פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
28/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 110
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"ד (28 בנובמבר 2023), שעה 15:00

ישיבת הזדהות והוקרה בהשתתפות נציגי הקהילות היהודיות בתפוצות בתקופת מלחמת 'חרבות ברזל'

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
יוסף טייב – מ"מ היו"ר
טטיאנה מזרסקי

מרגריטה ספיצ'קו שיין - ראש אגף תפוצות, משרד התפוצות

יאנה ברמר - מנהלת תחום קשרי חו"ל, משרד העלייה והקליטה

חמוטל רוגל פוקס - מנהלת מחלקת קהילות יהודיות, משרד החוץ

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית

גאל גרינוולד - ראש המחלקה לחינוך וסגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

דניאל עמירה - עו"ד, מנכ"ל צופים צבר עולמי

רקפת גינסברג - מנכ"לית התנועה המסורתית

דביר נווה - דובר התנועה המסורתית

רבקה כספי - מנכ"לית JFNA ישראל וסגנית נשיא בכירה, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

דני ווזנר - מנהל יחסי ממשל, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

רחל וסאל - מנכ"לית One Israel Fund, קרן ישראל אחת

יוחאי פרוביזור - מנהל תחום ביטחון, One Israel Fund

מארק פרוביזור - מנהל תחום ביטחון, One Israel Fund

שאול מאיר פרוביזור - תחום ביטחון, One Israel Fund

אלי קורשיה - עו"ד, נשיא קונסיסטואר

הרב ראובן אוחנה - הראשי של מרסיי

הרב זאב גולדשטיין - רב ראשי בדרום אפריקה

פול פיטוסי - מנהל בית ספר בשוויץ

ארי מסר - מנכ"ל הקהילה היהודית של ברצלונה

ריקרדו ברקינשטט - נשיא בפועל של הקהילה היהודית בסאן פאולו

ג'ררדו גורדישר - נשיא לשעבר של הקהילה היהודית בצ'ילה

יוהאן טינל - מנהל מועצת הביטחון היהודית הצפונית, דנמרק

הרב מיכאל שודריך - הרב הראשי של פולין וחבר הוועדה המתמדת של ועידת רבני אירופה

אסטלה קלינסקי - מנהלת התכנית בית המחנך היהודי, ארגנטינה

מיכאל הרוש - מונטריאול עולמי

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

סמדר לביא, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


ישיבת הזדהות והוקרה בהשתתפות נציגי הקהילות היהודיות בתפוצות בתקופת מלחמת 'חרבות ברזל'

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-28 בפברואר 2023, ט"ו בכסלו תשפ"ד, הנושא הוא ישיבת הזדהות והוקרה בהשתתפות נציגי קהילות יהודיות בתפוצות על הפעילות בתקופת מלחמת 'חרבות ברזל'.

אני אפתח במספר דברים באנגלית למען האורחים שלנו. תודה רבה שהצטרפתם אלינו, זו ועדה מיוחדת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, רציתי להודות לכל הקהילות בכל העולם, גם שאנחנו יכולים להיות פה ביחד ולדבר על האתגרים שהקהילה היהודית בכל העולם מתמודדת איתם, לא רק בארץ, גם ברחבי העולם הרבה קהילות מרגישים הסתה ואנטישמיות.

תודה רבה לכולם. הישיבה הזאת, נוגעת גם לקשר בין היהדות כאן ליהדות התפוצות נוכח מלחמת 'חרבות ברזל' ואחרי שחווינו וראינו את אירועי האנטישמיות, עסקנו בנושא הזה לא מעט בוועדה. בשבוע שעבר נחשף כאן כי רק כ-20% מהאירועים האנטישמיים בכלל מדוּוחים כי כל השאר חוששים לדווח. קיימנו גם ישיבות בנושא של העלייה באנטישמיות והבעיות בקמפוסים בארה"ב עוד לפני מלחמת 'חרבות ברזל' כשברור לחלוטין שנוכח המלחמה המצב עוד קשה יותר. המטרה שלנו היא לשמוע ממקור ראשון גם מנציגי הקהילות שחיים בתפוצות מה עובר עליהם ואיך הם מתמודדים בתקופת המלחמה.

משתתפים כאן נציגים מסאן פאולו, ברזיל, צ'ילה, ברצלונה, הונגריה, דנמרק, ארגנטינה, מקסיקו, דרום אפריקה, שוויץ, טורקיה, מרוקו, גרמניה, פולין וצרפת, כמובן יהדות צפון אמריקה. אם פספסתי מישהו קבלו את זה בהבנה בתוך הדברים שאנחנו מנסים להודות לכולם, העם היהודי ברוך ה' מפוזר בכל רחבי הגלובוס.

לוועדת העלייה והקליטה יש תפקיד מרכזי, גם בשמירת הקשר עם הקהילות, גם להיות הפה של הקהילות כאן בישראל, מתוך הבנה שלמדינת ישראל יש תפקיד כלפי כל העם היהודי, וכמו שאני תמיד אומר, אנחנו תעודת הביטוח של העם היהודי וחשוב שיהודי התפוצות ימשיכו להרגיש כך וחשוב שגם נשמור על מדינת ישראל כדי שהיא תוכל להיות תעודת הביטוח הזאת.

הרבה מהחשש של היהודים לעלות ארצה נובע מקשיי השפה והקושי במציאת פרנסה ופערים תרבותיים וחשש מירידה ברמת החיים ועדיין אני חושב שהניסיון מלמד אותנו שגלי האנטישמיות גורמים גם לגלי עלייה בעקבותיהם שמהווים גורמי דחיפה. אנחנו צריכים מצד אחד גם לתמוך בקהילות בתפוצות, מצד שני גם להיערך כאן לקליטת עלייה ואני חושב שיש פה גם אמירה חשובה שתצא ממדינת ישראל, שכל יהודי שחי בכל מקום בעולם חייב להיות בטוח בכל אחת מהמדינות שהוא חי ולקיים שם חיי קהילה יהודיים ללא פחד וללא מורא, מעבר לשותפות הגורל שבה, אני חושב, יהדות התפוצות הוכיחה את עצמה גם כתומכת באיסוף הכספים והתרומות לטובת מדינת ישראל.

עד כאן דברי הפתיחה שלי, המטרה שלי היא באמת להשתדל לתת לכולם לדבר, גם חברי הכנסת שכאן וגם נציגי המוסדות הלאומיים והגופים השונים. נתחיל מהזום, ריקרדו ברקינשטט, נשיא בפועל של הקהילה היהודית בסאן פאולו. שלום.

שלום. (תרגום חופשי מהשפה האנגלית): בוקר טוב לכולם. זה ממש תענוג להיות פה עם כל חבריי מרחבי העולם ברגעים הקשים האלה. בברזיל אנחנו מרגישים בפעם הראשונה, זה משהו חדש בברזיל, העלייה של האנטישמיות. האנשים בברזיל הם מאוד דתיים, יש פה הרבה נוצרים, הם אוהבים את העם היהודי ואת מדינת ישראל, אבל אחרי 7 באוקטובר הרגשנו ברחובות, ברשתות החברתיות, באוניברסיטאות, את העלייה בשיח השנאה נגד ישראל ונגד העם היהודי.

בשבילנו עכשיו אנטישמיות ואנטי ציונות זה אותו דבר, כי הפלסטינאים והשמאלנים, יש לנו יותר שמאלנים מפלסטינאים, הם אומרים from the river to the sea, אז התחלנו לדבר עם האוניברסיטאות ועם המדיה, כדי להבהיר שהאמירה הזאת היא נגד הקיום של מדינת ישראל וכנגד 8.5 מיליון יהודים שחיים בישראל, במדינה הזאת.

אנחנו עובדים קשה עם הממשלה וגם עם כוחות הביטחון בברזיל, וגם עם המדיה ועם מקבלי ההחלטות ואני חושב שעכשיו יש יותר איזון בגלל המאמצים שלנו, הרבה כסף ומאמץ אנחנו שמנו למטרה הזאת. כל יום יש לנו מאמר שנכתבת על ידי אחד מאיתנו. הנשיא שלנו הוא מהצד השמאלי, לולה, הנשיא של ברזיל, יש לו עמדה פרו פלסטינאית במלחמה הזו. הסברנו לו שהפלסטינאים הם לא חמאס וחמאס הוא לא הפלסטינים. זה דבר נוסף שצריך להסביר לאוכלוסייה אצלנו, שאנשים יבינו מי זה האויב, מי זה האויב של העולם החופשי.

ממשלת ברזיל עושה עבודה טובה בזה שהם הביאו כל ברזילאי מישראל ומעזה, פינו, אבל שר החוץ שלנו אומר דברים שקשה לשמוע, והוא אחד הגורמים לעליית האנטישמיות. הוא מדבר על רצח עם, הוא מדבר על מלחמה לא מידתית ומהצד הימני יש נוצרים אוונגליסטים. בקונגרס שלנו אין לנו יהודים בקונגרס בברזיל, אבל הנוצרים האוונגליסטים תומכים בנו בהחלטות ובנאומים ואני חושב שהגענו לאיזון גם בתוך גורמי הממשל.

אני חזרתי מרומא בשבוע שעבר, הייתי בכנס עולמי יהודי ושמעתי מ-44 קהילות ואמרתי שברזיל זה בעצם אואזיס בעולם, אפשר להגיד בכל מה שנוגע לאנטישמיות. אנחנו פה כדי לתמוך במדינת ישראל ובקהילות ואנחנו עובדים ביחד, יש לנו את שכנותינו באמריקה הלטינית ואני מקווה שהשלום ישרור בקרוב בלי חמאס ושהחטופים שלנו יחזרו הביתה.

תודה רבה. חברת הכנסת מזרסקי.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. קודם כל אני מבקשת להודות לנציגים של כל התפוצות על הפעילות הנפלאה שלכם למען מדינת ישראל, העמידה האיתנה שלכם לצד מדינת ישראל היא קריטית בימים האלה. התמיכה שלכם והעברת מידע אמיתי, כי אנחנו יודעים שהפייק ניוז ועיוות המידע פשוט שוטף את כל העולם. אנחנו מבקשים את העזרה שלכם להביא לדעת הקהל העולמית והקהילות בעולם, במדינות שאתם מתגוררים שם, תספרו את האמת על ישראל, תספרו את האמת על מה שקורה לנו, על צבא ההגנה לישראל שבא להגן עלינו ולא תוקף אזרחים חפים מפשע.

תספרו עלינו ותעמדו, כמו שאתם עומדים וכמו שאתם תומכים, אנחנו זקוקים לכם. אנחנו תמיד מזדהים איתכם ותומכים בכם, מתעניינים בחיי הקהילות היהודיות בתפוצות ומושיטים יד כשצריך. שערינו פתוחים למי שרוצה לעלות ואנחנו בשמחה קולטים כאן בישראל עולים מכל העולם. אנחנו באמת מוקירים ומעריכים את הקשר שיש בינינו, בין אזרחי מדינת ישראל לקהילות היהודיות בתפוצות. בשם כל עם ישראל, בשם כל אזרחי ישראל, תודה רבה לכם ונשמור על קשר.

תודה רבה. הרב זאב גולדשטיין.

תודה רבה מאוד על ההזדמנות וגם בהוקרה לכם שאתם מכניסים את יהדות התפוצות בתוך הדיונים האלה, אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב. מבחינת מה שקורה בדרום אפריקה, אני רב ראשי בדרום אפריקה ומה שקורה, יש שתי בחינות, אחת זה הממשלה, ממשלת דרום אפריקה, מאוד מאוד מתנגדת למדינת ישראל ומאוד מאוד תומכת בחמאס, ומה שקרה במשך השבועות האחרונים, הם פנו לבית המשפט הבינלאומי הפלילי בהאג והם החזירו את כל הדיפלומטים שלהם מישראל לדרום אפריקה.

אבל מה שקורה מצד הממשלה זה לא האוכלוסייה. הממשלה היא בעצמה מאוד מאוד מתנגדת ואני אפילו הורדתי את הממשלה מתוך התפילה לשלום המדינה, יש לנו תפילה לשלום הממשלה בדרום אפריקה, כמו שכל הקהילות היהודיות בחו"ל מתפללים בעד הממשלה שלהם, אז אני הורדתי את הממשלה בגלל התמיכה שלהם בחמאס ועכשיו אנחנו מתפללים רק עבור האוכלוסייה, עבור המדינה. האוכלוסייה בכללה, יש מיליונים של נוצרים דתיים, האוכלוסייה של דרום אפריקה זה 60 מיליון אנשים, יש קהילה של יהודים, 55,000, זה הכול, אבל בתוך האוכלוסייה של 60 מיליון אנשים יותר מ-90% נוצרים דתיים ויש המון המון מהם שתומכים במדינה ובמה שקורה, במדינת ישראל ובעם ישראל, כמו הנוצרים בארה"ב, האוונגליסטים וכו'.

לכן אני אומר שמחד גיסא יש בעיה גדולה מצד היחסים בין ישראל לדרום אפריקה, מאידך גיסא יש הזדמנות. בשנה הבאה יהיו בחירות כלליות בדרום אפריקה והמפלגה של ה-ANC ירדה מתחת ל-50%, לפי סקרי דעת קהל, ולכן זו הזדמנות לבנות משהו.

בדרך כלל ברחובות פה לא מרגישים אנטישמיות, יהודים הולכים ברחובות חובשי כיפה, אין בעיה בכלל, אבל מה שכן יש בעיה של אנטישמיות ברמה של האליטות, במדיה, בממשל וארגוני ספורט וכו', דברים כאלה, אבל זה באליטה, רוב האוכלוסייה לא. שורש האנטישמיות זה העניין של ישראל והדה לגיטימציה ורצח עם, כל הדברים שהם כל כך שקרים והאשמות שהם רשעות ממש.

מה שאני רוצה להדגיש פה זה שני דברים, האחד זה הצורך בהסברה כדי להביא את המסר של ישראל לאוכלוסייה פה בדרום אפריקה וגם אני חושב בכל תפוצות העולם, זה יכול להגן על העניין של האנטישמיות בגלל שיש המון המון אנשים שרוצים לדעת ואנחנו צריכים לספר להם את הסיפור הזה. זה מאוד חשוב ואני אומר שיש הזדמנות.

גם בתוך אפריקה בכללה יש בעיה גדולה של ג'יהאד בדרום אפריקה נגד נוצרים, אלפי אלפי נוצרים בדרום אפריקה נרצחו בשנה שעברה על ידי קבוצות ג'יהדיסטיות, כמו א-שבאב, ISIS, בוקו חראם וכו' וכו'. אני חושב שזו הזדמנות לישראל פה בדרום אפריקה וגם באפריקה בכללותה. מצד הקהילה פה לא מרגישים את האנטישמיות ברחוב, אבל מרגישים את זה, כמו שאמרתי, מצד האליטות.

אז אני חושב שהמסר למדינת ישראל, לממשלת ישראל, זה להשקיע הרבה יותר במה שאפשר לעשות גם בדרום אפריקה וגם באפריקה, יש המון גופים שאפשר למצוא, שיכולים לתמוך במדינת ישראל, רק צריכים להשקיע בזה מאמץ, כוח אדם, כסף, הכול כדי לעשות את זה וזה גם יפחית את הבעיות של אנטישמיות.

זה בקיצור, יש המון דברים אחרים ואני מאוד מאוד מעריך את ההזדמנות לדבר פה בוועדה החשובה הזאת. תודה רבה לכם.

תודה רבה. ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית.

תודה רבה, היושב ראש. אני לא יכול לחשוב על משהו יותר חשוב וקריטי בעת הזו מאשר לאפשר דיאלוג ישיר ובלתי אמצעי בין מנהיגי הקהילות היהודיות בעולם לבין מקבלי ההחלטות בישראל. זו גם שעתו היפה מאוד של העם היהודי שבה לדעתי בספירה שלי גייסו כבר קהילות יהודיות בעולם למעלה מ-700 מיליון דולר למען מדינת ישראל מאז פרוץ המלחמה בשבת השחורה.

זה גם זמן של חשש מאוד גדול. כל משבר כאן בארץ מביא חשש לקהילות יהודיות בעולם ואנחנו גם יודעים שבעת מלחמה בארץ האנטישמיות והשנאה עולים. בהערכות מצב שאנחנו עשינו, זה המצב הכי גרוע שהיה אי פעם מבחינת רמת האלימות והאנטישמיות והשנאה כלפי ישראל בעולם וכמובן זה מקרין על הקהילות היהודיות. לכן סופר חשוב שמקבלי ההחלטות כאן בירושלים, חברי הכנסת, ויש פה מספר חברי כנסת, שהתפוצות זה אחד מתחומי העיסוק העיקריים שלהם, ולכן אני מאוד שמח שאתם כאן בדיון הזה.

הסוכנות גם מגייסת את העם היהודי להשקיע פה בארץ בעת המלחמה בשיקום העוטף, בסיוע לרשויות, בסיוע לנפגעי טרור וגם בחוץ לארץ, קרן הביטחון של הסוכנות היהודית שהקצתה קרוב ל-100 מיליון שקל בעשור האחרון ממשיכה ואנחנו כרגע מוציאים לקהילות היהודיות בעולם למעלה מ-5 מיליון שקל בסיוע מיידי לצרכים ביטחוניים ואנחנו נמשיך לעמוד לצד הקהילות גם בארץ וגם לגייס אותם כאן לסיוע לישראל. תודה רבה.

תודה רבה. עורך דין קורשיה.

שלום. (מדבר בצרפתית).

(תרגום חופשי מהשפה הצרפתית): עורך דין קורשיה, שהוא יושב ראש קונסיסטואר בצרפת, אומר שצרפת נמצאת בדילמה, מצד אחד הקהילה היהודית הגדולה בעולם, אבל יחד עם זאת הקהילה המוסלמית מהגדולות באירופה והמצב הזה מייצר חיכוכים ועימותים מסוימים. הוא אומר שהמלחמה שהוא מוביל, אחת המלחמות הגדולות, היא המלחמה במדיה וברשתות החברתיות, הוא מתעקש לומר שלא מדובר בעוד סבב שבא לשים את הסיבה הפלסטינית ועל זה קם עכשיו הוויכוח והמלחמה הזאת, אלא שמדובר בארגון טרור שעשה מעשה טרור שלא הכרנו מזה עשרות שנים, ואכן ממשלת צרפת הכירה בארגון החמאס, זה תוספת שלי, בשונה מארגון חיזבאללה, כארגון טרור.

הוא אומר, כפי שצרפת עברה את מתקפות הטרור שהיו ביבשת שלה היא ידעה לתקוף את רוקל וראקה, הוא מתעקש לומר ולהסביר שזו לא רק זכותה, אבל גם חובתה של ישראל לבוא ולהכות ביד קשה ובאגרוף ברזל את החמאס ולהשמיד את ארגון הטרור הזה.

הוא מסיים בשתי נקודות עיקריות, שהם חיים מצד אחד את ההזדהות של הקהילה היהודית, שהיא ציונית מאוד, ואת הצורך של לבוא ולתמוך בישראל, ויחד עם זאת הם מתמודדים מול עלייה במעשים אנטישמיים שהם פי שלושה, שולשו בחודש האחרון, והם צריכים לדעת גם הם בתור קהילה יהודית להתמודד מול המעשים האנטישמיים האלה.

תודה רבה. רבקה כספי.

אני אציג את עצמי, אני המנכ"לית בארץ של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, שזה הארגון הממלכתי של הקהילה היהודית של צפון אמריקה. אני רוצה להודות לך, כבוד יושב הראש, על ההתמדה בלהעלות את הנושאים האלה בעת המלחמה, זה מאוד מחזק אותנו ואני חושבת שזו עבודה מאוד אסטרטגית פה בישראל.

המצב מאוד מורכב היום. מצד אחד יש גב מאוד ברור ומובהק ותובנה והבנה שהמלחמה הזאת היא לא משהו שישראל רצתה, זה מלחמת אין ברירה. אני חושבת שמהדרגים הכי בכירים של הממשל בארה"ב זה מובן לחלוטין. ראינו את זה גם במצעד שעשינו לפני שבועיים שהגיעו ארבעה ראשי הקונגרס משתי המפלגות, הגיעו ועמדו כתף אל כתף יחד איתנו, זה ללא כל ספק.

יחד עם זה מאז שצה"ל נכנס לעזה התמונות התחילו להשתנות. בהתחלה כשהיו התמונות של האסון שפקד אותנו ב-7 באוקטובר ושל החטופים, כל העם היו איתנו. עם השבועות והמלחמה בקרקע וכל ההפצצות מהאוויר התמונות התחילו להשתנות. אני לא אגיד ששמחתי, אבל נוכחתי לדעת שעם ההתחלה של שחרור החטופים התמונות של החטופים שלנו ושל האסון שפקד אותנו עולות על המסך ושוב יש שינוי כיוון ואנשים זוכרים את המתקפה הברברית ומה שעברנו וזה מתחיל לשחק שוב בדעת הקהל.

בתוך הקהילה היהודית אני חושב שצריכים לתאר את מה שקורה היום כהלם, הלם גמור, על שינוי המגמה, על דברים שעלו בן רגע. ידעו שיש אנטישמיות, אבל לא בממדים כאלה. לתת איזה שהוא קנה מידה, מאז ה-7 באוקטובר יש עלייה של 388% במקרים אנטישמיים בארה"ב, סדר גודל של 30 מקרים ביום, ואנשים חשים ויש לנו נתונים שמגבים את זה, חשים את זה בביטחון האישי והקהילתי שם.

אנחנו ראינו והצטערנו מאוד על הירצחו של פול קסלר בלוס אנג'לס, שהותקף בעת הפגנה בעד ישראל על ידי מישהו שהפגין מהצד השני. אנחנו ראינו שסטודנטים באוניברסיטת קורנל הותקפו ומצאו את עצמם כמעט בני ערובה בספריית האוניברסיטה. יש עוד הרבה דוגמאות, במונטריאול, כמה התקפות שקרו. יחד עם זה אנחנו לא שוכחים וכואב לנו מאוד על ההתקפה לפני יומיים, שמישהו בא וירה בשלושה סטודנטים ממוצא פלסטינאי, ברוך ה' הם לא נרצחו, אבל המצב מאוד מאוד מורכב.

תודה. בבקשה, מר ג'ררדו גורדישר, נשיא לשעבר של הקהילה היהודית בצ'ילה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): שלום לכולם. אני מצטער, אני נמצא בצ'ילה כרגע, אבל דבר ראשון, הקהילה תומכת ואנחנו קהילה מאוד ציונית. אנחנו חיים באחת הקהילות הפלסטינאיות הגדולות מחוץ למזרח התיכון, שהם נוצרים, אבל הם תומכי חמאס. הממשלה בצ'ילה מאוד פרו פלסטין, כמו שאתם יודעים.

סבלנו הרבה כקהיה היהודית, יש לנו חששות ודאגות, הילדים בבתי הספר אינם לובשים תלבושות של בתי ספר של יהודים. כמובן זה לא אולי דומה למה שקורה בארה"ב וצרפת כרגע, אבל עדיין יש לנו קהילה פלסטינית מאוד חזקה שדוחפת את הממשלה לתמוך בפלסטינים ובחמאס במקרה הזה. אנחנו עוברים ימים קשים, כמובן לא דומה למה שאתם סובלים בישראל ואנחנו מאוד תומכים בכם ואנחנו עושים פעולות לתמוך בישראל, בחיילים שלנו שנמצאים בעזה והחטופים בעזה, אבל הקהילה עוברת ימים לא פשוטים כרגע.

תודה. גאל גרינוולד, ראש המחלקה לחינוך וסגן יושב ראש ההסתדרות הציונית.

שלום וברכה, שלום לכולם, תודה רבה לך, חבר הכנסת עודד פורר. אני רוצה לציין מספר נקודות. נקודה ראשונה, אני חושב שצריך לציין, וזה חוצה לא מעט ארגונים, שיש מאות שליחים שנמצאים בחוץ לארץ, שמשרתים את הקהילות בחוץ לארץ, וברגע שהם קיבלו את צו 8 הם חזרו לארץ והצטרפו לצה"ל. אני חושב שהדבר הזה ראוי לציון מכמה היבטים, א', עצם התגייסותם, ב', המשפחות שלהם, ולא פחות גם העובדה שהקהילות תמכו בדבר הזה וממשיכות לשלם את המשכורות שלהם. אני חושב שזה דבר שראוי להעריך אותו ולציין אותו.

הדבר השני שאני רוצה להבליט זה איזה שהוא מיזם שההסתדרות הציונית העולמית יזמה כדי לתת מענה למפונים או מהצפון או מהדרום. אנחנו יצאנו עם קמפיין 'הבית שלי הוא הבית שלך', ובדרך הזאת מאות דירות, אנשים שמחזיקים כאן דירות בארץ והם העמידו אותם לטובת המפונים שאינם מקבלים תמיכה מהממשלה ובדרך הזאת זה עוד דרך כדי לבטא את הסולידריות של העם, גם מי שגר בחוץ לארץ ומחזיק דירה בארץ או סתם ישראלים שיש להם דירות ושיכלו להעמיד אותם לטובת המפונים.

הדבר השלישי, ופה אני רוצה להשתמש או להיעזר בוועדה. יצא לי להיות לפני שבועיים בצרפת לחמישה ימי הסברה, לעבור מקהילה לארגונים, מסטודנטים לתנועות נוער, בתי ספר, המצב מאוד מאוד קשה. שמענו את היושב ראש של הקהילה, אנחנו שמענו את המצב בארה"ב, המצב של האנטישמיות בעולם מגיע לרמות שאנחנו לא הכרנו. אני חושב שזה הזמן הנכון לקרוא ליהודים לעלות ארצה. זה לא הזוי. תודה לאל, מדינת ישראל היא מדינה חזקה והיא מדינה שהרמה שלה היא לא פחות גבוהה מהרבה מאוד מדינות באירופה ובכלל בעולם. אני חושב שיש פה שעה מיוחדת והשאלה הגדולה היא אם מדינת ישראל תדע לנצל את השעה המיוחדת הזאת.

זו שאלה שאנחנו שואלים את עצמנו כל הזמן.

נכון. הדבר הזה דורש להעמיד משאבים, זה אומר נושא של שפה והכשרה מקצועית וסיוע בדיור, אנחנו מכירים את הדברים האלה. אני מאוד מאוד קורא לחברי הכנסת שנמצאים כאן לעשות את הכול על מנת, ליצור את הקול הזה ולמצוא את כל האמצעים הנדרשים על מנת להגדיל את העלייה. הדבר הזה הוא אפשרי. תודה רבה.

הרב שודריך לא נמצא בזום, אז תדבר רחל וסאל, מנכ"לית One Israel Fund שנמצאת כאן. בעצם הוא כן כאן, למה אמרתם לי שהוא לא בזום? בבקשה, מצאו אותך, הרב שודריך.

זה באמת משהו, ללכת לאיבוד בתוך הזום. אולי אני אדבר באנגלית, אני יכול לדבר הרבה יותר מהר באנגלית.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): זה הרבה יותר טוב ממה שראש ממשלת אירלנד אמר על הילדה שהלכה לאיבוד בעזה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): עדיף ללכת לאיבוד בזום מאשר ללכת לאיבוד בעזה. אולי ראש ממשלת אירלנד צריך להישלח לעזה, לראות אם הוא יוכל למצוא את דרכו החוצה.

המצב שלנו דומה למדינות אחרות. ברגע שהמלחמה התחילה אנחנו התחלנו באקסטרה תפילות, כל יום שיר המעלות, כל שבת אנחנו אומרים תפילה לשלום המדינה, לצה"ל, עכשיו אנחנו אומרים מדי יום אבינו מלכנו פעמיים ביום. ביום שני, ביום השני אחרי המלחמה, הייתה לנו תפילה מיוחדת בבית הכנסת, בבית כנסת מלא, ועשינו שולחן שבת ריק כמו הרבה קהילות.

יש תחושה שאנחנו מסתכלים על גטו ורשה ואנחנו חושבים על זה שאנחנו תחת התקפה שוב. אנשים תמיד חושבים על פולין כמדינה אנטישמית, לאנשים יש את המראה מההיסטוריה כשפולין הייתה אנטישמית, זה עוד לא קורה עכשיו. יש שמאל קיצוני ויש קולות פרו פלסטינים, אבל אנחנו הולכים ברחוב כמו שהיה לפני כן. אנחנו ארגנו תפילה מכל הדתות, ברוך ה', זה היה הצלחה. התגובה שלי כיהודי היא ללכת ברחוב באופן גלוי.

הדבר השני שעשינו, כמו הרבה קהילות אחרות, אבל בשונה מהן, אנחנו כל הזמן צריכים להזכיר לאנשים את החטופים, אנחנו פעלנו ביחד עם ראש העירייה של ורשה. יש להם אמצעי פרסום אלקטרוניים והם נתנו לי 15 שניות כל חמש דקות שאנחנו יכולים להראות כל יום עוד חטוף בחלונות, אז יש תמונה ענקית גדולה ואנחנו עושים את זה, בפולנית כתוב שם: תעזרו לנו להביא אותם הביתה, ויש לינק שאפשר להיכנס לווידאו.

אנחנו עובדים עם הממשלה, הרבה אנשים תומכים בנו ויש אנשים שלא. תבענו אנשים שמשתמשים בסלוגןfrom the river to the sea כי זו אמירה של שנאה ורצון לראות בחיסול של העם היהודי. זה ייקח זמן עד שזה יגיע למשפט, אבל אנחנו רוצים שאנשים פה יראו שאנחנו לא מפחדים. אנחנו בהלם, אנחנו שבורי לב, אבל אנחנו עם מדינת ישראל, עם העם בישראל, עם העם היהודי בכל העולם ואנחנו לא נפחד.

תודה רבה. רחל וסאל, מנכ"לית One Israel Fund.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני רק רוצה להגיד לפני שמר שודריך יוצא שאני מתחברת לדברים של גאל בנושא העלייה לארץ, אבל עד שכולם יעלו לארץ יש לנו תמיכה מלאה מיהדות ארה"ב ובכלל ועל זה אנחנו מודים ומוקירים וזו הסיבה שאנחנו נמצאים כאן היום.

מאז הקמתה בשנת 1994 קרן ישראל אחת מחויבת לביטחונם ורווחתם של למעלה מחצי מיליון תושבי יהודה ושומרון, הלב התנ"כי של ארץ ישראל. כאן לצדי מנהלי תחום הביטחון של קרן ישראל אחת, מארק, יוחאי ושאולי, שמסכנים את חייהם יום יום בכניסה לאזורים מעורבים ונסיעה בכבישים סמוכים לכפרים כל זאת במטרה אחת, להבטיח את ביטחונם של תושבי 150 היישובים ביהודה ושומרון, שזו ליבת העשייה של הקרן.

זו העשייה שלנו ב-30 השנים האחרונות, אך החל מה-7 באוקטובר, בוקר השבת השחורה, אמיתי ואני עובדים בארץ ובחו"ל סביב השעון, ישירות מול כל הקב"טים, הרבש"צים, ראשי המועצות והערים, על מנת ללמוד את הסכנות האורבות ולהבטיח כי כל כיתות הכוננות מוכנות ככל שניתן כדי שאירוע כזה לא יתרחש שנית באף מקום ובכלל.

הצוותים שלנו כאן בישראל נתנו מענה לכל 150 היישובים בלי רגע אחד של הפוגה בזמן שהצוותים בארה"ב עסקו בגיוס הכספים על מנת להבטיח גיבוי לעשייה שלנו כאן. ובהזדמנות זו אנחנו מביעים את הערכתנו העמוקה לתומכינו מעבר לים. אם מישהו מאיתנו לא הכיר את המושג כיתות כוננות ב-7 באוקטובר זה ודאי השתנה. כיתות הכוננות ביישובי העוטף היו אלה שהגנו בגופם ושילמו בחייהם כדי שיימנע אסון גדול פי כמה מהזוועות שידענו.

הנשים והגברים שהם חלק מכיתות הכוננות ראויים להיות מוגנים ומצוידים בציוד הטוב ביותר על מנת להגן על תושבי היישוב, אך גם על עצמם, ואנחנו כאן כדי לעטוף אותם. מערכות מצלמות אבטחה, רכבי ביטחון, מוקדי ביטחון, תיקי חובש מקצועיים וציוד שנבחר בקפידה הם רק חלק מהתמיכה שאנחנו מעניקים במקצועיות רבה.

קרן ישראל אחת נמצאת גם בעורף ואנחנו זוכרים לחבק ולתמוך את נשות החיילים והמילואימניקים וילדיהם בפרויקטים מגוונים ברחבי יהודה ושומרון. ביקרנו את מפוני העוטף במלונות השונים והענקנו כל שנדרש על מנת לסייע בטראומה הקשה שכל אחד ואחת מהם חוו, כל זאת לא יכולנו לעשות ללא התמיכה הבלתי מתפשרת של קהילות ארה"ב.

בשם נשיאת הקרן, הגב' ג'קי הרמן, סגן הנשיא סקוט פלדמן מארה"ב, בשמי, בשם שותפיי לשליחות, אני מודה ליו"ר הוועדה חבר הכנסת עודד פורר, תודה רבה על המעמד המרגש. אנחנו מבקשים לשלוח איחולי החלמה לפצועים, מקווים לראות את כל החטופים שבים אלינו עוד היום ולהשתתף בצערם הכבד של המשפחות שאיבדו את יקיריהם, ה' ייקום דמם, ביניהם משה ידידיה לייטר שנפל בקרב ברצועת עזה, אביו, מר יחיאל לייטר, ממייסדי One Israel Fund, קרן ישראל אחת. ברצוני לברך את עמיתיי לפעילות גיוס התרומות והסיוע למדינת ישראל, בהם ההסתדרות הציונית העולמית, JFNA, רבקה כספי, יהדות צפון אמריקה, תודה רבה. המשימה שלנו משותפת למען שלומה, ביטחונה וחוסנה של ארץ ישראל השלמה, תודה רבה.

(היו"ר יוסף טייב)

תודה רבה. ארי מסר, מנכ"ל הקהילה היהודית של ברצלונה, ספרד.

שלום וברכה. תודה, אדוני היושב ראש, תודה לכולם. אני אתחיל ואומר שמבחינת רמת האנטישמיות כאן אצלנו אנחנו חווים חוויה שלא זכורה כאן גם לזקני הקהילה, לא בעוצמות ולא בווליום, גם באנטישמיות מאורגנת, ורק עכשיו בזמן שהוועדה מדברת קיבלתי ווטסאפ שהרקטור של האוניברסיטה המרכזית בברצלונה מארגן מחר עצרת תמיכה בקורבנות העם הפלסטינאי בעזה ותמיכה בחמאס, וזה בא בנוסף למספר החלטות גם בפרלמנט של קטלוניה והזדהות ותמיכה גם של הממשל בספרד.

הקהילה היהודית כאן והקהילה הישראלית הגדולה שנמצאת כאן חווה גם אי נוחות ברמת הביטחון האישי, גם תגבור מאוד משמעותי של הביטחון במוסדות היהודיים, בית הספר, בית הכנסת וכדומה, וגם התנהגויות מונעות, הסתרת סממנים יהודיים, המעטה בדיבור בעברית ברחובות ועוד ועוד ועוד.

לצד כל זאת יש הרבה מאוד סולידריות עם מה שקורה בארץ, יש פה לא מעט קרובי משפחה של אנשים שמגויסים עכשיו לצבא, בוגרי הקהילה וקרובי משפחה אחרים, אז ליבנו גם איתם. אנחנו עורכים קמפיינים של גיוס כספים, עצרות תמיכה, פעילויות הסברה, וחשוב גם לציין שהיה פה גל של מבקרים מהארץ שאנחנו ארגנו למענם גם לינה וגם מערכת חינוך זמנית עם פעילויות הפוגה לילדים.

אנחנו בעיקר עכשיו מתמקדים בפעילות בשדה הפוליטי על ידי קבוצת לובינג שהקמנו על מנת לנסות לייצר יחד עם שגרירות ישראל השפעה על שינויי החלטות שהולכות ומתרקמות, החלטות וחקיקות אנטישמיות במהותן. תודה.

תודה רבה. נמצא איתנו בזום הרב ראובן אוחנה, הרב הראשי של מרסיי בצרפת.

אני הרב ראובן אוחנה, הרב הראשי במרסיי, בצרפת, והרב הראשי האזורי בדרום צרפת, מרסיי היא העיר השלישית בגודלה באירופה ביחס למספר היהודים, מדובר בכ-70,000 יהודים, והשנייה בגודלה בצרפת אחרי פריז. בסך הכול באזור ישנם כ-100,יהודים. הקהילה במרסיי היא מצד אחד מאוד מודאגת, מצד שני היא די שמורה.

למרות שיש כאן הרבה מאוד מוסלמים שנמצאים וגרים באזור ובעיר הזו, ביחס לאזורים אחרים כמו פריז, במרסיי האחוז הוא כמעט 30% מוסלמים, בפריז זה אולי 10%, אבל יש הרבה פחות מקרים של אנטישמיות או של פגיעה ביהודים מכמה וכמה סיבות, אני לא אפרט עכשיו. אחת הסיבות היא שיש לנו קשרים מצוינים עם כל הדתות, קשרים טובים גם עם מנהיגי האזור, הנשיא האזורי, נשיא המחוז, כל אנשי הפוליטיקה מאוד קרובים ליהודים ואנחנו שומרים איתם על קשר מאוד הדוק, מאוד תומכים בישראל וברור שהם מגדירים את החמאס כארגון טרור.

לאחרונה יש התעניינות מאוד גדולה בקהילה לעלייה, ודווקא עלייה מאורגנת של הרבה משפחות שרוצים לעלות ביחד. אנחנו עוזרים להם, מכוונים אותם. ישנה התעוררות בקהילה, גם היהודים שהיו מאוד רחוקים מחיי היהדות בקהילה, בתי כנסת, כל מיני מרכזי פעילות יהודיים, היום הם מתקרבים יותר בגלל שהזהות היהודית שלהם חוזרת, רואים התעוררות בכל הגוונים ובכל הרמות.

לפי מה ששמעתי ישנה אפשרות בקרן של עזרה מסוימת, אז פנו אליי כמה בתי כנסיות שאני אולי אשטח את הדרישה שלהם בפניכם. אני אסביר. השלטונות כאן תומכים מאוד ועוזרים מאוד לכל קהילה שרוצה להתקין כל מיני מערכות של מצלמות או לחזק את הגישה לבתי הכנסת, דלתות, גדרות וכו', הם עוזרים ב-80% מהעלות, דהיינו נגיד אם יש פרויקט של חיזוק בית כנסת או מקום קהילתי שעולה 100,000 שקל הם נותנים 80,000 שקל, ו-20,000 הנותרים הקהילה עצמה אמורה לגייס. יש קהילות שהן עניות, שאין להם גם את ה-20%, אז אם דרך הקרן יש אפשרות להיעזר, פנו אליי כמה קהילות כאלה ואני הבטחתי שאני אעלה את זה בוועדה שלכם החשובה.

אני מאוד מודה לכם על שיתוף הפעולה ומודה ליושב הראש של הוועדה ולכל המשתתפים ולחברי הרב יוסף טייב. תודה רבה לכם.

תודה רבה, אנחנו בהחלט נעביר את הפנייה הזאת לקרן בסוכנות היהודית, ג'וש נמצא כאן איתנו ואנחנו נראה איפה אכן אפשר לפעול.

יוהאן טינל, מנהל מועצת הביטחון היהודית הצפונית, דנמרק, NGS, בבקשה.

שלום לכולם. (תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני דירקטור ב-NGS זה ארגון כללי של מועצת הביטחון היהודית הצפונית, המועצה היהודית הצפונית, שבדיה, דנמרק, נורבגיה, איסלנד ופינלד, לביטחון של כל הקהילות במדינות האלה. רובכם יודעים, אבל האנטישמיות הייתה נוכחת גם לפני ה-7 באוקטובר במיוחד במלמו בשבדיה. למשל האנטישמיות בשבדיה הייתה פי ארבעה גבוהה ממה שקורה בצרפת, אם אתם משווים בין קהילות יהודיות.

אני אדבר בקצרה על מה קרה אחרי 7 באוקטובר במדינות האלה גם ברמה הפוליטית וגם בהיבט הקהילתי ואיפה אנחנו עכשיו. כבר בבוקר של 7 באוקטובר, לפני תשע בבוקר, שלחנו הנחיות להעלות את רמת הביטחון לרמת אדום, שזה הרמה השנייה הגבוהה של ביטחון שיש לנו. זה היה יום מתוח, אנחנו שמנו שמירה על הרבנים במלמו כי ברחובות שם היו 300 מכוניות שחגגו את מה שקרה בעוטף עזה.

בצד ההנחיות לקב"טים קיבלנו שתי החלטות שעשינו ב-7 באוקטובר, שביום ראשון תתקיים פגישה של הקב"טים ומנהלי מצבי חירום כדי לייצר אסטרטגיה מה יקרה בימים הבאים ובשבועות הקרובים. בפגישה השנייה דיברנו על טראומה. נתנו להם הנחיות להתרכז בשלוש קבוצות, אחת, הישראלים שגרים במדינות האלה, במקרים רבים הם לא חלק מהקהילה היהודית, ישראלים שבאים לבקר והקבוצה השלישית זה הקהילה עצמה. כשאתה מכוון לקהילה עצמה בתוך הקהילות יש שתי קבוצות, ניצולי שואה ובני נוער שהולכים לבתי הספר, עם מה הם יתמודדו.

אני אסקור מה קרה בארצות אחרות, בדגש על שבדיה ודנמרק. כבר ביום שני דיברנו בעיריית מלמו איך להגן על הסטודנטים היהודים בבתי הספר ובקמפוסים. ואתמול האומבודסמן הלאומי, זה המילה השבדית היהודית במילון היהודי, החליט לבדוק איך בתי ספר ואוניברסיטאות בשבדיה מתמודדים עם המצב, לעשות דיונים איך להגן על תלמידים יהודים, יש תכניות לדבר על ישראל והפלסטינים ולייצר שיח ניטרלי בבתי הספר במטרה להגן על התלמידים היהודים.

בכל המדינות הנורדיות, ובמיוחד בשבדיה, היו הרבה הפגנות כי יש לנו קהילות גדולות פלסטיניות. כמו שאנשים הזכירו, הסיבה העיקרית היא שיש לנו קהילה גדולה של פלסטינית, וכמו במרסיי, גם במלמו יש 30% מוסלמים וזו קהילה פלסטינית גדולה ולהרבה מהם קרובי משפחה בעזה. וכמו בשאר העולם האנטישמיות עלתה ואנחנו רואים שהשמאל הקיצוני עובד ביחד עם הימין הקיצוני והפלסטינים.

בהיבט הפוליטי, יש תנועה פוליטית גדולה, ראש הממשלה והשרים והמלך תומכים בקהילות, ראש הממשלה נפגש מספר פעמים עם הקהילות השונות ויש קרן חירום שנועדה לביטחון עד סוף נובמבר ודצמבר במטרה לחזק את ההגנה על חיי היהודים. המשטרה בדנמרק ושבדיה, לפני 7 באוקטובר, אחרי ששרפו את הקוראן, הם כבר היו בכוננות גבוהה, אבל שבוע וחצי אחרי 7 באוקטובר המשטרה, יש לנו מפגשים כל יום איתם.

נערך סקר בשבדיה, בנושא של איך זה לחיות כיהודי בשבדיה, שבעה מתוך עשרה אמרו שהם פוחדים והם לא מסתובבים עם מגן דוד וסממנים יהודיים. ארבעה מתוך חמישה מרגישים חוסר ביטחון באופן קבוע, יש פסימיות באשר לעתיד היהודים בשבדיה, הם מרגישים שהמצב של הקהילות היהודיות יהיה יותר גרוע בשנים הקרובות. הרוב אמרו שהביטחון יהיה אפילו גרוע יותר. יותר מחצי מהקהילה היהודית חושבים לעזוב את שבדיה ולעשות עלייה ואנטישמיות היא הסיבה העיקרית.

בפינלנד ונורבגיה המצב דומה מבחינת ההפגנות ועליית האנטישמיות. כרגע יש סטיקרים בכל רחבי אוסלו עם גז ליהודים. בזמן השואה הדנים הצילו את היהודים, ואז הממשלה אמרה אז: לעולם לא עוד, והם באמת עובדים על הביטחון של הקהילות. יש אפילו מודל דני. מאז 7 באוקטובר אירועים אנטישמיים עלו פי 24, שבעה מתוך עשרה הדיווחים ב-2023 היו אחרי ה-7 באוקטובר.

גם במלמו וגם בקופנהגן ואוסלו היו ניסיונות לפרוץ לבתים של יהודים כשאנשים היו בבית. שבוע אחרי ההתקפה בישראל המלכה הדנית וראש הממשלה באו למרוץ תמיכה בישראל והקהילות היהודיות. שר המשפטים ביקר את הקהילה ארבע פעמים מאז ההתקפה, בחודש שעבר הוא היה פה כדי לפגוש אישית את חברי הקהילה, כל אחד יכול היה להגיע והוא ענה לשאלות בהקשר לביטחון הקהילה. אתמול הייתי עם הנציב הלאומי והנציג של שירותי המודיעין ומפקד המשטרה בקופנהגן, הם מבינים שהמצב היום כנראה יימשך לזמן רב גם אחרי הפסקת האש.

תודה רבה, מר טינל. משרד החוץ, מנהלת מחלקת קהילות יהודיות חמוטל רוגל פוקס. בבקשה, גברתי.

קודם כל תודה רבה, תודה לכל הגורמים האזרחיים שעוסקים בחיבור בין ישראל לתפוצות, הסוכנות היהודית והפדרציות, אנחנו עובדים באופן יום יומי ביחד. כמו חברתי כאן ממשרד התפוצות גם אנחנו עוקבים, כמו שאתם מכירים, אחרי מפת האנטישמיות בדאגה מרובה ומשתמשים בכל הכלים האפשריים של מדינה ריבונית אל מול הרשויות לסייע.

מה שאני רציתי להגיד ולהעלות זה את מפת הסולידריות דווקא שראינו מהקהילות היהודיות. אני חושבת שג'וש הזכיר בהתחלה את הסכומים באמת יוצאי הדופן שגויסו, אנחנו גם עוקבים ורואים, ממש כמוכם, אחרי הצהרות הסולידריות, האירועים, הפעילות והמשלחות. רק השבוע יש בארץ, הפדרציה של וושינגטון הייתה אצלנו בבוקר, AMIA ו-DAIA, כלל הקהילה היהודית מארגנטינה, הם באו בשתי משלחות מאוד מאוד גדולות, צרפת שהייתה, בריטניה.

נציג ארגנטינה על הקו.

ארגנטינה על הקו, היחיד שנשאר לייצג אותם משם, כי יש 45 איש שנמצאים היום בארץ ויורדים מחר דרומה. אז תודה רבה.

תודה רבה. נמצאת איתנו בזום אסטלה קלינסקי, מנהלת תכנית בית המחנך היהודי בארגנטינה. בבקשה, גברתי.

קודם כל תודה על ההזדמנות להיות פה בוועדה. אני מייצגת קהילה שכפי שנאמר קודם, יש משלחות שנמצאות עכשיו בארץ כי אנחנו קהילה מאוד ציונית שמה-7 באוקטובר פועלים למען חיזוק הקשר עם הארץ ולעריכת כל מיני אירועים, גם במרחב הציבורי וגם במרחב הקהילתי, כדי להראות עד כמה התמיכה שלנו נמצאת והלב שלנו נמצא שם.

עם זאת אני חייבת להגיד שהאנטישמיות גדלה באופן מאוד משמעותי. אם לפני ה-7 באוקטובר היה דיווח אחד ליום על אירועים אנטישמיים, היום יש לנו ארבעה אירועים ליום שמדווחים ל-DAIA, שזה הארגון שמייצג את הקהילה, ורק בשבוע האחרון 18 בתי ארגונים יהודיים קיבלו איומים אנטישמיים. בשבוע האחרון רק.

היום המלחמה, אם אפשר להגיד, הקרב הכי גדול בנושא של האנטישמיות קורה באוניברסיטאות. הצעירים שלנו נמצאים שם מול אוכלוסייה מאוד אנטישמית בכמעט כל האוניברסיטאות בארגנטינה ופה הצורך והבקשה ליצור מערכות משותפות כדי לתמוך בהם, הן בתכנים והן באסטרטגיות, כדי להתמודד עם מה שקורה פה בארגנטינה לאחר ה-7.10.

יחד עם הסוכנות היהודית ויחד עם ארגונים אחרים מהארץ אנחנו מארגנים כל מיני מערכות חינוכיות כי גילינו גם שאנחנו חייבים לחזק את המערך החינוכי היהודי הקשור לארץ בצורה מאוד משמעותית כדי לתת כלים לצעירים שלנו, למנהיגים שלנו, כדי להתמודד עם מה שהיום קורה בקהילה וגם בארץ.

תודה.

תודה על זה שנתתם לי את האפשרות ואנחנו מגויסים לכל מה שצריך .

פול פיטוסי, מנהל בית ספר בשוויץ.

שלום. תודה רבה לכולם. בשוויץ יש לנו 18,000 יהודים בקהילות, הרוב בציריך, אחר כך ז'נבה ולוזאן ויש כמה קהילות קטנות. בז'נבה, שם אני גר עכשיו, יש לנו 5,000 יהודים ו-2,000 ישראלים. ספרנו יותר מ-250 פעולות אנטישמיות. אפילו שאנחנו לא מרגישים שהכול מסוכן ברחוב, אני חושב שיש הרבה בעיות כי ראינו תגים נגד ישראל, נגד יהודים, בשבילי זה אותו דבר, וגם הפגנות בעד הפלסטינאים.

אנחנו נמצאים לא רחוק מהגבול של צרפת, ליד העיר אנמס, יש שם הרבה ערבים, הרבה מוסלמים, אבל לא מוסלמים רגילים אלא מוסלמים שלא אוהבים יהודים, ממש. יש לנו גם BDS באוניברסיטאות ובכל מקום שיש קהילה עכשיו יש לנו משטרה. זאת התמונה.

תודה רבה. ארווי לוי ראש הקהילה היהודית בגדיר לא מצליח להתחבר ממרוקו. אני מבין שהוא שלח לג'וש איזה שהוא מכתב שהוא רוצה להעביר לוועדה, בבקשה, ג'וש.

זה מראש הקהילה בגדיר מרוקו. הוא כותב ככה: (תרגום חופשי מהשפה האנגלית): אני רוצה להגיד שבמרוקו, בעיר גדיר, אנחנו בטוחים. שירותי הביטחון במרוקו כל הזמן דואגים לביטחון של הקהילה היהודית. אנחנו מצטערים לראות את הפסקת התיירות מישראל עכשיו וגם הפרויקטים בתחום חקלאות ומדע שנחתמו בעקבות הסכמי אברהם. אנחנו בטוחים שהתקופה הזו תסתיים והכול יחזור למה שהיה. אנחנו מתפללים עבורכם ולחזרתם בשלום של כל החטופים. בעזרת ה'.

עם ישראל חי. משרד התפוצות.

אני מאוד מאוד מסכימה עם חמוטל לגבי הסולידריות, זו אמירה מאוד יפה. בפעם הקודמת שהייתי פה חבר הכנסת פורר בתחילת הוועדה הוא פתח ואמר שאנחנו בוועדת העלייה, הקליטה ולפעמים שוכחים את המילה תפוצות. אני חושבת שאנחנו בעולם שבו אף אחד לא ישכח יותר את המילה תפוצות, הם יותר מהכול מוכיחים כמה הקשר שלנו איתם הוא קריטי. אני לא ארחיב, יש פה מספיק נציגי קהילות, אני לא צריכה לספר את המצב בתפוצות.

ספציפית במשרד שלנו, כל מערך הפעילות שלנו מותאם לתקופת המלחמה, בעצם כל רכיב שאנחנו עושים, בין אם זה חינוך פורמלי, חינוך בלתי פורמלי, משלחות לארץ, הכול עבר למוד מלחמה כשאנחנו עוסקים בעיקר בחיזוק החוסן הקהילתי והמאבק באנטישמיות בתוך הקהילות היהודיות, הארגונים היהודיים, קמפוסים, בתי הספר, אנחנו מביאים לפה משלחות סולידריות.

אנחנו עובדים כמעט עם כל השותפים פה, בין אם זה הסוכנות, ההסתדרות, משרד החוץ, יש לנו המון עבודה משותפת. אם משהו טוב אחד יצא מהמצב הזה זה שכולם עובדים בשותפות בצורה מאוד יפה. וזהו, אני מקווה שנחזור לעתות שגרה במהרה.

תודה רבה. רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית. בבקשה, גברתי.

שלום. קודם כל תודה רבה על הדיון הזה, תודה רבה, חבר הכנסת, על ההזדמנות לדבר רגע על יהדות התפוצות במושגים של איזה כוחות משמעותיים אנחנו מקבלים מהם ואיזה כוחות משמעותיים אנחנו יכולים בשעות שהן קשות במדינת ישראל לדעת שיש לנו במי להיעזר וזה כוח שהרבה פעמים אנחנו שוכחים שהוא כל כך ייחודי שבאמת מאפשר לנו את החוסן הזה שאנחנו מדברים עליו, החוסן של מדינת ישראל שאנחנו כל כך גאים ומדברים עליו.

אנחנו גם בימים כאלה צריכים לזכור שכדי שהדבר הזה יימשך אנחנו צריכים להשקיע בחזרה. ואני אומרת את זה כאן כי אנחנו מאוד נהנים עכשיו, כולנו מדברים על כמה הצורך הזה קיים וקיימת אנטישמיות, אבל לא רק בגלל אנטישמיות, בגלל שחוויית הבית שלהם לא תישמר אם אנחנו לא נדאג לשמור אותה, לא נדאג לטפח אותה. ואם אנחנו לא נזכור, גם בעתות כאלה, שהבית שלהם הוא כאן והם צריכים להרגיש פה חוויית בית אנחנו נאבד לטווח הארוך את יהדות ארה"ב ואת יהדות העולם בכלל, בעיקר כשאנחנו מדברים על זרמים.

אני רוצה לספר כאנקדוטה. לפני כמה שנים הייתי פה בפגישה עם משלחת גדולה מארה"ב של רבנים מאוד מאוד ציוניים שדיברו על הקשר והחשיבות, והם דיברו על מדינת ישראל, אם היא מכירה בזכויות שלהם או לא מכירה בזכויות שלהם כיהודים קונסרבטיביים. אחד מחברי הכנסת שכדי לשמור על כבודו אני לא אספר כרגע, אמר: אתם תהיו בעדנו בכל מקרה, לא משנה מה אנחנו נעשה כשתהיה בעיה אתם תמיד תהיו בעדנו. והם הסתכלו עליו ואמרו: אנחנו תמיד נהיה בעד הבית שלנו. אם זה הבית שלנו אנחנו תמיד נהיה בעד הבית שלנו.

ואני חושבת שזה בדיוק הסיפור, אנחנו קצת שוכחים גם ברגעים כאלה שהחוויה שלהם להרגיש פה בית, לא רק בית שאפשר לברוח אליו, אלא גם בית שאפשר לעזור לו, לא רק בגלל העלייה שהיא חשובה וברוכה ומשמעותית, אלא גם בגלל היכולת לתת את הכתף ואת היד ואת העזרה ואת קבוצות ההתנדבות שאנחנו רואים כאן כל יום שמגיעות כדי לעזור ואת ה-700 מיליון דולר שתיארתם בתחילת המפגש כאן, זה חשוב, זה משמעותי, זה לא יקרה אם לא נשקיע בחזרה.

תודה רבה. מיכאל הרוש ממונטריאול, אחרון הדוברים.

שלום וברכה. אני גר במונטריאול קנדה ולא מזמן אנחנו חווינו פעילות אנטישמית פה, אני עובד עם מונטריאול עולמי ואנחנו עובדים עם קמפוסים ועם הרבה סטודנטים. בוא נתחיל מהזמן של שמחת תורה, שמענו מכל מיני מקומות כשהיינו בבית הכנסת שקרה משהו בארץ ישראל. לא יכולנו להסתכל, אבל היינו כל כך עצובים והיו קהילות שלא רקדו עם ספר התורה, לא עשו כל כך שמחה בגלל שידעו שקרה מקרה מאוד רציני בארץ.

אחר כך כשפתחנו את כל הדברים זה היה מאוד כואב. רק שתדעו לכם שמונטריאול מאוד פטריוטיים בעניין של ארץ ישראל, ביום העצמאות אנחנו יוצאים לרחובות עם אלפי אנשים באמצע העיר ואפילו שיש את הקבוצות של הפלסטינאים שתומכים בפלסטינאים שעושים כל מיני דברים, אבל אנחנו גאים וחזקים בעניין הזה של אחדות ארץ ישראל וקנדה במיוחד זו מדינה של שלום.

אבל, כמו שאתם יודעים, בכל מקום שיש ביטוח לאומי אז כל הערבים באים לשם, אז גם פה, ויש המון אנשים שתומכים בפלסטינאים פה, אפילו משלמים להם לבוא, הם לא רשומים באוניברסיטאות, הם שם רק כדי לעשות פרופגנדה. לא מזמן היה אירוע בקמפוס של קוקוליה שהוא מאוד מוכר, יש שם הרבה ערבים, והיו יהודים שהראו את הפוסטרים של החטופים ודברים כאלה, אז באו כנופיה של ערבים והתחילו לעשות בלגן ולריב ולקרוע. המשטרה התערבה והם היכו את המשטרה. אז זה לא פשוט.

אתמול זרקו בקבוק מולוטוב על JCC וגם בבית ספר ירו בלילה. אמנם לא היה אף אחד שם בבית הספר, אבל ירו פעמיים בלילה על החלונות של בית הספר, של ישיבה גדולה, וגם הרצליה, שהם בתי ספר יהודיים לחלוטין.

הרבה דברים קורים פה ויש לנו את הממשלה ואת המשטרה שהיא שולטת קצת בעניינים, אבל תומכים מאוד בקהילה היהודית. אנחנו לא בממדים של צרפת שצריכים להכניס את המזוזות לתוך הבתים, אבל בעוד עשר שנים אנחנו נהיה כמו צרפת, אי אפשר למנוע את זה. אנחנו רק שמחים שיש לנו את ארץ ישראל, שיש לנו מקום שאנחנו יכולים לחזור ולעודד כמה שיותר. הלב שלנו עם ארץ ישראל כל הזמן.

רק עכשיו בשבת הזאת עולמי מארגנת הסברה לסטודנטים, אני מביא ארבעה סטודנטים איתי כדי להדריך אותם לעשות הסברה ישראלית בתוך הקמפוסים ולעודד עוד יהודים להסביר שאנחנו מדינה שזכותה להיות פה וגם שאנחנו מקבלים את כולם, אנחנו לא באים בשנאה. ואתה רואה את ההבדל בין ההפגנות של היהודים וההפגנות של הערבים, אצל הערבים זה כל הזמן עם אלימות וכל מיני דברים, אבל כשזה של יהודים זה הולך בשלום, שירים ואפילו נציגי הממשלה באים ומדברים ותומכים בארץ ישראל ומגנים את כל הדברים האנטישמיים שקורים. זה המצב ואנחנו מתמודדים איתו.

אני רוצה קודם כל רוצה להגיד לך תודה רבה ואנחנו בהחלט מודאגים ממה שקורה בעולם.

אני רוצה להודות לכל הנציגים והקהילות בתפוצות על כל מה שארגנתם, כל מה שעשיתם, ברוח ובגשם, למען מדינת ישראל. כהרגלי אני אמשיך להגיד את מה שאני אומר תמיד, יהדות התפוצות תרמה, תורמת ותמשיך לתרום לאורך שנים, אני חושב שדווקא במצבים כאלה, לא כשהכול הולך חלק, כשקשה, חובתנו כמדינה יהודית, קודם כל כמובן לשמור על מדינת ישראל ולדאוג למענה גם ברמה הביטחונית וגם ברמה כלכלית של יהודי ישראל וגם של יהודי התפוצות. מדינת ישראל אמורה להיות תעודת הביטוח של יהודי התפוצות.

ואני רוצה להודות ליו"ר הוועדה על מספר דיונים, חלקם חסויים, שעשינו בשביל לנסות לראות איך לתמוך, אם זה דרך קרנות של הסוכנות היהודית, וכאן המקום גם להודות לסוכנות היהודית, להסתדרות היהודית העולמית, ולקהילות בכללותן על כל התמיכה שלכם.

אני אומר ואמשיך להגיד, הגיע הזמן שמדינת ישראל תחזיר את העודף או קצת ממה שיהדות התפוצות עושה למען מדינת ישראל, ללא שום הבדל. אני רוצה להודות לארגון עולמי, חלקם עלו פה, אבל הבוקר הם שלחו למדינת ישראל, משלחת של סולידריות, היום הם היו בכנסת, מחר הם יהיו בכפר עזה, משלחת ראשונית מסוגה מאז פרוץ המלחמה של 50 סטודנטים שהגיעו לפה כדי, אחת, להביע את הסולידריות שלהם למדינת ישראל ואת התמיכה הבלתי מסתייגת, ושתיים, הם קיבלו פה כלים ממספר חברי כנסת, ממשרד החוץ, איך להתמודד בקמפוסים מול אותו פייק ניוז שמתפרסם, הניסיון לעשות את הסימטריה בין מה שצה"ל עושה בעזה למה שארגון חמאס-דאעש עשה פה ב-7 באוקטובר. הרצון הזה להיות שליחים, שגרירים אמיתיים, למען מדינת ישראל בזמן שבחלק מהמקרים הם גם מסכנים את עצמם בתוך הקמפוסים כדי להילחם, אז תודה שלנו על כך.

שוב, מדינת ישראל פתוחה כמובן לעלייה מסיבית, אבל גם פתוחה לעזרה. הרב אוחנה, אם אתה עדיין איתנו, אם לא, נעביר את המסר אחר כך, אתה מוזמן לפנות לקרן הביטחון של הסוכנות היהודית כדי לבדוק את הנהלים ולראות אם אכן אתם עומדים בקריטריונים ובמידה שכן לראות איך הסוכנות היהודית יכולה להשתתף ולנסות לעזור ברמה של מיגון וביטחון של אותן קהילות.

שוב תודה רבה ואני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 16:18.