פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



50
ועדת המשנה לענייני איו"ש
21/11/2023


מושב שני

פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון
לענייני איו"ש
יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"ד (21 בנובמבר 2023), שעה 09:34

חרבות ברזל - קליטה סלולרית באיו"ש

חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר
זאב אלקין
עמית הלוי

שמחה רוטמן

שר התקשורת שלמה קרעי
רפי רוזנשיין - ייעוץ משפטי, ראש תחום תשתיות וכלכלה, משרד הביטחון

אתי זיידה - רמ"ד תכנון ובניין כוח, תקשוב, פיקוד מרכז, משרד הביטחון

אוהד הייזלר - מינהלת ההתיישבות, משרד הביטחון

מורן סעדה - רע"נ תשתיות חושן, משרד הביטחון

דוד כהן - קמ"ט תקשורת ודואר, מינהל אזרחי באיו"ש, משרד התקשורת

מימון שמילה - מנכ"ל בפועל, משרד התקשורת

יהורם עמדי - קצין טכנולוגיות, מחוז ש"י, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

אסתי פלדמן - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד האוצר

ישראל גנץ - ראש המועצה, מועצה אזורית מטה בנימין

איתי פישהיימר - עוזר ראש רשות, מועצה אזורית מטה בנימין

שלמה ועקנין - קב"ט, מועצת יש"ע

גל דרעי - מנהל תחום רגולציה ופיתוח עסקי, חברת סלקום

דוריס בן אפרים - מנהלת תחום הרכשה ורישוי, חברת סלקום

ענת בן משה - מנהלת אגף, חברת פלאפון

משה פרגון - מנהל אגף, חברת פרטנר

אלחנן פרומר - חבר מליאה, מועצה אזורית אשכול

ליאור ורונה - יו"ר, פורום חברות סלולריות

יעל חיון - חברה, תנועת נשים דמוקרטיות

יוסף דורון

גלעד נוה

אסף פרידמן

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

חרבות ברזל - קליטה סלולרית באיו"ש

אני שמח להתחיל את ישיבת הוועדה הראשונה שלי בתפקיד הזה כיו"ר ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון, אז באמת תודה לכולם שהגיעו. אי אפשר שלא להתייחס בהתחלה באמת למצב שאנחנו נמצאים בו. אנחנו נמצאים בתקופה, אני חושב, הכי קשה בעשורים האחרונים. הרבה מאוד אנשים שלנו שנמצאים ברגעים האלה בעזה, נלחמים, אז אני רוצה לשלוח מכאן גם חיבוק ענק למשפחות החטופים והנעדרים והפצועים וההרוגים והנרצחים, ולחיילים שלנו שנמצאים בקרב.

הדיון הזה הוא על נושא שהוא נידון כאן בוועדה, אני חושב, כל כך הרבה שנים, ועדיין אני יכול להגיד לכם שבדרך לכאן מהבית שלי ביצהר, ועשיתי טלפונים לקראת הוועדה, הטלפון שלי התנתק שלוש-ארבע פעמים, מה שאומר שלא רק בדרך מהבית שלי, בכל יהודה ושומרון כולם עדיין חווים את הבעיה הזאת למרות שהדיונים כאן היו שוב ושוב. אגב, זה המקום לברך את שר התקשורת שהבוקר פורסם שסוף סוף נחתם צו העיצומים שעליו גם הוועדה הזאת דנה כל כך הרבה פעמים. סוף סוף הדבר הזה קורה, אז באמת ברכות לשר התקשורת. הדבר הזה הוא משמעותי מאוד ועדיין זה רק תחילת הדרך. יש לנו עוד הרבה מאוד לאן להתקדם אחרי הצעד הכול כך חשוב הזה.

אני מכבד את שר התקשורת. בכבוד.

שלום יושב-ראש הוועדה, שלום לכולם, תודה על הדיון החשוב הזה. מרגע כניסתי לתפקיד כשנודע לי, לפני כן ידענו מה קורה בכבישי יהודה ושומרון, אבל כשנודע לי מה התהליך שצריך לעשות כדי לקדם את הדברים, התחלנו ללחוץ גם בנושא צו העיצומים, גם בנוגע תקציב שנדרש שם כדי שבאמת יהיו כיסוי וקליטה מיטביים. גם זה וגם זה ברוך השם עולה בידנו. צו העיצומים נחתם אתמול והתקציב, תיכף נדבר עליו. יושבים כאן אנשים שעשו רבות גם למען צו העיצומים וגם בשביל להתקדם עם התקציב, שזה הקמ"ט שלנו דודו כהן ומוני שמילה המנכ"ל, אלעד מלכא. אגב, ביקשנו שהוא יהיה בזום, הוא במילואים. הוא הפרויקטור של הסיפור הזה והוא עם מצגת שהוא הכין לעניין, אז חבל שהוא לא כאן איתנו.

בכל מקרה הסיפור הוא מאוד פשוט. עדיף שניתן למנכ"ל לדבר ולדודו לדבר, אבל הסיפור הוא שיש שנים ארוכות של מצבים מסכני חיים ביהודה ושומרון בכבישים, אנשים שנקלעים לאירוע חירום, לפנצ'ר בגלגל, לא עלינו לפיגוע, זריקת אבן, תאונה, ואין דרך ליצור קשר עם כוחות החירום וההצלה. זה דבר שהוא בלתי נתפס בעיניי, לא מתקבל על הדעת. התקציב ביחד עם צו העיצומים, מבחינתי ברגע שיוצאים לדרך, אנחנו מחכים עכשיו לחוות דעת משפטית. אני לא יודע, השגנו כבר את חוות הדעת המשפטית, היושב-ראש?

אני לא מכיר שהגיעה.

ברגע שתהיה חוות דעת משפטית שתאשר את התקציב, אני רוצה שתוך חצי שנה כיסוי וקליטה מיטביים בכל רחבי יהודה ושומרון. יש לנו כבר את המידע, את הניטור, את הנקודות איפה לא צריך לשים את התקציב כי משרד הביטחון כבר משתף פעולה ומאפשר לחברות להתקין אנטנות על תרנים בתוך בסיסי צה"ל, ואיפה כן צריך כי זה מקומות לא כלכליים או מקומות שעד עכשיו לא התייחסו אליהם.

הדבר הזה כבר קורה שמקימים בבסיסי צה"ל?

זה כבר קורה. יש הרבה התקדמות בפרט בחודש וחצי של המלחמה. תיכף המנכ"ל ודודו יספרו מה התקדם, אבל זה לא מספיק. זה לא טיפה בים. יש התקדמות אבל כדי שנשלים את המלאכה ושחבל הארץ הזה יהפוך להיות, הם אומרים from the river to the sea, אז אנחנו מבחינתנו מעמיקים את אחיזתנו בארץ נחלת אבותינו ורוצים שהתקשורת, שהאנטנות, שהסיבים האופטיים יהדהדו ויתנו מענה מיטבי לכל תושבי ואזרחי מדינת ישראל.

תודה רבה לשר התקשורת.

קודם כל כמו שאמרתי קודם, זה המקום להודות לשר אחרי הרבה מאוד שנים שהדבר הזה, אני חושב שרוב היושבים כאן יודעים עד כמה הדבר הזה נתקע ושוב דנו בו. שוב היו פה דיונים ושוב אמרו שצריך את צו העיצומים ושוב צריך לתמרץ את חברות הסלולר, ובאמת ההתקדמות הזו לא הייתה. סוף סוף דברים מתחילים לזוז בשעה טובה, אז באמת תודה רבה לשר.

אני כן מבקש פה ממנכ"ל המשרד, תן סקירה על מה שהם עושים.

רק מילה לפניו. הזכרתי את הגורמים במשרד אבל כמובן המינהל האזרחי, אלוף פיקוד מרכז. אמרתי, כל אלה שעסקו במלאכה שלא במישרין מולי אלא מול אנשי המקצוע במשרדי. יועמ"ש איו"ש. תיכף נברך אותו כשהוא ייתן חוות דעת. אני מבין שהכיוון חיובי וצריך להתקדם, אז יישר כוח לכולם.

בוקר טוב, אני מימון שמילה, מנכ"ל המשרד בפועל. ראשית אני רוצה לציין את אלעד מלכא שהוא בצו 8 באיו"ש. רצינו מאוד שהוא ישתתף אבל הוא לא יכול היה להגיע, לא הסתדר הזום, אז אני אציג כמה דברים. כמו שהשר אמר, המלאכה לא נעשתה רק על ידינו. דודו הוא מבחינתי הפיבוט המרכזי. ביחד כל המינהל האזרחי. ראש המינהל אישית, ישבנו יותר מפעמיים-שלוש בשנים האחרונות עם כל אנשי המינהל. אני רואה פה את לובשי המדים, החברים הטובים, חושן של אגף התקשוב, פיקוד המרכז, אגף הספקטרום של צה"ל. כולם פה מבינים את הצורך שסלולר זה לא nice to have במיוחד ביו"ש. זה לתאונות דרכים וזה לביטחון אישי. ואדי חרמיה, האזור המקולל הזה שנהרגו בו חיילים ולא יכלו להזעיק זעקה, מלווה אותנו עד היום. זה קרה לפני יותר מעשר שנים וזה מלווה אותנו עד יום. דודו וצוותו עשו עבודה במשך השנה האחרונה ואיתרו שחסרים 60 אתרים גרוסו מודו לכל חברות הסלולר. הדבר הזה מתנהל בעצלתיים משנה לשנה ולא קרה כלום, ואני חושב שהגיעה העת להפסיק לדבר, ולעשות.

אני יכול לציין שמה-7 באוקטובר עד היום הוקמו כשמונה אתרים, אולי יותר. לצערנו גם נשרפים אתרים. יש אחד שנשרף והוא קם מחדש. אתמול דודו שלח לי עוד תמונה של עוד אתר שנשרף.

אני מציע, מנכ"ל המשרד, אנחנו צריכים לקבל איזושהי תמונה. אזור יהודה ושומרון, כמה מקומות מכוסים, כמה לא, לא בערך?

הוא אמר שחסרים 60.

מה התמונה המלאה, מה החוסרים, מה החסמים, אם זה כמו שהשר אמר, ייעוץ משפטי, אם זה תקציב?

אני מדבר טלגרפית. המצגת לא מתאפשרת, לכן אני מציג אותה בעל פה.

התרגלנו פה, המנכ"ל, אנחנו ועדת חוץ וביטחון, בחודש האחרון, לצערי אני אומר את זה, לבושתנו התרגלנו לתשובות כלליות כאלו. אומרים לך, אז מה קורה? אומרים, הפעלנו עוצמת אש גדולה. אנחנו לא רוצים תשובות ביורוקרטיות, אנחנו רוצים תשומות, תפוקות. כמה חיילים נהרגו אנחנו יודעים לספור. כמה מחבלים נהרגו אנחנו יודעים לספור, אז גם בנושא הזה אנחנו פשוט שבעים כבר. אני חודש בוועדת חוץ וביטחון, מאז המלחמה בחודש וחצי האחרונים לא מקבל אף תשובה למעשה כמעט בשום נושא, ולכן אני מציע שבדיון הזה - - -

פה אתה תקבל תשובות.

מעולה.

אין לנו כוונה לבוא ולמרוח. באנו לתת תשובות והתשובות הן טובות. לא מספיק טובות ואנחנו רוצים שיהיו יותר טובות, לכן אנחנו פה גם צריכים את הסיוע שלכם כדי שתהיינה תשובות יותר טובות.

אמרתי, הוקמו אתרים. מה-7 באוקטובר כל מה שהיה בשל להקמה, חברות רצו והקימו.

החברות הקימו?

החברות הקימו.

הבנתי שיש חברה פרטית שמקימה - - -

תיכף אני אדבר גם על זה. חברות הסלולר מקימות תרנים ועל התרנים שלהן כל החברות האחרות מתארחות. זה חוסך הקמה של הרבה מאוד תרנים. על תורן אחת שלושת החברות, שלושת הרשתות שזה חמש חברות יכולות לעלות על אותו תורן.

זה לא קורה בפועל, רק שתדע. תקן אותי, דודו, אם אני טועה. יש הרבה מאוד מקומות שזה לא קורה.

אני אסביר את הכול. הדבר השני, צו העיצומים שייחלו לו, למעלה משלוש שנים עובדים על זה, בשנה האחרונה השר אמר, אל תמשיכו לעשות אם זה לא יקרה, אז ברוך השם ותודות לאלוף הפיקוד שגם השר הזכיר אותו קודם, חתם אתמול על צו העיצומים. יש פה גם עבודה של יועמ"ש איו"ש, היועצים של המשרד, משרד המשפטים. כולם פה גם נתנו את היד ודחפו את זה קדימה כדי שזה יקרה.

שואלים הרבה פעמים, גם צו עיצומים, גם זה 50 מיליון שקל. צריך גם וגם וגם כדי שדברים יקרו. מצד אחד יש מקומות לתת תמריצים כמו שעשינו בדור החמישי בארץ. עשינו הנחה באגרות כדי שיפריחו ויקימו אתרים בדור 5. מצד שני חברות שלא מקימות, אז נותנים בראש כי אי אפשר שלא יהיה כיסוי סלולרי.

אני אעביר לדודו. דודו, נא לפרט כדי שחבר הכנסת עמית ישמע בדיוק באיזה אתרים הקימו, איזה אתרים אנחנו רוצים להקים, מה לוחות הזמנים שיש בפנינו. כל הדברים, יש לנו אותם פה על השולחן. אנחנו נציג אותם, נספר עליהם, ומפה אני חושב שצריכה לבוא בשורה איך מתקדמים קדימה. הפער המרכזי כרגע זה התקציב.

זה החלק החשוב. אני רוצה גם להבין ממנו עד כמה משמעותי, ומבחינת לוחות זמנים לאן אנחנו מגיעים עם צו העיצומים הזה עד שזה יתחיל? הבנתי שזה רק במרץ 2024 יתחיל.

נציג היועמ"ש, שם ותפקיד בבקשה לפרוטוקול, ותסביר קודם כל מה זה בכלל הצו, מה עשיתם, איזה זה עומד ומה המשמעותיות.

בוקר טוב לכולם, אני רפי רוזנשיין מהייעוץ המשפטי ליהודה ושומרון, ראש תחום תשתיות וכלכלה. קודם כל חשוב לומר שאנחנו אתמול ראינו את הצו שנחתם, אבל יש פה עבודה של שש שנים שנמשכה תקופה די ארוכה, דיונים רבים עם משרד המשפטים ומשרד התקשורת ומינהל אזרחי ויועמ"ש איו"ש. בסופו של דבר הגענו לדבר הזה. זה דבר מאוד גדול וצריכים כולנו לברך עליו.

אני אנסה בכמה משפטים בשביל לא להאריך יותר מידי, להסביר בעיקר את השינויים - - -

למה צו כזה צריך לקחת שש שנים? אתה יכול להתייחס לזה? אני בעל ניסיון רב של עבודה מול יועמ"ש איו"ש על צווים וכו', ואני פעם לא מצליח להבין למה דבר כזה לוקח כל כך הרבה זמן.

זה הרי סך הכול להעתיק את מה שקורה בשאר הארץ ליו"ש, נכון?

לא, זה טיפה יותר מורכב אבל עדיין לא ברור לי למה זה שש שנים.

ברשותכם אני אסביר. אנחנו מדברים על צו העיצומים, אבל מה שקרה אתמול זה לא רק צו העיצומים, זה מה שנקרא רפורמה בתקשורת באיו"ש. נחתמו שלושה צווים, גם צו העיצומים, גם הצו בדבר שידור ואיתות וגם תקנות הטלפון. זה סט של צווים שהיה מאוד חשוב להביא אותם לחתימה בבת אחת.

אם תוכל רק להסביר מה אומר כל אחד.

כן, כן, אני אסביר. צו בדבר שידור ואיתות ותקנות הטלפון הם צווים שבאים להקביל את המצב הקיים באיו"ש למצב הקיים בישראל. הרי כפי שאנחנו יודעים, החוק הישראלי, אלא אם כן יש תחולה אקס-טריטוריאלית, החוק לא חל באיו"ש ולכן על מנת להקביל את המצב בישראל לאיו"ש יש צורך להתקין את הצווים האלה. הצווים האלה בעצם עושים העברה מהמצב הישן שבו החברות שעוסקות בתקשורת באיו"ש צריכות לקבל רישיון פרטני על מנת להפעיל תקשורת באיו"ש. זה מה שהיה קיים בישראל. לפני שנה למיטב זכרוני, פחות או יותר המצב בישראל השתנה כך שבמקום רישיון פרטני החברות מקבלות היתר וצריכות לעמוד בהיתר הכללי. יש בזה הרבה יתרונות, בעיקר חיסכון בביורוקרטיה שאין בה צורך, לכן אנחנו רצינו לעשות את אותו דבר באיו"ש. יש הרבה ייחודיות באיו"ש ולכן זה לא רק לקבוע בצו שמה שקיים בישראל יתקיים גם באיו"ש, אלא היה צורך לעבור על כל הוראה בישראל ולבחון אם צריך לעשות שינויים באיו"ש.

בין היתר כן צריך לומר, חברת תקשורת שפעלה באיו"ש, היא הייתה מקבלת רישיון שמפנה לרישיון בישראל, לכן ברגע שבישראל הן כבר לא פועלות לפי רישיון, אז השינוי הזה הפך להיות הכרחי. צו העיצומים שבעצם קובע במפורש שחברה שאינה עומדת בכל מיני הוראות, אפשר להטיל סנקציות מינהליות. צו העיצומים כפי שהוא קיים בישראל לא היה קיים באיו"ש, כך שחברה שמפרה הוראה מסוימת, לא ניתן היה להטיל סנקציות מנהליות על אותן חברות.

אנחנו מדברים הרבה על הנושא של הכיסוי הטלפוני אבל זה לא הדבר היחידי בצו הזה. זה רק דוגמה אחת. בסעיף 19 לתוספת לצו יש שם התייחסות מפורשת לחברה שמפרה הוראות רישיון לעניין פריסה או חובת כיסוי, לכן לפי המצב הקיים היום תחולת הצו היא מ-1 במרץ 2024. ברגע שהצו יחול באיו"ש, אז חברה שמפרה כל הוראה שמופיעה שם בתוספת לצו, בין היתר גם הוראה בדבר כיסוי, ניתן יהיה להפעיל את הסנקציות שמופיעות בצו העיצומים. יש שלושה צעדים שאפשר לנקוט בהם לפי הצו. העיצום הוא הצעד הדרסטי ביותר, אבל יש עוד צעדים נוספים כמו התחייבות להפסיק את ההפרה וחובת תיקון ההפרה. בנוסף גם צריכים לתת התראה לפני העיצום.

לפי הסדר הזה כמה זמן זה אמור לקחת בעצם עד שאנחנו מגיעים לשלב של העיצום?

זה לפי החלטת הממונה. הממונה יכול להחליט אם הוא רוצה ללכת לצעד הדרסטי ביותר, אם הוא בוחר ללכת לצו של ההתחייבות להפסיק את ההפרה.

מי הממונה?

הקמ"ט.

כל זה קשור לדיון? כל השנים הללו, לא יודע, 55 שנה, 40 שנה מאז ההתיישבות בעצם החברות לא הסכימו ועכשיו אחרי שש שנים עבודה נאלצתם לעשות צו עיצומים כי פרטנר וסלקום לא הסכימו לעשות - - -, ועכשיו בזכות צו העיצומים שיהיה להם איזושהי סנקציה, אז הם ישימו? זה הסיפור? זה קשור לדיון שלנו?

זה לא מספיק, זה משולב.

אני שואל אם זה קשור. אני רוצה לדעת אם חברת פרטנר, חשוב לומר כאן לציבור. אתה אומר, פנינו אליה אלף פעם, לא הסכימה. עכשיו יהיה צו עיצומים. בזכות צו העיצומים השר יטיל עליהם סנקציות וזה יפתור את הבעיה.

עמית, שאלה במקום.

זאת הייתה הבעיה. הם לא הסכימו - - -

עוד מעט נגיע לדודו ודודו ייתן סקירה מה היה ומה יהיה.

לא בטוח שהם לא הסכימו.

אם הם הסכימו אז זה לא קשור לדיון. חבל על הזמן.

אנחנו אמרנו שהתחולה של הצו מתחילה ב-1 במרץ. זה גם על מנת לתת תקופת התאקלמות, אבל גם כי אנחנו נדרשים להוסיף עוד שלושה מסמכים רגולטורים נוספים שהם חלק מהפאזל הזה של צו העיצומים שבלעדיהם לא ניתן יהיה להפעיל את הסנקציות שבצו. אחד מהם זה ההיתר הכללי, זאת אומרת ההוראות שהחברות צריכות לעמוד בהן. אנחנו כבר עובדים על זה והוא כמעט מוכן. צריכים לקבוע נוהל הפעלה.

ברגע שהוא יהיה מוכן תשלחו אותו לוועדה שנוכל לראות אותו גם.

אוקיי. נוהל הפעלה זה הנוהל שיקבע את הדירקטיבה מתי הממונה יחליט ללכת לסנקציה של העיצום, לסנקציה של התחייבות להפסיק את ההפרעה או התראה לפני עיצום, וכן נוהל שיקבע מתי הולכים לאפיק הפלילי ומתי הולכים לאפיק המינהלי, כי עדיין יש הפרה של חלק מהוראות, יכולה להוות עבירה פלילית ולכן אנחנו נקבע נוהל שבו תהיה הסדרה של המקרים שבהם ינקטו צעדים פליליים ומקרים שבהם ייבחר האפיק המנהלי. זהו, עד כאן.

אני רוצה ברשותך היושב-ראש להתייחס במשפט אחד. תיכף יסבירו גורמי המקצוע. חבר הכנסת הלוי, יש הבדל כאשר יש לך עיצומים על החברות ואתה אומר, לא מעניין אותי, אני צריך כיסוי וקליטה ואז האחריות מוטלת לפתחן, לבין כשאין עיצומים אז אומרים לך, פה משרד הביטחון תוקע, פה הרשות לא נותנת היתר, פה התושבים מתנגדים, וככה זה נגרר שנים ארוכות. ברגע שיש צו עיצומים האחריות עוברת לפתח החברות והן צריכות להתמודד בעצם עם העניינים הביורוקרטיים. זה לא מספיק כי חובות הרישיון במקומות שיש בהם סכנה ביטחונית בפרט, לא נותנות 100% כיסוי בשום מקום. במקום כזה צריך גם את התקציב הנוסף כדי לזרז ולמהר את הכיסוי והקליטה, כי בדרך רגילה זה יכול לקחת עוד שלוש שנים עד שנעבור את כל השלבים של ההיתרים. גם במקומות שהרישיון לא מחייב כמו במדינת ישראל, 100% כיסוי, אנחנו רוצים שיהיה בכל זאת כיסוי מטעמים של ביטחון. זו הבנתי את התמונה. אני מניח שדודו ייכנס יותר לפרטים.

תודה רבה לנציג היועמ"ש, בהחלט דברים חשובים. אני אתן לדודו ואז חברי הכנסת.

דודו, קמ"ט תקשורת, מי שעדיין לא מכיר. הנושא הזה בוער לו. הוא כאן כבר שנים ארוכות בדבר הזה. אני לא חושב שיש הרבה אנשים ביהודה ושומרון שחיים את התחום כל כך טוב, אז אנחנו נשמח לסקירה קודם כל על מה שנעשה כבר, גם מענה לשאלה של עמית הלוי והמשמעויות, וגם מה יהיה בעצם עם ההמשך? תודה רבה.

בסדר גמור. בוקר טוב, אני דווקא רוצה להתחיל בחצי הכוס המלאה ולהגיד, זה לא נכון להציג מצב שאין בכלל כיסוי סלולרי באיו"ש. נכון שאין את אחוזי הכיסוי שאנחנו רוצים. זה לא מגיע לא ל-90% מה שמופיע בתנאי הרישיון, ואגב, מ-2024 אפילו 95%, אבל עדיין יש מקומות שיש כיסוי סלולרי. צריך גם את זה להדגיש, והחברות משתדלות. אני חושב שהן לא משתדלות מספיק אבל זה סוגיה אחרת.

זה סוגיה חשובה. אני רוצה שתפתח אותה כי אולי זו הסוגיה הכי חשובה שעל בסיסה מתקיים הדיון.

אני רוצה להציג את הנתונים, מה אנחנו עשינו במהלך השנה האחרונה. למעשה עשינו מיפוי של כל אותם מקומות, כמעט כל איו"ש, יותר מ-90% מהכבישים עשינו מה שאנחנו קוראים מדידות דרייב טסט, ומצאנו שיש 72 מיקומים כאלה או אחרים שיש לנו כמובן רשימה, שאין בהם כיסוי נדרש. בחלק מהמקומות זה כל החברות, בחלק מהמקומות זה רשת מסוימת.

72 נקודות, כמה זה בקילומטרים?

אני לא יודע להגיד לך. יש לנו גם את הנתון הזה אבל אני לא רוצה כרגע. צריך לזכור רק שתנאי הרישיון מחייבים את החברות לכסות כל ציר או כל כביש חד ספרתי או תלת ספרי עד 90% ובהמשך זה יהיה גם 95%. בכבישים ארבע ספרות, מה שאנחנו קוראים שזה חלק גדול מהכבישים באיו"ש, מחויבות לכסות 75%. כך גם בקו הירוק. זה אחד לאחד. מחויבויות הרישיון, כמו בדיוק בקו הירוק, כך באיו"ש.

רק בקו הירוק אין היבט ביטחוני ופה יש.

לכן תקציב. לכן נדרש כאן התוספת הזאת.

התקציב בא בעצם לכסות יותר?

לכסות יותר.

אני אתייחס. התקציב בא לכסות את אותם מיקומים. החברה תגיד, תשמע, אני כיסיתי 90% או בכביש ארבע ספרות כיסיתי 75%, לא מחויבת ולכן אנחנו באים עם זה כדי לכסות עוד יותר ולאפשר מיקומים ספציפיים. זה לא משנה את העניין או שמסיר אחריות מהחברות. התקציב בא לפתור בעיות של מעבר.

צריך לדעת מה הפער היום.

גם במקורי יש פער. גם ב-90% ו-75% יש פער גדול. כשאתה מדבר על 72 נקודות אנחנו מדברים על המעבר ל-75%?

לא, אני מדבר - - -

על מה שעכשיו.

לכן השאלה שלו כמה קילומטר, מה האחוז זה דרמטי. זה משנה לתקציב אם אתה צריך שקל או צריך מיליון שקל.

חבר הכנסת עמית, אני רוצה להסביר. אפשר פה לשבת שעות ולעבור על כל כביש וכביש.

לא, רק מספר. אתה אומר, כרגע ה-72 מקומות האלו מהווים, זה מה שאני הייתי מצפה שתאמר, ה-72 מקומות הללו מהווים לשלושת החברות בממוצע או לכל חברה 60%, 40%, 60%, 10%. לפי זה השר יעשה מאמץ להשלים לך את התקציב. כמה אחוזים זה? אולי הם ב-74% בארבע ספרות ואולי הם ב-89%?

חבר הכנסת עמית הלוי, הנתונים קיימים אצלנו. נמסור לכם אותם.

צריך להביא לוועדה.

גם חשוב להגיד, התקציב, שר האוצר אישר אותו. 50 מיליון שקל זה מה שלהערכתנו צריך כדי לכסות באופן מיטבי את התוספות של העניינים הביטחוניים וגם לזרז כדי שהדברים יקרו מאוד מהר באופן כללי. להערכתנו זה תקציב שיספיק לעשות את זה מהר מאוד.

כן, אז זה מכסה מ-75 ל-100, אם אני מבין אותך נכון.

לא, לא, גם ה-75 אין.

לא, עד ה-75 זה באחריות החברות. עכשיו יש צו - - -

זה לא יעזור הצו. זה שנים פה בוועדה חוזר על עצמו.

עכשיו הצו הקיים לכמעט 95%, סדר גודל.

הבנתי, כלומר חלק נותנים מתנה לחברות עכשיו.

אנחנו לא בדיוק נותנים מתנה.

זה המשמעות.

עמית, עוד מעט נדבר על התקציב ונרחיב.

בקיצור, אני אשמח לדעת כמה אחוזים עכשיו לא מכוסים על ידי החברות וכמה השר והמשרד עושה תוספת אקסטרה ובצדק, זה נכון מאוד וזה חשוב מאוד. פשוט כמה אחוזים היום החברות לא עומדות ב-75 וב-90 או 95 כמו שאתה אומר?

החברות יציגו תמונה קצת יותר ורודה. הן גם יושבות פה. אנחנו מדברים על סדר גודל של בערך בין 70% ל-75% כיסוי במצב הנוכחי. אני לא בטוח שהחברות יסכימו לנתון הזה, אבל זה מה שאנחנו רואים על פי המדידות שלנו, כלומר הן לא מגיעות ל-90%. הן גם יודעות את זה אבל יכול להיות שהן יגישו תמונה. זה גם שונה בין כל רשת לרשת. יש שלוש רשתות פעילות, לא כולן אותו דבר. כל אחד אומר שהרשת שלו יותר טובה. החברות נמצאות פה ואני מניח שהן ירצו להתייחס.

מה עשינו מתחילת המלחמה? שמונה מתקנים הוקמו, אבל צריך לזכור שאנחנו לא סופרים ברזלים. אנחנו סופרים בסופו של דבר משדרים כי הכיסוי ניתן באמצעות משדרים. אם יש תורן אחד ויש עליו שלוש רשתות כמו למשל הדוגמה של נעלה, מבחינתי זה שלושה משדרים וזה משפר את הכיסוי. כאלה מתחילת המלחמה, אני לא מדבר מתחילת השנה, הקמנו 11 מתקנים. בין היתר שיקמנו תורן בכביש 35, בית כאחיל שנשרף. אני רוצה שתבינו, גם שלשום נשרף ליד בריכת עופרים תורן של סלקום ו-PHI וגם אותו צריך לשקם.

דודו, תן פרופורציה כמה הוקמו בשנת 2022?

בערך 15 אתרים.

תודה.

צריך להבין את הפרופורציה.

אני רוצה להגיד עוד דבר. אנחנו מנצלים את המצב. יש היום רצון טוב גם מצד החברות, גם מצד הרשויות ואנחנו פשוט מקדמים. אני אומר מה אנחנו מקדמים. אנחנו מיפינו מתחילת המלחמה 49 מתקנים מתוך ה-72 שאפשר לקדם אותם. זה לא אומר ש-49 מתקנים יוקמו בחודשיים-שלושה הקרובים, אבל מה כן?

כשאמרת 72 התכוונת משדרים או מתקנים שחסרים?

לא, אני דיברתי על מיקומים.

כי קודם כשאמרת 11 אתה מתכוון משדרים, לא מתקנים.

אני מדבר על 72 מיקומים. יכול להיות שבמיקום מסוים צריכים שלוש רשתות. תבין את המכפלות.

אני מבין את המכפלות. כרגע כשאמרת 11 זה משדרים, זה לא מתקנים.

כשאני אמרתי 11 זה משדרים.

כמה מיקומים?

זה שמונה מיקומים אם אני לא טועה.

דומה למה שאמר המנכ"ל מקודם.

נכון, זה מה שרשום.

כתוב שבעה.

בסדר גמור.

אנחנו מיפינו 49 מיקומים שבהם אפשר לקדם או את הליכי הרישוי או אפילו ביצוע. גם אם בחסות המלחמה ואני אומר את זה פה, אם אנחנו במקום הליך רישוי שנמשך שנתיים יהיה שלושה חודשים או חצי שנה, כבר הרווחנו משהו. יש כאלה 49 מתקנים. אנחנו יושבים עם החברות אחת לאחת על בסיס יומי כמעט לקדם.

צריך לזכור עוד דבר אחד, אני מניח שהחברות יגידו את זה. מצב המלחמה גם גרם להן מה שנקרא לעבוד 24/7 על צפון, דרום, שטחי כינוס, בתי מלון, כל העניין של המפונים, צריך לזכור את זה, וגם כמובן איו"ש. אנחנו מקווים שהאירוע של עופרים והאירוע של בית כאחיל לא הופך למן איזושהי תופעה של שריפת מתקנים. נשרפו מתקנים. זה הצתות של פלסטינים.

אנחנו שמים דגש על העניין של כיסוי סלולרי בכבישים. רוב המתקנים צריכים לקום בשטחים פתוחים כבר בשטח.

יש מצלמות?

יהיו מצלמות באותם מתקנים שיקומו. אנחנו ניתן לזה איזשהו פתרון.

יושבים פה נציגי צה"ל. אנחנו הגענו פחות או יותר לסיכום. חברת סלקום וחברת PHI שיש להן הסכמים עם צה"ל מקימים בכל מיני תרנים של צה"ל או בתשתיות צה"ליות תרנים בגלל הסלולר הצבאי והסלולר המנהלתי של צה"ל. גם חברת פלאפון נכנסה עכשיו לסבב הזה שהיא יכולה להקים מתקנים. יש לנו בנקודת הזמן הזו וזה ילך ויגבר, 21 מתקנים שאנחנו מבקשים להקים, של סלקום ופלאפון וגם PHI, שיהיו על תרני צה"ל, ששילמנו עליהם כסף לצורך תכנון.

זה מתי אמור להתחיל?

התחיל כבר.

זה כבר קורה?

כן, זה קורה.

מתוך ה-72 אתה אומר, 49 זיהיתם, כלומר יש עוד 23 שאתם מחפשים מיקומים. יש צוות שמחפש את המיקומים על ה-23 האחרים וב-49 שזיהיתם התחיל תהליך עם 21?

מתוך ה-49 יש 21 מתקנים שהם התחילו בתהליך של עלייה.

פיזית או תהליך רישוי?

התהליך בצה"ל הוא הרבה יותר פשוט.

אה, 21 מתוך ה-49 הם על תרני צה"ל.

כן. הכנו גם רשימה בהנחה שנקבל את התקציב, רשימה של 21 מתקנים נוספים. הם יהיו במסגרת צו תפיסה. כבר בפיקוד יש צוות שמכין צווי תפיסה. כדי להוציא צו תפיסה צריך גם דרישה מבצעית. זה מתקנים שיהיו משולבים גם עם צרכים של צה"ל, 21 מתקנים כאלה שיקומו באותן נקודות של מה שנקרא המיקומים הכי קשים ששם אפילו גם החברות לא כל כך מחויבות. אנחנו נגיע למקומות האלה.

כמה כאלה יש כרגע שמחכים רק לתקציב?

21 כרגע. אגב, כל הנתונים, 49, 21, 20 מתקנים שיש לנו מול צה"ל זה רשימה דינמית. ככל שאנחנו בודקים יותר, מגיעים לסיכומים אז מוסיפים או גורעים לפעמים. הדברים משתנים. מה שאני נותן פה זה סדרי גודל, אבל זה המספרים נכון לנקודת הזמן הזו. בעצם אני עניתי על כל מה שנתבקשתי מבחינת מה שנעשה פה מבחינת מספרים.

דודו, רק שאלה פרקטית. ברגע שנקבל את התקציב, 21 האתרים האלה הנוספים, לא של מול צה"ל, המקומות הקשים, הביטחוניים, תוך כמה זמן אתה חושב שנוכל להשלים אותם עם תקציב שייתן מענה מהיר?

אני אתן פה הערכה. אני חושב שזה ייקח מספר חודשים לפחות כי בחלק מהמקומות צריך לפתוח דרכים. הבעיה היא בעיקר קווי חשמל. אגב, רוב התקציב הזה הוא הולך דווקא לחשמל, כלומר אם עלות מתקן היא סדר גודל של 700,000–800,000 שקל, אז החשמל, יש לנו מקרה כזה במעלות חלחול שתקצבנו עכשיו, אז חברת סלקום מקימה את התורן אבל אנחנו מתקצבים קו חשמל שהעלות שלו 1.1 מיליון שקל. זה יותר מהעלות של המתקן עצמו. רוב התקציב ילך לקווי חשמל. גם בתרנים הצבאיים, חלק מהתרנים צריך לחזק אותם. זה תרנים ישנים של צה"ל וקשה מאוד לשים עליהם אנטנות נוספות. גם לזה צריך תקציב וגם את זה נתקצב.

לכמה כאלה יש כבר תוכניות מוכנות?

אין לנו כרגע תוכניות של קונסטרוקציה מוכנות לכל אחד. אני רוצה רק לשים את הדברים בפרופורציה. לא בטוח שאנחנו נקבל את כל ה-50 מיליון. אני חושב שאתה מכיר את זה. אנחנו מקווים שכן. בכל מקרה יש לנו תוכנית לאותם 50 מיליון.

הבנתי שיש חלק שכן יצאו לתכנון וכבר יש תכנון שכבר תוכנן, לכן אני שואל ואני חושב שגם השר שאל. כמה כאלה יש לנו היום שאתה יודע להגיד, זה כבר מתוכנן וברגע שאני מקבל כסף אני יודע לצאת לביצוע?

יש לנו כרגע מתקן אחד שהוא מתוקצב, שמבחינתנו אפשר להעביר תקציב ברגע שיהיה. עד שהדבר הזה יגיע אז יהיה לנו לפחות עוד שבעה-שמונה מתקנים.

כל ה-21, היושב-ראש, ברגע שיש תקציב, תוך כמה חודשים יהיה פה גן עדן לא רק מבחינת קליטה, אבל גם מבחינת קליטה סלולרית, כיסוי וקליטה, ביטחון בכבישים, אנשים שיכולים לנסוע לעבודה ולנהל שיחות זום וישיבות.

הבעיה ברורה.

דודו, עוד שאלה אחת בנושא הזה. יש לכם איזשהו נוהל או שזה כל אחד לפי הנקודה הספציפית הזו? מי בעצם מבצע את הדבר הזה? כי אמרת כאן שסלקום מקימה תורן במקום אחד, במקום אחר מישהו אחר מקים. בעצם מחר יגיע התקציב - - -

הדברים הולכים במקביל. צריך לכתוב איזשהו נוהל מסודר האם זה יהיה, באיזה שיטה, האם בכלל סגור, איך מעבירים נוהל שמסדיר העברת תקציב ממשלתי לחברה?

עד מתי יהיה נוהל כזה?

אנחנו נגמור את זה בחודש הקרוב.

בחודש הקרוב יהיה לנו כבר נוהל כזה?

כן. אנחנו עובדים על זה גם עם יועמ"ש איו"ש. צריך לקבל חוות דעת. אתה יודע שיש גם קשיים בעניין הזה של חוות הדעת המשפטיות.

לכן התכנסנו.

אם התקציב יהיה מוקדש לטובת המשימה הזאת בלי מגבלות שדודו רומז עליהן פה, אני לא יודע למה, שזה גם אלה וגם אלה. אם התקציב הזה היה לטובת המשימה הזו, היה תוך חודש כבר לשים את הנוהל ולהוציא אותו החוצה ולהתחיל להרים את העבודה.

אנחנו כבר הכנו טיוטה. יועמ"ש איו"ש בוחן אותו. יש פה כל מיני דקויות וכל מיני פרטים.

אני רוצה להגיד משפט אחד שאולי לא תאהבו אותו. יש שתי חברות סלולר פלסטיניות. מאחר ומדובר בכספים של הקרן החוץ-תקציבית, אז יכול להיות שאנחנו צריכים גם לתת פתרון.

הם נותנים על תרנים שלהם לשים גם חברות שלנו?

לא.

הם לא יעלו על שלנו.

יש כל מיני סוגיות שאני לא רוצה לפרט.

כנציג היועמ"ש, כמה זמן ייקח לנו לגבש את הנוהל הזה מהרגע שאנחנו יודעים שיש תקציב?

כאשר ידוע שכבר נדרשנו לנוהל הזה, לשיטה הזאת לפני מספר שנים וכבר אז הייתה טיוטת נוהל, אז היה מספיק זמן לבחון - - -

יש טיוטה קיימת. היא צריכה לעבור אישור משפטי.

אנחנו מחכים לחוות הדעת שלכם, יועמ"ש איו"ש.

אנחנו בהחלט מבינים את הצורך. אנחנו יודעים לתעדף את המשימה הזאת כי אנחנו מבינים את החשיבות. יש פה לא מעט שאלות משפטיות. יש לנו כיוונים מסוימים. אני לא רוצה להתחייב על פרק זמן מסוים אבל אני יכול להתחייב שזה יהיה ממש בהקדם האפשרי ושמכל המשימות שיש לנו בעניינים האזרחיים ביועמ"ש איו"ש זה התעדוף - - -

חודש - - -

מה חודש? הבטיחו לי עד סוף שבוע. לא דיברנו על אלפי או עשרות אלפי חיילים מילואימניקים שנמצאים היום ביו"ש, שלהם אין קליטה גם. מה איתם?

אדוני השר, אנחנו בהחלט מבינים את הצורך. אני מבטיח שהמשימה הזאת בתעדוף הכי גבוה אצלנו.

שר האוצר הכיר בצורך. אני שר התקשורת דוחף לזה. גם ראש הממשלה כבר לפני כמה חודשים בישיבה איתו אמר לי, אני מגדיר את איו"ש כצורך ביטחוני. אנחנו לא תומכים בקליטה סלולרית בתוך הקו הירוק. ביו"ש זה צורך ביטחוני מבחינתי וצריך לתקצב. משם כל זה התחיל להתגלגל עד ששר האוצר נתן את המכתב שלו לפני מספר שבועות.

אני יכול לומר שהמסרים האלה שאנחנו קיבלנו הם גם אלה שהביאו אותנו לדחוף את צו העיצומים. היו לנו אני חושב שעשרות אם לא מאות פגישות עם דודו בשנה האחרונה בעניין הזה. אני כן יכול להתחייב שלפחות פעם בשבוע אנחנו יושבים עם דודו ואנחנו נותנים לו סטטוס ואנחנו מציגים את השאלות ואת הנתונים שאנחנו צריכים. אני יכול להתחייב על פרק זמן מסוים אבל נראה לי לא יהיה רציני כי יש פה מספר גורמים שאנחנו צריכים לשתף איתם פעולה על מנת להוציא את חוות הדעת.

במי זה תלוי? בוא תשתף אותנו.

גם הלשכה המשפטית של משרד התקשורת ומשרד המשפטים, לכן אנחנו בקשר עם כל הגורמים האלה.

המנכ"ל, הלשכה המשפטית שלנו עושה בעיות?

לא.

יש את היועץ המשפטי של משרד הביטחון ויש את היועץ המשפטי של שר האוצר.

היועץ המשפטי של שר האוצר לא מעניין. הוא לא מבין בביטחון.

עוד שנייה נגיע לשם. נשמע פה גם את הנציגים האחרים על הביטחון.

חוץ מהאוצר במי זה עוד תלוי?

זה תלוי בבחינת השאלות המשפטיות. הן שאלות משפטיות לא פשוטות. אנחנו בוחנים אותן.

כמה זמן?

אתה רוצה תשובה אמיתית, אדוני היושב-ראש? אני אשתף את הנוכחים. אסף אולי זוכר. אני הקמתי את ועדת המשנה שאתה עומד בראשה בפעם הראשונה ב-2009. אחד מהדיונים הראשונים שהתקיים היה על בעיית הקליטה הסלולרית ביו"ש. בדיון השני בנושא הזה או השלישי משרד התקשורת הודיע שהוא מקצה 50 מיליון שקל לטובת הפתרונות בעניין הזה. כמה זמן עבר מאז, 15 שנה?

אז הנה, עכשיו הגענו.

ה-50 מיליון שקל האלה, עשו עליהם הרבה סיבובים. יכול להיות שהיית גם אתה בדיון הזה.

אני חושב שהרצינות שלנו בעניין הזה הוכחנו בהשקעה שלנו בצו העיצומים ואנחנו ממשיכים להשקיע. אני באמת חושב שתוך פרק זמן קצר חוות הדעת שלנו תהיה מונחת בפני כל מי שצריך לקבל אותה.

אני מתנצל שוב שאני מתעקש. פרק זמן קצר, תן לנו הערכה.

עד סוף שבוע, אני כבר אמרתי.

אני רוצה שהוא יגיד גם.

אתה תנחה, היושב-ראש, בתוך שבוע אנחנו רוצים לראות. בינתיים יש סכנת חיים, בינתיים תושבים נוסעים בכבישים בלי קליטה סלולרית, אלא אם כן יש למישהו מהם טלפון לווייני. אני יכול לנסוע עם טלפון לווייני באיו"ש. לא לכל אחד יש טלפון לווייני. למה התושבים צריכים לסכן את עצמם שם כדי לחכות כל כך הרבה זמן? צריך להוציא את זה מן הכוח אל הפועל. אי אפשר להתעכב יותר.

כמה זמן ייקח לתת לנו הערכה?

זה בתעדוף ראשון אצלנו וזה יהיה בהקדם האפשרי. תוך שבוע זה מאוד קשה אבל אני חושב שבשבועיים או חודשים בודדים זה כן יהיה אצל - - -

אתה מתכוון שבועות בודדים, אבל לא. תוך שבוע אני חושב שצריך לעשות מאמץ. רפי, תעשו מאמץ. זה חשוב, זה מציל חיים, מציל גם המון בנים ובנות שלנו שנמצאים שם במילואים, עשרות אלפים, ותושבים שהגברים במשפחה נמצאים בעזה ובצפון והנשים הן אלה שנוהגות עכשיו בכבישים האלה. לא לעכב.

ישנה פה את המציאות בשטח. המציאות נוראית. בהקשר הזה אנחנו חיים במציאות ביטחונית איומה כרגע בכל מדינת ישראל וגם בכבישים ביהודה ושומרון. אנשים חיים בחרדה אמיתית. יש פיגועי ירי, יש פיגועי אבנים. כל אירוע כזה שבן אדם נתקל במקום בלי קליטה, זה סכנת חיים מיידית. כשמשרדי הממשלה כבר נתרמו, אמר פה זאב שכבר 15 שנה אנחנו בסרט הזה, אבל עכשיו אנחנו עדיין בסרט הזה. יש פה מציאות שבה כרגע זה חונה שאנחנו מחכים לחוות הדעת הזו, אז בבקשה. אמרת שבועיים, בוא נישאר בשבועיים ולא בחודשים בודדים אם אפשר.

גם בשבת אפשר לכתוב את חוות הדעת.

תודה רבה.

חבר הכנסת עמית הלוי.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני קודם כל רוצה להזכיר את בת שבע נגרי ז"ל, אבל יותר מזה את הבת שלה, שיראל, שבזכות התושייה שלה, ילדה בת 12, שירו על אימא שלה, רצחו אותה לנגד לעיניה למעשה, היא ישבה מאחור והיא הייתה כמה מטרים באזור שלא היה קליטה. אמר לי הנהג גוטליב שנפצע באירוע הזה, שהיה חסר עוד כמה מטרים. היא שואלת אותו מה לעשות והוא בעצמו היה כבר ירוי. הוא אמר לה, צלצלי למשטרה. היא הצליחה לחייג 100, ומי שמכיר את הכביש הזה מצומת הכבשים, כל האזור הזה של בית חגי, מכיר את בעיות הקליטה שם. אני הייתי נוסע שם יום-יום בשנים מסוימות. היא הצליחה לחייג וזה הזעיק את הבסיס הקרוב. במקרה היה שם פרמדיק וככה הוא ניצל, אחרת הוא היה מת. זה היה עניין של מטרים בודדים. אני אומר את זה גם לכבודה של שיראל אבל בעיקר כדי שיהיה ברור מהרצח האחרון הזה על הכביש, כמה הדבר הזה הוא מציל חיים כמו שאמר השר, וכמה הוא משמעותי.

יש פה כמה שאלות שאנחנו צריכים להבין. אני מוכרח לומר לך, רפי, שאני לא קיבלתי תשובה לשאלה של חבר הכנסת אלקין. אין לי שום הסבר לזה. אני בעד שיהיה תחקיר על זה. לא יכול להיות שצו עיצומים כמו שאתה תיארת אותו, כל מה שתיארת כאן, עשינו תקנות כעובדי ממשלה ושרים. לא רואה שום סיבה, שום צידוק. מבחינתי זה דורש תחקיר. לא יכול להיות שזה לוקח שש שנים. פשוט לא יכול להיות. לא יעלה על הדעת שצו לוקח שש שנים. בכל הכבוד לכל השאלות המשפטיות, זה דבר בלתי נסבל. אנחנו לא בביורוקרטיה, אנחנו בדמוקרטיה. צריכים תשובות על הדברים האלו. לא יכול להיות. פשוט לא עובר בשום סיטואציה. אין צו שלוקח שש שנים. אין דבר כזה בעולם כולו. זה לגבי השש שנים. אשמח שתהיה תשובה על העניין הזה, שנחקור את זה איך קרה שש שנים כדי לשפר פעם הבאה מה היו הבעיות ביועמ"ש איו"ש. אולי לא היו, אולי אנשים היו במילואים, לא יכלו לעבוד. אני לא חושב שיש תשובה מניחה את הדעת על הדבר הזה.

דבר שני, תהליך הרישוי, אדוני דודו, אמרת, צריך תהליך רישוי לכל נקודה?

כן.

כשעושים עכשיו היתר זה לא כללי ומוסיפים, אלא זה תהליך. למה זה לוקח שישה חודשים?

היתר בנייה.

היתר בנייה, לא קשור למשרד התקשורת.

הליך הרישוי מורכב גם מהיתר בנייה - - -

הבנתי, אז שישה חודשים זה לא הליך הרישוי, זה היתר הבנייה וכל הדברים האחרים. חברה שכבר יש לה רישיון, היא באה אליך עם נקודה. למה זה לא לוקח שבועיים?

יש הליך רישוי שמורכב גם מרישיון תקשורת שזה בדרך כלל לא הבעיה. בדרך כלל הבעיות הן בהיתרי בנייה. כשאני אומר הליך רישוי אני מתכוון גם להיתר בנייה.

כולל היתר בנייה.

כן.

שלוקח שנתיים.

כאן זה ייקח מאוד מהר.

היתר בנייה, ומה ההצעה למסלול?

בדיוק כמו ממ"דים. עכשיו צורך ביטחוני, מסלול ירוק.

מה אתה אומר, כבוד השר?

אני בעד. אני חושב שבכל מקרה יש סוג של מסלול ירוק בהיר עכשיו שכן כל הגורמים מגויסים ביהודה ושומרון.

למה לא לעשות בנוהל רשמי מסלול ממ"דים?

אני בעד. השאלה כמה זמן ייקח לנוהל ליצור את המסלול הזה?

מאוד מהר.

במה זה תלוי? זה חתימת שר ביטחון?

יש צורך ביטחוני בדברים האלה.

מי, שר ביטחון? זה כמו תקנת שר?

חבר הכנסת, בדרך כלל היתרי בנייה יוצאים על ידי המועצות. זה לא פנייה רק ליועמ"ש איו"ש. בדרך כלל היתרי הבנייה יוצאים על ידי המועצות האזוריות.

מי נותן את ההיתר הזה, שר הביטחון?

המטה לתכנון ובנייה - - - . זה הליך תכנוני.

אני מבין, אבל להעביר אותו להליך תכנוני במסלול ממ"דים, מה דרוש? כדי להעביר אותו לתהליך תכנוני ממ"די כמו ממ"דים.

אנחנו לא מכירים מסלול כזה.

אין מסלול כזה?

ממ"דים יש.

צריך לשנות במקרה הזה את חוק התכנון והבנייה - - -

אני שואל האם זה שינוי חוק.

יש חוק תכנון ובנייה נפרד לאיו"ש. כדי להעביר את זה במסלול ממ"דים - - -

מה זה חוק? צו אלוף אתה מתכוון.

זה חוק ירדני משנת 1966, חוק תכנון ערים, כפרים, בניינים.

למה לא כתוב לממ"דים?

שם אין התייחסות אז צריך לתקן - - -

החוק הירדני לא עסק בממ"דים.

אתה צריך לתקן את החוק הירדני.

אין לממ"דים באיו"ש.

יש לממ"דים באיו"ש. מעודכן צו אלוף.

יש צו מיוחד, אז יפה. זה מה שחיכיתי לשמוע. את צו האלוף הזה, רפי, אם אפשר, ואני מוכן לעזור בניסוח ותוך שעתיים להביא לך ניסוח של צו אלוף כמו צו אלוף לממ"דים. נעתיק אותו קופי פייסט לתרנים. מקובל עליך, רפי? מבחינתך מקובל כיועמ"ש? יש לך בעיה עם זה? זה לא חירום, זה כן חירום, זה חצי חירום, זה כמו ממ"ד, אפשר לעשות צו אלוף כזה?

שוב, אני לא אתן תשובה כרגע לעמדה משפטית כזו או אחרת. רוצים לבחון, אנחנו כמובן נבחן.

הבנתי, אז נשמח שתבחנו את זה.

בפדואל ונעלה לקח שמונה שנים אבל בסדר.

נבין עוד מעט ממך למה בדיוק.

אנחנו ננסה לעזור לכם לעזור לנו.

אנחנו כוועדה מבקשים לבחון את הדבר הזה. אמרת שזה לוקח חצי שנה. יש לך דוגמה למקום שזה לקח רק חצי שנה היתר בנייה?

יש מקומות שזה לקח חצי שנה. אני לא אגיד לך בדיוק עכשיו, אבל יש מקומות שגם לקח שלוש שנים. שדה אפרים לקח שלוש שנים.

אבל הכול בגלל היתרי הבנייה, אתה אומר.

דודו, בוא ניקח עכשיו שלוש דקות, תן לנו את הסקירה מה התהליך שאנחנו צריכים מ-0 ל-100, שאנחנו נבין איפה זה נתקע.

קודם כל יש פה שלב מסוים שאתם צריכים לקחת בחשבון. יש שת"פ בין החברות. יש תהליך פנימי גם בין החברות. אם אנחנו רוצים שחברה מובילה מתקן, היא צריכה לשתף באיו"ש. אני חושב שזה קורה גם בקו הירוק. לשתף את החברות האחרות כך שאם כבר מקימים תורן, שהוא ישמש את שלושת הרשתות. שלא יהיה מצב שכל אחד מקים בנפרד, אז יש תהליך של שת"פ והתחשבנות כספית וכל מיני חישובים ביניהם, שגם את זה צריך לשפר. אנחנו דיברנו על זה והסברתי לך את הנקודה הזאת שזו נקודה שצריך לדרוש מהחברות לשפר את השת"פ שלהן. זה תהליך שלוקח זמן. גם עד שהם מגישים בקשה.

אנחנו נגיע אליהם עוד מעט.

הבקשה מוגשת אליי למשרד שלי. אני מבצע עבודת מטה. אני חייב על פי החוק לבצע עבודת מטה, לוודא שאין תשתיות אחרות שמפריעות, לקבל אישור צה"ל על כל מתקן. למה צריך אישור צה"ל? מסיבות של התדרים, של הספקטרום. אנשי צה"ל יכולים להרחיב פה. זה גם לוקח זמן.

תן לי כל תהליך, כמה זמן בערך הוא לוקח?

גם שאני מפנה לאג"ת, הוא עובד עם כל זרועות הצבא: חיל האוויר, זרוע היבשה, תקשוב, אמ"ן, כל מי שצריך, וצריך לתת התייחסות לגבי כל תורן ותורן. גם אצלו זה לוקח תהליך של לפחות חודשיים עד שהוא נותן תשובה. כשהוא נותן תשובה אני במקביל עושה עבודת מטה מבחינת תשתיות, אם זה תחבורה, אם זה חשמל, אם זה ביוב, כל מה שצריך מבחינת הקמת מתקן, ומוציא רישיון תקשורת.

החלק הזה של התחבורה וכל הדברים האלה, כמה זמן לוקח לך בדרך כלל?

אנחנו נותנים פרק זמן של 45 יום להתייחסות. מי שלא מתייחס תוך 45 יום, בעבודת מטה הפנימית שלנו מבחינתנו הוא נתן אור ירוק.

שזה במקביל לאג"ת?

במקביל. הכול הולך פה במקביל.

אוקיי, אז אנחנו בינתיים עומדים בחודשיים. סיימנו חודשיים, יש אישורים של עובדת המטה שלך.

נכון. עם הרישיון הזה החברה הולכת. הרישיון הזה גם מפנה אותה מהגורם המוסמך להוציא היתר בנייה ואז היא הולכת ומגישה תוכניות מפורטות, מה שאנחנו קוראים גרמושקות. מגישה את זה לוועדה לתכנון הרלוונטית, אם זה ועדה מקומית. לפעמים זה בוועדת התכנון העליונה. בכלל, יש תמ"א שנקראת תמ"א 56 שהיא שונה מישראל. לצורך עניין הדיון פה, תמ"א 56 זה התמ"א שמפרטת את כל ההליכים של הוצאת היתר בנייה להקמת תורן. אם צריך לשנות את זה, אז צריך לשנות את התמ"א, ולשנות תמ"א זה סיפור בפני עצמו, לכן אני לא חושב שזה תוך שעה כמו שהדגשתם פה, אבל כל התהליך הזה של הרישיון, ההתנהלות הפנימית בין החברות, רישיון התקשורת, היתר בנייה לוקח סדר גודל של שישה חודשים, לפעמים יותר, ולפעמים יש מקרים של שנתיים כשמשהו נתקע. יכול להיות שחברת החשמל אומרת, אני לא נותנת היתר, ואתה יכול לחכות שלושה-ארבעה חודשים עד שזה מסתדר. יש פה תהליכים שלמים שלפעמים קורים. מה שאני תיארתי עכשיו, חצי שנה, זה מה שנקרא כשהמסלול רץ והוא ירוק. הרבה פעמים יש תקיעות.

וזה עד שאתה מוצא את המקום המתאים, עד שמוצאים לך, שזה גם בוויכוחים עם הרשויות המקומית.

זה כבר מצאנו.

יש לי עוד שתי שאלות. קודם כל למה 42 מול 72? מה מעכב אותך, דודו, ב-30 הנוספים? מה מפריע, שלא מצאתם מיקום? מתוך ה-72 מקומות שלא ברור כמה קילומטר זה, למה מצאתם רק 21 ועוד 21?

אני אמרתי שה-49 זה דברים שאפשר - - -

אלו שאי אפשר, למה אי אפשר?

אז אני אומר שהאי אפשר זה אותם מקומות שמה שנקרא אין כיסוי בכלל. אין אפילו נקודה. אנחנו יודעים באיזה אזור אין כיסוי. לא הצלחנו אפילו - - -

למה לא הצלחתם לאתר נקודה, כי זה שטח A?

לא מדובר על שטחי A. כל מקום שאתה זורק אבן אומרים לך קרקע פרטית.

זה הבעיה, הבעיה של קרקעות?

קודם כל אדמות מדינה. אם אין אדמות מדינה אנחנו נלך לצו תפיסה. ה-49 פלוס ה-21 שאמרתי, זה אתה מגיע ל-72 פלוס-מינוס. זה בדיוק המספר.

הוא חשב 21 מתוך 49.

אמרת 21, שלושת החברות על תרני צה"ל ו-21 צווי תפיסה.

ה-21 של צה"ל זה בתוך ה-49. 49 פלוס ה-21 זה של צווי התפיסה.

הבנתי, אז אתה מכסה את הכול.

שאלה אחרונה לגבי התקציב. אני רוצה, בגלל הקושי גם לעשות את זה משפטית. כמה כסף אזרחי ישראל נותנים לחברות? אולי יש צורך וצידוק בלוח הזמנים הזה. זה הלוואה, זה מתנה לחברות? למה החברות לא עושות את זה? אני יודע שהחברות גם משלמות אגרות תדרים.

נכון.

זה אותו דבר. אין הבדל אם תיתן להן הנחה באגרות תדרים או שתיתן להן תקציב להקים - - -

לא צריך תקציב מזה. אפשר לומר שזה - - -

זה כסף שבא מהמדינה.

חבר הכנסת עמית, יש לנו איזשהו מודל שאנחנו חושבים שזה יהיה מן סוג של הלוואה על ציר הזמן. זה רק צריך לעבור אישורים. אני לא רוצה לפרט את זה פה.

אין בעיה.

זה כרגע בשלב של התהוות.

דודו, תודה רבה. לא נשאר לנו הרבה זמן. אני רוצה כן להתייחס לנושא הביטחוני ואחר כך חברי הכנסת, אלה שנשארו. גם חברות הסלולר.

נציג מחוז ש"י נמצא כאן. ממש בקצרה, אם תוכל דקה וחצי-שתי דקות לפרט איך שאתם רואים את האירוע הזה.

יהורם עמדי, אני קצין הטכנולוגיות של מחוז ש"י. קודם כל אני מעלה פה שני רבדים, אחד, הנושא של מול אזרחים ברמה של התקשורת הבסיסית, כמובן שדיברתם על זה, הקושי ליצור קשר עם המשטרה, אם זה חיוג בסיסי ל-100 אפילו, והקושי באיתור אזרחים במצוקה. הנושא השני זה הנושא של פעילות משטרתית, זאת אומרת אם אני עכשיו מרים חפ"ק, אם זה בצומת תפוח שאני מנסה לאתר מקום שיש לי שם קליטה סלולרית ואני לא מצליח, מערכות שלנו שמבוססות סלולר, שנמצאות אצל השוטרים, שגם בזה יש לי בעיה, ונושא של שידור לאחור של וידאו שצריך רוכבי פס שגם שם אני בבעיה. במקרים מיוחדים שממש אני צריך חפ"ק אני מתבסס על תווך לווייני שזה עולה המון כסף וזה פשוט חבל.

כל גופי הממשלה מבוססים על פלאפון, שזה גם חשוב להגיד. בנוסף לזה אני רוצה להעלות כמה נושאים. אחד, מאחר ולא נראה לי שיהיה בכל תורן את שלושת החברות, אני לא חושב שזה יקרה - - -

זה צריך לקרות.

אני רוצה לדעת האם אפשר לקדם את הנושא של נפ"א, של הנדידה פנים-ארצית שזה יכול לעזור מאוד בנושא של קליטה אם אני יכול לעשות נדידה בין החברות, גם אם זה סימים שונים, גם אם זה צורה שונה אבל זה יכול מאוד לעזור לנו.

אני יודע שבזמנו משרד התקשורת התחיל בתהליך רגולציה של מתן עדיפות לגופי ביטחון ברמה של ה-PTT, אז אם אפשר לקדם את הנושא הזה גם בנושא של השיחות וגם בנושא של הדאטה לגופי הביטחון שיהיה לנו קדימות שנוכל לתפעל את האמצעים שלנו.

נושא אחרון שאני רוצה לדבר עליו זה נושא של גיבוי של התאים הסלולריים. היה לנו כמה מקרים בשנים האחרונות של קריעה של סיב, לא משנה, בכביש 60 או לא משנה איפה, על ידי טרקטורים, השביתו אזורים שלמים ברמת הסלולר. כל אזור קריית ארבע ואפרת הושבתו ברמה של אזרח לא יכול אפילו לחייג 100, ברמה הכי בסיסית שאני מדבר. לא הייתה קליטה במשך עשר שעות כל פעם, שזה אומר שגם תחנות משטרה, כל האזור היה "מת". אם בונים תאים אז רצוי איכשהו לתת להם שרידות כי אם קריעה של סיב גומרת לך אזורים שלמים, אז זה לא משנה כמה תאים אתה תעשה, זה לא יפתור את הבעיה. עד כאן.

תודה רבה. יש לכם נתונים אולי של קריאות למשטרה, תאונות דרכים, דברים כאלה שלא הצלחתם לטפל או לא הצלחתם להגיע בזמן בגלל בעיות קליטה?

אני יכול לחפש את הנתון הזה אבל לדעתי אנחנו לא - - -

אנחנו נקבע ישיבת מעקב ונשמח שתגיעו עם הנתונים האלה.

אוקיי.

תודה רבה.

נציג פיקוד מרכז, שם ותפקיד לפרוטוקול.

אתי זיידה, רמ"ד תכנון ובניין כוח בתקשוב, פיקוד המרכז. חשוב להגיד בהמשך למציאות הקליטה ביהודה ושומרון ששוחחנו עליה רבות, אז מיפינו יחד עם המינהל האזרחי עד כה 72 מיקומים עם בעיות של קליטה, בין אם זה בצירים מרכזיים ובין אם זה במקומות שסמוכים למחנות. חשוב להגיד שאלוף פיקוד המרכז יוצא מגדרו לקדם את הנושא, וכמו שצוין כאן, האתרים שהוקמו הם הוקמו בשיתוף פעולה למול מרכזים כמובן קיימים. אנחנו מציעים את התשתיות שלנו. נשמח להמשיך להציע את ההשתלבות אבל חשוב להגיד שאנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד.

דודו, אתה נתקל בקשיים בדמ"צים?

לא, דווקא הפוך. מאז המלחמה הקימו צוות בפיקוד. שני סא"ל במילואים עובדים על זה וזה כבר עכשיו רץ ממש בימים האחרונים.

צוות שעובד תחת המקש"ב. אנחנו בהאצה כמו שנאמר כאן, להקמה של אתרים. חשוב להגיד שיש פה סוגיות שצריכות להינתן עליהן מענה, בין אם זה בחשמל, בין אם זה בתשתיות, בתרנים שהם ישנים.

מי יושב בצוות הזה חוץ מחבר'ה שלהם, שני הסא"לים האלה ודודו?

סדירים. אנחנו צוות של סדירים תחת המקש"ב.

מאיזה עוד גופים? יש שם את תשתיות.

בוודאי. אלוף פיקוד המרכז הוא זה שמקדם את הסוגיה ומגדיר את הצורך המבצעי למול המיקומים שמיפינו יחד עם המינהל האזרחי.

המיקומים מקבלים עדיפות היום לפי סדר עדיפות מבצעי ביטחוני?

מבצעי, בוודאי. כל 72 המיקומים שמיפינו - - -

בתוך ה-21 האלה שאתה אומר שהם כבר עובדים עליהם, זה הראשונים בעצם?

אנחנו הגדרנו מיפוי מבצעי של 1 עד 5 לכל 72 המיקומים וכמובן שנמשיך את המיפויים ואת הסיורים הנוספים. אנחנו גם נקבע סדר עדיפות מבצעי נוסף.

התעדוף זה לפי הגדרה מבצעית וביטחונית שלכם?

חיובי.

אני מעריך מאוד את ההירתמות של אלוף הפיקוד, אבל שייצא מגדרו עוד קצת וילחץ על הייעוץ המשפטי שלו שייתן לנו חוות דעת כי זה יעזור לתשתיות, לחשמל, לכל מה שאת מתארת.

לגבי המציאות הביטחונית, אני מניח שלא הגעתם עם נתונים אבל לתאר בערך את הקשיים שאתם מבינים שהציבור נתקבל בהם, שהחיילים נתקלים בהם זה בגלל היעדר קליטה?

כולנו שומעים חדשות וכולנו נוכחים לאירועים. אנחנו לא יודעים מתי הפיגוע הבא יקרה. לאורך הצירים מסתובבים גם מתיישבים. גם בתוך היישובים יש בעיות כיסוי. גם לאורך הצירים, וזה גם כוחות הביטחון שאנחנו משתמשים ברשתות שחורות, חשוב להגיד, לא רק ברשתות שאין סודיות וזה חשוב גם לכוחות הביטחון וגם למתיישבים שנוסעים לאורך הצירים. דיברנו על זה שיש גדודים נוספים, גדודי מילואים רבים שמעבים את הגזרה וכל אירוע נקודתי-ביטחוני שקורה מצריך יכולת של להזעיק את כוחות הביטחון. כל ציר באיו"ש, צריך להינתן בו מענה של קליטה. לא יכול להיות שיקרה מצב כזה שלא ניתן לקרוא לכוחות.

תודה רבה.

שלמה ועקנין, קב"ט מועצת יש"ע.

כפי שנאמר כאן על ידי, את הפרויקט מלווים שנים רבות ואני מברך אם כך על כל ההתקדמות שהוצגה כאן לפחות בנושא צו העיצומים. יחד עם זאת ללא המענה התקציבי שייצא לפועל, אני מבקש לא לשכוח שיש לנו גם תוכנית שצריכה להיות תוכנית שנתית או רב-שנתית שבמידה ותוכנית האב של ה-50 מיליון לא תצא לפועל, אז אנחנו צריכים להיצמד גם לאיזושהי תוכנית רב-שנתית שגם היא הפכה להיות מחמש-שנתית לעשר שנים מתגלגלת.

לגבי סוגיית האיום שדובר, קודם כל לגבי הסוגיה של את מה מכסים. מדברים עד כדי כבישים של ארבע ספרות. לזכור שבפנים היישוב אנחנו יכולים להיות במציאות שאין כיסוי. אני לא אומר שצריך לתעדף את המשימות אבל עדיין לזכור שיש את הסוגיה - - -

לפי מה שאמרה הנציגה של פיקוד מרכז זה כלול.

יש מספר יישובים שאין בהם כיסוי בתוך היישוב.

זה סכנה ביטחונית, אמרה לך את זה עכשיו פיקוד מרכז.

כללנו אותם ב-72.

אז מה לא כלול בעצם? שלמה, איפה הפער?

אני לא יודע לומר. יש פער. צריך להבין שהעבודה לא מכסה ממש את כל הסוגיה של מיפוי - - -

זה מה ששאלתי הרגע את דודו והוא טוען שכן.

מי שחושב שבבייסמנט שלו ביישוב יהיה קליטה סלולרית, זה לא המצב.

הוא יזמין מגבר כבר, הכול בסדר. לא לזה אני מתכוון.

דודו, דיברו פה מקודם על שיש פה סכנה ביטחונית וכו'. אנחנו מבינים שהסכנה הביטחונית היא גם בכבישים של ארבע ספרות, כמו שאמרת, בשונה משאר המקומות בארץ, ולכן באיו"ש אנחנו צריכים יותר וכמובן בתוך היישובים. אני יכול להגיד לך שהשבוע בחוות גלעד לצורך העניין היה חשש לחדירת מחבל, והיו שם תושבים מהיישוב שלא קיבלו את ההודעה על זה שיש חשש לחדירת מחבל ליישוב שלהם בגלל שלא היה להם קליטה סלולרית. המיפוי הזה של ה-72 הוא כולל את היישובים?

הוא כולל את היישובים שבהם אין יכולת תקשורת ביישוב עצמו, לא בנקודת בית כזו או אחרת.

היושב-ראש, אני מציע שאחרי שיוקם מה שיוקם פה בעזרת השם, זה גם יאפשר לנו לדעת יותר טוב מה הפער האמיתי בתוך היישוב.

זה צריך להיכנס לתכנון בגלל שבסוף אנחנו לא מדברים על בייסמנט. אם יש לך שכונה שאין בה קליטה, אז אנחנו בבעיה. אנחנו לא מדברים עכשיו על מקום ספציפי, מישהו אחד, בסלון אין לו קליטה, אז שילך לחדר שינה, אבל אם יש לך שכונה שלמה שאין בה קליטה וחלילה מגיע מחבל, אז לא נדע על זה. על זה אני מדבר, והדברים האלה קיימים כמובן.

סוגיה נוספת שקשורה לסלולר ולחשיבות שלו. אני אתן תיאור של מה שהיה בדרום ואני משליך גם על מה שיכול לקרות גם אצלנו, זה עניין של כיסוי סלולר. יש לא מעט מאמצעי התקשורת, כל מיני וייבים כאלה שהם מבוססים סלולר. זה עלול לגרום למצב שבעצם אין גם קשר בסיסי בין אותם היישובים.

נקודה אחרונה והיא נוגעת לצד הביטחוני. מאחר ואין נציג אג"מי של פיקוד המרכז, נסתמך רק על הנתונים שהשב"כ פרסם סביב העלייה במאות האחוזים במקרי הירי. אני אומר לכם, ברוך השם היישובים שורדים לא רע את כל נושא הפח"ע כרגע בתוך היישוב, אבל צה"ל מתמודד, ההתיישבות מתמודדת עם האיום האמיתי על הצירים ולכן סוגיית הסלולר היא עוד יותר דומיננטית במענה של מי שצריך לקבל.

שלמה ועקנין, תודה רבה.

נמצא איתנו ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ. תודה רבה שבאת. בכבוד.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אדוני שר התקשורת, חברי הכנסת, מכובדיי, קודם כל אני רוצה להודות על הוועדה בטח בימים אלה, לכן גם בזמנים קצרים אנחנו רואים שאין ספק שזה דיון שהוא עוסק בחיי אדם. אני ישבתי בחדר הזה בהרבה מאוד ישיבות כבר לפני שנים באותו נושא ודיברו על פרויקטים כאלה. היום יש התקדמות אבל היום יש גם חיי אדם בסכנה כי הנושא הזה לא נפתר. אני לא אכנס לפרטי הפרטים ולהסברים שנתנו פה כי הם ניתנו פה כבר כמה שנים. זה פשוט לא משתנה. אני מציע לאדוני ולשר להקים ועדה אד הוק שמורכבת מנציג משרד התקשורת, נציג פקמ"ז, נציג כמובן מינהל אזרחי או מי מטעמו וכמובן חברות ופשוט לפתור בעיות נקודתיות כי דמ"צ שאני רואה פה שיכול לקחת שבועות, יכול להיות, בדרך כלל לוקח שנים, לא שבועות. אני מבין שעכשיו יש תעדוף ויש לוחות זמנים.

ישראל, לפני שהגעת הם אמרו שהם הקימו צוות כזה.

יש צוות כזה.

צריך לצרף אליו נציגים מהרשויות.

אני רוצה לומר לגבי מיפוי. אנחנו לקחנו חברה, אנחנו פה בכנסת, לא נגיד שם של חברה מסחרית, אבל לקחנו חברה שאנחנו יודעים להגיד ברמת בית בכל מקום בבנימין. זו חברה שעובדת אחרת. הצגנו את זה גם לשר. השר היה אצלנו. אני יודע להגיד בכל רחוב איפה יש קליטה מחוץ לבית, בתוך הבית, ברמה מטורפת. כמובן בכל הכבישים, בכל מקום. אני לא בטוח שיש מיפוי ברמה כזאת. נשמח כמובן להציג לחברים אם תירצו איך זה נראה.

כמה אחוז מכוסה אצלך לפי החברה?

זה לא לפי החברה.

לא, לפי התוצאות של החברה שלקחת.

איתי אצלנו מנהל את הפרויקט הזה.

סדר גודל של 70% קליטה סבירה. קליטה סבירה זה שאפשר להוציא שיחה.

70% מהשטח כולו?

מכל הכבישים והיישובים אפשר להוציא שיחה. בערך הנתון כרגע הוא שאפשר להוציא שיחה בערך ב-70% מהמקומות.

זה מדורג בחמש רמות. הרמה הכי גרועה זה אומר שאתה לא מוציא שיחה. יש שיחות עם ניתוקים. זה עבודה מדהימה על פי מפת חום של צבעים.

ישראל, כמו שאתה אומר, הייתי אצלכם. לא סתם נתנו את כל כובד המשקל כדי שהעניין הזה ייפתר כי זה חיי אדם. יש צוות שדאגנו שיקום והם עובדים עכשיו. קמו בחודש וחצי האחרונים שמונה מיקומים חדשים ואנחנו מחכים לתקציב הזה, לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי של פקמ"ז כדי למהר הרבה יותר. אם נציג מטעמך, הבחור שלך רוצה להיות חלק, כל מי שיכול לעזור ולסייע, אני מקבל אותו בברכה.

אדוני, תודה. אני רק רוצה להוסיף, קודם כל הנושא של הדמ"צ, בסוף הנושא המשפטי זה החסם המשמעותי ביותר במשחק. אם הבאת את החברות והן מוכנות לשים כסף, למפות את הקליטה זה לא בעיה. החסם הוא ההליך הביורוקרטי שלוקח לעשות אותו ומעט אנשים שעושים אותו.

ישראל, יש צוות כזה. הם אמרו מקודם שהם הקימו צוות כזה.

אני מבין, רק אני אומר, הצוות הזה עוסק בעוד כמה נושאים.

בכל מה שקשור לבנימין, שיהיה נציג שלכם.

אדוני היושב-ראש, זה נשמח מאוד ונברך על זה. אני מציע לתחום את האירועים האלה בזמן. אני מציע לחבר לצוות הזה את נציגי חברת חשמל. אני לא סתם אומר חברת חשמל. בסוף כל תורן צריך חברת חשמל. חברת חשמל לא עובדת בלי אישור. בפינג-פונג הזה אנחנו מבלים לא מעט וזה לוקח המון זמן. צריך שהשחקנים הרלוונטיים כולם ישבו שם. בדלותי אני אומר, בדיוק כמו שאנחנו עושים בארגון שלנו לכל דבר, כל תהליך יש לו זמן קצוב. דמ"צ, משרד הביטחון צריך להגיד כמה זמן לוקח לו, שבוע, שבועיים, שלושה? הגדיר זמן. לא עובר הזמן, עולה למנכ"ל. לא עובר הזמן, עולה לשר, מי שאתם רוצים אבל כל דבר חייב להיות תחום בזמן. אני מקווה שהמלחמה, בעזרת השם נכריע אותה בהקדם האפשרי.

נכניס את זה בהמלצות הוועדה בעזרת השם.

תודה רבה. אם אפשר להוסיף למרות שזה לא הנושא פה. אני כן מציע לקיים דיון על נושא תקשורת קווית כי היום יש הרבה מאוד יישובים שלא מקבלים אזעקות של פיקוד העורף כי אין שם חיבורי בזק. לא יכול להיות שאדם לא יודע להיכנס כשיש סכנה, כי בזק לא הגיעו אליו. תודה רבה, אדוני.

שמע אותך המנכ"ל.

ליאור, נציג חברת הסלולר.

אדוני, תודה. שמי ליאור ורונה, אני יושב-ראש פורום החברות הסלולריות. אנחנו רגילים בזמן האחרון לשמוע רק דברים פחות טובים. אני רוצה קצת לדבר על כמה דברים כן טובים. דבר ראשון החברות מחויבות. אני חושב שגם משרד התקשורת וגם הציבור רואה לא רק מה-7 באוקטובר, גם לפני זה מחויבות לכל נושא של קליטה והורדת קרינה במדינת ישראל. אני רוצה להגיד גם מילים טובות על משרד התקשורת שבשנים האחרונות וגם בתהליך של חוק ההסדרים שהמנכ"ל פה היה מעורב והשר. כל התהליכים האלה, כשאנחנו נתקלים בבעיות הם הרבה יותר מסייעים והרבה יותר נותנים מאשר בעבר והדברים נראים הרבה יותר טוב היום.

אדוני, אני רוצה לתת לך כלים לעזור לי ולעזור לך. הכלים לעזור, צריך להבין שבעולם כמו בארצות הברית מחייבים יישובים להקים אנטנות במרכזי היישובים על מוסדות של היישובים, כלומר עלמ מתנ"סים, על נכסים. שיהיה שליטה ליישובים מחייבים בארצות הברית. במדינת ישראל זה לקיים. קח את המשטרה שעושה עבודת קודש. למה במדינת ישראל לא מחייבים להקים תשתית סלולרית על תחנות משטרה?

אומר לך דודו שיש לו מיפוי - - -

אתם יכולים לסייע לנו. קח את מינהל דיור ציבורי שמסרב להקים אנטנות על מקומות של מינהל דיור.

בגלל קרינה? מה הנימוק שלהם?

הנימוק שלהם כי הם מפחדים. הנימוק שלהם זה כמו ביישובים. אני יכול לתת לך דוגמאות ממקומות, לא רק מיהודה ושומרון.

למה, בגלל קרינה?

בגלל פחד של התושבים. קח את נעלה, שמונה שנים. קח את פדואל. שמונה שנים אתה הולך לתהליך של הקמת אנטנה. אתה כבר מגיע למקום, אתה רוצה לעלות. אתה מגיע לאישור יחד, בשיתוף פעולה עם הרשות, עם הוועד של היישוב, מצליח להקים ואז התושבים מתקשרים לבעלים של הבריכה, אומרים לו, אל תספק לכם חשמל. תהליכים שלוקחים שנים. אנחנו מדברים פה על חצי שנה, אנחנו מדברים פה על שנתיים. החברות מחויבות, אני כבר אומר.

הצגת דוח על סכנות הקרינה?

אנחנו עושים את כל התהליך. יש לכם את הכוח, גם מינהל ציבורי, גם לחייב מקומות ממשלתיים.

גם כראש מועצה אני אומר לכם שהוא צודק. בסוף הלחץ הציבורי הוא אדיר. כשהלחץ הציבורי הוא פרטני, כל מקרה לגופו, זה כמעט מלחמה חסרת סיכוי. מה שהוא אומר לך, אם תמציא מערכת שכבר בשלב התכנון ברור איפה זה עומד, תפתור המון בעיות בהמשך. זו אמירה נכונה.

תוריד את שלבי התכנון. אני יכול לתת פה דוגמאות של עשרות יישובים כולל ביהודה ושומרון. אם אדוני היה נותן לי, הייתי נותן לך עכשיו רשימה שהכנתי של יישובים מיהודה ושומרון.

אשמח לקבל.

אנחנו כדי להקים אתרים, ואני חושב שצריכים להקים את זה במרכזי יישובים. גם אם אנחנו כבר מקימים, צריכים במקומות מאובטחים.

יש לך ועדת רישוי ממשרד הבריאות?

כן, יש לנו אישורים ממשרד הבריאות. הכול בפיקוח הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה. התשתית הסלולרית כבר נבחנה על ידי מומחים. היא התשתית הבטוחה ביותר במדינת ישראל. המדינה היא זו שמערימה עלינו קשיים.

ליאור, רק שתדע שכשאני נכנסתי למשרד וראיתי את ההתדרדרות במדד אוקלה של תשתיות הסלולר במדינת ישראל, אנחנו במקומות ליד טורקיה בערך, מקום 70 מתוך 100 ומשהו מדינות. פניתי לראש הממשלה. אמרתי לו, אני רוצה גם לגבי יהודה ושומרון וגם באופן כללי. הנחיתי להתחיל לקדם חוק תשתיות תקשורת.

תשתית לאומית.

כן. בכל תכנון. אנטנה הסלולרית בכל שכונה חדשה. בכל מקום יהיו גם את תשתיות תקשורת, האנטנות הסלולריות. אני לא יודע איפה זה עומד עכשיו במשרד כי אנחנו כבר חודשיים מתעסקים רק במלחמה, אבל אולי המנכ"ל יגיד אם הוא מכיר איפה זה עומד. כן הכוונה היא לעשות רפורמה בעניין הזה, חוק תשתיות תקשורת, שתשתיות הסלולר יוגדרו כתשתית בכל תכנון, בכל ועדה ידעו - - -

אדוני, אתם יכולים לחסוך לנו את כל הריצה הזאת, את המאבק עם התושבים, מאבק עם הרשויות.

אמרתי לך שאני עושה את זה. זה תהליך כמו שאתה יודע.

אני נותן לך דוגמה שאנחנו נתקלים בה והמנכ"ל גם יודע. כשאומרים לנו להוריד אנטנה מיישוב מסוים, אנחנו באים ומסבירים, אם תוריד את האנטנה אין קליטה. אומרים, תוריד, אחרי זה נתווכח. במקום לחייב שזה מאוד קל. אסור להוריד תשתית עד שאין אלטרנטיבה ראויה במקומה.

אתה צודק והתפרצת לדלת פתוחה. כשנכנסתי לתפקיד הבנתי את העניין ואנחנו מתכוונים לקדם חוק תשתיות תקשורת שיפתור את זה.

אני רוצה לתת אפשרות גם לחברים פה, נציגי החברות להגיד. ענת, אחרי זה דוריס.

אני כן אשמח להתייחסות שלכם לדברים שעלו כאן.

עלו פה הרבה נקודות. דבר ראשון מבחינת העמידה ברישיון. כמו שאמר פה דורון, אנחנו עומדים ברישיון, אבל אנחנו בלי שום קשר מחויבים בהתאם ובשיתוף פעולה עם משרד התקשורת ומי שנמצא כאן כדי לשפר כל דבר שניתן. אני יכול להגיד לך מניסיוני ואני לא מעט זמן בתפקיד, אין מצב, כולל בדרום וכולל בכל מקום שפונים אלינו, החברות ישר נרתמות ואיפה שנותנים להם להקים ויש להם מקום שהוא מתאים הנדסית וכמובן מאובטח, כי להקים אנטנה שאחרי זה ישרפו אותה סתם, בוא, לך תקים כי יש שם בעיית קליטה, זה לא חוכמה, אדוני. החוכמה זה לדאוג שזה יהיה מקום מאובטח של אדמות מדינה שמאבטחים ושומרים או במרכזי יישובים. פה אתם יכולים לסייע לחייב ולעזור. אמר פה ראש המועצה בהגינות רבה. אני חושב שיש בכוחכם, כי ברגע שאתם תייתרו מאיתנו את נושא הרישוי הארוך ותגרמו לזה שתבינו שזה כמו חשמל. מה זה תשתית סלולרית? זה מציל חיים. זה יותר מחשמל. תתייחסו לזה ככה כמו למים כי ככה מתייחסים לזה בעולם, אז אנחנו נהיה במקום אחר, ומדינת ישראל לא מתייחסת.

אגב, יש עוד פן של העניין הזה של תשתית תקשורת גם מול האוצר, גם בתקציבים, גם באגרות תדרים, ועל זה בסיכום התקציבי של תקציב 2023–2024 דרשנו שיוקם צוות בין-משרדי, והוקם. אם לא שפרצה המלחמה עכשיו, הוא היה צריך לתת עד סוף דצמבר את המסקנות שלו לגבי הנחה באגרות תדרים, לגבי הרבה דברים שיקלו ויאפשרו תשתית מיטבית. מדינת ישראל היא כמעט הזולה בעולם מבחינת העלויות של הסלולר. אנחנו רוצים שהתשתיות יהיו מיטביות, אז יש צוות בין-משרדי שקם עם משרד האוצר, עם כל מיני גופים. גם על זה אנחנו עובדים.

אני רוצה עוד משפט אחד לומר, שחברות הסלולר מגויסות במלחמה. אני לא ידעתי כמה הן מגויסות לפני כן, אבל במלחמה נוכחתי לראות. הן מגויסות 24 שעות ביממה, אם זה בדרום באנטנות שנשרפו, אם זה בתקלות בשטחי כינוס, אם זה במחנה שורה. בזיהוי פלילי לא הייתה קליטה בתוך המבנה והיו צריכים לצאת החוצה כל פעם. הן באו, התגייסו, מגויסות באופן מלא ומגיע להן מילה טובה על זה, לכן אני אומר, איפה שאפשר לסייע ולקצר תהליכים אנחנו נעשה.

אם יש לכם תוכנית לשנת 2024 אנחנו כן נשמח לקבל לוועדה מה מתוכנן, לפני שאנחנו מדברים על הכספים והעיצומים וכל התמריצים שאתם צריכים. מה אתם מתכננים לעשות לפני כל הדברים האלה, כי אנחנו כמובן לא רוצים לייצר פה איזה תמרוץ שלילי. זה דבר ראשון. אני מבקש שיגיע לוועדה תוכנית כזו של חברות הסלולר.

דבר שני, הדבר הזה עדיין קיים, זה גם עלה כאן קודם, אנטנות של חברה מסוימת, אין שם גם משדרים של כל החברות. אני יכול להגיד לך שביהודה ושומרון יש הרבה מאוד מקומות. יש לי לצערי כחבר כנסת שני מכשירים, אחד של סלקום, אחד של פלאפון ואני יודע לג'נגל ביניהם בדרך, וזה הזוי.

אדוני, אני יכול להגיד לך, זה גם הנחיה של משרד התקשורת וגם שיתוף פעולה של משרד התקשורת וגם החברות. היום אין להן אינטרס כמעט להקים בנפרד. הם רוצים ואיפה שדרוש תיקון, יתוקן. צריך לעשות את זה והמטרה שלהם זה להיות ביחד.

זה לא קורה.

זה קורה.

קורה חלקית.

לפעמים יש צרכים הנדסיים.

יש הבדל בין אנטנה של סלקום לאנטנה של פלאפון בצורך הנדסי?

לפעמים יש לפלאפון אתר במקום מסוים, לסלקום יש אתר במקום אחר, שתכסית הכיסוי שונה ולא מתאים להם המיקום. זה בעיקר מדובר באתרים שהוקמו לפני שנים. היום רוב מוחלט של האתרים מוקם כאתרים משותפים.

אנחנו נשמח לקבל רשימה של המקומות שהם משותפים.

הכול קיים אצל קמ"ט תקשורת.

נשמח לקבל את זה לוועדה.

ענת בן משה מחברת פלאפון. יש נושא אחד שאני רוצה לדבר עליו. לחברת פלאפון במשך השנים יש איזה אפליה מובנית בכניסה לבסיסי צה"ל. כפי שציין קמ"ט תקשורת, המשמעות של זה לאורך השנים היא כבר קריטית מבחינת פלאפון. אכן אנחנו זוכים לשיתוף פעולה וקמ"ט תקשורת יחד עם משרד התקשורת מאוד מנסים לעזור. נכון להיום גם המתקנים שחברת פלאפון הקימה בבסיסי הצבא לצורך המלחמה, האישור שהיא קיבלה מוגדר כאישור זמני עם התחייבות לפרק אותה יום בתום המלחמה.

דודו, במי תלוי הדבר הזה?

במשרד הביטחון.

לכאורה אין אפשרות חוקית לתת לפלאפון להיכנס מכיוון שהיא לא זכתה במכרזים.

למה?

עמית, מה שאמרו קודם זה שרק לחברות שעובדות כבר עם הצבא נותנים להקים - - - . אמרו שזה השתנה.

לפחות באיו"ש.

באיו"ש אתם מרגישים גם שהדבר זה נפתר כבר?

זה לא נפתר. זה מתקדם. אנחנו נכון להיום עוד לא ראינו על מה אנחנו נדרשים לחתום כדי שזה יקרה, שזה דבר לא פשוט. זה אכן מתקדם. יש המון רצון, שיתוף פעולה. אנחנו מקבלים תוכניות. בפועל זה עוד לא קרה.

חבר הכנסת אלקין אמר שהדיונים הראשונים פה היו ב-2015, אני נכחתי פה.

2009.

הנושא הזה עלה. מי שיוציא את הפרוטוקולים ישמע את נציגי חברת פלאפון אומרים בדיוק את אותם דברים.

דודו, איך אנחנו מקדמים את הדבר הזה?

יש להם דיון ב-26 בחודש, ענת יודעת את זה, עם אנשי משרד הביטחון, עם קמ"טית משרד הביטחון לסכם את תנאי ההסכם. הם אמורים לחתום על הסכם. מבחינתנו הנושא הזה באיו"ש נפתר. אנחנו סגרנו את זה עם אג"ת. אג"ת יודע שהיום חברת פלאפון יכולה לעלות על כל תורן צבאי בכל מקום, בכל נקודה, בכל בסיס צבאי, לאיו"ש. אני לא מדבר על בתוך הקו הירוק. אני יודע שהמשרד אפילו רוצה שזה יחול גם בתוך הקו הירוק.

אנחנו נשמח להתעדכן אחרי הדיון בשבוע הבא שהדבר הזה קרה.

ב-26 בחודש יש פגישה.

ב-26 יש פגישה לגבי ההסכם. שוב, זה רק לגבי איו"ש. אני מנצלת את הבמה הזו כדי להעלות את הסוגיה גם ביתר - - -

דודו עושה עבודה טובה לפחות. על זה נסכים.

אנחנו לא חולקים על זה.

אדוני היושב-ראש, גל דרעי מסלקום. אני כן רוצה להגיד, על אותו משקל כפי שענת מפלאפון ציינה לצה"ל, גם לסלקום יש את אותה סוגיה לגבי אתרים פוטנציאליים שיכולים לסייע לנו אם היינו יכולים לעלות על תרנים של המשטרה. כרגע יש לנו קושי מאותן נסיבות, קושי משמעותי לעלות על אתרים של המשטרה. הגדלת היצע האתרים זה מה שצריך לעמוד לנגד עיניי הממשלה והמדינה.

כנ"ל PHI, גם כן רוצים לעלות על תחנות המשטרה.

אני בעד שכולם יעלו על כולם. מי צריך אישור שלי, אז אנחנו בעד.

טוב שכינסנו את הדיון כי אתם יושבים פה באותו שולחן במקרה עכשיו.

הוא אמר, זה הדיון, לאכוף. אם המדינה תאכוף או בחוק שהשר אמר. לאכוף אולי מוסדות ציבור שלא לומר יישובים, זה עוד עניין.

זה לא הדיון.

כן, כן, לאכוף שיהיה אפשרות לגופי התקשורת להתקין.

כשכבר יש אנטנה, הוא אומר, רק בואו נוסיף - - -

היושב-ראש, יש בעיות משפטיות. לדוגמה, אגף התכנון של צה"ל ומשרד הביטחון אומרים לסלקום ואולי ל-PHI, אנחנו נאפשר כי הם נותנים שירותים לצה"ל, אבל פלאפון לא נותנת שירותים לכן אנחנו לא יכולים לתת.

והפוך עם המשטרה.

אי אפשר לתת באתר צבאי לגורם אזרחי להשתמש. באיו"ש זה התפצח. אנחנו רוצים לפצח את זה גם ביתר המדינה כי סלולר זה תשתית לאומית, ביטחונית, מקבלים עליה התרעות של פיקוד העורף. מי שלא הבין את זה, המלחמה כנראה הצליחה להסביר את זה למי שלא הבין את זה עד היום.

יהורם, מונח לפתחך העניין הזה של המשטרה.

זה לא אצלו, זה במטה הארצי.

גם באיו"ש יכולנו לזרוק את זה למעלה, אבל דודו הגדיל ראש וזה עבד. גם מחוז ש"י יכולים להגדיל ראש כמו שעשו את זה במינהל האזרחי.

אדוני, עוד דבר אחד לקצר תהליכים. אנחנו פנינו כדי לבקש להחיל את התקנות של חוק ההסדרים לפטור מהיתרים מסוימים עד תרנים של 6 מטר, להחיל אותם גם ביהודה ושומרון, לעשות אדפטציה בין הקו הירוק ליהודה ושומרון. זה יכול לקצר מאוד את התהליכים. אנחנו כבר חווים את זה בשנה וחצי האחרונות בתוך הקו הירוק. אני שמה את זה לפתחו של היועץ המשפטי לאיו"ש.

זה חלק מצו אלוף החדש.

עוד מעט מנכ"ל משרד התקשורת יענה על זה. זכיתם, נמצא פה גם המנכ"ל וגם השר. זה לא קורה כל יום. כבר אתם תקבלו את התשובה.

איתי פישר, יועץ לראש המועצה ישראל גנץ, בבקשה.

יש לנו את הציר שנקרא ואדי חרמיה. זה ציר מפותל של 4 קילומטר שאין בו קליטה בכלל, מן ואדי כזה. יש תורן שיושב על מבנה המשטרה הבריטית, תורן של PHI. אני נותן דוגמה קטנה אבל זה קורה במלא מקומות. סלקום מבקשים לבוא לעשות התקנה על האתר, של רכיב של F5 כדי שבעצם יחזק את כל המרחב וגם יחזק בעצם את כל הציר הזה.

איתי, זה כבר קרה לפני כמה ימים. סלקום התקינו שם תדרי 700, אולי אתה לא מעודכן.

אני יודע, באתי להגיד את זה. לקח לנו בערך חודשיים, אפילו יותר. סלקום מתחננים לבוא. את האתר צריך להוריד לכמה שעות, בין ארבע לשמונה שעות, להשבית אותו כדי שיוכלו לעבוד. הצבא אומר, אני לא לוקח על זה אחריות. הציר מסוכן, לא יהיה קליטה. PHI אומרים, רגע, זה אתר שלי, אני צריך רגע לבדוק. בסוף אם לא יושבים בוועדה כולם ביחד ואומרים, חבר'ה, עכשיו עושים את זה, קחו אחריות, בואו נתקדם, זה לא קורה. דרך אגב, אחרי שסלקום עשו את זה, עדיין זה לא פתר את הבעיה. אני נסעתי שם בימים האחרונים. זה עדיין לא פתר את הבעיה.

אתה ודודו מכירים לא מעכשיו, אז אני חושב שהוועדה הזאת שהם דיברו קודם, של שיתוף פעולה של פקמ"ז התקשורת וחברת חשמל וכולם יכולה לעזור בעניין הזה.

באופן ספציפי אנחנו יודעים שזה לא פתר את הבעיה לפחות לגבי ציר 465. אנחנו מקיימים שם סיור. בכיכר ביר זית יתכן שנקים שם תורן. זה אחד מתוך ה-21 מתקנים.

היכולת שלנו זה לבדוק את זה ממש מייד אחרי שזה קורה. ברגע שזה קורה אני יום אחר כך עושה כבר את המיפוי, בודק את זה. מה שאף גורם לא יכול לעשות את זה, אנחנו עושים את זה ואני בודק ואני רואה אם זה עבד או לא עבד ואני נותן תשובות.

אנחנו כבר בדקנו. יש לנו brief test שם. אחרי שסלקום עשו את זה, בדקנו, ראינו שזה לא עוזר. זה עוזר קצת לכיוון סינג'יל, איזשהו שיפור לא משמעותי. בטח לצד המזרחי זה לא עוזר. אתה רוצה פרטים? תקבל.

אנחנו נשמח להתעדכן אחרי זה. איתי, גם תעדכן אותי.

אלחנן פרומר.

תודה רבה על הדיון, גם לשר וגם ליושב-ראש הוועדה. אנחנו נפגשנו עם השר בצומת ה-T, בצומת עמוס בגוש עציון ש- PHIשמו תשתיות שלהם על תורן של הצבא. מאז לא פלאפון ולא סלקום, לא התקדם שום דבר. לפחות אני עדיין שומע גם הבוקר שעדיין יש שם בעיות שעדיין הצבא לא אישר את זה.

אני גם בהרבה ישיבות. אני שמח שהדברים מתקדמים אבל לא מתקדמים מספיק מהר. בשביל ההמחשה אני אספר לכם, הנושא הביטחוני שאמרת, יושב-ראש הוועדה, לפני עשרה ימים - - - כפר - - - , שטח שהתושבים שלנו יוצאים החוצה על הציר, קופצים עליהם כעשרה מחבלים. אין שם קליטה. בזכות זה שהם היו צריכים לירות כדי להרחיק את המחבלים מהם, זה הקפיץ את כל הגזרה ובאו להציל אותם. זה דברים שקורים כל הזמן. יש אצלנו כמה וכמה צירים במזרח גוש עציון שאין שם קליטה, כולל גם אזור הרודיון איפה שחבר הכנסת אלקין גר.

אני, אני מזכיר שוב, לשעבר - - - איבי הנחל, באתי לחברת סלקום לפני שנה. אמרתי להם, בואו תשימו אנטנה אצלנו ביישוב. לא דורש כלום. אני אחתום על מה שאתם רוצים. אין לי תנאים מוקדמים. כל הנושא של התושבים, אני אטפל בזה. טיפלתי בזה כבר. אנחנו רוצים לרוץ על זה, וזה תקוע בגלל שהוא אמר לי ש-PHI ופלאפון, בעיקר בדגש על פלאפון לא מוכנים להשתתף באירוע הזה, והוא אמר שבגלל זה הנושא הכלכלי לא מתקדם ולכן זה נתקע.

אתה מדבר על צומת ה-T?

לא, אני מדבר כרגע על האתר ביישוב איבי הנחל שאין קליטה בכל האזור של איבי הנחל ומעלה עמוס.

אתה אומר, ועד היישוב מוכן, רוצה להתקין.

כולם רוצים. התושבים אישרו את זה, יש הכול. אין בעיה.

נמצאים פה נציגים. אם הם מוכנים אחרי הדיון - - -

חברתPHI אישרה.

אוקיי, אני שמח לשמוע. גם ברמת הרישוי במועצה, אני אומר שאמרו שלוקח במועצה הרבה זמן לאשר. אני מתחייב תוך פחות מחודש להוציא היתר בנייה. זה מול מהנדסת המועצה, נתנה לי מילה בנושא ואנחנו לא נעכב את זה. תודה רבה.

לגבי צומת עמוס הצבא אישר את סלקום. יש שם איזושהי בעיה של גנרציה, אבל בכל מקרה מאושר.

אוהד הייזלר, נציג מינהלת ההתיישבות, שמטפל בנושא הזה.

תודה לאדוני היושב-ראש. אוהד הייזלר, נציג מינהלת ההתיישבות. אנחנו באמת מתחילת הקדנציה בדיונים קדחתניים ביחד עם דודו, כאשר בסוף המגמה שהובילה אותנו זה באמת הנושא הביטחוני, במיוחד מה שחבר הכנסת הלוי גם ציין פה. באמת הסיפורים הם אין-ספור. הצורך הביטחוני, אני חושב שלא נתן מספיק דגש פה עד כמה הצורך הביטחוני הוא עמוק, עד כמה הוא דואב והוא מוכרח, לכן מתוך ההיבט הזה, ואנחנו מבינים שיש את כלל השיקולים. אני לא רואה פה נציגים של משרד האוצר. הייתה פה היועצת המשפטית ויצאה. כשאנחנו מסתכלים, אנחנו בסוף שמים את זה אחד מול השני, בטח בתקופה הזאת שאנחנו מבינים שאנחנו לא מבינים, ומתוך כך אנחנו מבינים שהדבר הזה של לחבר את יהודה ושומרון לקליטה סלולרית של 100%, לא 70% ולא 75% ולא 80%, כי ההיבט הביטחוני פה הוא לא כמו היבט ביטחוני שבנתיבי איילון. אנחנו כמינהלת התיישבות מוכנים להיכנס. אנחנו מנהלים כמובן מגעים ביחד עם פיקוד מרכז וביחד עם המינהל האזרחי ובעצם מהווים את הציר הזה שמחבר בין הצבא לבין משרדי הממשלה, ואנחנו פה בעצם כדי לעשות את החיבור הזה ואנחנו עובדים ביחד עם משרד התקשורת, ביחד עם קמ"ט תקשורת ואנחנו מקווים שהדבר הזה באמת יצליח.

מי אחראי על השריפה? זה נשרף כבר כמה פעמים. מי אחראי אצלכם? מי אחראי להתקין את המצלמות שלא יישרף כמו שנשרף בברוכין, כמו שנשרף - - - ? מי יתקין את המצלמות? מי המנגנון שאחראי על הדבר הזה? אתה אומר, זה הצתות מכוונות, דודו.

שני המקרים האחרונים מאז המלחמה, בבית כאחיל ובעופרים אנחנו רואים שזה הצתה.

אז מי אחראי על זה?

לגבי המתקנים החדשים זה נכלל במסגרת התקציב.

שיותקנו מצלמות?

מצלמות אבטחה.

מוכוונות לאגמ"ר?

או לחטיבה המרחבית או למוקדים של האזורים.

דודו, חלק מהתוכנית בעצם בשבילה אתם צריכים את התקציב זה גם בשביל האבטחה, נכון?

נכון, גם למצלמות אבטחה. זה נכלל.

אגב, הפער הגדול, ואמר לך את זה נציג חברות הסלולר זה בדיוק העניין הזה שהם אומרים, אנחנו נתקין תורן, נשים אנטנה ואז ישרפו לנו את זה. התקציב נועד גם לשים מצלמות שיהיו מקושרות לגדוד הקרוב ויהיה אפשר לפתור את זה בצורה הזו.

בשביל זה ביקשנו שהאתרים יהיו בתוך היישובים ולא מחוץ ליישובים ואז זה יפתור גם את הכיסוי בתוך היישוב וגם תקציבים.

בואדי חרמיה נגיד אין לך יישוב לשים שם את התורן. לא בכל מקום זה אפשרי.

לא, אבל שם הכנסנו בתוך מתקן. זה לא מחוץ למתקן.

אתה יכול להיכנס למתקן של מדינת ישראל שהוא מאובטח. אתה תמיד יכול למצוא מקום של מדינת ישראל שהוא מאובטח. להגיד, תשימו סתם בשטח זה מיותר. אתם צריכים לסייע לנו בלמצוא מקום שהוא מאובטח, ואפשר למצוא.

בתוך כל הבקשות לדמ"צים שעלו כאן, והוא אמר שיש לך 21 מקומות כאלה, כנראה שאין מספיק מקומות שאפשר לשים ולא רוצים.

לצערי הלוואי ואתה צודק, אדוני, אבל זה לא כך. אם היו רוצים היינו יכולים לשים בכל מקום.

אם לא הייתה התנגדות.

אם לא הייתה התנגדות ואם היו משתפים יותר פעולה במקומות כמו מינהל ציבורי ומקומות כאלה. אפשר למצוא. למדינת ישראל יש מספיק נכסים. אתם יכולים לעזור לנו בנושא הזה.

זה מקומות שבאמת תצטרכו לערב גם אותנו, ראש מועצת בנימין.

חלק מהתקציב מיועד לאבטחה, לגדרות, למצלמות. גם מקומות שלא יהיו בתוך אתר, הם יהיו מאובטחים.

אגב, אם אנחנו ניקח את נעלה כדוגמה להתנגדויות, ואם לא היה לנו את העזרה והסיוע של קמ"ט תקשורת, של דודו ושל ראש מטה מועצת בנימין, זה לא היה קורה. ועם כל הסיוע שלהם היה קושי. כל אחד מהם יכול להעיד מה עברנו, שלא נדבר על העלויות.

וגיבוי מלא של השר שהיה מעורב.

ומשטרה. כולם.

אני רוצה לומר לשר תודה על הדבר הזה.

אירוע ענק.

טוב, יפה מאוד. בבקשה.

שמי יעל חיון, אני גרה בתקוע. קודם כל תודה רבה על הישיבה. יש לי שאלה לדודו. האם תקוע היא אחד מהיישובים שמוגדרים אצלכם בנקודות כיישוב שבתוך היישוב אין קליטה? תקוע מפוזרת על שטח גדול. כל השכונה היא כאילו כמו יישוב קטן.

אנחנו עשינו שם נסיעות מבחן ובדקנו בתוך היישוב שיש שכונות מסוימות שאין לנו שם פתרון וזה נכלל בפנים. חלק מזה זה לא בהכרח הקמת אתר בתוך היישוב. יש אתר באזור תקוע שיכול לתת חלק מהפתרון. אנחנו בודקים את זה, אבל תקוע זה חלק מהעניין.

האם זה במסגרת הזמנים של רישיונות חדשים או אתם יכולים כאילו לתגבר את תקוע במסגרת התשתיות הקיימות?

אני לא יודע בדיוק עכשיו לתת לך פרטים איך בדיוק אנחנו נעשה את זה, אבל אני אומר שזה מופיע במסגרת התוכנית שלנו.

אוקיי. רק דבר נוסף אני רוצה לומר, שההצעה של חבר הכנסת עמית נשמעת לי שכדאי מאוד להדגיש אותה, לייצר נוהל כמו של ממ"דים לתרנים.

אני כבר שולח לך.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר, שמאוד יכול להיות שלוח הזמנים המואץ כרגע בגלל המלחמה יקבל תוקף הרבה יותר מואץ והרבה יותר דרמטי אם תיפתח חזית חדשה ביהודה ושומרון. אנחנו חיים את החשש הזה.

תודה רבה. אני חושב שהדברים ברורים.

הערה אחת מהירה לגבי צו העיצומים. א', אנחנו נשמח לקבל את הצו החתום כדי לראות את ההבדלים בינו ובין חוק התקשורת. אני חושב שיש שם כל מיני הבדלים לגבי ההודעה על כוונת חיוב, בנושא של תשתית עובדתית, דברים כאלה. אשמח לראות את זה.

ממה שאני ראיתי בטיוטה הרעיון הוא ללכת על פורמט של עתירה מנהלית להבנתי. לאיזה בית משפט אתם מכוונים את זה? כי אם אתם הולכים על אותו פורמט של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כמו שנעשה בתכנון ובנייה, חופש המידע וכניסה ויציאה לישראל, אתם צריכים גם לתקן את התוספת הרביעית לחוק בתי המשפט.

ההערה נכונה. זה מופיע כחלק מסט התיקונים שצריכים לעשות, אבל זה תיקון בישראל.

זה הכנסת צריכה לבצע.

משרד המשפטים מכיר. נכון לעכשיו העתירה היא לבג"ץ, וברגע שהתיקון הזה יעבור, אז זה יהיה לבית המשפט המחוזי בשבטו כבית המשפט לעניינים מנהליים.

זה משהו שנמצא על הפרק וזה אמור לעבור - - -

חד משמעית.

תודה רבה.

מנכ"ל משרד התקשורת.

אני אהיה קצר, אני לא אחזור על הדברים. יש לנו פה תוכנית אופרטיבית. יש לנו מיפוי של אתרים. אנחנו יודעים מה לעשות. אנחנו נעשה את זה. פה מה שמבוקש כרגע זה התקציב. כרגע זה איזשהו סטופר לתהליך. צריך לשחרר אותו. יתר הדברים שעלו פה, אנחנו מכירים, נפעל, שיתוף אתרים, איך לעשות את זה ביחד. אנחנו יודעים לעשות את זה ונעשה את זה. נבוא ונדווח גם את ציר ההתקדמות, כמה אנחנו עושים ובעזרת השם נעשה ונביא תוצאות.

חשוב לי לציין דברים שעלו פה כדי שיכירו את זה גם האנשים. גם אם אין כיסוי סלולרי נניח לחברה מסוימת ולחברה אחרת יש, אם מחייגים 100 אפשר להגיע גם ללא סים בכלל, בכל הארץ, גם ביו"ש. אנחנו בודקים עם 1208. אני נניח בסלולר ויש אנטנה של סלקום באזור שאני נוסע, אני מחייג 100, זה יוצא.

אדוני היושב-ראש, זה חשוב שגם 1208 כמו שהוא אמר, ייכנס לדבר הזה כי זה מציל חיים.

זה עלה בישיבה הקודמת והם יחזירו תשובות.

כרגע אנחנו בוחנים טכנולוגית אם אפשר גם את 1208 כדי שיגיע לאנשי הביטחון שלכם.

עוד דבר שחשוב לי לומר פה כי עלה פה נושא של הסיבים האופטיים וחיבור. השר אישר לנו תקציב של 10 מיליון שקל לחבר יישובים סמוכי גדר ובכלל זה אזורים מאוימים שזה כולל יו"ש, לסיבים אופטיים, להאיץ את התוכנית של פריסת הסיבים, לחבר כל מקלט ציבורי לסיבים אופטיים ואז גם אם חלילה צריכים לשהות במקלטים, אפשר גם לדבר דרך WIFI וכו'.

גם טלפונים.

בנוסף יהיו גם טלפונים לווייניים, מה שהזכיר השר, לרבש"צים וכיתות כוננות, וחמ"לים שנספק להם כדי שיהיה אפשר להוציא שיחות במקרה והסלולר לא יעבוד. ישרפו, יהיו תקלות, והיו תקלות לצערנו. אנחנו רואים מה האויב עושה לנו. בנוסף יהיה גם רדיו FM שדרכו אפשר להעביר התרעות דרך הרדיו הרגיל. הוא נמצא במקום רחוק. פותחים את הטרנזיסטור או את הרדיו ברכב ואפשר לקבל התרעות. זה לא חליפי לסלולר, זה במקרה והסלולר יפגע. יהיה גם AM. אנחנו פותחים את הכול כדי לאפשר שהתרעות מצילות חיים יגיעו לכל אחד מהציבור. בסוף להציל נפש אחת מישראל, אנחנו מקימים עולם מלא וככה אנחנו מונחים וככה נעשה.

אני רוצה להגיד באמת יישר כוח לחברות. הן עושות מתחילת הלחימה, אמר את זה השר וחשוב לי לומר את זה, ולצוות המקצועי שלנו, של דודו וכל המינהל האזרחי. זה לא עניין פשוט. יש שיתוף פעולה מלא מצה"ל, דברים שלא היו בעבר. אני מדבר עם המטה הארצי כדי שזה יקרה גם שם. דרך אגב, משטרת ישראל מקבלת מאיתנו גם אמצעים, ניצן וכו', אז אני חושב ששם משופעים. יש הרבה אמצעים ואנחנו נפעל כדי שיהיה טוב יותר ובלוחות זמנים קצרים.

תודה רבה, מוני.

אתה רוצה להגיד מילה לסיכום?

אני חושב שמוני הציג את הדברים בצורה הכי טובה שיש. אנחנו מחויבים לזה, מחויבים לתהליך, מחויבים שזה יקרה כמה שיותר מהר. הדיון כאן היה חשוב היום. גם נושאים נקודתיים שלא ממש נתנו להם דגש, עכשיו ניתן עליהם גם כן דגש. כמו שראיתם את דודו ואת השליטה המקצועית שלו במיקומים, בכבישים, הוא והצוות של המינהל האזרחי של פיקוד מרכז, החברות שמשתפות פעולה, הגברנו את שיתופי הפעולה בחודשים האחרונים וביתר שאת בחודש וחצי האלו, ונמשיך לעשות את זה.

יושב-ראש הוועדה, עליך זה השחרור של התקציב. אתה זה סמוטריץ'.

נציגת האוצר, את מוזמנת לומר את עמדת האוצר בנושא התקציב.

שר האוצר שיחרר, אמר את עמדתו. אני חושב שהדברים ברורים.

היו פה שתי שאלות. שאלה אחת, מה עשיתם עם ה-50 מיליון מ-2009, וגם האם עכשיו זה משוחרר?

אני אסתי מהלשכה המשפטית של משרד האוצר. אני פשוט ממשיכה את דבריו של רפי מיועמ"ש איו"ש. הדבר הזה נמצא בבחינה משפטית והוא ייעשה בהקדם האפשרי.

מה העמדה של יועמ"ש אוצר?

שוב, הדבר הועבר לבחינתנו ואנחנו עושים בחינה משותפת יחד עם כל הגורמים. כמו שנאמר על ידי יועמ"ש איו"ש, יש פה סוגיות משפטיות שהן כבדות משקל. צריך לבחון אותן ואנחנו נעשה את זה בהקדם האפשרי.

אוקיי, ובכל אופן אני שוב שואל מה העמדה של יועמ"ש אוצר בעניין הזה? חוץ מזה שהוא יעביר לבחינה של אחרים יש לו גם, אני מניח, של עצמו.

הוא בוחן. שר האוצר שהוא גם שר במשרד הביטחון העביר את הבחינה הזאת ליועמ"ש משרד הביטחון ויועמ"ש משרד האוצר. כל אחד מהם בוחן את הדברים. הדברים כמובן ייבחנו לנוכח סיכומי עבר מול משרד המשפטים. יובא לאיזושהי הכרעה משפטית והדברים יוצגו.

נכון לעכשיו אין לכם איזושהי עמדה, איזשהו משהו שאת יודעת להגיד?

לא, מוקדם מידי.

הבנתי. כן חשוב לי שזה יהיה ברור שגם הסיפור הזה של צו העיצומים שנחתם, שזו בשורה גדולה מאוד, שמעת גם את השר וגם את המנכ"ל וגם את הנציגים האחרים שאמרו כאן, הסיפור הזה לא יכול לפתור את הבעיה, בטח לא בטווח הקרוב. שמעת פה, אני חושב את כולם. התקציב הזה נצרך בהקדם כדי שיוכלו לקדם. יש לך כבר 21 נקודות. תשחרר את הכסף, יוכלו להתקדם. זה אירוע שמציל חיים, אנשים שנוסעים ונכנסים כמו שאמר נציג פקמ"ז, חיילי מילואים שלא מצליחים לתקשר, שוטרים שלא מצליחים לתקשר, אנשים שלא מצליחים. חוות הדעת הזו היא חשובה והיא קריטית ואנחנו צריכים שהדבר הזה יאושר כמה שיותר מהר. אמר פה נציג יועמ"ש איו"ש שהוא מקווה שזה יהיה בשבועיים הקרובים.

בשבוע.

אמר השר שבוע. אני כן אשמח לשמוע ממך גם הערכת זמן כי זה אירוע שהוא דחוף.

חשוב להגיד בעניין הזה שההכרעה המשפטית היא נוגעת למקור התקציבי הספציפי הזה. בסוף הכרעה משפטית לא נוגעת להאם לתקצב משהו או לא לתקצב משהו. השאלה מאיפה משהו יתוקצב היא בסוף שאלה פנים-ממשלתית. ככל שיש צורך והממשלה רוצה לתקצב, זה בוודאי - - -

השר הנחה מהקרן החוץ-תקציבית ועכשיו אנחנו רוצים לדעת.

זאת שאלה משנית מאיפה יהיה וחוות דעת. בסוף חוות דעת משפטית לא עומדת בין המדינה לבין הצורך שעלה לתקצב דבר כזה או אחר. יכול להיות שחוות דעת משפטית תגיד, יש קושי בתקצוב מהמקור הספציפי הזה. זה בוודאי לא מונע תקצוב ממקורות אחרים, לכן שאלת המקור התקציבי של התקציב הזה - - -

שר האוצר חושב שזה המקור התקציבי הנכון, וכרגע חוות הדעת הזאת עומדת בין הביצוע לבין חוסר הביצוע. אי אפשר לומר שזה לא עומד. זה עומד.

כמה זמן זה ייקח?

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם עוד גורמים גם בבית, גם בחוץ.

ולכן כמה זמן זה ייקח?

אנחנו נתיישר למועדים - - -

עם כל הכבוד, אני אמנם חבר כנסת פשוט אבל תפקידי כיו"ר ועדה הוא לפקח על עבודת הממשלה. אני חושב שלבוא ולהגיד, יכול לקחת לי שנים להגיש חוות דעת משפטית זה תשובה שאני לא יכול לקבל אותה.

זה לא מה שנאמר.

לכן אני מצפה לקבל איזושהי הערכת זמן.

גם להתחייב עם משהו שהוא לא נמצא רק אצלנו - - -

אני לא רוצה שתתחייבי, אני רוצה שתגידי כמה זמן את מעריכה שלוקח להוציא חוות דעת משפטית.

אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה. אני מציע שנעבוד כמו שעבדנו כאן בחודשים האחרונים לגבי צו העיצומים. אנחנו נוכל להעביר סטטוס דרך דודו, דרך גורמים נוספים על אופן ההתקדמות. הוועדה תוכל לעמוד על התקדמות בנושא הזה.

מה זה, סטטוס יומי.

תסבירו לנו מה אנחנו לא מבינים, למה לוקח הרבה זמן להכין חוות דעת?

יש הרבה היבטים משפטיים. מכיוון שחוות הדעת עוד לא מגובשת, אני לא חושב שזה המקום הנכון להציג את כל השאלות שעומדות בהיבט הזה.

אנחנו יושבים פה שעתיים וזו השאלה הכי חשובה. כל מי שיושב כאן בחדר מבין שהכול תלוי בחוות הדעת הזו.

אדוני, יש הרבה שאלות משפטיות שצריכים להתייחס אליהן, לכן אנחנו נעשה את זה במסגרת חוות הדעת.

אדוני היושב-ראש, יש לנו הצעה אולי שהאוצר צריך לתת את הסכמתו. יש לנו עודפים במשרד. אנחנו מוכנים לצאת לפעולה היום עד שתכתבו את חוות הדעת, כהלוואה. מה אתם אומרים?

שוב, אני לא מוסמכת לזה.

אז תיתנו לנו תשובה. יש לנו עודפים במשרד ואנחנו מוכנים היום להקצות את כל מה שצריך בשביל לצאת לפעולה היום, כהלוואה עד שתכתבו את חוות הדעת שלכם.

הרי אמרת שהסיפור הוא לא האם אלא מאיפה. אז הנה.

אני לא נציגת אגף תקציבים. בוודאי אפשר להעלות את זה בפניהם ולהציג את הדברים.

אז בבקשה. אני מבקש לבחון את העניין. אני רוצה לתת כהלוואה את העודפים שיש לי במשרד, להתחיל לצאת לפעולה עד שתסיימו בזמנכם החופשי, שבועיים עד חודשיים את חוות הדעת. עד סוף השנה צריך תשובה כי זה עודפים.

אני אשוב למשרד ואני אעביר את הבקשה.

אנחנו נשמח. יש פה סכנת חיים. אנחנו מחויכים פה, יושבים פה במקום ממוזג ונעים. אנשים בכבישים בסכנת חיים. אנחנו רוצים לצאת לפעולה. לא רוצים חודשים שתתעכבו עם חוות דעת משפטית. זה בלתי מתקבל על הדעת.

תסבירו שנייה לפחות לאדם בור כמוני למה לוקח כזה הרבה זמן להכין חוות דעת? להבין למה זה לוקח חודשים. יושבים כאן בחדר אנשים שעשו חוות דעת. נכנס חבר הכנסת רוטמן. אנשים כתבו חוות דעת בחיים.

אני לא חושבת שמישהו אומר שזה לוקח חודשים. אני פשוט חושבת שזה לא רציני שגורם ממשרד אחד או גורם ממשרד אחר יתחייב על חוות דעת משפטית שכוללת - - -

אני לא מבקש להתחייב. אני מבקש בסך הכול להעריך כמה זמן ייקח לעשות את חוות הדעת? זה לא יכול להיות שזה ייקח שש שנים כמו הצו ההוא.

למה אתם לכתוב בכלל ביחד? חייבים תמיד לפרקס אחד את השני? תכתוב אתה חוות דעת והיא תכתוב חוות דעת, ואנחנו נכריע מי חוות הדעת.

אדוני, כנראה שכך זה יעבוד. אנחנו נכתוב חוות דעת מטעם הייעוץ המשפטי ליהודה ושומרון, ונעביר את זה לגורמים הנוספים. כשאני אומר שיהיה פה שיתוף פעולה, זה לתוצאה הסופית יצטרך לעמוד על השולחן גם חוות דעת של הגורמים הנוספים.

בסדר, אז אנחנו יכולים לתת להם דד-ליין, תוך שבועיים חוות דעת. מי שיביא, חוות הדעת שלו תתקבל. מי שלא, זה נגמר. לא מצליח להבין את העיכוב. אני מבין שאתם מתקדמים ואני מבין שבאוצר יש עיכובים יותר משמעותיים. איך אמרת? אנחנו בתחילת התהליך. תחילת התהליך זה אסון. זה אומר שאנחנו באמת הולכים להיתקע עם חוות של הייעוץ המשפטי של האוצר חודשים.

אמרתי שהפנייה הועברה כשהיא הועברה, ומרגע שהיא הועברה החל הטיפול בה. אנחנו לא מתעכבים יום אחד שהוא מעבר לנדרש.

השאלה היא מה נדרש.

אנחנו חלילה לא מפקפקים בנכונות שלכם. אנחנו רק רוצים לשמוע תשובה, כמה זמן בערך זה ייקח.

יושב-ראש הוועדה, אני חושב שאתה כמפקח על עבודת הממשלה צריך להציב כאן דד-ליין ולבקש חוות דעת משפטיות בתוך שבוע, בתוך שבועיים לכל המאוחר. תוך שבוע עם הארכה בשבוע נוסף, לפי שיקול דעתך. אם חוות דעת לא יגיעו, אנחנו נתקדם. אני מציע גם לתת את העודפים שלי במשרד לצורך העניין באופן מיידי עד שייכתבו חוות הדעת, ואז אפשר גם חודש מהיום, כי אז כבר אפשר לצאת לפעולה.

הציע השר קרעי הצעה שאני חושב, לפי מה שאמרת קודם, היא הצעה חלום. אמרת שהבעיה היא האם מכאן או מכאן לקחת את הכסף. אומר, עד שהמדינה תחליט מאיפה לקחת את הכסף, אני מעמיד הלוואה. שוב, אני לא שמעתי כאן הסבר לפחות בשבילי, למה לוקח כזה הרבה זמן להכין חוות דעת, לכן אני מבקש שתוך שבוע או שבועיים אנחנו נקבל את חוות הדעת הזו. יש פה חיי אדם. עמדו פה פיקוד מרכז ומשטרה וכל מי שנוגע בדבר. באמת בסוף אנשים, זה החיים שלהם. האדם הזה זה ברוך מזרחי. הוא ניצב משנה במשטרה, שנרצח במקום שבו לא הייתה קליטה סלולרית והמחבל היה רבע שעה בכביש 35. רבע שעה על הכביש עומד המחבל ואף אחד לא יכול היה לדווח לצבא. כשהצליחו לדווח לצבא, לא הצליחו להסביר בדיוק איפה זה. הדבר הזה הוא אירוע של חיי אדם ואנחנו במלחמה, לכן אני מבקש שתוך שבוע-שבועיים. מההיכרות שלי עם השר זה גם חשוב לשר והדבר הזה צריך לקרות. תודה רבה.

חבר הכנסת רוטמן, ממש בדקה.

אני גם חייב לרדת לוועדה שלי. מנצל את ההפסקה שאצלי. אני רציתי להעלות שתי נקודות. א', כמובן את הדחיפות. אני חייב לומר שאין לי ותק כל כך גדול בבניין הזה, ועדיין אני יודע שהעיסוק בקליטה ביהודה ושומרון, עסקו בו הרבה מאוד זמן. כל פעם אתה מגלה שהבעיה היא במקום אחר. יש תקציב, אין תקציב, כדאיות כלכלית, לא כדאיות כלכלית, יש אכיפה, אין אכיפה. אני לתומי הייתי חושב שכל חוות הדעת בנושא הזה כבר היו אמורות להיות כתובות לא לפני שבועיים אלא לפני שנתיים ולפני ארבע שנים ולפני חמש שנים. אני גם לא מכיר סיטואציה שחוות דעת מעכבת פעולה ממשלתית, ואם זה מה שקורה, יכול להיות שכדאי לעשות תקנות שעת חירום, אדוני השר.

גם תקנות שעת חירום דורשות חוות דעת משפטית, אדוני יושב-ראש.

לא במשרד האוצר אלא במשרד המשפטים.

הרבה יותר מסובך.

בכל מקרה אני חושב שכאשר עוסקים ביהודה ושומרון, בסופו של דבר הריבון בשטח, בינתיים לצערי זה המצב, הוא המפקד הצבאי, והמפקד הצבאי הוא רשות עצמאית והוא צריך לפעול וזה חובתו לפעול. הדבר הזה מסכן חיים. אני לא מצליח להבין איך חוות דעת מעכבת אותו, אז תעשו מה שאתם צריכים כדי שחוות הדעת תהיה מוכנה, לדעתי היום. אני לא מצליח להבין, לא שבוע ולא שבועיים, אבל הדבר הזה מסכן חיים ברמת היום-יום.

הם הצליחו להקים 11 נקודות בחודש וחצי. תבינו מה אפשר לעשות ברגע שהכסף מגיע.

גם האמירה שסנקציות יתחילו ומתי יתחילו. יבואו החברות הסלולריות ויגידו, שנים לא באתם, עכשיו אתם מטילים עלינו סנקציות מהרגע להרגע, וידחו. זה לא עוזר. את התקופה הזאת צריך לעשות באופן מיידי.

דבר אחד שאני גיליתי בשבועות האחרונים, אדוני היושב-ראש ואדוני השר, ואני שמח ששניכם פה, זה שהבנתי שבבסיסי צה"ל מאפשרים לעשות אנטנות של פרטנר ושל סלקום ולא של פלאפון.

באיו"ש זה נפתר.

קבעו פגישה ליום ראשון.

זה סגור? מצוין, אז אני שמח שדברים נפתרו גם בלעדיי. זה מצוין, אני מברך על כך ואני מקווה שהדבר הזה יתחיל לרדת לשטח באופן מיידי כמו שדיבר היושב-ראש. יותר מידי מקומות ביהודה ושומרון, מדובר בביטחון לא רק של תושבי יו"ש שמתנייעים בכבישים. גם ברמת ההתרעה המוקדמת. יכול להיות שמישהו ראה את הרכב שמגיע למחסום המנהרות, ראה אותו 4 קילומטר קודם, לא היה לו יכולת לדווח בכלל. ביטחון זה ביטחון לכולם. אני מאוד מודה גם לשר וגם ליושב-ראש על קיום הדיון ועל הפעולות בנושא הזה, ואני בטוח שלא תורידו את הרגל מהגז והדבר הזה יימשך. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת שמחה רוטמן. תודה רבה לכל מי שהגיע לדיון. אני חושב שהדיון היה חשוב. התקדמנו כאן, ועדיין כמו שאמרנו, הנושא הכי חשוב שאנחנו מחכים לו כרגע זו חוות הדעת. יש לכם כסף שהשר הנחה לתת אותו. לפעמים צריך לעצור סוסים שדוהרים, אז נמצא כאן השר. אנחנו רואים את המשרד מוכן לתת הלוואה משלו, רק שהדבר הזה כבר יקרה, כי כולנו מבינים, ממש כל הנוכחים כאן מבינים שמדובר בסכנת חיים, חיי אדם כפשוטו בתקופה הזו, אז אנחנו מבקשים שחוות הדעת הזו תהיה כמה שיותר מהר.

שוב, תודה רבה לכל מי שהגיע. תודה רבה לשר גם על החתימה על צו העיצומים. תודה רבה למנכ"ל. גם לציבור שראה אותנו מהבית, תודה רבה. אנשים מוזמנים לשלוח לנו מקומות ביהודה ושומרון שאין בהם קליטה, מקומות שבהם אתם נוסעים בכבישים, מכירים שאין להם קליטה, כי בסוף אנשים בבית, אנשים בשטח מכירים את המקומות. שלחו לנו ואנחנו בעזרת השם נציף את זה. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:32.