פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



5
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
23/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 38
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום חמישי, י' בכסלו התשפ"ד (23 בנובמבר 2023), שעה 13:30

סיור הוועדה למרכז הלוגיסטי אסם לבחינת העסקת עובדים זרים בענף התעשייה

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר
ואליד אלהואשלה
סימון דוידסון

מוזמנים: אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

עו"ד ענבל משש - ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

שרון אמיר - מנהלת אגף מגזר עסקי ומנהל עובדים זרים, רשות ההגירה

נעמי דניאל - מנהלת תחום קשרי ממשל, רשות האוכלוסין וההגירה

יפעת ענבר - מנהלת תחום בכיר תעשיות מזון, משרד הכלכלה והתעשייה

קותי - מרכז ברשות האוכלוסין וההגירה

מאיר מישאל שמואלי - דובר הוועדה

חגי אדרי - סמנכ"ל התאחדות התעשיינים

דודי מנביץ' - יושב ראש איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, יושב ראש מאפייה קיבוץ עינת

פנחס (פני) קימלמן - משנה למנכ"ל אסם, סמנכ"ל משאבי אנוש

אביב חצבני - מנהל איגוד המזון

ליאור כוכבי - קשרי ממשל התאחדות התעשיינים

חביב פאר - מנכ"ל פאר פארם

אלינור אנגלנדר - מפעל אנגלנדר

עמיחי חיים - סמנכ"ל משאבי אנוש, קבוצת יהודה

אלכס קנובסקי - לוביסטית של התאחדות התעשיינים

עדן - עוזר חה"כ אליהו רביבו

יוגב - עוזר חה"כ אליהו רביבו

צחי - דובר - עוזר חה"כ אליהו רביבו

מיכאל - עוזר חה"כ סימון דוידסון

אוסמה - עוזר חה"כ ואליד אלהואשלה

נעה בן שבת

דיקלה טקו

איה צימרמן, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.






















סיור הוועדה למרכז הלוגיסטי אסם לבחינת העסקת עובדים זרים בענף התעשייה

היו"ר אליהו רביבו: שלום לכולם.

אני רוצה לשקף לכם את המציאות שבה אנחנו נמצאים, כי אנחנו באמת זקוקים לפתרונות. אוקיי? נתחיל בהצגת הנוכחים ואז נעבור למצגת. כן.

ליאור כוכבי, קשרי ממשל התאחדות התעשיינים.

חביב פאר, מנכ"ל "פאר פארם".

מנכ"ל?

"פאר פארם". מפעל יצרני.

לוי יוגב, יועץ של חבר הכנסת אליהו רביב.

דודי מנביץ'. אני נמצא כאן בשני כובעים, האחד כיושב ראש איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, והשני כיושב ראש של מאפייה בקיבוץ עינת. עזבתי הכל כדי להגיע לדיון. זה מראה את גודל השעה והצורך הבלתי רגיל.

אלכס קנובסקי, הלוביסטית של התאחדות התעשיינים.

חגי אדרי, סמנכ"ל ההתאחדות.

ענבל משש, ראש מנהל לעובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה.

אהלן.

שרון אמיר, מנהלת אגף מגזר עסקי ומנהל עובדים זרים, רשות ההגירה.

אביבית אסרף, מנהלת תחום בכיר מדיניות, הסדרה ואכיפה במשרד העבודה.

אליהו רביבו, חבר כנסת, יושב ראש הוועדה.

עדן, יועץ חבר הכנסת רביבו.

קותי, מרכז ברשות האוכלוסין וההגירה.

יפעת ענבר, משרד הכלכלה, מנהלת אגף מזון ומנהל תעשיות.

אלינור אנגלנדר ממפעל "אנגלנדר", מפעל מתכת וביטחוניים בקיסריה.

פני קימלמן משנה למנכ"ל, סמנכ"ל משאבי אנוש של קבוצת "אסם".

עמיחי חיים, סמנכ"ל משאבי אנוש של קבוצת "יהודה". שלוש חטיבות, יהודה גדרות, רשתות ופלדות.

פלדות, נכון?

אוקיי. אנחנו הולכים לראות מצגת קצרה על פי המצוקה והמחסור שיש לנו. נציג את הדברים מהזווית של "אסם", אבל אני בטוח שזה נוגע גם לכל האחרים. אם אני אפספס משהו במצגת אז תשלימו אותי, כי אני בטוח שהבעיות שאציג בסקירה משתקפות – פחות או יותר – כמעט אצל כולם.

אני מדבר כרגע על קבוצת "אסם" עצמה. אנחנו נמצאים במחסור חודשי תמידי של בין 200 ל-250 עובדים. לא מדובר בחודש עם פיק וחודש בלי, אלא חוסר תמידי. אנחנו מגייסים ואנשים עוזבים. אחוז התחלופה הוא מטורף, יש פער בין התקנים שאנחנו צריכים לבין העובדים שלנו בפועל. עכשיו - -

חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

היי, נעים מאוד.

כתוצאה מהמצוקה הזאת אחוזי התחלופה גבוהים מאוד. מדובר על כל האתרים שלנו. נוכל לאחר מכן לתת דוגמאות לכולם.

רק פה, במרכז הלוגיסטי שלנו, יש אחוז תחלופה של 60%. זה אומר שעל כל 100 עובדים, 60 עובדים עוזבים בשנה. אנחנו בקשר רציף עם כל לשכות התעסוקה, עם כל חברות כוח אדם, עם כל מי שאתם רוצים. כל הגורמים האפשריים. אנחנו לא מצליחים לגייס עובדים. יש תחלופה מאוד גבוהה, העובדים באים, עובדים יומיים-שלושה-ארבעה ואז אומרים שקשה להם, שהם לא מסוגלים לעשות את העבודה הזאת, ועוזבים. יש לנו גם הרבה עובדים ותיקים, עובדים שנמצאים איתנו 15 ו-20 שנה. אבל יש לנו עובדים שבאים למשרה, רואים שהעבודה קשה, ועוזבים. מגיע עוד אחד, ושוב. בשנה אחת באותה המשרה לפעמים מתחלפים לי בין 12 ל-15 עובדים. אנשים לא מוכנים לעבוד בתעשייה בעבודות מהסוג הזה.

מה זה הסוג הזה?

אני אגע בזה בהמשך. אוקיי?

על כל 100 עובדים יש 60 שמתחלפים?

במרכז הלוגיסטי פה, כן. 60%.

רק שאלה, לפני שאתה מתקדם. אתם מבצעים איזשהו סקר מעקב לגבי סיבת הנטישה?

בוודאי. בוודאי. הסיבה העיקרית לעזיבה היא שפשוט העבודה קשה להם. קשה, לא נוח להם, העובדה שמדובר בעבודה במשמרות. חבר'ה צעירים מגיעים היום לעבודה, וכבר בראיון אתה אומר להם "העבודה כרוכה בעבודה במשמרות", והם אומרים "אני משמרת ערב ומשמרת לילה לא עובד". אחר הצהריים הם מבלים עם חברים, או הולכים לשבת באיזה בפאב, לא מעניין אותם בכלל לעבוד במשמרות ולעבוד בלילה. למרות שעל משמרת לילה אנחנו נותנים תעריף של 70% יותר. על כל שקל שאתה מרוויח ביום, במשמרת לילה אתה עושה 70%.

תן לי דוגמא לתפקיד שיש בו נטישה מוגברת.

כל התפקידים ברמה הבסיסית של העבודה - -

- - -

עובדי יצור על הקווים, אורזות. האנשים שעובדים בסרט נע, שמכניסים דברים לתוך הקופסאות, אחד מול המכונה שעובדת. למשל להכניס בקבוקים לתוך קרטונים. או מישטוח, להרים ארגזים ולשים על משטח שוב ושוב עד שהוא מתמלא, לשים עליו ניילון. זה היבט אחד, עובדי ייצור על הקווים, מחסנאים וכדומה. אני לא יודע אם ייצא לנו היום כי אנחנו קצרים בזמן, אבל אם תלך לעבוד אצלנו פה במחסן - -

אם אתה קצר בזמן זה בסדר - -

לא לא.

אני הטרחתי את עצמי.

ממש לא. אני לא קצר בזמן בכלל, אנחנו - -

אני לא קצר בזמן. בסדר?

מאה אחוז, אז יכול להיות שנגלוש.

לא, הוא רוצה שכולנו - - -

לא לא לא - -

עדיין, ברשותכם - -

אני חשבתי שאתם קצרים בזמן והתחלנו באיחור.

סליחה, רגע. התחלנו בשעה היעודה. לפחות בסמוך לה. אני שמח להגיע לכאן, ומודה לכם על האכסניה ושמח לראות עוד תעשיינים מקבילים. אבל עדיין הגעתי ל"אסם". מכיוון שאני כבר פה, ואתם מארחים אותי, אני רוצה - -

מאה אחוז. בשמחה.

להכיר את זה מקרוב, לעומק. הוועדה רוצה לבחון - -

בשמחה.

ולעמוד את האתגרים. וככל שהיא תוכל, היא גם תבצע איזושהי אנלוגיה לעניין שאר הפעילויות במשק הרלוונטי. בסדר? זאת אומרת, אם יש אדם שאורז לחם ואדם שאורז שקיות במבה, ברמה מסוימת זה אקוויוולנטי - -

נכון.

כי האתגר שאתה מדבר עליו – בחלקו הלא מבוטל – אמור לשקף את האתגרים של כלל הנוכחים כאן.

אני - -

כן, אבל יש תעשיות שונות. - - -

אין בעיה. יש יותר ויש פחות, אבל בגדול אנחנו מבינים שמדובר בידיים עובדות.

נכון.

חלקם.

חלק מהעבודה, או חלק מהשלבים של אותה עבודה, מצריכה גם עבודה פיזית.

עבודה פיזית.

ואני אניח מכך שיש איזשהן סטיות, אני אשמח גם למצוא את הזמן, אם תזמין אותי, להגיע גם למפעלים שלכם.

בשמחה.

אבל כרגע אני כאן.

מאה אחוז.

אני לא הגעתי לכאן כדי לסמן וי וללכת. אני רוצה להכיר את זה - -

מאה אחוז, אני שמח - -

ולעמוד מקרוב.

אני שמח שאתה אומר את זה, כי - -

בסדר?

אני חשבתי שאנחנו בסד זמנים של בין 13:00 ל-15:00, אבל בסדר.

אז בגדול כמו שאמרתי, מדובר בעובדי ייצור על הקווים, אורזות שמכניסות בקבוקים לתוך קרטונים, סרט שנע כל הזמן. מישטוח, כמו שאמרתי, לקחת ארגזי קרטון ולשים על משטח, שזה קושי פיזי, באמת, מבחינת הגב וכולי, זה לא פשוט. להרים משטח כזה, לניילון אותו אחר כך - -

מה השכר ההתחלתי שאתם מציעים?

רגע. אני אגע גם בזה. בסדר.

לא, אני - -

לא לא, אבל אני רוצה שתבין. בתוך כל זה יש גם מחסנים של מוצרים קפואים מצוננים, אנשים עובדים שם עם חרמוניות. אתה צריך להבין את התנאים שלהם.

מבין.

וזאת אחת הבעיות שיש לנו גם עם הגדרת השכר. אחר כך, כשנגיע לזה.

לא לא, תתחיל עם זה עכשיו.

אוקיי, אז אני אתחיל משם. שכר המינימום בישראל עומד על 5,570 שקלים. אנחנו בהגדרה – היינו חלוצים במדינת ישראל מהבחינה הזאת – אומרים שהשכר המינימלי בקבוצת "אסם" לא יפחת מ-6,000 שקלים. אוקיי? זאת אומרת - -

שכמה זה יותר משכר מינימום?

תעשה - -

10% בערך.

10% מעבר לשכר מינימום.

8%.

שמונה - - -

בסדר?

בקלות אפשר לחשב, זה לא משהו - -

אני - -

בסדר. אבל לא - -

גם אם זה 10% - -

בסדר, עזוב. רגע.

גם אם זה 10%, חשוב רגע שנבין. יש סיבה ותוצאה. כשיש נטישה תמידית, ברמת מגפה, כשמפעל מחליף 60% מהעובדים שלו באופן תמידי, זה אומר שאם היום אני צריך 50, אני כבר נערך לקלוט 500. ככה צריך, כי אתה לא יכול - -

נכון.

לעצור את המסוע.

נכון.

תרתי משמע. צריך לנסות לאפיין את הסיבה שמובילה לתוצאה הזאת.

אז אמרתי. תכף אני ארחיב, אבל הסיבה היא לא שכר. אני כבר אומר לך את זה.

אוקיי.

בסדר?

- - -

אבל אני רוצה להרחיב למה.

טוב.

זה לא נעצר ב-6,000. הבעיה שלנו היא עם התקנה של העובדים הזרים. אנחנו חברה מסודרת עם המון תנאים מסביב, העובדים שלנו גם מקבלים פרמיות, למשל. יש תעריפים לשעות לילה של 70% יותר, כי אנחנו צריכים לעבוד בשלוש משמרות. זאת אומרת, על כל שקל שאתה מרוויח בבסיס של ה-6,000 שקלים, אם אתה עובד לילה אתה מקבל עוד 70% על זה. אוקיי?

עכשיו כל התנאים האלה, תקשיב לי טוב מה שאני אומר לך, אותו בן-אדם שאמר לך שמרוויח בשכר יסוד בבסיס 6,000 שקלים מביא הביתה 12,000 ו-15,000 אלף שקלים. בגלל הדברים שאמרתי.

אני רק אציין, השכר הממוצע בתעשייה הוא קרוב ל-15,000 שקל. הוא קצת מעל, אבל מנרמלים אותו בגלל כל הבלאגן של הקורונה, הוא - - - -

זה לא נכון.

אנשים - -

- - -

אני אומר לך, אצלנו אנשים לא, הם מרוויחים - - - עוד משהו חשוב. הפרמיות ומשמרות הלילה וכל הדברים האלה הם תעריפים שגם נכנסים לפנסיה של העובד. אין פה משחקים.

זה יפה.

יפה. אבל עכשיו, אתה מבין, כשאתה בא ואומר לי להביא עובד זר לעבודות הפשוטות ביותר, בשכר של 7,000 שקלים, כשזה יותר ממה שמשלמים פה ואני עוד צריך לתת לו את כל הנלוות, זו בעיה. כי אתם לא נתתם הגדרה של שכר כולל פרמיות וכל מה שהולך לפנסיה. לא הגדרתם את זה ככה. פרמיות לא בפנים, שעות משמרת לילה לא בפנים. כל הדברים האלה.

במילים פשוטות, אותו עובד זר שיעשה כמו העובד הישראלי, אם העובד הישראלי מקבל אצלו 12,000-13,000, העובד הזר הפשוט שהביא יקבל 15,000-16,000. בואו נעשה את זה פשוט.

אם אפשר רגע להגיב על זה, דיברנו על זה פשוט בחוץ. נמצאת כאן אביבית ממשרד העבודה. בסדר? הם בחנו את הנושא הזה, והם אחראיים על הנוהל הזה. אני חושב שהכוונה שלהם הייתה לוודא שהעובד הזר לא מקבל פחות מהעובד הישראלי שלצידו. זה היה הרציונל שלפיו כתבו את הנוהל. אם - -

- - -

רגע. אם במסגרת הנוהל יצא מצב שקובעים שכר בסיס גבוה יותר, ואז הפרמיות והכל מגיעות למצב שהעובד הזר - -

- - -

מקבל יותר מהעובד הישראלי לצידו - -

זה מה שקורה.

בהגדרה, כנראה.

בהגדרה, יכול להיות. אני לא מכיר מספיק לעומק את הנוהל שיש צורך בתיקון שלו. ולכן אני - -

לא, אבל - -

חבר הכנסת יחליט - -

אבל חשוב לציין, סליחה שאני מתפרצת - -

את לא מתפרצת.

חשוב לציין שהבחינה שעשינו הגיעה לאחר שיח עם משרד הכלכלה שאמון על הנושא וקבלת הנתונים. החוק מדבר על נתוני המס שמאפיינים את הדברים, והם טענו שמדובר על שכר שכולל גם שעות נוספות. אז לקחנו את הערך השעתי ולפיו השכר נמנה - -

אני לא מדבר על שעות נוספות.

רגע.

לא מדבר על שעות נוספות.

לפיו השכר של 100% משרה. בסופו של דבר, היינו צריכים להתכנס לארבע קבוצות שכר לפי - - -. כאשר בקבוצה הנמוכה, זה גם הוסכם אגב על - -

לא לא.

לפי מה - -

זה לא הוסכם, פשוט לא היו הרבה ברירות.

לא יודעת. אני יודעת - - -

לא היה עובר - - - . אפשר לראות את ההערות מתחילת הדרך.

לא דיברנו - - - והוא אמר ש-7,000 שקלים בקבוצה הנמוכה זה שכר שהוא מסכים אליו?

שוב, כפשרה כן, מוסכם - -

אין בעיה, זה עדיין מוסכם.

השאלה - -

לא בהכרח כל מה שאתה מסכים אליו זה מה שביקשת.

זה עדיף מ-11.

הפער הוא האם מדובר בשכר בסיס - -

הם מקבלים 130% - - -

כן כן.

נכון.

לפני דקה הם היו מקבלים באזור ה-16,000 שקלים. בסדר?

או בשכר מינימלי.

בדיוק, אני אסביר את זה - - -

רוב התעשייה לא עובדת ככה. רוב התעשייה עובדת כמו - - -

היום ירד ל-7,000 שקלים על 100% משרה.

לא כולם - - - במשמרות.

אני קצת - -

לא כולנו "אסם".

חייבים לשים את זה על השולחן.

יש עוד אלפי מפעלים שהם ברמה הזאת.

לא, העניין הוא - - -

- - -

רגע. בואו - -

רגע, בואו נעשה סדר.

אתם מסכימים עם הנוהל הזה?

לא.

למה?

כי אנחנו לא יכולים לשלם את הסכומים האלה, לא לעובדים המקומיים שלנו ובטח שלא לזרים.

- - -

- - -

- - -

- - -

- - - בואו נעשה סדר. כיושב ראש איגוד תעשיות המזון עזבתי את הכל, לא הייתי - - - שיש את הפגישה.

מודה לך - - -

תודה. אנחנו נמצאים פה ב"אסם", שזה ה-luxury של ה-luxury של התעשיות. אוקיי? באמת. לא רק באיך שאנחנו יושבים, לא רק בתנאים. "אסם" הייתה הראשונה שחתמה עם ההסתדרות על ה-6,000 שקלים. צריך לזכור ש"אסם" לא מייצגת, לצערי, כן? את תעשיית המזון שאני בא אליה. אם היה תלוי בי והיו שואלים אותי, הייתי אוסר לעשות את הדיון הזה פה. היינו צריכים היום לשבת במשחטה, במאפייה, שם, בלי חדר שיושבים - - -

שמך?

דודי מנביץ'.

דודי.

כן. ולהבין - -

דודי רגע.

כן.

רגע. הוועדה, תתאמו איתו סיור לזמן הקרוב ביותר שאנחנו יכולים. תתקדם.

בבקשה.

עכשיו. צריך, סליחה פני שאני - -

אבל תקשיב.

כן.

משחטה.

משחטה ומאפייה.

לא. בסדר? תביא למקום המאתגר ביותר.

מאה אחוז.

בסדר?

מאה אחוז.

יש פה אגב שניים מהמאתגרים, שזאת תעשיית המתכת, - - - ותעשיית - - -

אתם תבחרו.

- - -

אני אמשיך אחר כך.

רגע, בסדר. אין לי בעיה עם השכר שהגדרתם, אבל תגידו שזה השכר הכולל. כולל כל מה שהולך לפנסיה, שעות נוספות. אני איתך בקטע הזה. כי שעות נוספות לא נמצאות בבסיס. אם יש בן-אדם שלא עושה שעות נוספות ויש בן-אדם שעובד יותר, אז מגיע לו יותר. זה בגלל שהוא עבד יותר. אבל אם אני עושה את אותה כמות משמרות כמו עובד רגיל - -

השווינו - - -

ומקבל פרמיות וכולי, למה לא מכניסים את זה? אני לא מבין את זה.

אנחנו השווינו - -

אפשר רגע לנסות להסביר את הפער בין הגישות?

אבל קודם תסביר את הגישות ואחר כך תסביר את הפער.

נכון.

הרעיון היה - -

אז תתחיל רגע בגישה ואז הפער.

החלטת הממשלה הייתה כזאת. החלטת הממשלה אמרה "השכר הממוצע למשלח היד". זאת אומרת, לקחו עובד פשוט בתעשייה, בדקו מה השכר הממוצע שלו באותו משלח יד והגיעו לשכר. אני לא זוכר כמה, אולי 7,500 אולי 8,000 שקלים. ואז - -

מה, השכר הממוצע?

11,730.

כ-11,000.

12,000, כן.

רגע.

12,000 שקלים.

כן, נכון. 12,000 שקלים.

רגע. ה-11,700 שכתוב שם זה סיפור אחר.

11,730.

זה ממוצע אחר של - -

אבל לזה הם נצמדו.

נכון.

לא, ממש לא.

נכון. אבל אני - -

כן.

כן.

לשכר ממוצע במשק.

כן.

כן.

בסדר.

זה לא בסדר.

זה - - - רגע. אלה שני דברים שונים. נראה לי שאתם מערבבים בין שני דברים.

לא, רגע, תני לי להגיע לעיקר. הרעיון של - - - השכר הממוצע, ואז אמרנו דבר פשוט. השכר הממוצע שלקחתם כולל בתוכו תוספת משמרות, תוספת ביגוד, תוספת שעות נוספות ואלף ואחת תוספות. ננרמל אותו לערך השעה ללא התוספות האלה, ואז נגיע לשכר הממוצע האמיתי שצריך לקבל עבור משרה מלאה.

למה לנרמל?

כי אתה רוצה לשקף שכר של משרה מלאה באופן אמיתי, ולא שכר של משרה של 140 או 150 - -

זה הופך להיות באופן אמיתי.

איך זה הופך להיות באופן אמיתי?

כי כשיש סל הטבות - -

הוא צודק.

והם בילד אין, הם הופכים להיות משקפים בהכרח - -

כן.

את הממוצע של השכר האמיתי. חד משמעית.

אבל הוא - - -

אבל לא כשכר הבסיס.

- - - אותי למקום אחד.

לא, אבל אתה - -

- - - לא בשכר הבסיס. כשאני לוקח את הממוצע כולל התוספות, אני בעצם מקבל ערך שעה - - -

על מה התוספות?

בדיוק. חגי, אני אתן - -

על מה התוספות?

- - - השכר הממוצע שהעובד צריך לקבל כל חודש - -

רגע, חגי.

כולל התוספות של המשמרות והכל, - - -

חגי.

בדיוק אותו דבר.

לשם אני מכוון.

- - -

לא. אני אגיד לך - -

- - -

רגע, אני רוצה לחדד משהו.

- - -

סליחה. כבוד היושב ראש, מה - -

ברשותכם.

ברשותכם.

מצטרף אלינו חברינו הטוב וחבר הוועדה סימון דוידסון.

היי.

שלום.

שלום לכולם.

שלום.

מה שנעשה מתמטית נעשה פעמיים, הכפילו פעמיים את התנאים הנוספים. לקחו פעם אחת את השכר הבסיסי עם התנאים הנוספים, חילקו אותם וקבעו שעכשיו זה שכר הבסיס. אתה צודק. אבל עשו טעות, ועכשיו אומרים ששכר הבסיס של העובד הזר מחושב build in עם כל התוספות שהיו - -

בדיוק.

ועכשיו תיתן לו את כל התוספות שאתה נותן - -

קריאה: לא יהיה כפל.

לעובד הרגיל.

אוקיי.

לא יהיה כפל.

אז פעמיים כפל.

אנחנו נהיה חד חד-ערכיים.

- - -

אם תבוא ותגיד לי - -

יש כפל.

שהשכר הגבוה שהוגדר כולל בתוכו את נושא הפרמיות ותוספת ה-70% על השעות הנוספות - -

זה - - -

כך שעובד זר שמגיע לא יקבל פרמיות וכולי, אין לי בעיה עם זה. אני רק אומר שכרגע - -

אני חושבת שעובד - - -

חוקי העבודה לא עובדים ככה. כי הם אומרים שמי שעובד - -

כתף אל כתף יצטרך לקבל את זה - - -

כתף אל כתף, ואם יש לו פרמיות הוא יקבל פרמיות. - - - אני חייב לתת אותו דבר. זאת בדיוק הנקודה.

אתם יצרתם אפליה לרעה של העובד הישראלי. יצרתם אפליה.

אתם צריכים להגדיר - -

הוא מקבל פעם אחת תוספת, והעובד הזר יקבל פעמיים.

הפתרון - - -

אני אגיד לך את הפתרון, רגע.

- - - יקבל פחות - - -

רגע. אני אגיד לך מה הפתרון, הוא מאוד פשוט. הגדרתם את מה שהגדרתם, בסדר. אבל תגדירו שזה השכר הברוטו לצורכי הפנסיה, ולא שכר בסיס בלי כל התוספות. אוקיי? ברגע שתגדירו את זה ככה זה בסדר גמור. ככה לפחות אני יודע שאני נותן מעבר לתעריף שנתתם. דרך אגב, על חלק מהדברים עשיתם את זה. אמרתם למשל שמתוך ה-7,000 שקלים יהיה צורך לנטרל את המגורים בסכום מסוים, וארוחות - -

זה מה שהתקנות מאפשרות.

כן, זה לפי - - -

נכון. אז התקנות צריכות לאפשר הורדה מהסכום שקבעתם. אני לא מתווכח על הסכום שהעובד הזר צריך לקבל, אבל צריך לאפשר - -

- - - כמו שאתה מחלץ - - -

להוריד משם - -

תחלץ גם את עלות הפרמיות ואת שאר - - -

כל דבר בשכר שהולך גם לפנסיה.

שלא תהיה אפליה. זה המוטו.

אבל רגע, אני - -

לא רוצים להפלות בין עובד ישראלי לעובד זר. זה מוסכם?

כן. כן.

זו המטרה. עשו פה טעות, זה הכל.

אז בעצם אתם רוצים שיהיה 7,000 שקלים כולל הכל?

7,000 שקלים - -

כולל הכל?

במקומות שנותנים את הכל.

אז עובד ישראלי מקבל אצלך 12,000 ו-13,000 אלף שקלים, ככה אמרת, זה התלוש שלו. ועובד זר יקבל 7,000 שקלים, ומחר בבוקר - - -

לא, לא אמרתי, אני לא אומר את זה.

לא. הוא יקבל את כל ההטבות.

- - -

אני לא אומר את זה. אני לא אומר את זה.

- - - ישראלי זה זהב. אני לא מכיר מעסיק שיעדיף להביא עובד זר אם יש לו עובד ישראלי שיודע לעשות את העבודה. הוא נמצא פה, הוא חלק מהעסק שלך, הוא כמו משפחה.

התרבות, השפה.

הוא לא הולך לשום מקום, הוא לא הולך אחרי 3 או 5 שנים. הוא לא נוסע לבקר את המשפחה - - -

גברת אסרף, יש מנגנונים - -

- - - אבל גם אין לו אספות הורים לעובד הזר, - - -

- - -

יש מנגנונים - - - אני מוכן לבנות אותם - - -

זה קצת אחרת.

שיעגנו את מכסת העסקת העובדים הישראלים. אין ספק בכך שאנחנו לא נייבש ידיים ישראליות ונייתר אותם, כדי לעודד העסקה של ידיים זרות בשל המצב. זאת אומרת, אנחנו יכולים לקבוע ראף שממנו לא יורדים, ויש עקרונות שעליהם הם מחויבים לשמור, או שיש אחוז מספק של מועסקים מקרב תושבי מדינת ישראל שיהיו חייבים להיות בצוות כוח אדם, אין ספק.

מצד שני אבל, אנחנו חייבים להבין, שאנחנו לא יכולים ליצור כפל הטבות - -

שהוא מפלה.

ותוך כדי הרצון שלנו לשמור ולעגן את הקיימות של העסקת העובד הישראלי, אנחנו הופכים אותו למופלה לרעה.

נכון.

לא יכול להיות.

אוקיי. אוקיי, אני רוצה רק - - -

אני רוצה רגע להוסיף משפט.

עוד נקודה אחת קטנה - -

כן.

דווקא בנושא הזה. הרי בסופו של דבר כשאנחנו בחנו את קבוצות משלחי היד שהגיעו ממשרד הכלכלה, מדובר היה בארבע קבוצות, שהן לא בהכרח ארבע מקצועות. זאת אומרת, כל קבוצה מעגנת ארבעה מקצועות.

כן.

גם בתוך אותה קבוצה יש שונות של שכר.

יש שוני.

גם בתוך אותה קבוצה יש שונות של שכר. בסופו של דבר, גם כשקבענו נניח 7,000 שקלים בקבוצה הנמוכה, בתוך אותה קבוצה יש אנשים שהיום, על פי נתוני המס בכל אופן, משתכרים בשכר גבוה יותר, של 9,000 שקלים. עדיין הורדנו מתוך הצורך למצוא איזון ו - - - . זאת אומרת, הם טוענים תמיד רק לשורה האחרונה - -

- - -

אבל עדיין יש איזשהו - -

אחד - - -

אני אבל, את יודעת מה - -

- - - צריך להסתכל גם - -

אני אומר לך עוד פעם, עזבי - -

- - - שורה.

אתם צריכים להבין משהו. המצוקה שלי היא לא במהנדסים ולא במנהלי חשבונות - -

לא לא, לא דיברנו על קבוצות אחרות - -

רגע לא, אני - -

אני מדברת רק על קבוצה תשע.

לא, אבל אני מדבר. אני מדבר. המצוקה שלי היא באותה עבודה שחורה פיזית שצריך לעשות, ואנשים - -

היא אומרת שגם בתוכה יש - -

רגע, תן לי. אני - -

עבודה שחורה - -

אני מדבר - -

יותר.

רגע. אני מגיע לזה. אני מחפש את האוכלוסייה הזאת שמרוויחה שכר מינימום במדינת ישראל. זה בסיס ההשוואה. מה שאתם צריכים לעשות זה אחת משתי אופציות. תעזבו את הפרמיות ואת הכל, אבל תגידו שהבסיס הוא - -

שכר מינימום.

שכר המינימום. כי זאת האוכלוסייה הרלוונטית.

ומה סוג העבודה? תפרט יותר.

אני אמרתי קודם. מדובר באורזות על הקווים, שכל מה שהן עושות זה לקחת בקבוקים ולהכניס לתוך קרטון, הכל יוצא מסרט נע. אנשים שסוחבים ארגזים ושמים אותם על משטח עד שהוא יתמלא, ואז מניילנים אותם. אנשים שעובדים במחסנים פה, מחסנים קפואים שאם אני נכנס אליהם אחרי ארבע דקות אני בורח. הם עובדים עם חרמוניות, כי הטמפרטורה בפנים היא 18- מעלות. כשאתה מחזיק מחסנים עם מוצרים קפואים, אתה צריך לשמור על שרשרת הקירור.
מדובר באנשים שעובדים בעבודות פיזיות מאוד מאוד קשות. יש בתעשייה גם עבודות פיזיות קשות.

החלום שלנו זה שישראלים יגיעו ויעבדו בעבודות מסוימות במדינת ישראל - -

נכון.

הוא לא קיים. לא קיים. הם פשוט לא יגיעו לעבוד.

אבל יש מקום, כמה ישראלים יש לך פה שאתה מעסיק?

לא. הרוב - - - ישראלים - -

אין עובדים - - -

כרגע - -

- - - עובדים, מה זה לא קיים?

אבל מה זה "לא", רגע - -

אבל - - - העבודה - - -

כרגע אסור לתעשייה להעסיק עובדים. אסור, ואתם שואלים אותי כמה עובדים זרים יש לך?

שאלתי כמה ישראלים.

היא שאלה כמה ישראלים.

לא, ישראלים היא שאלה.

רק מתוך - - -

נו ברור שזה רק ישראלים. יש לי גם פלסטינים.

כמה עובדים יש לך, נו.

כמה עובדים - - -

סליחה.

אבל הוא שיתף בהתחלה, 60% תחלופה בשנה של עובדים - - -

בסדר, - - -

אוקיי, בסדר. רגע.

אם אני התקדמתי הלאה זה לא אומר שאני עדיין - - -

נכון. - - -

- - -

כמה עובדים אני מעסיק ב"אסם"? 3,600.

דיון בנושא. בסדר? - - -

- - - חרמונית.

מה בקטגוריה הזאת - - - ?

לא. זה לא בקטגוריה - - - זה סך הכל "אסם".

כי מעסיק שלא יודע לאפיין ולפתור את הכישלון שגורם למגפה כזאת בהעסקה, הוא מעסיק שצריך לבדוק את עצמו.

אם אפשר.

כן.

זאת אומרת הוא לא צריך לבדוק - - -

רגע - - - יש לנו - -

רגע. גם אני. אני בודק את עצמי כל יום כמה פעמים. מה זאת אומרת?

לא צריך - - -

מה זה כולנו? ודאי שכולנו.

זאת בעיה רוחבית שהיא לא רוחבית, היא כבר לא מגפה אפילו, - - - זה קיים בכל מקום. אם "טבע" מפרסמת על אוטובוסים "דרושים מפעילי מכונות", אוקיי? אם אתם - -

מפעילי מכונות זה אירוע אחר.

רגע לא, זה - -

זה אותו אירוע.

זה אותו אירוע.

זה האירוע שלנו - - -

זה אותו אירוע.

- - -

זה אותו אירוע.

אני לא יודע, - - -

לא, אני בשקף הראשון, עוד לא הגענו.

אני רוצה, אני לא יודע - - -

אבל רגע, סליחה, לא לא לא. בואו נעבוד מסודר. אנחנו נמצאים ב"אסם", אני הסכמתי שיגיעו אנשים שהם לא מ"אסם", זה בסדר גמור. חשוב לי כמו לכולם שיגיעו אנשים מהתעשיה.

בואו ניתן ל"אסם" לסיים - -

תן לי לסיים - -

כמו שאמרתם - - - אחרות - -

את מה שהתחלתי להגיד - -

זה מאפיינים שונים.

ואני אשמח, לא, בסדר גמור.

זה חשוב לשמוע. בואו.

טוב. אוקיי, אז בואו - -

- - -

חבר'ה, בואו לא נפריע לפני.

אז זה אחוז התחלופה. ספציפית במרכז הלוגיסטי, אמרתי, אנשים עובדים בטמפרטורה קפואה וכדומה. עכשיו תקשיבו. אנחנו מנסים למצוא פתרונות מן הגורן ומן היקב. המצוקה היא לא מהיום. אתם צריכים להבין, זה כבר כמה שנים.

20 - - -

הדבר הראשון שעשינו זה לעבור לאוטומציה. בכל מה שאפשר החלפנו את האנשים באוטומציה. ואתה יודע מה? בגלל המצוקה הזאת עברנו לאוטומציה בלי בכלל לפטר עובדים. כי העובדים עזבו. גם ככה העובדים עוזבים. אז פתרנו את העניין באוטומטציה, אבל אנחנו כבר בשלב שאוטומציה לא מספיקה. יש עדיין דברים שאי אפשר להכניס אליהם אוטומציה - -

יש דברים שאוטומציה לא יודעת לעשות.

עכשיו, איך הבעיה הולכת ומחריפה? במקום לעבוד - -

עובד בשתי - - -

שלוש משמרות, אני עובד בשתי משמרות. עכשיו תבין, מדובר בשלוש משמרות ב-24 שעות ביממה. כי אני צריך לעבוד 24 שעות - - - אלו הצרכים. זה שאני עברתי לשתי משמרות, ואני עדיין רוצה לעבוד 24 שעות, זה אומר שאנשים עובדים 12-12, 12 שעות עבודה ו-12 מנוחה. הם מרוויחים יפה, כי זה המון שעות נוספות, אבל לאורך זמן זה שוחק אותם. זה שוחק. אנשים לא יכולים לעבוד 12-12, יש את המגבלה של חוק העבודה והמנוחה, אני צריך לעמוד בזה. אסור לעבוד יותר מ-12 שעות ביום. גם יש מגבלה שבועית שאני צריך לעמוד בה. המשמעות היא שהעובדים שאנחנו מעסיקים באמת נשחקים. בן-אדם שעובד 12 שעות לא יכול להמשיך לאורך זמן.

זה גם עולה יותר.

אתם מעסיקים - - -

זה עולה יותר כי זה שעות נוספות, אבל זה כבר - -

- - -

זה כבר לא זה, זה הקטע שלאורך זמן אנשים נשחקים, אי אפשר לעבוד ככה לאורך זמן.

אתם מעסיקים עובדים ישירות, או דרך חברות כוח אדם?

אנחנו מעסיקים עובדים גם ישירות וגם מעסיקים עובדים דרך חברת כוח אדם, ואחרי זה קולטים אותם אלינו לחברה. בסדר?

אחרי חצי שנה, נכון?

על פי החוק, לדעתי זה תשעה חודשים, אבל לא משנה.

- - - אז כשאתה אומר 60% תחלופה, זה בעובדים שנקלטו ב"אסם" - -

בעובדים שנקלטו ל"אסם".

או בין הקבלנים - - - ?

בעובדים שנקלטו ב"אסם".

ניסיתם לדוגמא להעסיק אנשים בעלי מוגבלויות - -

- - -

סליחה, כשאני מדבר רק אני מדבר. וגם כשאחרים מדברים. תכבדו את השאר. ניסיתם לבחון אפשרויות העסקה לאנשים בעלי מוגבלויות בתפקוד גבוה?

כן. כן. לצערי הרב, תזכור עוד פעם, אנחנו בתעשייה שלא מאפשרת להביא לכל תפקיד אנשים עם מוגבלויות. יש לנו - -

לא, אני לא שאלתי על כל מקום.

אז אני אומר לך. אתה מבין באופן טבעי שבן-אדם על כיסא גלגלים יכול לעבוד בהנהלת חשבונות, אבל בתוך מפעל תעשייה הוא לא יכול לעבוד.

מכובדים.

אבל כן, אנחנו מעסיקים. השאלה אם - -

בוא נעשה - -

- - -

לא לא - -

- - - שמשקמת, שמתעסקת בדיוק - - -

נכון.

מעסיקה בעלי מוגבלויות, ויש עוד ארגון, שכחתי איך קוראים לו.

בדיוק.

אנחנו כהתאחדות עובדים איתם. הם גם חברים בהתאחדות, כל מקום שאפשר לשלב בעלי מוגבלויות - - -

אתה יודע מה, אני - -

אני שואל אותך - -

לא, התשובה היא - -

- - -

מה אתם עשיתם בשביל להעסיק - -

אז התשובה היא - -

כן כן, בשביל - - -

התשובה היא כן. התשובה היא כן. עכשיו, רגע - -

כן כן בתעשייה - -

רגע - -

- - -

יש חוק.

אני רוצה - -

איפה שאפשר בתעשייה להעסיק עובדים עם מוגבלויות הם מבורכים. אלו עובדים נפלאים - -

הכי טובים שיש.

ואנחנו מעסיקים אותם.

- - -

אתה רוצה לשמוע משהו?

- - - למפעל שלי, כמה שאתה רוצה - - -

אני אספר לך את זה - -

- - -

- - - הרוב.

איך קוראים לחבר'ה?

"אלווין".

איך?

"אלווין".

"אלווין?"

כן.

כן, זאת חברה שמייצרת - - - של אנשים עם מוגבלויות, בכל תעשייה שהיא.

פניתם אליהם?

אתה רוצה שאני אספר לך קוריוז?

לא, אני רוצה שתענה לי על מה שאני שואל.

נו.

פניתם אליהם?

אנחנו עובדים עם החברות האלה.

אני שאלתי אם פניתם ל"אלווין". אתם יודעים עליהם בכלל?

אני לא מכיר את "אלווין". אבל אנחנו עובדים ישירות עם הגופים האלה. אני אספר לך אפילו משהו בתור קוריוז. יש לנו גם מפעל בשדרות, ואנשים עם מוגבלויות שבאים לעבוד במפעל מגיעים מבאר שבע לשדרות, ובתקופה הזאת של המלחמה הם לא יכלו להגיע. אסור היה להם להגיע. ויש להם מקום שבו הם עושים לנו את כל האריזות וכדומה, עובדים בבניין ההנהלה. אני באופן אישי, ואנשים בבניין ההנהלה, הלכנו להתנדב שם ולעבוד במקום החוסים האלה. למה? כי הם לא יכלו לעבוד.

אנחנו רואים את זה כערך עליון, דרך אגב. אנחנו עובדים עם האנשים האלה בשוטף, אנחנו משלבים, אנחנו מגייסים עובדים עם מוגבלויות, אנחנו מעסיקים עובדים מרהט. אנחנו הולכים לרהט יחד עם רשות - -

תכף אנחנו נדבר על המגזר הבדואי.

בסדר.

תכף, יש לנו כאן נציג - - -

נפגשתי שלוש פעמים עם יושב ראש המועצה ברהט, מול העירייה שם, וניסינו לעשות שיתופי פעולה ולהביא אנשים מרהט לעבודה אצלנו. אנחנו מארגנים להם הסעות, שיבואו.

רהט זה לא המקום היחיד שהבדואים נמצאים בו, אבל תכף - - -

תאמין לי רהט - -

חבר הכנסת - -

חורה, לקיא - -

חבר הכנסת - - - לדבר.

כל המקומות האלה.

אוקיי.

בסדר, אבל בוא - -

עם שירות בתי הסוהר ניסיתם ליצור איזשהו שיתוף פעולה?


דוברחבפאככ

כן.דובר

ומה קרה עם זה?

דובר
זה נקרא שיקום - -

כן.

שיקום תעסוקתי. ואין להם כרגע.

אין להם מה?

אין להם מפעילים - - - להביא להם לתוך הכלא.

- - - לפני שלוש-ארבע שנים הם - - -

למה?

כל מה שנקרא שיקום - - -

כן.

החליט שנווה תרצה מוציא לך שש-שבע בנות, זה פתרון מדהים.

כן.

הבעיה שזה הולך, אתה יודע, בגלים. לפעמים יש להם אסירים ולפעמים אין להם אסירים - -

יש להם בשפע, לצערנו.

לא.

יש להם בשפע.

לא. אבל הם לא מוציאים אותם החוצה.

הם רוצים לעשות עבודה - - - מפעלים - - -

- - -

צריך להבדיל בין אסירים שיוצאים לעבודה - -

נו.

שזה בכותלי הכלא. - - - מפעלים - -

זה מתפרק לשתי חלופות.

כן.

חלופה אחת זה שירות תעסוקה בתוך כותלי בית הכלא.

נכון.

וזה עובד באופן מדהים.

נכון.

כן. אבל זה לא - -

אבל - - -

זה פחות רלוונטי.

נכון.

אני ביקרתי שם. בסדר?

כשיש לך עבודות כאלה שאתה - - -

אבל זה פחות רלוונטי. לנו.

אין בעיה. אני מנסה להבין את כלל הצרכים.

זה פתרון טוב.

כן.

אני משוכנע שגם איתכם ניתן ליצור איזשהו מנגנון. אבל יש חלופה נוספת שאני מבקש לדעת, אם ניסיתם ליצור שיתוף פעולה עם קבוצת אסירים שיגיעו למפעלים עצמם.

השיקום התעסוקתי, בעצם.

למפעל עצמו שלכם. ניסיתם?

כן.

אתה ניסית?

אני לא ניסיתי.

הבנתי. לא הייתם צריכים להטריח את עצמכם עד לכאן בשביל לפגוש אותי כדי שאני אשאל אתכם. כשאומרים מהיקב ומהגורן, זה מהיקב או מהגורן. לשלם לאנשים - - - חברה - -

אבל עוד פעם - -

למצוא תעסוקה זולה וזמינה, בעלת עניין. בואו ננסה לחשוב מכל כיוון אפשרי. מכל כיוון אפשרי. בואו נמשיך.

אוקיי. כמו שאמרתי, הדור הצעיר כבר לא רוצה לעבוד במשמרות, בטח לא משמרות לילה.

לא יודע, אני יודע שבשדה תעופה עובדים במשמרות ועומדים בתור בשביל להתקבל.

מאה אחוז. אני ראיתי בשדה תעופה - -

לעבוד במזוודות או - - -

אני ראיתי בשדה - -

מזוודות.

- - - בתוך מטוס.

אז אני רוצה להגיד לך שבחצי שנה האחרונה שטסתי, אני ראיתי בשדה תעופה את כל העבודות ששוות ערך, אותן עבודות פיזיות קשות, ומי שעובד שם זה כל מיני תאילנדים, הודים - -

עובדים זרים - - -

שעובדים בניקיון.

אני אסביר.

שזה יפה מאוד - -

אין ספק - -

להם דואגים, לנו לא.

אין ספק שלצערנו מאז המחלה הרעה שקוראים לה התמכרות, בעקבות הקורונה, הקורונה הייתה פרק זמן מאוד קצוב, ואגב אני מהראשונים שנדבקו בסין, בקורונה.

וואלה, בסין?

כן.

אוי לא.

עוד לא ידענו שזה קורונה.

המקורי.

כן. אתה היית באונייה ההיא?

לא לא לא. האונייה הייתה ביפן, אני חזרתי בסוף דצמבר-תחילת ינואר מסין, עם קורונה, כשבסין אמרו יש בעיה ולא ידעו מה היא.

וואלה.

אתה החולה אפס.

אז אתה החולה הראשון? בדיוק, זהו.

אני לא יודע להגיד את זה כי אני לא יצאתי מהבית. בכל אופן, חבר כנסת דוידסון, מה שאני אומר זה שבעקבות הקורונה אנשים התמכרו לבטלה ולעבודה - -

מהבית.

באופן בלתי אמצעי. לא, לא רק מהבית.

אנשים לא אוהבים לעבוד.

אלה שעבדו במזוודות לא ממשיכים לעבוד מהבית. בבית זה הייטק ועבודות ניהול כאלה ואחרות. ואתה צודק שיש פחות ידיים שמוכנות באמת להזיע ולעבוד, אבל כל השנים, לפחות עד הקורונה, אנשים שעובדים ברשות שדות התעופה, אלה המכופפים בתוך בטן המטוס, עומדים בתור להתקבל לרשות שדות התעופה. גם בניקיון מטוסים. עומדים בתור. ממש מגישים רשימת המתנה.

אז ניתן למצוא. אפשר לחפש דרך לתמרץ אותם, אולי על התמדה לקבל איזשהו בונוס נוסף. לא יודע מה, אולי לאכול במבה בסוף היום.

תקשיב. אני על כל עובד חדש - -

- - - עם השנים.

סיפרתי שהעובדים עוזבים אותנו אחרי שבועיים שלושה, אני נתתי תמריץ של 8,000 שקלים למי שיתמיד לעבוד איתי חצי שנה, אתה יודע את זה?

יפה.

יפה.

יפה, אז זה לא עזר. זה לא עזר, אתה לא מבין? זה לא עזר. אנשים לא מוכנים לבוא.

- - - אין אנשים, זה לא - - -

כמה עובדים יש לכם?

סדר גודל של 3,600 בכל הקבוצה.

כמה מתוכם מהחברה הבדואית?

כמה מתוכם מה?

מהחברה - -

מהחברה הבדואית.

מהחברה הבדואית יש לנו סדר גודל של 80.

הבנתי.

ואתה זקוק לעוד 250 עובדים?

אני זקוק לעוד 250 עובדים, כן.

הבנתי.

כן.

אז עשינו - - - מקדימה - -

אבל תקשיבו, זה לא - -

אין אבל.

נו.

מצאנו לך.

בבקשה.

בסדר? נסיים את הפגישה, אנחנו נתקדם ביחד.

מעולה. מעולה.

לא נעכב את כל השאר.

מאה אחוז.

בסדר?

מאה אחוז, קדימה.

מה איתנו?

אין בעיה. בגלל זה אני אומר - -

יאללה - - -

לאמיתו של דבר מצאנו הרבה יותר.

אוקיי. אז אני - -

בסדר.

הוא צריך 250, הוא קיבל את - - -

אבל עוד פעם, אתה צריך להבין משהו, אני אמרתי את זה גם קודם. אוקיי?

כן.

אני לא רוצה שתביאו לי אנשים שיהיו כמו ה-60% האלה. אתה צריך להבין, אני כל שנה קולט למעלה מ-1,000 עובדים.

יש לך 80 עובדים בדואים?

יש לי 80 עובדים בדואים.

מה זמן העבודה הממוצע שלהם?

בכנות אומר לך, אני - -

רק בכנות.

רגע, אני עונה לך. קלטנו הרבה יותר. 80 העובדים הם אלה שנשארו.

כמה זמן הם עובדים אצלך?

אלה שנשארו? תלוי. בממוצע שנתיים-שלוש.

זאת אומרת שמי, יש - - - מיידי - -

איפה הם עובדים? באיזה מפעל?

הם עובדים במפעל שלנו - -

שדרות.

לא, דווקא לא בשדרות. יש קצת. בעיקר בקריית גת ופה, במרכז הלוגיסטי. אחוז עזיבה, ה-60% אצלם הרבה יותר גבוה. הם לא מחזיקים מעמד, הם באים, עובדים שלושה-ארבעה ימים, אתה יודע מה, הם אפילו לא מודיעים שהם עוזבים. הם לא מודיעים. אחרי שלושה-ארבעה ימים הבן-אדם לא מגיע.

זה לא רק הבדואים.

אנחנו מרימים אליו טלפון לחפש אותו.

זה לא רק הבדואים.

גם ישראלים.

לא, זה כללי.

בדואים הם ישראלים.

כן.

בסדר?

נכון. הם ישראלים לכל דבר.

- - - הטרמינולוגיה הנכונה.

אפשר רגע להתייחס לבעיה לא ברמה פרטנית של חברה כזו או אחרת?

בדיוק.

יש ראייה מאוד מלמעלה, שאני הצפתי אותה בחודש האחרון, כולל אתמול ב-INSS. צריך לראות את התמונה מלמעלה, ואז לרדת למטה.

אנחנו נמצאים ארבע שנים במשברים מתגלגלים, כאשר לכל משבר היה את האופי המיוחד שלו. זה התחיל עם נושא הקורונה. הקורונה הייתה בעיה של המשכיות, רציפות ייצורית, שבעיקרה הייתה בעיה תפעולית. מה זה נקרא בעיה תפעולית? איך אני מבטיח שהעובד יבוא למקום העבודה ויישאר בריא. אחד לא ידביק את השני. להוריד את כמות העובדים במשמרת, לשמור מרחקים, הסעות, אביזרים וכל זה. הבעיה המרכזית הייתה תפעולית, אבל סביב זה היו עוד בעיות.

ועוד לפני שנגמרה הקורונה, בחודשיים האחרונים שלה, הצטרפה מלחמת רוסיה אוקראינה. אלו מאפיינים אחרים, כאשר הבולט שביניהם במלחמת רוסיה-אוקראינה, היה זמינות חומרי הגלם בתעשייה. אני כרגע מדבר על תעשיית המזון בעיקר, אוקיי? זה מה שאני אחראי עליה. שם הבעיה הייתה לא רק זמינות של חומרי גלם, אלא זמינות של חומרי גלם במחירים רלוונטיים. ואני אחזור על זה גם כשנגיע לעבודה. למה מחירים רלוונטיים? כשהיו לי תקופות שהקמח עלה פי שלוש ופי ארבע אני גם עצרתי קווים. כי אם לדוגמא אני מוכר לחמנייה בשלושה שקלים במקום בשקל, מי יקנה את זה? זאת אומרת, צריך גם לראות לא רק את הזמינות של חומרי הגלם, אלא גם את נושא הרלוונטיות של המחיר.

הצעתי תוכנית מלאה בנושא מה שהממשלה צריכה לעשות. ואז הגיע 7 באוקטובר. חבר'ה, כללי המשחק השתנו. אנחנו דנים על ה-6 באוקטובר. ב-7 לאוקטובר האדמה הזדעזעה, לא מהטבח והחורבן הבלתי נתפס. תעשיית המזון בעיקרה, 80% ממנה, עם כל הכבוד, זה לא "אסם" וזה לא "שטראוס". אלו מפעלים קטנים, קטנים ובינוניים. הוא מקרה מייצג אולי במקום אחר, אבל אני מייצג 70-80 עובדים שאין להם את כל התנאים. הם נלחמים על קיומם, מה שנקרא, על ההישרדות, ועם מרווחים מאוד מאוד קטנים.

הרי משרד הכלכלה ומשרד האוצר עשו את כל הניתוחים לאורך ולרוחב. אלו עבודות פיזיות מאוד מאוד קשות בסביבת עבודה מאוד קשה, ואני שמח שאתה נתת הנחיה לבוא, לראות ולהתרשם. התעשיות האלה, העובדים שעובדים שם, היחידים שמוכנים לבוא לא משנה מה, בעיקרם אלו עובדים מהרשות. עובדים מהרשות. אני אפילו לא אומר עובדים בני מיעוט ישראלים. לא רואים תעודה כחולה. הם מהרשות.

אני יושב ראש של מפעל שעובדים בו חבר'ה 30 ו-40 שנה, אנשים שיצאו לפנסיה והחזרתי אותם לעבודה. שלא ילכו, כי אם הם הולכים אין לנו אף אחד שמוכן לבוא לעבוד בחודשים יולי-אוגוסט, ב-70 מעלות מול תנור, להרים תבניות של 15-20 קילו. אין כזה דבר, ניסינו כל מה שרק אפשר.

עכשיו מה קרה ב-7 לאוקטובר? למעשה ב-7.10 עצרו את כניסת העובדים הפלסטינים למדינת ישראל. אלה העובדים של תעשיית המזון, סליחה על מה שאני אומר, תעשיית המזון נשענת על העובדים האלה. משחטות, מאפיות, ואני אתן רשימה שלמה של עובדים כרגע. זאת אומרת, אני חייב לומר, יש מפעלים חיוניים קיומיים שפעלו בשבוע הראשון עם צווי ריתוק והצליחו להעביר בצורה מסודרת 2,100 עובדים, עם הרישיונות, במסופים, עם המחשבים. שזה לעג - -

תוך - - -

מול מה שצריך בפועל. תעשיית המזון, אני אומר את זה בצורה מאוד מפורשת, עומדת בפני קריסה. אם תרשה לי, אני פשוט הייתי בדיון עם משרד הכלכלה וגם עם אמנון - - - והיה לנו שלשום בלילה, ובמקרה אני מדבר איתו ואני כיושב ראש - -

למה אתה לא מעסיק את ההודים שהוא הביא?

אני לא יכול.

אסור לנו.

לא הביאו לו.

רגע רגע רגע - -

לא הביאו - -

אל תדליק אותנו.

סליחה. סליחה, אני באמת - -

- - - שמפריע.

חשוב לי בדיון, אני רוצה רק להקריא - -

סליחה שבורחות לי מילים.

דבר אחד. לצערי הרב, בקרוב אני אסגור את המפעל לייצור עבור כל הלקוחות החיצוניים שאנחנו עובדים איתם. נמשיך לייצר רק עבור רשת החנויות שלנו, מאחר ואם נמשיך ככה גם מעט העובדים שנשארו לנו יקרסו ויעזבו. ואז נסגור לגמרי. אני לא מבין, מפעל שמייצר מעל 10,000 פריטים ביום, עבור הצבא, דרך חברות כמוכם, זאת החברה שלי. אני קונה ממנו לחמניות ועושה את כל ההזנה לחיילי צה"ל בעזה. ועוד 20,000 פריטים עבור מפעלים חיוניים אחרים. אני לא יכול לקבל אישור להכניס שליש מהפלסטינים שעובדים אצלנו בשגרה.

רבותיי, לא יודע לגבי "אסם", "שטראוס" וכל אלה. 80% מתעשיית המזון עובדת כבר חמישה שבועות על אדי דלק. אתם יודעים מה זה אדי דלק? העובדים שהם לא מהרשות עובדים 12, 13 ו-14 שעות ביום, ובשבוע האחרון הם קרסו. מנהלים לא עובדים בעבודה שלהם. גם מנהלת החשבונות, כולם יורדים לקווי הייצור. ואת זה אתם צריכים לראות. אני לא מדבר על עוד שבוע או שבועיים, אני רוצה לראות מה יהיה בעוד שנה או בעוד שנתיים.

אנחנו מקבלים תרחישי ייחוס פעם בעשרה ימים, או פעם בשבועיים, משום שאנחנו תעשייה חיונית. ואני רואה מה יהיה בעתיד, מדינת ישראל צריכה להתארגן למצב שהיא לא נשענת ונסמכת - -

מאה אחוז.

נכון.

זו נישתי.

רגע. אם זה מה שאנחנו צריכים להיערך אליו, מה אנחנו עושים? אומרים לי שנפתחו 3,000 מכסות שעוד - - - כשהם היו על האסטרטגיה שלפני המלחמה, של עובדים זרים, כמו שאתה אומר מהודו, סרלינקה וכדומה. איך אני יכול להביא אותם?

א', הם צריכים להיות ב-GDP שווה או גבוה מישראל. נכון שעכשיו יש עוד מדינות ברשימה, אבל מה זה GDP שווה או גבוה מישראל? שוויץ למשל, או ארה"ב. הם יבואו למשחטה לשחוט את העופות. נכון?

כן. המומחה טס.

נכון?

לא לא.

לא מומחים, לא מומחים.

עובד הכי פשוט חייב להיות - - - GDP.

רגע. אם אני טועה אז אני אני מצטער, אבל אני נותן את העובדות as is. אפשר לדבר מפה ועד מחר, אלו העובדות. אוקיי? GDP שווה או גבוה. חבל בכלל לדבר על זה.

ב', קבעו מה שנקרא מנגנון שכר, שיוביל לכך שאנחנו נהיה חייבים לייקר את עלות העבודה שלנו באופן משמעותי. עכשיו להגיד לך משהו? - - - מה רע? נעלה לזרים אם יבואו, נעלה אחרי זה עוד יותר לישראלים, הכל מאה אחוז. אלא מה? אני בתעשיית המזון, אני נלחם מול יבוא מטורקיה, יבוא מסין, וכולנו רוצים להוריד את יוקר המחייה.

רבותיי. אני עכשיו אמצע דיונים עם INSS והגופים הכי גדולים ורשמיים במדינת ישראל, מה קורה עם ביטחון מזון תזונתי של מדינת ישראל בעתיד במצבי מלחמה. אנחנו בתרחיש ייחוס, שאני בטוח שאתה גם מודע אליו, אין אף נמל שעובד. שבועיים, שלושה וחודש. פותחים - - - בקפריסין או ביוון. משחטות מביאות לנו קונטיינרים. מה יביאו דבר ראשון? אנרגיה ויבוא נשק, מזון הוא הדבר השלישי. אי אפשר בלי חקלאות ותעשייה כחול לבן. איך אנחנו מבטיחים שתהיה פה תעשייה? אני לא אוכל להתחרות.

אני היום שאני רוצה להעלות מחיר ב-2%, ועם יוקר המחייה ויוקר המזון תוקפים אותנו. ואני אומר שבצדק, אני לא בא בטענות. אבל אני רוצה לתת לכל עובד שלי פי שתיים שכר. לא ב-10% או ב-20% יותר. ולכן אני אומר, חבר'ה, צריך לראות את התמונה המלאה. מלמעלה. את כל הממשקים ואת כל ההשפעות, להבין איפה כל דבר פוגש אותנו.

יסלח לי ידיד פני, עבדנו ביחד 20 שנה, אוקיי? יש מצוקות אדירות של עובדים שאנחנו לא נבין. כן? אבל זה לא בדיוק מייצג את הבעיה בעוצמתה של תעשיית המזון, ואני - -

מה הפתרון האידיאלי?

אתה נותן לי פתח, תפתח לי את הדלת.

- - -

אני לקחתי, רגע - - -

אבל רגע רגע, אבל סליחה, לא. דודי. אני מבקש, סליחה, דודי. תן לי לגמור את המצגת שלנו, אחרי זה באמת - -

סליחה. מיד. נשאלה שאלה, "מה הפתרון האידיאלי בעיניך"? היית צריך לתמצת לי שניים-שלושה משפטים. תן לי פתרון אידיאלי.

אני אגיע לזה, לא אכפת לי לדון על זה שם.

- - -

אין בעיה, סליחה.

- - - להם - - -

סליחה.

ולעשות שיחה - - -

סליחה. סליחה.

נגיע לזה, נו.

בבקשה.

צריך להתאים את התנאים של העובד הזר לתנאים של העובד הישראלי. ההסתדרות דואגת לשכר מינימום, שכר המינימום צריך לייצג גם את העובד הזר. בדיוק אותם תנאים, לא כל מיני תנאים שהם צריכים לקבל מעבר למה שההסתדרות, שהיא דואגת לעובדים - -

כמו בסיעוד.

והיא מה שנקרא - -

כמו כל ענף אחר.

היא גם מיליטנטית - -

אין ענף - - -

כן.

עבור העובדים. אוקיי, בוא נצמיד. בלי שום מגבלה, אלא אם כן יש מגבלה ביטחונית. אז זה לא נכנס - -

למה בענפים האחרים זה שונה?

לא, אבל - -

אוקיי.

אני חייב רק להגיד. ענף התעשייה - -

לא בחקלאות ובסיעוד ובבנייה.

נכון.

ענף התעשייה הוא היחיד שיש לו תנאי שכר מופלגים ומגבלה על המדינות. כל שאר הענפים פתוחים.

גם לא נתנו לנו עד היום להביא עובדים זרים.

כן.

נכון.

אנחנו מופלים לרעה כבר 20 שנה. סליחה רגע, זה ייקח שנייה. בתחום שלנו - -

סליחה, רק רגע גברת אסרף. מכיוון שחלק מהחברים הצטרפו תוך כדי הדיון, אני מבקש שכל אחד שמקבל רשות דיבור - -

יציג את עצמו.

יציג את עצמו, את שמו, את תפקידו והמפעל שאותו מייצג.

אני מבקשת רק להציף בעיה שהיא עוד לא - -

לא, אז - -

רגע - - -

שמך.

שמי אלינור אנגלנדר, אני דור שלישי לתעשייני מתכת בארץ. סבא שלי עלה - - - והקים את המפעל לפני קום המדינה. אנחנו מייצרים מוצרי מתכת ומוצרים ביטחוניים בקיסריה, והבעיה שלנו היא מעבר לידיים עובדות. מדובר במפעילי מכונה, במקצועות המורכבים יותר. מבלטנות למשל, וכרסום CNC. סגרו את מרכזי הלימוד. אין יותר בתי ספר מקצועיים - -

הצרה של המדינה.

העלייה בשנות ה-90 מברית המועצות לשעבר הצילה אותנו, והחבר'ה כבר - -

יוצאים לפנסיה עכשיו.

יוצאים לפנסיה. אין לי עובדים. אין לי עתיד. אני לא יודעת כמה שנים אני עוד אוכל לקיים את המפעל הזה, אין לנו עתיד, אין לנו עובדים מקצועיים. והמדינה לא יודעת לתת את הפתרון. 20 שנה, ותשאלו את החבר'ה מהתעשייה, אני זועקת מדם ליבי. המפעל עומד 20 שנה ואין לי עתיד לחמש שנים מהיום.

וגם ההחלטה - - -

- - - CNC?

למפיץ CNC?

כן.

הון עתק של כסף.

נכון, כמה?

כמה?

יכול להגיע ל-100 שקלים לשעה, פלוס רכב.

מומחים זה לא משהו שבא בחשבון מבחינתך?

לא.

למה?

למה?

כי קודם כל זה לזמן מוגבל.

מומחה? לחמש שנים.

זה זמן מוגבל מבחינתי, החבר'ה עובדים אצלי במפעל 20-30 שנה.

בסדר, בוא נתחיל - -

בשביל מישהו - -

- - -

לא, אבל זה 200% - - -

בשביל תחום שעומד לגווע, אם הוא יצטרך להחליף עובד כל חמש שנים - -

אבל למה? - - -

אני חושב שזה פתרון לא אידיאלי, אבל בהחלט סביר.

- - - משלמת יותר.

אני משלמת - - - לעובד שעובד איתי 30 שנה. אם אני צריכה להחליף עכשיו את כל המחלקה, אני לא יכולה לשלם סכום - - -

לא ביקשתי - -

עובד שמתחיל היום. נניח קלטת. הוא כנראה לא יקבל 100 שקלים, הוא יקבל 70. 80 שקלים?

50.

אם זאת הבעיה אז אולי - - -

אז בואי תשמעי. אני מבקש מכם - -

אז זה העניין, להביא מומחים לא משתלם.

כשאנחנו שואלים שאלות, תענו לנו תשובות שמשקפות את המציאות, ובאופן נרחב. לומר לי מקרה קיצון שיש לך עובד שמחזיק לך אגף, והוא יחיד בדורו ומקבל 100 שקלים לשעה פלוס אוטו, אבל השאר מקבלים 35 שקלים - -

לא.

או 50 שלקים ובלי אוטו, את סליחה, אבל מטעה אותנו.

אז אני מצטערת על ההטעיה - -

אז אני מבקש - -

אז אני - -

אני ניסיתי להראות לך שהמצב אצלנו כזה שהתנאים מעולים וטובים, אבל - -

לא לא לא.

חסר לי בסיס ההכשרה.

אז כדי שאני אעמוד את זה, גברתי, אני מבקש לקבל תשובה שתואמת את המציאות. עובד חדש שהוא בעל מקצוע, כמה מקבל אצלכם בתור שכר התחלתי?

13,000 שקלים.

הבנתי.

- - -

סליחה?

מפעיל CNC היום בתעשיות הביטחון - - - התעשייה האווירית, במשרד, בשב"כ מקבל המון. המון המון כסף.

לא, יש - - -

- - - דברים כאלה - -

באזור 15-16 לדעתי, אבל זה תלוי.

נו, אז אם להביא עובדים זרים במינימום - -

כשעושים ממוצע אתה לוקח - -

יפטרו את הישראלים.

כשאתה עושה ממוצע אתה לוקח אנשים שעובדים 10, 15 ו-20 שנה - -

חברים.

זה לא המתחיל.

חברים, רגע. רגע.

במקרה הספציפי שלי אין לי עובדים. אין אנשים שלומדים את התחום של מבלטנות, זה תחום שכבר לא מלמדים אותו בארץ למעלה מ-20 שנה.

כמה זמן - -

אין לי.

לוקח ללמוד אותו?

שנים. למדו את זה בבתי ספר מקצועיים שש-שבע שנים. אבא שלי טס לקנדה ללמוד את זה, סבא שלי למד את זה בארץ מעולה חדש מפולין שלימד אותו את כל התחום. זה עניין של שנים. אין - -

אלינור, מה הבעיה שלך עם ההחלטה הקיימת? עם ה-3,000.

שהשכר ההתחלתי הוא מאוד מאוד גבוה.

כמה?

כמה אתם קבעתם?

כמה? כמה?

שכר ממוצע במשק.

השכר הממוצע במשק, 12,000 - -

איזה קבוצה אתם?

אני ביקשתי קבוצה ג'.

אז זה 85%.

85%.

נכון, זה 85%.

כן.

אני עוד לא הגעתי לעובדים המקצועיים, כי אני עדיין בוחנת מאיפה אני יכולה להביא את העובדים האלה - - -

סליחה רגע - -

לא, השאלה אם המדינות מממנות - -

אני מבקש רגע לדעת.

לא.

כמה במסגרת המתווה המוצע את אמורה לשלם לעובד זר שמגיע אליך?

עובד מקצועי.

כן.

13,000 שקלים בחודש?

- - -

לא. 100% מהשכר ממוצע במשק.

110%.

110%.

- - -

- - - קבוצה ג'.

אני הגשתי לקבוצה ג', אני מדברת כרגע על - -

רגע, - - -

לא לא לא. אבל אני הצגתי את זה.

היא יודעת מה אני מתעקש.

לגבי עובד מקצועי אני עדיין בוחנת מאיזה מדינות אני יכולה להביא אותם - -

לא לא לא.

אז לא הגשתי את הבקשה לגביהם.

חברים. אני לא שואל אותה, אני שואל אתכם.

כן.

היא מבקשת היום מפעיל CNC במסגרת המתווה המוצע. כמה היא אמורה לשלם?

עם ניסיון?

בממוצע.

כמה הוא אמור לעלות לה?

עם ניסיון? עם ניסיון.

- - -

- - -

חברים.

מפעיל מכונה 9,000 - - -

זה לא מפעיל מכונה.

זה לא מפעיל מכונה.

אז מה זה?

אני מדבר - -

- - -

לא, את נמצאת על ה-130.

אני מדבר על עובד CNC. מפעיל CNC.

את על ה-130%.

לא, הרמה הראשונה - - -

הוא לא מפעיל מכונה.

- - -

110%.

110%.

13,500 שקלים.

כן.

רמה ראשונה זה 130%.

לא, 110% אני חושבת.

לא, את על המקצועי. 130%.

הבעיה היא לא - - -

את ב', לא ג'.

הבעיה היא לא - - - יגידו התעשיינים על השכר, אני אישית חושב שהבעיה היא פחות בשכר, אלא באפשרות להביא מאותן מדינות.

לא לא לא, הבעיה היא גם וגם.

יש, יש - -

חברה', רגע.

- - -

יש פה מגוון של בעיות.

יש שתי בעיות, שמי עמיחי, אני רוצה רק - -

סליחה, רק רגע. אני מסיים איתה ואשמח לעבור, אני מבטיח להקשיב לכולכם.

כשאת היום קולטת בארץ ב-13,000 שקלים, ואת מביאה עובד זר ב-13,500 או 14,000 שקלים. וזה להיות או לחדול כמו שאת אומרת, אני מתחבר למה שאת אומרת. זה מה שמפיל עכשיו את האירוע?

אני אסביר לך, זה לא מתחיל ונגמר בזה.

כן.

יש את עניין האגרות. יש את עניין הדיור. יש את עניין הביטוח הרפואי. בנוסף, אף אחד לא מבטיח לי שעובד שאני אקלוט ימשיך איתי 3-4 חודשים אחרי זה. מחר ייפול כאן טיל, העובד חוזר הביתה.

מאיפה את יודעת שעובד ישראלי ישרוד איתך עוד 3-4 חודשים?

העובד הישראלי לא עולה לי כל כך הרבה כסף לגייס. כדי להביא עובד כזה מקצועי מחו"ל, יש הרבה גורמים בדרך שאני צריכה לשלם עליהם. חברה שתאתר אותו, תעשה את התהליך ותלווה אותו. זה המון המון כסף לגייס עובדים כאלה.

כמה העלות הנוספת על השכר?

תראה, אני - -

- - -

על ה-13,500 שקלים. שאלה פשוטה.

- - - תעבוד - - - ישראלים.

תגידי לו על זה - -

8,000 שקלים?

- - -

רק רגע. תני לי לעזור. על ה-13,500 שקלים, בשנה הראשונה, את צריכה להשקיע עוד 4,000 שקלים לפחות על אותו עובד, לחודש.

לחודש, כן. לפחות. לפחות.

זה מה שתגידי. אז תגידי לו.

לפחות.

כן. אז זה תגידי. 5,000 - -

5,000-6,000 שקלים בחודש לפחות, השקעה לכל עובד כזה.

על ה-13,500 שקלים.

משכורת.

- - - שזה ביטוח רפואי - -

בערך 20,000 שקלים.

זה המגורים שלו - -

האגרה.

האגרה. אגרה זה 8,000 שקלים - -

לשנה.

לשנה, היא אמרה את זה קודם. זאת אומרת - -

התשלום לחברת כוח אדם.

אני אעזור לך. אתה עכשיו קבלן, אתה מביא לה עובד ב-13,500 שקלים, אתה דואג להכל, היא עכשיו חותמת לך ואומרת תביא לי. מניסיון.

אני רוצה להגיד לך משהו ששאלת, בסדר? לפחות לגבי הנתונים שלנו.

בקבוצה ד', שאלו באמת העבודות המורכבות, אמרתי לכם שהשכר אצלנו, בסיס ההשוואה צריך להיות שכר המינימום, אנחנו משלמים 6,000. אבל עדיין, ה-7,000 גבוה - - - אם לא מתחשבים בפרמיות והאלה שאנחנו נותנים. אם מתחשבים - -

זה כפל. - - -

בהם אין לי בעיה. רגע.

הסברנו, כפל לא יהיה.

גם הקבוצה השנייה של מפעילי מכונה, אצלנו מפעיל מכונה זה לא מפעיל CNC, זה משהו אחר לגמרי, זה רק לדאוג שהמכונה תעבוד. הוא לא אחראי על התחזוקה שלה, הוא רק צריך ללחוץ על הכפתורים ולהפעיל אותה. בן-אדם כזה אצלנו מרוויח 7,000 שקל. בין 7,000-7,500 שקל. כשבאים ואומרים לנו מפעיל - - - מכונה על 85% ב-9,900 שקל, אנחנו לא שם בכלל.

רגע.

אבל רגע, פני. אם הפרמיות שלו - -

סליחה.

והכל אתה כן שם.

עם הפרמיות כן.

אז בוא נסכים שאין כפל פרמיות. ואתה כן שם.

אז בוא - - -

פרמיות ומשמרות לילה.

חברים. אנחנו - -

אז בסדר. מאה אחוז.

אנחנו חייבים לזכור את העיקרון הבסיסי שחייב ללוות את כל התהליך. מצד אחד, אנחנו רוצים לראות את התעשייה מתפתחת, לא רק מתפקדת, תוצרת כחול לבן. ולצורך כך צריכים לספק לכם פתרונות. מצד שני, אנחנו מבינים שתודה לאל מדינת ישראל עד כדי כך מתקדמת, שאחוז דורשי העבודה בה הולך ויורד. זה אמור לעודד אותנו.

נכון.

לצד זאת, כדי שנשמור על העיקרון המקודש של העסקת הידיים הישראליות העובדות, אנחנו חייבים לוודא שיהיה לכם incentive להעסיק קודם כל ישראלים.

אני איתך. אני איתך. מסכים איתך במאה אחוז.

אני רק - - - טיפה, אני לא אעשה את זה ארוך. אני גם רוצה לעזור לחברים שלי להיכנס רגע לאירוע. בסדר? איך אנחנו יכולים לשמור? אנחנו חייבים לוודא שבאופן עקבי ישתלם לכם מעט פחות להעסיק זרים מישראלים. זה ה- incentive. בסדר?

אז אני אתן לך - -

רגע. רגע.

את התשובה.

- - -

רגע. סליחה.

אני אתן לך את התשובה לזה.

עצרו רגע. וזה כל זמן שאנחנו יודעים שיש במלאי, כהיצע, ידיים ישראליות עובדות לאותו תחום. זה העיקרון.

אז מצד אחד אנחנו רוצים לשמור על זה, ומצד שני אני עכשיו ממשיך לצוות המקצועי של המשרדים, ואומר שאנחנו לא יכולים להסתכל רק שכר מול שכר, אלא עלות הפרויקט עצמו. צריכים לגלם אותו ולחלק במספר חודשי העבודה הממוצע, שאנחנו מצפים שאותו עובד שמגיע מחו"ל יעבוד. ואנחנו לוקחים כאקסיומה את כל משך זמן קיום הוויזה שלו.

זאת אומרת, אם זה לחמש שנים, ניקח את ה-100% הוצאה, כולל קבועה כולל משתנה, נחלק את זה בחודשי העבודה ואז אנחנו נבין באמת מה המשמעות של להעסיק עובד זר. הגענו למסקנה שבאמת יש הצדקה להביא לאותו ענף עובד. אם לא הגענו למסקנה אין לנו לאן להתקדם. זה שלב מקדמי. לכן, כשאומרת פה אביגיל ואומרים שאר החברים - -

אלינור.

אלינור.

אלינור, סליחה. אומרת אלינור ושאר החברים אל תסתכלו רגע על ה-13,500 שקלים. אתם צריכים להסתכל על כלל האופרציה, שהיא אגרה וגיוס ולינה וביטוחים וכל - -

שיהיה מנגנון, בעצם.

סליחה?

שיהיה מנגנון, בעצם.

שיהיה מנגנון. תשיטו את זה על חודשי ההעסקה, ותראו שלהעסיק אותם זה כבר 20,000 שקלים. לי ב-20,000 שקלים לא כלכלי להעסיק. אמנם הוא בעל מקצוע, אבל הוא עדיין לא שותף שלי. ואני מבקש את ההתייחסות שלכם איך אתם מסתכלים על שאר העלויות שבהכרח משליכות על הקלקולציה בהעסקת עובדים זרים.

טוב, אז אני אשמח להתייחס - -

הנה, פניתי לשני הצדדים ושיקפתי לשניכם - - -

תודה.

אז קודם כל, אנחנו מאוד מעריכים ומכבדים את עבודת התעשייה. אנחנו בעד תעשייה כחול לבן, מכירים, אנחנו בקשר ישיר, שוטף, גם עם ההתאחדות כמובן וגם עם המפעלים. לפני כמה ימים עשינו זום ל-140 תעשיינים, להסביר להם את הכללים והנהלים שנוגעים להעסקת עובדים זרים. אז אנחנו בהחלט - -

כל מילה בקודש, - - -

עד פה. אז בהחלט אנחנו רואים חשיבות רבה בהעשרת התעשייה בישראל, ובמתן אפשרות לתעשייה להמשיך להתפתח ולייצר. בסוף אנחנו כולנו - - - . אני אספר שהיו שלוש החלטות ממשלה שנוגעות לענף התעשייה, הייתה החלטת ממשלה מ-2018, 2021 והאחרונה מה-30.7.23 שמדברת על מכסות לענף התעשייה. אז יש את הפלסטינים שמועסקים בתעשייה, המכסה לפני המלחמה הייתה של 12,000, עכשיו - -

- - -

עכשיו 2,000 - - -

איך?

7,000.

לא לא. 12,500 ועכשיו 2,000 - - -

אתה מתקן אותי על מכסות? זה שיא.

בוא נמשיך.

יומרניים.

כן.

ו-3,600 בעטרות, אלו היו המכסות. גם בעטרות וגם ביתר המקומות, לכל התעשייה ושירותים - -

רק נקודה, זה לא כולל מזרח ירושלים, שאלו תעודות כחולות.

- - -

- - - אני לא אחראית תעודה כחולה - -

לא, זה גם כוח עבודה משמעותי.

- - - אזרחים, אין לך בעיה - - -

לא, אבל זה גם משמעותי.

כן, אבל זה לא חונה אצלה.

לא, רגע, בסדר.

בסדר.

כולנו מישראל.

תעודת זהות כחולה זה ישראלי, לא חלים - - -

אמנם בטעות, אבל עדיין. זו טעות קיימת.

אבל מה-7 באוקטובר חלקם - - -

רגע רגע. אני עוזרת לכם - -

הוא לא נותן לאף אחד לדבר.

רגע בואו, בואו ניתן לה - - -

אני עוזרת - - -. אז זה נכון שהם עכשיו חווים קשיים שהם הרבה יותר משמעותיים, גם בגלל שהרבה עובדים שלהם, אני מניחה, במילואים, אז יכולת הייצור שלנו נתקלת בקשיים בזמן הזה, וגם כמובן נושא הפלסטינים שנכנסים במספרים מאוד נמוכים, באופן יחסי, לתקופה שלפני המלחמה וזה מטיל עליהם קושי נוסף ועל זה בכלל אין מחלוקת.

לעניין החלטת הממשלה האחרונה 860, אז קודם כל היו שם שני דברים מאוד משמעותיים וטובים לתעשייה. הדבר הראשון זה שהמכסה קפצה מ-1,500 ל-3,000. זה משמעותי. הדבר השני, בהחלטת הממשלה הקודמת, של 602-2021, כל קבוצות המשרות בתעשייה היו 130% מהשכר הממוצע.

- - -

- - -160% למהנדסים. סליחה, אנחנו באמת, לא - -

אני רק מבקש קצת למרכז את הנושא - -

אז הנה. אז - -

רגע, לא לא לא. תמשיכי בדיוק איפה שקטעתי אותך, אבל אנחנו מבינים שיש פה איזשהו ויכוח באותה אקסיומה מה היא הנגזרת של - - -

הבסיס לחישוב. הבסיס לחישוב.

בסדר - - -

בסדר? לכן אני - -

בסדר. אז בוא נדבר על זה. אז אני מדברת עכשיו על החלטה 860, שהיא שיפרה את המצב הקודם. גם הייתה העלאת מכסות של פלסטינים מאוד משמעותית לפני, אבל לא משנה. ב-860 הכפילו מכסה, ושינו את נושא השכר, מ-130 ל-150. וככה כתבה החלטת הממשלה, - - - צריך להיות, אני מדייקת. אנחנו עושים בדיוק מה שכתוב בהחלטת ממשלה, גורמי מקצוע, וזה היה אחרי שיח עם ההתאחדות ומשרד הכלכלה ומשרד העבודה.

אתה יודע, החלטות ממשלה זה לא דף וורד שכותבים. הכתוב "שכרם של העובדים שילכו לפי סעיף זה להחלטה, לא יופחת מהדין וההסכמים החלים על העובדים, ובכל מקרה לא יפחת מהשכר הממוצע של העובד הישראלי המקביל, כפי שיקבע כתנאי - - - העסקה, בהתאם להמלצת צוות - - - ברשות משרד העבודה", לא משנה. "המלצת - - - בין-משרדית התבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ותרחיב את חלוקת הקבוצות של משלחי היד ואת השכר הממוצע לכל קבוצה ביחס לשכר הממוצע במשק, תוך התחשבות בשונות השכר של משלחי היד המרכיבים את הקבוצה".

זה בדיוק מה שעשינו, ואני אומרת לכם, יכול להיות שזה לא נותן לכם מענה מלא, ויכול להיות שאתם לא אוהבים את זה - -

לא, אבל שוב - -

ונחנקים מזה - -

בסיס התחשיב.

בסיס התחשיב - -

אבל - -

למה יש אפליה?

אבל יש - -

רגע. רגע. בסיס התחשיב היה שלקחנו - -

- - -

- - -

רגע - - -

של המס. משלח יד הלמ"ס, וחילקנו לקבוצות כדי ליעל. לא רציתי לקחת המון מקצועות ולהגיד המקצוע הזה ככה, המקצוע הזה ככה ואז זה היה נותן וי ודאות וחוסר ואי אפשר לפקח, זה לא יעיל. לקחנו את זה למקצועות, קבוצה ב, ג, ד. אני - -

למה ההחלטה מדברת על זה?

רק קבוצות. רגע - -

אין בעיה, אבל בכל קבוצה - --

הכי פשטני. רגע. אז בהנדסאים יש את ה-130%. ובמנהלי עבודה ומסגרים זה 110%.

ענבל.

מפעילים זה - - -

חברים, אני לא מדבר על המדרגות אבל.

ענבל, - - - ענבל.

אין לי איתכם ויכוח על המדרגות.

- - - זה 60%. עכשיו גם המדרגות האלו - -

אבל ענבל - -

עורכת הדין משש.

רגע.

יש פה טעות אחת.

לי אין איתכם ויכוח על המדרגות.

יש פה טעות אחת עקרונית. לקחת את בסיס השכר והלמ"ס זה בסיס לא נכון.

- - -

רק דקה, אני רוצה להסביר.

רגע. זה בדיוק מה שכתוב בהחלטת הממשלה.

אלה הנתונים הרשמיים.

רגע, אבל אני רוצה להסביר. מתן כפילות הטבות לעובד זר יוצר אפליה. משום שהלמ"ס לוקח את הבסיס, פלוס כל ההטבות. מה הוא בא בסוף הביתה, עם הצ'ק.

100% משרה.

מה נכנס לו לבנק?

תתייחסי רגע לחלק הזה - - -. תמשיכי רגע את החלק - -

לא, אבל אם יש כאן תוספות הוא צריך לתת - - -

מה ההבדל בין ענף הסיעוד לענף התעשייה? אנחנו חייבים להבין. למה יש כאלה פערים?

למה בענף הבנייה אין מגבלות?

- - - ישראל - - -

למה - -

בסיעוד אין מגבלות.

הכי פשוט, זה ענף התעשייה - - -

בחקלאות אין מגבלות.

- - - זה לא נכון.

בענף התעשייה - - -

את יודעת מה? רגע.

זה לא נכון.

אמרת מקודם - -

בענף התעשייה - - - יש איסורים - - -

זו קונספציה שגויה.

אמרת מקודם שהיה תקנה, הקודמת, להעסקת, רגע.

זה - - -

הייתה תקנה קודמת - -

- - - רגע - -

שדיברה על ה-130% אחוז. כמה ניצלו את זה?

לא צריך לדבר בכל כך, רגע.

אתם עושים חוקים שאף אחד לא מנצל אותם.

רגע - - -

רגע רגע. חברים - -

- - - פה אפילו בדיוק הדברים החלטת הממשלה - - -

- - -

חברים. חברים, חברים, תעצרו רגע.

זה נכון, בזה היא צודקת. בזה היא צודקת.

חברים, אמנם אין לי פה פטיש - -

גם - - - ההתאחדות.

בסדר.

סליחה. אמנם אין לי פה פטיש, אבל עדיין זה דיון ועדה.

עד שיש לנו - - - אחד בממשלה, בזה שהוא - - - אז בואו נשמור עליו פה.

תקשיבו רגע. אתם מדברים כרגע עם קבלני הביצוע.

נכון נכון.

בסדר?

אין לי טענות - -

רגע.

אליה, בזה היא צודקת.

רגע.

היא עשתה מה שאמרו לה.

אתם מדברים עם קבלני הביצוע. לתעשיינים יש נמל בית מובהק. אוקיי? קוראים לו משרד הכלכלה. יש לנו פה נציגה נכבדת. לפני שאני מבקש לדעת, תבינו שיש לי הפרעת קשב. בסדר? לכם אני מגלה - -

חשבת - - -

הם יודעים את זה, הם עובדים עם זה קבוע. יש לי הפרעת קשב, מה אני אעשה.

אז אנחנו חייבים להבין שפעם ראשונה הם מבצעים בדיוק את מה שהנחו אותם.

הם צודקים.

לכן אנחנו צריכים - -

אין לי טענות אליהם.

ללכת שלב אחד אחורה. מי הנחה, למה הנחה ובאמצעות מה אנחנו מטפלים בזה. אז נמל הבית, כאמור, הוא משרד הכלכלה. אנחנו מצפים מכם שאתם, ואני גם מצטרף אליכם, נפנה ביחד לנציגת משרד הכלכלה - -

מאה אחוז.

לבקש לעדכן את החלטת הממשלה הרלוונטית. שלא יבצר מצב שמרוב שאנחנו רוצים לדאוג לעובד הישראלי, אנחנו פוגעים בו. פשוט פוגעים בו. בלי ששמנו לב אנחנו יצרנו מלכודת דבש. מכיוון שכאשר אנחנו בוחנים את תחשיב הייחוס על פי הלמ"ס, אנחנו למעשה אומרים בוא נסתכל בכפל הטבות, פעם אחת מפה ופעם אחת מפה. עדיין זה מאותו מעסיק, ועדיין זה לאותו עובד אל מול עובד ישראלי, שלא מסתכלים אליו בכפל.

אם נדחוף לאיזון גם של העובדים הישראלים, הם יהפכו להיות לא כלכליים ולא רווחיים. לכן אני פונה אליכם כרגע בשמם, בהנחה שזה מייצג את הבקשה שלכם, תעדכנו בבקשה את החלטת הממשלה, תדייקו אותה, לא לעדכן אותה. תדייקו אותה ותבהירו אותה, שנפלה פה לקונה, בהנחה שאתם מבינים את זה.

אם לא, נמצא עוד דרכים להנגיש את האינפורמציה הזאת ואת התוצאה. ואז אנחנו נוכל לפנות אליהם ולוודא שהם מיישמים אותם. עכשיו בבקשה.

מבטיחה שלא.

אני ממש - - -

רק תציג את עצמך.

חביב פאר. אני מנכ"ל של מפעל בשם "פאר פארם" בראש העין. יש לי 160 עובדים.

איזה מפעל?

זה מפעל?

מפעל "פאר פארם", בראש העין. אנחנו מייצרים ציוד רפואי - - - אותם. המוצרים שלנו - -

- - - נכון?

כן. בניגוד לכל - - - כזה שיש בו טכנולוגיה ישראלית, סליחה, המוצרים שלנו נמצאים בהרבה מדינות בעולם, made in Israel, ואנחנו פועלים באהבה גדולה.

אבל בינתיים מה שקורה זה שכל הלקוחות שלנו עוזבים אותנו, כי כל הזמן יש סיבה שבגללה אנחנו לא מספקים להם בזמנים. עכשיו, אני ממש - - - ממה שאמרת. אין ישראלים כמעט בתעשייה, יש מעט. יש מחסור אדיר של עובדים בתעשייה. ותפיסת העולם שלך היא כל כך מעוותת, כי אתם לא מבינים שכל עובד זר שבא לכאן מייצר עשרה מקומות לישראלים. עשרה מקומות. כל מכונה שתעבוד אצלי תייצר עוד מחסנאים, עוד מנהלי מוצר, עוד גרפיקאים, עוד מנהלי פיתוח, עוד אנשי רגולציה - -

עוד נהגים.

עוד מלא עבודות.

דיור, כלכלה.

אתם לא רוצים להבין את זה. עכשיו אני - -

אבל - -

נלחם בדבר הזה כבר שנים. לנו במפעל יש 18 קווי יצור. היום אני מפעיל שלושה קווים, וכל ערב בשעה 18:30-19:00 אני נכנס עם הילדים שלי לעבוד בקווים, שזה בושה. 70% מהזמן הניהול שלנו הולך רק לעובדים. עכשיו אני לא מדבר על 60% תחלופה, שזה "אסם". לעזאזל, הוא "אסם" והוא חווה את זה. אז מה עושה מפעל כמוני, שאין לי לתת 9,000 או 20,000 שקלים לעובד?

אני רוצה לספר לכם שבשנת 2022 עלה לנו מיליון ו-200 אלף שקלים החלפת עובדים. סתם כסף שנזרק לפח. השנה אני מגיע - -

מתי?

מיליון מאתיים - -

מתי מתי?

בשנת 2022

למה?

כי זה המצב, הוא לא נולד בגלל המלחמה. זה המצב במדינת ישראל. התחלופה מטורפת.

אתם יודעים מה קורה היום? אנחנו מקבלים עובדים מחברת כוח אדם. אנחנו משלמים שלושה חודשים לחברת כוח אדם, להשמה. אתה יודע מה חברות כוח אדם עושות היום? כי אין להם עובדים.

הם מתקשרים לאותו עובד.

מתקשרים לעובדים שלנו, גונבים לנו אותם למקום אחר.

הבנתי.

אנחנו אוכלים חרא שאי אפשר להסביר אותו. אוקיי? תפיסת העולם שלכם כל כך מעוותת, שאתם אפילו לא מבינים מה אתם עושים. עזרתם לנו ב-3,000 עובדים. וואי, תודה רבה. מאיפה, משוודיה? מנורווגיה? מה אתם עושים? מה אתם לא מבינים? כל עובד זר שיבוא לכאן, הוא רק יעשה טוב למדינה הזאת.

לפני, סליחה - -

הוא לא יזרוק את הישראלים.

לפני המלחמה, מה, איך היה - -

היה- -

זה הכל לפני המלחמה.

תאמין לי, כל מה שאני אומר לך הוא לפני המלחמה.

זה לפני המלחמה.

המצב לא נולד אתמול. הוא נעשה גרוע בגלל המלחמה. כי היו פה קצת עובדים זרים, מבקשי עבודה, אוקיי? הם עוד איכשהו הצילו את המצב. אתם משקיעים מיליונים. משרד הכלכלה משקיע מיליונים בתוכניות העשרה וכאלה וכאלה, ואומרים "תיקנו ציוד הכל טוב שיש". וקנינו את הציוד הכי טוב שיש.

אבל אין מי שיפעיל אותו.

מי יפעיל אותו? המכונות עומדות ריקות, - - -

כמה עובדים יש לך היום?

היום מ-160 אני אצא עם 43 עובדים.

יואו.

43 במקום 160?

בגלל המלחמה או בגלל מחסור - -

בגלל מחסור - - -

יש איזושהי - - - בגלל המלחמה.

- - - אם זה נקודתי עכשיו או לפני חודשיים.

לא לא לא - -

לא. לא.

יש איזושהי - -

לא לא, אני מנסה להבין מה - -

לא. לא.

חברים, סליחה. אני לא מבין מהר כמוכם.

חסרים לנו כמויות - -

160 אידיאלי, יש לך 43 - -

התחלנו את השנה ב-160 - - -

אבל מצד שני 18 פסים,

אמרתי - - -

יש לך שלושה. משהו קצת הלך לי לאיבוד.

בוא תראה. בוא תראה בעיניים.

לא.

אין עובדים לו שם היום.

חסרים לנו עובדים בכל מחלקה. ומה שקורה זה שברגע שחסרים לך עובדים, כל יום נושרים לך עוד עובדים. כי העובדים שנשארים הם - -

קורסים. קורסים.

קורסים. הם פשוט לא מסוגלים יותר. - - - רוצה לעבוד במפעל.

ממתי המצב - -

כמה היו לך ב-5 באוקטובר?

בתחילת השנה היו לנו 160 עובדים. ואם - -

כמה היה לך ב-5 באוקטובר?

כמעט 130 עובדים.

זאת אומרת בעקבות - -

בעקבות המלחמה - -

למה למה?

אבל אפשר לשאול, זהו, זה עובדים שהם זמניים לא נמצאים בגלל שהם במילואים או מפונים?

- - - פלסטינים? פלסטינים?

פלסטינים אין לכם.

או בגלל שהעובדים לא קיימים?

חלק מגויסים, חלק הפלסטינים. חלק למשל עובדים מגרוזיה שפשוט עזבו באותו יום. חלק אוקראינים שזה - -

מה שנקרא - -

ורוסים, וישראלים רוסים.

העסקת באופן בלתי חוקי.

לא, זה חוקי.

לא, ממש לא. ממש לא. למה אתה אומר את זה?

חוקי, חוקי.

זה חוקי.

אני מנסה להבין. - - - אני רוצה להבין.

פליטי עבודה, אפשר להעסיק.

כן.

מבקשי מקלט - -

גרוזיה אין, לא - - - עבודה.

לא - - - זה מבקשי מקלט מדיני.

יש לה - -

גרוזיה?

כן. כן.

כן כן.

ההתאחדות נתנה לנו אישור.

מה - -

רובם - - -

יש להם - - - יש להם - - - בתוך.

כן.

ענבל, תלמדי אותו.

כן כן כן.

אם בן-אדם מבקש מקלט - - -

סליחה, רגע.

- - - ככלל אתה צודק. ככלל אתה צודק. בסדר?

כן.

יש קבוצות של תיירות-מקלט. בסדר? אנשים שהגיעו לארץ כתיירים, רצו להגיש בקשות מקלט, ואז בתהליך של בקשת המקלט יש שלב שהם מקבלים אפשרות - -

בזמן הבירור.

כן, האפשרות לעבוד - -

גם בגרוזיה?

גם, ברור.

כולם.

אתה יודע שגם בסוריה יש לנו זה?

כל המשק - - -

- - -

הם מצילים את המשק.

לא הבנת.

מה - - -

- - - אני יודע - -

צריך - - - את המשק.

הם עובדים טובים.

אני מכיר את המציאות של תיירות מקלט מאוקראינה.

יש מלון שיכול להעביר אותם או - -

נכון. נכון, זה על אותו עיקרון.

- - - מרוסיה. אין מלחמה היום - -

המיטריה.

בדיוק, אין שם מלחמה, למה הם קיבלו מקלט?

אין שם, זה מה שאני מנסה להגיד.

אז למה המדינה הכירה בהם?

כי הם מגישים בקשת מפלט, ולפי הנוהל יש שלבים בתהליך - -

אה כי הם צריכים לחכות עד שזה יאושר.

שעד שבודקים את בקשת המקלט, וממצים את ההליך, אז יש שלב כזה. בטח נוהגים - -

אוקיי.

- - - בקשות נוספות.

טוב.

עובדים זרים זמניים.

הם לא ממש זמניים.

אז גם - -

אוקיי.

מגרוזיה עזבו?

לא משנה המדינה.

ענבל, כמה - - - ?

דרך אגב גם ישראלים, גם בעלי תעודה כחולה שעלו מרוסיה בשנים האחרונות, הם חזרו לרוסיה. הרבה שלא - - -

טוב. אני אגיד שלושה משפטים. ככל שאני צולל יותר לעולם הזה אני מבין שהאירוע הטראומטי שקרה במדינת ישראל יכול להיות גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים. נוצר זעזוע גדול מאוד וצריך לעשות דברים אחרת. אני חושב גם שדברים נעשו לא נכון. ואמרתי את זה, דיברתי איתך על זה הרבה פעמים. יש לנו הזדמנות - -

נכון.

לעשות שינוי בכל נושא העובדים הזרים. אני מגיע לפה מפגישה עם התאחדות הקבלנים. אנחנו צריכים להבין שבסוף, האיש בקצה הולך לשלם הרבה הרבה יותר כסף. על דיור, על אוכל - -

ומיסים.

ועל הרבה דברים אחרים, כאשר הסיבה המרכזית היא עלות העובדים. ראיתי בעיניים שלי היום, ישבתי עם ניר מהתאחדות הקבלנים, הוא קיבל הצעה לעובדים שהגיעה ל-120-130 שקלים לשעה. 120-130 שקלים לשעה לעובדים שעושים שלט. שלט.

כן.

בטח 110 - - -

ואני אחד שהכי חשוב לו עבודה כחול לבן. אבל צריך להבין שיש מקומות – או סוג של עבודה – שהישראלים לא מגיעים לעבוד בהם. גם הערבים עם התעודות זהות הכחולות לא מגיעים כבר.

נכון.

אז בואו נעשה רגע פאוזה ונחשוב מה אנחנו עושים כדי שגם בעוד שנתיים, שלוש, או עוד חמש שנים, יהיה יותר נוח לתעשיינים והקבלנים ולתשתיות, כי הכל תקוע. אנחנו יודעים את זה. המדינה בפאוזה. לכם עוד יש קצת עובדים. תבינו שבתשתיות אין עובדים. אין עובדים.

מה - - -

אני רוצה להגיד לך עוד משהו בהקשר למחסור בעובדים. יש לנו מפעל בשדרות, אף אחד לא מוכן לבוא להגיע לשדרות. היו לי שיחות עם משרד הכלכלה, אתה מאמין שאנשים ממשרד הכלכלה הלכו להתנדב במפעל שלי בשדרות? כי הם הבינו את המצוקה. אנשים בכירים במשרד הכלכלה באו לעבוד אצלנו בשדרות.

לא, אבל פה עובדים זרים לא יעזרו לך - -

<< דובר >

לא - -

כי גם עובדים זרים לא יגיעו.

גם הם לא יבואו.

בסדר, אבל מה- -

אבל - -

אבל קודם כל, אני - -

לא, מה שאני - -

קודם כל אני מאמין שהם יגיעו - -

סליחה רגע, מה שרציתי להגיד - -

אם לא עכשיו אז בעוד חודש.

מה שרציתי להגיד, אני מבין שאנחנו נמצאים באיזושהי נקודה עם מצוקה גדולה מאוד. גם לכם, לא רק לכם.

צודק.

נכון.

אבל בואו רגע נעשה שינוי דיסקט, ונחשוב איך עושים תוכנית טובה למה שיהיה בעתיד.

אני מסכים איתך - -

אנחנו צריכים, משפט אחרון - - -

ואני חושב, רק תן לי - -

כי הפלסטינאים לא יחזרו כל כך - -

לא - - -

רגע, אני מסכים איתך, אני רוצה להגיד לך משהו.

לא - - -

אתה צודק. תראו. זה אולי נשמע בדיון, אבל כולנו פה בסירה אחת.

נכון.

אתם חברי הכנסת שלנו. אנחנו התעשייה שלכם. כולנו ביחד, ואני חושב שהגדרת קודם את העקרונות הנכונים. תקשיבו טוב מה שאני אומר, אני יודע שאני יכול להביא מישהו מהודו וכולי, מקומות שמרוויחים בהם 200 דולר בחודש. אני לא רוצה להביא עובד זר למדינת ישראל שייקח פרנסה של עובד ישראלי. אני לא רוצה את זה, ובזה אתה צודק מאה אחוז.

רגע - -

אבל מצד שני, אסור לייצר סיטואציה הפוכה. אסור לייצר סיטואציה הפוכה, כי זה יעלה לנו את המחירים עוד יותר. אמרת את זה נכון, בואו נסתכל על כל סל הפרויקט, נסתכל על כל הנושא הזה שנקרא שכר. שכר הוא לא שכר יסוד. יש גם משמרות לילה, יש גם תעריפים גבוהים יותר. יש פרמיות. נותן ש, תביאו את כל הסל, ויש את כל העלויות הנלוות מסביב. המגורים שאני צריך לתת - -

נכון.

סל בריאות, ביטוח, יש רשימה שלמה של דברים שצריך לדאוג להם. ארוחות, כלכלה, הכל.

עכשיו אני אגיד משהו, מה שמך?

אלינור.

אלינור. גם על זה דיברתי עם אלי. אני חושב שגם עם עדן דיברנו על זה. אנחנו צריכים לייצר שולחן עגול, ולראות וכמה שיותר מהר איך מחזירים את כל נושא התלמידים במוסדות לימוד, כמו שהיה באורט בעבר - -

נכון.

איך זה - - -

הגענו לסיטואציה הזאת בעקבות החלטות שגויות. חיזקנו מאוד את ההייטק, אבל הלואו-טק נעלם מכל בתי הספר. אין לנו לא פחחים ולא מכונאים ולא נגרים, ולא אנשים שיודעים לעשות מכניקה. ואני בטוח שענבל תלך איתנו, וגם משרד הכלכלה. כולם צריכים להבין שעשינו פה טעות היסטורית.

אני חייבת להתייחס לזה.

תראו לאן הגענו. היום אתה לא יכול להשיג רתח.

אנחנו 20 שנה מנסים לפתח את תחום ההכשרה הזה באופן פנים מפעלי, נפגשנו גם הרבה פעמים עם מפעלים נוספים כדי לפתוח ביחד בתי ספר משותפים. אין מועמדים.

אני חושבת שמה שנאמר פה - -

גם מי שבא, אנחנו לא מצליחים לסגור את הקורס - - -

שככל ותהיה תוכנית ממשלתית עם תמריצים חיוביים - -

נכון.

אז יהיה עידוד - -

ניסינו הכל באופן עצמאי - -

של אנשים ללכת - - -

חברנו ביחד.

מה שאני - -

מה שנאמר פה זה שלא צריך להרים ידיים וצריך להסתכל - - -

אבל אנחנו כבר 20 שנה נאבקים בזה, מנסים למצוא את כל הפתרונות.

בסדר, אבל - -

לא, מה שאומר חבר כנסת סימון זה נכון, זה חייב לבוא מהבסיס ושינוי מדיניות.

אני חושבת שזה נכון מאוד אפילו.

כי המדינה כן מעמידה כלים. יש לנו תוכניות הכשרה וכיתה במפעל, ואפשר לעשות הכשרות לתחומים האלה. זה פשוט לא עובד. אנשים לא באים, וגם - -

למה זה לא עובד?

כשפותחים כיתה של 12 איש - -

לא, אבל צריכים להחזיר את זה למשרד החינוך.

זה מה שאני אומר. אם זה לא יחזור למשרד החינוך זה לא יקרה.

זה צריך להיות במשרד החינוך.

ההכשרות המקצועיות לתחומים האלה, לצערנו, לא עובדות. גם אני - - - 12 - - -

אני רוצה להגיד משהו.

- - -

לא. אני מצטער.

הדבר הזה לפני עשור - -

שיתנו אז - - -

לפני עשור אני טיפלתי ברמה בינלאומית. יש מדינות בעולם שהחינוך הטכנולוגי - -

גרמניה.

- - - כיתה א' - -

ג'.

ומגן ילדים. שם מתחילים לתת להם את החשיבה - -

סליחה סליחה. אין פה דיונים מקבילים. אני לא מעיר גם לאותו בן-אדם יותר מפעם אחת.

שם מתחילים לתת להם את החשיבות בחשיבה והרצון לעשות, ותאמין לי שהם רוצים.

טוב. זה נושא - -

לא - -

דיון אחר - -

בסדר.

שנמצא לנו ממש ממש עמוק בתודעה, ואנחנו החלטנו שאנחנו רוצים לטפל בו. רק שכרגע יש מצוקה. בסדר? אז בבקשה, חבר הכנסת ואליד. ואז אני מסכם, ואנחנו נצא לסיור.

טוב, שלום לכולם. א', אני מודה לכל המכובדים, ליושב ראש, על קיום הישיבה הזאת והסיור. אין ספק שזה חשוב ואנחנו נמצאים עכשיו במצב אחר אחרי ה-7 באוקטובר. אחרי הזוועה הנוראית שהייתה בעוטף, ובכל הארץ.

- - - משרדים שיבואו לפה ויעשו לנו את הסיור.

אנחנו הבדואים, ואני בא מהמגזר הבדואי - -

- - - ונעשה את זה - - -

ואני מייצג את הרוב. אנחנו מרגישים, ואני בטוח, שאנחנו חלק מהמדינה. אני כמעט ולא מפספס דיון אחד, לא בוועדת ביקורת למדינה ולא ועדות שלו, ועם סימון שהיה בנגב והוא מכיר את האוכלוסייה. היו לנו המון שיתופי פעולה ביחד. לכן אני חושב שזו העת, אחרי תקופה כל כך קשה, שאנחנו גם נתחבר לאוכלוסייה הבדואית. דו"ח מבקר המדינה האחרון מצביע על כך שכל אחד מהצעירים הבדואים מתחת לגיל 24 לא לומד ולא עובד. חסרי מעש.

לכן אני רואה שיש כאן הזדמנות להתחבר יחד, על מנת שאנחנו נתקדם בנושא הזה. אני לא אומר לוותר על מה שאתם רוצים, עובדים זרים וכולי, לא. אבל אם יש הזדמנות לחבר אותם, להכניס אותם לעשייה במקום להשאיר אותם ככה, אז צריך לעשות את זה. עוד עשר שנים המערכת תפקיר אותם. אני לא אומר לכם לכו לחברה הבדואית ותחפשו, לא. אני אומר לכם אני איתכם.

אנחנו הולכים לחפש.

אני איתכם.

אני אומר לך שאנחנו הולכים לחפש.

עכשיו מה אני מציע - -

- - -

תקשיבו לו רגע.

אני אתן לכם את הפיתרון. אני סחבתי איתי הרבה צעירים בבחירות האחרונות. ואני מכיר את הצעירים בצורה טובה מאוד. באתי גם מתחום הכדורגל, הייתי שופט כדורגל, ככה שאני מאוד מחובר לאנשים, לאוכלוסייה, לקהילה. אני מציע שאלי, יחד איתך, יחד עם הוועדה, נעשה סיור בחברה הבדואית. - - -

- - -

כן.

אני אביא.

כן. ואני אגיד לך גם - -

עשינו כבר סיור בעבר.

כן.

עכשיו אנחנו נמקד אותו לתת הנושא הזה.

נעשה אותו עם ראשי הרשויות.

- - -

כולל ראש המועצה לכפרים הבלתי מוכרים. עם הארגונים האזרחיים, עם הקהילה. אני בטוח שייצא משהו משם. אני אגיד לכם - -

אני יכול להרים איתך את הכפפה הזאת?

מאה אחוז.

אני מוכן ליצור איתך קשר - -

אני - - - לכם.