פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
5
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
23/11/2023
מושב שני
פרוטוקול מס' 38
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום חמישי, י' בכסלו התשפ"ד (23 בנובמבר 2023), שעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 23/11/2023
סיור הוועדה במרכז הלוגיסטי אסם בשוהם לבחינת העסקת עובדים זרים בענף התעשייה
פרוטוקול
סדר היום
סיור הוועדה למרכז הלוגיסטי אסם לבחינת העסקת עובדים זרים בענף התעשייה
חברי הכנסת
¶
מוזמנים: אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה
עו"ד ענבל משש - ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה
שרון אמיר - מנהלת אגף מגזר עסקי ומנהל עובדים זרים, רשות ההגירה
נעמי דניאל - מנהלת תחום קשרי ממשל, רשות האוכלוסין וההגירה
יפעת ענבר - מנהלת תחום בכיר תעשיות מזון, משרד הכלכלה והתעשייה
קותי - מרכז ברשות האוכלוסין וההגירה
מאיר מישאל שמואלי - דובר הוועדה
חגי אדרי - סמנכ"ל התאחדות התעשיינים
דודי מנביץ' - יושב ראש איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, יושב ראש מאפייה קיבוץ עינת
פנחס (פני) קימלמן - משנה למנכ"ל אסם, סמנכ"ל משאבי אנוש
אביב חצבני - מנהל איגוד המזון
ליאור כוכבי - קשרי ממשל התאחדות התעשיינים
חביב פאר - מנכ"ל פאר פארם
אלינור אנגלנדר - מפעל אנגלנדר
עמיחי חיים - סמנכ"ל משאבי אנוש, קבוצת יהודה
אלכס קנובסקי - לוביסטית של התאחדות התעשיינים
עדן - עוזר חה"כ אליהו רביבו
יוגב - עוזר חה"כ אליהו רביבו
צחי - דובר - עוזר חה"כ אליהו רביבו
מיכאל - עוזר חה"כ סימון דוידסון
אוסמה - עוזר חה"כ ואליד אלהואשלה
רישום פרלמנטרי
¶
איה צימרמן, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
סיור הוועדה למרכז הלוגיסטי אסם לבחינת העסקת עובדים זרים בענף התעשייה
פני קימלמן
¶
אני רוצה לשקף לכם את המציאות שבה אנחנו נמצאים, כי אנחנו באמת זקוקים לפתרונות. אוקיי? נתחיל בהצגת הנוכחים ואז נעבור למצגת. כן.
דודי מנביץ'
¶
דודי מנביץ'. אני נמצא כאן בשני כובעים, האחד כיושב ראש איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, והשני כיושב ראש של מאפייה בקיבוץ עינת. עזבתי הכל כדי להגיע לדיון. זה מראה את גודל השעה והצורך הבלתי רגיל.
עמיחי חיים
¶
עמיחי חיים, סמנכ"ל משאבי אנוש של קבוצת "יהודה". שלוש חטיבות, יהודה גדרות, רשתות ופלדות.
פני קימלמן
¶
אוקיי. אנחנו הולכים לראות מצגת קצרה על פי המצוקה והמחסור שיש לנו. נציג את הדברים מהזווית של "אסם", אבל אני בטוח שזה נוגע גם לכל האחרים. אם אני אפספס משהו במצגת אז תשלימו אותי, כי אני בטוח שהבעיות שאציג בסקירה משתקפות – פחות או יותר – כמעט אצל כולם.
אני מדבר כרגע על קבוצת "אסם" עצמה. אנחנו נמצאים במחסור חודשי תמידי של בין 200 ל-250 עובדים. לא מדובר בחודש עם פיק וחודש בלי, אלא חוסר תמידי. אנחנו מגייסים ואנשים עוזבים. אחוז התחלופה הוא מטורף, יש פער בין התקנים שאנחנו צריכים לבין העובדים שלנו בפועל. עכשיו - -
פני קימלמן
¶
כתוצאה מהמצוקה הזאת אחוזי התחלופה גבוהים מאוד. מדובר על כל האתרים שלנו. נוכל לאחר מכן לתת דוגמאות לכולם.
רק פה, במרכז הלוגיסטי שלנו, יש אחוז תחלופה של 60%. זה אומר שעל כל 100 עובדים, 60 עובדים עוזבים בשנה. אנחנו בקשר רציף עם כל לשכות התעסוקה, עם כל חברות כוח אדם, עם כל מי שאתם רוצים. כל הגורמים האפשריים. אנחנו לא מצליחים לגייס עובדים. יש תחלופה מאוד גבוהה, העובדים באים, עובדים יומיים-שלושה-ארבעה ואז אומרים שקשה להם, שהם לא מסוגלים לעשות את העבודה הזאת, ועוזבים. יש לנו גם הרבה עובדים ותיקים, עובדים שנמצאים איתנו 15 ו-20 שנה. אבל יש לנו עובדים שבאים למשרה, רואים שהעבודה קשה, ועוזבים. מגיע עוד אחד, ושוב. בשנה אחת באותה המשרה לפעמים מתחלפים לי בין 12 ל-15 עובדים. אנשים לא מוכנים לעבוד בתעשייה בעבודות מהסוג הזה.
פני קימלמן
¶
בוודאי. בוודאי. הסיבה העיקרית לעזיבה היא שפשוט העבודה קשה להם. קשה, לא נוח להם, העובדה שמדובר בעבודה במשמרות. חבר'ה צעירים מגיעים היום לעבודה, וכבר בראיון אתה אומר להם "העבודה כרוכה בעבודה במשמרות", והם אומרים "אני משמרת ערב ומשמרת לילה לא עובד". אחר הצהריים הם מבלים עם חברים, או הולכים לשבת באיזה בפאב, לא מעניין אותם בכלל לעבוד במשמרות ולעבוד בלילה. למרות שעל משמרת לילה אנחנו נותנים תעריף של 70% יותר. על כל שקל שאתה מרוויח ביום, במשמרת לילה אתה עושה 70%.
פני קימלמן
¶
עובדי יצור על הקווים, אורזות. האנשים שעובדים בסרט נע, שמכניסים דברים לתוך הקופסאות, אחד מול המכונה שעובדת. למשל להכניס בקבוקים לתוך קרטונים. או מישטוח, להרים ארגזים ולשים על משטח שוב ושוב עד שהוא מתמלא, לשים עליו ניילון. זה היבט אחד, עובדי ייצור על הקווים, מחסנאים וכדומה. אני לא יודע אם ייצא לנו היום כי אנחנו קצרים בזמן, אבל אם תלך לעבוד אצלנו פה במחסן - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
סליחה, רגע. התחלנו בשעה היעודה. לפחות בסמוך לה. אני שמח להגיע לכאן, ומודה לכם על האכסניה ושמח לראות עוד תעשיינים מקבילים. אבל עדיין הגעתי ל"אסם". מכיוון שאני כבר פה, ואתם מארחים אותי, אני רוצה - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
ולעמוד את האתגרים. וככל שהיא תוכל, היא גם תבצע איזושהי אנלוגיה לעניין שאר הפעילויות במשק הרלוונטי. בסדר? זאת אומרת, אם יש אדם שאורז לחם ואדם שאורז שקיות במבה, ברמה מסוימת זה אקוויוולנטי - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
כי האתגר שאתה מדבר עליו – בחלקו הלא מבוטל – אמור לשקף את האתגרים של כלל הנוכחים כאן.
היו"ר אליהו רביבו
¶
ואני אניח מכך שיש איזשהן סטיות, אני אשמח גם למצוא את הזמן, אם תזמין אותי, להגיע גם למפעלים שלכם.
פני קימלמן
¶
אני חשבתי שאנחנו בסד זמנים של בין 13:00 ל-15:00, אבל בסדר.
אז בגדול כמו שאמרתי, מדובר בעובדי ייצור על הקווים, אורזות שמכניסות בקבוקים לתוך קרטונים, סרט שנע כל הזמן. מישטוח, כמו שאמרתי, לקחת ארגזי קרטון ולשים על משטח, שזה קושי פיזי, באמת, מבחינת הגב וכולי, זה לא פשוט. להרים משטח כזה, לניילון אותו אחר כך - -
פני קימלמן
¶
לא לא, אבל אני רוצה שתבין. בתוך כל זה יש גם מחסנים של מוצרים קפואים מצוננים, אנשים עובדים שם עם חרמוניות. אתה צריך להבין את התנאים שלהם.
פני קימלמן
¶
אוקיי, אז אני אתחיל משם. שכר המינימום בישראל עומד על 5,570 שקלים. אנחנו בהגדרה – היינו חלוצים במדינת ישראל מהבחינה הזאת – אומרים שהשכר המינימלי בקבוצת "אסם" לא יפחת מ-6,000 שקלים. אוקיי? זאת אומרת - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
גם אם זה 10%, חשוב רגע שנבין. יש סיבה ותוצאה. כשיש נטישה תמידית, ברמת מגפה, כשמפעל מחליף 60% מהעובדים שלו באופן תמידי, זה אומר שאם היום אני צריך 50, אני כבר נערך לקלוט 500. ככה צריך, כי אתה לא יכול - -
פני קימלמן
¶
זה לא נעצר ב-6,000. הבעיה שלנו היא עם התקנה של העובדים הזרים. אנחנו חברה מסודרת עם המון תנאים מסביב, העובדים שלנו גם מקבלים פרמיות, למשל. יש תעריפים לשעות לילה של 70% יותר, כי אנחנו צריכים לעבוד בשלוש משמרות. זאת אומרת, על כל שקל שאתה מרוויח בבסיס של ה-6,000 שקלים, אם אתה עובד לילה אתה מקבל עוד 70% על זה. אוקיי?
עכשיו כל התנאים האלה, תקשיב לי טוב מה שאני אומר לך, אותו בן-אדם שאמר לך שמרוויח בשכר יסוד בבסיס 6,000 שקלים מביא הביתה 12,000 ו-15,000 אלף שקלים. בגלל הדברים שאמרתי.
עמיחי חיים
¶
אני רק אציין, השכר הממוצע בתעשייה הוא קרוב ל-15,000 שקל. הוא קצת מעל, אבל מנרמלים אותו בגלל כל הבלאגן של הקורונה, הוא - - - -
פני קימלמן
¶
אני אומר לך, אצלנו אנשים לא, הם מרוויחים - - - עוד משהו חשוב. הפרמיות ומשמרות הלילה וכל הדברים האלה הם תעריפים שגם נכנסים לפנסיה של העובד. אין פה משחקים.
פני קימלמן
¶
יפה. אבל עכשיו, אתה מבין, כשאתה בא ואומר לי להביא עובד זר לעבודות הפשוטות ביותר, בשכר של 7,000 שקלים, כשזה יותר ממה שמשלמים פה ואני עוד צריך לתת לו את כל הנלוות, זו בעיה. כי אתם לא נתתם הגדרה של שכר כולל פרמיות וכל מה שהולך לפנסיה. לא הגדרתם את זה ככה. פרמיות לא בפנים, שעות משמרת לילה לא בפנים. כל הדברים האלה.
עמיחי חיים
¶
במילים פשוטות, אותו עובד זר שיעשה כמו העובד הישראלי, אם העובד הישראלי מקבל אצלו 12,000-13,000, העובד הזר הפשוט שהביא יקבל 15,000-16,000. בואו נעשה את זה פשוט.
עדן
¶
אם אפשר רגע להגיב על זה, דיברנו על זה פשוט בחוץ. נמצאת כאן אביבית ממשרד העבודה. בסדר? הם בחנו את הנושא הזה, והם אחראיים על הנוהל הזה. אני חושב שהכוונה שלהם הייתה לוודא שהעובד הזר לא מקבל פחות מהעובד הישראלי שלצידו. זה היה הרציונל שלפיו כתבו את הנוהל. אם - -
עדן
¶
רגע. אם במסגרת הנוהל יצא מצב שקובעים שכר בסיס גבוה יותר, ואז הפרמיות והכל מגיעות למצב שהעובד הזר - -
אביבית אסרף
¶
חשוב לציין שהבחינה שעשינו הגיעה לאחר שיח עם משרד הכלכלה שאמון על הנושא וקבלת הנתונים. החוק מדבר על נתוני המס שמאפיינים את הדברים, והם טענו שמדובר על שכר שכולל גם שעות נוספות. אז לקחנו את הערך השעתי ולפיו השכר נמנה - -
אביבית אסרף
¶
לפיו השכר של 100% משרה. בסופו של דבר, היינו צריכים להתכנס לארבע קבוצות שכר לפי - - -. כאשר בקבוצה הנמוכה, זה גם הוסכם אגב על - -
דודי מנביץ'
¶
- - - בואו נעשה סדר. כיושב ראש איגוד תעשיות המזון עזבתי את הכל, לא הייתי - - - שיש את הפגישה.
דודי מנביץ'
¶
תודה. אנחנו נמצאים פה ב"אסם", שזה ה-luxury של ה-luxury של התעשיות. אוקיי? באמת. לא רק באיך שאנחנו יושבים, לא רק בתנאים. "אסם" הייתה הראשונה שחתמה עם ההסתדרות על ה-6,000 שקלים. צריך לזכור ש"אסם" לא מייצגת, לצערי, כן? את תעשיית המזון שאני בא אליה. אם היה תלוי בי והיו שואלים אותי, הייתי אוסר לעשות את הדיון הזה פה. היינו צריכים היום לשבת במשחטה, במאפייה, שם, בלי חדר שיושבים - - -
פני קימלמן
¶
רגע, בסדר. אין לי בעיה עם השכר שהגדרתם, אבל תגידו שזה השכר הכולל. כולל כל מה שהולך לפנסיה, שעות נוספות. אני איתך בקטע הזה. כי שעות נוספות לא נמצאות בבסיס. אם יש בן-אדם שלא עושה שעות נוספות ויש בן-אדם שעובד יותר, אז מגיע לו יותר. זה בגלל שהוא עבד יותר. אבל אם אני עושה את אותה כמות משמרות כמו עובד רגיל - -
חגי אדרי
¶
החלטת הממשלה הייתה כזאת. החלטת הממשלה אמרה "השכר הממוצע למשלח היד". זאת אומרת, לקחו עובד פשוט בתעשייה, בדקו מה השכר הממוצע שלו באותו משלח יד והגיעו לשכר. אני לא זוכר כמה, אולי 7,500 אולי 8,000 שקלים. ואז - -
חגי אדרי
¶
לא, רגע, תני לי להגיע לעיקר. הרעיון של - - - השכר הממוצע, ואז אמרנו דבר פשוט. השכר הממוצע שלקחתם כולל בתוכו תוספת משמרות, תוספת ביגוד, תוספת שעות נוספות ואלף ואחת תוספות. ננרמל אותו לערך השעה ללא התוספות האלה, ואז נגיע לשכר הממוצע האמיתי שצריך לקבל עבור משרה מלאה.
דודי מנביץ'
¶
מה שנעשה מתמטית נעשה פעמיים, הכפילו פעמיים את התנאים הנוספים. לקחו פעם אחת את השכר הבסיסי עם התנאים הנוספים, חילקו אותם וקבעו שעכשיו זה שכר הבסיס. אתה צודק. אבל עשו טעות, ועכשיו אומרים ששכר הבסיס של העובד הזר מחושב build in עם כל התוספות שהיו - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
כך שעובד זר שמגיע לא יקבל פרמיות וכולי, אין לי בעיה עם זה. אני רק אומר שכרגע - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
כתף אל כתף, ואם יש לו פרמיות הוא יקבל פרמיות. - - - אני חייב לתת אותו דבר. זאת בדיוק הנקודה.
היו"ר אליהו רביבו
¶
רגע. אני אגיד לך מה הפתרון, הוא מאוד פשוט. הגדרתם את מה שהגדרתם, בסדר. אבל תגדירו שזה השכר הברוטו לצורכי הפנסיה, ולא שכר בסיס בלי כל התוספות. אוקיי? ברגע שתגדירו את זה ככה זה בסדר גמור. ככה לפחות אני יודע שאני נותן מעבר לתעריף שנתתם. דרך אגב, על חלק מהדברים עשיתם את זה. אמרתם למשל שמתוך ה-7,000 שקלים יהיה צורך לנטרל את המגורים בסכום מסוים, וארוחות - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
נכון. אז התקנות צריכות לאפשר הורדה מהסכום שקבעתם. אני לא מתווכח על הסכום שהעובד הזר צריך לקבל, אבל צריך לאפשר - -
אביבית אסרף
¶
אז עובד ישראלי מקבל אצלך 12,000 ו-13,000 אלף שקלים, ככה אמרת, זה התלוש שלו. ועובד זר יקבל 7,000 שקלים, ומחר בבוקר - - -
חגי אדרי
¶
- - - ישראלי זה זהב. אני לא מכיר מעסיק שיעדיף להביא עובד זר אם יש לו עובד ישראלי שיודע לעשות את העבודה. הוא נמצא פה, הוא חלק מהעסק שלך, הוא כמו משפחה.
דודי מנביץ'
¶
שיעגנו את מכסת העסקת העובדים הישראלים. אין ספק בכך שאנחנו לא נייבש ידיים ישראליות ונייתר אותם, כדי לעודד העסקה של ידיים זרות בשל המצב. זאת אומרת, אנחנו יכולים לקבוע ראף שממנו לא יורדים, ויש עקרונות שעליהם הם מחויבים לשמור, או שיש אחוז מספק של מועסקים מקרב תושבי מדינת ישראל שיהיו חייבים להיות בצוות כוח אדם, אין ספק.
מצד שני אבל, אנחנו חייבים להבין, שאנחנו לא יכולים ליצור כפל הטבות - -
דודי מנביץ'
¶
ותוך כדי הרצון שלנו לשמור ולעגן את הקיימות של העסקת העובד הישראלי, אנחנו הופכים אותו למופלה לרעה.
אביבית אסרף
¶
דווקא בנושא הזה. הרי בסופו של דבר כשאנחנו בחנו את קבוצות משלחי היד שהגיעו ממשרד הכלכלה, מדובר היה בארבע קבוצות, שהן לא בהכרח ארבע מקצועות. זאת אומרת, כל קבוצה מעגנת ארבעה מקצועות.
אביבית אסרף
¶
גם בתוך אותה קבוצה יש שונות של שכר. בסופו של דבר, גם כשקבענו נניח 7,000 שקלים בקבוצה הנמוכה, בתוך אותה קבוצה יש אנשים שהיום, על פי נתוני המס בכל אופן, משתכרים בשכר גבוה יותר, של 9,000 שקלים. עדיין הורדנו מתוך הצורך למצוא איזון ו - - - . זאת אומרת, הם טוענים תמיד רק לשורה האחרונה - -
פני קימלמן
¶
לא, אבל אני מדבר. אני מדבר. המצוקה שלי היא באותה עבודה שחורה פיזית שצריך לעשות, ואנשים - -
פני קימלמן
¶
רגע. אני מגיע לזה. אני מחפש את האוכלוסייה הזאת שמרוויחה שכר מינימום במדינת ישראל. זה בסיס ההשוואה. מה שאתם צריכים לעשות זה אחת משתי אופציות. תעזבו את הפרמיות ואת הכל, אבל תגידו שהבסיס הוא - -
פני קימלמן
¶
אני אמרתי קודם. מדובר באורזות על הקווים, שכל מה שהן עושות זה לקחת בקבוקים ולהכניס לתוך קרטון, הכל יוצא מסרט נע. אנשים שסוחבים ארגזים ושמים אותם על משטח עד שהוא יתמלא, ואז מניילנים אותם. אנשים שעובדים במחסנים פה, מחסנים קפואים שאם אני נכנס אליהם אחרי ארבע דקות אני בורח. הם עובדים עם חרמוניות, כי הטמפרטורה בפנים היא 18- מעלות. כשאתה מחזיק מחסנים עם מוצרים קפואים, אתה צריך לשמור על שרשרת הקירור.
מדובר באנשים שעובדים בעבודות פיזיות מאוד מאוד קשות. יש בתעשייה גם עבודות פיזיות קשות.
היו"ר אליהו רביבו
¶
כי מעסיק שלא יודע לאפיין ולפתור את הכישלון שגורם למגפה כזאת בהעסקה, הוא מעסיק שצריך לבדוק את עצמו.
חביב פאר
¶
זאת בעיה רוחבית שהיא לא רוחבית, היא כבר לא מגפה אפילו, - - - זה קיים בכל מקום. אם "טבע" מפרסמת על אוטובוסים "דרושים מפעילי מכונות", אוקיי? אם אתם - -
פני קימלמן
¶
אבל רגע, סליחה, לא לא לא. בואו נעבוד מסודר. אנחנו נמצאים ב"אסם", אני הסכמתי שיגיעו אנשים שהם לא מ"אסם", זה בסדר גמור. חשוב לי כמו לכולם שיגיעו אנשים מהתעשיה.
פני קימלמן
¶
אז זה אחוז התחלופה. ספציפית במרכז הלוגיסטי, אמרתי, אנשים עובדים בטמפרטורה קפואה וכדומה. עכשיו תקשיבו. אנחנו מנסים למצוא פתרונות מן הגורן ומן היקב. המצוקה היא לא מהיום. אתם צריכים להבין, זה כבר כמה שנים.
פני קימלמן
¶
הדבר הראשון שעשינו זה לעבור לאוטומציה. בכל מה שאפשר החלפנו את האנשים באוטומציה. ואתה יודע מה? בגלל המצוקה הזאת עברנו לאוטומציה בלי בכלל לפטר עובדים. כי העובדים עזבו. גם ככה העובדים עוזבים. אז פתרנו את העניין באוטומטציה, אבל אנחנו כבר בשלב שאוטומציה לא מספיקה. יש עדיין דברים שאי אפשר להכניס אליהם אוטומציה - -
פני קימלמן
¶
שלוש משמרות, אני עובד בשתי משמרות. עכשיו תבין, מדובר בשלוש משמרות ב-24 שעות ביממה. כי אני צריך לעבוד 24 שעות - - - אלו הצרכים. זה שאני עברתי לשתי משמרות, ואני עדיין רוצה לעבוד 24 שעות, זה אומר שאנשים עובדים 12-12, 12 שעות עבודה ו-12 מנוחה. הם מרוויחים יפה, כי זה המון שעות נוספות, אבל לאורך זמן זה שוחק אותם. זה שוחק. אנשים לא יכולים לעבוד 12-12, יש את המגבלה של חוק העבודה והמנוחה, אני צריך לעמוד בזה. אסור לעבוד יותר מ-12 שעות ביום. גם יש מגבלה שבועית שאני צריך לעמוד בה. המשמעות היא שהעובדים שאנחנו מעסיקים באמת נשחקים. בן-אדם שעובד 12 שעות לא יכול להמשיך לאורך זמן.
פני קימלמן
¶
אנחנו מעסיקים עובדים גם ישירות וגם מעסיקים עובדים דרך חברת כוח אדם, ואחרי זה קולטים אותם אלינו לחברה. בסדר?
היו"ר אליהו רביבו
¶
סליחה, כשאני מדבר רק אני מדבר. וגם כשאחרים מדברים. תכבדו את השאר. ניסיתם לבחון אפשרויות העסקה לאנשים בעלי מוגבלויות בתפקוד גבוה?
פני קימלמן
¶
כן. כן. לצערי הרב, תזכור עוד פעם, אנחנו בתעשייה שלא מאפשרת להביא לכל תפקיד אנשים עם מוגבלויות. יש לנו - -
פני קימלמן
¶
אז אני אומר לך. אתה מבין באופן טבעי שבן-אדם על כיסא גלגלים יכול לעבוד בהנהלת חשבונות, אבל בתוך מפעל תעשייה הוא לא יכול לעבוד.
חגי אדרי
¶
אנחנו כהתאחדות עובדים איתם. הם גם חברים בהתאחדות, כל מקום שאפשר לשלב בעלי מוגבלויות - - -
פני קימלמן
¶
אני לא מכיר את "אלווין". אבל אנחנו עובדים ישירות עם הגופים האלה. אני אספר לך אפילו משהו בתור קוריוז. יש לנו גם מפעל בשדרות, ואנשים עם מוגבלויות שבאים לעבוד במפעל מגיעים מבאר שבע לשדרות, ובתקופה הזאת של המלחמה הם לא יכלו להגיע. אסור היה להם להגיע. ויש להם מקום שבו הם עושים לנו את כל האריזות וכדומה, עובדים בבניין ההנהלה. אני באופן אישי, ואנשים בבניין ההנהלה, הלכנו להתנדב שם ולעבוד במקום החוסים האלה. למה? כי הם לא יכלו לעבוד.
אנחנו רואים את זה כערך עליון, דרך אגב. אנחנו עובדים עם האנשים האלה בשוטף, אנחנו משלבים, אנחנו מגייסים עובדים עם מוגבלויות, אנחנו מעסיקים עובדים מרהט. אנחנו הולכים לרהט יחד עם רשות - -
פני קימלמן
¶
נפגשתי שלוש פעמים עם יושב ראש המועצה ברהט, מול העירייה שם, וניסינו לעשות שיתופי פעולה ולהביא אנשים מרהט לעבודה אצלנו. אנחנו מארגנים להם הסעות, שיבואו.
היו"ר אליהו רביבו
¶
אני משוכנע שגם איתכם ניתן ליצור איזשהו מנגנון. אבל יש חלופה נוספת שאני מבקש לדעת, אם ניסיתם ליצור שיתוף פעולה עם קבוצת אסירים שיגיעו למפעלים עצמם.
היו"ר אליהו רביבו
¶
הבנתי. לא הייתם צריכים להטריח את עצמכם עד לכאן בשביל לפגוש אותי כדי שאני אשאל אתכם. כשאומרים מהיקב ומהגורן, זה מהיקב או מהגורן. לשלם לאנשים - - - חברה - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
למצוא תעסוקה זולה וזמינה, בעלת עניין. בואו ננסה לחשוב מכל כיוון אפשרי. מכל כיוון אפשרי. בואו נמשיך.
פני קימלמן
¶
אז אני רוצה להגיד לך שבחצי שנה האחרונה שטסתי, אני ראיתי בשדה תעופה את כל העבודות ששוות ערך, אותן עבודות פיזיות קשות, ומי שעובד שם זה כל מיני תאילנדים, הודים - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
אין ספק שלצערנו מאז המחלה הרעה שקוראים לה התמכרות, בעקבות הקורונה, הקורונה הייתה פרק זמן מאוד קצוב, ואגב אני מהראשונים שנדבקו בסין, בקורונה.
היו"ר אליהו רביבו
¶
לא לא לא. האונייה הייתה ביפן, אני חזרתי בסוף דצמבר-תחילת ינואר מסין, עם קורונה, כשבסין אמרו יש בעיה ולא ידעו מה היא.
היו"ר אליהו רביבו
¶
אני לא יודע להגיד את זה כי אני לא יצאתי מהבית. בכל אופן, חבר כנסת דוידסון, מה שאני אומר זה שבעקבות הקורונה אנשים התמכרו לבטלה ולעבודה - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
אלה שעבדו במזוודות לא ממשיכים לעבוד מהבית. בבית זה הייטק ועבודות ניהול כאלה ואחרות. ואתה צודק שיש פחות ידיים שמוכנות באמת להזיע ולעבוד, אבל כל השנים, לפחות עד הקורונה, אנשים שעובדים ברשות שדות התעופה, אלה המכופפים בתוך בטן המטוס, עומדים בתור להתקבל לרשות שדות התעופה. גם בניקיון מטוסים. עומדים בתור. ממש מגישים רשימת המתנה.
אז ניתן למצוא. אפשר לחפש דרך לתמרץ אותם, אולי על התמדה לקבל איזשהו בונוס נוסף. לא יודע מה, אולי לאכול במבה בסוף היום.
פני קימלמן
¶
סיפרתי שהעובדים עוזבים אותנו אחרי שבועיים שלושה, אני נתתי תמריץ של 8,000 שקלים למי שיתמיד לעבוד איתי חצי שנה, אתה יודע את זה?
פני קימלמן
¶
אני לא רוצה שתביאו לי אנשים שיהיו כמו ה-60% האלה. אתה צריך להבין, אני כל שנה קולט למעלה מ-1,000 עובדים.
פני קימלמן
¶
לא, דווקא לא בשדרות. יש קצת. בעיקר בקריית גת ופה, במרכז הלוגיסטי. אחוז עזיבה, ה-60% אצלם הרבה יותר גבוה. הם לא מחזיקים מעמד, הם באים, עובדים שלושה-ארבעה ימים, אתה יודע מה, הם אפילו לא מודיעים שהם עוזבים. הם לא מודיעים. אחרי שלושה-ארבעה ימים הבן-אדם לא מגיע.
דודי מנביץ'
¶
יש ראייה מאוד מלמעלה, שאני הצפתי אותה בחודש האחרון, כולל אתמול ב-INSS. צריך לראות את התמונה מלמעלה, ואז לרדת למטה.
אנחנו נמצאים ארבע שנים במשברים מתגלגלים, כאשר לכל משבר היה את האופי המיוחד שלו. זה התחיל עם נושא הקורונה. הקורונה הייתה בעיה של המשכיות, רציפות ייצורית, שבעיקרה הייתה בעיה תפעולית. מה זה נקרא בעיה תפעולית? איך אני מבטיח שהעובד יבוא למקום העבודה ויישאר בריא. אחד לא ידביק את השני. להוריד את כמות העובדים במשמרת, לשמור מרחקים, הסעות, אביזרים וכל זה. הבעיה המרכזית הייתה תפעולית, אבל סביב זה היו עוד בעיות.
ועוד לפני שנגמרה הקורונה, בחודשיים האחרונים שלה, הצטרפה מלחמת רוסיה אוקראינה. אלו מאפיינים אחרים, כאשר הבולט שביניהם במלחמת רוסיה-אוקראינה, היה זמינות חומרי הגלם בתעשייה. אני כרגע מדבר על תעשיית המזון בעיקר, אוקיי? זה מה שאני אחראי עליה. שם הבעיה הייתה לא רק זמינות של חומרי גלם, אלא זמינות של חומרי גלם במחירים רלוונטיים. ואני אחזור על זה גם כשנגיע לעבודה. למה מחירים רלוונטיים? כשהיו לי תקופות שהקמח עלה פי שלוש ופי ארבע אני גם עצרתי קווים. כי אם לדוגמא אני מוכר לחמנייה בשלושה שקלים במקום בשקל, מי יקנה את זה? זאת אומרת, צריך גם לראות לא רק את הזמינות של חומרי הגלם, אלא גם את נושא הרלוונטיות של המחיר.
הצעתי תוכנית מלאה בנושא מה שהממשלה צריכה לעשות. ואז הגיע 7 באוקטובר. חבר'ה, כללי המשחק השתנו. אנחנו דנים על ה-6 באוקטובר. ב-7 לאוקטובר האדמה הזדעזעה, לא מהטבח והחורבן הבלתי נתפס. תעשיית המזון בעיקרה, 80% ממנה, עם כל הכבוד, זה לא "אסם" וזה לא "שטראוס". אלו מפעלים קטנים, קטנים ובינוניים. הוא מקרה מייצג אולי במקום אחר, אבל אני מייצג 70-80 עובדים שאין להם את כל התנאים. הם נלחמים על קיומם, מה שנקרא, על ההישרדות, ועם מרווחים מאוד מאוד קטנים.
הרי משרד הכלכלה ומשרד האוצר עשו את כל הניתוחים לאורך ולרוחב. אלו עבודות פיזיות מאוד מאוד קשות בסביבת עבודה מאוד קשה, ואני שמח שאתה נתת הנחיה לבוא, לראות ולהתרשם. התעשיות האלה, העובדים שעובדים שם, היחידים שמוכנים לבוא לא משנה מה, בעיקרם אלו עובדים מהרשות. עובדים מהרשות. אני אפילו לא אומר עובדים בני מיעוט ישראלים. לא רואים תעודה כחולה. הם מהרשות.
אני יושב ראש של מפעל שעובדים בו חבר'ה 30 ו-40 שנה, אנשים שיצאו לפנסיה והחזרתי אותם לעבודה. שלא ילכו, כי אם הם הולכים אין לנו אף אחד שמוכן לבוא לעבוד בחודשים יולי-אוגוסט, ב-70 מעלות מול תנור, להרים תבניות של 15-20 קילו. אין כזה דבר, ניסינו כל מה שרק אפשר.
עכשיו מה קרה ב-7 לאוקטובר? למעשה ב-7.10 עצרו את כניסת העובדים הפלסטינים למדינת ישראל. אלה העובדים של תעשיית המזון, סליחה על מה שאני אומר, תעשיית המזון נשענת על העובדים האלה. משחטות, מאפיות, ואני אתן רשימה שלמה של עובדים כרגע. זאת אומרת, אני חייב לומר, יש מפעלים חיוניים קיומיים שפעלו בשבוע הראשון עם צווי ריתוק והצליחו להעביר בצורה מסודרת 2,100 עובדים, עם הרישיונות, במסופים, עם המחשבים. שזה לעג - -
דודי מנביץ'
¶
מול מה שצריך בפועל. תעשיית המזון, אני אומר את זה בצורה מאוד מפורשת, עומדת בפני קריסה. אם תרשה לי, אני פשוט הייתי בדיון עם משרד הכלכלה וגם עם אמנון - - - והיה לנו שלשום בלילה, ובמקרה אני מדבר איתו ואני כיושב ראש - -
דודי מנביץ'
¶
דבר אחד. לצערי הרב, בקרוב אני אסגור את המפעל לייצור עבור כל הלקוחות החיצוניים שאנחנו עובדים איתם. נמשיך לייצר רק עבור רשת החנויות שלנו, מאחר ואם נמשיך ככה גם מעט העובדים שנשארו לנו יקרסו ויעזבו. ואז נסגור לגמרי. אני לא מבין, מפעל שמייצר מעל 10,000 פריטים ביום, עבור הצבא, דרך חברות כמוכם, זאת החברה שלי. אני קונה ממנו לחמניות ועושה את כל ההזנה לחיילי צה"ל בעזה. ועוד 20,000 פריטים עבור מפעלים חיוניים אחרים. אני לא יכול לקבל אישור להכניס שליש מהפלסטינים שעובדים אצלנו בשגרה.
רבותיי, לא יודע לגבי "אסם", "שטראוס" וכל אלה. 80% מתעשיית המזון עובדת כבר חמישה שבועות על אדי דלק. אתם יודעים מה זה אדי דלק? העובדים שהם לא מהרשות עובדים 12, 13 ו-14 שעות ביום, ובשבוע האחרון הם קרסו. מנהלים לא עובדים בעבודה שלהם. גם מנהלת החשבונות, כולם יורדים לקווי הייצור. ואת זה אתם צריכים לראות. אני לא מדבר על עוד שבוע או שבועיים, אני רוצה לראות מה יהיה בעוד שנה או בעוד שנתיים.
אנחנו מקבלים תרחישי ייחוס פעם בעשרה ימים, או פעם בשבועיים, משום שאנחנו תעשייה חיונית. ואני רואה מה יהיה בעתיד, מדינת ישראל צריכה להתארגן למצב שהיא לא נשענת ונסמכת - -
דודי מנביץ'
¶
רגע. אם זה מה שאנחנו צריכים להיערך אליו, מה אנחנו עושים? אומרים לי שנפתחו 3,000 מכסות שעוד - - - כשהם היו על האסטרטגיה שלפני המלחמה, של עובדים זרים, כמו שאתה אומר מהודו, סרלינקה וכדומה. איך אני יכול להביא אותם?
א', הם צריכים להיות ב-GDP שווה או גבוה מישראל. נכון שעכשיו יש עוד מדינות ברשימה, אבל מה זה GDP שווה או גבוה מישראל? שוויץ למשל, או ארה"ב. הם יבואו למשחטה לשחוט את העופות. נכון?
דודי מנביץ'
¶
רגע. אם אני טועה אז אני אני מצטער, אבל אני נותן את העובדות as is. אפשר לדבר מפה ועד מחר, אלו העובדות. אוקיי? GDP שווה או גבוה. חבל בכלל לדבר על זה.
ב', קבעו מה שנקרא מנגנון שכר, שיוביל לכך שאנחנו נהיה חייבים לייקר את עלות העבודה שלנו באופן משמעותי. עכשיו להגיד לך משהו? - - - מה רע? נעלה לזרים אם יבואו, נעלה אחרי זה עוד יותר לישראלים, הכל מאה אחוז. אלא מה? אני בתעשיית המזון, אני נלחם מול יבוא מטורקיה, יבוא מסין, וכולנו רוצים להוריד את יוקר המחייה.
רבותיי. אני עכשיו אמצע דיונים עם INSS והגופים הכי גדולים ורשמיים במדינת ישראל, מה קורה עם ביטחון מזון תזונתי של מדינת ישראל בעתיד במצבי מלחמה. אנחנו בתרחיש ייחוס, שאני בטוח שאתה גם מודע אליו, אין אף נמל שעובד. שבועיים, שלושה וחודש. פותחים - - - בקפריסין או ביוון. משחטות מביאות לנו קונטיינרים. מה יביאו דבר ראשון? אנרגיה ויבוא נשק, מזון הוא הדבר השלישי. אי אפשר בלי חקלאות ותעשייה כחול לבן. איך אנחנו מבטיחים שתהיה פה תעשייה? אני לא אוכל להתחרות.
אני היום שאני רוצה להעלות מחיר ב-2%, ועם יוקר המחייה ויוקר המזון תוקפים אותנו. ואני אומר שבצדק, אני לא בא בטענות. אבל אני רוצה לתת לכל עובד שלי פי שתיים שכר. לא ב-10% או ב-20% יותר. ולכן אני אומר, חבר'ה, צריך לראות את התמונה המלאה. מלמעלה. את כל הממשקים ואת כל ההשפעות, להבין איפה כל דבר פוגש אותנו.
יסלח לי ידיד פני, עבדנו ביחד 20 שנה, אוקיי? יש מצוקות אדירות של עובדים שאנחנו לא נבין. כן? אבל זה לא בדיוק מייצג את הבעיה בעוצמתה של תעשיית המזון, ואני - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
אבל רגע רגע, אבל סליחה, לא. דודי. אני מבקש, סליחה, דודי. תן לי לגמור את המצגת שלנו, אחרי זה באמת - -
חגי אדרי
¶
סליחה. מיד. נשאלה שאלה, "מה הפתרון האידיאלי בעיניך"? היית צריך לתמצת לי שניים-שלושה משפטים. תן לי פתרון אידיאלי.
דודי מנביץ'
¶
צריך להתאים את התנאים של העובד הזר לתנאים של העובד הישראלי. ההסתדרות דואגת לשכר מינימום, שכר המינימום צריך לייצג גם את העובד הזר. בדיוק אותם תנאים, לא כל מיני תנאים שהם צריכים לקבל מעבר למה שההסתדרות, שהיא דואגת לעובדים - -
דודי מנביץ'
¶
עבור העובדים. אוקיי, בוא נצמיד. בלי שום מגבלה, אלא אם כן יש מגבלה ביטחונית. אז זה לא נכנס - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
סליחה, רק רגע גברת אסרף. מכיוון שחלק מהחברים הצטרפו תוך כדי הדיון, אני מבקש שכל אחד שמקבל רשות דיבור - -
אלינור אנגלנדר
¶
שמי אלינור אנגלנדר, אני דור שלישי לתעשייני מתכת בארץ. סבא שלי עלה - - - והקים את המפעל לפני קום המדינה. אנחנו מייצרים מוצרי מתכת ומוצרים ביטחוניים בקיסריה, והבעיה שלנו היא מעבר לידיים עובדות. מדובר במפעילי מכונה, במקצועות המורכבים יותר. מבלטנות למשל, וכרסום CNC. סגרו את מרכזי הלימוד. אין יותר בתי ספר מקצועיים - -
אלינור אנגלנדר
¶
יוצאים לפנסיה. אין לי עובדים. אין לי עתיד. אני לא יודעת כמה שנים אני עוד אוכל לקיים את המפעל הזה, אין לנו עתיד, אין לנו עובדים מקצועיים. והמדינה לא יודעת לתת את הפתרון. 20 שנה, ותשאלו את החבר'ה מהתעשייה, אני זועקת מדם ליבי. המפעל עומד 20 שנה ואין לי עתיד לחמש שנים מהיום.
אלינור אנגלנדר
¶
אני משלמת - - - לעובד שעובד איתי 30 שנה. אם אני צריכה להחליף עכשיו את כל המחלקה, אני לא יכולה לשלם סכום - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
עובד שמתחיל היום. נניח קלטת. הוא כנראה לא יקבל 100 שקלים, הוא יקבל 70. 80 שקלים?
היו"ר אליהו רביבו
¶
כשאנחנו שואלים שאלות, תענו לנו תשובות שמשקפות את המציאות, ובאופן נרחב. לומר לי מקרה קיצון שיש לך עובד שמחזיק לך אגף, והוא יחיד בדורו ומקבל 100 שקלים לשעה פלוס אוטו, אבל השאר מקבלים 35 שקלים - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
אז כדי שאני אעמוד את זה, גברתי, אני מבקש לקבל תשובה שתואמת את המציאות. עובד חדש שהוא בעל מקצוע, כמה מקבל אצלכם בתור שכר התחלתי?
חגי אדרי
¶
מפעיל CNC היום בתעשיות הביטחון - - - התעשייה האווירית, במשרד, בשב"כ מקבל המון. המון המון כסף.
אלינור אנגלנדר
¶
במקרה הספציפי שלי אין לי עובדים. אין אנשים שלומדים את התחום של מבלטנות, זה תחום שכבר לא מלמדים אותו בארץ למעלה מ-20 שנה.
אלינור אנגלנדר
¶
שנים. למדו את זה בבתי ספר מקצועיים שש-שבע שנים. אבא שלי טס לקנדה ללמוד את זה, סבא שלי למד את זה בארץ מעולה חדש מפולין שלימד אותו את כל התחום. זה עניין של שנים. אין - -
אלינור אנגלנדר
¶
אני עוד לא הגעתי לעובדים המקצועיים, כי אני עדיין בוחנת מאיפה אני יכולה להביא את העובדים האלה - - -
פני קימלמן
¶
הבעיה היא לא - - - יגידו התעשיינים על השכר, אני אישית חושב שהבעיה היא פחות בשכר, אלא באפשרות להביא מאותן מדינות.
היו"ר אליהו רביבו
¶
סליחה, רק רגע. אני מסיים איתה ואשמח לעבור, אני מבטיח להקשיב לכולכם.
כשאת היום קולטת בארץ ב-13,000 שקלים, ואת מביאה עובד זר ב-13,500 או 14,000 שקלים. וזה להיות או לחדול כמו שאת אומרת, אני מתחבר למה שאת אומרת. זה מה שמפיל עכשיו את האירוע?
אלינור אנגלנדר
¶
יש את עניין האגרות. יש את עניין הדיור. יש את עניין הביטוח הרפואי. בנוסף, אף אחד לא מבטיח לי שעובד שאני אקלוט ימשיך איתי 3-4 חודשים אחרי זה. מחר ייפול כאן טיל, העובד חוזר הביתה.
אלינור אנגלנדר
¶
העובד הישראלי לא עולה לי כל כך הרבה כסף לגייס. כדי להביא עובד כזה מקצועי מחו"ל, יש הרבה גורמים בדרך שאני צריכה לשלם עליהם. חברה שתאתר אותו, תעשה את התהליך ותלווה אותו. זה המון המון כסף לגייס עובדים כאלה.
דודי מנביץ'
¶
רק רגע. תני לי לעזור. על ה-13,500 שקלים, בשנה הראשונה, את צריכה להשקיע עוד 4,000 שקלים לפחות על אותו עובד, לחודש.
דודי מנביץ'
¶
אני אעזור לך. אתה עכשיו קבלן, אתה מביא לה עובד ב-13,500 שקלים, אתה דואג להכל, היא עכשיו חותמת לך ואומרת תביא לי. מניסיון.
פני קימלמן
¶
אני רוצה להגיד לך משהו ששאלת, בסדר? לפחות לגבי הנתונים שלנו.
בקבוצה ד', שאלו באמת העבודות המורכבות, אמרתי לכם שהשכר אצלנו, בסיס ההשוואה צריך להיות שכר המינימום, אנחנו משלמים 6,000. אבל עדיין, ה-7,000 גבוה - - - אם לא מתחשבים בפרמיות והאלה שאנחנו נותנים. אם מתחשבים - -
פני קימלמן
¶
גם הקבוצה השנייה של מפעילי מכונה, אצלנו מפעיל מכונה זה לא מפעיל CNC, זה משהו אחר לגמרי, זה רק לדאוג שהמכונה תעבוד. הוא לא אחראי על התחזוקה שלה, הוא רק צריך ללחוץ על הכפתורים ולהפעיל אותה. בן-אדם כזה אצלנו מרוויח 7,000 שקל. בין 7,000-7,500 שקל. כשבאים ואומרים לנו מפעיל - - - מכונה על 85% ב-9,900 שקל, אנחנו לא שם בכלל.
היו"ר אליהו רביבו
¶
אנחנו חייבים לזכור את העיקרון הבסיסי שחייב ללוות את כל התהליך. מצד אחד, אנחנו רוצים לראות את התעשייה מתפתחת, לא רק מתפקדת, תוצרת כחול לבן. ולצורך כך צריכים לספק לכם פתרונות. מצד שני, אנחנו מבינים שתודה לאל מדינת ישראל עד כדי כך מתקדמת, שאחוז דורשי העבודה בה הולך ויורד. זה אמור לעודד אותנו.
היו"ר אליהו רביבו
¶
לצד זאת, כדי שנשמור על העיקרון המקודש של העסקת הידיים הישראליות העובדות, אנחנו חייבים לוודא שיהיה לכם incentive להעסיק קודם כל ישראלים.
היו"ר אליהו רביבו
¶
אני רק - - - טיפה, אני לא אעשה את זה ארוך. אני גם רוצה לעזור לחברים שלי להיכנס רגע לאירוע. בסדר? איך אנחנו יכולים לשמור? אנחנו חייבים לוודא שבאופן עקבי ישתלם לכם מעט פחות להעסיק זרים מישראלים. זה ה- incentive. בסדר?
היו"ר אליהו רביבו
¶
עצרו רגע. וזה כל זמן שאנחנו יודעים שיש במלאי, כהיצע, ידיים ישראליות עובדות לאותו תחום. זה העיקרון.
אז מצד אחד אנחנו רוצים לשמור על זה, ומצד שני אני עכשיו ממשיך לצוות המקצועי של המשרדים, ואומר שאנחנו לא יכולים להסתכל רק שכר מול שכר, אלא עלות הפרויקט עצמו. צריכים לגלם אותו ולחלק במספר חודשי העבודה הממוצע, שאנחנו מצפים שאותו עובד שמגיע מחו"ל יעבוד. ואנחנו לוקחים כאקסיומה את כל משך זמן קיום הוויזה שלו.
זאת אומרת, אם זה לחמש שנים, ניקח את ה-100% הוצאה, כולל קבועה כולל משתנה, נחלק את זה בחודשי העבודה ואז אנחנו נבין באמת מה המשמעות של להעסיק עובד זר. הגענו למסקנה שבאמת יש הצדקה להביא לאותו ענף עובד. אם לא הגענו למסקנה אין לנו לאן להתקדם. זה שלב מקדמי. לכן, כשאומרת פה אביגיל ואומרים שאר החברים - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
אלינור, סליחה. אומרת אלינור ושאר החברים אל תסתכלו רגע על ה-13,500 שקלים. אתם צריכים להסתכל על כלל האופרציה, שהיא אגרה וגיוס ולינה וביטוחים וכל - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
שיהיה מנגנון. תשיטו את זה על חודשי ההעסקה, ותראו שלהעסיק אותם זה כבר 20,000 שקלים. לי ב-20,000 שקלים לא כלכלי להעסיק. אמנם הוא בעל מקצוע, אבל הוא עדיין לא שותף שלי. ואני מבקש את ההתייחסות שלכם איך אתם מסתכלים על שאר העלויות שבהכרח משליכות על הקלקולציה בהעסקת עובדים זרים.
ענבל משש
¶
אז קודם כל, אנחנו מאוד מעריכים ומכבדים את עבודת התעשייה. אנחנו בעד תעשייה כחול לבן, מכירים, אנחנו בקשר ישיר, שוטף, גם עם ההתאחדות כמובן וגם עם המפעלים. לפני כמה ימים עשינו זום ל-140 תעשיינים, להסביר להם את הכללים והנהלים שנוגעים להעסקת עובדים זרים. אז אנחנו בהחלט - -
ענבל משש
¶
עד פה. אז בהחלט אנחנו רואים חשיבות רבה בהעשרת התעשייה בישראל, ובמתן אפשרות לתעשייה להמשיך להתפתח ולייצר. בסוף אנחנו כולנו - - - . אני אספר שהיו שלוש החלטות ממשלה שנוגעות לענף התעשייה, הייתה החלטת ממשלה מ-2018, 2021 והאחרונה מה-30.7.23 שמדברת על מכסות לענף התעשייה. אז יש את הפלסטינים שמועסקים בתעשייה, המכסה לפני המלחמה הייתה של 12,000, עכשיו - -
ענבל משש
¶
אני עוזרת - - -. אז זה נכון שהם עכשיו חווים קשיים שהם הרבה יותר משמעותיים, גם בגלל שהרבה עובדים שלהם, אני מניחה, במילואים, אז יכולת הייצור שלנו נתקלת בקשיים בזמן הזה, וגם כמובן נושא הפלסטינים שנכנסים במספרים מאוד נמוכים, באופן יחסי, לתקופה שלפני המלחמה וזה מטיל עליהם קושי נוסף ועל זה בכלל אין מחלוקת.
לעניין החלטת הממשלה האחרונה 860, אז קודם כל היו שם שני דברים מאוד משמעותיים וטובים לתעשייה. הדבר הראשון זה שהמכסה קפצה מ-1,500 ל-3,000. זה משמעותי. הדבר השני, בהחלטת הממשלה הקודמת, של 602-2021, כל קבוצות המשרות בתעשייה היו 130% מהשכר הממוצע.
היו"ר אליהו רביבו
¶
רגע, לא לא לא. תמשיכי בדיוק איפה שקטעתי אותך, אבל אנחנו מבינים שיש פה איזשהו ויכוח באותה אקסיומה מה היא הנגזרת של - - -
ענבל משש
¶
בסדר. אז בוא נדבר על זה. אז אני מדברת עכשיו על החלטה 860, שהיא שיפרה את המצב הקודם. גם הייתה העלאת מכסות של פלסטינים מאוד משמעותית לפני, אבל לא משנה. ב-860 הכפילו מכסה, ושינו את נושא השכר, מ-130 ל-150. וככה כתבה החלטת הממשלה, - - - צריך להיות, אני מדייקת. אנחנו עושים בדיוק מה שכתוב בהחלטת ממשלה, גורמי מקצוע, וזה היה אחרי שיח עם ההתאחדות ומשרד הכלכלה ומשרד העבודה.
אתה יודע, החלטות ממשלה זה לא דף וורד שכותבים. הכתוב "שכרם של העובדים שילכו לפי סעיף זה להחלטה, לא יופחת מהדין וההסכמים החלים על העובדים, ובכל מקרה לא יפחת מהשכר הממוצע של העובד הישראלי המקביל, כפי שיקבע כתנאי - - - העסקה, בהתאם להמלצת צוות - - - ברשות משרד העבודה", לא משנה. "המלצת - - - בין-משרדית התבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ותרחיב את חלוקת הקבוצות של משלחי היד ואת השכר הממוצע לכל קבוצה ביחס לשכר הממוצע במשק, תוך התחשבות בשונות השכר של משלחי היד המרכיבים את הקבוצה".
זה בדיוק מה שעשינו, ואני אומרת לכם, יכול להיות שזה לא נותן לכם מענה מלא, ויכול להיות שאתם לא אוהבים את זה - -
ענבל משש
¶
של המס. משלח יד הלמ"ס, וחילקנו לקבוצות כדי ליעל. לא רציתי לקחת המון מקצועות ולהגיד המקצוע הזה ככה, המקצוע הזה ככה ואז זה היה נותן וי ודאות וחוסר ואי אפשר לפקח, זה לא יעיל. לקחנו את זה למקצועות, קבוצה ב, ג, ד. אני - -
דודי מנביץ'
¶
רגע, אבל אני רוצה להסביר. מתן כפילות הטבות לעובד זר יוצר אפליה. משום שהלמ"ס לוקח את הבסיס, פלוס כל ההטבות. מה הוא בא בסוף הביתה, עם הצ'ק.
היו"ר אליהו רביבו
¶
אתם מדברים עם קבלני הביצוע. לתעשיינים יש נמל בית מובהק. אוקיי? קוראים לו משרד הכלכלה. יש לנו פה נציגה נכבדת. לפני שאני מבקש לדעת, תבינו שיש לי הפרעת קשב. בסדר? לכם אני מגלה - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
הם יודעים את זה, הם עובדים עם זה קבוע. יש לי הפרעת קשב, מה אני אעשה.
אז אנחנו חייבים להבין שפעם ראשונה הם מבצעים בדיוק את מה שהנחו אותם.
היו"ר אליהו רביבו
¶
ללכת שלב אחד אחורה. מי הנחה, למה הנחה ובאמצעות מה אנחנו מטפלים בזה. אז נמל הבית, כאמור, הוא משרד הכלכלה. אנחנו מצפים מכם שאתם, ואני גם מצטרף אליכם, נפנה ביחד לנציגת משרד הכלכלה - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
לבקש לעדכן את החלטת הממשלה הרלוונטית. שלא יבצר מצב שמרוב שאנחנו רוצים לדאוג לעובד הישראלי, אנחנו פוגעים בו. פשוט פוגעים בו. בלי ששמנו לב אנחנו יצרנו מלכודת דבש. מכיוון שכאשר אנחנו בוחנים את תחשיב הייחוס על פי הלמ"ס, אנחנו למעשה אומרים בוא נסתכל בכפל הטבות, פעם אחת מפה ופעם אחת מפה. עדיין זה מאותו מעסיק, ועדיין זה לאותו עובד אל מול עובד ישראלי, שלא מסתכלים אליו בכפל.
אם נדחוף לאיזון גם של העובדים הישראלים, הם יהפכו להיות לא כלכליים ולא רווחיים. לכן אני פונה אליכם כרגע בשמם, בהנחה שזה מייצג את הבקשה שלכם, תעדכנו בבקשה את החלטת הממשלה, תדייקו אותה, לא לעדכן אותה. תדייקו אותה ותבהירו אותה, שנפלה פה לקונה, בהנחה שאתם מבינים את זה.
אם לא, נמצא עוד דרכים להנגיש את האינפורמציה הזאת ואת התוצאה. ואז אנחנו נוכל לפנות אליהם ולוודא שהם מיישמים אותם. עכשיו בבקשה.
חביב פאר
¶
כן. בניגוד לכל - - - כזה שיש בו טכנולוגיה ישראלית, סליחה, המוצרים שלנו נמצאים בהרבה מדינות בעולם, made in Israel, ואנחנו פועלים באהבה גדולה.
אבל בינתיים מה שקורה זה שכל הלקוחות שלנו עוזבים אותנו, כי כל הזמן יש סיבה שבגללה אנחנו לא מספקים להם בזמנים. עכשיו, אני ממש - - - ממה שאמרת. אין ישראלים כמעט בתעשייה, יש מעט. יש מחסור אדיר של עובדים בתעשייה. ותפיסת העולם שלך היא כל כך מעוותת, כי אתם לא מבינים שכל עובד זר שבא לכאן מייצר עשרה מקומות לישראלים. עשרה מקומות. כל מכונה שתעבוד אצלי תייצר עוד מחסנאים, עוד מנהלי מוצר, עוד גרפיקאים, עוד מנהלי פיתוח, עוד אנשי רגולציה - -
חביב פאר
¶
נלחם בדבר הזה כבר שנים. לנו במפעל יש 18 קווי יצור. היום אני מפעיל שלושה קווים, וכל ערב בשעה 18:30-19:00 אני נכנס עם הילדים שלי לעבוד בקווים, שזה בושה. 70% מהזמן הניהול שלנו הולך רק לעובדים. עכשיו אני לא מדבר על 60% תחלופה, שזה "אסם". לעזאזל, הוא "אסם" והוא חווה את זה. אז מה עושה מפעל כמוני, שאין לי לתת 9,000 או 20,000 שקלים לעובד?
אני רוצה לספר לכם שבשנת 2022 עלה לנו מיליון ו-200 אלף שקלים החלפת עובדים. סתם כסף שנזרק לפח. השנה אני מגיע - -
חביב פאר
¶
כי זה המצב, הוא לא נולד בגלל המלחמה. זה המצב במדינת ישראל. התחלופה מטורפת.
אתם יודעים מה קורה היום? אנחנו מקבלים עובדים מחברת כוח אדם. אנחנו משלמים שלושה חודשים לחברת כוח אדם, להשמה. אתה יודע מה חברות כוח אדם עושות היום? כי אין להם עובדים.
חביב פאר
¶
אנחנו אוכלים חרא שאי אפשר להסביר אותו. אוקיי? תפיסת העולם שלכם כל כך מעוותת, שאתם אפילו לא מבינים מה אתם עושים. עזרתם לנו ב-3,000 עובדים. וואי, תודה רבה. מאיפה, משוודיה? מנורווגיה? מה אתם עושים? מה אתם לא מבינים? כל עובד זר שיבוא לכאן, הוא רק יעשה טוב למדינה הזאת.
חביב פאר
¶
המצב לא נולד אתמול. הוא נעשה גרוע בגלל המלחמה. כי היו פה קצת עובדים זרים, מבקשי עבודה, אוקיי? הם עוד איכשהו הצילו את המצב. אתם משקיעים מיליונים. משרד הכלכלה משקיע מיליונים בתוכניות העשרה וכאלה וכאלה, ואומרים "תיקנו ציוד הכל טוב שיש". וקנינו את הציוד הכי טוב שיש.
חביב פאר
¶
חסרים לנו עובדים בכל מחלקה. ומה שקורה זה שברגע שחסרים לך עובדים, כל יום נושרים לך עוד עובדים. כי העובדים שנשארים הם - -
חביב פאר
¶
חלק מגויסים, חלק הפלסטינים. חלק למשל עובדים מגרוזיה שפשוט עזבו באותו יום. חלק אוקראינים שזה - -
ענבל משש
¶
יש קבוצות של תיירות-מקלט. בסדר? אנשים שהגיעו לארץ כתיירים, רצו להגיש בקשות מקלט, ואז בתהליך של בקשת המקלט יש שלב שהם מקבלים אפשרות - -
חביב פאר
¶
דרך אגב גם ישראלים, גם בעלי תעודה כחולה שעלו מרוסיה בשנים האחרונות, הם חזרו לרוסיה. הרבה שלא - - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
טוב. אני אגיד שלושה משפטים. ככל שאני צולל יותר לעולם הזה אני מבין שהאירוע הטראומטי שקרה במדינת ישראל יכול להיות גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים. נוצר זעזוע גדול מאוד וצריך לעשות דברים אחרת. אני חושב גם שדברים נעשו לא נכון. ואמרתי את זה, דיברתי איתך על זה הרבה פעמים. יש לנו הזדמנות - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
לעשות שינוי בכל נושא העובדים הזרים. אני מגיע לפה מפגישה עם התאחדות הקבלנים. אנחנו צריכים להבין שבסוף, האיש בקצה הולך לשלם הרבה הרבה יותר כסף. על דיור, על אוכל - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
ועל הרבה דברים אחרים, כאשר הסיבה המרכזית היא עלות העובדים. ראיתי בעיניים שלי היום, ישבתי עם ניר מהתאחדות הקבלנים, הוא קיבל הצעה לעובדים שהגיעה ל-120-130 שקלים לשעה. 120-130 שקלים לשעה לעובדים שעושים שלט. שלט.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
ואני אחד שהכי חשוב לו עבודה כחול לבן. אבל צריך להבין שיש מקומות – או סוג של עבודה – שהישראלים לא מגיעים לעבוד בהם. גם הערבים עם התעודות זהות הכחולות לא מגיעים כבר.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אז בואו נעשה רגע פאוזה ונחשוב מה אנחנו עושים כדי שגם בעוד שנתיים, שלוש, או עוד חמש שנים, יהיה יותר נוח לתעשיינים והקבלנים ולתשתיות, כי הכל תקוע. אנחנו יודעים את זה. המדינה בפאוזה. לכם עוד יש קצת עובדים. תבינו שבתשתיות אין עובדים. אין עובדים.
פני קימלמן
¶
אני רוצה להגיד לך עוד משהו בהקשר למחסור בעובדים. יש לנו מפעל בשדרות, אף אחד לא מוכן לבוא להגיע לשדרות. היו לי שיחות עם משרד הכלכלה, אתה מאמין שאנשים ממשרד הכלכלה הלכו להתנדב במפעל שלי בשדרות? כי הם הבינו את המצוקה. אנשים בכירים במשרד הכלכלה באו לעבוד אצלנו בשדרות.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
מה שרציתי להגיד, אני מבין שאנחנו נמצאים באיזושהי נקודה עם מצוקה גדולה מאוד. גם לכם, לא רק לכם.
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אבל בואו רגע נעשה שינוי דיסקט, ונחשוב איך עושים תוכנית טובה למה שיהיה בעתיד.
פני קימלמן
¶
אתם חברי הכנסת שלנו. אנחנו התעשייה שלכם. כולנו ביחד, ואני חושב שהגדרת קודם את העקרונות הנכונים. תקשיבו טוב מה שאני אומר, אני יודע שאני יכול להביא מישהו מהודו וכולי, מקומות שמרוויחים בהם 200 דולר בחודש. אני לא רוצה להביא עובד זר למדינת ישראל שייקח פרנסה של עובד ישראלי. אני לא רוצה את זה, ובזה אתה צודק מאה אחוז.
פני קימלמן
¶
אבל מצד שני, אסור לייצר סיטואציה הפוכה. אסור לייצר סיטואציה הפוכה, כי זה יעלה לנו את המחירים עוד יותר. אמרת את זה נכון, בואו נסתכל על כל סל הפרויקט, נסתכל על כל הנושא הזה שנקרא שכר. שכר הוא לא שכר יסוד. יש גם משמרות לילה, יש גם תעריפים גבוהים יותר. יש פרמיות. נותן ש, תביאו את כל הסל, ויש את כל העלויות הנלוות מסביב. המגורים שאני צריך לתת - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
אלינור. גם על זה דיברתי עם אלי. אני חושב שגם עם עדן דיברנו על זה. אנחנו צריכים לייצר שולחן עגול, ולראות וכמה שיותר מהר איך מחזירים את כל נושא התלמידים במוסדות לימוד, כמו שהיה באורט בעבר - -
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
הגענו לסיטואציה הזאת בעקבות החלטות שגויות. חיזקנו מאוד את ההייטק, אבל הלואו-טק נעלם מכל בתי הספר. אין לנו לא פחחים ולא מכונאים ולא נגרים, ולא אנשים שיודעים לעשות מכניקה. ואני בטוח שענבל תלך איתנו, וגם משרד הכלכלה. כולם צריכים להבין שעשינו פה טעות היסטורית.
אלינור אנגלנדר
¶
אנחנו 20 שנה מנסים לפתח את תחום ההכשרה הזה באופן פנים מפעלי, נפגשנו גם הרבה פעמים עם מפעלים נוספים כדי לפתוח ביחד בתי ספר משותפים. אין מועמדים.
עמיחי חיים
¶
כי המדינה כן מעמידה כלים. יש לנו תוכניות הכשרה וכיתה במפעל, ואפשר לעשות הכשרות לתחומים האלה. זה פשוט לא עובד. אנשים לא באים, וגם - -
היו"ר אליהו רביבו
¶
שנמצא לנו ממש ממש עמוק בתודעה, ואנחנו החלטנו שאנחנו רוצים לטפל בו. רק שכרגע יש מצוקה. בסדר? אז בבקשה, חבר הכנסת ואליד. ואז אני מסכם, ואנחנו נצא לסיור.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
טוב, שלום לכולם. א', אני מודה לכל המכובדים, ליושב ראש, על קיום הישיבה הזאת והסיור. אין ספק שזה חשוב ואנחנו נמצאים עכשיו במצב אחר אחרי ה-7 באוקטובר. אחרי הזוועה הנוראית שהייתה בעוטף, ובכל הארץ.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
ואני מייצג את הרוב. אנחנו מרגישים, ואני בטוח, שאנחנו חלק מהמדינה. אני כמעט ולא מפספס דיון אחד, לא בוועדת ביקורת למדינה ולא ועדות שלו, ועם סימון שהיה בנגב והוא מכיר את האוכלוסייה. היו לנו המון שיתופי פעולה ביחד. לכן אני חושב שזו העת, אחרי תקופה כל כך קשה, שאנחנו גם נתחבר לאוכלוסייה הבדואית. דו"ח מבקר המדינה האחרון מצביע על כך שכל אחד מהצעירים הבדואים מתחת לגיל 24 לא לומד ולא עובד. חסרי מעש.
לכן אני רואה שיש כאן הזדמנות להתחבר יחד, על מנת שאנחנו נתקדם בנושא הזה. אני לא אומר לוותר על מה שאתם רוצים, עובדים זרים וכולי, לא. אבל אם יש הזדמנות לחבר אותם, להכניס אותם לעשייה במקום להשאיר אותם ככה, אז צריך לעשות את זה. עוד עשר שנים המערכת תפקיר אותם. אני לא אומר לכם לכו לחברה הבדואית ותחפשו, לא. אני אומר לכם אני איתכם.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אני אתן לכם את הפיתרון. אני סחבתי איתי הרבה צעירים בבחירות האחרונות. ואני מכיר את הצעירים בצורה טובה מאוד. באתי גם מתחום הכדורגל, הייתי שופט כדורגל, ככה שאני מאוד מחובר לאנשים, לאוכלוסייה, לקהילה. אני מציע שאלי, יחד איתך, יחד עם הוועדה, נעשה סיור בחברה הבדואית. - - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
כולל ראש המועצה לכפרים הבלתי מוכרים. עם הארגונים האזרחיים, עם הקהילה. אני בטוח שייצא משהו משם. אני אגיד לכם - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אני רוצה שכולם יכנסו לשם.
עכשיו עוד משהו. מפעל "עוף עוז" בשגב שלום נכנס, בנה אותו - - - 2006, עכשיו מעסיק שם 1,000 עובדים. אנשים שם מחכים בתור לעבוד. מפעל "סודה סטרים" ברהט מחזיק עובדים, ואנשים גם מחכים. לפני שנה טיפלתי יחד עם ראש העיר בהחלטת מפעל על מנת למנוע צמצום עובדים במפעל.
אני רואה שיש הזדמנות, החברה הבדואית הוכיחה שהיא חלק מהחברה הישראלית במדינה, ואני רוצה לשלב את הצעירים שלנו. כמו שאני יצאתי - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
וגדלתי בתוך החברה הישראלית, והיום אני מייצג את האנשים שם, אני רוצה שהצעירים ירגישו אותו דבר. אם יש מפעל אחד שלא יכול להעסיק מסיבות אחרות, ואנחנו כולנו מבינים את הנושא הזה, אין בעיה. אבל יש מפעלים שמעסיקים. ואני כאן לעזור לכם מתי שאתם רוצים. אלי, תתאם את זה דרך הוועדה. - - -
פני קימלמן
¶
זה לא קשור, תראה. אנחנו מחפשים עובדים. אני לא מאוהב בעובדים זרים. אנחנו מחפשים עובדים. ואני רוצה להגיד לך משהו על הקטע של האוכלוסייה הערבית בהשקפת העולם שלנו. בסדר? אנחנו רואים את עצמנו כחברת מזון שמספקת מוצרי מזון לכל תושבי מדינת ישראל. לכל תושבי מדינת ישראל. אנחנו רוצים שלכל תושבי מדינת ישראל יהיה ייצוג בקרב העובדים שלנו. ואם יש 20% ערבים במדינת ישראל, אני רוצה שיהיו 20% ערבים ב"אסם".
פני קימלמן
¶
אני לא מוכן שבמחלקת השיווק שלנו, שעושה פעילות שיווק גם בחברה הערבית, לא יהיה מישהו אחד מהחברה הערבית. אנחנו מאמינים בזה קודם כל כי זה טוב לחברה, אנחנו מאמינים בגיוון התעסוקתי. אנחנו היינו הראשונים, דרך אגב, זכינו אפילו בפרס הנשיא על הדבר הזה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
לפני שנבחרתי לכנסת עבדתי במזון. וחלק מהמוצרים שאני שיווקתי אלו מוצרים שלכם.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אני מכיר את השוק ואני מכיר את כל העניין של התעשייה והשיווק. אני מכיר את זה. מה שחשוב עכשיו זה שאנחנו לא נפספס את ההזדמנות, על מנת - -
פני קימלמן
¶
משפט אחד. תקשיבו, אנחנו הקמנו מפעל חדש במאות מיליוני שקלים שאמור לעבוד שלוש משמרות. אני, כסמנכ"ל משאבי אנוש, לא הצלחתי להביא את כמות העובדים כדי שהמפעל הזה יעבוד בשלוש משמרות. ועכשיו אנחנו עומדים להשקיע כמה עשרות מיליונים - -
פני קימלמן
¶
נכון. ואנחנו עומדים להשקיע כמה עשרות מיליונים במפעל נוסף. ומגיע אליי מנהל החטיבה של המפעל הזה, והוא אומר "תשמע פני. אנחנו עומדים לשים פה עשרות מיליוני שקלים. אני צריך התחייבות ממך שתוכל לגייס לנו עובדים לקווים החדשים". ואני אומר לך את האמת, מקצועית, אני לא יודע אם אני מסוגל לעשות את זה. אני אומר לך את זה באמת, אני משתף אתכם בלבטים שלי, אני לא יודע איפה אנחנו עומדים - -
פני קימלמן
¶
כי אני רוצה את זה. תאמינו לי. אנחנו חברת בת של נסטלה. כל מוצר שמייצרים פה אני יכול לייבא מחו"ל. אנחנו לא רוצים לעשות את זה, וזה סוג הפתרונות שאני לא רוצה לדבר איתכם עליהם אפילו. אנחנו ציונים, אנחנו במדינה הזאת, אנחנו ישראלים. אנחנו צריכים לדאוג למדינה הזאת. והמדינה הזאת זה כולם, יהודים, ערבים, חרדים, כולם.
היו"ר אליהו רביבו
¶
הסיכום הוא סיכום ביניים, והסיורים לא יסתיימו כאן. כפי שהתחייבתי.
מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות המאתגרות אשר ידעה מאז קום המדינה. חלק מהאתגרים שמדינת ישראל נאלצת להתמודד איתם נוגעים בתפעול התעשייה, ואני לא מקבל את ההגדרה "תעשייה לאומית". כל התעשיות הן נצרכות ובחשיבות לאומית גבוהה, ולו בשל העובדה שהן תעשיות כחול לבן.
המצוקה שאתם משקפים בפניי היום קיימת עוד קודם המלחמה, ועם פרוץ המלחמה הלכה וגברה. כגישת עולם עוד הרבה לפני המלחמה, אולי למשך עשרה חודשים, בכלל בענף החקלאות, גרסתי שאסור למעסיק כלשהו להסתמך על ספק אחד. זה לא משנה אם מדובר בספק למוצרים טכניים, ספק אריזות או מקור להבאת עובדים. לא היה נראה לי נכון שהחקלאות נשענת רק על התאילנדים.
גם כאן אני אומר, שברור לכולנו שכאשר תסתיים המלחמה – ובאחוזים מסוימים עוד קודם – הפלסטינים מאיו"ש יחזרו לעבוד במדינת ישראל. לא באותו אחוז או היקף, וגם לא מחר בבוקר, אבל זה יקרה. יחד עם זאת, ובוודאי לאור העובדה שגם כאשר הם היו כאן היה מחסור בכוח אדם, נכון יהיה לפזר את הסיכונים ולקלוט עובדים מעוד כמה מקורות.
האינטרס הראשון במעלה הוא העסקת ידיים עובדות ישראליות. העליתי פה מספר אפשרויות, כגון עובדים בעלי מוגבלויות בתפקוד גבוה, אסירים, ועובדים מהפזורה הבדואית שפחות חשופים לתקשורת וללשכות התעסוקה. כמו שחברי ואליד מציע, וכך גם כלל הנוכחים שנרתמים באופן יצירתי עם תמריצים כאלה ואחרים, עם עבודה מאומצת ונכונה אני סמוך ובטוח שבעזרת השם אנחנו נדע למלא אחוז לא מבטול מהצורך.
במקביל לזה, אנחנו פועלים לקראת קליטת ידיים זרות בעבודה, ואתם הצפתם לקונה שאני מאמין שנעשתה בתום לב בהחלטת הממשלה. לפיכך פניתי לנציגת משרד הכלכלה ואני מקבל את הרושם שהיא הבינה את עומק המכשול, ואני סמוך ובטוח שהנושא הזה יבוא על פתרונו.
פני קימלמן
¶
אתה צודק באמירה לגבי השכר, על פי העקרונות שקבעת. העניין הוא שגם על פי העקרונות האלה - -
פני קימלמן
¶
יותר קל להביא מהודו מאשר משוודיה, זה מה שאני מנסה להגיד. להודים השכר שאנחנו מציעים הוא כל כך גבוה ואטרקטיבי, שהם יבואו לישראל.
היו"ר אליהו רביבו
¶
אל תתבלבלו לעולם, ושלא נחשוד בהקשרים. כלל הנציגים מהפקידות הבכירה במשרדים חלילה וחס שירצו להכשיל ולהכביד על ענף כזה או אחר. כל מה שעומד לנגד עיניהם זה לעודד את הכלכלה הישראלית, בין היתר, על ידי העסקת ידיים ישראליות. לצד זאת, צריך לקחת בחשבון את המעמד של מדינת ישראל בעולם, ביחס להשוואות במדדים כאלה ואחרים, בין היתר במלחמה בסחר בבני אדם.
במידה ובאמת יש מדינה שיהיה קל יותר להביא ממנה עובדים – היא זמינה יותר – אך רק בגלל היחס ההשוואתי בשכר הממוצע הם לא מביאים, אני סמוך ובטוח שכלל המשרדים, בוודאי בליווי ובהובלת מנהל עובדים זרים בשירות משרד הפנים ורשות האוכלוסין, נמצא ביחד מנגנון שיידע מצד אחד לעגן את האינטרס, ומצד שני לתת לכם מענה.
קריאה
¶
אפשר להציע רעיון? יש עכשיו גם בחקלאות וגם בבניין מכסה מחוץ להסכמים בילטרליים, ורשות האוכלוסין הולכת לאשר מדינות שניתן להביא מהן. אם היא אישרה לחקלאות, היא יכולה לאשר גם לתעשייה.
היו"ר אליהו רביבו
¶
טוב. חברים, אני לא פותח מחדש את הדיון. אני לא פותח מחדש את הדיון. אני מעלה כרגע נושאים שנכון יהיה שנתייחס אליהם בדברי הסיכום. מפה כל אחד ממשיך בעבודתו. אנחנו לא עוצרים כאן את הנושא. אני משוכנע שהנציגים הבין-משרדיים והוועדה ימשיכו למצוא ולתת מענה יצירתי לאתגרים שהוצבו פה, ו\או שיוצפו בעתיד. אנחנו נמשיך לשוחח.
אספר לכם שבבוקר חלקנו הלא מבוטל כבר קיים סיור בתחום אחר, בענף הבניין, ובין השלב שסיימנו את הסיור לנקודה שבה התחלנו את הסיור הזה, מצאנו כבר פתרונות וקיבלנו החלטות למענה למה שהתגבש בסיור המקצועי. שאגב היה פחות נעים ומחבק מפה, אבל אלה תנאי העבודה וזה בסדר. ככה שאם אנחנו מאובקים ומלוכלכים זה לא כי יצאנו ככה מהבית.
היו"ר אליהו רביבו
¶
אני אומר לך שלא רק שאני לא נרתע, אני אגיע בחפץ לב וגם אשמח לקחת חלק פעיל בפס יצור כזה או אחר. אני מאמין שאם אנחנו לא מרגישים את הנושאים בידיים, ברגליים, בלב, אנחנו לעולם לא נדע להתחבר באמת למצוקות ולצרכים. לעולם לא. לכן בגישתי אני יוצא ומסייר במקומות, חלק מהפעמים כלקוח סמוי, חלק מהפעמים באמצעות אנשי לשכתי. אנחנו עובדים באופן יצירתי ורוצים להגיע לחקר האמת ולמצוא את הפתרונות ההוגנים, בכלל הנתונים המשתנים באותה משוואה מרוכבת. בסדר?
אני מודה מאוד קודם כל למנהלת הוועדה וצוות לשכתי, שבאופן יעיל ומהיר איפשרו את קיום הסיור הזה. מודה לחבריי הטובים שפינו מזמנם היקר ותיעדפו את הסיור הזה בלו"ז העמוס שלהם. אני מודה לכל הנוכחים, למארגנים בוודאי, לנציגי המשרדים. מי ייתן ובעזרת השם מדינת ישראל תדע ימים טובים, בטוחים ומשגשגים יותר.