ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 14/11/2023

חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



69
ועדת החוקה, חוק ומשפט
14/11/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 173
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, א' בכסלו התשפ"ד (14 בנובמבר 2023), שעה 16:50
סדר היום
הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023
נכחו
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
גלעד קריב
מוזמנים
שרה גולד - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, ציבורי מינהלי, משרד המשפטים

אביטל שטרנברג - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עידית מועלם - עו"ד, רפרנטית חברות, משרד המשפטים

אורן פונו - עו"ד, ממונה בכיר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שלומי בילבסקי - עו"ד, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים

נרמין ברהום - עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים

לירון מאוטנר לוסי - עו"ד, משרד המשפטים

עמרי בן צבי - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נטע דרורי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

דליה שילי יריחובר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה

חיים זהבי - מנהל המחלקה לדירקטורים מקרב העובדים, ההסתדרות הכללית החדשה

אלכס מילר - ההסתדרות הכללית

גונן גומלסקי - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות החברות הממשלתיות

מירה סלומון - עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

מרב ניב - עו"ד, יועצת משפטית, התנועות הקיבוציות

זהר אלטמן רפאל - עו"ד, מנהלת תחום ממשלה, לובי 88

בקי כהן קשת - עו"ד, הפורום למאבק בעוני
משתתפים באמצעים מקוונים
יוסף פולסקי - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי
ייעוץ משפטי
ד"ר גור בליי
ניצן רוזנברג
טליה ג'מאל
מנהלת הוועדה
דלית אזולאי
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד-2023, מ/1673
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו דנים בהצעת חוק הארכת תקופת ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידי, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה) - אולי נשנה את הכותרת? אולי נשנה את הכותרת כך שתכנון ובנייה לא יהיה בה – התשפ"ד-2023.
אלכס מילר
ההסתדרות הכללית. אנחנו הגענו להבנות עם החברות הממשלתית ומבחינתנו אין צורך בשינוי הסעיף אבל שרשות החברות תודיע על ההסכמה. מבחינתנו לפחות בכל מה שהיה קשור אלינו לגבי הבחירות בדירקטוריון, סגרנו.
היו"ר שמחה רוטמן
איזה סעיף זה?
אלכס מילר
סעיף 8.
היו"ר שמחה רוטמן
עוד לא הגענו אליו. מבחינת לוחות הזמנים, חשוב לי לדעת. יש כאן הארכה רטרואקטיבית של תקופות כהונה? מישהו שעכשיו פוקעת הכהונה שלו אתמול, היום, מחר – היא תוארך. זה מה שהחוק קובע. זה קריטי גם לעניין הדחיפות בחקיקה. בכל מקרה זה רטרו ואין הבדל אם הסתיימה לפני שבוע או תסתיים מחר. החוק ייכנס לתוקף בתקופה הקובעת, זה יוארך. בסדר. זה היה חשוב להבהיר גם מבחינת הלחצים של דחיפות. אני לא אומר שזה לא מעורר בעיות, אנחנו נדבר על כך עת נגיע לסעיף, אבל רציתי להבין שבזה מדובר.
אלכס מילר
לנושא שלנו. הייתה לנו את הסוגייה של חברי הדירקטוריון בחברות ממשלתיות שנבחרו על ידי העובדים. אלה שנבחרו – והם לא הרבה, לפי היכרותי זאת בסך הכול חברה אחת – ועדיין לא קיבלו חתימה סופית של השרים, עליהם זה לא יחול. במידה וועדת הבחירות של חברה כזאת או אחרת אכן תחליט לקיים בחירות של אותם חברי דירקטוריון במצב של היום, זה יתאפשר.
היו"ר שמחה רוטמן
אם אתה דירקטוריון מטעם העובדים, אתה פחות טוב מהדירקטור שהוא לא מטעם העובדים?
אלכס מילר
לא.
היו"ר שמחה רוטמן
עוד לא הגענו לסעיף הזה. אתה אומר שהגעתם להסכמה. זאת או מרת, הכהונה שלך כן תפקע?
חיים זהבי
לא. יש לנו חברה אחת, חברת עמידר, שנמצאת בהליכים סופיים של מינוי. היה סיכום שמכיוון שהם בפרוצדורה, ימנו אותם. ברגע שיסתיים ההליך והשרים יחתמו, הם ייכנסו לדירקטוריון.
טליה ג'מאל
הכוונה כאן היא לסעיף 6(א)(1)?
היו"ר שמחה רוטמן
כלומר, הייתה כאן איזושהי החרגה לכאלו שהתחיל בעניינם תהליך הבחירות וטרם הסתיים?
חיים זהבי
לא. הם כבר היו במהלך הבחירות והם לפני חתימת שרים.
גונן גומלסקי
אדוני היושב ראש, אני מרשות החברות הממשלתיות. עוד לא הגענו לסעיף הזה. אולי נדבר על זה עת נגיע לסעיף.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור. נדבר עת נגיע לסעיף.
חיים זהבי
אני רוצה להגיד שזה לא משפיע על הליכי הבחירה של דירקטורים מקרב העובדים. בסעיף הזה אנחנו מתייחסים לכל הדירקטורים באותה צורה כולל לדירקטורים מקרב העובדים, לא פחות ולא יותר.
היו"ר שמחה רוטמן
לא תייצרו כלל שמחריג דירקטורים מטעם העובדים.
טליה ג'מאל
רק להבין, אתם כרגע מדברים על סעיף 6(א)(1)?
חיים זהבי
כן.
טליה ג'מאל
סעיף 6(א)(1), בדיונים הפנימיים המקדימים עם הממשלה – ושוב, עוד לא הגענו לזה – הבנו שיש איזושהי הסכמה ללכת לכיוון של צמצום התחולה של הארכה האוטומטית הזאת לגבי דירקטורים מטעם המדינה בלבד.
חיים זהבי
כן. דירקטורים מקרב העובדים הם דירקטורים מטעם המדינה.
טליה ג'מאל
ולכן זה יחול גם עליהם.
חיים זהבי
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
כאשר נגיע לסעיף נראה איך אנחנו מתמודדים איתו.
גור בליי
סיימנו את ההגדרה של פעולה של אדם כלפי רשות ציבורית.
היו"ר שמחה רוטמן
פעולה של אדם ועשינו את זה לפנייה של אדם.
גור בליי
נכון. מה שהפצנו כרגע, זה בעצם נוסח מעודכן שמשקף את הדברים שהיושב ראש הזכיר אתמול. היה לנו שיח עם הממשלה. נקריא כבר את הנוסח המעודכן.
קריאה
זה באתר?
גור בליי
זה הופץ ממש בסמוך לישיבה.
היו"ר שמחה רוטמן
מי שהיה בישיבה, אין שם בינתיים חידושים מפליגים. זאת העברה של הדבר לסעיף ההגדרות וחידוד.
גור בליי
הסעיף כתוב אחרת. אנחנו נקריא אותו. אנחנו מצטערים על המועד הקצר אבל זה בגלל לחץ הזמנים. זה נועד ליישם את אותם דברים עליהם דובר אתמול. אנחנו הפצנו את הנוסח לפני כ-40 דקות. הנהלת הוועדה תחלק את הנוסח המודפס.

אני אמשיך לקרוא מהנוסח המעודכן. הקראנו את "פעולה של אדם כלפי רשות ציבורית" ושינינו זאת ל"פנייה".
היו"ר שמחה רוטמן
פנייה לרשות ציבורית. בעקבות הסעיף הזה עלתה שאלה. יש מקרים – אני מתאר לעצמי והדוגמה של מיסים נמצאת בוועדה אחרת – כאשר לפעמים הפנייה מקימה את חובת התשלום. לדעתי דוח מע"מ הוא הדוגמה הטובה ביותר. אתה מגיש דוח מע"מ ואז ממילא קמה לך חובת התשלום של הסכום שבדוח. אני יכול להפריד את הפנייה מהדוח אבל אני לא יכול לחייב אותך במע"מ בלי שהגשת את הדוח.

יכול להיות שיש עוד מקרים דומים לזה ואז ממילא כשאני נותן ארכה לפנייה, אני גם נותן ארכה לתשלום.
שרה גולד
נכון, אבל בעיקרון חובת התשלום משתכללת רק ברגע שהגשת את הדוח.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת אומרת, התשלום של האגרה, היטל מס, אם זה מותנה בהגשת דוח מסוים – יחול הפטור. בסדר.

קראנו את כל הסעיף הזה ותיקנו את הפעולה של אדם כלפי רשות ציבורית.
בקי כהן קשת
אנחנו רצינו להתייחס למצב שקיים שבעצם לאדם יש זכות מסוימת, זכות חברתית כלכלית מהמדינה, יכולה להיות קצבה זמנית של ביטוח לאומי, סיוע בשכר דירה וכולי, והוא לא חייב להגיש את הבקשה להארכת הזכות הזאת אבל בעצם הוא ייאלץ לעשות כן כדי שהזכות תמשיך להתקיים. כמובן שבעת הזאת הרבה מהאנשים לא מסוגלים לעשות את זה, בין כי הם לא יכולים ישירות לגשת לאותו מקום ובין כי הם צריכים לצרף כל מיני מסמכים ואישורים שבוודאי בתקופה הזאת הם לא יכולים להשיג.

במציאות רוב המשרדים נותנים לזה מענה נקודתי אלא שהבעיה הגדולה היא שיש חוסר משווע בידע שזה קורה, חוסר אחידות וחוסר סדר בעניין הזה. זאת אומרת, הביטוח הלאומי כתב באתר שלו שמאריכים נכות זמנית בשלושה חודשים, קצבת ילד מתארכת בתקופה מסוימת – וזה לפחות התפרסם באתר של ביטוח לאומי כך שאני יכולה למצוא את זה – אבל בסיוע בשכר דירה גילינו שאכן יש הארכה של הזכות אבל זה לא מתפרסם באתר של עמידר וכולי. אם אתה יודע ללכת לבקש, בסדר. יש חוסר האחידות. משרד השיכון האריך עד ה-30 בנובמבר ואולי יאריכו עוד פעם.
היו"ר שמחה רוטמן
זה אחד הדברים שהחוק מנסה לייצר. הוא מנסה לייצר את האחידות ואת השיטה האחידה. שנית, יש דברים – אני לא מכיר את כל הדברים ויכול להיות שחלק מהדברים שם הם לא מכוח חיקוק אלא מכוח איזושהי החלטת ממשלה או החלטת מנכ"ל, חוזר מנכ"ל וכדומה – והחוק לא עוסק בהם. אני באמת לא יכול בחקיקה להגיד לכל משרד מה יחול לגבי החלטה מינהלית שלו כשזאת לא החלטה מכוח חיקוק או לדחות לו מועדים לגביה. הוא צריך לקבל את שיקול הדעת הזה.
בקי כהן קשת
ההצעה שלנו היא בכל זאת לבוא לקראת האוכלוסיות, במיוחד שחלק גדול מהזכויות החברתיות האלה הן לאוכלוסיות מתקשות או זכויות של ילדים, בעצם אוכלוסיות שבכלל מאוד מתקשות להשיג את הזכויות ובפרט בתקופה הזאת. לכן ההצעה שלנו היא לקבוע בחוק שתהיה אפשרות אם יש משהו – לא כשזה לא רלוונטי - ואם יש סעיף כללי שמדבר על זכויות המגיעות לאדם על פי חוק שהן זמניות ובתוך תקופת המלחמה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל על פי חוק, החוק עוסק בזה.
בקי כהן קשת
לא. החוק לא עוסק בזה כיוון שאם אני מקבלת סיוע בשכר דירה, ב-15 באוקטובר אני נדרשת להגיש מחדש את חוזה השכירות שלי כדי לקבל את הסיוע גם בנובמבר.
היו"ר שמחה רוטמן
למה זאת לא פנייה של אדם לרשות ציבורית לפי חיקוק ובכלל זה הגשת השגה, מסירת דיווח, מסמך או מידע אחר? למה את חושבת שזה לא בפנים?
בקי כהן קשת
אני אגיד לך מה חסר לי.
גלעד קריב (העבודה)
קיום הזכות.
בקי כהן קשת
בדיוק. חסר לי שיהיה כתוב שבמידה ואדם לא הגיש במשך שלושה חודשים, הזכות תמשיך לעמוד בתוקפה עד תום המלחמה או עד תום שלושה חודשים, על אף שהוא לא הגיש את הפנייה כי אחרת לא עשינו כלום. אני לא חייבת להגיש, נכון, אני לא חייבת להגיש את החוזה החדש, אני כמובן לא יכולה להגיש אותו כרגע, אלא שאם יופסק לי הסיוע בשכר דירה – אז מה הרווחנו?
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין אבל אני חושב שזאת רזולוציה שמאוד מאוד קשה לרדת אליה. אני אגיד לך יותר מזה. סתם דוגמה. מע"מ - הוא אמנם לא בחוק - היא דוגמה שמאוד קל לעבוד איתה כי יחסית היא מובנית. עסק שמגיש דוח מע"מ, לפעמים הוא מקבל כסף כתוצאה מזה, החזר מע"מ, ולפעמים הוא משלם. תלוי במחזור העסקי שלו באותו חודש. אני מתאר לעצמי שדווקא עכשיו העסקים יזדרזו להגיש את הדיווח כדי לקבל החזר. הדבר משול לזה שאני אגיד לבן אדם שגם אם לא תגיש את דוח המע"מ, תקבל החזר.
בקי כהן קשת
לא. חד משמעית אני מבחינה ולכן אני מדברת על זכויות חברתיות ואפשר שהן גם יפורטו בתוספת ולומר על איזה משרדים הן חלות. אנחנו בעצם לא מדברים על עסקים שמגישים דוחות למע"מ אלא אנחנו מדברים על אוכלוסיות שאין להן רואה חשבון ואין להם עסקים. אנחנו מדברים על אוכלוסיות שגם כך הן בבעיה מאוד גדולה בתקופה הזאת ולא ייכנס להן הסיוע בשכר דירה ב-1 בנובמבר כי הן לא הביאו את החוזה העדכני ובוודאי הן לא יכולות להביא חוזה עדכני בתקופה הזאת.

אם יהיה כתוב כאן אפילו משהו שהוא לא ממש מייצר זכות חדשה אלא משרדים בתוך 15 ימים יפרסמו בתוספת את הזכויות שעומדות לציבור, אפשר יהיה למצוא אותן. כעורכת דין פונים אלי בוקר וערב כי לא מוצאים את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
הכוונה ברורה. הרצון הטוב ברור ומוערך. אגב, אני רוצה לנצל את ההזדמנות – מאחר ולא היית אתמול במליאה - להודות לך עד מאוד על חוק פסיקת ריבית והצמדה שעבר אתמול במליאה, שהייתה לך תרומה משמעותית וחשובה לדיוני החקיקה שהתקיימו כאן.
בקי כהן קשת
תודה אדוני.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר שהכוונה ברורה. גלעד אמר שיש לו איזו הצעה פרקטית ואפשר לחשוב עליה. אני חושב שהיא יותר רלוונטית לסעיפים האופרטיביים ופחות לסעיף ההגדרות. אני רק אומר שאנחנו מנסים בחוק הזה לברוח מדברים עמומים שהמשרדים והציבור לא יודע לעבוד איתם. אם יש הצעה פרקטית, נשב ונדבר עליה בסעיף הרלוונטי. אני רק אומר שבגדול אין לי דרך שאני חושב עליה. כרגע אני לא רואה דרך – יכול להיות שנשמע – להבחין בין זכויות חברתיות מסוג א', מסוג אחר, אופט-אין, אופט-אאוט, מה כן ומה לא, מה מוארך ומה לא.
גלעד קריב (העבודה)
קל לעשות את זה. צריך להסתכל איך אנחנו מתייחסים לסוגייה בחוקים שאוסרים עיקולים למשל על כספי סיוע והעיקרון צריך להיות שכל סוג של סיוע – נמצא בדיוק את ההגדרה, מענק, סיוע, קצבה – שניתן לחידוש, כי מה שלא ניתן לחידוש, הוא לא רלוונטי.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין מה אתה אומר. באמת חוקקנו חוק על הגנה מעיקול או כל מיני דברים כאלה. אני רק אומר לך שבדרך כלל כשאתה עושה דבר כזה, הרציונל הוא שלפעמים בן אדם זכאי ולפעמים בן אדם לא זכאי. למשל הדוגמה של מענקי הקורונה שהיו, אז היית מגיש ואם היית זכאי – היית מקבל אבל אחר כך, לפי המחזורים שהיו בפועל, אם לא היית זכאי, היית צריך להחזיר. הבכי המוצדק שבא מהאנשים שאחר כך היו צריכים להחזיר, בוודאי כאשר מדובר בשכבות חלשות, לא בטוח שהצער שווה בנזק המלך.
גלעד קריב (העבודה)
אבל כאן אנחנו מדברים על משהו אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אחדד לך. בייחוד כאשר מדובר באוכלוסיות שיודעות להגיש את זה כל שנה.
גלעד קריב (העבודה)
אבל אנחנו כרגע בסיטואציה אחרת לגמרי.
היו"ר שמחה רוטמן
אלה שלא יודעים למצות את הזכויות שלהם, בכל מקרה הם בבעיה.
גלעד קריב (העבודה)
הסיטואציה היא יותר מצומצמת. אנחנו מדברים על מצב שאדם נמצא זכאי לסוג של סיוע, עקרונית פג התוקף של הסיוע מכוח החלטת הרשות והוא צריך לחדש.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אם זאת החלטה ולא חיקוק, אנחנו באירוע אחר. אם זה חיקוק, ואגב, מה שעשינו, הגנה מעיקול, לא נתקלנו בבעיה כי אלה לא היו חיקוקים. אז יצרנו את זה לא מכוח חיקוק. אני אומר שוב שתחשוב שהבן אדם זכאי בגלל שיש לו ילד שלומד בבית ספר והילד סיים כיתה י"ב. איך אני כרשות מבדיל בין מי שסיים כיתה י"ב ובין מי שלא?
גלעד קריב (העבודה)
נתתי לך פתרון. האדם שסיים כיתה י"ב, לא קמה לו לבקש את חידוש המענק או הסיוע בתקופה הזאת. אנחנו רק מדברים על אנשים שקמה להם זכות עקרונית להגיש בקשה.
היו"ר שמחה רוטמן
עזוב, אני לא רוצה להתווכח איתך. במהות אני מסכים איתך.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה לומר לך משהו. בין אם זה בדיון כאן ובין אם זה דיון אחר, אני חושב שכולנו נסכים שאם משפחה פונתה כרגע ונמצאת במתקן של מפונים וכתוצאה מהפינוי הזה אין לה שום יכולת לחדש בקשה לסוג מסוים של סיוע, הרי פשיטה שהמדינה לא יכולה להתעלם מהעניין הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, אבל השאלה אם זה החוק הזה.
גלעד קריב (העבודה)
מכיוון שהחוק הזה כרגע, כולנו נמצאים בסד זמנים מאוד לחוץ של טיפול, מכיוון שזה חוק שעוסק בדיוק ברעיון הזה של דחיית זמנים להחלטות וכולי, אז כמו שמנציחים את המצב - אף אחד לא יוכל לתבוע את המדינה בנזיקין על זה שהיא לא קיבלה את ההחלטה אם האריכו לה את התקופה – אז גם הזכויות של האזרח צריכות כאן לקבל הגנה. לא קרה שום דבר אם נלך כאן לצד של הקולה.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה מציג את המחלוקת כאילו - - -
גלעד קריב (העבודה)
אני אומר שיש נוסח שאפשר ללכת איתו.
היו"ר שמחה רוטמן
תציע נוסח.
גלעד קריב (העבודה)
אתה רוצה שאני אציע נוסח כדי שאתה תסביר לי למה הוא לא טוב? יש לי דברים יותר חשובים לעשות.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מסביר לך מראש למה הוא לא טוב, עוד לפני שהצגת את הנוסח. גלעד, לפני שתציע נוסח, אני אסביר לך למה הוא לא טוב. חלק מסוגי הסיוע שיצרנו להם מנגנון בחקיקה, סיוע מכוח החלטות הממשלה וכדומה, אחת הסיבות ואחד המבחנים שהשתמשנו בהם הוא שהם ניתנים על בסיס קבלות שהוצעו בפועל. זה היה המבחן שעשינו.
גלעד קריב (העבודה)
יש לי שאלה שאני רוצה לשאול אותך. לאדם פגה התקופה לקבל קצבת סיעוד. בקצבת סיעוד אחת לאיזשהו פרק זמן עושים מבחנים. לאדם פגה זכאות מסוימת מהמוסד לביטוח לאומי. אי אפשר בזמן מלחמה, כאשר הבן אדם הזה או מפונה או בסיטואציה אחרת, לעשות לו את המבחנים האלה.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. לחלק מהאנשים כן אפשר לעשות את המבחנים האלה. יש דחיית מועדים והביטוח הלאומי יעשה את זה על פי חיקוק.
גלעד קריב (העבודה)
במקום בו הרשות קיבלה החלטה לא לאפשר דחייה, אין בעיה. בקי אומרת שהמוסד לביטוח לאומי בא ואמר שהוא רוצה לדחות את הבדיקה.
היו"ר שמחה רוטמן
כשהדחייה הזאת לא תוביל לשלילת זכויות מהמטופלים.
בקי כהן קשת
בדיוק.
גלעד קריב (העבודה)
וזה לא כזה מסובך.
היו"ר שמחה רוטמן
לא. זה מאוד לא מסובך. זה פשוט משהו אחר ממה שהיא אמרה. זה מצוין.
גלעד קריב (העבודה)
זה מה שהתכוונו. בזמן שדחית את ההחלטה, עומדת הזכות.
בקי כהן קשת
לא רק בזמן שדחית את ההחלטה.
היו"ר שמחה רוטמן
הנקודה ברורה. מה שאפשר, נעשה. מה שאי אפשר לייצר, לא נייצר.
גור בליי
"פקודת השותפויות" – פקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975.

"רשות ציבורית" – כל אחד מהגופים שלהלן, ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף וכן עובד ציבור או נושא משרה בגוף כאמור – זאת בעצם אותה רשות שלה דוחים את המועדים. זו הגדרה חשובה - לרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו ולמעט בית דין מינהלי.
היו"ר שמחה רוטמן
לבית דין מינהלי יש סעיף משלו.
גור בליי
כן.

(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם.

(2) גוף שהוקם או שמונה לפי חוק, וכן גוף שניתנה לו סמכות לפי חיקוק – לענין הסמכות שניתנה לו לפי אותו חיקוק.

אמרנו שזה למשל כביש 6 שהוא אחת הדוגמאות.
היו"ר שמחה רוטמן
המוסד לביטוח לאומי.
שרה גולד
המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד סטטוטורי אבל יש גופים פרטיים שחיקוקים מעניקים להם סמכות.
היו"ר שמחה רוטמן
מכון ון-ליר.
שרה גולד
זה גוף סטטוטורי.
היו"ר שמחה רוטמן
אני יודע.
גור בליי
(3) רשות מקומית, לרבות חברה עירונית וחברת בת עירונית, כהגדרתן בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

(4) מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.

(5) חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית – לעניין החלטה מינהלית ופעולה של אדם כלפי רשות ציבורית לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, בלבד.

(6) מעסיק ציבורי גדול כהגדרתו בסעיף 9ב(א) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 – לעניין פרסום תוכנית לפי סעיף 9ג(א) לחוק האמור.

לגבי פסקה (7) שאלנו את הממשלה אם אפשר להוריד אותה ואמרו שאפשר כי הוא ממילא מוחל בסעיף (2), אותו פרט עליו דיברנו, היתר ההפעלה. זה בעצם נכלל במסגרת מה שדיברנו על הגוף שניתנה לו סמכות לפי החוק.

אתם רוצים לומר כמה מילים?
שרה גולד
לעניין חברה ממשלתית.
היו"ר שמחה רוטמן
פקודת מסילות הברזל.
שרה גולד
זה לעניין הרכבת הקלה. זה בעל היתר הפעלה. לא היינו בטוחים עם משרד התחבורה אם זה נכלל בסעיף (2) או לא. בסופו של דבר. בסופו של דבר סוכם שזה נכלל.

לעניין חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית, אנחנו מחילים את זה רק לעניין החלטה או פעולה לפי חוק חובת המכרזים כי במרבית ההיבטים של הפעילות של החברות הממשלתיות, הן בעצם פועלות כמו גופים יחסית פרטיים. בחוק הזה הן פועלות כגוף ציבורי וגם בחוק חופש המידע שלגביו יש לנו הסדר נפרד.

מעסיק ציבורי גדול כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, זאת פנייה שקיבלנו וזה היה על דעת הנציבות. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יש הגדרה של מה הוא מעסיק ציבורי גדול שנדרש לפרסם תוכנית בתקופה הקבועה. מרבית – או לפחות חלק – הגופים שנכללים בהגדרת מעסיק ציבורי גדול הם ממילא למשל רשות מקומית והם נכללים בהגדרת רשות ציבורית. חלקם לא בדיוק אבל עדיין זה נובע מהמאפיינים הציבוריים שלהם. בגלל שגם על דעת הנציבות הוסכם שמוצדק לדחות את מועד פרסום התוכנית, הוספנו אותם להגדרה כדי להכניס אותם להצעת החוק.
גור בליי
אני מניח שנוריד את ההגדרה "תוכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון ובנייה. זה לא רק בנוסח החדש אבל זה רלוונטי לחלק שפוצל.

מכאן אני מקריא מהנוסח המעודכן.
היו"ר שמחה רוטמן
לפי השינויים עליהם דיברנו ואנחנו נעשה משהו אחד צופה פני עבר ומשהו אחר צופה פני עתיד. ולכן יש תקופה קובעת ראשונה ותקופה קובעת שנייה.
גור בליי
אני אולי אומר בכמה מילים שהבסיס - בהתאם לדברים שעלו בדיון אתמול – זאת בעצם הפרדה. אני אגיד באופן כללי ואחר כך נקריא את החלקים הרלוונטיים. ההפרדה בין החלטה או פעולה הרשות לבין פנייה של אדם אל הרשות.

פנייה של אדם אל הרשות, בגדול נשאר כמו שהיה בממשלתית במובן הזה שיש תקופה קובעת מ-7 באוקטובר, נדמה לי עד 7 בינואר. בכל שלושת החודשים האלה כל אזרח מקבל הארכה של חודשיים על כל דבר שנופל בתקופה הזאת. תקופה או מועד נקוב בתקופה הזאת.

לעומת זאת לגבי פעולה של הרשות, יש הפרדה בין צופה פני עבר לבין צופה פני עתיד. צריך לראות בדיוק מה נקודת החיתוך אבל נגיד 17 בנובמבר או התאריך יכול לזוז לכאן או לשם. הוועדה תכריע אבל סביב היכן שאנחנו נמצאים עכשיו כאשר בעצם כל תקופה או מועד נקוב שהתקופה מסתיימת או המועד הנקוב נופל עד נגיד ה-17 בנובמבר, בהנחה שזה מה שיסוכם, תהיה הדחייה הזאת של החודשיים. כל מה שאחר כך, כלומר, כל תקופה או מועד מכאן ואילך, זה יהיה במנגנון של אופט-אין שהוועדה עוד תידרש לזה. יש לנו איזו הצעה - לפרטים הוועדה לא נכנסה - ואנחנו נקריא את ההצעה בהקשר הזה. בגדול זה יהיה אופט-אין על ידי השר הממונה על אותו חיקוק והוא בעצם יכניס את הדבר הזה כדי לקבל את אותה דחייה בתקופה השנייה.

זה בגדול המבנה החדש המסוכם. בהתאם לכך יש שתי הגדרות כאשר במקום הגדרה אחת של תקופה קובעת תהיה הגדרה של:

"התקופה הקובעת הראשונה" - התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ד' בכסלו התשפ"ד (17 בנובמבר 2023).

"התקופה הקובעת השנייה" – התקופה שמיום ה' כסלו התשפ"ד (18 בנובמבר 2023) עד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024).

אלה שתי התקופות הקובעות.

הורדנו את "התקופה הקובעת בענייני תכנון ובנייה" כי היא נוגעת לחלק שפוצל שנדון בוועדת הפנים בנושא תכנון ובנייה.

"תקופת הדחייה" – חודשיים.

זה בעצם נושא שהוועדה עוד לא נדרשה לשאלה אם חודשיים הוא פרק הזמן המתאים או לא מתאים.
היו"ר שמחה רוטמן
נדון בזה בהמשך.
אביטל שטרנברג
אולי נדון בזה, אם זה 17 בנובמבר.
היו"ר שמחה רוטמן
מבחינתי הרעיון הוא לא 17 בנובמבר אלא הרעיון הוא עד יום חקיקת החוק.
אביטל שטרנברג
אתה לא רוצה לתת איזה גרייס קל? כמה ימים אחרי?
היו"ר שמחה רוטמן
מיום פרסומה ברשומות.
גור בליי
צריך לקחת בחשבון שיש כאן גרייס מובנה.
היו"ר שמחה רוטמן
יש כאן גרייס מאוד גדול.
גור בליי
ההנחה היא שאם הוגשה בקשה לפני תחילת המלחמה והרשות צריכה להשיב תוך 30 ימים וזה נופל איפה שהוא באוקטובר, אז הוא מקבל חודשיים דחייה, עד דצמבר. אם הוא מגיש בקשה חדשה, ממילא יש את התקופה רגילה לפי החוק. לכן במידה רבה רוב הסיטואציות יקבלו מענה בצורה הזאת.
שרה גולד
אנחנו בעיקר חושבים על מצב שבו למשל בגלל שה-17 בנובמבר או ה-18 בנובמבר, בכל מקרה זה כנראה בשבוע הבא, אם היום למשל הוגשה בקשה ולרשות יש 14 ימים להשיב עליה ורק היום משרדי הממשלה מודעים לשינוי הזה בהסדר, אז בעצם לא יודעים.
היו"ר שמחה רוטמן
נדבר על זה. לדעתי זה יהיה יום תחולת החוק. בכל מקרה זה יהיה יום תחולת החוק. יכול להיות שנקבע שתחולת החוק היא שלושה ימים לאחר פרסום ברשומות. לא יודע. נמצא פתרון.
שרה גולד
תחולת החוק היא רטרואקטיבית.
היו"ר שמחה רוטמן
הכוונה היא כניסתו לתוקף. תחילה ותחולה.
גור בליי
בעצם יש כאן גם את התאריך המדויק וגם החודשיים. אתה רוצה לדון עכשיו לגבי החודשיים?
היו"ר שמחה רוטמן
לא. לא כרגע. נראה את המכלול.
גור בליי
פרק ב': החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית

כאן בעצם נעשה הפיצול.

2. הארכת תקופה או דחיית מועד למתן החלטה מנהלית

(1) על אף האמור בכל דין, נקבעה בחיקוק תקופה למתן החלטה מינהלית והיום האחרון של התקופה (בסעיף זה – היום האחרון המקורי) חל בתקופה הקובעת הראשונה – זאת אומרת, כרגע עד 17 בנובמבר - תוארך התקופה בתקופת הדחייה מהיום האחרון המקורי.

זאת אומרת, חודשיים. אם המועד חל ב-15 באוקטובר, זה 15 בדצמבר. אם הוא חל ב-16 בנובמבר, זה 16 בינואר.
שרה גולד
חשוב להגיד שזה מהיום האחרון המקורי. כלומר, גם אם היום הנדחה עדיין בתקופה הקובעת, הוא לא יידחה שוב אלא דחייה אחת, עד ה-15 בדצמבר ולא שוב עד ה-15 בפברואר.
היו"ר שמחה רוטמן
איך יכול להיות? התקופה הראשונה לא תהיה יותר מחודשיים כך שזה לא יכול להיות חודשיים פלוס חודשיים. זה כבר לא רלוונטי.
שרה גולד
לעניין הזה ספציפית, לא.
גור בליי
(2) על אף האמור בכל דין, נקבע בחיקוק מועד נקוב למתן החלטה מינהלית (בסעיף זה - המועד המקורי) והמועד המקורי חל בתקופה הקובעת הראשונה, יידחה המועד המקורי בתקופת הדחייה.

כפי שאני מבין ההבדל בין (א) ל-(ב) הוא כאשר (א) הוא תקופה, אם כתוב שהגשת בקשה לרשות והיא צריכה לתת החלטה בתוך 30 ימים. ב-(ב), אם כתוב עד ה-15 באוקטובר היא צריכה לתת החלטה או אם כתוב מדי שישה חודשים היא צריכה לתת החלטה. (ב) נועד לכסות את המקרים האלה. נכון?
שרה גולד
כן.
גור בליי
לפרוטוקול, מהנהנות.
היו"ר שמחה רוטמן
כאן אם נקבע בחיקוק מועד נקוב, 15 בכל חודש, הוא יידחה.
שרה גולד
זה למעשה מביא לאותה תוצאה. השאלה מה המינוח שהחיקוק נקט בו, האם הוא נקט בתקופה, ואז אנחנו בעצם בודקים האם היום האחרון של התקופה.
היו"ר שמחה רוטמן
אין כאן שינוי בהסדר המהותי. נקבעה בחיקוק תקופה למתן החלטה מינהלית או מועד נקוב למתן החלטה מינהלית.
שרה גולד
לגבי המועד, אנחנו בודקים אם המועד עצמו נפל בתקופה הקובעת. לגבי התקופה - עם היום האחרון שלה בתקופה הקובעת. זה עניין של טרמינולוגיה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני הייתי עושה את זה בסעיף ההגדרה כי ההסדר הוא אותו הסדר. אני הבנתי שבהתחלה עלה איזה דיון אם לעשות הסדר קצת שונה של דחייה מודולרית כי אז אני מבין את הצורך בחלוקה. פשוט לייצר הגדרה של יום ביצוע הפעולה, סתם מבחינה ניסוחית ואלגנטית, מועד מתן החלטה מינהלית או בסעיף זה מועד למתן החלטה מינהלית, או לעשות את זה בסעיף ההגדרות.
גור בליי
(3) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על תקופה או מועד נקוב למתן החלטה מינהלית הקבועים בחיקוק המנוי בתוספת הראשונה.

זה מלכתחילה היה בחוק. התוספת הראשונה מכילה את כל החריגים, המצבים שבהם בעצם הרשות לא מקבלת את הדחייה הזאת. חוקים או סעיפי חוק.
היו"ר שמחה רוטמן
חוקים או סעיפי חוק שלא מקבלים. זאת תוספת קטנה ואלגנטית.
גור בליי
היא יותר קטנה ואלגנטית מהתוספת השנייה.
היו"ר שמחה רוטמן
אולי יותר קטנה, אולי פחות אלגנטית, לך תדע. 84 סעיפים קטנים.
גור בליי
פרטים.
היו"ר שמחה רוטמן
84 פרטים ויש שם כמה שהם כמה סעיפים. השאלה אם אתם רוצים לדבר עליהם ולהגיד את העקרון המנחה?
שרה גולד
אנחנו פנינו למשרדי הממשלה ויחידות הסמך. כל משרד מיפה לנו את החיקוקים שרלוונטיים בהם או שהוא לא צריך דחייה כי הוא אמר שהם מסתדרים או שהדחייה לא מתאימה כי זה עניין יותר דחוף, יש כאן אינטרס ציבורי משמעותי וכולי.
היו"ר שמחה רוטמן
הכנסתם כל מה שהם ביקשו. אין כאן איזה עקרון מסדר שלכם אלא רצון המשרדים לדברים שהם בעצם אומרים שהם לא צריכים את הדחייה הזאת.
שרה גולד
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
זה משפיע על זכויותיהם של האזרחים בהקשר הזה?
שרה גולד
לציבור בדרך כלל זה דווקא טוב. הוא רוצה את ההחלטה יותר מהר.
היו"ר שמחה רוטמן
הוא רוצה את ההחלטה יותר מהר אלא אם כן מדובר בהחלטה לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים ואז אני מניח שהם לא רוצים שזה יחול עליהם אבל אנחנו רוצים שזה כן יחול.

אני מנסה להסתכל ממעוף הציבור. אני לא חושב שאם זה הרציונל, כשנעבור אחר כך על התוספת נסתכל, בסופו של דבר מדובר ברשות שלא רוצה לתת את זה לעצמה ואז אני לא מזהה כאן בעיה. אני כן אומר שחלק מהחוקים כאן, דחיית המועד זה אולי דבר שבפרה-פראזה זה מה שדיברנו עם השלטון המקומי. זאת אומרת, זה שהרשות לא דוחה את ההחלטה שלה ולפעמים זה מייצר סיטואציה שבגללה אני לא יכול לדחות את ההחלטה, את ההשגה, את הערר. למשל חוק שירות ביטחון. זה מובן מאוד שבן אדם שיש לו עכשיו צו ראשון, הוא לא יידחה אלא להיפך, אולי אפילו יוקדם.
אביטל שטרנברג
התוספת הראשונה.
היו"ר שמחה רוטמן
ראיתי את התוספת הראשונה. לכן הבאתי את הדוגמה של חוק שירות ביטחון שהוא בתוספת הראשונה. אני אומר שהרשות השלטונית אמרה שהיא לא רוצה חוק שירות ביטחון, שזה מובן, הגיוני וסביר, אבל אני אומר, כדוגמה, שברור שבן אדם שעכשיו צריך להתייצב בצו ראשון, הוא לא נחשב פנייה. זה ביצוע פעולה. זה לא נותן לו את הדחייה. הוא מפונה, אני רוצה לתת לו את הדחייה. אני אומר שתשימו לב למורכבות הזאת. כשנעבור על התוספת, נדבר על זה אבל אני אומר שתשימו לב למורכבות. שוב, חוק שירות ביטחון הוא בוודאי הדוגמה הקלאסית שלא אכפת לי, אני רוצה שאנשים עכשיו יגויסו. אני לא רוצה שבגלל זה נדחה מחזורי גיוס אבל זאת לא רק רשות שלא רוצה לתת את ההנחה לעצמה. כל מי שמכיר חשבונאות יודע שלצד כל טור זכות יש טור חובה ולהפך.
שרה גולד
חלק מהחיקוקים מופיעים בשתי התוספות. בכל מקרה, משרדי הממשלה גם יוכלו להסביר את הפרטים.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. נמשיך.
מירה סלומון
התוספת הראשונה לא פורסמה מחדש. זאת אותה תוספת שראינו בנוסח הכחול.
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
גור בליי
אני חושב שיש שינויים קלים כי בינתיים המשרדים פנו אליהם. עוד נגיע לזה אבל במהות היא לא השתנתה.

(4) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על החלטה מינהלית שהיום האחרון של התקופה למתן ההחלטה או המועד הנקוב למתן ההחלטה חל בתקופה הקובעת השנייה, אם התקופה או המועד כאמור נקבעו בחיקוק המנוי בתוספת ה-x.

זאת תהיה התוספת החדשה. זה בעצם האופט-אין. זה אומר שבתקופה השנייה תחול הדחייה רק לדברים שביקשו להיכנס אליהם. זה השינוי בעקבות הדיון של הוועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה הסעיף האופרטיבי החדש והמשמעותי שלנו. אנחנו לא מדברים עכשיו על הפרט. אנחנו עכשיו מדברים על הרשות על הרשות המינהלית.
גור בליי
מתווספת לזה הצעה שלנו לסעיף שהוא בא יותר מאוחר מבחינת סדר הדברים. הוא יהיה בסעיף 23. זה שינוי התוספת אבל הבאנו אותו עכשיו כי זה כמובן חלק מההסדר, איך עושים את האופט-אין הזה.

"השר הממונה על החיקוק - - -
היו"ר שמחה רוטמן
או על הרשות הציבורית.
שרה גולד
לגבי כל חיקוק, בדרך כלל יש שר שממונה עליו.
היו"ר שמחה רוטמן
ואם אין, אז על הרשות הציבורית. אם זה תאגיד. בכל חיקוק יש שר אחראי?
גור בליי
כן.

"השר הממונה על החיקוק, שלגביו נעשה השינוי רשאי, בצו, לשנות את התוספת ה-x, אם סבר כי קיים צורך של הרשות הציבורית המצדיק זאת בשים לב ליכולתה לבצע את תפקידיה במצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שלא יוסיף חיקוק המנוי בתוספת הראשונה".

מה שמלכתחילה הוחרג הוא לא יכול כמובן להוסיף. אפילו בתקופה הראשונה הוא לא יכול היה לקבל את הדחייה, אז קל וחומר שבתקופה השנייה לא.

"הודעה על שינוי כאמור בליווי דברי הסבר תובא בפני ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ותפורסם באתר האינטרנט של המשרד/של הרשות".
היו"ר שמחה רוטמן
הנושא של ובלבד שלא יוסיף חיקוק המנוי בתוספת הראשונה.
גור בליי
זאת מלכתחילה תוספת על כל שלושת החודשים. זה אומר שלא ניתן דחייה בכל שלושת החודשים.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, אבל מה יקרה אם תאריך ואז החיקוק יעבור מהראשונה לשנייה?
גור בליי
אפשר לתקן אותו.
שרה גולד
אפשר לתקן את התוספת הראשונה.
היו"ר שמחה רוטמן
איך מתקנים את התוספת הראשונה? אז השר כאילו יגרע ואז יוסיף. לכן האמירה לא יכול להוסיף משהו המנוי בתוספת הראשונה, כאשר יש לו סמכות גם לגרוע מהראשונה, היא חסרת משמעות אלא אם כן אתה רוצה שלזה יהיה איזשהו פיקוח אחר. אם אותו שר יכול לגרוע את זה מהראשונה ולהוסיף לשנייה, זאת הוראה שאומרת אל תוסיף לשנייה מה שבראשונה היא חסרת משמעות.
גור בליי
לא. המנגנון של סעיף 23, למיטב זיכרוני הוא באמת מנגנון שעובד על שר המשפטים.
שרה גולד
בזמנו, לגבי התוספת הראשונה, כאשר חשבנו שהיא תהיה ארוכה, אמרנו ששר המשפטים בהסכמת השר הממונה על החיקוק.
גור בליי
דווקא יש הגיון כי זו רמה אחרת. כאן אנחנו רוצים להקל על המשרדים באופט-אין. לעומת זאת, התוספת הראשונה זה כאילו משהו שמלכתחילה הכנסת אמרה שאלה הדברים בהם לא מקבלים.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין אבל אפשר לגרוע משהו בתוספת הראשונה בלי הכנסת.
שרה גולד
יכול להיות שיהיה שינוי נסיבות.
גור בליי
זו השאלה. לא דיברנו על זה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא דיברנו על זה. אני רק אומר. הנה, שר המשפטים רשאי בצו לשנות את התוספת הראשונה. אין כאן כנסת.
גור בליי
אבל זה כן שר המשפטים.
היו"ר שמחה רוטמן
זה שר נוסף.
גור בליי
שר נוסף. יש לך מנגנון.
נטע דרורי
אני חייבת להעיר. אני מהמשרד להגנת הסביבה. אני לא יודעת אם זה בכלל רלוונטי. אני חושבת שזה מיותר לעשות את כל הסיבוב הזה. ברגע שהתקופה הקובעת הראשונה מסתיימת, היא מסתיימת.
היו"ר שמחה רוטמן
לא. היא מסתיימת ביום העברת החוק בעזרת השם.
נטע דרורי
ואז זה כבר לא רלוונטי להתחיל לתקן אותה בדיעבד. אם היה שינוי נסיבות או הייתה טעות והיה כן צריך להאריך וכן רוצים לעשות את זה לגבי התוספת השנייה, אני לא יודעת אם זה יהיה רלוונטי.
היו"ר שמחה רוטמן
כן. אני מסכים.
גור בליי
האמת היא שזה יותר עניין פנימי של הממשלה כי היא קבעה מנגנון יותר מסובך לתוספת הראשונה.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, אבל היא קבעה את המנגנון היותר מסובך לתוספת הראשונה כאשר אז הייתה תקופה. כאן עכשיו אין משמעות לתוספת הראשונה החל מהיום ה-17 או נאריך את זה קצת. אין לה משמעות.
גור בליי
יש משמעות.
היו"ר שמחה רוטמן
לא. ביום שבו נגמרת התקופה הראשונה, התוספת הראשונה זיכרונה לברכה, אללה ירחמה. אין לה שום משמעות נוספת לחוק.
אביטל שטרנברג
לעניין הזה יש לה משמעות.
היו"ר שמחה רוטמן
רק לעניין הזה. אני אומר שמהרגע שנכנס החוק, כל הרשויות במדינת ישראל הן כאילו כתובות בתוספת הראשונה. אם ברשות מסוימת מתעורר צורך למשהו שלתקופה הראשונה היא לא הייתה צריכה אבל עכשיו כן נוצר לה הצורך, אני לא צריך לייצר לה מנגנון מיוחד.
גור בליי
ממילא יש כאן שיקול דעת פרטני.
היו"ר שמחה רוטמן
יש כאן שיקול דעת פרטני. אני לא צריך את המשפט הזה.
גור בליי
מה לגבי הסיפה שאומרת "ותפורסם באתר האינטרנט של המשרד"?
היו"ר שמחה רוטמן
רגע. אני מציע שכן נדבר על המנגנונים אבל לא כרגע. כרגע האמירה היא הודעה עם דברי הסבר לוועדת החוקה והשאלה שנשאלת היא האם צריך איזשהו מנגנון של אישור אופט-אאוט. אני נוטה לקבל את מה שכתוב כאן. אני אחכה שאולי יום אחד גם גלעד יצטרף אלינו ואז נשמע גם אותו אבל על פניו זה נראה לי בסדר.
גור בליי
נחזור לזה כשנדון בסעיף 23.

(5) הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אלה:

כאן גם עשינו את כל השינוי שדובר אתמול לגבי זה שנוריד לכאן גם את החריגים שהיו בסעיף ההגדרות.

(1) החלטה או פעולה הנוגעת למעצר, למשמורת או לכליאה.

(2) תשלום שמשלמת רשות ציבורית.

(3) פעולה שעניינה דיווח או העברת הודעה או מידע לכנסת, לוועדה מוועדותיה או למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.

(4) החלטה שעניינה התקנה של תקנה בת פועל תחיקתי.

(5) תקופה למתן החלטה מינהלית הקבועה בחוק חפש המידע או בתקנות לפיו.

(6) הוראות משטריות/לפי חוק יסוד: תקופה או מועד הקשורים לבחירות לכנסת, בחירות לרשויות המקומיות או הרכבת הממחשלה.

כאן אנחנו עוד צריכים לסגור את הניסוח שהוא עוד לא נסגר.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר שוב שהוראות משטריות, המושג הזה לא קיים.
גור בליי
לא נכתוב משטריות. חשבנו למשל לכתוב תקופה או מועד הקשורים לבחירות או להרכבת ממשלה. להגיד באופן פרטני או משהו כזה. גם אם זה בחוק יסוד וגם אם זה בחוק רגיל. יש כאן למשל הוראה לגבי הסכמים קואליציוניים, בחוק הממשלה. זה לא בחוק יסוד אבל יש הגיון להחריג אותם ולא לקבל דחייה של שישה חודשים.
היו"ר שמחה רוטמן
זה בדיווח לכנסת. זה נמצא בדיווח לכנסת.
ניצן רוזנברג
הרעיון הוא לא להתחיל עכשיו לעבור על כל החוקים.
גור בליי
חוק דרכי תעמולה.
היו"ר שמחה רוטמן
אין לי בעיה שתעשו הוראות לפי חוק יסוד. מאחר ובכל מקרה צופה פני עתיד צריך החלטה ספציפית של השר הרלוונטי כדי להחריג.
גור בליי
כן, אבל זה לא בא לכנסת.
היו"ר שמחה רוטמן
אני כן אומר שיכול להיות שיש דברים שהם בסמכות שר הפנים לעניין בחירות ברשויות המקומיות ויהיה צורך בדחייה. אני אומר שאני לא מחריג את זה. יבוא ויציג. לא יודע, אולי כן ואולי לא. אני לא מונע את זה מראש. אם הוא רשות ויש לו חיקוק, הוא ממונה והוא אחראי - אין לי בעיה מובנית אצל שר הפנים. הוא הרי לא בניגוד עניינים מובנה לגבי הבחירות לרשויות המקומיות. זה לא כמו הבחירות שלו. בחוק הבחירות לכנסת, אין שר ממונה אלא זה יושב ראש ועדת הבחירות. על חוק הבחירות לכנסת אין שר ממונה.
גור בליי
אנחנו נבדוק איך כדאי לנסח את זה.
אביטל שטרנברג
ההגדרה שהציעה ניצן היא ממש מצוינת. אפשר לעשות בה שימוש.
גור בליי
הקשורים לבחירות לכנסת ובחירות לרשויות המקומיות או הרכבת ממשלה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר שדווקא בחירות לרשויות המקומיות, אני לא יודע. יכול להיות שיש דברים כמו למשל פרסום מוקדים של רשימות המועדים להגשה והשר יודע שככל הנראה גם יביאו תיקון חקיקה לדחות עוד. לא יודע. אז הוא לא יפרסם.
ניצן רוזנברג
שר הפנים ממונה על חוק הבחירות לכנסת.
אביטל שטרנברג
זה אפילו לא מגיע לוועדה. נכון?
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין. הרכבת ממשלה זה חוק יסוד.
קריאה
זה ממילא מוחרג.
היו"ר שמחה רוטמן
כי זה חוק יסוד. אני מוכן עם הוראות לפי חוק יסוד לחוק הבחירות לכנסת.
ניצן רוזנברג
הנושא של חוקי יסוד לא נותן את המענה למה שלפחות אותנו הטריד, שזה הרכבת ממשלה ובחירות.
היו"ר שמחה רוטמן
הרכבת ממשלה זה חוק יסוד.
ניצן רוזנברג
יש לנו אולי הוראות אחרות.
גור בליי
יש הוראות בחוק הבחירות לכנסת, בחוק דרכי תעמולה. יש רשימה של חוקים רגילים.
ניצן רוזנברג
שקשורים לבחירות.
גור בליי
שקשורים לבחירות לכנסת. לא לרשויות המקומיות.
מירה סלומון
כאשר מדובר בבחירות לרשויות המקומיות, זה לא מכבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה אושר החוק והוצבע עליו במליאה. אושר חוק שיצר הסדרים פרטניים ששמו לב לבעיה.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
גור בליי
אבל לא לבחירות לכנסת.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. שוב, אני לא מצליח לדמיין איזה דחיית מועדים בקשר לחוק הבחירות לכנסת בניגוד למועד הבחירות שקבוע בחוק יסוד. את מועד הבחירות אי אפשר להזיז.
אביטל שטרנברג
גם את כל הדברים האלה אי אפשר יהיה להזיז. זאת המשמעות.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין אבל אני אומר שאת מה שמכוח חוק יסוד אין לי בעיה שיהיה כתוב. בשנייה שמדברים בהוראות משטריות ואני צריך להתחיל לרדת לרשימת חוקים, אני לא יודע אם כיסיתי הכול או לא כיסיתי הכול, אני מעדיף לא להיכנס לזה.
שרה גולד
אולי נעשה איזושהי סקירה.
היו"ר שמחה רוטמן
כאן נעזוב את זה.

גלעד, לא היית ואמרתי שכשתגיע נדבר על הנושא של המנגנון שכבר עברנו עליו. בתקופה הראשונה זאת דחייה גורפת ובתקופה השנייה זה אופט-אין לרשות.
גלעד קריב (העבודה)
האזרח מקבל את התקופה הראשונה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא. עכשיו לא מדברים על האזרח אלא על הרשות. מדברים לגבי הרשויות שצריכות אורכות. בעקרון זאת תהיה תוספת והשר הרלוונטי על החיקוק לגביו נעשה השינוי, הוא יכול להוסיף לתוספת. המנגנון שנמצא כאן, הוא צריך להכניס את זה לתוספת והודעה תובא לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ותפורסם באתר האינטרנט של המשרד ושל הרשות. לא מנגנון אישור, גם כדי לייצר ודאות וידע, אלא מנגנון של דיווח.
גלעד קריב (העבודה)
השאלה שנשאלה כאן על ידי משרד המשפטים לגבי לוחות הזמנים, לא מפרסום החוק, הרי אם אנחנו רוצים שיהיה רצף באותם מקומות שצריך בין התקופה הראשונה לתקופה השנייה.
היו"ר שמחה רוטמן
יש רצף.
גלעד קריב (העבודה)
יש רצף רק אם הרשות עושה אופט-אין.
היו"ר שמחה רוטמן
ואם אין?
גלעד קריב (העבודה)
התקופה הקובעת היא עוד ארבעה ימים.
שרה גולד
לא. עוד משהו שהיה חשוב לנו להוסיף בהקשר הזה.
גלעד קריב (העבודה)
אם עובדים על המנגנון הזה שבו צריכה להיות החלטה אקטיבית - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אתה אומר שיכול להיות שהוא יחכה לסוף התקופה הקובעת השנייה ואז הוא יכריע, אז הוא יקבל עוד חודשיים אקסטרה?
גלעד קריב (העבודה)
לא. אם הבנתי מה שאמרתם, בתקופה השנייה צריך את האופט-אין של הרשות.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
גלעד קריב (העבודה)
התקופה השנייה מתחילה עוד ארבעה ימים.
שרה גולד
אז הם עוד לא הספיקו.
גלעד קריב (העבודה)
לא יהיה רצף. אתם מצפים שאנחנו נעביר את החוק הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
קודם כל, התקופה הקובעת תהיה יום מעבר החוק ודיברו על אולי להוסיף עוד כמה ימים. שזה יהיה באמת לא מהרגע שהחוק עובר במליאה. הרעיון הוא שאנחנו מצפים שרוב הרשויות לא יצטרכו את פרק הזמן הזה.
גלעד קריב (העבודה)
אני מדבר ברמה המאוד פרקטית של להביא צו לוועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, הוועדה לא צריכה לאשר. זה קורה מיידית. השר מפרסם צו.
גלעד קריב (העבודה)
בסדר. אני רק שואל שאלה פשוטה. האם הסיום של התקופה צריך להיות 1 בדצמבר? אני מניח שאת החוק הזה אנחנו מעבירים בתחילת שבוע הבא, ביום שני. התאריך יהיה 20 בנובמבר. לא צריך לתת עוד 10 ימים לתקופה הראשונה כדי לאפשר למשרדים להתארגן?
שרה גולד
נבקש שאת הצו נוכל להחיל גם רטרואקטיבית כי למשרדים זה ייקח זמן. זה דורש מהם לסקור את כל החיקוקים שלהם ולעשות מחדש את כל הסקירה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה פותר את הבעיה בדרך אחרת.
גלעד קריב (העבודה)
בדיוק.
גור בליי
לא צריך את שניהם.
היו"ר שמחה רוטמן
לא צריך גם וגם. אם ב-10 בדצמבר בא לשר ראש היחידה הרלוונטית במשרד בדמעות שליש ואומר לו שכל הצוות שלו גויס בצו 8 ולכן הוא לא יכול לעמוד במועדים. הוא נותן את הצו. לוקח לו שלושה ימים לחשוב על הדבר הזה או שבעה ימים ושבעה לילות והוא נותן את הצו הזה ב-17 בדצמבר. עדיין הדחייה תהיה באופן גורף מתחילת התקופה הקובעת השנייה. זאת אומרת, מ-18 בנובמבר – לפי הנוסח כרגע ואפשר קצת לשחק עם זה – זאת תהיה התקופה הקובעת השנייה למרות שהצו שנוסיף אותו לתוספת השנייה, נעשה רק חודש אחר כך.
אביטל שטרנברג
צריך להגיד שהצו יהיה רטרואקטיבי.
היו"ר שמחה רוטמן
זה מה שהיא אמרה. אני לא חושב שצריך גם וגם.
גלעד קריב (העבודה)
היתרון היחיד ב-גם וגם הוא שדרך המלך אתה נותן למשרד.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה רוצה לייצר ודאות.
גלעד קריב (העבודה)
אתה נותן למשרדים. זאת בעצם תקופת היערכות להתארגנות. ברגע ששיניתם את המנגנון עם התקופה השנייה, תנו למשרדים את השבוע, את 10 הימים. הסיפור של הרטרואקטיביות, זה צריך להיות המקרה החריג.
היו"ר שמחה רוטמן
יכול להיות שה-טרייד אוף יהיה הארכה של התקופה הקובעת הראשונה אבל קיצור תקופת הדחייה מחודשיים לפחות.
גור בליי
זה נראה לי הגיוני.
היו"ר שמחה רוטמן
זה יכול להיות טרייד אוף אחר.
גור בליי
זה אחד הדברים שהעלינו. לדעתי זה הרבה יותר הגיוני במקרה הזה. לקצר את תקופת הדחייה אבל להאריך את התקופה הראשונה. אז זה מתקרב לכחול. בסוף, ככל שאתה מאריך את התקופה הראשונה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
יכול להיות ששם ה-טרייד אוף. מצד שני, אני לא רוצה לתת גורף לכל המשרדים.
גלעד קריב (העבודה)
הכי טוב זה שהאזרחים לא יהיו במצב של שבועיים שהם מתחילים לחפש בכל מיני אתרים וברשומות אם כן הודיעו או לא.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר.
גור בליי
עכשיו אנחנו עוברים לסעיף 3. המבנה של הסעיף קצת השתנה בגלל הפיצול לגבי הרשות אבל המהות בסעיף 3 נשארה כמו בהצעת החוק הממשלתית. המהות היא אותה מהות.
היו"ר שמחה רוטמן
אני כבר אומר לך שאני חושב שעדיף לשנות כך שבמקום פעולה של אדם כלפי רשות ציבורית שהגדרנו אותה כפנייה של אדם ואיננה פעולה, עדיף לשנות ולומר פנייה של אדם לרשות ציבורית.
גור בליי
רשמנו. פשוט ראינו שהיו 20 אזכורים.
היו"ר שמחה רוטמן
תסדרו את הנוסח כי אנחנו כותבים דג לרבות שאינו דג.
גור בליי
נכון.

3. הארכת תקופה או דחיית מועד לביצוע פעולה כלפי רשות ציבורית

(1) על אף האמור בכל דין, נקבעה בחיקוק תקופה לביצוע פנייה כלפי רשות ציבורית והיום האחרון של התקופה (בסעיף זה – היום האחרון המקורי) חל בתקופה הקובעת הראשונה או השנייה - (כי לא רצינו להגדיר תקופה שלישית. כל התקופה המקורית של החוק היא 7 באוקטובר עד 7 בינואר) - תוארך התקופה בתקופת הדחייה מהיום האחרון המקורי.

(2) על אף האמור בכל דין, נקבע בחיקוק מועד נקוב לביצוע פעולה של אדם כלפי רשות ציבורית (בסעיף זה – המועד המקורי) והמועד המקורי חל בתקופה הקובעת הראשונה או השנייה, יידחה המועד המקורי בתקופת הדחייה.

(3) הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אלה:

(1) תקופה או מועד נקוב לביצוע פעולה כלפי רשות ציבורית הקבועים בחיקוק המנוי בתוספת השנייה.

זאת בעצם התוספת שאומרת מתי האזרח מתי לא מקבל את הדחייה שהיא גדולה בערך פי שתיים מהתוספת הראשונה.

(2) תקופה לביצוע פעולה של אדם כלפי רשות ציבורית הקבועה בחוק חופש המידע או בתקנות לפיו.
אביטל שטרנברג
יש כאן את העניין של השילוביות. השאלה אם לכתוב אותו כאן או בחלק אחר.
גור בליי
אולי תעלו את זה.
שרה גולד
יש לנו מקרים בהם המועד לביצוע הפעולה של הרשות הוא נגזר מהמועדים כאשר למשל הרשות מסתמכת על מידע שהציבור יגיש לה או למשל איזשהו דיווח כמו שהמשרד להגנת הסביבה גם הציג כדוגמה. למשל הרשות צריכה לקבל החלטה בכל שנה עד לתאריך מסוים אבל הפרט צריך להגיש לה דיווחים עד למועד מסוים כדי שהיא תוכל לקבל את ההחלטה אם לפרט נדחה המועד.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אתן לך דוגמה. אישור ניהול תקין של רשם העמותות כאשר צריך להגיש מסמכים עד תאריך מסוים אבל אי אפשר לתת אישור ניהול תקין. בדרך כלל פותרים את זה כי נותנים אישור ניהול תקין שנתיים קדימה אבל לפעמים יש עמותות שזה אישור על ניהול תקין ראשון שלהם וכדומה. זו פעולה שהרשות צריכה לבצע אמנם לא לפי חוק אלא לפי החלטה אבל עדיין צריכה לתת איזשהו אישור.
שרה גולד
לפעמים זה גם קבוע בחיקוק. עוד אין לנו נוסח קונקרטי.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל חובות הדיווח הן על פי חיקוק ועל בסיסן ניתן אישור שהוא איננו על פי חיקוק. דחיתי לו את המועד אבל אני צריך את האישור.
שרה גולד
זה בעצם יהיה חריג למנגנון האופט-אין, להגיד שאם המועד שבו הרשות צריכה לפעול תלוי במועד של הפרט שהוא נדחה, אז גם לרשות תינתן דחייה.
היו"ר שמחה רוטמן
אפילו שהיא לא מופיעה בתוספת.
שרה גולד
כן. זה נגזר אחד מהשני.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל שם זה פרטני. זה לא גורף. אם האזרח בכל זאת כן בחר. לי יש עמותה ואני כן החלטתי שאני לא מנצל את הדחייה שיש לי. לא יתכן שבגלל שבאופן עקרוני זה תלוי במועדים וניתנה דחייה גורפת, אז רשם העמותות לא ישב ולא יבדוק את המסמכים כי ניתנה דחייה גורפת.
גלעד קריב (העבודה)
זה בדיוק חוזר במהדורה אחרת למה שבקי העלתה. לא יכול להיות לגיטימי שרשם התאגידים יאמר שהוא עכשיו לא יכול לטפל בפנייה של האזרח אבל בוא נאמר שמועד הניהול התקין של העמותה פג עכשיו, ניתן לפני שנתיים ופג עכשיו, לא יכול להיות שאם האזרח פניה לחידוש ועשה את מה שהוא צריך לעשות, הרשות תאמר שאני אתן תשובה בעוד חודשיים אבל בינתיים אני לא מאריכה לך זמנית את הניהול התקין.
שרה גולד
יש מקרים בהם זה תלוי אחד בשני.
גלעד קריב (העבודה)
לכן זה בדיוק הסיפור עליו בקי דיברה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זה לא בדיוק זה. בקי אמרה שגם אם האזרח לא פנה, הוא יקבל. אני אומר שאם הוא פונה, הוא יקבל. זאת תמונת ראי של זה. זה דומה אבל זאת תמונת ראי. אתה צודק. זה קשור.
גלעד קריב (העבודה)
אנחנו נצטרך לחשוב על הסיפור הזה של הארכה.
אביטל שטרנברג
הארכה לא נוצלה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני חושב שהמינוח צריך להיות שאם פעולה או החלטה של רשות ציבורית תלויה בכך שתתבצע פנייה על ידי האזרח, לא יהיה במתן הדחייה לאזרח כדי למנוע מהרשות הציבורית לפעול או להתיר לרשות הציבורית לא לפעול כאשר אזרח כן פנה. זה פותר את הבעיה שלך. את הבעיה של בקי עוד לא פתרנו.
גלעד קריב (העבודה)
גם שלא יהיה מצב שמכיוון שהרשות מנצלת את הזכות המוקנית לה בחוק לדחות את התגובה או את ההחלטה, לא יהיה בכך כדי לפגוע במעמד שמוקנה לאזרח אם הוא כבר היה לפני תקופת הדחייה. הדוגמה של רשם העמותות היא מצוינת. פג תוקף הניהול התקין עכשיו, רשם התאגידים אומר שהוא כרגע לא יכול.
היו"ר שמחה רוטמן
ומוסיף את עצמו לתוספת השנייה.
גלעד קריב (העבודה)
בינתיים תן עוד חודשיים לניהול התקין הקודם. את זה חייבים לתת.
היו"ר שמחה רוטמן
עקרונית אתה צודק ובלבד שבנושא הזה כבר טיפלנו בחוק אחר. זה הנושא של הארכת תוקפם של כל האישורים לרבות תוקפה של תעודה. אגב, בעקבות החוק קיבלתי פנייה, ואת זה אתה תאהב במיוחד, מה דין תוקפה של תעודת כשרות. בחקיקה הארכנו תוקף של תעודות כשרות.
גלעד קריב (העבודה)
כך נראית הכשרות שלכם.
היו"ר שמחה רוטמן
שלך. בפרק הזמן הזה, זאת כשרות רפורמית.
נטע דרורי
אני רוצה להתייחס לדוגמה שהיא קשורה לחוק האישורים הרגולטוריים וההארכות שם אבל היא גם עומדת בפני עצמה במסגרת החוק הזה. דיברתי על זה עם מירה ואני מדברת גם בשמה. בהסדרים של רישוי עסקים, מכיוון שמדובר בהסדרים מאוד מורכבים - גם של פניות של הציבור לרשות, גם פנייה של הרשות המקומית לנותני האישור, גם תשובות של נותני האישור לרשות המקומית - יש מנגנון מאוד מאוד מורכב והדדי.
היו"ר שמחה רוטמן
צריך לפשט את המנגנון גם בימות שגרה.
נטע דרורי
אני יכולה מאוד להסכים עם הנטייה הזאת ועם האמירה הזאת אבל אנחנו כרגע מדברים על הדין הקיים. בדין הקיים יש מערכת סבוכה של אישורים, פניות, תשובות, דוח תיקון ליקויים, מענה לתיקון ליקויים. יש באמת מסגרת שהיא מאוד מאוד מורכבת. במיפוי הראשוני שאנחנו עשינו במשרד, אנחנו כרגע כנראה דווקא כן עומדים בלוחות הזמנים, גם בתקופה הנוכחית.
היו"ר שמחה רוטמן
ההארכה של האזרח תוקעת אתכם.
נטע דרורי
גם הארכות של האזרח יכולות ליצור שינויים וגם הארכות עם רשויות אחרות, או הרשות המקומית, יכולות להיות רשויות שמתקשות וזה מה שאני מבינה גם מהצד של מירה וגם מבחינת משרדים אחרים מכיוון שזה מנגנון מאוד מאוד מורכב.
היו"ר שמחה רוטמן
זה סעיף שאומר שהייתה החלטה של הרשות תלויה בהחלטה של רשות אחרת, אז היא תלויה.
נטע דרורי
אני חושבת שכבר דיברנו על זה בדיון שהתקיים אתמול. אני חושבת שמירה אתמול התייחסה בדוגמה שלה למצבים כאלה.
מירה סלומון
אני מתנצלת. הייתי בוועדת הפנים לסיום של דיון מאוד חשוב. כמו שאמרה נטע - אני הייתי איתכם ב-זום תוך כדי, וסליחה - יש כאן הליך מורכב. יש נותני אישורים, יש כבאות והצלה, יש משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה הוא רק אחד מנותני האישורים ויש כאן הליך מאוד מאוד סבוך ומורכב.
היו"ר שמחה רוטמן
המשטרה נניח תוסיף את עצמה לתוספת השנייה ואז תעמוד העירייה בפני שוקת שבורה כי היא לא מצליחה לקבל את האישור מהמשטרה.
מירה סלומון
בדיוק. לא יהיה שום טעם בכל קיצור ההליכים וההתייעלות מול נותני אישורים אחרים שנמצאים כנותני שירתים.
היו"ר שמחה רוטמן
אם כן, מה עושים? משרד המשפטים, מה עושים?
מירה סלומון
כאן אולי הוודאות היא נכונה.
נטע דרורי
כן צריך את חוק רישוי עסקים. אם רוצים תוספת של אופט-אין, צריך לכלול את חוק רישוי עסקים כולו באופט-אין מראש.
היו"ר שמחה רוטמן
באופט-אין. כבר בתוספת נכניס אותו מראש בלי לחכות להחלטה של שר.
נטע דרורי
נכון.
שרה גולד
אני רק אומר שרשות התאגידים ביקשו ממני להבהיר שאישור ניהול תקין הוא לא מכוח חיקוק אלא מכוח החלטת ממשלה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני בעצמי אמרתי את זה, רק אמרתי שהמסמכים עבורו הם מכוח חיקוק. אישור ניהול תקין בודק שהגשת את המסמכים לפי חיקוק.
גור בליי
מה שהיה קודם סעיף 2(ג) הפך לסעיף 4 עם איזושהי תוספת שמיד נעמוד עליה.

4. הארכת תקופה או דחיית מועד הקבועים בהחלטה מינהלית

האריכה רשות ציבורית תקופה שנקבעה בחיקוק למתן החלטה מינהלית או לביצוע פעולה של אדם כלפי רשות ציבורית – (זה עכשיו חל על שני הצדדים, גם על האזרח וגם על הרשות) - או דחתה מועד נקוב שנקבע בחיקוק למתן החלטה מינהלית או לביצוע פעולה של אדם כלפי רשות ציבורית כאמור, יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3, לפי העניין, גם לעניין התקופה שהוארכה או המועד שנדחה כאמור, ובלבד שההארכה או הדחייה נעשו על ידי הרשות הציבורית מכוח סמכות הנתונה לה לפי חיקוק, להאריך או לדחות לתקופה מוגבלת, תקופה או מועד כאמור. הוראות סעיף זה לא יחולו על החלטת רשות ציבורית להאריך תקופה או לדחות מועד לאחר שהוארכו או נדחו לפי הוראות סעיפים 2 או 3, לפי העניין.
שרה גולד
הסעיף הזה נועד במידה מסוימת להרחיב את ההסדר שבהצעת החוק. ההסדר ככלל חל רק על מועדים שקבועים בחיקוק אבל לפעמים החיקוק מסמיך את הרשות להאריך את המועד. הוא למשל קובע שצריך לקבל החלטה בתוך 30 ימים - אפשר להאריך את המועד הזה בלא יותר מ-30 ימים נוספים. את הארכה הזו שהיא בעצם על פי סמכות שניתנה לרשות להאריך לתקופה מוגבלת - לא לתקופה בלתי מוגבלת אלא לתקופה שהיא מוגבלת בחיקוק – אנחנו מאפשרים גם להאריך כי זו בעצם עדיין הגבלה שנקבעה בחיקוק.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת אומרת, אני הייתי צריך לקבל את ההחלטה ב-9 באוקטובר, ואז ב-9 באוקטובר נתתי לעצמי דחייה של 30 ימים עד ה-9 בנובמבר - אני מקבל מה-9 בנובמבר עוד חודשיים או עוד חודש, כמה שקבענו.
שרה גולד
בדיוק.
היו"ר שמחה רוטמן
במקרה הזה ה-9 בנובמבר הוא בתקופה הראשונה.
שרה גולד
הסיפה נועדה למנוע מצב שבו אני קיבלתי ארכה למועד שקבוע בחיקוק ואז נתתי לעצמי ארכה וקיבלתי ארכה נוספת. כלומר, שלא יהיו ארכות כפולות. הסיפה אומרת שאם למועד הראשוני שקבוע בחיקוק כבר קיבלתי ארכה, אחרי שהמועד הוארך מכוח החלטה מינהלית, אני לא יכולה לקבל ארכה נוספת. בעצם אני לא יכולה חודשיים ואחרי כן למשל עוד 10 ימים מהממונה עלי ואת ה-10 ימים האלה להאריך בעוד חודשיים.
היו"ר שמחה רוטמן
תהיי בטוחה שלעניין המועדים שקבועים בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, זה כן יבוא בחשבון עם התוספות המצטברות. זו הנחיה על פי חיקוק, זה לא חל עליהם? שם יש חוק ספציפי שאומר שהיועץ המשפטי יקבע את המועדים. יש שם חוק מסמיך. זו תקופה שנקבעה על פי חיקוק, אבל לא משנה.
גור בליי
זה דווקא חשוב.
היו"ר שמחה רוטמן
הנקודה הזו חשובה.
גור בליי
זה על פי חיקוק. זה רק בחיקוק.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מנסה להבין. לצורך העניין, יש לי שתי רשויות. המועד לביצוע פעולה שלהן הגיע ל-9 באוקטובר. אחת באה ואמרה שהיא תאריך ב-30 ימים כי מותר לה להאריך ב-30 ימים. הודיעה ב-9 באוקטובר לבן אדם שהיא האריכה ב-30 ימים ועכשיו, אם נקבל את החוק, הוא בעצם קיבל שלושה חודשים. השנייה לא האריכה ב-30 ימים אלא גונבה לאוזניה השמועה, היא חברה טובה של אנשי ייעוץ וחקיקה שאמרו לו שהם מבשלים חוק שיאריך לכולם, את לא צריכה להאריך. פורסם החוק והיא קיבלה חודשיים. ב-9 בדצמבר, אחרי שחלפו החודשיים, היא לא יכולה להאריך את ה-30 ימים?
שרה גולד
היא יכולה להאריך את ה-30 ימים לפי הסמכות שיש לה בחיקוק המקורי אבל ההארכה הזאת לא תוארך שוב. כלומר, בגלל שהסעיף הזה מאפשר להאריך מועדים שנקבעו בהחלטה מינהלית, אי אפשר לקבל את זה פעמיים.
גור בליי
אין כפל מבצעים. אתה לא יכול חודשיים פלוס חודשיים.
שרה גולד
אפשר לקבל או לפי סעיף 2 ו-3 או לפי סעיף 4. אי אפשר לקבל על אותה החלטה ארכה גם למועד המקורי שקבוע בחיקוק וגם למועד המוארך שהרשות האריכה לעצמה או לפרט .
היו"ר שמחה רוטמן
זה נשמע פשוט אלא שזה כתוב בצורה שאני לא מצליח להבין איך זה מסתדר. זאת אומרת, על פניו זה נראה כאילו השאלה מה הסדר הראשון. אני פשוט מציע ניסוח כי זה נראה לי הרבה יו תר פשוט, לבוא ולהגיד שהארכה בכל הנוגע לביצוע פעולה של רשות ציבורית וכולי, הארכת תקופה לפי סעיף 2 ו-3 תיעשה פעם אחת בלבד.
שרה גולד
זה לא לפי סעיף 2 ו-3. זה לפי סעיף 4. זאת הארכה אחרת. זאת לא הארכה של המועד שקבוע בחיקוק אלא המועד שקבוע בהחלטה המינהלית. זה משהו אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
אם כן, שוב לא הבנתי.
שרה גולד
יש לנו למשל חוק שקובע שאדם צריך להגיש השגה בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה המינהלית שניתנה בעניינו. הממונה או ראש הרשות יכול להאריך את המועד להגשת ההשגה מנימוקים מיוחדים שיירשמו ב-30 ימים נוספים. הוא יכול להאריך ב-10 ימים, בשבועיים, עד 30 ימים. המועד הראשוני להגשת ההשגה, 30 הימים הראשונים, למשל ההחלטה ניתנה ב-7 באוקטובר, לכן יש לו 30 ימים להגיש השגה עד ה-7 בנובמבר. בשלב הזה הוא יכול או לקבל ארכה של חודשיים לפי החוק שלנו או להגיש בקשה לראש הרשות ולבקש ממנו ארכה של עד 30 ימים נוספים. זה לכאורה יותר פשוט. אם הוא כבר קיבל ארכה לפי החוק שלנו ואז אחרי שהוא קיבל חודשיים, הוא הלך ופנה לראש הרשות וביקש שיפעיל את הסמכות שיש לו בחיקוק להאריך לו את המועד בעוד 30 ימים נוספים.
היו"ר שמחה רוטמן
מה הבעיה בזה?
שרה גולד
אין בעיה. ראש הרשות האריך לו בעוד שבועיים. הוא אמר לו, בסדר, קח עוד 14 ימים. בהחלטה המינהלית של ראש הרשות על הארכה, הוא לא יוכל עכשיו לגשת ולומר שהוא רוצה עכשיו גם מכוח סעיף 4 ארכה נוספת של ההחלטה הזאת. אם כבר קיבלת חודשיים לפני כן, אתה לא תוכל לקבל עוד חודשיים אחר כך.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי. אני ללא מילים.
גלעד קריב (העבודה)
אני מבקש לנצור את הרגע הזה. בפעם הראשונה מאז הוא נבחר לתפקיד יושב ראש ועדת החוקה, הוא אומר שהוא ללא מילים.
היו"ר שמחה רוטמן
זה נשמע הגיוני. אני חייב לומר שהניסוח לא ממש מסתדר לי אבל בסדר. אם זו הכוונה, בסדר. מאחר ואף אחד בכל מקרה לא יבין את הסעיף הזה, אף אחד לא יוכל להגיש עתירה בגללו. זו הנחת העבודה שלי.
שרה גולד
ננסה לחשוב על ניסוח אחר.
גור בליי
חשוב שהפרוטוקול יבטא את שני המרכיבים, שמרוב הבלבול לא ייעלמו שני ההיבטים שיש כאן בסעיף. ההיבט האחד אומר שהארכה הזאת של החודשים חלה. סעיפים 2 ו-3 אמרו שהחודשיים הם על ההחלטה המקורית. עכשיו כתוב כאן שהחודשיים חלים כאן גם על סמכות הארכה. זה מה שאמר בהתחלה סעיף 4.
אביטל שטרנברג
זאת הפעם היחידה שזה חל.
גור בליי
אם נכנסת לתקופה הזאת של המלחמה, רק כשקיבלת הארכת מועד. התוספת אומרת שאם קרה מקרה וכבר קיבלת את ההארכה על ההחלטה המקורית, את החודשיים, לא תקבל עוד פעם חודשיים בהחלטה השנייה.
גלעד קריב (העבודה)
אני יכול לחזור אחורה?
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
גלעד קריב (העבודה)
אני מסתכל על סעיף 2. יכול להיות שהכול נפתר על ידי סעיפים אחרים אבל בסעיף הזה שבעצם מאפשר את דחיית המועד למתן החלטה מינהלית, איפה יש כאן את הקביעה שאם הרשות בחרה לדחות את ההחלטה שלה, המצב מוקפא?
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה תלוי איזה מצב. אתה לא יכול לקבוע כללית.
גלעד קריב (העבודה)
על זה אני רוצה למצות את הבדיקה. לאדם יש היום איזשהו סטטוס מסוים מכוח החלטה מינהלית. הרשות צריכה לקבל החלטה שמכוחה או המצב שלו ממשיך, זכות שהוא קיבל מהרשות, או שהיא פוקעת. נותנים לרשות זכות לדחות את ההחלטה. מה דינה של אותה זכות?
אביטל שטרנברג
אתה אומר שיהיה שימור מצב קיים.
גלעד קריב (העבודה)
חייבים להבהיר כאן. אי אפשר להשאיר את האזרחים כשזה לא ברור. או שאתה אומר שהכלל הוא שימור מצב קיים.
היו"ר שמחה רוטמן
לגבי אישורים רגולטוריים קבענו שימור מצב קיים. לגבי אישורים רגולטוריים כבר חוקקנו חוק על שימור מצב קיים.
גלעד קריב (העבודה)
המצב של בקי הוא מסתעף מזה אבל תעזוב לרגע זכות חברתית ומענק. אני כרגע מחזיק בזכות בנכס. העירייה הקצתה לי זכות שימוש לשנה במקלט.
קריאה
רישיון נשק.
גלעד קריב (העבודה)
כל אחד והדוגמאות שהוא אוהב. עכשיו צריך להחליט, בדצמבר, האם אני מקבל זכות שימוש במקלט הזה לעוד שנה. עמותה משתמשת במקלט שימוש לא בלעדי, קיבלה זכות שימוש לשנה בעירייה להפעיל סדנת אומנים. העירייה אומרת שהיא עכשיו לא מכנסת ועדת נכסים, היא לא עושה פרסומים בעיתון מה גם שבדיוק הבן אדם שמטפל בזה במילואים. ההחלטה תתקבל בפברואר במקום דצמבר.
גור בליי
צריך לשים לב האם המועד נקוב בחיקוק. אני מניח שיכול להיות שחלק מהסיטואציות האלה, המועד הוא לא בחיקוק.
אביטל שטרנברג
יכולת להביא דוגמה כמו ביטוח לאומי.
גור בליי
אני אומר שיש סיטואציות.
גלעד קריב (העבודה)
דרך אגב, המקרה של בקי הוא קצת שונה ואני אסביר למה. המדינה החליטה להעניק סיוע לאם חד הורית למשך שנה. כעבור שנה אין זכות קנויה אלא צריך לקבל החלטה אקטיבית. בקי מעלה את האמירה בצדק ואומרת שגם אותה צריך לפתור. אי אפשר להשאיר את האם החד הורית תלויה. זה קצת שונה בדוגמה הזאת של זכות שימוש בנכס.
אביטל שטרנברג
זאת תהיה דוגמה שבדרך כלל חוזה ולא בחיקוק.
גלעד קריב (העבודה)
זה בסדר גמור. העירייה חותמת איתי על חוזה שימוש בנכס אבל החוזה הזה מאושר על ידי ועדת הנכסים של העירייה וועדת הנכסים של העירייה קבעה שיש לי זכות שימוש לשנה ומכוח זה אגף הנכסים חתם איתי על חוזה.
אביטל שטרנברג
זאת החלטה מינהלית. זה לא בחיקוק. המועדים הם בפקודת העיריות?
גלעד קריב (העבודה)
לא, אבל יש חובה על הרשות המינהלית אם למשל יש לי בחוזה אופציית חידוש. העירייה צריכה להחליט האם היא נותנת לי חידוש לעוד שנה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה נושא שעלה בדיון הקודם. באו לכאן אנשים ואמרו מה קורה עם חוזים שיש מול רשויות מינהליות. אתה לא היית אבל זה הזכיר לכולנו את פסק דין אפרופים שעסק בדיוק במקרה הזה של הארכת מועדים עקב מלחמה שזה הנושא. האם אפשר להבין שבאירוע כזה נדרשת דחייה. הטענה והבעיה הייתה שההיקף של הנושאים והמקרים שמופיעים כאן הוא אדיר. כאשר מדובר בהחלטות מינהליות, הנחת העבודה היא שאנחנו לא יכולים לתת מענה גורף בחקיקה אלא לסמוך על שיקול הדעת של כל רשות איך היא תתנהל. לצורך העניין, העירייה לא תפנה את פלוני אלמוני, במיוחד שהיא גם לא הקצתה את הנכס למישהו אחר כי היא נתנה לעצמה ארכה, כך שלא יהיה מי שמתחרה על הזכות הזאת. הרשות המינהלית תפעיל את שיקול דעתה. אני לא צריך להכתיב לה את שיקול הדעת. החוק הזה נועד לפתור בעיה שגם אם הרשות, עם כל הרצון הטוב, רוצה לתת לך ארכה והמשך זכות, אסור לה על פי חיקוק. כאן אני נותן לה את האפשרות לעשות את זה.
גלעד קריב (העבודה)
לא. אתה לא נותן את האפשרות מכיוון שמה שאתה נותן לה כרגע על פי לשון החוק - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא מונע ממנה לקבל החלטה.
גלעד קריב (העבודה)
שוב. אם יש לזה פתרון, הכול טוב. עזבו את הדוגמה הקונקרטית. בואו נאמר שרשות מקצה איזושהי זכות מכוח חיקוק ועכשיו היא צריכה לדון אם לחדש. מכסת חלב על פי חוק החלב. אני אומר שצריך למצוא עקרון כללי בחוק שאם הרשות בוחרת לדחות את תקופת ההחלטה, היא גם מאריכה את המצב הקיים. זה לא הגיוני שהזכויות של האדם שמכוח ההחלטה על פי חיקוק מתאיינות.
אביטל שטרנברג
אולי במקום לעשות את כל הקונסטרוקציה הזאת להגיד חיקוקים א', ב' ו-ג'.
גלעד קריב (העבודה)
אתם יכולים לעבור עכשיו על כל החיקוקים?
אביטל שטרנברג
אני לא בטוחה שבעניין הזה אלה מאות. מדברים על זכויות מאוד מאוד בסיסיות, אז יכול להיות שאפשר לאפיין.
גלעד קריב (העבודה)
לא עדיף לקבוע עקרון כללי שאומר שהזכות נשמרת עד מועד מתן ההחלטה?
היו"ר שמחה רוטמן
השאלה היא אם הבן אדם בסופו של דבר לא זכאי. כל שנה הוא מגיש. נניח תמיכה. נניח מבחני תמיכה ונעזוב לרגע אם זה לפי חוק או לפי חיקוק. מבחן תמיכה. יש עמותה שמגישה מבחני תמיכה לפי תאריך מסוים.
שרה גולד
תאריכים קבועים בנוהל שר האוצר.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, אבל לשם הדוגמה. נניח שזה היה בחוק, נניח שגלעד עקב התנגדותו העזה לכספים קואליציוניים וכספי תמיכות לעמותות.
גלעד קריב (העבודה)
אני יוצא מנקודת הנחה שהרשויות מבינות את המצב. הרשויות לא עסוקות להתנכל לאזרח. אני לא רוצה להיות במצב שבו רשות לא תוכל להאריך את הקצאת הזכות.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל הארכה של הקצאת הזכות דורשת החלטה פוזיטיבית. אני לא מונע מרשות לקבל החלטות פוזיטיביות.
גלעד קריב (העבודה)
אבל היא לא יכולה.
היו"ר שמחה רוטמן
אם היא לא יכולה, אתה בעצם מצפה שרשות שלטונית תעביר כסף לאזרח שהוא לא זכאי לו ושאם היא הייתה בודקת את המסמכים שלו, היא הייתה מגיעה למסקנה שהוא לא זכאי. אתה לא יכול לצאת מתוך נקודת הנחה שהוא תמיד זכאי. חלק זכאים וחלק לא. היא תיתן לו את הכסף, אם זה כסף, היא תיתן לו את הזכות, אם זאת זכות, שהוא לא זכאי לה.
גלעד קריב (העבודה)
תעשה רגע הבחנה בין כסף לבין למשל שימוש בזכות אחרת שאולי היא שוות כסף. הוא לא צריך להחזיר את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
כשדנו באקדחים, אני דווקא רוצה את הדוגמה של אקדחים כי דנו בה ארוכות, תחשוב שיש בן אדם שכתוב בחוק שאם משתנה מצבו הבריאותי או הפלילי, הוא מקבל הודעה והוא צריך להפקיד את הנשק מיד או תוך 48 שעות. אני לא נותן לו הארכה לדבר הזה. זה חוק שאני מחריג מהדבר הזה והרשויות כתבו את החוקים שמחריגים מהדבר הזה כי אפילו שאני עוד לא בדקתי ולא נתתי לך זכות ערר וזכות שימוע, קודם כל הנשק שלך מופקד.
גלעד קריב (העבודה)
אבל זה החריג.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. לכן יש לי תוספת.
גלעד קריב (העבודה)
אני רק לא רוצה שנהיה באיזשהו מצב של לקונה בו לרשות אין ברירה אלא לבצע את ההחלטה במועד יותר מאוחר.
היו"ר שמחה רוטמן
אי אפשר להחריג בלי להחליט.
גלעד קריב (העבודה)
אני לא יודע. יכול להיות שהתפיסה צריכה להיות שמוצאים את הניסוח.
אביטל שטרנברג
האפיון שלך אומר שרווחה ובריאות פחות או יותר.
גלעד קריב (העבודה)
לאו דווקא. אולי מכסות ייצור בחקלאות? אני עכשיו לולן בצפון ויש לי מכסת ביצים. אני נותן דוגמאות שאני סתם חושב עליהן. אני לא יודע אם הן אמיתיות. יש אדם שיש לו מכסת ייצור. הבן אדם מפונה, הרשות לא יכולה להגיע לראות שהוא עומד בתנאים, ומה רוצים בינתיים? מה לומר לו? שבחודשיים עד שמשרד החקלאות כן יוכל לקבל את ההחלטה, אין לו מכסת ביצים? במקומות בהם הרשות כן יכולה לתת לו, בסדר, אז אני מניח שהרשויות יתנהגו בשום שכל, אבל אם הוראת החוק בעצם אומרת שללא ההחלטה מהסוג הזה והזה אסור לה לתת, אז מה אנחנו רוצים? אני אומר שוב שאני לא מכיר את כל המקרים. משרדי הממשלה מכירים.
שרה גולד
אנחנו נפנה למשרדי הממשלה. יש לנו רשימה.
גלעד קריב (העבודה)
או שפונים למשרדים או שקובעים כלל שהדיפולט הוא שימור מצב. הרי אלה לא דחיות עד אין קץ. זה שימור מצב אלא אם השר הממונה החריג את הענקת הזכות מטעמים שלן ביטחון הציבור.
קריאה
עוד תוספת?
גלעד קריב (העבודה)
לא. זאת לא עוד תוספת. זאת הודעה. משרד החקלאות אומר שהוא מאריך את התקופה לגבי מכסות ביצים אבל יש כאן עניין של בדיקות וטרינריות כי הוא לא יסכן את המשק במחלות.
נטע דרורי
בסעיף 5 יש הסדר שמאפשר לרשות לקבל את ההחלטה בשלב מוקדם יותר.
גלעד קריב (העבודה)
ואם היא לא יכולה אובייקטיבית בגלל מצב המלחמה?
היו"ר שמחה רוטמן
אין דבר כזה.
נטע דרורי
אם היא לא יכולה אובייקטיבית, אחת משתיים: או שמוותרים על השאלה של האם האדם זכאי, כן או לא.
גלעד קריב (העבודה)
לא, לא מוותרים.
נטע דרורי
יש אפשרות לעשות את זה. בחוק האישורים הרגולטוריים, זה מה שאומרת הארכה אוטומטית, שלא בודקים האם אתה זכאי להארכת הרישיון שלך אלא מאריכים אותו באופן אוטומטי.
גלעד קריב (העבודה)
נכון. זה מה שאני חושב שצריך להיות כאן, בהענקת זכויות בזמן של חודשיים, למעט מקרים כמו רישיון הנשק בהם האינטרס הציבורי קיים.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, אני הייתי יכול לחיות עם הדבר שאתה מציע אם הייתה לי אפשרות – כמו בדוגמה של מענקי קורונה – לייצר מנגנון שאם בן אדם לא זכאי. אני כרשות, בלי לבצע את התהליך שאני לא יכול לבצע, אני לא יודע אם הוא לא הגיש את המסמך כי הוא לא יכול, אם הוא לא הגיש את המסמך כי נתתי דחייה והודעתי על כך ציבורית, או הוא לא הגיש את המסמך כי הוא באמת לא זכאי והוא גם לא רוצה להיות זכאי. לדחוף לו כסף בכוח לחשבון שלו כשהוא לא זכאי? אי אפשר לעשות את זה.
גלעד קריב (העבודה)
יש כאן עניין של יוצא שכרו בהפסדו או הפסדו בשכרו.
היו"ר שמחה רוטמן
לשם כך יש את המנגנון של ועדת חריגים. אני לא יכול להגיד לרשות תדחפי לבן אדם כסף לתוך חשבון הבנק שלו כשהוא לא זכאי והוא גם לא ביקש.
גלעד קריב (העבודה)
האזרח יודע אם הוא לא ביקש.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל מישהו צריך לבדוק את הדברים האלה.
גלעד קריב (העבודה)
אני מבין מה אתה אומר אבל ברמה קונספטואלית אם היה אפשר להסתכל על זה אחרת, היה אפשר להסתכל על זה כשאתה בא ואומר שכל זכות שהמדינה הקצתה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
הרבה מאוד זכויות, בצידן באות חובות. אתה לא יכול לתת זכות בלי חובה.
גלעד קריב (העבודה)
גם החובה ממשיכה. אני משמר את המצב.
היו"ר שמחה רוטמן
לא.
גלעד קריב (העבודה)
השירות הציבורי נמצא כרגע באמת בלחץ דרמטי.
היו"ר שמחה רוטמן
לכן שינינו כאן את השינוי הכי דרמטי מאופט-אאוט לאופט-אין.
גלעד קריב (העבודה)
בסדר, אבל לרשויות תהיה נטייה מובנית לדחות את ההחלטות. אי אפשר שהן יהיו באופט-אין מבלי לשמר את מצב הזכויות של האזרח. זה לא הגיוני.
היו"ר שמחה רוטמן
דווקא הנחת העבודה שנאמרה בדיוני הכנה בצורה שבה אנחנו עושים, רשות תצטרך להיכנס ביוזמתה לאירוע של האופט-אין, להודיע על זה כולל דברי הסבר לוועדה, נקיים על זה דיון פיקוח, ניתן להם בראש, נשנה את החוק, נעשה כל מיני דברים. אני לא חושב שרשויות יעמדו בתור להתנדב לבוא ולהודות ציבורית שהן לא עומדות במשימות שלהן, שהן צריכות ארכה ולהסביר ולפרט את זה.
גלעד קריב (העבודה)
נקבע שבתקופה השנייה, שאנחנו מגיעים אליה תוך ימים אחדים, אם הן מביאות אופט-אין, הן חייבות בצד זה לשקול את הארכת תקופת הזכאות, לתת לוועדה הודעה האם יש הארכה או לא.
היו"ר שמחה רוטמן
מסכים איתך. כחלק מהשיקולים לאופט-אין אפשר להוסיף לאחר ששקלה את זכויותיהם של האזרחים. אני לא יכול לעשות מיקרו מנג'מנט לכל ההחלטות שאני לא מכיר.
גלעד קריב (העבודה)
זה לא מיקרו מנג'מנט. זה העקרון שאתה אומר לרשות שאתה מכיר בזכות.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אתה מנסה לייצר מיטת סדום.
גלעד קריב (העבודה)
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה מנסה לייצר מיטת סדום שנכנסות אליה גם רשויות שיש להן ארבעה רפרנטים שמתכתבים איתם, שיש להם שלושה-ארבעה מפוקחים או אנשים שרלוונטיים להחלטות שלהן ולצידן רשויות שיכול להיות להן שלושה מיליון אנשים – כמו ביטוח לאומי – או שבעה מיליון או שמונה מיליון אנשים. לך תדע את גבולות הגזרה של הדבר הזה. לכן אני אומר תן לשר הרלוונטי. כשהוא מכניס משהו לאופט-אין, תגיד לו, תנחה לו את שיקול הדעת גם בנוגע לשמירת זכויות של אנשים.
גלעד קריב (העבודה)
רק למעט דבר אחד.
היו"ר שמחה רוטמן
שלא יצא חוטא נשכר.
גלעד קריב (העבודה)
לא. אם בסופו של דבר יש חיקוק שמתנה את קבלת הזכות או את שימור המעמד בהחלטה האופרטיבית של הגורם המינהלי, אם לא תעגן את העקרון הזה ברמת החקיקה, יהיה אסור לרשות להנציח את הדבר הזה. לכן אני אומר שאני רוצה שלא נהיה במצב שבו רשות לא יכולה לשמר את הזכות שמוקנית לבן אדם לשמור על מעמדו.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנו מה אתה אומר. צריך לתת את האפשרות להאריך. גם החלטה פרטנית, החלטה גורפת.
גלעד קריב (העבודה)
זה חייב להיות בחקיקה ראשית כי זה יכול להתנגש עם חוק אחר.
בקי כהן קשת
הביטוח הלאומי למשל. הזכויות על פי ביטוח לאומי הן זכויות על פי חוק. בעיקרון אתה רוצה לקבל קצבה, אתה מגיש תביעה, נקבעת נכות זמנית, היא לזמן מסוים, אבל ברור להם בביטוח הלאומי שיש מניעה ולפעמים המניעה היא מצד המשרד שלא יכול לקיים ועדות ולפעמים המניעה היא מצד האדם שלא יכול להגיש את התביעה שצריך להגיש. בפועל הביטוח הלאומי כן נתן מענה ובאתר שלו הוא כותב שבעקבות הקושי וכולי וכולי – אני קוראת דוגמא – לגבי קצבאות נכות שתקופת הזכאות הזמנית שלהם הסתיימה עד 31 באוקטובר ועדיין לא התקבלה החלטה אחרת, למקבלי קצבאות נכות כללית וכולי, הזכאות הוארכה ארבעה חודשים.
היו"ר שמחה רוטמן
והם הצליחו לעשות את זה כי אין להם מניעה חוקית לעשות את זה.
בקי כהן קשת
אני לא יודעת. אני מקווה שאין להם מניעה חוקית אבל אני לא בטוחה.
היו"ר שמחה רוטמן
יש את חזקת התקנות המינהליות. אם ביטוח לאומי משלם כסף, זה תקין.
אביטל שטרנברג
תקופת הזכאות נקבעת פרטנית.
בקי כהן קשת
בזמן שהכנסת מתכבדת לעסוק בסוגייה של המועדים והמצב שאנשים לא יודעים מה הזכאויות שלהם, במצב של אי ודאות מאוד מאוד קשה ששוררת היום וכולנו יודעים שזו בעיה ממש משמעותית לציבור בישראל, יש אפשרות בחוק הזה להכניס סעיף שיוצר איזושהי הבנה וודאות וגם שמרכזת את הכול בצורה כזאת שכל משרדי הממשלה יצטרכו לתת הודעה שתיכנס כאן לחוק, אז תהיה אפשרות לדעת מה הזכויות והציבור ידע על מה להסתמך. זה ניהול הרבה יותר תקין של המדינה וזה נותן לאזרחים שקט בתקופה שיש אי שקט מאוד מאוד קשה. אני חושבת שזה יהיה שימוש נכון בחוק במצב שיש היום להגדיר את זה.

זה לגבי ביטוח לאומי אבל זה לא במקומות אחרים. אני עוסקת הרבה בחיפוש זכויות והפכתי את העולם ולא הצלחתי למשל למצוא במשרד הבריאות מה קורה אם יש לי זכאות ואישור לתרופה או למשהו אחר כי זה לא פורסם. ביטוח לאומי כן.
אביטל שטרנברג
יש מועדים בחיקוק? יש שיקול דעת למשרד הבריאות?
בקי כהן קשת
לגבי משרד הבריאות אני לא יודעת.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אגיד את זה פשוט, גלעד ובקי. אתם מעלים נקודות חשובות.
גלעד קריב (העבודה)
אם החוק אומר?
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא אם. זאת לא שאלה תיאורטית.
בקי כהן קשת
החוק למשל קובע החזר שאדם זכאי לו כאשר בתנאים מסוימים אתה יכול להוציא את הכסף ולקבל החזר דרך קופות החולים.
היו"ר שמחה רוטמן
שוב, הדברים האלה לא רלוונטיים. במחילה. כאשר יש שיקול דעת לרשות המינהלית לשחק עם התאריכים והתקופות באמצעות חוזר מנכ"ל או לא, כל רשות תעשה לעצמה את הפיין טיונינג שלה. זה בדיוק הרציונל של החוק כאן. לגבי העבר רצינו לייצר איזשהו בלנקט כדי ליישר קו אבל לגבי העתיד אנחנו רוצים שכל רשות תקבע לעצמה את ההסדר שמתאים לה. למה אני צריך את החוק הזה? לא בשביל סמכויות שקיימות לרשויות אלא בשביל סמכויות שלא קיימות לרשויות. לכן ההערה של גלעד שאמר אם יש רשות שמנועה מבחינה חוקית לתת כל מיני הטבות או הקלות בגלל הדחייה וצריך לתת לזה מענה, צודק ונכון. אם יש רשות שלא יכולה לתת ארכות לאנשים שלה או שיכולה לתת ארכות רק בגודל מסוים ויש לה לא את הגודל שנצרך, אני מאפשר לה להוסיף את הארכות. כאשר לרשות יש שיקול דעת בהקשר הזה, יהיה זה משרד הבריאות או משרד אחר. יש לו שיקול דעת והוא רואה את היכולות שלו וגם מבין את ההשלכות של מתן דחייה לאזרחים בדברים האלה והוא מחליט – וזאת לא הוראה שקבועה בחיקוק – ואומר שהוא נותן ארכה גורפת, הוא עיריית קריית שמונה נותנת החלטה גורפת, לתת את כל המועדים כי פונו לה התושבים והיא נותנת את כל מה שבסמכותה לתת, ומה שלא בסמכותה לתת, היא מבקשת שיתווסף לתוספת השנייה והיא נותנת חודשיים על כל הדברים. לעומת זאת יש מחלקה אחת בקריית שמונה שממשיכה לתפקד מצוין ועובדת יופי. תבוא קריית שמונה ותאמר שמאחר שהמחלקה הזאת עובדת והנזקקים לשירותה מקבלים את השירות, אותה מחלקה - בגלל שזה לא בחיקוק – תעבוד כרגיל וזמני קבלת הקהל שלה יהיו כרגיל וזה שוב בהנחה שלא יהיו מפונים.
מירה סלומון
קריית שמונה היא דוגמה מצוינת כי המחלקות לשירותים חברתיים עובדות גם ברשויות המקומיות הקולטות ומטפלות בצרכים של המפונים.
אביטל שטרנברג
אבל יש להם מועדים שקבועים.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, אנחנו אומרים אותו הדבר. בקי אומרת שהיא רוצה אחידות ואני אומר שאני לא רוצה אחידות אלא אני רוצה שהמחלקה לשירותים חברתיים תפעל לא ב-100 אחוזים אלא ב-180 אחוזים.
גלעד קריב (העבודה)
הסכמנו שבמקום שבו הרשות מנועה מלהמשיך את המצב, מוסכם שצריך הוראה בחקיקה ראשית.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
גלעד קריב (העבודה)
בקי מעלה את השאלה הספציפית לגבי הנושא של רווחה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני הבנתי מה היא אומרת ואני מצביע לך על הבעייתיות בפתרונות שלה. אני הבנתי אותה ושמעתי אותך. אם אפשר יהיה לתת לזה מענה, ניתן לזה מענה. אם לא, לא ניתן מענה.
גלעד קריב (העבודה)
בניתוח הזה אני מבקש לשמוע את נציג המוסד לביטוח לאומי. אני רוצה להבין. זה גוף הרווחה המרכזי של מדינת ישראל שמעניק כספים, מענקים וסיוע.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, אבל אחר כך, בבקשה תן להתקדם. על הנושא הזה דיברנו יותר מאשר על החלקים האחרים של החוק.
בקי כהן קשת
אבל עוד לא נתת לנו פתרון.
היו"ר שמחה רוטמן
אני באמת אומר שיש דברים שאת אמרת שאני כבר מודיע לך שלא רק שאני לא אתן פתרון אלא אני חושב שמה שביקשת הוא לא טוב. אני לא אתן לך פתרון למשהו שהוא לא טוב. את אומרת שאת רוצה אחידות – לא תהיה אחידות.
בקי כהן קשת
לא אחידות. אני לא רוצה אחידות.
היו"ר שמחה רוטמן
אמרת שהאזרחים לא יודעים ואת רוצה לייצר כלל אחיד שכולם ידעו.
בקי כהן קשת
לא. אני רוצה שידעו אבל זה לא אומר אחיד. אני רוצה שידעו.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מודיע לך שאני לא הולך לכתוב בחוק. כל רשות תפרסם בנוגע להחלטות המינהליות שלה את כלל מועדי הדחיות בדרך מסוימת שאני מלמעלה לא יכול להכתיב לה. יכול להיות שעצם ההחלטה הזאת תטיל על הרשות נטל כתוצאה מזה הם יכניסו את עצמם לתוספת השנייה שלוש פעמים. לא יודע. לא יכול לעשות את זה מלמעלה. מצטער. יש גבול איזה מיקרו מנג'מנט אני יכול לעשות לרשויות באמצעות חקיקה ראשית.
יוסף פולסקי
שלום לוועדה הנכבדה. הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי. כמובן, כמו שבקי ציינה, הביטוח הלאומי יצא כבר בהודעה והוא פרסם אותה והאריך את התקופות המזכות. אנחנו לא חושבים שיש צורך בהסדר מפורט. אנחנו הוצאנו הסדר לכל גמלה וגמלה שלנו לפי העניין. אני כמובן לא חושב שבקי או הרבנים לזכויות אדם לא רוצים שזה יקרה חלילה או משהו כזה. אנחנו כרגע לא רואים צורך בקביעת הסדר קשיח בנושא הזה.
גלעד קריב (העבודה)
על פי החוקים שלכם יש סוג של גמלה או הטבה שאתם לא יכולים להאריך את הזכאות שלה לתקופת הביניים מכוח החלטת מדיניות שלכם?
יוסף פולסקי
אני לא מכיר הגבלה כזאת. למיטב ידיעתי אנחנו הארכנו את הזכאויות לכל הגמלאות. כמובן שזה בהתאם לחומרת העניין. יש נכים שהם בחומרה יותר קשה, אז הנחנו שהם יישארו בנכות זמנית תקופה יותר ארוכה ולכן הארכנו להם לתקופה יותר ארוכה, יש נכים שרמת הזכאות שלהם היא בדרגת חומרה יותר קלה, הארכנו להם לתקופה יותר קצרה. הכול לפי העניין.
גלעד קריב (העבודה)
אדוני היושב ראש, אפשר לבקש – אנחנו לא מסיימים את הדיון היום – התייחסות של משרד הפנים ושל משרד השיכון לעניין סיוע לשכר דירה ולעניין הנחות בארנונה? נבקש לקבל תשובה.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, אבל אתה עושה לי דיון פיקוח על דברים שחלקם בכלל לא בחקיקה.
גלעד קריב (העבודה)
לא. ממש לא. אתה לא צודק. אני רוצה לדעת האם יש איזושהי סכנה שהחקיקה הזאת יוצרת מצב שבו דוחים את ההחלטה.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה. אפשר להמשיך.
גור בליי
יכול להיות שכך פשוט אפשר יהיה לכסות את האזורים.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. אפשר להמשיך.
גור בליי
סעיף 5 היה במקור ולא השתנה. השתנה קצת המבנה.

5. ביטול או קיצור הארכת תקופה או דחיית מועד בעניין מסוים

(1) על אף הוראות סעיפים 2 עד 4, רשאית רשות ציבורית ביוזמתה או לפי בקשה, להחליט כי התקופה או המועד הנקוב למתן החלטה מינהלית מסוימת על ידה או לביצוע פעולה מסוימת של אדם כלפיה, לא יוארכו או יידחו לפי הוראות הסעיפים האמורים, וכן רשאית הרשות הציבורית לקבוע לעניין החלטה או פעולה מסוימת כאמור, תקופת דחייה קצרה יותר. בהחלטתה לפי סעיף זה תשקול הרשות הציבורית, בין השאר, את השלכות הארכת התקופה או דחיית המועד לפי סעיפים 2 עד 4 על זכויות הפרט, בנסיבות העניין.

(2) החליטה רשות ציבורית כאמור בסעיף קטן (א), תודיע על כך בהודעה מנומקת בכתב לכל אדם שההחלטה כאמור חלה לגביו. בהודעה לפי סעיף קטן זה תציין הרשות הציבורית גם את המועד לסיום התקופה או את המועד הנקוב למתן ההחלטה המינהלית או לביצוע הפעולה, בהתאם להחלטה כאמור בסעיף קטן (א). ואולם הרשות הציבורית לא תהיה חייבת במתן הודעה לפי סעיף קטן זה אם החלטתה לפי סעיף קטן (א) ניתנה מיוזמתה והיא נוגעת למתן החלטה מינהלית מסוימת על ידה.

(3) על החלטת רשות ציבורית לפי סעיף קטן (א) ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החיקוק שמכוחו ניתנת ההחלטה המינהלית או שלפיו פונה האדם לרשות, לפי העניין.
שרה גולד
אנחנו בעצם מאפשרים גם בהינתן הארכה הקבועה, בין אם זה באופט-אאוט או באופט-אין. אם רשות או פרט קיבלו ארכה, עדיין לרשות יש שיקול דעת להחליט שבמקרה מסוים או שהארכה לא תתקיים או שהיא תהיה בתקופה קצרה יותר. זה יכול להיות בין אם ביוזמת הרשות, היא מכירה את נסיבות העניין, או שהאזרח יכול לבקש ממנה. אם למשל הרשות קיבלה ארכה לקבל החלטה בעניינו, הוא יכול להגיש בקשה ולהגיד שהוא מבקש שהרשות לא תשתמש בארכה הזו.

במקרה בו הרשות החליטה כך או כך, היא צריכה לתת הודעה מנומקת לאדם לגביו חלה ההחלטה. נגיד שבמקרים שבהם הרשות מחליטה מיוזמתה לקצר לעצמה את הזמן, שבעצם היא מקיימת את חובתה לפעול במהירות ראויה והיא מחליטה לא למצות את מלוא תקופת הארכה, אין במקרה הזה צורך במתן הודעה כי להפך, זו הציפייה שלנו מהרשויות, שלא ישתמשו בארכות ויעשו ככל הניתן בשביל לפעול במועד. ככל שלמשל הפרט ביקש שהתקופה תקוצר והבקשה שלו לא התקבלה או הפוך, הרשות החליטה לקצר לו למרות שהוא חושב שזה לא תקין, הוא יכול להגיש עתירה או ערעור.
היו"ר שמחה רוטמן
זה בסדר גמור. אני מנסה להבין בסעיף (ג) את החלטת רשות ציבורית לפי סעיף קטן (א). נניח שיש לרשות הציבורית חודשיים ארכה והיא החליטה לקבל החלטה במועד ולפרסם אותה. אנחנו נותנים אפשרות לעתור או לערער על הדבר הזה לערכאה המוסמכת לפי החיקוק, למה קיבלתם את ההחלטה בענייני מהר יותר.
שרה גולד
למה שיערערו?
היו"ר שמחה רוטמן
בוודאי שאני אערער. רוצה דוגמאות?
גלעד קריב (העבודה)
שמחה היה מערער.
היו"ר שמחה רוטמן
אני ודאי הייתי מערער. נניח שההחלטה היא על זכייה במכרז ובגלל שאני זכיתי במכרז הקודם והרשות התקדמה במכרז החדש – נכון שיש סעיף לגבי מכרזים – אני מרוויח עוד חודשיים של המכרז הישן שהוא בעצם עד הכניסה לתוקף של המכרז החדש. חודשיים עבור זוכה גדול במכרז יכולים להיות שווים הרבה מאוד כסף. אני ואגיש ערעור ואני אגיד שאני לא מבין, יש לכם חודשיים לקבל את ההחלטה – לא חודשיים אלא חודשיים פלוס חודש, כך שיש לכם שלושה חודשים – וקיבלתם את ההחלטה עכשיו, מה פתאום קיבלתם אותה לפני הזמן? אני עותר ואני גם מבקש צו עיכוב ביצוע כי בינתיים יש לי עוד חודשיים של מכרז כשאני יכול כל חודש מרוויח שלושה מיליון שקלים. בדיני מכרזים הכלל הוא או שהפריץ מת או שהכלב מת או ששניהם מתים.
שרה גולד
אפשר את הסיפה של סעיף קטן (ב) להוסיף גם בסעיף קטן (ג). אם אנחנו מצפים מהרשות לפעול מהר, גם בעניין הזה יהיה אפשר.
היו"ר שמחה רוטמן
בדיוק.
נטע דרורי
אני חושבת שאותה שאלה שאלת גם בדיון על חוק האישורים הרגולטוריים. התשובה של יובל רויטמן הייתה שהסעיף הזה קובע רק את ערכאת השיפוט ולא את עצם הזכות להגיש עתירה מכיוון שההנחה היא שעל כל החלטה מינהלית יש סמכות להגיש.
היו"ר שמחה רוטמן
מה ששאלתי שם, זה לא בדיוק אותו הדבר. שם הייתה החלטה בנושא של אישור רגולטורי. כאן, במקרה הזה, יש קבלת החלטה כאשר להחלטה יש גם צד נפגע – ושוב, הדוגמאות של המכרזים. יכולה להיות הדוגמה שנתן גלעד. אני מחזיק במקלט וכעמותה עושה שם פעילות של שירה בציבור. אם היה יכול לדחות את ההחלטה לגבי מי יקבל את ההקצאה לשנה הבאה, אני הייתי מרוויח עוד חודשיים אבל הרשות הזדרזה, למרות שיש לה את הארכה, וקיבלה מהר את ההחלטה. אני אעתור ואני אגיד מה פתאום מיהרתם.
גלעד קריב (העבודה)
החקיקה אומרת שלרשות יש כמובן סמכות לא לעשות את האופט-אין.
היו"ר שמחה רוטמן
סעיף (ג) אומר שאני יכול לעתור על רשות שיש לה ארכה של חודשיים והיא החליטה לקבל בזמן כדת וכדין. כאילו ייצרתי כאן עוד החלטה מינהלית. אני אומר שזאת לא החלטה מינהלית. אתה רוצה לעתור לגבי ההחלטה לגופה, תעתור, אבל על ההחלטה להקדים, זאת לא החלטה נפרדת.
גלעד קריב (העבודה)
זה לא להקדים.
היו"ר שמחה רוטמן
זה להקדים כי קיבלת ארכה. זה מנוסח בצורה הזאת. כתוב כאן ש"על אף הוראות סעיפים 2 עד 4, רשאית - יכול להיות שידחו ויכול להיות שלא – רשות ציבורית ביוזמתה או על פי בקשה להחליט כי התקופה במועד הנקוב למתן החלטה מינהלית מסוימת על ידה או לביצוע פעולה מסוימת של אדם כלפיה, לא יוארכו או יידחו". בסעיף (ב) כתוב שצריך להודיע הודעה מנומקת. זאת בעצם החלטה מנומקת אבל זה לא חל על החלטה של הרשות ביוזמתה לעשות את הדברים במועד המקורי שלהם.
קריאה
אבל אין לך זכות מוקנית לזה.
גלעד קריב (העבודה)
יש כאן הבחנה בין שני מקרים. הסעיף מחבר גם החלטה של הרשות המינהלית, האם היא רוצה לדחות או לא את פעולתה אבל הסעיף גם מדבר על קביעה של הרשות המינהלית אם היא דוחה או לא בעבור פעולה.
היו"ר שמחה רוטמן
ברור שלאזרח זה לא באירוע.
גלעד קריב (העבודה)
אנחנו מדברים על דיוק הסעיף.
היו"ר שמחה רוטמן
סעיף (ב). אם החלטתה לפי סעיף קטן (א) ניתנה מיוזמתה והיא נוגעת למתן החלטה מינהלית מסוימת על ידה. זה החרגה מסעיף (ב). היא לא מופיעה כך בסעיף (ג) ואמרתי שצריכה להיות החרגה גם בסעיף (ג). הם לא מתנגדים.
שרה גולד
בהמשך למה שנאמר, אני חושבת שזה נכון. על החלטה של רשות ציבורית אפשר להגיש עתירה בכל מקרה כך שהסעיף הזה, אם אנחנו נחריג ממנו את החלטות שיינתנו ביוזמת הרשות, מה שיקרה זה שהעתירה הזאת תלך לבג"צ לפי סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה ובג"צ יצטרך לדחות אותה עם הוצאות. לכן הסעיף הזה בעצם קובע רק את הערכאה ולא את הזכות לערער או לעתור. הזכות הזו קיימת בכל מקרה.
גלעד קריב (העבודה)
אם יצרתם לתקופה השנייה מנגנון של אופט-אין, צריכה להיות החלטה פורמלית לדחייה.
שרה גולד
על הצו. כן.
גלעד קריב (העבודה)
על הצו.
שרה גולד
אפשר יהיה לעתור נגד הצו.
היו"ר שמחה רוטמן
לא קשור. הסעיף הזה רוכב גם על התקופה הראשונה. הסעיף הזה חל גם על התקופה הראשונה.
גלעד קריב (העבודה)
תמיד אפשר להגיש עתירה.
היו"ר שמחה רוטמן
אפשר אבל על ההחלטה לגופה ולא על ההחלטה לקבל אותה בזמן. אלה לא שתי החלטות.
גלעד קריב (העבודה)
אתה רוצה להחריג כאן את סמכותו של האזרח לעתור?
היו"ר שמחה רוטמן
לא.
גור בליי
זה גם לא נכון להגביל את זה ב-(ג).
גלעד קריב (העבודה)
הרשות החליטה לא לעשות אופט-אין.
היו"ר שמחה רוטמן
לא. גם זה לא המקרה. זה לא המקרה. המקרה שרשות קיבלה ארכה של חודשיים, בין אם מכוח אופט-אין ובין אם מכוח התקופה הראשונה שחלה על כולם. היא קיבלה ארכה של חודשיים. כותב הסעיף את הדבר הברור ואומר שרשות רשאית מיוזמתה - למרות שיש לה ארכה של חודשיים – לעשות את ההחלטה בלי הארכה של חודשיים. רשאית לקבל את ההחלטה מוקדם יותר. האם זו החלטה מינהלית חדשה? אני לא רואה את זה כהחלטה מינהלית חדשה. אני אומר שבעיניי זאת דרך הפעולה התקינה של הרשות שעושה את זה מיוזמתה לגבי החלטות שלה.
אביטל שטרנברג
זאת תהיה התשובה לעתירה.
גלעד קריב (העבודה)
למעט דבר אחד. בוא נאמר שאתה מדבר בהחלטה של הרשות אבל ההחלטה של הרשות צריכה להתקבל על בסיס איזה שהם נתונים כמו כל החלטה של הרשות. אדם טוען.
היו"ר שמחה רוטמן
שיעשה את ההחלטה לגופה.
גלעד קריב (העבודה)
זה בדיוק העניין.
היו"ר שמחה רוטמן
לא על עצם העובדה שעשיתי את זה במועד אלא החלטה לגופה.
גלעד קריב (העבודה)
למה? אדם רוצה להוציא צו.
היו"ר שמחה רוטמן
זה כל כך פשוט. אתה מסתבך לחינם.
גלעד קריב (העבודה)
אני לא מסתבך לחינם. אדם אומר שהוא רוצה להוציא צו מניעה מהרשות לקבל את ההחלטה מכיוון שהוא חושב שכרגע לא ניתן לקבל את ההחלטה בנתונים הנוכחיים. אתה אומר שיתכבד האדם, יחכה שתתקבל ההחלטה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא. אני אומר שרשות אמורה לקבל את ההחלטה בפרק זמן מסוים. אני נתתי לה עכשיו חודשיים נוספים. אני לא רואה את זה כהחלטה ולכן גם סעיף (ב) מחריג אותה ואומר שזאת לא החלטה, אין עליה חובת הנמקה ואין עליה חובת הודעה לאזרח. אם הניסוח של סעיף (ב) לא טוב, זאת לא באמת החלטה. זאת הרשות המינהלית פועלת בתוך מסגרת הזמן שעומד לרשותה. כמו שכאשר קבוע לי בחוק לקבל החלטה בתוך 30 ימים, מותר לי לקבל החלטה בתוך שבוע. אין שום דבר שאוסר עלי לעשות זאת. אף אחד בעולם לא יכול לעתור כנגדי לבית המשפט למה כאשר יש לי 30 ימים בחוק, קיבלתי את ההחלטה בתוך שבוע.
גור בליי
אם אתה עושה את זה באופן מפלה, אתה כן יכול לעתור. נגיד שהמבקשים הם מצפון הארץ, הם ג'ינג'ים, אז אתה מקבל את זה במועד המקורי, ולבלונדינים אתה ממש את הזכות. למה בכלל להיכנס לזה? אם אני מעניק סובסידיה באופן מפלה, חוקה לישראל, למה להיכנס לזה?
היו"ר שמחה רוטמן
אם כן הבעיה היא האפליה ולא המועד שבו התקבלה ההחלטה.
בקי כהן קשת
שאלה. העירייה קבעה דיון בהשגה בתכנון ובנייה. אני רוצה שהמועד יידחה כי בעלי במילואים ואני עם שני ילדים קטנים בבית ויהיה לי מאוד קשה להגיע לדיון בוועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה לא קשור לסעיף הזה. זה לא קשור לסעיף שאני מדבר עליו. זאת לא החלטה של הרשות מיוזמתה שנוגעת למתן החלטה מינהלית מסוימת על ידה אלא זה משפיע על האזרח ובוודאי שאני מסכים שיש זכות לעתור.
בקי כהן קשת
אבל איפה יהיה כתוב לי איך אני מבחינה שהסעיף הזה נותן לי את האפשרות?
היו"ר שמחה רוטמן
אני מסביר היכן זה כתוב. זה כתוב בסעיף 5(ב). שם זה כתוב. וזה כתוב בסעיף 5(א) שמדבר על דחייה של החלטה שנוגעת לאזרח לבין דבר שבעיניי בכלל איננו בגדר החלטה כאשר רשות בתוך הזמן שנתון לה מקבלת את ההחלטה. הלוואי שכל רשות, ירבו הרשויות בישראל, שבתוך זמן המסגרת שקיימת לה, גם אם יש ארכה של חודשיים, היא מקבלת את ההחלטה בתוך חודש. זה לא נחשב קבלת החלטה. רק כאשר זה נוגע לאזרח או רק כאשר יש פנייה לרשות לקצר את הזמן לקבלת החלטה והיא אומרת לו לא – שם זו החלטה אופרטיבית שעליה אפשר לעתור, לייצר זכות עתירה.
שרה גולד
אנחנו לא מייצרים את הזכות.
היו"ר שמחה רוטמן
אני חושב שאתם מייצרים אבל לא בא לי לריב על זה.
נטע דרורי
אני חושבת שיכול להיות שאם לגבי הסעיף של קבלת ההחלטה, הדחייה לגבי קבלת ההחלטה, כאשר מדובר בתקופה - ברור שזה לא משנה כי אתה יכול לקבל החלטה בכל פרק זמן שהוא גם יכול להיות ביום הראשון של התקופה, ואם אתה לא מנצל את ההארכה, אין לזה משמעות. אני חושבת שזה די ברור כי זה בסך הכול מאריך את התקופה בה אתה יכול לקבל החלטה.

מתי זה יכול להיות רלוונטי. זה יכול להיות רלוונטי בדחייה של המועד. אם יש מועד מסוים ואתה אמור לקבל בו החלטה, וכמו שזה מנוסח כרגע, המועד הזה נדחה בחודשיים, אז יכולה לעלות שאלה האם יש זכות שנפגעת, כן או לא. זה נוגע לשאלה של הסיפה של סעיף קטן (א) לגבי הצורך לשקול את ההשפעה על זכויות הפרט. לדעתי זו השאלה.

אם יש מצבים שבהם הקביעה הגורפת של דחייה בחודשיים, יכולה להיות לה השפעה על זכויות הפרט.
היו"ר שמחה רוטמן
זה על החלטת הדחייה.
נטע דרורי
לא. הדחייה היא ההחלטה שהחוק קובע. החוק דחה. בצורה שבה החוק מנוסח כעת כתוב שאם הרשות צריכה לקבל החלטה במועד נקוב, אז המועד הזה נדחה בחודשיים. כאשר מדובר בתקופה – אמרתי קודם – התקופה מוארכת. לגבי ההארכה, ברור שאין כאן שום שאלה אבל לגבי דחייה של מועד, יכולה להיות שאלה האם יש זכות.
היו"ר שמחה רוטמן
לא נשנה את הסעיף – סליחה שאני אומר – כי שיגעתם אותי. אני חושב שעדיין אין כאן שום הגיון בכך שרשות שמקבלת החלטה במועד המקורי ולא במועד שהיא קיבלה ארכה, כאשר מדובר בהחלטה שלה, להגיד שזה מייצר החלטה שמאפשרת עתירה – זה באמת מודל חדש של משפט מינהלי שאינו מוכר לי.
נטע דרורי
אפשר לנסח את הנושא של מועד הדחייה בצורה אחרת ושיהיה ברור שהרשות רשאית לקבל את ההחלטה עד מועד יותר מאוחר ולא שהמועד עצמו נדחה.
היו"ר שמחה רוטמן
מצוין. זה נראה לי רעיון מצוין. כך אני מבקש מכם לנסח. שהדחייה, פירושה שהרשות רשאית לקבל את ההחלטה במועד מאוחר יותר. זה הכול. אז היא לא צריכה לקצר את המועד.
שרה גולד
בהמשך יש לנו את הסעיף שמדבר על החובה לפעול במהירות ראויה. זה בכל מקרה קבוע.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל עכשיו אתם אמרתם שאם היא תפעל במהירות ראויה, אתם תגישו נגדה עתירה.
שרה גולד
אני לא אמרתי שאני אגיש נגדה עתירה.
גלעד קריב (העבודה)
אתה אמרת שאתה תגיש.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אגיש נגדה עתירה כי כתבתם בחוק שאני יכול להגיש נגדה עתירה לבית משפט מוסמך.
גור בליי
אני עובר לסעיף 6 ומקריא את ההצעה שלנו להוסיף לחוק. במידה רבה זה מתבסס על דברים שכתבנו בחוק הקורונה בזמנו.

6. פרסום לציבור

רשות ציבורית תפרסם לציבור, באופן בהיר ונגיש את עיקרי ההשלכות של חוק זה על החלטות מינהליות ופעולות של אדם כלפיה הקבועות בחיקוק שהיא אחראית על הפעלתו. הפרסום ייעשה באתר האינטרנט ובדרכים נוספות המתאימות בנסיבות העניין.

הרעיון היה לתרגם את כל המורכבות הזאת.
היו"ר שמחה רוטמן
בשני עיתונים יומיים ובשפה העברית ובשפה הבורמזית.
גור בליי
לא. אנחנו במאה ה-21. בעקרון אתר האינטרנט הוא דרך המלך. סוג של כל זכות. בן אדם יוכל לראות. בשורה התחתונה, כשאני לוקח את החוק ואת האופט-אין ואת התוספות, כן נדחה לי או לא נדחה לי.
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו נעשה תחרות בין הרשויות. רשות שתצליח להסביר לציבור באופן בהיר ונהיר את סעיף 4, תזכה בפרס הרשות המצטיינת.
גור בליי
הכי טוב היה אם כל משרד היה גם מספק מענה טלפוני שהיה מסביר לאנשים בעניין הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
וגם ישלח את זה בדיוור ישיר.
נטע דרורי
בשביל זה צריך קודם כל להסביר לעובדים של המשרד.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר שוב שמי שיכול להסביר באופן בהיר ונגיש את סעיף 4, הוא טוב ממני.
גור בליי
בתקופת הקורונה הייתי מקבל כל הזמן טלפונים מאנשים מכל רחבי הארץ מה חל על אולמות בגודל של 150 מטרים ומעלה או קניונים.
היו"ר שמחה רוטמן
והסברת להם את זה באופן נהיר ונגיש באתר האינטרנט שלך?
גור בליי
בדיוק.
נטע דרורי
אנחנו במשרד מפרסמים וכבר פרסמנו כמה סבבים של הבהרות לגבי מה קורה מבחינתנו אבל הסעיף הזה בצורה שהוא מנוסח, אני לא יודעת מה זה אומר. מה אני אמורה לפרסם? מה זה עיקרי ההשלכות של חוק זה? מה אני אמורה להגיד לאנשים?
גור בליי
האמת היא שהסיבה ששמנו את זה היא דווקא בשביל לא לעשות לכם מייקרו מנג'מנט. זאת אומרת, אפשר היה לכתוב את המועדים הקבועים. אני דווקא חושב שיותר הגיוני להגיד את ה-אסן של הדבר. זאת אומרת, איך שנראה לכם נכון בהתחשב בנסיבות. כך זה נעשה גם בחוק הקורונה.
נטע דרורי
אנחנו יכולים לכתוב לכם בדיוק מה תפרסמו.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אז ההחלטה שלכם תהיה תלויה בעתירה בבית המשפט המוסמך.
נטע דרורי
זה כל כך מסובך לעשות את הדבר הזה.
ניצן רוזנברג
להסביר לציבור מה המשמעות.
דליה שילי יריחובר
בכל מקרה אנחנו מפרסמים.
היו"ר שמחה רוטמן
וכך תעמדו בחובתכם.
דליה שילי יריחובר
לכן לא הבנתי למה בכלל להכניס את הסעיף הזה. אני מבינה שהחוק מורכב.
ניצן רוזנברג
אם אתם ממילא מפרסמים, לא צריכה להיות לכם בעיה.
נטע דרורי
אנחנו ממילא מפרסמים.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל יבוא מישהו ויגיד שמה שפרסמתם, זה לא בהיר ונגיש. אתם מפירים חובה חקוקה. בתקופת הקורונה הייתה חובה לפרסם גם על בעלי עסקים פרטיים, הייתה חובה לפרסם, לתלות, כמה תכולה, כמה תו ירוק וכולי. בסופו של דבר לפעמים לכל רשות יש 30 או 40 או 50 רובריקות שזה משליך עליהן ובחלק הם עשו אופט-אין ובחלק הם לא עשו אופט-אין. בסופו של דבר ברור שזה מורכב. מצד שני, יש אוכלוסיות שלא זקוקות לפרסום או שהפרסום באתר האינטרנט בכלל לא רלוונטי אליהן. אני חושש כאן מסיפור הפרת חובה חקוקה כי לכאורה אנחנו פותחים כאן פתח לכל מי שברשלנותו פספס מועד, אחרי כל הדברים האלה, ולמרות שזה פורסם, הוא יגיד שהוא תובע את המשרד שהפרסום שלו לא היה מספיק בהיר ונגיש כי עובדה שהוא לא הבין או שמה שהם פרסמו, הוא חשב שזה עיקרי והם לא חשבו שזה עיקרי.

מאחר וזו הפרת חובה חקוקה ויש כאן גולגולת רחבה מאוד מאוד, אני לא הייתי מכניס את זה לחוק. אני הייתי מסתפק באמירה. בסופו של דבר החוק הוא מן המפורסמות והדברים כאן הם על פי חיקוק. אני לא מטיל על רשויות חובה נוספת של פרסום של הוראות החוק במיוחד שפרשנות של מה זה בהיר ונגיש ומה זה העיקרי, זה פתח. שוב, דיברנו קודם על הליטיגציה. אני יכול לנסח את כתב התביעה - הוא כותב את עצמו – שבגלל זה איחרתי מועד והפסדתי משהו.
גור בליי
יש כאן משהו דומה לקורונה במובן הזה שאנחנו כאן משנים במידה רבה עבור האזרח - האזרח רגיל למשהו - סדרי בראשית בדברים מסוימים. כאן מתחילים להגיד לו שהוא פונה לרשות, באוכלוסיות מוחלשות, לגבי 10 דברים ובדברים האלה יש דחייה. זה בתוספת הזאת, זה בתוספת הזאת. זאת אומרת, אנחנו בסיטואציה לא נורמלית.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה צודק שאנחנו בסיטואציה לא נורמלית ואתה צודק שרשויות, ולו רק כדי לחסוך את הפניות, יצטרכו לפרסם את זה. השאלה היא אם אתה מייצר חובת פרסום בחוק ומה המשמעות שלה. שוב, אותי בעיקר מטריד הנושא שלה מבחינת הפרת חובה חקוקה. מאחר והחובה הזאת מנוסחת בעמימות, אתה מזמין כאן ליטיגציה מאוד גדולה על הפרת חובה חקוקה זאת. אם אתה בא ואומר שכל רשות תפרסם את החוק, לא צריך לפרסם את החוק כי החוק מתפרסם ברשומות. אם אתה אומר שהיא תפרסם את עיקרי ההשלכות באופן בהיר ונגיש, אני אומר לך שוב שאני קורא את החוק הזה והוא לא בהיר ונגיש לי. את שיושבת כאן משפטנית מוסמכת עם ניסיון רב ועם הרבה יכולות ואת לא יכולה להסביר לי באופן בהיר ונגיש את סעיף 4. אנשי משרד המשפטים ניסו ואני התייאשתי, איבדתי את הראש.
קריאה
הוא לא בהיר ונגיש?
היו"ר שמחה רוטמן
לא. ממש לא. את באה ואומרת שאת מטילה את החובה הזאת על כל רשות שלטונית שאם היא לא תעשה את זה, היא גם תהיה חשופה לתביעה כי הבן אדם שקרא את האתר שלה לא הבין את מה שכתוב בחוק. לסעיף 4 יש השלכות כי אם קיבלת הארכה לפי סעיף 4 קודם, זה מוארך לפני כן. אם זה לא, זה מוארך אחר כך ובכלל אני לא יודע האם זאת הארכה מצטברת או לא מצטברת והאם זה חוזר אחורה, רטרו, ומה קורה במקרה של ספק.
בקי כהן קשת
אדוני, משפט אחד על הנושא הזה. אני מדמיינת שאמור להתפרסם, שלכל רשות שזה רלוונטי לה יהיה באתר בצורה ברורה ופשוטה שהגשת השגה על ארנונה לציבור עד יום 1 בדצמבר. נדחה מ-1 בנובמבר ל-1 בדצמבר.
היו"ר שמחה רוטמן
גם אני מצפה לזה. אני פשוט לא כותב את זה בחוק.
בקי כהן קשת
אדוני, אני אגיד לך למה בעיניי זה מאוד חשוב שזה כן יהיה בחוק. אני חושבת שצריך להיות שרשות ציבורית תפרסם בציבור באופן בהיר ונגיש את המועדים עבור הבקשות או הנושאים.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל דע לך ציבור יקר שאם כבר קיבלת ארכה, לפי הסמכות המינהלית הקבועה בחיקוק, המועד הקבוע לך איננו 30 ימים אלא 180 ימים, תוספת ההפחתה של התקופה הקובעת. מה את רוצה אני אכתוב?
בקי כהן קשת
אני יודעת בדיוק מה אני רוצה שיכתבו. זה בדיוק מה שאני מצפה. לצורך העניין אם ניקח את המשרד להגנת הסביבה, היא כבר עשתה את כל החשבונות.
היו"ר שמחה רוטמן
לא. היא ממש לא עשתה את כל החשבונות.
בקי כהן קשת
היא עשתה את החשבונות. בסופו של יום היא יודעת עד איזה יום צריך להגיש את הבקשה מסוג כזה וכזה או דוח מסוג כזה וכזה.
היו"ר שמחה רוטמן
עם כל הכבוד את אומרת דברים שנשמעים מאוד יפה אבל הם פשוט לא רלוונטיים לחוק הזה. זה לא עד איזה מועד צריך להגיש דברים. אם אתה הוצאת מעל שלושה מטרים מעוקבים של גזם, אתה מחויב בדיווח לסניף המרכזי בתוך 14 יום מהמועד. אני לא יכול לפרסם לך את המועד. אלה 14 ימים ממועד הגזם ועכשיו אלה לא 14 ימים ממועד הגזם אלא אלה 14 ימים פלוס 60 ימים. מאחר שאני לא יודע באיזה מועד הוצאת גזם, אני לא יכול לכתוב לך את המועד.
בקי כהן קשת
יהיה כתוב ממועד הגזם. אבל אם הרשות לא יודעת להגיד את זה, אז איך אפשר לצפות שהאנשים ידעו?
היו"ר שמחה רוטמן
אתה כאזרח אמור לדעת את חובתך על פי החוק הרלוונטי לעבודתך. זה תמיד המצב. זאת המשמעות של המושג החוק הוא מן המפורסמות. כמה שזה מבאס שהחוק הוא מן המפורסמות ואי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. אני צריך להגיש בקשה עד תאריך מסוים ועכשיו קיבלתי ארכה - חזקה עלי שאני צריך לברר את המועד. אני לא צריך שיאכילו אותי בכפית לגבי המועד כי החוק הוא מן המפורסמות. המועד הראשוני היה קבוע בחוק. אם מתפרסם, אז יפרסמו. אם לא מתפרסם, לא יפרסמו אבל אני לא יכול להטיל. יש חובת פרסום חוק ברשומות, יש חיקוקים שהם נוגעים רק לבעלי מקצוע מאוד מסוימים שהם לקוחות מתוחכמים שלא מפרסמים להם אלא הם קוראים את החוק. יש דברים שנוגעים לרואי חשבון, יש דברים שנוגעים לעורכי דין, יש דברים שנוגעים לחברות שמירה. כל אחד מהם מתעדכן בצורות שונות, לחלקם אלה מועדים, לחלקם אלה תקופות, לחלקם אלה מועדים שקבועים לכולם, לחלקם אלה מועדים שנובעים ממכתב התראה מסוים שמהרגע ששולחים את מכתב ההתראה הוא זה שמקים את המועד. אני מסכים שהחוק הזה הוא חוק סופר מורכב.
בקי כהן קשת
זה הגיוני שזה מוטל על הציבור במקום על הרשות? זה לא הגיוני.
היו"ר שמחה רוטמן
לא. הגיוני שבדברים בהם המועד קל וניתן לפרסום כפי שקיים בחלק מהמקרים, חזקה על הרשות שהיא תפרסם את המועד הזה כי כך היא מפרסמת לציבור את כל הדברים הנוגעים אליה לפי חוק חופש המידע, יש חובות כלליות של פרסומים, לפי חוקים אחרים. לבוא ולהגיד שאני מייצר כאן הסדר - שהוא סופר-סופר מורכב, ואנחנו יודעים שהוא סופר-סופר מורכב, ואנחנו לא אוהבים אותו כי הוא סופר-סופר מורכב אבל אנחנו בכל זאת עושים אותו למרות הוא סופר-סופר מורכב - שאני אטיל על הרשות, על כל אחד ברשות, לפרסם את החשבונות באופן בהיר ונגיש של כל הדברים שאולי יהיו, ברור שהם יפרסמו כדי לחסוך לעצמם כאב ראש ובירוקרטיה.

המשמעות של הטלת החובה הזאת בחוק, פירושה שטעות בפרסום, או חוסר בהירות של הפרסום בעיני המתבונן, או חוסר נגישות של הפרסום בעיני המתבונן, או חוסר ההבנה מהו הדבר העיקרי ומהו הדבר לא עיקר, האם אני צריך את מועדי הבקשות שבאמת קל ונגיש ובהיר להגיד שאם כתוב עד ה-15 בחודש, מה שצריך להגיש עד ה-15 בדצמבר, מוארך בעוד חודשיים. זה בהיר ונגיש, זה נכון, זה הגיוני. אבל חישובי תקופות והארכות במועד ולא במועד, בעיניי זה לא דבר עיקרי. יש לי כאן שלושה מקרים כאלה בשנה ולא פרסמתי. אבל יבוא בן אדם ויגיד שבעיניו זה מאוד מאוד עיקרי ובזה שלא פרסמתי את זה פגעתי בזכותו כי הפרסום נועד לטובתו ועכשיו הוא תובע את הרשות על הפרת חובה חקוקה. זה לא מקובל עלי ולא הגיוני בעיניי.
נטע דרורי
אולי אפשר למתן את הנוסח ולהוסיף "ככל הניתן" או משהו כזה כדי איכשהו למסגר את המסגרת.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר שאני לא אוהב את הסעיף הזה. החוק הוא מן המפורסמות. לא מפרסמים הוראות חוק. עם כל הכבוד, זה החוק במדינת ישראל. הקורונה הייתה אירוע אחר. בקורונה גם לא מה שביקשנו מהם לפרסם זה את החוק. כשאני נכנס לחנות, אני לא יודע מה השטח שלה. אני לא יודע ואני לא אמור לדעת אם השטח של החנות הוא 10 מטרים ואז יש 20 אנשים או שהשטח הוא 30 מטרים ואז אפשר להכניס למקום 50 אנשים. אני לא יודע את זה. כאן החוק הוא מן המפורסמות. יש פרסום ברשומות. כל רשות תפרסם לפי הכללים שלה, לפי איך שהיא מפרסמת ומנגישה את המידע לציבור ולפי רמתה.

אני לא קובע סעיף כזה בחוק. צר לי. גור, אם אתה מתעקש, אני מושיב אותך לנסח את המודעה שמסבירה באופן בהיר ונגיש את סעיף 4. זאת הסנקציה.
גור בליי
אין בעיה. אני חושב שבסופו של דבר הרעיון הוא לתרגם את זה להוראות פשוטות לאנשים. יכולנו לכתוב כאן מועדים וכן הלאה, אבל דווקא בגלל שאומרים שיכולים להיות המון דברים, כתבנו עיקרי ההשלכות וזאת בדיוק כדי לאפשר את הגמישות הזאת. לא להגיד כל מועד כי ברור לנו שבאמת יש מאות חיקוקים.
היו"ר שמחה רוטמן
תחשוב על זה במשקפיים של הפרת חובה חקוקה. אם אתה יודע להגיד לי שהדבר הזה לא מייצר לי עודף ליטיגציה.
גור בליי
בתקופת הקורונה לא היה אף אחד שתבע. למעשה הסעיף היה עם יותר חובות. לא היה אף אחד.
היו"ר שמחה רוטמן
כי בקורונה, אם לא הבנתי את ההוראות, מה קרה? נכנסתי ומקסימום התווכחתי עם פקח על הקנס. כאן יכולות להיות זכויות במיליונים של לקוחות מתוחכמים שליטיגציה זו הפרנסה שלהם, שיכולים לבוא ולהגיד שלא הבינו את ההוראות ולכן לא הגישו את זה במועד ופספסו את המכרז ועכשיו אני פותח את כל המכרזים מחדש כי יש הפרת חובה חקוקה.
בקי כהן קשת
אולי מועדים ליחיד שאינו עוסק.
היו"ר שמחה רוטמן
בקורונה, מה היה הנזק אם לא פורסם כמה המגבלה?
ניצן רוזנברג
אי אפשר להגיד שזה יותר חמור.
היו"ר שמחה רוטמן
מה היה הנזק אם לא הייתה מפורסמת ההנחיה של כמה אנשים יכולים להיכנס לחנות? נכנסתי, בא פקח, נתן לי דוח. אני לא מזלזל בזה. הוא נתן לי דוח. הסברתי לו שהשלט לא היה ברור ואז או שהוא ויתר לי על הדוח או שהגשתי בקשה להישפט על הדוח. זה היה האירוע. כאן את מדברת על סיטואציה שבסופו של דבר הם לקוחות סופר מתוחכמים, גם בסכומי עתק ששווה לבצע עליהם ליטיגציה.
בקי כהן קשת
אם זה יהיה אדם שאינו עוסק? זה לא יחול על שום דבר שהוא של עוסק, עורכי דין וכולי.
היו"ר שמחה רוטמן
החוק הוא מן המפורסמות. תודה. ממשיכים בסעיף 7.
גור בליי
7. הארכת תקופה או דחיית מועד למתן החלטה על ידי רשות ציבורית או לביצוע פעולה כלפיה, לפי חוק חופש המידע

(1) על אף הוראות חוק חופש המידע, התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023) לא תובא במניין התקופות הקבועות בחוק חופש המידע למתן החלטה על יד רשות ציבורית כהגדרתה בחוק האמור או לביצוע פעולה של אדם כלפי רשות ציבורית כאמור, לפי אותו חוק.

(2) הוארכה התקופה לטיפול בבקשה לקבלת מידע לפי סעיף 7(ב) או (ג) לחוק חופש המידע, יחולו הוראות סעיף קטן (א) גם לעניין התקופה שהוארכה. נקבע בהחלטה על הארכה כאמור מועד לטיפול בבקשה בציון תאריך מסוים, יראו לעניין סעיף קטן זה כאילו נקבעה בהחלטה כאמור, תקופה שתחילתה ביום מתן ההחלטה וסיומה באותו תאריך.
היו"ר שמחה רוטמן
מי מסביר לי את חופש המידע?
נרמין ברהום
משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה, רפרנטית חופש מידע. נמצא איתנו גם שלומי שהוא מהיחידה לחופש המידע במשרד.

קיבלנו את ההערות של הציבור בעניין הזה והתקופה הייתה ארוכה. ראינו לנכון לתת 30 ימים שהם ייחשבו ימי פגרה, שהם למעשה יהיו כמו ימי פגרה. הימים האלה לא יבואו במניין הימים שקבועים בהוראות החוק הכללי. בחוק יש לנו למעשה 30 ימים למתן תשובה לבקשת חופש מידע והימים האלה הם עוד 30 ימים שלא ייספרו. יש לנו בחוק עוד 30 ימים שהם החלטה של הממונה.
היו"ר שמחה רוטמן
של הממונה שיכול לתת לעצמו ארכה של 30 ימים.
נרמין ברהום
נכון. לצורך העניין, אם יש לנו בקשה שנפלה ב-30 ימים אלה, הוא גם יקבל את הארכה הזאת של 30 הימים. אותו דבר לעניין ה-60 ימים הנוספים כאשר ראש הרשות נותן את הארכה. אלה 30 ימים שלא ייספרו.
בקי כהן קשת
על בקשות שהוגשו, מתי? אם היום אני מגישה בקשה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא חל עליך.
נרמין ברהום
לא יחול. זה יחול על בקשות שהוגשו לפני.
היו"ר שמחה רוטמן
בקשות שה-30 ימים שלהם או ה-60 ימים שלהם או ה-30 פלוס 30 שלהם חל בחודש מה-7 באוקטובר עד ה-6 בנובמבר.
שלומי בילבסקי
חשוב לציין שזאת החמרה משמעותית לעומת ההסדר הכללי. כלומר, מדובר ב-גרייס חד פעמי לתקופה מסוימת.
היו"ר שמחה רוטמן
של חודש ולא של חודשיים.
שלומי בילבסקי
תקופה שלא ניתנת להארכה על ידי ראש הרשות בשום נסיבות וכך אנחנו חושבים שאנחנו מבטאים את החשיבות של חוק חופש המידע לעומת הסדרים אחרים.
היו"ר שמחה רוטמן
זה שינוי מההצעה בכחול או שלא?
קריאה
כן. בהחלט.
נרמין ברהום
לעומת הכחול, זה לא.
היו"ר שמחה רוטמן
זה מהתזכיר ולא בכחול. שינוי מהתזכיר בעקבות ההערות בתזכיר ל-30 ימים.
נרמין ברהום
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
וזה ניתן גורף.
לירון מאוטנר לוסי
אני מבקשת לחדד משהו. צריך לשים לב שבגלל שהשיטה שבה כתבנו שזה לא נספר בימים, אלה 30 ימים במקסימום. אם לצורך העניין מוגשת בקשה ב-15 באוקטובר, הוא לא מקבל 30 ימים ארכה כי הימים שבין ה-7 ל-15 באוקטובר לא רלוונטיים.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי. מתוך חופש המידע, הרשות היא זו שמקבלת הכי קצת.
לירון מאוטנר לוסי
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
והיא למעשה מוחרגת מהחודשיים.
קריאה
זאת כל רשות.
היו"ר שמחה רוטמן
ממונה על חופש המידע בכל רשות מוחרג מכל הרשות.
שלומי בילבסקי
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
כמי שאוהב חופש מידע, אני מרוצה ומעריך מאוד את השינוי הזה. יישר כוח.

סיימנו את סעיף 7 החדש. איפה אנחנו בכחול?
ניצן רוזנברג
זה היה סעיף 3 בנוסח הכחול. חופש המידע.
היו"ר שמחה רוטמן
את 4 ו-5 הזזנו כי זה תכנון ובנייה ואומנה.
ניצן רוזנברג
הארכה של התקופה הקובעת וגם הארכה של תקופת הדחייה, שזה בעצם מה שרלוונטי לסעיף 2. יכול להיות שכדאי שנסגור את הכול.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. 17 ו-18. ראש הממשלה רשאי בצו להאריך את התקופה הקובעת.
ניצן רוזנברג
17. הארכת התקופה הקובעת

(1) ראש הממשלה רשאי בצו להאריך את התקופה הקובעת לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על תשעה חודשים. הארכת התקופה הקובעת לפי סעיף קטן זה יכול שתהיה דר כלל או לעניינים מסוימים לפי חוק זה.

(2) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישור הממשלה לעניין הארכה הראשונה וטעון אישור הממשלה ואישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לעניין כל הארכה שלאחר מכן.

אולי תסבירו את ההסדר, למה הצעתם אותו כך ואיך זה מתכתב עם השינויים שעשינו עכשיו בסעיף 2.
שרה גולד
אני חושבת שבעקבות השינויים שעשינו בסעיף 2, נצטרך להתייחס להארכת התקופה הקובעת השנייה כי התקופה הקובעת הראשונה היא מוגדרת והתקופה הקובעת השנייה יכולה להיות מוארכת החל מה-7 בינואר. זה תיקון שנצטרך לעשות.
היו"ר שמחה רוטמן
צריך לכתוב כאן ראש הממשלה רשאי בצו להאריך את התקופה הקובעת השנייה.
שרה גולד
כן. בדיוק. זה בהנחה שאנחנו לא יודעים מה יהיה משך הלחימה. כרגע התייחסנו לשלושה חודשים ותהיה אפשרות להאריך בהמשך.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה לא יגרום לכך שפעולה מסוימת תוארך בחודשיים פלוס חודשיים.
שרה גולד
לא.
היו"ר שמחה רוטמן
זה רק ירווח. סעיף 18.
ניצן רוזנברג
18. תקופת הדחייה

שר המשפטים רשאי בצו, באישור ראש הממשלה, להאריך את תקופת הדחייה – שכאמור היא חודשיים – בתקופות נוספות אם הוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף זה לא יעלה על חודשיים. הארכת תקופת הדחייה לפי סעיף זה יכול שתהיה דרך כלל או לעניינים מסוימים לפי חוק זה.
היו"ר שמחה רוטמן
לדעתי עכשיו זה הזמן לדבר על משך זמן ההארכה. בעצם שינינו קצת – קצת הרבה - את החוק.
גור בליי
צריך אישור ועדה, לשני הדברים האלה וזה לא מופיע כאן.
היו"ר שמחה רוטמן
כן. שינינו ואמרנו שעל תקופת העבר, חודשיים גורף. על התקופה הראשונה, חודשיים גורף. אמרנו שאולי נאריך את זה קצת. התקופה הראשונה בעצם תהיה כחודשיים.
שרה גולד
יש לנו תקופה קובעת ויש לנו ויש תקופת דחייה.
היו"ר שמחה רוטמן
התקופה הקובעת הראשונה, קרוב לחודשיים. חודש וחצי או חודש ו-3 שבועות. התקופה השנייה, נשאיר או נאריך, עוד נראה את גודלה, אמרנו שה-טרייד אוף לדבר הזה, בגלל שאנחנו מאריכים את התקופה הראשונה כל כך הרבה, זה שנקצר קצת את תקופת הדחייה.
גור בליי
המקורית.
היו"ר שמחה רוטמן
כן נאמר שבתקופה הראשונה – חודשיים. התקופה הקובעת הראשונה, מועד הדחייה לגביה יהיה חודשיים. בסדר. לגבי התקופה הקובעת השנייה, מאחר והרוב כבר מאחורינו, בחוק הזה, יכול להיות שלגבי האקסטרה של התקופה נעשה חודש.
שרה גולד
אנחנו חושבים שעדיף לשמור על אחידות. ההסדר הזה נראה לי מסובך מספיק.
גור בליי
השאלה אם נקצר לאורך כל החזית.
היו"ר שמחה רוטמן
לחודש? חודש וחצי?
שרה גולד
מה שהוועדה תחליט אבל אני חושבת שכדאי לשמור על אחידות.
היו"ר שמחה רוטמן
45 ימים?
גור בליי
אקרוס זה בורד. כדי לא לסבך עוד יותר.
שרה גולד
כן. גם לרשות, גם לפרט.
ניצן רוזנברג
גם לרשות וגם לפרט, גם לפני וגם בתקופה השנייה.
נטע דרורי
אני חייבת להגיד שבעיניי זה יותר מכביד על הציבור. תקופת הדחייה של חודשיים חלה שאופן גורף על מה שקראנו לו הפנייה לרשות הציבורית. אני חושבת שהכוונה היא כן לתת גרייס יחסית ברוחב לב.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. הפטור לאזרח הוא על התקופה הקובעת הראשונה?
שרה גולד
גם. גם הראשונה וגם השנייה.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת אומר, כל מה שחל עד 7 בינואר יהיה חודשיים.
ניצן רוזנברג
בהתחלה רצינו לעשות תקופה שהיא שונה ואז ממשרד המשפטים עלה איזשהו קושי והם אמרו מה קורה אם זה איזשהו משהו שהוא כרוך אחד בשני. הארכת את המועד של האזרח להגשת בקשה, אתה רוצה להאריך את המועד של הרשות למתן תשובה.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי. נשאיר את זה. בסדר.
נטע דרורי
השאלה אם זה באמת מה שקורה, אם זו באמת בעיה.
שרה גולד
יש מקרים כאלה. אני אומרת שוב שהאחידות כאן היא חשובה. צריך לפשט היכן שאפשר.
היו"ר שמחה רוטמן
כן. אני מסכים. אני חושב שעדיף שתהיה אחידות. אמרנו שנצטרך לתת מענה לרטרו. אפשר להגיד אקרוס זה בורד אחיד אבל אז דווקא סעיפים 17 ו-18 מאפשרים דיפרנציאציה כי הם באים ואומרים שיכול שיהיה דרך כלל או לעניינים מסוימים לפי חוק זה.
שרה גולד
אנחנו למשל חשבננו בהקשר הזה שגם אפשר לשנות את התוספות.
היו"ר שמחה רוטמן
אפשר לשנות את התוספות, את זה אמרנו שנעשה. אני אומר שלהגיד שהארכת התקופה מחודשיים תהיה לעניינים מסוימים - פגעת ברציונל האחיד.
אביטל שטרנברג
לא.
גור בליי
יש כאן שני דברים שצריך לקחת בחשבון. המחשבה על 45 ימים ולא על 60 ימים, זה לא סתם אלא לקשור את זה לתקופה הקובעת הראשונה מתוך איזו תפיסה - גם ארכה של התקופה הקובעת הראשונה - שזאת התקופה שנקרא לה חירום-חירום. זאת אומרת, מה-7 באוקטובר עד עכשיו כאשר נכנסים לאיזושהי שגרת חירום.
היו"ר שמחה רוטמן
באורך התקופה הראשונה.
גור בליי
היא באורך התקופה הראשונה. לא חייבים אבל אני חושב שיש כאן סוג של כלל אצבע שמשקף מעבר לשגרה.

דבר שני. צריך לזכור שככל שהתקופה, תקופת הדחייה, היא ארוכה יותר, היא עלולה להגדיל את האנומליות בסיטואציות שהתקופה המקורית הייתה מאוד מאוד קצרה. זאת אומרת, אם לרשות, בעיקר לרשות, היו 14 ימים לעשות פעולה מסוימת ועכשיו יש לה 74 ימים, הרי זה לא רגיש לשאלה בסיטואציה שהיה לרשות 90 יום, אז בסדר, המספר עלה מ-90 ל-150. יש סיטואציות שזה יכול להיות פי חמש. אני אומר שברור שנראה שאי אפשר לעשות דיפרנציאציה כזאת.
אביטל שטרנברג
השאלה אם אתה בכלל רוצה תקופת דחייה או שאתה רוצה שהיא תהיה מאוד מאוד קצרה.
שרה גולד
ההנחה היא שבתקופה הזאת הציבור לא פנוי לזה. זה לא שהם לוקחים לעצמם את הזמן.
גור בליי
נכון.
ניצן רוזנברג
למשל באישורים הרגולטורים, המחוקק אמר שתקופת ההארכה הנוספת תהיה לגבי אישורים רגולטורים שניתנו מלכתחילה לתקופה העולה על שנה. זאת אומרת, קשרו את מתן ההארכה הנוספת באיזשהו פרק זמן מסוים.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. אני זוכר. זה היה רעיון מצוין של יושב ראש הוועדה.
ניצן רוזנברג
אולי אתה יכול למצוא דרך אחרת לקשור את זה.
קריאה
להסביר אותה באופן בהיר ונגיש.
היו"ר שמחה רוטמן
אני חושב שכאן לא ניגע. נשאיר את זה כך.
ניצן רוזנברג
חודשיים?
היו"ר שמחה רוטמן
כן. אני משאיר את זה כך. אל תשכחי ש-45 ימים, הפירוש הוא שמישהו שהמועד לביצוע פעולה אצלו היה ה-8 באוקטובר - זה מיד, זה עכשיו. התקופה היא 45 ימים, נתת ארכה של חודשיים, זה דווקא הגיוני. זה חודשיים לאזרח וחודשיים לרשות וזה מייצר אחידות, בהירות ודחייה של כל המועדים. נאי חושב שסוף סוף יש לנו שמשהו אחד בהיר ונגיש בחוק הזה ולכן נשאיר אותו בהיר ונגיש, על אף הבעיות שאתם מצביעים עליהן.
גור בליי
מה לגבי ההארכות? אמרנו באישור ועדה. כן?
היו"ר שמחה רוטמן
הארכות באישור ועדה. כן. כאן הם העתיקו את זה מהחוק הרגולטורי שאמרנו הארכה ראשונה אבל כאן דווקא כבר בהארכה הראשונה באישור הוועדה.
ניצן רוזנברג
גם לתקופת הדחייה?
היו"ר שמחה רוטמן
גם לתקופת הדחייה. כן. זה כן יהיה באישור ועדה.
גור בליי
רק להבין. את סעיף 17 אני מבין. מתקרבים לסוף התקופה הקובעת השנייה ואומרים שאנחנו בעצם צריכים להיות כמה חודשים. זה ברור. באיזו סיטואציה אתם מדברים על הארכת תקופת הדחייה? היא גורפת ואתם מגיעים לסוף תקופת הדחייה באופן מאוד דיפרנציאלי. היו תקופות שנגיד החודשיים נגמרים ב-7 בדצמבר ואז זה יהיה ב-10 בדצמבר ואז ב-15 בדצמבר. איך אתם רואים את השימוש בסעיף 18 בעניין הזה? אתה תהיה במצב שחלק מתקופות הדחייה כבר הסתיימו, חלק עוד לא הגיעו, חלק בתהליכים.
שרה גולד
בעיקר חשבנו שבשלב הזה עדיין נהיה בלי חוק אבל המחשבה הייתה שלקראת סיום החודשים הראשונים נראה מהניסיון בשטח האם יש צורך בדחיות ארוכות יותר. שוב, אף אחד לא יודע איך המלחמה תסתיים.
גור בליי
זה ממש או-טו-טו. על הראשונים זה יהיה ממש תכף.
אביטל שטרנברג
לכן אולי צריך איזשהו גרייס.
גור בליי
ה-גרייס לא קשור. החודשיים מה-7 באוקטובר, בלי קשר ל-גרייס, הם יהיו ב-7 בדצמבר.
היו"ר שמחה רוטמן
דווקא משהו שהמועד לביצוע היה בתחילת התקופה, עקרונית היית אמור להיות מוכן אליו קודם. זה התעכב, דחית ולא הגשת אבל יש לך עכשיו שבועיים לעשות את הדברים.
גור בליי
אני אחדד. תקופת הדחייה תחול רק קדימה. אם אתם מביאים לוועדה לאישור הארכה של תקופת הדחייה ב-31 בדצמבר, אז מי שהחודשיים שלו כבר הסתיימו והוא היה צריך לממש – האזרח או הרשות - - -
אביטל שטרנברג
זה לא יחול צופה פני עתיד?
גור בליי
זה מה שאני מוודא. נגיד שהוא הגיע ל-15 בדצמבר. הוא היה צריך להיות ב-15 בדצמבר. מתאספים לכם כאלה ב-15 דצמבר, 16, 17 ו-18 והם לא הספיקו. ב-31 בדצמבר תאריכו להם רטרואקטיבית? זה נשמע מאוד בעייתי.
אביטל שטרנברג
זה מה שאנחנו עושים עכשיו.
גור בליי
זו השאלה. אני חושב שצריך לחדד את הדבר הזה.
נטע דרורי
אם נגיע למצב שכרגע אנחנו לא יודעים, שמהלך העניינים ישתנה ואנחנו נגיע למצב שאין אפשרות לעמוד במה שאנחנו מקווים כרגע שיהיה אפשרי, זה אומר תקופת דחייה של חודשיים – אז יכול להיות שיהיה צורך גם לעשות את זה גם רטרו. אם באמת יהיו נסיבות כאלה שתקופת הדחייה של חודשיים תסתבר כלא מספיקה בגלל נסיבות אובייקטיביות.
גור בליי
אבל נגיד הגעת ל-10 בדצמבר. נגיד שיש לך מועד שהיה 10 באוקטובר והגעת ל-9 בדצמבר. לא הגיוני שתחכי עכשיו שבועיים וב-27 תגידי שבעצם לא עמדת ב-10. את אמורה ב-9 להגיד שאת לא עומדת ב-10.
נטע דרורי
כן, אבל אם אני אדע ב-9 שאני לא עומדת ב-10, אני לא אצליח עד ה-10 להביא לכאן איזשהו צו.
ניצן רוזנברג
צריך אולי מראש.
נטע דרורי
העניין הוא שמהלך העניינים הוא בלתי צפוי. כל זמן שאנחנו עוברים למצב שהוא יותר ויותר שגרתי, באמת העתיד הוא יותר צפוי ויותר קל להתמודד איתו. אבל אם הדברים השתנו, זה לא יהיה.
שרה גולד
אנחנו נעשה מאמץ ב-7 לדצמבר להעריך את הצרכים אבל יכול להיות שפתאום יהיו איזשהן התפתחויות בלתי צפויות.
גור בליי
זה לא דבר פשוט הדבר הזה.
אביטל שטרנברג
אם יהיו נסיבות ייחודיות ב-20 בדצמבר. אנחנו ב-10 חשבנו שאנחנו מסודרים ולא צריכים אבל ב-20 קרה משהו.
גור בליי
כל מה שכלפי העתיד, זה בסדר. כל מה שהיה צריך לקרות בין ה-10 ל-20, כבר קרה. את לא אמורה ב-20 להגיד שלא עמדת ב-10 בדצמבר ועכשיו את תיקחי עוד חודשיים.
היו"ר שמחה רוטמן
זה בדיוק מה שאתה עושה עכשיו. תסמיך אותם בחוק לעשות את זה. אני מסמיך כדי לייצר רצף. תקשיבו, בסופו של דבר הרי הכלל הוא – וזו בעיה ידועה של רשויות שלטוניות - כמו הקטר הכחול שיכול אבל בסוף מגלה שהוא לא יכול או שמגלה שהוא כן יכול ואז זה מצוין. מצד אחד אנחנו לא רוצים לייצר להן תמריץ מראש להכריז כניעה ולהרים דגל לבן. אנחנו כן רוצים שהם ינסו.
ניצן רוזנברג
זה בעיניים של הרשות אבל לאזרח זה יוצר דבר כזה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל לאזרח אין בעיה. הוא מקבל הארכה בכל התקופה השנייה. בתקופה של האזרח לא נגעתי.
ניצן רוזנברג
האזרח מחכה להחלטה של הרשות.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין שהוא מחכה אבל לרשות הגיעו והצטבר לה בק-לוג מה-7 בדצמבר והיא לא ידעה כמה בק-לוג הצטבר אל מול הפניות החדשות שיש לה. היא פתאום קיבלה המון פניות. רישיונות לנשק זאת דוגמה טובה כי הם באמת מקבלים המון פניות. יש גם בק-לוג וגם פניות חדשות. קיבלו המון פניות. אמרו שננסה. נגדיל כוח אדם, נפתח, נעשה, נגייס מתנדבים, לא רוצים כרגע להודיע שהם לא עומדים בזה. מנסים.
אביטל שטרנברג
יכולים להיות כמה ימי גמגום שאתה לא מבין שאתה צריך את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
אז אני רואה אנשים קורסים, לא ישנים, לא מצליחים לעמוד בזה ואנשים לא מקבלים את התשובות. אני אומר שיש לי שתי אפשרויות. השאלה היא האם אם אני רוצה שרשויות כבר עכשיו יתקשרו אלי ויבקשו שאוסיף אותם עכשיו לתוספת השנייה כדי שזה יחול עליהן, או שאני אומר להן שינסו לעמוד בזה, תחזרו לשגרה כמיטב היכולת, מקסימום תגלו תוך שבוע-שבועיים שהם לא עומדים בזה, תנו לעצמכם את הארכה. אין בדבר הזה כדי למנוע מכם – זה הסעיף של המהירות הראויה, סעיף 20 – אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובתה של רשות ציבורית לפעול במהירות הראויה בהתאם לנסיבות העניין, תנסו ותיקחו את הסיכון שיעתרו נגדכם כי אתם עושים החלטה בתוך המועד. סליחה, זאת בדיחה. אני אומר שתנסו ואם לא תצליחו, אני נותן לכם. אני מעדיף שבתוך התקופה תבואו ותגידו לא עמדתי בזה, מאשר שמראש תגידו אני לא אעמוד בזה. אני חושב שזה איזון נכון. אני מסמיך אותם לעשות את זה. אני מסמיך אותם בחקיקה לעשות את זה. זה לא שהם עושים את זה ביוזמתם.
גור בליי
הם צריכים לבוא בצו באישור ועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. לא צריך באישור הוועדה. זה לא צו באישור הוועדה.
גור בליי
הדחייה. לא על האופט-אין.
היו"ר שמחה רוטמן
לכאורה זה נכון גם על האופט-אין.
שרה גולד
התקופה הקובעת היא יחסית משהו שפשוט יהיה תלוי בנסיבות.
גור בליי
התקופה הקובעת, זה קל יותר. לכן אני לא מדבר על התקופה הקובעת. אני מדבר על תקופת הדחייה. זה משהו אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה רוצה שהוא לא יעשה את זה רטרו?
שרה גולד
השאלה אם זה משהו שצריך להתייחס אליו בחקיקה או שאנחנו יכולים להתייחס לעקרונות הכלליים שלא עושים חוקים באופן רטרואקטיבי אלא אם כן יש נסיבות חריגות.
היו"ר שמחה רוטמן
הוא צריך אישור ועדה. יכול להיות שהוא יבוא אלי ויגיד לי שהוא מאריך את זה. מאחר וזה באישור ועדה, אני פחות דואג לתקופת הדחייה. הוא יבוא ויציע לי גורף. אני אגיד לו שהוא לא צריך גורף אלא אתה צריך את זה בשביל שלושה משרדים, קח את זה לשלושה משרדים ועזוב אותי. מאחר וזה באישור ועדה, זה גם לא בשיקול דעתו.
גור בליי
כאן נוצרת איזושהי ציפייה אצל האזרח. כלומר, לכאורה אתה יכול לבוא ולהגיד לו שאם אתה לא עומד, אז תאריך את התקופה הקובעת ואז בעוד דברים תוכל לקבל דחייה. כלומר, תקל במקומות אחרים. אבל כאן יש סיטואציה בה אזרח שאתה לא רוצה שיפרסמו לו באופן ברור ונגיש - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אבל להפך. אני רוצה שיפרסמו באופן לא ברור ולא נגיש. זה נאמר בהומור. אני רוצה שגור ישלח לאנשים באופן פרטני את סעיף 4.
גור בליי
הוא כבר פנה לרשות. הוא כבר יודע. הוא כבר בדק אם כן תוספת או לא תוספת.
היו"ר שמחה רוטמן
שים לב שכאשר הוא מאריך את תקופת הדחייה, הוא מאריך את תקופת הדחייה גם לאזרחים. יש כאן שטר ושוברו בצידו. הוא לא רק נותן לרשות. בניגוד לתוספת השנייה שהוא נותן רק לעצמו כביכול ולא מצ'פר את האזרח על הדרך, למרות שלאזרח בכל מקרה יש חודשיים, כאן הוא נותן.
גור בליי
לא בהכרח. אגב, זה דרך כלל עניינים מסוימים. זה יכול להיות לכל מיני כיוונים.
היו"ר שמחה רוטמן
אני חושב שזה אפקט מצנן די משמעותי שהוא מתכוון לדחייה ובלבד שלא יהיה מצב שהוא נותן לרשות ולא נותן לאזרח. אפשר להגיד את זה על סעיף 2 ולא על סעיף 5.
שרה גולד
לא הבנתי. תקופת הדחייה יכולה להיות מוארכת ואז היא מוארכת לכולם.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. אני אומר שהוא לא יכול להחריג את סעיף 5. הוא לא יכול להאריך לרשויות ולא להאריך לאזרח.
שרה גולד
אי אפשר להגיד שתקופת הדחייה מוארכת.
היו"ר שמחה רוטמן
כן אפשר. אין לי בעיה להבהיר.
קריאה
הרעיון של הוודאות. מכאן ולהבא, איזושהי ודאות.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין אבל אני אומר שמאחר וזה באישור ועדה, אנחנו יכולים כבר עכשיו להגיד שאנחנו לא הולכים לתת את זה. אם אנחנו ניתן את זה, זה באמת יהיה בנסיבות שמצדיקות את זה. השאלה אם בנסיבות שמצדיקות את זה אני אעשה את זה בחקיקה חדשה בשלוש קריאות או באמצעות צו באישור ועדה. זו השאלה. שר המשפטים יודע שאנחנו לא ניתן לו את זה, באישור ראש הממשלה ובאישור הוועדה אלא במקרים שבאמת זה מוצדק.
נטע דרורי
כמובן שככל שהליך האישורים הוא ארוך יותר ויותר רב שלבי, כך העולה סיכוי שיהיה צורך ברטרו.
גור בליי
השאלה עד מתי אתה נותן את הדבר הזה. אם אתה הולך לכיוון הזה, גם כאן צריך איכשהו לתחום את הדבר הזה. לא יכול להיות שחודש אחרי שכבר נגמרה תקופת הדחייה, רק אז ידונו בתקופת דחייה נוספת.
שרה גולד
בכל מקרה צו שמוחל באופן רטרואקטיבי , זה רק בנסיבות מאוד חריגות.
היו"ר שמחה רוטמן
אתם צריכים כאן חודשיים או שאפשר להוריד את זה לחודש?
שרה גולד
לתקופות נוספות שסך הכול לא יעלו על חודשיים. זה לשיקולכם. זה יכול להיות חודש ואחר כך נראה אם זה חודש.
היו"ר שמחה רוטמן
מאחר וזה באישור ועדה, מבחינתי זה בסדר. אני חי עם זה. אני לא רוצה לגעת בזה. יש לי אמונה די ברורה שהם לא יעשו את זה כי המחיר של זה מאוד משמעותי, כולל הארכה של תקופת דחייה לאזרחים, שזה משמעותי מאוד. זה מסבך את כולם. את חושבת אחרת ממני?
נטע דרורי
לא. אני בעיקר מקווה שלא נזדקק לזה והדיון יהיה תיאורטי.
היו"ר שמחה רוטמן
ברור. דיברנו על סעיפים 17 ו-18. נראה לי שלא נצליח לצלול עכשיו לסעיפים האחרים ונעשה את זה או מחר או ביום חמישי למרות שכרגע לא נראה לי שזה יהיה מחר. אולי נקרא את שאר הסעיפים הכלליים. סעיף 19 הוא תכנון בנייה והוא לא רלוונטי. סעיף 20 מדבר על המהירות הראויה ונראה לי שהוא סעיף כללי שרלוונטי לנו לחלק הכללי.
גור בליי
20. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובתה של רשות ציבורית לפעול במהירות הראויה בהתאם לנסיבות העניין.
היו"ר שמחה רוטמן
שימו לב שלא כתוב תוך זמן סביר. כל הכבוד. מעריך את זה מאוד.
אביטל שטרנברג
חוק הפרשנות.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. אפשר להסתדר גם בלי סבירות.
גור בליי
השאלה אם לא להוסיף – לא הפצנו את זה כי דילגנו – איזושהי אמירה שהיא צריכה לפעול ככל יכולתה לעמוד בתקופה או במועד.
אביטל שטרנברג
למה להוסיף על הוראת חוק הפרשנות?
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. זה בסדר גמור.

שמירת דינים זה גם כללי.
גור בליי
כאן נצטרך לעשות שינויים - דיברנו על זה אתמול - לגבי התשלומים, לעשות קצת התאמות ולהבהיר בסעיף 21 לגבי כל החוקים שדחו תשלומים וכן הלאה.
שרה גולד
רצינו להוסיף "או מהוראות חיקוקים אחרים שעניינם בדחיית מועדים או בהארכת תקופות".
היו"ר שמחה רוטמן
אמרתי שהוראות חוק זה לא יחולו על מועדים שנקבעו בחקיקה, גם צופה פני עתיד ולא צופה פני עבר. המועדים שנקבעו בחקיקה ולא רק מצב החירום.
שרה גולד
ברישה של סעיף 22.
גור בליי
סעיף 22 גם יעבור איזשהו תיקון. כלומר, הכוונה כאן היא ברורה אבל דיברנו עם מיכל רשף מייעוץ וחקיקה.

22. הוראות חוק זה לא יחולו על תקופות או מועדים שחל לגביהם חיקוק שנקבע במהלך התקופה הקובעת הראשונה והשנייה למעט חיקוק המנוי בתוספת החמישית.

כרגע היא ריקה.
שרה גולד
כרגע אין כלום. המחשבה הייתה שכרגע מתחילת המלחמה כל החיקוקים שעברו בכנסת היו חיקוקים שנוגעים למלחמה.
היו"ר שמחה רוטמן
חוץ ממה שהיה אתמול. פסיקת ריבית והצמדה. הוא ייכנס לתוקף בעוד חצי שנה. זה לא כל כך משנה.
שרה גולד
המחשבה היא שאם אנחנו ניכנס לשגרת חירום ויהיו חיקוקים שהם לא קשורים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אז מראש יוסיפו אותם לתוספת החמישית.
גור בליי
כרגע כל חוק חירום הוא מחוץ לזה.
היו"ר שמחה רוטמן
כרגע כל החוקים שאת מחוקקת בתקופה הזאת הם חוקי חירום. אם אני עכשיו אפשיר את חוק זכויות נפגעי עבירה ונחיל עליו דין רציפות ויהיו בו מועדים ונרצה שהמועדים יידחו, את תוסיפי לתיקון תיקון עקיף בסוף החקיקה ותוסיפי אותו לתוספת החמישית כדי שהחקיקה הרגילה – לא חקיקת החירום – שתחוקקי בעת הזאת - - -
ניצן רוזנברג
מבחינת החקיקה, אנחנו פחות מכירים את המודל הזה. בדרך כלל אצלנו כאשר הכנסת מחוקקת את החוק הבא, אז היא נדרשת לשאלה אם היא רוצה לתקן את החוק הזה או לא.
שרה גולד
יש הצעה של הנוסח אצלנו למקרה שיהיו בהמשך חיקוקים רלוונטיים.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון שזה חדש אבל במקביל אנחנו מנהלים חקיקה בהרבה מאוד ועדות ולכן לא כולם יכירו וידעו ומחר יעלו חמישה חוקים חדשים שאנחנו לא יודעים עליהם.
ניצן רוזנברג
המשך סעיף 22.

וכן על תקופות המועדים שחל לגביהם חיקוק כמפורט להלן.

(1) תקנות בתי המשפט ולשכות הוצאה לפועל, סדרי דין במצב חירום, התשנ"ה-1991.

(2) תקנות בית הדין לעבודה, סדרי דין במצב חירום מיוחד, התשנ"ה-1991.
(3) תקנות הכניסה לישראל, סדרי דין במצב חירום מיוחד בבית דין לערערים, התש"פ-2020.
(4) תקנות הדיינים, סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד (הוראת שעה), התשפ"ג-2023.

(5) תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזים, סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזים בעת מצב חירום מיוחד, התש"פ-2020.

(6) תקנות הקאדים, סדרי דין בבתי הדין השרעים במצב חירום מיוחד, התש"פ-2020.

אתם רוצים להסביר את הקונספט? הניסוח כאן הוא קצת מבלבל.
שרה גולד
בהמשך לשיח שהיה לנו אתכם, חשבנו שאולי נקבעו לגביהם הוראות. ככלל המחשבה הייתה שכל ההליכים שמתנהלים בפני בתי משפט, בתי דין לסוגיהם, שהם לא בתי דין מינהליים, בתי דין שהם עם סמכויות שיפוטיות, לגביהם יש תקנות קונקרטיות. למשל לבתי משפט ולשכות הוצאה לפועל, יש תקופה שתלויה בהודעה של שר המשפטים שהיא לא באה במניין. אנחנו לא נוגעים בכל הליך שיפוטי שמתנהל בפני בית המשפט, בית דין לעבודה וכדומה.

התעוררה השאלה מצד הייעוץ המשפטי של הוועדה האם במקרה שלמשל הודעת שר המשפטים לא תוארך, האם זה אומר שכבר לא חלות הוראות לפי החיקוקים האלה ולכן החוק חל. הכוונה שלנו כמובן לא הייתה להחיל את זה על מועדים שקבועים לגביה בתי המשפט גם אם הודעת שר המשפטים לא תוארך. לכן אנחנו מציעים אולי אפשר לקבוע שנקבעו לגביהם הוראות בחיקוק המפורט להלן. אז זה יהיה יותר כללי.
ניצן רוזנברג
לכן בכוונה לא הפניתם לחוק בתי המשפט, לכל החיקוקים שעוסקים בהוראות?
שרה גולד
כל חיקוק שקבוע במועד שחוסה תחת התקנות הלאה, מבחינתנו הוא יוצא מהסיפור. אנחנו לא מאריכים אותו. אנחנו רק במישור המינהלי ולא במישור השיפוטי.
ניצן רוזנברג
אבל זה גם הוראה שהיא בחוק בתי המשפט שהחיקוקים האלה מתייחסים אל המועד שקבוע בה?
שרה גולד
אם למשל יש הוראה בתקנות סדר הדין האזרחי שצריך להגיש כתב הגנה בתוך איקס ימים, לפי תקנות בתי המשפט יכול להיות שזה יוארך כי יש פגרה בעקבות מצב החירום. אנחנו לא מאריכים הוראה כזו. יש הרבה מאוד חיקוקים שעוסקים בעניינים האלה.
ניצן רוזנברג
אם זה ברור בעיניכם שזה אומר שכל המועדים שקשורים להתנהלות של בתי המשפט, זאת הכוונה שלכם בסעיף הזה, אז אנחנו עוד נחשוב על הנוסח אבל רק שזה יהיה ברור לפרוטוקול.
שרה גולד
כן. כמובן. כל מה שקשור להליך שמתנהל בבתי המשפט, אנחנו לא מתכוונים להתייחס.
היו"ר שמחה רוטמן
סעיף 23.
ניצן רוזנברג
23. שינוי התוספת

(1) שר המשפטים רשאי בצו לשנות את התוספת הראשונה, התוספת השנייה והתוספת החמישית בהסכמת השר הממונה על החיקוק שלגביו נעשה השינוי.

(2) שר המשפטים רשאי בצו לשנות את התוספת השלישית בהסכמת השר הממונה על החיקוק שמכוחו מוקם או מוסמך בית הדין המינהלי.

מה שכתוב כאן בפסקה (ג) נמחק ויהיה כאן הסעיף שדיברנו על התוספת החדשה שנכניס של איך מפעילים אותה.
היו"ר שמחה רוטמן
רבותיי, אנחנו סיימנו את הדיון בנושא זה להיום. נודיע בהקדם על מועד הדיון הבא. אני מניח שזה יהיה או מחר אחרי המליאה או ביום חמישי או ביום ראשון, במטרה להביא את החוק הזה לחקיקה ביום שני. זו המטרה שלי.
מירה סלומון
אני מצטערת, זה יוצא דברי סיכום. פשוט עניין התוספות. התוספת השנייה הופכת להיות תוספת שבה כל רשות מכניסה האופט-אין שלה. צריך לתקן.
ניצן רוזנברג
נעשה סדר בדברים.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת תהיה תוספת אחרת.
ניצן רוזנברג
התוספת השלישית. הקראנו כבר קודם את הסעיף. זה יהיה סעיף 23(ג).
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה לכולם. אנחנו נודיע על מועד הדיון הבא. כרגע מבחינתי זו המטרה ונודיע על הדיון על הפרקים שעוסקים בחברות ציבוריות. אני מעריך שזה יהיה מחר או ביום חמישי.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 19:34.

קוד המקור של הנתונים