פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



51
ועדת הכלכלה
22/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 238
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט' בכסלו התשפ"ד (22 בנובמבר 2023), שעה 9:00

הצעת תקנות הטיס (הוראת שעה- חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב"ם), התשפ"ד- 2023

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
אלי דלל
בועז טופורובסקי
סימון מושיאשוילי
שלי טל מירון

נ.ל. - רמ"ד תעבורה אווירית בחיל האוויר, משרד הביטחון

רס"ן יאיר גור - עו"ד, יועמ"ש חיל האוויר, משרד הביטחון

נצ"מ עודד שמלא - רמ"ט המערך האווירי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

פקד חן רייז - יועמ"ש המערך האווירי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

יאיר מתוק - עו"ד, ייעוץ משפטי למשרד לביטחון לאומי

רפ"ק מוריה בן משה - ר' חוליית מבצעים ויועמ"ש משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

ירון קרון - עו"ד, ראש תחום בכיר פיתוח תוכניות מחקר מדעים, המשרד לביטחון לאומי

מ.מ. - קצין וראש תחום כטב"ם ברשות להגנת עדים, המשרד לביטחון לאומי

ליבי בהט - מנהל מחלקה תשתיות אוויריות, רשות התעופה האזרחית

עמי וייס - מנהל מחלקה פיתוח וניסויים בכלי טייס, רשות התעופה האזרחית

רננה שחר - יועמ"ש רשות התעופה האזרחית

עומרי בישור - סמנכ"ל אגרי דרונס בע"מ

עומר דהן - מנהל מבצעים אטיס תעופה

יובל סגל - מנכ"ל, מטיס ראשי, דרונוס

שחר לילי עמיאל - יחידת נת"א לכטב"ם, היילנדר תעופה

אלון אבלסון - מנכ"ל היילנדר תעופה בע"מ

אייל צור - מנהל חברת איירוויז נת"א לכטב"ם

אורן אלון - מפעיל אווירי, סיירת הרחפנים הארצית, בעלים חברת earthbyoren

ספיר איפרגן - רכזת תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר

משה ליבר - סמנכ"ל החברה העירונית לביטחון, עיריית ראשון לציון

איתי עצמון
אביגיל כספי

ד"ר עידית חנוכה

מיטל פורמוזה – חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת תקנות הטיס (הוראת שעה- חרבות ברזל)(זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב"ם), התשפ"ד- 2023

בוקר טוב, אנחנו פותחים את הישיבה. הנושא להיום הצעת תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק של כטב”ם), התשפ"ד-2023. זה תיקון תקנות שנובע מהמלחמה עצמה, לתקופת זמן קצובה; כך שכל מי שמתייחס, יתייחס לעניין שמדובר רק על שלושה חודשים. אז גם אם הוא חושב שצריך לעשות איזה שהוא שינוי שקשור, לא יודע מה, לעתיד – זה לא רלוונטי לדיון. לכן אני מבקש מאנשים שיתייחסו לעניין למה הם צריכים להיות מוחרגים או משהו כזה בתקופת שלושת החודשים האלה. קחו את זה בחשבון, וזו ההתייחסות שלנו תהיה.

אז אנחנו פחות ניכנס לתוך העניין ויותר נתייחס לנושאים של המלחמה. וגם מי שאנחנו לא מאשרים לו, אז שיבין שזה לתקופה קצובה. אחר כך הנושאים האלה יתפתחו בצורה אחרת. יאיר גור, כן, בבקשה.

טוב, אני לא צריך להציג את הרקע. מתחילת הלחימה, מן הסתם, השמיים צפופים. משימות של הגנת השמיים רבות והאינטרסים הביטחוניים בהקשר הזה מודגשים. קיימים איסורים מסוימים, שהוטלו על ידי הגופים האזרחיים להטסות של רחפנים. אני אומר רחפנים, אני מתכוון בעיקר לכטב"מים בהקשר הזה. בסדר? אני אשתמש במילה באופן כללי.

חיל האוויר העביר עמדה ביטחונית שתאפשר, שקודם כל תשמש את האינטרס הביטחוני ותחת ההתניות האלה של שירות האינטרס הביטחוני תאפשר חזרה מסוימת של ההטסות האלה. שידור של אותו זיהוי ישרת בעיקר שני אינטרסים ביטחוניים מרכזיים: אחד זה עצם העובדה שיש רחפן מסוים שהוא מזוהה. כלומר, כל אחד שמזוהה, כבר יתרון. פחות משאבים וקשב מבצעי ומיירטים ודברים ששמורים למצבים שיותר צריכים אותם בהם. והדבר השני, אחת שכולם משדרים או לחילופין מתאמים את הטיסות שלהם לגבי הגופים המוחרגים בעצם נוצרת אצל חיל האוויר או אצל הגורם השולט תמונת שמיים מלאה של הרחפנים.

כשאתם טסים, בעיקר זה למסוקים, לא למטוסים שהם טסים גבוה, לא?

אמת.

אז אתם רוצים לדעת בכל רגע נתון מה זה.

התקנות האלה מתייחסות לרחפנים.

מי מולכם.

בדיוק.

אז למה אתם מאשרים החרגות במצב הזה?

משתי סיבות: בפן הפרקטי, הגופים הביטחוניים קשה להם לשדר אות זיהוי גלוי. מפני שהם חלק מהפעולות שלהם גם כן ביטחוניות. ולכן או שהם רוצים לחסות את זה או שהם חשופים לסכנות. ובהקשר הביטחוני אנחנו עונים על הצורך של לקבל את תמונת השמיים דרך תיאום שהגופים הביטחוניים יודעים ומסוגלים לעשות מול חיל האוויר באופן פרטני מול הטסה שלהם. הם יודעים לסגור פוליגון, לא משנה, קטע שמיים, ואז חיל האוויר יודע שטס שם כלי תחום. מזה, מהתמונה המלאה שנוצרת מהשילוב של ההרכב הזה של ההוראות ייווצר מצב שנדע על דרך השלילה לזהות רחפן אדום, רחפן אויב. או לפחות שחשוד בצורה מספיק סבירה כאויב. ולהקצות מה שצריך כדי ליירט אותו.

אוקיי. נציג רשות התעופה האזרחית. אחרי שהם ידברו תוכלו לשאול אותם שאלות.

כן. שמי ליבי בהט, מנהל מחלקת תשתיות אוויריות ברשות תעופה אזרחית. במילואים אני בקר מערכות, אני עכשיו בצו 8, מוחרתיים עולה ליחידה.

אנחנו פה עם תחילת הלחימה, גם בגלל הידע המקצועי שלנו, אבל גם בשיתוף פעולה עם חיל האוויר וגם משטרת ישראל, הבנו ששמי המדינה הם עכשיו מקום אחר וצריך לטפל בהם אחרת. ולכן מיד אחרי האיסור הראשוני הכולל של יום יומיים ראשונים, מאוד רצינו לאפשר פעילות של גם חברות מרושיינות וגם של כיתות הכוננות, שהבנו את ההתארגנות ואפילו ניסינו לסייע להם. והדרך הכי טובה לאפשר את הפעילויות החשובות האלה בצורה בטוחה היא באמצעות יצירת תמונה אווירית אחידה. יצירת תמונת שמיים. והדרך לקבל תמונת שמיים אחידה של כל הכלים היא שכל כלי ישדר את המיקום שלו. ממה בשפה המקצועית טלמטריה. כל שנייה את המיקום, גובה, כיוון, מהירות שלו, שו"ב יש כאלה שקוראים לזה המונח המקצועי. ובמונח האזרחי Remote ID. Remote Identification.

ברגע שאני אדע שכל כלי אזרחי חשוב שעולה לשמיים, חשוב להדגיש שאנחנו לא מדברים עדיין על חובבים, פנאי וספורט, ילד בן 14 שרוצה להטיס, אנחנו לא שם בתקופת הלחימה הזאת. הציבור מאוד רגיש, המשטרה מאוד רגישה. אנחנו מדברים רק על משימות חשובות שלרת"א היה מאוד חשוב לאפשר ולמצוא את הדרך בכל זאת לאפשר וחיל האוויר הסכים ומשטרת ישראל, שאחראית על הגנת שמי המדינה בתוך ישראל, הסכימה. ולכן יש תקן אזרחי בינלאומי, שאגב, אנחנו כבר עובדים עליו במיזם רחפנים כבר ארבע שנים, תקן אירופאי. ויש כוונה ארוכת טווח להגיע לשם, אבל יש משהו מוכן. יכולת לשדר טלמטריה באופן ממוכן.

יש שלוש אפשרויות לעשות את זה, כולן כרגע חינמיות. מומנו באופן כזה או אחר, שוב פעם, לתקופת הלחימה, על ידי רשות חדשנות ונתיבי איילון. או להוריד אפליקציה שתחליף את אפליקציית ההטסה ותגרום לשידור הזה. היא נבדקה במאות טיסות כבר מתחילת הלחימה, ללא באגים, ללא בעיות. יש פה את החברות שייצרו, מייצרות את האפליקציות האלה, שתי חברות. אפשר לבחור מי מהן. אז זו אפשרות ראשונה.

אפשרות שנייה זה להתקין איזה שהוא התקן חיצוני. יכול להיות שתהיה אפשרות השכרה, החכרה, לקנות אותו. מדובר בעלות של מאות שקלים, לא משהו שחברה מסחרית או כיתת כוננות לא יכולה לעמוד בו. ויש גם רחפנים שעושים את זה אוטומטית. רחפנים שהם חדישים יותר, מתקדמים יותר, משדרים את זה אוטומטית בלי שצריך לעשות כלום.

יש גם רחפנים, האפשרות הרביעית, שבאמצעות שאנחנו נפנה לחברת DJI שהיא מייצרת את רוב הרחפנים בישראל, יעשו עוד איזה שהוא סוג של שידור קצר טווח. בקיצור, יש הרבה שיטות אפשר לקבל את התמונה האווירית הזאת. צריך רק לרצות. כולם נבדקו, כולם טסו בישראל כבר 20,000 טיסות בגלל מיזם הרחפנים הלאומי, מה שנקרא, בלי שידענו שזה הולך לקרות.

אז זו החשיבות ב-Remote ID. יאיר דיבר על נושא של הגנה אווירית, לדאוג שלא יירו על הכלים האלה מיירטים.

כמה רחפנים היום מסתובבים?

אז אני אגיד. מאז תחילת הלחימה, שוב, הפעלנו את מרכז השליטה הארצי לרחפנים, יושב כרגע בנתיבי איילון. שתי חברות שיושבות כתף אל כתף, מקבלות את כל השידורים של הרחפנים האלה כבר היום. רשומים שם מעל 1,000 רחפנים. לדעתי כמה מאות, מעל 500 יישובים נרשמו, מבחינת כיתות כוננות.

צריך להגיד רק בזהירות, הנושא של כיתות כוננות הוא עדיין לא הוסדר באופן מלא ברמה החוקית. אנחנו מחכים למשטרת ישראל שתסדיר את הנושא הזה. מהות הדיון כרגע היא על חברות המרושיינות והרחפנים המרושיינים, שקיבלו מספר.

שעדיין, הכיתות גם לא מוסדרות.

נכון מאוד.

ואם הן יוסדרו תוך שבועיים, אז מה? נביא עוד פעם תיקון תקנות?

אם הן יוסדרו תוך שבועיים, אנחנו בוודאי נרצה שהם ישדרו.

אז אני רוצה לגבי כיתות הכוננות שתהיה סמכות בתקנות לאשר להם את זה, לאשר מה שהם יאשרו להם חיל האוויר והגופים.

זה קיים, זה כבר קיים, אדוני. מבחינת ה-Remote ID, מבחינת לזהות.

שתהיה איזה דינמיקה, מכניזם שאפשר יהיה לאשר להם אחרי אישור התקנות, במסגרת החלטה של מי שצריך. בסדר? ואז פתרנו את הבעיה. ברגע שיחליטו, אז יחליטו.

יש לנו מכניזם.

לא, בתקנות אני רוצה דבר כזה.

זה לא התקנות האלה, אדוני. התקנות האלה הן תקנות שמחייבות כל כטב”ם. כטב”ם זה כל מה שאתם קוראים רחפן, כלי מוטס מרחוק. שהוא לא מוטס לספורט ופנאי. כיתות כוננות זה לא ספורט ופנאי.

נו, אז מה הבעיה עם הכיתות? מי זה פה מהכיתות כוננות?

סיירת הרחפנים.

אז מה הדרישה שלכם? אם יש דבר כזה, למה אתם באים לטעון בכלל בעניין הזה?

אנחנו טוענים בעצם, קודם כל, אנחנו בעד כל הנושא הזה. הנקודה היחידה היא שכל היישום של הנושא הזה מגיע בצורה בוסרית ולא מוכן. התמונה שאנחנו מכירים מהשטח שונה בתכלית ממה שתיארת פה כרגע. אנחנו, אף אחת מהאופציות לא מכסה. למעשה רוב הרחפנים היום בארץ שמופעלים, שרוצים להפעיל את ה- Remote ID, לא מסוגלים לעשות את זה ממספר שיקולים. גם כי בעצם חומרתית הם מנועים מלעשות את זה. ולכן נדרש רכיב חיצוני שאתמול ניסיתי לבדוק איפה אפשר לרכוש אותו, איפה אפשר להשכיר אותו, לחכור אותו. אין בשום מקום בארץ יכולת.

והאפליקציה שהם דיברו עליה?

האפליקציה שהם דיברו עליה מתאימה, יכולה להיות מותקנת רק על 50% מהרחפנים. 50% מהרחפנים האחרים לא יכולים בכלל להתקין את האפליקציה הזאת.

למה?

כי הם חסומים על ידי היצרן. לא מאפשר להם להתקין אותה. אז כך שהלכה למעשה אין לנו יכולות.

זאת אומרת, אתה אומר, לא, אבל בתקנות הקיימות עכשיו שמוצעות, זה לא פותר לכם את הבעיה? אם אתם עוד שבוע תסדרו את כל העניינים האלה אז אתם תהיו בתוך המערכת.

שוב, כדי לשדר את המיקום, את הזיהוי שדובר עליו, אני נדרש אמצעי לעשות את זה. או באמצעי מובנה שקיים בתוך הרחפן.

טוב. אז אני רוצה שיהיה כתוב, לא יודע, אתם או חיל האוויר, אני לא יודע, מי שתקבעו. שיהיה איזה מכניזם לאחר אישור התקנות, שהם יוכלו בהחלטה שלהם לאשר את הדברים האלה בתקופה של השלושה חודשים. אנחנו לא כל פעם נגיע לזה. שתהיה להם סמכות כזאת.

אדוני, יש את זה.

הם הגופים שמטפלים בזה.

כן, אבל רננה, עוד לא עברנו.

תכף נעבור, זה באופן כללי עכשיו.

לא, אני רק מנסה להבין. אבל אם הוא אומר אחרי שנאשר את התקנות שהרבה מאוד מהרחפנים זה לא יהיה רלוונטי אליהם, זה נכון?

אז אני אגיד כך: קודם כל, יש פה בזום, ואני אבקש שהם ידברו, זה שתי החברות הטכנולוגיות שמפתחות את כל הפתרונות. אוקיי?

אנחנו ניתן לכולם. עכשיו זה בהתחלה, התחלנו כללי כזה.

אז הנה, הם פה והם יתנו תשובה. ויש הרבה.

אם את רוצה שמישהו יענה, אז הוא יענה לו, אין בעיה.

אני אייל צור, אני מנכ"ל של איירוויז, זו אחת החברות שמספקת את הפתרונות. אני אגיד ככה, בשני אספקטים: אחד, אנחנו באמת נדרשנו לתת פתרון שנותן את האפשרות לחבר את הרחפנים בארץ ליכולת שידור מיקום עצמי. וזה מה שאנחנו בעצם עבדנו גם עם הרגולטור, עם רשות התעופה האזרחית, לאפשר את הפתרון.

מה זה פתרון? זכית במכרז או שכל חברה יכולה?

כחלק מהמכרז שאנחנו מספקים במיזם הרחפנים הלאומי, שזה חלק ממה שהחברה ועוד מספר חברות עושות בשנים האחרונות. אנחנו יודעים לתת פתרון שמאפשר לחבר אותם. יש כל מיני בעצם אפשרויות של פתרונות. אחת, בדיוק כמו שאמרנו, באמת אפליקציה שמאפשרת בעצם להעביר את המידע אחורה לכלי. יש אפשרות לשים איזה שהוא רכיב חיצוני שמשדר. יש מספר אפשרויות.

אני כן אגיד שאנחנו מבינים את הטענה המסוימת של כיתות הכוננות. כי זה נכון שבסוף, כשמסתכלים על מטיס רחפן, הוא מגיע בעצם עם הכלי ועם האפליקציה ששולטת בו. עכשיו, זה ברור שהפתרון מאלץ אותם לבחור משהו מסוים, שהם הרי לא רגילים אליו. וזה משית עליהם כל מיני אילוצים. ויכול להיות שגם זה לא יהיה מותאם עם כל הכלים. אוקיי? זו הכוונה בעצם לדעתי של כיתות הכוננות. אנחנו מבינים את זה, אגב. גם הצענו פתרון אחר, איזה שהוא פתרון ביניים שגם מאפשר לפתור את זה. זה לא נותן את המידע הטלמטרי המלא ומאפשר להם מידע חלקי. זה חלק ממה שהצענו.

שאגב, נכון לעכשיו אנחנו משתמשים בפתרון הזה. זאת אומרת, בפתרון שאייל מדבר עליו. זה בעצם מה שאנחנו הלכה למעשה כרגע מבצעים.

אז מה הבעיה, לא הבנתי? למה אתה טוען שיש לך בעיה?

העניין הוא שהוא לא נותן מידע של הרחפן.

בסדר. אבל הם עובדים על הפתרון הזה. אז יהיה תיקונים והתאמות.

אנחנו בעד הפתרון הקיים, לשמר אותו.

לא, זה לא יהיה בשלושה חודשים האחרונים. אם אני הבנתי נכון, עוד פעם, אנחנו עוד בהתחלה. אם אני הבנתי נכון, זה יהיה נכון רק לרחפנים שיוכלו לשים את האפליקציה. ואתם אומרים עכשיו אפשר להתקין התקן חומרה. אבל אומר כאן אורן שהתקן החומרה הזה לא זמין. השאלה אם זה נכון? רק שלא יהיה ספק, אנחנו אתכם, אנחנו רוצים. ברור לנו הסיכון הביטחוני באוויר והכול, רק אנחנו לא רוצים להרוס את הביזנס מה שנקרא.

רק אני אגיד שהנושא הזה של מה שהם דיברו ביניהם עכשיו של עוד שיטות, זו תקנה 5(ג) אפשרות שהצענו אותה בתקנות. כלומר, לא צריך לתקן את התקנות, את הנוסח שבפניכם כדי לאפשר את זה.

אבל יש עוד דרך? חוץ מ- Remote ID יש עוד דרך?

כן. אז אלון אבלסון ידבר על ההתקן החיצוני.

אלון אבלסון, מנכ"ל היילנדר, אחת החברות שמספקות מענה. כמו שגם אייל אמר, בסוף הדרישה של חיל האוויר, לפי הבנתנו, הייתה יכולת לנטר את הכלים בזמן אמת. המספרים שאנחנו מכירים והיכולת לכסות באפליקציות השונות הן 73% מהדגמים המובילים שיש היום בשוק. זה נכון, זה משתית עליהם איזה שהוא צורך נוסף כדי לעמוד בדרישה לנטר את המרחב האווירי. הרכיבים האלה הם רכיבים בגדלים מינימליים שאמורים לתת ממענה למרבית או לכל יתר הכלים. צריכים להיערך גם לזה. זאת אומרת, יש זמינות כרגע של כלים. אפשר להשיג אותם. וצריכים לקבל החלטה אם התקנה הזאת עוברת, לספק גם את הקשת הזאת.

ואני מבין שהמדינה תממן את זה, בשלב הזה של שלושה חודשים.

המדינה לא מממנת את מה שהוא מחזיק ביד. המדינה, רשות החדשנות ונתיבי איילון מימנו. זה לא התקציב, זה תקציב שכבר היה. את העבודה שלהם. כן, את העבודה של שתי החברות האלה.

האפליקציה.

כל מה שהם עושים, מפתחים, עושים.

אוקיי.

רק שתבינו דבר אחד, אותי מה שמעניין זה חיל האוויר.

את כולנו.

מצידי שאף רחפן לא יעלה לאוויר. מה שקובע זה חיל האוויר, מבחינת תנאי המלחמה.

אין ספק, המלחמה זה ברור.

אבל הסיפור היום זה המלחמה.

אבל יש חברות, סטארט-אפים, אנשים שעובדים.

בסדר, אז הם יעבדו עוד חודשיים.

ויש כיתות כוננות שרוצות.

לא, כיתות הכוננות זה אישיו חשוב.

והם עוד שלושה חודשים יעבדו.

כן, אבל לכיתות הכוננות צריך פתרון.

כרגע מה שחשוב כרגע זו המלחמה. אני מאוד מצטער. אם יבוא חיל האוויר ויגיד אני לא מוכן שיעלו כטב"מים מסוימים אז הם לא יעלו. זה המצב. אני לא עכשיו דואג פה לתעופה האזרחית.

רגע, לחיל האוויר יש בעיה שנרים רחפן בתל אביב או באזור המרכז? בגובה 50 מטר?

אני רוצה שתבינו דבר אחד: אותי לא מעניין. מה שמעניין אותי זה אתה רואה אותו שם?

כן, כן. אני שואל.

אם הוא יגיד שהוא לא מוכן באזור מסוים שיעלו רחפנים אז הם לא יעלו. לא מעניין אותי לא כיתות כוננות, שום דבר לא מעניין אותי. הם צריכים לאשר לכם את העניין הזה. זה הכול.

עכשיו, אני מוכן שיהיה, והוא הראה לי, מכניזם מסוים שאני לא צריך כל פעם שיבואו לי פה תיקון תקנות. שיהיה מכניזם לאישור של דברים. שהתקנות יאפשרו את זה. אבל הם קובעים. עם כל הכבוד לרשויות מקומיות ואפליקציות וכל מה, אני לא מומחה לדברים האלה. הנה, יש לנו פה ח"כים שיותר מומחים ממני בעניין הזה. כן? אחד במיוחד.

אפשר להעיר הערה בבקשה?

כן.

בוקר טוב. שמי יובל סגל, אני מפעיל אווירי מסחרי. וגם אני לגמרי עומד מאחורי כל מילה שאמרת. חיל אוויר והדרישות שלו זה לפני הכול. חשוב לתת פה רגע תמונה ולהגיד שחיל אוויר יכול את כל מה שהוא רוצה לעשות היום, אנחנו לא צריכים לשבת פה.

אז הנה, אז אמרתי שהתקנות יאפשרו את זה. אבל עדיין, מי שקובע זה חיל האוויר. וכמובן התעופה האווירית בשיתוף איתם.

שנייה, אני אסביר. הוא לא צריך תקנות.

הם אומרים שכן צריך. אז אתה אומר לי עכשיו שלא צריך?

לא, רגע, רגע. אם הוא רוצה לנקות את השמיים הוא עושה את זה עכשיו, כמו שהוא עשה במקרים רבים, כמו שהוא עושה עכשיו בכל רצועת ה-40 ק"מ מעזה ו-10 ק"מ משאר הגבולות במדינה. יש מערכת הודעות מחייבות שכל העולם המסחרי פעיל לפיו ואומרים לנו מה אסור ומה מותר.

אתה לא הבנת את המשמעות של התקנות. בוא, רגע. אז תן לי רגע, אני רוצה להסביר לך.

עוד משפט אחד, בבקשה.

אתה לא הבנת. לנקות בוודאי שהם יכולים. פה הם מנסים לבוא ולהגיד אנחנו מוכנים שיטוסו, אנחנו רק רוצים לדעת מי טס.

אבל לא, רגע, שנייה, שנייה. הם לא רק רוצים לדעת. תן לנו בבקשה הזדמנות להסביר. קודם כל, צריך להפריד את כל הנושא של כיתות הכוננות, בתור מי שחבר גם בכיתות הכוננות בעיר שלו. צריך להפריד את זה, הדיון פה לא בא לדבר על כיתות הכוננות. במסווה הוא נכנס פה לדיון, לצערי, כי הוא נושא חשוב.

אתה חברה פרטית.

אני גם חברה פרטית וגם מתנדב.

אבל הם רוצים לטעון, אתה יכול להגיד להם אל תטענו? מה זה במסווה? אני לא מבין.

לא, אבל הם לא טוענים בעד, זה מה שאני רוצה להגיד פה.

הם יכולים לטעון גם נגד, זה דיון בוועדה.

אבל היום כבר יש פתרון לנושא הזה, בסדר? אנחנו מדברים פה היום על זה שמישהו החליט שכל הרחפנים או כטב"מים יותר נכון, כי זה מה שמופיע בתקנות, במדינת ישראל מעל 200 גרם צריכים לשדר המון נתונים בזמן אמת באמצעות אפליקציה שעוד לא סיימו לפתח אותה, שמעבירה מידע לגוף שהוא נתיבי איילון, שהוא לא חיל האוויר. וכל המידע הזה לא יודעים מי מנטר אותו, לא מבינים למה. וכל זה לא יעזור, בבקשה תתקן אותי, אבל לא יעזור ולא מחפש לנטר את הרחפן שעושה עכשיו מיפוי בפתח תקווה או מרסס שדה בשרון. אין קשר בין האחד לשני.

הסיפור שמספרים פה על כיתות הכוננות הוא לא רלוונטי לדיון.

יובל, אז בוא תעזור לנו. מה הבעיה עם התקנות? אתה אומר שלא צריך אותן?

אני אשמח. אני אסביר, בשמחה. הבעיה עם התקנות היא כזו: תראה, הכותרת אמרה, המטרה, אני קראתי טוב טוב את המסמך הזה שנתנו לנו חמש שעות להגיב עליו, ליתר דיוק.

מה לעשות? הכול דחוף.

הכול בסדר. לחייב את כל הכטב"מים האזרחיים הפועלים בישראל לשדר נתוני זהות והפעלה בזמן אמת ליחידת ניהול תעבורה אווירית במטרה לשפר את יכולת הגילוי של כטב”ם עוין. זה הכותרת. בין הכותרת לתקנות אין קשר. וזו הבעיה פה.

טוב, כשנגיע. לא, לא, רגע. עם כל הכבוד לך. כשנקרא את התקנות תתייחס לדברים האלה. אנחנו לא נתחיל עכשיו.

אין בעיה. רגע, אני איתך, אבל השאלה, אני שואל את חיל האוויר, אם זה נכון אם אתם לא צריכים את התקנות?

לא, הם לא צריכים את התקנות כדי לעצור את הכול. אבל הם צריכים את התקנות כדי לחייב את המיפוי ואת המידע מבחינת הכטב"מים האזרחיים.

הם לא יושבים על המידע אבל.

התקנות נחוצות כדי לאפשר כמה שאפשר את הטיסה, בוודאי. ועדיין לשמור על האינטרס הביטחוני. אני רוצה להזכיר עוד דבר: השמיים כרגע צפופים מאוד. זה לא רק הנושא הביטחוני הטהור. מישהו מרים רחפן ולא יודע, ואמור לעבור מסוק או יש דברים אחרים שעפים, שהם לא כלי טייס. רוצים לדעת את זה. יש תקנה כאן שמסדירה את ההעברה בזמן אמת של מידע מאותה תחנה שמנטרת את הגילוי.

אבל רק רגע, בתל אביב מעלים רחפן. אין סיכון כמעט. אתה מבין? יש אזורים שהם מסוכנים, יש אזורים פחות מסוכנים.

נכון, האינטרס המרכזי של חיל האוויר הוא באמת באזורי הגבולות ואיפה שיש מתקנים שצה"ל מגן עליהם. זה נכון.

אבל אדוני, יש גם גופים נוספים שמקבלים את זה שזה השב"כ והמשטרה, שהם פועלים בתוככי ישראל והם צריכים את המידע הזה.

מבחינת המשטרה אתה מדבר.

אמת.

ואת זה, את כל זה אתם נותנים בנתיבי איילון? יש לכם איזה קשר איתם?

כן. כל הנתונים האלה מגיעים למרכז שליטה שנמצא בנתיבי איילון. אבל זה לא משנה כל כך המיקום הפיזי או החברה. בסוף הצגים שעליהם מרוכזת התמונה האווירית מופיעים ביחידות הבקרה של חיל האוויר. הם מופיעים במשטרה במקום שהם רוצים לקבל אותם. זה יושב על האינטרנט עם קוד ושם משתמש. אז כל הגופים האלה משתמשים בתמונה האווירית הזאת.

אז אני שואל שאלה עוד פעם, סליחה, של תם. היום אין תקן, אני הבנתי שאתם רוצים, איך אין תקן בכזה דבר? כל כך הרבה רחפנים טסים בארץ כל הזמן וזה.

התחום בחיתוליו. התחום באופן כללי הוא עוד בחיתוליו. האירופאים מפתחים, האמריקאים מפתחים.

זאת אומרת, אין עוד תקן מקובל, לא באירופה, לא בארצות הברית.

התקן שאנחנו פה מאמצים הוא התקן המקובל והמוביל בעולם. התקן לשידור נתונים.

ואז בתקווה היצרנים יהפכו את זה לסטנדרט, במקום שיצרכו אפליקציות, חומרה וכאלו?

זה כבר יהיה סטנדרט. צריך להגיד שזה מופיע בהגדרות. כשאתה רואה נתוני הפעלה, אז אתה רואה american society for testing and materials, ASTM. אנחנו הולכים על תקן, כי אנחנו לא רוצים להמציא את הגלגל ואנחנו לא רוצים שההשקעה שעושים עכשיו תהיה לחינם. בעוד שנה, שנתיים, חמש אנחנו נסדיר את זה בצורה מסודרת, לכל ישראל.

אבל כל הנושא הזה הוא נושא בתול.

בסדר. יובל, סליחה, פשוט אתה התלוננת נגד זה. אני מבין. האם התקן הזה שמדברים עליו זה באמת מתכוון לתקן בינלאומי? זאת אומרת יכול להיות ששלושה חודשים קרובים יהיה לך מאוד קשה. אבל השאלה אם אנחנו הולכים לכיוון טוב? יכול להיות שזה הזדמנות לפיילוט.

זה הכול בפיתוח בכל העולם. זה לא, מה זה תקן? אין היום בשום מקום.

ארצות הברית, FAA אמריקאי התחיל ב-2019 לדון בנושא הזה.

אבל אין עדיין.

הם היום הרימו את זה. הם עדיין לא התחילו אכיפה. הם הרימו את זה היום, שלוש שנים אחרי.

רק בספטמבר השנה.

בספטמבר השנה הם הפעילו את זה והם כבר הודיעו שהאכיפה תהיה רק באפריל, כי הציבור לוקח לו זמן להתכונן לזה.

בסדר, בואו נעצור רגע. בגדול, אנחנו נהפוך את הדיון. כל מי שנגד התקנות, לא תיקון כזה או אחר, יטען את הטענות. ואחר כך נתייחס, אתם תתייחסו לנגד ואז אנחנו נראה מה עושים. בסדר? את הנגד. בעד, אנחנו כמובן שנהיה בעד חיל האוויר ובעד שירותי הביטחון בעניין הזה, כי זה מה שחשוב לנו כרגע. כשנגיע לתחום האזרחי, בעוד שנה, אז כמובן נדאג לכם.

יש לנו ניסיון בזמן אמת. זה כמו פיילוט בעולם.

אז אחר כך נדאג לזה. לכן כשאתם אומרים נגד, אז תתייחסו לעניין הזה. זו תקופה קצרה של שלושה חודשים בלבד. אחר כך יצטרכו לעשות תקנות חדשות וכל הדברים האלה, תוך כדי הניסיון שהם צברו.

אגב, אני חושב שיש הלכה שרגע מה שאייל התחיל לדבר עליה, שמתקיימת דה פקטו, שעל פיה אנחנו עובדים היום. היא דבר נהדר, מייצרת שקיפות לחיל האוויר. מייצרת שקיפות לגופי הביטחון.

בסדר, יכול להיות. אבל צריך להבין, זה שעכשיו העיריות רוצות לעשות את הדבר הזה, זה לא אומר שאנחנו נעצור את הכול בגלל זה, עד שאתם תהיו מוכנים.

לא, לא, יש, זה עובד. מה שאני מציע זה לא עכשיו ללכת לטוב ביותר, כי כידוע, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. ויש לנו כרגע משהו שנותן תשובה מספיק טובה.

טוב. יש לנו פה בקשה בזום של מישהו מעיריית ראשון, אז אנחנו נתייחס, כי אני גם מראשון. משה ליבר, סמנכ"ל החברה העירונית לביטחון. כן?

רק עוד מילה עליו, זו הרשות הראשונה שפעלנו בצורה מבצעית.

אתה בא להגיד לי? אני יודע, אני הייתי בה כשאישרו את החברה הזאת לפני, נדמה לי לפני 20 שנה.

לא את החברה, אני מדבר על הסיירת.

לא, זאת החברה שהתחילה את כל הפעילות בשלטון המקומי. החברה הראשונה. כן, ליבר?

בוקר טוב, תודה יושב-הראש. אכן אנחנו מכירים. ראשית, אני רוצה לברך את הסיירת הרחפנים שנותנת לנו שירות ולציבור בראשון לציון. אפילו אתמול בערב, הסריקה בשטח בנפילה שהייתה, אני לא אגיד איפה, מי שסרק את האזור זה היה סיירת הרחפנים, כי לא הייתה שום אפשרות אחרת לעשות את זה. כדי לזכות את השטח ולתת לתחבורה לנסוע בעורק ראשי היה צורך ברחפנים שיעבדו בלילה. החבלן המשטרתי ביקש. אז זו עוד דוגמה אחת.

דוגמה שנייה, שטח פתוח. היה בחדשות, אז אפשר להגיד. שטח פתוח של חקלאים שניזוק בלילה. הזעקנו את יחידת הרחפנים. הם אלה שזיכו את השטח ונתנו לחיים לחזור למסלולם.

אין לנו כרגע פתרון אחר. אני לא הייתי רוצה שנזרוק את המיזם הזה בגלל - - -

לא, אל תזרוק את המיזם. רק תעכב אותו קצת, כי אנחנו מדברים פה על שלושה חודשים, זה הכול.

יושב-הראש, המיזם הזה נותן לי עכשיו את שלושת החודשים. אני לא צריך אותו אחר כך. זה הזמן להפעיל אותו. אנחנו מפעילים אותו תחת בקרות מאוד מאוד מחמירות. מאוד מחמירות. אף רחפן של היחידה לא עולה לאוויר לפני שהוא מקבל אישור משטרה, הוא לא נרשם באיירוויז, אם אני לא טועה זו התוכנה. אין דבר כזה שאנחנו לא מתואמים עם המשטרה ועם כוחות פיקוד העורף. כלומר, כל כוחות הביטחון מיודעים ויודעים את מה שאנחנו מפעילים. אין מצב שרחפן מניע את הפרופלורים, אני לא יודע איך זה נקרא, הם יגידו לך יותר טוב, לפני שאני נותן אישור באופן אישי לדבר הזה. בסדר? אז אני מפעיל רק את המשל"ט העירוני של בין הערים הגדולות בארץ. אז אני מקווה שהחברים שלנו יודעים לסמוך עלינו ומפקד התחנה.

בכל מקרה, יש אנשים שמפעילים את זה ללא רשות וללא בקרה של אף אחד. מה שאנחנו עושים הוא מבוקר מ-א' עד ת'. אני מבקש לא להפיל לנו את המיזם הזה, וזו בדיוק התקופה שאנחנו צריכים אותו.

הבנתי. האמת, הבעיה היא פשוטה. לפי מה שאני מבין אותה, כן? הרי אתם צריכים את המידע הזה. האפליקציות שאתם מתכננים עדיין לא מוכנות.

מוכנות.

לא, הוא אמר, אין פיתוח.

לא, מי אמר?

מה זה מוכנות?

שתי החברות יש להן אפליקציות מוכנות ל-75% מהרחפנים בשוק.

בסדר, לא מאה אחוז, אנחנו מדברים על הכול. אז במצב הנתון הזה שאין אפשרות להתחבר, לא כולם יכולים להתחבר אז או שלא נותנים להם לעלות, מצד אחד. או שיתנו להם את האפשרות להתחבר. אחד משניהם.

ל-25% מהרחפנים שאין להם פתרון יהיה פתרון התקן חיצוני.

אלה לא יכולים לעלות בכלל.

תהיה אפשרות של התקן חיצוני. שהוא חצי מקופסת גפרורים, שהוא הציג.

שהוא אסור לטיסה.

שהוא עולה מאות דולרים והוא מוריד כשירות אווירית לטיסה.

ושאין לנו אותו להשיג.

נדאג שיהיה. תוך שבוע יהיה.

אתם מבינים מה הבעיה? יש 25% שבעצם הם לא יכולים לעלות.

אגב, המספר הוא הרבה יותר גבוה.

בסדר, 30%. מה זה משנה? את מי הם מייצגים? זאת אומרת, הם מטעם איזה גופים או חברות? אני רוצה לדעת את מי אני דופק פה בסיפור הזה.

עומרי בישור, חברת אגרי גרונס. אנחנו המפעיל האווירי בתחום החקלאות הגדול בישראל. נותנים שירות לגוף ממשלתי. מוציאים כל יום מאות טיסות עבור פרויקט ממשלתי, כולל תוספת של טיסות במקום אמצעים שלא יכולים כיום לטוס. אנחנו מבצעים ריסוס חקלאי, לא ציינתי. ואנחנו, לצורך העניין, חלק מהכמות הזאת שאין לה את התאימות.

מה, ואתם בתחום החקלאי?

בתחום החקלאי, ריסוס חקלאי, כן. פרויקט ממשלתי. אנחנו הוחרגנו מכל איסורי הטיסה.

אז מה קורה, נקח דוגמה את המרססים, מה קורה איתם?

אז אני אגיד. קודם כל, פתרון אחד שאפשר להציע אותו, אדוני, זה שלא קבענו הוראת תחילה בתקנות, שהכוונה הייתה תחילה מיום פרסום. ואפשר לכתוב שבעה ימים מיום פרסום. ואז יהיה עוד שבוע להתארגן. זה אחד.

להתארגן על מה? אתם יכולים לבדוק להם?

כן, על הרכיב החיצוני.

אבל עומרי, אתם יכולים להתארגן על הרכיב החיצוני?

לא, זה כלום. אנחנו מארגנים.

זו שאלה שצריכה להיות מופנית לספקים. האם הם מסוגלים לספק לנו?

היילנדר ואיירוויז מארגנים התקן חיצוני תוך שבוע.

הבנתי.

הם יספקו לנו, לכל החברות?

לא על חשבונם.

תגידו לי, הרשויות המקומיות, לכם גם יש בעיה?

על חשבון מי?

על חשבונכם.

לא על חשבוננו.

כן על חשבונכם. אתה לא שומע מה אני אומרת? בוודאי. אדוני, זה כמה מאות שקלים.

זה כמה מאות דולרים. זה 250 דולר לפחות.

אז מה הבעיה? תממנו 50 דולר. מה הסיפור?

זה לא 50, זה 250 דולר.

זאת הבעיה?

שנייה. כפול צי. חברות רחפנים מחזיקות עשרות רחפנים.

לא צריך לכל רחפן.

אבל מה עם טיסה במקביל?

ומה עם מתנדבים? מה, אנחנו רוצים להשית על מתנדב שעכשיו בא מטובו לנהל הטסות לביטחון?

כמה עולה רחפן? תגידו ממוצע.

זה בערך המחיר של רחפן.

4,000-5,000, יש כאלה גם ב-80,000.

ופה ההשקעה זה 250 דולר?

אלה שעולים 3,000-4,000 זה כבר build-in.

רק בחדשים.

אז מה בעיה? אז הגענו למצב שרוב אלה שלא יכולים להיכנס לאפליקציה הבעיה זו בעיה של מחיר. נכון?

לא.

אבל אתה אמרת שזה עולה לי 250 דולר. אני לא מבין את זה. אתם אומרים משהו ואחר כך אומרים לי לא?

אני יכול להתייחס התייחסות כללית בבקשה? עומר דהן מאטיס תעופה. תקנות האלה באות לפתור בעיה של חיל האוויר, בעיה אמיתית.

אתה אומר זה לא בעיה מבחינתנו?

רגע. בוא נראה על מי משיתים את התקנות. התקנות האלה הולכות להיות מושתות על חברות אזרחיות המרושיינות, שהן אחוז מאוד קטן מכלל הכלים בארץ. יש המון כלים פרטיים, אזרחיים, כיתות כוננות כאלה ואחרות. חברות מסחריות יש בערך 200-250 וזה בסוף יחסית כמות קטנה של אנשים שטסים בצורה חוקית ומסודרת. ויש היום מנגנון NOTAM - notice to airmen שמפרסמים להם אל תטוסו, כן תטוסו, מה תעשו. זאת אומרת, ברגע שפורסם NOTAM מתחילת המלחמה לא לטוס מקו – עד 40 ק"מ מהרצועה, כל החברות המסחריות, למעט אלה שהוחרגו כמו המרססים, לא טסו. וזה פתרון קיים.

זה כולל גם ציוד רפואי שצריך להעביר ממקום למקום?

אני לא מכיר.

לא, יש חברות כמו שראל למשל.

על כמה רחפנים מדובר?

באיזה מהשאלות?

אלה שאין להם את ההתקן הזה, נו, כמה מדובר?

1,500.

1,500 כפול 250 דולר, זו העלות?

לא, זה רק בעולמות המסחריים.

אז בצבאי?

לא, פרטיים. פרטיים יש עוד אלפים.

כיתות כוננות תכף נגיע.

זה 400,000 דולר בערך.

מה, אתה מומחה? אתה רואה חשבון? רגע, חכה, אני רוצה לראות. 250 כפול.

375,000 דולר.

אבל השאלה פה היא לא כלכלית.

כל הכבוד. וכולם בפעילות יום יומית?

השאלה היא לא על כסף, אם אפשר בבקשה להסביר.

לא כסף? אז אוקיי, אין בעיה.

היא גם כסף.

לא, לא, אז אין בעיה, הכול בסדר. אז אין טענה. אז תשקיעו את ה-250 דולר ונסיים את העניין.

יש עדיין עשרות אלפי רחפנים אזרחיים שלא מנוטרים.

אם הבעיה זה לא כסף, הוא טוען על כסף.

הבעיה היא גם כסף, פשוט לא המרכזית.

לא. יש את ההתקן. אם אתה שם את ההתקן, אז אין בעיה. נכון? כמו שאני מבין את זה. אז אל תגידו לי אין בעיה. חבר'ה, תראו, אתם לא יכולים להעלות טענה ואחר כך להגיד לי אין בעיה. אם אין בעיה, אז עזבו את הטענה.

אני אשמח שתיתן לי להסביר.

לא, לא. לא באנו עכשיו לקבל מכם הרצאות. רגע, יש את הנושא הזה שיש התקן שפותר את הבעיה של האפליקציה. נכון?

נכון.

יפה. זה עולה כסף. אתם אומרים יחסית לעלות של הרחפן זה יותר מידי כסף. זה בדיוק העניין. וזה 400,000 דולר.

המספרים שאנחנו מכירים הם הפוכים. אין צורך ב-1,500 התקנים. צריך שלכל חברה שיש כאלה - - -

שיהיה לה חלק מההתקנים.

אחד שניים שהיא יכולה להעביר ממטוס למטוס.

אתם מוכנים בתקופה הזאת לממן חלק מהעלות הזאת?

לא. אין לנו תקציב לזה. התקציב שממומן זה בכלל את כל הפעילות של שתי החברות האלה. פה זה ממש תקציב קצה אדוני רק לקנות רכיב שהוא יהיה רכיב של הבן אדם עצמו.

אני מבין, שנייה, רננה. אגרי דרונס זה עומרי, נכון? יש לי שאלה אליך. אני מנסה להבין, נגיד שיש לך רחפן שיש לו את זה, הוא לא צריך, הוא רק צריך את האפליקציה. עדיין איך יש לך אפליקציה שמפעילה אותו. איך אתה מתחבר לעוד אפליקציה? אני מנסה להבין איך טכנולוגית הוא עושה את זה.

זה בדיוק העניין. רחפנים שתומכים בעצם בחיבור באמצעות אפליקציה נדרשים להטיס באמצעות אפליקציה של אחת משתי החברות.

אבל יש לך אפליקציה של הריסוס.

בדיוק. אין תכונות חקלאיות ולכן האפליקציה לא שמישה. לגבי רחפנים שתומכים בזה ברמת build-in מדובר בסדרה מסוימת של רחפנים, לא רלוונטיים לעולם של החקלאות. והתאימות במדינת ישראל חלקית.

האופציה השלישית, בעצם האופציה היחידה שנותרה, היא באמצעות רכיב חיצוני. רכיב שמכיל כרטיס SIM וזיהו של הרחפן. אז כך שגם היכולת - - -

אבל הוא פר טיסה, הוא לא צריך לכל רחפן.

מחברים אותו למחשב. צריך להתקין אותו.

רגע, שנייה, שנייה. אנחנו אתכם, אבל אני רוצה רק להבין. הרי אנחנו לא רוצים לפגוע דווקא באלה שהולכים לפי הספר. שעובדים אתכם ורישיונות וכל הדברים, כי אחרת אני אלך, אני אקנה רחפן לבד. אז איך מסדרים את זה עם הבעיה?

בועז, יש גם פטור מאגרות שהמדינה מוותרת.

בסדר.

זה גם עלות תקציבית.

שנייה, שנייה. אני מנסה להבין איך אתם דואגים שהעולם עוד ממשיך, כי אחרת אתם תגידו לאנשים שעדיף לא לעבוד עם המדינה, כי אחר כך המדינה הורסת לנו את הביזנס.

אז דבר ראשון, היילנדר התייחסו. אני אשמח, כי הם מתעדים להביא בקרוב כמויות גדולות של ההתקנים האלה. צריך להגיד שעולם הריסוס יכול להיות שזה עולם שאפשר להשתמש בחריג.

במיוחד שיש בעיה היום עם החקלאות על העניין הזה של הריסוס, כי מטוסי ריסוס לא יכולים לעלות בכלל.

רננה ואברסון חשוב שיתייחסו. ושנייה לפני אומר, אחד, ההתקנים האלה יגיעו בקרוב, אין שום בעיה להתקין אותם. לא צריך אחד לכל רחפן. צריך שרחפן שעולה יהיה מזוהה. זהו, מספיק שאחד.

אז מה העלות של זה? מה העלות?

העלות של זה 250 דולר.

לא, בעלות של כל חברה.

אז כל חברה תוכל לקנות אחד, שניים, שלושה, ארבעה. הם לא מרימים 100 רחפנים בדקה.

נכון, זה כל הסיפור. זה נכון?

עוד שנייה לפני רננה ואברסון. דבר שני, שוב עולם צר, ממוקד. כמו שאומרים שעובדים תמיד לפי הספר, - - - לפתור אותו.

טוב, הבנו, הבנו. אם פותרים לכם את הבעיה הזאת באופן חלקי ההתנגדות שלכם לא קיימת?

אם פותרים. העניין הוא שגם כשרוצים לשדר מיקום דרך הרכיב החיצוני, אנחנו פועלים 90% מהזמן תחת שיבושים. מה שיראה לכם הרכיב החיצוני זה שאנחנו נמצאים בביירות או במצרים. איזה נתון זה ייתן לכם?

נתמודד עם זה. כשזה קורה, נתמודד עם זה. זה לא בעיה שלכם.

אני רוצה רק להגיד משהו.

טוב, רגע, רגע. מה לגבי, זה הבנו את הבעיה, נכון? מה לגבי כיתות כוננות?

כיתות כוננות, אתה בעצם, יש היום מתנדבים שמביאים את הרחפן הפרטי שלהם לטובת העניין הזה. והם מסכנים אותו, יש לומר, שהוא יכול להתרסק וכו'. ואף אחד לא מממן להם. אנחנו אם עכשיו רוצים להשית עליהם עוד עלות של 250 דולר לכל אחד מהמטיסים האלה, אז אנשים פשוט יגידו תודה רבה.

שהעיריות, שהעיריות יממנו את זה. מה? אתה רוצה מתנדב שיביא לך את הרחפן, תממן לו את ה-200 דולר האלה. תשמע, תקשיב. עם כל הכבוד לרשויות, יש להן מספיק כסף לעשות את זה. פשוט מאוד.

אם יש לך דרך להכריח את העיריות לממן, זה סבבה.

אני לא, לא. אתם תחליטו.

אם לא, אז זה פשוט ייפול.

אתם תחליטו. כיתות הכוננות אתם פועלות מול, בתיאום עם העיריות.

מה זאת אומרת אנחנו נחליט? אנחנו נחליט שאנחנו רוצים והעירייה תגיד אין.

לא.

ובזאת יסתיים המיזם הזה.

בסדר. יכול להיות שעד שיקימו את הכיתות כוננות ייקח - - -

אלא אם כן הם יעשו את זה בלי - - -

יש 1,000 מטיסי רחפנים מתנדבים ב-למעלה מ-100 רשויות ברחבי הארץ, ששמעת את אחת מהן בביתך.

הבנתי.

שעושות עבודת קודש היום של הצלת חיים.

רבותיי, תקשיבו. רגע, תקשיבו טוב. אמרתי לכם, מה שחשוב לי כרגע זה חיל האוויר. עם כל הכבוד לכיתות הכוננות והכול.

אבל איך חיל האוויר קשור לראשון?

רגע, שנייה רגע. אמרתי את זה במפורש בהתחלה, בסדר? כיתות כוננות זה יפה. אבל בתקופת המלחמה חיל האוויר נותן הגנה. זה לא כמו שהיה ב-7 באוקטובר שלא היה כלום. אוקיי? אז בואו, לאט לאט. בואו נגיד את הדברים בפרופורציה.

אני עושה הפסקה של כרבע שעה. אני רוצה שאתם תשבו גם איתם וגם עם החברות הפרטיות, תראו איך אתם פותרים, אם אפשר לפתור את הבעיה באיזה שהיא צורה ואחר כך נמשיך. בסדר? עכשיו 9:50, אנחנו חוזרים ב-10:00. בסדר? 10 דקות.


(הישיבה נפסקה בשעה 09:50 ונתחדשה בשעה 10:11.)

מחדש את הישיבה. החברות המסחריות, אני מבין שישבתם? נעשה דבר כזה, אני מבקש כן תלכו לקראתם, עד כמה שאפשר, לא בתקנות עכשיו, זה לא קשור. יש פה מישהו מהאוצר?

בזום אמורה להיות ספיר.

יכול להיות שצריך סיוע מסוים. אני רואה בזה חלק מהוצאות המלחמה, דרך אגב.

דרך אגב, הרשויות יכולות לממן את זה, דוד.

שנייה רגע. זאת אומרת, אנחנו לא נעצור את התקנות רק בגלל זה. אבל תנסו למצוא פתרון מבחינתם, בסדר? עד כמה שאפשר. אתם אומרים לא צריך כל כך הרבה. כל חברה יכולה לרכוש כמה ולהעביר מכטב”ם לכטב”ם. בסדר, יכול להיות.

מה שאני מבקש מחה"כ טופורובסקי, אתה תלווה את העניינים האלה של, גם אתה יודע מה? גם של החברות הפרטיות. ולגבי כיתות כוננות, הכול בתהליך של התהוות. גם עכשיו דיברתי עם המשטרה, עדיין לא קבעו איך זה יהיה, מה יהיה. אני לא אעכב את התקנות בגלל זה, אני מאוד מצטער.

אנחנו נמצא את הדרך לפתור.

אנחנו נעביר את התקנות עכשיו. אני אין לי בעיה, דרך אגב, אמרתי לך, היועץ המשפטי, להכניס כבר סעיף בתקנות שמאפשר לעשות תיקונים בשלושה חודשים האלה בלי שיביאו לנו את זה לוועדה. על ידי אנשי המקצוע של המשטרה, חיל אוויר, רת"א. אני לא צריך כל דבר שיביאו לי. אני לא צריך את זה.

לא, אז אני רוצה להגיד שני דברים: קודם כל, להבנתי יש מנגנון בתקנות עצמן פה, אנחנו ניכנס עכשיו לעובי הקורה ונקרא.

אוקיי. אם יש, יש. אבל זה מה שאני רוצה. אני רוצה שחיל האוויר, משטרה ורת"א יהיה להם את האפשרות לאשר דברים בשלושת החודשים האלה. מה אני צריך את זה? מה? אתה חושב שאני מבין יותר מהם? אני לא מבין יותר מהם. יביאו להם, אם הם יאשרו, יאשרו. נכון? אני אומר בשם כולם את העניין הזה.

אני יושב שם.

זה מה שאני רוצה. ומעקב של חה"כ מטעם הוועדה. זה מספק אותי בעניין הזה. בסדר?

אם מדובר על אישורים פרטניים זה דבר אחד. לקבוע נורמות כלליות רק הוועדה בתקנות.

אז שיהיה אישור פרטי, מה זה משנה? יש לו 20 אז ישנו את כל ה-20. זה בשבילי ספציפי כל אחד בנפרד. אתם מסוגלים לעשות את זה, נכון? אתם לא צריכים אותנו בשביל זה.

כן אדוני. ויש לזה מנגנונים מובנים גם בתקנה עצמה וגם בחוק.

רגע, איפה האוצר?

תחת הכוונה שכן ישדרו נתוני טלמטריה שזה מה שצריך.

מה נשמע ספיר? הרבה זמן לא ראיתי אותך. אנחנו, תראי, יכול להיות, יכול להיות שלנושא הזה תהיה השתתפות תקציבית לא גדולה, שצריך לתת לרת"א על מנת שיהיו יותר גמישים, כי האפליקציות לא מוכנות עדיין. יש הוצאות לחברות לכטב"מים כאלה שהם לא בעניין. יש הוצאות. תסמכו על אנשי המקצוע שלכם שהם ישבו איתם ויכול להיות שתצטרכו לעזור קצת. זה לא סכום גדול, זו לא הוצאה גדולה. ותלכו לקראת העניין הזה. בסדר? אוקיי. אנחנו נאשר את התקנות, אבל בעניינים האלו אני מצפה מכם שאם תצטרכו להיכנס לעובי הקורה אל תגידו 'לא' ישר. אלא תאפשרו, תנו גמישות לאנשי המקצוע בעניין הזה ללכת לקראת החברות הפרטיות במובן מסוים.

רק לומר הערה, שיש פה השתתפות עצמית גם דרך רשות החדשנות, דרך רת"א.

לא יודע. תדאגו אתם לתקציב, אם יהיה. אני לא נכנס לזה איך.

אני לא יכולה להתחייב מראש.

אז את תתחייבי.

לכן - - - תקציב, רק חשוב לומר.

ספיר, צריך שתדאגו לזה, בסדר?

יושב-הראש, אני לא יכולה - - -

זה לא סכום גדול, זה לא הרבה כסף, באמת, נו. ממש, בשביל האוצר זה קשקוש.

אני לא יודעת. זה לא משנה, אני לא יודעת לומר מה המשמעות.

בסדר. תתייעצי עם ראש אגף התקציבים או עם הסגן. את לא סגנית, נכון?

עוד לא.

מי מעלייך? עוד תהיי, כולם מתקדמים.

אז את תדאגי לזה. בועז, טפל בזה אתה, אם יש צורך בתקציב מסוים, טפל בזה, בסדר?

להוציא מספיר תקציב?

לא, לא, אל תדאג, אני יכול להוציא ממנה. או ממי שאחראי עליה, אני אוציא את זה. אין בעיה. זה לא כסף גדול, זה קשקוש.

אגב, אני מציע גם כן להשהות את התקנות שייכנסו לתוקף לפחות איזה שבועיים, עד שנוכל להיערך לזה.

כל הסיפור זה שלושה חודשים. נו, באמת.

נו, בסדר, עדיין.

הלאה. כשנגיע לתוקף נדבר על זה. כן, תתחילו לקרוא.

טיוטת תקנות הטיס (הוראת שעה – חרבות ברזל) (זיהוי אלקטרוני מרחוק כל כטב”ם), התשפ"ד-2023



בתוקף סמכותי לפי סעיפים 29, 46, 68, 72, 168(א)(4) ו-(ב) ו- 177 לחוק הטיס, התשע"א – 2011 (להלן – החוק) לפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי סעיף 168(ב) לחוק, בהסכמת שר הביטחון לפי סעיף 72(ד) לחוק, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 168(ב) לחוק ובאישורו לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ולפי סעיף 168(א)(4) לחוק, אני מתקינה תקנות אלה:

הגדרות
1.
בתקנות אלה -



"יחידת נת"א לכטב”ם " - יחידת נת"א המורשית לתת שירותי נת"א לכטב”ם בלבד;



אדוני, לפי חוק הטיס, רשות התעופה האזרחית מרשיינת, צריכה לתת רישיון ליחידת ניהול תעבורה אווירית ובאמת יש תהליך אינטנסיבי לרשיין שתי יחידות נת"א, את איירוויז והיילנדר שדיברו פה והם מציגים את הנהלים המסודרים שלהם, את הדרך שבה הם מתנהלים. את האפליקציות שהם נותנים וכו' והכול נבחן לצורך הרישוי שלהם.



"כטב”ם " (כלי טיס בלתי מאויש) - כלי טיס המופעל ללא אפשרות של התערבות אנושית ישירה מתוך כלי הטיס או על גביו, וכן עמדת השליטה, קישורי תקשורת ורכיבים המשמשים לשליטה בכלי הטיס, הנדרשים לשם הפעלה בטוחה ויעילה שלו;



בהקשר הזה אני רק אעיר שמבחינת חוק הטיס, כל מה שמופעל למטרות ספורט ופנאי לא נחשב כלי טיס, נחשב במעמד סטטוטורי של כלי רחיפה ולא מוסדר בתקנות האלה. ספורט ופנאי לא מוסדר בתקנות האלה, כרגע לפי NOTAMאסור להם לטוס.

סליחה, את יכולה להסביר, להבהיר את זה? למה זה לא נכלל?

כי לפי חוק הטיס, תקרא את ההגדרה של כלי רחיפה.

כלי רחיפה זה לא התחום שלנו.

נכון. ומה שהוא מוטס מרחוק לספורט ופנאי, זה נחשב כלי רחיפה. לא נחשב כלי טיס, זה בחוק הטיס.

עמי, זה מדויק? סליחה שאני.

אכן כן.

"מטיס" - מי שמפעיל את ההגאים של הכטב”ם או את אמצעי השליטה בו;



"מערכת ניטור" – מערכת ממוכנת של יחידת נת"א לכטב"ם, לרישום כטב"מים ולניטור פעילותם;



זו המערכת שבמרכז התקנות שלנו.



"נתוני הפעלה" – נתונים הכוללים חתימת זמן, על מיקומו של כטב"ם, גובהו מעל פני השטח, מהירותו וכיוון טיסתו, כמפורט בתקן של האגודה האמריקנית לבדיקות וחומרים (ASTM – American Society for Testing and Materials) שמספרו F3411-22a;

וזה בעצם תקן שרק אותן חברות שיקבלו רישיון, חברות למתן שירותי נת"א יצטרכו להכיר.

כן.

כלומר, זה לא תקן שהציבור הכללי צריך להכיר.

הן מתכנתות את המערכת שלהן לפי התקן הזה. אבל אתם תראו בהמשך שאפשר יהיה גם העברת נתונים שהיא לא לפי התקן הזה. וזה כל מה שדובר קודם על אפשרויות נוספות.



"נתוני זיהוי" – נתונים המאפשרים זיהוי של כטב”ם מסוים;



"שירות הביטחון הכללי" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.

איסור הפעלת כטב”ם שלא מקושר למערכת ניטור
2.
לא יפעיל אדם כטב”ם בגובה נמוך מ-150 מטרים מעל פני השטח, למעט בהמראה או בנחיתה, אלא אם כן הכטב”ם רשום במערכת ניטור ומקושר למערכת ניטר בכל עת שהוא בטיסה ומעביר לו נתוני מיקום מהימנים.

מאיפה המספר 150 מטר? למה 150?

ראשית, הפנייה מראש הייתה לכטב"מים בגובה נמוך, זו הפנייה של חיל אוויר. הדבר הנוסף שזה על מערכת אינטרנט עובד השידור הזה והיא לא עובדת מעל 150 מטר. והדבר השלישי הוא שמי שפועל בגבהים של מעל 150 מטר בעצם כבר צריך מבחינה תעבורתית הפרדות של 1,500 רגל מכלי טיס או תשתית אווירית אחרת ואז הם פועלים בתוך סגירות. אז זה רק לגובה נמוך.

אני רוצה להתייחס למילה "מהימנים". ברגע שקנינו רכיב חיצוני אנחנו לא אחראים על אמינות השידור שלו. במיוחד בנושא של שיבושי GPS וכדומה. אין לנו יכולת לנטר, לדעת את זה או לשלוט בזה.

מה עושים עם זה? ה-"מהמינים" זה על אחריות איירוויז או? זאת אומרת, האחריות על המהימנות זה על החברות המפעילות?

על מי שמפעיל את הכטב”ם זה מה שהוא אומר.

על מי שמפעיל את הכטב”ם.

אבל אם מי שמפעיל את הכטב”ם משתמש באפליקציה של איירוויז?

הוא רואה את מה שהוא, הכטב”ם משדר את מה שהוא רואה בתחנת השליטה שלו.

ואם יש שיבוש?

אז זה לא נכון לרכיב חיצוני. רכיב חיצוני אתה לא רואה את מה שהוא מוציא החוצה. הוא יושב ב-stand alone ופשוט משדר. ואם הוא מקבל נתונים שגויים בגלל חסימות GPS או דברים כאלה ואחרים, זה גם מה שהוא יוציא החוצה ולא יהיה לנו מידע על זה. ולכן זה לא נכון שהאחריות תהיה על המטיס.

רגע, אני רק אגיד משהו. אם אתה לא יודע שאתה משדר נתוני מיקום מהימנים, כמובן אף אחד לא יבוא ויאכוף על משהו לא ידעת שעשית. שעשית אותו בלי לדעת אותו, בלי יכולת לדעת אותו.

רק בדין הפלילי כמובן.

כן.

נגיד מדברים על אכיפה מנהלית, אין בכלל עניין של יסוד נפשי.

אבל בסדר. אנחנו, אני מבינה מה אתה אומר. אנחנו לא אוכפים על מישהו שעושה דברים לא במודע. זה צריך להיות לכל הפחות הבנה של מה שהוא עשה. בסדר? זה באופן כללי.

אז נבקש לחדד את זה, שהמהימנות לא תהיה עלינו.

אני מחדדת את זה כאמירה. אבל אם אתה יודע שאתה משדר נתונים לא מהימנים.

אבל אי-אפשר להוריד אתכם מאחריות לגמרי.

אף אחד לא יעשה את זה בזדון.

זה הרכיב שלכם. בוא.

הרכיב לא שלי, האפליקציה לא שלי, היא משדרת. מכריחים אותי לשים דברים חיצוניים ובסוף אני גם אחראי על מה הם עושים? זה לא שיש לי פה יכולת לבחור.

חוץ מזה, אנחנו מודעים לכך שאנחנו משדרים מידע שהוא לא מהימן, כי אנחנו מטיסים תחת שיבוש. תחת שיבוש המיקום שלנו הוא לא נכון. אז אנחנו מודעים לכך שהמידע שאנחנו משדרים הוא לא אמין. 90% מהזמן בתקופה הזאת אנחנו נמצאים בדמשק, אנחנו נמצאים בלבנון, אנחנו נמצאים בקיבוץ שמיר, אנחנו 90% מהזמן לא נמצאים במיקום שלנו.

הכוונה היא כשאתם קונים - - -

לא, לא הבנתי עכשיו. אני באמת לא מבין. אז אם 90% מהזמן הם לא משדרים ולא, וזה לא נכון כל מה שהם מדברים, אז אולי לא צריך את זה. אני לא יודע. שלא יטוסו.

רגע, רגע. בואו נעשה שנייה סדר. א', בגבהים הנמוכים השיבושים הם טיפה שונים ממה שמרגישים בגבהים הגבוהים. ברירת המחדל היא לא שיש שיבוש 90% מהזמן, בטח לא בגבהים האלה.

זה לא המציאות.

אז אנחנו פה חלוקים. כי גם חיל האוויר יושב פה, שמכיר איזה שיבושים יש. וגם משטרת ישראל שמטיסים.

אנחנו מטיסים על בסיס קבוע.

על הכיפאק.

אגב, יש פה עוד נתונים, זה לא נכון הנתון הזה.

חבר'ה, עכשיו לא נצליח כנראה להחליט על זה. אנחנו, כל גורמי המקצוע מכירים נתונים שונים. עכשיו אני מתקדם הלאה. גם אם הנתונים שלכם חצי מהם נכונים. בסוף אתם צריכים לקנות אביזר לפי התקן שרשום פה. אמרו לכם פה, החברות שימכרו לכם אביזר צריכות להגיד, להצהיר לכם שהן פועלות לפי התקן הזה. בזה תמה האחריות שלכם. אתם עשיתם את כל מה שנדרש מכם. אם עכשיו המידע לא הגיע ליחידת השליטה בגלל שיבוש, בגלל משהו.

אז תרשום את זה בתקנה. זה לא מה שרשום עכשיו.

זה מה שרננה הבהירה.

התקן הוא תקן רשמי? ויש מספר?

כן.

תרשמו אותו בתקנות.

הוא רשום.

מה המספר שלו?

רננה, אם היית יועצת משפטית של חברה פרטית?

34.1.

איפה הוא רשום, באיזה נספח?

היית אומרת, רגע, לפי זה האחריות היא עלינו, אתם לא מעלים שום כלי לאוויר. אם הנתונים לא מהימנים. אם את היית יועצת משפטית של אגרי, היית אומרת להם כמובן אין כלום, כי אתם תעברו על החוק ואנחנו לא יכולים לשלוט בזה.

מה שאני חשבתי, איך שאני רואה את זה, זה כן. התחלת להטיס ועכשיו יש לך תקלת GPS ואתה מעביר נתונים לא מהימנים.

הוא לא יודע.

אתה אמור להנחית את הכלי. אם אתה יודע. אתה אמור לא להמשיך להטיס, זה נכון. זה נכון.

לא, לא, אבל הטענה - - -

מה, כל פעם שאני נוסע בעוטף עזה זה רושם לי בוויז שאני בקהיר. אני לא ב-150 מטר גובה, אני באפס מטר גובה, ואני בקהיר. אז איך, עוד פעם, אם אני יועץ משפטי שלהם אני אגיד להם אתם לא עושים כלום.

בסדר, בסדר, מצאנו. זה נכון, אי-אפשר לבוא אליהם בטענות. כי לפי זה, אם אין נתונים מהימנים הוא לא יכול להפעיל. אבל אם הוא עשה את המכשיר, נגמר הסיפור. אנחנו נתקן את זה באופן הזה, לפי המלצת היועץ המשפטי שלנו.

באותו הקשר גם המקושר.

רגע, רגע, מספיק. חבר'ה, אתם לא המטרה פה. המטרה פה זה חיל האוויר, משטרה וזה. הבנתם? אמרתי את זה בהתחלה. יכולתי לעשות את הישיבה הזאת חסויה, אפילו לא היינו שומעים את הטענות שלכם. זה יותר טוב לכם? אז בואו, קחו גם את הדברים בפרופורציה. אוקיי? אנחנו נרשום ככה: שיהיה כתוב הכטב”ם כולל רכיב המאפשר העברת נתוני מיקום מהימנים. ולא שהוא העביר נתוני מיקום מהימנים. אוקיי?

אפרופו אחריות, מה עם פגיעה באחריות של היצרן? של הרחפן?

יש לנו הצהרה כתובה מנציגי היבואן שזה לא פוגע באחריות.

לא פוגע?

אני אציע הצעה אחרת, אדוני. אני ארהיב עוז, אנחנו נמחק את זה מעביר נתוני מיקום מהימנים.

נמחק לגמרי?

כן. הרכיב הזה, זה כבר מה שכתוב לו. מקושר ומנוטר.

בסדר גמור. יותר טוב. נו, הלאה, תמשיכו לקרוא. זה פותר לכם את הבעיה.

קישור כטב”ם למערכת ניטור
3.
קישור כטב”ם כאמור בתקנה 2 מותר רק לכטב”ם שהוא בעל יכולת להעביר למערכת ניטור בכל זמן שבו הוא בטיסה, באופן מקוון, נתוני זיהוי וכן נתוני הפעלה או נתונים אחרים שאישר המנהל לפי תקנה 5(ג) ויעשה באמצעות רישום למערכת ניטור; הרישום יבוצע באופן מקוון ויכלול פרטים אלה:



אני רק רוצה להסביר, כתוב פה שהכטב”ם חייב להיות בעל יכולת להעביר נתוני זיהוי, זה מספר הרישוי שלך, הלוחית הצהובה של האוטו שלך. ונתוני זיהוי והפעלה, זה מה שראיתם קודם בהגדרה, לפי התקן. או נתונים אחרים לפי 5(ג) שזו האלטרנטיבה למי שלא יוכל בשום אופן להעביר טלמטריה כפי שנדרש בתקן.



(1)

(א) סימני הלאומיות והרישום שכל הכטב"ם, שניתנו לפי תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד-1973;




(ב) אם לא ניתנו לו סימוני לאומיות ורישום כאמור בפסקה (1), את כל אלה:





(1) פרטי היצרן של הכטב"ם, דגם הכטב”ם והמספר הסידורי (serial number) שנתן לו היצרן;





(2) שם המפעיל האווירי של הכטב"ם, מספר תעודת הזהות שלו, או אם הוא תאגיד, המספר המזהה שניתן לו לפי הדין שלפיו התאגד;



(2)
כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון של המפעיל האווירי של הכטב"ם;



(3)
מספר טלפון שבו ניתן ליצור קשר עם מי שמטיס את הכטב”ם בכל עת שהוא מופעל.

עוד רגע, סליחה. מהצד השני, אנחנו רוצים להבין גם איזה נתונים מועברים ולמי הם נגישים ולפי איזה תקנים של אבטחת מידע. בסוף מדובר פה על מערכות אזרחיות.

בהמשך, יש את זה בהמשך. בסדר?

תכף נגיע. יש לי רק שאלה. ניסחתם את תקנה 3 רישה בלשון סביל. זאת אומרת, לא משנה בעצם מי הגורם שעושה את זה, זה צריך להיעשות. והמפעיל צריך לוודא שזה קורה.

כן. האיסור בסעיף 2 "לא יפעיל אדם כטב”ם אלא", אז מי שמפעיל כטב”ם לא כל כך, לתקנות כרגע לא אכפת מי רושם את הכטב”ם וכו'. הוא צריך לדאוג שהכטב”ם יהיה רשום. וכתוב פה איך הכטב”ם צריך להיות רשום ומקושר.

בסדר. הלאה.

חובות בעל רישיון יחידת נת"א לכטב"ם
4.
(א) בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב”ם יקיים ויעפיל מערכת ניטור שביכולתה לקלוט באופן מקוון נתוני זיהוי ונתוני הפעלה ונתונים אחרים שהמנהל אישר לבעל הרישיון לפי תקנה 5(ג).



(ב) השלים מפעיל אווירי תהליך רישום והתחברות למערכת הניטור של בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב”ם יספק לו בעל הרישיון אישור הרשמה והנחיות בכתב לגבי תפעול הממשק בין מערכת הכטב”ם למערכת הניטור.



(ג) בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב”ם לא ישתף בנתוני הזיהוי של כטב”ם , בנתוני ההפעלה שלו או בנתונים אחרים שהמנהל אישר לפי תקנה 5(ג) המתקבלים במערכת הניטור ובכלל זה בנתונים שהוזנו לפי תקנה 3 לגבי אותו כטב”ם , אלא את אחד או יותר מהגופים שלהלן לבקשתם, ובלבד שאותו גוף הודיע לו כי הסדיר בנהליו הוראות לעניין משך שמירת הנתונים ומחיקתם: בעל רישיון יחידת נת"א אחר, חיל האוויר, גוף אחר בצבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל או גוף אחר שאישר לו המנהל.



אז עכשיו אני אגיד על הדבר הזה. פה רואים בעצם את חובת, א' הוועדה העירה לי, הייעוץ המשפטי, שלא כל כך רואים פה חובה לשתף, אלא רק איסור לא לשתף. יכול להיות שבמובן הזה צריך עוד איזה שהוא תיקון.

צריך בעצם לקבוע שבעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב”ם ישתף בנתוני זיהוי רק את אותם גופים.

אוקיי. ישתף רק. עכשיו, במה הוא משתף? הוא משתף בפוריקס שלך, הוא משתף בנתוני המיקום ששידרת. והוא משתף מבחינת אם אתה פוריקס הוא משתף בעצם במה שכתוב פה, רגע, סליחה. כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון של המפעיל האווירי של הכטב”ם ומספר טלפון שבו ניתן ליצור קשר עם מי שמטיס את הכטב”ם בכל עת שהוא מופעל.

האם אלו הנתונים היחידים שנשמרים אצלכם במערכות?

וטלמטריה.

יפה, מה כוללת טלמטריה חוץ ממיקום וגובה?

- - - שאנחנו מדברים עליו? נתוני מיקום, גובה.

בכל האפשרויות. משדר דרך האפליקציה.

האפליקציה יכולה גם להזרים. אנחנו לא שומרים כלום. לא שומרים כלום. זאת אומרת, אם יש לקוח שיש לו - - - הוא יודע שהוא מבקש לשמור את המידע.

יש לו סודיות מסחרית.

זו תהיה טלמטריה בלבד, נתוני מיקום.

אז שלא יפעילו, מה אתה רוצה שאני אעשה? מה? לא חייבים להפעיל. מה זה סודיות מסחרית? מה?

לא עניין של סודיות מסחרית.

מה הקשר? אז הוא אומר איזה נתונים. לא מתאים להם שיטיסו אותו, לא מתאים, שלא יטיסו. לא חובה.

אין דבר כזה UTM, בסדר? כל מה שיש נמצא או באיירוויז או בהיילנדר. אין מעבר לזה שום מערכת אחרת. אין מערכת נוספת.

בהחזקת המידע במערכת ה-UTM או במערכות האלה, תקן אותי אם אני טועה, נשמר נתונים טלמטריה, מיקום - - -. אין הזרמת וידיאו. אין, למערכת הזאת אין - - -.

מה השם בבקשה, סליחה?

אלון אבלסון, חברת היילנדר.

זאת חברה, אחת החברות.

הבנתי. לא, פשוט הוא מדבר איתם, אבל אנחנו לא יודעים מי זה.

יש לי שתי הערות קטנות. הערה אחת לגבי הסדרה ונהלים של הוראות לעניין משך שמירת הנתונים ומחיקתם. פשוט ברמת הטרמינולוגיה אני רוצה כאן לשאול באמת את נציגי הגופים, האם לצה"ל ולמשטרה יש נהלים? אני חושב שהמונח הנכון הוא פקודות. אני חושב שאולי צריך לכתוב בנהלים או בפקודות, לפי העניין.

בסדר, תוסיף את זה.

לא, אני שואל.

מה, אתה רוצה שיהיה חייל, יגיד לך שלא תוסיף פקודות? תוסיף פקודות.

בדרך כלל את הדברים האלה אנחנו שומרים בנהלים, לא בפקודות.

בנהלים? אז המונח נהלים כאן הוא מתאים.

המונח הוא בסדר מבחינתנו.

שאלה נוספת מבחינת שיתוף הנתונים. בעצם שתי החברות לא ישתפו בנתונים אחת את השנייה?

משתפים.

זה כתוב בעל רישיון יחידת נת"א אחר, אתה צודק.

אז בעל רישיון יחידת נת"א אחר, זאת אומרת זה כולל גם את בעל רישיון נת"א לכטב”ם. וצריך יהיה לשנות גם בנוסח?

לא, הוא בעל רישיון נת"א.

אוקיי.

זהו, אין תיקון?

בעל רישיון יחידת נת"א, כמו מגדל נתב"ג, רשות שדות התעופה.

אין תיקון?

רק התיקון שאמרנו.

אוקיי. הלאה. סיימנו את הסעיף הזה?

כן. את התיקון הנוסחי אנחנו נערוך כאן, כדי שיהיה ברור שיש חובת שיתוף רק לגופים האלה.

בסדר גמור.

הוראות נוספות לגבי מבקש או בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב”ם
5.
(א) המבקש לקבל רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב”ם ובעל רישיון כאמור פטור מתשלום האגרות לפי תקנות 30א ו-31 לתקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש"ע-2009.

מה סכום האגרות?

זה משהו כמו 42,000 שקלים אגרה על בקשה לרישיון ליחידת נת"א. ואחר כך יש סכום שבעל רישיון משלם סכום שנתי של 3 מיליון שקלים, שאמור להתחלק.

ואת זה אתם פוטרים כרגע?

כן.

שמעתם?

זה לא לנו, זה רק לשתי החברות.

זה לא לכם? אה, רק לזה? אתם לא בעניין. רק משלמים אני מבין אתם. אוקיי, טוב.

(ב) תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע"ח-2017 לא יחולו על מבקש רישיון להפעלת יחידת נת"א לכטב”ם או על מחזיק רישיון כאמור.



זה תקנות שמחייבות איזה שהיא מערכת של זיהוי פרואקטיבי של סיכוני בטיחות וניהול שלהם, ניהול שינויים, הדרכת כוח אדם וכו'. הם רק לבדוק מערכת מנ"ב כזאת, מערכת ניהול בטיחות זה שנה וחצי, לפי התקנות, עד שבודקים אותה. זה לא קבועי הזמן כרגע.



(ג) שוכנה המנהל כי העברת נתוני הפעלה אינה מעשית לגבי כטב”ם מסוים, רשאי הוא לאשר לבעל רישיון להפעלת יחידת נת"א, לבקשתו, לקבל מאותו כטב”ם נתונים אחרים לגבי הפעלת אותו כטב”ם ובכלל זה יאשר את השיטה לקבלת הנתונים כאמור.



אדוני, כשדיברנו על גמישות, בעצם התקנה הזאת אומרת למנהל רת"א יש סמכות, אם כטב”ם מסוים לא מעשי, הוא לא יכול להעביר, היה פה קודם את החקלאי שדיבר, שאני לא יכול להעביר את זה. אז אפשר, יש פה מנגנון build-in בתקנות. אנחנו לא רוצים שהוא יהיה דרך המלך. אנחנו רוצים שהוא יהיה החריג שבחריגים. אבל אז אפשר לאפשר לו נתונים אחרים.

תראי, אני רוצה שיהיה גם אישור למנהל. אולי יש, אני מבין שצריכים את המכשיר הזה איפה שצריך. אבל יש מקומות אולי שלא צריך, שאין שום בעיה. אז פה אני רוצה את הסמכות שלו. אם הוא צריך עכשיו לטוס בתל אביב, צפון תל אביב, אתה יודע, לעשות משהו שם ואין שם טיסות ואין כלום, אז באופן כללי, למה צריך לחייב אותו? פה אני רוצה שאתם תהיו, אם אפשר לפתור ספציפית גורם מסוים. לאותו כלי טיס, בסדר? זה אני רוצה שיהיה לכם סמכות. אתם לא חייבים להשתמש בה.

יש סמכות.

אבל תשתמשו בה אם צריך, זה הכול.

אז אדוני יושב-הראש, יש סמכות. בנוסף לתקנה 5(ג) יש הוראה כללית בחוק הטיס בעניינה הסמכות מנהל רק על לתת פטור, סעיף 165. ולפי אותו סעיף יש סמכות למנהל רת"א לתת פטור מהוראות שונות שקבועות בדיני הטיס.

כולל מאלה שקבועות לפי התקנות האלה.

כולל מהתקנות האלה.

אז ציין את זה. לא, עזוב, אל תפנה אותי עכשיו לחוק הכללי, שזה כללי.

אי-אפשר בתקנות לכתוב.

בסוף שוכחים את הסעיף. פה תציין שזה לא פוגע בסמכות זה וזה. אבל אני אומר על מה. אני אומר על מה. אם למשל, הרי יש לזה עלויות לסיפור הזה של ההתקן המיוחד הזה. אם אתם יכולים לפטור ספציפית את כלי הטיס הזה מהדבר הזה, בנסיבות כאלה ואחרות, תוך תיאום עם כל מה שצריך, תפטרו.

אנחנו מעדיפים לפתור, ולא לפטור. כי יש לנו בעיה עם משטרת ישראל, שלא מקבלים את הנתונים ובפועל לא מודעים לטיסות. היו לנו שני מקרים של יריות מנשק חי לכיוון המטוסים שלנו. מקרים שלא קרו לא בעוטף ולא בלבנון. אחד בכפר סבא ואחד - - -

רבותיי, אנחנו, בוא, בוא, אנחנו לא מתכוונים לפתור לכם את כל הבעיות עכשיו. מצידי אל תטוסו בשלושה חודשים האלה.

אין בעיה. אנחנו עושים בעיה לממשלה.

הסברתי לך שמה שחשוב לי כרגע זה גורמי הביטחון. אוקיי? אם הגוף האזרחי יש בעיות איתו, אז אל תטוס. אני אומר לך את זה במפורש, על השולחן. לא זה. עם כל הכבוד לכם. מנסים לפתור לכם את הבעיות. את כל הבעיות אני לא יכול לפתור.

אנחנו גם מנסים לפתור את הבעיות עם משרד החקלאות.

מאה אחוז. תכף נגיע לחקלאות, אל תדאג.

זה גם קיים במקומות אחרים בתקנות ההפעלה. להגיד שהחובה הזאת לא תחול באזורים שהוגדרו בפמ"ת, פרסומי המידע התעופתי. מנהל רת"א הוא רשאי לקבוע הוראות תעבורה אווירית בפמ"ת, מכוח חוק הטיס, סעיף 82 לחוק. זאת אומרת, יש לו סמכות - - - במובן הזה.

אוקיי, אז תוסיפו. זה פותר את הבעיה.

ולכתוב שזה לא יחול על כלי טיס שפועל באזורים שפורסמו בפמ"ת או במרחבי אוויר שפורסמו לצורך העניין בפמ"ת.

יש גם את סמכות הפטור.

כן. ובסוף יש את סמכות הפטור. ואנחנו נתאם את זה עם המשטרה. אם יהיה את אותו אזור בתל אביב, את אותו מקום בתל אביב שאפשר לאפשר את זה באופן כללי ולא צריך לעשות פטור אז אנחנו נעבור על זה מול המשטרה ומול חיל האוויר.

נכון. גם בראשון, לא רק תל אביב?

רננה, אני מבקש בדיוק בהמשך לזה. את רואה את הבעיות, לדעתי זה פתיר.

הנה, אבל עשינו את התיקון. הכנסנו, איפה שאפשר לפתור, נפתור, אין שום בעיה. אוקיי, גמרנו את סעיף 5. עברנו לסעיף 6. עכשיו שנייה רגע, תקשיבו. בועז, לגבי החקלאות. אוקיי? הרי אם לא ירססו גם לא יהיו גידולים. אם לא יהיו גידולים המדינה תשלם פיצויים במסגרת מתווה הפיצויים. אבל בגדול האוצר צריך, ומבינים את זה לדעתי. אתה רוצה, אני אכנס לזה גם כן. הם צריכים לאפשר איזה שהוא תקציב על מנת שיהיה ריסוס. אין ריסוס ישלמו יותר פיצויים לחקלאים. במאות מיליונים. לכן בעניין הזה של החקלאות אני רוצה פתרון ספציפי. אם צריך לעזור לדבר הזה, תקציבית, נעזור תקציבית.

זה רק אגרי דרונס? יש עוד חברות חוץ מאגרי דרונס?

יש שלוש חברות עיקריות.

לא משנה. מי שאחראי.

צריך לפטור אותם.

לא יודע אם לפטור. אתם תיכנסו לזה ואני אומר לך שלגבי החקלאות, הנושא של הריסוס יש לזה משמעות קריטית.

קריטי. במיוחד שלא נותנים למטוסים לעלות.

נכון. לכן פה האוצר יצטרך להכניס יד לכיס, אין מה לעשות. וזה פותר לו בעיה של תשלומים הרבה יותר גדולים, זה יהיה לו את הפיצויים. בסדר? אז את זה תיקחו את זה בחשבון כשאתם יושבים מדברים. ספיר לדעתי לא ערה לעניין הזה. אנחנו נכניס את כפיר בטאט שהוא מטפל בנושא הזה. גם בחקלאות וגם בפיצויים לעניין זה. בסדר? אז זה לגבי החקלאות.

לגבי העיריות. בינתיים אני מבין שעדיין הדברים לא סגורים. מה שאנחנו נעשה, אנחנו ניתן דחייה של שבוע באמת, כמו שביקשו, כניסה לתוקף. ינסו לפתור אתכם את הבעיה. לא יפתרו את הבעיה, אז מה שחשוב לי כרגע, אמרתי, זה המידע של חיל האוויר ומה שהם צריכים. אתם תמתינו קצת עם הדברים שלכם. סך הכול מדובר פה על שלושה חודשים. אבל הם ינסו. אני מבקש גם מהמשטרה, מנציגי המשטרה, לזרז את התהליכים מולם כדי לפתור את הבעיות איתם. בסדר?

אני אשמח שזה לא יהיה ערטילאי ומעורפל. אפשר לקבוע גם עם חיל האוויר, להבין איפה גבולות - - -

יש לכם שבוע, שבו. חיל אוויר גם שייכנס לעניין, אין בעיה.

וגם עם המשטרה. להבין איפה אפשר בעצם.

בסדר, אז עכשיו ביקשתי. אני לא מנהל אותם. אנחנו רק ועדת הכלכלה שמפקחים. אנחנו לא מנהלים את המשטרה ולא מנהלים את הצבא. אני מבקש, גם מהמשטרה, גם מהצבא וגם מרת"א שייכנסו לעניין. ותראו אם אפשר לפתור את הבעיות איתם. בסדר? ואם לא יפתרו אתכם, אז התקנות ייכנסו לתוקף, זה המצב.

המנהלת, תוך שבוע, עוד שבוע שיהיה לנו דיווח לוועדה בעניין הזה. גם של החקלאות וגם של העיריות. בסדר? אם הדברים נפתרו.

מי מדווח?

הם ידווחו לנו.

רשות תעופה אזרחית?

רת"א ידווחו לנו. חקלאות הסברתי. חקלאות הדברים פשוטים. לא יממנו, זה לא אומר שאתם צריכים לנצל את זה יותר מידי. החברות, מה שאמרתי זה לא שתנצלו את זה. כמו שאמרו לכם, אתם לא חייבים לקנות את ה-250 דולר לכל אחד מהרחפנים. אפשר להעביר מרחפן לרחפן לפי הפעילות. וזה יקטין את ההוצאה הממשלתית. אוקיי? קחו את זה בחשבון, זה לא הכול לטובתכם. אבל יעזרו לכם וצריך לעזור לכם לא בגללכם, אלא בגלל מתווה הפיצויים לחקלאים. הם ידווחו, הם ידעו שזה נפתר ואז ידווח, אין בעיה.

אנחנו נדווח כפי שיהיה הסטטוס בפועל. אנחנו נהיה אתכם בקשר במהלך השבוע לבדוק לגבי החקלאים, ברור, נבדוק מה נעשה. לגבי כיתות הכוננות וכו' – זה נושא גדול, הוא באחריות משטרת ישראל. צריך לבוא איתם בדברים ולראות איך הדבר הזה מוסדר חוקית. באופן כללי. זה מחוץ לדיון.

אין עוד. לא הקימו בקושי הקימו את הכיתות, מה אתם עושים לי בעיות?

לא, זה ממש לא נכון. אנחנו פעילים ועובדים.

מאוד פעילים. אבל לא, אתם מביאים מתנדבים עם העניין שלהם. אתם לא קניתם עדיין, לא עשיתם שום דבר. חבר'ה, בוא. לא צריך להגזים בכל דבר.

אנחנו נבדוק, יאיר, אנחנו נבדוק איך זה קורה.

אורן.

נשתדל לסיים לכם את התהליך. אבל אני כבר אומר לכם שזה פחות חשוב לי כרגע מהמשטרה ומחיל האוויר ומהצבא. אני אומר לכם את האמת, בפנים. אני לא עכשיו אעכב את הכול בגלל העניין הזה. בסדר? זה הכול.

אורן, תדבר איתי אחרי הדיון.

רק אני חושב ששבוע, על פי מה שאת אומרת, רננה, נשמע מעט מידי זמן.

לא, עכשיו צריכים כולם להיכנס ללחץ. מה זה מעט מידי?

אורן, זה לא הדיון. אחרי הדיון תדבר.

אין בעיה.

סייג לתחולה
6.
תקנות אלה לא יחולו על כטב”ם שנתקיים בו אחד מאלה:



(1) מסתו בהמראה, כולל כל דבר שהוא נושא וכל דבר שמחובר אליו, קטנה מ-200 גרם;

סליחה, בנושא ה-200 גרם, מאיפה זה הגיע? כי תקנות הטיס מדברות על 250 או 300 לטיסן כמשמעותו, מה שרשום פה.

זה נכון. ופה רוצים להחיל על יותר כלים. יש מגוון כלים של 249 כלים.

רק של חובבים.

הם צעצועים, הם בגדר צעצועים.

אז חובבים, בסדר גמור. חובבים לא צריכים לטוס כרגע. אסור להם לטוס.

אז למה 200?

זה מפריע לכם?

כן.

כי יש לכם כלים של 200?

נכון. יש כלים שהם מיני, שהם יכולים להיות.

לא הבנתי. אמרתם שהם רק חובבים. והם צריכים להיות על הרצפה עכשיו. וזה עדיין מפריע לכם?

כלים מתחת 300 לא רשאים רישום, הם לא כלים לפעילות מסחרית בכלל. והכלים הלא פעילות מסחרית לא רשאים לטוס בכל מקרה.

יש כל מיני תהליכים. אני אומרת שכלים שהיה רצון שכלים שמעל 200 גרם יהיו בניטור.

אז זה סותר תקנות אחרות.

זה לא סותר.

להגדרת כלי הטיס. זה מספר חדש.

זה מספר חדש. זה לא סותר.

הוא סותר את הרישוי, את הצורך ברישוי וכו'.

הוא סותר רק את תקנות, המקום הזה מוסדר בתקנות ההפעלה. תקנות הטיס, הפעלת כלי טיס וטיסה.

נו, ועל מה אנחנו מדברים?

התייצבתם שם על מספר מסיבה מסוימת. בהלימה, אגב, לתקנות בכל שאר העולם.

זה היה, אוקיי, אז צחי מזכיר לי גם שזה היה במקור באמת ניסינו להסדיר את פעילות כיתות הכוננות. כך יצאנו לדרך. נכון? אתם זוכרים? ולכן דיברנו על ה-200 גרם. נראה לנו שזה נכון, שזה טוב.

המספר צריך להיות 300 גרם, זה המספר.

המספר צריך להיות 200.

250 אם את רוצה ליישר קו עם העולם. אבל 300 לפי התקנות שלכם.

שוב, העמדה המקצועית, ופה אני בטוח שכמו כל הדיון המשטרה וחיל האוויר יעזרו. הרעיון הוא לתפוס בכוונה המון כלים שנמצאים בכיתות הכוננות ומשרתים מטרות חשובות, שאנחנו רוצים שהם יהיו מחוברים לחיל האוויר בגלל בקשה של חיל האוויר והמשטרה. יש המון כלים של 249 גרם שנבעו מהמספר הבינלאומי הזה. וחיל האוויר והמשטרה רוצים שהם יהיו מנוטרים. זה הרבה כלים.

בכל מקרה אמרת שאתה הולך לפטור את כיתות הכוננות. תגדיר להם.

לא הולכים לפטור אותם. אנחנו מאוד מקווים לפתור אותם.

לפתור אותם ב-ת'. אמרתי, תפתרי אותם, אז תפתרי אותם עם - - - של 10 גרם.

הלאה, הלאה. חבר'ה, אני 10 דקות חייב לסיים. נגמר. אוקיי. כן? זה לא יתוקן.

(2) הוא בכל תעודת כושר טיסה לשימוש ניסיוני כאמור בסימן ד' לפרק התשיעי לתקנות הטיס (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977, ובלבד שיחידת הנת"א המספקת שירותי תעבורה אווירית באותו מרחב אווירי וחיל האוויר אישרו את הטיסות;



זה הטיסות של מפתחי כטב”ם בישראל, אדוני.



(3) הוא כלי טיס משטרתי;



שאם כיתות הכוננות ייכנסו תחת המשטרה, אז האחריות לכל הניטור שלהם תהיה in house של המשטרה.



(4) הוא מופעל בידי אחד מאלה:




(א) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;




(ב) שירות הביטחון הכללי;




(ג) הרשות להגנה על עדים שהוקמה לפי חוק להגנה על עדין, התשס"ט2008;




(ד) רשות הכבאות וההצלה כהגדרתה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012;




(ה) שירות בתי הסוהר הפועל לפי פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;




(ו) מלמ"ב כמשמעותו בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, והגופים שהוא מנחה כמפורט בסעיפים 2 ו-3 לתוספת הראשונה לחוק האמור.



אדוני, כפי שנאמר בהתחלה, כל הגופים האלה יש חלק טעמי סודיות שהם לא יכולים להופיע במערכות ויש להם גם יכולת לעשות ביחד שיתוף פעולה פנים ממשלתי כדי לעמוד, שהיא תהיה, לייצר תמונה אווירית כוללת.

פרט לכך, הייתה בקשה של הכנסת. אתם רוצים לדבר על זה?

כן.

כן. מה, רוצים להוסיף את זה.

נכון. כיוון שמשמר הכנסת, כך נמסר לנו, צפוי להסתייע בקרוב בכטב"מים לצורך פעילותו מכוח החוק, אנחנו מבקשים להחריג גם את הכטב"מים שמופעלים על ידי משמר הכנסת. כלומר, תיווסף כאן פסקת משנה (ז) משמר הכנסת.

אני רק רוצה להגיד שבדיונים הפנים ממשלתיים, וזה גם כתוב בדברי ההסבר, זה לא כתוב פה, מדובר שכן יהיה תיאום בין כל הגופים הפטורים שמפעילים כטב"מים. כטב"מים לא יעלו לאוויר סתם. אז גם משמר הכנסת יצטרך לתאם את זה עם המשטרה ועם חיל האוויר.

הוא יעשה.

בוודאי.

בטח באזור הזה גם. צה"ל לא צריך לרשום כאן? משרד הביטחון. הוא פטור אתה אומר?

חוק הטיס בכלל לא חל.

לא חל על צה"ל.

זה אומר שמערכת הניטור לא מציגה חצי מהכלים שתשים באוויר בזמן.

היא תציג, קודם כל יכול להיות שהם כן יירשמו, לא מכוח התקנות.

מאה אחוז. אבל זה אומר שהתמונה לחיל האוויר, שהיא הסיבה שאנחנו פה, היא לא מלאה.

יש גם תמונה מסווגת.

שזה אומר שהם לא סומכים על ביטחון המידע של המערכת שאנחנו חייבים אותה. כי אחרת הם היו נרשמים.

מה הקשר שין עכשיו רחפן משטרתי שעושה פעילות נגד משפחת פשע בלוד ולא רוצה שיראו אותו לבין - - -

מסוק משטרתי מופיע ביחידת נת"א אזרחית, נכון?

לא אותו דבר.

הוא יכול לבחור שלא, אם הוא עושה פעילות מיוחדת.

מותר לו בפעילות מבצעית, בשגרה הוא מופיע.

טוב, רבותיי. מה אתם רוצים, אני לא מבין? להיות יותר חשובים מהמוסד? אני לא מבין את זה.

חלילה, חלילה. אנחנו מנסים לתת תמונה טיפה יותר נכונה של מה הם מנסים להעביר פה.

תקשיבו, עשינו מאמצים גדולים מאוד לאתר את החברות שיבואו לפה. ואני אומר לכם, מה שחשוב, אמרתי בהתחלת הישיבה, אוקיי? אז צאו מזה.

אנחנו רוצים להוסיף פה פסקה (5) אדוני, של מה שדיברתי קודם. כלומר, החרגה מתקנות. שיהיה (5).



(5) הוא מופעל באזור שפורסם במסגרת שירותי המידע התעופתי כאזור שמותר להפעלה, ללא זיהוי אלקטרוני מרחוק.

מצוין. זה מה שדיברנו.

כן. ואז זה יהיה בתקנה הזאת של ההחרגה. תודה.

הגענו לסעיף 7?

7. תוקף.

אז פה, תקריאי את זה רגע.

תוקף
7.
תוקפן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן.

עכשיו אנחנו נעכב את זה לשבוע אבל.

רגע, אבל אנחנו רוצים להוסיף סעיף תחילה.

תחילה
8.
תחילתן של תקנות אלה שבעה ימים מיום פרסומן.



אז אולי, סליחה, אם אפשר לנסח "תחילתן של תקנות אלה שבעה ימים מיום פרסומן (להלן יום התחילה), ותוקפן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום התחילה". כלומר אולי נעשה את זה באותה תקנה אדוני, תחילה ותוקף.

תעשו. מה שטוב ליועץ המשפטי טוב לי בעניין הזה, בנוסחים.

אני אומר לכם, שוב פעם אני חוזר, תוך שבוע תסיימו את העניין עם החקלאות ותנסו לסיים את העניין עם העיריות.

ועוד שלושה חודשים גם יהיה לנו, נראה איך הפיילוט הזה יוצא.

לא, זה ברור. זה כמו פיילוט האמת.

דבר נוסף, במקרה ואין סיכומים, גברתי המנהלת, תקבעי מועד לישיבה פה בעוד עשרה ימים, לעניין של שני הדברים האלה. בסדר? אנחנו נקיים דיון בעניין הזה, ניכנס לסוגיה, גם של הרשויות וגם של החקלאות. חקלאות חייבים לפתור את זה, אין ברירה. זה לא אומר שאתם צריכים לנצל את מה שאני אומר יותר מידי. אמרתי לכם את זה. אוקיי? אני מצפה גם מכם להיכנס תחת האלונקה, לא רק לגופים האחרים. בסדר? עולה לכם? שיעלה לכם. זה הכול. כולם צריכים להיכנס למאמץ המלחמתי.

עוד משהו מישהו רוצה להגיד לפני שאני מסיים? אוקיי. טוב, אנחנו בעד התקנות, עם השינויים שאמרנו וכמובן התוספות שאמרתי.

הצבעה
התקנות מאושרות.

תודה רבה אדוני, תודה לוועדה.

התקנות מאושרות. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:52.