ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 14/11/2023

חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



177
ועדת החוקה, חוק ומשפט
14/11/2023


מושב שני





פרוטוקול מס' 172
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, א' בכסלו התשפ"ד (14 בנובמבר 2023), שעה 13:01
סדר היום
הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023
נכחו
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
קארין אלהרר
גלעד קריב
מוזמנים
יפעת רווה - המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אביגיל סון-פלדמן - המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שמרית גולדנברג - המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ענבל ברנסון יהודאי - רפרנטית במחלקה הפלילית ואשכול סד"פ וראיות, משרד המשפטים

גאל אזריאל - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אופיר טישלר - אחראי תחום חירום, פרקליטות המדינה

ישי שרון - מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסנגוריה הציבורית

כינרת צימרמן - רע"ן משפט מנהלי ופלילי שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

אביב ישראלי - עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

יעל רוזנקרנץ - קמ"ד אח"מ יועמ"ש משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

ריקי בר און - רע"ן כליאה שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

נטע שטרנפלד - ראש תחום כליאה, משטרת ישראל

אסף שרף - רת"ח כליאה שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

עידו חי - רפרנט משפט ואכיפה, משרד האוצר, משרד האוצר

חנית אברהם בכר - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

גדי אלבז - עו"ד, הנהלת בתי המשפט
משתתפים באמצעים מקוונים
יהודה רשתיאן - סגן רמ''ד חקיקה, פרקליטות צבאית
ייעוץ משפטי
נועה ברודסקי לוי
אפרת חקאק
מ"מ מנהלת הוועדה
דלית אזולאי
סגן מנהל הוועדה
אלירן כהן
רישום פרלמנטרי
ויקטור ינין
רויטל יפרח


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת.
ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, מ/1674
היו"ר שמחה רוטמן
היום זאת הפעם הראשונה שאנחנו בדיון גלוי, אז אני בכל זאת צריך לומר שהיום ראש חודש כסלו. אנחנו בהצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023. אנחנו שמענו בדיון חסוי את חוות הדעת הביטחונית של שירות בתי הסוהר, בדבר הצורך וההצדקה ביצירת הבחנה בין אסירים ביטחוניים לאסירים רגילים וההשלכות שיש לה על ההסדרים שבחוק.

אגב, יש אצלכם את הנוסח בעקוב אחר שינויים? כי נורא קשה ככה. אני יודע שהיו המון שינויים, אבל לפחות מבחינת ההקראה.
קריאות
- - -
אפרת חקאק
יהיו עוד הרבה שינויים.
היו"ר שמחה רוטמן
יהיו עוד הרבה שינויים. טוב. השאלה עם איזה נוסח אני אעבוד. הנוסח הזה כולל את התיקונים מאתמול? אין על זה גרסה. סליחה על הדיונים הטכניים.
אפרת חקאק
לא, אנחנו עוד לא הפצנו נוסח.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הפצנו, אבל יש כבר. בסדר. אז אחרי שדיברנו על ההסדרים המהותיים, אני רוצה להגיד שיש פה נקודות שהן עדיין לא מוסכמות על כלל חברי הכנסת. אני מקווה שנמצא את העמק השווה. אבל אני חושב שבסופו של דבר בהסדר הכללי מדובר בנקודות שהן לא מהותיות ללב ליבו של ההסדר, אלא זאת שאלה כמותית.

אני מקווה שבמהלך הדיון שירות בתי הסוהר והפרקליטות יענו לשאלות המספריות ששאל חבר הכנסת גלעד קריב, מבחינת מספר העצורים שהחוק הזה יחול לגביהם, בין אם זה עם סעיף 24 ובין אם זה בלי סעיף 24, וגם לגבי מספר הדיונים שיהיה צורך לייצר להם את ההובלה, בהנחה שאנחנו נייצר דיון אחד לאסיר או לא נייצר דיון אחד לאסיר.

בסופו של דבר המספרים הם דבר חשוב, פה אני מצטרף לעמדתו. יכול להיות שיש הבדל. אבל אני חושב שכאשר אנחנו בתקופת מלחמה, המספרים הם חשובים, אבל גם מדיניות ניהול הסיכונים יכולה להשתנות. וכן, למרות שבעולם השוטף אנחנו לא מוכנים לקבל מדיניות של אפס סיכונים כמעט בשום דבר, אני חושב שבזמן מלחמה אנחנו יכולים לנסות לצמצם סיכונים מסוג מסוים לאפס או קרוב לאפס. לכן המספרים הם משמעותיים, אך בעיניי פחות מאשר בשוטף, מבלי לפגוע בחשיבות המספר.

אני שם כרגע בצד את שאלת סעיף 24. יכול להיות שעליה עוד ישתבר קולמוס אחד או שניים. מבחינת ההסדר הכללי, אני חוזר לכיוון שכרגע מסתמן: לייצר את החלוקה שדיברנו עליה, בין ביטחוניים ולא ביטחוניים. יש ביטחוניים, שיכול להיות לגביהם – מסיבות מסוימות, למרות הגדרת האסיר כביטחוני – צורך חיוני בקיום הדיון בנוכחות ואי-אפשר לתת לזה מענה ב-VC. זה יכול להיות, וכן יכול להיות מצב הפוך. כלומר, יכול להיות אדם, שמבחינת סעיף העבירה שבה הוא מואשם, הוא לא ביטחוני.

אבל מבחינת חוות דעת ביטחונית וגם בפועל, הוא מוחזק באגף ביטחוני, על בסיס מידע שאיננו משתקף רק בסעיף העבירה שבה הוא מואשם. הוא מעורר את אותה סכנה ואת אותם חששות וגם את אותם קשיים לוגיסטיים – שכאמור הם מדורגים נמוך מבחינתי, אבל גם הם שיקול.

לכן יהיה צורך לייצר מנגנון חריג לכאן או לכאן, דהיינו חריג שיאפשר לאסיר ביטחוני דיון בנוכחות פיזית וחריג שיאפשר לאסיר שאיננו מוגדר כאסיר ביטחוני לפי הגדרות החוק, להיות מוגדר – על בסיס חוות דעת ביטחונית של השב"ס או של השירות או של הגורם הביטחוני הרלוונטי – כאסיר ביטחוני לעניין ה- .VC

אני חוזר על משהו שנאמר, ואני חושב שבזה אני משקף גם את עמדתו של חבר הכנסת קריב. הוא פה כדי למחות אם אני לא אדייק. אני נוטה יותר ומתחבר יותר לכיוון שכאשר חלופת ה-VC לא מתאימה, בין אם משיקולי רוחב ובין אם משיקולי פרט, לא צריך ששתי החלופות היחידות יהיו או VC או דיון בבית המשפט עם ההובלה ועם כל הדברים הרלוונטיים, אלא ירידת שופטים למתקני הכליאה באותם מקרים שבהם ה- VCלא מתאים.

ההיערכות הלוגיסטית, לרבות העלות, הסיכון הביטחוני וכל מה שכרוך בכך – ופה אני שמח שבשביל זה הגיעו נציגי משרד האוצר – אני חושב שגם בחשבון הכספי ובוודאי בחשבון הביטחוני יצירת מציאות שכזאת היא גם יותר זולה למדינה, גם פחות פוגעת בזכויות האדם והאזרח וגם פחות מסכנת. עשיתי את זה דווקא בסדר חשיבות עולה, דהיינו: העלות הכספית היא חשובה – אך היא לא השיקול המכריע, הנושא של הפגיעה בזכויות – הוא חשוב מאוד, והנושא של מניעת הפגיעה בביטחון – הוא חשוב אפילו יותר. אני חושב ששלושת הרציונלים הללו, נוכחות, ירידת השופט לשטח, משרתים יותר טוב מאשר החלופות האחרות שעליהן דובר.

יכול להיות שזאת באמת מציאות קצת משונה, שנצטרך לקבוע את זה בחקיקה. אני מאוד הייתי מעדיף שהדבר הזה ייעשה באמצעות התחייבות, הצהרה לפרוטוקול, דיבור על סדר העדיפויות הזה. אבל אני בהחלט לא אאפשר מצב, שאם אני אשאיר ואקום חקיקתי, התוצאה בשטח עדיין תהיה משיקולים שאני פחות מקבל – ושוב, אני חושב שחלקית גם גלעד מסכים איתי – שבגלל שהנהלת בתי המשפט מתנגדת לאיזה צעד, התוצאה תהיה שלמרות שמבחינתי זאת הייתה חלופה שלישית או רביעית בחשיבותה, אנחנו בכל זאת נייצר את הסכנה הביטחונית ואת ההובלה, בגלל איזשהו עיקרון שמונע את קיום הדיון בשטח.

אחרי דברי הפתיחה הללו, אם גלעד ירצה להוסיף או לחדד קצת, אפשר.
גלעד קריב (העבודה)
אני מבקש לקבל את הנתונים.
היו"ר שמחה רוטמן
את המספרים?
גלעד קריב (העבודה)
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
שירות בתי הסוהר, יש לכם צפי מתי אתם תיתנו לנו את המספרים?
קריאה
אנחנו מגבשים את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
שעה? שעתיים? עשר דקות?
קריאה
שעה.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי.
גלעד קריב (העבודה)
מבחינתי, אחת התוצאות של הדיון שקיימנו באולם ועדת החוץ והביטחון – שחלקו מטבע הדברים היה חסוי, אבל כדרכם של דברים גם דיברנו בו על דברים כללים – לצד הבנת המורכבות הביטחונית, שאף אחד לא כפר בה מלכתחילה, אבל קיבלנו לגביה חיזוק, הדברים שאני לוקח: אני חושב שאנחנו מבינים שמדובר על תופעה שמבחינה מספרית ההיקף שלה הוא הרבה יותר מצומצם ממה שהיה אפשר לחשוב, אם היינו מדברים באופן גורף על כל העצורים.

יש שתי קבוצות גדולות של עצורים, הן פחות רלוונטיות לעניין. אלה עצורי איו"ש, שברובם המכריע ממילא לא מגיעים לבתי המשפט בישראל ופועלים במערכת דינית אחרת.
היו"ר שמחה רוטמן
והלב"חים.
גלעד קריב (העבודה)
וגם הלב"חים. אני מניח שאנחנו מדברים בעיקר – באחוזים שהם קרובים ל-100% – על אזרחים ועל תושבים ישראלים. אני אחזור על הדברים שאמרתי בדיון. לגבי היקפי השימוש ב-VC, אני מוכן לקבל בעת הזו הבחנה בין סוגים של עבירות ולראות את עבירות הביטחון כעבירות שדורשות איזשהו איזון אחר בין הדברים.

אני עדיין עומד על עמדתי, שגם בעבירות ביטחון של אזרחים ותושבים יתקיים דיון מהותי אחד בנוכחות שופט. בעיניי, העיקרון הזה הוא ברמה חוקתית, הוא חלק מהותי מזכויות העצורים. אני מאוד מפחד פה מתופעה של מדרון חלקלק. אנחנו רואים את זה בנושא ה-VC. אנחנו חייבים להגן.

לכל רשות יש ערך מוסף בהגנה על סוג מסוים של אינטרס ציבורי. זה לא שאנחנו פחות ערים לאינטרס הביטחוני. אבל יש גופים ורשויות שיותר אמונות על הדגשת האינטרס הזה. זה בין השאר התפקיד שלנו, לאזן גם את החשש ממדרון חלקלק לגבי זכויות העצורים.

לכן אני לא נסוג מהעמדה העקרונית שלי, של דיון מהותי אחד בנוכחות שופט. מבחינתי יש פה הבדל מתקופת הקורונה ובוודאי מהשגרה. זה הרגע שבו אני מצפה מהנהלת בתי המשפט, מהפרקליטות ומהסניגוריה הציבורית להבין שיש דברים שעוד לא ניסינו עד עכשיו וצריך לנסות אותם, על מנת להתמקם במקום הנכון במדרון החלקלק הזה.

הדברים אמורים גם לגבי הגעה של שופטים, פרקליטים וסניגורים לאולמות ועדות השחרורים – שצריכים להיות מותקנים בצורה ראויה. ועדות השחרורים צריכות לחזור לעבוד, ופה נכנסת השאלה של המספרים.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל דווקא ועדות השחרורים נוגעות פחות לביטחוניים. אני מניח שעכשיו ישתחררו פחות ביטחוניים בוועדות השחרורים. זה דווקא יותר לאסירים הפליליים.
גלעד קריב (העבודה)
גם פה צריך לבדוק. אני מניח שיש הבדל בין אזרח ישראלי שכבר ריצה תקופת מאסר, לא יודע. בוא נשמע.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, אבל עקרונית אנחנו מסכימים בנושא הזה. בעזרת השם, אנחנו נשמע בדיון את הנהלת בתי המשפט.
גלעד קריב (העבודה)
אדוני, אני רק רוצה לומר משהו לגבי מה שאמרת על החקיקה. הפתרון והאיזון צריכים להיות בתוך שיג ושיח של הרשות המבצעת והרשות השופטת, ולא בחקיקה. אני מניח שבחלק מהמקרים – וצריך לבנות את המתווה – זה קשור גם לעניינים גאוגרפיים, גם לאיך נראים אולמות ועדות השחרורים וכולי.

בעיניי, בחלק מהמקרים השב"ס יצטרך לקחת גם אסירים ביטחוניים לאולמות של בתי המשפט. בחלק מהמקרים השופטים יצטרכו להגיע לאולמות של ועדות השחרורים, אחרי התקנת כל אמצעי המיגון, תוך שמירה על מעמדם של השופטים. זה לא יכול להיות איזשהו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, זה מוסכם לחלוטין. אני רק אגיד לך בהקשר הזה. לצערי, מאחר ואני יודע ומעריך ומכבד את עמדתך העקרונית הזאת, שהיא לא מהיום - - -
גלעד קריב (העבודה)
זאת גם עמדתו של שר המשפטים. אני רוצה להזכיר לך שעמדתו הייתה הרבה יותר חריפה.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת גם עמדתו של יו"ר הוועדה, וגם של הקודם. רק קח בחשבון, שלמרות העמדה העקבית הזאת שלך או למרות עמדתו של שר המשפטים הנוכחי שהיא גם דומה, בסופו של דבר יש פה איזושהי בעיית נציג. ובעיית הנציג היא שבסופו של דבר מי שיכריע בשאלה האם שופט ירד למתקן המעצר או מאסר או שיביאו אליו מישהו ב-VC, הוא השופט - -
גלעד קריב (העבודה)
רגע. או - - -
היו"ר שמחה רוטמן
- - אם אנחנו לא נכריע בזה. זה לא הרשות המבצעת. סליחה שאני אומר את זה, אבל בתחום הפרדת הרשויות אני לא רוצה לחיות במציאות שהיועצת המשפטית לממשלה תורה לשופטים לרדת או לא. נכון? את זה אנחנו לא רוצים?
גלעד קריב (העבודה)
זה בוודאי.
היו"ר שמחה רוטמן
אז או שהשופט עצמו יהיה זה שיחליט או נשיא בית המשפט או הנהלת בתי המשפט. את עמדתה של הנהלת בתי המשפט בנושא הזה אנחנו מכירים, ולא מהיום. היא לא אוהבת את זה, צריך לומר את זה בכנות, היא גם אמרה את זה לפרוטוקול. אנחנו לא מחדשים פה משהו. אני לא מכניס לה מילים לפה. היא לא אוהבת את זה.

נשאלת שאלה האם אנחנו יכולים לעצום עיניים ולהשאיר את זה להחלטה שלהם, ובסוף הרשות השופטת תחליט שלא – ובזה תם הטקס.
גלעד קריב (העבודה)
א', גם פה יש פתרונות. גם פה בסופו של דבר אפשר לדבר על צו שיצא על ידי שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, אני רק אומר שצריך לתת לזה מענה בחקיקה. זה מה שאני אומר.
גלעד קריב (העבודה)
אין בעיה. וגם היינו יכולים לחשוב על מצב שאם הייתה פה עבודת מטה בין שתי הרשויות, היו באים ומציגים את התוצאה.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, נכון, אבל פה אי-אפשר להתעלם מהעובדה שמה שלא עובד בשגרה, לא עובד בחירום. אתה מדבר על זה כבר אני לא יודע כמה זמן.
גלעד קריב (העבודה)
דווקא יש לי איזושהי תקווה שבתקופת החירום הרשויות תדענה לשוחח זו עם זו בצורה יותר טובה.
היו"ר שמחה רוטמן
גם לי.

מבחינתי אנחנו כרגע בהמתנה לנתונים ולמספרים שגלעד ביקש. אנחנו נשמח לשמוע – זה לא חייב להיות כרגע, אבל אולי יש לכם כבר עמדה – בנוגע לזה מהנהלת בתי המשפט וממשרד האוצר.
גלעד קריב (העבודה)
ברשותך, אדוני, אם אפשר רק עוד התייחסות. אנחנו נצטרך גם לדון פה על לוחות הזמנים וההשלכה שלהם לעניין התקש"ח.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב שאתה פה, גלעד. כשאני אומר את זה, הם לא מקשיבים לי.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה רק לומר בהקשר הזה דבר אחד. אני רוצה כמוכם – וזה ההבדל ביני לבינך, היושב-ראש. בניגוד אליך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לצמצם עד כמה שאפשר את השימוש בתקש"ח, גם בזמן לחימה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא בניגוד אליי, אבל בסדר.
גלעד קריב (העבודה)
יש פה איזשהו ניואנס ביני לבינך. תקש"ח צריכה להיות באמת כלי נדיר, בטח בסוגיות כאלה שאנחנו כבר דשים בהן הרבה זמן. צריכה להיות פה חקיקה. הוועדה צריכה לקדם חקיקה מהירה. אבל אי-אפשר לכפות על הוועדה חקיקה רק בגלל לוחות הזמנים. זו לא שיטה שאנחנו מוכנים לקבל.

אם הרשויות יתפשרו, אפשר יהיה לגמור את החקיקה מחר. אבל ששתי הרשויות הרלוונטיות תבואנה לכיוון העמדות שמוצגות כאן. אם הסיפור הוא יותר מורכב, מעשה החקיקה ייקח יותר זמן.

אבל חשוב לי לומר שהארכת התקש"ח כפי שהיא עכשיו – זה לא בא בחשבון.
גאל אזריאל
זה מובן לנו.
גלעד קריב (העבודה)
המקום הכי רחוק שהתקש"ח יכולה להגיע אליו זה נקודת המוצא שקיימת היום בעמדה של הממשלה לגבי זה, וגם זה לזמן שהוא מאוד מוגבל. הארכת התקש"ח כפי שהיא עכשיו, שאף אחד לא יגיע בשום מצב, בלתי מתקבלת על הדעת.

אני מקווה שאף אחד במשרד המשפטים לא חושב להציע דבר כזה כגישור עד השלמת מעשה החקיקה.
גאל אזריאל
הנושא הזה ברור. אני אתייחס לתקנות שעת חירום בשני משפטים, לפני שנחזור לנושא הספציפי של הבאה בפני שופט במתקני הכליאה.

כמו שדיברנו אתמול ושלשום, לא פשוט בכלל לדבר על תקנות שעת חירום כאשר יש הצעת חוק על שולחן הכנסת. זה מצב לא מוצלח. כמובן שאם אפשר להגיע להסכמות ולהשלים את כל החוק עד מחר בערב, זה המצב האופטימלי.

מצב שהוא פחות אופטימלי, אבל עדיין יותר טוב מהתקנת תקנות שעת חירום, יהיה לפצל את הצעת החוק ולהחליט מה חייבים ביומיים הקרובים, בעצם בשבוע הקרוב. לפי מה שנמסר על ידי שירות בתי הסוהר, לא צריך להכריז מחר בבוקר הכרזה מלאה או הכרזה חלקית. זה הוסבר בדיונים הקודמים.

אם אפשר להגיע להסכמות לגבי אלה שכרגע לא צריך להביא אותם לבתי המשפט, בשבוע הקרוב, ורק לחוקק את החלק הזה של החוק, כמובן שזאת אופציה שהיא יותר טובה מאשר תקנות שעת חירום.
גלעד קריב (העבודה)
את מציעה לפצל את החלק לגבי הפליליים?
גאל אזריאל
לגבי הביטחוניים.
גלעד קריב (העבודה)
להשלים את החקיקה של הפליליים ולהותיר את הביטחוניים - - -
גאל אזריאל
לא, הפוך.
אפרת חקאק
לא, הפוך.
גאל אזריאל
לחוקק את ההסדר לגבי אלה שיוסכם שלא צריך להביא אותם.
היו"ר שמחה רוטמן
לחוקק את ההסדר על הביטחוניים, מאחר ששירות בתי הסוהר אמר שבפליליים הם עומדים. הם לא צריכים כרגע שום דבר אחר. התקש"ח תיפקע ואתה רק תקבע שאת הביטחוניים כרגע לא צריכים להביא.
גאל אזריאל
מה שיוסכם לגבי אותם ציבורים, שיוסכם שגם ללא הכרזה לא צריך להביא אותם.
גלעד קריב (העבודה)
אתם אומרים שאת החלק של הפליליים בכל זאת כדאי לחוקק, כדי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, הפוך.
אפרת חקאק
לא, בהמשך.
היו"ר שמחה רוטמן
בהמשך, למקרה שיהיה צורך בהכרזות.
גלעד קריב (העבודה)
אני מבין שההצעה השנייה – ופה חשוב לי כמובן לשמוע את העמדה של היועץ המשפטי שלנו – היא בעצם לוותר בכלל על התקש"ח. לחוקק במהירות את נושא הביטחוניים עד מחר בערב, להשלים את הפרק של הביטחוניים. ואת הפרק של הפליליים לעשות בצורה יותר - - -

הבעיה שמתוך הדיון עולה שהסוגיה שבמחלוקת היא לגבי הביטחוניים – ואז עוד פעם חזרנו לנקודה. תביאו את הפתרון.
אפרת חקאק
לא, אבל מוצע פה לחוקק רק את מה שהוועדה יכולה לחיות איתו, לשבוע הקרוב. אחר כך אפשר יהיה גם לשנות.
היו"ר שמחה רוטמן
שהביטחוניים לא יהיו בכלל בשבוע הקרוב, ואת הדיפרנציאציות אפשר.
גאל אזריאל
כמובן שכל ההצעה שלי כפופה למה שהיועצת הציעה.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת אומרת, לא שאתם תעשו את התקש"ח, אלא שאנחנו נעשה את התקש"ח.
גאל אזריאל
לא.
גלעד קריב (העבודה)
זה לא תקש"ח. הם הציעו הצעה.
היו"ר שמחה רוטמן
לחוקק חוק לשבוע לפי ההצעה שלכם.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה לשאול שאלה של תפיסה משפטית. אנחנו לא במצב שהכנסת לחלוטין לא הביעה את עמדתה. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה. בעקבות הדיונים שנעשו פה הממשלה עשתה מקצה שיפורים בנוסח שהיא הציעה, בתיאום עם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

האם את באמת חושבת שהרעיון הזה, של לחוקק חוק בשלוש קריאות לשבוע, במצב מלחמה, הוא יותר נכון מבחינה חוקתית? בכל רגע נתון אפשר לעשות תקש"ח, כי לצערי אנחנו כך מ-48'. אבל עכשיו אנחנו במצב של הכרזת מלחמה.
גאל אזריאל
מהניסיון שלך והידע שלך – עובדה שלא מתקינים תקנות שעת חירום, אלא אם יש ממש מצב חירום בפועל.
גלעד קריב (העבודה)
ברור. אבל אני שואל אותך עכשיו מהותית לגבי הראייה שלך את הנושא הזה של תקנות שעת חירום, מלחמה, חקיקה. דווקא בגלל שאנחנו מצויים במצב של חקיקה, דווקא מכיוון ששמעתם שהיא עברה בקריאה ראשונה ושמעתם פה את הוועדה. אנחנו בתוך הדיון. יש לכם היום אפשרות להתקין תקש"ח שהיא לא cut and paste של הקודמות.

לא עדיף להתקין תקש"ח לשבוע ושתתכתב עם מה שהיה בוועדה, מאשר לחוקק חוק בשלוש קריאות בתוקף? אני לא זוכר אי פעם – בטח לא בתקופתי – שחוקקנו חוק לשבוע.
גאל אזריאל
עשיתם. לא בתקופתך, קצת לפני תקופתך. אבל עשו חוק להארכת תקנות שעת חירום של הקורונה, כי הוועדה רצתה יותר זמן כדי לדון בחוק הסמכויות.
גלעד קריב (העבודה)
לחודש.
נועה ברודסקי לוי
זה היה לחודש.
אפרת חקאק
לחודש. לא הייתה אפשרות להאריך את התקש"ח באותו זמן.
גלעד קריב (העבודה)
נעשה חוק לשבוע, הוא ייכנס לתוקף רק עם פרסום ברשומות, שזה - - -
גאל אזריאל
אני אחדד את הרעיון. לא הצעתי חוק לשבוע.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זאת המשמעות.
גאל אזריאל
לא. ככל שיגיעו להסכמות לגבי סוגי האוכלוסיות שמתאים שיהיו ללא הכרזה או מחוץ להכרזה, אפשר יהיה לפצל. ככל שלא יסכימו ועדיין יהיו ויכוחים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני מתחבר לרוח דבריו.
גלעד קריב (העבודה)
אני שואל. אני באמת מתלבט לגבי זה.
גאל אזריאל
כבוד היושב-ראש, אני אשמח בכל זאת להשלים את ההתייחסות. ככל שעדיין יהיו התלבטויות בוועדה לגבי איך נכון או לא נכון להתייחס לאוכלוסיות שלא נכנסות להכרזה – האם להכניס אותן להכרזה, האם לקבוע לגמרי, מוחלט, סוגי האוכלוסיות, הבאת שופטים, דיון מהותי כזה או אחר – שמענו הרבה חלופות אפשריות ויש הרבה התלבטויות. זה נכון.

אבל ההתלבטות מה לקבוע כהסדר מהותי, זאת התלבטות שתהיה רלוונטית לא משנה מה הפלטפורמה המשפטית. גם אם נעשה תקש"ח, נצטרך להחליט מה נכון מהותית.
היו"ר שמחה רוטמן
הרי אני יכול לפתור את הבעיה הזאת בצורה מאוד פשוטה. אני מוכן לחוקק את החוק הזה, להעלות אותו למליאה ולהצביע מחר, אם הוא בהתאם לעמדתי. זה ברור. אני לא צריך שום דבר. התהליך הדיוני, תהליך הליבון, תהליך הלימוד שעשינו היום בחסוי, לשמוע את הנהלת בתי המשפט ואולי להשתכנע ממנה או אולי לא, לשמוע את נציגי האוצר ואולי להשתכנע מהם או אולי לא, להביא את גלעד שיסכים שכל דבריי הם אמת וצדק או הפוך, שאני אגיע למסקנה שכל דבריו הם אמת וצדק – הדברים האלו לוקחים זמן.

את עמדתי בנוגע לביטחוניים אני אמרתי. אני חושב שכל העצירים והאסירים הביטחוניים לא צריכים להיות באירוע, צריך לייצר להם ועדת חריגים. לחוקק את זה כמו שזה, ככתבו וכלשונו, שייכנס לתוקף עד שהחלק הבא של החוק יעבור. אני לא דן כרגע בשאלת הפרוצדורה, האם אפשר לפצל בצורה כזאת או לא, נצטרך עוד קריאה ראשונה או לא, והאם אפשר יהיה לתקן במסגרת הדיון בחוק הזה את החוק שפוצל בהתחלה. אלה לא שאלות פשוטות.

אני ניהלתי על זה דיונים עם היועצת המשפטית לכנסת, וזה לא היה כל-כך קל ופשוט. אבל בואו נניח שצלחנו את כל המכשולים הבירוקרטיים האלו. אם זה יבוא כמו שאני רוצה ובהסכמה מלאה – מצוין. רק מה? זה בדיוק הדבר שדורש את הליבון ואת התהליך. לעומת זאת, לכם יש יתרון – אתם הממשלה. אתם לא צריכים להגיע איתי להסכמות ולא צריכים לפשר ביני לבין גלעד. אתם יכולים לעשות כרגע את מה שאתם רוצים. זה גם לא מייצר תקדים.

וגם גלעד, אם הוא היה יודע שזה רק לשבוע-שבועיים, יכול להיות שהוא היה מסכים ואומר: אני מוכן לספוג את העמדה הקיצונית והנוראית של שמחה רוטמן לשבוע-שבועיים, ובעוד שבועיים לפתור את זה. אבל הוא יחשוש – ובצדק רב – שהזמני יהפוך לקבוע, כי זה יחוקק. לכן הוא לא ירצה את זה, כי הוא ירצה לוודא שזה נעשה כמו שצריך.

מה שאתם עושים בתקנות שעת חירום לא מחייב אותנו. לכן כל השיקולים הללו לא תלויים בשאלה מי אני חושב שהוא יותר או פחות צודק מבינינו, אלא אני מנסה להסתכל על זה ממבט אובייקטיבי. אני לא חושב שהניסיון להכניס אותנו לסד – לא בכוונה, אבל במציאות – שאנחנו צריכים להגיע להסדר מוסכם וסביר ונכון וטוב ומקובל בתוך יממה, זה איכשהו שומר יותר על כבודה של הכנסת או על כבודו של המחוקק או על היכולת שלנו לטייב את החקיקה ואת הדיון, מאשר שאתם תעשו תקש"ח, בין אם על בסיס התזכיר, בין אם על בסיס הצעת החוק מהקריאה הראשונה, בין אם על בסיס הנוסח הזה בהתכתבות, או רק על הביטחוניים כמו שאתם כרגע רוצים, ואז יישאר הוויכוח על ה-24 שנתווכח לגביו בחקיקה.
גלעד קריב (העבודה)
אני מאוד מבין את מה שאתה אומר. אני שותף. אני רק רוצה לומר: יש גם יתרונות שדברים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
גם נראה איך זה עובד.
גלעד קריב (העבודה)
אני מדבר על זמן מלחמה. בזמן מלחמה דברים – זה לא נכון לומר שהם מזהמים את ספר החוקים, אבל יש משמעות לזה שהסדרים שמתאימים לזמן מלחמה נכנסים לספר החוקים הרגיל. יש פה איזה איזון עדין. אם היית אומרת לי שהתקש"ח הזאת תהיה איתנו חודש, הייתי אומר לך: לא הגיוני. אם היית אומרת שזה בתיאום עם יושב-ראש הוועדה ושזה הפרויקט המרכזי של ועדת החוקה לשבוע הקרוב מבחינת חקיקה, לצד הארכת המועדים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
זה אכן פרויקט מרכזי.
גלעד קריב (העבודה)
נכון, עובדה שהוועדה יושבת על זה. אני מניח שהיושב-ראש יקבע גם איזשהו רצף של דיונים, כמו שהוא עשה עד עכשיו. אז אם זה תקש"ח לשבוע, אני לא יודע.
גאל אזריאל
שוב אני חוזרת ומחדדת. ההצעה לפיצול היא רק אם תגיעו להסכמות בנושא הזה. אם נספיק להגיע להסכמות לגבי העניין של הביטחוניים, זה עדיין לא יאפשר להספיק לעבור על כל הסעיפים האחרים של החוק.
היו"ר שמחה רוטמן
גאל, אני אחדד עוד נקודה. הרי כמו שאמרנו, התקש"ח התחילה בסיטואציה של השביעי והשמיני והתשיעי.
גאל אזריאל
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
כל הארץ הייתה מטח טילים אחד גדול, ואז באמת לא הייתה הבחנה בין ביטחוניים לבין לא ביטחוניים. בעקבות ההערות שלנו ובעקבות חוות הדעת הביטחונית - - -
גאל אזריאל
גם בהצעת החוק הממשלתית לא הייתה הבחנה.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. אמת ויציב. בעקבות ההערות שלנו, בעקבות חוות הדעת הביטחונית ובעקבות הדברים ששמענו, יש הבחנה בין ביטחוניים לבין לא ביטחוניים. ההבחנה הזאת היא באמת תלוית האירוע המיוחד של מלחמת חרבות ברזל.

לעומת זאת, חלק מההכרזות מתאימות לסיטואציה שעלולה להיהפך, ואז שוב פעם נחזור לסיטואציה שאין הבדלה בין ביטחוניים לבין לא ביטחוניים. אני חושב שיכול מאוד להיות שלאירוע הקטסטרופלי של השביעי-שמיני לא אוכל לתת מענה בחקיקה בכלל. זה דבר שקשור קצת למה שאמרתי קודם. לסיטואציה שכזאת אני לא בטוח שזה נכון – אמר פה גלעד שהוא לא רוצה להשתמש בביטוי לזהם את ספר החוקים – לייצר אותו, אפילו כאופציה חריגה.

אם יהיה עוד פעם האירוע של השביעי-שמיני, עוד פעם מטח רקטות ומחבלים שיסתובבו ברחובות על טויוטות, אז תעשו תקש"ח.
גאל אזריאל
בסדר, אבל כרגע אנחנו דנים על מה נדרש לשבוע-שבועיים הקרובים. זה בטוח לא על השביעי-שמיני.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
אפרת חקאק
אני רוצה לחדד את הדילמה החוקתית שקיימת כרגע. כרגע אין הסדר ליום חמישי. השאלה מי צריך עכשיו להחליט מה יהיה ביום חמישי בבוקר.
גאל אזריאל
כמובן שאם לא יהיה הסדר ליום חמישי, למרות הקושי שיש בדבר, אם מצב החירום יחייב שלא יובאו אסירים מסוימים לבתי המשפט, נצטרך - -
היו"ר שמחה רוטמן
תוציאו את זה בתקש"ח.
גאל אזריאל
- - לבדוק את אפשרות של תקנות שעת חירום ביום רביעי.
היו"ר שמחה רוטמן
השאלה החוקתית היא מי נכון שיקבע את זה.
אפרת חקאק
אני מזקקת את זה לבעיה הכי דרמטית. אם לכנסת יש אפשרות לחוקק את החוק ליום חמישי, אפילו ליום אחד, האם עדיף שהכנסת תחליט מה יקרה ביום חמישי או להשאיר ואקום? ואז, אם יהיה צורך, הממשלה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
תשובתי לדילמה החוקתית הזאת היא, שאם זה חוק שמעצם טבעו, כמושג – שוב, יש לזה חריגים – הוא חוק כללי, הוא צופה פני עתיד, הוא לא נועד לפתור בעיה נקודתית. ככלל, מותר לכנסת לחרוג מזה, מכל מיני סיבות. אבל זאת לא דרך המלך. דרך המלך היא לא לחוקק חוק ליום. דרך המלך היא לא לחוקק חוק לאדם.
אפרת חקאק
דרך המלך היא גם לא להתקין תקש"ח.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל בזמן מלחמה, כאשר הדילמה היא מטבעה קצרת מועד, עמדתי – אם כל החוק היה סגור, נעול, היה קל מאוד לחוקק אותו והוא לא היה מעורר קשיים, דילמות, ויכוחים וקשיים לוגיסטיים שדורשים היערכות בכל מקרה וכל מיני דברים אחרים - - -
אפרת חקאק
אבל זה נכון גם אם זה יהיה בתקש"ח וגם אם זה יהיה בחוק.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
גאל אזריאל
אני מציעה שפשוט ננסה להתקדם עם העניינים. אם תצליח להגיע להסכמות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, ננסה. אני רק אומר: קחו בחשבון, אנחנו עוסקים ב - - -
גאל אזריאל
תקנות שעת חירום - - -
נועה ברודסקי לוי
זאת שאלה שאנחנו צריכים לקבל לגביה החלטה בזמן הקרוב, כי אנחנו צריכים - - -
אפרת חקאק
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
אם הולכים על המסלול של הפיצול. לא, את המסלול של הפיצול אני לא - - -
נועה ברודסקי לוי
אם אנחנו הולכים על המסלול של הפיצול, אנחנו צריכים לדון בזה עכשיו.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד הצביע בצדק על כך שהסוגיות שנמצאות אצלנו במחלוקת אלה בדיוק הסוגיות שהן צריכות מענה דחוף. זאת החלוקה. לגבי הסוגיות האחרות דווקא קל לנו מאוד להגיע להסכמות.
נועה ברודסקי לוי
אלא אם כן זאת פשרה לשבוע.
גאל אזריאל
עכשיו דנים בזה.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת השאלה: האם פשרה לשבוע היא עדיפה ונכונה והיא אפשרית יותר, מאשר החלטה ממשלתית?
גאל אזריאל
אם כרשות מחוקקת תגיעו להסכמות לגבי מה שצריך, מן הראוי שנפצל.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי, אז בואו נתחיל.
גאל אזריאל
אם עדיין תהיה התלבטות וזה יחייב פשרה מעבר למה שהייתם רוצים לראות כרשות מחוקקת, זאת תמונה אחרת.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור. בכל מקרה אני לא רוצה לחוקק לשבוע.
גאל אזריאל
ועדיין, מה שברור, כמו שאמרנו, שמה שהיה בתקנות שעת חירום שהותקנו באוקטובר - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא יהיה בתקנות האלה.
גאל אזריאל
- - כרגע לא יכול להיות מבחינה חוקתית, כי גם הכנסת הביעה את התנגדותה הנחרצת למה שהיה - -
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, לגבי השלילה הגורפת.
גאל אזריאל
- - וגם הרשות המבצעת אמרה שהיום אפשר להביא - - -
היו"ר שמחה רוטמן
גם בתקנות שעת חירום אתם תצטרכו לתת מענה לאסירים הפליליים הרגילים, שאינם - - -
גאל אזריאל
נצטרך לראות ולשמוע את הערות הוועדה. ככל שנגיע למצב של תקש"ח - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אז בואו נתחיל. הנהלת בתי המשפט והאוצר, אתם רוצים להתייחס לנושא?
חנית אברהם בכר
לעניין הבאת שופטים למתקני הכליאה. ראשית חשוב לי לציין שגם בעת שגרה – ובעיקר בעת חירום – חייבים להקפיד על מקום ראוי לדיון, מקום שהוא כמו בית משפט. שזה לא יהיה בחצר האחורית של בתי הסוהר, עם כל הכבוד שלי לבתי הסוהר.

זה צריך להיות מקום שמאפשר גישה מסודרת לקלדנית, לשופט, לנט המשפט, לערבים וכמובן שיהיה מקום לסניגוריה ולפרקליטות.
היו"ר שמחה רוטמן
סליחה, שנייה. אין לי שום בעיה שהקלדנית ושערבים יהיו ב-VC. אני מסכים שזה לא אידיאלי. השופט, הסניגור והפרקליט חייבים להיות במקום. לגבי שאר הדברים, בעידן הטכנולוגי של ימינו, כולל הקלדניות, כולל נט המשפט, גם לזה צריך לתת מענה, אבל זה לא קדוש.
גלעד קריב (העבודה)
אבל אתה מסכים להנחת המוצא של הנהלת בתי המשפט?
היו"ר שמחה רוטמן
כן, זה בוודאי. אני מסכים.
גלעד קריב (העבודה)
השופט לא יכול כל פעם לזוז ממקום למקום.
היו"ר שמחה רוטמן
מתא לתא. זה בוודאי.
גלעד קריב (העבודה)
או שהולכים על מקום שיש בו אולם מעצרים מותקן - - -
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, זה בוודאי. אני רק אומר, שוב: צריך לבוא בגישה מאפשרת - -
גלעד קריב (העבודה)
יצירתית. בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
- - ויצירתית. אני חושב שלחלק מהדברים אפשר להיערך יחסית מהר.
גלעד קריב (העבודה)
הפתרון הוא אולם ועדות השחרורים.
היו"ר שמחה רוטמן
בחלק מהמקומות זה יכול להיות אולם ועדות השחרורים. בחלק מהמקומות אלה יכולות להיות מיגוניות שיובאו למקום.
גלעד קריב (העבודה)
לא, זה לא יכול להיות. לנהל משפטים במיגונית?
היו"ר שמחה רוטמן
אפשר להביא חדר מכובד למיגונית.
חנית אברהם בכר
אני אשמח לסיים להתייחס לכלל הדברים. אפשר לחשוב על עוד פתרונות, אבל אז יש להם השלכות נוספות. אם נשתמש באולם של ועדות השחרורים, יהיו לזה כמובן משמעויות על ועדות השחרורים.
היו"ר שמחה רוטמן
שוב, צריך לזכור גם מהן החלופות. החלופות זה רק VC.
חנית אברהם בכר
דיברתי מקודם עם חבר הכנסת קריב, אז הוא אמר לי: משמרת שנייה. יש לזה משמעויות גם לגבי הגופים האחרים, שכל אחד יתייחס לזה.

חשוב לי להדגיש גם את העניין של הפיצול. להעביר שופט מבית המשפט, המשמעות של זה היא שאנחנו מצמצמים את האפשרות של בית המשפט לדון בכלל הדיונים שאמורים להיות באותו יום בבית המשפט. יש לזה משמעויות.
היו"ר שמחה רוטמן
בוודאי שיש לזה משמעויות. אבל בסופו של דבר השופט - - -
גלעד קריב (העבודה)
להזכיר לך עד כמה צמצמתם את הדיונים בבתי המשפט בכלל? די, נו.
היו"ר שמחה רוטמן
מה שגלעד אומר זה גם נכון. צמצמתם את הדיונים בבתי המשפט.
גלעד קריב (העבודה)
אחרי ההרחבה בואו נראה את המספרים. תביאו את כמות הדיונים שאתם מקיימים.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל גם מעבר לזה. יש לך שופט אחד שירד וידון בהרבה יותר תיקים, מאשר שיביאו ועד שיעלו ועד שיורידו.
גלעד קריב (העבודה)
גם הפרקליטות והסניגוריה יוכלו להתארגן על כך שבאותו יום לא יצטרכו להוריד 40 פרקליטים. אלה דיוני מעצר. אתה מתכנן את המערכת כך שבסופו של דבר אותו פרקליט מטפל במספר דיונים שבאים לפני שופט אחד.
היו"ר שמחה רוטמן
מגלים קצת יותר גמישות, קצת יותר הסמכה. לא צריך להיות הכי דווקני בעולם על כל הדברים, מלבד הזכות לראות שופט. בסופו של דבר זה הטרייד אוף.
חנית אברהם בכר
בסדר. הנקודה האחרונה היא שחשוב שהמקומות יהיו ממוגנים. למיטב ידיעתי עדיין אין מיגוניות, למעט בשני מתקני כליאה.
היו"ר שמחה רוטמן
נניח שמביאים קרווילה, מבנה טרומי לא ממוגן בכלל, רחב וגדול. אבל יש דקה ליציאה ושמים ליד קרווילה שתי מיגוניות או שלוש כמו שהציע גלעד: אחת לתביעה, אחת לסניגוריה ואחת לשופט.
חנית אברהם בכר
אם יש מיגוניות, זה בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא שמקום הדיון עצמו הוא ממוגן.
חנית אברהם בכר
לא, ברור שלא. אמרנו שהמקום צריך להיות ממוגן. זה אחד התנאים אם אני שולחת לא רק את השופט, אלא בעצם את כל הפמליה, כולל סניגורים ופרקליטים.
היו"ר שמחה רוטמן
מובן. בסדר גמור.
חנית אברהם בכר
בסוף המקום הזה אמור להיות כמו בית משפט.
היו"ר שמחה רוטמן
אגף התקציבים, כמה עולות 30 מיגוניות?
חנית אברהם בכר
רגע, רגע.
היו"ר שמחה רוטמן
סליחה.
חנית אברהם בכר
אני חושבת שצריך לשמוע את כל הגופים. זאת לא התנגדות של הנהלת בתי המשפט.
היו"ר שמחה רוטמן
את עמדתה של הסניגוריה שמענו ונשמע גם בהמשך.
חנית אברהם בכר
סניגוריה, פרקליטות, אוצר, תביעה משטרתית אם היא רלוונטית.
ישי שרון
לא הייתה לי אפשרות לעשות את זה בצורה מסודרת. שמענו על זה בשיחות מסדרון.
היו"ר שמחה רוטמן
להפך, דווקא שמענו את זה בדיוני הוועדה. אבל בסדר.
ישי שרון
אני לא הבנתי עד הסוף אם אנחנו מדברים רק על הגזרה של הביטחוניים או באופן רחב יותר. זה גם משהו שכל הגופים צריכים להבין, כדי להעריך את הדבר הזה מבחינה ארגונית ותקציבית.

אני רוצה לדבר על הרעיון בכללותו. הדבר הזה נדון לפני מספר שנים. היו לנו הרבה הסתייגויות, גם מהותיות וגם מעשיות-יישומיות.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה מעדיף VC על פני דבר כזה?
ישי שרון
אני תכף אענה על השאלה הזאת. אני מצטער על הבוטות, אבל זה קצת פנטזיסטי לחשוב שאפשר להרים דבר כזה בתקופה הזאת. יש כאן איזשהו משחק בנדמה לי, שלדבר הזה יש היתכנות. נשמע את יתר הגופים, אבל אני אומר את זה כי אני מכיר מה זה יצריך מיתר הגופים.

אני אגיד ממש ברמת הכותרת מה הבעיות שהיו לנו עם הרעיון הזה בתקופת השגרה, ועל אחת כמה וכמה בתקופת החירום. קודם כל הטעם העקרוני שדיברנו עליו – החשש. זה לא הבאת שופט. זה הקמת בית משפט בחצר האחורית של בית הכלא, לפעמים מעבר לחומות. מבחינתנו יש עם זה בעיה כללית, עקרונית ומהותית של עיקרון הפרדת הרשויות. זה להפוך את ההליך המשפטי לעוד יותר סמוי מן העין. אנחנו רואים כאן סכנה שההליך הזה יהפוך למעין סרט נע של הארכות מעצר, בניגוד ל-VC. יש לנו גם ניסיון. אנחנו מכירים קונספטים דומים שהיו בתקופת ההתנתקות וגם בתקופת מבצע צוק איתן.

ככל שמדובר בדיוני מעצר, החשש הנוסף הוא שהריחוק הזה יחריף את החסמים שקיימים היום בשחרור ממעצר. למשל אני לא בטוח שכל מפקח או ערב יכול להעלות בזום. זה ברור שפחות מפקחים ופחות ערבים יוכלו להגיע לדיונים האלה, בין אם בגלל שהרבה מהמתחמים האלה נמצאים באזורים מאוד מרוחקים ואין תחבורה ציבורית לשם, ובין אם יהיה קושי לארגן זום גם לאנשים האלה. זה יהיה חסם בפני עצמו לשחרור ממעצר. אלה הטעמים העקרוניים-מהותיים.

לגבי הטעמים הפרקטיים. זה קצת לעשות להם עוול. הדבר הזה יביא לשיבוש קשה של כל המערכות וכל השחקנים הראשיים במגרש הפלילי. סתם כדי לסבר את האוזן: כל האפשרות לקיים היום דיונים כסדרם בבית המשפט בנויה על האופרציה שסניגור בבוקר יורד לדיון מעצר, מיד אחרי זה עולה לטיעונים לעונש וחוזר. כל המערכת בנויה על זה שהכול נמצא במקום אחד. ברגע שאתה מפצל את הדיונים ולעיתים זה מאוד מרוחק, ברור שהדבר הזה יביא לסרבול.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל כרגע אין לך דיונים אחרים.
ישי שרון
יהיו. לפי הקונספט שאנחנו מתקדמים אליו, לגמרי יהיו דיונים אחרים. אנחנו פותחים ויהיו דיונים אחרים.
היו"ר שמחה רוטמן
טיעונים לעונש?
ישי שרון
בוודאי. זה הכיוון שלנו.
חנית אברהם בכר
בהתאם להוראת השעה אנחנו מקיימים טיעונים לעונש, הכרעות דין, גזרי דין.
היו"ר שמחה רוטמן
גם ב-VC?
ישי שרון
לא.
חנית אברהם בכר
לא, אבל ברגע שאנחנו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה. גם ב-VC?
חנית אברהם בכר
כן, נכון, אבל ברגע שפותחים את זה לגמרי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אז הלוקיישן בהקשר הזה הוא פחות רלוונטי.
ישי שרון
לא, אבל קודם כל הפיצול גם יכול להיות בין עצורים ביטחוניים ועצורים פליליים. אם אני מבין נכון, הרעיון כרגע הוא להתמקד בביטחוניים, שהאולמות האלה יקיימו דיונים רק לגבי הביטחוניים.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
ישי שרון
אבל כן, להבנתי, יכול להיות שנגיע למצב שיהיו דיונים פרונטליים גם בתיק העיקרי. הרעיון היה שאנחנו נצמצם בביטחוניים כדי שכמה שיותר פליליים יגיעו גם לדיוני מעצר.
היו"ר שמחה רוטמן
הפליליים זה בוודאי, אבל אנחנו מדברים על ביטחוניים. אתה אומר שלסניגור יש דיון מעצר של ביטחוני ואחרי זה דיון הוכחות של פלילי.
ישי שרון
או בכלל. זה יכול להיות כל סדר הדיונים.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי.
ישי שרון
נאמר כאן לגבי שירותי הפקדה ומזכירות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
הפקדה?
ישי שרון
הפקדת כספים לצורך שחרור ממעצר.

לכן אני שואל האם לדבר הזה יש בכלל היתכנות. כמובן, יש לזה גם השלכות תקציביות. צריכים להבין מה ההיקפים, ככל שנשקול את הדבר הזה.

אתה שואל אותי מה הפתרון? קודם כל, ככל שאפשר להביא שתי מיגוניות למקומות האלה, אני חושב שצריכים להתעדף את זה שנוכל לקיים סוף סוף דיונים בוועדות השחרורים ובעתירות אסירים.
היו"ר שמחה רוטמן
של הפליליים?
ישי שרון
כן, אני מדבר בעיקר על הפליליים. אבל אולי גם על הביטחוניים, כשמדובר בעתירות אסירים. דווקא בתקופה הזאת קריטי שההליכים האלה בעניינם של האסירים יתקיימו כסדרם.

אתה שואל אותי מה הפתרון? הפתרונות הם אלה שהוועדה עכשיו דוחפת אליהם, שכמה שיותר עצורים יגיעו בצורה פרונטלית, ששב"ס והמשטרה יצטיידו ביותר עמדות VCושאנחנו נעשה מיצוי של השימוש בסעיף חיוניות המעצר – שלגבי זה אני שמח שהערת הסניגוריה התקבלה והכנסנו את זה אל תוך החוק. זה לא אידיאלי, אבל אני באמת חושב שהפתרון הזה הוא פתרון יותר גרוע.
גלעד קריב (העבודה)
ישי, מה העמדה שלכם לגבי האסירים הביטחוניים? לגבי האסירים הפליליים כבר הבנו. האם אתם יכולים לחיות עם מצב שבו אסירים ביטחוניים לא יראו שופט, אלא רק דרך ה-VC?
ישי שרון
ההצעה של חבר הכנסת קריב, שגם לגבי הקבוצות האלה – צריך לחשוב על הניסוח – יהיה דיון אחד לפחות, נראית גישה ראויה, ככל שגם ההגדרה תהיה רחבה יותר. אני מבין שכרגע לא הוכרע מה יהיה ההיקף של האוכלוסייה.

זה נתון להכרעת המחוקק. אבל יכול להיות שה-VC הוא פתרון יותר טוב, ככל שהאוכלוסייה מצטמצמת מאוד לעולמות שהם יותר הארדקור.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב. עוד גורמים בקשר לנושא הזה?
אופיר טישלר
יש לי כמה הערות והתייחסויות ביחס להצעה הזו. ראשית, למיטב ידיעתי, עצורים כלואים במתקני כליאה שהם לאו דווקא במחוז שבו מתנהלים התיקים שלהם. עצור יכול להיות מוחזק במתקן כליאה במחוז דרום, בעוד שתיק המעצר שלו מתנהל במחוז צפון. לדעתי ומניסיון, גם כשזה אותו תיק, לא כל העצורים נמצאים באותו מתקן או אפילו באותו מחוז. זאת אומרת שיכול להיות שיש כמה עצורים שעצורים בתיק אחד, אבל כמה מהם עצורים במתקן שהוא בדרום וכמה מהם עצורים במתקן שהוא במקום אחר.

ככל שאנחנו מדברים על מתקנים שמאוכלסים בעיקר על ידי עצורים ביטחוניים – למדנו בישיבה הקודמת על הסיכונים המשמעותיים שנשקפים לכל מי שבא בחיכוך איתם, גם שופטים, גם פרקליטים – נראה לי שלקחת את הסיכון הזה ולגלגל אותו על הצדדים ועל בתי המשפט הוא לא מוצדק. במיוחד בהינתן העובדה שאנחנו נמצאים בתקופה שאנחנו יכולים לראות – גם אם זה ייקח מספר חודשים – את סופה.

אני חוזר להערה שאמר ישי, לעניין האולמות הסמוכים שמיועדים לשמש לוועדות שחרורים ולהליכי אסירים. אם ניקח את האולמות הללו ונקצה אותם להליכי מעצר, המשמעות היא שיהיו פחות דיונים בהליכי אסירים.

נוסיף לכך עוד סיבה. אומנם אני ממקם אותה במקום לא גבוה, אבל בכל זאת צריך לומר אותה. שורות של הפרקליטות בתקופה הזו מדוללות. פרקליטים רבים מגויסים למלחמה. פרקליטות רבות הן בנות זוג של אנשים שגויסו לשירות מילואים. אנחנו מנסים לכל אורך הדרך, גם בדיונים המקדימים וגם בדיונים שהתקיימו פה בוועדה, לא להערים קשיים מצידנו לגבי כל אפשרות לפתוח את המערכת.

כשנשאלתי בעניין הזה, תמיד אמרתי שאנחנו נהיה מוכנים ונכונים ונתיישר ביחס לאפשרות לקיים דיונים. אבל השמיכה היא בסופו של דבר קצרה. זה נראה לא נכון שבמקום לשלוח פרקליט אחד או שני פרקליטים להופיע בבית משפט שבו נשמעים כל התיקים, נצטרך לשלוח מספר פרקליטים למספר מתקני כליאה וגם פרקליטים נוספים שילכו גם לבתי משפט שאליהם מובאים עצורים בנוכחות.

מעבר לכך. שופט מעצרים שומע לא רק את דיוני העצורים שהם מאחורי סורג ובריח, אלא גם את אלה שהם בפיקוח ומשוחררים בערובה. כלומר, זה לא רק עוד פרקליטים, אלא גם עוד שופטי מעצרים שמוכשרים לשמש שופטי מעצרים.

שיקול אחרון, שגם הוא כבד משקל בעיניי, זה ההיבט של נפגעי עבירה. בתיקים רבים נפגעי עבירה מלווים את התיקים גם בהליכי המעצרים.
גאל אזריאל
גם ב-VC?
אופיר טישלר
לגבי ה-VC – הם יכולים להגיע לבית משפט. אבל אני מדבר על תיקים שבהם נפגעי עבירה מלווים את ההליך. אגב, במידה רבה דווקא בתיקים של עצורים ביטחוניים, בתיקים מהסוג הזה, המשמעות היא שאנחנו מונעים זאת מהם על כל המשתמע מכך.
היו"ר שמחה רוטמן
עוד מישהו?
עידו חי
אני יכול להתייחס. הרוב כבר נאמר. אני רק אגיד שהנושא הזה נבחן הרבה פעמים בשנים האחרונות, ונמצא שזה הרבה יותר מורכב מלקחת שופט ולהוריד אותו כדי שיהיה ליד בית מעצר. זאת היערכות תפעולית ולוגיסטית אדירה של כל הגופים. בזמנו, כשבדקנו מספר מצומצם של אולמות, היא הוערכה בעשרות מיליוני שקלים.

גם אם מצליחים לרדד את זה ולעשות את המינימום של המינימום, זאת באמת היערכות מאסיבית מאוד של הגופים ושל הארגונים. בהינתן זה שמצד אחד חלק משמעותי מפעילות של בתי המשפט חוזרת לשגרה, ומהצד השני יש לנו את הפתרון של ה-VC, אני חושב שאפשר להגיע לפתרון די משביע רצון מבלי להידרש לחלק הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
עוד מישהו בנושא הזה? לא. אני אומר שוב: מבחינתי הנקודה היא מאוד ברורה. אם הברירה היא VC או הובלה של אסיר, אז ברור ש-VC. אני מדבר כרגע על הביטחוניים. לגבי הפליליים, שירות בתי הסוהר הודיע שהוא יעמוד בזה.

שיקול לוגיסטי – ככל שהוא שיקול – בעיניי הוא לא שיקול שמצדיק בשלב הזה של חיינו, בהוראת השעה שעליה אנחנו מדברים, את הגברת הסיכון לכל התרחישים האפשריים שהובלת אסירים ביטחוניים מייצרת, כולל אלה שהוזכרו בישיבה החסויה. לכן, בעיניי, זה לא עומד אחד מול השני.

אפשר לחשוב קצת יותר יצירתית ולצמצם בצורה משמעותית את העלות של ההיערכות וגם את ההקפדה על הדברים, הבחנה בין עיקר וטפל. אני מסכים איתך שצריך לדאוג להסעה לקלדנית ולתגבור של קווי תחבורה ציבורית כדי שגם הערבים יוכלו להגיע, ולשיפוי של שבעה הפרקליטים. אף אחד לא חושב איך המצב הביטחוני הזה מייצר לו חובה וצורך להקטין עלויות ולצמצם. וכן, להסמיך – גם אם זה דורש קצת יותר קווץ' – את הפרקליטים של מחוז דרום כדי להתמודד עם תיקי מעצרים.

בסופו של דבר אנחנו מדברים על תיק מעצר, לא על תיק הליך עיקרי. אני לא מזלזל, חלילה וחס, בדיון מעצרים. אבל זה דיון מעצרים אחד בכל תקופת המעצר של עציר. שיסמיכו את הפרקליטים במחוז דרום ללכת לבתי הכלא בדרום ואת הפרקליטים במחוז צפון ללכת לבתי הכלא בצפון. זה מוגבל במספרים, עוד מעט אנחנו נשמע על מה מדובר. דיון מהותי אחד, כל השאר יעשו ב-VC.

אז להגיד שזה יעלה עשרות מיליונים ולהסתמך על התחשיבים של מה שהיה בזמנו, כשדובר על היערכות באופן קבע?
עידו חי
לא אמרתי שזה יעלה עשרות מיליונים. אני אומר שהדיונים הקודמים שנעשו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, שנעשו על היערכות כוללת וגורפת. נכון, אתה צודק. אבל זה לא מה שאנחנו מבקשים.
עידו חי
בכל מקרה, אני אומר שזה הרבה יותר מורכב מזה. גם לגופים האחרים – משטרה, שב"ס, סניגוריה ופרקליטות, לכולם היו צרכים בגלל הנושא הזה. זה לא היה כל-כך פשוט כמו להסמיך כמה פרקליטים ולהוריד אותם. אני אומר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
סליחה שאני אשאל את זה בצורה בוטה. כמה עלות הפיצויים של סוהר פצוע קשה עם אחוזי נכות או למשפחתו, אם חס ושלום קורה לו משהו?
עידו חי
לא יודע לתת את המספר.
היו"ר שמחה רוטמן
אני חושב שאתה עלול להגיע מאוד מהר לעשרות מיליונים. חסכת כסף. אנחנו לא מדברים על הדבר הזה. בעיניי, יש פער מאוד משמעותי בתחשיבים. יש עלות אדירה שהלחימה עולה לנו. מה שנקרא – תרשום לי, תוסיף. ואתה יודע מה? אם יצא רווח אחד מהמלחמה הזאת, שאת ההשקעות שהיה צריך להשקיע בשביל המקרים החריגים והנדירים האלו בעתות שגרה, ועכשיו בגלל הלחימה רושמים את זה תחת הוצאות לחימה - - -
עידו חי
אגב, זה בדיוק מה שקרה עם ה-VC. שלוש שנים אחורה אי-אפשר היה להניח תזכיר כמו שהונח כאן, פשוט כי המערכת לא הייתה ערוכה לדבר כזה. ואז הבנו שזה מצוין לעתות שגרה שבהן כן אפשר לקיים דיונים באמצעים טכנולוגיים, וגם בעתות חירום אפשר להעביר דיונים בצורה הזאת.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין. אז בוא נוסיף את זה גם לטובת – חס וחלילה, לא חצר אחורית – מבנה טרומי מכובד וגדול, מה שמכונה קרווילה או משהו בסגנון, ולידו שתי מיגוניות. לא בחצר אחורית. במפרט די נחמד. ושוב אני אומר, חלילה וחס. אני לא מדבר על העלות של זמן ושל כוח אדם שאופרציית ההובלות עולה, שגם לה יש מחיר. אומנם זה בשגרה, אבל גם לזה יש מחיר.

אני מדבר על – חס ושלום – הפיצויים שמדינת ישראל תצטרך לשלם לפצוע אחד או לכמה פצועים. זה אומנם ירד מתקציב המוסד לביטוח לאומי או מתקציב אגף השיקום של משרד הביטחון, אבל אני בטוח שאפשר יהיה לגלות יצירתיות. בסופו של דבר, אם זו הסכנה שאיתה אנחנו מתמודדים, אז כדאי שנתמודד. אנחנו נשמע את המספרים ונדע במה מדובר.

אני מציע מבחינת סדר הדיון, כמו שנאמר פה קודם, ואני פונה גם לחברי חבר הכנסת גלעד קריב ולחברתי חברת הכנסת קארין אלהרר. אני אומר את עמדתי. אני לא אוהב חוק לשבוע. אני לא אוהב חקיקה חפוזה. אם אנחנו מעריכים שאנחנו יודעים להגיע – ובתקופה הזאת אני בוודאי לא אעביר חוק בחיפזון, שהוא לא בהסכמה. אני לא מבטיח שבכל דבר אני תמיד אסכים עם גלעד, ושאף פעם לא תהיה סיטואציה של רוב ומיעוט בוועדה. אני לא חותם פה על הצ'ק. אבל אני בוודאי לא אעביר בחיפזון, בהליך חריג ומזורז, באמצע הלילה, אם אנחנו לא בהסכמה מלאה. זה ברור, הסיטואציה שבה אני נמצא.
לכן אני אומר
אם אנחנו חושבים שאנחנו יודעים להעביר חוק – או לפרק זמן קצר או שאנחנו יודעים לגהץ את המחלוקות - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
מה זה קצר?
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה. או שאנחנו יודעים לגהץ את המחלוקות שלנו בנוגע לחוק הקבוע, ואנחנו כן יכולים לעשות את זה ולכוון לשם את מאמצי החקיקה שלנו ואת הזמן שלנו. ואם אנחנו לא חושבים ומעריכים שאנחנו יכולים לעשות את זה, אנחנו נעשה את החקיקה בלוחות זמנים קצת יותר אנושיים והגיוניים ונשלח את הממשלה לעשות תקש"ח.

אני חושב שכדאי שנקבל על זה איזושהי החלטה. אתה רוצה זמן להתייעצות, שנשב ונדבר על זה?
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה את המספרים, חבר'ה.
היו"ר שמחה רוטמן
אתם כבר ערוכים עם המספרים, רבותיי?
ריקי בר און
אנחנו ערוכים עם חלק מהמספרים, ואנחנו מגבשים את יתר המספרים.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי, בסדר.
ריקי בר און
אנחנו מנסים לדייק את המספרים, ביחס לשאלות שהן מאוד קונקרטיות.
היו"ר שמחה רוטמן
אין שום בעיה, אנחנו מחכים.

יש כאן אנשים שנמצאים מהבוקר בדיונים. אנחנו נצא לכל צורכי ההפסקה – אוכל, התייעצויות וכדומה. נשוב ונתכנס בשעה 14:40, עד אז יהיו לנו גם מספרים. אנחנו נחליט לאיזה כיוון אנחנו לוקחים את החקיקה ונודיע על זה גם לממשלה.

תודה רבה לכולם. הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:03 ונתחדשה בשעה 14:45)
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו מחדשים את דיוני הוועדה, בעניין הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023.

גלעד בדיוק הגיע כדי לשמוע את התשובות והמספרים שאנחנו רוצים לשמוע מהמשרד לביטחון לאומי ומשירות בתי הסוהר. אנחנו מחכים. עוד לא?
ריקי בר און
כמה דקות.
היו"ר שמחה רוטמן
אני חושב שאנחנו נתחיל בכל מקרה בהקראה. נחכה להם, הם צריכים עוד כמה דקות. נתחיל בהקראה, נעבור על הסעיפים ועל ההגדרות שבכל מקרה נצטרך לעשות. אז לפחות שנעשה את זה כרגע, לפי הנוסח שעומד מולנו ונראה לאן מתקדמים.
גלעד קריב (העבודה)
רגע, אבל אני מזכיר שבדיון הקודם הנוסח שהיה לנו בטאבלטים, זה לא היה הנוסח המעודכן. שיניתם את זה?
נועה ברודסקי לוי
לא, היה סעיף אחד שבעצם - - -
גלעד קריב (העבודה)
הסעיף המרכזי, שהיה בו היפוך של - - -
אפרת חקאק
הדפסתי רק את התיקון.
נועה ברודסקי לוי
רק את הסעיף עצמו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
זה לגבי הביטחוניים?
נועה ברודסקי לוי
כן.
אפרת חקאק
יש עוד תיקוני נוסח ש - - -
גלעד קריב (העבודה)
לא, זה לא לגבי הביטחוניים. זה לגבי הרגילים. להפך, לא?
קריאות
- - -
גלעד קריב (העבודה)
לגבי הביטחוניים, בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, בוא נתחיל מסעיף ההגדרות. נתחיל להתקדם ונראה לאן החוק הזה הולך.
נועה ברודסקי לוי
הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023
פרק א'
הגדרות

הגדרות
1.
בחוק זה –



"אסיר" – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר, למעט עצור ולמעט מוחזק במשמורת כמשמעותו בסעיף 13א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏, לעניין דיונים לפני בית הדין לביקורת משמורת לפי אותו חוק;



אני רק אציין שבהגדרה במקור, בקורונה, גם עצור בתחנות המשטרה לא היה כלול. אולי נדון בזה בהמשך, בהקשר של תחנות המשטרה. אני ממשיכה.

"בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969‏, ובית דין דתי כהגדרתו בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2011‏;
היו"ר שמחה רוטמן
באיזו סיטואציה בדיוק? זה לעניין שהם באים כעדים וכאלו?
נועה ברודסקי לוי
נדבר על זה אחרי זה, כי זה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
ככלל, בית הדין לעבודה לא מכניס אנשים. למרות שיש לו סמכות לפלילי, למשהו מאוד מסוים. אבל לא נראה לי שלזה הייתה הכוונה.
אפרת חקאק
לא. אבל החוק - - -
היו"ר שמחה רוטמן
וגם לא לבית הדין הדתי. מדובר על ביזיון בית המשפט.
נועה ברודסקי לוי
יש מצבים שבהם החוק כן מתייחס - - -
יפעת רווה
לפעמים הם מופיעים כצד להליך.
היו"ר שמחה רוטמן
בעניין של צד להליך. הבנתי, בסדר גמור.
נועה ברודסקי לוי
רק נסביר. בתיעדוף יש מצבים שבהם צריך מוזמנים לדיונים. זה יכול להיות בבית הדין לעבודה או בבית הדין הדתי, ואז הם צריכים להגיע כצד להליך וצריך להכניס את זה גם - - -
היו"ר שמחה רוטמן
מובן.
נועה ברודסקי לוי
"הודעה על מצב חירום מיוחד" – הודעה של שר המשפטים על מצב חירום מיוחד לגבי דיונים בבתי משפט לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד);

"הכרזה על מצב מיוחד בעורף" – הכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951‏, ביום כ"ב בתשרי (7 באוקטובר 2023);
היו"ר שמחה רוטמן
לדעתי צריך פה ה' הידיעה – ההכרזה. את לא מדברת על הכרזה כללית, אלא על ההכרזה.
נועה ברודסקי לוי
אוקיי, נבדוק את זה.

"היוועדות חזותית" – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;

"ועדת שחרורים" – כהגדרתה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, וכן ועדת שחרורים מיוחדת כהגדרתה בחוק האמור, לעניין דיונים לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק האמור;

"חדר משמר" – חדר משמר צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי;

"חוק האזנת סתר" – חוק האזנת סתר, התשל"ט–1979‏;

"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996‏;

"חוק הנוער" – חוק הנוער (שפיטה, ענישה דרכי טיפול), התשל"א–1971‏;

"חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960‏;

"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏;

"חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)" – חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט–1979‏;

"חוק שחרור על-תנאי ממאסר" – חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001‏;

"חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏;

"היחידה לשחרור ממאסרים קצרים" – כהגדרתה בחוק שחרור על-תנאי ממאסר;
"כלוא" – כל אחד מאלה
עציר כאמור בפסקאות (1), (2) ו-(3) להגדרה "עצור", אסיר וחבוש כהגדרתם בתקנות בתי סוהר צבאיים;
אפרת חקאק
נראה לי שיש פה טעות. אני חושבת שהתכוונתם רק ל-(2) ו-(3) להגדרת העצור, ולא ל-(1). אבל אנחנו יכולים לברר את זה אחר כך.
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה. מה הנקודה? ובאיזו סיטואציה החוק הזה פוגש את בתי הסוהר הצבאיים?
ענבל ברנסון יהודאי
יש שם פרק - - -
היו"ר שמחה רוטמן
על חיילים?
נועה ברודסקי לוי
לגבי חיילים, כן.
היו"ר שמחה רוטמן
למרות שאנחנו עכשיו בסיטואציה – שוב, זה בשעת הכרזה וכאלו – על ההובלה של החיילים.
קריאות
חיילים.
אפרת חקאק
בפרק ההוא, שנגיע אליו אחר כך, יש הסדר מיוחד לצבא עם הכרזה נפרדת. ממה שאנחנו הבנו, אין להם כוונה להשתמש בהסדר בזמן הקרוב מאוד והם לא הוציאו תקש"ח לגבי המערכת הזאת עד עכשיו.
קריאה
הם ביקשו.
אפרת חקאק
הם כן ביקשו?
גלעד קריב (העבודה)
אגב, אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה.
נועה ברודסקי לוי
כנראה ביקשו ולא קיבלו, כי לא היה תקש"ח בכל מקרה.
אפרת חקאק
כשנגיע לפרק הזה, אם זה יהיה היום, אז הנציג בזום.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי.
גלעד קריב (העבודה)
יש לי שאלה למשרד המשפטים לגבי המשך הדרך. אני מבין שיש כרגע תקש"ח בתוקף, שמשנה את לוחות הזמנים בנושא המעצרים בפעולות שנקראות פעולות מלחמתיות.
קריאה
כן, נכון.
גלעד קריב (העבודה)
זה מביא אותנו למצב שבין הארכת מעצר אחת לשנייה עוברים 45 ימים ועוד 45 ימים.
קריאות
נכון.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה להבין מה הזיקה בין שתי ההצעות, כי התקש"ח, אם היא חלה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
מה זה? הלב"חים?
ענבל ברנסון יהודאי
לא.
גלעד קריב (העבודה)
לא.
ענבל ברנסון יהודאי
זה קשור למחבלים העזתים שנמצאים במסלול פלילי.
גלעד קריב (העבודה)
בדיוק. אז אני רוצה לשאול האם זה רק המחבלים העזתים שבמסלול הפלילי או שזה גם יכול להתפרש כחל על חלק מקבוצת האסירים הביטחוניים שרלוונטית לסיפור הזה.
גאל אזריאל
לא, ההגדרה שם היא מתוחמת.
גלעד קריב (העבודה)
איך? מה ההגדרה שם?
ענבל ברנסון יהודאי
זו הגדרה שהכנסנו לסעיף 11(ב) שדן במעצרים שלהם. הם לכאורה כן חלק מהביטחוניים, אבל ההגדרה הספציפית בתקש"ח היא הגדרה ספציפית להם.
גלעד קריב (העבודה)
זאת אומרת, זה ממש רק המחבלים השבויים מעזה?
ענבל ברנסון יהודאי
כן. אגב, אין להם הסדר VC בתקש"ח. התקש"ח שלנו היא התקש"ח שלהם. אם הוא יפקע ולא יהיה להם חוק, אז עקרונית לא יהיה להם הסדר.
גלעד קריב (העבודה)
ואז הם ייכנסו לסיפור של ה-VC? אני פשוט רוצה לדעת שזה מתוחם להם, ולא שמחר התקש"ח הזאת תחול על אזרח ישראלי מהצפון שנחשד על פי חוק המאבק בטרור.
ענבל ברנסון יהודאי
לא, זה מתוחם. אתה יכול לראות בסעיף 11(ב) את ההגדרה שלהם. זו אותה הגדרה, לקחתי אותה מהתקש"ח והעתקתי אותה לפה.
גלעד קריב (העבודה)
בסדר גמור, תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי, אפשר להמשיך. אנחנו מחכים לתשובה. בואי תסבירי את השאלה.
נועה ברודסקי לוי
השאלה היא לגבי הגדרת כלוא. ההגדרה מפנה להגדרה של עצור, לפסקאות הרלוונטיות. אנחנו חושבות שאולי ההפניה לפסקה (1) היא בטעות ושהכוונה היא רק להפניה לפסקאות (2) ו-(3) מתוך הגדרת עצור.
אפרת חקאק
כי (2) ו-(3) באמת מתייחסות לבתי הסוהר הצבאיים.
נועה ברודסקי לוי
(1) זה חוק המעצרים.
אפרת חקאק
עצור צריך להיות יותר רחב מכלוא.
ענבל ברנסון יהודאי
עצור רחב יותר מכלוא.
היו"ר שמחה רוטמן
עצור רחב יותר מכלוא?
ענבל ברנסון יהודאי
הנציג של הצבא הכניס את זה להגדרה שלו לגבי בית הדין הצבאי.
אפרת חקאק
אנחנו נבדוק את זה, כי בחוק הקורונה לא הפנינו בצורה כזאת.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל כלוא? כלוא זה כל אחד מאלה: עציר, אסיר וחבוש. אז איך עצור זה יותר מכלוא?
נועה ברודסקי לוי
הוא לא יכול להיות עצור לפי חוק המעצרים הרגיל. הוא צריך להיות לפי - - -
ענבל ברנסון יהודאי
הגדרה שלו, שמותאמת לחלק שלו.
אפרת חקאק
לא, אנחנו חושבות שפסקה (1) לא צריכה להיות שם.
ענבל ברנסון יהודאי
צריך להיות עציר כאמור בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה. בכל מקרה, הוא שהכניס את ההגדרה של כלוא.
נועה ברודסקי לוי
אפשר לבדוק עם יהודה מהפרקליטות הצבאית.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי, אז תעלו שנייה את הבחור.
אפרת חקאק
אפשר לבדוק את זה אחר כך.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב.
נועה ברודסקי לוי
"מצב חירום מיוחד" – כהגדרתו בתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), ששר המשפטים הודיע בשלו על תחולת תקנות 3 עד 5 לתקנות האמורות על בתי המשפט;
"עצור" – כל אחד מאלה, לפי העניין
(1) כמשמעותו בחוק המעצרים, בין שהוא חשוד ובין נאשם, למעט עצור הנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני כמשמעותו בסעיף 22ב לחוק המעצרים;


אני אציין גם פה, שבחוק הקורונה בזמנו זה לא חל על תחנות המשטרה. צריך יהיה לדון בהמשך בשאלה האם כל ההסדר הזה חל גם על כל המוחזקים בתחנות המשטרה. בהתאם לזה נתאים, ככל שנצטרך, את ההגדרה.
אפרת חקאק
אתה רוצה לשאול אותם עכשיו מה קורה בתחנות המשטרה מבחינה עובדתית? כי זה עולה פה.
היו"ר שמחה רוטמן
שאלנו אותם מבחינה עובדתית בכל דיון שהתקיים.
נועה ברודסקי לוי
כן, אבל אנחנו הבנו שהמצב מאוד השתנה.
ענבל ברנסון יהודאי
עדיין יש עצורים בתחנות המשטרה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
כמה?
נועה ברודסקי לוי
אנחנו הבנו שהמצב הרבה יותר טוב ממה שהוא היה לפני שבועיים.
קריאה
נכון.
נטע שטרנפלד
נכון לכרגע אין לי פער של הלנות בתחנות המשטרה, למעט שב"חים מאיו"ש שלא נקלטים בשב"ס החל מה-30 באוקטובר.
קארין אלהרר (יש עתיד)
עוד פעם.
היו"ר שמחה רוטמן
זה נשמע ברור, אבל זה לא.
נטע שטרנפלד
היחידים שישנים היום בתחנות המשטרה, אלה שתי אוכלוסיות: כאלה שאנחנו בחרנו שיישארו לצורכי חקירה ושב"חים מאיו"ש. שב"חים מאיו"ש – שהעבירה היחידה שלהם היא שהייה בלתי חוקית, שהם לא נקלטים בשב"ס בכלל החל מה-30 באוקטובר.
היו"ר שמחה רוטמן
הם לא נקלטים? אז איפה הם כן נקלטים?
נטע שטרנפלד
הם ישנים בתחנה עד שהם משנים סטטוס לתום הליכים או להחלטה אחרת.
אפרת חקאק
אז זה גם אומר שלא עשיתם VC או דיונים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, להפך. אנחנו אפשרנו להם VC בחוק הקודם, כולל הקראה – ואז הם כן מגיעים לשב"ס.
נטע שטרנפלד
רק לאחר הדיון הראשון. אם משתנה להם הסטטוס להחלטה אחרת או לתום הליכים, רק אז השב"ס קולט אותם, בהתאם לפרוטוקול.
היו"ר שמחה רוטמן
כמה זמן לוקח, בממוצע, עד הדיון הראשון הזה וכמה כאלו יש?
נטע שטרנפלד
בתחנות יש סדר גודל של עשרה. היו יותר. בתחילת ההכרזה ב-30 באוקטובר היו סביב ה-20 בתחנות המשטרה בכל הארץ. היום אנחנו עם מספרים קטנים, של תשעה-עשרה פחות או יותר.
גלעד קריב (העבודה)
והדיון הראשון בעניינם התקיים ב-VC?
נטע שטרנפלד
מיד, כן.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, את זה אנחנו כבר עשינו בחקיקה הקודמת.
נועה ברודסקי לוי
המצב השתנה בינתיים.
גלעד קריב (העבודה)
אבל השאלה היא האם בכל תחנת משטרה יש VC.
נועה ברודסקי לוי
לא.
אביב ישראלי
לא. זה מה שהסברנו בדיונים הקודמים. היום אין במשטרת ישראל. יש היוועדות חזותית בטלפון. זה הסדר שנועד לטלפון. משטרת ישראל פועלת לרכישת ערכות היוועדות חזותית כמה שיותר מהר. ואם צריך, יפרטו - - -
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה להבין. מדברים על תשעה בכל רחבי הארץ, שאותם אי-אפשר להכניס למתקני השב"ס, וממשיכים לקיים היום?
היו"ר שמחה רוטמן
האנשים האלו, כמה זמן הם יושבים שם?
נטע שטרנפלד
בלילה הראשון ובשעות הראשונות הם ישנים - - -
גלעד קריב (העבודה)
אני לא מדבר על הלילה ועל תנאי הכליאה שלהם. אני מדבר על הדיון. לא יכול להיות שכשמדברים על תשעה אנשים ביום, שלא יביאו אותם למקום שיש בו VC. אי-אפשר להצדיק דיון - - -
קריאה
זה נעשה במצב אחר. זה נכתב במצב אחר.
נועה ברודסקי לוי
או לבית המשפט.
אביב ישראלי
זה נתון שהוא משתנה. הנתון שהיא שיקפה לכם זה נתון שהוא נכון לעכשיו. אנחנו ביקשנו לאפשר את האופציה הזאת, בגלל שאין היום במשטרת ישראל ערכות היוועדות חזותית. נעשה רכש - - -
גלעד קריב (העבודה)
המילים שנעשה רכש – אני יודע. אני יודע מתי זה ייכנס, הכול בסדר – בחרבות ברזל שתיים.
אביב ישראלי
לא, זה לא. אפשר לשמוע ממשטרת ישראל מהי ההיערכות.
היו"ר שמחה רוטמן
חס וחלילה שלמבצע הבא ייקראו חרבות ברזל שתיים. יש שמות כל-כך הרבה יותר מוצלחים.
גלעד קריב (העבודה)
אם הייתי מבין שיש 200 עצורים שאת הלילה הראשון חייבים לבלות בתחנות המשטרה, אז הייתי מבין שאי-אפשר להביא אותם לבית משפט והייתי מבין שאי-אפשר להעביר אותם למתקני שב"ס. אבל כשאני שומע שבשיא התקופה בכל הארץ היו 20, ועכשיו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לא, מה פתאום.
קריאות
היו יותר.
ישי שרון
היו מאות.
היו"ר שמחה רוטמן
בהתחלה היו מאות, עכשיו הם עומדים על תשעה-עשרה.
ישי שרון
זה נשמע לי לא הגיוני בעליל.
גלעד קריב (העבודה)
אפשר להבין מה ההצדקה כרגע לאפשר דיונים בשיחת טלפון, כשמדובר בתשעה אנשים פר יום?
ישי שרון
אגב, יש לי נתונים לגבי השימוש בטלפון מהתיקים שלנו, שגם לא מתכתבים עם מה שאני שומע פה.
היו"ר שמחה רוטמן
מה הנתונים שלך?
ישי שרון
אנחנו אתמול עשינו בדיקה ידנית של 150 דיוני מעצר ימים, בכל רחבי הארץ, בארבעת הימים האחרונים. 9, 10, 12, 13 בנובמבר. מדגם מאוד רחב של 70% - - -
היו"ר שמחה רוטמן
זה בתי כלא או שזה רק תחנות משטרה?
ישי שרון
הליכי מעצר ימים. אין לנו דרך לדעת מאיפה הם עלו, תכף אני אסביר. בהליכי מעצר ימים גילינו שבעשרות מהם – שיעור של רבע מדיוני מעצר הימים – ההערכה נעשית באמצעות הטלפון. אני מניח שהרוב המוחלט מהם - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה. רבע מכמה? מ-150?
ישי שרון
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
רבע מ-150 בארבעה ימים זה כן מתכתב עם העשרה ביום של שב"חים. זה מסתדר. זה לא מספרים שונים.
ישי שרון
עשרה ביום, אז יכול להיות.
היו"ר שמחה רוטמן
המספרים מסתדרים.
אביב ישראלי
לא הייתה שום כוונה לעשות בזה שימוש נרחב. אנחנו רוצים לאפשר מענה למשטרת ישראל, במידת הצורך. הסעיף הזה הוא הרבה יותר מסויג ממה שיש בתקש"ח היום. לגבי הסעיף של הטלפון, זה רק בסמוך למועד פקיעת המעצר. אנחנו חושבים שיש צורך וחשיבות לאפשר את זה, במיוחד אם תהיה איזושהי החמרה בלחימה או משהו כזה.
היו"ר שמחה רוטמן
יכול להיות שאפשר לאפשר את זה במקרה של החמרה בלחימה בקטע הביטחוני, אם אי-אפשר יהיה להוביל מישהו בגלל הטילים.
אביב ישראלי
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
בהכרזה הזאת – אני מבין. אבל עם מספרים כאלו?
גלעד קריב (העבודה)
אנחנו מכניסים הסדרים שאומרים: חייבים להכניס אותם, כי מה אם תהיה באמת החמרה ומטחי טילים בכל הארץ. ואז אנחנו מגלים כעבור שבוע או כעבור שבועיים, שמה שאמרנו שהוא חריג שבחריגים – הופך לדפוס פעולה.

אני רוצה לדעת כמה עצורים שבילו את הלילה במשטרה בשבוע האחרון, הובאו לבית משפט או הועברו לשב"ס ל-VC ולא היה בעניינם טלפון. זה מה שמעניין אותי.
היו"ר שמחה רוטמן
מה? אני לא הבנתי את השאלה.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה לדעת. אומרים שיש בכל יום עכשיו, מה-30 באוקטובר, בין עשרה ל-20 איש שמבלים את הלילה במעצר במשטרה ולא מובלים לשב"ס, ואז בבוקר מתקיים בעניינם דיון ראשון - -
היו"ר שמחה רוטמן
כולל ההקראה?
גלעד קריב (העבודה)
- - מתקיים בהיותם במשטרה. אני רוצה לדעת, מתוך העצורים האלה בתחנות המשטרה - -
היו"ר שמחה רוטמן
כמה כן הלכו לבית המשפט?
גלעד קריב (העבודה)
- - כמה הובאו לבית המשפט. כי מה לעשות, עדיין אפשר להוביל עצורים מתחנת המשטרה בכפר סבא לבית המשפט השלום בכפר סבא.
ישי שרון
אין דיונים פרונטליים.
גלעד קריב (העבודה)
הבנתי. אין דיוני מעצרים פרונטליים, נכון.
ישי שרון
למעט בודדים - - -
גאל אזריאל
אבל זה לא המצב החוקי, זה מצב בפועל.
אפרת חקאק
- - -
גלעד קריב (העבודה)
אז כמה עצורים מכפר סבא אפשר היה להביא למתקני השב"ס בשרון, כדי שהם יעלו ב-VC? לומר שהמשטרה עושה רכש של VC – זאת אמירה שאני מכבד, אבל היא פשוט לא רלוונטית. יש במדינת ישראל כמה תחנות משטרה. אתם לא הולכים עכשיו לעשות רכש ולהטמיע, נכון? אל תיתנו לנו תשובות - - -
יעל רוזנקרנץ
- - -
אביב ישראלי
הינה, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה)
מה? בשבוע הקרוב?
אביב ישראלי
בזמן הקרוב.
גלעד קריב (העבודה)
מה זה זמן קרוב? עזבו, זה לא רציני.
יעל רוזנקרנץ
בנוגע לרכש אני יכולה לומר שהרכש כבר נעשה. יש כאן פעילות נוספת שצריכה להתבצע, כמו לדוגמה לשנע את זה לכל הארץ, ללמד איך הדבר הזה נעשה.
גלעד קריב (העבודה)
הרכש בוצע, מתי אמורות להגיע הערכות? כי המשרד לביטחון לאומי רכש 20,000 רובים לכיתות הכוננות, אבל עד עכשיו הגיעו רק 4,000. יופי שרכשו 20,000, אבל כרגע בחצי מכיתות הכוננות ברחבי הארץ אין נשקים בשביל מג"ב.

זה שרכשתם – כל הכבוד. האוצר שחרר, רצתם מהר. מתי המערכות אמורות להגיע לנמל או למרלו"ג של המשטרה?
יעל רוזנקרנץ
שוב, הרכש כבר בוצע. ממה שאני מבינה, זה נמצא כבר אצלנו. אבל צריך להבין שיש פעולות נוספות שצריך לבצע, כמו לדוגמה הממשקים מול הנהלת בתי המשפט ופעולות נוספות שאמורות להתבצע. אנחנו נמצאים על זה בשיא המרץ. אני אישית בקשר עם הגורמים הרלוונטיים כדי לוודא שזה מבוצע.
גלעד קריב (העבודה)
די, נו. למה עם עשרה עצורים בתחנות המשטרה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, רק רגע.
יעל רוזנקרנץ
אני רוצה להזכיר בעניין הזה, שבתחילת הלחימה היינו בסיטואציה אחרת לחלוטין.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, נכון.
יעל רוזנקרנץ
והיום כמות העצורים היא גדולה הרבה יותר. זה דבר ראשון.
היו"ר שמחה רוטמן
אין ספק.
יעל רוזנקרנץ
דבר שני, אנחנו נמצאים במציאות דינמית שמשתנה כל הזמן.
היו"ר שמחה רוטמן
אין ספק.
יעל רוזנקרנץ
לכן רצינו להשאיר את הסעיף הזה. אנחנו הוספנו להרבה מאוד החרגות ותנאים.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, אנחנו נדון בזה כשנגיע לסעיף האופרטיבי. אני לא חושב שהמקום לדון בזה הוא בסעיף ההגדרות. נגיע לסעיף האופרטיבי, נדון בזה ונראה האם זה מתאים או לא.

אני נוטה להסכים איתך. בוודאי כאשר בתי המשפט חוזרים לפעילות ועושים את כל הפליליים הרגילים, אפשר להתמודד גם עם תשעה-עשרה או 20 שבכל הארץ. ויכול להיות שבאמת, במקומות או בבתי משפט עצמם שסגורים או בתחנות עצמן – שוב, אני מתקשה לראות את הסיטואציה.
גלעד קריב (העבודה)
איפה זה קורה?
היו"ר שמחה רוטמן
אני מתקשה לראות את הסיטואציה, באמת מתקשה. כשבימים הראשונים היו מלא שב"חים, כי – הרי בוטלו בבת אחת גם כל האישורים.
גלעד קריב (העבודה)
אני מצטער לומר. במקום שבו מדינת ישראל לא מצאה לנכון לפנות את התושבים – אזור נהריה, גשר הזיו, בואו נלך קצת צפונה, לא רק דרום – לא מוצא הצדקה שהמשטרה לא תביא עצור ל - - -
יעל רוזנקרנץ
של השב"ס?
היו"ר שמחה רוטמן
לא, של תחנות המשטרה.
גלעד קריב (העבודה)
עצורים של המשטרה.
יעל רוזנקרנץ
אבל תפקיד השינוע הוא של השב"ס.
גלעד קריב (העבודה)
אני לא יכול לקבל מצב שבו מדינת ישראל לא מפנה תושבים, עובדי חברת חשמל נעים שם, ההורים נעים שם להביא את הילדים - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, הנקודה ברורה.
גלעד קריב (העבודה)
- - אבל את העצורים לא מביאים למתקן שב"ס שיש בו VC. אתם אומרים לנו: רכש.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, הנקודה ברורה. אני מציע שכשנגיע לסעיף האופרטיבי, אנחנו נדבר על זה.
גלעד קריב (העבודה)
לנגד עינינו אנחנו רואים שהחריג הופך לנורמה.
היו"ר שמחה רוטמן
למה אנחנו צריכים לחזור על אותו משפט, כשאנחנו מסכימים עליו? מילא כשאנחנו מתווכחים.
גלעד קריב (העבודה)
כי אני מתענג על הרגע שאנחנו מסכימים על משהו בפעם הראשונה. תן לי למצות את הרגע, בשורה לאומה. כן, תמשיך. אני לא אפריע לך יותר, אדוני היושב-ראש.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה מפריע לאנשי משרד המשפטים שצריכים לשבת ולכתוב תקש"ח.
גלעד קריב (העבודה)
אז זה – בטח שאני לא אפריע להם.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב. אפשר להמשיך בבקשה, גברותיי היועצות המשפטיות?
נועה ברודסקי לוי
אז אני ממשיכה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני רוצה לציין שלנגד עינינו אנחנו רואים כיצד רומסים את זכויות העציר. המדרון החלקלק שאנחנו חזינו והתרענו – מתרחב. סתם.
גלעד קריב (העבודה)
ששר המשפטים התריע בפניו.
היו"ר שמחה רוטמן
ששר המשפטים.
גלעד קריב (העבודה)
הפוך.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה רואה איך אני מקשיב לך?

כן.
נועה ברודסקי לוי
אני ממשיכה עם ההגדרה של עצור.

(2) עציר כהגדרתו בתקנות בתי סוהר צבאיים, בין שהוא חשוד ובין נאשם;

(3) עציר שניתנה הוראה להחזקתו במעצר פתוח, לפי סעיף 244 לחוק השיפוט הצבאי;

(4) עציר כמשמעותו בחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים);



לגבי העניין של מעצר פתוח, היינו שמחים לשמוע את הנציג של הצבא.
יפעת רווה
נציג הצבא נמצא בזום.
היו"ר שמחה רוטמן
אפשר להעלות בבקשה את צה"ל בזום?
יהודה רשתיאן
שלום אדוני, שלום לכולם. במערכת המשפט הצבאית, בשונה ממערכת המשפט הכללית, אין הסדרה של מעצר בית. יש הסדרה של מעצר פתוח, שמשחררים את החייל ליחידה שלו. החייל הזה, שהוא מצוי ביחידה, מצוי בתנאי מעצר סגורים. הוא לא יכול לצאת הביתה. המפקדים יכולים לשחרר אותו לחופשות, בהתאם למדיניות שלהם. אבל זה תמיד יהיה בליווי.

כשהוא מגיע לדיוני סטטוס – לצורך העניין אם יש לו דיוני הקראה, דיוני הוכחות, דיון בעניין הפרת תנאי המעצר או כל דיון אחר – הוא אמור להגיע לדיון בליווי של היחידה. היחידה שאחראית עליו אמורה ללוות אותו, נהג מטעם היחידה, חייל מטעם היחידה.

לכן אנחנו צריכים את ההסדר הזה, של המעצר הפתוח, להכניס אותו לתוך החוק, לאור המצב כרגע בתוך יחידות צה"ל שלא ערוכות להביא את החיילים האלה לבתי הדין הצבאיים באופן פיזי. כל הסדרה שלנו היא כמובן כפופה לכל המגבלות וכולי. אני אציין בהמשך – כשנתייחס להסדר שלנו באופן כולל – שהמדיניות הכללית שלנו כרגע היא שעד היום לא קיימנו שום דיון בהיוועדות חזותית. לא הסדרנו תקנות שעת חירום אצלנו. כל המטרה שלנו היא צופה פני עתיד, למקרה שהמצב יתדרדר עוד יותר ובעיקר אם הוא ייפתח בגזרות אחרות ולא בגזרת הדרום, ואז אולי יהיה לנו איזשהו קושי. בקונסטלציות האלה אנחנו כן נצטרך לקיים את דיוני המעצר הפתוח האלה בהיוועדות חזותית במקרים מסוימים ולכן הוספנו אותם לתוך ההסדר.
נועה ברודסקי לוי
אם עציר כזה נמצא במעצר פתוח, איפה יש לו עמדת VC שהוא יכול להעלות לדיון?
יהודה רשתיאן
אני אסביר איך ה-VC עובד אצלנו. למי שמכיר, לצבא יש את המערכת הצבאית הסגורה של המחשבים. גם מערכת בתי הדין הצבאיים מחוברת אליה ויש מערכת של סקייפ שדרכה עולים לדיונים. זה בעצם ה-VC שמדברים עליה.

המערכת הצבאית הסגורה הזאת מצויה בכל בסיס. גם אם החייל נמצא בבסיס מרוחק בדרום, בצפון או במרכז, תמיד יש את המערכת הזאת. זה מחשב צבאי שמתחברים אליו עם זום ומתחברים באופן סגור לתוך המערכת שמחוברת לבתי הדין הצבאיים. אז יש לנו את האפשרות, מבחינתנו אין בעיה לקיים את הדיונים ב-VC.
נועה ברודסקי לוי
נשמח לשמוע לגבי ההגדרה של כלוא. הפניתם לפסקאות (1), (2) ו-(3) להגדרת עצור. רצינו לוודא שאכן כל הפסקאות הן רלוונטיות, ולא רק (2) ו-(3). לגבי פסקה (1) הייתה לנו שאלה.
יהודה רשתיאן
לדעתי זה היה עניין טכני של נוסחות, לפי מה שאנחנו עשינו בשעתו. בגלל זה הגדרנו את זה ככה. אצלנו ההגדרה היא כלוא. ככלל, בכל הצעת חוק ובאופן חוזר אנחנו מגדירים כלוא.
אפרת חקאק
הכלוא שלך אלה רק פסקאות (2) ו-(3)? (1) לא רלוונטית לך?
יהודה רשתיאן
נכון.
אפרת חקאק
אז כרגע מורידים את (1).
יהודה רשתיאן
מבחינתנו זה יכול להיות גם עציר לפי פסקאות (2) ו-(3). אין לנו בעיה לשנות את זה בהגדרת כלוא.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב, אוקיי, תודה רבה. תודה לצה"ל, על כל הדברים שאתם עושים.

אפשר להמשיך, נסיים את סעיף ההגדרות.
נועה ברודסקי לוי
"סניגור ציבורי ארצי" – כמשמעותו בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995‏;

"עתירת אסיר" – עתירה לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר;


"פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או פעולות המלחמה שאירעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר;
היו"ר שמחה רוטמן
למה ההגדרה הזאת רלוונטית?
גלעד קריב (העבודה)
למה שאני העליתי.
נועה ברודסקי לוי
בדיוק.
גלעד קריב (העבודה)
רק שאני עדיין לא מצליח להבין. אני לא מבין איך זה מצומצם למה שאתם אמרתם שזה מצומצם. כי פעולות האיבה - - -
נועה ברודסקי לוי
צריך את ענבל ממשרד המשפטים.
היו"ר שמחה רוטמן
וגם, אני לא מבין מה זה שאירעו עד תום. כלומר, יש פה past simple progressive.
גלעד קריב (העבודה)
לא. שאירעו בתקופה שמיום עד תום.
היו"ר שמחה רוטמן
אז ראו בעבר, מהתקופה העתידית.
יפעת רווה
את הדבר הזה גאל יכולה להסביר.
היו"ר שמחה רוטמן
יש you controls the past, concern the future.
גלעד קריב (העבודה)
לזה קוראים חקיקה קוונטית.
היו"ר שמחה רוטמן
סופרפוזיציה.
גאל אזריאל
נדרשנו בהקשרים שונים, בחקיקות שונות שהועברו בוועדות שונות בכנסת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
להגדרת פעולות האיבה ופעולות המלחמה.
גאל אזריאל
נכון. חשבנו על זה הרבה. לא פשוט להגדיר את זה, להסתכל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
תסבירו לי למה זה רלוונטי.
גאל אזריאל
זה רלוונטי לגבי המחבלים.
היו"ר שמחה רוטמן
על דיוני מעצר של חשוד, בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה?
גאל אזריאל
נכון.
גלעד קריב (העבודה)
נכון.
גאל אזריאל
רק אלה.
גלעד קריב (העבודה)
אז אני רוצה להבין מבחינה משפטית איך זה רק אלה, כי ההגדרה פה היא רחבה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, למה?
גאל אזריאל
לא הצלחנו לייצר הגדרה יותר ברורה ומתוחמת.
גלעד קריב (העבודה)
פעולת איבה. מחר אזרח ישראלי מהצפון יבצע פעולת טרור, שהיא בהגדרה על רקע הסיפור הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
גלעד קריב (העבודה)
אז זו לא פעולת איבה?
היו"ר שמחה רוטמן
זאת בוודאי פעולת איבה. בהגדרה זה בוודאי נכלל. השאלה היא מה מטרתכם.
גלעד קריב (העבודה)
אני רציתי להבין איך התקש"ח, מכיוון שההגדרה פה היא רחבה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל איזו קבוצה אתה כן רוצה ומה נפקא מינה? אני באמת לא מבין מה אתה רוצה לגביהם.
אפרת חקאק
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, לפני ההגדרה. קודם כל במהות, אחר כך נראה איך מכינים אותה לאנשים.
גלעד קריב (העבודה)
אם באמת כל הסיפור הזה ו-11(ב) נוגעים רק לקבוצה של המחבלים השבויים מעזה, אז הם ממילא – אמרנו כבר – לא במיינסטרים של החקיקה הזאת.
אפרת חקאק
לא, אבל זה הסעיף שמסדיר את ההסדר לגביהם.
גלעד קריב (העבודה)
לגביהם. אבל אני באתי ואמרתי שאם מסתבר שהקבוצה שהתקש"ח מתייחסת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, לגבי מה אתה רוצה שיהיה ההסדר?
גלעד קריב (העבודה)
מי שחלה עליו אותה תקש"ח, כל הנושא של ימי מעצרים שונה אצלו מלוחות הזמנים הרגילים. הדיון הראשון הוא - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי. ההגדרה בתקש"ח היא פעולות האיבה ופעולות המלחמה?
קריאות
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת הגדרה בתקש"ח, אז זאת בכלל לא שאלה לחקיקה. זה לתקש"ח.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה רגע להסביר. הדיון הראשון בעניינו הוא אחרי 45 ימים, ואחרי זה הדיון השני הוא בעוד 45 ימים.
היו"ר שמחה רוטמן
רק רגע, שנייה. יש לי שאלה על התקש"ח וממילא שאלה גם על החקיקה הזאת.
גלעד קריב (העבודה)
לגבי אדם שמוכנס למעצר ל-45 ימים – אולי לא צריך להסכים אוטומטית ל-VC.
היו"ר שמחה רוטמן
אפשר בבקשה? שנייה.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני רוצה לנסות להבין על התקש"ח. נכון להיום, אדם שביצע – מעשה שהיה – פיגוע ירי ביהודה ושומרון - - -
גלעד קריב (העבודה)
אל תדבר על יהודה ושומרון. זה לא טוב - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה. אזרח ישראלי ביצע פיגוע ירי ביהודה ושומרון או בכבישי ארצנו ונעצר, לפני שלושה ימים. לפי התקש"ח, כמה זמן צריך לעבור עד שהוא יראה שופט?
גלעד קריב (העבודה)
אולי התקש"ח בכלל לא חלה עליו.
היו"ר שמחה רוטמן
אז זאת השאלה.
גלעד קריב (העבודה)
נכון.
קריאה
התקש"ח לא אמורה לחול עליו.
היו"ר שמחה רוטמן
למה התקש"ח לא חלה עליו? הרי אלה פעולות איבה שאירעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. הוא ביצע פעולת איבה, הוא עצור בגינה.
גלעד קריב (העבודה)
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
ואנחנו בתוך התקופה. אני לא דן בשאלה מה עמדתי, מה צריך להיות. אני מנסה קודם להבין מהי עמדתכם.
גאל אזריאל
העמדה היא שזה לא אמור לחול עליו.
היו"ר שמחה רוטמן
כי? אבל זה נמצא בהגדרה.
גאל אזריאל
זה לא מה שהוחלט על ידי הממשלה.
היו"ר שמחה רוטמן
מחלקת נוסח החוק של תקש"ח, למה התכוונתם?
גלעד קריב (העבודה)
בדיוק. אנחנו מבינים שהממשלה רוצה להחיל את זה רק על מחבלים שבויים שנתפסו משני צידי הגבול.
קריאה
נכון.
גלעד קריב (העבודה)
עכשיו רק תניחו את דעתנו, שבניסוח התקש"ח כך יצא תחת ידיכם.
היו"ר שמחה רוטמן
ניסוח התקש"ח מעניין פחות, כי שם אתם תפעילו את שיקול הדעת שלכם. עכשיו אנחנו מייבאים את זה גם לתוך החקיקה, שזה יותר מטריד אותי.
אביגיל סון-פלדמן
צריך לחדד. הרציונל היה אופן החקירה של האירועים. לכן זה כן מאוד חשוב.
היו"ר שמחה רוטמן
אז למה זה עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף? למה זה לא מהשביעי, השמיני, התשיעי?
גאל אזריאל
כי עכשיו יש תמרונים. אם יעצרו עוד אנשים, זה יחול עליהם – על העזתים שיעצרו בימים האלה.
אביגיל סון-פלדמן
יש כאלה שנתפסו אחרי השביעי, אבל הם היו חלק מ - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, אז אלה פעולות האיבה או פעולות המלחמה שאירעו בתקופה שמיום השביעי והשמיני והתשיעי. גם אם תפסתם אותם עכשיו, הם עדיין עצורים בגין פעולות האיבה. הפעולות.
גאל אזריאל
ופעולות הלחימה. לא רק פעולות האיבה.
היו"ר שמחה רוטמן
בשביעי, בשמיני ובתשיעי. גם עכשיו? אם מישהו עכשיו תוקף את חיילינו, חלילה וחס, הוא בתוך האירוע?
גלעד קריב (העבודה)
פעולות האיבה או פעולות המלחמה. זה לא פעולות איבה במסגרת פעולה מלחמתית. כתוב: פעולות האיבה או פעולות המלחמה. זה כל אירוע טרור.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר שוב: אני לא דן בשאלה מה עמדתי. אני מנסה להבין מה אתם מנסים להשיג ואיך זה נכנס להגדרה. עמדתי היא – אתם לא רוצים לדעת.
גלעד קריב (העבודה)
כן? מה? לעצור אדם שפרסם פוסט ל-45 ימים?
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אבל בכל מקרה יש שם רשימה. זה לא חל על פוסט.
קריאה
זה יחול על העזתים.
היו"ר שמחה רוטמן
זה בכלל לא חל על פוסטים.
גלעד קריב (העבודה)
למה?
היו"ר שמחה רוטמן
כי אלה לא פעולות איבה או פעולות מלחמה. פוסט איננו פעולת איבה למיטב ידיעתי.
ישי שרון
זה לא נכנס ב-35(ב).
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. וגם 35(ב) זה רק עבירות חמורות לפי חוק המאבק בטרור, אז זה בכל מקרה לא חל על פרסום פוסטים, לצערי. גם אם מישהו פרסם פוסט בשביעי, זה לא חל עליו.

מי שמבצע עכשיו פעולת איבה שהיא פשע חמור – כן צריך לחול עליו.
גאל אזריאל
הכוונה היא רק למי שנתפס בעזה או בסמוך לעזה, בקשר לפעולות האיבה או לפעולות המלחמה. אני מבינה את ההערות לגבי הנוסח. זה מה שנעשה בתקנות שעת חירום. כמו שאתם יודעים, אנחנו כותבים אותן מאוד מהר. אנחנו מקבלים את ההערה. אנחנו נחשוב האם יש צורך לחדד את ההגדרה בשביל החוק, וגם נראה אם צריך לתקן את התקש"ח.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור.
גלעד קריב (העבודה)
צריך לתקן את התקש"ח. בייחוד בתקש"ח אסור להגיע לאיזושהי אפשרות של פרשנות לשונית מרחיבה, מעבר למה שהתכוונה הרשות המבצעת. על פי מה שהודעתם פה עכשיו ואמרתם לפרוטוקול – חייבים לתקן את התקש"ח.
גאל אזריאל
בכל מקרה, בפועל ככה פועלים וככה מפרשים. זה הוסכם על ידי כל מי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. בכל מקרה, גם אם תתקנו או לא תתקנו, תפעלו או לא תפעלו – בתקש"ח תעשו מה שאתם רוצים. בחוק ההגדרה הזאת לא רלוונטית. שוב – יכול להיות. אבל מאחר שהחוק אמור להתכתב עם התקש"ח, אם התקש"ח לא מיושמת ככה, אז ממילא החוק לא יכול להיות כתוב ככה.

המילים פעולות צבאיות משמעותיות – למה זה רלוונטי? להגדרה הבאה?
אפרת חקאק
- - -
נועה ברודסקי לוי
להגדרה הקודמת.
היו"ר שמחה רוטמן
או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר. גם בחוקים האחרים השתדלתי לגרזן את ההגדרה הזאת, כשהיא הגיעה אליי. לא נשארנו איתה.
גלעד קריב (העבודה)
עם מה?
היו"ר שמחה רוטמן
אתה יודע מאיפה מגיעות הפעולות הצבאיות המשמעותיות?
גלעד קריב (העבודה)
לא. תספר לי.
קריאה
מחוק-היסוד.
היו"ר שמחה רוטמן
בגלל שבחוק-היסוד יש הגדרה של פעולות צבאיות משמעותיות לעניין הסמכת הקבינט, אז הם העתיקו את זה משם. אמה מה? יודעים מתי פעולות צבאיות משמעותיות מתחילות. לא יודעים מתי הן נגמרות.

לכן, כשכתוב הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ב בתשרי, יש לזה תאריך התחלה, אבל אין לזה תאריך סיום.

ולכן, כאשר בהגדרה הקודמת כתוב עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, זה תאריך שאין שום דרך לדעת מתי הוא.
ישי שרון
לפי המאוחר.
היו"ר שמחה רוטמן
לפי המאוחר או לפי המוקדם, אבל התאריך הזה הוא קבוצה ריקה. בקיצור, את שתי ההגדרות האלו אני לא מוכן להכניס לחקיקה, בוודאי לא לחקיקה של מיום עד תום. בכל חוק שיגיע אליי – זה לא יישאר, בין אם ידובר בחוק אזרחי או בחוק אחר.
גאל אזריאל
אפשר לדון בנושא. כמובן שכל מה שנאמר עכשיו, היה על השולחן והיה ידוע לנו. הקושי הוא ברור ומובן. עם זאת, לא הצלחנו למצוא הגדרה אחרת.
היו"ר שמחה רוטמן
אז יש לי הצעה.
גאל אזריאל
אני אשמח לשמוע.
היו"ר שמחה רוטמן
במקום לייבא את ההגדרה, פשוט להפנות בחוק לתקנות שעת חירום.
גלעד קריב (העבודה)
לא, לא.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה. אני אסביר לכם למה. הרי אתם באים ואומרים, אומר גלעד שהוא רוצה לייצר קבוצה נפרדת, בין אם להקל או להחמיר עליה. הוא אומר: מי שכבר הקלתי עליו מכוח תקנות שעת חירום, כשיעברו 45 ימים עד שהוא יראה שופט או עם עוד הארכות וכאלו, אז אחרי שתיגמר התקופה של 45 ימים או 90 ימים או אני לא יודע מה, אני לא מוכן להתפשר על ה-VC. את זה אומר גלעד.

יכול להיות שעמדתי היא שונה, אבל בכל מקרה זאת קבוצה שונה. הקבוצה השונה היא לא בהגדרה של התקש"ח, אלא מי שהתקש"ח הוחלה לגביו בפועל. יכול להיות שהיה מישהו שעקרונית ניתן היה להחיל עליו את התקש"ח, אבל בפועל לא החילו עליו, מכל מיני סיבות, למשל המבצעיות. מי שבפועל חלפו 45 ימים מכוח התקש"ח עד שהוא ראה שופט.

אני חושב שהבדיקה צריכה להיות בפועל, ולא ללכת להגדרות של התקש"ח. יכול להיות שיש מישהו שנכנס להגדרות של התקש"ח ובהתחלה – בגלל טעות או לא בגלל טעות – הביאו אותו לשופט ביום הראשון. יכול להיות. לא יודע. אין לי מושג.
גאל אזריאל
אני בספק.
היו"ר שמחה רוטמן
או שלא לשופט. עשו לו הארכות מעצר ב-VC. אין לי מושג. יכול להיות שהוא נכנס כרגיל. יכול להיות שהוא היה מבוקש לחקירה בהקשר אחר והשב"כ אחר כך שחרר אותו. אין לי מושג. אני לא מכיר את המקרים.

אני רק אומר שאם גלעד רוצה לייצר את ההבחנה הזאת, זה יותר לסעיף האופרטיבי, כשהוא אומר: אם כבר דחיתם לבן אדם ב-90 ימים את מועד המפגש הראשון שלו עם השופט, אז שתהיה הפניה שמי שלא ראה שופט – לא ב-VC ולא בצורה אחרת – במשך 45 או 90 ימים - - -
גלעד קריב (העבודה)
גם ב-VC?
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה. הוא לא ראה בכלל.
ענבל ברנסון יהודאי
לא, ב-VC הוא כן ראה.
היו"ר שמחה רוטמן
הוא כן ראה?
גלעד קריב (העבודה)
ב-VC הוא ראה? כן?
גאל אזריאל
הוא ראה.
היו"ר שמחה רוטמן
הקבוצה הזאת רואה ב-VC?
גלעד קריב (העבודה)
ב-45 הימים היא רואה?
ענבל ברנסון יהודאי
בטח. ב-VC – רואה.
גאל אזריאל
קודם כל, הקבוצה הזאת ראתה שופטים. מי שנתפס לפני כניסתן של תקנות שעת חירום האלה לתוקף, הוא בוודאי ראה שופט. תקנות שעת חירום האלה הותקנו ב-7 בנובמבר.
גלעד קריב (העבודה)
אבל מי שנתפס אחרי זה, יכול במשך 45 ימים לא לראות שופט?
גאל אזריאל
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
גם לא ב-VC.
גלעד קריב (העבודה)
בוודאי.
גאל אזריאל
יראה ב-VC?
היו"ר שמחה רוטמן
לא. גם לא ב-VC.
ענבל ברנסון יהודאי
למה גם לא ב-VC?
היו"ר שמחה רוטמן
ב-45 הימים הוא לא יראה – לא ב-VC - - -
ענבל ברנסון יהודאי
במהלך 45 ימים?
היו"ר שמחה רוטמן
כן, על זה אנחנו מדברים.
ענבל ברנסון יהודאי
הארכות קבועות של 45 ימים נועדו לאוכלוסייה ספציפית.
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו מבינים, הכול בסדר.
גלעד קריב (העבודה)
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
אין על זה ויכוח. מה שגלעד אומר לעניין הסעיף האופרטיבי - - -
גלעד קריב (העבודה)
רק תצמצמו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
תן לי להסביר אותך, גלעד.
גלעד קריב (העבודה)
תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא בטוח שאני מסכים איתך, אבל לפחות תן לי להסביר.
גלעד קריב (העבודה)
אתה גם מסכים איתי פה.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד בא ואומר: אם בן אדם לא ראה שופט 45 ימים – לא ב-VC ולא לא ב-VC, גם לא בטלסקופ, לא ראה שופט – אז כשיפקעו לו 45 הימים או 90 הימים או אני לא יודע מה קורה שם, אל תעשו לו VC. תביאו אותו לשופט. זה מה שגלעד אומר.
ענבל ברנסון יהודאי
אבל אנחנו מדברים על אוכלוסייה מאוד ספציפית.
גלעד קריב (העבודה)
בסדר גמור, אז אני אומר פה שני דברים. אחד, על פי מה שאני מבין - - -
היו"ר שמחה רוטמן
צריך רק להחריג מההגדרה הזאת את הסניגוריה הציבורית הארצית.
גלעד קריב (העבודה)
אני מסתכל על ההפניה לסעיף בחוק המעצרים. הוא כולל שם את סעיף 144 לחוק העונשין. כל עבירת נשק, אפרופו כרגע בניסוח שלכם - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, אבל בניסוח הם יטפלו. זה מוסכם. אני אמרתי מעבר לזה.
ענבל ברנסון יהודאי
אני אפשט את זה. אני מקבלת את ההערות לגבי ההגדרה, נחשוב איך מחדדים אותה. במהות הסעיף הזה נועד לאלה של ה-7 באוקטובר.
היו"ר שמחה רוטמן
לעזתים שהשתתפו באירועים או שלוחמים נגד חיילנו כרגע.
ענבל ברנסון יהודאי
כן. זאת האוכלוסייה, ולא מעבר לזה.
גאל אזריאל
השאלה אם העמדה היא שאותם מחבלים שנתפסו בעזה, צריכים לראות שופט באופן פיזי.
היו"ר שמחה רוטמן
ולא ב-VC?
ענבל ברנסון יהודאי
ולא ב-VC.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה לומר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לפי החוק, הם צריכים לראות שופט ב-VC. הם צריכים לראות שופט.
ענבל ברנסון יהודאי
המטרה היא שהם יראו רק ב-VC.
היו"ר שמחה רוטמן
המטרה שלכם היא VC, וגלעד אומר: אני רוצה שופט.
גלעד קריב (העבודה)
לא.
היו"ר שמחה רוטמן
לא? אז לא הבנתי אותך, סליחה.
גלעד קריב (העבודה)
כל ההתדיינות שלי על נושא התקנות הללו, היא מתוך החשש - -
היו"ר שמחה רוטמן
שזה יהיו אחרים.
גלעד קריב (העבודה)
- - שגם אם לא התכוונתם לזה, ברגע מסוים ישתמשו בזה. אם תתקנו, אז - - -

לגבי אותם מחבלים ארורים, פה ממילא משרד המשפטים צריך לשבת על המדוכה - -
גאל אזריאל
יושב.
גלעד קריב (העבודה)
- - ולהציג תפיסה מגובשת של היחס לאותם רוצחים. אין שום טעם להיכנס כרגע לדיון על כן VC או לא VC. תביאו תפיסה. בכלל לא ברור לנו כרגע - - -
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
השאלה מה יקרה אם ייקח להם קצת פחות מ-45 ימים.
גלעד קריב (העבודה)
מכיוון שעוד לא עברו 45 ימים, ואם יוארך מעצרם אז הוא יוארך בעוד תקופה של 45 ימים, אז כרגע אני בוודאי חי בשלום עם זה שבימים הקרובים יוארך מעצרם של האנשים הללו בעוד 45 ימים, כי זה בטוח מה שיקרה באמצעות ה-VC.

אף אחד לא חושב שבזמן לחימה מישהו צריך להביא את האנשים האלה בפני שופט.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, יופי, אז אין הבדל.
גלעד קריב (העבודה)
אני מקווה שב-45 הימים, עד הנגלה הבאה של הארכות המעצר, תביאו תפיסה שלמה.
ענבל ברנסון יהודאי
לא בטוח שזה יקרה.
גלעד קריב (העבודה)
מה זאת אומרת?
אפרת חקאק
זה חייב לקרות די מהר, לא?
ענבל ברנסון יהודאי
לא בטוח שתוך 45 ימים תהיה תפיסה שלמה.
גלעד קריב (העבודה)
אני רק בא ואומר: תראו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, הנקודה ברורה. בואו נתקדם.
גאל אזריאל
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
הנקודה ברורה. בואו נתקדם. אני מסכם: אתם צריכים לחדד את ההגדרה של תקנות שעת חירום, כדי שגלעד לא ידאג שאתם לוקחים מישהו שמעלה פוסטים ושוללים ממנו במשך 45 ימים לראות שופט.
גלעד קריב (העבודה)
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, נכון, מוסכם. תן לי לקחת מקרה קיצון בשביל - -
גלעד קריב (העבודה)
בבקשה.
היו"ר שמחה רוטמן
- - ליהנות קצת מהעבודה. בכל זאת, אנחנו כאן הרבה שעות.
גאל אזריאל
עבירת ביטוי.
היו"ר שמחה רוטמן
עבירות ביטוי, שגאל תשמח.
גלעד קריב (העבודה)
לא, דווקא עבירות ביטוי לא.
היו"ר שמחה רוטמן
שגאל וגלעד ישמחו להם יחדיו על זה שעוצרים אנשים על עבירות ביטוי ל-45 ימים.
גלעד קריב (העבודה)
מטיף להתבטאות אסורה – היא פה.
היו"ר שמחה רוטמן
תעמולה תבוסתנית יש פה?
גלעד קריב (העבודה)
אל תעלה רעיונות.
אפרת חקאק
אבל הבעיה הנוסחית היא לא שזה יכול לחול על עבירות אחרות – שזאת אולי התוצאה. הבעיה הנוסחית - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, תכף לנוסחית.
אפרת חקאק
אבל זה על זה – לחול על תקופה, ולא על מקום.
היו"ר שמחה רוטמן
כרגע מוסכם עלינו שלא צריך לייצר להם הסדר נפרד, אלא רק צריך לוודא לגבי תקנות שעת חירום. אני מקווה שאתם רשמתם – לא לפרוטוקול, אלא על לוח ליבכם ממש – את הערותינו בעניין הנוסח של תקנות שעת חירום, וממילא רשמנו לפרוטוקול את אמירתכם לאיזה קהל משתמשים בהן.

ואם זה הקהל שמשתמשים בהן, אני לא חושב שאנחנו צריכים את ההגדרה ואת הסעיף שמייצר להם הסדר אחר. הם יהיו כמו כל האסירים הביטחוניים האחרים, נכון?
גאל אזריאל
אני לא בטוחה שהם יהיו כמו כל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
למה? בזמן שהם צריכים לראות שופט, לפי איזה כלל שלא תעשו לגביהם, זה יהיה ב-VC כמו אסירים ביטחוניים רגילים.
נועה ברודסקי לוי
עוד לא הוחלט.
היו"ר שמחה רוטמן
הוחלט, הוחלט. לגבי זה, למשל, הוחלט. בוודאי לא סעיף 24.
נועה ברודסקי לוי
לא, לא עליהם. לגבי כל העצורים הביטחוניים. הרי זאת אחת השאלות שעדיין - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אין מחלוקת על כלל האסירים הביטחוניים. יש מחלוקת לגבי סעיף 24, על האסירים הביטחוניים.
אפרת חקאק
השאלה אם צריך להביא אותם לדיון מהותי אחד.
נועה ברודסקי לוי
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
דיון מהותי?
נועה ברודסקי לוי
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
זה עוד במחלוקת. זה יוחרג.
אביגיל סון-פלדמן
צריך להדגיש: יש הבחנה בין אלה שהשתתפו באירועים של ה-7 באוקטובר לבין אסירים ביטחוניים אחרים. הכוונה הייתה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה. בנוסח שלכם, אסירים ביטחוניים אחרים – רק ב-VC.
גאל אזריאל
אבל יש אפשרות להחריג, אם השופט ירצה להיות שם.
אביגיל סון-פלדמן
על זה כל הדיון.
היו"ר שמחה רוטמן
ולהם אתם חושבים שלא תהיה אפשרות להחריג?
גאל אזריאל
כרגע זה הנוסח המוצע.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, אוקיי. לדעתי, במקום להכניס את ההגדרות האלו, נוסיף לחלק של החריג לביטחוניים שהחריג הזה לא יחול על מי שנעצר ומעצרו הוארך לפי תקנות שעת חירום.
קריאות
- - -
אפרת חקאק
נראה לי שהמהות מוסכמת.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. את ההגדרות אפשר להוריד מהחוק. את שתי ההגדרות האלו לא צריך. כשנגיע לסעיף האופרטיבי, נדבר. ההגדרות האלו יורדות – גם כי אני לא אוהב אותן, גם כי אנחנו לא צריכים אותן.
אפרת חקאק
וגם כי הסעיף עצמו הוא במקום הלא נכון. יהיו לנו הרבה תיקוני נוסח.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. את ההגדרות – נא להסיר.

פקודת בתי הסוהר.
נועה ברודסקי לוי
"פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971‏;

"קטין" – כהגדרתו בחוק הנוער;

"תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)" – תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א–1991‏;
היו"ר שמחה רוטמן
אתם משהו. רק בשביל לחסוך את התשנ"א–1991? הייתם קוראים לזה תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל וזהו, בלי הסוגריים. הייתם חוסכים כל-כך הרבה דיו. בסדר.
קריאה
יכול להיות שיש תקנות אחרות.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אין הפניה אליהן בחוק.
אפרת חקאק
זה מבלבל.
קריאה
אפשר להוריד.
היו"ר שמחה רוטמן
לא משנה. אפשר לרשום בראשי תיבות.

תקנות בתי סוהר צבאיים.
נועה ברודסקי לוי
"תקנות בתי סוהר צבאיים" – תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז–1987‏.
היו"ר שמחה רוטמן
אתם רואים? כשאתם רוצים, אתם יודעים להיות יצירתיים.
נועה ברודסקי לוי
פרק ב': השתתפות עצורים או אסירים בדיונים בבתי משפט בהיוועדות חזותית
אפרת חקאק
אולי נעצור ונשמע נתונים?
היו"ר שמחה רוטמן
כן. נתונים משירות בתי הסוהר? או שאתם צריכים עוד כמה דקות?
ריקי בר און
אנחנו מוכנים.
היו"ר שמחה רוטמן
כמה חיכינו לכם.
ריקי בר און
הועלו פה מספר שאלות. ריכזנו את הנתונים. אתחיל דווקא מהנושא האחרון שעלה, בקשר לאולמות דיונים במתקני השב"ס שבהם מוחזקים אסירים ביטחוניים. יש תשעה מתקנים כאלה, מתוכם רק בשלושה קיימים אולמות דיונים. זה מתכתב עם המציאות, כי מטרת האולמות האלה היא לשמש לוועדות השחרורים ולעתירות.
היו"ר שמחה רוטמן
והשאר לא משתחררים?
ריקי בר און
והשאר - -
היו"ר שמחה רוטמן
מסיעים.
ריקי בר און
- - השאר מסיעים לאיפה שיש. יש מתקנים, כמו שציינתי. בשלושה מתוך התשעה קיימים אולמות מהסוג הזה. להסבת מרחבים לטובת קיום דיונים יש כמובן משמעויות רבות – של תקציב, של ביטחון, של כוח אדם, ולכן לנושא הזה אני לא אוכל להתייחס כרגע, לפחות לא בסד הזמנים הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
שוב, תחזרי.
גלעד קריב (העבודה)
של הכשרת אולמות במקום שאין.
היו"ר שמחה רוטמן
הכשרת אולמות, אוקיי.
ריקי בר און
כן, הסבה של אולמות קיימים – שגם כך לא קיימים – לטובת דיונים.
היו"ר שמחה רוטמן
משרד האוצר פה, הם ישלמו, זה בסדר. אגב, מתי מקימים כלא חדש, פרטי?
גלעד קריב (העבודה)
הם נגד הקמה.
עידו חי
מה? איזה?
היו"ר שמחה רוטמן
זה היה הומור, בשביל שגלעד יהיה מבסוט.
גלעד קריב (העבודה)
מבחינת האוצר זה לא הומור, זה חלום. למה רק זה? משטרה פרטית, שב"ס פרטי, סניגוריה.
היו"ר שמחה רוטמן
אגב, היית יכול לקבל את ההערה בגבורה ולשאת את זה. מאחר שהכרחת אותי, אני חייב לציין שמאז פסקי הדין בנוגע למצב הכלואים, ביטול בית הכלא הפרטי וקביעת תקן הכליאה על ידי בית המשפט, באמת אין ספק שהצפיפות ירדה פלאים, בייחוד עכשיו.

כן, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה)
מזל שיש את מי להאשים, תאמין לי.
היו"ר שמחה רוטמן
לא האשמתי, רק תיארתי.
גלעד קריב (העבודה)
לא, זה בסדר.
ישי שרון
עוד פעם קורלציה וסיבתיות.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, זה בדיוק.
גלעד קריב (העבודה)
זה בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
אני רק טוען שאין קורלציה.
גלעד קריב (העבודה)
בחיים שלך, כל מה שלטובה – זה הקדוש ברוך הוא, וכל מה שלרעה – זה בית המשפט העליון. והחיים טובים. תעזוב, אני מקנא בך.
היו"ר שמחה רוטמן
השופט כל הארץ לא יעשה משפט, גלעד?
גלעד קריב (העבודה)
יושב-ראש הוועדה, אני מקנא בך.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, בכבוד, אחרי האתנחתא.
ריקי בר און
המשך הנתונים?
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
ריקי בר און
תודה. מבחינת עצורים ביטחוניים על פי סעיף 24 לחוק המאבק בטרור, יש לנו 95 ומתוכם 89 תושבי ישראל. בהקשר הזה אני אציין, כפי שציינו גם קודם לכן, שכולם מוחזקים במתקנים לאסירים ביטחוניים, זה ברור, למעט בית מעצר ירושלים בשלב הזה, עד שמשנים סטטוס.
גלעד קריב (העבודה)
אני רק מבקש לומר לפרוטוקול – לא נפתח על זה דיון, אבל שיהיה בפרוטוקול – שבעיניי זה דבר שאני פשוט לא מצליח להבין את ההיגיון שעומד מאחוריו.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אגיד לפרוטוקול שאני כן מבין ונמשיך.
גלעד קריב (העבודה)
בסדר גמור, נעביר אותם קורס מזורז.
ריקי בר און
נמשיך. לגבי המספר הפוטנציאלי של עצורים ביטחוניים לדיונים בבתי משפט בארץ, יש לנו פוטנציאל של כ-600 עצורים ומתוכם כ-400 אזרחי או תושבי מדינת ישראל.
גאל אזריאל
מתי? אמרת פוטנציאל, אבל הדיונים בשבוע הקרוב? שבועיים?
ריקי בר און
פוטנציאל לראות שופט.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, גלעד ביקש את המספר בגדול – כי אין את זה בשבוע הקרוב או לא בשבוע הקרוב – מתוך הנחה שכל אסיר יקבל דיון אחד.
ריקי בר און
נכון מאוד.
היו"ר שמחה רוטמן
ולכן זה לא משנה השבוע או לא השבוע. זה מה שגלעד ביקש.
גלעד קריב (העבודה)
זה משנה רק במובן הזה שמצליבים את הנתון הזה עם לוחות הזמנים שהחוק הרגיל קובע. מכיוון שהחוק הרגיל קובע טווח של 75 ימים לקבלת החלטה בעניינו של העצור, אנחנו אומרים שיש לנו טווח זמן של 75 ימים שבהם אנחנו רוצים דיון מהותי אחד בנוכחות שופט.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי.
קריאות
למה 75 ימים?
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי. מאיפה זה בא?
גלעד קריב (העבודה)
מעצר ימים.
קריאה
אבל לא מחזיקים.
היו"ר שמחה רוטמן
מי מחזיק אנשים במעצר ימים 75 ימים?
גאל אזריאל
אסירים ביטחוניים.
היו"ר שמחה רוטמן
עכשיו? להפך, דווקא עכשיו, בוודאי בתחום הזה, מאוד ממהרים עם כתבי אישום.
גאל אזריאל
מאוד.
גלעד קריב (העבודה)
אני אשאל עוד שאלה. בסופו של דבר אנחנו פה כדי להבין את היקף הנטל. אם השב"ס בא ואומר שיש לו היבט מבצעי, ההיבט המבצעי צריך להיגזר פחות או יותר, אין פה נתון מדויק, רק ממוצעים. יש לנו 400 עצורים שצריך להביא אותם לדיון בפני שופט בפרק זמן של – אז לא 75 ימים? פרק זמן ממוצע במעצרי הימים הוא חודש? אז במהלך 30 ימים צריך להביא 400 עצורים.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, מה פתאום.
גלעד קריב (העבודה)
למה לא?
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי. בן אדם עכשיו מוחזק - - -
גלעד קריב (העבודה)
הדיונים הראשונים של מעצרי הימים נעשים ב-VC.
היו"ר שמחה רוטמן
מעצרי הימים – אז אתה אומר רק ב-VC. מקובל עליך?
קריאה
עצור. עצור באשר הוא עצור.
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה. מעצרי הימים – רק ב-VC? בוא נפרק את זה.
גלעד קריב (העבודה)
אז אני מסביר את זה. מבחינתי, בוודאי הדיון במעצר עד תום ההליכים - -
היו"ר שמחה רוטמן
הוא דיון מהותי.
גלעד קריב (העבודה)
- - הוא מאוד משמעותי. אבל הוועדה באה ואמרה, לאורך כל הדיונים ב-VC, שהיא רוצה שככל שהדיון הוא יותר מהותי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אבל כל הקונספט של ה-VC היה, בגדול, עניין של הסכמה. כשאתה בעולם של הסכמה, אתה אומר שאתה יכול להסכים. אבל ברמה מסוימת אתה כבר לא מסכים.
גלעד קריב (העבודה)
רגע, בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל פה אנחנו לא בעולם של הסכמה. לכן המסגרת החשיבתית הזאת לא יכולה לעבוד.
גלעד קריב (העבודה)
להפך. לכן אני אומר שאנחנו מבחינתנו רוצים להיות במצב שלפחות פעם אחת, מהרגע הזה של המעצר ועד הרגע שמתקבלת לגבי אדם החלטה על מעצר עד תום ההליכים, הוא יראה שופט לא דרך מסך.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, אני הבנתי אותך. אני רק אומר שכאשר אדם בוחר לעצמו, כמו בעולם הרגיל של ה-VC – שזה לא בכפייה – הוא אומר: את דיון המעצר הראשון אני מסכים לעשות ב-VC, את השני לא וכולי.

ואז, כשאתה מגיע לנקודת ההכרעה של מעצר עד תום ההליכים, שזה הדיון, שם אתה מסתכל על ההיסטוריה של האסיר ואתה אומר: וואלה, יש לי פה אסיר שמיוזמתו הסכים למלא דיוני מעצר ב-VC. עכשיו אני הולך להכניס אותו למעצר עד תום ההליכים, עכשיו הוא כבר לא יכול להסכים. אז אתה במקום מסוים.
גלעד קריב (העבודה)
זה אחד הרציונלים.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא מדבר על רציונל. אני מדבר על פרקטיקה.
גלעד קריב (העבודה)
בפרקטיקה, מה שאנחנו רוצים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו לא באותו רציונל בכלל. אני מדבר פרקטית.
גלעד קריב (העבודה)
היינו יכולים לבוא ולומר: בואו נקבע בחוק שאם השופט רוצה לתת החלטה על מעצר עד תום ההליכים, הוא לא ייתן החלטה כזאת לפני שהוא ראה את העצור. אבל אנחנו יותר גמישים. אני, מבחינתי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שוב, אני לא מתווכח איתך על מהות. אבל מה יקרה בפרקטיקה? אני כרשות יכול עכשיו להחליט או ללחוץ או לבקש או להגיד: אל תמהרו עכשיו עם כתב אישום, אל תמהרו עכשיו עם המעצר עד תום. בואו נעשה עוד ועוד מעצרי ימים. התוצאה של הדבר הזה תהיה שאני אגיע בסוף לאותה תוצאה.
גלעד קריב (העבודה)
אבל הם יכולים לעשות את זה גם עכשיו.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אני לא רוצה לעודד אותם לזה.
גלעד קריב (העבודה)
אבל אתה לא מעודד אותם.
היו"ר שמחה רוטמן
אין לי עניין לעודד אותם לזה. יש לי עניין שבן אדם שכבר הוחלט והוגש נגדו כתב אישום או שיש הצהרת תובע – לא משנה באיזה סטטוס הוא נמצא, אבל הוא מתאים למעצר עד תום ההליכים – ייכנס למעצר עד תום ההליכים.

רק מה? בגלל שאני אגיד להם שמעצר עד תום ההליכים חייב להיות בפני שופט, ויש להם את הבעיות, אז הם פשוט יגידו: אוקיי, אז אין עכשיו מעצרים עד תום ההליכים.

אז מה עשיתי? אני מטרטר את הבן אדם ואת השופט ל-VC כל הזמן, כל שלושה ימים.
ישי שרון
אבל אתה צריך אישור יועץ כדי להגיע למקומות האלה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא מדבר עכשיו על 90 ימים.
גלעד קריב (העבודה)
אז בבקשה, תעשה דבר אחר, תגדיר דיפולט.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו בסך הכול בהוראת שעה, בכל מקרה.
גלעד קריב (העבודה)
מכיוון שאנחנו שומעים שיש לנו פוטנציאל, כרגע הפוטנציאל הוא של 400 עצורים.
קריאות
של 600.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, הפוטנציאל הוא של 600. 400 זה בתי - - -
קריאות
- - -
נועה ברודסקי לוי
מה הפער בין 600 ל-400?
כינרת צימרמן
400 זה תושבי ואזרחי ישראל, אבל כל ה-600 נשפטים בישראל.
אפרת חקאק
מי הם ה-200 האלה?
כינרת צימרמן
ה-200 האלה נשפטים בישראל. תושבי איו"ש שנתפסו בישראל.
היו"ר שמחה רוטמן
ה-200 האלה הם תושבי איו"ש, שמסיבות כאלו ואחרות נשפטים בישראל.
כינרת צימרמן
בוודאי.
גלעד קריב (העבודה)
יש לכם כרגע 200 תושבי איו"ש שנשפטים בישראל?
ריקי בר און
כ-200, כן.
היו"ר שמחה רוטמן
זה המון.
ריקי בר און
חשוב גם לומר שבסוף הפרקטיקה של הדבר הזה היא להוציא עצורים ביטחוניים מאותם אגפים של הביטחוניים שדיברנו עליהם בסיבוב הקודם.
היו"ר שמחה רוטמן
הכול מובן.
ריקי בר און
אנחנו למעשה משחזרים את אותו עניין.
היו"ר שמחה רוטמן
הכול מובן. אני חוזר על עמדתי העקרונית, גלעד.
גלעד קריב (העבודה)
אני מבין את מה שאתה אומר.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא נכנס לוויכוח הזה.
גלעד קריב (העבודה)
תראה, אם למשל היינו קובעים שבהחלטה של שופט עד תום ההליכים הדיפולט משתנה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, תקשיב.
גלעד קריב (העבודה)
400 עצורים, לתקופות של מעצרים. כשאתה מדבר על תשעה מתקני כליאה, שחלקם הגדול לא באזורים שכרגע יש בהם ברמה יום-יומית צבע אדום, אז אני רוצה לומר לך - - -
קריאה
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל שוב, אני חוזר לדו"ח הביטחוני ולדברים שדיברנו. הנושא של צבע אדום וטילים הוא שיקול אחד קטן מהשיקולים שמדוברים. השיקול הוא בכלל לא שיקול שרלוונטי יותר – אולי טיפה רלוונטי – לאסירים הביטחוניים. אני לא אומר שהוא בכלל לא. יש לו פער מסוים לאסירים הביטחוניים, מסיבות שעל חלקן דיברנו בחסוי ואני לא ארחיב על זה. הפער הזה הוא נורא קטן.

הסיבות האחרות הן הרבה יותר משמעותיות בעיניי, ולכן מבחינתי המספר הזה הוא מספר אדיר.
גלעד קריב (העבודה)
אז בעיניי הוא לא מספר אדיר.
ריקי בר און
הוא מספר משתנה.
גלעד קריב (העבודה)
אני מבין, חברים. בעיניי זה לא עקרוני.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי, אבל זאת לא מחלוקת עקרונית.
ריקי בר און
הוא מספר משתנה, שיכול גם לגדול בצורה משמעותית. הוא משתנה כל יום.
גלעד קריב (העבודה)
בעיניי, המשפט הזה הוא משפט עקרוני. הרעיון לשים במעצר עד תום ההליכים מבלי שהוא רואה שופט – לא נראה לי הגיוני. שימו אותו במעצר עד תום ההליכים ותקבעו שהוא יוכל להגיע לעוד דיון בפני שופט.
היו"ר שמחה רוטמן
מבחינתי יש פה שתי אפשרויות. אני אומר את עמדתי – ועל זה אני לא מתכוון לוותר.
אביגיל סון-פלדמן
אפשר רק שאלת הבהרה? מדובר על דיונים מהותיים שהולכים להתקיים בתקופה הזו?
קריאה
לא.
ריקי בר און
פוטנציאל לדיון, כן, בדיוק מה שנשאלנו. אנחנו לא נכנסנו - - -
גלעד קריב (העבודה)
אתם סופרים עצורים שהוחלט בעניינם עד תום ההליכים? הם כבר לא מעניינים אותנו.
אביגיל סון-פלדמן
אם יש מישהו שהוא כבר עצור עד תום ההליכים, אז - - -
קריאה
אנחנו מדברים על עצורים?
היו"ר שמחה רוטמן
למה? אבל אם הוא כבר עד תום ההליכים, והוא מעולם לא ראה שופט, ויהיה עכשיו דיון בבקשה שלו, בערר?
אביגיל סון-פלדמן
אולי הוא ראה שופט.
גלעד קריב (העבודה)
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
הוא לא. אף אחד שנעצר לא ראה שופט.
ריקי בר און
אף אחד לא ראה, והם נעצרו עד תום ההליכים. יש מאות כאלה.
היו"ר שמחה רוטמן
עכשיו בעקבות החוק שלך הם יבקשו לראות שופט.
אפרת חקאק
אבל השב"ס לא יכולים להגיד לנו אם הם צריכים דיון מהותי או לא. זה לא התפקיד שלהם.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, בוודאי שלא.
ריקי בר און
בוודאי שלא.
היו"ר שמחה רוטמן
לכן היא אומרת מספר פוטנציאלי.
אפרת חקאק
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
חברים, אתם מתבלבלים. הם אומרים: יש לנו אנשים. אם תתקבל הדרישה של חבר הכנסת קריב, שאומרת שכל עצור חייב פעם אחת במהלך שרשרת החיול שלו – אלא אם כן הוא משתחרר אחרי מעצר ימים אחד או שניים – לראות שופט לא ב-VC, אז הם אומרים שהפוטנציאל נכון לכרגע הוא 400 עד 600 דיונים כאלו, תלוי מה אנחנו סופרים. כי זאת כמות האנשים שהם אזרחי או תושבי מדינת ישראל או אנשים שאינם אזרחי ישראל או תושבי ישראל.
ריקי בר און
ושוב אנחנו מתעלמים מאותם דברים שלשמם התכנסנו.
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו לא מתעלמים מכלום.
ריקי בר און
אם זה 100 או 600 או 500.
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו מציגים את הנתונים. אני חוזר על עמדתי: בעיניי, המספר הוא לא משנה, בטח לא המספרים שעליהם אנחנו מדברים.
גלעד קריב (העבודה)
בעיניי – מאוד משנה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני חוזר ואומר, שגם בהינתן הנתון הזה, לשיקולים האחרים שעליהם מדובר, מדובר על פוטנציאל נזק גדול מאוד.
גלעד קריב (העבודה)
אז אנחנו במחלוקת לגבי זה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר שוב: ככל שאנחנו יודעים לייצר לאותם 400 עד 600 אנשים שופט שיורד אליהם – ואני אומר את זה לפרוטוקול: מאחר שהבנתי שזה לא ריאלי - -
גלעד קריב (העבודה)
זה לא ריאלי.
היו"ר שמחה רוטמן
- - אז אני לא מוכן שבגלל חוסר הריאליות של הפתרון – שבעיניי הוא פתרון נכון יותר, בטוח יותר וגם זול יותר – אנחנו נסכן את הסוהרים ונייצר פה את הסיטואציה הזאת. בעיניי זאת לא אופציה.

אני חשבתי, ובעיניי זה מחוץ לקופסה ולא פורמלי – יכול להיות שאפשר יהיה לתת לזה מענה פורמלי – שלשופטים יש שני כובעים. יש להם כובע אחד – שהם שופטים, הם מנהלים דיונים. ויש להם כובע נוסף – שהם מבקרים רשמיים בבתי הכלא שבמחוז שלהם. למיטב ידיעתי כל שופט הוא מבקר רשמי, ובכובע הזה אני חושב שאפשר לייצר סיטואציה ששופט אחד או שניים יותאמו לנושא על ידי הנהלת בתי המשפט. אם יהיה משהו שיעבור רק בתקשורת בין-אישית, נקבע שפעם ב-30 ימים יהיה ביקור של שופט בבתי הכלא שיעבור ויגיד שלום לכל אסיר. ואם יהיה משהו שיצוץ, אז אותו שופט יגיש - - -
יפעת רווה
לא הבנתי. שופט שהוא מבקר רשמי ו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
כל שופט הוא מבקר רשמי.
יפעת רווה
אני יודעת.
היו"ר שמחה רוטמן
הסיטואציה של לראות שופט, שאם יש משהו - - -
יפעת רווה
אבל אני מניחה שיש הבדל בין שופט שדן בתיק ודן בדיון - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני מסכים שיש הבדל.
יפעת רווה
בביקורים הרשמיים – זה בדיקת תנאים.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מסכים שזה לא הפתרון המושלם. אני אמרתי לך מה הפתרון המושלם מבחינתי. אם זה לא ריאלי – ומבחינתי באותה מידה לא ריאלי ואפילו יותר לא ריאלי מהדבר הזה, זה להגיד לשירות בתי הסוהר להוציא את האנשים. זה, בעיניי, עוד פחות ריאלי. זאת תפיסתי. לכן ההצעה שלי שיהיה משהו שהוא פתרון ביניים.

הוא לא אלגנטי. אני לא מת עליו. אבל אני חושב שאת הסיטואציה שבן אדם, גם מבחינת התחושה שלו, שהוא מרגיש שהכניסו אותו לתא וזרקו אותו וכל מה שהוא ראה זה מסך מחשב – ובייחוד אם מצמצמים לו את היציאה לחצר או כל מה שעושים, אני לא יודע מה עושים – מסיבות ביטחוניות. אז כן, שיהיה מבקר רשמי, שירד וישאל: רציתי לבדוק אם יש משהו. ההליך בעניינך היה נראה לך בעייתי? לא הוגן? – וימשיך הלאה.

אני לא מת על זה. אני חושב שזה לא טוב. אבל מבין שתי החלופות הגרועות שיש פה - - -
גלעד קריב (העבודה)
אפשר להציע חלופה שלישית ושתבדוק אותה?
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
גלעד קריב (העבודה)
נגיע לזה גם כשנדבר על הקשר בין ההכרזה על המצב לבין מצב מיוחד בעורף. כרגע צריך לדעת שההסדר הזה לגבי האסירים הביטחוניים לא תלוי בעצם קיומו של מצב מיוחד בעורף.
היו"ר שמחה רוטמן
לא נכון. כל החוק הוא תלוי במצב מיוחד בעורף.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
כל החוק הוא תלוי במצב מיוחד בעורף. הוא לא תלוי בהכרזה על סכנה ביטחונית ספציפית.
קריאה
נכון.
גלעד קריב (העבודה)
השאלה אם יש מקום לומר באופן חריג. בסדר, אתם לא יכולים כרגע להוציא עצורים ביטחוניים גם להחלטה בעניינם למעצר עד תום ההליכים. אבל האם הוראת השעה באה ואומרת שאם התקבלה החלטה למעצר עד תום ההליכים, אז תוך 30 ימים מההחלטה הזו הם יובאו פעם נוספת בפני שופט?

זה מרווח לכם את לוחות הזמנים. זה גם מצמצם את הכמות, כי זה רלוונטי רק למעצר עד תום ההליכים. אתם אומרים: קשה לנו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי איך זה פותר את הבעיה.
גלעד קריב (העבודה)
זה מרווח את לוחות הזמנים.
אביב ישראלי
בסופו של דבר זה שם אותנו באותה סיטואציה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה אותו מקום.
גלעד קריב (העבודה)
לא, זה לא באותה סיטואציה.
ריקי בר און
אין פה עניין של קושי ומעמסה של לוחות זמנים צפופים. זה לא העניין.
גלעד קריב (העבודה)
אתם רוצים או אפס או מאה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זה לא נכון.
ריקי בר און
לא, אני לא חושבת.
גלעד קריב (העבודה)
אבל זה כן, כי זה מרווח להם את כמות האנשים.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל גלעד, זה לא הנושא של רווחים.
גלעד קריב (העבודה)
אתם רוצים לקבוע מצב קטגורי, גם אם היו 20 אסירים ביטחוניים. בסדר, לא תהיה פה הסכמה. אנחנו נצביע נגד.
היו"ר שמחה רוטמן
בעיניי, הפתרון של הובלת אסירים ביטחוניים בעת המלחמה הוא לא מתאים ולא נכון. להבנתי, גם הצעת הממשלה וגם הצעת משרד המשפטים – זה מה שהיא אומרת. יש לנו ויכוח על סעיף 24, אבל לא על העניין העקרוני.

אני שם כרגע בצד את הוויכוח על סעיף 24, שעל היקפו נאמר לנו. אני מאמץ, אני לא רואה מחלוקת ביני לבין עמדת משרד המשפטים ועמדת הממשלה כולה. ולכן, בהקשר הזה אני לא מתכנן לשנות את הצעת החוק הממשלתית בנוסח המעודכן בנושא הכללי של אסירים ביטחוניים, שאומרת שככלל אסירים ביטחוניים – ב-VC. זה הכלל.

לעניין החריג. אני חושב שהחריג יכול לתת מענה למקרים של עיוות. ואם נוסיף לזה את הביקור הרשמי, שיאפשר להתרשם האם יש צורך בחריג הזה – גם אם זאת חשיבה שהיא קצת מחוץ לקופסה – בייחוד אם נקבע שהמבקר הוא הנשיא המחוזי או השלום או מישהו שיוסמך על ידו, והגורם הזה גם יוסמך להכריע אחר כך, אם תוגש - - -
גאל אזריאל
אפשר לחדד?
היו"ר שמחה רוטמן
תכף אני אחדד.

הוא יהיה הגורם שיוכל לבוא ולהגיד: תשמע, ה-VC גורם לבן אדם הזה עיוות דין מאוד גדול. ראיתי אותו בביקור, הוא באמת צריך להגיע לשופט לדיון מהותי. בסיטואציה הזאת יהיה חריג לכלל ותהיה החלטה פרטנית על אדם מסוים, אחרי שקילה, כולל המצב הביטחוני, עם חוות דעת. יבואו, יחליטו שאותו מביאים בכל זאת לדיון בפני שופט, מטעמים שיירשמו וכדומה.
גלעד קריב (העבודה)
בוא נתאר את המצב הבא: עכשיו יקבלו החלטה על מעצר עד תום ההליכים לגבי אסירים ביטחוניים. תיגמר התקופה של המצב המיוחד, האנשים האלה ימשיכו לשבת במעצר עד תום ההליכים מכוח אותה החלטה שהייתה ב-VC, מבלי שהם שראו שופט פעם אחת?
היו"ר שמחה רוטמן
לדעתי, דווקא שם ההחלטה על מעצר עד תום ההליכים, היא החלטה שכמעט בכל פעם ניתן – הרי אפשר לבקש?
ישי שרון
אפשר עיון חוזר, אם הנסיבות השתנו.
היו"ר שמחה רוטמן
עיון חוזר.
גלעד קריב (העבודה)
תקבע בחוק - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בשנייה שהבן אדם מבקש עיון חוזר – ואנחנו בהסדר רגיל, שבלי הסכמה אי-אפשר ב-VC – אני משאיר את זה לבחירתו של האדם ולסניגור שלו, האם צריך או לא צריך. אז זה בכל מקרה יקרה.

שוב, אם אנחנו מדברים על מה שיקרה אחרי התקופה – על זה אני לא אריב איתך. אני אמצא לזה פתרון. אבל למהלך התקופה עצמה – אני מאמץ את עמדת הממשלה, כולה. בנושא הזה אין מחלוקת.
גלעד קריב (העבודה)
אין מחלוקת בינך לבין הממשלה.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
גלעד קריב (העבודה)
לי יש מחלוקת מאוד גדולה לאור הנתונים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, רק רגע. לא דיברתי על סעיף 24. דיברתי על עבירות ביטחון באופן כללי. תכף נדבר על סעיף 24. הקונספט בא ואומר: בתקופת המלחמה אסירים ביטחוניים לא יוצאים – על בסיס חוות הדעת הביטחונית שהוצגה לנו – אלא אם כן יש החלטה פרטנית, ספציפית. אנחנו נדון בשאלה מי הגורם המחליט ואיך הוא מחליט.

אני אומר את זה לפרוטוקול בצורה הברורה ביותר: אם הייתה או יש או תהיה אפשרות לקיים דיונים כמו שאני מעדיף, על ידי בית המשפט באתר בית הסוהר, בצורה שאנחנו מדברים עליה – ובעיניי מדובר בעלות לא גדולה – בהינתן הנסיבות אני חושב שזה הפתרון הנכון. הוא גם יצמצם את יריעת המחלוקת, גם את הפגיעה בזכויות האדם – שאין ספק שהדבר הזה יוצר, גם את הפגיעה בזכות הגישה לערכאות – שאין ספק שהדבר הזה יוצר.

אבל הדבר הזה לא מונח לפתחי.
גאל אזריאל
אם זה יחוקק כפי שזה כתוב כרגע, זה לא יאפשר את - - -
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא יאפשר. אבל הם אומרים לי שגם אם אני אחוקק – זה לא יאפשר. אז מהבחינה הזאת זה לא ממש עוזר לי, אם אני כותב משהו שאף אחד לא עושה.
אפרת חקאק
לא, הסעיף מאפשר. בכל מקרה, אנחנו יודעים לנסח סעיף שהוא מאפשר ולא מחייב.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר שוב: אם הבחירה היא בין העמדת שירות בתי הסוהר בפני המצוקות והסכנות שעליהן דובר או העמדת הנהלת בתי המשפט בפני הבעיות והמצוקות והסיטואציות שדיונים באתרי הכליאה ייצרו, אני בוחר בקושי הלוגיסטי של בתי המשפט.

אם הדבר הזה הוא לא אפשרי – ואני לא רוצה לחוקק חוק שישב על הקרח – בשום פנים ואופן אני לא מוכן שהתוצאה של הדבר הזה תהיה להכריח את שירות בתי הסוהר להיכנס למקום שאליו הם לא רוצים ולא צריכים, וגם אני לא רוצה ולא צריך שהם יהיו בו.

ולכן אני מציע את הפתרון. אני אשמח לשמוע את ההתייחסות של הנהלת בתי המשפט לפתרון הטוב מבין החלופות הגרועות שעומדות לפנינו או הגרוע מבין החלופות הטובות – אני לא יודע מה, למנגנון של החריג הספציפי, שיקול הדעת הספציפי, בצירוף של ביקור חובה, שיהיה כתוב: אסיר שלא ראה שופט, אלא רק ב-VC, יהיה חובה ששופט של בית המשפט הרלוונטי יבקר אצלו פעם ב-30 ימים.

זה לא פתרון טוב. אבל מבין כל הפתרונות שיש פה, זה הפתרון היחיד שאני יכול - - -
גלעד קריב (העבודה)
פתרון עקום לחלוטין.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מסכים איתך שזה פתרון עקום.
גלעד קריב (העבודה)
פתרון עקום, לא ראוי, משבש את הדברים.
דרך אגב, בענייני הניסוח
לגבי הגבלה מלאה – אין תנאי מקדמי להכרזה על מצב מיוחד. אולי התכוונתם, אבל הנוסח - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, כל החוק כולו הוא מתוקף של מצב מיוחד.
גאל אזריאל
יש הבחנה בין מצב מיוחד בעורף לבין הודעת שר המשפטים.

רק חידוד לגבי ההצעה של ביקור חובה של השופט. אני מניחה שאם מדברים על ביקור חובה של השופט אצל העצור הביטחוני, זה צריך להיות דו שיח ביניהם. זה מניח שהסכנה של המפגש הקרוב בין השופט לבין העצור הביטחוני היא פחותה מאשר המפגש - - -
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא מצריך פגישה. הוא יכול לעבור כשהתאים סגורים, לעבור ולהסתכל על התאים. הוא יכול להסתכל על המצב. אני אומר שוב: זה פתרון גרוע.
גלעד קריב (העבודה)
זה לא פתרון.
היו"ר שמחה רוטמן
סליחה, אני מתקן בהתאם למה שאומר חבר הכנסת גלעד קריב: זה לא פתרון. אני מסכים. הפתרון הוא קיום דיונים בבתי הכלא. זה הפתרון. הנהלת בתי המשפט, משרד האוצר ושירות בתי הסוהר אומרים לי שהפתרון הזה הוא בלתי אפשרי או בלתי ישים. אני חושב שהוא אפשרי. אני חושב שהוא ישים.

אבל מאחר שאין לי יכולת לעשות מיקרו מנג'מנט לבתי המשפט ולשירות בתי הסוהר באמצעות חקיקה, אני מקבל את מה שהם אומרים – כי אין לחבר הכנסת אלא מה שעיניו רואות.

מאחר שהם אומרים שזה פתרון שהוא בלתי ישים, אז אני אומר שבעיניי הרבה פחות ישים להוביל אסירים במצב הביטחוני הזה. לכן אני אומר: אם זה או זה או זה – התשובה היא לא זה ולא זה.

אני חושב שאפשר לצמצם במעט את הפגיעה באמצעות קביעת ביקור חובה, להתרשם. זה לא פותר את הבעיה. זה לא נותן מענה, לא מייצר תחליף.
גלעד קריב (העבודה)
מכיוון שיושב-ראש ועדת החוקה הוא גם מבקר רשמי בכל מתקני הכליאה, אני מציע שהחובה תוטל על ראש ועדת החוקה. זו ההסתייגות שאני אגיש להצעתך הנדיבה לגבי הנשיא המחוזי. גם חברי הוועדה ייהנו. זה נהנה וזה לא חסר. אנחנו סומכים עליך.
היו"ר שמחה רוטמן
בדיוק, זו הייתה הצעתי. אני חושב שבזמן תקופת תוקפו של החוק זה, גם - - -
גלעד קריב (העבודה)
ממלאי מקום?
היו"ר שמחה רוטמן
מה פתאום. גם יושב-ראש לשעבר של ועדת החוקה, לעניין חוק זה, יהיה מבקר רשמי.
גלעד קריב (העבודה)
לא, יש לי תחושה שהשב"ס מעדיף את הביקורים שלך.
היו"ר שמחה רוטמן
פרוטוקול, זה בציניות. גם גלעד אמר בציניות, למרות שהוא לא מודה בזה.
גלעד קריב (העבודה)
לא, לגבי ההצעה שהחובה תוטל על היו"ר – זה לא ציני.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל איך זה יעזור? אני לא אוכל אחר כך לתת החלטה.
גלעד קריב (העבודה)
לא משנה, אבל כדאי שאתה תפקח על תנאי הכליאה.
אביגיל סון-פלדמן
הביקור של השופט הוא לא עיון מחדש בהחלטות.
גלעד קריב (העבודה)
בדיוק.
היו"ר שמחה רוטמן
אביגיל, אף אחד לא אמר שהוא עיון מחדש.
גלעד קריב (העבודה)
נו אז מה אתה - - -
אביגיל סון-פלדמן
המהות היא החלטה שיפוטית.
היו"ר שמחה רוטמן
סליחה, אף אחד לא אמר שהוא עיון מחדש בהחלטה. גלעד העלה נקודה מאוד נכונה, שאני מסכים לה, שזו בעיה שבן אדם לא רואה שופט. הסניגוריה העלתה בעיה נכונה, שאני מסכים איתה, שגם עצם קיום הדיון בתוך בתי הכלא מייצר בעיה בתפיסת הפרדת הרשויות ומקשה על השחרור.

הכול נכון. כל הבעיות שהוצגו פה הן נכונות. אני לא חולק עליהן לשנייה. אני אגיד יותר מזה: אם היינו חושבים שהדיון ב-VC הוא כלום ואין לו ערך בכלל, החוק הזה לא יכול היה לבוא לעולם. אנחנו חושבים שהדיון ב-VC הוא בעל משמעות, אבל אנחנו גם אומרים שיש בעיה בדיון ב-VC מבחינת תחושת האסיר, תחושת פני הצדק: השאירו אותך, זרקו אותך לחדר, זרקו את המפתח. כל מה שאתה רואה – זה דרך החלון של המסך. התחושה הזאת היא בהחלט בעייתית, היכולת להגיד משהו למישהו שהוא לא הסוהר שלך, להגיד לו: תקשיב, אני חייב להשתחרר, זרקו אותי, אני חף מפשע.

אני מצמצם במעט את הפגיעה באמצעות הטלת חובה של ביקור רשמי לסיטואציה המאוד מאוד דפוקה שאנחנו נמצאים בתוכה. זה הכול.
אביגיל סון-פלדמן
רק שזה לא רלוונטי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אביגיל, במחילה, את פורמליסטית מדי. בדרך כלל מאשימים אותי שאני פורמליסט מדי. את צודקת שזה לא דיון לפי חוק סדר הדין הפלילי, סעיף 62 (4) (5) קו נטוי. בזה את צודקת לחלוטין.

לעניין מראית פני הצדק – תחושה של בן אדם שרואים אותו, היכולת לצמצם טעויות ומישהו שרואה VC ונאלם דום. וכשיעבור לידו מבקר רשמי, הוא יגיד לו: הלו, הלו, הכניסו אותי לפה בטעות. או שאפשר יהיה להתרשם ממנו פנים מול פנים ולא ב-VC.

שוב, לא בפגישה בחדר סגור, אלא פנים מול פנים, לראות שהבן אדם – אולי בתמונה לא רואים, אבל כשרואים אותו פיזית, רואים כבר ממראה פניו שהוא איש בעל צרכים מיוחדים והוא לא יכול להבהיר את עצמו כמו שצריך באמצעות ה-VC. ואז, כשתוגש הבקשה על ידי הסניגור החרוץ, שיגיש ויגיד: הבן אדם הזה צריך להגיע לדיון בפני שופט, כי נגרם לו עוול כתוצאה מקיום הדיון באמצעות ה-VC – השופט ידע על מה מדובר.

אז זה לא פתרון, וזה מבנה חדש. אתם מביאים לפה חוק שהוא מגה מבנה חדש, וכשאני מציע משהו – שאני מסכים שהוא גרוע, הוא לא טוב, אבל הוא מצמצם במעט – אתם אומרים לי: זה מבנה חדש, אנחנו לא מכירים אותו. כל החוק הזה הוא מבנה חדש, שאנחנו לא מכירים אותו.
גלעד קריב (העבודה)
אל תייצר מבנים חדשים על תפקודם של שופטים.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי. אתה לא היית פה, אבל בשביל להתווכח – חזרת?
גלעד קריב (העבודה)
אני שומע אותך מספיק. כן, שמעתי הכול.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה שמעת ב-VC? אז אתה לא התרשמת כמו שצריך מהטיעון שלי, כי שמעת רק ב-VC. אבל אולי בטלפון?
גלעד קריב (העבודה)
מכיוון שיש לי מספיק שעות פרונטליות איתך, אז כבר התרשמתי מספיק.
היו"ר שמחה רוטמן
דיון מהותי אחד עשית איתי, שלא ב-VC?
גלעד קריב (העבודה)
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
טוב, בסדר. אני אשמח לשמוע את ההתייחסות של הנהלת בתי המשפט לגבי הדבר הזה. את צריכה זמן? את רוצה מיידית?
גלעד קריב (העבודה)
מיידית, מיידית.
חנית אברהם בכר
אני אוכל כמובן להעביר את המסר וגם את ההתייחסות לכל החלופות שעלו כאן.
גלעד קריב (העבודה)
יש רעיונות שצריך להרוג באופן מיידי.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה אומר שאת הג'וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן?
גלעד קריב (העבודה)
בדיוק.
היו"ר שמחה רוטמן
יש לי רעיון. אולי נקים בית משפט לחוקה, והוא יראה את - - -
גלעד קריב (העבודה)
גם את הרעיון הזה נהרוג כשהוא קטן.
גאל אזריאל
אולי נשלים את החוקה?
גלעד קריב (העבודה)
זה ג'וק גדול.
היו"ר שמחה רוטמן
את הג'וק הזה צריך להרוג כשהוא עוד יותר קטן.
גאל אזריאל
לא לפרוטוקול.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, סליחה.
חנית אברהם בכר
אז אני אומרת, אני ארצה להציף את זה אצלנו להתייחסות לכלל ההיבטים שעלו כאן לגבי החלופות השונות שיש, ובין היתר כמובן גם החלופה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
המילה חלופה היא מילה גדולה לדבר הזה. זאת לא חלופה, זאת - - -
קריאה
הצעה.
חנית אברהם בכר
אנחנו נעביר את ההתייחסות שלנו בהקדם.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור.
נועה ברודסקי לוי
אני רוצה רק לשאול משהו לגבי הנתונים. לגבי ה-600 העצורים שדיברתם עליהם, אתם יודעים להגיד כמה מהם עצורים עד תום ההליכים וכמה מהם במעצרי ימים?
ריקי בר און
אנחנו יכולים לבדוק ולמסור את הנתונים האלה.
ישי שרון
גם לגבי בגירים וקטינים אולי אפשר לשאול.
נועה ברודסקי לוי
גם.
היו"ר שמחה רוטמן
גם בגירים וקטינים.
ריקי בר און
אנחנו שוב נכנסים לפילוחים ולדקויות הקטנות האלה, אבל אנחנו מדברים עקרונית.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, מבקשים מכם.
ריקי בר און
אנחנו נגיש.
גלעד קריב (העבודה)
אדם שהוא קטין, נראה הגיוני שהוא ייעצר עד תום ההליכים מבלי להביא אותו בפני שופט?
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, אין ויכוח.
גלעד קריב (העבודה)
זה נכון, הוא אסיר ביטחוני.
היו"ר שמחה רוטמן
נו די, גלעד.
גלעד קריב (העבודה)
אבל לא כל האסירים הביטחוניים הם באותה דרגה. אז בואו גם את הקטינים נשים במעצר עד תום ההליכים, דרך היוועדות חזותית. הגיוני. ממש הגיוני.
היו"ר שמחה רוטמן
לעניין סדרי הדיון. כמו שאמרתי קודם, אני מוכן להקדיש לחוק הזה – ובכלל לחקיקת החירום שמגיעה מממשלת ישראל בתקופה הרלוונטית – את כל הזמן שנדרש. מוכן לשבת עד אמצע הלילה ומוכן לעשות הכול. אני מוכן גם, באמת בלית ברירה, אפילו להגיע להצבעות של בעד ונגד, למרות שאני לא אוהב לעשות את זה. אני מאוד רציתי שהחוקים הללו יעברו בקונסנזוס ובהסכמה.

בכל זאת, אנחנו רואים שיש כאן עמדה שאני מאוד מכבד. אני לא חולק עליה ואני לא חולק על כנותה ועל עקביותה ועל התפיסות הנכונות שעומדות בבסיסה. אבל מה לעשות, בנסיבות שנוצרו אני חולק על היישום הפרקטי שלה. אני מאוד מכבד את עמדתו של גלעד. אני לא חושב שאין מקום לעמדתו או שהיא מתנגחת. זוהי עמדתו הכנה והנכונה ואני מכבד אותה.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה לומר לגבי העמדה שלי. הוצעו פה שתי דוגמאות למהלכים מאזנים שהיה אפשר להעביר, כמו ההסכמה שאם מדובר כאן על שלושה חודשים או פחות – כי אם מבטלים את המצב המיוחד, אז זה מתבטל – אנשים שנעצרו בתקופה הזו למעצר עד תום ההליכים באמצעות VC, בהגדרה, לא בבקשה יזומה שלהם - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לאחר התקופה?
גלעד קריב (העבודה)
למשל, ההבחנה בין קטינים לבין בגירים, וההבנה שעם כל הכבוד - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, גלעד, בוא נהיה פרקטיים.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה רגע לשאול. קטינים שעצורים על עבירות ביטחון, שמים אותם באותם אגפים ובאותם תאי כליאה עם אסירים ביטחוניים בוגרים? תראו, עלינו על הקושי - - -
כינרת צימרמן
בגלל שהם קטינים, לא בגלל - - -
גלעד קריב (העבודה)
בסדר גמור. אז גם ההיבטים המבצעיים של הוצאתם והמגע שלהם עם יתר האסירים – המציאות שונה.
היו"ר שמחה רוטמן
רק רגע, גלעד.
גלעד קריב (העבודה)
אז התחושה שאני אמרתי, שאתם רוצים פה את הכול – מוכחת, אם אתם שמים לי את אותם שיקולים מבצעיים על קטינים ועל בגירים. זה חטוף ככל יכולתך, כמו שיש תמיד בעניין ה-VC.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, אבל המטרה בשיח בינינו עכשיו היא לא לחזור על הטיעון שכבר נשמע. להפך, אמרתי שאני מכבד אותו. אני לא חושב שאתה מתנגח סתם.
גלעד קריב (העבודה)
אני לא מתנגח, אני רק אומר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, שנייה. אני אומר לך עם מה אני חי. אני כן חי עם האמירה – ואני ארצה לזה תשובות מהמשרד לביטחון פנים – שכאשר החוק הזה יפקע, יהיה צורך לקיים דיון מהותי. אפשר לרדת פה לפיין טיונינג. אני חושב שזה צריך להיות לבקשה, אני לא חושב שזה צריך להיות באופן אוטומטי. אבל אולי צריך לייצר מנגנון ושזה אפילו לא ייקרא עיון חוזר, אלא אם הוא יבקש זה ייחשב לדיון ראשון.
גלעד קריב (העבודה)
תעשה את זה להפך: דיון מהותי, אלא אם העצור יוותר.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, לזה אני לא אומר לך לא, אבל אני ארצה לשמוע את עמדת המשרד לגבי זה. זה לא עניין של עמדה עקרונית שלי. אני רוצה את עמדת המשרד, כי אולי יש דברים שאני לא יודע. תבדקו את זה ותחזירו לי תשובה. לא בחטף. תתייעצו ותחזירו לנו תשובה בהקשר הזה, כי זה דבר שאני חושב שאני יכול להגיע עם גלעד לעמק השווה לגביו. אני מבין את הרציונל.
אביב ישראלי
הכוונה לאחר פקיעת החוק?
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
אביב ישראלי
בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
לעניין של קטינים ובגירים. המנגנון בא ומאפשר את החריג כאשר נגרם עיוות דין. אני לא יודע להעביר את הקו בין קטין לבגיר, כי יש קטינים בני 17 – שאני לא רואה שום הבדל – ויש קטינים בני 13.
גלעד קריב (העבודה)
תקשיב רגע, ברצינות. תעשה את זה כמו בדיפולט של 24. מכיוון שהשב"ס אומר כרגע - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אז יש לי הצעה פרקטית. אני חושב שהדיונים האלו יורדים לרזולוציות שהדיון הפומבי לא תורם להם. לא בגלל שום דבר חסוי, פשוט צריך לעשות פה פיין טיונינג, שקשה לעשות אותו בצורה הזו.

מאחר שבכל מקרה יש פה עניינים שצריך להחזיר לגביהם תשובות, וגם צריך לנסח בהתאם לדברים שעלו, אני מציע דבר כזה: ב-16:30 בכל מקרה יש לנו דיון בנושא אחר שמתוכנן להמשך היום. אני מעריך שיכול להיות שנצא לשיחה לא רשמית, נגיע למסקנה ואתה תראה שאנחנו יכולים להגיע להסכמות ולחוקק את זה עוד היום. נדע את זה תוך איזה 20-10 דקות.
גלעד קריב (העבודה)
אתה רוצה את זה בכל מקרה היום? אתה יכול לחכות עם זה. בכל מקרה צריך לעבוד על הנוסח.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לא היום. היום ומחר, כדי להניח את זה מחר. נקדיש לזה את שעות הבוקר מחר.
גלעד קריב (העבודה)
אפשר לעשות את זה מחר בבוקר ולהביא פטור.
היו"ר שמחה רוטמן
יכול להיות. אבל מתי זה יעבור? אתה צריך שזה יעבור מחר במליאה, זאת אומרת להניח את זה עד 11 בבוקר. ועוד יש את נוסח החוק.
אפרת חקאק
אם הולכים לכיוון הזה, זה יהיה משהו די מצומצם.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, להפך, כל המחלוקות בינינו הן לגבי החלק שהם רוצים שנצמצם. כל השאר ירוץ.
אפרת חקאק
לא, עוד לא התחלנו את הדיון.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, רבותיי. אנחנו זיהינו את המחלוקות העקרוניות לגבי החוק. אני מודיע בצורה מאוד ברורה: אם גלעד ואני – ואני לא יודע אם צריך לבדוק גם את עמדת יש עתיד – לא נגיע להסכמות לגבי הסוגיות העיקריות שבמחלוקת, אז אני לא מתכנן לעשות פה לוחות זמנים משוגעים ולא להריץ דברים. אנחנו נעביר את זה בצורה מסודרת. תביאו תקש"ח, אנחנו נמשיך לעבוד על כלל החוק ואני מעריך שנסיים אותו בשבוע הבא.
גאל אזריאל
אתם רוצים להנחות את הממשלה?
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, תכף ננחה. אני מניח שנסיים בשבוע הבא. אם נצליח להגיע לאיזשהן הסכמות עקרוניות בנושא הזה, אז נעשה את הדיון בחוק הבא – הוא אמור לארוך כשעתיים-שלוש, היינו מ-16:30 עד 19:00 – ומבחינתי, אחרי שנגיע להסכמות עקרוניות אנחנו נמשיך את הדיון הזה הלילה ונסיים מאוחר, נעשה הקראות ונסיים, מתוך שאיפה שמחר החוק יונח ויוצבע. ומבחינתי – כמה שיותר ממנו. יכול להיות שנגיע למסקנה שזה בלתי אפשרי. אני חושב שאם נפתור את הסוגיות העקרוניות שלנו, את כל השאר נוכל לעשות יותר מהר.
גלעד קריב (העבודה)
אני מבקש מהשב"ס תשובה מדויקת לגבי ההיבט המבצעי. אני רוצה לדעת האם עצורים ביטחוניים קטינים הם בהגדרה באותם תשעה מתקנים שהזכרתם. האם הם באותם אגפים או באגף נפרד. והאם בשוטף יש להם מגע עם העצורים הביטחוניים הבוגרים או עם האסירים הביטחוניים הבוגרים. אני מבקש תשובה לגבי זה.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור.
גלעד קריב (העבודה)
עכשיו לגבי החוק, אדוני. בהנחה שאנחנו נגיע לסיכומים, אני מציע לשקול עוד פעם ובכובד ראש את ההצעה לגבי הפיצול. למה? אני אומר עוד פעם: בשלוש השנים האחרונות ראינו שכל דבר שאנחנו עושים ב-VC מייצר איזושהי שפה, תפיסה, תקדים לבאות. הדברים לא מנותקים, אנחנו רואים את זה. זה ממש test keys נהדר. קורונה – הוראת שעה רגילה, ועכשיו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אתה רוצה לפצל את הביטחוניים?
גלעד קריב (העבודה)
אם אומרים לנו שממילא אין בכוונת השר לבצע הכרזה, בוא נלך על רעיון הפיצול. נעשה את ההסכמות ונעבוד השבוע כמו שצריך.
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, הבונוס הוא שאנחנו נדע את קצב ההתקדמות שלנו ואת החשיבה בהמשך החקיקה. תמיד אפשר לקבל את ההחלטה הזאת.
גלעד קריב (העבודה)
זה חוק באמת מורכב.
היו"ר שמחה רוטמן
אז אני אומר, אפשר יהיה לקבל את ההחלטה הזאת לכל אורך שעות היום והלילה. אבל אם אנחנו נדע שלא נצליח להגיע להסכמה, נשחרר את כולם לביתם ונקבע את הדיון למחר ב-9.
גלעד קריב (העבודה)
אם עושים פיצול, צריך לקחת את זה בתוך מתווה התיאומים למול ועדת הכנסת.
היו"ר שמחה רוטמן
בוודאי, בוודאי.
גלעד קריב (העבודה)
הסיפור של הפיצול מסבך את העניינים.
היו"ר שמחה רוטמן
צריך ועדת הכנסת, אחר כך הנחה, בסדר.
אפרת חקאק
צריך מליאה.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. למרות שעשינו במליאה פיצול והצבעה, בכפוף. כבר עשינו את זה פעם.
אפרת חקאק
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת לא בעיה, עשינו את זה. בסדר גמור.

אנחנו נצא להפסקה. אנחנו נעדכן אתכם.
גלעד קריב (העבודה)
תתכוננו.
יפעת רווה
אז אנחנו נשארים פה?
היו"ר שמחה רוטמן
בינתיים כן. נעדכן אתכם תוך 20-10 דקות לגבי מה קורה עם המשך הלו"ז.

תודה רבה, יצאנו להפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 16:18 ונתחדשה בשעה 21:00)


(הרשמת – רויטל יפרח)
היו"ר שמחה רוטמן
אני מחדש את הדיון. אני מסכם את ההתייעצויות ואת הדברים שנעשו במהלך ההפסקה הארוכה: אנחנו הגענו להסכמה שמאחר וההסדר בנוגע לאסירים הפליליים הרגילים, כפי שנמסר לנו על-ידי המשרדים ועל-ידי הממשלה, בע"ה מתכוונת לזה, וזה מבחינתי הישג גדול וחשוב של חברי הוועדה שדיברו על כך ודחפו לכך, שהחל מהמועד שנדבר עליו בהמשך, נחזור להליכים רגילים לחלוטין בכל הנוגע לאסירים הפליליים הרגילים.

בנוגע לאסירים הביטחוניים – אנחנו מייצרים הסדר כדי שלא נגיע למצב של הארכת התקש"ח, שהוא מצב שיותר קשה לעשות אותו בצורה הנוכחית והתקש"ח מאוד-מאוד גורף, ואף אחד מאיתנו לא רוצה שהתקש"ח יוארך באופן גורף או באופן שאיננו עולה בקנה אחד עם הרוחות הנושבות בוועדה. אז הגענו לסיכום שאנחנו נחוקק את ההסדר בנוגע לאסירים הביטחוניים, ובע"ה נשלים אותו כדי שהוא יעבור לחקיקה מחר, לפני תום פקיעת התקש"ח.

הבנתי שיש עוד איזה שהיא בקשה כדי לייצר סוג של הוראת מעבר מהתקש"ח, שתביא אותנו לצלוח את סוף השבוע בהתאמות הנדרשות – אנחנו נראה איך ניתן לזה מענה. ואת שאר החוק, את ההסדרים הנוגעים להכרזות ולהסדרים האלה – אנחנו נמשיך ונחוקק במלוא המרץ, מתוך תקווה לסיים את זה בשבוע הבא או לכל המאוחר בעוד שבועיים אבל - -
יפעת רווה
יש עוד משהו - -
היו"ר שמחה רוטמן
עוד שנייה. - - והמטרה היא שבאמת נרבה הרבה הסכמות והרבה רצון טוב מכל הצדדים, ממשרדי הממשלה ומחברי, חבר הכנסת גלעד קריב וכל אלה שהתגייסו, כדי שנוכל להביא איזה שהוא הסדר יותר טוב ויותר מאוזן, גם אם הוא לא מושלם לדעת אף אחד מהנוכחים אבל הוא יותר טוב מהמצב הקיים בוודאי בהרבה, בנוגע לאסירים הביטחוניים, בתחולה מידית לפני תום פקיעת התקש"ח.

בבקשה.
יפעת רווה
החוק שעשינו ב-18 באוקטובר, של ההקראות, אם אנחנו מבינות נכון, בהיעדר הכרזות הוא פוקע. ולכן, אנחנו צריכים לעשות איזה שהוא תיקון - -
אפרת חקאק
לא, אני חושבת שהוא עד ה-8 בינואר.
חנית אברהם בכר
הוא בתוקף, כל עוד יש החלטה לפי - - -
קריאה
לא, לא.
ענבל ברנסון יהודאי
לא. כתוב בתקופה של תחילתו של חוק זה ועד יום ה-8 בינואר - - - אז אין בעיה.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב, בסדר. בינתיים בואו נתחיל את ההקראה של הנוסח לדיון שמבוסס על ההסכמות והסידורים. אנחנו נציג אותם תוך כדי. אתם רוצים נציג אותם כמכלול או שנציג אותם אגב הקריאה? אני חושב שעדיף להציג אותם אגב הקריאה כי יש פה הסדר שהוא כמעט חדש.
אז אני אגיד וגלעד, אם אני לא מדייק – תדייק אותי וגם הנוכחים.

בגדול, ההסדר על האסירים הביטחוניים הוא שההסדר יחול על כלל האסירים הביטחוניים עם שני תיקונים והסתייגויות חשובות: התיקון האחד הוא לגבי אוכלוסיית הקטינים – אנחנו בעצם הופכים את ברירת המחדל. דהיינו, שברירת המחדל תהיה לפחות קיום דיון אחד בנוכחות אלא אם כן תוגש חוות דעת ותוגש בקשה מתאימה שמסבירה על הבעייתיות, על הסכנה, על החשש, על הנזקים שהובלתם לבית המשפט תייצר. חוות הדעת הזאת תוגש במעמד צד אחד לשופט, אנחנו עדיין לא סגרנו אם זה כל שופט או שזה שופט מיוחד בבית המשפט אבל כשנעשה את ההקראה, נעשה את ה"פיין טיונינג" הזה אבל זה יהיה שיוני ברירת המחדל בנוגע לקטינים.

דבר נוסף – כדי לשריין באיזו שהיא צורה את העיקרון שלא מייצרים מעצרים עד תום ההליכים, את כל התהליך מהכל בלי לראות שופט בשום שלב – אז בתקופה הזאת מדובר שהארכות המעצר, ככל שהן לא יהיו בפני שופט, ואני בהחלט לא חוזר בי מהעידוד הנמרץ להנהלת בתי המשפט, ככל הניתן להשתמש בזה באולם בתי הכלא שזה אפשרי או למצוא פתרונות אחרים שאינם דורשים את הסעת האסירים, אבל ככל שהדבר הזה לא יתאפשר - -
גלעד קריב (העבודה)
או במקביל לעודד את שירות בתי הסוהר, שבכל מקום שהם יכולים להביא את העצור זה מסתדר להם ביטחונית – שיביאו. זה עוד דרך המלך.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקי, את זה הבנו שככל הנראה הבעיות המערכתיות שם אחרות אבל שם מדובר על זה שבשלושה בתי כלא מתוך התשעה זה כן אפשרי. לא משנה, לא ניכנס לרזולוציה הזאת בחקיקה, כן חשוב לי לעודד אבל בכל מקרה, לא יהיו הארכות עד תום אלא הארכות שבתקופה שלא יעלו על 14 יום, גם לאסירים הביטחוניים הרגילים ב-vc. זאת אומרת, שיהיה צורך בהגברת הפיקוח השיפוטי - -
קריאה
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
15, שזה יוצא יום עוקב? מה העניין?
אופיר טישלר
אפשר בהסכמה שזה יהיה אוטומטי או שגם זה לא?
גלעד קריב (העבודה)
לא, בשום פנים ואופן.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר שוב: אני בנושא הזה כפפתי את דעתי, אני אומר את זה בצורה ברורה. אני לא ראיתי רע בזה אבל כפפתי את דעתי, ולטובת שמירת העיקרון שגלעד רואה בו חשיבות ושבאמת נוכל לקדם את החוק הזה בהסכמה בצורה יותר נכונה, אני קיבלתי את עמדתו. זה לגבי ההסדר של הבגירים.

ההחרגה בכל אחד מהמקרים – כלומר, יש שני סוגים של החרגות: החרגה אחת, שגם אסיר ביטחוני שיש סיבות מיוחדות, טעמים מיוחדים שיירשמו, חוות דעת נבדקה ובא השופט ובכל זאת החליט שכן צריך להוציא אותו – אז זה יתאפשר. כנ"ל המקרה ההפוך, שגם דובר והוזכר – מקרה של אסיר, שהעבירה שהוא מואשם בה היא אמנם לא ביטחונית אבל הוא מוחזק עם הביטחוניים ויש מידע מודיעיני שהוא ביטחוני ושאותם חששות מתעוררים לגביו – גם בתמונת ההופכי של המנגנון הזה, שיתאפשר לקבוע שגם לגביו יחול אותו הסדר. שוב, עם כל האיזונים שדובר. אי אפשר יהיה לעשות לו הארכות - -
גלעד קריב (העבודה)
איך אנחנו מגדירים את הסיפור של הקטינים?
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, תכף ננסח אבל אני אומר שאלה ההסדרים שדובר עליהם. בכל מקרה, זה יהיה טיב ההסדר ואנחנו נשתדל להפוך אותו לקצת יותר פשוט. בכל מקרה, כאשר אנחנו נחוקק את החוק המלא, וככל שנראה שנדרשים שינויים ותיקונים להסדר, אנחנו נוכל לא לעשות את זה במסגרת הזאת או שנעשה את זה במסגרת חקיקה חדשה, ככל שהממשלה תבחר.

הנוסח לדיון, גברתי היועצת המשפטית, אפרת חקאק. יש לכם הערות כלליות? בבקשה.
גור בליי
אני רוצה להעיר עוד כמה הערות כלליות ורק כמה מילים לפני ההקראה כי בכל זאת, אנחנו לא בסיטואציה רגילה ולא בהצעת חוק רגילה, גם מבחינת ה - - - וגם מבחינת המסגרת. אז קודם כל, ברור כמו שנאמר פה, אני חושב שזה טוב לתקופה הזאת, בפרט שהדבר באמת בהסכמה וביחד בעניין הזה אבל באמת יש פה כמה נקודות חריגות שאני חושב שחשוב להעיר: קודם כל, הצעת החוק היא כנראה הוראת שעה לתקופה מאוד קצרה, לא נסגר בדיוק כמה, אם זה שבועיים, אם זה חודש, אם זה סדר גודל קצר. ברור שזה לא סוג החקיקה שאנחנו רגילים לעשות בכנסת, ואנחנו עושים את זה רק בגלל נסיבות החירום פה וגם בגלל העדיפות המובנית, שאנחנו כן הקראנו מבחינתנו שהכנסת תקבל הכרעה באמצעות חקיקה ולא הממשלה באמצעות תקש"ח, שזה עקיפה של הכללים הדמוקרטיים הרגילים, במיוחד בנושא כמו זה, שהכנסת גילתה דעתה שהיא לא מרוצה ממה שהממשלה הביאה לה והמתקש"ח הקיים והיא עוסקת בכך כמה ימים, אז ברור שזה כשלעצמו דבר חריג.

דבר נוסף שהוא היבט חריג בחקיקה הזאת מבחינתנו הוא באבחנה שהיא עושה בין עצירים פליליים לעצירים ביטחוניים. ההסדר שמוצע כאן מטיל הגבלה של דיונים פרונטליים רק ביחס לעצירים ביטחוניים ולא ביחס לעצירים פליליים, שיגיעו באופן רגיל. אבחנה זו מבוססת על חוות דעת של השב"ס, שהוצגה בדיון חסוי, שהתייחס למסוכנות הרבה יותר של העצירים הביטחוניים והסיכון שנשקף מהם, שמתבטא גם בהתנהלות מאוד שונה מולם בשב"ס עצמו, וגם משליכה מבחינת שב"ס על ההובלה לבתי המשפט בהקשר הזה. מדובר באבחנה לא פשוטה. ההצדקה לה מבוססת על איזה שהוא פרופיל סיכון נוכחי שקיים. אנחנו כן חושבים שחשוב להמשיך לבחון אותו באופן תדיר, לראות האם עדיין הדבר הזה עומד בעינו כי גם אם יש אבחנה וברור, אנחנו בתקופת מלחמה, אנחנו בתקופה מורכבת, התפיסה הבסיסית שלנו ששמירה על זכויות דורשות משאבים, לפעמים זה יותר משאבים, וצריך כל הזמן לבדוק את עצמנו בעניין הזה, ואני בטוח ששב"ס יעשה את זה.

הדבר השלישי שרציתי להגיד, שזה עלה קצת בדברים של היום, שאחד הדברים שעוררו מבחינתנו שאלות מבחינה חוקתית, מבחינת האיזונים פה, שאנחנו שמרנו בקנאות, הוועדה, לאורך יושבי-ראש שונים שלה, לאורך השנים, גם בתקופת הקורונה, על תפיסה בסיסית של שלילת חירותו של אדם, של עציר, תתבסס על זה שלפחות פעם אחת במהלך השרשרת הזאת של מעצרי ימים, מעצר עד תום ההליכים – הוא יובא בפני שופט. זה לא הכלי יעשה ב-vc מרחוק. והדבר הזה נשמר והיה משהו שהוועדה עמדה עליו בעיקשות בשנים האחרונות כדבר מאוד חשוב, כעיקרון חוקתי חשוב בהקשר הזה. העיקרון הזה פה נפגע אבל מציעים פה מספר איזונים שנועדו גם אם לא לרפא במלואו את הדבר הזה, לתת מענים לנושא הזה, וכמו שאמר היושב-ראש, שההסדר המיוחד לעניין הקטינים, האופציה שבכל זאת קיימת לשופט בטעמים מיוחדים, שעוד מעט יתבררו, ובעיקר הפער הזה שכל שבועיים, גם אחרי הגשת כתב אישום, זה לא יהיה מעצר עד תום ההליכים. זאת אומרת, במובן הזה לא יהיה מעצר עד תום ההליכים בלי ששופט רואה עצור אלא יהיו הארכות של שבועיים כל פעם, עם הקושי שזה יכול אולי לעורר אבל זה בגלל ההיבט של העיקרון הזה.

אז אני אומר שבכל זאת, הדבר הזה מבחינתנו, כייעוץ משפטי ומבחינת איך שהדברים האלה גם נשמרו לאורך השנים מבחינת האיזון בין זכויות לצרכים המובנים של המערכת – זה דבר לא פשוט. גם פה מדובר בפרק זמן קצר, ואנחנו מציעים לוועדה לחזור ולבחון אותו גם בחקיקה ארוכה יותר.
היו"ר שמחה רוטמן
יכול להיות שנצטרך לחבר את ה"לינקג'" בין ההכרזות לפי החקיקה הרגילה להמשך ה - - - או לייצר הכרזה נפרדת לדבר הזה.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה להבין את המנגנון לגבי הקטינים - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, בוא נעשה את זה אגב הסעיפים כי אחרת לא נצא מזה.
גלעד קריב (העבודה)
בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
אז נתחיל בהקראה. שוב, אני אומר שכן נצטרך לתת מענה איך אנחנו סוגרים את הפער בין התקש"ח לבין סוף השבוע. הבנתי שיש שם איזה...
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. אני כן מציין שבנוסף למורכבויות שציין היועץ המשפטי, שחלקם עלו בהרחבה ונדונו, כולל הצדדים לכאן או לכאן בדיונים – אני אומר בזהירות המתבקשת, שמתי שהוא, כשישקע האבק, נצטרך לחשוב על נושא חוק-היסוד והמסמיך של תקנות שעת חירום כי לכאורה, ואני אמרתי את זה בדיון הראשון, בתקנות שעת חירום כתוב שהן לא אמורות לפגוע בזכות הגישה לערכאות, ואנחנו על קרקע לא ברורה, אני אומר בזהירות, בתום ה-vc. שהתקנות לשעת חירום, כפי שתוקנו על-ידי הממשלה במצב החירום הנוכחי, על פניו פגעו במידה זו או אחרת בזכות הגישה לערכאות, בניגוד לאמור בחוק-היסוד. אז המסקנה מבחינתי זה לא שצריך לבטל אותם, זה מבחינתי אומר שצריך להגדיר יותר נכון בחוק-היסוד כי לכאורה, כן צריך לייצר משהו יותר מאוזן, השאלה איך? כי על פניו, חוק-היסוד מנוסח בצורה מאוד-מאוד קטגורית, שאי אפשר לעשות את זה. בפועל, גם בפעם הזאת וגם במקרים אחרים כן עשו את זה, אז עשו את זה באמצעות איזו שהיא פרשנות, שזה לא בדיוק פגיעה אלא צמצום וכולי. בסדר.
קריאה
בכל זאת, הוא התייחס לסעיף 39...
היו"ר שמחה רוטמן
אבל היה לנו כבר את הדיון הזה. אני אמרתי את זה בדיון הראשון.
גאל אזריאל
כשהייתי בזום ולא נתנו לדבר.
היו"ר שמחה רוטמן
את חושבת שב-vc זה פוגע בזכות הגישה?
גאל אזריאל
אני חושבת שזה מאוד פוגע, ועדיין זה לא מונע את הפנייה לערכאות. בסעיף 39ד לחוק-היסוד, כתוב פה ש"אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פנייה לערכאות". המילה היא "למנוע" ולא "לפגוע", ולכן - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין, ובכל זאת...
קריאה
- - ועדיין כמובן הוראות לשעת חירום כפופות לסעיף 12 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכמובן שהפגיעה תהיה מידתית ומצומצמת גם מבחינת המידה וגם מבחינת התקופה, ולכן ככה התקנות היו...
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, נשאיר את אי ההסכמה במקום שבו היא נמצאת.
נועה ברודסקי לוי
למרות שאנחנו רואים אבחנה בין דיון בנוכחות באולם לנוכחות - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אני לא אומר ש-vc הוא מניעה. אני כן אומר, וזה יותר קשור לדוגמאות שדובר עליהן בהתחלה לגבי היכולת לבוא ולהגיד שבמקרים מסוימיםvc הוא כן מניעה, ויש מקרים כאלה, והמנגנון שאנחנו גם מכניסים כאן, של השופט שבודק האם אי אפשר לקיים את זה ב-vc וצריך בכל זאת את אותו מנגנון שסתום שעשינו – אני כן חושב שבלי אותו מנגנון שסתום, יש אוכלוסיות מסוימות שהדבר הזה לא רק בפגע בהן אלא נמצא על גבול המניעה, ואני מתבטא בזהירות המתבקשת. אם יש אוכלוסייה מסוימת שהדיון ב-vc עבורה לא עבד, אדם פרטני, ולא היה בתקנות לשעת חירום בכלל אפילו את המנגנון החריג של החריגים שאנחנו מייצרים גם פה וגם הוצע על-ידי הממשלה בהצעת החוק הממשלתית, יכול להיות שבחלק מהמקרים התקרבנו למניעה, והיה עדיף.

אני אומר שצריך לנסות אולי להכניס לרשימת העבודה את הנושא שלה הגדרה מה אפשר ומה אי אפשר לעשות בתקנות שעת חירום בצורה יותר ברורה. יכול להיות שיש מקרים שאין ברירה ואפילו כן צריך מניעה אבל צריך לראות מה עושים עם זה.
אפרת חקאק
רגע, עוד נושא מקדמי: אולי נשמע מהנהלת בתי המשפט על הביקורים?
חנית אברהם בכר
אין לנו מניעה לקבוע ביקור רשמי כביקור חובה לפי פקודת שב"ס.
היו"ר שמחה רוטמן
זהו, אז השאלה אם נכניס את זה עכשיו, בחוק הזה? נראה לי שגלעד לא רוצה. האמירה הזאת היא חשובה ואני כן מביע את תקוותי שגם בלי כתיבה בחקיקה - -
גלעד קריב (העבודה)
אפשר לדעת כמה ביקורים רשמיים של שופטים נעשו מכוח ההוראה הזאת בשנה האחרונה על-פי שב"ס, אני אשמח לשמוע.
חנית אברהם בכר
אני יכולה לבדוק, אדוני, ואני יכולה להגיד שבשנים האחרונות יש עלייה בכמות הביקורים של שופטים.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור, מצוין. אני אומר שכרגע, מבחינתי, לדיון הזה אנחנו רושמים את זה לפרוטוקול, ואני בהחלט מקווה שבתקופה שהחוק הזה יהיה בתוקף, תגבירו את הביקורים הרשמיים ותייצרו קצת יותר מודעות אצל השופטים ואצל האסירים.
גלעד קריב (העבודה)
אני אשמח לקבל נתון כמה שופטים ביקשו לראות - -
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו לא עושים דיון פיקוח על הנהלת בתי המשפט למרות שאתה אוהב לפקח על הנהלת בתי המשפט.
גלעד קריב (העבודה)
- - את תחנות ה-vc בבתי הכליאה במסגרת הביקורים הרשמיים שלהם? תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
מצוין. ואם אפשר, תשיגי את הנתונים בחמש דקות הקרובות כי זה נורא בוער ב-22:15 בלילה, גלעד.
גלעד קריב (העבודה)
לא, לא אני הזכרתי...
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור. תודה. שמת לב שאפילו אני לא שאלתי את זה.

בבקשה, נועה.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
סליחה, רבותי, זה איננו דיון פיקוח על כמה מבקרים רשמיים בבתי הכלא – כן או לא, בייחוד בגלל שאני מבקר רשמי וטרם ביקרתי, אני לוקח את זה לתשומת ליבי.

נועה, בבקשה. בכבוד.
נועה ברודסקי לוי
הקראנו את ההגדרות הרלוונטיות. סעיף 2 מתייחס לבקשה שעלתה פה, שבכל זאת נדרשת איזו שהיא היערכות לימים הקרובים גם לגבי העצורים הפליליים כך שהבאתם לבתי המשפט תיעשה רק מיום ראשון.
גלעד קריב (העבודה)
מדובר על האסירים שלגביהם ממחר בערב אין הסדר של vc. הבנתי. אז הוא צריך להיערך לקיום הגעה... הבנתי.
נועה ברודסקי לוי
כן. כן חשוב לי לציין שמה שקורה זה שזה קצת יותר מורכב מהבחינה הזאת שממה שהבנו כבר בדיונים הקודמים, יש גם בעיה עם עמדות ה-vc, שכשכולם צריכים לעלות בהיוועדות חזותית זה לא מספיק וצריך לעשות איזה שהוא תיעדוף – אנחנו לא נתחיל להיכנס לזה פה, וזה אומר - -
היו"ר שמחה רוטמן
במחילה, אני הייתי מציע כך – סליחה, מאחר ואני לא יודע אם אני רוצה לייצר לשלושה ימים הסדר חדש, אני חושב, אם ישמעו לי חברי, אני חושב שזה יותר נכון לקבוע שהתקנות, איך שעובדים איתן, כמו תקנות לשעת חירום, מוארכות עד ה-18. על הכל, לשלושה ימים הקרובים.
נועה ברודסקי לוי
אז אנחנו הכנסנו - - -
קריאות
- - -
קריאה
לא, ההחרגה היא מכוח התקש"ח אבל פה, אם אני מסתכלת על הנוסח שעשיתם - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני יכול להאריך את התקנות ואת ההכרזה.
קריאות
- - -
נועה ברודסקי לוי
זה אותו דבר מבחינתם כי אתם תצטרכו הכרזה.
אביב ישראלי
היו"ר, אין לנו בעיה להיערך להוציא הכרזה של - - -
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, לא, אני פשוט אומר שההסדר הזה הוא "העתק-הדבק" של התקנות לשעת חירום? לא, הוא לא "העתק-הדבק" של התקנות לשעת חירום. אני אומר שאני לא יודע אם יש פה משהו שאנחנו מפספסים או לא מפספסים. אנחנו בשעה 22:25, אנחנו מדברים על הסדר לשלושה ימים שבכל מקרה, התקנות פוקעות מחר בערב והם צריכים שלושה ימים להתארגנות למציאות החדשה. אז אני חושב שעיקרון ההמשכיות והרציפות הנכון וההגיוני זה להגיד: תקנות שעת חירום זה וזה מוארכות עד ל-18, ואני חושב שאני יכול גם בחקיקה אבל אם לא, הם יוציאו הכרזה מכוחם, זה לא מפריע לי, לשלושה ימים, עד ה-18, ומה-19 מתחיל ההסדר החדש. זה נראה לי הרבה יותר נכון והגיוני ואלגנטי.
נועה ברודסקי לוי
אתה הוראה המרכזית לקחנו, שזה חוסך את הצורך בהכרזה לצורך השלושה ימים האלה, וגם לא ששם היה תיעדוף. אני התייחסתי יותר ביחס לחוק שמונח - - -
אביב ישראלי
לא, אבל אם זה דיונים מכוח אותם סעיפים חוק אז אין בעיה, זה מה שקורה היום. אין צורך בתיעדוף.
נועה ברודסקי לוי
אנחנו לקחנו את מה שאנחנו חשבנו בגלל שאתם בכל זאת אלה שאמונים על זה בסופו של דבר. אני מציעה שתסתכלו על זה ותבדקו שאין עוד משהו שאתם צריכים.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אני אומר – אתה לא מעתיק את מלוא התקש"ח. טוב, בסדר, אני חושב שיותר נכון ואלגנטי זה לעשות הארכה. אם המשרדים חיים עם הנוסח הזה, אני לא אריב איתם. אני מבקש שתבדקו את זה אבל אני חושב שזה פשוט יותר אלגנטי להאריך את זה, ואני יכול בחקיקה גם – המחוקק הבריטי יכול לקבוע מה שהוא רוצה אז אני יכול גם להאריך את ההכרזה, אני חושב. לא נרחיק לכת עד כדי כך לשלושה ימים אבל אני יכול לעשות את זה, אבל אם הם חיים עם הנוסח הזה, אני...
נועה ברודסקי לוי
אני אקריא אותו, וככל שיהיו הערות...

"2. בתק ופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום ה בכסלו התשפ"ד, (18 בנובמבר
2023), דיון מעצר, דיון בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף 42(א) או ב לחוק המעצרים או דיון בערר לפי סעיף 53א או א1 לחוק המעצרים, יתקיים שלא בנוכחות העצור
אלא בדרך של היוועדות חזותית באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת קול
- -
היו"ר שמחה רוטמן
אפשר "היוועדות חזותית".
נועה ברודסקי לוי
- - ותמונה בזמן אמת." אנחנו נתקן פה את הנוסח.
היו"ר שמחה רוטמן
ומה תעשי עם הסעיף של הקול במקרים של זה שהם עדיין לא נערכו בתחנות? לכן אני אומר שלא נצא מזה. לא נצא מזה, זו טעות. את צריכה להאריך את התקש"ח כמו שהוא לשלושה ימים אחרת, לא תצאי מזה. עוד שנייה יש עוד סעיף שהיא רוצה להוסיף, נכון?
קריאה
נכון, דיון טלפוני.
היו"ר שמחה רוטמן
עזבו, יש מערכת, זה עבד. אנחנו מחסלים את התקש"ח הזה, שבעיני הוא באמת מאוד בעייתי. אנחנו קוראים אותו בחקיקה, מאריכים אותו בשלושה ימים, אני לא רואה בעיה.
נועה ברודסקי לוי
דווקא מהעדכון ששמענו מהמשטרה מהיום ואנחנו מדברים על עוד יומיים – לא אמורה להיות בעיה.
אביב ישראלי
אנחנו לא יודעים. ושוב, את רוצה מעכשיו לעכשיו, אני חושבת שבהיבט הזה של הדיון הטלפוני – לעשות את זה על הצד הבטוח, ואם מבחינתכם אפשר להאריך את התקנות – עדיף ככה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר שיש דבר טוב לקחת - -
גלעד קריב (העבודה)
קיבלנו את המספרים. יש כרגע תשעה עצורים בתחנות משטרה. תתחייבו שבשלושה ימים הללו אין דיונים טלפוניים.
אביב ישראלי
אני לא יכולה להתחייב על זה מהסיבה המאוד פשוטה שזה מאוד דינמי. אני אגיד שאנחנו עושים את הכל בשביל שלא יהיו עצורים בתחנה. שירות בתי הסוהר מקבל את העצורים, אין הגבלה כרגע.
גלעד קריב (העבודה)
גם אם יש עצור, תסיעו אותו מתחנת המשטרה למתקן של השב"ס שיש בו היוועדות. נתתם את המספרים, היו - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, בחוק הקיים הם יכולים להסכים? בחוק שלך, גלעד, בחוק הקיים של ה-vc, במצב הכללי?
ישי ישורון
לא, רק אם יש מניעה טכנית.
היו"ר שמחה רוטמן
אז הם כן יכולים לעשות את זה.
גלעד קריב (העבודה)
במניעה טכנית שתוך כדי הדיון נתקע משהו. וגם אז, לדעתי, הכנסנו מנגנון שתוך כמה שעות צריך לקיים עוד דיון.
ישי ישורון
רק בסמוך לפקיעת המעצר.
גלעד קריב (העבודה)
רק בגלל מצב שלא רצינו להשאיר בן אדם עצור.
אביב ישראלי
אבל גם פה צריך להגיד: בחוק הגדול כן עשינו את זה בסמוך למועד פקיעת המעצר. בתקש"ח זה יותר רחב, אין הגבלה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר.
גלעד קריב (העבודה)
תתחייבו לפרוטוקול שלא תעשו טלפונית - -
היו"ר שמחה רוטמן
אם יהיה כוח עליון, אנחנו ניתן לכם את הסמכות רק תתחייבו שאתם פועלים כדי לא לעשות.
אביב ישראלי
נעשים כל המאמצים, ואמרנו את זה בדיון, ששירות בתי הסוהר יקלוט את העצורים האלה. אני לא יכולה להתחייב שזה יקרה.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. תתחייבי למאמץ המקסימאלי. תודה.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
חוק להארכת תוקפן של תקנות לשעת חירום זו רובריקה ידועה, אנחנו יודעים איך זה עובד.
גאל אזריאל
אני אסביר: הכנסת מוסמכת להאריך תוקפן של תקנות שעת חירום, זה ייצור שהוא קצת ייצור כלאיים, שיש גם דעות בספרות, בעיקר פרופסור קלינגהופר, בדבר הזה שזה לא בדיוק אותו מעמד כמו חוק רגיל, זה משהו משונה מהבחינה הזאת. זה משהו שאפשר לעשות מבחינה חקיקתית. אני לא מכירה שבתוך חוק רגיל הכניסו סעיף של הארכת תקש"ח – זה לא בלתי אפשרי מבחינה חקיקתית.

אם עברו על הנוסח של התקנות לשעת חירום, אני סומכת על הייעוץ המשפטי של הוועדה בהקשר הזה, והם קבעו את העיקרון הבסיסי של התקנות לשעת חירום ברמה של החוק הרגיל כהוראת מעבר – זה נראה לי יותר מדויק.
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא בדיוק הוראת מעבר כי אנחנו לא עוברים משום דבר.
גלעד קריב (העבודה)
היושב-ראש, יכול להיות שאפשר גם לעשות עכשיו הפסקה של חמש דקות כדי לאפשר ליבון של העמדה המשפטית לחמש דקות. יש פה איזה דיון. השאלה האם כשלב ביניים, כאופציית ביניים, כדי לא ללכת לייצור הזה שאנחנו מאריכים תקש"ח בחקיקה, לבוא ולומר שאנחנו מאשרים את החוק הזה וקובעים שהתוקף שלו הוא מיום ראשון, ושהממשלה תאריך בשלושה ימים.
היו"ר שמחה רוטמן
אההההה אז כל מה שעשינו זה כדי שזה לא יקרה.
גאל אזריאל
לא צריך לצאת להתייעצות בהקשר הזה.
גלעד קריב (העבודה)
זאת אומרת שהכנסת תאריך את התקש"ח.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, כן. רבותי, יש עוד סעיפים שצריכים להיכנס.
ענבל ברנסון יהודאי
יש עוד עניין והוא תיקון 93 – אז הוא גם לכאורה יפוג ברגע שלא תהיה הכרזה.
היו"ר שמחה רוטמן
לפי התקש"ח?
ענבל ברנסון יהודאי
לא לפי התקש"ח.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
נו, אז תעשו הכרזה. מה זה קשור אלי?
גאל אזריאל
החוק ההוא מתבסס על זה שקיימת הכרזה לפי התקש"ח.
נועה ברודסקי לוי
ולא רק זה – ההכרזה לא תהיה מבוססת כי הרי הם יודעים שהם יכולים להגיד, וזה באמת עניין של הצורך כדי להיערך. אז הם - - - שאנחנו מאשרים להם את זה להקראות - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, שנייה, עברנו לנושא אחר.
קריאה
נועה, את מדברת על ההקראות?
נועה ברודסקי לוי
לא, אני מדברת עדיין על הסיפור של ה - - -. בעצם בתקש"ח קבוע מנגנון שדורש הכרזה. ההחלטה צריכה להיות מבוססת על זה שאי אפשר להביא אותן. אנחנו יודעים שכבר לכאורה אפשר להביא אותן ולכן, לא נכון לייצר את הצורך הזה - -
היו"ר שמחה רוטמן
אי אפשר להביא אותן. אי אפשר להיערך להביא אותן בשלושה ימים.

הנהלת בתי המשפט, בבקשה.
חנית אברהם בכר
אני אסביר: המשמעות היא שבאמת כשהתקש"ח פוקע, גם הסעיף הזה לא תקף כי כל תיקון 93 לא תקף. כדי לקיים הקראות - -
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לא, אנחנו עוד לא בהקראות. אנחנו עוד לא בהקראות. אנחנו כרגע בשאלה על המעצרים הרגילים בלי ההקראות והשאלה היא במעצרים הרגילים בלי ההקראות, האם לעשות את זה באמצעות סעיף אופרטיבי או באמצעות הארכת התקש"ח? הנפקא מינה של הארכת התקש"ח זה שאלת הצורך בהכרזה, ששוב האם אפשר להאריך גם את התקש"ח וגם לקבוע את ההכרזה בחקיקה או שצריך הכרזה שנייה - -
קריאה
אין לזה משמעות.
היו"ר שמחה רוטמן
רק רגע, יש לזה משמעות. עם כל הכבוד, יש משמעות לעובדה שאנחנו מאריכים את זה בשלושה ימים וסוגרים את התקש"ח. יש לזה משמעות חשובה מאוד בעיניי, אני לא מזלזל בזה.
גור בליי
לא, אני לא מזלזל, זה מאוד חשוב. אני רק אומר שאם אתה כבר ממילא נכנס לזה וכבר עושה, אז תכניס לזה סעיף אופרטיבי.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל שוב, מאחר ויש כמה סעיפים אופרטיביים וזה כן קשור מאוד לסוגיה של תיקון 93 כי אז הסיטואציה שקשורה להכרזה מכוח התקש"ח פוקעת, ואז אתה מייצר אנומליה בשלושה ימים האלה, שהקראה כן, זה לא – אתה מייצר משהו שתלוי באוויר.

לגבי תיקון 93 – אתם רוצים לנתק אותו מתקנות שעת חירום או שאתם רוצים שהוא ימות גם בעוד שלושה ימים? ההקראות?
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
שגם הוא ימות. לא, עוד שלושה ימים הוא ימות?
ענבל ברנסון יהודאי
יש שתי אפשרויות, אולי שחנית תסביר.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, כי ההקראות, בתיקון ש - - - בחוק, תלוי בהכרזה מכוח התקש"ח. אם התקש"ח מת אז גם הוא מת.
ענבל ברנסון יהודאי
ואז צריך הסבר לגבי הביטחוניים, אחרת הביטחוניים יצטרכו לבוא פיסית.
היו"ר שמחה רוטמן
להקראות.
ענבל ברנסון יהודאי
כן.
אפרת חקאק
לא, כי החוק החדש - - - שהם לא צריכים לבוא כי - - -
קריאות
לדיון, לא רק למעצרים?
היו"ר שמחה רוטמן
אוקי, אז זה מתקן לחוק העיקרי אבל זה לא קשור לחוק ההקראות.
חנית אברהם בכר
ובנוסף, צריך תיקון משלים לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במצב חירום), שיאפשר שם סוג עניין נוסף של הקראות, הכרעות דין - -
היו"ר שמחה רוטמן
זה תקנות, אתם יודעים לעשות אותם בלעדיי, אתם לא צריכים אותי.
גאל אזריאל
אני מניחה שזה כבר קיים - -
היו"ר שמחה רוטמן
לצערי. אני מאוד הייתי רוצה שהייתם צריכים אותי לתקנות בעניין בתי משפט, יש לנו הצעת חוק שאנחנו - - - עליה ביחד בנושא הזה, אולי נוכל לקדם אותה.
חנית אברהם בכר
אני יכולה לתקן את הודעת המנהל, אם - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אז תתקני את הודעת המנהל, בכל מקרה בלעדיי.
גאל אזריאל
זה בחקיקת משנה, לא צריך את הוועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
אין בעיה.
חנית אברהם בכר
את הודעת המנהל מפנים לתיקון סעיף 3.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, נשאיר את השאלה הזאת פתוחה ונחזור אליה בהמשך. אני חושב שלהארכת התקש"ח יש פתרונות שדיברנו עליהם. אתם רואים את החסרונות, מצוין, זה טוב שיש דעות. אנחנו פלורליסטים. אז לכן אני אומר שהעילה שלי לחוקק, כולל ההכרזה, אני יכול לחוקק ולהאריך גם את תוקפה של ההכרזה מכוחו. אין לי בעיה לעשות את זה בחקיקה, זה יותר נכון, זה מייצר הסדר כולל.
גלעד קריב (העבודה)
באמת, אני לא מצליח להבין קונספטואלית איך ראוי שהכנסת בחקיקה תאריך תוקף של הכרזה. לגבי התקש"ח אני מצליח להבין. ההכרזה, שצריכה להתקבל על-ידי הגורם בעל האחריות המבצעת, שצריך לשקול שיקולים, בסדר? הכרזה זה - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, אז הם אמרו לך שאין להם בעיה שתאריך רק את התקש"ח והם יעשו את ההכרזה. הם יכולים לעשות את זה, זה גם אפשרי.
גאל אזריאל
אני רוצה להזכיר שמי שצריך לעשות את ההכרזה זה שר המשפטים, זה לא המשרד.
היו"ר שמחה רוטמן
למה? אין שם הכרזה על - -
אביב ישראלי
זה בהתייעצות אבל מה הפער? למה לא לעשות את זה - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני יכול להביא את שר המשפטים ולשאול אותו.
גאל אזריאל
אני רק רוצה להתייחס לשאלה של חבר הכנסת קריב - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, אני מסביר: היתרון הוא כפול: 1. אני לא נכנס עכשיו לדיון ארוך, איזה סעיפים מתוך התקש"ח, אני נותן אותם לתוקף. 2. אני יכול להעתיק את כל התקש"ח, קומפלט - -
נועה ברודסקי לוי
לא - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, רק רגע. 2. יש את ההקראות, שהוא צמוד לתקש"ח, צמוד להכרזה מכוח התקש"ח. ואם אני לא מאריך את תוקפן של התקש"ח והם עושים הכרזה או שאני מאריך את תוקפן של התקש"ח בהכרזה, אז גם התיקון על ההקראות מת.
קריאות
לא, זה חלק גם על ההקראה - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני אחוקק גם אותו?
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני אזרום, תן לי.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה לומר משהו: אני מוטרד מסיפור הטלפונים, אבל מכיוון שזה לשלושה ימים ואני סומך על השב"ס ואנחנו גם נדרוש את המספרים על השלושה ימים האלה, מה שאותי מטריד זה שאנחנו קיימנו פה דיון שבו נציגי משרד המשפטים, שזה המשרד של השר שאמור להכריז, אמרו שאין צורך בהכרזה לפרוטוקול - -
גאל אזריאל
לא רק אנחנו.
גלעד קריב (העבודה)
אין בעיה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, הם אמרו שאין צורך בהכרזה לפי החוק החדש שנחוקק, לא לפי החוק הישן.
גלעד קריב (העבודה)
לא, לא. חבר'ה, תקשיבו שנייה, אני מסכים שזה עניין אסתטי אבל זה עניין אסתטי בנוסף ל - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, יאללה, אני לא מתווכח. גלעד, קיבלת, אני לא מתווכח, מה שאתה רוצה.
ענבל ברנסון יהודאי
אמרנו שלפי המצב הנוכחי כרגע, לא יהיה צורך בהכרזות לפי החוק החדש.
היו"ר שמחה רוטמן
הם לא אמרו את זה להכרזות התקש"ח, אני גם זוכר את זה אבל בסדר, לא משנה. להיפך, הכרזות לפי התקש"ח, גלעד, הנטל לפי התקש"ח להכרזה הוא נורא קטן, הוא אפילו עומס לוגיסטי. אין עליהם הרבה נטל. קיים מצב עובדתי להכריז – אין בעיה. השאלה אם אנחנו דורשים להכריז? לא משנה לי.
גלעד קריב (העבודה)
אדוני היושב-ראש, הדברים ברורים לי אבל אני אסביר במשפט אחד: אפשר למצות את זה בשני סעיפים שתכניסו - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אמרתי את זה לפני שהתחלת לדבר.
אפרת חקאק
רגע, אבל כמי שצריכה עכשיו לנסח, לא הבנתי עד הסוף מה הוא עושה.
היו"ר שמחה רוטמן
עכשיו אני מבקש שתשאלו אותו את כל השאלות כי זה הכל באשמתו.
גלעד קריב (העבודה)
היושב-ראש הסכים שבמקום להאריך את התקש"ח, את ההוראות האופרטיביות - -
היו"ר שמחה רוטמן
תקבעי את ההוראות האופרטיביות מהתקש"ח, בסדר? בהצלחה, רק תעשי לי טובה, תכניסי את סעיף 1 ולא 2. שימי את זה בסוף. אני רוצה שההסדר של החוק הזה יהיה ההסדר המהותי של הפלילי, והסוף יהיה הוראות מעבר. לא להתחיל בזה.
נועה ברודסקי לוי
זה לא הוראת מעבר.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, הוראת מעבר מהתקש"ח. אגב, יתרון נוסף היה אם זה היה בסוף ולא בהתחלה, שגלעד היה כבר עייף ולא משגע אותי. אפשר בבקשה?
גלעד קריב (העבודה)
אני כבר עייף.
היו"ר שמחה רוטמן
לך הביתה, אחי. סעיף 3, נו.
נועה ברודסקי לוי
אז אני רק מבהירה את העניין הזה, כמו שאמרנו: עצם ההוראה המהותית פלוס הסיפור של הטלפון זה שלושה ימים.
היו"ר שמחה רוטמן
והקראות.
נועה ברודסקי לוי
רגע, רגע - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, וההקראות הרגילות כי אתם נורא לא רוצים להאריך תקש"ח.
נועה ברודסקי לוי
אוקי. אנחנו נוסיף דיון - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אתם יכולים פשוט להוסיף סעיף: על אף האמור... בתקופת השלושה ימים האלה, לא יהיה צורך בהכרזה לפי...

חברים, אם כולם ידברו, נלך לאיבוד.
ענבל ברנסון יהודאי
אני חושבת שצריך להוסיף לסעיף 3(א), בעניין הביטחוניים – גם לפי סעיף 126 ו-133א לחוק סדר הדין הפלילי, ואז זה יכסה גם את ההקראה הראשונה.
היו"ר שמחה רוטמן
שוב, את מדברת על משהו אחר. זה חשוב, מצוין. אנחנו מדברים עכשיו על הקראות לפליליים הרגילים, לא לביטחוניים. ההקראות לביטחוניים הרגילים, שהתיקון הקודם שעשינו פה בוועדה לפני כבר אוטוטו ארבעה שבועות, בכמה זמן שאנחנו יושבים פה, בחדר, התיקון הזה מותנה בתוקפה של הכרזה לפי התקש"ח. ומאחר ואנחנו נותנים לתקש"ח למות, אז התיקון הזה ימות גם הוא. יש שתי אפשרויות: להכניס גם אותו לתוך החוק או להוסיף סעיף בחוק שאומר: על אף האמור בסעיף איקס שבחוק הרלוונטי, ואני מבקש ממי שהחוק הרלוונטי יושב לידו – שיגיד, שיהיה כתוב: תוקפן של זה וזה יעמוד עד ליום 18.
גאל אזריאל
אז אולי עדיף לבטל את סעיף ו.
אפרת חקאק
לא, אם אנחנו מבטלים את סעיף ו אז החוק נשאר בתוקף עד ה-8 בינואר, בלי שום קשר להכרזות, הוא יישאר בתוקף למרות שיש לנו חוק חדש.
היו"ר שמחה רוטמן
לכן, צריך פשוט לשנות את סעיף התוקף שלו, שבמקום שיהיה מותנה בהכרזה, שיהיה מותנה עד ה-18.
אפרת חקאק
לא, סעיף התוקף לא מותנה בהכרזה, זה סעיף אופרטיבי.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי. יש לי פתרון יותר טוב – בשעה שתשני לו את סעיף התוקף אז הסעיף האופרטיבי ימות. תמחקי את הסעיף האופרטיבי ותעשי את זה בסעיף התוקף.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
המסקנה ברורה. יאללה. כמו שאמרנו, הרמה הנורמטיבית הגבוהה ביותר במדינת ישראל זה מחלקת נוסח החוק.
אפרת חקאק
אתם צריכים את החוק הזה לשלושה ימים.
היו"ר שמחה רוטמן
בדיוק.
נועה ברודסקי לוי
חנית, ומה יקרה בעוד שלושה ימים? יביאו אותם פיסית?
היו"ר שמחה רוטמן
כמו כולם, למעט הביטחוניים, שלהם אנחנו נחוקק את ההסדר פה. תודה ושלום.
נועה ברודסקי לוי
"קיום דיונים 3. (א) על אף האמור בסעיף 16(2), 17(א) ו-57 לחוק המעצרים, - -
בהיוועדות חזותית
היו"ר שמחה רוטמן
- - -
נועה ברודסקי לוי
זה סעיפים שקובעים שדיוני מעצר ייעשו בנוכחות, והסעיף שענבל ביקשה להוסיף, שמתייחס להקראה.
אביב ישראלי
אבל אם תהיה לי איזו שהיא הרחבה של הודעת המנהל, החוק לא ייתן לי מענה אז למה לא ללכת - -
היו"ר שמחה רוטמן
מה?
אביב ישראלי
אם תחליטו להוסיף עוד דיונים בהודעת המנהל, זה לא ייתן לי מענה, נכון?
חנית אברהם בכר
כמו הוכחות? אבל יש לך vc בהסכמה בהמשך.
אביב ישראלי
בסדר, אז נגיע ל-vc בהסכמה אבל למה לא לעשות סעיף יותר כללי של דיונים - -
גלעד קריב (העבודה)
לא, לא. ממש לא.
גאל אזריאל
זה רק לשבועיים הקרובים - -
היו"ר שמחה רוטמן
איזה שבועיים?
גלעד קריב (העבודה)
אם אתם חושבים שתעשו דיוני הוכחות ב-vc כי המנהל הרחיב - -
היו"ר שמחה רוטמן
בהסכמה, בהסכמה. לפי החוק הרגיל. אם לא, והבן אדם לא רוצה הוכחות, שיישאר בכלא. מה אכפת לכם?
קריאות
שלא יהיה מצב שלא יהיו דיונים פיסית.
גלעד קריב (העבודה)
לא, במקרה כזה, אם מאוד חשוב, אז תוציאו את האסירים. הרי החוק לא אומר - -
היו"ר שמחה רוטמן
או שתהיה הסכמה.
גלעד קריב (העבודה)
לא יהיה הסכמה לדיונים.
היו"ר שמחה רוטמן
אם יהיה או לא יהיה. מה, אתה הסניגור שלהם עכשיו?
גלעד קריב (העבודה)
אם תהיה הסכמה, שישב וידחה את הדיון - - -
אפרת חקאק
חבר הכנסת קריב, אני רוצה לחדד משהו: בסעיף הספציפי הזה, מדברים רק על עצורים כרגע, לא על אסירים. הוא מדבר על עצורים.
גלעד קריב (העבודה)
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
נו, אז איך זה קשור? דיון הוכחות זה עצורים.
קריאה
עצורים יכולים להיות מוזמנים גם לדיון אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקי, בסדר.
גלעד קריב (העבודה)
אתם רוצים גם גזר דין והכל ב-vc? אין בעיה.
היו"ר שמחה רוטמן
אם אפשר במסרון.
גלעד קריב (העבודה)
גם לזה נגיע, לדיונים במסרונים.
נועה ברודסקי לוי
אפשר להוסיף גם את הסעיפים שדורשים נוכחות בחסד"פ.
היו"ר שמחה רוטמן
יש דבר אחד שצריך לתת לו מענה – כל הדיונים האחרים, יחולו לגביהם ההסדרים הרגילים. דיוני המעצרים הם הדבר שעליהם מדובר, והוספנו גם את נושא ההקראה ויצרנו את ההסדר. בסדר גמור.

לגבי הוכחות – יש הסדר vc כללי. לא ירצה vc, יישאר יותר במעצר, לא אכפת לי, הסניגור שלו יחליט.
ענבל ברנסון יהודאי
יש כאן טעות בעיניי – הדיונים האלה לא מתקיימים היום. הרי יש תקנות סדרי דין שיש בהם מספר מצומצם של דיונים. אין היום - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל מחר בבוקר כן יהיה. אני לא יודע מתי יהיה.
ענבל ברנסון יהודאי
לא, אז יש שתי אפשרויות: אם את תקנות סדרי דין לא מתקנים עד סוף החודש ועד שיש חקיקה – אין בעיה. אם פתאום מתקנים אותם, צריך פתרון לעצורים הביטחוניים כי אם פתאום לעצורים הביטחוניים יביאו טיעונים לעונש, אז כבר אפשר להביא אותם למעצרים, זה לא ממש מחליף את - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שוב, אז אני אומר שאם אנחנו אומרים – הרי אין שום דבר שמחייב את המדינה לקיים דיון. הרי התביעה ובית המשפט יקבעו האם יעשו עכשיו את הדיון של טיעון לעונש. שום דבר לא בוער. יגידו לאסיר: אם אתה רוצה דיוני הוכחות, טיעונים לעונש, גזר דין, כל מה שלא כלול פה - -
קריאה
אבל אי אפשר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, אבל אם יהיה אפשר, אם הוא יסכים ב-vc – יהיה, לא יסכים – לא יהיה.
קריאה
אני לא בטוחה שזה תואם את החוק - - -
ענבל ברנסון יהודאי
לא, זה לא דיונים שאפשר לקיים אותם ב-vc, גם לא בהסכמה לפי הוראת השעה הרגילה. אי אפשר.
קריאה
לא, למה? אבל הכנסת את זה.
ענבל ברנסון יהודאי
לא, הכנסנו את זה בסיבוב הקודם אבל אין הסכמה על זה, זה לא נמצא עכשיו בחוק.
אסף שרף
ענבל, היא הכניסה את זה בסעיף 4 אבל אמרנו שמורידים את זה.
ענבל ברנסון יהודאי
גם הם אמרו וגם חבר הכנסת קריב לא הסכים על זה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי.
גלעד קריב (העבודה)
אל תפתחו את זה עכשיו.
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, גלעד. בנוסח עכשיו, המעודכן - - -
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
על הביטחוניים בהסכמה אפשר הכל. בסדר, זה כתוב.
קריאה
זה רק על הביטחוניים עכשיו?
היו"ר שמחה רוטמן
כן, כי הרגילים מגיעים.

טוב, חברים, כולם עייפים. יש לי בקשה: בואו ניתן להם להקריא, נרשום שאלות לסוף כי אחרת כולנו נאבד קשב. בסדר? מה שלא ברור – בסוף.
גלעד קריב (העבודה)
לא, אבל זו נקודה - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, גלעד, לא. בסעיף הרלוונטי, די.
גלעד קריב (העבודה)
זה הסעיף הרלוונטי.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אנחנו עוד לא שם, אנחנו ב3(א). בבקשה לרשום שאלות לסוף, אחרת נעשה טעויות שנתחרט עליהן.
נועה ברודסקי לוי
" - - על אף האמור בסעיף 16(2), 17(א) ו-57 לחוק המעצרים, ו-143"

ונבדוק אם יש עוד סעיף אחד שצריך מהחסד"פ לגבי העניין של ההקראות, "בתקופת תוקפו של חוק זה, דיון בעניינו של עצור באחת העבירות שלהלן, שנדרשת בו לפי דין נוכחותו של העצור, יתקיים שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה."
נועה ברודסקי לוי
עכשיו, כאן יש את ההסבר לגבי העניין של המעצר, שאמרנו שמעצר עד תום ההליכים לא יכול להיעשות... אז מה שחשבנו זה לכתוב:

"ובלבד שדיון מהותי אחד לפחות, לפי סעיף 15 או לפי סעיף 21 לחוק המעצרים, יהיה בנוכחות העצור באולם בית המשפט בטרם הורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים - -
היו"ר שמחה רוטמן
גם אם נוכחות העצור באולם בית המשפט, אני לא... אני אמרתי, אני כן מקווה שהם יצליחו לייצר - -
גלעד קריב (העבודה)
אז זה הופך להיות אולם בית המשפט.
היו"ר שמחה רוטמן
אז זה הופך להיות אולם בית המשפט לעניין הזה? בסדר.
נועה ברודסקי לוי
"- - ועל כל אלה, אם כן, ביקש העצור באמצעות סניגורו - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, סליחה, לא נכון.
קריאות
- - - הגעת לסוף.
היו"ר שמחה רוטמן
רגע, עוד לא הגענו לסוף, שנייה. אני אומר שהיו מקרים בעבר ששופטים – היה בן אדם מוחזק בבית חולים, השופט יצא ועשה את הדיון בנוכחותו, לא בתוך האולם. יש לו סמכות. מה שמהותי לי פה זה הנוכחות, לא אולם בית המשפט. לכן, נוריד את המילים "באולם בית המשפט". יתקיים בנוכחות העצור.
נועה ברודסקי לוי
אני רק אגיד שבעבר כן הייתה פה תמיד בקשה, בקורונה, ואני חושבת שגם בהוראת השעה, שלא רצו שזו תהיה התפיסה, שזה נעשה ממש לא בנוכחות כשהוא לא באולם אלא ב-vc. זו הייתה בקשה בעבר של משרד המשפטים.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי.
נועה ברודסקי לוי
לא רצו שנרשום שנוכחות - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה מה שכתוב בסעיף (א), שיתקיים שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו באמצעות מכשיר טכנולוגי. זה הדבר שכתוב בחוק, את לא יכולה להגיד: אני לא רוצה להשתמש בשפה הזאת. אם את רוצה לשנות את השפה – אני בעד, אז תכתבי "התקיים שלא בנוכחותו הפיסית אלא בהשתתפותו באמצעות מכשיר טכנולוגי."
גלעד קריב (העבודה)
לא, לא.
קריאה
אבל המשמעות היא שצריך להביא אותו.
היו"ר שמחה רוטמן
חכו בבקשה, אני מתחנן. תקראו סעיף קומפלט ולא על כל משפט תקפצו פה, כשלא קראתם את המשפט הבא. שנייה, תקראי עד סוף הסעיף ותירגעי.
נועה ברודסקי לוי
אנחנו נקריא הכל ונסביר, בסדר?
היו"ר שמחה רוטמן
אם הניסוח בעייתי, ניתן לזה מענה. תקראו סעיף קומפלט, תרשמו נקודות, בסוף הסעיף – שאלות, אחרת לא נצא מפה הלילה.
גאל אזריאל
אז אני חוזרת: מבחינת משרד המשפטים, אפשר להוריד את המילים "באולם בית המשפט".
נועה ברודסקי לוי
בסדר, הורדתי. אז אני אקריא שוב את הכל, ואם לא היה ברור אז...

"ובלבד שדיון מהותי אחד לפחות, לפי סעיף 15 או לפי סעיף 21 לחוק המעצרים יתקיים בנוכחות העצור, בטרם הורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ועל כל אלה אם כן ביקש העצור, באמצעות סניגורו, לקיים דיונים אלה בהיוועדות חזותית.

לעניין זה – דיון מהותי, לרבות דיון שנשמעו בו טענות לעניין - - הראיות, עילת המעצר או חלופת המעצר או - -
היו"ר שמחה רוטמן
טענות, יש פה טעות, שימי לב.
נועה ברודסקי לוי
נכון. - - "הצדדים במעצר עד תום ההליכים.

הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק המעצרים ולא התקיים - - אנחנו נמצא נוסח יותר מדויק של אפילו דיון מעצר אחד בנוכחותו באולם בית המשפט – בנוכחותו של העצור, לא יורה בית המשפט על מעצרו - -
קריאות
- - -
ש היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, חברים. לא קופצים באמצע סעיף. פעם אחרונה. די.
נועה ברודסקי לוי
"- - לא יורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים ורשאי הוא להאריך מעת לעת את המעצר עד תקופות שלא יעלו על 14 ימים עד מועד בו ניתן להביא את העצור לדיון בנוכחותו."
נועה ברודסקי לוי
אני אסביר, ואחר-כך, אם יהיו הערות לנוסח, בטח ובטח מאחר שהכל נעשה פה בניסוח מהיר, כמובן שאנחנו יכולים גם לתקן.

הרעיון היה לבוא ולהגיד שאנחנו לא סוטים מהעיקרון שלא מאריכים מעצר עד תום ההליכים - -
היו"ר שמחה רוטמן
בלי שיתקיים דיון מהותי.
נועה ברודסקי לוי
- - ולו דיון אחד שבו ראה שופט את העצור. ולכן, זה הכלל, אבל יחד עם זאת, ממה שנקבע פה, בוועדה, אנחנו מכירים בזה שאי אפשר להביא כרגע את העצורים הביטחוניים ולכן קובעים כאן שכל עוד אי אפשר להביא אותם, לא יקבע בית המשפט מעצר עד תום ההליכים אלא יוכל להאריך כל פעם עד 14 יום במקסימום.
אביב ישראלי
אז אני חושבת שאולי נכון להתחיל מ"הוגשה בקשה", כלומר מהפסקה השנייה, כי המשמעות של הפסקה הראשונה "ובלבד שדיון מהותי" - -
היו"ר שמחה רוטמן
יתקיים – זה מייצר חובה להביא.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
אז לכן ההערה הניסוחית שלה היא נכונה.
גלעד קריב (העבודה)
ואם הם עוד לא הגישו בקשה?
היו"ר שמחה רוטמן
יהיה כתוב שהדיונים יתקיימו שלא בנוכחות זה וזה. הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 ולא התקיים דיון מעצר אחד בנוכחות של העצור, לא יורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים, רשאי הוא להאריך את - - - המעצר לתקופות שלא יעלו על 14 יום - - -"

הסעיף הזה אומר את הסעיף ההוא ובלבד, רק הוא לא מייצר חובה אופרטיבית לייצר דיון מהותי.
גלעד קריב (העבודה)
רק שיש פה בעיה אחת, שהסיכום בינינו הוא שבין אם ביקשו מעצר עד תום ההליכים ובין אם לא, אחת ל-14 ימים יתקיים דיון vc.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
גלעד קריב (העבודה)
אז יבקשו הארכה ל-21 יום.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי. אז את זה צריך לתקן, בסדר. זה בסדר, לגיטימי ומובן. הוא בא ואומר: בלי קשר למעצרו עד תום ההליכים, אי אפשר יהיה לבקש מעצר ימים של 21 יום. מובן ומוסכם. ולכן, יהיה כתוב פה כך: היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, ובלי קשר ל"הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 - - - זה סעיף (א). סעיף (ב): עצור שלא התקיים דיון מעצר אחד בנוכחותו, לא יוכל בית המשפט להורות על מעצרו לתקופה העולה על 14 ימים.
גאל אזריאל
אבל חייבים את החלק השני.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זה לא קשור לחלק השני, יש חלק אחד.
גאל אזריאל
בחלק הראשון מדובר על זה שלא מביאים בכלל דיונים בנוכחות.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
גאל אזריאל
קודם כל, להגיד שיש אפשרות בכל זאת לקיים דיון בנוכחות לפני שאומרים שאם לא יתקיים - - - אז מקצרים ב-14 יום.
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, שנייה.
קריאה
אז לא תגיעי בכלל לכתב אישום בזמן הקרוב.
היו"ר שמחה רוטמן
את אומרת: האם רשאים לעשות דיון בנוכחות?
גאל אזריאל
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
הסעיף אוסר לקיים דיון בנוכחות, אני מבין מה שאת אומרת אבל קודם כל - -
גלעד קריב (העבודה)
- - - העזתי - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה גלעד, באמת, מה עזתי עכשיו על הראש שלך? שנייה. אז אני אומר שבואו נרכז דיונים, אחרת לא נצא מזה.

זו נקודה נכונה אבל אני כן אומר ש"על אף האמור בסעיף - - - יתקיים שלא בנוכחותו, וזה וזה וזה – בית המשפט - -
גאל אזריאל
אפשר לכתוב: ניתן לקיים שלא בנוכחות, ואז...
היו"ר שמחה רוטמן
כן, ניתן לקיים שלא בנוכחות אלא בהשתתפות באמצעות מכשיר טכנולוגי – יכול שיתקיים שלא בנוכחותו. נכון. ואז הסעיף שבא ואומר: כל זמן שלא יתקיים דיון בנוכחות של העציר, לא יהיה רשאי בית המשפט להורות על מעצרו לתקופה העולה על 14 יום.
גלעד קריב (העבודה)
עכשיו, על זה צריך להוסיף סעיף - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, בוא נסיים. אתה כבר קלטת, כולם הבינו והקשיבו?
גלעד קריב (העבודה)
לא, אבל תן לי רגע לומר את המשפט הזה, ואז לא יתעוררו שאלות: על ההסדר הזה צריך להוסיף סעיף שאומר, שהדרישה ל-vc כל 14 ימים לא חלה על עצורים שעליהם חלים תקנות שעת החירום על פעולת האיבה והמלחמה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה סעיף אחר. לכן אמרתי לך שאתה ממהר.
קריאות
זה לא קשור, זה סעיף אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
אני רק מתחנן – אני יודע שלכל אחד פה יש את הנושא החשוב והיקר לליבו. אני מתחנן להגיב לסעיף.
אפרת חקאק
חבר הכנסת קריב, אם - - - על ה-14 יום, כל 14 יום יהיה דיון ב-vc, נכון?
היו"ר שמחה רוטמן
לא ניתן להאריך מעצר לתקופה העולה על 14 יום כל זמן שלא התקיים דיון בנוכחות. זו ההוראה האופרטיבית של הסעיף.
אפרת חקאק
מבחינת רשויות האכיפה, האם אין מעצרים ביטחוניים, שזו תקופה יותר ארוכה מהרגיל?
קריאות
יכול להיות שיש.
היו"ר שמחה רוטמן
לא על העזתים.
גלעד קריב (העבודה)
אני מבין, אבל זה בדיוק ה"טרייד-אוף". נכון, ה"טרייד-אוף" שבתקופה הזו, אם לא מוציאים את כל הביטחוניים, ה"טרייד-אוף" הוא כל 14 יום בעיון. לא תאריכו מעצרים ל-30 יום.
ענבל ברנסון יהודאי
זה לא רק - - - זה גם נניח מחבלים - -
גלעד קריב (העבודה)
זה הכל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
סליחה, לא הבנתי. רק רגע, גלעד, אני יכול להבין את הסיטואציה לפני שהשיח הזה רץ ומתקדם למקומות שאני לא מבין אותו?
ענבל ברנסון יהודאי
בעצם הסעיף הזה, שמדבר גם על מעצר ימים, אומר שגם חשודים שמואשמים בעבירות ביטחון לפי סעיף 35(ב) למשל, שנחקרים בשב"כ, לא עזתים אלא אחרים, המעצרים יהיו רק לפרק זמן של 14 יום.

אז אני רק רוצה לעדכן את השב"כ בזה אבל - - -
גלעד קריב (העבודה)
בסדר, אבל זה כל הרעיון. הרעיון הוא שמכיוון שאתה לא מביא את העצור לשופט, אז אתה - -
ענבל ברנסון יהודאי
הבנתי, אני רק רוצה שהם ידעו את זה כי יש להם כמויות לא מבוטלות של עצורים וזה מטיל עליהם מעמסה נוספת. רק שתדעו, תחליטו מה שאתם רוצים אבל...
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, הם מוחזקים בשב"כ ולא על-ידי שב"ס?
ענבל ברנסון יהודאי
הם מוחזקים על-ידי שב"ס בכל מקרה, גם אם הם בשב"כ בחקירה – אבל היא של השב"כ.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי. זה כולל במניעת מפגש גם? או שלא קשור.
ענבל ברנסון יהודאי
יכול להיות שכן, סביר להניח שכן.
היו"ר שמחה רוטמן
אז את המניעת מפגש אני כן חושב שצריך להחריג.
ענבל ברנסון יהודאי
עצורים שבמניעת מפגש?
היו"ר שמחה רוטמן
כן. יכול להיות שזה פותר את הבעיה של השב"כ.
גלעד קריב (העבודה)
בדיוק להיפך. אדם שלא פוגש את הסניגור שלו, על אחת כמה וכמה אני רוצה שהשופט יראה אותו, ועכשיו אתם אומרים לי שהשופט יראה אותו רק דרך מסך – שיראה אותו יותר פעמים.
היו"ר שמחה רוטמן
תבדקי עם השב"כ אם זה אפשרי, בסדר גמור.
ישי ישורון
הסיפור של אולם בית המשפט, למה הורדנו אותו בדיוק? כי זה הנוסח שהיה קיים בקורונה ולא הייתה איתו שום בעיה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אגיד: להיפך. בגלל שאמרנו שאנחנו רוצים לאפשר שופט שירד לבית מעצר - -
ישי ישורון
אז זה גם יהיה בית משפט.
היו"ר שמחה רוטמן
או סיטואציה שבה כמו בעבר, ששופטים נסעו. כשמחבל הוחזק בבית חולים - -
ישי ישורון
אני פשוט לא מבין למה אנחנו עושים משהו אחר מהקורונה שיעלה כל מיני שאלות. בקורונה, זה לא עורר את הבעיה שהוא הלך לבית חולים - -
היו"ר שמחה רוטמן
דווקא בקורונה לא נכנסו בכלל לבתי חולים.
גלעד קריב (העבודה)
עזוב רגע, אל תשווה לקורונה. בהוראת השעה הקבועה משתמשים במונח של "באולם בית משפט", ושם - - - "אולם בית המשפט", צריך לפרש לא במובן הפיסי אלא - - -
קריאות
- - -
ישי ישורון
אז למה לעורר בעיות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
טוב. כל החוק הזה מעורר בעיות שלא עוררו קודם. אם זה נורא קריטי לכם, נשאיר את המילה רק לא להאריך את תקנות שעת חירום כי שם צריך - - -
ישי ישורון
אני לא רוצה להגיד מה אני חושב על זה.

הלאה.
אביב ישראלי
רק שני דברים: בסעיפים, אני חושבת שצריך להוסיף גם את 52 ו-53 למעלה. נראה לי שאולי נכון - -
היו"ר שמחה רוטמן
מה זה 52 ו-53?
נועה ברודסקי לוי
זה כל דיון בעניינו של עצור. ב-3(א) את מתכוונת?
אביב ישראלי
כן.
נועה ברודסקי לוי
דיון בעניינו של עצור – לא הגבלנו את זה בכלל בשום סעיף.
אביב ישראלי
לא, אבל יש לך "על אף האמור בסעיפים..." את מפרטת סעיפים.
אפרת חקאק
זה סעיפים שיש חובת נוכחות.
קריאה
כתוב: נוכחות בחוק, אביב.
קריאות
- - -
ישי ישורון
זה לא סוג ההליך, זה הסעיף שבו נקבעת חובת נוכחות. 16 זה חובת נוכחות בהליך מעצר ו-57 זה בערר.
ענבל ברנסון יהודאי
ב-17(א) גם רשום נוכחות. פשוט רשומה המילה "נוכחות" בחוק.
היו"ר שמחה רוטמן
מצוין. הלאה.
אביב ישראלי
אפשר רק להבין אז מה יצא לנו בסעיף הזה, 3(א) בכללותו?
נועה ברודסקי לוי
מה שהסעיף אומר זה שדיון בעניינו של עצור – לא הגבלנו לאיזה סוג של דיון. דיון בעניינו של עצור לפי אחת העבירות שעוד מעט נקריא, יתקיים בהיוועדות חזותית.
היו"ר שמחה רוטמן
ניתן לקיימו בהיוועדות חזותית.
נועה ברודסקי לוי
ניתן לקיימו בהיוועדות חזותית. ככל שלא יתקיים דיון ולא אף אחד מהדיונים שלו במעצר בנוכחות, בית המשפט לא יוכל להאריך יותר מ-14 ימים כל פעם.
אביב ישראלי
כלומר, האמצע ירד.
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
קריאה
בעצם מוסיפים את הסעיפים של ההקראה הראשונה, סעיף - - - ו-133(א).
נועה ברודסקי לוי
לא ציינו שום סעיפים.
ענבל ברנסון יהודאי
יש צורך בעוד 30 ימים ממועד הגשת כתב האישום לקיים הקראה בנוכחות. לכן נעשה החוק.
נועה ברודסקי לוי
אז צריך להוסיף את זה לרישא.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
חנית אברהם בכר
שאלה: אז הגדרה של דיון מהותי נשארת?
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לא צריך.
אפרת חקאק
לא נצטרך את כל הדבר הזה. נכתוב את ההסדר שהסכמנו עליו עכשיו בצורה חדשה.
היו"ר שמחה רוטמן
כן. אני הקראתי חלק ממנו אבל אפשר לנסח אותו יותר טוב.
נועה ברודסקי לוי
אבל יש פה כן שאלה עקרונית במה שחנית מעלה כי למעשה, בדיון מהותי, זה שונה אם היה דיון שבסוף הוא היה מגיע פיסית והאריכו לו בכמה ימים. בחלק מהדיונים, לא סתם יש הגדרה של דיון מהותי. זאת אומרת, נדרשנו לזה בזמנו בדיון - -
גאל אזריאל
צריך שהנוכחות תהיה לפחות בדיון מהותי אחד אבל כל עוד לא הייתה נוכחות בדיון מהותי אחד לפחות, כל ההארכות, לא משנה אם זה דיון מהותי או לא מהותי, יהיו עד 14 יום.
גלעד קריב (העבודה)
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
ודאי, השאלה היא עכשיו - -
נועה ברודסקי לוי
אם אנחנו מוחקים את הפסקה הראשונה, בעצם ויתרנו על הגדרה של דיון מהותי, ויש לזה חשיבות מהבחינה הזאת שזה דיון שבו הוא באמת נשמע או...
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. שיביאו בן אדם שאנחנו לא מביאים ככלל, ואם הביאו אותו זה רק עם אישור מיוחד וכולי, אז הדיון לא יהיה מהותי? בואו, אי אפשר לעשות "העתק-הדבק" מחוק שלא מתאים. אנחנו מייצרים פה איזה שהוא חוק חדש. אם יביאו את הבן אדם אחרי שגם שופט החליט להחריג אותו בצורה מיוחדת, הדיון הזה הוא דיון מהותי. אי אפשר ככה, אנחנו מסתבכים הרבה יותר.
גלעד קריב (העבודה)
קודם כל, ההגדרה הזאת של "דיון מהותי" - -
נועה ברודסקי לוי
יצרנו אותה בזמנו בקורונה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה לא רלוונטי לתרחיש שאנחנו מדברים עליו עכשיו. זה לא רלוונטי למציאות הזאת. במציאות הזאת מדובר בדיון שביקשו לו בקשה מיוחדת להחריג אותו מההסדר שלא מסיעים, וניתנה עליו חוות דעת ביטחונית ושופט החליט שיקיימו אותו בכל זאת מטעמים מיוחדים שירשמו והתקיים הדיון – זה ה"אימ-אימא" של הדיונים המהותיים, סליחה שאני אומר.
גלעד קריב (העבודה)
שנייה רגע, בהוראת שעה אני לא מדבר על הקורונה. אני לא רואה בהוראת שעה במקום דיון מהותי – אמרנו בדיוק איזה דיונים - -
היו"ר שמחה רוטמן
אם היה דיון בנוכחות, אז אני לא...
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה לשאול: בגלל הטריטוריה שאנחנו נמצאים בה, לא די שנאמר "ולפחות שאחד מדיוני המעצרים יתקיים בנוכחות"?
היו"ר שמחה רוטמן
אז אמרתי: יתקיים דיון בנוכחות. זה הכל. יתקיים דיון.
גלעד קריב (העבודה)
אני אסביר למה: בוא נאמר שהמנהל לא מרחיב כרגע את סוגי הדיונים. כל הדיונים שיש לנו זה רק דיון מעצר, זה גם כנראה מה שיקרה בחודש הקרוב. כל הדיונים שרלוונטיים לחוק הזה הם רק דיוני מעצר - -
היו"ר שמחה רוטמן
או הקראה.
גלעד קריב (העבודה)
- - אם זה הכל דיוני מעצר, אז מה שצריך להניע אותנו זה שדיון מעצר אחד לפחות נערך מול שופט.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. פשוט דיון. המילה "דיון מעצר" פחות רלוונטית.
גלעד קריב (העבודה)
אני רק שואל האם יכול להיות איזה שהוא תרחיש אחר שזה לא דיון אל מול שופט מעצרים – על פניו לא אבל...
היו"ר שמחה רוטמן
ושוב, תבין את הסיטואציה: לא יתקיים דיון אם לא באו וקיבלו החלטה נקודתית מטעמים מיוחדים שירשמו והחריגו אותו מהכלל.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה לומר שצריך להיות ברור שכשאנחנו מדברים על דיון בנוכחותו, זה לא שפתאום הוציאו את האסיר הביטחוני הזה להעיד בדיון פלילי של מישהו אחר. לכן אני אומר: דיון בעניינו.
היו"ר שמחה רוטמן
דיון בעניינו, בסדר.
גלעד קריב (העבודה)
זה צריך להיות ברור שזה דיון בעניינו.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. יתקיים בעניינו דיון...
קריאה
מעצר.
היו"ר שמחה רוטמן
לא דיון מעצר, דיון בעניינו. ואם זה היה דיון הקראה? נו, באמת. הוא מתכוון "דיון בעניינו" במובן הזה שלא קרה שהביאו אותו לדיון שהתקיים בנושא אחר, ועליו כן החריגו והביאו אותו כי היו חייבים את העדות שלו, אז היה - - - אבל זה לא היה דיון בעניינו.
גלעד קריב (העבודה)
בסדר, אבל ההצדקה לומר "דיון מעצר בעניינו", שזה ממילא מה שיהיה - -
היו"ר שמחה רוטמן
ואם יהיה דיון הקראה בעניינו?
גלעד קריב (העבודה)
בדיון הקראה לא נבחנת שאלת עילת המעצר וכולי.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, אבל שוב, אם הבן אדם יצא באופן סופר חריג מתוך המערכת והוסע וראה שופט בדיון בעניינו, לא אכפת לי מה היה ה"טייטל", הסכנה שמוארך מעצרו של הבן אדם בלי שהוא ראה שופט לא קיימת יותר.
ישי ישורון
זה באמת פרט טכני.
היו"ר שמחה רוטמן
זה דיון בעניינו. נכון, אבל הוא ראה שופט, אז לא יביאו אותו לזה, לא יביאו אותו לדיון הזה כי הוא ראה שופט בפנים, בלי vc - -
גלעד קריב (העבודה)
כדרך אגב, אני רק רוצה לומר שבהסתכלות להוראת השעה הקבועה, דיון הקראה זה לא דיון שאנחנו קבענו שהוא מחייב בכל מקרה התייצבות לעומת דיון - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זו נקודה חשובה.
גלעד קריב (העבודה)
- - אני לא בטוח שבדיוני הקראה, כשנעשה את החקיקה יותר ארוכת הטווח, שדיון הקראה רלוונטי לפה.
היו"ר שמחה רוטמן
גם לא רלוונטי דיון שניתנה בו הסכמת הצדדים למעצר עד תום ההליכים. לכן אני אומר: כל דיון בעניינו. ומי שהוחרג מהדבר הזה והגיע כבר לשופט וראה שופט – עליו, עם כל הכבוד, יחול הכלל שניתן להאריך לו עד תום ההליכים.
גלעד קריב (העבודה)
מניסיונכם, סניגור יכול בדיון הקראה לפנות לשופט ולומר: אני מבקש להעלות גם נקודה שקשורה - -
ישי ישורון
לא, זה מאוד תלוי אם עושים את זה כהקראה פורמלית. זה לא דיון מעצר.
גלעד קריב (העבודה)
אבל כל האירוע פה הוא אירוע של הארכת מעצר.
היו"ר שמחה רוטמן
זה דיון מעצר.
גלעד קריב (העבודה)
תודה רבה. אני מעריך את זה, אני יודע שלך זה הרבה יותר - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אתה מתעקש - -
גלעד קריב (העבודה)
תהיה נדיב.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אהיה נדיב. אני רק אומר שאתה מתעקש, במחילה גלעד, על משהו שבעולם הפרקטי הוא חסר משמעות. לא יביאו לדיון זה, ואם יביאו – אז במקרה הזה הוא ראה שופט והסניגור שלו נורא נורא התעקש וקפץ דרך 700 לולאות כדי שהוא יראה שופט, אז גם בדיון ההקראה ישמעו אותו.
גלעד קריב (העבודה)
אבל אם לא אכפת לך לשים מעצר בשבילי, אז הכל טוב.
היו"ר שמחה רוטמן
בשבילך כבר לא אכפת לי כלום.
גלעד קריב (העבודה)
תודה רבה. אפשר לעבור למהפכה המשפטית?
היו"ר שמחה רוטמן
קדימה, בלי שאלות. נמשיך.
אפרת חקאק
אז המסקנה היא שאנחנו כן כותבים את הכלל פלוס אחד ל-14 יום.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
קריאה
איזה כלל?
אפרת חקאק
את הכלל של דיון מהותי אחד - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא. ממש לא. אני מקריא את הסעיף עכשיו, ומה שאני מקריא זה הנוסח הסופי. נמאס לי.

אחרי החלק של 3(א) – "על אף האמור", שהוא כתוב, "דיון בעניינו של עצור... ניתן שיתקיים שלא בנוכחותו ובהשתתפותו באמצעות מכשירים טכנולוגיים ויאפשר היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה." כל עוד לא יתקיים דיון מעצר אחד בעניינו בנוכחותו כי אם קיימו אותו לדיון מעצר של אחר כדי להעיד אז זה לא טוב. תראה איך אני דואג לך.
גלעד קריב (העבודה)
אני אוהב את הפלפול...
היו"ר שמחה רוטמן
- - דיון מעצר בעניינו של העצור, בנוכחותו באולם בית המשפט כאמור, לא יהיה רשאי בית המשפט לקבוע תקופת מעצר העולה על 14 ימים.
אביב ישראלי
יש לי שאלה קטנה: ניתן שיתקיים? למה לא "יתקיים שלא בנוכחותו"?
היו"ר שמחה רוטמן
כי אנחנו לא אוסרים סיטואציה שירד שופט לאולם - -
אביב ישראלי
לא, אבל אם אני קוראת את ברירת המחדל, הוא התחייב בהיוועדות חזותית, ואז אני קובעת את האפשרויות שרשאי שופט כי הכלל הוא שהוא יתקיים - -
היו"ר שמחה רוטמן
הכלל הוא שיתקיים. השאלה היא האם - -
אביב ישראלי
אבל אם אנחנו אומרים "ניתן שיתקיים", זה כאילו שם פה איזה שהוא סימן שאלה.
גלעד קריב (העבודה)
אכן - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, גלעד, די עם ההתחכמויות. בבקשה גלעד, מספיק.
גלעד קריב (העבודה)
זו ההתחכמות? ההתחכמות היא - - -
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, מספיק.
ענבל ברנסון יהודאי
שאלה: צריך לכתוב שזה בניגוד לאמור בסעיפים הרלוונטיים בחוק המעצרים, שמאפשרים הארכת מעצר יותר ארוכה או שאין צורך? זה לנסות ואפשר אחרי זה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה נסחות ואפשר אחרי זה. ההוראה האופרטיבית היא ברורה: הסיבה לביטוי "ניתן" זה כדי שלא ישתמע שאסור לקיים את הדיון בנוכחות, במקרה ששופטים כן יקבלו את עצתנו וירדו למטה וכולי. מאחר ויש סעיף אחר שעוסק בחריגים לזה, זה לא כזה קריטי אלא זה נועד לייתר את הפסקה המאוד עקומה של האמצע, שאומרת שאפשר אחרת. אני חושב שאפשר לוותר על המילה "ניתן" ולהתייחס אליה בהמשך. אני מסכים איתך, אפשר להוריד את המילה "ניתן". יתקיים שלא בנוכחותו, כמו שכתוב בנוסח שלפניכם.

אלו העבירות. עכשיו - -
קריאה
את כל הסיפא להוריד?
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לא. מי שצריך להבין את המשפט הזה, הבין. תודה.
אפרת חקאק
ננסח את זה ביחד אחר-כך כדי שזה יהיה כמו שצריך.
היו"ר שמחה רוטמן
נמשיך.
נועה ברודסקי לוי
"עצור באחת העבירות שלהלן –

(1) עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט סעיף 24 - -
היו"ר שמחה רוטמן
מה, מה, מה? לא, לא, עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור. נקודה.
אפרת חקאק
עכשיו צריכים לעשות תיאום.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לא צריכים, דיברנו על זה, זה חלק מהדברים שדיברנו עליהם. עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור. זה חלק מהאיזונים והבלמים שההסדר המאוד משונה הזה מייצר, כל עבירות טרור. אני חוזר ואומר את זה ומחדד שוב – לאור חוות הדעת הביטחונית שלא הבחינה בין סוגי עבירות הטרור שהציגו בדיון החסוי, ולאור הסיבות הנוספות שלא אחזור עליהן, שדיברנו עליהן ארוכות במהלך הדיון הקודם.
"(1) עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור;

(2) עבירה לפיפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948;

(3) עבירה לפי חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 - -
אפרת חקאק
עכשיו אני אקריא כי בעבירות על-פי פסקה (3) ו-(4) - -
אביגיל סון-פלדמן
מן הסתם זה רק אסירים, אני לא מאמינה שיש עצורים בעבירות - -
אפרת חקאק
מדובר בחוקים בוטלו ב-2016.
אביגיל סון-פלדמן
הם רלוונטיים רק לאסירים.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זה רלוונטי לאסיר שיובא בעדות להליך אחר? זה לא רלוונטי?
אפרת חקאק
לא. מדובר הסעיף יהיה רלוונטי רק לעצורים ולא לאסירים. מורידה את (3) ו-(4).
היו"ר שמחה רוטמן
חוק איסור מימון טרור לא קיים יותר?
קריאה
הכל נכנס לחוק - - -
היו"ר שמחה רוטמן
הכל נכנס. ואיך חלק ג, תקנות ההגנה (שעת חירום)?
אביגיל סון-פלדמן
כל הרשימה הזאת לקוחה מההגדרה שעוסקת בשחרור של אסירים.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי.
אפרת חקאק
סליחה, אני לא התכוונתי לבטל את (3) ו-(4) אלא את (2) ו-(3).
היו"ר שמחה רוטמן
(2)? פקודת מניעת טרור התש"ח? אין שם עבירות?
קריאה
היא הוחלפה על-ידי חוק - -
היו"ר שמחה רוטמן
כולה? בשלמותה?
קריאה
החוק מדבר על - - - במצב חירום. אין דיונים אחרים. הוא מדבר מעצרים ועל הקראה.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב. מה עם דיונים בתנאי מאסר?
אפרת חקאק
אמרו לנו שהסעיף הזה נדרש לתקופה הקרובה רק לגבי עצורים. זה מה שנאמר לנו, ושאלנו כמה וכמה פעמים.
היו"ר שמחה רוטמן
כן? אני לא זוכר - -
קריאה
את מי שאלו?
ענבל ברנסון יהודאי
כל עוד התקנות סדרי דין לא השתנו אז - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, איתי אף אחד לא דיבר על זה.
קריאה
אין שום סיבה שזה ירד.
היו"ר שמחה רוטמן
שזה ירד או שיישאר?
קריאה
לא, שיישאר כמו שזה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אגיד שוב: אמנם סעיף החוק הזה מדבר על דיונים לפי חוק המעצרים. הסעיף הזה, שאנחנו מקריאים פה, לא מדבר על ועדות שחרורים, לא על תנאי מאסר, לא על עתירת אסיר. האם צריך לחודש הקרוב כן לאפשר מאותן סיבות שקשורות לחוות הדעת שדיברנו עליהן, שגם הדברים האלה יקבלו מענה שלא ייעשה בהם דיון פרונטלי כרגע?
ענבל ברנסון יהודאי
הדיונים האלה לא מתקיימים כרגע.
היו"ר שמחה רוטמן
הדיונים האלה לא מתקיימים כרגע לא מכוח הכוח.
קריאות
אבל זה יוסדר בחוק המלא.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אשאל בצורה מאוד ברורה וחדה: עד ה-18 בחודש הארכנו את הסעיפים האופרטיביים של תקנות שעת חירום, אין בעיה. ב-19 לחודש מגיש אסיר עתירת אסיר, וכרגע הודעת המנהל או התקנות חוסמות את זה.
גאל אזריאל
לא הן לא חוסמות - - -
חנית אברהם בכר
אלא אם כן יש סמכות לנשיא בית המשפט, מטעמים מיוחדים, לאפשר את הדיון.
קריאה
בגלל זה אמרנו שאולי נכון לא להיכנס לסעיפים בסעיף 3(א) ונכון להגיד כלל ביחס לדיונים משפטיים בעניינם של אסירים ביטחוניים כי אפשר להחריג הוכחות.
גלעד קריב (העבודה)
לא, לא. חברים - -
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, שנייה.
אביב ישראלי
בדיונים בבית המשפט העליון למשל - - -
גאל אזריאל
אנחנו כאן מנסים לגשר על הפער בין מה שיש היום בתקנות שעת החירום שהולכות לפקוע לבין מה שיהיה כשהחוק כולו יחוקק.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
גאל אזריאל
עד היום, בתקנות שעת החירום התייחסנו רק לדיוני מעצרים. לא התייחסו לדיונים אחרים.
קריאה
כי לא היו דיונים אחרים.
גאל אזריאל
כמו שחנית הסבירה, בתקנות בתי המשפט (סדרי דין מיוחדים במצב חירום), יש אפשרות לנשיא בית המשפט לקבוע שיש דיון מיוחד, שמטעמים שירשמו, שיקבע אותו באופן ספציפי, ולא היה הסדר לזה.
גלעד קריב (העבודה)
רגע, אבל גם לכיוון השני: אם אני לא טועה, נשיא בית המשפט גם יכול להחליט שהדיון, למרות שכעיקרון הכל מתקיים, זה לא מתקיים. אז נשיא בית המשפט יקבע שלאסיר הביטחוני לא יתקיים הדיון.
היו"ר שמחה רוטמן
או שיקבע שיתקיים ב-vc לפי ההוראות הכלליות של חוק הפרשנות וסמכותו הקבועה של נשיא בית המשפט לעשות מה בראש שלו.
ענבל ברנסון יהודאי
לא, אבל שלא יהיה מצב שפתאום מתחילים בשבוע הבא להזמין אסירים ביטחוניים לטיעונים לעונש, להקראות, להוכחות וכל מיני דברים כאלה.
אסף שרף
למה זה לא קרה עכשיו?
היו"ר שמחה רוטמן
כי היה הנחייה והודעה.
גלעד קריב (העבודה)
שנייה רגע, אתם סתם מסבכים את העניין. כשנחוקק את החוק המלא אז ניכנס לדיון מסודר בכל אותם דיונים האם כן אפשר לדחות או לא.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
גלעד קריב (העבודה)
עד אז, נשתמש בסמכות של נשיאי בתי המשפט לומר: למרות שהמנהל חידש את הדיונים בנושא הזה, אתם תפנו לנשיא בית המשפט ותאמרו: עם כל הכבוד, מדובר באסיר ביטחוני, הנושא נמצא על מדוכת החקיקה, בבקשה...
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, הנקודה ברורה. לא נוסיף פה.

אפשר להמשיך? כרגע אנחנו עוסקים בעצור כי זה מה שהתקש"ח טיפל בו. התקש"ח כרגע לא טיפל באסירים אז אנחנו ממשיכים את התקש"ח, זה הכל.
אפרת חקאק
התקופה צריכה להיות מאוד קצרה כדי שלא - -
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו לא נדבר עכשיו על התקופה.
אפרת חקאק
לא, בגלל שזה חל רק על עצורים, אנחנו לא רוצים עכשיו למנוע מאסירים ביטחוניים לדוגמה, ללכת - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא נוגע כרגע באסירים ביטחוניים. אין פה שום סעיף שמונע מאסירים ביטחוניים. מי שימנע מאסירים ביטחוניים זה אחרים, אנחנו נדבר על זה, והם יעשו את זה לפי שיקולים שלהם כרגע. אנחנו לא מתעסקים בזה.
גאל אזריאל
אנחנו חוזרים לפסקאות של העבירות?
היו"ר שמחה רוטמן
מבטלים את הפסקאות של העבירות כי זה לא רלוונטי. יש איזה עציר שמוחזק כל-כך הרבה שנים ולא מגיע למשפט לפי החוקים הישנים?
קריאות
לא.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה.
נועה ברודסקי לוי
הדבר היחיד זה אם יש לו דיון בוועדת שחרורים, זה מה שיכול להיות.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אין פה ועדת שחרורים, זה לא הסעיף הרלוונטי.
אפרת חקאק
פסקה (4), קראתי את הסעיף. הסעיף מדבר על בתי משפט – עבירות שנידונים עליהם בבתי משפט צבאיים. אני לא הצלחתי להבין למה זה חלק מהרשימה.
היו"ר שמחה רוטמן
עבירה לפי חלק ג' לתקנות ההגנה (שעת חירום). אני לא רוצה להשאיר פה ספקות: בתקנות שעת חירום זה מופיע?
גאל אזריאל
לא. - - - על העצורים, לא רק על הביטחוניים.
היו"ר שמחה רוטמן
בהצעת החוק הממשלתית זה הופיע? כן, כי זה חל גם על אסירים.
אסף שרף
כי עשו "העתק-הדבק" מהגדרה שקשורה לשחרור מינהלי בכלל.
גאל אזריאל
למיטב ידיעתי, פרק ג' הוא לא בשימוש.
אסף שרף
יש אנשים שיושבים על העבירות הישנות האלה ורצו לסייג להם את השחרור המינהלי.
אפרת חקאק
אז זו שאלה אם זה גם רלוונטי למשהו מהעבר, אז אנחנו מורידים את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, הם לא בהקשבה.
אביב ישראלי
כי אנחנו עדיין מנסים להבין אם הסעיף של הביטולים נותן מענה.
אסף שרף
כי אם יש שינוי בתמונת המצב ויש הרחבה של סוגיית דיונים, כמו שהנהלת בתי המשפט מוסרים, משהו שלא היה לפני כן, כשהיו תקנות שעת החירום, זה אומר שיהיו עוד סוגים של דיונים ולכן גם - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל יש לי שאלה אליך: נניח שהיו עכשיו מאריכים את התקנות לשעת חירום ככתבם וכלשונם – די עם ניהול דיוני הצד, אני לא אקבל את זה. יש פה דובר אחד, מי שרוצה להתייעץ, שיצא החוצה.

אם היו מאריכים את תקנות לשעת חירום ככתבם וכלשונם, היית מתמודד עם אותה בעיה, נכון?
אסף שרף
אני יכול להגיד שכבר באותה נקודה, כשהתחילו לדבר על סוגי דיונים אחרים בלי קשר לביטחוניים, כבר אז הבנו שהתקנות שעת חירום לא נותנו את המענה ולכן רצינו להיכנס לחקיקה. עכשיו, במצב הקיים, אנחנו ממשיכים את אותה נקודה בתקש"ח אבל זו כבר לא אותה תמונה מצב כי היא מרחיבה את סוגי הדיונים, ולכן יכולים להתווסף לפה גם אסירים שפוטים.
גלעד קריב (העבודה)
אנחנו עושים עכשיו חקיקה כדי להתמודד עם פקיעת התקש"ח. זו הסיבה שאנחנו עושים את החקיקה הזאת בשעה 23:15 בלילה - -
אסף שרף
כשאנחנו יודעים שיש כבר יותר דיונים.
גלעד קריב (העבודה)
רגע, שנייה. עכשיו אנחנו מתכוונים - -
היו"ר שמחה רוטמן
סליחה, גלעד, עם כל הכבוד, יש גם גבול. בסופו של דבר, אנחנו אמרנו שאנחנו נפצל סעיפים העוסקים בביטחוניים מתוך הצעת החוק הממשלתית וננסה לייצר את ההסדר לביטחוניים. ופה אני אומר – אני מכבד את הרצון לנסות לייצר פה כל מיני צמצומים. הסעיף שהוצע לנו על-ידי הממשלה מוקדם יותר היום או אתמול: "על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופת תוקפה של הוראת השעה, דיון בעניינו של עצור או אסיר יתקיים בהשתתפותו - -
אפרת חקאק
ושאלתי - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, שאלת ואז קיבלת איזו שהיא תשובה שאני לא יודע מאיפה קיבלת אותה ובגלל זה הורדת את המילה "אסיר", ובגלל זה אומרים לי אנשי השב"ס שאת כן מייצרת להם בעיות כי הם הביאו את הצעת החוק הזאת ואת הנוסח הזה כי הם לא רוצים להיות תלויים בשאלה האם יוחלט או לא יוחלט בהודעת המנהל אלא הם רוצים לייצר לעצמם ודאות גם לגבי אסירים הביטחוניים כרגע, מבחינת הובלת אסירים, גם לנושא הובלת עצורים או אסירים כאשר הם מוזמנים להליכים אחרים בבית הדין לעבודה או בבית דין למשפחה. ההסדר הזה צריך לקבל מענה, ולכן אני מבקש שהסעיף לא יהיה עם ההפניות לסעיפים והצמצומים שאנחנו מדברים עליהם כי זה לא נכון וזה לא הגיוני. אני רוצה שהסעיף יהיה פחות או יותר דיון בעניינו - -
אפרת חקאק
להוסיף בחזרה את - -
היו"ר שמחה רוטמן
הכל, הכל. הנוסח שיהיה כתוב כמו שהיה כתוב בהצעה הממשלתית בהקשר הזה: דיון בעניינו בתקופת תוקפו של חוק זה, בלי "על אף האמור" ולהפנות לסעיפים ספציפיים. להחרגות נתייחס בנפרד. "בתקופת תוקפו של חוק זה, הדיון בעניינו של עצור או אסיר, יתקיים בהשתתפותו או באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר - - - לפי הוראות פרק זה, ולא יחול בעניינו סעיף 4(ה) לחוק" – אני לא יודע מה זה אומר. מה זה 4(ה)? של התיעדופים, אז לכן לא צריך להכניס את זה כי לא צריך את המשפט "ולא יחול בעניינו", ואז כן את הרשימה שמופיעה פה, שזה גם יחול על עצור או אסיר, ו"הדיון בעניינו" כולל בתוכו, להבנתי, מבחינת ההגדרה של החוק, גם כאשר הוא צריך להגיע כעד - -
אפרת חקאק
אין לנו רשימה של הדיונים.
היו"ר שמחה רוטמן
אני שואל: כאשר צריך להביא אותו כעד? כאשר צריך להביא אותו לבית משפט לענייני משפחה?
קריאה
איך אנחנו עשינו את זה?
היו"ר שמחה רוטמן
איך שזה מנוסח בחוק שלכם, הממשלה, שאתם הבאתם אלינו, בנוסח שלכם.

כן יהיה כתוב, ואז יהיה כתוב הסעיף שסוכם עם גלעד, שאני חושב שהוא נכון, ויהיה כתוב: על אף האמור בסעיף זה וזה, בסעיף שניתן לו את המספר, שנוסחו יהיה כנוסח הצעת החוק הממשלתית, בעניינו של עציר שלא התקיים בעניינו דיון מעצר בנוכחותו, כמו שקראנו, לא ניתן יהיה להאריך את מעצרו ביותר מ-14 יום.
ענבל ברנסון יהודאי
רגע, אבל מה עם דיונים נוספים? מה עם דיון הוכחות? מה אם זה לא דיון בעניינו? הנוסח צריך להיות לפי הדיון שנדרשת בו לפי דין נוכחותו של העציר.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה לא מה שכתבתם. זה תיקון לתיקון?
ענבל ברנסון יהודאי
זה 3(א).
היו"ר שמחה רוטמן
שוב, אני הקראתי מתוך הנוסח הממשלתי שקיבלתי. ושוב, אני מחדד את הרציונל: הרציונל שלנו היה שיש בעיה, חוות דעת, דיברנו עליה, בהובלה. אותה בעיה מתעוררת כאשר מדובר בדיון שהוא דיון שהוא נדרש כעד, בדיון אזרחי שהוא צד לו.
גלעד קריב (העבודה)
בסדר, את זה אני מבין.
היו"ר שמחה רוטמן
ולכן אני נצמד לנוסח הממשלתי.
גלעד קריב (העבודה)
מה קורה לגבי דיונים בעניינו שלגביהם בהוראת השעה נקבע שאפילו הסכמה לא עוזרת לו.
היו"ר שמחה רוטמן
איזו הוראת שעה?
גלעד קריב (העבודה)
בהוראת שעה של ה-vc. האם דיון של הודאה יכול להיות ב-vc, של אסיר ביטחוני - -
ענבל ברנסון יהודאי
של הוכחות, של גזר דין.
גלעד קריב (העבודה)
דווקא דיון של הוכחות, לא החרגנו אותו. אני רוצה לומר: אני רוצה לייצר, עד כמה שניתן, קוהרנטיות בין הוראת השעה לבין הסיפור הזה. תראו, אנחנו עשינו פה עבודה - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה גלעד, חכה. אנחנו לא צריכים הסברים.
גלעד קריב (העבודה)
אבל אני שואל אותך.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, אז בוא נדבר על זה אבל אתה לא צריך לפתוח את הנאום מחדש.
אפרת חקאק
הנוסח הזה באמת נבע מזה שהכוונה הייתה לחוקק משהו ב-24 בלילה, שיחליף את התקש"ח לשבועיים, שלושה הקרובים. בגלל זה, לא היינו צריכים לעשות את הדיונים היותר מהותיים - -
אסף שרף
גם הנתונים, לא היו 20 שפוטים למשל.
ש היו"ר שמחה רוטמן
זה לא נכון.
אפרת חקאק
לא, זה לא שנותנים לנו איזה קונספט. אם החוק הגדול יותר היה עובר, היינו עושים את כל הדיונים - - - בשבועיים הקרובים, עכשיו - -
גלעד קריב (העבודה)
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, רק רגע. סליחה, חברים, תקשיבו: אני עשיתי המון המון בשביל שנגיע להסכמות. אפשר לנהל את כל הדיון במריבה, חוק לא יהיה, לא להחליף תקש"ח ולא לא להחליף תקש"ח. בסופו של דבר, הונח נוסח ממשלתי שאומר מה הם רוצים. אני לא נותן להם אותו לשלושה חודשים, אני מצמצם אותו, אני מוכן לשמוע את ההערות הענייניות של גלעד ושל אחרים, של להגיד מה יוחרג ממנו או לקבוע שאם מדובר בדיון פלילי של אדם, דיון בעניינו של אדם שטרם הורשע, יחולו ההוראות הכלליות אלא אם כן בהסכמה או אני לא יודע – אפשר למצוא לזה את הפתרונות אבל אני לא רוצה לייצר סיטואציה שבתחום של האסירים הביטחוניים, שאותו אמרנו שאנחנו מחריגים, שאותו אמרנו שאנחנו רוצים, שאותו אמרנו שאנחנו מחוקקים, אני מייצר הסדר צולע שלא יחזיק מעמד גם לא שבוע. זה לא הגיוני כי מחר בבוקר, אגב, זה לא קשור בכלל לשאלה של דיוני מעצרים. מחר בבוקר חוזרים הדיונים האזרחיים והוא עד בהם, ואני לא יכול לקיים את הדיון ב-vc, ואני לא יכול לפתור את בעיית ה - - -
ענבל ברנסון יהודאי
היא עד סוף נובמבר, ההודעה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אפילו לא מדבר על ההליך הפלילי, אני מקבל את התזה של גלעד ואני הסכמתי איתו, שכל זמן שאדם לא ראה שופט, לא יאריכו לו את המעצר מעל 14 יום. אתה רוצה להגיד שלא יקיימו בעניינו דיונים מהותיים לפני הרשעה ללא שופט וללא הסכמתו? אני גם שומע. אני לא הולך להעתיק עכשיו את ההסדר הכללי ומצד שני, האינטרס שלו יכול להיות כן לקיים את הדיון כי בטיעונים לעונש כבר התחילה להיספר לו תקופת המאסר – תן לסניגור שלו להחליט.
אפרת חקאק
אבל בנוסח הממשלתי המעודכן שהופץ עדיין לא היה הסדר לגבי הרבה מהשאלות פה.
ענבל ברנסון יהודאי
תסתכלו על סעיף 3(א): "בתקופת תוקפה של הכרזה להגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה חלקית, ניתן לקיים דיון שנדרשת בו לפי דין נוכחותו של עצור או אסיר שלא בנוכחותו, אלא בהשתתפותו באמצעות מכשיר טכנולוגי."

מה שנדרש בדיוק נועד למצב שבו הוא מוזמן כעד בהליך אזרחי.
אפרת חקאק
3(א) מדבר על תקופת תוקפה של הכרזה. האסירים הביטחוניים לא היו בתקופה של הכרזה.
ענבל ברנסון יהודאי
לא, אבל האסירים הביטחוניים הכנסנו - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא להיות דווקניים, הבנו את הנושא. בוודאי שבתקופה שהחוק הזה חל היו יותר מעזה.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה להציע פה הצעה כי צריך לגמור את הסיפור הזה. אני רוצה להציע פשרה: תראו, אני חושב שדי ברור שכשמדובר בהליכים שבהם נדרשת הנוכחות אבל הם לא ההליכים שעוסקים במשפטו של האדם, אז אפשר להכניס אותם לתוך העניין. אז אם מחר - -
היו"ר שמחה רוטמן
אז 3(א) יהיה, ואני קובע: בתקופת תוקפו של חוק זה, ניתן לקיים דיון שנדרשת בו לפי דין נוכחותו של עצור או אסיר שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר היוועדות חזותית לפי הוראות פרק זה. ואולם, בדיונים בעניינו של עצור, יחולו ההסדרים האלה. זאת אומרת, עצור או אסיר שנדרשת בו לפי דין נוכחותו כך וכך, ובעניינו של עצור יחול הסעיף שאת רוצה.
גלעד קריב (העבודה)
כשנעבוד על החוק היותר מלא, אז בוודאי אי אפשר להסתפק רק בנושא המעצרים כי ככל שעובר הזמן, אז יוגשו כבר כתבי אישום. ואז ניכנס לדיון, מה מתוך הדיונים של ההליך הפלילי עצמו, עדיין אנחנו עומדים על זה שגם בתקופה הזאת – למשל, אני אעמוד על זה שדיון הודאה - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, לא ננהל את הדיון הזה עכשיו.
גלעד קריב (העבודה)
נכון. אז אנחנו מרחיבים כדי שלא יהיה מצב שדיונים שלא הגיוני לאסיר – אם אנחנו לא מסיעים אותו במעצר אז לא נסיע אותו לדיון בבית דין דתי על - -
היו"ר שמחה רוטמן
כשנדרשת בו לפי דין נוכחותו של עצור או אסיר - -
גאל אזריאל
השאלה היחידה היא שלפעמים יש דיונים שבהם אדם לא חייב בנוכחות אבל יש לו זכות להיות נוכח. ופה אנחנו רק מאפשרים vc לגבי מקומות שגם נדרשת נוכחות, אז זה אומר שבדיונים האחרים, שיש לו זכות בדרך כלל, לא יהיה לו vc ולא נוכח, והוא לא ישתתף בדיון.
גלעד קריב (העבודה)
אם אנחנו לא מוציאים את הבן אדם לדיון במעצר שלו - -
גאל אזריאל
ברור, אבל השאלה אם יהיה vc גם לדיונים שבו לא נדרשת נוכחות?
היו"ר שמחה רוטמן
אז עכשיו אני מציע שנכניס להוראת שעה של החודש גם את התיעדוף.
גלעד קריב (העבודה)
לא, זה לא תיעדוף. אם לאסיר ביטחוני יש זכות בחוק להשתתף באיזה שהוא דיון, אז בוודאי שצריך לאפשר לו את זה באמצעות vc או לדחות את הדיון אבל זה טריוויאלי.
קריאות
- - -
גלעד קריב (העבודה)
על זה יש איזה שהוא ויכוח? מה ההוראה הזאת?
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה הנוסח שאתם הבאתם לי.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
טוב נו, בסדר. אין בעיה. לא אכפת לי. אני פשוט חושב שאנחנו יורדים לרמת פיצולים... קודם הסבירו לי שיש הכרזה וזה יפתור את הבעיה ועכשיו מה קורה בדיונים שלא נדרשת על-פי דין אבל זכותו. בסדר.
אביב ישראלי
רק חשוב לשמור על "יתקיים בהשתתפות בהיוועדות חזותית ולא ניתן לקיים" כי שוב, זה הכלל.
היו"ר שמחה רוטמן
אני חוזר על הנוסח כי אנחנו ניקח את הסעיף הזה כמסגרת כי זה שנדרשת לפי דין נוכחות, וזה דיון בעניינו. לא משנה, בסדר גמור.
גלעד קריב (העבודה)
ותמיד צריך לזכור שיש זכות לנשיא בית המשפט לבוא ולומר: למרות זה, אני מביא את הבן אדם.
היו"ר שמחה רוטמן
מצוין.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא משנה לי כרגע. הדווקנות הזאת לא משרתת אתכם. אני אומר לכם, אני ככה קרוב להגיד שאין חוק. אתם תמשיכו להתווכח על סעיפים לא רלוונטיים ולהבהיר הבהרות מיותרות – לא יהיה חוק. פשוט לא נגיע לזה. די בבקשה.

בתקופת תוקפו של חוק זה ניתן לקיים דיון שנדרשת בו לפי דין או שעצור או אסיר זכאים להשתתף בו שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו, תמצאו את הניסוח. לעניין עצור בדיון הנוגע לעניינו, שזה על אף האמור, שזה צמצום שלה הוראה הכללית של 3(א) – על אף האמור בדיון הנוגע לעניינו של עציר יחולו ההוראות הבאות להארכות המעצר שלו. ואז יהיה כתוב: על אף האמור, ואז הסעיף שלך עם ההרחבות עם ההקראה, ויהיה כתוב: התקיים שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה, אולם לא ניתן להאריך ביותר מ-14 יום ללא שיתקיים דיון בנוכחותו של האיש.
גלעד קריב (העבודה)
זה רק מדרבן אותנו לעשות כמה שיותר מהר את החקיקה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה. מצוין. ואז ממילא "אסור או עציר באחת העבירות הבאות", ואז את לא מתקנת את התוספת, את כן כותבת: עבירת טרור כהגדרתה בחוק - - - בלי המילים "למעט סעיף 24". כוללת את כל העבירות שכלולות פה בלי לשנות את התוספת, ואז אנחנו מגיעים במזל טוב לסעיף ב', שהוא כבר לא יהיה ב' אלא משהו אחר.

"(4) עבירה לפי חלק ג' לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

(5) עבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות
ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון)(מס' 1651), התש"ע-2009,
בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות ההגנה
(שעת חירום), 1945, כתוקפן באזור;"
אפרת חקאק
פה יש לי שתי שאלות: 1. אין כזו הגדרה של עבירה נגד ביטחון המדינה לפי הצו הזה. לא קיים בחוק. אם הכוונה שלכם הייתה עבירות ביטחון – תגידו לנו. שאלה אחרת - -
קריאה
זה מה שכתוב בפקודת בתי הסוהר.
היו"ר שמחה רוטמן
זה נוסח מחוק קיים.
אפרת חקאק
פתחתי את הצו - -
היו"ר שמחה רוטמן
פתחת את הצו אבל בחוק שירות בתי הסוהר שמדברת על שחרור מינהלי, זה המינוח? זה הסעיף?
אסף שרף
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
משם זה הועתק.
אפרת חקאק
יכול להיות שהם טעו גם.
היו"ר שמחה רוטמן
יכול להיות שהם טעו גם אבל אנחנו נשתמש בהגדרות בחוק כפי שהן מפורשות על-ידי בית המשפט עד היום.
ענבל ברנסון יהודאי
ולגבי העצורים המינהליים - - -
אפרת חקאק
הזזתי אותם כי זו לא עבירה.
ענבל ברנסון יהודאי
אז איפה הם נמצאים?
אפרת חקאק
אני אגיד לך עוד שנייה אבל המעצרים המינהליים הופיעו ברשימה של עבירות. אין עבירות של...
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. לעניין שחרור מוקדם ממאסר – מאחר וההגדרות האלה קיימות בחוק כבר כמה שנים?
קריאה
זה לאחרונה הסיוג של השחרור המינהלי.
היו"ר שמחה רוטמן
כמה שנים קיים התיקון? שנה, שנתיים?
קריאה
את זה אני כבר לא זוכר בעל-פה.
היו"ר שמחה רוטמן
וזה מה שכתוב בחוק, ויש בתי משפט שיודעים לפרש את החוק. משם זה הועתק "העתק-הדבק". לכן, אם הבינו את הביטוי הזה עד אז, אז זו הגדרה מהותית וכך פורשה וכך - -
אפרת חקאק
זו הגדרה מהותית או הגדרה לפי סעיפים? אני לא יודעת איך לקרוא את הסעיף הזה. כל האחרים, אני יודעת איזה עבירות. אני לא יודעת מה זה.
היו"ר שמחה רוטמן
אפרת, אם הסעיפים האלה כתובים כפי שהם בדבר חקיקה קיים - -
אפרת חקאק
אני לא יודעת מה הם משמשים היום. מישהו יודע כי - -
היו"ר שמחה רוטמן
מישהו יודע למה הם משמשים?
אפרת חקאק
מאיפה ההגדרה הזאת ולמה ההגדרה הזאת - -
היו"ר שמחה רוטמן
ענו לך. הסעיפים האלו הם "העתק-הדבק" מחוק שעוסק בשחרור על תנאי ממאסר, לא? שחרור מינהלי.
אסף שרף
שחרור מינהלי, כן.
קריאה
זה לא בדיוק "העתק-הדבק". אנחנו נבדוק את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
מאיזה חוק זה?
קריאה
פקודת בתי הסוהר.
היו"ר שמחה רוטמן
אז מזל שלא משחררים אתה אנשים שלא עברו את העבירות הלא קיימות.
אפרת חקאק
ברור שיש עבירות נגד ביטחון המדינה. יכול להיות שבאותו חוק אין בעיה שזה יהיה מבחן מהותי כי יכולים לעבור על כל החוק ולדעת לפעמים איזה הן עבירות נגד ביטחון המדינה. במקרים מסוימים זה בסדר גמור לכתוב מבחן מהותי. פה אנחנו כותבים רשימה של עבירות אבל זה לא מתאים לכתוב הגדרה מהותית, נראה לי. שמישהו יבדוק.
גאל אזריאל
אנחנו נבדוק - -
היו"ר שמחה רוטמן
כך כתוב על אדם שהורשע בשחרור מינהלי, סעיף 68ג רבא ל(ב), בחוק פקודת בתי הסוהר (שחרור מינהלי): " על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ישוחרר טרם זמנו אסיר שמתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים להלן: 1. הורשע בעבירות וכולי וכולי, ו-4. הורשע בידי בית משפט צבאי כהגדרתו בתקנות שעת חירום וכולי וכולי, בעבירה נגד ביטחון המדינה שנקבעה בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009, בצו אחר שהוציא המפקד הצבאי באזור או בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, כתוקפן באזור;"

יש אנשים שהורשעו לפי הסעיף הזה, אני מניח, ולכן ממילא זה האנשים שעליהם יחול הסעיף הזה. כשם שלא משחררים אותם משחרור מינהלי במאסר, כך גם לא יוציאו אותם לטיולים לבית המשפט כי זה מה שכתוב בחוק, מה לעשות? אני מעתיק מחוק קיים. אני לא יודע איך מפרשים, אני לא צריך את המומחה שיסביר לי, זה מה שכתוב בחוק וכנראה שההגדרה עובדת.
נועה ברודסקי לוי
אנחנו - - - את הנוסח אם נמצא - -
היו"ר שמחה רוטמן
כן, תבדקו. בסדר גמור.
נועה ברודסקי לוי
אני כן רוצה להעיר הערה קטנה, אני לא רוצה לפתוח את כל הדיון שהיה קודם אבל רק הערה קטנה לגבי הדיון שאפשר לקיים, שלפחות נכתוב שאדם לא יכול להעיד ב-vc, כי זה משהו שהלך איתנו לכל אורך הדרך אז גם אם - - - אז בדרך כלל נדחים דיוני ההוכחות, אם יש צורך. כרגע הם לא מתקיימים אבל למקרה שהם כן יתקיימו - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא.
אביב ישראלי
לא, גם עלה איזה שהוא צורך מהמשטרה ולצערי הם לא פה כרגע להציג את זה אבל דווקא באותם מקרים שיש צורך בעדות זריזה, בעיקר בעבירות שב"ח, שהשב"ח צריך להשתחרר וצריך לתת את העדות, אז כן היה להם חשוב לאפשר את זה.
אפרת חקאק
משרד המשפטים, שמעתם את העמדה הזאת?
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא עוסק ולא מוסיף עכשיו סעיפים שאני לא יודע מה מקורם.
נועה ברודסקי לוי
הנושא הזה לכל אורך הדרך, בכל השנים האחרונות - -
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו לא עושים עכשיו העתקה של הסדר ה-vc הכללי לתוך החוק הזה. אנחנו מייצרים פה הגנה על זכויותיו של העציר ובגלל זה לא מאריכים לו ביותר מ-14 יום. אם שומעים אותו, במידה מסוימת גם הוא מעיד כשהם שואלים אותו, אז אם אני שולל את האפשרות להעיד, אז אני לא אדע מה לעשות איתו. אז מאחר ויצרתי את המנגנון ואמרתי שבעניינו של האדם אלו הכללים, אני לא מייצר עכשיו עוד תתי שאלות. אמרתי שכאשר אנחנו עוסקים באדם עצמו בעניינו, אז יחולו ההוראות על אף איזה סעיפים?

טוב, חברים, אפשר להמשיך, אני לא מוסיף את ה - -
אפרת חקאק
אבל אני לא הבנתי עכשיו האם מבחינתכם יהיו דיוני הוכחות שהבן אדם מעיד ב-vc?
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא עוסק בנושא הזה עכשיו. כתבתי שיהיו דיוני הוכחות? לא.
אפרת חקאק
לא, אבל החוק מאפשר.
היו"ר שמחה רוטמן
החוק מאפשר? אני לא חושב שהחוק מאפשר.
אפרת חקאק
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא חושב שהחוק מאפשר.
אפרת חקאק
כשהוספנו בחזרה את האסיר, החוק מאפשר.
היו"ר שמחה רוטמן
אסיר? מה הקשר?
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
האסיר? האסיר כבר הורשע. חברים, זה בלתי אפשרי. מה שקורה פה זה שכולם עייפים, כולם מבולבלים, כל אחד שואל שאלה, אף אחד לא מבין את השאלה, כולם מדברים במקביל ואף אחד לא שומע את השני, והתוצאה היא שכל אחד מתחיל לחשוש מהתשובות הלא-ברורות שהוא קיבל לשאלות העוד פחות ברורות שהוא שאל. חאלס, אי אפשר לנהל את הדיון ככה.

אני אומר לכם, אנחנו עוברים לתקש"ח אם זה יימשך ככה. הסעיפים כרגע, אני ביקשתי מכולם ואני מבקש גם מכם: יש סעיפים כפי שהוקראו, אני מבקש לסיים את ההקראה ואחר-כך כל השאלות, כל ההוספות. אם ההסדר בסוף לא יהיה ברור, כן יהיה ברור, אנחנו נתמודד. עכשיו הקראה.
נועה ברודסקי לוי
"(ב) מצא בית המשפט כי יש נסיבות המצדיקות את קיום הדיון
בנוכחותו של העצור או האסיר, רשאי הוא להורות כן על-אף האמור
בסעיף קטן (א), ובלבד שקיבל קודם לכן את עמדת שירות בתי הסוהר
לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העצור או האסיר לדיון.
עמדת שירות בתי הסוהר, ככל שתוגש במעמד צד אחד."
היו"ר שמחה רוטמן
אז פה דובר לא נסיבות המצדיקות את קיום הדיון אלא טעמים מיוחדים שירשמו. באיזה מינוח דובר קודם, בשיחות עם המשרד? טעמים מיוחדים שירשמו? כי "נסיבות המצדיקות" משהו מאוד מאוד רחב. "טעמים מיוחדים שירשמו" ולא "נסיבות המצדיקות".
גאל אזריאל
מה כתוב בהצעת החוק הממשלתית?
היו"ר שמחה רוטמן
אבל יש הסכמות שלנו.
גאל אזריאל
עמדתנו היא להישאר עם הנוסח הממשלתי.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, אני לא יודע מה זה "נסיבות המצדיקות", ואני גם אמרתי שאני רוצה לדעת האם זה בית המשפט, וזה נושא פתוח לדיון מבחינתי, האם זה "השופט אדם" או שאמרנו שאנחנו נעשה את זה לנשיא או שופט שהוסמך על-ידו. לא דיוני צד, מנהלים את הדיון איתי בבקשה.

"בית המשפט רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים שירשמו, כי על אף האמור בסעיף האמור, יתקיים הדיון בנוכחותו של העצור או האסיר, ובית המשפט רשאי לקבוע כן לאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העצור או האסיר לדיון. עמדת שירות בתי הסוהר – עד כאן הכל בסדר. אני לא יודע, ובאמת שאלה שמעניין אותי לשמוע את הסניגוריה ואותך, גלעד, לפני הסיפור של "טעמים מיוחדים שרשומים בנסיבות" – השאלה האם עדיף שזה יהיה השופט הדן או שזה עדיף שיהיה שופט ייעודי שקובע נשיא בית המשפט או נשיא בית המשפט הרלוונטי או שופט שהוסמך על-ידו?
קריאה
שדן.
היו"ר שמחה רוטמן
השופט שדן? יותר הגיוני השופט שדן? סניגוריה?
ישי ישורון
כן. זה יותר הגיוני.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אסביר לך למה: יש פה אלמנט שדווקא הוצג בדיונים, שאתה מביא חוות דעת במעמד צד אחד לשופט שדן במעצר, שבמסגרת חוות הדעת הזאת "מלכלכים" על הבן אדם – "מלכלכים" במובן שלא אומרים שקרים אלא מביאים מידע שהוא לא קביל בדיון המעצר הרגיל, ואז זה יכול להשפיע על שיקול דעתו של השופט הדן. כלומר, אני שואל מבחינת השיקול הזה ולכן חשובה לי עמדתך הספציפית, נציג הסניגוריה.
קריאה
דיוני מעצר רק, זה לא הדיונים בתיק העיקרי.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, אבל גם בדיון המעצר, יכול להיות שבן אדם עשה עבירה ברף הנמוך, כמו בדוגמה שדיברנו, של חוק המאבק בטרור או בחוקים אחרים, ועל בסיס העבירה עצמה או על בסיס מה שכתוב בה לא היו מאריכים לו את המעצר אבל בחוות הדעת שמוגשת במעמד צד אחד, על זה שהוא הודיע והשתייך והתחבר בבית הסוהר עם כל מיני אנשים שאסור היה לו להתחבר איתם, אז יחליטו שכן משאירים אותו. ולכן, יש אינטרס שזה לא דווקא יהיה השופט שדן במעצר שלו, וגם יש דבר נוסף: יכול להיות שיש בתי משפט שבהם ירצו שדווקא חוות הדעת הללו, היותר רגישות, היותר מורכבות, יהיה שופט ייעודי שדן בהם ולא כל שופט.

הנהלת בתי המשפט, יש לכם עמדה בנושא?
חנית אברהם בכר
לנו אין מניעה שזה יהיה נשיא או סגנו.
היו"ר שמחה רוטמן
שזה נשיא או סגנו או שופט שהוסמך על ידו.

מה אומרת הפרקליטות והסניגוריה? דנים.

משרד המשפטים, אתם רוצים להתייחס לטעמים המיוחדים שירשמו אל מול הנסיבות?
יפעת רווה
כן, הנוסח שלנו זה היה הנסיבות אבל ככלל, אנחנו פה לא עושים שינויים בהצעה ממשלתית בלי שאנחנו מדברים עם המשרדים האחרים. אני לא מבינה כל-כך את הפרוצדורה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זה לא אתם עושים, זה אנחנו עושים. רק שתשימי לב: החוק הזה, בסופו של דבר, כחלק מהרציונאלים שדיברנו עליהם, יש פה ניסיון שאני מקווה שצולח, להגיע להסכמות עם כל אחד מהנוכחים פה, שמנסה גם לייצג את הקבוצה שבשמה הוא מדבר, לא רק את האישי, עם האיזונים. מצד אחד, נשארנו עם המנגנון של 14 ולא הארכות עד תום ההליכים וכן יצרנו את ההחרגה לקטינים וכולי. מצד שני, אם אנחנו מייצרים שני מנגנונים שהם אחד מול השני, שהם שונים מהנוסח הממשלתי – האחד, הניסוח הזה וגם את זה שלוקח עבירות טרור ואומר: למרות שהוא בעבירת טרור "הארדקור", הכי טרור שיש, בית המשפט רשאי להורות שיביאו אותו. ומצד שני, גם לעבירה שאיננה טרור אבל מעוררת את אותם חששות ואת אותן סכנות ביטחוניות, לאפשר לשירות בתי הסוהר להגיש חוות דעת ולהגיד שלמרות שפלוני או אלמוני מוחזק על עבירה שהיא לא עבירת טרור, ומאחר ואני רואה בו סכנה ביטחונית או הוא מוחזק אצלי באגף הביטחוני ומעורר לי את אותן בעיות, אני מבקש שלגביו יחולו אותם הסדרים. אז יש פה תמונות ראי של החריג, וחריג דומה לגבי הקטינים, שאנחנו מייצרים - -
גור בליי
אבל שמחה, השאלה לגבי שניהם היא האם צריך את זה בהתחשב בזה שממילא זה מקבל פה מעמד של עדיפות מבחינת שיקול עמדת שירות בתי הסוהר לעניין הסיכון הביטחוני? זאת אומרת, בעניין הזה, אני לא חושב שבקלות דעת - -
היו"ר שמחה רוטמן
אתה מדבר על הבדל הניסוח בין הנסיבות מטעמים מיוחדים שמצדיקים?
גור בליי
כן.
מ היו"ר שמחה רוטמן
איפה ההגדרה "נסיבות" מגיעה? בדרך כלל כותבים: מטעמים מיוחדים שירשמו, זה דבר שמאוד נפוץ. מה זה "נסיבות המצדיקות"?
גור בליי
לדעתי זה מהקורונה, זה הכל נשאר מאותו - -
גאל אזריאל
כמו שהיועץ המשפטי לוועדה ציין בתחילת הדיון, אנחנו קבענו פה הסדר מאוד חריג מהבחינה הזאת שאין בחינה אינדיבידואלית של כל אחד ברמת המסוכנות שלו אלא מסתכלים עליהם קולקטיבית, על בסיס כל מה שהוצג בדיון החסוי היום.
היו"ר שמחה רוטמן
אגב, באחת הגרסאות שאני דיברתי עליהן ולדעתי גם בהצעת החוק ההחרגה שלכם, אני מנסה להסתכל איך היא הייתה – היא הייתה הרבה יותר מצומצמת. היא באה ואמרה והביאה דוגמאות של קטין, של פסול דין, של מקרים שבהם ייגרם עיוות דין מאוד משמעותי לאדם בגלל שמביאים אותו ב-vc, נכון? איזה סעיף אופרטיבי זה? סעיף 8? דיון בעניינו של זה שאין לקיים בו בהיוועדות חזותית. כתוב: "רשאי שופט מוסמך להורות במקרים חריגים כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי פרק זה, יתקיים בנוכחות העצור או האסיר אם מצא, לאחר שקיבל את עמדת הצדדים ועמדה בכתב, כי מתקיימים שני אלה: קיום הדיון בנוכחות העצור או האסיר חיוני על אף הנסיבות ש - - - את ההכרזה, וקיומו בהיוועדות חזותית יגרום לפגיעה ממשית - -
גאל אזריאל
אבל הסעיף הזה - -
אביגיל סון-פלדמן
זה בתקופת הכרזה.
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה. – בעצור או באסיר, נכון, ועל בית המשפט להתרשם - -
אביגיל סון-פלדמן
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין, אבל אני אומר שאני מוכן ואני חושב שהגיוני שלקחת את הסעיף הזה, ברוח הזאת, ולהחיל אותו. פה נוסח סעיף אחר, שאין לי מושג מאיפה הנוסח הזה מגיע. אני אומר: "מצא בית משפט כי יש נסיבות המצדיקות את קיום הדיון בנוכחותו של העצור או האסיר" – זה לא נוסח שמגיע מתוך הצעת החוק הממשלתית, זה נוסח אחר. אז אי אפשר לבוא ולהגיד לי: אנחנו רוצים את הנוסח הממשלתי - -
אביגיל סון-פלדמן
- - - זה הנוסח שהגשנו לוועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה לא הנוסח שהגשתם לוועדה.
אביגיל סון-פלדמן
זה הנוסח שהוגש אחרי האבחנה עם אסירים ביטחוניים.
קריאה
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין שעשיתם אבל בתוך הביטחוני? אני אומר שהריכוך המאוד משמעותי הזה, בעיני הוא מוגזם. אני לא חושב שצריך ללכת כל-כך רחוק עד לסעיף 7 המקורי, שדיבר על גם וגם וגם ורק שופט מוסמך ורק מקרים חריגים.
קריאה
סעיף 7 המקורי לא קשור, הוא דיבר על תקופה של - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא הולך עד שם. אני כן חושב שההגדרה בנוסח שהצעתם היא רחבה מדי, אין בה שום הבנייה של שיקול הדעת. זה מכלול נסיבות העניין ואני לא חושב שזה נכון לעשות את זה. אני חושב צריך - -
גור בליי
אם אתה כותב: לאחר ששקל את עמדת שירות בתי הסוהר?
היו"ר שמחה רוטמן
אני חושב שצריך שיהיה "אם מצא, לאחר שקיבל את עמדת הצדדים, שתיגרם פגיעה ממשית בעצור או באסיר" ואני יכול להוסיף סעיף סל אבל כן משהו שלא מייצר את זה כיאללה, מה אכפת לי.
יפעת רווה
אני כן רוצה להתעכב שנייה על הפרוצדורה שלנו כממשלה - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא אכפת לי, אני עכשיו מחוקק פה וזה לא בגלל עמדתכם כממשלה, זה בגללי. רגע, עמדתכם כממשלה הייתה להפריד עם קטינים? לא, זאת הייתה עמדתו של גלעד ואני קיבלתי. עמדתכם כממשלה הייתה - -
יפעת רווה
אבל היה דיבור איתנו על זה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל שמעתי את הדיבור, ואני אומר שהנוסח הזה לא טוב לי. מותר לי שתהיה לי עמדה? אני לא מבין. נכון, שמעתי את עמדתכם כממשלה, הנוסח הזה לא טוב לי.
גלעד קריב (העבודה)
אחרי שעשינו את כל הצמצומים וכולי, על איזה תרחיש מדבר הסעיף הזה?
היו"ר שמחה רוטמן
אז אני בדיוק אומר שדווקא בגלל שאנחנו לא עוסקים עכשיו – כשעסקתי באוכלוסייה מאוד רחבה ותקופת ההכרזה, וזה היה נוסח שמאוד מאוד צמצם, מאוד מאוד הגביל את שיקול הדעת שבית המשפט נתן ואמר שרק אם מתקיימת פגיעה חמורה באסיר וקטין וכולי – אני לא הולך למקום הזה. לקטין בכל מקרה יצרנו הסדר חריג, שאבנו את הנושא של קטין. אני אומר שאני רוצה שזה יהיה טעמים כבדי משקל, אני כן רוצה שזה יהיה לא נסיבות העניין אלא טעמים כבדי משקל. שקיום הדיון בדרך של vc יגרום עיוות דין או משהו בסגנון הזה, בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, יקבע שחייבים לקיים את הדבר הזה, שנשיא או שופט שהוסמך על-ידו ויקבע את הדבר הזה. ההסדר הזה הוא גם תמונה ראי כי זה הולך גם לצד השני.
גלעד קריב (העבודה)
צריך לזכור לכל הכיוונים שאנחנו באיזו שהיא חקיקה זמנית על מספר קטן של דיונים. ככל שנרחיב את מספר הדיונים שאנחנו מאפשרים לקיים ב-vc, אז בהחלט יש טעם להשאיר לשופט יותר שיקול דעת אבל כרגע, כשאנחנו מדברים על חודש, שתכלס זה הכל מעצרים, אז בואו נמצא איזה ניסוח ביניים שהוא לא שם והוא לא פה.
קריאות
- - -
ישי ישורון
אגב, אפשר גם להוסיף טעמים מיוחדים גם באופציה ההפוכה.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
גלעד קריב (העבודה)
ראשית, כרגע זה לא כל סוגי הדיונים כי יש כרגע דעת מנהל מסוימת. תשתנה הודעת המנהל המסוימת אז לשבועיים, עד שנשלים את החקיקה, תגישו בקשות לנשיא.
גאל אזריאל
שנייה, הרי העניין של תקנות בתי המשפט והודעת המנהל, ברור לכם ומובן לכולם פה בחדר, אני מקווה, שכאשר נעשה חקיקת משנה, אם וכאשר נחשוב להרחיב את ההסדרים, החקיקה הראשית תעמוד מולנו - -
היו"ר שמחה רוטמן
מצוין, בסדר גמור.
גאל אזריאל
לעניין הטעמים המיוחדים שירשמו – כפי שהציע חבר הכנסת קריב, גם לדעתנו אפשר כרגע לרשום את הדברים ככה. אנחנו מציעים ומבקשים שכשנדבר על הסדר קבע - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור. אז הסעיף כך: מצא נשיא בית המשפט הרלוונטי או שופט שהוסמך על-ידו – זה מה שדיברנו קודם. אתם כבר הגעתם למסקנה או לא?
ישי ישורון
אני בסדר עם זה.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה בסדר עם הנשיא או יש לך עדיפות?
ישי ישורון
אני בסדר עם זה, בואו נמשיך.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור, מצוין. נשיא או שופט שהוסמך על-ידו.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
נשיא, סגן נשיא או שופט שהוסמך על-ידו? בסדר גמור. שוב המטרה פה היא דווקא להקל.

"- - מטעמים מיוחדים שירשמו ולאחר שקיבל את עמדת שירות בתי הסוהר בעניין הסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו של העצור או האסיר לדיון כי קיים צורך לקיים את הדיון בנוכחותו, רשאי הוא להורות כן על-אף האמור בסעיף זה וזה. עמדת שירות בתי הסוהר, יכול שתוגש במעמד צד אחד." מצוין.

נעבור ל-(ג).
גאל אזריאל
(ג) יורד כי הוא התייחס ל-24.
היו"ר שמחה רוטמן
24 ירד, נכון.
גאל אזריאל
זה כן הופיע בנוסח הממשלתי, חברי הכנסת רוצים להוריד את זה, נשמח להבין.
היו"ר שמחה רוטמן
הורדנו כבר קודם את ה"למעט סעיף 24". בתוך העבירות הורדנו את ה"למעט סעיף 24", ולכן אין טעם להתייחס לסעיף 24.
יפעת רווה
כמובן נבקש שזה יידון מחדש בחוק הגדול.
היו"ר שמחה רוטמן
בחוק הגדול – מה שתרצו, נדון מחדש, הכל בסדר.
ענבל ברנסון יהודאי
לפני סעיף 24, בסעיף קטן (ב) – הפכנו את זה מבית משפט לנשיא או סגן נשיא או שופט שהוסמך. הרי הוא צריך לקבל מהשופט שדן בתיק את הפנייה שאומרת: אני רוצה בדיון הזה שזה יהיה בנוכחות. אז אני רק אבקש להוסיף מה רלוונטי - -
היו"ר שמחה רוטמן
השאלה מי פונה, השופט או הסניגור?
ענבל ברנסון יהודאי
זה היה פתוח לא רק לסניגור, זה היה פתוח למצב שגם שופט מחליט שהוא רוצה בלי פנייה של סניגור.
היו"ר שמחה רוטמן
לא נכון, כי בנוסח הממשלתי היה "שופט מוסמך".
ענבל ברנסון יהודאי
לא, לא, בסעיף הזה לא היה שופט מוסמך, היה בית המשפט. אז אני רק מבקשת להוסיף: הוסמך על-ידו לפי פנייה של השופט המנהל את התיק או - -
היו"ר שמחה רוטמן
או לפי פניית הצדדים, לא?
ענבל ברנסון יהודאי
גם וגם. הרי הנשיא עצמו לא ידע שיש דיון שהוא רוצה - - - אם מישהו לא יפנה אליו.
קריאה
אבל ענבל, זה ברור.
ענבל ברנסון יהודאי
זה לא ברור. כמו שזה רשום כרגע, שיהיה ברור שאו שופט יגיד לו או צד יגיד לו, שמישהו יגיד לו.
ישי ישורון
ברגע שיש סמכות אז כל הצדדים יכולים לפנות אליו.
ענבל ברנסון יהודאי
אם זה ברור בעיניך וזה לא יהיה “אות מתה”, אז בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, זה לא יהיה “אות מתה”.
ישי ישורון
זה יהיה “אות מתה” מסיבות אחרות.
היו"ר שמחה רוטמן
זה יהיה “אות מתה” ולא מסיבות אחרות אבל זה לא יהיה “אות מתה” כי רצה בית משפט, אז פה זה יהיה רצה הנשיא או זה וזה, כמו שמבקשים מבית משפט, מבקשים מהנשיא. יש דרך להגיש בקשות לכל דבר.

הלאה. (ג) ירד.
נועה ברודסקי לוי
"(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין עצור שהוא קטין" – ואולי כדאי להוסיף גם בעלי מוגבלות "- - באחת העבירות המנויות באותו סעיף קטן, שנדרשת בו לפי דין נוכחותו של העצור - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני אגיד לך למה לא, כי הסיבה שהחרגנו קטין זה כי נאמר לנו על-ידי שירות בתי הסוהר שקטינים מוחזקים באגף נפרד. אני לא יודע שבעלי מוגבלות מוחזקים באגף נפרד ולכן, אנחנו בקטינים. בואו לא נרחיב. אם יהיה אגף, שיגישו עליו את הבקשה לפי הסעיף האחר ולא לפי הסעיף הזה. זה לא ענייני - - -
נועה ברודסקי לוי
אני מציעה - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני רואה אותם מעניינים כי לי הם הסבירו שהחוק מחייב החזקת קטינים בנפרד, לא החזקת בעלי מוגבלויות בנפרד.
קריאה
אחרת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, יש את האופציה להשתמש בסעיף הכללי. קטין. לעניין עצור שהוא קטין.
נועה ברודסקי לוי
"- - לעניין עצור שהוא קטין, באחת העבירות המנויות בסעיף קטן (א), נדרשת בו לפי דין נוכחותו של העצור, יתקיים דיון מהותי אחד לפחות לפי סעיף 15 או לפי סעיף 21 לחוק המעצרים בנוכחותו באולם בית המשפט אלא אם מצא בית המשפט בבקשת תובע לפי עמדה של שירות בתי הסוהר כי קיים סיכון ביטחוני הכרוך בהבאתו של עצור או אסיר לדיון" – אפשר אולי להוסיף מטעמים מיוחדים שירשמו?
ישי ישורון
לא, רגע, גם פה יש את השאלה של...
היו"ר שמחה רוטמן
אותו דבר, זה צריך להיות אותו הסדר. אותו נשיא או סגן נשיא.
ישי ישורון
צריך פה גם הזדמנות להגנה להביע את עמדתה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל גם פה יהיה אפשר להציג את זה לפי חוות דעת במעמד צד אחד.
ישי ישורון
בסדר, גם כשיש לך חוות דעת במעמד צד אחד, יש לך טענות על...
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
גלעד קריב (העבודה)
אבל צריך להוריד את העניין של הדיון המהותי.
היו"ר שמחה רוטמן
יקיים דיון אחד בעניינו. המילה "מהותי" לא רלוונטית פה, היא מנותקת מההקשר.
גלעד קריב (העבודה)
שזה לא ייכנס אחר-כך להחלטה של דיון מהותי. אם זה רק דיון של הארכת מעצר, זה דיון מהותי?
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אם נשמעות עדויות או לא. שוב, מאחר ואנחנו עכשיו ממוקדים בדיוני מעצרים, אני לא חושב שההגדרה "דיון מהותי" מתאימה. יתקיים דיון אחד בעניינו בנוכחותו.
ישי ישורון
דיון מעצר אחד.
היו"ר שמחה רוטמן
דיון מעצר אחד, כמו ברישא, אותה לשון. לא נשתמש בלשון של דיון מהותי, שמסבכת אותנו עם הקשרים אחרים.

להמשיך בבקשה. וכן, ההסדר בנוגע לבתי המשפט צריך להיות אותו דבר – נשיא, סגן נשיא או שופט שהוסמך על-ידם.
ישי ישורון
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
ולאחר ששמע את עמדת הצדדים.
גור בליי
אולי באמת הטעמים המיוחדים האלה לכל הסייגים האלה זה נורא מקשה על השופט לעשות. דווקא פה זה מראה גם מהצד השני. אתה מכניס אותו לאיזה סד שנראה לי... בסופו של דבר, סביר להניח שהשופט ישקול מאוד בשני המקרים לשני הכיוונים את עמדת השב"ס.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא רוצה להיכנס לזה. מה ההבדל מבחינתך בין "טעמים שירשמו" לבין "נסיבות העניין מחייבות זאת"?
נועה ברודסקי לוי
כאילו שאתה סוטה מאיזה שהוא כלל. בוא נגיד ככה: מה שצורם פה זה שהכלל באופן כללי זה שמביאים אנשים - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אז הכלל בנושא הזה הוא הפוך.
נועה ברודסקי לוי
נכון, אז הכלל הוא הפוך אבל אם יש צורך במקרה מסוים שכן יובא ובנוסף הוא מקבל עמדה ובמעמד צד אחד - -
גור בליי
פה הם אומרים: הקטין מסוכן, שם הוא אומר... אז אני אומר: אתה נותן את הבכורה לעמדה של שב"ס, בשני הצדדים הוא לוקח על האחריות שלו - -
היו"ר שמחה רוטמן
איפה כתוב שעמדת השב"ס מקבלת בכורה? זה לא כתוב בשום מקום.
גור בליי
לא, כי אתה מציין במפורש את העמדה כי קיים סיכון ביטחוני פה, "הכרוך בהבאתו", ושם "לעניין הסיכון הביטחוני". זאת אומרת, זה הדבר היחיד שמופיע בסעיף. זה מובלט ומקבל מעמד - -
היו"ר שמחה רוטמן
שוב, אני לא אוהב את הביטוי הסופר-עמום של - -
ד"ר גור בליי
מטעמים המצדיקים.
היו"ר שמחה רוטמן
טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
גור בליי
או מנימוקים.
היו"ר שמחה רוטמן
אני חושב שאנחנו מתפלפלים פה על משהו שהוא חסר משמעות. אני לא רואה איך זה משנה בעולם האמיתי.
גור בליי
רק לגבי הקטינים מהצד השני.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא רואה איך זה משנה בעולם האמיתי. אני רוצה להתחבר לרובריקה קיימת ולא להמציא משהו חדש. "נסיבות המצדיקות" זה משהו סופר-עמום בעיניי. אני יודעת שכתוב אין סוף פעמים בחוק "מטעמים מיוחדים שירשמו", יודעים איך לעבוד עם זה ואני רוצה משהו שמתחבר לדבר קיים.
נועה ברודסקי לוי
עוד שאלה לגבי הסיפור של דיון שמתקיים בנוכחות, האם זה יכול להיות גם בדיון מעצר לפי סעיף 15 או בדיון מעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21, או שרוצים להתעקש שזה יהיה בדיון עד תום ההליכים?
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אם מתקיים דיון אחד בנוכחותו של הקטין, שהוא ראה שופט, מבחינתי אחר-כך לא חלות עליו המגבלות והוא יוכל כמו כל אסיר אחר. הוא יצא מגדר ההחרגה של החוק כי חייבתי בעניינו דיון מהותי.
גלעד קריב (העבודה)
יש כללים: אין דבר כזה דיון - -
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. אני אומר דבר כזה: אם לא התקיים בכלל דיון, אז הוא בוודאי לא גורע מהמצב הרגיל שאי אפשר לקבוע לו יותר מהארכת מעצר של 14 יום וזה וזה, וודאי שהוא לא גורע מהכללים של הבגיר. הוא לפחות בדרגה של הבגיר. רק אני אומר שבעניינו קמה חובה אקטיבית לייצר דיון מהותי אחד, דיון מעצר אחד לפני שמביאים אותו להארכות המעצר, בוודאי לפני שמבקשים, קמה חובה אקטיבית לייצר את הדיון הזה, והחובה הזאת מתבטלת רק אם יש חוות דעת בעניינו שאי אפשר לעשות אותה.
גלעד קריב (העבודה)
ה"דאונסייד" של ללכת לכיוון שלך, נועה, אומר שאם הם לא מבקשים בחודש הזה מעצר עד תום ההליכים אז הקטין לא רואה שופט. אני מעדיף את האופציה - - - על האופציה הזאת.
נועה ברודסקי לוי
לא, זאת הייתה שאלה.
ענבל ברנסון יהודאי
לא צריך את הסעיפים. אם רשום דיון מעצר אחד לפחות - -
גלעד קריב (העבודה)
לא, בסדר, אבל נועה אמרה אם לא כדאי לדרוש - - - ספציפית למעצר עד תום ההליכים. ואם הם לא מבקשים בינתיים מעצר עד תום ההליכים אז הוא לא יראה שופט, הקטין?
היו"ר שמחה רוטמן
לא, הם לכאורה יכולים לבוא ולהגיד: אני מתכנן לעשות לו עוד דיון אבל לא בדיון הזה וכך לגרור את זה. בסדר, אני כן חושב שאמירה שלא יהיה אפשר לקבוע בעניינו מעצר עד תום ההליכים אבל במידה מסוימת אני לא רוצה לגרוע ממנו את - - - של הבגיר. בואו נשאיר את זה "דיון מעצר אחד בעניינו" ויש הוראת החוק - -
גלעד קריב (העבודה)
בסדר, אבל אנחנו רוצים לבוא ולומר את הדבר הבא: החוק הוא לתקופה של חודש?
היו"ר שמחה רוטמן
בתקופה הזאת יהיה צריך לתת לקטין - -
גלעד קריב (העבודה)
גם אם הם לא מבקשים דיון למעצר עד תום ההליכים כי הרי זה לא מותנה בבקשה למעצר עד תום ההליכים.
נועה ברודסקי לוי
אבל בנוסח שכרגע - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל מה קורה אם הוא מוחזק 14 יום בתוך החודש הזה?
קריאה
גם חודש שלם זה עדיין - -
קריאות
- - -
ישי ישורון
חבר הכנסת קריב, זה לא רע שתהיה לנו האופציה שזה יהיה בימים ולא עד תום ההליכים.
קריאה
מה עדיף?
ישי ישורון
אני אומר שזה בסדר שתהיה את הגמישות שהדבר הזה יהיה בימים ולא עד תום ההליכים.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר לך שהשאלה היא ממה הוא חושש. הוא רוצה שלא יהיה מצב שמאריכים לו ימים ימים ובכלל לא מביאים אותו בפני שופט. מצד שני, אני לא רוצה להכניס את המדינה לסד, גם בעניינו של הקטין, שהם חייבים על הדיון הראשון להביא לשופט.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
כי כתוב דיון מהותי אחד בעניינו. השאלה היא לאיזה משך תקופה?
גלעד קריב (העבודה)
מכיוון שכל החוק הזה כרגע הוא לחודש, אז ברור שהדיון המהותי יצטרך להתקיים בתוך החודש.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל מה קורה אם הבן אדם נעצר בתוך שבועיים? אז תהיה חייב לקיים לו את הדיון? בן אדם שנעצר יום לפני תום פקיעת החוק, אתה חייב לקיים לו את הדיון מידית?
יש לי הצעה
זו בעיה בלתי פתירה כי אתה לא יכול לתת מענה לכל המקרים. אני חושב שכדאי לייצר אמירה לקטין שככלל יובא בהקדם האפשרי, ולקבוע כסוג של פיקוח מוגבר, שכל עוד לא הובא אז אי אפשר להאריך לו ביותר משבעה ימים.
גלעד קריב (העבודה)
זו אפשרות אחת. אפשרות אחרת היא לבוא ולומר: בסופו של דבר, נעצר קטין לתקופה שעולה על 14 ימים, ההארכה צריכה להתבצע באמצעות דיון שלאחריו יהיה ניתן לחזור ל-vc, אתה מבין?
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין. אני פשוט מייצר פה "מיטת סדום" שצריך לבדוק אותה בעולם האמיתי. אני מציע שיהיה כתוב שיובא בפני שופט בהקדם האפשרי אלא אם כן יצרנו את המקרה ההפוך הזה, וכל זמן שזה לא קרה אז הסנקציה או העידוד זה שההסדר לגביו יהיה כמו אצל הבגיר רק שבעה ימים.
ישי ישורון
קצת איבדתי אתכם.
גלעד קריב (העבודה)
השאלה האם אנחנו יכולים להסתפק באמירה שלא אומרת בחוק שכעבור איקס ימים של מעצר אתם חייבים להביא אותו לדיון בנוכחות שופט. אומר היושב-ראש: בוא נקבע את העיקרון של הבאת - -
היו"ר שמחה רוטמן
כדי שנתקדם במקום שנפתח דיונים אינסופיים.
גלעד קריב (העבודה)
אבל צריך להבין את הסעיף.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין, אבל בסוף לא יהיה לנו חוק.
גלעד קריב (העבודה)
בהקדם האפשרי.
ישי ישורון
למה לוותר על דיון אחד לפחות - -
גלעד קריב (העבודה)
שמחה, השאלה אם אתה מוכן לקבוע פה שבכל מקרה שהוא מעבר ל-14 ימים, צריך - - - נוכחות במקרה של קטין.
היו"ר שמחה רוטמן
אלא אם כן יש חוות דעת - -
גלעד קריב (העבודה)
החריג תמיד קיים אבל שאחרי 14 ימים קטין יובא בכל מקרה - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא יוארך מעצרו של קטין לתקופה מצטברת של יותר מ-14 יום לפני... אלא אם כן פנה. כן? אתם יכולים לחיות עם זה?
ישי ישורון
צריך לבדוק בחוק הנוער.
היו"ר שמחה רוטמן
אז תבדוק את זה. בואו נתקדם.
אביב ישראלי
אדוני, אני מבקשת שוב לבחון את האופציה של נשיא או סגנו כי אנחנו חוששים שתיווצר פה פרוצדורה שתקשה ותעמיס על השופטים. אז אם אני אוכל להחזיר תשובה מחר, אחרי שאתייעץ?
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. בשביל זה יש את הדיון מחר.
אביב ישראלי
תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
בואו נתקדם בבקשה, אני ממש מתחנן. אתם אומרים למהר ואז מתעקשים פה על משפט שההבדל שלו בחיים האמיתיים נורא קטן ואנחנו לעולם לא נתקדם.
קריאה
אז מה אמרנו לגבי קטינים מבחינת הנוכחות?
נועה ברודסקי לוי
אני אקריא את זה:

"על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין עצור שהוא קטין, באחת העבירות המנויות באותו סעיף קטן, שנדרשת בו לפי דין נוכחותו של העצור, יתקיים דיון אחד לפחות, לפי סעיף 15 או לפי סעיף 21 לחוק המעצרים, בנוכחותו באולם בית המשפט." פה אנחנו צריכים להכניס את ההוראה וצריך לנסח את זה, שלא תוארך תקופת מעצרו באופן מצטבר ליותר מ-14 ימים - -
ישי ישורון
אני רק רוצה לומר שלחוק הנוער, תקופות המעצר הראשוניות הן קצרות יותר.
גאל אזריאל
לא, אבל זה במצטבר. הסכמנו עליהם.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי, מה חוק הנוער?
ענבל ברנסון יהודאי
אפשר להאריך ב-10 ימים רק.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אני לא מאפשר להאריך ב-14, זה לא הדיון.
נועה ברודסקי לוי
במצטבר. אי אפשר להאריך לו ביותר מ-14 ימים במצטבר בלי שהוא יראה שופט, בסדר? אנחנו ננסח את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
מצוין.
נועה ברודסקי לוי
אני מקריאה את החלק השני: "אלא אם מצא נשיא בית המשפט - -
היו"ר שמחה רוטמן
ולגבי זה, יתנו תשובה אם מחליפים את זה בחזרה לשופט רגיל. כרגע אנחנו משאירים את זה לנשיא, סגנו או שופט שהוסמך על ידו.
נועה ברודסקי לוי
"- - ומטעמים מיוחדים שירשמו ועל-פי עמדה של שירות בתי הסוהר כי קיים סיכון ביטחוני בהבאתו של עצור או אסיר לדיון, רשאי הוא להורות כי הדיון בעניינו יתקיים באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר היוועדות חזותית; עמדת שירות בתי הסוהר יכול שתוגש במעמד צד אחד."
היו"ר שמחה רוטמן
שנותן אפשרות במעמד הצדדים, ששמע את עמדת הצדדים.
נועה ברודסקי לוי
בדיוק.

"מצא בית המשפט לבקשת תובע, על פי עמדה של שירות בתי הסוהר, כי קיים סיכון
ביטחוני הכרוך בהבאתו לדיון של עצור אחר, שאינו עצור בעבירות המנויות בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי הדיון בעניינו יתקיים באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר היוועדות חזותית; עמדת שירות בתי הסוהר יכול שתוגש במעמד צד אחד."

אני מניחה שגם פה - -
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
כן, כן, אותם הסדרים. תמשיכי.

"(ו) הוראת סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין המוחזק במעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979, או לפי החלטת מפקד צבאי בהתאם להוראות פרק ט' - -
ענבל ברנסון יהודאי
זה כאילו עכשיו פתוח לכל אסיר פלילי, לא משנה - - -
ישי ישורון
זהו, אני גם שואל את השאלה הזאת - -
היו"ר שמחה רוטמן
מה, מה, מה?
ישי ישורון
אני בטוח שזאת לא הכוונה.
היו"ר שמחה רוטמן
הכוונה מאוד פשוטה, שאם קיים סיכון ביטחוני הכרוך בהבאתו לדיון של עצור אחר שאיננו עצור בעבירות הללו ויש על זה חוות דעת – זאת אומרת, האם הוא מוחזק בבידוד - -
ישי ישורון
לא, זה סוחר סמים או...
היו"ר שמחה רוטמן
ואם הוא בעבירות סמים אבל משויך לחמאס? על זה מדובר.
קריאה
היושב-ראש עשה את זה למי שנמצא בתוך אגפים ביטחוניים.
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, מאחר והדבר הזה דורש החלטה שיפוטית אופרטיבית על בסיס חוות דעת, אני לא יכול לכסות את כל המקרים. ברור שהמקרה הקלאסי, באותם כללים, באותו דבר, אותו מבחן בדיוק - -
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
מאחר וברור שהמקרה הקלאסי הוא האסיר שמוחזק באגף הביטחוני שקיים בעניינו אותם חששות ואותם סיכונים בהובלה, זהים לחלוטין, למרות שסעיף העבירה שנרשם עליו מסיבה כזו או אחרת, טעות טכנית או לא טעות טכנית אבל בבירור הביטחוני יתברר שלמרות שהוא נאשם בעבירות נשק או בעבירות סמים, בפועל הוא איש חמאס, והוא יושב באגף הביטחוני.
גאל אזריאל
אפשר להוסיף בקשר ללחימה או למלחמה ואז זה כן קושר את זה למצב.
ישי ישורון
או שנכנס על שוד רגיל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
הוא לא נכנס על שוד רגיל אלא הוא נכנס וקיים בעניינו, ספציפית, סיכון ביטחוני ששופט קובע אחרי שהוא שומע את הצדדים שבגלל זה אי אפשר להוביל אותו.
ישי ישורון
זה חורג לגמרי. מילא זה אדם שמוגדר בשב"ס כביטחוני אבל אם הוא מוגדר בשב"ס כפלילי - -
היו"ר שמחה רוטמן
אז מה אתה רוצה, שנכתוב בחוק: מוגדר בשב"ס כביטחוני?
ישי ישורון
ודאי.
היו"ר שמחה רוטמן
מה אתה רוצה שנכתוב בחוק?
ענבל ברנסון יהודאי
שהוא נמצא באגף הביטחוני, משהו - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אין הגדרה כזאת בחוק. אפשר להסתפק בהצהרה שלהם למי הם מתכוונים וזה בסדר גמור. אבל אני אומר גם יותר מזה: ואם יש בעיה שהוא לא מוחזק באגף הביטחוני אלא מוחזק בבידוד?
גאל אזריאל
אפשר לדבר על סיכון ביטחוני הנובע מהלחימה, שקשור לנסיבות הלחימה או משהו כזה. לקשר את זה למצב הנוכחי.
היו"ר שמחה רוטמן
לא מפריע לי. שב"ס, מפריע לכם שיהיה כתוב: במצב ביטחוני, סיכון ביטחוני הנובע ממצב החירום המיוחד או הנובע ממצב הלחימה, שזה מתקשר לאירוע הזה?
יפעת רווה
כי אחרת זה עלול להחמיר עם קטינים פליליים יותר מאשר עם בגירים.
היו"ר שמחה רוטמן
למה? זה לא קשור.
קריאה
זה לא רלוונטי לחשש של הסניגוריה, האמירה הזאת לדעתי.
ישי ישורון
רגע, אני מנסה להבין איזה עבירות לא נכללות בכלל ברשימה - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, שוב, סליחה, אנחנו נמצאים הרי בשלב - -
ישי ישורון
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני אגיד לך: יכולה להיות לך סיטואציה של אדם שנכנס למעצר עם עבירת נשק, ועדיין לא ביססו או מאחר ועדיין לא הוגש כתב האישום, עילת המעצר היא אחת, ובחקירה התברר שעבירת הנשק קשורה לזה, עוד לא תיקנו את כתב האישום, מחזיקים אותו באגף הביטחוני כי יש את כל האינדיקציות שמצדיקות את החזקתו באגף הביטחוני למרות שהוא לא הואשם בעבירה ביטחונית, אין דבר כזה. הוא מעורר בהוצאתו מהאגף את אותן סכנות ואותן חששות בהובלתו.
ישי ישורון
הסכנה להרחבה פה היא עצומה.
היו"ר שמחה רוטמן
הסכנה להרחבה פה היא לא עצומה - -
ישי ישורון
כלפי תושבי ואזרחי ישראל שגם סיכון ביטחוני - -
היו"ר שמחה רוטמן
הסכנה להרחבה פה היא לא עצומה בגלל שמדובר פה בבקשות פרטניות עם חוות דעת פרטניות.
גאל אזריאל
אנחנו מסכימים לקשור את זה לאירועי הלחימה?
היו"ר שמחה רוטמן
אני חושב שכן. שהמצב הביטחוני נגרם כתוצאה או בקשר למצב הלחימה? הרי זה בגדול חוות הדעת הביטחונית שלכם.
אביב ישראלי
לא, כי אני לא רוצה להוסיף דבר שחוות הדעת הספציפית תצטרך לקשור בין מה שהוא עשה לבין - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא בין מה שהוא עשה לבין בהובלתו. לא, לא. שהסיכון הביטחוני שכרוך בהבאתו לדיון קשור למצב הלחימה. לא צריך במה שהוא עושה, זה לא העבירה שלו. שהסיכון הביטחוני הכרוך בהבאתו לדיון קשור למצב הלחימה. די נו. אני לא רוצה להתווכח, אנחנו אומרים את אותו דבר. זה מה שיהיה. בכל מקרה, תסכימו או לא תסכימו – זה מה שיהיה.
קריאה
הסכמנו.
יפעת רווה
רק לפרוטוקול: בכל הסעיפים האלה, כמובן, בחוק העיקרי, נבקש לדון כשזה יהיה בשעה יותר סבירה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אגיד לכם שבצורה שבה אנחנו מחוקקים את החוק הזה כדי לברוח מהתקש"ח שלכם, אני אדרוש שעל כל סעיף פה ננהל דיון, ואני אגיד לכם שכל מה שאני ויתרתי לכם בשלב הזה, אני לא אוותר ב...
גלעד קריב (העבודה)
בסדר גמור.
קריאה
גם פה זה טעמים מיוחדים וחריגים?
היו"ר שמחה רוטמן
אותו מבחן. הלאה. גם על מעצרים מינהליים והאם יש צורך בהוראה כזו בשבועיים הקרובים? זה לא שבועיים אלא חודש, וכן כן.
קריאה
אגב, למה לא לשים אותם עם יתר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
הלאה.
נועה ברודסקי לוי
"דיון בהיוועדות 4. בתקופת תוקפו של חוק זה, על אף האמור בסעיף 133ב, פסקאות
חזותית בהסכמה קטנות 5-1 ו-7 לחוק סדר הדין הפלילי, ניתן לקיים דיון בהליך פלילי
של עצור או אסיר בעבירות המנויות בסעיף 3א - -
אביב ישראלי
זה מה שאמרנו שיורד, לא? אתם רוצים לקרוא את זה בכל זאת?
ענבל ברנסון יהודאי
לדעתי חבר הכנסת קריב, שלא פה, לא מסכים לזה.
היו"ר שמחה רוטמן
אז תנצלי את העובדה שהוא לא פה.
ענבל ברנסון יהודאי
לא, הם ביקשו שלא.
היו"ר שמחה רוטמן
אתם גם לא רוצים את זה?
קריאות
לא - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אם בן גביר וגלעד קריב מסכימים, מי אני שאהרוס את האחדות הנדירה הזאת?
ענבל ברנסון יהודאי
אני רק אומר משפט: הסעיף הזה הוכנס בשביל לאפשר לעצורים ולסניגורים, ככל שהם מבקשים לקיים את הדיונים האלה בהיוועדות, שהם יוכלו לעשות את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
הסניגוריה, אתם רוצים שזה ירד?
ישי ישורון
לא, לאו דווקא.
היו"ר שמחה רוטמן
אני גם רוצה שזה יישאר. גלעד, למה אתה רוצה שזה ירד?
גלעד קריב (העבודה)
מה?
היו"ר שמחה רוטמן
למה אתה רוצה להיות כמו איתמר? אתה ואיתמר בן גביר באותו צד פה ואני צריך להתנגד לכם.
ענבל ברנסון יהודאי
אני רוצה שיירשם שאתה יצאת ואני אמרתי שאתה מתנגד לסעיף הזה, רק שתדע.
היו"ר שמחה רוטמן
על הסעיף בהסכמה, שהסניגוריה רוצה כן לקדם הליך, כן רוצה להתקדם, הסניגור רוצה, ההליך רוצה, יש vc, כולם שמחים ורק גלעד קריב רוצה לעצור את זה.
גלעד קריב (העבודה)
נכון.
נועה ברודסקי לוי
סעיף 4 מתייחס לאפשרות לעשות vc בהסכמה. לגבי דיונים, בפיילוט קבענו שאי אפשר לעשות אותם גם בהסכמה למעט הסיפור של עדות של אותו אדם, והסיבה היא כדי לאפשר שאם הוא רוצה, במצב הזה האיזונים - -
היו"ר שמחה רוטמן
סניגוריה, אתם לא מתנגדים לזה.
גלעד קריב (העבודה)
אני מתנגד.
היו"ר שמחה רוטמן
המשרד לביטחון פנים לא אוהב את זה.
אביב ישראלי
לא. אני מציע שאולי אפשר לדבר על זה במסגרת החוק הגדול. בא נתחיל בלי זה - -
היו"ר שמחה רוטמן
טוב, בסדר, בלי זה ובחוק הגדול, אין בעיה.

סעיף 5.
ענבל ברנסון יהודאי
רגע, אני רוצה לדייק לאיזה סעיף אנחנו מפנים עכשיו שלא מתקיים.
היו"ר שמחה רוטמן
מה? אנחנו מחקנו את סעיף 4.
ענבל ברנסון יהודאי
סעיף 3א. כולו, נכון?
ישי ישורון
צריך לשאול לגבי הסעיף הקודם, האם זה שאנחנו לא מאפשרים פה vc בהסכמה, במשטר שכרגע אנחנו נכנסים אליו, זה אומר שאנחנו לא נוכל לקיים את ההליכים האלה בכלל, לפי הודעת מנהל - -
קריאה
איזה הליכים?
קריאה
הם כרגע לא נמצאים בתקנות.
היו"ר שמחה רוטמן
זה מאוד קשור. הוא צודק לחלוטין. אני חושב שזו טעות, גלעד.
ענבל ברנסון יהודאי
לא, אני לא בטוחה שאפשר להוסיף את זה לתקנות כי ברגע שלא מוסדר החוק הרגיל, המשמעות היא שאת כל העצורים הפליליים מביאים פיסית. אם זה בסדר, אז אפשר - -
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו לא מדברים על הפליליים עכשיו.
ענבל ברנסון יהודאי
הדיונים האלה היום, לפי התקנות ולפי הודעת המנהל, לא מתקיימים. אין אותם.
היו"ר שמחה רוטמן
המשמעות היא שמחר בבוקר יחזרו דיוני הוכחות נניח לבית המשפט - -
ענבל ברנסון יהודאי
זה לא קשור להוכחות.
היו"ר שמחה רוטמן
הכרעת דין, גזר דין וכולי, מה שהיה בהוראת שעה עד עכשיו.
קריאות
לא, לא - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, היה את החוק שעשינו לפני שלושה שבועות, 93, שעשינו אותו והוא איפשר ב-vc מספר דיונים בהסכמה.
נועה ברודסקי לוי
לא, לא, זה היה במצב שאפשר לסיים את הכל בדיון אחד.
היו"ר שמחה רוטמן
ועכשיו אנחנו מונעים את זה.
ענבל ברנסון יהודאי
אתה מדבר על גזר דין בנפרד. אני אסביר: היום, בהוראת השעה הרגילה, הדיונים האלה הם דיונים שאי אפשר לעשות אותם ב-vc בכל מקרה, גם לא בהסכמה. הם כרגע דיונים שלא נמצאים לא בהודעת המנהל ולא בתקנות סדרי דין. אז בכל מקרה, ככל שלא מתקנים את התקנות, גם אם זה רשום בתוך החוק הזה כרגע - -
היו"ר שמחה רוטמן
הכל ברור, השאלה היא מה קורה אם מתקנים את התקנות?
ענבל ברנסון יהודאי
אז לא - - - עד ה-30 בנובמבר.
ישי ישורון
אבל לא יתקנו אותם כל עוד אנחנו - -
היו"ר שמחה רוטמן
אז אני מכניס את כל האסירים במדינת ישראל כבני ערובה שלא ידונו בתקנות כדי לא לייצר ל - - - ב-vc בהסכמה.
ענבל ברנסון יהודאי
לא, זה רק בהסכמה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין אבל את מבינה שהתוצאה של מה שאת - -
ענבל ברנסון יהודאי
אם אתה מכניס לדיונים האלה לתקנות, זה אומר שאם זה לא בהסכמה צריך להביא את הביטחוניים פיסית.
אביב ישראלי
לא, רגע, יש פה טעות בסעיף כי הוא מפנה לסעיף של הביטחוניים. אני מניחה שהכוונה הייתה להפנות אותו לסעיף של הפליליים. זו הייתה הכוונה.
ענבל ברנסון יהודאי
החוק הזה מדבר רק על הביטחוניים.
אביב ישראלי
אז זה לא רלוונטי לביטחוניים.
היו"ר שמחה רוטמן
חברים, אתם מבלבלים את עצמכם. יש פה שתי אפשרויות: או שדיונים מהסוג הזה לא יתקיימו בכלל במערכת לכולם, לא ב-vc ולא לא ב-vc לכולם. אפשרות שנייה, שהם יתקיימו לכולם ולא לביטחוניים. אפשרות שלישית, שהם יתקיימו לכולם ולביטחוניים, ולביטחוניים לא יהיה את הסעיף שמאפשר לעשות את זה ב-vc.
ענבל ברנסון יהודאי
אני רק אומרת שאם מחליטים להשאיר את זה, צריך שיהיה ברור – הרי הסעיף הזה מדבר על הסכמה. אם מכניסים את זה לתקנות אז לכאורה, אם זה לא בהסכמה, צריך להביא פיסית את הביטחוניים לטיעונים - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, בגלל הסעיף הראשון, מה שגאל אומרת.
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
כי הוא אומר שבכל סעיף שנדרשת נוכחותו, בכל דיון שנדרשת נוכחות של עצור או אסיר, אפשר לעשות את זה ב-vc, יש את הסעיף הכללי.
ענבל ברנסון יהודאי
אם ככה זה על הכל, אז בסדר.
גאל אזריאל
ככל ש - - - את הסעיף הנוסף הזה 4, יחול רק לגבי ביטחוניים. אם היה רצון לקבוע הסדר לגבי פליליים, לא נעשה את זה עכשיו - -
ענבל ברנסון יהודאי
לא רשום על כל הדיונים שנדרשת נוכחות - - - יש דיונים ספציפיים - -
היו"ר שמחה רוטמן
נדרשת נוכחותו על פי דין – לגבי עצור. ולגבי אסיר?
ענבל ברנסון יהודאי
אבל זה עצור.
היו"ר שמחה רוטמן
זה בגלל שהוא עצור.
ענבל ברנסון יהודאי
אי אפשר. או שנוריד את כל הדיונים האלה כדי ש - - -
גאל אזריאל
כאילו סעיף 3 חל על כל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אז אני חושב שזה יותר נכון לייצר את זה על כל הדיונים.
ענבל ברנסון יהודאי
עדיף שעכשיו שבועיים לא יהיו דיונים או שלא יהיו דיונים כרגע, כמו שיש עכשיו.
היו"ר שמחה רוטמן
יצרנו הסדר שבסופו של דבר התוצאה שלו תהיה או פגיעה בכלל האסירים במדינה או פגיעה בעצורים הביטחוניים. אני לא חושב שזה דבר נכון, והכל בשם ההתעקשות הלא נכונה לשמור. אני מקבל ומסכים שאנחנו לא מאריכים מעצר לבן אדם יותר משבועיים, לבן אדם שלא ראה שופט, שזה העיקרון שדיברנו עליו, אנחנו עומדים עליו וזה הוסכם ונכון. אני חושב שדיונים אחרים שהם לא דיוני מעצר, אז אחת מהשתיים: אפשר להגיד שנאפשר אותם רק בהסכמה. אפשר להגיד שנאפשר אותם ב-vc גם בלי הסכמה, על חלק מהדיונים אבל להגיד שלא נאפשר אותם אפילו לא בהסכמה כדי לשמר את העיקרון של ה... התוצאה של הדבר הזה היא או שאנחנו חוסמים עכשיו את בתי המשפט, בחודש הקרוב, ולא יפתחו לכולם כדי לא לייצר את הסיטואציה ל-vc או שלא יפתחו אותם בכלל לאסירים ביטחוניים, גם לא בהסכמה, כדי שלא לייצר את החריג הזה. אנחנו באים לעזור להם או למנוע פגיעה בזכויותיהם ואנחנו מייצרים פגיעה גדולה יותר בזכויות שלהם, ולדעתי זה לא נכון ולדעתי זה גם לא מה שהתכוונו.
ענבל ברנסון יהודאי
יש לי רעיון: אפשר להשאיר את הסעיף הזה, אבל לכתוב בסיפא שככל שלא תהיה הסכמה, לא יתקיים הדיון.
ישי ישורון
לא, למה?
היו"ר שמחה רוטמן
כי אם הוא לא נותן את ההסכמה אז אי אפשר להוביל אותו. בהנחה שאי אפשר להוביל אותו - -
ישי ישורון
פלילי אפשר להביא אבל.
היו"ר שמחה רוטמן
לא פלילי, רק הביטחוני.
אביב ישראלי
למה הסעיף הזה חל על הביטחוניים? לא הצלחתי להבין למה.
היו"ר שמחה רוטמן
כי כתוב בו שהוא חל על הביטחוניים.
קריאות
- - -
ענבל ברנסון יהודאי
- - - צריך להביא פיסית את העצורים. את העצורים הביטחוניים אי אפשר להביא פיסית אז אפשר להשאיר את הסעיף הזה, ואז בהסכמה אפשר יהיה לעשות את זה ב-vc, ואם הם לא מסכימים אז לא יהיה - -
היו"ר שמחה רוטמן
אז הדיון לא יתקיים, זה הכל. מה הבעיה שלכם עם זה?
אסף שרף
את מתכוונת שבגלל שבהוראת השעה כיום יש דיונים שגם אם מסכימים, לא ניתן לקיים בהסכמה אז רכיב ההסכמה יתגבר על זה בהקשר לביטחוניים. זאת הכוונה?
ענבל ברנסון יהודאי
כן.
ישי ישורון
רגע, הסעיף הזה חל רק על ביטחוניים?
היו"ר שמחה רוטמן
כן, כי אחרת מכניסים את כל האסירים לאותו סל.
גלעד קריב (העבודה)
לי פה חשובה עמדת הסניגוריה כי בסופו של דבר, זאת נסיגה שלי מההבנה שלי את ההסכמה. ראשית, כדי להתקדם לכיוון הזה, תכף ישי יאמר מה העמדה שלהם, צריך להיות ברור שהסעיף המרכזי, סעיף 3, עוסק רק בדיוני מעצרים. עכשיו השאלה היא כזאת: אנחנו באנו ואמרנו שכעיקרון, גם כשיש הסכמה, יש רשימת דיונים שבה אפילו הסכמה אי אפשר. זה במצב הרגיל - -
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, במצב הרגיל.
גלעד קריב (העבודה)
נכון? ההודאה והטיעונים לעונש – דווקא דיון הוכחות - - -

האם מבחינתכם עדיף לשיטתכם, בגלל הסיפור של האסירים הביטחוניים, כדי לא לייצר מצב שבו אי אפשר לקיים אף אחד מהדיונים האלה בחודש הזה, שבמקום שיש הסכמה אנחנו נסוגים מההגדרה הזאת שיש בהוראה הרגילה, שגם כשיש הסכמה אי אפשר לקיים אותם? מה העמדה של הסניגוריה? אותי מעניינת פה העמדה של הסניגוריה.
ישי ישורון
אני חושב שהאופציה הזאת עדיפה, להשאיר את הסעיף.
היו"ר שמחה רוטמן
מצוין.
ישי ישורון
אני רק אומר שזה אבסורדי שיהיה את האופציה הזאת לגבי הביטחוניים ולא לגבי הפליליים.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, הפליליים יובאו פיסית.
ישי ישורון
הפליליים לא מובאים פיסית כל עוד אתם לא משנים את - -
היו"ר שמחה רוטמן
אז אם הם לא ישנו, אז בכל מקרה זה לא יחול. אבל גם הביטחוניים, זה רק אם דיונים כאלה מתקיימים. אם דיונים כאלה לא מתקיימים אז הם לא מתקיימים.
קריאות
- - -
גלעד קריב (העבודה)
תנו לי רגע עוד שאלה אחת לישי: זה נכון מבחינתך לכל סוגי הדיונים? מוותרים על הרשימה בהוראה הרגילה, זה נכון גם למתן הודעה? די בהסכמה?
ישי ישורון
עוד פעם, זה הכל לפי בקשה באמצעות סניגורו וגם יש את הסכמת התביעה, שהתביעה לא נוטה להסכים דווקא במצבים של הסדר - -
היו"ר שמחה רוטמן
התשובה היא כן.
ענבל ברנסון יהודאי
אז זה בכל מקרה לא הוכחות ולא חקירת נאשם, שיהיה ברור.
היו"ר שמחה רוטמן
מה? איפה זה כתוב?
גלעד קריב (העבודה)
אז כן יש הגבלה של דיון - -
היו"ר שמחה רוטמן
איפה זה כתוב?
קריאות
- - - 5 ו-6 זה לא נמצא פה - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור, מצוין. אז אנחנו באותו עמוד וזה בסדר.
קריאה
והוכחות אי אפשר בכל מקרה - -
אפרת חקאק
אני אומרת שוב: ב-3 עכשיו יהיה כתוב שזה רק ב - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אתם מבלבלים שוב. יש ל-3 חלק אחד שעוסק בדיוני המעצר, זה הדיונים בעניינו. ולדיוני המעצר בעניינו חלה המגבלה של ה-14 יום וכל מה שאמרנו. יש את הדיונים האחרים, שבהם נדרשת השתתפותו אבל זה לא דיונים בענייניו, שיש לו זכות להשתתף בהם, שזה לא דיונים שהם... ויש דיונים שהם בעניינו הפלילי אבל לא בדיוני המעצר בהסכמה.
אביב ישראלי
רגע, אבל אם אנחנו באים ואומרים שסעיף 4, זה נועד בשביל שאם ההודעה תורחב לתת לנו מענה אז אנחנו גם צריכים לתת מענה גם לסעיף 3, לא רק לענייני המעצר בעניינו.
היו"ר שמחה רוטמן
למה? למה עוד?
קריאה
למה? זה מעצר והקראה ראשונה.
היו"ר שמחה רוטמן
מעצר והקראה ראשונה מופיע פה.
קריאה
ונדרשת השתתפותו לדיונים האחרים.
אביב ישראלי
אבל אם ההודעה של הנהלת בתי המשפט, מרחיבים אותה - -
גלעד קריב (העבודה)
למה?
אביב ישראלי
הרי בשביל זה נועד סעיף 4, נכון?
קריאה
אז מרחיבים אותה לדיונים האלה, לא לדיונים מעבר לזה.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב, בסדר.
קריאה
אי אפשר יהיה להרחיב לתזכורות או לדברים כאלה.
היו"ר שמחה רוטמן
די, מובן, לי זה מובן, ומה שלא יהיה מובן, במהלך הניסוח נפתור.
קריאה
בכל מקרה, זה לא יאושר בלי שזה יעבור דרכנו ואנחנו נאשר את זה, נכון?
היו"ר שמחה רוטמן
אפשר להמשיך?
נועה ברודסקי לוי
רק שנבין כולנו במה מדובר: בסעיף 3, הכוונה לדיוני מעצר, ואם הבנתי נכון את היושב-ראש, גם לדיונים שהוא צד להם שהם לא בעניינו הפלילי. וסעיף 4 מתייחס לכל הדיונים הפליליים - -
גלעד קריב (העבודה)
שהם בהסכמה.
נועה ברודסקי לוי
- - בעניינו ובהסכמה.
גלעד קריב (העבודה)
בעניינו ובהסכמה למעט מתן העדות.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, שזה הסעיף איך שהוא מנוסח. בסדר גמור, מצוין.
נועה ברודסקי לוי
סליחה, אני אשאל בכל זאת עוד שאלה שנוגעת למה שיישי אמר קודם: האם אתה חושב שצריך לאפשר לעצורים לא ביטחוניים, פליליים, בתקופה הזאת לבקש לא להגיע לדיון, אם הם מפחדים לנסוע?
קריאות
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא לעכשיו.

סעיף 5: - -
ענבל ברנסון יהודאי
רגע, אבל צריך לזכור בסיפא שככל שזה לא בהסכמה, לא יתקיים הדיון.
היו"ר שמחה רוטמן
כן.

"5. בתקופת תוקפו של חוק זה דיוני מעצר בהתאם לחוק המעצרים בעניינו של חשוד בעבירת ביטחון כאמור בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים, עליו חלות הוראות תקנות שעת חירום (חרבות ברזל)(הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד-2023, יתקיימו בהיוועדות חזותית בלבד ולא יחול בעניינים האמור בסעיפים?" כולל הסעיפים הקטנים.
קריאה
רק לדייק – סעיף 3(א) - -
היו"ר שמחה רוטמן
"לא יחול בעניינם כנהוג בכל סעיפי חוק זה", 3(א), 2 - -
קריאות
לא כל חוק זה.
היו"ר שמחה רוטמן
- - כל 3 וגם 4, גם ההחרגות של הקטין. גם ב-3. אנחנו כן רוצים לקבוע שבעניינו גם בית משפט לא יוכל - -
גאל אזריאל
אפשר לשים נקודה אחרי - -
היו"ר שמחה רוטמן
על-אף האמור בחוק זה... יתקיימו בהיוועדות חזותית בלבד. וגם ההחרגה של השופט אני לא מאפשר כרגע.
אפרת חקאק
זה כן מזכיר לי שב-3(ו) היינו אמורים לעסוק בהוראות סעיף זה, כי זה היה אמור להיות כל ההסדר ב-3.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקי.
ישי ישורון
אני רק אגיד בעקבות השיח שהיה פה קודם, שבאמת יש צורך די דחוף לדעתי לתקן את ההגדרה שקיימת בתקש"ח.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
ענבל ברנסון יהודאי
היא משמשת רק ל - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, מובן למה היא משמשת.
ישי ישורון
היא לא מנוסחת בהתאם לכוונה שלכם.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, לא פותחים את הדיון הזה עכשיו. תודה.

סעיף 6.
ענבל ברנסון יהודאי
רגע, אז 5 אומר: על אף האמור בחוק זה וכולי, יתקיים בחזותית בלבד?
היו"ר שמחה רוטמן
כן.

"אופן קיום דיון 6. על דיון בהשתתפות עצור שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית
בהיוועדות חזותית לפי הוראות פרק זה, יחולו הוראות אלה:

(1) הדיון יתקיים באופן ימזער, ככל האפשר, את הפגיעה בעצור ובאינטרס
הציבורי, בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו של העצור;

(2) הדיון יתקיים בדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:

(א) המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות
במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר,
הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, ונפגע העבירה,
וכן כל אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית
המשפט, והכל בהתאם למכשיר הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים
הדיון;

(ב) בדיון בהליך פלילי, ובכלל זה דיון מעצר –

(1) תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו
בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומיד לאחריו, שתתקיים ביחידות
ובאופן שיבטיח את סודיותה ובתנאים שיאפשרו פיקוח על
תנועותיו של העצור או האסיר; הוראות סעיף 13(א)(2) לחוק
האזנת סתר, לא יחולו לגבי שיחה זו; בית המשפט יוודא כי
התאפשרה שיחה כאמור;

(2) הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר,
ואם אינו מיוצג, ימנה לו בית המשפט סניגור;

(ג) יחולו על הדיון הוראות תקנה 4(ד) לתקנות סדר הדין הפלילי
(היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022."

מה זה אומר?
נועה ברודסקי לוי
זה התקנות שקבענו פה, בוועדה, לגבי היוועדות חזותית, דרישות לגודל החדר, לגודל המסך - -
היו"ר שמחה רוטמן
יש פה רק תקנה - - -
נועה ברודסקי לוי
באמת יש פה הפנייה לתקנה ספציפית וזאת באמת שאלה אם אי אפשר להפנות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא חושב שאנחנו הולכים לזה.
נועה ברודסקי לוי
בשב"ס הם אמורים להיות ערוכים - - -
אביב ישראלי
בגלל העלייה בהיקף הדיונים בהיוועדות חזותית, באמת שב"ס נערך להגדיל את המקומות בהם ניתן לקיים היוועדות חזותית ולא בהכרח המקומות האלה יעמדו בכל התקנות. הדברים החיוניים כמובן יהיו אבל...
ישי ישורון
יש לנו הערה מהותית על זה ונצטרך לדבר על זה כשנדבר על - -
גלעד קריב (העבודה)
כשנדבר על?
ישי ישורון
על הסטנדרט המינימלי במישור ה - -
גלעד קריב (העבודה)
אבל עסקנו בנושא הזה.
ישי ישורון
עסקנו, אבל הם עכשיו רוצים עמדות שלא עומדות בסטנדרטים.
גלעד קריב (העבודה)
תסבירו לי למה? אני לא מבין, אנחנו אמורים לראות שבכל המתקנים יש את זה.
קריאות
יש, יש.
אסף שרף
אנחנו הרחבנו את הכמות שלה עמדות כדי לאפשר להכיל את כל דיוני ועדות החזותית.
קריאה
- - - עם 1,000 אסירים ועכשיו יש 2,000 אסירים שם אז אין לנו מספיק.
היו"ר שמחה רוטמן
עכשיו יהיה קצת פחות אבל בואו נראה איך זה עובד. ושוב, אנחנו בחודש – נתמודד.

"(ד) בדיון שבו נדרש לתרגם לעצור או לאסיר את הנאמר בדיון,
יתבצע התרגום בידי מתורגמן הנוכח באולם הדיונים בבית המשפט
ובאמצעות מיקרופון המחובר למכשיר ההיוועדות החזותית;
התרגום כאמור יהיה עוקב ורציף, כדי להבטיח כי העצור או האסיר
מבין את הנאמר בדיון;

(ה) במהלך הדיון לא יושתק המיקרופון של העצור או האסיר,
אלא אם כן הורה על כך בית המשפט מטעמים שיירשמו; חיווי
בדבר השתקת המיקרופון של העצור או האסיר יופיע על גבי המסך
המצוי באולם הדיונים בבית המשפט, ועל גבי המסך המצוי בחדר
ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר;

דיון בעניינו של 7. היה העצור או האסיר אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון
עצור או אסיר בעניינו בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות פרק זה, תוך עריכת
שהוא אדם עם התאמות הנגישות הנדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק הליכי
מוגבלות חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית),
התשס"ו-2005, או לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,
התשנ"ח-1998, בשינויים המחויבים כנדרש לפי סוג המוגבלות וצרכיו
של העצור או האסיר.

(8) נוסף על הוראות סעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה, אם לא ניתן לחתום על כתב ערובה לפי אותו סעיף בשל כך שהעצור משתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית לפי הוראות פרק זה, או אם הורה על כך בית המשפט, יפורטו תנאי השחרור בדיון, לרבות התנאים המיוחדים שלמילוים ערב צד שלישי כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המעצרים ויירשמו בפרוטוקול הדיון התנאים כאמור והסכמת העצור לתנאים כאמור, ויראו כאילו העצור או הערבים חתמו על התנאים שפורטו."
חנית אברהם בכר
אפשר להסביר את הסעיף? אנחנו ביקשנו להחיל את הסעיף הזה לא רק על ביטחוניים אלא גם על פליליים וגם על פליליים שמגיעים אלינו פיסית.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אבל החוק הזה לא חל על פליליים. אין שום דבר בחוק הזה - -
חנית אברהם בכר
לא, למה?
היו"ר שמחה רוטמן
החלק שעוד לא הקראנו אבל - -
חנית אברהם בכר
הסעיף, איך שהוא מנוסח כרגע, לא אומר שהוא לא חל על הפלילי.
קריאה
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
הם נוגעים לרגיל, הם לא בהיוועדות חזותית.
חנית אברהם בכר
נכון, אבל רצינו למנוע את הסיטואציה שעכשיו ערבים מסתובבים ויורדים מאולם בית המשפט למזכירות בית המשפט בגלל הסד"כ של מאבטחי המשמר המוגבל שלנו, ולא רצינו שיתחילו להסתובב ולכן אנחנו מעדיפים שבאולם עצמו הם יסכימו לפרוטוקול כמו - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה לא קשור להיוועדות חזותית. הסעיף הזה, כמו שהוא מנוסח כרגע, עוסק רק בהיוועדות חזותית.
חנית אברהם בכר
נכון, ובגלל זה ביקשנו להוריד לפי אותו סעיף – "בשל כך שהעצור מתקיים בדיון בדרך היוועדות חזותית לפי הוראות חוק זה." זאת אומרת, שזה יהיה כללי.
היו"ר שמחה רוטמן
נוסף על הוראות סעיף 49(א) לחוק המעצרים, בתקופת תוקפו של חוק זה יפורטו תנאי השחרור בדיון - - - צד שלישי, וירשמו בפרוטוקול הדיון ויראו כאילו העצור או הערבים חתמו על התנאים שפורטו? זה מה שאתם רוצים?
ישי ישורון
לא, אם אנחנו ב-vc. זה לא ערוך לדבר כזה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זה "תפסת מרובה לא תפסת" כרגע. בואי, תשאירי את הנוסח כמו שזה. מדובר על ה-vc, ומדובר על ה-vc של הביטחוניים, ולנושא האסירים - -
ישי ישורון
אי אפשר עכשיו. זה לא הזמן.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זה לא הזמן לתוספות. באמת. זה לדיון שנעשה בשבוע הבא.
גלעד קריב (העבודה)
אני לא מצליח להבין את הסיפור של אי הרחבת התקנות.
היו"ר שמחה רוטמן
"9. אין בהוראות חוק זה לגרוע מהוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק המעצרים
לעניין זכות העצור להיפגש עם עורך דין והסמכות למנועה פגישה כאמור.

10. חוק זה יעמוד בתוקפו עד ליום - -

גלעד רוצה חודש. ב-30 יום מיום קבלתו.
ישי ישורון
אפשר להחיל את הסעיף הזה על מי שנכנס פה, על סעיף - - - לפי החוק הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
השארתי. לכן השארתי את הסעיף בנוסחו.
גלעד קריב (העבודה)
אני מבקש להבין את סיפור התקנות. אתם אומרים שיש ריבוי - -
היו"ר שמחה רוטמן
גלעד, מחר.
גלעד קריב (העבודה)
אז אני רוצה לומר שאני לא מבין - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, גלעד, בוא נשחרר אותם.
ישי ישורון
יש תקנה אחת שאומרת שבתום הדיון, שיצא הפרוטוקול תוך 24 שעות. למה שהדבר הזה לא יחול?
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא להיום, בבקשה. אני מתחנן. אין הוראה שזה לא יחול, יש הוראה מה כן יחול.
ישי ישורון
4(ח).
היו"ר שמחה רוטמן
אפשר להוריד בכלל את ההוראה שמחזירים בחוק את התקנות, ולהניח שיתנהגו בצורה טובה.
קריאה
התקנות האלה לא חלות על החוק הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. לכן אני לא רואה סיבה - -
אסף שרף
קודם כל, אנחנו הגשנו לוועדה דיווח על כמות הדיונים שהתקיימו בחודש האחרון, מה-7.10 עד ה-7.11. היו 18,000 אסירים - -
גלעד קריב (העבודה)
אבל זה כלל את הפליליים. תראו לי את העלייה הדרמטית ב- -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל איך הם יכולים להראות לך על הסדר שעוד לא קיים? אתה עושה הסדר לחודש, הם אומרים לך שיכול להיות שיותר, יכול להיות שפחות. הם גם אומרים: אני לא רוצה שתחייב אותי, אני מוכן להתחייב למשהו אחד מתוך התקנות. הרי התקנות לכאורה לא חלות בכלל, מוכן להתחייב במשהו אחד מתוך התקנות ולשאר לעשות השתדלות. אני לא יכול עכשיו כי הם גם לא יודעים. הם יודעים כמה דיונים יתקיימו ב-vc, בייחוד שאתה ריבית עכשיו מסיבות מאוד טובות שהם לא יכולים לעשות לאסיר דיון אחד ב"שגר ושכח" אלא הם צריכים עכשיו יותר וזה בסדר גמור.
אביגיל סון-פלדמן
ישי אומר שבתקנות יש כאלה שרלוונטיות לזה במובן הזה שצריך להכשיר חדש עם מאפיינים מאוד ספציפיים, ויש תקנות שאין שום סיבה כי הן לא שונות מ-4(ד) במובן הזה, שלא משנה איזה חדר הם מוצאים כדי לקיים את זה, ואפשר לקיים את ההוראה, כמו הדוגמה שהוא נתן.
ישי ישורון
אגב, יש גם תקנה שמדברת על התנאים בבית משפט, שם אני מניח אין להם את...
אפרת חקאק
אני אסביר שהסעיף הזה, ממה שהבנתי, נכתב בהנחה שיהיו - - - vc במשטרה, מה שכנראה לא אמור לקרות. לכן, אפשר לחשוב איזה עוד תקנות - -
אביב ישראלי
למה זה לא אמור לקרות?
היו"ר שמחה רוטמן
להיפך, הם אמרו שהם עשו - - - vc במשטרה.
אביב ישראלי
להיפך, שני דברים בהיבט הזה אני רוצה להגיד: 1. באמת אני יודעת שיש מחלוקת בעניין הסעיף של הטלפון.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. אני לא משנה את זה, תשאירו את זה כמו שזה. די.
אביב ישראלי
אז אם אפשר שתי הערות: דבר ראשון, יש את הנושא של הסמכות נציבה או מפכ"ל המשטרה, באירוע נקודתי, כשיש חשש להוצאה של אסירים או עצורים ממתקן הכליאה, להקנות לה סמכות לא להוציא אסירים ממתקן הכליאה.
היו"ר שמחה רוטמן
גם לא ביטחוניים?
אביב ישראלי
כן, באופן כללי. זאת אומרת, אנחנו מדברים על אירוע שהוא יותר נקודתי במתקן כליאה ספציפי.
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא לעכשיו.
אביב ישראלי
בסופו של דבר, לא נתנו את המענה המלא.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, נתנו מענה לביטחוניים. אם יהיה אירוע כזה, או שיפעילו את חוק השכל הישר שאומר שאם יש מתקפת טילים על מתקן, אז יודיעו לבית המשפט: צר לנו, בית משפט יקר, הדיונים קבועים אבל יש מתקפת טילים והדיונים ידחו. ואם מתקפת הטילים נמשכת חלילה וחס ללא הפסקה וללא הפוגה במשך יותר מיממה, תעשו תקש"ח על זה. די, באמת, יש גבול.
אביב ישראלי
דבר שני זה הנושא של הטלפון. דווקא עכשיו, בהצעת החוק הזאת זה קריטי בגלל שמדובר בענייני מעצרים - -
היו"ר שמחה רוטמן
שאמרנו שכן לאפשר את המנגנון. אבל עשינו את זה להוראה של השלושה ימים. את צריכה את זה לאותם השלושה ימים?
ישי ישורון
גם שב"חים לא ביטחוני.
קריאה
שב"חים לא פה.
אביב ישראלי
אני לא מדברת רק על שב"חים. אם המשטרה תצטרך את זה, אני חושבת שצריך להיות סעיף כזה, שנותן מענה גם לתקלות אם יש בשירות בתי הסוהר ושוב, שב"ס הציג שלא היה בתקופה האחרונה ולא עלו דיונים בטלפון ועדיין, אם יש צורך בתחנות המשטרה, בסמוך למועד פקיעת המעצר, חשוב שיהיה סעיף כזה.
קריאות
- - - זה רק על הביטחוניים החוק הזה.
גלעד קריב (העבודה)
בשום פנים ואופן לא. המשטרה תתארגן - -
אביב ישראלי
המשטרה מתארגנת והיא עושה רכש - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אני מבדיל בין התקופה שבה אני מאריך את התקש"ח, שזה להתארגן בסוף שבוע את השלושה ימים, ששם אני לא משנה את ההסדר המהותי. מה שקיים הוא זה שקיים, כולל הטלפון מבחינתי, בסדר. גלעד דרש, ובצדק, שתתחייבו למאמץ שהדבר הזה, לא ייעשה בו שימוש. התחייבתם, זה מצוין שתעשו את המאמץ הזה, וזה לאותם שלושה, ארבעה ימים שאנחנו מדברים עליהם. אחר כך, מה שנחוקק את החוק הרגיל מדבר על החוק הרגיל, הביטחוניים – בכל מקרה אתם באירוע אחר, ומי שהוא לא ביטחוני, החוק הזה לא יעסוק בו.
אביב ישראלי
אז אני כן מבקשת שהסוגיה הזאת כן תידון במסגרת - -
היו"ר שמחה רוטמן
ודאי, נכון, אין ספק שהיא תידון.
קריאה
מניעה טכנית בלתי צפויה.
היו"ר שמחה רוטמן
מניעה טכנית בלתי צפויה זה ההסדר הכללי שקיים ל-vc בכל מקרה, שאם קובעים דיון ואז זה מתנתק ונפל החשמל, אפשר לתת לזה את אותו מענה ולהעתיק את הסעיף הרלוונטי.
גלעד קריב (העבודה)
זה שמביאים בן אדם לתחנת משטרה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
כשיש vc ונפל החשמל והם עושים את זה בטלפון...
אביב ישראלי
זה משהו שקיים בשגרה גם.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, תעתיקו את הסעיף.
קריאות
אנחנו מדברים רק על - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל ייפול החשמל, מה תעשי? אז טלפון, מה לעשות, יש לו קליטה ויש לו בטרייה ואפשר להמשיך את הפגישה.
ישי ישורון
למרות המנגנון של הדיון החוזר וכולי.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, כן, אותו מנגנון. יחולו לעניין זה הוראות סעיף... אין לי בעיה, תוסיפו את הסעיף.
גלעד קריב (העבודה)
אתה מדבר על עכשיו להוסיף את זה?
היו"ר שמחה רוטמן
את המנגנון של ה-vc, שאומר שגם אם אתה עושה vc למחבל ובאמצע קופץ החשמל - -
ישי ישורון
רק במעצר ימים.
היו"ר שמחה רוטמן
אותו ההסדר שקיים. אני מנהל דיון vc וקפץ החשמל בבית הכלא וממשיכים את הדיון בטלפון, בסקייפ במקרה הזה ועושים דיון יומיים אחר-כך באותו הסדר – אותו הסדר יחול. תודה רבה.

את ההקראה סיימנו. לגבי התוקף אמרנו 30 יום כי אני מוותר לגלעד ממש. אני רק רוצה לציין לפרוטוקול שגלעד בהתחלה אמר עד ה-1 בינואר, ולמרות שהוא צמצם אחר-כך בחודש, זרמתי איתו.
גאל אזריאל
לפרוטוקול, אנחנו עדיין עומדים על זה שנתקדם כמה שיותר מהר בהצעת החוק היותר גדולה, ואז נוכל גם לדון שוב בכל הסעיפים האלה בצורה יותר מסודרת, ולכן נקווה מאוד שלא נצטרך את ההוראות האלה לחודש.
היו"ר שמחה רוטמן
לגבי הוראת המעבר – אמרנו שאתם לא רוצים לכתוב את תאריך תקנת שעת החירום - -
נועה ברודסקי לוי
נכון, אמרנו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בתוך הסעיפים פלוס הטלפון מתוך התקש"ח עד ה-18. אז אני אומר שאין בעיה ועד ה-18 יחול ההסדר הזה, והחוק הזה יחול מה-18 למשך חודש.
נועה ברודסקי לוי
לא, ל-30 ימים עד שהוא נכנס לתוקף.
היו"ר שמחה רוטמן
הוא נכנס לתוקף מחר, בעזרת השם. אז אני אומר שבשלושה ימים הראשונים אנחנו עדיין בהסדר התקש"חי, לא חל בו כל שינוי. מאריכים את ההסדר התקש"חי שחל לגבי כולם. אני לא רוצה לייצר אי בהירות מה קורה לפער, אני רוצה תפר חד.
אפרת חקאק
הוא יחול רק מיום ראשון.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, כי עד יום ראשון כולם באותה סירה, כולם דוחים, והחודש יתחיל מה-18.
נועה ברודסקי לוי
נקבע תאריך?
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, עד ה-18 בדצמבר, ואז בשלושה ימים הראשונים אין שינוי לכולם, כולם באותה סירה כדי לא לייצר מצב שיש לי הוראות סותרות כי הראשון מדבר על עציר בכלל ולא מבדיל בין עצירים, השני מדבר על עצירים ביטחוניים ואני רוצה לייצר ודאות.
אביגיל סון-פלדמן
אז החוק הזה, התחילה שלו היא - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, התחולה שלו היא מידית. הסעיפים האופרטיביים שלו יתחילו ב-18, אבל החוק עצמו מיום קבלתו בשביל השלושה ימים.
גלעד קריב (העבודה)
מה אנחנו עושים מחר?
היו"ר שמחה רוטמן
הנוסח הזה יוכן מתי שיוכן מחר, יוקרא ויוצבע מחר. נעשה הצבעה על הפיצול, אנחנו צריכים הצבעה על הפיצול, וככל שיהיו הסתייגויות על החוק עצמו - -
גלעד קריב (העבודה)
אנחנו לא פותחים מחר בבוקר דיון.
ישי ישורון
אפשר רק שאלה לגבי הטלפון? אנחנו מדברים רק על הסיטואציה של מניעה טכנית בלתי צפויה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא לשלושה ימים.
גלעד קריב (העבודה)
אני רוצה להזכיר – בתקופת הקורונה היו שני הסדרים - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, הכל ברור. מה שלא ברור, ירשם בעל-פה. לא לפרוטוקול כי זה לא...
קריאה
כמו בקורונה.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה לכולם.
יפעת רווה
רק רגע, אתם רוצים להעתיק את העניין שלה הטלפון מחוק המעצרים?
קריאה
16(ד), המניעה הטכנית הבלתי צפויה - -
היו"ר שמחה רוטמן
יש להם, הם יסתדרו. הם כבר קוראים את המחשבות שלנו בשעה הזאת.

תודה רבה לכולם.
נועה ברודסקי לוי
אז בכל זאת הערה לגבי הטלפון: אנחנו בכל זאת נבדוק אם לפי סעיף 9 של חוק הקורונה או ב-16(ד) של...
היו"ר שמחה רוטמן
כן.

ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 00:46.

קוד המקור של הנתונים