש כך וכך מוסדות, יש רשימה סגורה של המוסדות המוכרים במדינת ישראל וזהו. בדוגמה שלך, יש 1,001 דברים שאנשים רוצים ללמוד. אנחנו גם צריכים איכשהו להגדיר את זה ולהגביל את זה. לכן אני מציע שכאן טיפה ניזהר אבל נטפל בזה. אני לגמרי איתך.

אני מציק לך אבל הערה אחרונה. למשל חייל אומר שהוא לא רוצה אוניברסיטה אלא הוא רוצה לשלם באזרחות חצי שנה קורס תכנות. זאת לא אקדמיה אבל הוא ישלם לקורס התכנות. הוא רוצה לקבל כמו שמקבל ההוא שלומד עכשיו הנדסת מחשבים אבל הוא לא יקבל את הכסף.

הוא לא יקבל ממדים ללימודים אבל הוא יקבל מהפיקדון.

אבל עכשיו יצרנו כאן תוספת.

כספי הפיקדון, זה כסף מזומן שאולי הוא יצטרך בתחילת החיים שלו למשהו אחר.

יושב ראש הוועדה, רק מילה אחת שלא קשורה לחוק אבל כן תנו את הדעת על כך שכל המילואימניקים שנמצאים בעזה לא יכולים עכשיו ללמוד.

על זה אתמול היה לנו דיון שארך שעתיים עם שר החינוך.

היה רעיון שעלה בוועדה שמה שחל על פיקדון לעניין השכלה גבוהה והכשרה מקצועית, יחול גם על המלגה הזאת, על ה-10,000 שקלים. היה רעיון. הרי בפיקדון חייל יכול להוציא אותו להכשרה מקצועית לכל מוסדות ההשכלה ולא מגבילים.

שם הוא יכול לקחת לכל מטרה.

למה ממדים ללימודים מוגבל למוסדות מסוימים? יש כאן בעיה.

לדעתי אנחנו בורחים מהצעת החוק.

הפיקדון יותר גמיש להשקעה. ממדים ללימודים, זה רק למוסדות אקדמיים מסוימים. זו בעיה. שם הוא יכול ללכת לעוד מוסדות ולעוד הכשרות.

מה זה לעוד מוסדות? מוסדות להשכלה גבוהה.

גם פרטיים.

לא. זאת הכוונה, שזה יהיה גם להשכלה מקצועית שאינה השכלה גבוהה. השכלה שלא נותנת תואר ראשון.

הוא לא מקבל באוניברסיטה מתוקצבת.

אדוני, אני רוצה להעיר הערה. אני חוזרת דווקא לדיון שנערך אתמול עם השר קיש. אני רוצה בהזדמנות הזו שיושבת כאן נציגת ועד ראשי האוניברסיטאות לומר שאם בסוף זו התחושה – ואני שומעת אותה לא במקום אחד אלא בכל מיני מקומות – זה אומר שמשהו באופן שבו אתם מתווכים את המידע לאנשי המילואים שנמצאים עכשיו בעזה, הוא לא מספק. יכול להיות שהכוונות שלכם טובות, יכול להיות שאתם עושים עבודה מצוינת, אבל בסוף אתם לא מתווכים את זה כמו שצריך לאנשים שנמצאים מעבר לקו. אם עכשיו איזשהו איש מילואים מטריד אותו – אפילו באונה האחורית בלחימה – הדבר הזה של מה יקרה כשהוא יחזור, האם מישהו יצבור עליו מיילג' מהסטודנטים האחרים שהם לא מבצעים מילואים, א אני חושבת שאנחנו חוטאים למטרה.

בעיניי מה שצריך לעשות – ואני אומרת לך את זה באופן ישיר – זה באמת איזשהו סוג של תיווך ומשלוח לכל אנשי המילואים, למייל שלהם, באיזשהו מכתב שהם קוראים בזמן התרעננות ואומר כדי שהם ידעו מה קורה איתם, כל אחד באופן אישי, בצורה של חליפה לפי מידה. איך זה קורה לסטודנט שלומד שנה שנייה בפקולטה לרפואה, לזה שעוד מעט מסיים לימודי משפטים ולזה שרק מתחיל ללמוד. צריך לעשות משהו שבסוף כל ראשי האוניברסיטאות מעבירים אותו בצורה מפוקסת ומתווכת את זה. בסוף כמה אנשים יש לנו שם? אלפים? עשרות אלפים? אתם יכולים לאסוף את זה ולהעביר איזשהו מסר. לא יתכן שזה מה שהם ירגישו.

בסדר גמור. לא פעם ראשונה אנחנו נתקלים בנושא הזה וכנראה הוא לא הגיע לקצה כפי שהיה צריך. אנחנו פנינו לכולם - לוועד ראשי האוניברסיטאות למועצה להשכלה גבוהה, לצה"ל.

זה מדאיג אותם. אם יש סטודנט שיושב ולומד פיזיקה בעזה, זה מה שמטריד אותו.

בהחלט מטריד אותם. הם מתקשרים אלינו, שואלים שאלות אין לנו תשובות. אנחנו מקבלים מאות פניות ביום.

יש לנו ב-זום את עידן סיבוני, פורום הלוחמים המשוחררים.

שלום לכולם. אני מפורום הלוחמים המשוחררים. כמו אתם רואים, אני כרגע לא בבית. אני שמח מאוד על הדיון הזה ואני גם שמח מאוד לשמוע שכולם תומכים בחוק וכי יש בו תמיכה רחבה.

ברשותכם, אני אבקש לומר שליבנו עם משפחות החטופים.

אני רוצה לגעת בכמה דברים שעדיין לא מספיק שלמים בחוק. הדבר הראשון, ושפרה אמרה את זה מאוד יפה, יש סטודנטים שלומדים לתארים שהם יותר משלוש שנים, בסביבות ארבע שנים ויותר, באזור ה-160, 180 נקודות זכות, והם לא מקבלים מימון מלא. אין סיבה לעשות איזושהי אפליה אינהרנטית בתוך החוק, בין רופאים ומהנדסים, לבין משפטנים, לבין כאלה שלומדים חוגים שהם דו-חוגיים. לכן גם את זה צריך לתקן בהצעת החוק הזאת.

מה שאתה אומר כרגע זה שמהנדסים מקבלים, רפואה ואדריכלות, עד ארבע שנים.

נכון, עד ארבע שנים אבל הם מקבלים באופן מלא את הדברים שלהם.

יש עוד המון מקצועות שלומדים לפחות ארבע שנים. יש גם יותר.

יש מקצועות נוספים שלומדים ארבע שנים.

יש גם חמש שנים.

בנושא הזה אנחנו כן פנינו למשרד הביטחון. לשר הביטחון יש את הסמכות להרחיב את המקצועות.

השאלה אם הוא עושה את זה. סמכות זה לא מספיק.

יש לו סמכות להרחיב את המקצועות לאחר בחינה ולהביא את הצו לאישור ועדת החוץ והביטחון. בחודש מרס הנושא עלה, אז הייתם צריכים לבדוק והשאלה אם זה נעשה.

אנחנו בוחנים את זה.

עשרה חודשים אתם בוחנים את זה?

הנושא נבחן.

עשרה חודשים בוחנים אם להכניס עוד מקצועות?

עידן, תמשיך. גם כך לא פשוט לשמוע ב-זום. בואו לא נפריע.

אני חוזר ואומר שהציבור של משרד הביטחון וההחלטה שלו, אנחנו מכירים כבר יותר מ-10 חודשים. פשוט צריך להחליט שכן. זה מאוד פשוט. אין צורך להפלות בין לוחמים.

דבר שני זה פישוט מנגנון קבלת הכספים. כרגע הכסף שנכנס ללוחמים, נכנס להם בחודש מאי. זה אומר שעד שהם מקבלים את הכסף, הם צריכים לקחת הלוואה. אנחנו בפורום שלנו מכירים לפחות חמישה אנשים שלקחו הלוואה כדי שתהיה להם האפשרות לשלם ללימודים. הם צוברים ריביות ואז מה שקורה זה שבמדים ללימודים, עד שהם מקבלים את המלגה, את הכסף פרופר בחודש מאי, זה כבר לא רלוונטי. הם משלמים סכום נוסף גם על ההלוואה עצמה.

נכון. זה נושא מאוד כאוב.

אפשר להשתמש בכספי הפיקדון ואחר כך להחזיר אותם.

בשורה התחתונה אני אומר שצריך לפשט את המנגנון. אפשר לעשות איזשהו הסדר עם האוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים עצמם ולקבל את הכסף כבר באוקטובר. מי שזכאי, המוסד לא מחייב אותו לקחת הלוואה.

איל, אני חושבת שהתשובה שלך הייתה לא טובה. יש כאלה שכבר אין להם את כספי הפיקדון כשהם מחליטים ללמוד. אנחנו למשל משלמים למוסדות הלימודים את המלגה ישירות מראש ולא בדיעבד.

ואם הוא פורש?

כמעט ואין לי סיטואציות כאלה. אנחנו משלמים בשתי פעימות ובכפוף ל-. אנחנו משלמים את הסמסטר השני בכפוף לזה שהוא ממשיך ללמוד. לא יכול להיות שאנשים יצטרכו ללוות כספים.

שפרה, אני חייב להגיד שאני אני איתך ואני מסכים עם כל מה שאת אומרת אבל הסוגייה של דמי הרצינות, אנחנו שומעים אותה כבר כמה פעמים וזה פשוט לא רלוונטי.

פשוט מעליב.

אם אנחנו באים כדי להילחם ולנצח מחבלים, אנחנו נהיה מספיק רציניים גם כדי להחזיר את הכסף שלנו ואת ההלוואות.

הדבר האחרון, שני דברים שגם אמרו אותם וחייבים לראות שאנחנו מקדמים גם אותם בהצעת החוק הזו הנוכחית בקריאות הבאות. הארכת תקופת הזכאות. כולם דיברו על זה. חייבים לעשות את זה באופן גורף, במיוחד לדור הזה שנלחם כרגע ולא יכול לממש את הלימודים שלו. והדבר השני הוא ההכשרות המקצועיות. חייבים למצוא לזה פתרון.

אנחנו מאוד בהצעת החוק. אנחנו מברכים גם את חבר הכנסת אופיר כץ על ההצעה הפרטית הזאת ואנחנו מבקשים לסיים את הדבר הזה כמה שיותר מהר. תודה רבה.

תודה.

מנכ"ל גב ללוחם. בהתחלה דיברו על מוטיבציה. אני לא חושב שיש קשר בין החוק הנוכחי לבין המוטיבציה. נראה לי שכולם מבינים את זה. דרג השטח אוהב את הארץ ועושה את זה ללא תנאי. החוק הזה הוא בסך הכול אבן קטנה במשהו הרבה יותר רחב שצריך לקרות למען הלוחמים ולמען משרתי המילואים באופן כללי.

אנחנו כמובן מסכימים עם החוק. נגעו כאן בכל מיני נקודות שדנים בהן כבר תקופה. אני חושב שכל נושא המימון המלא חייב לקבל ביטוי וגם הכשרות המקצועיות. אני לא אוסיף על זה כי דיברו על זה הרבה.

יש עוד נקודה, ובמקרה היום הרצנו סקר בקבוצה של הבוגרים ושאלנו מה הנושאים שמטרידים אותם ושהיו רוצים לקבל קצת מידע יותר לעומק. לא במקרה שני הנושאים המרכזיים הם נושא הלימודים ונושא התעסוקה. העיסוק שלנו בארגון הוא כל המעבר, כל ה-גאפ בין השירות עצמו לבין בחירת המקצוע. אם מדברים על הוקרת השירות, יש כאן פרק מאוד מאוד ארוך ורחב שמקבל ביטוי מאוד מינימלי כשמדובר כאן על מימון מלא, שזה חלק בלתי נפרד ממה שצריך להיות. הסיפור כאן הוא הרבה יותר רחב. ברור לי שזה לא הולך להתקדם בחוק הנוכחי אבל לא צריך להתעורר במלחמה כדי להגיד שחייבים עכשיו. לא צריך שום דבר. יש כאן המון אנשים שעסוקים עם הדבר הזה יום ולילה. צריך לדבר עם דרג השטח שיודע מה קורה ומרגיש כל הזמן את האנשים שלו. נמצאים כאן אנשי משרד הביטחון, נמצאים כאן הרבה אנשים שעסוקים בדבר הזה הרבה. לא צריך לקדם ועדה דווקא במלחמה כי עכשיו צריך לעשות את זה. היה צריך לעשות את זה כבר מזמן ולא צריך לדבר על זה כאילו זה צריך לקרות דווקא עכשיו. זה היה צריך לקרות מזמן.

ואם זה לא קרה, אז לא נקדם את זה עכשיו?

ברור שצריך לקדם את זה עכשיו אבל הנקודה היא שאני לא צריך עכשיו לחכות עוד חצי שנה כדי לכנס עוד ועדה שגם תדון בהוקרת השירות שהוא לא מימון מלא אלא נושא אחר. הסיפור כאן הוא סיפור הרבה יותר רחב. אגב, לא רק לי אלא יש כאן לא מעט עמותות שעסוקות במה הדברים שהאנשים מהשטח מרגישים שחסר להם, שהם צריכים אותם, שהרבה קשורים בבחירת מקצוע, מבחינת קריירה, איך העולם נראה ואיך הם מתקיימים בתוך זה. צריך לזכור שיש צעירים שלא יודעם מה זאת קריירה ולא יודעים מה זה עולם אזרחות במשך חמש שנים. הם עשו מכינה, אחר כך היו שלוש שנים בשירות, לפעמים יותר, אחר כך המשיכו ועשו טיול. לך תדבר עכשיו וספר להם איך נראה העולם הזה ואיך עכשיו בוחרים מקצוע. לכן הדיון אמור להיות הרבה יותר רחב, בקונטקסט הרבה יותר מעמיק שהוא לא רק בוא נפתור לך בעיה נקודתית אחרי שבחרת מקצוע אלא הוא הרבה יותר עמוק מזה.

אני קורא כאן, וכבר תקופה אני מנסה לפעול בכל מיני צירים נוספים, שזה יקבל ביטוי אמיתי עם תקציב מאוד מאוד משמעותי שמחויב המציאות למען לוחמים ובאופן כללי למען המילואים.

חבל שאתה לא מזכיר שגם בזמן הצבא כל החיילים הקרביים עוברים שבוע של התכוננות לאזרחות. חבל שאתה לא מזכיר שכל חייל שמשתחרר מגיע לכנס משתחררים. חבל שאתה לא מזכיר שניתנים שירותי ייעוץ והכוון. חבל שאתה לא מזכיר שלכל חייל יש אתר עם אזור אישי בו הוא רואה את כל הזכויות. חבל שאתה לא מזכיר שיש סדנאות בכל רחבי הארץ. חבל שאתה לא מזכיר שיש רכזי חיילים משוחררים. חבל שאתה לא מזכיר את זה, גם אם יש הרבה מה לעשות. תגיד למען הפרוטוקול.

אני חושב שהזכרתי הרבה. אני חושב שהזכרתי שמי שעוסק בזה, אלה אתם וענת.

אבל חברי הכנסת מבינים שלא נעשה כלום.

לא. אנחנו הכרנו כמה מרכזי צעירים וראינו רכז חיילים משוחררים. יש עשייה יפהפייה. המגמה מתקדמת. פעם היה רק פיקדון, אחר כך יש מענק, המשכורת גדלה. משהו זז.

אני לא אומר דברים בביקורת למשרד הביטחון.

גם העמותה הזו עושה טוב. אתם לא אמורים להיות משני צדי המתרס. מגזר שלישי וממשלה, זה טנגו. יש מקומות שמתגוננים. אני פתחתי דלת במשרד הביטחון למגזר השלישי. לחיילים משוחררים, הקרן הייתה מאוד פורמלית - זה מה שיש לנו, זה מה שנותנים, נגמר. צריך המון שותפויות עם המגזר השלישי. צריך להשקיע במגזר השלישי. רעיונות חדשניים כמו למשל השילוב שלהם בתעסוקה, הליווי הפרטני. אל תתווכחו הרבה אלא תעבדו ביחד יותר.

אנחנו לא מתווכחים. חלילה. אם יצא מהדברים שלי שהמשרד הרגיש שלא עושים – זה ממש לא מה שאמרתי. אני אמרתי הפוך. אמרתי שיש כאן מי שעוסקים בזה המון. אם דבריי לא הובנו, סליחה.

מן הסתם אחרי המלחמה יצטרכו עוד יותר.

אני רק אסכם ואומר, מתוך תחושות והבנות שאנחנו מסתובבים איתן, שחוק הוקרת השירות הוא חוק הרבה יותר ממימון ספציפי ללימודים. אני מצפה ומקווה שנצליח לקדם אותו בהקדם. תודה.

אני מוביל יחד עם עידן את פורום הלוחמים המשוחררים. אני רק רוצה להתייחס לכמה דברים שבעינינו צריך לטפל בהם. המלחמה הזאת הולכת להכביד מאוד על הלוחמים שהולכי להיכנס לשני סמסטרים כנראה דחוקים וקשים. צריך לחשוב על אפשרות לאפשר להם לקבל מימון לשנה נוספת לתואר כי הם כנראה יצטרכו עוד שנה. המון לוחמים יצטרכו לפחות עוד סמסטר, אם לא שנה שלמה לתואר, כי הם פשוט לא יוכלו לעבד את המלחמה ותוך שבועיים לחזור לספסל הלימודים, לסמסטרים לחוצים ולהתמודד עם כל האירוע. אני ספציפית לומד בטכניון, אנחנו צריכים להיבחן במועדי ב' של סמסטר אביב. זה משהו שהוא בלתי אפשרי. אנשים ירדדו את הסמסטרים שלהם וייאלצו להמשיך את הלימודים לתואר שלהם משלוש לארבע שנים ומארבע שנים לחמש שנים. לכן צריך שתהיה אפשרות לשנה נוספת במימון המלגה.

נקודה נוספת. אני חושב שהגיע הזמן גם לדבר על הרחבת המלגה למעטפת נוספת, מעבר ללימודים, איזושהי מלגת תמיכה, השתתפות במעונות, השתתפות באיזושהי מלגת מחייה מסוימת בסכום שהוועדה תסכים עליו כדי לסייע ללוחמים גם בזמן הלימודים כדי שלא יצטרכו לעבוד ולשרוף זמן על חשבון הלימודים שלהם.

הנקודה האחרונה. אם נותנים למי שמשרת היום במילואים והוא לא לוחם מימון מלגה, עדיין צריך לשמור על איזשהו מרחק בין הלוחמים לבין מי שלא היה לוחם כדי שהאירוע הזה לא יוזיל את היוקרה של הלוחמים. אם מישהו שהוא לא לוחם מקבל את המימון לשנה הזאת, הלוחמים בוודאות צריכים לקבל יותר בגין השנה הזאת.

אנחנו פתוחים להציע הצעות אבל אם זה אפשרי במסגרת החוק הזה, לאפשר הגדלה של התקציב, אנחנו מבקשים את זה.

תודה רבה. לסיכום של כל הדיון אני רוצה לומר שעלו הרבה רעיונות טובים. קודם כל, בניגוד למה שאולי חשבת לרגע, חברי הוועדה מכירים את הפעילות. היינו במשרד הביטחון ושמענו את האגפים השונים ואת תחומי הפעילות השונים, באים אלינו אנשים, אנחנו גם אלה שמאשרים את התקציבים לתחומים השונים. אם כן, אנחנו מכירים. אני לגמרי מקבל את הסיכום שלך שאומר המון עשייה, המון התקדמות אבל יש עוד הרבה מאוד מה לעשות כי בבני אדם עסקינן וגם בכאלה שתורמים תרומה לא רק חשובה אלא קיומית למדינת ישראל ולכן אין גבול.

ההערה השנייה שלי היא שאין גבול. אפשר לעשות עוד ועוד ועוד והרעיונות שעלו הם מאוד יפים אבל – אני אומר את זה גם לך אוריה איזק – הרבה פעמים הייתי בוויכוחים עם חבריי כאן בכנסת כשאני תמיד דגלתי בגישה שאם יש לך אפשרות לתפוס 10 אחוזים מן הדף הזה ולהעביר בהצעת חוק, על 90 אחוזים אחר כך אני אעבוד בהצעת החוק הבאה, במקום להיתקע, להתעקש ואפשר לעשות עוד. אני כבר הזכרתי שגם עם החוק הספציפי הזה ממדים ללימודים, היינו תקועים בגלל שכל אחד רצה להיטיב עוד יותר ועוד יותר עם החיילים.

רשמנו את כל הרעיונות, חלק אולי נכלול אפילו בהצעת הנוכחית במסגרת הכנה לקריאה שניה ושלישית, חלק לא שייך וחלק אולי לא נוכל אבל נמשיך לעבוד על זה.

לפני מיזוג הצעות החוק, אני חוזר ושואל את משרדי הממשלה האם אנחנו נראה בהצעה הזאת הצעת חוק תקציבית או לא. קרי, משרדי הממשלה או ליתר דיוק הממשלה מתנגדת להצעת החוק או לא מתנגדת להצעת החוק

או מגמגמת. אילמת.

אין להם יכולת. נוסח החוק לא מתואם איתם.

אני לא אוהב להשאיר דברים באוויר.

איזה נוסח עומד כרגע על השולחן?

הנוסח הוא תיקון אחד. במקום שלוש יבוא חמש, במקום חמש יבוא שבע. זה יהיה בנוסח. בדברי ההסבר אנחנו נציין עוד שני נושאים. הנושא הראשון הוא הנושא של ההכשרות והנושא השני הוא הנושא של המילואימניקים.

מה זה בדברי ההסבר? בדברי ההסבר להצעת החוק?.

לגבי הכשרות, לקראת קריאה שנייה ושלישית נדון.

אתה מתכוון להכשרות מקצועיות.

עד קריאה שנייה ושלישית יהיו הבנות להכניס את זה בלי טענת נושא חדש.

זה לא ייחשב נושא חדש. גם לכלול בדברי ההסבר הערה לגבי הצעתו של חבר הכנסת טור פז לגבי מימון השנה.

הוראת שעה.

כן, לגבי השנה. רק לגבי השנה הזאת.

אני רוצה להעיר הערה קצרה לגבי הסיפור של ההכשרות המקצועיות. ההערה הראשונה שלי בתחילת הדיון על השוויון, התייחסה בדיוק לזה. היא התייחסה לאמירה שבעצם נותנים הטבה למי שבוחר ללכת ללמוד באקדמיה דווקא. הדיון כאן על ההכשרות וכל האנשים שלומדים משמאות ועד בניית ציפורניים, זה בדיוק זה. אני אומר את הדבר הזה כדי להגיד שאם אתם רוצים להכניס את זה לתוך דברי ההסבר כדי שזה לא יהיה נושא חדש, אני חושב שזה יהיה לנו קצת קשה כי זה שינוי פאזה יסודי בתפיסה המשפטית.

לא. דיברת על שוויון. זה דווקא עושה לך סדר עם השוויון.

על זה אנחנו נדון לקראת קריאה שנייה ושלישית.

שוויון זה לא רק שמחבלים מקבלים תואר אקדמי. שוויון זה גם שחיילים ילמדו תואר לא אקדמי.

גברתי, אני לא התייחסתי למחבלים. אני התייחסתי לשוויון בתוך קבוצת המשרתים ואפילו בתוך קבוצת הלוחמים משום ששני אנשים יכולים להתגייס באותו יום, לשרת באותו שירות, להשתחרר באותו יום, אחד הולך לאקדמיה ואחד לא ולכן אחד יהיה זכאי ואחד לא.

אתה מוסיף כאן את השוויון.

אנחנו קצרים בזמן. הדיון הזה לגבי ההכשרות, נדון לקראת קריאה שנייה ושלישית. חבל לעשות את זה עכשיו. זה דיון שאי אפשר לקיים אותו עכשיו. זה דיון ארוך ועמוק יותר. עזוב. חבל, אין לנו זמן לדון בזה עכשיו.

לא הבנתי את התשובה של הממשלה.

האמירה היחידה שניסיתי להגיד היא שזה שינוי מדיניות יסודי יותר מאשר רק האמירה.

ולכן? ולכן בקריאה הראשונה בה עסקינן כרגע, הממשלה רואה איזשהו שינוי מן הנוסח שהיא תמכה בו? יש לה בעיה עם הנוסח? היא מבקשת להתנגד?

עם רוצים את ההכשרות, זה יכול להיות שינוי מבחינת ה-...

עזוב עכשיו. זה הסבר. זה לא בחוק.

זה לא מופיע. זה לא יהיה שינוי בחוק עכשיו.

בדברי ההסבר אנחנו נכתוב שאם תחליט הוועדה לכלול את סוגיית ההכשרה בתיאום עם הממשלה וכולי, לא ייחשב הדבר כנושא חדש. השאלה אם יש לכם התנגדות שנכתוב את זה ונציין את זה בדברי ההסבר.

ואם יהיה נושא חדש?

אם זה אפשרי מבחינת הכנסת, עושים את זה.

מבחינתנו יש את הנושא התקציבי שאצלנו עדיין לא צבעו לזה מקור תקציבי.

איך הסכמתם בוועדת שרים לחקיקה?

הייתה הסתייגות מסוימת. זה היה בתקופה שגם היה את השיח עם משרד הביטחון.

זאת אומרת, מה שאני שומע ממך זה – נמאס לי מהדו שיח הזה – שאתם מתנגדים להצעת החוק כי לא התקיים אותו שיח ולא קיבלתם החלטות. אתם מתנגדים להצעת החוק.

כפי שמוצע כרגע, כן.

בסדר. אתם מתנגדים להצעת החוק. לא יאומן.

אני יכול רק להוסיף. מה שהיא אמרה כאן זה שאם זה היה בממשלתי, היינו בעד. בגלל שזאת חקיקה פרטית, אנחנו נגד. אנחנו נעביר את החוק הזה, אדוני היושב ראש.

פשוט לא יאומן. תמיד העברנו את הכול למרות משרד האוצר. לא בעזרת משרד האוצר אלא למרות משרד האוצר. לא הבנתי, משרד האוצר מתנגד לחיילי צה"ל?

לא לחיילי צה"ל. הם מתנגדים לתת להם את ה-100 אחוזים. זה מה שנאמר כרגע.

תסביר לי את זה. אני אמרתי אותו דבר.

חברים, זאת לא פעם ראשונה שזה קורה. אני רציתי לחסוך את המבוכה הזאת.

באמת מביך.

כמו שאמרתי קודם, אנחנו לא עובדים אצל הממשלה אלא אנחנו ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ואנחנו נקדם את הצעת החוק לפי הכללים שקובע התקנון, קרי, אם לא תהיה תמיכת ממשלה, אז יותר מ-50 חברי כנסת סביר להניח שיתמכו בהצעת החוק הזאת.

ייעוץ משפטי, נקריא את הצעת החוק.

תצביע על מיזוג.

נמצאות לפנינו ארבע הצעות חוק: הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2022, פ/4/25 של חבר הכנסת אופיר כץ. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2023, פ/1424/25 של חברי הכנסת שרון ניר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2023, פ/1280/25 של חבר הכנסת אלי דלל. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון מלא לתוכנית "ממדים ללימודים"), התשפ"ג-2023, פ/1761/25 של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון.

אני מציע למזג את ארבע ההצעות שעברו בקריאה טרומית להצעת חוק אחת שנגיש כוועדה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אושר פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים.

סעיף 79(ג) לתקנון הכנסת.

בבקשה, הקראת נוסח החוק.

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ג-2023

1. תיקון סעיף 7א1

בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, בסעיף 7א1(ג)(1), במקום "בסכום השווה לשלושה רבעים משכר לימוד שנתי" יבוא "בסכום השווה לשכר לימוד שנתי" ובמקום "קטן משלושה רבעים משכר הלימוד השנתי" יבוא "קטן משכר הלימוד השנתי".

בעקבות ההערה של נציגי הקרן, בסעיף 7א(1)(ד), במקום "3" יבוא "5", במקום "5" יבוא "7".

תודה. אנחנו יכולים להצביע על הצעת החוק בקריאה ראשונה. אנחנו נציין גם לפרוטוקול שבדברי ההסבר ייכללו שתי הסוגיות עליהן דיברנו, מימון בהוראת שעה לאנשי המילואים שאין להם מימון אחר לשנת הלימודים הנוכחית, והנושא של הכשרות מקצועיות שהן לא מקנות תואר אקדמי. הדברים האלה ייבחנו. במידה ותהיה בהירות והסכמה, נוכל לכלול אותם כבר בהצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית.

בשאר הדברים נטפל בהצעות חוק נוספות ואחרות.

לפני ההצבעה. כל הכבוד לך היושב ראש וליושב ראש הקואליציה שבמלחמה הבאנו את זה בהסכמה מלאה בכנסת ישראל. עכשיו אני רוצה להצביע.

רק לחדד למען הפרוטוקול. ההערה בנוגע למשך ותקופת הזכאות עלתה גם מיושב ראש הקואליציה ואנחנו התייחסנו אליה.

יש לו מספיק קרדיט. הוא מכונת חוקים בכנסת. את לא צריכה לדאוג לו.

אנחנו בוודאי מצטרפים לברכות גם לאופיר כץ וגם לשאר המציעים, למיכאל ביטון לכל מי שהציע ודאג לחיילים. אני חושב שבאמת נאמר כאן דבר חשוב שחבל שהיינו צריכים מלחמה בשביל לקדם את זה. אנחנו צריכים לדאוג לאלה שעוסקים גם בביטחון שוטף של כולנו, גם על הגבולות, גם בקו התפר וגם ביהודה ושומרון גם כשאין לנו מלחמה בסדר גודל כזה. את זה ניקח כלקח לעצמנו.

מי בעד אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

הצעת החוק אושרה פה אחד.

תודה רבה. תודה לכולם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:51.