פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
43
ועדת החוקה, חוק ומשפט
21/11/2023
מושב שני
פרוטוקול מס' 178
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"ד (21 בנובמבר 2023), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 21/11/2023
חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023
מוזמנים
¶
שרה גולד - עו"ד ייעוץ וחקיקה ציבורי מנהלי, משרד המשפטים
עמרי בן צבי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אביטל שטרנברג - משפטנית -ייעוץ, משרד המשפטים
צרויה סיקרון - משפטנית, משרד המשפטים
רוני טלמור - ראש אשכול תאגידים ושוק ההון, משרד המשפטים
אורן פונו - ממונה בכיר ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
טלי ארפי כהן - רשמת האגודות השיתופיות בפו, משרד הכלכלה והתעשייה
יעל גודר - עוזרת משפטית, משרד הפנים
רותי לירז-שפירא - ממונה רגולציה, משרד הכלכלה והתעשייה
דליה שילי-יריחובר - ראש צוות יעוץ משפטי, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה
מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
חיים זהבי - מנהל המחלקה לדירקטורים מקרב העובדים באגף, ההסתדרות הכללית החדשה
גונן גומלסקי - עורך דין, רשות החברות הממשלתיות
רחל גור - סמנכ״ל, לובי 99
מוזמנים באמצעים דיגיטליים
¶
עידו חי
–
אגף תקציבים, משרד האוצר
טליה אגמון
–
משנה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות
דני חורין – משרד התרבות
לירן חשין – משרד המשפטים
רישום פרלמנטרי
¶
הדס צנוירט
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023, מ/1673
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב, לצערי כמדי בוקר אנחנו מזכירים שאנו משתתפים בצער המשפחות של הנופלים. מאחלים החלמה לפצועים. מקווים שלא נצטרך לעשות זאת בבקרים הבאים. על סדר-היום: הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל).
אתמול היו עוד כמה נושאים שעוד חיכינו עליהם לתשובות סופיות והופץ נוסח חדש לקראת הדיון היום. אדוני היועץ המשפטי, תרצה לעדכן אותנו?
גור בליי
¶
עברנו אתמול על חלק ניכר מהנושאים שנותרו פתוחים, המוצהבים, ונותרו נושאים שעוד לא הגענו אליהם בכלל מהמוצהבים, אך מבחינת סדר הדברים, אני מציע לחזור לדברים שעלו אתמול וטרם נסגרו סופית. הנושא הראשון בעמ' 8, סעיף 7. הנושא של הארכת כהונות. זה הנושא האחרון שהיה המשמעותי לפני הסיום אתמול. פה היינו בקשר עם נציגי הממשלה. יש פה שתי חלופות אפשריות. אקריא והממשלה תציג אותן להכרעת הוועדה.
אני מזכיר שהסוגיה שהייתה על הפרק היא של האם יש הארכה אוטומטית, האם אחרי ההארכה וממנים בכל זאת השר, או התחיל קודם או מתחיל הליכי המינוי, האם הם יכולים להוביל להחלפתו של מי שהוארך באופן אוטומטי. זו השאלה. אקריא את שני הנוסחים המוצעים, תחתית עמ' 8.
על אף האמור בכל דין, בעל תפקיד כמפורט להלן, שמונה לתקופת כהונה קצובה והיום האחרון של תקופת כהונתו (בסעיף זה – היום האחרון המקורי) חל בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, יידחה היום האחרון המקורי בארבעה חודשים – הסיכום היה שיהיה ארבעה חודשים, או עד שימונה במקומו בעל תפקיד אחר באופן קבוע, לפי המוקדם: ואז יש שתי אופציות. נוסחית הן לאו דווקא יישבו פה, אבל המהות - חלופה א': ובלבד שהליך המינוי החל לפני יום פרסום חוק זה ושתינתן לבעל התפקיד הודעה מראש של 14 ימים על הפסקת כהונתו; וחלופה ב': ובלבד שתינתן לבעל התפקיד הודעה מראש של 14 ימים על הפסקת כהונתו.
גם אם הליך המינוי החל אחרי פרסום החוק, כלומר בשניהם בקשת הממשלה שאדם לא יקבל מהיום למחר הודעה שמפסיק, הודעה של 14 יום.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה נכון גם לגבי העובדים וגם לגבי דירקטורים? כי אני חושב שהרציונלים קצת שונים. הודעה מוקדמת לעובד זה משהו אחד. דירקטורים זה עולם אחר. בעלי תפקידים, יושבי ראש מועצות וכדומה שאין יחסי עובד מעביד. כי כשיש יחסי עובד מעביד יש לבדוק היכן זה עומד מול הדינים הרגילים של הודעה לעובד לפני סוג של פיטורין – לא בדיוק פיטורין. תנו לזה בבקשה התייחסות לאיפה זה מתכתב עם דיני עבודה.
עמרי בן צבי
¶
התכלית שאנו חשבנו היא פחות בהקשר של דיני עבודה. חשבנו לא לפגוע בכבודם של האנשים שמכהנים שפתאום מודיעים להם מעכשיו לעכשיו שמפסיקים לכהן כי מישהו אחר מונה, בכלל לא נערך מולם אירוע - זו הייתה המחשבה מאחורי הרעיון הזה. זה נכון גם לדירקטורים, למנכ"לי תאגיד- - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אני שואל בין היחס לזה לדיני עבודה כי לכאורה – אני לא בקי לגמרי בדינים, יכול להיות שתבדקו את זה מול רפרנט דיני עבודה אצלכם, אבל להבנתי יש פה אנשים שבחוזה שלהם או בדיני הודעה מוקדמת רגילים חייבים להודיע להם כי הם ותיקים אז מן הסתם יש חודש ואז השאלה אם ה-14 יום האלה הם בנוסף לחודש, לא בנוסף או שבגלל שבכל מקרה כבר היו אמורים לעזוב, עכשיו הארכנו להם בארבעה חודשים אז אנו מחשבים את זה כאילו זו עבודה חדשה. יש לתת איזה מענה, היכן זה מתכתב עם דיני עבודה – או זה מוסיף עליהם, או זה במקומם, ואז אנו אומרים: תמה הכהונה שלך, קיבלת את ההודעה המוקדמת שלך, עכשיו אתה התחלת סוג של תקופה חדשה של ארבעה חודשים שעליה יש להודיע 14 יום? צריך לראות איפה זה מתכתב. אני לא מכיר את הכללים.
גור בליי
¶
אפשר כעניין פרקטי לכתוב: לא פחות מ-14 ימים, כלומר זו שכבת הגנה ראשונית. אם אתה מקבל מכוח דיני עבודה – לא פחות מ-14.
גונן גומלסקי
¶
אם אפשר לתת לנו כמה דקות לקרוא את הנוסח כי לפחות אני קיבלתי אותו - הוא מולנו רק עכשיו.
אורן פונו
¶
אפרופו הניסוח, אולי עדיף לכתוב סיום כהונתו ולא הפסקת כהונתו. זה נותן תחושה שמישהו עושה משהו אקטיבי. התפיסה הכללית שלנו אומרת, שאדם קיבל עוד אקסטרה שלושה חודשים מכוח החוק וזה לא צומח- - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין בעיה. רק צריך להבהיר את זה – אני מסכים איתך. אם אני חושב על זה אנליטית, האדם אמור לסיים ב-1 בינואר, הוא כבר יודע, אין צורך בהודעה מוקדמת לאדם כזה ועכשיו הארכנו לו בארבעה חודשים ונתנו 14 יום – מבחינתי זה בסדר גמור. יש לוודא שזה לא מייצר כפל מול דיני עבודה בהוראה גוברת. שמתייחס לזה, לסגור את זה שלא מייצרים כפל. מתחבר לרציונל שאתה מדבר עליו, לא חולק עליו.
לגבי הליך המינוי, חלופה א ודאית לדעתי, כלומר ברור שאם הליך המינוי החל לפני פרסום חוק זה. יש לדון בשאלה מהו הליך מינוי אולי אפילו ברמת הצהרה לפרוטוקול, לא חייב להכניס לחוק אבל מה נחשב אצלכם בחברות הממשלתיות תחילת הליך מינוי? מה נחשב בממשלה תחילת הליך מינוי? השרים מגישים את הרשימה זה דירקטור לאישור. נחשב הליך מינוי שהתחיל? בדיקה של הוועדה? שם הוגש לבדיקת הוועדה? איפה מתחיל ההליך? אם אנחנו מעבירים את הקו, איפה אתם מזהים את התחלת הליך מינוי דירקטור?
גונן גומלסקי
¶
אני מדבר על החברות הממשלתיות - נצטרך לקבוע את זה בתוך החוק. אין תחילת הליך מינוי טבעי.
גונן גומלסקי
¶
אפשר לקבוע את זה במועד הגשה לוועדה לבדיקת מינויים, למרות שיכול להיות שהשרים עשו עבודה לפני זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא חושב שצריך להכניס את זה לחוק. הרי הגורם שיפרש את החוק יושב פה בנושר הזה, גם במשרד המשפטים, גם אצלכם ברשות החברות הממשלתיות. זה לא חוק שהשאלה איך יפורש. יש פה כוונת מחוקק שרלוונטית לכלי הפרשני והפרשנות של הרשות הרלוונטית. אם תגיד לי: אפרש את זה אבל אני חושש מתביעה ואני צריך שתרשום משהו אבל אני לא חושב שזה המצב.
גונן גומלסקי
¶
לו שאלת אותי לעניין הפרשנות, בשביל הוודאות כדי שיהיה ביטוי חיצוני לתחילת הליך מינוי, בעיניי זה הגשת המועמדות לוועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא אכתוב את זה. שוב, הוודאות היא פה. אתה אומר את זה. נשמע לי הגיוני. משרד המפשטים פה. כשאני שואל אותך איך אתה מפרש את המילים תחילת הליך מינוי לפני יום פרסום זה – הכוונה שהשם שלו הועבר לוועדה על ידי השר – מצוין. תם הטקס מבחינתי. אני לא רוצה לכתוב את זה בחקיקה. כך אני מבין את המילים האלה, גם אתה, משרד המשפטים מבין כך. מי עוד רלוונטי לאירוע?
אורן פונו
¶
זה מתכתב גם עם הנחיות בנושא של תקופת בחירות, מה המועד הקובע. אני מדבר ברשות החברות. אבל יש להבין שבין שתי החלופות – אולי עמרי יתייחס לזה – החלופה השנייה- -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תכף נדבר עליה. כרגע מדבר על החלופה הראשונה. אז בחברות הבנו – הגשת השרים על ידי השר או השרים לוועדה בחברה הממשלתית, זה התהליך.
טליה ג'מאל
¶
בהקשר של דירקטורים מטעם העובדים שכן נכללים בחוק, הבחירות הן לפני הגשת השמות לוועדה אז אולי שם כן יש להתייחס לזה בתקופה קצת יותר מוקדמת אם הולכים לעולם הפרשני הזה.
גונן גומלסקי
¶
שוב, בהנחה שתקופת ההארכה היא רק ארבעה חודשים, ההליך היחיד שרלוונטי זה בחברת עמידר ששם באמת היו בחירות בשבוע שעבר, אם איני טועה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
השאלה היא לא לקבוע. אני מחוקק את החוק הזה. כשאני מבין אותו ויש פה נציג העובדים, אני חושב שהסיפור של עמידר נחשב שהתחיל. זו הפרשנות שלי. אם תודיע לי לפרוטוקול שגם אתה מבין כך ולא תעצור, אני לא מרגיש צורך לכתוב את זה במפורש כי בעיניי זה פשוט. אבל אם תאמר לי: בלי שתכתוב לא נעשה אולי נמצא דרך לכתוב את זה. אני פשוט חושב שחבל. זה ודאי נבחר בחלופה הראשונה. אני רואה ואומר לעניין הפרשנות ואשמח שתאשרו לפרוטוקול שמה שתפעלו לפיו ברשות החברות הממשלתיות יהיה זה שאם הליך המינוי החל לפני תחילת חוק זה, לא תעצרו בגלל זה את המינוי של הדירקטור. זה לגבי חברות ממשלתיות והליך המינוי בהקשר זה כשמדובר בנציגי עובדים זה הבחירות בתוך העובדים. כשמדובר בשר, כשהשר הגיש את השם לוועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יכול להיות שזה הצהרות פרשניות לפרוטוקול אבל שנדע במה מדובר.
חבר או יושב ראש של מועצה, רשות או גוף הממלא תפקיד דומה אף אם כינויו שונה, בתאגיד שהוקם בחוק והמנהל הכללי של תאגיד כאמור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש ועדה שבודקת, הגשה לוועדה או אם יש הליך של בחירה אם זה בקרב עובדים. אולי גם במועצה, רשות או גוף יש כאלה תהליכים. בסדר גמור.
חבר או יושב ראש של ועדה או גוף אחר שהוקמו בחיקוק; בסדר. ופועלים ברשות ציבורית.
בסופו של דבר יצטרכו לתת פרשנות אד הוק. מפה התפיסה שלי צריכה להיות, ותכף נדבר על החלופה השנייה, תבינו למה התפיסה מבחינתי צריכה להיות מרחיבה. הרציונל מבחינתי להוסיף את זה – כי אני לא רוצה לייצר תמריץ שלילי לרשויות שפעלו כנדרש והתחילו הליכי מינוי ואיוש. אני רוצה שמי שהתחיל גם במובנים יותר רחבים של המילה, שיקבל את זה. שמי שפעל כשורה, והתקדם ומינה, שלא ייצא חוטא נשכר וצדיק מוענש. זה הרציונל מבחינתי לתוספת של הדבר הזה. בשירות המדיה יש תהליכי מכרז.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תכף נגיע אליה. אוקיי. לגבי חלופה ב' שאומרת שגם אחרי תחילת החוק אפשר להתחיל הליכים.
עמרי בן צבי
¶
זו החלופה המועדפת. היא נותנת הרבה יותר גמישות למשרדים, ואם משרד יכול לנהל הליך מינוי של בעל תפקיד קבוע אנו לא רואים סיבה לעצור אותו רק כי התחיל אחרי 22.11.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
וגם מייצרת אפליה וטענה על פגיעה בשוויון והאריכו לכולם ולי לא, והחליפו רק אותו ולא אותי, ובמקום לייצר פשטות אנו מייצרים בלגאן. זה השיקול למה לא לעשות זאת.
רוני טלמור
¶
אני רוצה להשיב לתהיות שלך. קודם כל יש לזכור שכשלוקחים מועד מסוים כמו 22.11 אבל התקופה הקובעת תתארך- -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה ודאי. רציתי לומר – ודאי שלו תהיה הארכה תהליכי המינוי שהתחילו בתקופה, יש להתאים את זה. זה ודאי. כלומר, אני יודע שהארכתם לי, יש לי דירקטור שאני צריך למנות והוארך בארבעה חודשים וזה בסדר אבל נערך לארבעה חודשים האלה ובמהלך התקופה מתחיל את התהליכים ומגיש את השם לוועדה כדי שבתום ארבעה חודשים הדירקטור כן ימונה. אני בנחת. ואז מאריכים את התקופה ואומרים לי: אם התחלת את הליך המינוי לפני פרסום, אז - ומאריכים שוב.
רוני טלמור
¶
יהיו מינויים אחרים. הטענה שברגע שאתה מחפש לראות שיש הליך קיים, המלאי של מועמדים יקטן והאפשרות להשתמש בחריג תפחת. בסופו של דבר הרציונל בחריג הזה, הוא שמה שמעניין אותנו זה שני דברים- -
רוני טלמור
¶
לגבי החשש בסופו של דבר בחלק גדול מהמקומות האלה המינויים ממילא נעשים לא בבת אחת אלא במדורג. יש מועצות שצריך למנות אותן לראשונה באופן מלא אבל אז יש החרגות וסטיות.
גונן גומלסקי
¶
אני רוצה לוודא משהו ביחס לפרשנות של ההצעה הזאת, וזה לעניין של עד שימונה במקומו בעל תפקיד אחר. יש מצבים, שבחברות ממשלתיות, אני מניח שגם בתאגידים, יש לא אדם אחד שהוא בעל תפקיד מסוים אלא חמישה. ואז מכהנים כרגע שניים מכוח הארכה ואז מביאים שלישי. במקרה כזה אני מניח שהפרשנות- -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז הוא לא מונה במקומו. זה באמת יהיה רלוונטי רק בכאלה כשמחליפים בהחלפה חמה או במנכ"לים או חבר מועצה.
רוני טלמור
¶
אפשר לתת לזה פתרון – נניח שיש שלושה מאותו סוג במירכאות, נגיד ארגונים סביבתיים. הראשון שיוחלף יהיה הראשון- -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מאחר שאנו הולכים לחלופה ב, גם כדי לייצר באפר ואפקט מצנן, הייתי אומר שמשך זמן ההודעה יגדל, ואז זה מונע את היכולת לעשות מניפולציות. כלומר מצד אחד, אם זה מוחלף, זה מחליף אבל ההודעה תצטרך להינתן לתת חודש מראש ואז המשחק והשפיל בתוך תקופה של ארבעה חודשים בשביל לעקוץ, רק כאלה שהליך המינוי מתחיל ואז אתה שולח לאדם הודעה: הליך המינוי מתקדם. ואז יהיה משך זמן יותר ארוך ונלך לחלופה זה. זה יותר נכון לדעתי.
גור בליי
¶
אז הודעה מראש של 30 ימים ואז הולכים לחלופה ב ואז זה מצמצם את החשש למשחקים ומניפולציות. זה עניין פרשני של הממשלה שסדר הכניסה יהיה סדר היציאה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל עם 30 יום ולא 14. דהיינו אם יש לכם דירקטורים שכהונתם פוקעת ואתם מחליפים והבנתי שזה קיים רק בעמידר תנו להם הודעה עכשיו. אם זה פחות מחודש- -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון אבל תוכלו להתקדם במינוי ואני מעודד אתכם להתקדם במינוי במהירות הראויה לפי סעיף אחד פה שאומר שזה לא גורע מחובתכם להתקדם במהירות הראויה. רק אומר שתצטרכו לתת לו הודעה לפחות 30 יום מראש.
גור בליי
¶
מוסיף את לפחות. זה נסגר.
פסקה (5) שעסקנו בה רבות, נושא משרה בשירות המדינה. הממשלה מבקשת למחוק את הפסקה ובהתאמה גם את החריג שבעמוד הבא לגבי מי שמינויו נבחן בידי הוועדה המייעצת למינוי בכירים. רוצים להתייחס?
עמרי בן צבי
¶
אתמול אמרנו שאנו רוצים לעדכן מחר שקיבלנו תוך כדי הדיון מסרים סותרים ממשרדי הממשלה. ערכנו בירור עם שלושת המשרדים הרלוונטיים – בנק ישראל אמרנו בדיון אתמול, ומשרדי הכלכלה והבריאות ערכנו את הבדיקה אחרי הדיון ואין צורך בסעיף הזה מבחינתנו.
גור בליי
¶
מוחקים את (5) ואת החריג ב-ד5 גם, מי שמינויו נבחן בידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים.
אני מדלג קדימה כי על הסעיפים האלה דיברנו.
מירה סלומון
¶
לגבי סעיף קטן (ב), בדיון הקודם ביקשתי לבדוק, האם נבחרי ציבור שכתוב לגביהם שהם מכהנים עד לבחירות החדשות- - -
מירה סלומון
¶
אנו לא יכולים נציג מקרב הציבור. זו הבעיה שלנו כי בתאגידי מים וביוב הכהונה של עובדי הרשות המקומית היא כהונה לשלוש שנים. אנו מבקשים שיהיה כתוב הפוך – לכהונה קצובה למעט נבחר ציבור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם התקופה נגמרת בתקופת בחירות מי ממנה אותם – העובדים או נבחרי הציבור? כלל ההקפאה של מינויים של משרד הפנים חל גם על עובדי רשות?
מירה סלומון
¶
ברשות המים מה שמעניין אותם זה קוורום. זה יוצר מצב לא נורמלי כי הקוורום שמחויב בו זה לפחות שלושה דח"צים ואז ייתכן מצב שגזבר שהסתיימה תקופת מינויו בתקופה הזו, שהוא תפקיד מאוד חשוב ברשות המקומית ורלוונטי ואתה לא יכול למנות כי זה לא רלוונטי לקוורום כי לקוורום צריך שלושה דח"צים לפחות. אז זה מייצר מצב שיש יותר דח"צים מעובדי רשות מקומית או מנבחרי ציבור בתאגיד. בתאגידי המים והביוב- -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר. הרציונל ברור. אנו לא רוצים את זה על הנבחרים אלא על מי שמונה על ידי המועצה. ניסוחית תפתרי.
מירה סלומון
¶
כי בשונה מתאגידים עירוניים שהם לא תאגידי מים וביוב בתאגידי מים וביוב הכהונה היא לשלוש שנים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
החוק לא חל עליהם מסיבות אחרות. תאגידי מים וביוב זה לשלוש שנים. בחברות – כל זמן שעובדים הם נשארים.
יעל גודר
¶
אדוני, תודה על העבודה על הסעיף. כן יש שתי הערות שאפשר לפתור בהיבט הניסוחי אבל חשוב לנו להעלות – נכון לעת הזו לפי הסעיף רשום: היום האחרון של תקופת כהונתו חל עד מועד הבחירות הכלליות. אנו מבקשים שמה שיבוא לידי ביטוי שהחל מיום התקופה הקובעת. מי שנגיד תקופת כהונתו הסתימה בספטמבר, או למרות התקופה הקובעת לא חלות עליו. החוק בא לתת מענה לתקופת הלחימה שהחלה ב-7.10. נכון לכרגע לפי הסעיף, מי שתקופת מינויו הסתיימה בספטמבר, סעיף ב חל עליו ותקופת הכהונה שלו- - -
יעל גודר
¶
ועוד נקודה של ענייני ניסוח אבל מבקשת להעלות לפרוטוקול – שיבוא לידי ביטוי במסגרת עד מועד הבחירות הכלליות לפי סעיף 1 לחוק – שיהיה רשום: שני המועדים החלופיים שנקובים כרגע.
גור בליי
¶
זה הסיפא, לכן כתוב: ובלבד שלא תוארך כהונתו אחרי 27.5. זו הערה של חבר הכנסת קריב. הכוונה, שני המועדים בהתאמה אבל נתקן את זה בנוסח.
טלי ארפי כהן
¶
בפסקה (ג) בדיון האחרון דובר על כך, שההחלטה היא לא רק לגבי הכהונה של הוועד. כל רשות מחליטה לגבי עצמה. פסקה (ג) כתוב: החליט הוועד. אז החליטה הרשות.
טלי ארפי כהן
¶
והערה נוספת היא בפסקה (ד): רשאי הוא להורות על אי קיומן של הבחירות במועד שנקבע על ידי הרשות.
גור בליי
¶
זה סעיף שדיברנו עליו בסיבוב הקודם. הוקרא. עוסק בסדרי דין בבתי דין מינהליים. היו פה שתי הערות. קודם כל לבקשת הממשלה יש למחוק את פרט 16 מהתוספת הרביעית.
טליה אגמון
¶
בוועדה לגזזת יש הרבה הליכים. אומנם פחות מאשר בעבר. יש הרבה מאוד בגלל הקורונה. בעצם זה הוכנס מתוך מחשבה, שיש הליכים שכרגע לא יוכלו להתקיים אך אחרי שבחנו שוב את החוק לא מצאנו שום מועד שקבוע בחוק עצמו למתן החלטות של בית הדין ולכן זה מיותר.
רוני טלמור
¶
בקשה לגבי הפרק של חברות, הפרק שמתייחס לשלושה חודשים אבל גם לגבי חברות ממשלתיות וגם לגבי אגודות שיתופיות, הארכנו לארבעה חודשים מטעמי אחידות. בכל ההסדרים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הרציונלים של ניירות ערך, דח"צים, לא רק חברות פרטיות? השאלה היא, הטעמים להארכה, כל פרק נדון פה לגופו, המועד שלו. השאלה היא מבחינת שקיפות אל מול משקיעים, השאלה אם האיזון לא עובר במקום אחר.
רוני טלמור
¶
סעיף נוסף שאפשר להאריך עסקה שלכתחילה אושרה לתקופה בדרך כלל של שלוש שנים אז במקום שלוש שנים ושלושה חודשים זה יהיה שלוש שנים וארבעה חודשים. ודאי יהיה יותר מועיל.
גור בליי
¶
למען הפרוטוקול, אנחנו מדברים בסעיף 8 על חברה ציבורית ארבעה חודשים, חברה פרטית ארבעה חודשים, לגבי אסיפה כללית, אחרי זה בסעיף 9 לגבי הדח"צים ארבעה חודשים ובסעיף 10 ארבעה חודשים כל הנושא של עסקאות וכמובן השותפויות מחיל את זה. אמרנו לפרט 16 למחוק.
פה רציתי לשאול את הוועדה, דיברנו על זה שכל המועדים לדיון בערר ולפי סעיף קטן (ד) נדחים אוטומטית. השאלה האם הארכת התקופה הקובעת תחול גם בעניין הזה? אני מבין שלוקחים במכה אחת וכל הדיונים מבוטלים. היו"ר התייחס לזה שגם בבתי משפט התבטלו הרבה דיונים, אבל אם מאריכים את התוספת השנייה, האם יש הצדקה לדבר הזה למשך זמן.
שרה גולד
¶
ככל שהמועד נקבע ממילא אחרי תחילת התקופה הקובעת אפשר יהיה לראות בזה הוראת בית דין אחרת אחרי פרסומו של חוק זה ולכן הדיון לא יידחה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הראשונה והשנייה ובלי הארכות. הראשונה והשנייה אין לי בעיה. נרשום לעצמנו, הארכת התקופה יכולה להיעשות לחלק מהעניינים. כשיבואו להאריך את התקופה נשאל, האם זה צריך לחול על פרק ה כן או לא, מה הרציונליים. מקסימום יחריגו את פרק ה מהארכת התקופה הקובעת. זה כתוב בסעיף של הארכה שיכול להתבצע לעניין מסוים או לא. זה כתוב פה, שאם מאריכים, הוא יכול להחליט השר שמאריך, לקבוע שההארכה תחול לעניינים מסוימים. כשיבואו לפה להארכה – מתאר לעצמי שיהיה דיון בוועדה ויישבו פה חברי כנסת, אולי אפילו אני, ונגיד מה קורה פה? למה מאריכים עכשיו? או שבתי הדין המינהליים יסבירו למה צריך או שיסבירו למה לא. כמו כל פרק אחר. נדון בכל פרק.
טליה ג'מאל
¶
כרגע החלנו את הסעיף רק על התקופה השנייה, כי אנו מניחים שהיה לבית הדין שיקול דעת, אם בית הדין כבר דחה דיונים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כי הראשונה הייתה אז דיונים נדחו. זה על התקופה השנייה. כי מה שנעשה – נעשה. עכשיו השארנו את הכיף לסוף.
דליה שילי-יריחובר
¶
לגבי היחס בין פרק ה הזה לבין הפרקים הראשונים בהתאם, ואני תוהה האם לא כדאי להוסיף משהו שזה לא גורע מההוראות של הפרקים של החלטות מינהליות והפעולות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. מה שמתנהל בפרק ה, מאחר שרשות ציבורית הוחרגה, בית דין מינהלי הוחרג מהפרקים הקודמים ולכן יש לו הסדר משלו.
גור בליי
¶
פה אני מציע שאקריא את הנוסח שקיבלנו מהממשלה ואז הם יסבירו כי זה עבר שינויים.
16א. קבלת החלטות בהרכב חסר בעניינים חיוניים שאינם סובלים דיחוי. על אף האמור בכל דין ובמסמכי היסוד כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות, בתקופה הקובעת השנייה, רשאים דירקטוריון חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, או ועדת דירקטוריון בחברה כאמור, לקבל החלטות בעניינים חיוניים שאינם סובלים דיחוי במהלך פעילותה השוטפת של החברה, אף אם מספר הדירקטורים המכהנים נמוך ממספר הדירקטורים המזערי הנדרש לפעילות הדירקטוריון או ועדת דירקטוריון, או מהמניין החוקי הנדרש לקיום ישיבות דירקטוריון או ועדת דירקטוריון, ואף אם לא מתקיימים בהרכב הדירקטוריון או ועדת דירקטוריון תנאים נוספים הנדרשים לפעילותם, ובלבד שהדירקטורים המכהנים קבעו פה אחד כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי; הודעה על נושא ההחלטה שהתקבלה בהרכב חסר של הדירקטוריון או ועדת דירקטוריון תתפרסם באתר האינטרנט של החברה.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול, בשינויים המחויבים, גם על תאגידים שהוקמו בחוק או גופים אחרים שהוקמו בחיקוק, כמשמעותם בסעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות.
חוץ מהסבר אולי תתייחסו לשאלה שעלתה בוועדה, מי נכלל בגופים אחרים שהוקמו בחיקוק ומי נכלל בתאגידים שהוא בחוק שהוא רלוונטי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש פה כמה נושאים להתייחס. קודם כל מה זה תנאים נוספים. קוורום אני יודע. לא תנאים נוספים; ושתיים, הצבעתי על זה גם בפעם הקודמת – הנושא של החלטה פה אחד אני מאוד מתקשה איתו. ובלבד שההחלטה נכתב במפורש כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי – בכל מקרה אתם הרגולטור במידה מסוים. אם יהיה משהו, תרימו עליו דגל, יש נציג שלכם יושב בדירקטוריונים, אתם יושבים ורואים את ההחלטה, תגידו להם מה פתאום, זה לא דחוף, כן דחוף. אני לא חושב שאפשר לתת זכות וטו בדירקטוריון לכל דירקטור. בעיניי זה לא נכון פה אחד. תסבירו מה זה תנאים נוספים ותשיבו לשאלת הייעוץ המשפטי על התאגידים שהוקמו בחוק או גופים אחרים שהוקמו בחיקוק שיחולו עליהם נושא הקוורום.
רוני טלמור
¶
אולי נתחיל מפה אחד. מטרת ההסדר הזה היא מצד אחד, לאפשר לגופים האלה לקבל החלטות חיוניות כדי למנוע פגיעה בתפקוד השוטף במצבים שלמרות הכול ולמרות ההסדר שדיברנו עליו כעת, הדירקטוריון לא מאויש באופן שמותר לו לפי התקנון לקבל החלטות וזה נכון גם לגבי ועדות של הדירקטוריון בתיקון שהוספנו לקראת הדיון. במצבים כאלה יש דברים שוטפים שצריכים לקבל מענה. נתקלנו למשל במקרים של היעדר זכויות חתימה שנדרשות למשל כדי לעשות רכש סירות לטובת ילדים שלומדים ספנות בבית ספר - חברה לחינוך ימי, או במקום שבו נדרש אישור דוחות כספיים, למשל יכול להיות נדרש כדי שאפשר יהיה לקבל כספים מהמדינה למימון הפעילות של החברה. הוספנו את ההסתייגות לגבי הפעילות השוטפת בגלל הערת היושב-ראש שחשש שיהיו כל מיני עסקאות או החלטות שמנצלות את המצב. אנו לא חוששים מזה אבל זה נועד להבהיר שהמטרה לאפשר את הפעילות השוטפת.
לגבי פה אחד, המנגנון הזה נועד לאפשר לדירקטורים להיות במצב שבמספר הנמוך שנמצאים סוג של שומרים אחד על השני, שמקבלים החלטה שכולם בטוחים נדרשת וכדי לנסות למנוע משחקים לא נעמוד על כך אם היושב-ראש סבור שעדיף החלטת רוב רגילה מבין אלה שמכהנים, זה ודאי לא קוורום רגיל אבל אפשר לעשות את זה רוב המכהנים. אם יש שניים זה ממילא יהיה שניהם. אם שלושה ומעלה השאלה של הרוב תתעורר. לא נתנגד לזה אבל אנו חושבים שהפתרון של פה אחד יש לו יתרון.
לגבי גופים אחרים שהוקמו בחיקוק, אנו מפנים פה לרשימה של גופים שמנויים בתוספת לחוק החברות הממשלתיות- - - שבגלל החשיבות שלהם הוחלט ברבות השנים, להכפיף את המינויים אליהם לבדיקה של הוועדה לבדיקת מינויים כמו תאגידים ציבוריים משום ראיית חשיבות הגוף ומתוך אותה ראייה רצינו לאפשר גם לגוף הזה להמשיך לתפקד אפילו אם בהרכב חסר לנושאים דחופים שאם לא יתקבלו לגביהם החלטות, תיווצר תקלה. ריכזנו כמה דוגמאות. עו"ד צרויה סיקרון תציג אותן.
צרויה סיקרון
¶
הדוגמאות שקיבלנו הן בעיקר ממשרד התרבות והספורט. יש לנו שם – תאגיד ציבורי – שני תאגידים ציבוריים – המועצה להסדר הימורים וספורט ומרכז זלמן שזר. דני חורין אמור להיות פה בזום כדי להסביר לנו על הצורך שלהם. קיבלנו לאחרונה ממשרד הכלכלה גוף נוסף, שאנו צריכות לוודא אם נמצא גם בתוספת.
גור בליי
¶
יכול להיות שמיותר להתייחס לגופים אחרים שהוקמו בחיקוק? כי כפי שהיושב-ראש ציין לא פשוט הסעיף הזה. השאלה אם אפשר לצמצם את תחולתו נגיד רק לתאגידים סטטוטוריים. אולי עדיף.
טליה ג'מאל
¶
אזכיר שזו הייתה שאלה שלך אדוני כי מדובר בגופים שבדרך כלל ההרכב של המועצה בהם נקבע באופן רגיש שאמור לייצר- -
רוני טלמור
¶
ככל שהתקופה הקובעת תימשך ועלולה להיות מוארכת, המצבים האלה עלולים לקרות. הגופים האלה הם גופים שהמחוקק ראה חשיבות מיוחדת לגביהם, בחר אותם מכל הגופים הסטטוטוריים אחרים שמנויים בסעיף המינויים והתייחסנו רק אליהם מתוך ראייה של קבוצה בעלת חשיבות. זו הייתה הצעתנו.
רוני טלמור
¶
למשל אם מדובר בוועדת ביקורת, שצריכה לקבל החלטה או בחברה ממשלתית – יש לה ועדת ביקורת אבל נקלענו למצב שיש דח"צ אחד אז ועדת הביקורת לא תוכל להתייחס. היא כן תוכל להתכנס לקבל אותה החלטה דחופה.
גור בליי
¶
למשל בעל מומחיו. אין דירקטור שהוא רואה חשבון. ההחלטה צריכה להתקבל כשאחד מהשותפים להחלטה זה דירקטור שהוא רואה חשבון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הבנתי, וזה אתם יודעים כמה יש לכם כאלה? כי אני מבין את הבעיה שזה בא לפתור, אבל זה מונח כה רחב בחקיקה. גם תנאים נוספים בעיקרון אסור לדירקטוריון לפעול בניגוד עניינים אבל מותר לו עכשיו לפעול בניגוד עניינים כי הסמכתי אותו גם תנאי נוסף שדרוש לפעילותו. הצ'ק פה ענק.
טליה ג'מאל
¶
חשבנו בנוסח להציע, אולי נעשה הבהרה אם אתה מבקש אדוני, שמקשר בכהונה בהרכב. אם אין מישהו שהתנאי הזה מתקיים בו שמכהן בהרכב הדירקטוריון בלבד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כי הביטוי תנאים נוספים הנדרשים לפעילותם יכול להיות הכול בכול מכול כול, יכול להיות נדרש אישור רגולטורי ואין אישור רגולטורי. לא יודע.
גור בליי
¶
היה לנו נוסח קודם – ואף אם לא מכהנים בהרכב הדירקטוריון דירקטורים הנדרשים לשם קיום תנאים נוספים.
גור בליי
¶
הדגש שלא מכהנים דירקטורים לשם קיום התנאים ואז הדגש הוא על העובדה שאין אותם – לא מה הם עושים.
דניאל חורין
¶
שלום. אתייחס – צרויה התייחסה לתאגידים שנמצאים באחריות משרד התרבות והספורט. רק אתייחס למה ששאל היועץ המשפטי לוועדה לעניין הגופים האחרים שמנויים בתוספת. אני חושב שנכון לכלול את ההוראה ביחס אליהם – התוספת לחוק החברות הממשלתיות – אני חושב שנכון לכלול את ההתייחסות או ההוראה גם ביחס לגופים האלה כי לו במהלך התקופה יצומצם מספר החברים שם מהטעם שחברים יבקשו לעזוב כי הארכת הכהונה חלה עליהם- -
דניאל חורין
¶
אם זה יקרה ויצומצם מספר החברים במועצות כאלה ואחרים מתחת לקוורום חשוב לאפשר גם להם להיות מסוגלות לתפקד.
דניאל חורין
¶
אתן דוגמה. המועצה הלאומית לספורט. שם אנו כרגע מצויים במספר מצומצם מעל הקוורום הקיים. בהנחה שהחוק יעבור הארכת הכהונה - מעל הקוורום. בכל זאת אם יחליט אחד החברים ואין לי כרגע ידיעה על דבר כזה אבל אם יחליט אחד או שניים מהחברים- - -
דניאל חורין
¶
רק אסביר מה משמעות הדברים. כיוון שהליכי המינוי דורשים גם את אישור הוועדה לבדיקת מינויים, וכיוון שהמועצות המייעצות האלה למשל חלק מתפקידן הוא לייעץ לשר לגבי מבחני תמיכה או מבחנים אחרים שמבקש לעשות- --
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין אבל דווקא מה שאתה מתאר לי זו סיבה שיהיו מספיק גורמים שילחצו שתעבדו כמו שצריך. סליחה שאני אומר. הוועדה לבדיקת מינויים –אני מבקש, אדוני היועץ המשפטי, אני מבקש לברר איזו ועדה בכנסת אחראית לבקרה על הוועדה לבדיקת מינויים כוועדה. בדיקה מול ועדת הכנסת מול התקנון מי הגוף שמפקח עליהם כי אני לא יודע מי הגוף שמייצג אותם פה סביב השולחן אבל אני שומע מכל עבר תלונות על התהליכים ומשך הזמן שלוקח אצלכם. יכול להיות שאם הם לא אצל אף אחד, אולי הם אצלנו בשיורי ונעשה ישיבת מעקב למה הוועדה לבדיקת מינויים לוקחת כל כך הרבה זמן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא רואה סיבה שבמדינת ישראל בשנת 2023 ועדה לבדיקת מינויים, אנו עכשיו בתקופה שהארכנו לכולם ארבעה חודשים ואולי אחד יעזוב וזה יקרב אותנו מתחת לקוורום ואתה תמנה במקום והוועדה לבדיקת מינויים לא תיתן למנות. בשביל זה אני מעדיף לחוקק חוק לבטל את הוועדה לבדיקת מינויים. נראה לי שזה יחסוך כאב ראש לכולם. לא מצליח להבין את זה. הנזקים שנגרמים כתוצאה ממינוי דירקטורים של הוועדה לבדיקת מינויים לא בדקה נראה לי יותר קטנים מהנזקים של התמשכות הליכי הבדיקה בוועדה לבדיקת מינויים גורמים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גברתי מנהלת הוועדה בואי נקבע דיון לעוד שבועיים לביקורת על ועדה לבדיקת מינויים. אני לא מחוקק את החוק הזה בשביל זה שהוועדה לבדיקת מינויים לא תסיים עבודה.
גונן גומלסקי
¶
תעשה לנו שירות גדול מאוד אם יהיה דיון כזה. אני בכל זאת רוצה להסתייג מהטענה שהוועדה לבדיקת מינויים לא עושה עבודתה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רק אמרתי שאם מבקשים ממני לתקן סעיף בחוק מתוך הנחה שהוועדה לבדיקת מינויים לא תסיים עבודה בארבעה חודשים כנראה שאני צריך לעשות סעיף ועדת פיקוח על הוועדה לבדיקת מינויים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא משנה. אני לא מכניס את הסעיף הזה. אני מקווה שהגופים שלך לא יגיעו לסטטוס הזה. ואם יגיעו, במסגרת דיון הפיקוח שנעשה על הוועדה לבדיקת מינויים נבדוק למה זה קרה.
דניאל חורין
¶
הגופים שלנו הם חלק מהגופים שמנויים בתוספת לחוק. הצעת החוק הזו מבקשת בסוף לתת מענה למצבים שאנו לא תמיד יודעים או שבהכרח יקרו אלא מצב שבגלל המלחמה רוצים לאפשר לגופים שצריכים לתפקד להמשיך לתפקד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מצד שני, בניגוד לחברות הממשלתיות שהדירקטורים בסופו של דבר כולם למעט העובדים, לא חלופיים. בגופים האלה שהוקמו בחיקוק המבנה התאגידי שלהם נבנה ודיברנו על זה קודם והזכירו את זה כמה יועצים משפטיים סביב לשולחן, נבנה לכתחילה כדי לייצג מגוון אינטרסים ולכן כשאתה מייצר שם קוורום חסר, זה לא שאתה אומר: יש לי 10 דירקטורים שמונו על ידי שרים שונים בתקופות שונות אבל בסופו של דבר כולם ממונים על ידי השרים. פה יש לי גופים שלא יהיו מיוצגים כתוצאה מזה שאני זה וזה כן מחליף אחד בשני. שם הפגיעה שפעילות בקוורום חסר הרבה יותר משמעותית ולכן אני לא שש להכניס אותם ליתר ביטחון. תיתקלו בבעיה הזו – אני חושב שהוועדה הראתה ואני מציין לפרוטוקול - קואליציה ואופוזיציה – הראתה הוועדה שהיא מתגייסת לחקיקות לא פשוטות ומורכבות מאוד בתהליכי זמן קצרים כשזה נדרש כתוצאה ממצב הלחימה. תיתקלו בזה – תבואו. אני לא מכניס את זה כצ'ק פתוח. להפך, אני רוצה לייצר תמריץ מאוד חזק שדבר כזה לא יקרה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לגבי תאגידים שהוקמו בחוק אמרו לי למי זה נדרש כרגע, שיודעים שיידרשו לזה ולכן באין מנוס אני עושה את זה אבל שלייקעס וחגורות איני מייצר. בבקשה.
רחל גור
¶
תודה. קודם כל, אנו מאוד שמחים, מברכים את כבוד היושב-ראש - קודם כל רצינו לברך כי אנו עומדים הרבה זמן על הבעייתיות שיש בזה שהחברות הממשלתיות פועלים באופן שיטתי וממושך בפורום חסר. זו בעיה מאוד גדולה. לכן רציתי להתייחס לסיפא של הסעיף שבו אני רואה שהיתוסף חובת שקיפות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
באתר האינטרנט של החברה, בעקבות הדרישה שעלתה פה בוועדה. בין היתר גם אליכם. עוד לא הגענו לחלק הזה. רציתי גם על זה לומר משהו.
רחל גור
¶
שתי נקודות בעניין זה. קודם כל שקיפות אומנם מאוד חשובה אבל זה לא מספק במיוחד לא בנוסח הנוכחי, כלומר לפרסם בכל חברה תת סעיף או תת נקודה באתר שארגונים כמונו, גם שאנו מאוד מוכשרים לעולם לא נמצא בלי בקשת חופש מידע שזה סחבת מיותרת, חבל. אנו מציעים לפרסם את זה באתר רשות החברות – ממילא הם מקבלים את כל הדיווחים, ויכולים להעלות את זה בצורה מרוכזת כדי שיהיה נגיש לכם, לכנסת, לציבור, לכל מי שבעל עניין. לא מדובר פה בטרחה נוספת אלא חובת שקיפות.
שנית, נשמח לבקש מכבוד היו"ר לשקול שוב את הנושא של פעילות בקוורום חסר. אני מתייחסת לסעיף 16א1. במקרה שיש פחות משלושה דירקטורים.
רחל גור
¶
יודעת. השאלה אם לא כדאי לשקול להחזיר את זה, שבמקרים שבו יש אדם אחד, שניים, פחות משלושה שמקבלים החלטות גורלית לגבי המשק, גם לגבי הביטחון, גם לגבי כספי הציבור, שלא יהיה איזה מנגנון מטעם רשות החברות הממשלתיות לגבי מה נחשב להחלטה חריגה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה בדיוק מה שלא רצינו בדיונים הקודמים. לגבי השקיפות, אני מסכים לחלק הזה בסעיף, אל"ף. חושב שרק באתר החברה זה לא מספיק. הייתי רוצה שזה יהיה באתר רשות החברות הממשלתיות – הייתי עושה את זה בהודעה לוועדה אבל שזה כן יהיה במקום מרוכז. זה אחת. באתר הרשות, יש לכם בעיה עם זה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא יכול להטיל עליכם חובה לפרסם מה שאתם לא יודעים. מה שאתם יודעים – תפרסמו. הודעה לנושא החלטה שהתקבלה בהרכב חסר וכו' תתפרסם באתר האינטרנט של החברה, הודעה תימסר לרשות החברות הממשלתיות, תתפרסם באתר האינטרנט של החברה ושל רשות החברות הממשלתיות. היא חייבת למסור לך הודעה ולפרסם באתר האינטרנט של החברה, חובת מסירת ההודעה תהיה כתובה. אני לא עושה פה חיובים תלויים. אם הם מפרים חובה שלהם – הם מפרים חובה על פי חוק – תפעלו נגדם כפי שאתם יודעים לפעול נגד חברות ממשלתיות שפועלות בניגוד לחוק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תכף נדבר על זה. זה לגבי השקיפות. מסכים שזה חשוב. הודעה כאמור תכלול מידע לגבי מספר הדירקטורים שהשתתפו בקבלת ההחלטה והקוורום הנדרש, כלומר יהיה כתוב שם מסודר: קיבלו את ההחלטה 3 דירקטורים, הקוורום הוא חמישה, משהו כזה. שיהיה ברור כמה אנשים מתחת לקוורום קיבלו את ההחלטה. זה לגבי סעיף 16א.
לגבי תאגידים בחוק, מאחר שאתם לא הרגולטור שלהם, שם יהיה - כדאי לכתוב – ובלבד שהודעה כאמור בסעיף א תתפרסם באתר האינטרנט של התאגיד ותישלח לוועדת החוקה. ואז נקבל עדכון כי אין רגולטור. נכון?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז כשמקבלים החלטה חריגה בקוורום חסר שישלחו הודעה כאמור לוועדה. שיודיעו לשר, והשר יודיע לוועדה. שיודיעו לשר הממונה עליהם.
גור בליי
¶
האם יש להשאיר את כמשמעותם בסעיף 60א בחוק החברות הממשלתיות? כי הבנו שיכול להיות שאתם מתכוונים גם לתאגידים סטטוטוריים כמשמעותם בסעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות או כשמשמעותם מוסב רק על הגופים הנוספים שהוקמו בחיקוק?
רוני טלמור
¶
המעורבות של ההפניה נובעת מזה שיש מעורבות ממשלתית במינוי המנהלים. אני חושבת שעדיף להישאר עם 60א.
גור בליי
¶
מורידים את הגופים אבל ההפניה הזו כמשמעותה מתייחסת גם לתאגידים. ואנו נשארים עם במהלך פעילותה.
גור בליי
¶
אז אנו נשארים במהלך פעילותה השוטפת עם פה אחת, ועם הסיפא שדובר ב-א, וב-ב נשארים עם כמשמעותם בסעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות אבל מורידים גופים שהוקמו בחיקוק ואתם צריכים לתת תשובה לגבי מנגנון השקיפות של ב.
מירה סלומון
¶
אני רק מבקשת להזכיר, שביקשנו שהוראות של הרכב חסר יחולו גם על תאגידים עירוניים ותאגידי מים וביוב.
מירה סלומון
¶
לא, הם מוקמים מכוח חוק. יש חקיקה שמסדירה את הקמתם אבל הקמתם נעשית על ידי הרשות המקומית. לא תאגיד סטטוטורי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז את רוצה שיהיה כתוב 16א גם על חברה עירונית, חברת בת עירונית או תאגיד מים וביוב?
מירה סלומון
¶
תאגידים עירוניים כי תאגידים זה לרבות - לא רק חברות עירוניות. ותאגידי מים וביוב. אני מזכירה שהממשלה התנגדה לעמדה שלנו. אבל אנחנו סבורים שבמקומות שבהם אין אפשרות- - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כמה גודל הקבוצה הזו? מצד אחד אתם יותר בבעיה כי אתם לא יכולים למנות בתקופת החוק הזה בשום צורה. או כן? בבקשה.
יעל גודר
¶
אנו אכן מתנגדים לתוספת הזו. האמירה של אדוני היא לא מדויקת. תקופת הבחירות אמנם מהווה מסוכה בכל הנוגע למינוי נציגים בתאגידים עירוניים אבל לא מונעת באופן קטגורי מינוי כזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כלומר נקודתית תתירו במקום שאין קוורום. אבל כמה זמן לוועדה לבדיקת מינויים ייקח לבדוק?
יעל גודר
¶
יותר מזה. נכון לכרגע, אדוני, נציגי ציבור קיבלו מענה אז הקבוצה שנותרה שרלוונטית לסעיף למעשה עובדים. בכל הקשור לעובדים – כמובן אסייג, ואין פה אישור קטגורי לאשר בהיעדר קוורום אבל היעדר קוורום בכל הנוגע לעובדים בהחלט יכול להוות שיקול עיקרי, ויוביל לכך שנאשר את המינוי.
מירה סלומון
¶
אבקש להתייחס לדברים. אני מבקשת להזכיר כמה דברים. אחד, זה חריג ולא בהכרח מגלם את החשיבה שצריכה להיות לגבי איפוק וריסון של רשות מקומית שיוצאת. שתיים, תקופות מינוי הן תקופת של שלוש שנים. אי אפשר למנות לפחות, בטח לא כשמדובר בתאגידי מים וביוב, גם לא נציגי עובדים. סעיף 21 לחוק החברות הממשלתיות חל על המינויים. תקופה של שלוש שנים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
במידה מסוימת את מייצרת מינוי לשלוש שנים, בתקופה שבה הרשות המקומית כבר איבדה את המנדט שלה, בניגוד אפילו לתקופת בחירות רגילה שאני לא אוהב את פרק הזמן שלכם וחושב שהגבלת מינויים שישה חודשים לפני לא אוהב את זה – זו עמדתי. אבל פה מדובר ברשות שכבר איבדה את המנדט שלה באמת. היא מונשמת מלאכותית כתוצאה מהחוק.
יעל גודר
¶
אני מבקשת להדגיש שההתייחסות שלי נוגעת רק לתאגידים עירוניים רגילים במירכאות. תאגידים של מים וביוב, משרד הפנים אינו רגולטור ולכן אינו חווים עמדה בנושא.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מה זאת אומרת? רשות מקומית רוצה למנות אדם לתאגיד מים וביוב – לא אכפת לכם? ההנחיה שלכם לא חלה על זה? מבחינתכם אין לכם שום עמדה בשאלה העקרונית אם רשות מקומית יכולה למנות בתאגיד מים וביוב בתקופת בחירות?
מירה סלומון
¶
בשיחה שהייתה לנו עם רשות המים, מה שהפתיע אותנו לא היה שאין נהלים למינוי דירקטורים או הגורם שבודק את הדירקטורים אלא השאלה מה צריכה לעשות מועצת רשות מקומית בתקופת בחירות. זה משהו שהרגולטור של הרשויות המקומיות אמור לקבוע גם כשמדובר במינויים לתאגידי מים וביוב אבל גם רשות המים אמרו את זה. הם מסדירים בנהלים משלהם, שזה השלמה של המינימום הנדרש בתאגיד מים.
יעל גודר
¶
מבקשת להשלים את התמונה. אדוני אמר שלמעשה מאלצים מועצה שמונשמת כרגע למנות עובד. סעיף 8(2) לתקנות העיריות בנציגי עירייה בתאגיד עירוני מורה שאם החליטה מועצת העירייה ניתן להחליף את העובד לאחר ששוכנעה שלא יהיה בכך – עובד שמשמש כנציג כמובן – כדי לפגוע בתפקוד התאגיד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא מתערב בזה. לא מוסיף. מה שיש פה בנוסח אחרי התיקונים שדיברנו, יישאר. אל תגיעו למצב של חוסר קוורום בייחוד שעשינו הארכה באמת מכאן ועד הודעה חדשה.
גור בליי
¶
לפרוטוקול - כתבו לנו בכמה מקומות מהגורמים הרלוונטיים אז אני מבהיר שוב – בנושא של אגודות שיתופיות, התקיפה של החלטת הרשם היא בדרך של ערעור מינהלי.
גור בליי
¶
נכון. אבל במהות.
19. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובתה של רשות ציבורית לפעול במהירות הראויה, בהתאם לנסיבות העניין, אנו מציעים להוסיף פה – ועליה לפעול ככל יכולתה כדי לעמוד בתקופה או במועד הנקוב למתן החלטה מינהלית הקבועים בחיקוק.
אחר כך חשבנו על זה שוב, ועדיין אנו רוצים להציע. הממשלה מתנגדת.
גור בליי
¶
ודאי. אנו לא באים לשנות את חוק הפרשנות. במצב הזה כשהחוק קובע רף אחד של זמנים, וכשאנו בתקופת מלחמה, החשש שלנו שבסופו של דבר בעצם הוא קובע לכאורה רף שלא מחייב לפעול מעבר. זה עלול להתפרש כמשהו שלא נותן בעצם הרבה במצבים שבהם הרשות אולי כן יכולה לעמוד בזמנים.
ניצן רוזנברג
¶
השאלה האם המועד הרגיל הוא המועד החדש. יש עכשיו עוד חודשיים. השאלה אם אתה רוצה עדיין לומר לה בכל זאת- - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
למה? גם לפני המועד המקורי. אם המועד המקורי הוא עוד חודשיים ועכשיו הם קיבלו ארכה של עוד חודשיים, הם צריכים לפעול במהירות הראויה ואם יכולים לשחרר את ההודעה עכשיו – שישחררו עכשיו. כלי ירייה יש להם לוחות זמנים כאלה. אנו מלחיצים אותם שיעבדו תוך יום. לא במועדים שיהיה כתוב להם עכשיו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. בעיניי המהירות הראויה זה כמה שיותר מהר. לא רוצה לרפרר למועד הזה. אולי לפניו. פה זה כל המוסיף גרוע. הסעיף עצמו, אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובתה של רשות ציבורית הוא מיותר, אבל כשהוספת אותו אמרת: למרות שנתתי לך ארכה, תשתדל לעבוד כמה שיותר מהר. זה בסדר גמור. בשנייה שאני מרפרר אותו למועד המקורי, אני צריך לעבוד בראויה מתאריך עד תאריך ואז לא לעבוד במהירות הראויה? תמיד הרשות צריכה לפעול הכי מהר.
שרה גולד
¶
בדברי ההסבר כתבנו: יודגש כי אין בהוראה זו כדי למנוע מרשות ציבורית או מאדם לתת החלטה או לבצע פעולה לפי העניין במהלך התקופה המקורית ואף קודם לכן ככל שהדבר אפשרי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן. זה בעיניי הדבר הנכון, לכן לא מת על התוספת הזו. גם כשזה מונחים חדשים, לך תדע איך יפורשו.
סייגים לתחולה על ערכאות - הוספנו ערכאות והוספנו- - -
ניצן רוזנברג
¶
סליחה שאנו חוזרים לעניין הזה אבל יש פה נקודה שלא עלתה לדיון באופן ברור בדיוני הועדה והם כן התייחסו אליה בדברי ההסבר וכן אני חושבת שזה מספיק חשוב כדי לדבר על זה. הממשלה אומרת שמפנים אותנו במיוחד לחוק תובענות ייצוגיות, והם רוצים להסב תשומת לב הוועדה לכך שלפי הפרשנות שלהם אם היום האחרון של תקופת 90 ימים שיש לממשלה לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות לחדול מקביעה שעושה, נופלים בתוך התקופה הקובעת, בעיניהם זה אומר שהחוק שלנו יחול על זה, מאחר שלעמדתם זו החלטה מינהלית וזה אומר שהחוק שלנו ידחה בתקופת הדחייה, בתוך התקופה הקובעת כמה שתוארך- - -
שרה גולד
¶
יש מועד לחדילה עצמה ויש מועד על הודעת החדילה. לפי פסיקת בתי המשפט הודעת החדילה לבית המשפט יחולו עליה תקנות בתי המשפט, סדרי דין, מצב חירום מיוחד אבל החדילה עצמה בגלל שהיא פעולה מינהלית התקנות האלה לא חלות ולכן חשבנו שנכון להחיל את החוק הזה. כלומר שתהיה הלימה. ככל שתרצו שנרחיב, לירן חשין- -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני יודע על מעשה חדילה שבאתם אליי עם תיקון לחוק תובעות ייצוגיות שעדיין לא הבאתם לי תשובה לגביו, ששם זה סכומים די גדולים של רשות מקרקעי ישראל. גם השאלה מה ההצדקה.
למה לחדול או לא לחדול? למה שהארכה תהיה על חדילה? לא על הודעת חדילה שעל זה חלים ההוראות. החדילה עצמה – הודעתם, לא הודעתם, חדלתם, ועכשיו אתם צריכים לחדול ולמה שניתן לכם ארכות ובינתיים בזמן הזה תמשיכו לפעול בצורה שלכאורה על פניו מזיקה לאנשים, לא חוקית, תלוי לפי נושא התובענה.
לירן חשין
¶
ברור שרשות מינהלית ככל שגילתה שגבתה שלא כדין, ותוכל מייד לחדול, תעשה את זה. לא תאריך לעצמה את המועד.
לירן חשין
¶
רשות מינהלית יש לה חזקת תקינות. כאשר היא מגלה שגבתה שלא כדין היא תפסיק לגבות .את זה. העניין הוא שבמצב החירום הנוכחי, לא הייתי בשאר הדיון אבל משרדי הממשלה והרשויות, יש בהם חוסר בכוח אדם, הם מתעסקים בדברים אחרים ולכן לא יגיעו לבחון את זה. זו הבעיה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון, אז קיבלה. אם הגיעה למסקנה שצריכה לחדול – שתחדול. אם לא הגיעה למסקנה שצריכה לחדול - שלא תחדול.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שתבקש ארכה מבית משפט. זה הליך משפטי מתנהל. האם בית משפט יכול לתת ארכה לעניין משך החדילה, אם הרשות מבקשת עוד זמן לשקול את זה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גם אני לא נוטה לתת אורכות, ובייחוד שדיברנו על פעולה מינהלית, הפרשנות של חדילה פירושה פעולה מינהלית. יש מערכון "סטופ איט". אתם לא צריכים לפעול אלא פשוט צריכים להפסיק. תפסיקו בבקשה.
לירן חשין
¶
במצב רגיל ברור שהמדינה כשמקבלת תביעה ייצוגית צריכה מייד לבחון אותה ולהודיע על חדילה כשחושבת שצריכה לחדול, ומייד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אחת מהשתיים – או הגיעה למסקנה הזו או לא הגיעה אליה. אם הגיעה, שתחדול ואז אני לא רוצה לתת לה אפילו גרם של ארכה. אם לא הגיעה למסקנה הזו אז היא בכל מקרה לא תחדול ואם תגיד שהיא צריכה עוד זמן לחדול בתוך הליך משפטי מתנהל, שתפנה לשופט הרלוונטי ותגיד לו: עקב מצב החירום אנו צריכים עוד זמן לבדוק את הנושא ומבקשים שתאריך לנו את המועד פרטנית. יכול להיות שבחלק מהמקרים יתאים, יכול להיות שבחלק מהמקרים לא יתאים. יכול להיות שיש מקרים שבהם כבר ניתנו ארכות לחדילה ולא חדלו. לא יודע אם זה נחשב טכני במישור החדילה, אבל הבאתם לפה תיקון לחוק תובענות ייצוגיות בקשר לרמ"י שגובה כל מיני דברים. ביקשתם תיקון לחוק לארכה שניתנה לכם על ידי בית משפט. לא יודע אם זה נחשב חדילה או לא לפי הגדרת החוק. לא יודע מה תחולתו, יש לזה השלכות על המון אנשים. יבוא שופט ויחליט, אחרי שהחליט שנותן לכם ארכה או לא נותן לכם ארכה לחדילה. למה שאחליט באופן גורף על קבוצה בלתי מסוימת של אנשים שמותר לכם להמשיך לפעול כרשות בצורה לא תקינה? אני חודל את הסעיף הזה בלי ארכות.
ניצן רוזנברג
¶
בהנחה שזו עמדת היו"ר אתם חושבים שאנו צריכים לתקן את זה בנוסח? כי אני הבנתי שהפרשנות שלכם שזה נחשב החלטה מינהלית אוטומטית. השאלה היא, כדי שמה שהיו"ר אומר יקרה צריך להחריג את זה.
גור בליי
¶
כפי שאמרת, רק לפרוטוקול – מוסיפים פה את הוראות הבחירות, דרכי תעמולה, סדרי הדין בבקשות ועררים, התשע"ה-2015.
ניצן רוזנברג
¶
את חוק הבחירות לכנסת עם כל התקנות שלו הכנסנו לתוספות – גם לראשונה וגם לשלישית. זה מה שאתמול הוחלט.
גור בליי
¶
סעיף 22. פה הייתה לנו שאלה, ככל שעברנו על כל מבנה החוק, האם לאפשר בכלל לאחר חקיקת החוק – ודאי שמשנים את התוספת השלישית והחמישית, והשנייה - תכף נגיע אליה. זה האופט אין. עולה שאלה האם לאחר חקיקת החוק יש היגיון לאפשר בתיקון התוספת הראשונה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שלתיקון תוספת ראשונה יהיה צורך באישור ועדה כי זה רטרואקטיבית. שלישית וחמישית זה בהסכמת השר. שלישית זה לא רטרו? זה האזרח שלא מקבל ארכה. אם אני מוריד פרט מהשלישית, אני שולל מאנשים ארכה גם רטרו.
גור בליי
¶
זה לא רק רטרו כי גם צופה פני עתיד. בשלישית יש מרכיב של רטרו וצופה פני עתיד. ראשונה רק לעבר.
שרה גולד
¶
חיקוקים שאם יהיו חיקוקי שגרה אחרי תקופת החירום החוק שלנו יכול לגבור עליהם. כרגע החוק שלנו לא גובר על חיקוקי חירום.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא כי בהארכת התקופה הקובעת בכל מקרה מגיע לוועדה. זה לא יסרבל אותך. נניח שתרצי להאריך את התקופה הקובעת ולהוריד דברים בשלישית במהלך אותו אירוע. הגעת לוועדה בכל מקרה. מה זה משנה?
שרה גולד
¶
במהלך אותו אירוע כן אבל אם תוך כדי מהלך הדברים המשרדים רואים שאי אפשר לדחות יותר וצריך לגרוע השאלה אם אפשר להסתפק בהקשר הזה בדיווח לוועדה כפי שעשינו בתוספת השנייה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא יכול לייצר מצב שבדיעבד אדם יודע שיה לו ארכה של חודשיים ואז בדיעבד אין לך ארכה. אני מציע להבדיל בין גריעה להוספה, שגריעה לא תהיה רטרואקטיבית או שכן רטרואקטיבית רק באישור ועדה.
גור בליי
¶
אני לא מבין איך זה ייושם כי התוספת השלישית כוללת רשימת הוראות. אין בה הבחנה בין צופה פני עתיד וצופה פני עבר.
שרה גולד
¶
צו זה כמו חקיקת משנה. יש סעיף תחילה לחקיקת משנה גם אם מתקנת חוק קיים או תקנות קיימות. כמו תיקון חקיקה שמוחק סעיף מסוים, עדיין יש לו סעיף תחילה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי שקיבל ארכה עד יום החקיקה לא יקבל. אמרנו שבתקופה השנייה יהיו ארכות של חודשיים לפי התוספת השלישית. יש אנשים שקיבלו ארכה ב-1.1. ב-2.1 מתעורר משרד המשפטים ואומר: אוי ואבוי, הולך להיות לי ב-3 מלא אנשים שהולכים לקבל ארכה. נוציא מהר צו שלא יקבלו את הארכה. ישללו ומי שלא הגיע לו המועד, לא יקבל את הארכה. יש לזה בעיה גם מבחינת צפיות גם בשיטה כזו כי אדם יודע מה זה תקופה קובעת. דווקא כשפרטנו את הדוגמה הזו – הראשונה והשלישית ולכאורה גם החמישית לא ניתן לשנות בלי אישור ועדה. למעט הוספה לשלישית. אני יודע שמחר אמור להיות לי פעולה שאני צריך לבצע מול הרשות, וקראתי את החוק ופרסמו באופן בהיר ונהיר באתר הרשות ואני יודע שהמועדים האלה יידחו ואז מוציא השר צו ב-23:59 שאומר: המועדים שהחל מעכשיו לא יידחו, ואני שנערכתי וידעתי שיש לי עוד חודשיים פתאום עומד העם הלשון בחוץ.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז לא צריך חקיקה ולא צריך פיקוח פרלמנטרי בכלל. תעשו הכול בצווים. לא. כשיש פה השלכה על צפיות של הרבה מאוד אנשים, צריך פה הליך פיקוח. לגבי תוספת, כל שינוי של התוספת הראשונה זה דורש אישור ועדה. תוספת פריטים לתוספת השלישית אינה דורשת אישור ועדה – רק מיטיב עם האזרח. גריעת פריטים מהתוספת השלישית – צריך להיות אישור ועדה. התוספת החמישית לא מפריעה לי כי זו חקיקה אחרת. גם לא יפריע לכם כי בכל מקרה תגיעו לחקיקה. גריעה מהשלישית וכל שינוי של התוספת הראשונה – אישור ועדה.
שרה גולד
¶
גם לגבי תקנות. מבחינתנו זה על חיקוקים שנקבעו במועדים. ככלל המחשבה שלנו הייתה שחיקוקים שנקבעו אחרי תחילת תקופת החירום לוקחים בחשבון את הצורך. כרגע נראה שעל הפרק נמצאים רק חיקוקים שנוגעים לתקופת החירום ולא חיקוקי שגרה. בהנחה שעוד כמה חודשים בעז"ה ניכנס לשגרה יותר רגילה גם אם עדיין תימשך הלחימה ונוכל לחזור לחוקק חיקוקים רגילים כלליים שלא קשורים לתקופה. לכן את החיקוקים האלה נוכל להוסיף לתוספת ועדיין החוק שלנו יחול על המועדים הקבועים בהם. אם למשל יחוקקו חוק כללי שלא קשור לתקופת החירום וייקבעו בו מועדים או תקנות שקבועות בהם מועדים, החוק שלנו יחול על החיקוקים האלה.
גור בליי
¶
השלישית זה מה שהיה פעם השנייה. ההוספה של השלישית מרעה את מצבו של האזרח. אישור ועדה זה להוספה. לא לגריעה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן. לגבי התוספת החמישית – למשל, יכול להיות, הרי עכשיו חוקקנו את חוק פסיקת ריבית והצמדה. קבענו בו מועדים. הוא לא חוק חירום. ועכשיו ההיערכות של כל הרשויות צריכה ארכה וזה יכול ליפול בתקופה הקובעת. יבוא השר ויגיד: למרות שקבעתם סעיף תחולה במקרה הזה שהרשות תעשה דברים מסוימים החל משישה, אני מוסיף את זה לתוספת החמישית שתהיה לזה ארכה. אני נוטה לחשוב שגם התוספת החמישית צריכה ארכה, ומאחר שזה עוסק בחקיקה כדאי שזה יהיה כי כן המחוקק נתן דעתו לגבי תאריך מסוים. תוספת חמישית צריכה ועדה גם, כלומר סעיף 22 כולו סעיף אישור ועדה למעט גריעה מהתוספת השלישית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גם ראשונה, גם חמישית וגם הוספה לשלישית דורש אישור ועדה. גריעה מהשלישית לא כי זה מיטיב עם האזרח.
ניצן רוזנברג
¶
הוספנו אישור ועדה. השאלה שהייתה לנו לגבי סעיף קטן (ג) שזה התוספת השנייה, חשבנו מה יקרה אם יש לך מצב שבו יש לך פריט בתוספת הראשונה והשר רוצה להכניסו לתוספת השנייה. זה משהו שהוועדה נתנה דעתה שהוא בתוספת הראשונה שאי אפשר לדחות במועדים.
גור בליי
¶
אקרא אותו. השר הממונה על החיקוק שלגביו נעשה השינוי רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה, אם נוכח כי יש צורך של הרשות הציבורית המצדיק זאת בשים לב ליכולתה לבצע את תפקידיה בתקופה שבה חל המצב הביטחוני המיוחד ולאחר ששקל את השפעת השינוי על זכויות הפרט; הודעה על שינוי כאמור בליווי דברי הסבר תימסר לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ותפורסם באתר האינטרנט של המשרד עליו ממונה השר.
הבנו את ההערה שלכם לגבי זכויות הפרט. ברור שאתה צריך לשקול, אבל פה בכל זאת הרבה פעמים אחרי שאתה מאפיין את שיקול הדעת של השר ורוצה לומר מאזן בין זה לזה – אתה כן מבנה את זה. באיזו רמה חזקה עליו שהוא שוקל את כל השיקולים הרלוונטיים, לא שוקל שיקולים זרים. כל הדברים הללו נכונים כמובן אבל חשבנו שצריך לומר באיזה מקום: מה התוואי שלאורו אני פועל? לכן בעניין הזה אנו לא חושבים שזה גורע ממקומות אחרים או מהחובות הכלליות שלו. זה רק לומר: זה המסגרת שבה פועל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הייתי עושה אל מול הפגיעה בציבור. אם אני מאזן כי זה לא זכויות פרט. אם אני מאזן אחד מול השני הייתי עושה למול הפגיעה בציבור הנזקקים לשירות או משהו כזה.
שרה גולד
¶
כל החוק הזה מאזן בין מצד אחד הצרכים של הרשויות ומצד שני, לבין צרכי הציבור וזכויות הפרט וכו'. בכל תיקון של תוספת, גם התוספת הראשונה והחמישית וכו', צריך לשקול את זכויות הפרט כמו בכל החלטה מינהלית שרשות מינהלית מקבלת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מסכים לזה. במקרים אחרים לא הבנינו לו את שיקול הדעת. אני לא מתלהב על הבניית שיקול הדעת הזה כי צריך יהיה דברי הסבר וצריך יהיה לבוא לוועדה. הוא יסביר, ויסביר את זה לציבור וצריך להסביר מה שקל ולמה האריך. אני לא בטוח שאני בכלל צריך את הבניית שיקול הדעת, לא את שני הצדדים. הודעה בליווי דברי הסבר תימסר לוועדה. הוא לא צריך אישור אבל כן צריך למסור עם דברי הסבר לוועדה ולעמוד בביקורת ציבורית על זה. לא יודע אם הייתי מבנה לו את שיקול הדעת. בנוסח המקורי לא הייתה הבניית שיקול הדעת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא קשור לזכויות הפרט. אני דן בחלק הראשון של המשפט. אני לא נלהב על הבניית שיקול דעת לשר, ודאי לא שר שמדווח על שיקול דעתו לכנסת. יפעיל שיקול דעתו לפי עילת הסבירות המונחת לפתחו – צחקתי. חובת הסבירות לא בוטלה כידוע.
גור בליי
¶
להפך, דווקא בגלל שאי אפשר לבקר אותו בשל עילת הסבירות, יש היגיון עוד יותר גדול בהבניית השיקולים בעניין זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
השר הממונה על חיקוק שלגבוי נעשה שינוי רשאי בצו לשנות את התוספת השנייה. הודעה על שינוי כאמור בליווי דברי הסבר תימסר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ותפורסם באתר האינטרנט של המשרד עליו ממונה השר.
אני לא צריך פה הבניית שיקול דעת של השר. אני חושב שהחוק כולל – הרציונליים שלו כולל ההיסטוריה החקיקתית שלו, כולל מה שאמרנו בוועדה, הדברים שאנו שוקלים אני חושב שיעמדו אל מול עיני השר על כל מכלול השיקולים הרלוונטיים ואני לא חושב שאני צריך לייצר הבניית שיקול דעת לשר.
טליה ג'מאל
¶
שאלה נוספת שעלתה מהשינויים שעשינו עכשיו. כשדיברנו על סעיף 2 לגבי מה אפשר לכלול בתוספת השנייה אדוני אמר שאין היגיון להחריג מהתוספת השנייה את האפשרות להכניס פרטים שנמצאים בתוספת הראשונה כי השר גם ככה משנה את שניהם לפי שיקול דעתו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא רק בגלל זה. כי אמרתי שיכול להיות מצב שרשות אני מעודד אותה כרגע לכלול עצמה בתוספת הראשונה כדי לא לתת לעצמה ארכות על הרטרו ולא לייצר לה אפקט מצנן שתדע שבעתיד לא יכולה לקבל ארכות בהמשך. כלומר להפך. כל רשות, מכאן קריאתי שלוחה – אם יש עוד רשות שרוצה להיכנס לתוספת הראשונה, קדוש ייאמר לה. מצוין. תיכנסו לשם. אתם דואגים שבעתיד לא תוכלו – תהיו בשנייה. דווקא בגלל שהחמרתי עליהם בראשונה, השנייה אני יכול לשחרר יותר.
טליה ג'מאל
¶
כלומר גם מה שבעיניך לא נכון לתת ארכות לתקופה שמאוקטובר לתקופה החרידה עדיין יכול להיות שאפשר לתת ארכות- -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הפה אחד בקוורום והדירקטורים יורד. אני לא אוהב פה אחד כי זה נותן וטו. הפרסום כולל הפרסום בחברות הממשלתיות והפרסומים בזה – לא אוהב וטו. לחברות רגילות אפילו הורדנו את הרוב המיוחס שרציתי מאותה סיבה. אז לייצר וטו זה לא נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן, הם כן צריכים לכתוב בגוף ההחלטה שקבעו אבל לא פה אחד. אחרת אני מייצר מצב שמי שלא אוהב את ההחלטה לגופה עושה לה וטו וזה לא נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ובלבד שבהחלטת הדירקטוריון או ועדת הדירקטוריון נקבע כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי. ובלבד שבהחלטת הדירקטוריון או ועדת הדירקטוריון נכללה קביעה כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הגוף שמקבל את ההחלטה. אם ועדת ביקורת צריכה לקבל החלטה, היא מקבלת את ההחלטה שהעניין דחוף. לא מתלה את ההחלטה שלה בהחלטה של גוף אחר. זה לא הגיוני. הגוף שמקבל את ההחלטה – דירקטוריון או ועדת דירקטוריון קבעו בהחלטתם כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי. תוספות.
ניצן רוזנברג
¶
הבנתי שסיימתם לעבור אתמול על התוספות אבל היו לכם כמה עניינים שרציתם נקודתית לתקן, שרה.
שרה גולד
¶
היו תיקונים קלים. הפרטים הרלוונטיים שמתייחסים - זה נוסח – חוק מיסים – כתבנו חוק מס במקום. בסעיף בתוספת הראשונה בפרט שמתייחס לחוק רישוי עסקים, דובר אתמול על ידי נציגת המשטרה שאנו מחילים אותו על סעיפים 20(ה), 23א1(2) ו-א2 לחוק רישוי עסקים. אלה הסעיפים שלא יידחו לגביהם המועדים. זה צווי סגירה מינהליים. בחוק התכנון והבנייה- -
שרה גולד
¶
עוד בתוספת הראשונה הפרט שמתייחס לחוק התכנון והבנייה, אצלי זה פרט 77, חוק התכנון והבנייה היה כתוב: למעט סעיפים 14א ו-14ב1 לתוספת השלישית אז את הלמעט התבקשנו להוריד. דיברנו עם מינהל התכנון ויש לסעיפים האלה הסדר בחוק שלהם שעבר. חוק התכנון והבנייה בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים הוראת שעה יופיעו בתוספת הראשונה והשלישית כי לגבי חלק מהסעיפים בחוקים האלה יש הסדר בחוק של תכנון ובנייה. לגבי יתר הסעיפים רוצים להשאירם כפי שהם. לכן הם מוחרגים מהחוק שלנו. יש לגביהם הסדר פרטני בחוק של הארכת מועדים בתחום התכנון והבנייה. כלומר החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים נשאר - הוא היה פרט 79 בתוספת הראשונה ושניהם מופיעים גם בתוספת השלישית. שני פרטים שהוספנו לתוספת הראשונה: אחד מהם, סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, השיח היום, ובנוסף מה שנרצה להוסיף, בעקבות השאלות של חבר הכנסת גלעד קריב, לגבי מקרים שבהם יש זכאות שהארכת המועד יכולה לפגום בה והשאלה האם להאריך את הזכאות, אחת השאלות שהתעוררו בהקשר הזה לגבי הנחות ארנונה. חשבנו בתיאום עם משרד הפנים שהארכת הזכאות להנחה בארנונה בלא נתונים בהקשר הזה שהוגשו נתונים חדשים על הזכאות, יכולה לייצר החלטות שלא מבוססות על תשתית עובדתית ויש לה גם השלכות תקציביות. לכן חשבנו שנכון להחריג את ההנחות בארנונה מהארכת המועדים והוספנו החלטות שניתנו מכוח תקנה 21 לתקנות הסדרים במשק המדינה הנחה בארנונה. התקנה הזו מסמיכה מועצה לקבוע מועדים לבקשת בקשה להנחה בארנונה ולקבלת החלטה בה. לכן החלטות שניתנו שהן להבנתנו בנות- - - חקיקתי יוחרגו מהתוספת הראשונה לעניין הרשויות ומהתוספת השלישית לעניין הפרט.
אתייחס שוב. התעוררה השאלה, האם זכאות להנחה בארנונה מוארכת בהתאמה להארכה במועדים להגשת בקשה ולהחלטה בה. חשבנו שזה לא נכון להאריך את הזכאות. לכן אנו מחריגים את כל נושא ההחרגות בארנונה מהחוק הזה. יש תקנה בתקנות הסדרים משק המדינה, הנחה מארנונה שמסמיכה מועצות לקבוע מועדים להגשת בקשת הנחה ולקבוע מועדים לקבלת החלטה בבקשה כזו, אז אנו מבקשים להחריג בתוספת הראשונה והשלישית החלטות שניתנו מכוח תקנה 21.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אדם בגלל זה לא ביקש במועד כי הוא במילואים. אני גם באתי בדברים עם גלעד בנושא הזה לפני הדיון. אמרתי לו בדיוק את האיזון הזה. אם צריך, אשתדל להתקשר אליו בהפסקה, אבל כן הבנו את הנושא הזה. הנושא של לא לתת ארכה זה פוגע באזרח. אם אני צריך לבחור – ודווקא היכולת שמונע הנזק הטוב ביותר זה האזרח שרוצה לקבל את ההנחה בארנונה במועד ויגיש במועד, והרשות המקומית חייבת לפעול במהירות הראויה ולא לעשות שימוש בארכות שלה. אבל אם יגיש במועד, יהיה זכאי. אם יגיש יותר מוקדם, יקבל יותר מוקדם את ההנחה. אבל אני לא רוצה לייצר מצב שאני מחריג את הארכת המועדים ואז האדם שפספס להגיש את הבקשה בגלל שהוא בצו 8, בגלל זה הוא יפספס ולא יקבל את ההנחה. יש מועדים להגיש בקשה. אם אתה מפספס, לא מקבל, נכון?
מירה סלומון
¶
לרשויות שעשו שימוש בסמכותן לפי תקנה 21 לתקנות ההנחה מארנונה יכול להיות מצב כזה אבל אני מזכירה שמועצה יכולה גם לקבל החלטות- -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא שם את זה בתוספת השלישית. אני חושב שהרשות – ברור שאם כתוצאה מזה שהוא לא הגיש היא לא נתנה החלטה, והרשות צריכה לקבל החלטה עד 1.1?
מירה סלומון
¶
לא. התוספת הראשונה זה לא רלוונטי כי תקנה 21 תקנות הנחה מארנונה מסמיכה את הרשויות המקומיות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אתם לא צריכים להיות בתוספת הראשונה ולא בשלישית. אז אני לא מוכן להכניס את הארנונה לראשונה ולשלישית. אם אזרח הגיש את הבקשה שלו להנחה במועד וזכאי, ודאי אם זה המשכי, יקבל ויידע וגם אם לא, יעשה את החשבון שלו ויגיד: אני לא משלם כי יודע שייקח להם עוד קצת זמן לתת מענה כי האחראי במילואים אבל יש לי יכולת לכלכל את ענייני מול הרשות, בטח לתת הנחה לכולם ואחר כך לגלות שיש כאלה שלא הגישו בקשה זה משונה ולא יעבוד וגם ייצור בעיה אחרת. לכן לשים את זה בתוספת השלישית. אין צורך לשים את זה בראשונה והמועד של פנייה לרשות לצורך קבלת הנחה בארנונה יוארך כמו כל מועדים לפנייה לרשות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אולי אבל מאחר שהארנונה שנתית הוא יקבל שובר לתשלום ארנונה ואחרי חודשיים יקבל שובר תשלום. הוא יודע מה ההנחה, גם קיבל אותה בשנים קודמות, לא ישלם לפי השובר החדש והחוב יימחק לו. לא יקרה אסון. המצב ההפוך הרבה יותר גרוע שאני מונע ממנו להגיש. הבנתי מגלעד שדבר כזה כן. מוכן לבדוק איתו טלפונית שוב. אני חושב ומדווח על השיחות איתו – מאחר שזה רלוונטי לנושא – אני חושב שזה שכל הרשויות שבתוספת השנייה כן בדקנו, ואנו עוסקים בסופו של דבר רק ברטרו, כי אין רשויות שראיתי ששמנו אותן בתוספת שנייה שיכולות לתת לעצמן ארכות על משהו שפוגע באזרח. לא הכנסנו כאלה. תבוא רשות ותחליט נקודתית – תעמוד לביקורת הציבור. לא נתתי לה את הכלי לעשות זאת. לכן את רוב הבעיה שהועלתה בדיון הראשון שהייתה בעיה נכונה, נפתרה. כמובן חלק מהקבוצות האלה מותנות בהוצאות בפועל אז ייתנו להן על בסיס הוצאה שלא הוציאו?
גור בליי
¶
אחת הסיבות שהכנסנו את נושא זכויות הפרט לסעיף שהורדתם – הערה לשרה אבל גם מה שהיו"ר התייחס – זה לא רק בגלל הבניית שיקול הדעת אלא גם בגלל נקודה שעלתה בשיח בינך לחברי הכנסת קריב וסגלוביץ – לא סתם זכויות פרט באופן כללי - לא שאני מזלזל בזה – אלא בזמן שאתה מוסיף פרטים לתוספת השנייה, יהיה בדיוק לנגד עיניך דברים מסוג זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכן לא הייתי משתמש בביטוי זכויות הפרט אלא אינטרס הציבור הנזקק לשירותם. אם אני הייתי מכניס את הסעיף, הייתי עושה: אתה שוקל את הצורך ברשות אל מול אינטרס הציבור הנזקק לשירות ואפילו יותר רחב מאשר זכות כי זה לא עניין של זכות מוקנית. אבל לדעתי זה שם גם אם לא נכתוב את זה. הוויכוח שלי איתך היא לא שלא צריכה לשקול את זה. אבל האיזון צריך להיות – וזה מה שחברי הכנסת סגלוביץ וקריב אמרו וגם אני – שהאיזון הוא בין הצורך של הרשות בדחייה למול האינטרס של הציבור הנזקק לשירותי גם אם זה זכויות, גם אם לא זכויות וזה השיקולים שהשר צריך לשקול לפני שמוסיף משהו לתוספת השנייה.
ניצן רוזנברג
¶
עדיין בתוספת השנייה הוא לא מגיע לאישור הוועדה כלומר כן יכול להיות לך משהו שאתה חשבת בתוספת הראשונה שרטרואקטיבית אסור לדחות אותו כי נמצא בתוספת הראשונה ואחר כך השר יכול בלי אישור ועדה להכניסו לתוספת הראשונה ולדחות אותו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הסברתי את הרציונל למה, כי אני רוצה שמי שפעל כרגיל עכשיו יפעל. לא רוצה ליצור אפקט מצנן לרשויות שלא ייכנסו לראשונה כי לא יהיה אפשר להאריך אם יתחיל משהו שאני צריך בשבילו את הדחייה. זה הגמישות שאנו מעניקים לרשות. לי לא אכפת שהשנייה גם יהיה באישור ועדה.
גור בליי
¶
לא השלמתם את עניין התוספות. בנקודה הזו אני רוצה להתייחס, אם מדברים על השאלה שהעלה חבר הכנסת קריב והעלתה בקי קשת, בשונה מעניין הארנונה – זה הבנתי מנציגי הממשלה – אולי הם יגידו - בשני משרדים משמעותיים שרלוונטיים לעניין הזה של מתן הקלות, הטבות לאזרח שזה ביטוח לאומי שפה שמענו בוועדה ומשרד הבינוי והשיכון, בשני המקרים האלה לא מכוח חיקוק ולכן יכולים לתת ארכות ולהאריך זכויות גם בלי קשר לחוק, נכון?
שרה גולד
¶
ביטוח לאומי באמת הנציג הציג בפני הוועדה. לעניין משרד הבינוי והשיכון לפי מה שנמסר לנו אין מועדים שקבועים בחיקוק בעניין סיוע לפרט, ומשרד הבינוי והשיכון פרסם כבר הודעה שמאריכה מועדים רלוונטיים בעקבות הלחימה כך שמצא מענה.
שרה גולד
¶
זה היה כבר בפני הוועדה. לגבי הסדר זכויות המקרקעין הסבירה הנציגה שרוצים להחריג את כל פקודת הסדר המקרקעין ולא רק חלק מהסעיפים.
ניצן רוזנברג
¶
אצלנו זה כתוב הפוך. היה כתוב: סעיפים 5א, 6 ו-57 לפקודת הסדר זכויות במקרעין נמחוק רק את סעיפים 5א, 9 ו-57.
שרה גולד
¶
נכון. עוד תיקון – הוצג גם בנוסח שפורסם אתמול אבל למען הסדר הטוב – לגבי צו המועצות המקומיות בפרט 71, לפני כן היה כתוב בתוספת השלישית בסעיף 3. אמרנו: 3(15).
ניצן רוזנברג
¶
מה שטליה אמרה קודם – אצלנו היה גם תקנה 9 לתקנות משק החלב. לנו כתוב שביקשו למחוק. שוב שואלת כי לפני רגע הייתה לנו אי הבנה. אצלי זה 44.
שרה גולד
¶
מה שמופיע אצלי, תקנות 7 ו-9 לתקנות משק החלב, מנגנון לעדכון מחירים מזעריים של ליטר חלב. תקנה 3א לתקנות משק החלב העברת מכסות יצרנים שיתופיים בענף הבקר.
מירה סלומון
¶
אני קצת מייצגת כרגע את משטרת ישראל בעניין הזה. בפרט 54 הם ביקשו להתייחס לסעיף 23 לחוק רישוי עסקים גם את א1(2) וגם את א2. בנוסח יש רק א2.
שרה גולד
¶
פרט 4 לתוספת השנייה התייחס לסעיף 26 לחוק עקרונות ההסדרה וגם הוסבר על ידי רשות ההסדרה. התבקשנו על ידי הרגולטורים הפיננסיים להוסיף גם את סעיף 35 לחוק עקרונות ההסדרה. זה מוסכם מבחינת רשות ההסדרה שמתייחס לפרסום תוכנית שצריכה להתפרסם לפני תום כל שנה על ידי תאגיד ציבורי באתר האינטרנט. גם בהקשר הזה ביקשנו לתת ארכה.
פרטים 6 ו-7 משום מה כתוב חוק התכנון והבנייה וחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדים – זו לדעתי טעות. הם מוחרגים דווקא. מופיעים בתוספת הראשונה והשלישית. אמורים לרדת.
שרה גולד
¶
סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות נמחק וגם חוק רישוי עסקים נמחק. מבינה שזה סוכם בין מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנים.
התוספת השלישית.
טליה ג'מאל
¶
פה יש עוד עניין פתוח עם משרד הפנים, ביקש לחזור עם תשובה לגבי ההשגה לארנונה הכללית. הייתה בקשה של המרכז לשלטון מקומי בעניין הוספת סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות, קביעת ארנונה כללית ותקנות 6 ו-9א לתקנות.
טליה ג'מאל
¶
מדברים על האם להוסיף את סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות, ערר על קביעת ארנונה כללית התשל"ב-21976 ותקנות 6 ו-9א לתקנות הרשויות המקומיות ערר על קביעת ארנונה כללית סדרי דין בוועדת ערר, התשל"ז-1977. האם להוסיף סעיפים אלה לתוספת השנייה. זו הבקשה של מרכז השלטון המקומי.
מירה סלומון
¶
נכון. אני מזכירה שבתוספת הרביעית התייחסו לוועדת הערר כלומר לסדרי הדין של ועדת הערר שנמצאים בדיוק בנושא הזה אבל לא התייחסו לשלבים שקודמים לשלבים של ועדת הערר, ואנו ביקשנו כפי שאמרתי.
שרה גולד
¶
התוספת השלישית בפרט 29, חוק מס. כאן התבקשנו, יש להוסיף את כל הפירוט שמופיע בתוספת הראשונה של לרבות כל מיני חוקי מיסים למעט שלושה שלגביהם רשות המיסים לא לוקחת לעצמה ארכה אבל כן מבקשת לתת בהם ארכה לפרט שזה פקודת הטבק, פקודת המשקאות המשכרים ופקודת הכהלים המפוגלים. מבקשת לתת ארכה לפרט. צריך לפרט כאן. אז יהיה לנו חוק מס לרבות כל מה שכתוב בתוספת הראשונה למעט שלושת החוקים האלה. הנוסח ששלחתי הבוקר זה שם.
שרה גולד
¶
זה נשאר אבל יוטמע בלרבות.
לגבי חוק בנק ישראל התבקשנו לחדד – פרט 35 – בדיון הקודם היו"ר ביקש לקבוע שזה חוק בנק ישראל למעט סעיף 10. אנו חושבים שסעיף 10 בכל מקרה החוק לא חל לגבי תקופת כהונה. אז חוק בנק ישראל כפי שהוא, בלי תיקון.
פרט 70 גם הופיע בנוסח אתמול. התבקשנו על ידי משרד הרווחה להוסיף את חוק אימוץ ילדים. הסיבות מובנות - זה תהליכים שלא נרצה להאריכם.
חוק התכנון והבנייה בפרט 128 כאמור אנו מורידים את למעט סעיפים 14א ו-14ב1.
רביעית דיברנו קודם.
מירה סלומון
¶
אני בהתכתבות עם עו"ד הדס אגמון לוודא שהסוגיה של שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הסוגיה עלתה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אמרתם שאתם צריכים להפסקה. נשוב ונתכנס ב-11:05.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:58 ונתחדשה בשעה 11:05.)
שרה גולד
¶
לגבי תקנות תכנון משק החלב, מנגנון לעדכון מחירים מזעריים – מבירור עם משרד החקלאות הם אכן מבקשים למחוק את הפרט שמתייחס לזה, זה פרט 50 בתוספת הראשונה.
גור בליי
¶
בסופו של דבר בהפסקה נדונה השאלה של סעיף 16, שאלת השקיפות של קבלת החלטות בקוורום בהרכב חסר בתאגידים הסטטוטוריים, והסיכום שהתאגידים ידווחו היה למשרד האחראי עליהם הנוגע לעניין, והמשרד ידווח עד 14 יום לפני תום תקופת ההארכה השנייה לוועדת החוקה.
רוני טלמור
¶
אנו מקבלים את הצעת הוועדה בעניין הזה. לא הייתה לנו הזדמנות להתייעץ עם המשרדים הרלוונטיים ולשמוע את עמדתם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הרציונל מבחינתי הוא שאנו פה נותנים חקיקה גורפת, שנצטרך את המידע הזה לטובת שאלה להארכות נוספות ככל שיהיו וגם כדי להבין כמה נעשה שימוש בצ'ק הגדול שחתמנו עליו, שמאשר קבלת החלטות בקוורום חסר.
אביטל שטרנברג
¶
דיברנו על ההחלה האקס טריטוריאלית לפני כמה ימים. רציתי למסור לוועדה שיועמ"ש איו"ש התחייב שתוך שבוע ואפילו פחות מרגע שהחוק ייכנס לתוקף יתוקנו התקנונים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר. לבקשת הממשלה. דעתי בנושא ידועה אבל אני לא רוצה לפתוח סוגיות נוספות מול הממשלה בנושא הזה. האוצר.
עידו חי
¶
שלום. נשאלו כמה שאלות לגבי הפרטים שבתוספת שנוגעות למשרד האוצר. זה היה איסוף של הרבה תשובות מהרבה גורמים – חלק גם מאגפים אחרים במשרד, אז אני מקווה שהתשובות שאתן עכשיו יספקו, ואם לא, נעלה גורם רלוונטי. נשאל לגבי התוכניות לסיוע כלכלי ומענק הסיוע לעצמאיים, שנכלל בתוספת הראשונה והשלישית. נעשה הפרדה בין המענקים והביצועים- -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מדובר על פריטים 9 ו-10 בתוספת הראשונה והשלישית ששם לא ניתנו ארכות על נושא המענקים. מדובר בחוק התוכנית לסיוע כלכלי, נגיף הקורונה החדש, וחוק מענק סיוע לעסקים בשל השפעה הכלכלית של התפשטות זן האומיקרון.
עידו חי
¶
נכון אז החוק תוקן שבוע שעבר. לגבי כל המענקים הקודמים של קורונה, אומיקרון, סבבי לחימה קודמים, יש חוק ייעודי של רשות המיסים שנדון עכשיו או השבוע או שבוע הבא בוועדת כספים ושם תהיה התעסקות בכל המועדים.
עידו חי
¶
נכון. הייתה שאלה לגבי זמני הגשה למכרזים של המדינה שגם הם הוחרגו. בכל הקשור לתקנות חובת מכרזים, חלק מהתקנות קוצבות ממש זמנים לפנייה לרשות, שהרשות מפרסמת רצון להתקשר עם ספק או עם ספק יחיד. דווקא בעת הזו ההתקשרויות המהירות האלה הן שנחוצות. יש גם תקנות ספציפיות שמדברות על התקשרויות של משטרת ישראל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מובן. בסדר. מה לגבי ההשלכה על צדדים – כן שאלתי, לגבי מכרזים, איזה מנגנונים קיימים לכם כדי להגן על אנשים שכתוצאה ממצב החירום – הבנתי את האינטרס שהמכרזים יעבדו מהר. האם יש לכם מנגנונים שנועדו להתייחס למצב שאדם לא יכול להגיש מכרז או להצטרף, כי הוא נמצא במצב החירום, בין אם מדובר במכרזים חדשים ובין אם מדובר בהארכת מכרז – תחשוב על אדם שבמשך שנים מסתמך עליכם ועכשיו בגלל שנהרס לו הבית או משהו קרה, לא יכול להגיש את המסמכים להארכת המכרז של השנה הבאה וגם לא הארכנו לו את המועדים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תבדוק עד שתהיה רוויזיה. תהיה רוויזיה על כלל החוק. עד אז אני רוצה תשובה על זה.
רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני וכדומה.
גור בליי
¶
לחדד עם רוני, הדיווח לפי ב – הדיווח צריך להיות לשר הנוגע לעניין. אבל לא תמיד יש משרד. בדרך כלל השר הממונה.
גור בליי
¶
הדיווח לשר הממונה, הפרסום יהיה במשרד והדיווח לוועדת החוקה יהיה 14 יום לפני תום תקופת ההארכה השנייה וגם בהארכות עתידיות ובאותו פורמט. כל פעם 14 יום.
טלי ארפי כהן
¶
יש פה תיקון שנוגע לחוק עידוד השקעות הון. בזמן הרוויזיה נבקש לבדוק אותו אצלנו במשרד. חוק עידוד השקעות הון. נראה לי התוספת השנייה או השלישית אבל מאחר שלא טיפלתי בנושא טיפלתי בנושא.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כרגע אנו לא נוגעים בזה. אם תתייחסו לזה עד הרוויזיה, אולי נתייחס לזה.
עוד משהו לפני סיום? רק משרד האוצר נותר לנו. עידו, על רמקול. תסביר לנו לגבי רישום פסק דין לגבי חלוקת חיסכון פנסיוני.
עידו חי
¶
מדובר על מקרה שבו כבר ניתן פסק דין לחלוקה בין שני בני זוג, בהליכי גירושין, פסק הדין התקבל ורק צריך לבצע את חלוקת החיסכון הפנסיוני. לא מדובר בהגשות, הודעות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתה אומר שבשנייה שאתם מקבלים, אתם לא נותנים לעצמכם ארכה לרשום את זה. לגיטימי. זה לא מופיע בתוספת השלישית. עוד דבר, זה שלתמיכות אנו לא נותנים ארכות.
שרה גולד
¶
בנוהל תמיכות קבועים לא מעט מועדים לקיום הליך תמיכה, בגלל שאי אפשר להעביר תקציב משנה לשנה אי אפשר גם לדחות את המועדים האלה. במידת הצורך יהיו תיקונים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור. תודה רבה, תחזור עם התשובה על חובת מכרזים, עידו. תודה רבה.
סיימנו את ההקראה ואת התיקונים. יהיה לנו נוסח בעז"ה שיוגש בהקדם האפשרי למליאה. אנו בשלים להצבעה. מי בעד החוק, כפי שהוקרא, ירים את ידו, על תיקוניו וכמובן בכפוף לשינויי נוסח.
הצבעה
אושר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
3 בעד. החוק התקבל פה אחד בנוסח הוועדה עם השינויים והתיקונים שהוקראו. רוויזיה לטובת דברים שיעלו – נקווה שלא יעלו בזמן הנוסח. על מועד הצבעה על רוויזיה תבוא הודעה אלא אם כן הרוויזיה תימשך.
הישיבה ננעלה בשעה 11:20.