פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



58
ועדת העבודה והרווחה
23/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 121
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום חמישי, י' בכסלו התשפ"ד (23 בנובמבר 2023), שעה 11:30

הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
יבגני סובה
אפרת רייטן מרום

שמחה רוטמן
נעמה לזימי

סא"ל ארי סינגר - קמל"ר הקודם באכ"א, משרד הביטחון

רס"ן רועי חכם - יועמ"ש הפרט, משרד הביטחון

אמיר פיר - משרד הביטחון

חגי פלטין - משרד הביטחון

מאיר דוד - מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה

דקלה חורש - לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

עילם שניר - עו"ד, משרד המשפטים

אולגה פרישמן - משפטנית, משרד המשפטים

מיכל היימן - מנהלת מחלקת הפנסיה, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

דור פישר - עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

נועה שוקרון - רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

שרית דמרי-דבוש - סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

מיכל וקסמן חילי - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

אלכס מילר - יו"ר אגף העובד העולה, ההסתדרות החדשה

ורד וייץ - עו"ד, לשכה משפטית לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

טל שטיין - אקטואר באגף הפנסיה, ההסתדרות החדשה

דיאנה בראון - עו"ד, קו לעובד

מנחם לפידור - דיני עבודה, מרכז השלטון המקומי

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

דניאל גלין - איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, מ/1672

שלום וברוכים הבאים. ועדת העבודה והרווחה התכנסה היום בישיבה השנייה. הייתה הפסקה בישיבה הראשונה ועכשיו אנחנו בישיבה השנייה. אנחנו מקריאים את חוק ההגנה לעובדים בשעת חירום מפני פיטורים. היות וכבר היו דיונים ארוכים מאוד, נקריא עכשיו את החוק ונאשר אותו, או שלא נאשר, בהתאם להחלטת חברי הכנסת.

אני לא רוצה הפרעות. אם יש הערות לגבי סעיף מסוים, שכל אחד ירשום את ההערה ואחר כך נאפשר את ההערות.

היועצת המשפטית של הוועדה, עורכת דין נעה בן שבת, תקריאי בבקשה.

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023.

תיקון סעיף 1
1.
בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–12006 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –



(1)
אחרי ההגדרה "אדם עם מוגבלות" יבוא:





""אומן" ו"מנחה אומנה" – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים, התשע"ו–22016;";



(2)
בהגדרה "ילד", במקום "ילד בעל" יבוא "תלמיד עם";



(3)
בהגדרה "מוסד חינוך", אחרי "התשכ"ה–1965" יבוא "מעון יום
שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס–32000, מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–42018, צהרון כהגדרתו בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז–52017, משפחתון לילדים";

ענת, אפשר להוסיף מסגרת תעסוקתית לילדים עם צרכים מיוחדים? נעה, סליחה. מצטערת.

אדוני, סליחה, אפשר לשאול משהו?

אפשר לרשום את ההערה, ולאחר שאני אאפשר להעיר, כל אחד יוכל להעיר.

אז לא תוך כדי? בסדר.

אחר כך יהיו הערות? טוב.

אני לא מפסיק את הרצף.

(3)
אחרי ההגדרה "מצב מיוחד בעורף" יבוא:





""משפחתון לילדים" – מקום שבו שוהים לא יותר משישה פעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים;"



אדוני, אפשר בכל זאת להגיד משהו על הסעיף, או שאתה רוצה שנקריא את הכל?

זכות הדיבור היא רק שלך.

ההוראה שאנחנו מבקשים כאן היא הוראה קבועה, ותיקון הנושא של ילד או תלמיד בעל מוגבלות הוא בעקבות הערה שהעירו בדיון הקודם לגבי התיקונים בחוק החינוך המיוחד, שחלו בהוראות הללו בהגדרת ילד.

לנושא המעונות ונושא מוסד חינוך – זו רשימה לא סגורה. אמנם פה פירטנו סוגים מסוימים של מעונות ושל מסגרות, זו לא רשימה סגורה שמראש היא קבועה לרבות. הוסיפו את הרשימות המקובלות מאוד של ילדים, אבל היא לא אמורה להיות רשימה סגורה.

נחזור לזה אחר כך. הכל טוב.

תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא:




"(3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי מתגורר אצל האומן ילד לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016 בתקופת ההיעדרות האמורה.";


יש לנו התייחסות לנושא של אומן שעובד שיש לו זכאויות כהורה של ילד. זה חל גם לגבי ילד האומנה שאצלו בכפוף לאישור מנחה אומנה.

אדוני, בסעיף 3, הוראת שעה, לפי בקשת המשרדים והממשלה, אנו מציעים לחזור למתווה המקורית שדיברה על שלושה חודשים בהתחלה, ולאחר מכן על אפשרויות של הארכה בעוד תקופות – סך הכל עד שנה.

הוראת שעה
3.
בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024) (להלן – תקופת הוראת השעה), יקראו את החוק העיקרי כך:

חשבנו אז, בדיון הקודם, לתת מענה לזמן קצר.

כן. זה מה שעושים.

אמרנו שזה יהיה עד 7 בינואר.

כן.

אה, סליחה. זה מה שתיקנת, למעשה.

תקשיבו להקראה, כי לפעמים זה תוקן.

(1)
בסעיף 2 –




(א)
בסעיף קטן (ב), ברישה, אחרי "סעיף קטן (א)," יבוא "עקב סגירת מוסד החינוך בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, שעליהם נמסרה הודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך";



זאת אומרת שאנחנו מאפשרים לסגור את מוסד החינוך גם בגלל הודעה שקיבל העובד ממוסד החינוך או מהרשות המקומית על כך שהוא נסגר. בדיון הקודם דיברנו על כך שאולי צריך לדבר גם על סגירה היברידית של מוסד החינוך, שנסגר רק למספר שעות, אבל היו כמה בעיות שעלו עם הנוסח. דיברנו על שעות הפעילות, שכוללות גם שעות בזום, וזו לא הייתה הכוונה. לכן אנחנו מציעים להישאר עם המונח "סגירה". משרד העבודה, מהי עמדתכם? האם זה יכול לכלול גם סגירה חלקית?

להבנתנו, סגירה של מוסד חינוך כוללת גם סגירה חלקית, ולכן העובד יכול להיעדר בנסיבות הללו.

כלומר אם הוא לומד בזום ולא מגיע פיזית עם הילד?

נאלץ להשגיח. או שקיצרו שעות, אין צהרון או חלק מהמסגרות שאנחנו מדברים עליהן שהן מסגרות של השגחה. להבנתנו זה נכנס בגדר סגירה.

(ב)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:





(ב1) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה א אי ביצוע העבודה בתקופת הוראת השעה מחמת שמתקיים בעובד אחד מאלה:






(1) הוא התפנה ממקום מגוריו אשר נמצא ביישוב המנוי בתוספת;






(2) הוא הורה או בן זוג ש למי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–82023, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, או שהוא בן משפחה אחר של חטוף או נעדר כאמור; בסעיף קטן זה, "בן משפחה אחר" – בן משפחה כמפורט להלן שהגיש הצהרה חתומה בכתב ידו כי נמנע ממנו להתייצב לעבודתו או לבצעה מחמת היות בן משפחתו חטוף או נעדר:

זה אומר סבא, סבתא, דוד או דודה?

לא. בן משפחה מוגדר - - -

רק אח, אחות, אמא ואבא?

רק רגע. הורה של בן זוג - - -

זה לפי החוק של התגמולים.

לא, לא. רק רגע. אני רק אפתח את החוק, ברשותכם. שניה אחת.

אני רוצה להגיד משהו רק על זה. היו לנו כמה פניות ציבור ממשפחות חטופים, ורובן היו מדודים, בגלל שההורים ממוטטים מאוד והדודים עצרו הכל והחליטו לאסוף את המשפחה ולסייע. זו אוכלוסייה קטנה, ואולי צריך להגן עליה.

כן, אבל בואו נשמע. מצאת את זה?

לא, אני רוצה להסביר. כרגע, בלי קשר להצהרה, ההצעה היא לתת להורה ולבן הזוג זכאות להיעדר. לבן משפחה אחר – מוצע רק ילדו של החטוף או הנעדר, או אחיו, ועל האח – מוצע להרחיב את הגדרתו בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, כי מדובר גם על אחים חורגים.

אבל לגבי סבא, סבתא ודודים – כרגע לא נמצא כאן. אני רק רוצה להזכיר שבהצעת החוק שהציע משרד העבודה התבקש שיהיה רק בן משפחה אחד כאמור, וכאן יש הרחבה שניתן לכל בן משפחה כאמור.

זאת אומרת אם אין בן משפחה יותר קרוב, אפשר לתת למישהו אחד שהוא יותר רחוק?

נשמע מה אתם אומרים על זה.

יש עכשיו הרבה סבים וסבתות שמטפלים במשפחות.

אבל אנחנו לא בטוחים שהם בגילאי עבודה.

אז יהיה מאוד טרגי אם הם כן צריכים לעבוד.

מה התשובה שלכם?

כמו שהציעה הוועדה, אנחנו חשבנו שיהיה נכון להיצמד לחוק תגמולים מיוחדים ולבני משפחה כמו שהוגדרו שם.

אבל פה אנחנו לא מבקשים תגמול.

אבל כמו שאומרת חברת הכנסת לזימי, אם יש מישהו שאין לו משפחה מקרבה ראשונה, אולי לאפשר לאחד מקרובי המשפחה הרחוקים יותר ולהסמיך אותו באופן חריג.

אנחנו לא רואים בעיה אם זה דוד או דודה.

וזה לא בא להרחיב את חוק התגמולים, אלא בא להגן עליהם מפני פיטורים.

אבל מה שאתם מציעים עכשיו נכנס ללשון החוק או שצריך לתקן?

לא. מספיק שזה בפרוטוקול.

לא, בוודאי שצריך לתקן. לא הבנתי מה ההסדר שאתם מדברים עליו.

שאם אין לו מישהו קרוב שהוא יהיה אחראי, הולכים על פי אותו חוק - - -

נעה, אם אין בן משפחה כאמור - - -

אז אם אין בן משפחה, הולכים למי שמקבל את המענק לפי חוק מימון הוצאות?

כן, הכי קרוב.

זה נראה הפתרון ההגיוני.

רגע, חוק התגמולים מגדיר מה קורה במקרה שאין קרבה ראשונה?

כן, כן. יש שם.

לא, חוק התגמולים נותן את הזכאויות לפי בני משפחה, מקבלים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. בחוק מימון הוצאות יש אפשרות שאם אין בן משפחה, הורה או בת זוג, הולכים לאחים.

עשינו דירוג שלם.

ובסוף מגיעים לבן משפחה הקרוב הכי קרוב.

זה מה שנקרא החוק לסיוע על חטופים ונעדרים.

אבל הפתרון הזה לא מדויק. אני רוצה לאתגר.

זה לא דיון עכשיו.

סליחה. אני רק אומרת שאי אפשר להסתמך על אחד, כי לא פעם אותו בן משפחה שקיים הוא ממוטט, ולכן צריך עוד בן משפחה שלוקח את הקמפיין ממש על עצמו. אני אומרת לכם שהם ממש עזבו את חייהם, פגשנו אותם. זו קבוצת אוכלוסייה קטנה ביותר - - -

אנחנו מדברים כאן על הגנה מפני פיטורים.

רק מפני פיטורים, שהם רק יודעים שהם מוגנים מפיטורים.

זה מה יש.

לא פיצוי ולא שום דבר.

אז הם אמרו בפירוש שאם אין מישהו שיכול או מסוגל, יתנו למישהו אחר.

אבל אתם מדברים על אחד. אני אומרת שצריך - - -

לא צריך יותר מאחד.

המענק יכול להינתן אם אין בת זוג ואין הורים. המענק יכול בסוף להינתן לקרוב משפחה.

אז הוא גם יהיה מוגן מפני הפיטורים.

בדיוק. האיש שמטפל יהיה מוגן.

זה מקובל.

הלאה.

מי שזכאי למענק, יהיה גם מוגן מפני הפיטורים במקרה ואין משפחה יותר קרובה.

אני רוצה להוסיף משהו, אבל לא באמצע ההקראה. אחר כך אני אשאל אותך.

זה בנוסף לילד או לאח, שכן מקבלים את ההגנה.

במידה והוא לא מסוגל.

השאלה היא אם אנחנו נכנסים לכל המבחנים האלה. צריך לזכור שאנחנו שואלים את עצמנו האם המעסיק שרוצה לפטר את עובד שלא מגיע, האם הוא יודע מה המצב. אנחנו לא יכולים להכניס לו הרבה מאוד - - -

אז זה שימוע. אי אפשר לפטר בלי שימוע.

לכן צריך שזה יהיה ברור.

אני רק מזכירה שמדובר ב-200 אנשים. זו קבוצת אוכלוסייה ממש - - -

אבל את מדברת על כל בני המשפחה שלהם. את מדברת על כל האחים, על הילדים.

טוב, אני אדבר איתך בהפסקה. אני אתן לך להקריא את זה.

אני לא יודעת אם תהיה הפסקה.

לא, בטח יכתבו את ההערות.

קודם כל נקריא, נראה מה נהיה. אם יהיו הערות חשובות מאוד ואנשים ירצו להביע אותן, ניתן להם. המטרה של הכינוס הזה היא להצביע. אם נמשוך את זה עוד שבועיים - - -

בגלל זה אני אומרת שנמשיך ומקסימום אני אשאל את השאלה אחר כך.

(2) בסעיף קטן זה, "בן משפחה אחר" – בן משפחה כמפורט להלן שהגיש הצהרה חתומה בכתב ידו כי נמנע ממנו להתייצב לעבודתו או לבצעה מחמת היות בן משפחתו חטוף או נעדר:







(א) ילדו של החטוף או הנעדר, שמלאו לו 18 שנים;







(ב) אח של החטוף או הנעדר; לעניין זה "אח" – כהגדרתו בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס"ח–92008;






(3) הוא חטוף או נעדר כפי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה ש לחטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה.





(ב2) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה בתקופת הוראת השעה לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד כחייל לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 או שהוא מי מהמנויים בסעיף 11."



מנויים בסעיף 11 הם כל מיני אנשים שמשתייכים לארגון עזר. אנחנו בעמוד 3 וקראתי את סעיף (ב2).

מה שדיברנו עליו בפעם הקודמת הוא הוספת הגנה על ההורים שנמצאים עם פצועי פעולות איבה או מלחמה בבתי החולים.

למעשה חשבנו שהנושא של הפצועים צריך לקבל ביטוי במסגרת הזכאויות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. שם יש סדרה של זכאויות, או חוק נכי צה"ל - - -

כולל הפצועים עצמם, כן.

עיקר המענה שם הוא לפצועים עצמם. שם לבן משפחה של נכה המאושפז ניתנת אפשרות לכל מיני הטבות שנובעות מכך שהוא צריך לבקר את בן המשפחה המאושפז. יש שם את התנאים. נדמה לי שאפילו משלמים לו תשלום חלף הכנסה.

אבל הוא לא מוגן מפני פיטורים.

אבל זו לא אותה מאטריה של הגנה מפני פיטורים. מה יקרה אם, בעזרת השם, אותו פצוע יחלים, ואותו קרוב שטיפל בו ירצה לחזור לעבודה ובינתיים פיטרו אותו? מה עשינו בזה?

בסדר גמור. אתם רוצים להגיד שכל נכה - - רגע, לגבי הנכים אני רוצה לשאול שאלה.

מה עמדת הממשלה?

שניה, אני רק רוצה לשאול שאלה. מדוע ההגנה על הפיטורים הזו לא ניתנת לכל הנכים כל הזמן? הרי כרגע יש לי הוראת שעה שנובעת ממצב המלחמה, ואז אנחנו מדברים על החטופים, הנעדרים והמפונים שהמצב שלהם נגרם מהמצב הזה. נכים יכולים להיות לאורך כל השנים.

אבל לא מדברים על הנכים.

על מי אתם מדברים?

כשחייל נפצע ואמו בבית החולים.

נכון, אבל זה יכול לקרות גם במהלך החיים הרגילים.

נכון, אני אומרת. נפצעו במסיבה, המשפחה מטפלת בהם, יש שיקום.

כן, אבל גם נפגע איבה בפיגוע אחר שלא במסגרת המלחמה. גם שם המשפחה לא מקבלת הגנה מפני פיטורים. אנחנו בחוק שנובע משעת החירום, אז בואו נדבר על הדברים שייחודיים לשעת החירום.

לא, אני לא מקבלת את זה. מה אנחנו פתאום פותחים את זה? יש כאן אלפי הורים שסועדים את ילדיהם בבית חולים. זה רק כדי להגן עליהם מפיטורים, אני אפילו לא מדברת על תגמול נוסף. אנחנו מבינים שהם יוכלו לחזור לשגרת חייהם. חלק מהפצועים משתחררים מהר ואפשר להמשיך בחיים, חלק בשיקום ממושך.

זו גם לא אוכלוסייה גדולה מדי. אנשים מטפלים בילדים שהם במצב לא פשוט. אנחנו מדברים רק על המתים וההרוגים כי יש יותר מדי. המון פצועים.

יש לי שאלה למשרד העבודה בעקבות הדברים שלך. בימים כתיקונם אדם שיש לו ילד חולה, או אישה חולה והוא נמצא איתו בבית חולים והמעביד רוצה לפטר אותו, האם יש לו הגנה?

באופן עקרוני, יש לו זכאות להיעדרויות מכוח חוקי העבודה.

יש לו זכאויות להיעדרויות? אי אפשר לפטר אותו?

אבל הוא לא מוגן מפני פיטורים עבור הילד או בן הזוג?

יש לו זכויות להיעדרויות מכוח חוקי עבודה שונים. הוא לא מוגן - - -

את מדברת על חופשות מחלה.

אדוני, יש לו זכות ליותר ימי מחלה, ובזמן מחלה אסור לפטר, כך שיש לו הגנה.

לא. בזמן מחלה שלו אסור לפטר אותו, ימי מחלה של העובד. ההגנה מפני פיטורים לא חלה בזמן מחלה של מישהו אחר.

ושל הילד, נעה?

אני מזכירה שבדרך כלל אין הגנה מפני פיטורים לכוחות ביטחון, ואנחנו מסדרים פה איזו לקונה. אז למה עם הפצועים אנחנו לא עושים את זה?

אדוני היו"ר ,יש לי שאלה.

העלית שאלה שנוגעת לכל ימות השנה. כל בתי החולים מלאים באנשים שנמצאים עם הילדים.

אני מסכימה איתך, אדוני היו"ר, אבל למרות הנסיבות הנוראיות שאנחנו נמצאים בהן, כמו שאתה אומר, יש לכך השלכה יותר רחבה על ימים אחרים ועל פציעות אחרות, יש פה שאלה עקרונית.

לכן שאלתי את משרד העבודה מה עמדה שלהם. הם צריכים לגבש עמדה.

אני אשמח להתייחס. דקלה חורש ממשרד העבודה, אם לא אמרתי את שמי. הקונספט של החוק הוא הגנה על עובדים בשעת חירום, על אילוצים שנגרמו לעובדים עצמם בגלל שעת החירום, היעדרויות בעקבות השגחה על ילדיהם בגלל הוראה של פיקוד העורף או של רשות לסגור מוסדות חינוך.

האילוץ נובע ממצב החירום, ואני חושבת שאנחנו עושים הרחבה שאנחנו לא יודעים לאמוד את ההשלכות שלה. כאן עשינו הרחבה לנשות משרתים ועוד דברים, ואלה סוג של הרחבות שבמאטריה המיידית לא מתאימות.

עכשיו היה את הגיוס הכי גדול שהיה אי פעם במדינת ישראל, כ-360,000 חיילי מילואים גויסו. מן הסתם יהיו לכך השלכות רוחב, של נוכחות, חלוקת משמרות בבתי חולים ועוד הרבה דברים.

בעת הזו, אלה אוכלוסיות של פצועים שאנחנו לא יכולים לא להבין את החשיבות של בני המשפחה בליווי הפצועים במשמרות ותורנויות. ההגנה מפני פיטורים מאפשרת לאישה, לאח או להורים לסעוד את האדם או להיות איתו.

חברת הכנסת לזימי, במה זה שונה?

כי אנחנו במלחמה וזה שונה.

לא, שניה. מה שונה ממצב, חלילה, שיש לנו קרוב שנמצא בחולי גדול מאוד ואנחנו צריכים להיות שם ולא עשינו את הדיון - - -

אני מזכיר שזו הוראת שעה לשלושה חודשים. אנחנו לא מדברים על חוק שייכנס לשנים.

מדובר בפירוש שיהיה אפשר להאריך כל הזמן. לא הסכמנו על שלושה חודשים בלבד. עד שנה.

אבל לא דיברתי על הארכה.

אני רק רוצה להזכיר - - -

אבל אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שרוב הפצועים השתחררו מבית החולים בחודשים הקרובים, אז אולי אפשר לדון בסעיף הזה בסיבוב הבא.

אין פה רוב.

מה תעשה עם הפצועים הבאים?

כרגע, יש את הכמות הגדולה.

השאלה היא כמה מקרים יש כאלה. כמה?

370 פצועים.

היום יש בבית החולים 370 פצועים?

כן. ממה שראיתי מהשטח, מקומות העבודה מבינים את האירוע הזה ומגיעים להסכמות עם האנשים, ובינתיים מכילים את זה ולא מפטרים או אומרים "בואו נוציא אתכם. בואו נעזור לכם". זה לפחות מהדברים שאני נתקלתי בהם.

הרוגע הזה כל כך חשוב.

אני מתחברת לעמדה של היו"ר – החשש הוא שלמרות שזו הוראת שעה, אנחנו מפלים באופן מאוד ברור את האנשים האחרים שסועדים את הפצועים שלהם מאירועים אחרים ולא מגנים עליהם.

אני לא הבעתי דעה. הצגתי שאלה למשרד העבודה מה העמדה שלהם.

אבל אפרת, אני בטוחה שבשגרה אין את כל המערך שמגויס מסביב שלא בטוח אפילו יש בנמצא.

צריך לחשוב על זה בהקדם. הייתי אומר באופן כללי שמבחינה ציבורית אני לא מקנא במפעל, מעסיק או חנות שיפטר מקרה כזה, ואף אחד לא ירצה לקנות אצלו.

אבל לא נדע.

נדע.

אדוני היושב-ראש, אי אפשר לקחת ולהוריד מהנושא. אם מישהו נמצא בפיגוע לפני 7 באוקטובר, והוא מטופל אז אנחנו מפלים גם אותו, כי אנחנו מדברים על החל מ- 7 באוקטובר. אני חושב שצריך להשאיר את זה כפי - - -

זו השאלה שהצגתי.

זה מה שאני אומרת. פגשתי בתל השומר חייל שהיה בפיגוע דריסה ונמצא שם כבר שבעה-שמונה חודשים, יחד עם שאר הפצועים מ"נובה" והחיילים. מה עם ההורים שלו?

אי אפשר לשנות את זה ולהשאיר את הנושא של 7 באוקטובר. זה בלתי אפשרי. כך אני חושב.

אבל בדיוק כמו שאנחנו מגנים על נשות חיילי המילואים שבשגרה הן לא מוגנות כשהמילואימניקים יוצאים לחודש.

אני חשבתי לתומי שילדים חולי סרטן למשל יש להם הגנה להורים מפני פיטורין. אין דבר כזה?

לא. יש להם אפשרות להיעדר כדי - - -

כמה זמן להיעדר?

אני חושבת ש-18 ימים. אה, ילדים חולי סרטן אפילו יותר. לדעתי זה 90 ימים.

יש הגדרה של מחלה ממארת. אני חושבת שהתיקון חל - - -

אבל גם הורה של אדם עם מוגבלות באופן כללי, גם אם הוא אדם מבוגר עם מוגבלות, יש לו 18 ימים.

חברת הכנסת לזימי, יש לי רעיון. אם הם אומרים שלהורים לילדים חולי סרטן יש 90 יום הגנה, אז חטופים - - -

לא, דיברתי על פצועים.

שאלתי על חטופים.

דיברנו על פצועים. למשפחות חטופים יש את ההגנה.

אה, הם כבר מוגנים?

אני דיברתי על הפצועים בשבת - - -

לחטופים יש הגנה בחוק.

אנחנו מדברים היום על כל הנופלים ומי שנרצחו. כבוד יו"ר הוועדה, בתוך כל זה יש לא מעט פצועים שהמשפחות סביבן - - -

את לא מדברת על החטופים?

לא. על הפצועים.

אז אם את מדברת על פצועים, יש פצועים כל השנה בכל המקומות. כשאת מדברת על חטופים, רציתי להשוות אותם לילדים - - -

לא, על חטופים עשינו.

אפשר להתייחס? עילם שניר, משרד המשפטים. צריך לזכור, לאדם שמטפל באדם עם מוגבלות יש הגנה על בן משפחה מאיסור הפליה בחוק שוויון. זה גם יכול לתת מענה. אמנם לא איסור פיטורים, אבל זה נותן איזשהו מענה חלקי במקרים בהם הפיטורים יהיו קשורים לעצם הטיפול.

הערה על הסעיף עצמו, לא להרחבה שביקשו. אחרי המילים "עקב שירותו של בן הזוג של העובד" אני מציע להכניס גם את "הורהו האחר של הילד". דובר גם על גרושים בדיון הקודם. זה משהו שלדעתי נשמט.

קיבלנו פניות ציבור על נשים גרושות.

צריך להבהיר שמבחינתנו הסעיף הזה לא מתנה את ההיעדרות בסגירת המוסד החינוכי. מבחינתנו המקרים האלה כן נכנסים כשהמוסד החינוכי סגור כבר - - וזה רק מרחיב.

רק לוודא, זה מכיל גם את חיילי המילואים בחוק השיפוט? בסדר.

כן. הצבא יכול להתייחס לזה כאן. יש פה גם את סעיף 11 שמדבר על אוכלוסיות נוספות.

אבל השאלה היא אם לא צריך לגדר. אמרנו שבתקופת הוראת השעה, שהיא קבועה לשלושה חודשים, יכול להיות שגיוס המילואים יהיה קצר יותר? האם צריך להתנות את זה בגיוס מילואים? כי מדובר גם על חיילי סדיר וגם קבע.

יכול להיות שאפשר להבהיר שהשירות הוא כתוצאה מפעולות המלחמה או פעולות האיבה ואז זה קשור למלחמה.

אבל איך המעסיק יידע אם השירות הוא כתוצאה מהמלחמה? אתם מציעים אולי להגיד את זה? אולי כל עוד עומדת בתוקפה הכרזה על מצב מיוחד בעורף? לא?

מה, מבחינת - - -

אם הוא מגויס. בסדר.

הדברים שלך ברורים.

לא, אני רוצה להבין את השאלה של נעה.

לא. השאלה לא הייתה במקומה, כי כל זמן שהוא מגויס, המעביד חייב לשמור עליו. המעביד יודע בדיוק מתי הוא היה ולא היה.

יכולה להיות סיטואציה הפוכה – מצב החירום הסתיים אבל המילואים נמשכים.

אם הוא במילואים, אז הוא מוגן.

זה לא למצב של מילואים. רק להבהיר את מה שהיועצת המשפטית ניסתה להגיד ואני חושבת שהיא הערה צודקת. לא מדובר על מצב גיוס של מילואים, אלא על מצב הגנה לחיילי סדיר וקבע. לכאורה אם אין הכרזה על מצב חירום, בני הזוג שלהם לא אמורים ליהנות מההגנה כי הם חוזרים לשגרה שלהם. הציעה היועצת המשפטית להצמיד את זה לתוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף ואני חושבת שיש בזה.

אם אתם מסכימים, אנחנו ודאי מסכימים.

אבל אני רואה שהצבא עושה "לא".

שלום, אני רועי. אני יועמ"ש פרט מצה"ל. יש כאן בסיס מסוים למה נקבעה הוראת השעה ולמה קובעים אותה לשלושה חודשים. לדעתנו גם בנסיבות אלה, כדאי שכל אנשי צה"ל יהיו מוגנים לתקופה הזו. אין סיבה שיהיה שוני מסוים בין אנשי צה"ל וההגנה עליהם תהיה לתקופה שונה מההגנה שניתנת כאן לכל שאר האנשים.

הכוונה היא לחיילי המילואים?

לרבות אנשי המילואים. כולם.

אני יכולה להתייחס בבקשה? אולגה פרישמן ממשרד המשפטים. זה לא נכון לקשור את זה להכרזה על מצב המיוחד בעורף, כי הכרזה על מצב המיוחד בעורף זה - - -

רגע, נראה לי שכדאי שהיועצת המשפטית תשמע אותך.

אולגה פרישמן, ממשרד המשפטים. זה לא נכון לקשור את זה להכרזה על מצב המיוחד בעורף, כי הכרזה על מצב המיוחד בעורף קשורה להתקפה בתוך שטח מדינת ישראל. יכול להיות שפעולות מלחמתיות וכל הפעולה בעזה תימשך ולא תהיה כבר הכרזה על מצב מיוחד בעורף, במיוחד בנושא גיוס חיילים.

אז את רוצה שזה יהיה בתקופת הוראת השעה. נשאיר את זה כך. גם אם תקופת הוראת השעה - - המלחמה הסתיימה וחיילים שוחררו – הם עדיין יקבלו את ההגנה הזו.

אם הם היו מגויסים.

נעה, בסעיף (ב2) הקראת את תקופת הוראת השעה ואני מבינה שנמחקו המילים "כולה או חלקה".

כן. את לא מסתכלת על הנוסח שהופץ לדיון היום.

זה מה שהיה כתוב, שזה נוסח לדיון היום.

לכן אמרתי שצריך לשמוע את ההקראה, כי יש שינויים שנעשו.

באיזה סעיף את? כבר איבדתי אותך.

אני לא ראיתי נוסח שזה מחוק.

בסעיף (ב2) בעמוד 3.

אז מה שיניתם בעקבות ההערה של משרד המשפטים?

לא שינינו כלום. בעקבות ההערה של משרד המשפטים שינינו שאחרי המילים "עקב שירותו של בן הזוג של העובד" או הורהו האחר - - אבל זה לא קשור לילד.

"או הורהו האחר של ילדו". אם הורהו אחר של ילדו משרת במילואים. זו הייתה הכוונה.

הורה אחר של ילדו. "עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו של העובד כחייל לפי חוק השיפוט הצבאי". רק המילים האלה נוספו.

אני רק רוצה להבהיר. אם אני מבין נכון, הדיון שהתקיים פה קודם התכוון יותר לנושא הסדיר. אם בתקופת השעה מישהו נמצא במילואים, יש לו את ההגנה, ואם הוא כמובן הפסיק את שירות המילואים אז אין לו את ההגנה יותר כי הוא לא משרת.

לגבי סדירים זאת הכוונה. צריך להגיד שמבחינת התכלית הכללית של הסעיף – ועל זה גם דובר – ההצדקה להחרגה הזאת היא מתוך הבנה שיש כאן תא משפחתי שכרגע נכפה עליו להתנהל בצורה שונה לגמרי מאיך שהוא התרגל.

אנחנו מבינים שלגבי הסדירים זה רלוונטי גם בתקופת המלחמה. אנחנו מדברים על תקופה עמוסה מאוד ושההיעדרות מהבית היא ממושכת. רציתי להגיד את הדברים הללו.

אתה יכול לשים נקודה.

(ג)
אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:





"(ו) שר העבודה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, רשאי, בצו, לשנות את התוספת, אם נוכח כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה;

שאלה ליו"ר הוועדה – למה - - -

אני לא רוצה שאלות. אני רוצה לסיים עם החוק, לאשר אותו. אנשים מחכים. אתם יכולים להסיק פה סימפוזיונים.

אבל בדיוק צריך לעצור בשביל השאלה הזאת. למה אין פיקוח ועדה בנוסף? למה שר העבודה והאוצר בלי פיקוח ועדה?

זה לשנות את התוספת. מה שקבוע בתוספת הוא רשימת היישובים. אני לא יודעת אם יש לוועדה או לפיקוח הפרלמנטרי תרומה לעניין של רשימת ישובים.

כבר ראיתי שחסרים יישובים. נדבר על זה ברשימת היישובים. אבל חבל שלא יהיה פיקוח שלך, של הוועדה.

אם זה עניין אישי, אסור לי להתערב.

מה שיכתיב את הרשימה שבתוספת זה פשוט - - -

אנחנו נגיע להערכה. ההערכה תיעשה באישור הוועדה, כמובן עם פיקוח פרלמנטרי.

כן. הבנתי שההערכה באישור הוועדה.

השאלה היא אם תוספת יישובים או הפחתה של יישובים.

בתוך התקופה?

בתוך התקופה.

לא, אין צורך להעסיק את הוועדה. לא.

(ז)
בסעיף זה –






"ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);
"פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
"הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה12 והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023);
"תקופת הוראת השעה" – תקופת הוראת השעה כמשמעותה בסעיף 3 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, כפי שהיא חלה לגבי אותו עניין.";



זאת אומרת שההערכה לא חייבת להיות לגבי כל עניין אותו דבר.



(2) בסעיף 4, ברישה, במקום "הוכיח העובד" יבוא "נקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפועלת איבה, התשפ"ד–2023, כי העובד הוא נעדר או חטוף, או שהעובד הוכיח" ובמקום "2(א) או (ב)(1)" יבוא "2(א), (ב)(1), (ב1) או (ב2)";



(2א) אחרי סעיף 18ז יבוא:


פרק ב'2: המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה עבור חטוף ונעדר –
הוראת שעה

כאן הפרק הוא נושא של סוג אחר של הגנה על העובדים החטופים. אנחנו אומרים שההגנה נותנת רק הגנה מפני פיטורים והמשך צבירת ותק, ולגבי העובדים החטופים והנעדרים, אנחנו יודעים שהם לא יכולים לא לצאת לחל"ת ואין שום דרך לעשות הסדר עם המעסיק כי הם לא נמצאים כאן. לכן הוצע לתת להם הגנה מסוימת, שזה המשך התשלומים לקופת גמל לקצבה עבור חטוף ונעדר.

אדוני היושב-ראש, טל שטיין מאגף הפנסיה בהסתדרות. אם היה אפשר להרחיב את זה להמשך הפרשות לקופת גמל ולאו דווקא לקצבה? אנחנו מסתכלים על קבוצה סגורה של נעדרים וחטופים שלא יודעים מה גורלם ומתי הם יחזרו.

שבעזרת השם תתקצר בימים הקרובים.

בעזרת השם, שיחזרו כולם בשלום.

תודה. אני מבקש מהיועצת המשפטית שתסביר לי משפטית מה אמרת.

כרגע הצעת החוק מדברת רק על המשך התשלומים הפנסיוניים. שם יש גם ביטוחים על הביטוח הפנסיוני, הרבה פעמים מורכב גם ביטוח מפני נכות, ביטוח מפני מוות, ולא רוצים שהביטוחים הללו יפגעו, במיוחד מאחר שאחרי זמן מה הם מפסיקים להיות בתוקף והעובד עלול להיות לא מוגן.

לכן הוא מבקש להרחיב את זה גם על קרן השתלמות, ועל קופות גמל אחרות לא לקצבה, שהן לא פנסיוניות.

בדיוק כמו שקיים בחופשת לידה או מילואים. המשך הפרשות סוציאליות.

צריך לזכור שהקופות הכי רגישות הן הקופות האלה, אבל אפשר לשמוע את רשות שוק ההון.

דור פישר מהלשכה המשפטית ברשות שוק ההון. הסעיפים שהכנסנו דואגים לחסכון הפנסיוני, ששם יש את הביטוחים הבסיסיים ביותר, אלה ביטוחי נכות ושאירים והחיסכון לגיל זקנה כדי שהם ימשיכו לחול.

בנוסף, לא כתבנו רק את קופת הגמל עצמה, קרן הפנסיה, אלא גם ביטוחים נלווים להם שניתנים. אגב, הם כמו אובדן כושר עבודה. בנוסף ביטוח למוות במקרה שהוא נקנה אגב קופת הגמל דרך המעסיק.

חוץ מזה, אני מזכיר שיש את חוק דחיית מועדים, שקובע שבענייני חטופים נדחים כל החיובים והביטוחים האלה ממשיכים. לכן גם ביטוחים נוספים שלא ניתנים כחלק מהעניין של המעסיק דרך יחסי עבודה ממשיכים לחול ולא מבוטלים, ולא צריכים לשלם בינתיים את דמי הביטוח.

זאת אומרת הוא לא מפסיד מהפסקת הרצף?

הוא לא יפסיד מהפסקת הרצף. הביטוחים האלה נשארים בחוץ, בנוגע לביטוחים שהם ריסק מוות למשל וביטוחי אובדן כושר עבודה, כי הביטוחים נדחים.

אז מדוע נדרשת - - אם זה נעשה בדחיית התשלום?

כי שם זה ביטוחים אחרים. אלה ביטוחים ולא עניינים של קרנות השתלמות שהם תקנוניים וההסדר שם שונה לגמרי. בינתיים בחוק דחיית מועדים הוא מוארך כל חודש. אני לא זוכר מתי הוא נגמר, אולי משרד המשפטים יידע להגיד.

עד 7 בדצמבר.

אה, זה עוד פחות מחודש.

שניה, אני לא בטוחה שזה מדויק, דור. חוק דחיית מועדים לא חל על חוזי עבודה.

לא דיברתי על חוזי עבודה. דיברתי על ביטוחים, וזה היה מוקד השאלה. לא עסקנו בחוזי העבודה.

אבל אז אולי לכל נושא המשך ההפרשות הפנסיוניות יש אופי מיוחד עדיין למרות שהביטוחים - - -

המטרה של ההפרשות הפנסיוניות היא לשמור לו את כל הכיסויים הפנסיוניים, ולא רק לדחות את החיובים לעתיד כדי לשמור על צבירת כל הכיסויים, גם הכיסויים הביטוחיים וגם הכיסויים בזקנה, כדי לשמור שם על רציפות.

לכן גם את קרן ההשתלמות – שהיא סוג של חיסכון הוני ויש לה מאפיינים אחרים – לא חשבנו שיש מקום להמשיך אותה, כמו שלא ממשיכים הרבה זכויות.

אז יש שלוש קבוצות, אם אני מבינה נכון? פנסיוני – לזה אנחנו דואגים עכשיו, לביטוחי – יש דחיית מועדים, ויש קופות אחרות – ביטוחים דרך הסדר העבודה, גמל, השתלמות וכל מיני כאלה.

כן. אנחנו חושבים שאין סיבה לא להמשיך את החיסכון לקרנות ההשתלמות של העובד.

זו רק השתלמות, למעשה.

רק ההשתלמות? אוקיי, וזה לפי חוזי עבודה שיש לי עם אותו מקום.

כן, אבל כרגע אנחנו מדברים על מצב שבו אין חובות על מעסיקים באופן כללי. במצב של היעדרות אין חובת תשלום או הפרשות, וצריך לחשוב על זה ולהסדיר אותו בשיח - - מחוץ לחוק הזה. לצורך העניין, ההפרשות לקרן ההשתלמות זו לא חובה שמוטלת על מעסיקים. אנחנו עושים הסדר מיוחד שהמדינה - - -

נכנסת לכיס.

אתם מבטיחים פה רק את מה שהמעביד במילא צריך לשלם?

אז איך אתה רוצה לחייב את המעביד שימשיך לשלם השתלמות?

בדיוק כמו שעשו בחופשות לידה או במילואים.

אבל זה המדינה.

אני חושב שבמצב הזה מדובר בקבוצה סגורה של אנשים שנמצאים כרגע במצב הכי קשה, ואנחנו לא מדברים על קבוצה רחבה, כמו שעשינו כאן אי פיטורים לגבי הקרובים - - -

לא פתחתי דיון, רק אמרת את הדברים. אחרי שנשמע גם אותך וגם אותם, אני רוצה שהיועצת המשפטית תגיד מהי הדרך שנשמור על זכויותיו של העובד.

יש לנו תקופה שהעובד מוגן מפני פיטורים, צובר ותק, אבל המעסיק, כמו שדקלה אמרה, לא חייב להפריש, לא חייב לשלם שכר ולא חייב גם להפרשות פנסיוניות, אלא אם כן נקבע את ההוראה הזו. בחרו באותה רצועה של הפרשות פנסיוניות שמוטלות על המעסיק באופן רגיל.

הנושא של קרן ההשתלמות הוא משהו שלפעמים כן מתחייב מצווי הרחבה, תלוי בהסדר שחל על העובד, אבל כרגע לא מוצע לכלול את זה כאן.

יו"ר הוועדה, ההתייחסות מקצועית. השאלה היא קרן השתלמות. כמו שאמרה חברת הכנסת רייטן, בסוף אנחנו מבודדים. זאת הסוגיה. קרן ההשתלמות היא כלי לחיסכון. יש עוד כלים לחיסכון. ככל שמשפחתו של החטוף מעוניינת לעשות את זה, היא יכולה להשתמש בכלים נוספים שעומדים לרשותה.

אנחנו לא רואים בהחלטה כזו או אחרת של פרט שמבצע חיסכון בדרך X או בדרך Y משהו שהמדינה מחויבת להשלים, בוודאי לא ברמה של זכויות פנסיוניות. זה היה הרציונל שהנחה אותנו בכתיבת ההצעה כפי שהיא מנוסחת כרגע. אנחנו חושבים שיש כאן הרחבה שהיא לא מן הצורך.

אני רוצה להבין קצת תלמודית, האם את השכר של אותו חטוף ממשיכים לשלם כשהוא שם?

לא.

האם קופות הגמל הן חלק מהשכר או חלק מזכויות העובדים?

כרגע אין חובה על המעסיק להפריש. באה המדינה ואמרה "אנחנו מבינים את הסיטואציה. יש כאן אדם ומשפחה שככל הנראה, בגלל אובדן ההפרשות, הוא יאבד את הזכאות שלו לאובדן כושר עבודה או שאירים. אנחנו לוקחים את האחריות" – המדינה, כי היא משפה את המעסיק.

"אנחנו לוקחים אחריות ונמשיך את ההפרשות. בגלל שהמעסיק בקשר ישיר עם קופות הגמל באופן רגיל, הוא יעשה את זה, ואנחנו נשפה את המעסיק". אבל זו לא חובה של המעסיק. המדינה עושה שימוש במעסיק - - -

אז קופות גמל כלולות בקרנות האלה?

קופות גמל לקצבה זה - - של החיסכון הפנסיוני – קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל לחיסכון. היא לא כוללת - - -

וזה חלק מהשכר?

זו זכות שכרית, ולכן לא היה צריך לשלם אותה. היא זכות של העובד. כאן בגלל שאין עדיין החלטה של תשלום השכר, קבענו שבכל זאת ישלמו, כדי גם לשמור על רציפות הזכויות וגם בגלל שהחשיבות של הזכויות האלה מנותקת משאלת יחסי עובד-מעביד - - -

אז אתם משלמים את זה? איפה יש כאן אי-הבנה?

אדוני היו"ר, אני חושבת שצריך למקד כי יש פה כמה וכמה ערוצי גמל, פנסיה. מדובר בהרבה מאוד קופות. טל מדבר ספציפית על דברים שאין לכל העובדים.

נכון. רק למי שהיה.

אין חובה להפרשה. יש חובה במישור יחסי עובד-מעביד.

אין חובה. מדובר באדם, שחלילה נמצא בסטטוס של חטוף, ובהסכם העבודה שלו עם המעסיק הייתה לו קרן ההשתלמות. זה מול המעסיק. כשאני עבדתי במשרד עורכי דין קבעתי עם השותף שהוא משלם לי כל חודש.

אני מבינה מטל שהוא רוצה שניתן לזה את הדעת ספציפית עבור האנשים האלה, שזו לא חובה של המדינה, אלא בהתקשרות שלי עם המעסיק, ספציפית כלפיי.

הבנתי. את אומרת שאנחנו עוסקים בחובות המדינה, ולכן מה שקשור למדינה אנחנו צריכים לתקן ומה שקשור לפרטי הוא פרטי.

אני חושבת שיש לנו כאן אירוע, שבו - - -

אגב, גם להפריש לפנסיה היא חובה של המעסיק.

נכון, גם הפנסיה היא חובה של המעסיק, אבל היא לא מוטלת עליו בתקופה הזו של הגנה מפני פיטורים. בניגוד לקרן ההשתלמות, שאין צו הרחבה על כל המשק לשלם קרן השתלמות, יש חובה לשלם את הפנסיה, רכיב פנסיוני מסוים. לגביו יש חובה כללית. לכן במקטע הזה המדינה נכנסה לנושא הפנסיוני, אבל היא לא הרחיבה לחבויות אחרות.

אפשר להמשיך לקרוא.

פרק ב'2: המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה עבור חטוף ונעדר –
הוראת שעה



"הגדרות – פרק ב'2 18ח.
בפרק זה –





"הכנסה" – כמשמעותה בסעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–141995;



היא נוגעת לחישוב ההכנסה השנתית של העובד.





"חטוף או נעדר" – מי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה כהגדרתן בסעיף 2(ז), וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר;



אם חלילה ידוע שהחטוף נפטר, זה לא יחול.





"קופת גמל לקצבה" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–152005, לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור, לפי תכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו באותו חוק, הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה;
"שכר העבודה" – הגבוה מבין אלה:






(1) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב-12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד הפסקת ההעסקה, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק במשך פחות מ-12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע של השכר בתקופה זו;






(2) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב-3 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד הפסקת ההעסקה, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק במשך פחות מ-3 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה השכר הממוצע בתקופת העסקתו.


מזכירים כאן גם את הפסקת ההעסקה כי יכול להיות שהעובד הפסיק את העסקתו כבר לפני החטיפה, אבל רוצים בכל זאת לשמר לו את ההגנה. אתה רוצה להסביר את זה בבקשה, דור?

אולי כדאי להפנות להעסקה שקבועה בפרק הזה לפי 18י, לא לכל הפסקת העסקה כשאנחנו מדברים על הפסקת העסקה בפרק הזה. אני אסביר על שכר העבודה – המטרה הייתה לדאוג שההפקדות יהיו על בסיס שכר עבודה שהוא יחסית השכר הממוצע של הבן אדם. היה חודש של חגים עכשיו, או בדיוק לפני חודשי יולי-אוגוסט.

זו הגדרה שהיא יחסית דומה להגדרה של המשכורת הקובעת בתקנונים התקניים של קרן הפנסיה, ולכן זה ישמור על השכר הקובע של העובד ולא יפגע בו.

בבקשה.

"המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה עבור חטוף ונעדר שהוא עובד – הוראת שעה
18ט.
(א) מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל בעד התקופה שבה היה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיף העובד לעבוד באותה תקופה.





(ב) המעסיק ידווח למוסד לביטוח לאומי, באופן שיורה המוסד לביטוח לאומי ויפרסם באתר המוסד לביטוח לאומי, על התשלומים שביצע.



זו טעות בנוסח, לכן צריך להוריד את המילים האלה.

נעה, לא צריך להוריד את המילים. פשוט צריך לשים אותן לפני המילים. אני חושב שצריך לכתוב "המעסיק ידווח למוסד לביטוח לאומי על התשלומים שביצע, באופן שדיווח".

אוקיי, "על התשלומים שביצע".

פשוט להעלות את זה למעלה. הלאה, סעיף (ג).

(ג) אוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלום זה ממקור אחר, ואולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי . סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשי"ח–161958.


אוצר המדינה יעביר באמצעות המוסד לביטוח לאומי שיפוי למעסיק. יש כאן שאלה "מה קורה עם מעסיק שהוא גוף ציבורי?" למשל, האם המדינה תשפה את עצמה או - - -

זה לא צריך להיות בחוק. אם המדינה תרצה, היא תשפה. זה העסק שלה במגזר הציבורי.

אוקיי, אז לא יתבעו. בסדר. יש מעסיקים שאנחנו מניחים שיבחרו לשלם שכר ולהפריש את ההפרשות. האם במקרה כזה הם גם יהיו זכאים - - -

סעיף 18יג – שעדיין לא הגענו אליו – מדבר על כך שאם יש הסדר אחר לפי דין או הסכם, כל הפרק הזה לא יחול. אם יש מעסיקים שיחתמו על הסכם, או שאין להם הסדר בכתב או בעל פה כמו בדיני עבודה שמשלמים להם את זה, אז כל הפרק לא יחול כי המעסיק לקח את זה על עצמו.

כשנגיע לזה, תפנה את תשומת הלב. בסדר?



תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות חטוף או נעדר שהיה עובד והופסקה
העסקתו
18י.
הסתיימה העסקתו של עובד חטוף או נעדר במהלך חמישה החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל בעד התקופה שבה היה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, כאילו הוסיף העובד לעבוד באותה תקופה.



אנחנו מדברים על עובד שהסתיימה העסקתו.

יש פה שני חלקים לסעיף הזה. החלק האחד מדבר על עובדים שהתפטרו או פוטרו לפני, בסמוך למועד הזה, שגם להם אנחנו רוצים שימשיכו הפקדות. יש להם היום ריסק זמני, ביטוח שממשיך לתקופה מסוימת, ואם הם לא ימשיכו את ההפקדות, הם לא יכולים להודיע שהם רוצים להמשיך את ההפקדות בתקופה הזו, מאחר והם נמצאים כחטופים. אז המדינה נכנסת לנעליהם ומשלמת את ההפקדות.

בחלק השני יש את העובדים שאחרי תקופת החוק העיקרי, שאוסרת על סיום העסקה, ושתסתיים ההעסקה שלהם במקרה שחס וחלילה מעסיק שפשט את הרגל. אז גם בגינם המדינה תיכנס במקום המעסיק ותבצע את ההפקדות.

יפה. הלאה.

בסעיף 18יא אנחנו עוברים לעניין של הסדר פנסיוני של חטוף או נעדר שהוא עצמאי.

לפני שנעבור לסעיף הזה, אני רק רוצה לחדד בנושא של השכירים. לא צריך להגיד שכל הנושא של הפנסיה התקציבית יהיה מוסדר, ושהכל ימשיך בתקופה הזאת מבחינת הוותק.

יש חטופים שיש להם פנסיה תקציבית?

יכול להיות שמבוגרים, אבל בטח בודדים.

אדוני, אני לא יודעת אם יש עובדים כאלה אבל אני חושבת שהנושא של הוותק אמור להישמר. הזכויות התלויות בוותק אמורות להישמר בתקופה הזו. צריך אולי לראות אם מדובר בגופים שיש להניח שיכול להיות וימשיכו לשלם שכר, או שיהיו להם הסדרים שייחודיים להם, אבל לא בדקנו את הנושא.

אולי כדאי לבדוק.

אני לא יודעת אם צריך. אני לא יודעת אם רוצים לעכב את החקיקה הזו לצורך הבדיקה, אם יהיה לנו זמן למועד אחר.

אני לא חושב שכדאי להפסיק את החקיקה. אני לא יודע אם יש כאלה, ואם יש אז אני בטוח שהמדינה ממשיכה לשלם להם.

אנחנו בעמוד 8, סעיף 18יא.



המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה עבור חטוף ונעדר שהוא עצמאי – הוראת שעה
18יא.
בעד עצמאי כהגדרתו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו הפך לחטוף או נעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תשלומים כאמור לאותה קופת גמל בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העצמאי בקופת הגמל, והכול לפי ההכנסה של החטוף או הנעדר שבעדה שולמו דמי ביטוח לאומי ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות.



מי שהפקיד במשך השנה שקדמה ביצע את ההפקדות שמוטלות עליו לפי אותו חוק. באותו חוק יש חובת הפרשה לקופת גמל לעצמאיים. אם הוא הפקיד לפי זה – הוא יהיה זכאי, לפי ההכנסות אשר בעדן שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם לכך.

אני אשמח להעיר. המיקום של הסעיף הזה לא צריך להיות בחוק הגנה על עובדים. מדובר בעצמאי. מי שמסדיר את ההפקדות לעצמאיים הוא בעצם האוצר, לפי החקיקה של חוק ההתייעלות הכלכלית, ואנחנו חושבים שהתיקון בעניין המשך הפרשות צריך להיות שם. מי שמאסדר ואוכף את העניין הוא האוצר. אנחנו מחילים את חוק ארגון הפיקוח על העבודה על החוק הזה, ושלא ישתמע שאנחנו אוכפים משהו שהוא לא בסמכות שלנו.

הדברים נרשמו לפרוטוקול. הלאה.

אדוני, אבל יכול להיות שאפשר שכל ההוראות האלה יהיו ביחד. אם ביטוח לאומי מסכים, נקבע את זה כחוק הביטוח הלאומי כתיקון אכיף.

ואז זה יעשה יותר סדר.

אנחנו לא נתנגד. אמרנו שזה ההסדר שנבצע ונפעל לזה. זו גמלה חדשה שאנחנו נבצע, כמו שדיברנו. זה אסדר חדש.

אבל זה עושה לכם סדר.

צריך לעשות כל מיני התאמות בניסוח, אבל המהות צריכה להישאר אותו דבר.

זה מה שחשוב. הלאה.

השבת תשלומים
18יב.
שילם המעסיק או המוסד לביטוח לאומי תשלום לקופת גמל לפי סעיף 18ט, 18י או 18יא, והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד לביטוח לאומי את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו במועד ששולם.



הכוונה היא לערך נומינלי.

אני אסביר בכמה מילים את המטרה של הסעיף.

מישהו שאל על המטרה? אני פשוט רוצה להבין.

אבל אולי יסביר מתי ישיבו. חשוב להבין.

אז תגיד מתי ישיבו.

יש מקרה ביטוח שחל לפני. בגלל שחטוף יחזור מהשבי, או שיתגלה שהוא נכה או נפטר, ויש לו זכאות מקרן הפנסיה, אז לא היה צריך לבצע את ההפקדות ויחזירו את הכסף למדינה.

אוקיי. הלאה.

סייג לתחולה
18יג.
הוראות סעיפים 18ט עד 18יא לא יחולו על עובד חטוף או נעדר שחל לגביו בתקופת החטיפה או ההיעדרות הסדר אחר לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות המגיעות לו.

אפשר הסבר לזה? זה לא ברור.

זה מה שדיברנו עליו קודם. המטרה היא שאם יש הסדר אחר. למשל חייל שנחטף בתקופת המילואים, יש לו הסדר מפקודות הצבא והצבא יוכל לאסדר, אבל הוא ממשיך לקבל תגמולי מילואים, ואז לא צריך את ההסדר שקבוע פה למרות שהם עובדים.

ומשרד הביטחון לוקח על זה?

נכון. חיילים בשירות סדיר לא רלוונטיים כי הם לא עובדים, אז החוק לא רלוונטי אליהם. יכול להיות שיהיו מעסיקים אחרים שייקחו את זה על עצמם ויסכימו לבצע את ההפקדות. אנחנו כן רוצים לחדד שזה הסדר שהוא רק מיטיב. במקרה שאין הסדר מיטיב, אז זה יהיה.

אז אתה רוצה להגיד הסדר מיטיב אחר לפי דין?

בדיוק.

יש לי עוד הערה על נוסח הסעיף, אם אפשר. במקום המילים "המשך הזכויות הפנסיוניות המגיעות לו" צריך לכתוב "המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו, אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה שבה היה עובד חטוף או נעדר", כי אנחנו קובעים חובה שלא קיימת.

שהיו מגיעות לו?

היו מגיעות לו אלמלא החטיפה, אם היה ממשיך לעבוד.

שמחה, בוועדת חוקה לא מרשים להפריע ליועצת המשפטית.

בעיקר בוועדת חוקה.

הוא משלים את החומר עכשיו, את כל הסעיפים שהקראנו.

באתי להעתיק.

זה פשוט מפריע כי אנחנו עוקבים אחרי ההקראה. כל האנשים שיושבים כאן רוצים לשמוע.

תמיד אמרו לי שצריך לשבת ליד התלמידה הכי חרוצה בכיתה ולהעתיק ממנה – זו שמסכמת.

עם הכתב הברור.

הוראות שונות – פרק ב'2
18יד.
(א) קופת גמל תדווח למוסד לביטוח לאומי את הנתונים הדרושים לו לצורך ביצוע התשלומים כאמור בסעיפים 18י ו18יא, באופן שיורה המוסד לביטוח לאומי ויפרסם באתר המוסד לביטוח לאומי.



כאשר המוסד לביטוח לאומי נדרש לבצע את התשלומים, הוא יצטרך לקבל את המידע מקופות הגמל. השאלה היא אם קופות הגמל ידעו להעביר לו מי חטוף ונעדר ולהגיד מתי הוא שילם?

אנחנו ממש בימים האלה סיכמנו שתהיה דרך שקופות הגמל וחברות הביטוח יוכלו לקבל מהמדינה את הרשימה ואנחנו פועלים בימים אלה להסדיר איך זה יקרה.

דרך הביטוח הלאומי?

לא. אנחנו נסגור את המנגנון מי במדינה יעשה את זה. או אנחנו, כרשות שוק ההון, או - - -

אתם תקבלו את הרשימה של החטופים והנעדרים?

כן. אנחנו, או חמ"ל הנעדרים והחטופים יעבירו דרכינו. אנחנו נסגור את זה.

של משרד ראש הממשלה?

בדיוק.

ואין לכם בעיה להעביר את המידע לביטוח הלאומי, נכון?

לא, זה לא לביטוח הלאומי. אתם צריכים לחברות.

רק שלא תידרשו להחתים אותם על ויתור סודיות.

אנחנו צריכים להעביר את זה לחברות כדי שהחברות ידעו מי חטוף, ולבדוק אם הוא עצמאי.

הם צריכים לחברות הפרטיות.

אבל אתם לא תרכזו את המידע מקופות הגמל, הם יודיעו אותם ישר - - -

לא. הם יעבירו את זה ישר לביטוח לאומי, כי הוא אחראי על התשלום והשיפוי. אנחנו, או גורם אחר במדינה שיוסכם, נעביר את המידע לחברות מי חטוף.

אנחנו בעמוד 9.

(ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, המועד לביצוע התשלומים המגיעים לפי הוראות פרק זה בעד התקופה שקדמה ליום תחילתו של חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), יהיה בתוך ... מיום תחילתו של החוק האמור.



זאת אומרת מתי אנחנו מצפים מהמעסיקים להתחיל לשלם גם עבור תקופות העבר. השאלה היא, דור, מתי אנחנו יכולים לצפות מהמעסיקים לשלם?

התשלומים צריכים להיות ב-15 בכל חודש לפי ההוראות שלנו. זה אומר שהתשלום הקרוב המאוחר ביותר אמור להיות ב-15 בדצמבר. אם גזירת השכר של נובמבר קרוב, הגיוני שנעשה את זה עד 15 בדצמבר.

אוקיי.

התשלומים יהיו רק רטרואקטיביים? מ-7 באוקטובר?

אז בואו נכתוב גם את התאריך. "עד יום 15 בדצמבר".

כן. הייתה פה שאלה אם התשלומים יהיו רטרואקטיביים. הם יבוצעו ב-15 באוקטובר באופן רטרואקטיבי, אבל זה יהיה רק מעכשיו. לא תהיה ריבית פיגורים ולא תהיה הלנת שכר.

זה חוק חדש.

זה רק כדי להבהיר. מאחר ולא הייתה חובה, לא תהיה ריבית פיגורים ולא הלנת שכר.

זה בדיוק מה שהסעיף הזה מבהיר. הוא אומר שהמועד על אף האמור בכל דין ההסכם, המועד לביצוע הוא המועד של 15 בדצמבר. לכן אין להם פיגורים, כי המועד נדחה.

כן. זה מה שאני אומרת.

בסעיף (ג) יש נוסח חדש לעומת מה שהיה.

זה לא מודפס, ולכן תקשיבו. היועצת המשפטית תקריא את זה מילה במילה.

(ג) לעניין פקודת מס הכנסה במועד ההפקדה לקופת הגמל לא יראו בתשלומים ששולמו לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר לפי סעיף 18ט, סעיף 18י וסעיף 18יא כהכנסה בידי החטוף או הנעדר ועל תשלומים לפי סעיף 18ט לא יחולו הוראות סעיפים 3ה(3) ו-3ה(3)(1)(א) לפקודת מס הכנסה.

כשזו לא הכנסה, אין תשלומי מס וכאלה.

אלה אותן הוראות שהיו חלות אם התשלומים היו מופקדים לקופת גמל בעד שכר.

זו הבהרה. שיהיה ברור.

שיפוי המוסד
18טו.
אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים לפי פרק זה ואת החלק היחסי מההוצאות המנהליות של המוסד הנובע מביצוע פרק זה.



את זה נצטרך גם כשתהיו בחוק הביטוח הלאומי.

לגבי התוספת יש לי עניין. אופקים ושלושה ישובים מאשכול שלא בפנים – צאלים, גבולות ואורים. הסלקציה בתוך המועצה האזורית אשכול מאוד קשה להם והם ממש פונים על זה. כמובן גם אופקים.

לגבי רשימת היישובים, מה יש לכם להגיד?

אנחנו רק רוצים להבהיר לפרוטוקול שהסמכות העניינית תהיה של בית הדין לעבודה בכל הקשור לתביעות האלה, ממילא בעולם קופות הגמל וביטוח לאומי. מאחר וזה יכנס לחוק ביטוח לאומי, יחולו כל ההוראות הכלליות של חוק ביטוח לאומי לרבות הסמכות של פקידי התביעות, הגבלת עיקולים וכל הדברים הרלוונטיים האלה.

לא. אני לא רוצה לדלג על זה, הייתה פה בקשה להוסיף ארבעה ישובים – אופקים, צאלים, גבולות ואורים.

מה עם נתיבות?

אני לא יודעת.

אנחנו נבקש את התייחסות משרד הביטחון, אבל נצמדנו להחלטות הממשלה בהן פורסמו רשימות היישובים שפונו או שאפשר היה להתפנות מהם. היישובים המדוברים לא נכללים בהחלטות.

בגלל זה הייתה שביתה של גדי ירקוני, שישן ברכב.

אבל צריכה להיות כאן מדיניות ממשלתית אחידה. ככל שיוחלט בהמשך על איזושהי הכנסה של יישובים להחלטות הממשלה, אפשר יהיה לייצר איזשהו סעיף סל שמכניס אותם גם לכאן. אבל לא הגיוני שנקבע לעצמינו רדיוס או ישובים שדינם שונה בשאר המדיניות הממשלתית.

והמעמד של היישובים האלה לא השתנה בעקבות הדין ודברים שלכם עם גדי ירקוני?

יו"ר הוועדה, זו בדיוק החריגה שיש אפשרות לשר האוצר ולשר העבודה להוסיף, נכון? אם אני לא טועה.

יש להם אפשרות להוסיף בלי הגבלה. יש להם אפשרות להוסיף בצו. קבענו את זה. רגע.

זה הסעיף שדיברנו - - -

זה בעמוד 4 בסעיף קטן (ו).

- - - רשאי לשנות את התוספת בהתייעצות עם משרד הביטחון. אנחנו נשענים על החלטת הממשלה ועל משרד הביטחון בעניין התוספת ורשימת היישובים.

כן, אבל אם אומרים שרוצים להוסיף אותם לרשימה?

אנחנו יודעים שרבים מהם התפנו עצמאית, גם מאופקים.

בטח. יש ישובים שהם ממש על הגבול.

אני שואלת ברמת הקוהרנטיות של המדיניות הממשלתית – איך אנחנו יכולים להגדיר שלעניין הגנה מפיטורים יש רשימת יישובים X ולעניין תנאים סוציאליים אחרים - - -

את צודקת שזו חרפה לחלוטין שלא כל יישובי האשכול נכנסו, בטח שלא נתיבות.

אבל זה לא השולחן הזה.

אבל אנחנו לא ממשיכים את החרפה. אנחנו אומרים שאם הם לא קיבלו את הפיצויים זה משהו אחד שכנראה יש לו השלכות כלכליות שהן בעייתיות. אני עדיין חושבת שזה מזעזע, אבל אנחנו אפילו לא מגנים עליהם מפני פיטורים. יש כאן איזשהו עיוות שהוא בעייתי מאוד.

אני לא חושבת שזה סביר שהרשימה תהיה שונה מהרשימה של החלטות הממשלה שתקפות לשאר המדיניות הממשלתית, לרבות קרן מס רכוש, לרבות מענק, ושייתקנו אותי משרדי הממשלה האחרים אם הם חושבים אחרת.

חברת הכנסת רייטן - - -

אתה צודק גם לגבי נתיבות. פספסתי את זה.

העמדה הממשלתית נכתבת לפרוטוקול?

כן. זה נכנס לפרוטוקול.

זה ויכוח פרלמנטרי.

אני רק רוצה לוודא. אנחנו לא רואים שום הגיון ביצירת מדיניות שהיא שונה. אני אשמח שחברי הכנסת יסבירו לי מה ההיגיון שהם מזהים, במה ההיגיון בכך שתהיה רשימת ישובים שונה לחוק הגנה מפיטורים ורשימת ישובים אחרת שמדברת על הטבות לעניין מפונים או לעניין קרן - - -

אולי נוסיף גם את ההטבות.

בסדר גמור.

אם לא אנחנו, אז אולי ועדת הכספים.

אני לא חושבת שזו שאלה של הגיון.

גם להם - - לא שאנחנו נוריד להם בגלל זה. שהם ישדרגו את רשימת היישובים. היה כעס עצום בכספים על הסיפור של אשכול והיישובים, ולא יכול להיות שגם אופקים תישכח.

בפרט שזה סעיף שלא עולה כסף למדינה.

בדיוק. זה בשביל להגן עליהם כי הם התפנו מרצון, שיוכלו לחזור לעבוד. חוץ מזה, לא מדובר כאן בהרבה ישובים. באופקים נטבחו 50 אנשים ויישובי האשכול לא יכולים לחזור. אני לא מבינה את זה.

הרציונל שמביעה חברת הכנסת לזימי להוספת המקומות האלה הוא רציונל נכון, והכנסת רשאית וסוברנית לעשות מה שהיא רוצה. זה אצלך, אדוני היו"ר. אתה יכול לקבל את זה. זה נכון שזה לא בהלימה להחלטה אחרת. שלחתי הודעה לגדי להבין איפה היישובים האלה עומדים. הוא נלחם מאוד בשבועיים האחרונים לגבי הטבות ודברים אחרים.

אני רוצה להדגיש שזה לא לפרוטה למדינה. זו הגנה על פיטורים.

נכון, ולכן אני אומרת שזה לא העניין. יש פה מסר וקוהרנטיות.

אמרת את זה, את לא צריכה לחזור על זה.

אני כן אחזור על זה כי אני חושבת שכן זועק כאן חוסר ההגיון. המדינה מגדירה בהחלטות ממשלה רשימה של ישובים. מה הסיבה שבוחרת ועדת העבודה להכניס ישובים נוספים לחוק הגנה מפיטורים?

אדוני, אני רוצה להגיב על זה. הצענו למשרדים להגיד "תעזבו את הרשימה, תגידו שהיישובים שאליהם מתייחסות החלטות הממשלה הם היישובים הזכאיים". עשינו את זה לפי החלטת הממשלה בהסכם האכלוס למשל. הם התנגדו והעדיפו ללכת על הרשימה. מכיוון שכך יש לנו רשימה והוועדה יכולה להוסיף ישובים לרשימה הזו.

נעה, אני אסביר למה רצינו רשימה. רצינו ודאות למעסיקים. יש כאן מעסיקים שצריכים לעקוב אחרי היישובים ולדעת איפה העובד שלהם גר. זה הרציונל המסדר, לא כדי לפרוץ - - -

הפיצויים נכנסו בסוף, שתדע. הרשימה לא עדכנית.

אני עם גדי ירקוני על הקו, ואני רוצה להבין. אני שואלת את גדי לגבי הרשימה הזו, על שלושת היישובים האלה, וגדי אומר שהם הוכנסו בפיצויים.

אז אין סיבה שלא יכנסו.

נכון, גדי?

אוקיי, בואו נחליט להוסיף את כל היישובים.

תודה רבה, יו"ר הוועדה.

אדוני היושב-ראש, איפה שעודכנו החלטות הממשלה והוכנסו גם ישובים נוספים, גם אנחנו נכניס.

נכון. בעצם העיוות הוא שהם לא היו פה. להיפך, פה זה היה מעוות, אז טוב שנכנסו וטוב שגם שמנו לב.

אבל אני רוצה להכניס גם את אופקים ונתיבות.

בוודאי. אנחנו רק בדקנו. זה אומר שגם הרשימה ששם שונה מפה.

אם אתם יודעים על עוד ישוב כזה - - -

יו"ר הוועדה, היינו לפני שעתיים בדיון על הסכם סעיף 9. היינו באותה הסיטואציה. בהסכם יש לנו נוסח שמונה ארבע החלטות ממשלה רלוונטיות לעניין היישובים.

אי אפשר לחזור. אני מצטערת.

למה היה אפשר לעשות את זה בהסכם בסעיף 9 והיה אפשר לעשות את זה בחל"ת - - -

אבל שם הכנסתם את המועצה האזורית אשכול. למה שיניתם כאן?

למה ניתן היה לעשות את זה בחוק החל"ת ואי אפשר לעשות את זה כאן? אני לא מצליחה להבין.

בוא נוסיף את זה.

אפשר לקבל מענה לשאלה שלי? למה היה אפשרי לעשות את זה בחוק החל"ת ואי אפשר לרשום רשימה של ארבע החלטות ממשלה - - -

- - - היועץ המשפטי במשרד האוצר גם התנגד לנושא הזה, להפנות להחלטות ממשלה. הוא כתב שהוא מתנגד. לכן, יש לנו כאן רשימה. יש סמכות לשנות את הרשימה אם תחשבו שנעשה פה עוול. נטען פה על זכאות שלא מגיעה. תוכלו לשנות, להוסיף או להוריד.

אני שואלת מה הקריטריונים לזכאות.

הקריטריון הוא שזה לא עולה כסף למדינה ונציגת האוצר לא צריכה להתנגד על משהו שלא עולה לכם כסף.

הוועדה כותבת רשימה של ישובים. אנא שקפו לציבור, לא לי, מה הם הקריטריונים שישוב מסוים נכנס וישוב מסוים לא.

אם תאפשרי לנו - - -

אני רוצה להבין למה שיניתם את זה במתווה הפיצויים ולא הבאתם את זה לפה. אנא שקפו לי למה החרגתם חלק מהיישובים שכבר אישרתם.

אז אנחנו חוזרים ואומרים שמבחינתנו כל ישוב שנמצא בהחלטת הממשלה צריך להיות כאן עם הפרקטיקה שמאפשרת גמישות עם הפניה להחלטות הממשלה. בשמחה.

את יודעת מה העניין, נועה? החלטת ממשלה היא של הממשלה, ואתם שכחתם שיש פה גם כנסת, ואנחנו הפיקוח הפרלמנטרי.

אני שואלת, מה גרם לך להכניס שלושה ישובים נוספים?

שניה. אני יכולה לתת לך ב"קליפת אגוז" את הרציונל. גדי ירקוני וראשי הערים האחרים ישבו בוועדה הזו וגם בוועדות אחרות – כלכלה וכספים, הסבירו ונלחמו למה היישובים הללו צריכים להיות ברשימה. אגב, באיזשהו שלב היה קשב. כל האנשים ביישובים האלה חלקם בחבל אשכול, וזה חבל שלם של ישובים שהאנשים שבו נפצעו, פונו ולא נמצאים שם. אתם אלה שעשו משהו לא רציונלי. אנחנו מתקנים את זה.

אופקים ונתיבות אלה מקומות ללא הקהילות שיש באותן מועצות אזוריות, והם צריכים שנסתכל עליהם.

את מבינה? זה הפוך.

אני חושבת שהדיון על אילו ישובים - - זה לא הפורום.

אני רוצה לסכם.

אבל זה כן הפורום, כי זאת הכנסת.

אני אומרת את העמדה הממשלתית ושואלת שאלות שבעיניי מצריכות ליבון. ברור שהסוברניות היא בסוף שלכן.

אני הייתי בוועדת הכספים, וכשראינו את חוסר הקוהרנטיות בהחרגת ישובים שכן קרובים ולא קרובים, ואת כל המסחרה שהייתה עם ראש עיר שמתקשר ואז נכנס - - החלטת פיקוד צפון או פיקוד העורף - - אל תדברו איתי על סוגיות ועל קריטריונים. אצלכם הכל מעורבב.

אז אם את חושבת שאפשר להוסיף ישובים בלי קריטריונים, את רשאית לעשות את זה, כמובן. אני, כעמדה מקצועית של הממשלה, חושבת שצריך קריטריונים.

גברת נועה, סיימת את הנימוקים. גם לנו יש מקצועיות. אנחנו אנשי מקצוע שרואים את האנשים מנתיבות מתגלגלים בכל הארץ למרות שלא השארתם אותם, ואת האנשים מאופקים שאיבדו את חייהם ולא הכנסתם אותם. בשביל זה אנחנו שליחי ציבור. אנחנו, כחברי כנסת, מחליטים באופן מקצועי שהרשימה שלכם חסרה, ובפרט שזה לא עולה כסף לאוצר, אין לאוצר say בעניין הזה.

"זה נהנה וזה לא חסר" – בדיוק למדנו על זה בדף היומי, וגם על "כופין על מידת סדום". כאשר זה נהנה וזה לא חסר, חייבים לעשות את זה. אנחנו, על דעת חברות הכנסת לזימי ורייטן וחברי ועדת העבודה והרווחה, בהתייעצות עם היועצת המשפטית שלנו, מוסיפים את נתיבות, אופקים, צאלים, גבולות ואורים לרשימה שמופיעה כאן בתוספת.

מאוד מעריכה את הגמישות המהירה. אנחנו מקבלים את פניות הציבור הקשות הללו.

אנחנו עוברים הלאה.

אדוני, אני יכולה להוסיף משהו?

לא לעניין הזה, אבל להמשך כן.

האמת שהייתי רוצה להוסיף לעניין הקודם, בהקשר "זה נהנה וזה לא חסר" ובהקשר לדברים שהוקראו בתחילת הדברים, אמנם זה היה כמה עמודים למעלה, אבל הייתי רוצה להוסיף, אם אפשר.

מה?

בישיבה הקודמת דיברנו על כך ההגנה מפני פיטורים היא צורך ולא פרס. כשאנחנו מסתכלים על סעיף (ב2) בעמוד 3 – שכבר הקראנו, ואני מצטערת כי בדיוק יצאתי – זה נכון ש"זה נהנה וזה לא חסר" בהקשר של תקציב המדינה, אבל כשאנחנו מאפשרים לשורה ארוכה של אנשים להיעדר מהעבודה כשלא תמיד יש צורך – זה פוגע בשוק העבודה.

בסעיף (ב2) יש הגנה לבנות זוג של משרתים במילואים מעצם זה שיש ילד עד גיל 14 ללא קשר לסגירת מוסדות החינוך. אני יכולה להבין את זה שצריך לשמור על ילד שחוזר בשעה 14:00 הביתה, ילד עד גיל 14 שחוזר מבית הספר עדיין צריך הורה משגיח. נשאלת השאלה למה נותנים לגיטימציה להיעדר יום שלם מהעבודה ולא להגיע למשרד.

תודה רבה. אנחנו ממשיכים בהקראה.

אדוני, אני יכול גם להתייחס בבקשה?

לא פתחתי דיון.

אבל שמי הוזכר כאן.

אדוני, אפשר להגיב בכמה מילים?

לא. אין צורך.

אדוני, אפשר לשאול לגבי ההערות שביקשת שנרשום?

לפני שאנחנו מקריאים את היישובים, אפשר להתייחס - - -

לא. רצית לסיים.

רציתי לסיים, אבל יש לי שאלה נוספת לגבי הפרק שקראנו, אותו פרק שייכנס לחוק הביטוח הלאומי, לגבי תקופת הוראת שעה קצרה של שלושה חודשים עם אפשרות הארכה. השאלה היא אם הפרק הזה צריך להיות באותה הוראת שעה, או שאפשר ללכת על תקופה יותר ארוכה?

באיזה פרק?

אותו פרק שעסק בהמשך ההפרשות הסוציאליות לחטוף או לנעדר.

שרית דמרי מהלשכה המשפטית בביטוח הלאומי. אנחנו סברנו – ואני חושבת שיש כאן הסכמה – שצריך לתת לזה את אותה תקופת הוראת השעה, כמו התגמולים שניתנים לבני משפחות של חטופים. כלומר שנתיים עם אפשרות להארכה של שנה נוספת.

כל עוד העובד חטוף.

כמובן. בתקווה שזה לא נדרש לתקופה הזו.

אז נוסיף לזה הוראת שעה נפרדת בתוך חוק הביטוח הלאומי של שנתיים פלוס אפשרות למי? לשר העבודה, באישור הוועדה?

כן. באישור הוועדה.

לגבי התוספת, שאלו אותי על כל מיני ישובים.

את רוצה שאני אקריא?

כן.

אני אקריא את כל היישובים. היישובים שבתוספת הם –



(1)
נחל עוז;



(2)
ארז;



(3)
ניר עם;



(4)
מפלסים;



(5)
כפר עזה;



(6)
גבים;



(7)
אור הנר;



(8)
נתיב העשרה;



(9)
זיקים;



(10)
יד מרדכי;



(11)
כרמיה;



(12)
כרם שלום;



(13)
כיסופים;



(14)
חולית;



(15)
סופה;



(16)
נירים;



(17)
ניר עוז;



(18)
עין השלושה;



(19)
ניר יצחק;



(20)
בארי;



(21)
מגן;



(22)
רעים;



(23)
סעד;



(24)
עלומים;



(25)
שדרות;



(26)
ברור חיל;



(27)
דורות;



(28)
יכיני;



(29)
איבים;



(30)
גברעם;



(31)
מבקיעים;



(32)
יתד;



(33)
שלומית;



(34)
נווה;



(35)
שדי אברהם;



(36)
מבטחים;



(37)
ישע;



(38)
עמי עוז;



(39)
פרי גן;



(40)
תלמי יוסף;



(41)
עין הבשור;



(42)
יבול;



(43)
אבשלום;



(44)
דקל;



(45)
צוחר;



(46)
אוהד;



(47)
תלמי אליהו;



(48)
שדה ניצן;



(49)
בני נצרים;



(50)
שוקדה;



(51)
שובה;



(52)
כפר מימון;



(53)
תושיה;



(54)
תקומה;



(55)
זמרת;



(56)
משגב עם;



(57)
מנרה;



(58)
מלכיה;



(59)
מעין ברוך;



(60)
יפתח;



(61)
דפנה;



(62)
מרגליות;



(63)
כפר יובל;



(64)
ראש הנקרה;



(65)
חניתה;



(66)
זרעית;



(67)
שתולה;



(68)
אביבים;



(69)
מטולה;



(70)
שלומי;



(71)
שומרה;



(72)
בצת;



(73)
יערה;



(74)
דישון;



(75)
אדמית;



(76)
ערב אל עראמשה;



(77)
רג'ר;



(78)
דובב;



(79)
מתת;



(80)
ברעם;



(81)
יראון;



(82)
נטועה;



(83)
כפר גלעדי;



(84)
קריית שמונה;



(85)
אבן מנחם;



(86)
אילון;



(87)
לימן;



(88)
מצובה;



(89)
אבירים;



(90)
גרנות;



(91)
גורן;



(92)
עבדון;



(93)
שניר;



(94)
צבעון;



(95)
דן;



(96)
הגושרים;



(97)
סאסא;



(98)
עלמה;



(99)
אלקוש;



(100)
שאר ישוב;



(101)
בית הלל;



(102)
רמות נפתלי;



(103)
פסוטה;



(104)
חורפיש;



(105)
ריחאניה;



(106)
כרם בן זמרה;

ועליהם מוסיפים את היישובים הבאים.

(107)
אשקלון;



(108)
נתיבות;



(109)
אופקים;



(110)
צאלים;



(111)
גבולות;



(112)
אורים;


זאת הרשימה שתהיה מוגנת מפני פיטורים.

תודה.

הארכת תקופת הוראת השעה
4.
שר העבודה, באישור ועדת העבודה הרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה, אם נוכח כי פעולות האיבה או פעולות המלחמה כהגדרתן בסעיף 2(ז) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה דורשות זאת; ובלבד שסך כל תקופת הוראת השעה לא יעלה על 12 חודשים והארכת הוראת השעה יכול שיהיה לגבי כל הוראות סעיף 2 לחוק העיקרי או לגבי ההוראות באחד או יותר מהסעיפים שלהלן: (2)(ב)(1) או (3), (ב1)(1), (2) או (3) או 2(ב2).



זאת אומרת שאפשר להאריך את ההוראות גם לגבי חלק מהסעיפים ויחליטו לגבי המילואים או לגבי נושא אחר אם צריך או לא.

תחילה
5.
תחילתו של חוק זה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) (להלן – יום התחילה), ואולם לא יועמד אדם לדין בשל עבירה על הוראות סעיפים 2(ב)(1) או (3), (ב1) או (ב2) לחוק העיקרי כנוסחם בחוק זה, בתקופה שמיום התחילה עד יום פרסומו של חוק זה.



כאן יש לנו התייחסות להשלכות. איסור הפיטורים שקבוע בחוק יש לו השלכות פליליות, כמו שראינו בסעיף הזה, ההשלכות הפליליות לא יחולו רטרואקטיבית, אבל יש לו גם השלכות של אפשרות לדרוש. למעשה סעיף 2(ה) קובע שהפיטורים בטלים ומאפשר לבית הדין לעבודה לתת פיצויים, ואם הפיצויים לא מספיקים, לתת צו מניעה או צו עשה בהתחשב בכל מיני גורמים שנקבעו שם.

כשאנחנו מדברים על פיטורים שכבר היו, כשאנחנו מחילים את ההוראה באופן רטרואקטיבי, מה תהיה המשמעות של הדבר הזה לגבי אנשים שכבר פוטרו מאז התאריך שנזכר?

אז בית הדין ישתמש בסמכות שלו, ואם אפשר לתת צו מניעה או צו עשה, אולי הוא ייתן את הסעד של פיצויים.

אדוני, לפני שאנחנו חוזרים לנושאים שנשארו, ההערות שנשמעו לגבי המסגרת התעסוקתית והשאלה אם אנחנו הולכים לבן המשפחה שעסק במענק. יש את סעיף 6, זה סעיף של תיקון חוק פיצויי הפיטורים. נשמעו הערות בדיון הקודם שאין הגנה לעובד בשכר שעתי ואין הגנה לעובדים שפוגעים בהם ושוללים מהם הטבה.

החוק הזה הוא חוק שרק אוסר את הפיטורים ומקנה זכאות לוותק. הוא לא מקנה זכאויות נוספות, לא מטיל חובות אחרות, ואפילו לא מונע מהמעסיק להוציא את העובדים לחל"ת. אבל העובדים השעתיים עלולים להיפגע כי יכול להיות שיפחיתו להם את מסגרת השעות ולא יוציאו אותם לחל"ת, ואז הם נפגעים מאוד בשכר, אבל לא זוכים להוצאה לחל"ת.

לכן הצענו בסעיף הזה שהעובד יוכל להתפטר ובכל זאת לקבל פיצויי פיטורים. אבל כשאנחנו קובעים הוראה כזאת, אנחנו נמצאים באיזושהי התלבטות. אם אנחנו קובעים כל הפחתה, אולי אנחנו פוגעים במעסיק. אולי יש פחות עבודה, אולי יש נסיבות אובייקטיביות שהצדיקו את הפחתת השעות. אם אנחנו קובעים רף, עולה השאלה שיכול להיות שמן אלה - - -

כי הפסיקות היו גם לרף נמוך יותר.

לרף נמוך יותר, ויכול להיות שההוראה הזו גורעת. לכן הבנתי שמעדיפים להוריד את ההוראה הזו ולא לכלול את התיקון שמופיע בסעיף 6.

הרי לא באנו לקלקל, באנו לתקן.

רגע, אדוני. יש לנו עוד נושא.

רגע, אדוני. יש לי שתי שאלות שאדוני אמר לי לרשום.

כן, בבקשה. נציגת ההסתדרות.

עו"ד ויוי וייץ מההסתדרות החדשה.

רק שניה, ברשותך. יש עוד דברים פתוחים, ולצערי אני חייבת לצאת בעוד חמש דקות ואני רוצה להיות בהצבעה. השאלה היא אם את רוצה לשנות כמה דברים?

יש את המסגרת התעסוקתית, הנושא של המענק ששאלת אם אנחנו הולכים לבן המשפחה שמקבל את המענק. מנחם לפידור ביקש להתייחס בזום, כי הוא טוען שהמועד של 15 בדצמבר הוא מועד קרוב מדי.

מה הוא רוצה?

אני לא יודעת מה הוא רוצה ואני לא יודעת מה האפשרויות.

במקום שנעשה דיון ונפתח את הזום, תגידי. הוא רוצה עוד כמה ימים? מי המדובר?

אני לא יודעת, אדוני. קיבלתי הודעה בסמס. מנחם לפידור.

הוא היועץ המשפטי של מרכז השלטון המקומי, או משהו כזה.

הוא על הקו? תעלה אותו רגע למשפט אחד, כי אנחנו רוצים לגשת להצבעה. כן, מר לפידור?

- - - 15 בינואר כי אני לא בטוח שיספיקו לעשות את זה עד 15 בדצמבר.

ה-15 בינואר עשוי להיות גבולי עם תקופת הכיסויים הביטוחיים בחלק מהמקומות שנגמרת לאחר שלושה חודשים, ואז ייווצר מצב שאנשים יפגעו מהכיסויים הביטוחיים.

זה יכול להיות, אבל - - -

אתה יודע מה? תעשה את זה ב-20 בחודש הזה. טוב לך?

- - - ייווצר מצב - - -

יתרה מזו, זה יכול להיות בעייתי לעצמאיים.

20 בחודש יעזור לך, אדון לפידור?

אי אפשר לדחות לינואר. זה חייב להישאר.

אז בואו נקבע ב-20 בחודש. זה בסדר בשבילכם?

אין, בעיה אבל התשלומים מבוצעים עד 15, אז אני לא יודע איך זה יעזור אם זה יהיה ב-20.

כן, חמישה ימים לא עוזרים.

אבל אם השלטון המקומי דורש עוד כמה ימים? אתה דורש עוד כמה ימים, מר לפידור?

אני מבקש. שימו לב, אלה עניינים טכניים. המוסד לביטוח לאומי צריך לפרסם איך מעבירים לו, איך מדווחים. אלה אנשים - - שכר. - - רשויות מקומיות.

נענינו לך. נוסיף עוד כמה ימים, עד 20 בחודש.

עדכנת לגבי הקרנות הוותיקות. בקרנות הוותיקות הכיסוי הביטוחי הוא עד שלושה חודשים. כבר אחרי חודשיים מתחיל הבטל, ולכן אני לא בטוח שאפשר להאריך את התאריכים.

אם זה באיחור של חמישה ימים זה עושה בלגן?

יכול להיות. צריך לבדוק מול הקרנות הוותיקות. בהחלט יכול להיות מצב שאנשים - - -

זה אותו חודש. זה לא אמור להיות - - -

באותו חודש זה לא אמור לעשות עניין.

אוקיי.

בסדר, הלאה.

בסדר? אז המסגרות התעסוקתיות עד גיל 21, של החינוך המיוחד.

מסגרות תעסוקתיות עד גיל 21 לאותו מוסד חינוך? אבל הוא לא מוסד חינוך.

אם מדובר בילדים מיוחדים, אנחנו מאשרים. מה השאלה?

אני חוזרת על מה שנעה הבהירה בתחילת הדיון. מוסד חינוך זה לרבות כל מה שאמרנו. אם זה בגדר מוסד חינוך, הם נכנסים כאן.

יכול להיות שהיא חוששת שזה לא מוסד חינוך.

כן, יש פה סגירה חלקית.

זה לא מוסד חינוך אלא זו מסגרת תעסוקתית.

אם אני לא טועה, אלה מסגרות של רווחה.

בדיוק. אלה מסגרות של משרד הרווחה שמופעלות על ידי נותני שירותים, כמו "אלו"ט" ועוד מרכזי תעסוקה, עד גיל 21. יש ילדים שלא הולכים למסגרת החינוכית, אלא למרכז תעסוקה, או אחרי המסגרת החינוכית הולכים למסגרות האלה.

או אחרי שעות בית הספר.

ואם הם עד גיל 21 וחוק החינוך המיוחד חל עליהם גם ככה, אין סיבה שלא - - -

זה כמו חלופה של מוסד.

בדיוק. כמו חלופת מוסד, נכון. בסדר?

אז אנחנו מוסיפים את זה, את המסגרת התעסוקתית.

חברת הכנסת לזימי, אנחנו מדברים כשאין את - - המסגרת התעסוקתית לא פעילה ונדרש להשגיח על אותו - - תבררו את ההגדרה המדויקת. בסדר?

רגע, נעה, מה שהיא שואלת אותך חשוב, האם לא צריכה להיות פה הגדרה או שלפחות לומר את זה לפרוטוקול שלימודים בזום זה בוודאות נכנס בגדר ההגדרה כאן של סגירה חלקית.

משרד העבודה אמר את זה. תגידי עוד הפעם.

אמרנו שסגירה של מוסד חינוך אומר שהמוסד הפיזי סגור, בין אם צומצמו שעות הפעילות, ולכן העובד צריך להיעדר - - -

אני פשוט רוצה שההגדרה לפרוטוקול תהיה לנו ברורה אם עולות כאן שאלות. אם הבן שלי בכיתה י' והוא לומד בזום, מבחינתנו זה נכנס לחוק כסגירה חלקית?

כי מוסד החינוך סגור.

הוא לומד בזום כי זה סגור. אם זה פתוח והוא מעדיף להיות בזום, זה לא הרעיון. נכון?

החוק עצמו דיבר על מצבים בהם המוסד סגור פיזית.

את יודעת שיש מוסדות שסגורים חלקית ברמה שכיתה אחת לומדת בזום ואחרת לומדת במוסד הפיזי? שכבה שלומדת ככה ושכבה שלומדת אחרת. לכן כשאת מגדירה את זה כמו שאת אומרת, שהמוסד סגור פיזית, זה לא נכון. זה לא נכנס להגדרה כזו. הוא פתוח.

רגע, אם זה לא סגור, למה שלא ילך לבית הספר?

עבור אותו ילד.

"עבור אותו ילד" זה משהו אחר. מבינים?

אבל בטח בכיתה י' הוא כבר בן 16.

אם הם בבית כל יומיים כי עושים שכבה-שכבה, האם לא באמת חוזרת לעבוד כמו שהיא רוצה.

עבור אותו ילד מוסד החינוך אומר לו לא להגיע.

זה עבור אותו ילד, את מבינה?

זו בחירה של העובד. אנחנו מדברים על מצב שבו זה נמנע מהעובד. החוק הזה מדבר על מצבים שאובייקטיבית יש קושי.

יש כאן הוראה של מוסד חינוך או רשות מקומית, שאומרת לא להביא את הילד ביום ג', אלא ללמוד מרחוק.

עכשיו ברמת גן ילדים בכיתה ב' לא הולכים לבית הספר.

תלמד מרחוק, אבל אל תביא אותו למוסד החינוך.

החוק אומר – שנמנע מן העובד, נבצר מבן הזוג, כל מיני דברים. זה צריך להיות בצורה אובייקטיבית. לא יכול להיות שכל אחד עושה דין לעצמו ומחליט אם נראה לו או לא. אם באמת לא יכולתי להגיע, המוסד נסגר באותו היום, ויכולתי לבצע את העבודה - - -

אם השעות צומצמו ל-3-4 שעות לימוד ביום, מן הסתם זה לא יום עבודה נורמטיבי.

את מבינה שעדיין יש כאוס מבחינת התוכנית הלימודית החינוכית?

אם משרד העבודה מסכים, על מה יש לדבר?

משרד העבודה אומר שהוא מפרש את הסגירה גם כסגירה חלקית.

בסדר. זה מה שהם רצו לשמוע.

אבל יכולה לבוא שאלה. להבנתי, זה שהוא לא לימד כל השבוע, או רק שלושה ימים, זה לא נחשב לסגירה חלקית.

בוודאי שלא. מדברים על אותו היום.

אבל אני לא יודעת. אם נגיד בדרך כלל לומדים עד 15:00 ובאותו היום למדו עד 13:00, זה נחשב לסגירה חלקית של המוסד?

כן, אם קיצרו את שעות הפעילות של מוסד החינוך. אגב, זה גם מבחינת צהרון. היינו צריכים להרחיב.

אם כך, הדברים ברורים. אפשר לגשת להצבעה?

לא, אדוני. עלתה טענה של המענק.

עדיין נשארתי עם שתי השאלות שלי.

אבל שאלת אותן, לא?

לא. חברת הכנסת רייטן ביקשה - - -

אז תשאלי, בבקשה.

האם צריך את זה לפני ההצבעה? אני רוצה לתקתק את זה.

מה השאלה?

שאלה אחת לגבי סגירת מוסדות החינוך. אנחנו יודעים על סיטואציה בה הרשות המקומית לא מוציאה הסעות למוסדות החינוך, וגם אז הילדים לא יכולים להגיע לבית הספר. כלומר בית הספר פתוח חלקית, בצורה כזו או אחרת, אבל אין הסעות של הרשות. אנחנו חושבים שצריך להכניס את זה.

מה השאלה השנייה?

רציתי לברר לגבי הורה שנמצא בהליך אימוץ, בסיטואציה שהילד אצלו אבל עוד לא ניתן צו אימוץ. האם הוא תחת הגדרה של אומנה? שלא נפקשש איזושהי קבוצה.

לי לא ידוע על מצב שבו - - אומנה או שהוא באימוץ.

או שהוא באומנת חירום, או שהוא באומנה קבועה.

היום לא אמור להיות מצב בו הילד נמצא אצל מישהו אחר והוא לא באומנה.

אוקיי, בסדר.

זה מה שאמור להיות. לגבי נושא ההסעות, אתה רוצה להתייחס, אדוני?

את יודעת בכמה בתי ספר אין הסעות?

אז אין הסעות. ימצאו פתרון אחר. אז זה לא נכנס פה. לגבי נושא המענק, על איזה בן משפחה של החטוף או הנעדר אנחנו מדברים, אמרנו - - -

דיברנו רק על הגנה על פיטורים, שהוספתם עוד בן משפחה – סבא, סבתא, דוד או דודה.

אני לא שמעתי שהוועדה החליטה על סבא, סבתא, דוד או דודה. הבנו שמי שמקבל את המענק - - -

לא, לא. הבנו - - הכי קרוב שהוא יכול לשמור על הילד.

לפי החוק של המענק אנחנו הולכים למי שמקבל את המענק.

לא, זה רק אם נבצר ממישהו.

כמובן.

אתם רוצים להגיד שאם נבצר גם מההורה, גם מבן הזוג, גם מהילד וגם מהאח? יש לנו כאן רשימה. אני אסביר.

אני אתן דוגמה. יש חטופה, האם מאושפזת, האב מטפל בה. האם הדודה נחשבת?

בסדר, זה כבר ברור.

אם הדודה מקבלת את המענק לפי חוק המימון - - -

לא, היא עושה את זה כמקביל.

אני אומרת שלא צריך להגביל עם מענק, רק לתת את ההגנה.

לא, היא צריכה איזשהו סדר של קרבה. בחוק המענקים עשינו סדר של קרבה. היועצת המשפטית היא משפטנית. היא צריכה להיות תמיד ברורה על מה מדובר. אנחנו הולכים לפי הסדר הזה. מי שהכי קרוב ויכול לשמור על הילד הוא זה שצריך לשמור עליו.

אפשר לעשות סדר ולהגיד מה רוצים לקבוע? לפי המענק שמקבלים בחוק מימון? זו הכוונה?

כן, לפי המענק, כי שם כבר יש החלטה. מישהו אמר "זה הקרוב הקרוב ביותר" וגם לא - - הוא זה שעוסק בנושא הזה, ולכן הוא יקבל את ההגנה.

לאיזו קבוצה הוא יצורף? לקבוצה הראשונה או השנייה?

זה מה ששאלתי, אדוני. יש לנו בן משפחה, הורה ובן זוג, ו"אדם אחר מבני המשפחה". אני מבינה שאם אין הורה ואין בן זוג, הולכים לקרוב הקרוב ביותר?

נכון, זה ההיגיון. יש גם הגיון בריא בעולם. אנחנו ניגשים להצבעה, ברשותכם. מי בעד אישור נוסח חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום לקריאה שניה או שלישית? מי בעד? מי נגד?


הצבעה
אושר

החוק התקבל בפה אחד ויעלה לכנסת. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:07.