פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



45
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
22/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 76
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, ט' בכסלו התשפ"ד (22 בנובמבר 2023), שעה 8:30

פעילות מינהלת תקומה (דוח מיוחד של מבקר המדינה: פעילותה של מינהלת סל"ע, היערכות הרשויות המקומיות וקליטת המפונים – 2006)

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

ולדימיר בליאק
סימון דוידסון
בועז טופורובסקי
מאיר כהן
יוראי להב הרצנו
טטיאנה מזרסקי
יסמין פרידמן
מטי צרפתי הרכבי
נאור שירי

יובל חיו - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

דגנית שי - מנהלת אגף ביקורת, משרד מבקר המדינה

משה אדרי - ר' מינהלת תקומה, מינהלת תקומה

אייל כהנא - עוזר בכיר, מינהלת תקומה

קובי פאר - יועץ משפטי, מינהלת תקומה

אורן בלק - סמנכ"ל לשליטה ותכנון, מינהלת תקומה

איציק בר - ס' ר' המל"ל ללוט"ר ומרחב אזרחי, המטה לביטחון לאומי

מור לשם - מנהלת תחום בכיר הון אנושי, נציבות שירות המדינה

נועה סרברו - ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

תמר עברי שטרן - רפרנטית ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

יפתח סומך - מנהל אגף בכיר תכנון מוניציפלי, משרד הפנים

שלומית אבני וקנין - מנהלת אגף בכירה – מינהל אסטרטגיה, תכנון כלכלי, מחקר, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אסנת קמחי - סמנכ״לית בכירה לענייני הכפר, משרד הבינוי והשיכון

גל גלבוע - ר׳ היחידה לתכנון, תורה ותרגילים, משרד הביטחון – צה"ל

אופיר כהני
מיכל לרר
–
–
ראש מטה מנכ"ל משרד נגב-גליל וחוסן לאומי
מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת

נירה שפק - חכ"ל, אל"מ חברת קיבוץ כפר עזה

יוסי קרן - מ"מ, מועצה אזורית שער הנגב

יובל בן ארי - רכז קשרי ממשל ועמותות, ארגון מנהיגות אזרחית

שלום גנצר - ממונה לענייני ביקורת המדינה והפנים במעה"ב, משרד הביטחון

חנה מנשס - מנהלת תחום בכירה (ביקורת פנימית), ביקורת פנימית, משרד החינוך

שאלתיאל רם - מנהל אגף היערכות לשע"ח, משרד החינוך

אסף וקסלר - רכז שיכון באג"ת, משרד האוצר

אלי מועלם - ראש אגף פס״ח, משרד הפנים

גדעון אליאס - חשב משרד התיירות, משרד התיירות

אורי צוק בר - סמנכ"ל בכיר כלכלה מחקר ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עידית ביטמן - סגנית יועמ"ש נש"מ, נציבות שירות המדינה

דנה דקו מדנס - מנהלת המחי המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי

תומר רוזנר

פלורינה הלמן לוין

הדס כהן




רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


פעילות מינהלת תקומה (דוח מיוחד של מבקר המדינה: פעילותה של מינהלת סל"ע, היערכות הרשויות המקומיות וקליטת המפונים – 2006)

בוקר טוב. אדוני, תת-אלוף במילואים משה אדרי, ראש מינהלת תקומה, ברוך הבא. אני רוצה להודות לך שנעתרת לבקשתנו והגעת. אני חושב שהישיבה הזאת מאוד חשובה ואני אנסה לפרט. היום יום רביעי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה על הפעילות המתוכננת של מינהלת תקומה, בהשתתפות ראש המינהלת תת-אלוף משה אדרי. הדיון מתבסס על דוח מבקר המדינה בנושא סוגיות בפעילותה של מינהלת סל"ע – ואפשר ללמוד משם הרבה מאוד מה קרה – היערכות הרשויות המקומיות וקליטת המפונים.

ביוני 2004 אישרה הממשלה תוכנית להתנתקות מרצועת עזה ומיישובי צפון השומרון. לשם כך הוקמה במשרד ראש הממשלה מינהלת סל"ע והיא החלה לפעול באותה שנה. חוק יישום ההתנתקות עבר בכנסת ובו פורטו תפקידיה של המינהלת. צוין כי על המינהלת לסייע למפונים בתהליך הפינוי ובמעבר למקומות אחרים – אנחנו מציינים את זה כי אני צריך להסתמך על איזשהו דוח מבקר המדינה כדי לקיים ישיבה. אנחנו זוכרים את האופן שבו הסתיים אירוע פינוי גוש קטיף והוא בוועדת חקירה. אנחנו לא התכנסנו כאן היום למטרה זו, אולם חובה על כל העוסקים במלאכה לקרוא את הפרקים הנוגעים לתהליכי הפקת הלקחים שנערכו במשרדי הממשלה, והיה עליהם להיערך לאירועים עתידיים למקרה שתצטרך המדינה להתמודד עם בעיות דומות.

ב-19 באוקטובר בשנה זו החליטה הממשלה באמצעות הקבינט החברתי-כלכלי על הקמת מינהלת לשיקום ולפיתוח חבל תקומה ואוכלוסייתו. מכיוון שדיוני הוועדה בעת הזו עוסקים במצב הלחימה ובהשלכותיה על החברה והמדינה, ומכיוון שחובתנו לוודא שביקורות עבר בהן עלו ליקויים ופערים מקבלות ביטוי ומעקב בכנסת ובציבור ובעיקר לעקוב אחר הפקת הלקחים וטיוב ההתנהלות, ראיתי חשיבות עליונה בקיום דיון זה.

הלקחים העיקריים שהופקו מהטיפול במפוני גוש קטיף הצביעו על כך כי המודל של מינהלת תנופה/סל"ע רשות פנים ממשלתית, אשר מצד אחד נושאת באחריות לביצוע משימה מסוימת אך מצד שני אינה מחזיקה בכלל הסמכויות הנדרשות לביצוע המטלה עליה הופקדה, אינו יעיל די הצורך. אני סבור כי דווקא בעת הזו, כאשר מחד המינהלת עדיין בשלבי הקמתה הראשונים, אולם מאידך הזמן קצר והמלאכה מרובה, אנחנו כאן לסייע לקידום וזירוז התהליך ולבדוק באיזה אופן ניתן להסיר חסמים ככל שישנם. הדיון יתמקד בתמונת מצב עדכנית של סטטוס המינהלת – תקציב, תקנים, הסרת חסמים ביורוקרטיים, ובהמשך נעבור להתייחס לממשקים של המינהלת מול משרדי הממשלה הרלוונטיים.

אנחנו נעשה את זה בהמשך, ניתן לך לעבוד, לא נשב על הצוואר שלך כאבן ריחיים, אבל חשוב לנו שמשרדי הממשלה ישתפו איתך פעולה. האירוע הזה הוא אירוע טראומטי, דרמתי, ויש לטפל בו באמת במהירות כמה שאפשר. יש אנשים, חברי קיבוצים, מושבים שאמורים לחזור לביתם באיזשהו שלב, ועליך מוטלת באמת מעמסה בלתי רגילה. נמצאים איתנו גם אולי ראשי מועצות, יישובי העוטף אשר נבקש לשמוע מהם היכן הדברים עומדים.

אני מבקש להדגיש באופן אישי, אדוני ראש המינהלת, אני רואה בתפקיד שלך ובתפקיד של אנשיך שליחות. זה לא מקום עבודה, זהו שליחות. אנחנו מאחלים לך בהצלחה. ככל שתלוי בי ובוועדה הזו, ככל שנידרש ותיתקל בהמשך הדרך בביורוקרטיה, תפקידה של הוועדה לביקורת המדינה להסיר חסמים, לעבוד מול משרדי הממשלה. זה תפקידה מכוח החוק. אני התחייבתי לשחרר את ראש המינהלת ב-09:20, וככל שיהיו הפרעות לא נוכל לשמוע את ראש המינהלת. הוא יעביר את דברו, ולאחר מכן אני אתן אפשרות לכל אחד דקה וחצי כדי לשאול שאלה או להגיד את מה שהוא רוצה. 55 דקות.

אדוני היושב-ראש, אנחנו יכולים לפתוח בזה שאנחנו נברך את משה?

בהחלט. בבקשה.

אדוני, בוקר טוב. אנחנו מברכים מאוד את משה אדרי, סומכים עליו, הוא האיש הנכון בלקבל המשימה הזאת. אני חושב שתפקידנו כאן בכנסת, ואנחנו מתחייבים לזה, לנתר כל מי שינסה לתקוע מקלות בגלגלים בוועדה הזאת. אני מעריך אותך, אדוני היושב-ראש, שאין פוליטיקה בוועדה הזאת, יש את טובת עם ישראל וטובת המפונים וטובת חבלי הארץ שאנחנו צריכים לשקם אותם. לכן אנחנו מברכים אותך. תתייחס אלינו כאל חיילים שלך. אנחנו כאן בכדי לעזור ולנתר כל ניסיון להפרעה, ויהיו כאלה. אני סומך עליך. תודה, אדוני.

תודה רבה.

תודה, אדוני חבר הכנסת כהן. בבקשה, משרד מבקר המדינה, כמה המשפטים.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, מר אדרי ומכובדיי. מטבע הדברים לא נציג מסקנות של הדוחות הקודמים, כן נאמר שיש שלושה דוחות על תוכנית ההתנתקות. ראוי להתבונן בשלושתם. יש דוח על פינוי נקודות יישוב ישראליות באיו"ש, והטיפול במפונים גם הוא דוח חדש מלפני שנה וחצי בסמיכות לאירועים של היום, וגם דוח ועדת חקירה ממלכתית בנושא טיפול הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף – שלושה מסמכים חשובים.

יש רק כמה מסרים שגם המבקר ביקש להעבירם ואני אומר אותם רק בשורות תחתונות. דבר אחד, בראייתנו יש פה גוף שהוא גוף ביצועי שגם קובע מדיניות ויש לו תפקיד מרכזי, אבל הממשלה נושאת באחריות להשלמת כל המהלכים האלה. מאחורי האמירה הזאת יש מהות. יש פה תהליכים שיחייבו תוכניות כוללות, תקצוב כולל, חקיקה אולי, ולכן סוגיית האחריות של הממשלה על הדבר הזה היא סוגיה תפיסתית יסודית והיא נאמרת פה. אנחנו אומרים מהלקחים שלנו שהפתרונות הזמניים היו אירוע שלווה בסוג של הזנחה, וצריך לתת היום את הדעת לדבר הזה. אנחנו למדנו את זה בכל אירוע של פינוי.

נקודה נוספת, תחום התכנון והבנייה עיכב בצורה מאוד משמעותית את התהליכים. אנחנו מציינים אותו פה, הוא מחייב מענים מיוחדים. ביקש המבקר להעלות גם את סוגיית ההצמדה של הפיצויים. אנחנו בעידן של ריבית במשק, ולמדנו מאירועים קודמים שבין הסכום שנקבע בתחילת הדרך לתשלום שלו עבר זמן. בתקופה של היום יש לזה משמעות כספית, והוא מבקש שתישמר גם ההצמדה בנושא הזה.

הדבר הנוסף שיש זה בקשה של האנשים – נפגשנו עם מאות מהם היום בבתי המלון ובמקומות השונים – וודאות ושקיפות. אלה מילים שנאמרות על ידי מאות של ראשי קהילות ומפונים, והם אומרים: הוודאות והשקיפות זה דבר קריטי. הם חיים בערפל וזה דבר שנדרש. אנחנו חושבים שבאירוע הנוכחי יש נסיבות חריגות שמבדל אותו מכל אירועי הפינוי הקודמים, והנסיבות האלה צריכות להילקח גם בהחלטות המהותיות וגם במדיניות. עד כאן.

תחליפו טלפונים אחר כך, ואת הדוח האחרון שלפני שנה וחצי תעביר, הוא יגזור ממנו כל מיני דברים מאוד חשובים להמשך העבודה שלהם. בבקשה, אדוני.

תודה רבה. אני אציג משם.

אתה תצטרך לשבת כי הדברים שלך יוקלטו. אני יודע שזה לא נוח, גם אני רוצה לעמוד.

ישמעו אותי מפה.

שומעים אותך עכשיו. תפנו אליו שני מיקרופונים, גם את השני מצד ימין. בבקשה, אדוני.

זה לא העולם שלי אבל אנחנו נסתדר. שלום, בוקר טוב לכם. א, תודה רבה, אדוני היושב-ראש, שהזמנת אותנו ונתת לנו את ההזדמנות לבוא ולהציג כאן את מה שאנחנו עושים בחודש האחרון. אני ראש מינהלת תקומה. חשוב לציין שאני נושא בתפקיד נוסף כראש הוועדה לאנרגיה אטומית, ואנחנו כאן נרתמים לטובת המשימה הזאת. נמצאים איתי כאן גם סגן נוסף שלי, אורן בלק שיישאר כאן להמשך שאלות אם תצטרכו שעה נוספת או משהו בסגנון, וגם היועמ"ש שלי קובי שנמצא איתנו כאן.

אנחנו יצאנו לדרך ב-19 באוקטובר, הצעת מחליטים ב-19:00 בערב כפי שציין היושב-ראש, ועם זה יצאנו לדרך. אנחנו הבנו דבר ראשון שאין לנו זמן להקים מינהלת – אפרופו הלקחים של מה שציינת קודם, אדוני המבקר, לגבי מינהלת תנופה הקודמת – אין לנו זמן של שנה לקום, יש לנו אוכלוסייה שעזבה בעור שיניה, עברה טבח, עברה אסון גדול, ונמצאת בנקודה שכל זמן שמה שאנחנו צריכים לעשות ולתת מענה למהירות זה פקטור מאוד מרכזי, אתם תכף תראו את זה גם בהצגה. לכן מה שעשינו, פשוט עברנו גדר מהתשתיות שבהן אנחנו נמצאים ביבנה, הלאמנו בניין, הכנסנו את האנשים שלנו מהוועדה, שמנו תקציבים שלנו והקמנו את המינהלת ויצאנו איתה לדרך. כדי לתת לכם את העדכון אני אתייחס לגבי השקיפות, מרבית המינהלת עכשיו מבוססת על המתנדבים, על עובדי הוועדה, ואנחנו כבר רותמים אנשים אחרים וכבר מתקננים ומציבים אנשים ומאיישים אותם הלכה למעשה במינהלת.

בלוח הזמנים המאוד קצר למדנו את הלקחים מאירועים קודמים ואסונות קודמים בעולם, השקענו בזה כמה ימים ולמדנו גם את הלקחים, והבנו כמה דברים, ואני אביא אותם לידי ביטוי. 1, שאנחנו צריכים להתייעץ; 2, זמן הוא פקטור מאוד חשוב, לשתף פעולה, לרתום את ההנהגה, לשתף בשקיפות מלאה את האנשים שניזוקו באסון; ולא פחות חשוב זה שאנחנו הולכים יד ביד, כתף אל כתף עם ההנהגה, גם עם הממשלה וגם עם המנהיגים המקומיים, ואנחנו כמינהלת קמנו בשביל התושבים. אין לנו ייעוד אחר. זה מה שאנחנו, אני אסביר את זה גם במצגת.

כאמור, ב-19 בחודש אנחנו קמנו. ב-21 בחודש, יום ראשון, כינסנו את כולם בקיבוץ דביר, וכל מה שאני מראה לכם הצגנו להם. כל ראשי המועצות והקהילות, הרבה נציגי ממשלה, שרים מהממשלה, נציגי הקהילות והתושבים עצמם מכירים את מה שאני הולך להציג לכם וטוב שכך, והם מכירים את התהליך עצמו. התכנסנו בדביר, הגיעו כולם, סקרנו בפניהם את המינהלת והסברנו להם מה התהליכים שאיתם אנחנו הולכים לתת מענה.

הבנו עוד דבר. אני יצאתי לדרך עם 100 מיליון שקלים, כש-900 מיליון שקלים כתקציב ראשוני של מיליארד שקלים בסך הכול הוא התקציב הראשוני שאיתו אנחנו יוצאים לדרך עד שנביא תוכנית יותר אופרטיבית. קיבלנו את 100 מיליון השקלים, ובמקום לקחנו אותם וחילקנו 115 מיליון שקלים, ונתנו אותם לקהילות ולמועצות. פשוט הזרמנו כסף כחמצן כי אנשים עזבו את בתיהם ונמלטו – לנעה אין משקפיים, ל-50% מהמשפחות אין בגדי חורף. יש המון המון בעיות אחרות ששום כרטיס מגנטי של 5,000 שקל לא יפתור. כל קיבוץ או כל מושב בקו 24 היישובים קיבל שני מיליון שקלים במזומן. כל מועצה קיבלה שבעה מיליון שקלים, שדרות קיבלה 39 מיליון שקלים. 115 מיליון שקלים. קודם כול הזרמנו חמצן מבלי להגיד להם מה לעשות עם הכסף. ראש רשות, מזכיר יישוב, יודע בדיוק מה הקהילה שלו צריכה. זה מה שנתנו ונתן לנו קצת חמצן ואוויר. את הפעימה השנייה אנחנו ניתן ביום-יומיים הקרובים.

התחלנו בשולחנות עגולים כי הבנו ששום יישוב לא דומה ליישוב אחר. אנחנו יושבים בשולחן עגול כזה עם כל 40 נציגי הממשלה, עם כל נציגי היישובים, ועוברים ותופרים חליפה ליישוב-יישוב. זה קשה, זה מורכב, זה עדין, זה מחייב החלטות, הצבעות, יש לא מעט חלוקות, יש מחלוקות, ואנחנו טולרנטיים, מקשיבים וסובלניים. ליישוב-יישוב אני אסביר את זה גם במעלה הדרך. אני אנסה לתת את כל המענים לאותם יישובים שבהם אנחנו צריכים לתת תשובות. אני מקווה שנוכל לקדם את זה.

עשינו כנס נוסף עם כל היישובים מ-7-4 קילומטר, שזה בעיקר 22 מושבים ושלושה קיבוצים נוספים, ביום חמישי במושב גלעד. סקרנו בפניהם את התוכנית שאתם תכף תראו, ובעצם גם איתם אנחנו הולכים ונותנים מענה.

נשאלנו בשאלה המרכזית למה אנחנו לא כולם ביחד ויש עכשיו סדר עדיפויות. רבותיי, קרה כאן אסון. יש את יישובי צמודי הגדר שהיינו חייבים קודם כול לפתור פתרונות יעילים להם, לאחר מכן נטפל בקו השני והשלישי, וכך אנחנו עושים.

אני רוצה להתחיל בהצגה ורגע לנסות להסביר לכם ברבע שעה הקרובה. אני אעשה את זה טלגרפית כדי להשאיר זמן לשאלות. רבותיי, החזון שלנו זה לא להחזיר את המצב לקדמותו. זה החזון של המינהלת, הוא אושר בהצעת מחליטים, ודרך ההצגה אני אעביר לכם את כל המסרים שאני יכול להעביר לכם כמשקל משמעותי. החזון שלנו הוא לחזור וליישב מחדש את הקהילות, לחדש ולהרחיב – כל מילה כאן היא משמעותית – את היישובים, למנף ולהביא לשגשוג הקהילות והחבל כאזור חיוני, פורח ואטרקטיבי לתושבי החבל, והוספנו גם למדינת ישראל. יש משמעות רבה מאוד אם החבל הזה לא יחזור למה שהוא יהיה ובוודאי משודרג ממה שהוא צריך.

את כל הדבר הזה קבענו מ-day one. אנחנו עושים בשיתוף, אמון, שקיפות, מקצועיות ויעילות. כל נתון שכל קהילה, כל תושב בקהילה מבקש מאיתנו, הוא מקבל. אנחנו עכשיו עם העלאה של אתר שלנו לאוויר שבו תמיד אנחנו נפרט להם את כל המהלכים שאיתם אנחנו יוצאים לדרך.

אתם יודעים שהייתה פגיעה קשה ביישובים – הרג, פציעות, חטיפות, טראומה. הטיפול הוא רב ממדי, ונדרש גורם מרכזי לריכוז המענה השיקומי. לכן הוחלט על תוכנית לאומית המוגדרת כמאמץ לאומי לתמיכה מיידית בתושבי חבל התקומה להקמה מחדש של קהילה חזקה, משגשגת ובטוחה.

חבל התקומה – על המנדט שאני קיבלתי יש קצת מחלוקות. לא כל כך נכון לפתוח את זה כאן עכשיו כי הוא נמצא על שולחן הממשלה. הוא נדון, וזה קצת גורם לפיצול בתוך המועצות. המנדט שאני קיבלתי הוא שדרות רבתי וארבע מועצות – חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב ואשכול, שנמצאים בטווח עד 7 קילומטר מהגבול, הכול לפי החלטת ממשלה. גם כשנציג ממשלה או שר בממשלה שואל אותי: למה זה רק עד 7 קילומטר? אני עונה: תחליטו לשנות את זה כממשלה, נדע לפעול בעניין הזה.

סה"כ 45 יישובים, 7-0 קילומטר; פונו 24 יישובים על פי החלטת הממשלה – פונו יותר יישובים בהחלטת המועצות, זה בסדר גמור, גם בהם אנחנו מטפלים; יש לנו כ-15,000 תושבים לבתי המלון, עוד 30,000 תושבים משדרות במלונות; אבל בכל קיבוץ פחות או יותר במושב יש בין 600 ל-700 נפשות. קיבוץ בארי הוא 1,200 נפשות.

כמה דברים שלמדנו לגבי מדיניות שיקום לאומית והמרכיבים המשמעותיים – אני מצמצם לכם, כמובן שהמצגת יותר ארוכה, אני מראה לכם את הלקחים שלמדנו. אחד הדברים המרכזיים בטיפול אחרי אסון זה שאם יש לך מדיניות תיישם אותה מהר. לא בכדי ציינתי לגבי התקציב הקודם. זה רכיב קריטי ביותר במדיניות שיקום אחרי משבר. אנחנו למדנו גם שחשוב מאוד להעצים את הנפגעים ולתת להם לקבל החלטות לגבי עצמם. אנחנו כמינהלת – ואני מייצג מדינה – לא נבוא אף פעם לשום יישוב, top down, וננחית עליהם החלטה. כל דבר כמובן נעשה איתם, והם צריכים לקבל את ההחלטות לגבי עצמם.

אני אתן לכם לדוגמה את קיבוץ בארי, אנחנו כבר שבועיים ומחצה נמצאים איתו בתהליך, שמנו לו ארבע חלופות. הייתה סוף סוף התכנסות של האספה הנוספת השבוע. עכשיו כשאנחנו מדברים נעשית הצבעה בקיבוץ בארי לגבי החלופות. הם יחליטו, הם יודיעו לנו, ואנחנו באופן אוטומטי נלך ונממש. אנחנו מעצימים את המנהיגות המקומית. אנחנו הבנו ולמדנו שאנחנו לא יכולים לנתק את המנהיגות ולטפל ישירות מול היישובים, זה לא נכון, וכמובן השקיפות והנגשת התוכנית כמובן בונות את האמון.

יש כבר יישובים שקיבלו החלטות? כרם שלום?

תכף אני אראה את זה. יש כמה יישובים שקיבלנו את ההחלטות איתם, אנחנו החלטנו כמה דברים, ויש יישובים שאנחנו הולכים איתם צעד-צעד. אני תכף אראה את הטבלה, לא אתמקד בה באופן מלא. אדוני חבר הכנסת, חשוב להגיד גם בעניין הזה שחלק מהדברים – שלום, יוסי, אתה יכול לבוא לשבת פה ליידי.

אני מתנצל על האיחור.

מתקבל.

אני רוצה להראות בשקף אחד, אולי לא תראו את האותיות הקטנות אבל תצטרפו רגע למסרים שלי. כשאנחנו מדברים על יעדי העל אנחנו מדברים על שיקום, פיתוח ושגשוג החבל, כשבכל מה שאני מציג כאן יש תנאי אחד – ביטחון, חזרה בטוחה. מי שיקבע את הביטחון הם ממשלת ישראל וצה"ל, ומי שיחליט לקבל את המענה לביטחון אלה הקהילות והיישובים וראשי המועצות. זה תנאי מרכזי ראשון, והנחת העבודה שלי היא שבכל מה שאני מציג תהיה גם את חליפת הביטחון.

המאמץ הראשון שלנו – אתם צריכים להבין את העניין הזה – הוא הסיוע והטיפול בזמן שהם נמצאים עכשיו במלונות. זה סיר לחץ לא קטן, זה מקום לא אופטימלי, זו צפיפות, זה אין פרטיות, זה לא הקהילתיות שהם היו רגילים לה. הם נמצאים בתוך בתי מלון שהם לא אופטימליים. כל מה שאנחנו עכשיו עושים ומנסים זה לתת אורך נשימה בזמן שהם נמצאים במלונות, ולראות יחד עם משרד התיירות ומשרדים נוספים איך אנחנו מאריכים את אורך הנשימה. אנחנו צריכים לתת אורך נשימה ולהחזיק כמה שאנחנו יכולים עם הקהילות, את הקהילות, בתוך המלונות. עשינו מספר פעולות עם שר התיירות. אנחנו ריווחנו את החדרים, נתנו למשפחות שבאות להתארח להיכנס ולהתארח על חשבון המדינה. נתנו למטפלים ולמסייעים להתארח על חשבון המדינה, נתנו את ארוחות הצוהריים שלוש ארוחות מלאות ולא כריכים, נתנו את השטחים הציבוריים ועוד כהנה. כל זה מדינת ישראל משלמת וזה חלק מההסכם. זה סעיף ראשון.

המאמץ השני שלנו זה שבמקביל שהם נמצאים במלונות אנחנו יודעים שיום אחד יהיה אפשר לחזור. אנחנו לא רוצים לאבד זמן, ובזמן שהם נמצאים במלונות נמתין עם היישובים, ואז כשיגידו שאפשר לחזור נתחיל לטפל ביישובים. משרד הביטחון, מכיוון שזה שטח צבאי סגור, יחד עם אגף הבינוי, יחד עם משל"ט אופק חדש, קיבל מאיתנו משאבים ואמצעים וקיבל מטלה מאוד גדולה – לבוא ולעשות סקר על כל היישובים, על כל הבתים, לא רק בשביל מס רכוש. זה קודם כול תיק אחד.

דבר שני, כל בית שאפשר להחזיר ולשקם אותו כדי שמשפחה תבוא ותוכל להיכנס בחזרה, נטפל ונשפץ עם קבלנים. זה השלב שבו אנחנו עושים. בחודש ומחצה ובחודשיים הקרובים, בזמן שהם עוד נמצאים במלונות, כי עדיין הלחימה נמשכת, עדיין זה לא אזור בטוח, עדיין אין רכיבי ביטחון וזה רק רכיב אחד מתוך כלל הרכיבים שאנחנו צריכים, אנחנו עובדים על שלב א' ומכינים את הבתים ביישובים. נכון, בקילומטר 7-4 זה קצת יותר קל, 4-0 זה יותר מורכב, לכן 4-0 גם מקבל מאיתנו טיפול קצת אחר ומענים קצת יותר עמוקים. שלב ב' מדבר על השגשוג והפריחה וההשקעות שאנחנו רוצים בתוכנית לאומית, תוכנית רב-שנתית של חמש שנים קדימה, וזה מה שאנחנו רוצים לעשות.

הדבר הנוסף, שולחנות עגולים. אנחנו כרגע מתכננים 24 שולחנות עגולים. אנחנו סיימנו את השולחן ה-15. אנחנו יושבים היום עם עוד שלושה. עד סוף השבוע נסיים את כל הקבוצה הזו שנקראת צמודי גדר, ובמקביל אנחנו מטפלים ב-7-4 במתכונת אחרת של שולחן עגול יותר רחב, כל פעם כמה מושבים, וזה נעשה עם הרמ"ט שלי בהתאמה, ואנחנו נותנים מענה הוליסטי. בשולחן העגול נמצאים כל משרדי הממשלה, כל הגופים הרלוונטיים, ואנחנו נותנים מענה בראיית שלם כהנדסת מערכת על נושא-נושא ובונים את החליפה המתאימה.

המאמץ השלישי שלנו – נגעת בזה. מהרגע שיצאנו ב-19 באוקטובר נקבע לנו שתוך 45 יום אנחנו צריכים לבוא עם הצעת מחליטים שנייה, שבעצם מביאה את התוכנית האסטרטגית, את התוכנית הרב-שנתית, החמש-שנתית, עם המיליארדים שצריכים לבוא לחבל, ואנחנו מתכוונים לדרוש את המיליארדים ולהשקיע את המיליארדים בחמש השנים הקרובות בחבל.

במקביל קיבלנו אישור מראש הממשלה. ב-21 בחודש הבנו שאנחנו צריכים חוק, חוק חבל התקומה, קיבלנו אישור. אנחנו נמצאים בעיצומה של הגשת הטיוטה הראשונית בסוף שבוע, ואנחנו מאוד מתכוונים בשבועיים הקרובים להביא את הצעת החוק.

מה הצעת החוק אומרת?

תכף היועץ המשפטי שלי יתייחס לזה. קובי, תכף תתייחס. בגדול אני יכול להגיד שהחוק הזה ייצר את המחויבות של מדינת ישראל לחבל. על המתכונת שלו על כלל הרכיבים אנחנו נדבר גם בהמשך, למרות שהדיון כאן הוא - - -. כמובן שנגבש את התוכנית הרב-שנתית ונכין תוכנית ל-2024. במקביל כמובן אנחנו נמשיך לבסס את המינהלת. המינהלת קיבלה 45 תקנים. בהצעת המחליטים השנייה אנחנו ננסה להגדיל אותה ב-10%, 15%. כמובן שאנחנו נמשיך בעניין הזה.

שני הדברים שחשוב לי להגיד לכם. הקהילה הזאת שאנחנו מטפלים בה היא בעלת היסטוריה ואתוס התיישבותי מאוד מאוד חזק, והחוסן של הפרטים נובע מהחוזק של הקהילה. ולא פחות חשוב, ציינתי אבל אני אומר את זה עכשיו באופן רשמי, מינהלת תקומה לא תעשה שום דבר שלא על דעת ובהסכמת הקהילות, היישובים וראשי המועצות. זה חלק מהמוטו וחלק מהקו שלה.

מי המכניזם שמשתתף איתנו בתהליך? יש את הממשלה, כמובן קבינט חברתי-כלכלי, משרדי הממשלה שנמצאים איתנו וגופי תמיכה נוספים, מינהלת תקומה, הרשויות, הקהילות, וכאן הוספנו גם את המשפחות עצמן, מכיוון שבאסון הזה אנחנו רואים שבכל קיבוץ, חלק מהמושבים, אנחנו רואים גם פגיעה ברמת המשפחה – אלמנות, יתומים, חטופים. על זה אנחנו צריכים כמובן לתת מענה.

איך אפשר להכניס לתוך זה גם את ראשי הוועדות בכנסת? כי הם יכולים להיות חלק מהמכניזם אפילו שזה רשויות נפרדות.

נקבל בברכה גם מה שאתה ציינת ומה שהיושב-ראש ציין, בשמחה רבה. ההערה נרשמה.

לגבי תפיסת הפעלה, אנחנו – ואני אומר את זה בלי ביקורת, ממקום מאוד מאוד טוב – באירוע רב מטפלים. כשאתה לוקח יישוב אחד או ראשי יישוב וקהילה, בתחילת הדרך היו המון גופים שבאו והצטרפו והתנדבו, ובעצם מרגע שהמינהלת הזו קמה היא מכנסת את כולם, יש כתובת אחת לראש יישוב. גם אם צריך לטפל בביטחון וברווחה ובחינוך ובכלכלה ובתקציבים ובתשתיות, יש כתובת אחת, יש סילו אחד, כולם מגיעים, יושבים איתנו שרים, יושבים איתנו גופים, כולל מערכת הביטחון, ולא בכדי אני אומר מערכת הביטחון, הנושא של הביטחון הוא רכיב אחד.

רק כדי ליישר קו, אתמול הייתה איזו הודעה, הודעה שהיא לא נכונה, שיישובי 7-4 יכולים לחזור. זה לא נכון. ההערה הזו ניתנה לצה"ל, הרמטכ"ל העיר למי שהיה צריך להעיר, לכן בואו נוריד את זה מסדר-היום. כדי להבהיר את העניין למה זה לא יכול לקרות, גם אם צה"ל יגיד שאפשר לחזור מ-7-4, אנחנו צריכים לשבת עם ראשי המועצות ולראות שיש לנו חינוך, שיש לנו רווחה, שיש לנו בריאות, ויש לנו מועצה מוניציפלית שיכולה לקבל אותם ולעשות את זה. זה לא מספיק רק רכיב הביטחון. אם רכיב הביטחון ייוודע כפי שהוא נודע אתמול, האוצר באופן אוטומטי, באופן לגיטימי, יכול להגיד: אני מפסיק את התקצוב במלונות, ושר התיירות מחזיר את כל הקהילה למקום שבעצם לא יודע לקבל אותם חזרה. לכן אנחנו קבענו עם אלוף פיקוד העורף ועם משרד הביטחון שאת הנושא הזה נתאם ראשי הרשויות והקהילות יחד עם מינהלת תקומה, ורק אז נוכל להכריז אם אפשר לחזור.

מינינו POC מול כל משרדי הממשלה, פיתחנו מושג שנקרא רכזי תקומה, למדנו את זה מרכזי הקורונה כפי שהפעלנו אותה, ושמנו רכזי תקומה. רכזי תקומה הם למעלה מ-50 אנשים שנמצאים בשטח, תקנים שאנחנו נתנו בשכר לקיבוצים ולמושבים ולראשי המועצות. אלו אנשים שתכף אני אסביר איך הם עובדים איתם. אנחנו נתנו את זה ואמרנו להם: תעדיפו להעסיק אנשים מהעוטף אחרי המשבר. נכון שהם יקבלו את השכר, הם גם מכירים הכי טוב מה קורה שם. אנחנו עובדים באופן מסודר ומאורגן. שם המשחק להצלחה פה היא עבודה נכונה, סדורה ומסונכרנת, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות.

שקף אחד שמסביר את המכניזם. יש את מינהלת תקומה. אני מודיע בכל מקום, הלקוח של המינהלת זה הקהילות והמשפחות. אין לנו משהו אחר, אין לנו לקוח אחר, כל מה שהמינהלת עושה ושלשמה היא קמה זה רק בשביל הקבוצה הזאת.

סליחה, איך נבחרו הנציגים, רכזי התקומה?

על ידי הרכזים עצמם, כדי לא לייצר כוח, כדי לא לייצר את הבירוקרטיה. אם אפשר שאלות בסוף זה יעזור לי, אבל אני אענה עכשיו. תראי, כמו שאני לקחתי את הבניין אצלי והלאמתי בניין, אם אני אחכה למינהל הדיור והתשתיות, בצדק, ייקח חודשיים עד שאני אקבל בניין. לקחנו בניין, תוך שש שעות שמנו אותו, הכנסנו חברה. רכזי תקומה סגרנו עם הנציבות והממונה על השכר. אם עכשיו נלך על פי תהליכים של מכרזים, מכרז פומבי ופנימי ונהלים ומשרד הפנים, זה לא ייגמר. אמרנו ליוסי קרן – זה נכון לכולם: לך תבחר את מי שאתה רוצה ונכון לך במועצה וביישובים, תבחרו אותם. מה שתסכמו אנחנו סומכים עליכם. הינה התקציבים והתחייבות שלי לשנה. כל עוד המינהלת קיימת, תהיה התחייבות לרכזים. זה מה שאמרנו להם, והינה אני אומר את זה גם כאן. אז אלה הלקוחות שלה.

הבנו כמו בקורונה שהרשות היא בסוף הישות ולבנת היסוד שיודעת הכי טוב להפעיל את העיר שלה, את המועצה שלה. אנחנו מבינים את הקשר הנכון בין המועצות לגבי הקהילות ביישובים. אנחנו גם יודעים שיש כוחות נוספים שבאים מהצד ועובדים עם היישובים. אבל המועצה אצלנו היא לבנת יסוד, היא לא חסם, היא לא רק מה שעובר דרך המועצה. בתיאום עם המועצות אנחנו עובדים במקביל לייצג את הדברים האלה.

אבל מה הבנו כמינהלת? מ-day one הבנו שעכשיו הם במשבר מאוד גדול, הם צריכים לנהל את המלונות ואת המועצות, ועכשיו פתאום באה המינהלת ואומרת להם: בואו תעבדו איתם. אין להם קשר. בשבועיים הראשונים, הינה אני אומר לכם, לא היה מי לדבר. חוץ מזה שפגשתי את ראשי המועצות פעם או פעמיים לפגישה של שעה ואנחנו התחלנו לעבוד, הקהילות היו מפורקות, לא ידעו לדבר על יום המוחרת ועל השיקום.

אחרי מה שעשינו שמנו רכזי תקומה בכל מועצה, בין שניים לשלושה בכל מועצה. הבנו שצריך נציג יישוב, בארי, קיבוץ אחר או מושב אחר בקבוצות של ה-24, שמנו גם מרכז אחד או שניים בכל יישוב, ובעצם אמרנו להם: תתחילו לעבוד, לייצר לנו את הדאטה ולהגיד לנו איפה הבעיות, כיוון שהמינהלת צריכה לקבל אינפורמציה. על הדבר הזה שמנו POC שלנו בכיר, עוד איש שלנו צמוד לראש המועצה שהוא ממנה אותו בתיאום איתנו. אנחנו נשלם את השכר, והוא הקשר שלנו למינהלת. על הדבר הזה לקחנו ראש צוות מתוך העוטף, בחור בשם גור, בא מנחל עוז, יוצא ברור חיל היום, ובעצם הוא מרכז את כל הקישור להתיישבות, וכאן כולם עובדים ביחד ומייצרים את הנתונים כדי שיעלו אלינו למעלה.

סליחה, אני לא הבנתי מה זה "נמנה אותו ואנחנו משלבים אותו"?

אני מעביר לראש המועצה תקציב, ואני אומר לו אחרי שסגרתי את זה עם הממונה על השכר. הוא בוחר את האנשים, הוא המעסיק שלהם.

אתה גם נותן לו פרופיל של איזה אנשים לבחור?

כן, ודאי. גם אמרנו וסיכמנו, אבל אנחנו גם סומכים על ראשי המועצות.

גם אני.

ואז אמרנו שאנחנו צריכים לעבוד מול משרדי ממשלה. הקבוצה הזו לא עובדת מול משרדי ממשלה. לקחנו את כל משרדי הממשלה, הקמנו צוותים – צוות חקלאות, בינוי, דיור, ועדת קהילה. עשינו את האדפטציה למול האסון ולמול הצרכים של הקהילה. לקחנו את כל המשרדים, שמנו POC בכיר מטעם המינהלת על כל מספר משרדים – תכף אני אראה את הדבר הזה – ובעצם אנחנו מייצרים את הקישור בין השדה לבין משרדי הממשלה.

אמירה שנייה. אנחנו לא מחליפים ולא באים להיות במקום שום משרד ממשלתי. אנחנו קיבענו בהצעת המחליטים על פי מה שקבענו נציג מכל משרד ממשלתי סמנכ"ל בכיר, עובד איתנו, נמצא בצוות, ובעצם מייצג את המשרד. אנחנו פונים לנציג משרד הפנים, משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד התחבורה, הוא מפעיל עם המנכ"ל את המשרד שלו ונותן לנו מענה. זה הכי פשוט, הכי קצר והכי יעיל. כמובן שיש את מטה המינהלת, שלושה משרדים נוספים – משרד רה"מ, גם המנכ"ל וגם רה"מ שתומכים אותנו; משרד האוצר שמתקצב; משרד המשפטים שמסייע לנו כמובן בתהליכים ובחסמים.

אנחנו כל יום או אחת לכמה ימים עושים הערכות מצב עם קהילה או קהילות, מעלים את הנתונים למעלה ומחזירים את התשובות כפי שאנחנו עושים עם ראשי המועצות. בכל שולחן עגול נמצא ראש המועצה והצוות שלו וכלל משרדי הממשלה, וכמובן הנציגים של אותו יישוב. במקביל הקמנו צוות אסטרטגי, כדי שעכשיו ל-45 יום אנחנו אוספים את הנתונים ובעצם מתחילים לשרטט את הסיפור איך אנחנו רוצים לראות את החבל, לא בעת הנוכחית אלא בעוד חמש שנים, מה אנחנו רוצים להשקיע וכמה אנחנו רוצים להשפיע.

אלו משרדי הממשלה. אתם יכולים לראות למשל אדם בקהילה, אז ברור שחינוך, רווחה, ביטחון חברתי, בריאות וביטוח לאומי נמצאים שם. אותו דבר המשרדים, כולם עובדים. חבל לעבור על הפרטים, גם אין זמן.

הממשקים שלנו עם משרדי הממשלה והגופים השונים. קודם כול, הם בצוותי העבודה, הם בשיחות ועידה. בכל זום שאני עושה כל משרדי הממשלה נמצאים – אני עושה בין ארבעה לחמישה ביום, למעלה מ-20 בשבוע. נמצאת פה אסנת שמייצגת את משרד השיכון. דיון, דיון, היא עולה בקולה, מספרת לאישור מה הטאבה, מה נגדיל, מה נוכל להרחיב, מה נמצא בתכנון, מה נפתח וניתן בתכנון. עולות שאלות גם מהעבר, הם מקבלים תשובות, ואנחנו – אני אומר את זה פה – אנחנו עם יד רחבה ולב פתוח. זה מה שאנחנו עושים בהתייחסות הזאת. אנחנו מוצאים פתרונות לחסמים, אנחנו מתכננים את החשיבה ארוכת הטווח.

התפקידים שלנו על פי הצעת המחליטים, אנחנו נושאים באחריות ובכלל הסמכויות לשיקום וחיזוק העוטף, אנחנו מובילים את המאמץ הלאומי, מקשרים גם את המגזר השלישי, ועובדים עם כלל משרדי הממשלה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד כאן כי שאלת, משרדי הממשלה עובדים איתנו למופת – פועלים, מתפעלים, נמצאים ונותנים מענה. זה לא חשוב עכשיו מי יותר, מי פחות, אבל יש לנו כתובת, הם מופעלים בהתאמה. כמובן שאנחנו אחראים לשקם ולחזק את מרקם החיים עם ההיבטים הנפשיים, החברתיים והחומריים. אנחנו אמונים על הבינוי, השיקום, הפיתוח הפיזי, ובסוף הוספנו גם את הסביבתי. אם לא היינו מוסיפים את המילה סביבתי, על פי חוק היינו יכולים לטפל רק בתוך היישוב. אנחנו רוצים לטפל בחבל, אנחנו רוצים לטפל במועצות, אנחנו רוצים לטפל גם בתוך הקהילות. אנחנו רוצים למנף את ההשקעות לשיפור התכנון והצמיחה, לחזק את האמון וליצור מענה מרכזי, והכול הכול בשקיפות מלאה. אלו הצוותים שלנו וזה המבנה, חבל לעבור עליו.

עיקרי המאמצים וכבר סיכום. אנחנו רוצים אורך נשימה. זה קשה לדרוש מהם, לא שיש לנו אלטרנטיבה. אני חייב להגיד לכם בשולחנות העגולים בכנות צרופה, אין שולחן עגול עם קהילה שלא נפתח ב-20 דקות סיפורים אישיים, קשים, כואבים, של הקהילה, כולל אלמנות, כולל אימהות שכולות, כולל יתומים. הם לוקחים את הזמן בין 20 דקות לחצי שעה כדי להבהיר לנו מה היה שם, ורק אחר כך אנחנו מתחילים בדיון. אנחנו מבינים שבקהילה אנחנו צריכים לתת את הזמן כדי שיוכלו לקבל את ההחלטות הנכונות.

דיברתי על משרד התיירות. יש לנו יישובים בעלי פגיעה מאוד משמעותית, ופה אני רוצה לדבר על סדרי עדיפויות. יש יישובים שאם מחר צה"ל אומר לחזור, הם לא יכולים לחזור, ואנחנו בעדיפות צריכים לטפל בהם ולמצוא להם מקומות אלטרנטיביים. יש כמה מקומות לפני שניכנס לקישור. הדבר הראשון זה הסביבה הכפרית. אנחנו מחפשים יישובים וקיבוצים שנבנה להם שכונה על הדופן, זה לוקח בין שישה לשמונה חודשים. אנחנו נצטרך אותם בנקודת המתנה מסוימת. נבנה שכונה, הם יבואו וייצמדו לקהילה על פי בחירה שלהם, ושם הם ימתינו עד שהם יחזרו ליישוב הקבע.

חלופה נוספת – לא מעט קהילות לא יכולות לשהות במלון. אנחנו מתחילים להבין את זה בשבועיים האחרונים. לכן הן מחפשות אלטרנטיבות לצאת מהמלון. אלטרנטיבות מהירות יש ביישוב עירוני. יש לנו בירושלים קבוצה מאוד גדולה שבוחנת, יש לנו בכרמי גת, יש לנו בנתניה, יש לנו בתל אביב, קבוצות שמוכנות לעבור לבניינים חדשים שאנחנו נשכור אותם כמינהלת, נשלם את הכול, נרהט את כל הבתים ונכניס אותם פנימה לתקופת ההמתנה.

אומנם זה לא הדבר שמוביל את המינהלת, אבל אם תשאלו כלכלית ההחזקה במלונות – את זה הסברנו גם לאוצר – ייקרע יותר. לכן התהליך הזה שבו כל יישוב מבקש פתרון ביניים, אנחנו הולכים איתו גם במתארים האלה.

עשינו 15 דיונים. הקהילה – האדם הוא במרכז. אנחנו עושים הנדסת מערכת, מביאים את כולם. הם שומעים את רמ"י, הם שומעים את מינהל התכנון, הם שומעים את אסנת, הם שומעים את מס רכוש ואת האוצר, הם שומעים את משרד החינוך. הם שומעים משרד-משרד, כולל כל דבר שעולה, כולל ביטוח לאומי, אנחנו נותנים בעצם את המענה הנכון. בסוף, כשאני אומר Tailor Made, אנחנו בונים חליפה אישית לכל יישוב. אני אומר עוד פעם, אף יישוב בצרכים שלו, במענה, לא דומה ליישוב אחר.

כמובן סיכמנו את המתווים הבאים. לא להיתפס לטבלה הזאת, היא טבלה רגישה, אני לא משאיר אותה הרבה זמן, היא דינמית. למה היא דינמית? מכיוון שאנחנו נותנים את הזמן לקהילות. יש כאן קהילה שסגרה איתנו משהו, אנחנו כבר מוכנים לחתום, וביקשו עוד שבוע להצבעות, עוד שבוע לעשות כל מיני דברים.

בגדול מה שיש כאן זה את הדבר הבא. יש יישובים שאומרים: אנחנו רוצים לחזור הביתה מחר. תן לנו להישאר במלון, תרחיב לנו רק את התנאים במלון ותן לנו לחזור. יש יישובים שאומרים: תוציאו אותנו מחר מהמלון, תן לנו את הקהילה הראשונה שאנחנו יכולים להיכנס אליה. אנחנו ניכנס אליה ואחרי זה נעבור ליישוב הקבע. יש שאומרים לנו: תן לנו עכשיו יישוב עירוני. את זה אנחנו עושים. אנחנו עד סוף השבוע נסכם עם כולם, נשתדל גם לחתום ולצאת לדרך, כי כל יום שאנחנו לא מסכמים אנחנו עדיין מעכבים אותם.

אני לא מכירה יישוב כרמי גת.

זאת שכונה בקריית גת.

מי גברתי?

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.

את מכירה, נכון?

אני מכירה את קריית גת.

היא הייתה ראשת מועצה הרבה שנים.

הנחת היסוד שלי היא שכשאני אומר כרמי גת אז מבינים שזה בקריית גת.

הדבר השני, אני אומר גם לכם, לא בכדי לא השארתי את הטבלה. יש רגישות רבה בתהליך, אנחנו רגישים לאנשים. יש קושי בחלק מהיישובים לקבל החלטות, יש מחלוקות. המלון והאירוע לא משאירים את חוזק וחוסן הקהילות. חלק אנחנו כבר שומעים בחלק מהמקומות: עוד לא הונח אצלי נייר. יוסי יודע את זה, אבל יש לי גם משדר לי את זה. זאת אומרת, זה נכון גם לאחרים. יש דילמות אצל חלק מהאחרים אם להמשיך עם הקהילה, אולי הם פורשים, אולי הם רוצים להמתין במקום אחר. ואז נשאלנו אם אנחנו ניתן מענה. אני אומר פה לוועדה כדי שגם תגבה אותי: אף אחד לא יופקר, גם אם יחליט לא לחזור ליישוב או לא לעבור למגורי הביניים. מינהלת תקומה תטפל בכל אחד ותיתן תשובה ומענה שעל חלקם אנחנו יושבים עכשיו. אין אחד שיכול לקבל מענה מאוכלוסיית העוטף, ולא חוזר לעוטף, ולא יקבל מענה מהמדינה.

אנחנו נמשיך כמובן בגיבוש אסטרטגי. דיברתי על רכזי תקומה. גיבשנו מענה עם משרד הכלכלה והאוצר לגבי מענקים. אדוני המבקר, דיברת על מינהל תכנון ובנייה, אז אני כבר אומר לך שבאו ואמרו לנו שצריך לחוקק חוק לבנייה ותכנון, קודם נבנה, אחרי זה נתכנן, אפרופו בשביל המהירות, ומה שעוסקים כאן אני מפה הולך לוועדת הפנים כדי לקדם בדיוק את החוק הזה, כדי שלא יהיו לנו חסמים בנושא תכנון ובנייה. משרד הבינוי, השיכון ורמ"י – היום יום רביעי, מתכנסת המועצה ברמ"י. הגענו להבנות טובות, מה שנקרא שלב א' על הטבות ומנגנונים גם לקיבוצים וגם ליישובים.

משרד הביטחון ציינתי ואנחנו עובדים, עם משרד האוצר ומס רכוש אנחנו עובדים. קיבלנו את התקציב ביום שני מוועדת הכספים, אנחנו כבר הולכים לקדם את ההתקשרויות שלנו. ישבנו עם משרד החינוך – תיכנס לקישור – זה ים המלח, אתם יודעים, זה חוף ים. הוקמו בתי ספר, מקימים באילת. נמצא על שולחן ההחלטות עכשיו בתי ספר עורפיים. אנחנו רוצים להחזיר את הקהילות ל-7-4, בתי ספר נמצאים ב-4-0, אם לא יהיה חינוך הם לא יחזרו. אנחנו רוצים להשקיע 200-150 מיליון שקל במועצות שמאחור, נחזיר אותם ליישובים, נסיע אותם לבתי ספר עורפיים, ואלו יהוו את החלוץ כדי לחזור פנימה. העלויות לא גבוהות. ישבנו עם משרד התרבות והספורט, ישבנו עם התחבורה, עם החקלאות והכלכלה, עם כולם יש לנו תוכניות ארוכות טווח בהתאמה.

סיכום. כל התהליכים רצים במקביל. באמת אני אומר לכם, אין זמן לקהילות. אין זמן. כשאני אומר אין זמן זה דוחק, זה אופק. אם יש משהו שאנחנו צריכים לשדר להם כמדינה זה תקווה ושאנחנו איתם, ושאנחנו מקשיבים, ועכשיו אנחנו נותנים מענה. המנהיגות המקומית – יוסי פה מייצג אותם – היא מנהיגות שאני חייב להגיד לכם שאני ראיתי הרבה אירועים, היא מנהיגות מעולה, היא ראויה למלוא ההערכה והסיוע, היא מנהיגות קשובה, היא מנהיגות לוחמנית, אבל היא לוחמנית בצדדים הנכונים ובמקומות הנכונים כפי שאני רואה אותה.

מרכזי הכובד שלנו מאוד משמעותיים בתהליך השיקום. לא בכדי אתם לא רואים כאן את הצד הפיזי. הדבר הראשון זה תקווה, והמסר שאנחנו מנסים להעביר להם זה תקווה לצמיחה. הם בטראומה. אנחנו צריכים להביא אותם לחוסן הנכון. אנחנו רוצים צמיחה כלכלית, נכונה וטובה, על בסיס נכסים ייחודיים.

ה-Main Event של האזור הזה, כמובן אם רגע נוציא את שדרות, זה חקלאות ועסקים וגם תיירות, אבל זה נכון גם לשדרות; אנחנו רוצים חינוך אחר עם תמיכה נפשית, עם תרבות, עם ספורט, עם חניכה. זה לא יכול להיות אותו דבר, זה חייב לבוא במתכונת אחרת; ואז אנחנו מדברים על השיקום. יש שיקום אזורי, יש שיקום קהילתי ויש שיקום כמובן פרטי. בתים נהרסו, צריך לבנות אותם מחדש. זה מה שאנחנו נעשה במעלה הדרך; אנחנו צריכים לתת כמובן את הביטחון – יושב כאן משרד הביטחון והמל"ל – אני אומר לכם הביטחון הוא רק רכיב אחד, אבל הוא הרכיב הראשוני שיוכל לאפשר את תהליך החזרה והחשיבה חזרה; אנחנו מקדמים מהלכים לצמיחה כלכלית; אנחנו מעגנים את הצמיחה כמובן גם בחקיקה; חשוב שנזרים משאבים ליישובים. אין להם הכנסות, יש להם הוצאות, אנחנו מנסים להקפיא משכנתאות, מנסים להקפיא קצת תשלומים לספקים ועוד כל מיני דברים אחרים. בעניין הזה כולנו יחד, גם השולחן הזה, נוכל לנצח בתהליך הזה. תודה רבה. אם יש שאלות אני אשמח לענות.

תודה רבה. אני מדגיש שיש לנו 11 דקות, ולאחר מכן ראש המינהלת יצטרך לעזוב וסגנו יישאר. אבל בכל זאת כל עוד אתה פה אני מבקש להעלות את משרד האוצר, אני רוצה לשמוע על תקציב לפני כל סיפור אחר. הוועדה מבקשת פירוט תקציבי, כלכלי, כל מה שקשור בשיקום ובמה שפירט ראש המינהלת. בבקשה.

שלום. באמת כמו שראש המינהלת פירט אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. אנחנו ביחד עם משה אדרי, ראש המינהלת, עובדים יד ביד. כרגע התקציב שאושר למינהלת הוא תקציב בסך מיליארד ש"ח, הרשאה להתחייב ולהתחיל לעבוד. מזומן בשנה הזו, הוקצו על ידי הממשלה 570 מיליון שקלים. כמו שראש המינהלת פירט כרגע עיקר ההקצאות היו משאבים לרשויות המקומיות, ומתחילים לעבוד חוץ מזה בעולמות התכנון, הבינוי, והפתרונות ארוכי הטווח.

תקציב מדינת ישראל 2024 אמור להשתנות, ייערך תקציב חדש, ובתקציב הזה צריך להיות פלח מהותי, משמעותי, כדי לשקם את העוטף, כדי לשקם את היישובים. יושב פה ראש המינהלת. אני מאוד מקווה שהוועדה הזו בשיתוף ועדת הכספים, לא נצטרך להתכנס ולהתחיל להתווכח על כל שקל ושקל. יש כאן פרויקט לאומי, מהותי, לא היה כדבר הזה במדינת ישראל. אל תכריחו את הבית הזה לבוא ולהתחשבן איתכם על כל שקל ושקל. אני אומר לכם, אתם צריכים להיות לארג'ים, אין לי מילה אחרת. לא היה כדבר הזה. אל תתנו לנו להתכנס כדי להתווכח על כסף, תשחררו כדי להחזיר את התושבים חזרה. בהמשך בתקציב 2024 אנחנו נשים עין על העניין הזה יחד עם ועדת הכספים, כדי לוודא שהמינהלת מקבלת את כל הכספים ואת כל התקציבים המגיעים לה כדי לשקם את העוטף. אל תתווכחו איתנו כאוצר כמו שמתווכחים על סעיפים כאלה או אחרים, זה שונה לחלוטין הפעם.

זו כמובן המטרה. בשנת 2024 צפוי להיות מאושר תקציב חדש, הוא בקרוב מאד יגיע לממשלה ולאחר מכן כמובן גם לאישור הכנסת, וכמובן שהדברים האלה יוסדרו כמו שהיושב-ראש אומר.

אני מאוד מודה לך. אני מבקש שלא תרד, תישאר אפילו מאחורי הקלעים, יכול להיות שיהיו שאלות. אבל מכיוון שיש לי בדיוק שבע דקות – ואני אשחרר אותך בזמן, משה – אני רוצה לתת תכף ליוסי. נירה, הגעת ראשונה. כבר בשבע בבוקר היא ישבה לי עם אקדח מעשן. בבקשה, קצר וקולע.

קודם כול, אני חברת קיבוץ כפר עזה. הקשר הישיר שלכם וההשפעה היא עלינו. זאת אומרת, כל דבר שתעשו, נכון או לא נכון, אנחנו הקצה ואותנו אתם צריכים לראות. בתקופה הזאת אנחנו כבר אחרי איזה חודשיים שאנחנו באיחור, יש צלקות שלא קשורות אליכם, ודברים שנעשים שחלקם יהפכו להיות בלתי ניתנים לחזרה, ולכן צריך לשים ממש עין על הכול. כאן זה ממש אלוקים מצוי בפרטים הקטנים, זו הערה שאתם חייבים להיות מקושרים לאנשים. זאת אומרת, חייב להיות באתר שלכם או באנשי הקשר שכל אחת ואחד יוכלו לדבר איתכם. דיברת על לא דרך ביורוקרטיה, אז גם פה הדבר הזה נכון.

ראיתי את הטבלאות. אמרת מילה שאני חייבת להתייחס אליה למרות שאמרת שזה לא בשולחנך, אבל מכיוון שאתה מתכלל ואתה רואה את הדברים אז חשוב שנאמר אותם. דיברת על שדרות רבתי. שדרות רבתי היא גם מעבר ל-7, וטוב שכך שכל שדרות רבתי, אבל אי-אפשר להשאיר מועצות חלוקות, כי הזכרת קודם את המעבר בין 4 ל-7 וגם 7.200 ו-7.408, ואם היישובים האלה, החינוך שלהם והתרבות שלהם והכול בפנים, אז הם חייבים להיות חלק מזה ולא ראיתי.

אני כבר אומר לך שאת צודקת.

אז גם ממך, וגם אתה היו"ר, חשוב שזה יהיה כי זה מופיע בלקחים קודמים. כיושב-ראש ועדת משנה למוכנות העורף יש מלא חומרים וביקורות על הדבר הזה. זה דבר שחשוב לי. הדבר השני זה הקהילתיות.

שנייה חידוד כי אתם מכירים את זה, הסמכות היא גיאוגרפית או מועצתית?

גיאוגרפית.

זאת אומרת, תחום בקילומטר.

על פי החלטת הממשלה כפי שציינתי.

כן, אבל לשדרות נאמר שדרות רבתי.

כן, אבל שדרות היא בתוך הפלח הזה.

בסדר. אני אומרת שמה שנכון לשדרות נכון גם לנו.

חד-משמעית.

צר לי. דקה, כי אני רוצה לתת ליוסי לפני שהוא הולך.

אני חייבת להעיר כאן שני דברים. דבר אחד, במסמכים שהוצאתם יכיני לא בפנים. יכיני – 4.200. ביכיני חמישה נרצחים מתוך היישוב ועוד שניים לא מתוך היישוב. לא יכול להיות שהם לא יהיו בפנים, ולכן אני מבקשת שתכניסו את יכיני.

יכיני בפנים, היא מטופלת על ידי ועל ידי יוסי קרן.

אנשי יכיני נמצאים והם צריכים לשמוע את זה.

הדבר השני, הבאתי את הכובע הזה. חוץ מהחולצה שלי של – כפר עזה זה הבית, חשוב להכין את כל התשתיות, אבל אם לא נטפל בקהילה, בסוף לא יהיה את מי להביא לבית.

הקהילה במרכז. זה מסביר את הכובע על האמירה הזאת.

ובסוף זה. קיבוץ ארז הכינו כובע שקוראים לו – אין לי ארז אחרת, משנת 1949. תיכנסו לכל הקהילות, גם בדרום וגם בצפון, כדי שיהיה את מי להחזיר. תודה.

תודה. יוסי, בבקשה. ברוך הבא.

קודם כול, היושב-ראש, אני שמח על האמירות שלך. ברור למדינת ישראל וברור לוועדה שזה המעשה הציוני הכי גדול שכרגע עומד על השולחן. השיקום של החבל שלנו, הבנייה של החבל שלנו היא היום המעשה הלאומי מספר אחת במדינת ישראל בעיניי, שיקום של האנשים, שיקום של התשתיות והכול.

מילה על מינהלת תקומה, וסלח לי משה אדרי בעצמו, אני שמחתי לבוא לכאן כדי להגיד תודה בפורום הזה למשה. המינהלת שלו הוקמה תוך כדי ריצה, אפילו לא תוך כדי הליכה, תוך כדי ריצה. ב-40 השעות הראשונות שגל הרוע הזה התנפץ עלינו הרגשנו שהמדינה לא קיימת, שהמשטרה לא קיימת, שהצבא לא קיים, שמד"א לא קיים, שכלום לא קיים. האירוע התחיל להתנהל, לנו כמועצה, בחדר של אחד ממרכזי המשקים בקיבוץ רוחמה, משם התחלנו להפעיל מועצה. אתמול, תודה לאל, כבר פתחנו את מרכז ההפעלה החדש שלנו, אנחנו בריצה מתחילים לעמוד על הרגליים ולהתייצב.

המועצה נפתחה?

המועצה נפתחה, אתה מוזמן לבוא בשמחה.

האור היחיד שהתחיל לבקוע מתוך החושך זה מינהלת תקומה. התחלנו להבין שיש עם מי לדבר, התחלנו להבין שיש לנו פרטנר. הגישה של – הקהילה מחליטה, היישוב מחליט, המועצה מחליטה, ושהם אמורים להיות הזרוע המבצעת שלנו, זו הגישה הכי נכונה מתוך עשרות שיחות עם ראשי הרשויות. זו הגישה. אנחנו מכירים את האנשים שלנו.

לגבי המושג של קהילה לאורך כל השנים בעבר, שאלנו, גם אופיר זיכרונו לברכה וגם אני: איך המשוגעים האלה גרים שם? המשוגעים האלה גרים שם בגלל מושג שנקרא קהילה. זה הדבק שלנו, זו העוצמה שלנו, זה מה שמחזיק אותנו, את כל מי שגר בשער הנגב ואני מניח שאת כל מי שגר בעוטף.

אנחנו מתחילים תהליך של שיקום, אנחנו מתחילים תהליך של חזרה לחיים. אנחנו עכשיו עסוקים בבנייה של יישובים זמניים על בסיס החלטות היישובים. אנחנו עסוקים בבנייה של בתי ספר עורפיים כדי שאפשר יהיה להחזיר את הקהילות. המטרה העליונה מבחינתי היא להחזיר את האנשים הביתה. לשם כך יש לי שני עוגנים מרכזיים שאני חייב שיתממשו – אחד, זה הביטחון האישי של התושבים. האמירה של ביתי הוא מבצרי לא קיימת יותר בשער הנגב, לא קיימת יותר, ואנחנו חייבים לראות איך מחזירים אותה. אני בשוטף כל הזמן, החל מהרמטכ"ל ואלוף פיקוד דרום ואלוף פקע"ר שכל הזמן מדברים איתנו ומנסים ליצור לנו את הביטחון האישי כדי שאפשר יהיה לתרגם אותו לקהילות.

הדבר השני זה החינוך, שהחינוך, בהבטחה של שר החינוך, אמור להיות בשער הנגב החינוך הכי טוב בעולם, וכך אני רואה את המשימה וככה יהיה בפועל. ככל שהתנאים האלה יתממשו, אפשר יהיה לבוא לאנשים ולהגיד להם: חברים, בואו תחזרו הביתה, בואו תראו איך הבית שלכם נראה, הוא אחר ממה שהיה עד שבעה באוקטובר, הוא הרבה יותר טוב, תחזרו הביתה. זו המטרה העליונה שלי.

תודה רבה על דבריך. אני אגיד משפט, מה שאמר גם חבר הכנסת כהן שהיה ראש עיריית דימונה הרבה שנים, הוועדה הזו היא אינה ועדה פוליטית. ככל שהוועדה הזו תצטרך לסייע בידכם מול משרדי ממשלה, מול הממשלה – אני גוזר את זה משמה – אנחנו, הוועדה לביקורת המדינה, לשירותכם מתי שתגידו. אנחנו נרכז את העסק ונעשה את זה.

מי מחברי הכנסת כי אין הרבה זמן? בבקשה, מטי.

אני שואלת שאלות, תרשום לעצמך אותן. לא ראיתי מקום בדיונים לתנועות המיישבות, התנועה הקיבוצית, גם מרכז שלטון אזורי, מרכז שלטון מקומי, תנועת המושבים, כל הגופים האלו.

אנחנו בקשר איתם צמוד והם מצאים איתנו, כולל בדיונים עצמם, גם תפרח וגם ניר מאיר.

מצוין. נושא של סוגיית הארנונה, גם של עסקים וגם של היישובים שפונו, המדינה צריכה לשפות את הרשויות המקומיות ולפטור את התושבים מארנונה ואת העסקים מארנונה. זו נקודה שהיא סוגיה חשובה.

נמצאת על משרד הפנים.

זה כסף גדול ורשויות לא יכולות להתקיים בלי השיפוי הרלוונטי; ליווי של מי שלא ירצה לחזור, רגע לתת את הדעת על האוכלוסייה הזאת. אני לא יודעת כמה הם יהיו, אני מקווה שלא הרבה, אבל מי שיבחר באלטרנטיבה אחרת צריך לתת לו חבילה; יש גם נפגעים שהם לא מתוך חבל תקומה, אנשים שבאו לבקר, משפחות שנרצחו. גם פה צריכה להיות איזושהי מעטפת לאומית, לא של הרשות המקומית אם למשל באתי מרעננה, אלא משהו שמבין את הטרגדיה הגדולה, וזה צריך להיות בגוף מקצועי; ניתנים כספים לרשויות, להכול. צריך להקים איזשהו מנגנון של בקרה ופיקוח, לא משהו ביורוקרטי, אבל שבאמת אולי יהיה איזה דיווח, איזה משהו שהכספים הציבוריים אכן – כולם בסדר, אבל רגע לדעת.

גם במנה הראשונה עשינו את זה בגזברות, אבל נעשה את זה גם בשנייה.

אני אומרת בזהירות הנדרשת, מדובר בבטיחות.

תודה רבה, מטי. אני רוצה לתת לעוד חבר כנסת, יש שלוש דקות.

משפט אחרון. בסיור שעשיתי בעוטף יש הרבה מאוד פסולת בניין שיכולה לשמש. כל הנושא של סביבה זה לא רק פיתוח הסביבה אלא גם מפגעים סביבתיים. פסולת הבניין יכולה לשמש לבניית תשתיות, וצריך לתת את הדעת כי מדובר בכמויות גדולות.

חבר הכנסת כהן.

אני שואל שאלה אחת, האם קרנות, קרן היסוד, הסוכנות היהודית, נמצאים בלופ הזה?

עמוק בפנים.

עוד חבר כנסת אחד. בבקשה, סימון.

אני אהיה קצר. קודם כול, משה, זה היה מאוד מרשים, אנחנו מרגישים יותר ביטחון. השקיפות היא דבר מאוד מאוד חשוב, אבל בגלל שאנחנו יושבים פה הרבה מאוד זמן בוועדות ומכירים את הבניין הזה, אני קורא לו בניין על פלסטר, כל דבר שמים פלסטר ועוד פלסטר. ואני שואל שאלה, כשמדברים על היום שאחרי, על אסטרטגיה לטווח ארוך, האם כל אנשי המקצוע הטובים ביותר בכל תחום נמצאים? אני אתן לך סתם דוגמה שראיתי, צוין פה הנושא של וינגייט דרום, אני יודע גם כמה העלות ואני יודע שמדברים על זה הרבה שנים, האם באמת רואים, מסתכלים וחושבים לא רק מה שקורה פה במדינת ישראל? כי צריכים להביא את המומחים הכי טובים גם מהעולם, כי מדובר פה על הרבה מאוד כסף ואלה דברים מאוד חשובים, אבל אם לא יעשו אותם טוב היום, הם יהיו רעים מאוד בעוד מספר שנים.

מדובר על הרבה מאוד כסף. ישבתי עם שר התרבות והספורט על העניין וגם עם ראש העיר שדרות, ואנחנו על הנתיב הזה.

אז אני אתן לך טיפ, זה ממש לא מספיק. צריך אנשי מקצוע מהטובים בעולם.

ברור שנביא את האנשים הטובים.

אם תרצה אני אתן ליועצים שלך הרבה מאוד - - -

יוסי, אני נותן לך את משפט הסיום לפני שאני אומר משפט, כי יש לנו עוד חצי דקה, לא יותר.

אני מקווה שכל השותפים כאן בשולחן מבינים את גודל האירוע ויצעדו איתנו כמו שאמרת, היושב-ראש, בלי חסמים ביורוקרטיים ובלי בולשיט ובלי שום חסם.

בשביל זה אנחנו פה.

אני אישית יודע להגיד בשמי בוודאות ובשם ראשי הרשויות האחרות, כל שקל שאנחנו מקבלים הולך למטרה ראויה. שום שקל לא הולך לניפוח משכורות או לכל מיני דברים שהם לא ראויים. כל שקל הולך למטרה ראויה, ואני בסיום האירוע הזה גם אהיה מוכן לתת דין וחשבון לכל מי שישאל אותי לאן הלך כל שקל.

תודה. אנחנו בעיקרון ממשיכים, אבל כמה משפטים שלך שתפסו לי את האוזן: אנחנו כמינהלת קמנו בשביל התושבים – זו אמירה, ואני מסיר את הכובע על האמירה הזו. נראה כי הופקו הלקחים. העבודה מול ראשי הרשויות היא מאוד מאוד חכמה וזה יפתור הרבה בעיות. על שולחנות עגולים פעם ראשונה אני שומע, שומעים את כולם, שולחנות עגולים זה המצאה נהדרת, זה ינטרל מוקשים וזה מבורך. הקהילה במרכז אלה המילים הכי רציניות. שתי מילים – הקהילה במרכז. לא נותר לי אלא להסיר את הכובע בפניך, כי כשאמרת הקהילה במרכז עוד שנייה הייתי הולך לבכות, אז תיזהר בפעם הבאה. אני מאחל לכם הצלחה.

תודה רבה.

רק לגבי החוק, היועץ המשפטי, תוכל להגיד כמה מילים ותצטרף אלינו.

בואו שבו, תתקרבו לידנו, בבקשה. אנחנו נמשיך את הדיון. זה היה בהחלט מרשים, ואנחנו מאוד מקווים כולנו ומאחלים בהצלחה. ככל שנידרש הוועדה הזאת תהיה כוועדה תומכת, מנטרלת, אם צריך מבקרת את משרדי הממשלה השונים, כדי להאיץ את כל התהליכים לשיקום העוטף פיזית וקהילתית.

השיכון פה? בבקשה, את חלק חשוב.

תודה. אני סמנכ"לית לענייני הכפר במשרד השיכון. אני אגיד לגבי הפעילות שלנו עם מינהלת תקומה, אבל אני אגיד את זה ברפרנס לתנופה כי אני מכירה היטב את דוח הביקורת של תנופה. אם אפשר לעשות את ההשוואה הראשונית בין אז לעכשיו, אז הקהילות לא ידעו מה הן רוצות, פה רוב הקהילות אומרות: אנחנו חוזרות, וה-go, no go הוא הביטחון. לכן זה מייצר גם איזושהי ודאות בפעילות של הממשלה ביחס לפתרונות שלנו.

קודם כול, שיתוף הפעולה הוא מלא מלא עם מינהלת תקומה כמובן כמי שמתכללת את כל האירוע וכמובן עם המועצות האזוריות, ראשי הרשויות והקהילות. אנחנו מטפלים בהם לפני שבעה באוקטובר, נטפל בהם גם אחרי. בטווח הבינוני התחלנו מראש, שוב כמובן שהכול בתיאום עם מינהלת תקומה. כשרק התחילו מחשבות של הקהילות שנפגעו מאוד קשה ושצריך להקים להן מחנות זמניים במקומות אחרים, התחלנו לקדם תכנון. אנחנו כבר בשלבים האחרונים של תכנון למחנות הזמניים האלה. ככל שהם יחליטו על המיקומים האלה, אפשר יהיה בלוח זמנים מאוד קצר להתחיל לעשות שם עבודות פיתוח.

הסיפור בסוף של השיקום של העוטף – שוב, אני משרד הבינוי והשיכון – הוא השיקום הפיזי, אבל בסוף השיקום הפיזי מדבר קהילות, ואנחנו עם הפנים לקהילות בנושא של השיקום הפיזי. יש לזה הרבה נדבכים. זה יבוא לידי ביטוי בהחלטת הממשלה שמינהלת תקומה מתכללת, ישבנו עליה. אני לא אלאה פה בפרטים, אני אגיד אולי בראשי פרקים כדי שיהיה ברור. אנחנו מתכננים תכנון תב"עי, שיהיה מלאי תב"עי לכל יישוב, כמובן תכנון מפורט לקליטה, מוסדות ציבור, תשתיות אזוריות, בתי אגודה שזה חלף דירות להשכרה. אמרתי תשתיות אזוריות, וכמובן בנייה ושיפוץ של יחידות הדיור שנפגעו.

אני חייבת להגיד משהו למטי על המפונים שלא ירצו לחזור. אחת הביקורות הגדולות בדוח מינהלת תנופה הייתה שבסוף אנשים כאלה שלא רצו לחזור פירקו קהילות, אז ברור שאם יהיו אנשים שלא ירצו לחזור לא יחזרו, והמדינה תצטרך למצוא להם פתרון. אני רק טוענת שזה לא הזמן לדבר על זה. הם עוד בתוך הטראומה, הם עוד לא יודעים לאן הם הולכים. צריך לאפשר את זה, אבל ככל שנאפשר את זה יותר מאוחר, יכול להיות שההחלטות שלהם יהיו אחרות. שיקום פיזי של היישובים בלי הקהילות – לא עשינו כלום. אנחנו חייבים לשמר את הקהילות.

תזכרי שמשפט המפתח הוא מה הקהילה רוצה - - -

חד-משמעית. זה ברור.

אני אומר לך שהיות שאני מטייל כמעט בכל מקומות המפונים, אני מכיר אנשים מבוגרים – מבוגרים, אני שם דגש – שהחליטו שהם לא חוזרים, והם כבר שואלים שאלות לגבי ערך הדירה שלהם כי הם כבר עברו למקומות אחרים. אין להם רהיטים. אני נתקלתי בזה כי מישהו שאל אותי אם יש רהיטים. לכן לא מדויק מה שאת אומרת. אל תחשבו במקומם. מי שיוצא מהאירוע הטראומטי הזה והדרמטי, במיוחד אנשים מבוגרים שאומרים: אנחנו בנינו את המקומות אבל עייפנו, אנחנו בני 80, 85, אנחנו רוצים לחפש לנו פינה. גם להם אתם צריכים, או תקומה, לתת פתרון כאן ועכשיו.

גברתי, אני בכלל רוצה להוסיף, בלי לפגוע במשרד השיכון, ראשי הערים שנמצאים כאן והאנשים שנמצאים כאן שינו שפה, הם מדברים עברית אבל בשפה אחרת. יש שפה חירומית של להבין שזה חירום, ולכן אנחנו משנים את השפה, ויש את השפה השגרתית. הפחד הגדול שלי זה שנציגי משרדים לא משנים את שפתם.

רוצה לענות על זה, יוסי?

שנייה.

דקה. אני רוצה לבקש משניכם לקצר ואני אחזיר לכם את זכות הדיבור, כי היועץ המשפטי של המינהלת אמור לרוץ לחקיקה שהיא מאוד מאוד חשובה לשיקום הפיזי.

משפט אחד. אם מקצרים תב"עות משנה לחצי שנה לא עשיתם כלום. אם מקצרים תב"עות משנה-שנתיים לשבועיים-חודש, עשיתם את זה. זה שינוי שפה.

זה מינהל תכנון, אבל אין בעיה.

אני לא מדבר אלייך. סליחה, גברתי, אני מדבר באופן כללי. אני רואה את זה במשרד השיכון. היו כוונות טובות אילולא ראש המועצה בתמר – כי הייתי אצלו – אילולא הוא דפק על השולחן ואמר: אני רוצה עכשיו להקים בית ספר, אל תתקעו אותי עם שום דבר, מחר בבוקר. ושמעתי גם את המשרדים, כעסו ואמרו: לא נוכל לעשות את זה בשבוע, גם לא בשבועיים, ועשו את זה בשבועיים, תאמיני לי. תודה.

תודה רבה. גברתי, אני יכול לבקש ממך רגע לתת לו כי הוא צריך לרוץ?

גם אני צריכה לרוץ.

אני מחזיר לך את זה עוד שנייה. אני ממש מודה לך על ההבנה. בבקשה, אדוני עורך הדין קובי פאר, היועץ המשפטי של המינהלת.

שלום רב לכם. קודם כול, אני מתנצל מראש שאני צריך ללכת לוועדה השנייה, ועדת הפנים. אנחנו עכשיו בתהליך חקיקה של מהלך מהיר בדיוק בהיבט הזה בנושא של לאפשר בנייה לפני שסוגרים תב"עות, והכול מתוך ניצול של פטור שאנחנו בונים אותו על מנת להקים ואחר כך לסדר את הדברים.

אני 25 שנה בשירות הציבורי לא הייתי בדבר כזה דרמה, אבל אני מכיר את פקידי המשרדים שיושבים ואומרים: אנחנו עשינו ועשינו, וחושבים שהם יודעים הכול. תאמין, אם אנחנו לא נשנה שפה, אנחנו תוקעים את כל העסק הזה.

אז אני עכשיו רץ כדי שנוכל כבר בשבוע הבא להתחיל לרוץ על סמך התיקון שאנחנו עושים עכשיו. נשאלנו על נושא של חקיקה אז אני רוצה להגיד כך, אנחנו פועלים במאמץ משולב של שני ראשים. יש לנו מצד אחד חקיקה ומצד שני הצעת החלטה בממשלה מתוך ראייה שאנחנו צריכים את שני הדברים האלה. שני המאמצים האלה אמורים לתת לנו, ליישובים, לקהילות, את המענה הכולל שיאפשר להם לאפשר לכולנו להביא אותם למקום שהוא ראוי, למקום של השגשוג, של החידוש, של העתיד הטוב.

המשמעות של זה – וזה במסגרת החוק שאנחנו עכשיו מגבשים, ההצעה הזאת שאנחנו מכינים עכשיו – היא שאנחנו רואים את האזור הזה כאזור מיקוד לאומי. זה לא רק נושא של עדיפות לאומית, זה נושא מיקוד לאומי. המדינה שמה מיקוד על האזור הזה. המשמעות שזה בכל הדיסציפלינות שאנחנו עכשיו מעלים על הדעת לראות איך אנחנו יכולים לקדם, איך אנחנו יכולים לשפר, איך אנחנו יכולים להפריח את הקהילות, את היישובים, את כל מה שקשור בחבל במגוון רחב של דברים. אנחנו גם נעסוק בהיבטים של הסרת חסמים. יש הסרת חסמים שאפשר בהחלטת ממשלה, ויש הסרת חסמים שהם הסרת חסמים חוקיים שחייבים לעשות תיקוני חקיקה עקיפים שיאפשרו את הסרת החסמים.

יש דברים נוספים. אנחנו במעלה הדרך. יצאנו לדרך עם מחשבות מסוימות, יש לנו הבנה שאנחנו צריכים עוד מספר כלים ואנחנו מבינים שאנחנו חייבים לדייק אותם ולאפשר לנו להגיע למאמץ. גם בזה אנחנו מטפלים וגם זה יהיה בשני המקומות האלה.

אני רוצה רק בבקשה להעיר שלא צריך לחשוב גדול, אפשר ללכת להחלטות הממשלה, לאזור הזה בשנים האחרונות, כל החלטות הממשלה. ועוד דבר שאני ממליצה, עשיתי את זה וזה נתן לי המון ידע, תלמדו את הדיונים שהיו על זה ואת החסמים שהיו בתוך סעיפי התקציב, רק מזה אתה תוכל לתקן את החלטת הממשלה. לא צריך להמציא, צריך לראות מה לא עבד בהחלטות ממשלה ולמה 60% מהתקציב חזר לעצמו כי לא הייתה את הדרך להוציא אותו, הקולות הקוראים וכל זה. תלמדו מזה, לא צריך להמציא את הגלגל.

אדוני היושב-ראש, צוין כאן גם החלטה מס' 462, אני מציעה שמבקר המדינה יעשה על זה דוח ביקורת לראות אם בתקציב 2023 באמת כל ההבטחות לתקציבים מומשו. זו סוגיה מאוד מאוד חשובה, מדובר בכסף גדול וזה מומלץ.

אני הוריתי על כך, ואם נצטרך נוציא מכתב מטעם הוועדה.

אדוני, אני רק חייב ברשותך להגיב שנייה לדברים של חבר הכנסת כהן. אסנת היא חברה, אסנת רצה איתנו משבעה באוקטובר בריצה מטורפת, יד ביד. אני קיבלתי מאסנת עשרות טלפונים, מאיר, עשרות טלפונים: יוסי, מה אני יכולה לעשות?

תגיד לי, מה הקשר? אני רוצה להבין. אני לא מכיר אותה, אין לי שום דבר נגדה. אני מכיר את משרדי הממשלה 25 שנה, ואם מישהו יישב כאן ויגיד שאין איזו תחושה – אתה יודע. אילו היית ראש מועצה היית יודע. דבר עם דוידי.

רגע. לא "אילו", אני ראש מועצה כבר חמש שנים.

אחד הדברים שמפחידים את ראשי הרשויות הסמוכים אליך שעליהם אנחנו מדברים, ואני פוגש אותם כל יום, זה שהם אומרים לי: יש כוונות נהדרות אבל לא מבינים אותנו.

אתה רוצה שאני אספר לך על התנגשויות והתנגחויות עם פקידים מהאוצר? נשב אחר כך ואני אספר, אבל פה במקרה האישי הספציפי הזה של משרד השיכון האמירה היא לא מדויקת.

גברתי, אני מאפשר לך להמשיך כי הפסקתי אותך. אני מתנצל.

אני רוצה רגע להגיד לך משהו. אני יכולה לדבר על היחידה שאני אחראית עליה, אבל אני מדברת באופן כללי, יושבים פה הקולגות שלי ממשרדי ממשלה אחרים. אנחנו כולנו יושבים עם מינהלי התקומה ימים שלמים בשולחנות העגולים. טיפלנו ביישובים הכפריים. אנחנו מדברים קהילה, אנחנו לא מדברים בינוי ושיכון. הבינוי והשיכון נלווה לזה. מה שאמרת הוא מעליב, הוא מעליב כי אנחנו מגויסים, כולנו בצו 8. תן לי לסיים רגע לסיים, ברשותך.

גברתי, הייתי שר פעמיים, ואת יכולה להיעלב. באמת, סליחה, גברתי, הדיון הוא לא ענייני. מה זה להיעלב? יש אנשים שנרצחו, את נעלבת?

לא, בואו ננסה להתמרכז.

מה זה הדבר הזה?

המדינה מגויסת לחטופים - - -

סליחה, לא נכון. אני לא מסכים איתך.

אומר לך ראש המועצה - - -

אז מה אם אומר לי ראש המועצה? אני לא אסכים איתך.

אוקיי, אני סיימתי.

תודה. רגע, אני מתנצל.

המדינה מגויסת? אפשר להגיד את זה?

חבר הכנסת כהן, תודה. רק שנייה אחת. בבקשה להמשיך את הסקירה שלך. תודה רבה לך. בבקשה.

זהו, אני סיימתי בעיקרון.

אז יש כאן איזו שאלה אלייך. בבקשה, נירה.

היי, נירה.

היי, אני רוצה להגיד שני דברים, אחד כללי ואחד ספציפי. האמירה על הקהילה שצריכה להיות ביחד היא נכונה, אבל אחד הדברים שאני מבקשת זה אל תהיו פטרונים עלינו.

לא, ברור שלא.

זה הדבר הראשון. הדבר השני, חבר הכנסת מאיר כהן אמר שהוא מבקר בקהילות, הוא מגיע, הוא מדבר אישית. אתמול הוא דיבר עם אנשים שאמרו לו, ושנינו כאבנו את זה שהם לא רוצים, אבל אי-אפשר להחליט בשבילם. אני רוצה לדבר ספציפית על בעיות שמגיעות אליי ולדבר על אלמנות. אלמנה שלא רוצה לחזור ולגור, היא רוצה כבר עכשיו לשקם את הילדים שלה ולהכניס אותם למסגרות חינוך, היא רוצה לקנות בית במרכז והיא לא יכולה. המחירים בשמיים. גם ההטבות שניתנות לאלמנות צה"ל הן ניתנות לזה שמוכר ולא לזה שקונה. יש כאן חקיקה שצריכה להיעשות עם רמ"י ואיתכם כי זה המצב, אבל צריך לראות איך מטפלים בהן עכשיו. הן פונות, הן צריכות לקנות את הבית עכשיו. ואת הדבר הזה אני שואלת, עם מי ספציפית הן צריכות לדבר כדי שהפתרון יהיה היום ולא במסגרת? אני אשמח לתשובה כי הן מקשיבות והן רוצות תשובה.

תודה רבה. אני אנסה לתת אחד לכאן ואחד לכאן. מל"ל, ואחרי המל"ל שלטון מקומי.

לגבי המל"ל, ראשית אנחנו היינו מעורבים בכל עיצוב של מה שהוצג פה. זה התחיל בעבודת מטה של המל"ל. ברגע שרה"מ סיכם את מוביל המינהלת, אנחנו העברנו מקל ואתה רואה פה את התוצרים של כלל הדברים. ככלל, האירוע של המינהלת כפוף ישירות למשרד רה"מ, למנכ"ל רה"מ. בכל הסוגיות שנדרש מהמל"ל לתכלל דברים כאלה ואחרים בעולמות הביטחון זה מגיע אלינו. כרגע אין איזה דברים קריטיים על השולחן.

אני מפנה אותך למה שנאמר ככותרת, אם לא יהיה ביטחון שם. הכותרת הזו ראויה באמת להשקעה.

ברור. ברור. אני מתייחס פה רגע לדברים האלה. אנחנו נמצאים בתוך מערכה. ישראל בתוך מלחמה, לא צריך להגיד את זה לאף אחד. יש פה תכנון של איך נראה היום שאחרי ייצוב של מרחבי חיץ. יש פה עבודה שנקבעה, שהיא מובלת על ידי משרד הביטחון. משרד הביטחון גם התחיל עם התכנון, ולכן המינהלת של משרד הביטחון בעצם כפופה או בתיאום עם מינהלת תקומה. אנחנו בתכנון הראשוני רצינו להקים קבוצת עבודה שהיא ביטחון, וסוכם שמשרד הביטחון ימשיך להוביל את האירוע הזה. יש פה חשיבה אחרת איך זה נראה משינוי כיתות כוננות לכוחות כוננות, והתארגנות אחרת ומרכיבי ביטחון. לא נראה לי להיכנס לנושא הזה.

לא, אין צורך. אני רק רציתי לוודא, כי אני לא רוצה שדברים שלא צריכים לצאת לא יצאו, אבל רציתי להפנות את הפוקוס לאמירה הכל-כך משמעותית בדבריו של ראש המינהלת אדרי – ביטחון, כי בלי ביטחון כל השלכות הרוחב, הקהילה, השיקום הפיזי, השיקום הרוחני, לא יקרה.

אמת, אמת. יש פה חיבור מצוין – משרד הביטחון והמינהלת, שאנחנו נשלים רגע את התנאים לחזרה. ברור המרכיב של הביטחון האישי, אז יש פה התארגנות אחרת שמשרד הביטחון עוסק בזה. שר הביטחון גם סיכם בפורום האחרון בהערכת מצב העורף שהתוכנית תוצג לו. היא אמורה להתכתב עם הצעת המחליטים, שאמורה להיות בשני בדצמבר, שכל מרכיב הביטחון יהיה חלק מהתכולה של הצעת המחליטים, והגוף המבצע הוא בעצם משרד הביטחון, ויש פה תיאום מצוין בין הגופים.

יש לי שאלה. אמרת משרד הביטחון. יש את רח"ל, רשות החירום הלאומית, עם תקציבים ותקנים.

נירה, הם פה.

השאלה אם הם חלק מזה, כי בסוף חלק מהדברים שהציג המינהלת אצלם.

תכף נשמע.

אני מזכיר שהיא פה, ורח"ל זה גוף בתוך משרד הביטחון.

בגלל זה שאלתי.

לא, לא. ודאי. בסוף למשרד הביטחון יש את כל הגופים תחתיו. יש פה עבודה של משרד מול מינהלת, יש פה רציפות בהמשך העבודה.

תודה. למרות שאמרתי שאחר כך ניתן לשלטון המקומי, מכיוון שזה עלה נעשה הקדמה קטנה. רח"ל, כמה משפטים, בבקשה.

בוקר טוב. רח"ל כרגע מתעסקת ב-כאן ועכשיו אל מול כל המפונים שהיו במדינת ישראל. היא מתכללת את כל תהליכי הפינוי אל המלונות ותהליכי הערכת החלטות הממשלה, והתקצוב שניתן למועצות ולשדרות עבור התקופה הראשונה לשני בנובמבר.

אפשר לדעת כמה כסף במסגרת השקיפות?

כמה כסף שילמו למועצות?

עד עכשיו הועברו מקדמות למועצות בסך של 155 מיליון, שזה היה 50% מסך העלויות לבתי המלון עד השני בנובמבר; לשדרות הושלם 100% כבר, שזה 210 מיליון סך הכול; וכל שאר התשלומים למועצות אמור להסתיים עד יום ראשון הקרוב.

יש פירוט? אני אשמח לשמוע אותו.

שנייה, אני יכולה להגיד את הפירוט.

כשאת אומרת שדרות 100% זה כולל התשלום לבתי המלון?

אני מדברת על תשלום בתי המלון.

כל הכסף שהיא מציינת כאן זה לבתי המלון.

100%? אני לא יודע. אני הייתי אתמול בים המלח, אני לא מכיר מספרים כאלו.

אז אני מייד אגיד, רק רגע.

פנו אליי אישית שקיבלו רק 25%, וגם לא מכל - - -

לא. אני אגיד לך בדיוק. הם קיבלו 100% כבר על הנתונים.

את רק חייבת לדייק, כשאת אומרת כסף למועצות זה לבתי המלון, לא מועצות.

אני אגיד בדיוק. שער הנגב קיבלה עד עכשיו 12.5 מיליון, חוף אשקלון 4, אשכול 27, שדות נגב 13.5, ושדרות 210. שדרות היא היחידה שקיבלה מלא. מלא זה עד ה-2 בנובמבר.

אז יכול להיות שהעירייה קיבלה ובתי המלון לא קיבלו עדיין?

יכול להיות. התשלום הוא דרך משרד הביטחון לרשויות עצמן. אני מזכירה, זאת הייתה תוכנית "משב רוח". התשלום הוא לרשויות, הרשויות עצמן הן שמעבירות את הכסף למלונות. אבל שוב אני אומרת, רק שדרות קיבלה מלא כרגע.

זה יותר חכם שהרשויות מעבירות.

כן, אבל בתי המלון לא קיבלו, מיקי.

זה מהרשויות.

אתה יכול לבדוק אותי, אין מלון שעבד איתנו ולא קיבל את מלוא הסכום.

אני יודע על שדרות.

אני לא יודע לענות לגבי שדרות.

סימון, אם יש בית מלון ספציפי נטפל בו, אבל בעיקרון התוכנית עבדה.

הייתי אתמול בארבעה, ארבעה אותו דבר.

שאר התשלום יגיע. תשלום מלא על 100% לרשויות והמועצות יתקבל עד יום ראשון הקרוב.

סליחה, מה תפקיד משרד התיירות? אתמול ישבתי בוועדת כלכלה וחיים השר הציג את עצמו כזה שאחראי על כל תשלום למלונות.

אני אסביר. אנחנו בתחילת הדרך. בתחילת המלחמה היו שלושה גופים שמעבירים תקציב – משרד הביטחון העביר למועצות, משרד הפנים עשה את ההתקשרות עבור 4-0, ומשרד התיירות לשאר המקומות שפינינו מהצפון. החל מהשני בנובמבר כלל התשלום הוא דרך משרד התיירות. לכן כשהוא אמר שהוא אחראי על כל התשלומים הוא אכן צודק, היום הוא אחראי על כולם.

אם כך, אני חייב לתקן היות שאתמול נציגי המלונאות היו שם והיה באמת משבר בתוך הוועדה כי הם טענו שהם לא קיבלו את הכסף.

לא קיבלו. נכון.

אז אני אומרת שוב, משרד הביטחון משלם למועצות.

הבנתי.

בסדר. זה הפלח שעכשיו נגמר. הפלח השני לפי מה שאנחנו מבינים הוא דרך משרד התיירות.

אבל אלה בדיוק הבקרות שצריך, חייבת להיות בקרה.

אנחנו לא יכולים לבוא לבקר בבתי מלון ולשמוע.

רגע. עד עכשיו אמרתי רק לגבי התשלום.

סליחה, רק שאלה, זה גם כולל למפונים, לא למלונות?

לא, מה שאני דיברתי כרגע זה רק לגבי מפונים, המימון למלונות. זה תשלום ישיר למלונות עצמם. זה נתח אחד שרח"ל עסקה בו והוא הסתיים. הנתח השני שרח"ל מתעסקת בו הוא כל המדיניות לניהול המפונים במלונות, שזה תהליך שכולל הוצאה של מסמך מדיניות למשרדי הממשלה, מה החובה לתת, איזה שירותים נדרשים להינתן למפונים במלונות עצמם, והקמת צוות של סוקרים ובקרה על מתן השירותים, משימה שאנחנו ממשיכים לעשות. יש לנו דשבורד שאנחנו מדווחים ובשיח עם המשרדים ועם המנכ"לים של המשרדים לוודא שהשירותים ניתנים. אנחנו בהחלט רואים שיפור משמעותי בהיקפי השירותים שניתנים במלונות עצמם למפונים. זה התהליך השני.

אני חייבת להעיר משהו, סליחה. אתם תשמעו ממני הרבה הערות כי בסוף אלוקים מצוי בפרטים הקטנים. כמפונה – אני לא אוהבת את המילה מפונה, אני לא מפונה, אני עקורה, לא פינו אותי, עקרו אותי מהבית שלי. כעקורה מהקיבוץ אני רוצה לראות אוהל, אני רוצה לראות חדר של כל משרדי הממשלה 24/7, שכל אחד שמתפנה בין אם זה ב-08:00 בבוקר או ב-24:00 בלילה יהיה לו את הנציג שיטפל בו. אתם אוהבים להגיד את השם רציפות תפקודית – זו רציפות תפקודית, שאני, הלקוח, אראה אתכם 24/7. אני פונה לרח"ל כגוף מתכלל, כפי שהצגת, את משרדי הממשלה.

הדשבורד לא מעניין אותי. לא מעניין אותי אם זה מופיע לך בין אדום לירוק, מעניין אותי שכשאני אצא אני אראה את הנציג ואני לא אראה בקבוצות הווטסאפ: מתי ביטוח לאומי מגיע? מתי משרד הכלכלה מגיע? ואת יודעת מה: מתי אני מוצאת עבודה? מתי הצעירים שלנו שהשתחררו לפני חודש מוצאים עבודה? כשיהיו שם נציגים של משרד העבודה, של ביטוח לאומי, של כל המשרדים, רק אז אני אבין. וזה הלקח שלא עושים. אם יש שולחן שאין בו משרד מסוים, כנראה המשרד הזה לא רלוונטי.

אבל 38 אוהלים, נירה? זה ממש כמו מגורים.

וואו, זה גדול, ממש. אולי לפני זה נקנה שכפ"צים.

אני רק רוצה לתת התייחסות. יש לנו במדינת ישראל נכון להיום קרוב למעל 300 מלונות. בשירותים שניתנים במשרדים לא בהכרח יכול להיות נציג של כל משרד ממשלתי להקים עוד 350 סניפים שלא היו קיימים עד היום. כן יש לנו מענה, אולי לא נציג קבוע בכל מלון ומלון, אבל יש חש"לים, חוליות שליטה שהוקמו על ידי פיקוד העורף במלונות. ישנם נציגים גם ברשות הקולטת, גם ברשות - - -

שהחש"ל הזה של פיקוד העורף, ששתינו מכירות אותו, יהיה תחת אוהל משרדי ממשלה, ויהיו רמות בפיקוד העורף, שזה קישור לרשויות מקומיות ומשרדי ממשלה, ותהיה לי כתובת שתדע לשאול את השאלה כמו בקורונה ותחזור אליי עם התשובה. לא חייב להיות מכל משרד, אבל יכול לשבת אברהם שהוא ייצג ארבעה מסמכים.

נירה, אני מוכן לתת לכם משרד, תעבדו, תראו איך אפשר לסגור את הפינות האלה.

ברוב הדיונים, גם בוועדת כלכלה, מבקשים גורם מתכלל במוקדי האוכלוסין האלה.

גם אני מבקש גורם מתכלל, מה לעשות? השלטון המקומי, ואחר כך ניתן גם לארגונים אזרחיים כמו המכון לדמוקרטיה וכו'. בבקשה.

בוקר טוב, מרכז השלטון המקומי כולו בראשות היושב-ראש חיים ביבס מגויס למערכה. אנחנו עובדים משבעה באוקטובר צמוד עם ראשי הרשויות בכללן, בהן המפונות, הקולטות, וכל רשות לפי הסטטוס והסיוע שהיא צריכה. בהקשר לדיון הזה אנחנו עומדים בקשר רציף עם עיריית שדרות. אנחנו ספציפית לא ישבנו בדיונים שאני מכירה עם מינהלת תקומה אלא הרשויות עצמן. אני יודעת שמרכז השלטון האזורי נמצא בקשר עם מינהלת תקומה, אנחנו מכירים שיתוף פעולה טוב. יש גם שיתופי פעולה טובים עם משרדי הממשלה, שוב, למרות שאנחנו מבקשים כל הזמן להאיץ את הקצב, לשחרר כמה שיותר תקציבים, ולעשות יותר בעניין הזה. זהו כרגע, אלא אם יש שאלות מסוימות.

תודה רבה לך. המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואחר כך משרד הפנים. המכון הישראלי בזום או פה?

לא, הם לא עלו.

לא עלו. משרד הפנים, בבקשה.

שלום, אני ממשרד הפנים, אני מנהל אגף תכנון מוניציפלי. רק אמירה עקרונית, אנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה – ואמרנו את זה גם למינהלת, וזה גם רוחו של משה אדרי כמו ששמעתם – שהדברים יעברו דרך הרשויות המקומיות, וחלק מהתוכנית תהיה לבסס ולחזק אותן כאלה שהם יובילו את תהליכי השיקום, כי בסוף הם אלה שמכירים את הצרכים ואת התושבים ואת הקהילות מקרוב.

לגבי השאלה על הארנונה, אני אציין ששר הפנים חתם על התקנות לפטור מארנונה, ובימים הקרובים אמורות כבר לצאת המקדמות לרשויות וכספים יועברו.

אני יכול לשאול שאלה לגבי הארנונה?

כן, בבקשה.

פשוט הגיעו אליי הרבה פניות ציבור. יש באזור המרכז לא מעט דירות שנתנו כתרומה למפונים. זאת אומרת, משפחה שיש לה דירה נוספת, במקום להשכיר אותה ב- Airbnbאו בצורה אחרת, היא נתנה אותה כתרומה. האם יש אפשרות ספציפית לפטור מארנונה את הדירות האלו שנתנו כתרומה?

אני צריך לבדוק את זה. אנחנו נבדוק את זה ונחזיר תשובה. אני לא יודע.

בכמה מדובר? אלה מספרים נמוכים.

לא מדובר על אלפים, אבל זה יכול להגיע למספר מאות, מיקי.

אנחנו נבדוק ונחזור עם תשובה לוועדה.

אוקיי. אז אני מבקש תשובה לוועדה בנושא שהעלה חבר הכנסת סימון. אם אפשר להעלות את רפרנט האוצר ומשרד המשפטים אם נמצאים פה.

רפרנט האוצר יצא מהזום.

אה, הוא כבר ירד למרות שביקשתי. בפעם הבאה אם לא יבוא ראש אגף התקציבים, אנחנו נסדר את העניין הזה. פשוט אדוני ראש המועצה שר החינוך טען והביא תוכנית של מיליארד שקלים כדי לארגן מחדש תשובות הולמות עבור 30,000 תלמידי העוטף – זה הרבה כסף מיליארד שקל – ומשרד האוצר טוען שהוא לא ידע. איפה האמת? למה לא עובדים יחד? אמרת לי: חינוך לפני הכול. אמרת לי חינוך.

כשאמרתי לחבר הכנסת כהן שיש פקידים במשרדי ממשלה שאנחנו מתקוטטים איתם התכוונתי לזה. ביום שישי עשינו זום, ראש אגף תקציבים היה אמור לעלות לזום, לא טרח להגיע לזום, לא קיבלנו תשובות - - -

כמו היום בערך.

זה בינו ובין אדוני, אני לא נכנס למקום הזה.

לא, לא. אנחנו נטפל בזה. אני יכול להגיד לך שזו הוועדה היחידה בכנסת שיש לה סמכות להוציא צו הבאה, ואם אני אצטרך אני אוציא לו צו הבאה.

אנחנו מקבלים גם מהאוצר - - -

כל פקיד ממשלתי שלא יתגייס לעניין הזה ולא ירצה לבוא, יהיה תוארו גבוה ככל שיהיה, אני אצטרך להוציא צווי הבאה כדי שייתנו פה תשובות.

אדוני, כדי להימנע מהתקוטטות איתם באופן סיסטמתי - - -

אני קודם מדבר.

לא, לא. בסדר. כל מה שאני עושה זה מדבר ישירות עם השר סמוטריץ'. אני מגיע לטופ כי אחרת אני נתקע. אני נתקע.

אני מבין. אני הייתי סגן שר האוצר, אני מכיר אותם באופן אישי כשהם היו קצת בתפקידים יותר נמוכים. זה עוד יותר מעליב ממה שאתה חושב.

חלקם מבינים את גודל האירוע, וחלקם – אני יכול להגיד לך, אדוני, שהייתה פקידה בזום שאמרה לי: אני עושה לך טובה שאני מדברת איתך. בסדר? אז באותה שנייה זרקתי אותה מהזום.

לא יאומן. זה האירוע. כרגע זה האירוע במדינת ישראל. אין בלתו. אין, אין, אין בלתו.

אני מסכים.

מיקי, אז לא נקבל תשובה שהם הבטיחו לגבי התקציב שניתן למינהלת תקומה? הרי אין תקציב מיליארד. כל אחד יודע שמיליארד זה כלום. יש שורות על מה, כמה זה צבוע וכמה זה לא.

לא, לא. ביקשתי עד יום שני. אנחנו נוודא את זה עם ראש - - -

אם אפשר להוסיף לזה שני דברים. אחד, כמה מתקציבי רח"ל של משימות כפולות עבר? ושניים, נאמר כאן שקרן היסוד והסוכנות וגופים נוספים שמו כסף.

רגע. הבקשה שלי מנציג האוצר להמציא לוועדה עד תחילת שבוע הבא את פירוט התקציב, וכעת נירה מוסיפה.

נאמר כאן גם שקרנות וגופים חיצוניים הוסיפו כסף, כששאלו את ראש המינהלת אם הוא עם קרן היסוד והסוכנות. אז אם נכנסו כספים, אנחנו רוצים לדעת כי הם on top, אי-אפשר שהמדינה תספור אותם כחלק ממנה.

סגנו נמצא כאן – נכנסו כספים ישירות למינהלת או דרך האוצר?

רק דרך האוצר.

אז גם פה בוודאי דרישה כדי לדעת. אם בסוף חצי מזה ניתן מתפוצה, אז איפה המדינה שמה כסף?

אוקיי. הוועדה מבקשת לדעת, ולא אכפת לי בלי פירוט אלא אם זה סודי ואז ייתנו לי מכתב ברמת סודי, כמה כספים ניתנו כתרומה שלא ממקורות המדינה לנושא המקודש הזה? כי זה נושא מקודש בעיניי.

עברה החלטת ממשלה באישון לילה בלי הצבעה, שבו משרדי הממשלה מקבלים ישירות תרומות. בעיניי זה איום ונורא. לא יכול להיות, סתם לדוגמה, שחברת אגד תעביר למשרד התחבורה לנושא חשוב ככל שיהיה, כמו למשל פיתוח רכבת לעוטף, ומשרד התחבורה מקבל את הכסף, ומחר הוא חייב לחברת אגד. זה פתח לשחיתות ציבורית. מה שאני ביקשתי, מי שרוצה לתרום יתרום לקופה באוצר, קופה מתכללת. הוא יכול לצבוע נושאים מסוימים. אסור – וזה עבר בהחלטת ממשלה וזה הולך לבג"ץ – שכסף יינתן ישירות למשרד ממשלה, אפילו לא למשרד החקלאות לשם פיתוח החקלאות או נושאים חדשים בעוטף עזה לנושאים חקלאיים. אסור. אפשר לתת את הכסף, יהיה צבוע דרך האוצר בצורה מסודרת, כי מחר שר החקלאות מחויב לאותו אחד. והכי ברור זה שאם אגד נותן, מחר הוא ידרוש תוספת קווים – אני סתם אומר. אסור שזה יקרה.

אדוני, אני מוכן שכל התרומות יגיעו למועצה האזורית שער הנגב. אנחנו נדע איך להתמודד.

אתה יודע מה? אני סומך על המועצות המקומיות. זה ארבע, נכון? תעשו רבע, רבע, רבע. הלוואי והיה בכוחי לעשות את זה, אבל בשביל המליצה וקצת להעלות חיוך על הפנים זה היה טוב כבדיחה.

משרד המשפטים, יש?

כן.

בבקשה.

אני ממשרד המשפטים.

תורידו לנו את כל החסמים, תגידו לנו שיש אור בקצה המנהרה, שעת משבר היא.

אנחנו עובדים צמוד למינהלת תקומה, אנחנו איתם בכל השיחות, עם כל הישובים. כל חסם שנתקלנו בו עד עכשיו אנחנו מורידים אותו או בדרך פרשנית או בחקיקה, בדיוק מה שקורה עכשיו בוועדת הפנים בהקשר של בנייה זמנית לכל המפונים, ואנחנו נמשיך לפעול. אנחנו פה לכל תקלה, לכל בעיה, לכל חסמים, אנחנו נהיה שם לאורך כל הדרך. מה שצריך אנחנו שם.

יש מישהו מסביב לשולחן הזה ורוצה להגיד משהו, לפני שאני מעביר לזום כי הטרחתם את עצכם לבוא? רווחה?

כן, שלום. בוקר טוב, תודה רבה. אני מנהלת את אגף בכיר, מחקר, תכנון, הכשרה ואסטרטגיה. גם אנחנו עובדים צמוד מאוד עם תקומה. תוכנית העבודה שלנו מבוססת כמובן בעבודה צמודה עם ארבע המועצות המקומיות ועם שדרות, עם מנהלי מחלקות הרווחה שם.

בגדול אנחנו מכוונים לתוכנית שמסתכלת גם על הפרט, גם על המשפחה וגם על הקהילה. היא מסתכלת על ארבע זירות תוכן מרכזיות – הטיפול באובדן ושכול, גם של הפרטים, גם של המשפחות וגם של הקהילה כקולקטיב; הנושא של חוסן קיומי, כלכלי ופיזי; ההיבטים של ביטחון תזונתי, של הכנסה, של מיצוי זכויות; הנושא של שלומות משפחתית ואישית, הסיפור של מניעה של התנהגויות מסכנות, הזוגיות בתוך המשפחה, הקשר המשפחתי, ההחזרה לשגרה ללימודים ותעסוקה; והנושא של חוסן קהילתי – דיברתם על הקהילה פה במרכז, אנחנו רואים ערך רב בתשומות משמעותיות בבניית קהילות, בסיוע למנהיגות, בתמיכה בתהליכים שרואים את הקהילות דרך מתנדבים והפרופסיה שלנו של עבודה סוציאלית קהילתית, וכמובן ההסתכלות על התשתיות ועל העובדים שלנו באיזה אופן אנחנו מחזקים אותם.

בחודש האחרון משרד הרווחה גם היה באופן מאוד צמוד בלהב 433 בליווי המשפחות, גם פרס היטב מעל 600 עובדים סוציאליים במלונות – אנחנו עדיין נמצאים שם; טיפול ביתומים, כולל היערכות לחזרתם בעזרת השם ממש בקרוב, הילדים, המשפחות והאימהות, והטיפול בהם; ותוספת תקנים משמעותית לדרום וגם ליישובים קולטים מחוץ לדרום של עובדים סוציאליים ותומכי עובדים סוציאליים. אנחנו כמובן, שוב, לרשות יישובי תקומה ככל שצריך, ואני אשמח כמובן ככל שיש שאלות לענות עליהן.

יש פה נציג של ביטחון לאומי?

לא, לא הזמנו.

אז חשוב לי להגיד משהו שיהיה גם רשום לפרוטוקול.

תגיד כדי שייכנס לפרוטוקול.

לצערי הרב, יש נושא שבגלל שאני מתעסק בו מגיעות אליי כל מיני פניות ואנחנו מסתובבים בבתי מלון ואנחנו רואים את זה, נושא של סמים ואלכוהול. באזור של המפונים, במיוחד בחברה של הנוער המתבגר, בגלל השעמום שלהם וחוסר המעש, מנסים באמת לעשות הרבה מאוד דברים גם בעולמות הספורט, באמת דברים יפים, אבל עדיין לא כולם אוהבים לצאת מהחדר במלון והרבה מפחדים, ויש אירוע של סמים ואלכוהול באזורים של המפונים שהולך וגדל. זה מקביל למה שהיה בתקופת הקורונה, אבל פה הוא יותר חזק כי הם סגורים במלון והם כל הזמן ביחד, החברים, הנוער, ואחד פשוט מדליק את השני. זה לא במשרד שלכם, הרשות עברה. הייתה פעם רשות לסמים, היא עברה מספר גלגולים, היום זה איזה גוף קטן במשרד לביטחון לאומי וכמעט ולא פעיל, אבל חשוב להעלות את הנושא הזה. אנחנו שבוע הבא נעשה דיון בוועדה למניעת סמים ואלכוהול בנושא הזה, וחשוב שתדעו ושיהיה רשום אצלכם, צריכים לטפל גם בזה. תודה.

אפשר להגיב על זה לחבר הכנסת?

כן, בבקשה.

חשוב לדעת שבהקשר הזה אתה אכן צודק, יש בעיה קשה בהקשר הזה שקשורה בבעיה רחבה יותר של הטיפול בילדים, או בעיקר בנוער וצעירים, שאכן בחוסר מעש. אנחנו מודעים היטב לדבר הזה, למשרד הרווחה יש כלים גם לטפל בזה. אנחנו הכנסנו כמעט לכל המלונות שלנו, של עקורי העוטף, את תוכניות האיתור ואת העובדים היהודיים לאיתור הנוער והצעירים האלה שבסיכון. זה קשור גם בתופעות של אלכוהול, סמים וכו', אבל לא רק, גם ביכולת שנייה לראות רגשית איפה הם נמצאים, להחזיק את האירוע הזה, כך שבעצם העובדים כבר נמצאים שם בתוכניות איתור ואנחנו מאמינים שנוכל לתת לזה מענה, כך שככל שיש דיון ייעודי בנושא הזה אני אשמח גם להגיע ולפרט.

תודה. אני יכול להעיר דבר בעניין הזה. החטא הקדמון הוא ביטול הרשות במשרד לביטחון פנים, צמצומה עד לאפס. היא לפחות הייתה מתכללת. עכשיו רווחה עושה משהו, חינוך עושה משהו, משטרה עושה משהו, ביטחון, פנים, צבא עושה משהו, כל אחד עושה משהו, ואז לפעמים מתנגשים ויש בזבוז משאבים.

אני מציע לך לעשות דיון בנושא הזה פה. זה פשוט עוול מה שקרה עם הרשות הזאת.

ביטול הרשות למאבק בסמים ובאלכוהול במשרד לביטחון פנים הוא חטא קדמון. אסור היה לעשות את זה. לא ישבו שם אנשי משטרה, ישבו שם אנשי מקצוע, והם תכללו. לא היו להם הרבה אנשים, לא היו להם 150 איש, לא היו להם פסיכולוגים, אבל היה איזשהו תכלול, כן היה להם עובדים סוציאליים.

גם היה תקציב.

היה תקציב וכל זה התאדה. זה כל כך חבל כי זה קשור לחינוך שלנו, כי זה גם היה אכיפה, גם קצת חינוך. הוא תכלל את כל המשרדים – גם קצת חבורת רחוב, הכול יחד היה. ביטלו את זה, השאירו שם איזה שניים וחצי אנשים מאיזה משרד.

אדוני, אנחנו חייבים אסקפיזם.

אני חייב להודות שחבר הכנסת צודק. אנחנו כמועצה, מחלקת הרווחה שלנו לגמרי על זה. אתמול עשינו אירוע של קרוב ל-850 ילדים מבית החינוך שלנו, הבאנו את כולם ביחד ליום כיף בסחנה כדי להתחיל לחבר את הילדים חזרה. זה דור העתיד שלנו, אדוני. זו הייתה המטרה, ואתה צודק, אתה ממש צודק, זה חיבור קטלני של טראומה וחוסר מעש שגורמים להמון דברים רעים.

זה גם על האגף שלנו. א, תודה רבה על העשייה של משרד הרווחה, הוא היה קצת - - -

רציתי לדבר על משרד הרווחה ספציפית. קודם כול, מיקי, אם אפשר, משרד הרווחה זה משרד שאני חייבת להגיד שעקומת הלמידה והכניסה שלו - - -

לקחת לי הכול.

סליחה. אבל באמת לראות את עובדי הרווחה מסתובבים בלילה ורואים מישהו יושב בדשא זומבי ובאים ומתיישבים אצלו לשיחה, ולהימצא שם 24/7 עם כוס הקפה החם והתה, באמת אין מה לומר בהקשר הזה. אני חושבת שצריך להשתמש גם במרכזי החוסן שגם נמצאים שם.

זה החלק השני שלי.

אני מצטערת שאני לוקחת לך, אז תדבר, מיקי.

טוב. אני חושב שהייתם בין הראשונים שהתעשתו מההלם שנפל על כל מדינת ישראל מהאירוע הטראומטי הזה, ואתם בהחלט ראויים לציון. אבל אני קיימתי כאן דיון לגבי הפסיכולוגים. אני מבקש שתעבירי מסר לשר, למנכ"ל. אם לא תטפלו בשכר הפסיכולוגים 30 שקלים לשעה, אנחנו בחיים לא נוכל לתת את הסיוע לאותם אנשים שחוו את הטראומה הזאת. אז הייתה תחילת הדרך, כולנו היינו בטראומה, כולנו רצנו להתנדב כל אחד במה שהוא היה יכול, גם אותם פסיכולוגים פרטיים עזבו את המשרדים שלהם והגיעו לעוטף והגיעו למרכזי החוסן ובאו והתנדבו. זה נגמר, כל אחד חזר לקליניקה שלו. לצערי יש לנו מעט מדיי, אבל יש, יש שהם גם מרגישים שליחות.

אומרת לי המרכזת של הפסיכולוגיה הציבורית או משהו כזה, יש לי את כל הפרטים: נותנים לי 30 שקלים לשעה, זה פחות מבייביסיטר, איך אני יכולה? אז שלושה שבועות עזבתי הכול ורצתי וסייעתי, אז מה זה גורם? שאם תיפלו לצורך העניין ב-X, מחרתיים Y בא לטפל בו. היא אומרת אין המשכיות, אין שרשרת. היא ניסתה להסביר לי מבחינה מקצועית כמה זה רע. אם לא תטפלו מול אגף התקציבים בנושאים האלה של שעת עבודה של פסיכולוג, עוד פעם תהיה לנו פשיטות רגל, ועכשיו בעוטף יש לנו עבודה לכמה שנים לצערי.

רק אגיד שאנחנו אחראים על העובדים הסוציאליים.

אני יודע, אבל מישהו צריך להרים את זה. הוועדה דנה בזה, דיברה עם הממונה על השכר. זה לא מספיק, זה צריך לבוא מתוך הממשלה.

מיקי, אני רוצה לומר משפט, ראיתי שנגב-גליל פה.

אני נותן לו, הוא רשום.

לא, אני אגיד לך משהו. בגלל הנושא שהעליתי, אתם לא מספיק מכירים אותי, אבל הספורט הוא כלי אדיר למנוע את ההידרדרות לסמים ואלכוהול. שר הנגב והגליל זרם איתנו, ואנחנו עושים תוכנית של מצ'ינג יחד עם קרן מאוד גדולה, אני לא אציין את שמה, אבל באמת תודה למשרד. אנחנו עושים תוכנית ספורט, אני לא יודע אם אתה מכיר אותה.

אתה יכול להגיד את שמה, מגיעה לה תודה.

קרן עזריאלי.

תודה.

מצ'ינג עם משרד הנגב והגליל של חמישה מיליון שקלים רק לספורט ייעודי לילדים מהעוטף שנמצאים עכשיו במלונות.

היינו ביחד בטורניר – מתי זה היה, שבועיים אחרי? בנתניה? אנחנו ראינו את כיתות הכוננות משחקות ומשחררות אנרגיה, וזה היה פשוט - - -

הינה, אני אומר את זה לפרוטוקול, תודה רבה לקרן עזריאלי על הפרויקט.

ולנגב-גליל.

נגב-גליל, בבקשה.

אהלן, אני ראש מטה מנכ"ל. אני רק אשמח לציין כמובן שאנחנו מכירים את הפרויקט. כמובן שאנחנו עובדים ביחד על הפרויקט עם קרן עזריאלי ושמחים על החיבור. המשרד שותף באופן מלא בצוותים של מינהלת תקומה, בשלושה צוותים. המשרד הוא משרד יחסית מאוד מאוד מגוון, ולכן באמת פעיל ורלוונטי לשלושה צוותים במינהלת, כרגע לפחות.

אני אשמח לציין שהמשרד מהרגע הראשון וכבר ב-8 באוקטובר העביר הרשאות ראשונות לרשויות, כשסך הכול בערך במספרים העברנו לרשויות המפונות בעוטף כמעט 25 מיליון ועוד תקציבים נוספים על דברים אחרים שהלך להפגות, שהלך להעצמה קהילתית, שהלך לסיורים, הלך לטיפול רגשי, להצטיידות, וזה ללא קשר לעוד כמעט 25 מיליון שהעברנו לרשויות הקולטות, גם על ההצטיידות וההפגות וההכנות וההיערכות לכמות האנשים שהם צריכים לעזור להם, להפעלת מתנדבים, לפנאי ולספורט, והמשרד מוכן ודרוך לעוד כל דבר ומענה משלים שהוא יכול לתת, בין אם זה להאבים לעבודה ובין אם זה לחדרים לאזרחים ותיקים ולחדרים לצעירים וכל מענה שנוכל לתת לאורך הדרך, וגם בחשיבה על הרשויות המפונות והחזרה שלהן הלאה בבניית בתי אגודה, בחברה וקהילה, ובמיזמים כלכליים לקידום תעסוקה בעוטף.

בתי אגודה בלי מצ'ינג.

אין אצלם מצ'ינג, הם בסדר גמור.

ראש המועצה, אתה רוצה להגיד משהו? בבקשה.

אדוני, בשיח שיש לנו לגבי בתי אגודה, חלק מהקושי שיש לנו בבתי האגודה זה הדרישה למצ'ינג שהוא מאוד גבוה והופך את הרעיון לבלי היתכנות כלכלית. ככל שהמדינה תשכיל ותעזור לנו בבנייה של בתי אגודה, יהיה הרבה יותר קל.

אצלנו זה לגלגול, בעצם אתם מקבלים את זה אחרי זה.

כן. אבל אדוני, הרי בתי אגודה נועדו בעיקר לזוגות צעירים. כשאתה מבקש מזוג צעיר כל כך הרבה כסף, זה מוריד את ההיתכנות של הדבר. חלק ממה שאנחנו ביקשנו עכשיו בהחלטת הממשלה זה להוריד את המצ'ינג לבתי אגודה כדי שאפשר יהיה להביא את הצעירים חזרה. בחזון שלי אני רוצה לבנות עוד שני יישובים בשער הנגב, להגדיל אותה ולהכפיל אותה מ-10,000 איש ל-20,000 איש, ואם יהיה אפשר אז גם יותר. אז שחרור של מצ'ינג בבתי האגודה זה אירוע קריטי מבחינתנו.

גם במתקני ספורט, המצ'ינג הוא מטורף.

זה דור ההמשך. זה העתיד של העוטף, של שער הנגב ושל שאר היישובים. צריך להשקיע מחשבה. אני מבקש גם מהמינהלת. יוסי, ההערה הזו כל כך נכונה על המצ'ינג שהוא לא יעמוד בה, ואז אם הוא לא עומד בה, אין פיתוח עתידי. אז ראוי אולי גם שמשרד מבקר המדינה יעיף לזה מבט וידבר עם מי שצריך, וגם המינהלת תביא את זה בחשבון בכלל התקציב שהיא מקבלת ל-2024. תקציב 2024 צריך להיות פתוח לשיקום העוטף, אין לי מילה אחרת.

דיברו על זה בשגשוג. אם לא יכניסו את הצעירים פנימה, זה לא יקרה, ואנחנו צריכים אותם.

חד-משמעית. מישהו רוצה להגיד עוד משהו לפני שאני נועל? בבקשה, אדוני.

שלום, אני ממנהיגות אזרחית. אני בהיעדר נציגי ארגונים, אז אני אגיד משהו. החברה האזרחית נרתמה לפעול גם בעוטף ועם מפונים מהשנייה הראשונה, וכשמינהלת תקומה קמה אנחנו גם יצרנו קשר עם לירן ודרך עוד גורמים ואנחנו נרתמנו. זאת אומרת, החברה האזרחית, כרגע המשימה שלנו שקיבלנו מתקומה זה לבנות צוותי פעולה לפי נושאים – רווחה, חינוך – של ארגוני מגזר שלישי שפועלים, ולסייע בתכלול, ואנחנו לטובת הדבר הזה. אנחנו גם נשמח לסגור מעגלים בכל מה שקשור לטיפול ורווחה עם ארגונים שפועלים כרגע בשטח. אנחנו פה לטובת הדבר הזה.

תודה. יש עוד מישהו? חקלאות, בבקשה.

כן. שלום, בנושא של החקלאות הקבוצה של מינהלת תקומה הוקמה קצת באיחור יותר, לא ישר בהתחלה. אנחנו בקשר רציף עם מי שהוגדר למנהל התחום של חקלאות, בונים יחד איתו את הנקודות להחלטות הממשלה, גם בתחומי סיוע ועזרה לחקלאות וגם בתחומי רגולציה, דברים שאפשר להקל בתהליכים רגולטוריים שיאפשרו לעוסקים בחקלאות באזור העוטף להתקדם ולפעול יותר בקלות. אנחנו קיימנו אתמול במחוז הנגב אצלנו מפגש גדול עם נציגי החקלאים מהאזור לשמוע את הצרכים שלהם, את הכיוונים שחשובים להם, ואנחנו בונים את התוכנית בהתאמה איך לתת את המקסימום לשיקום החקלאות, שהיא הבסיס הכלכלי המשמעותי של האזור הזה.

הסיפה של דבריך לקחה את השאלה שלי. כמעט בכל יישובי העוטף הגורם המרכזי הכלכלי הוא חקלאות.

אנחנו 90% מאסם התבואה של מדינת ישראל בכל מה שקשור לחיטה, תפוחי אדמה, גזר. הרפרנט של משרד החקלאות נכנס למינהלת תקומה בשיחות עם אדרי על פי דרישתי שלא יכול להיות שנושא כל כך משמעותי לא יהיה מכוסה. אדוני, אני פוחד מהיום שקילו תפוחי אדמה במדינת ישראל יעלה 100 שקלים, ואז יביאו מחו"ל, ואז יכחידו לנו את החקלאות לגמרי. זה משהו שצריך להיות ערניים אליו.

השבת על תשובתי, כי רציתי לשאול האם הם יושבים אצלם?

כן, לדרישתנו.

נהדר. תודה רבה, זה מעודד. תיירות, וחינוך לאחר מכן, ונסגור.

בוקר טוב, אני החשב של משרד התיירות. אני לא סגור בדיוק מה אתם רוצים לשמוע.

אני אגיד לך מה אנחנו רוצים לשמוע. לפני כמה דקות משרד האוצר ורח"ל אמרו שהעבירו את כל הנושא התקציבי לתשלום לבתי המלון דרך המועצות המקומיות, חמש מועצות מקומיות. לאחר מכן נאמר כאן שזה התשלום של ה-100% והנושא עובר לטיפול של משרד התיירות. הוועדה מאוד מאוד מוטרדת מטיפול ופינוי ושיכון של אותם – נירה, את רוצה שאני אגיד עקורים מפונים?

עקורים, אנחנו עקורים.

של אותם עקורים לבתי המלון. אז תרגיע אותנו שהכול מטופל ויש כסף. זהו.

אני אתחיל ואומר שהתשלום למלונות מתייחס לשלוש תקופות – יש את התקופה בגין הפינוי של היישובים שפונו לראשונה על ידי פס"ח, התקופה השנייה היא היישובים שפונו על ידי פיקוד העורף, והחל מה-25 באוקטובר, למעט מועצה אזורית אשכול ושדרות שהתאריך שלהן זה השני בנובמבר, האחריות על התשלום עברה למעשה אלינו למשרד התיירות. ברגע שקיבלנו את האחריות, ובכפוף לדוחות שקיבלנו מהמלונות, שילמנו כמקדמה 25% מהסכום שהגיע למלונות על התקופה החל מה-25 באוקטובר ועד ה-22 בנובמבר, והחל מה-15 בנובמבר קיבלנו חשבוניות של המלונות. אני יכול לומר שנכון לרגע זה אנחנו, משרד התיירות, כבר שילמנו סדר גודל של 340 מיליון שקל למלונות בגין חשבוניות. הרוב המוחלט זה בגין חשבוניות וחלקו עדיין כמקדמות ששילמנו עוד קודם לכן.

באופן עקרוני אני אגיד שתהליך העבודה שאנחנו עשינו, כמו שאמרתי, זה תשלום של מקדמה בגין דיווח ראשוני של המלונות, ולאחר מכן פעמיים בחודש הם אמורים להגיש אלינו חשבונית, ב-15 בחודש וב-1 בחודש. אנחנו עושים בדיקות של החשבוניות האלה ומעבירים את התשלומים באופן די מהיר למלונות, אפשר לומר תוך ימים ספורים מהרגע שמגיעה החשבונית. אני אשמח לשאלות נוספות.

התשלום לבתי המלון זה fix price לכל בתי המלון פר בן אדם?

התשלום מחולק בבתי מלון, אני אומר כי יש לנו גם מפונים, או עקורים כמו שנירה ביקשה בצדק להבהיר אותם, גם במתקנים שאינם בתי מלון, כמו דירות, כמו צימרים, כמו אכסניות נוער, שבדרך כלל התעריף שם הוא אחר. אבל באופן כללי לגבי המלונות יש לנו שלוש רמות של מחירים לגבי מלונות – יש רמה א, ב, ו-ג, וזה מחולק לפי התפוסה של החדר. יש לנו מחירים של יחיד בחדר, יש לנו מחירים של זוג, של זוג עם ילד, של זוג עם יותר ילדים. לאחרונה במסגרת שיפור התנאים של מי שנמצאים במלונות אנחנו גם נתנו אישור למלונות לרווח את המשפחות בחדרים. כך למשל, משפחה של זוג עם ילד מעל גיל 12 אנחנו אישרנו שאותה משפחה תקבל חדר נוסף; משפחה עם מעל שני ילדים מתחת לגיל 12 אנחנו אישרנו שיקבלו חדר נוסף; אישרנו תעריף מיוחד לאדם בודד בחדר. כל הדברים האלה נעשו לאור בקשות שבאו מהמלונות. השתדלנו להיענות לבקשות האלה כדי לרווח ולשפר במעט שאנחנו יכולים את התנאים של מי שנמצאים במלונות.

יש לי שאלות. אחת, לגבי אנשים עם מוגבלות, האם יש מענה נפרד ותעריפי עם אמצעים שאמורים לתת להם מענה במלונות? שתיים, האם יש הבדל במלונות בין מה שנקרא הכול כלול מלא לפחות, כשהצד השני שלו זה האנשים ששכרו דירות בנפרד, מה שנקרא עצמאים בהשכרות שלהם, אז חשוב לי לדעת כמה עולה, בממוצע מצידי, פר אדם למלון, והאם זה שווה ל-200 ו-100 השקלים שמקבל אדם פרטי, כי סך הכול הוא צריך לאכול ולישון וזה אמור להיות שווה ערך?

אני אתחיל עם השאלה הראשונה. אני חייב להגיד בכנות שאני אישית פחות מתעסק בשיבוץ של האנשים במלונות, אבל אני יודע לאור פניות שגם היו אליי שיש מצוקה של חדרים שמותאמים לנגישות לאנשים בעלי מוגבלויות. אני יודע שבחלק מהמלונות ביקשנו מהמלונות להתאים חדרים ככל האפשר, חדרים רגילים לבעלי צרכים או לאנשים עם מוגבלויות. יש מלונות מסוימים שכמובן יש, וכל החדרים שהם חדרים נגישים במלונות בהם קיימים חדרים כאלה – אני פותח פה סוגריים ואומר שיש בכלל מחסור במדינה בחדרים לאנשים בעלי מוגבלויות, אבל בכל המקומות שבהם יש חדרים כאלה התפוסה שלהם היא מלאה.

יש לנו מלון בירושלים של יד שרה שהוא גם בתפוסה מלאה עם אוכלוסייה מבוגרת ואנשים בעלי צרכים מיוחדים. הם פנו אלינו באופן מיוחד, ואני נמצא איתם בשיח כדי לעדכן להם את התעריפים לאור הצורך בעלויות אחרות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים.

סליחה, אני חושבת שפה זה גם הקטע למינהלת תקומה, לראות אם יש תקציבים שנותנים למלונות בעבודה מסודרת לעשות עבודות בינוי, שיתאימו לאנשים עם מוגבלות בצמידות למשפחה שלהם.

הינה, הוא רשם. מינהלת תקומה תשוחח איתך על העניין הזה ותנסו לתאם עמדות וציפיות בנוגע לזה.

ולגבי השאלה על התקציב?

לשאלה השנייה, אם עושים את החישוב פר יום, הסכום הוא לא אותו סכום. אם ניקח לדוגמה זוג פלוס שני ילדים שנמצאים בחדר אחד במלון, אם נעשה את החשבון העלות הממוצעת שלהם היא סדר גודל של 30,000 שקל, והתשלום של ביטוח לאומי לזוג פלוס שני ילדים ל-30 יום הוא סדר גודל של 18,000 שקל.

הבנתם את ההבדל? זאת אומרת שמי שלא במלון סופג מכיסו 12,000 שקל בממוצע. המדינה משלמת שונה בין אדם שבמלון לאדם שלא במלון, כשלאדם שלא במלון עולה יותר כי אין לו את הקניין המרוכז, וזה משהו שגם צריך לטפל בו.

אם האלטרנטיבה של מי שלא במלון היא לשכור בעצמו מלון את צודקת, אבל אם האלטרנטיבה שלו היא לשכור דירה אז העלויות של הדירה, לפחות איך שאנחנו בדקנו את זה, הן יותר נמוכות. גם הרבה אנשים לא הלכו לשכור דירה, הם הלכו למשפחה או הלכו לפתרונות אחרים, אבל מי ששוכר דירה העלויות כנראה יותר נמוכות מעלות של חדר במלון.

בדיוק על זה דיברנו שלא תיכנסו. זאת אומרת, המדינה צריכה לתת שווה אחד לאחד, כי גם בן אדם שגר בחוץ יש לו עלויות שאין במלון, ולכן אם עושים קריטריונים אז עושים אותם לכולם שווה, ואם לא אז התשלום צריך להיות אחיד.

נירה אומרת שלאותם אנשים ששכרו דירה יש עלויות כלכליות יום-יומיות, לדוגמה, קונים אוכל.

לא רק זה, נגיד אין גני ילדים ואין בתי ספר. כשאתה במלון מגיעים לך לשפיים להקות וכאלה, ופה אתה צריך לקחת את הילדים שלך לפארקים. זה עולה כסף.

אין לי פתרון. נירה, אני רואה שהסגן של אדרי רושם. הם ינסו לבדוק, ינסו לעשות איזשהו ממוצע הגיוני.

אני רק אומר שהנקודה שעכשיו הועלתה היא מאוד מהותית.

היא גם יוצרת בתוך העקורים – המפונים – נורא קשה לי להגיד את המילה הזו.

היה קשה גם להירצח, לכן צריך להגיד עקורים.

אני רק אומר, כפר עזה כמשל 50% נמצאים בפתרון בשפיים, 50% נמצאים בפיזור הארצי – אני לא יודע איך לקרוא לזה – ומעבר להיבטים הקהילתיים הממד המשאבי הוא בהחלט משמעותי פה.

אז תצטרכו לשבת בתקומה מול משרד התיירות, מול גורמי האוצר. זה גם יוצר חיכוך בין האנשים עצמם ובין המשפחות עצמן, אני שומע את זה, ואז זה יפגע בחוסן הקהילתי: הוא קיבל יותר ממני; בו טיפלו. תנסו לפתור את זה, איזשהו ממוצע הגיוני. כן, בבקשה.

אני רק רוצה בבקשה להעיר שהתשלום של 100 ו-200 שקל פר משפחה לא אנחנו מבצעים אותו, הוא מבוצע על ידי ביטוח לאומי.

אני מבין אותך. יעבירו לך תקציב, אתה תשלם שווה, על זה אין לי ויכוח. ברור לי שאלה מקבלי ההחלטות. ינסו להעביר להם את זה. גם משרד מבקר המדינה אולי יוציא איזה נייר עמדה וגם מינהלת תקומה. אני רוצה להודות לך, תודה רבה.

תודה לכם.

מר אלי מועלם ממשרד הפנים מתמצא בכל נושא התשלומים.

שלום לכולם, בוקר טוב. כפי שעדכנתי אותך, כבוד היושב ראש, גם בדיונים שעשינו לגבי קליטת האוכלוסייה, רשות פס"ח התעסקה מטעם משרד הפנים בהיבטי המענה לתושבי העוטף 4-0 בין התאריכים שביעי בחודש עד ה-25 בחודש, לפני שזה עבר למשרד התיירות, וליישובי 02 בין ה-16 עד ה-25 באוקטובר. עד היום משרד הפנים העביר כ-78 מיליון שקלים למלונות עבור ההתקשרויות העצמיות שעשה משרד הפנים, והעביר עוד 60% מתוך התשלום הערכתי לארבעת המועצות האזוריות בעוטף. זה מסתכם ב-43 מיליון שקלים, זה אומר סדר גודל של 120 מיליון שקלים שכבר הועברו. המשך התשלום לאותן רשויות שעשו התקשרות עצמית אמור להיות מועבר בימים הקרובים על ידי משרד הפנים.

תודה רבה. חינוך על הקו בזום? בבקשה, אדוני.

בוקר טוב, אני מנהל אגף חירום של המשרד. אני אתייחס לדברים שהיו בתחילת הדיון, מה שמשה אדרי הציג. אנחנו שותפים מלאים לתקומה באופן מלא מלא. לגבי מה שהוא סקר אני ממש מחזק את הדברים שלו אחד לאחד, ואנחנו פועלים בצמידות אליו ליישובים. אני אתן לכם דוגמה למשל, אנחנו עובדים מול רשויות באופן מלא. לדוגמה, אנחנו הבאנו לכאן את ראש עיריית שדרות עם סגן ראש העיר והצוות שלו, ופה איפה שאני יושב מחר אנחנו נעשה דיון מקיף על שדרות, וזה כדוגמה למענה ישיר ברוח הדברים של השר.

דבר נוסף, בנושא תקומה בארוך טווח, שזה ארוך טווח שזה עכשיו, לפי מדיניות השר אנחנו בעצם מסתכלים אחרת, מתכננים אחרת, חושבים אחרת, על מערכת חינוך שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים בהיבטים של מפתחות התקינה של הצוות הטיפולי, הפדגוגי, גודל הכיתות, במעון, ביסודי, בגן, וכמובן התוכנית הזאת נמצאת אצלנו במשרד והיא תוצג לשר בהקדם, והיא תוצג אחר כך למעלה לתרגם אותה למשאבים ולביצוע. זה לגבי התקומה.

מה שעל הפרק עכשיו ושבו אנחנו עוסקים, חוץ מלנהל את מערכת החינוך במוד חירום ברחבי המדינה, הפוקוס שלנו במקביל לסיפור של התקומה זה המענה לילדי המפונים ומרכזי יחד כפי שאנחנו קוראים לזה, אם זה במלונות, בבתי הארחה למיניהם. אנחנו מדברים על כ-370 מרכזי יחד, שהם בעצם "מיני מוסד חינוכי". אנחנו קוראים לזה מרכז חינוכי, עם 370 מנהלים, ולכל דבר כזה יש צוות ומעטפת שלמה של מענה, וכמובן גם נותנים את הגיבוי והשיפוי. לפני שלושה ימים הוצאנו עדכון לנוהל של קליטת תלמידים מפונים ברשויות ברחבי המדינה, כולל שיפוי ופיצוי לאותן רשויות שקולטות את התלמידים אצלן, ובעצם זה נותן מעטפת.

אנחנו מדברים על סיוע לרשויות באופן מלא. מתחילת המלחמה אנחנו מדברים על לפחות מעל 450 מיליון שקלים רק לשוטף – זה מימון הסעות באופן מלא, זה הסיפור של קליטת התלמידים, קולות קוראים של לתמוך את הרשויות, העוטף, אשקלון, ואפילו גישה מרחיבה לסיפור של חלוקת המחשבים. כל הדבר הזה בתוך המכלול הזה של מענה עכשווי, מה שנקרא עכשיו כשאנחנו מדברים, ועם הסתכלות לסיפור של תקומה.

מה שעל הפוקוס שלנו – ציינו את זה פה – זה הקמת בתי ספר עורפיים. אנחנו מדברים על סדר גודל של תשעה בתי ספר עורפיים. כדי שנבין, מה זה אומר בית ספר עורפי? לגבי אותם בתי ספר אזוריים שממוקמים היום בטווח של 7-0 יש בקשה יחד עם הרשויות שכדי שהילדים של 7-4 עכשיו יוכלו לחזור ללמוד, אנחנו צריכים להקים להם בתי ספר שיהיו ממש בעורף, מזרחה, כלומר מ-7 קילומטר מזרחה משיקולי חוסן ונפשית שיוכלו לחזור ללימודים. זה על הפרק, תשעה ועוד שלושה בתכנון, אם זה טכנולוגי, אם זה מתי"א וחינוך מיוחד. זה הסיפור שלנו בפוקוס של הדבר הזה שנקרא מערכת החינוך בעוטף עזה, עוטף ישראל. עד כאן.

זה מהלך אפילו דרמטי, אני רק שואל האם זה מתואם עם ראשי המועצות? יש כאן מחויבות הורים, קהילה, לא פשוט לקבל החלטה כזו.

אנחנו מתואמים מלא עם משה אדרי כמו שציינתי בהתחלה, מלא מלא. אני מברך על השיטה שיישוב-יישוב, כמו שהוא אמר יישוב-יישוב, קיבוץ-קיבוץ, לא בסעיף כללי. שומעים את רכזי היישובים, את מזכירי היישובים, כל מינהל מחלקת חינוך ממש באופן מלא, כמובן עם המחוז שלנו, עם המינהלות שהקמנו והארגונים, מינהלת אילת, מינהלת ים המלח וכל המנגנון שהקמנו לטובת העניין.

תודה. אני שואל אותך, אם אתה לא יודע אל תשיב. יש איזו תוכנית של שר החינוך, הוא הציג מתווה לבנייה מחדש של מערכת החינוך עבור 30,000 תלמידים. עלות הפרויקט הזה היא מיליארד שקל. במשרד האוצר אומרים שהם לא ידעו, והינה מתחילות ההתקוטטויות בין משרדי הממשלה, כשבתחילת הדרך אמרנו: כולנו לטובת הפרויקט הלאומי הזה, אין בלתו כרגע על השולחן. אתה יודע להוסיף לנו?

לא. בעניין הזה של התקציב אני לא יודע להוסיף. אם צריך לבדוק אנחנו נבדוק ונחזור אליכם.

תודה רבה.

אפשר לשאול אותו?

כן, רק שנייה. אל תרד כי נירה רוצה לשאול. יוסי, רצית לומר משהו?

כן. התוכנית שהשר קיש הביא היא תוכנית שבנויה מהרבה נדבכים. כלומר, התוכנית הזאת בנויה מהגיל הרך עד י"ב, היא מכסה את הכול, אם זה להוריד תקינה, אם זה להביא מדריכים חברתיים, אם היום למשל מדריך חברתי אצלנו – כשאני אומר מדריך חברתי זה המסגרת שיש בכל יישוב אחרי שעות הפעילות בבית הספר. יש לנו בקיבוצים או ביישובים חינוך חברתי שילד שמגיע אחרי בית הספר יש לו מסגרת, מחזיקים אותו, מאכילים אותו. המסגרות האלה פועלות גם בחופשים, כל השנה. למשל, חלק משיקום חינוך זה להוריד את התקינה של כמות הילדים למדריך. כלומר, אם עד היום יש לנו ביישובים מסוימים 20, 15 ילדים פר מדריך, השר קיש בא והוריד את התקינה לתקינה של 10 ילדים למדריך. כל אמירה כזאת היא כסף, והיא כסף כבד.

ההבטחה שלנו מהשר קיש שאם האוצר לא יבוא ויקבל את ההחלטה, זה פשוט נכנס להחלטת הממשלה. השאיפה שהוא יעבוד מעל הראש של האוצר. משיחות שלי עם חלק מאנשי האוצר זה נראה כאילו - - -

זה לא טוב, זה ממש לא טוב כי מתחיל שיבוש מערכות. אני הייתי מאוד שמח אם ימצאו דרך לדבר על זה אפילו באיזושהי תוכנית רב-שלבית. זה בדיוק הפחד שלי שיתחילו לריב בינם לבין עצמם, ואז השלכת האחריות תהיה מאחד לשני כמו פינג פונג והרשת תיקרע.

חד-משמעית. זה גם החשש הכי גדול שלי. אני מאמין בכסף כשהוא נמצא בחשבון בנק, לא דקה לפני.

חד-משמעית. אנחנו ננסה לעקוב אחרי הדבר הזה. מישהו עוד משהו? נירה, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה לחזק את מה שיוסי אמר על החינוך החברתי. החינוך החברתי גם מפוצל, גם מפולג, כי אנחנו מחולקים בין כל המקומות, וצריך לתת מענה לזה וכאן ועכשיו, לא מחר, כי אנחנו כבר חודשיים לא בתוך זה. אז השאלה שלי, סיכום של תקנים זה טוב, אבל מחר בבוקר הילדים שהשתחררו לנו מהצבא יכולים ללכת לראיון כדי לעבוד בזה? כי התשובה כרגע היא לא. אז אני אשמח לקבל תשובה, בעיקר מהמינהלת יחד עם המשרדים, אם מחר בבוקר אנחנו יכולים.

אגב, מה שדיברנו על אלכוהול וסמים זה בדיוק זה. אם אותו צעיר ידע שהוא צריך לטפל בנעורים, הוא גם יהיה איתם, הוא לא יהיה בדברים אחרים, הוא יגלה אחריות וניתן לו תעסוקה שאין לו, ויש לנו הרבה כאלה. תמפו את החיילים שהשתחררו, אנשים שחזרו מחו"ל שלא גויסו בינתיים, ונקווה שגם נשמור עליהם, איך משלבים אותם, זה win win situation.

הדבר השני, שוב, אנשים עם מוגבלות, השאלה שלי היא לשאלתיאל ממשרד החינוך. כל נושא ההובלות של אנשים עם מוגבלות היה אחת מנקודות הכשל גם בשגרה, כי אין תקציבים ולרשויות אין כסף לתת את זה. עכשיו המפונים פונו לא למקומות הרגילים, והאם אנחנו עוזרים להם בתוכנית, והאם נכנס תקציב לנושא ההסעות כדי שהם יוכלו להיות ביחד, ובטח היום אי-אפשר לשלב באותה מונית כמה ילדים כאלה גם אחרי מה שהם עברו. כן, זה דורש הרבה כסף, אבל במונחים שלנו זה לא הרבה כסף. זו השאלה השנייה שלי.

השאלה השלישית, לכל היישובים שמעבר ל-7 שכן חזרו, כשאין בית ספר כי בית הספר הוא בין 0 ל-4 כמו שקורה נגיד בשער הנגב, אז מה מענה הביניים כרגע לא כתוכנית עתידית? למשל, האם ברוחמה עכשיו הילדים שחזרו היום הלכו ללמוד? יוסי, אם אתה יודע לענות על זה.

התשובה היא כן. בכל יישוב שחזר, כולל בברור חיל שחזרו בערך 90% מהאנשים, יש מסגרת חינוכית עם בערך 400 תלמידים. להגיד שהיא המסגרת החינוכית המיטבית? התשובה היא לא.

אז זו השאלה.

התשובה היא לא.

דווקא שם עכשיו צריך לקבל את הכי טוב שיש.

התשובה היא לא, כי מורים פונו, אנשים לא נמצאים. אנחנו מנסים ככל שאפשר לגייס אנשים. אנחנו דיברנו על התוכנית של מיליארד השקלים, אז חלק מהחשיבה שם זה עבודה מועדפת בחינוך. כלומר, כל מי שיגיע לחינוך יקבל עבודה מועדפת, יקבל תיעדוף, יקבל תמריצים, כדי לעבוד בחינוך. אדוני, אשתי היא מנהלת תיכון. להשיג מורים היום במדינת ישראל זה אתגר לא פשוט.

והשאלה האחרונה - - -

אחרונה.

אחרונה. לא יודעת אם זה חינוך אבל זה למינהלת – אחרונה, אחרונה, לא, מה לעשות, החיים הם כאלה – אנשים שעברו לגור בקהילה, הגן הפרטי היום כשגרים בשפיים או באזור רשפון, תל אביב, עולה פי שניים. אותה אלמנה לא יכולה לשלם את זה. מי נותן לה את הפער שבין כמה היא שילמה עד עכשיו למה היא צריכה לשלם, כי זה אזור המרכז וחלקם זה יותר מילד אחד בגיל הקטן שזה הגיל הכי יקר? האם יש לנו מענה לדבר הזה?

כרגע אין מענה, אבל ראיתי שהם רשמו. זה דבר שצריך יהיה לפתור.

נשיב מענה לכל השאלות. לא עכשיו.

כן, ברור שלא עכשיו כי חלק צריך להיבדק. ראיתי שהוא רשם בדבקות את הכול.

בשביל זה אני מעלה את זה, כי אני רואה שרושמים. אנחנו צריכים את התשובות.

עוד מישהו שפספסתי? אני צריך לסיים. יכולתי להמשיך כנראה בדיון הכל-כך חשוב הזה.

על עובדים זרים אף אחד לא ידבר? מה המענה להם? מי מטפל בהם? אלה שהלכו לחו"ל, מי משלם להם? יש לי פנייה מהפיליפינים שהמשפחה שילמה את הקבורה של אותה פיליפינית ואף אחד פה עדיין לא נתן מענה, מי משלם לאותה משפחה? אסור לנתק קשר איתם. אסור.

אנחנו רושמים את זה, כי גם יש לנו מחויבות ערכית וגם בתפיסת העולם היהודית שלנו לגבי הגוי שנמצא בקרבך. ההערה מאוד מאוד נכונה, היא נרשמה גם על ידי מבקר המדינה, גם על ידי המינהלת. יצטרכו לתת לזה תשובות. אלה לא מספרים עצומים, מה עוד שיש ביניהם כרגע בשבי.

חלקם אנחנו רוצים שיחזרו.

יש ביניהם חטופים, לא מעט.

נכון. חטופים זו המילה היותר-נכונה. אני מתנצל.

כמה דברים. אני לא רוצה לחזור, אבל "אנחנו כמינהלת קמנו בשביל התושבים" זו אמירה. אני רוצה להודות למשה על הדברים האלה, לכם, לך כסגנו, לכל המינהלת. העבודה מול המועצות מאוד חכמה. שולחנות עגולים זה פשוט גאוני לעשות את זה כדי לנטרל מוקשים.

אני אומר משהו למשרדי הממשלה ואני רושם את זה בפרוטוקול. אסור שההתגייסות עכשיו, כשכולנו תוך כדי טראומה, של משרדי הממשלה, של כלל המעורבים, תפחת ככל שמתרחקים מהאירוע. ואנחנו מכירים את זה, אנחנו מכירים את זה, וזה בסדר, חוזרים אזרחים במדינת ישראל לשגרה, לעבודה, לבתי הקפה, למסעדות, כדי להניע את הכלכלה. בסדר. אבל עלינו, על משרדי הממשלה, על משרתי הציבור, על מי שמחויב בנושא הזה אסור שתשומת הלב, שהעיסוק, שהתמיכה, שהעזרה, שהפתיחות, שה-24/7 יפחתו ככל שעובר הזמן. מי שנמצא שם אלה אותם אנשים שעברו בטראומה, הם לא מתאוששים מזה מחר בבוקר, האחרים אולי כן, אני לא חושב שהעם מתאוששים מזה מחר בבוקר. זה לא יעזוב אותנו דור, לא יודע, אני לא יודע להעריך את מה שקרה ולכן צריך להמשיך באותה מחויבות.

אני קורא פה למשרדי הממשלה. הוועדה תמשיך לעבוד, לעשות את עבודתה ותפקידה ולעקוב אחרי הנושאים האלה, ככל שאנחנו נידרש לכנס את הוועדה, כי אתם זקוקים לסיוע מול משרדי ממשלה. זה בדיוק החיתוך שלה. הוועדה לביקורת המדינה, האם מה שהמדינה מבצעת, עושה באמצעות המשרדים הוא נכון, הוא בסדר? מפרקים מוקשים, מנטרלים חסמים וכו', האם זה כן או לא? האם יש תקציב, כן או לא? זה תפקידנו, ואם צריך אנחנו נביא כאן את השרים, נביא כאן את ראשי המדורים וננסה לפתור לכם ולעזור לכם בעניין.

אני רוצה לסכם בשתי מילים שתפסו אותי – הקהילה במרכז. הקהילה במרכז, אם אני עושה כזה איזושהי מסגרת של זרימה, זה הביטחון, זה העבודה, זה החינוך, זה העיסוק, זה השיקום הפיזי, זה השיקום הסביבתי, זה הכול, הכול. הקהילה במרכז זה התכלול של כלל הנושאים.

אני רוצה להודות למי שבא. אני חושב שזה אחד הדיונים היותר-חשובים שעשיתי ב-11 החודשים שאני יושב-ראש הוועדה או שהוועדה הזו מכונסת. היא לא התכנסה שנה ושמונה חודשים, כמעט שנתיים. זה אחד הדיונים המאוד-מאוד מאוד חשובים. אני מודה לכל מי שבא, אני מודה לכם, לצוות הוועדה שטרח, עמל והזמין. עוד הפעם, אתה יכול להגיד למשה שאנחנו מאוד מודים לו שהוא טרח ובא לכאן עם כל העיסוקים שלו. זה לקח בערך שבועיים וחצי לתאם את זה, אבל זה בסופו של דבר הצליח. אז תודה רבה ובשורות טובות.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50.