פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
1
139
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
14/11/2023
מושב שני
פרוטוקול מס' 37
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, ג' בכסלו התשפ"ד (16 בנובמבר 2023), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 16/11/2023
סיור במלונות הקולטים את מפוני מלחמת "חרבות ברזל" בים המלח - טיפול משרדי הממשלה בתלונות המפונים
פרוטוקול
סדר היום
סיור במלונות הקולטים את מפוני מלחמת "חרבות ברזל" בים המלח לטיפול בתלונות המפונים אל מול משרדי הממשלה
מוזמנים
¶
עינב גיירמה - משרד ראש הממשלה
אמיר וייס - מנהל אגף תשתיות ומדיניות ממשלתית ברשות לפיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה
עינב הרמן - מנהלת יחידת רשם ההקדשות רשות התאגידים, משרד המשפטים
אלי ראקוב - יועץ שר, המשרד לפיתוח הנגד והגליל והחוסר הלאומי
ברוך בן פזי - סגן מנהל אגף פניות הציבור, המוסד לביטוח לאומי
מרב פלג גבאי - צוות מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מיכל לרר - צוות מרכז המחקר והמידע של הכנסת
אתי וייסבלאי - צוות מרכז המחקר והמידע של הכנסת
ד"ר מיכאל גדלביץ - רופא מחוז דרום, משרד הבריאות
ד"ר רוני ברקוביץ - ראש אגף האכיפה ואחראי סיוע באזור המלונות, משרד הבריאות
חופני דנין - מנהל תחום היערכות לשעת חירום מחוזי, משרד הבריאות
הילה גור - מנהלת שיווק תיירות פנים, משרד התיירות
אילי ארקינד - רפרנטית משרדים כלכליים בחשכ"ל, משרד האוצר
אוהד אלקבץ - רפרנט חינוך באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
שמואל אפלבויים - רכז חינוך והשכלה גבוהה באגף השכר, משרד האוצר
שלמה אוחיון - סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות, רשות המיסים בישראל
מימון ראסמי - מס רכוש, רשות המיסים בישראל
קרן כץ - סגנית מנהל מחוז דרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי
ליז דויד - ממונה מחוזית חוץ ביתי ילד\נוער מחוז דרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי
נועה גלעדי - מרכזת קשרי כנסת וממשל, משרד הרווחה והביטחון החברתי
עידן מועלם - מנהל רשת ארצית לתח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אבנר פלור - מהנדס, מנהל מינהל תכנון ופיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
דלית רגב - מנהלת תחום ניידות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
יוסי ניזרי - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
דלית רגב - מנהלת תחום נידות, משרד התחבורה
רעות בלושטיין - מרכזת בכירה פיקוח ובקרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
יוליה אוספובט גורוביץ - מנהלת תחום פניות הציבור, משרד העלייה והקליטה
שלי שקד - סגנית מנהלת מחוז דרום, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי
תומר אושרי - דובר ואחראי פניות הציבור מחוז דרום, משרד החינוך
קובי הלפרן - סמנכ"ל לקוחות אינטל, שירות התעסוקה
ניר וגנר - ראש המועצה האזורית תמר
מורן יצחקי - מנכ"לית המועצה האזורית תמר
גלית אופיר - מנהלת אגף משאבי אנוש בעיריית שדרות
פזית ביטון - רכזת "גמלאים ונהנים" שדרות
אודי זיכרמן - מנכ"ל התאחדות מלונות ים המלח
פרופסור ערד קודש - מנהל מערך בריאות הנפש, קופת חולים מאוחדת
אורלי קשת - סגנית מנהל תפעול מחוז דרום, מכבי שירותי בריאות
ד"ר אסי סיקורל - מנהל רפואי מרפאות מפונים ים המלח, שירותי בריאות כללית
אסתר רפאלוביץ - מנהלת סיעוד כללי דרום, שירותי בריאות כללי
אבי בך ברוך - עוזר ממונת פניות הציבור מחוז דרום, שירותי בריאות כללית
אלמוג הרר - מנכ"ל מלון לאונרדו קלאב
שי דדוש - מנכ"ל מלון ישרוטל נבו
אילנית קדוש - מנכ"לית מלון Enjoy ים המלח
הרב שמעון אלהרר - מנהל בית חב"ד ים המלח
שרון בראל - מנכ"לית קהילת קיבוץ סעד
לאה גינסברג - מפונה, קיבוץ סעד
אושרת - דרור בתי חינוך, רכזת גני ילדים במלון לאונרדו קלאב
קשת - מפונה, נציגת שדרות
קרין - מנהלת קהילת קיבוץ מגן במלון Enjoy, מנהלת משאבי אנוש קיבוץ מגן
לירון - צוות מלון ליאונרדו קלאב
איימי - צוות מלון ליאונרדו קלאב
א' - ילד משדרות
ז'נה ישראלוב - רכזת בוועדה
בנימין גל - דובר הוועדה
רישום פרלמנטרי
¶
איה צימרמן, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
סיור במלונות הקולטים את מפוני מלחמת "חרבות ברזל" בים המלח לטיפול בתלונות המפונים אל מול משרדי הממשלה
(סיור בבית הספר נופי הבשור)
איל דבורי
¶
מכיתה ז' עד יב'. על הנייר יש לנו כ-180 תלמידים, והמאבק המרכזי זה לגרום להם לבוא. לחלקם זה מאוד לא פשוט לחזור לשגרה אחרי התקופה הזאת. יש פה גם יישובים - - - כיסופים, חולית, בארי, אלו ישובים ש - - - מגן. לכל ישוב פה יש הרבה סיפורים של - -
איל דבורי
¶
כן. יש בבארי סיפור קשה של חטופים. יש המון חטופים מבארי, ביניהם נערים חטופים, והנוער פה שואל "איך אני יכול לבוא ולשבת בכיתה ככה"?
איל דבורי
¶
כן. יש הרבה בני נוער שאומרים שהם לא יכולים להיות כאן כשחבר שלהם לספסל הלימודים יושב בעזה. אנחנו עובדים על - -
איל דבורי
¶
תראו, יש מעטפת טיפולית רגשית, אבל זה בעיקר עבודה של ההורים שלהם, ושלנו. ההורים מאוד מגויסים, מאוד מבינים שזה הדבר הנכון למרות כל הקושי, ושזה חלק מהטיפול הנפשי שהנערים האלה צריכים. זו איזושהי חזרה לשיגרה.
איל דבורי
¶
בעיקרון קיבוץ בארי פונה למלון דוד, יכול להיות שיש משפחות בודדות. היום כבר כולם עברו לכאן כי מוסדות החינוך נמצאים כאן. גם היסודי, גם התיכון וגם הגנים. הגנים של בארי במלון, והיסודי שם. בקיצור, עכשיו כולם כאן.
אודי זיכרמן
¶
למה אמרתי 70%? ילד שמגיע פעמיים בשבוע הוא כבר קשור. זה נכון שיכול להיות שהוא לא מגיע כל יום, אבל - - -
איל דבורי
¶
אנחנו עובדים מול ההורים, יש כאן מחנכים שמשקפים להורים את המצב. שוב, אנחנו עובדים רק שבוע, עוד לא בנינו מספיק שדרות עבודה. הרעיון הוא באמת להשתמש גם בהורים, גם במדריכי הנוער שלהם שהיו בישובים ומחוברים מאוד לנערים. לאט לאט זה יקרה.
אתי וייסבלאי
¶
אני אתי מהממ"מ. יש פה בית ספר על-יסודי אחד לכל הסביבה, או שלכל אחד מהמלונות יש בית ספר אחר?
איל דבורי
¶
תושבי המועצה האזורית אשכול מפוזרים ברחבי הנגב והדרום. "נופי הבשור" הקימו חמש שלוחות, וזו אחת השלוחות. יש שלוחה באילת, שלוחה בערבה, שלוחה ברמת נגב ושלוחה בזום, כדי לתת מענה לכל התלמידים שמפוזרים. אז זאת השלוחה, נמצאים כאן בערך חמישית מבית הספר על הנייר.
איל דבורי
¶
יש את המורים של התיכון שפונו עם הישובים שלהם, והם המגויסים הראשונים לעבודה כאן.
אבל זה לא מספיק, אז גייסנו מורים של בתי ספר אחרים שגרים בקהילות האלה וגם פונו הנה, מורים שכרגע בתי הספר שלהם עובדים בזום או שלא עובדים. בכל מקרה הם נמצאים כאן, אז גם הם גויסו. והשלמנו את השורות עם מתנדבים. יש המון, אני כל היום הודף פניות.
איל דבורי
¶
כן כן, נוכח כאן הצוות של בית הספר. הפסיכולוגית של בית הספר נמצאת איתי כל יום, היא גרה פה כי הישוב שלה פונה לכאן. נמצאת גם יועצת בית הספר, ויש גם מערכי טיפול בישובים שאנחנו עובדים מולם.
אודי זיכרמן
¶
הוא יודע לעשות את זה, ובעבודה מאומצת. בשדרות למשל מינו מנהל לעל-יסודי, הוא מינה מחנכים טובים והם פשוט מלקטים את הילדים. הולכים עד לחדר להביא את הילד לבית הספר, לאט לאט.
זה מה שקורה. יאללה.
אלמוג הרר
¶
כולם פה? חברים, שקט. נעים מאוד שמי אלמוג, מנכ"ל המלון.
את אודי זיכרמן כולם מכירים. יש פה גם נציגים של שדרות, כרגע רוב המלון הוא תושבי שדרות. יש מעט מאוד מאשקלון. חלק מהעוטף באים באופן עצמאי. כרגע המלון - -
אלמוג הרר
¶
עצמאית, מזמינים חדרים. אנחנו מקבלים את ההזמנה שלהם, הם מגיעים לפה ולא משלמים על זה, כמובן. רוצים להגיע לפה מבחירה, הם מחליטים - -
אלמוג הרר
¶
יש כאלה שרוצים. זה לא יותר מידי, 10-15 חדרים. בקומה התחתונה של המלון פתחו גנים וכיתות לימוד. כמובן שאנחנו מקבלים המון תרומות, דרך "קרן רש"י".
קריאה
¶
אז רק - - - ההתחייבות של שר החינוך הייתה לטובת - - - בוועדת חינוך, זה ששר החינוך - - - לממן את זה - - -
קריאה
¶
אני רוצה להדגיש את מה שאומר אלמוג, אנחנו בהתחלה נתנו עוד הרבה מעבר. זה ברור, זה לא רק עניין של אולמות.
טוב, אנחנו נעשה סיור, נראה לכם את הגנים, נראה לכם את כיתות הלימוד.
קריאה
¶
בוקר טוב, רק להגיד לך - - - כסף. את כל הנושא הזה. לך תראה את הקטנים החמודים שלנו למטה, אין יותר מקסימים מהם. אתה תהנה יותר.
שלמה אוחיון
¶
משרדי הממשלה נמצאים בעמדות האלה? נותנים שירות ואונליין. למשל העמדה שלנו של רשות המיסים נמצאת שם.
קריאה
¶
המלון נהיה ממש עיר, באמת, לא חסר כלום. המלון טוב. כל מה שצריך להיות בשדרות יש אותו במלון. אין לנו שום תלונה. הכל תודה לך בורא עולם.
אושרת
¶
אהלן. אני אושרת, אני מדרור בתי חינוך. אני מרכזת את ארבעת הגנים שפתחנו כאן. הגנים נפתחו בשיתוף פעולה של הרבה ארגונים, גם משרד החינוך והחמ"ל האזרחי שבנו וציידו את הכל. אתם יכולים להציץ. לכל גן יש צוות חינוכי, צוותים שגייסנו מרחבי הארץ.
אושרת
¶
כעת זה בערך חצי חצי. נשים שהגיעו לכאן בהתנדבות בתחילת הדרך, והיום גם מפונות משדרות הצטרפו אלינו, שהן ממערכת החינוך בשדרות, סייעות וגננות. המקום מתפקד ממש כמו גן. ילדים מגיעים בבוקר, נכנסים, ההורים הולכים וחוזרים בשעה 13:00 לקחת אותם. אנחנו מדרור בתי חינוך מרכזים חינוכית את כל העניין.
קריאה
¶
גם כאן צריך להגיד שהרשות המקומית לקחה אחריות על הדבר הזה. כל המבנים האלה הגיעו מעזרה חיצונית. הרשות הייתה פה כשהתקבלה ההחלטה לעשות את זה ומשרד החינוך תמך בהם.
אושרת
¶
לא. אני מטעם דרור בתי חינוך ותנועת דרור ישראל, ואנחנו פועלים היום ב-50 מוקדים של מפונים ברחבי הארץ. אנחנו תנועה חינוכית, זה מה שאנחנו עושים.
אלמוג הרר
¶
יש פה גם משחקייה לילדים, ראיתי מה שנעשה בה. אפשר להתחיל להתקדם, חלק יכנסו לכיתות, חלק לשם. בואו. אהלן, משרדי ממשלה, אנחנו רוצים רק להראות להם - -
אלמוג הרר
¶
אין בעיה. יש פה גן ריק למי שרוצה לראות איך באמת נראה הגן. אפשר חופשי, אין אף אחד להפריע לו. גם המרפאה פה.
אלמוג הרר
¶
נושא המרפאות וכמובן ונושא בית המרקחת. והבחורצ'יק הזה חופני נתן מיד תשובה. מיד. כל הכבוד. באמת מגיע לו.
זה מועדון ילדים שהקימו להם עם עמדות סוני.
שמעון אלהרר
¶
לא. סופחתי לשדרות, אני מנהל בית חב"ד של ים המלח. אני ואישתי. יש דבר כזה לא רק בתאילנד, הודו וסין, גם פה. אני חי כאן כבר 19 שנה.
שמעון אלהרר
¶
כן. הוא שם, לא עוזב את העמדה. לפני כחודש לחצו עלינו ואמרו לי "צו 8, אתה מגויס". מה המטרה? הקמת בית ספר. זה לא התחום שלי, הפעילות כאן היא תיירותית. אבל הבנו שאין ברירה. צריך מישהו, ואני מקומי - -
שמעון אלהרר
¶
מערד. ולאט לאט גייסנו כוח אדם. ברוך השם יש לנו כאן למעלה מ-150 ילדים שבאים מכל אזור בתי המלון של בית בוקק, ולהתחיל את היום - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
בעצם מעל הדבר הזה יש את עידית, שהיא המנהלת הרשמית של שדרות, היא מנהלת את כל המתחמים. - - - סגן מנהל החינוך של מרחב ים המלח.
שמעון אלהרר
¶
בוקר טוב למכובדים, בוקר טוב לתלמידים, לצוות, להורים, בוקר טוב לשר פינדרוס. בוקר טוב - -
שמעון אלהרר
¶
בוקר טוב למכובדים ממשרד החינוך. אני נרגש להיות כאן איתכם בכל רגע ורגע. אני חייב גם טיפה להקדים, לפני שאני נכנס כערך בויקיפדיה, שהתחום שלי ושל אישתי, בעיקר שלי, הוא לא בתחום החינוך ולא בפתיחת בית ספר פדגוגי.
אני כאן באזור כבר 19 שנה ומתעסק בתיירות. בכל מיני כיוונים. אבל כאשר פרצה המלחמה הבנו שצריך עכשיו להתעסק באיך לסייע לפליטים שהגיעו לכאן ולתת להם חינוך. חברנו לעיריית שדרות, לגברת עידית ומר גיל אם הוא נמצא כאן, ואנשים טובים מאוד ממשרד החינוך. תוך שבוע הקמנו כאן ביחד את בית הספר המקסים הזה. מתחילים את הבוקר בשמע ישראל, במודה אני לפניך מלך חי וקיים, ואחר כך לימודי חול וגם משחק.
אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי. - - - שבוע וחצי, כשפתחנו את המקום, ילדים עדיין הגיעו אוחזים במכנסיים של אבא ובחצאית של אמא. לקח כמה ימים עד שלאט לאט הילדים השתחררו. יום ראשון שעבר נפל לי האסימון. אני יושב כאן, אני רואה קבוצת ילדים משחקת. ואז הבנתי שביחד עשינו כאן משהו ענק. מדהים. הילדים כאן לא חושבים על ה-12 שניות של הפצמ"ר שאוטוטו יורד, או איפה הממ"ד הקרוב נמצא. הילד כאן משחק עם חבריו. הילד כאן נהנה. הוא מחייך. הבאנו לילד את הילד. הציפו אותי הדמעות. ואני מודה לשם על זה שהוא נתן לי את הכוח, ביחד עם כל הכוחות כאן שחברנו ביחד, לעשות דבר מדהים. להחזיר לילד את הילד.
אני רוצה לפתוח בכמה מילים על ידי אחד הנציגים של הילדים כאן. איפה נמצא?
שמעון אלהרר
¶
בהזדמנות זו אני חייב לומר תודה ענקית למנכ"ל מלון "לאונרדו קלאב", מקווה שהוא נמצא כאן. גם לבעלים של רשת "פתאל", על רוחב הלב ופתיחת האפיקים, ההתגייסות המלאה ומתן האפשרות להשתמש באולם השמחות – כמו שאתם רואים – לטובה ילדי ישראל. זה לא מובן מאליו, ועל כך מגיע לו ישר כוח. ואיפה הילד?
שמעון אלהרר
¶
עוד משהו חשוב עד שהילד יגיע. אחד מהאנשים שלמעשה נתנו לנו את הכוח לעשיית המיזם הזה זו רשת "אוהל יוסף יצחק", שלהבות חב"ד. הרב קריצ'בסקי הגיע לכאן במיוחד לפני כשלושה שבועות ואמר לי "זה מה שאתה עושה עכשיו. לא שום דבר אחר, אתה מקים בית ספר". זה חלק אחד, וכמובן חייבים לציין את עיריית שדרות. יש לנו גם את גברת פזית וגברת מרים, גברת עידית וגברת גלית אופיר.
אתם צריכים להבין שמי שנמצא כאן הוא לא על תקן של כסף או זמן, אנשים נותנים את הנשמה שלהם 24 שעות ביום. אני יכול להעיד שבכל שעה יש כאן מישהו שכל כולו בנתינה. ועכשיו לילד, בבקשה. תעלה.
א'
¶
אני א', הגעתי לכאן משדרות בגלל המלחמה. לא קל לעזוב את הבית. ואני מרגיש שגם אני לוקח חלק במלחמה ובניצחון של כולנו. תודה רבה על בית הספר המקסים שלנו. כיף לי לקום כל בוקר, ללמוד, להתפלל, לשחק עם חברים. תודה שאתם חושבים עליי ודואגים לי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
בתוך כל החושך לבוא לפה ולראות את הפעילות, לראות את החיוך על הילדים, את הצוות החינוכי, את המורות, את השליח כאן, את כולם. עושים עבודת קודש. באמת. גם הפתיחות של מנהל המלון, של התאחדות המלונות ושל כולם. כל הכבוד. ליבי עוללים וינקים יסדת עז להשבית אויב ומתנקם. אתם יושבים פה, וככה הושבת האויב שם. ליבי עוללים, תיזכרו את זה ילדים. ליבי עוללים וינקים יסדת עז להשבית אויב ומתנקם. ישר כוח. ישר כוח לכם, ישר כוח לכולם.
דן אילוז (הליכוד)
¶
בקצרה, רק אחתום על כל מה שאמר חברי חבר הכנסת פינדרוס.
אוסיף ואומר שמאז שאנחנו פה אני רואה שאנחנו צריכים לסחוט מאנשים תלונות. אנשים אומרים יש מלחמה, אנחנו מסתדרים, הכל בסדר. באנו לפה כדי לראות מה אפשר לשפר, אנחנו צריכים לסחוט את התלונות מאנשים, זה באמת מראה על כוח מאוד גדול. מהצד שלנו אנחנו צריכים לטפל בתלונות שנשארות, וגם הכי חשוב לדאוג שבמלחמה הזאת ננצח. שננצח, שנחזיר לכם את השקט, שתוכלו לחזור לבתים שלכם בסוף ובעזרת השם גם לחיות בשקט ובביטחון. תודה רבה.
שמעון אלהרר
¶
ברשותכם, אני רוצה להזמין את נשיא התאחדות המלונות מר אודי זיכרמן. אני לא מוותר לך. כמה מילים.
אודי זיכרמן
¶
טוב. תודה. אני שוב רוצה לברך אתכם, ואני מקווה שיהיה לנו סיור מוצלח. ראיתם פה דוגמא ראשונה, ותראו עוד שתי דוגמאות לפחות. בסך הכל המטרה של כולנו היא לעזור לכל המפונים ללא יוצא מן הכלל, ובעזרת השם אנחנו נצליח. תודה.
שמעון אלהרר
¶
זאת ההזדמנות להודות לצוות בנות מקריית מלאכי שהגיע לכן, מכיתה יב'. באו לכאן להתנדב יום שלם, להיות עם הילדים. ישר כוח שבאתן. וכמובן להגיד תודה ענקית לגברת פרלה זלמנוב המנהלת, שאני לא יודע מתי היא ישנה, אם היא ישנה בכלל. היא נותנת את כל כולה למטרה. תודה רבה לכולכם, עם ישראל חי. ישר כוח.
שלמה אוחיון
¶
אם נפגע העסק עקב העובדה שסגרתם אותו, בגלל שנאלצתם להגיע הנה, יש חישוב שנקבע בתקנון שעל פיו נותנים את הפיצוי. או לפי מחזור או לפי שכר, בהתאם למסלול שאתם בוחרים, מה שיותר טוב לכם מבחינת המסלול, בנוסף לחקיקה שעברה שבוע שעבר. יש לכם למעשה שלושה מסלולים, אתם בוחרים את הטוב ביותר, מה שמקנה את התוצאה הכי טובה.
לגבי נזק ישיר. שמאי מגיע אליכם, למקומות שניתן להגיע אליהם ושהדייר נמצא, ואז עושים את השמאות ומשלמים מקדמה. אם צריך לפנות אתכם בגלל שהבית לא כשיר - -
שלמה אוחיון
¶
זה לא קשור כרגע למענקים, הם נועדו לאלה שהתפנו מהרגע להרגע ולא לקחו איתם כלום. שילמו להם בזמנו דמי קיום מסוימים, של 5,000 שקלים.
שלמה אוחיון
¶
אז את תקבלי ממס רכוש גם עבור השהייה עקב הפינוי מהבית. מס רכוש דואג לשני דברים, או שהם יביאו אתכם לבית המלון, או שהוא ישכור עבורכם דירה. ואם השיפוץ של הבית יקח הרבה זמן - -
מימון ראסמי
¶
כדי לדייק את מה ששלמה אמר, אם את לא יכולה לחזור הביתה כשמבקשים ממך לפנות את בית המלון, אז מי שמשלם את השכירות עד שמסדרים לך את הבית זה מס רכוש.
מימון ראסמי
¶
לא, כי אם את לא תשלמי את השכירות מי שיפגע זה מי שמשכיר לך את הבית. את לא נפגעת כי יש לך מענה דיור.
מימון ראסמי
¶
אז את מטופלת. ברגע שיבקשו ממך לפנות את בית המלון, כי תיגמר התוכנית של הממשלה, אז מי שידאג לך לדיור חליפי עד ליום שאת חוזרת לבית שלך יהיה מס רכוש.
קריאה
¶
זה תלוי במחזור השנתי שלך שדיווחת בשנה שעברה לרשויות המס. זה תלוי במחזורים שלך. החישוב הוא קצת מסובך, אבל בגדול - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
- - - עירייה מתפקדת. ועירייה שהיא לא פה. - - - באה הכי הרבה - - - ואשקלון מבולבלים לגמרי.
קריאה
¶
הצוות של שדרות נמצא פה. שלום לכולם. מה שלומכם? אנחנו התכנסנו כאן בשביל שתוכלו לשמוע באופן ישיר מהנציגים של עיריית שדרות כל מה שאתם רוצים לשמוע ולהשמיע. אנחנו בלוחות זמנים קצרים, יש לנו 20 דקות לפני שנצטרך להמשיך למקום הבא. אז בשמחה רבה, בבקשה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אסביר את הפורמט. בשלושת השבועות האחרונים היינו בכמה ועדות בכנסת. היום הגענו כוועדה לפניות הציבור, לשמוע את הבעיות הקטנות של האנשים. היה לנו דיון בוועדת חינוך עם שר החינוך – כמו שאמרתי קודם – גם מול ועדת הכלכלה על נושא המלונות עם התאחדות המלונות ועם כולם. גם סביב נושא הפיצויים בוועדת כספים – כמעט שבועיים רצוף – בהתחלה עם החוק, אחר כך עם התקנות. עברנו את זה.
עכשיו אנחנו רוצים לשמוע מכם. מה הבעיות שאתם רואים? גם אם אתם מזהים בעיות של עיריות פחות מאורגנות. לצורך העניין, אין כאן נציג מעיריית אשקלון. אני פחות יכול לדרוש מכם, אבל לשמוע.
על ההיערכות של עיריית שדרות אמרתי, פגשתי את החמ"ל שלכם במלון המלך שלמה, באיזה מלון הייתם שם?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הייתי בחמ"ל שלכם, שמעתי, אבל אני אשמח לשמוע מכם. זה היה לפני שבועיים, אני רואה שהתקדמו מאוד בשבועיים האחרונים, אני אשמח לשמוע.
גלית אופיר
¶
אני גלית, ואני מתכללת את התושבים במלונות ים המלח מטעם עיריית שדרות. בשגרה אני מנהלת אגף משאבי אנוש, תחום אחר לחלוטין.
אני פה כמעט חמישה שבועות. - - - הגיעה ממש עם האנשים ראשונים שהגיעו לכאן, עוד שבוע לפני. אני חושבת שהגעתם כשאנחנו בשלב יחסית מסודר, ראיתם את מערכות החינוך שכבר פועלות, ואת הרווחה. חלק ממשרדי הממשלה מתחילים לקחת צעד אחורה והרשות יותר לוקחת על עצמה. אני אגיד כמה דברים קטנים שאולי עוד אפשר לנסות למצוא, ותמשיך - - - אם תרצה.
אני חושבת שהנושא שהכי מטריד כרגע את האוכלוסייה זה מה יקרה בהמשך. אני לא יודעת אם זה בסמכותכם, אם בסמכותו של מי זה, התושבים יודעים אצלנו שכרגע התקופה תסתיים ב-22 לנובמבר, ואני חושבת שזה - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אספר כדי שתדעו, ואני שמח שאין כאן עיתונאים ושזה לא משודר בשידור ישיר. הסיבות לכך שנאמר 22 בנובמבר הן בעיקר מדיניות. הן לא סיבות של - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
זו הייתה הסיבה ולכן חתמו חוזה, לא הכריזו בגלל המשמעויות של הנושא. באופן ברור הודיעו גם להתאחדות המלונות וגם לכולם, כנראה שלא מדובר על חוזה שיסתיים לפני 31 בדצמבר, אמרו את זה אתמול בוועדה בצורה ברורה שוב, ישנן סיבות מדיניות בעקבות כל מיני כללים בינלאומיים שאני לא רוצה להיכנס אליהם כרגע, אני גם לא מתמצא בהם כל כך - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
זה גם לא כל כך מעניין אותי כרגע. עובדתית, קחו בחשבון שהחוזים עם המלונות הולכים להיות בערך עד 31 בדצמבר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מדבר עם נציגי הרשויות, תדעו לכם. יש סיבות. הודענו לכולם, יודעים שזה ימשך עד 31 בדצמבר.
גלית אופיר
¶
בסדר. גם בזה, אני חושבת שחשוב שנדבר מה יהיה ביום שאחרי. כולם מדברים על זה, אני חושבת שחשוב מאוד להכין את התושבים לשלב הבא, לחזרה הביתה. חשוב להם לדעת מה יהיה. זה משהו שאנחנו כרשות ניערך אליו, אבל אני חושבת שיהיה צורך בעזרה של כל המשרדים.
דבר נוסף, יש כאן הרבה משרדים, אנחנו נפגשים כל יום ויש פה - - - של פיקוד העורף. אני חושבת שצריך להכניס ימים קבועים. אתמול הייתה לנו ישיבה של הרכזים, והם אומרים "אנחנו רוצים לדעת ימים קבועים". כלומר, לבחור איזשהו מקום באחד המלונות, ושמשרדי הממשלה וגופים אחרים יתנו מענה בימים קבועים. זה מאוד חשוב, יש פה המון המון מידע לתושבים, קשה לעקוב אחרי זה. ראיתם, פגשו אתכם עכשיו אנשים ושאלו שאלות על מס רכוש.
אם נגיד, למשל, שבכל יום שני וחמישי מגיעים לפה נציגים מביטוח לאומי ומס רכוש. הם מגיעים, אבל לא בצורה סדורה וקשה לעקוב אחרי מי מהמשרדים נמצא באיזה יום. לא רק המשרדים, כל הגופים שנותנים שירות. זה יעזור מאוד אם ההגעה תהיה בשעות וימים קבועים, במקומות קבועים, והמידע יועבר לאנשים בצורה מסודרת.
עינב גיירמה
¶
עינב גיירמה, אני מנהלת האתר יחד עם אמיר וייס מטעם משרד ראש הממשלה.
גלית, העלנו את הסוגייה הזו בדיוק בדיון שהיה אתמול אחר הצהריים עם משרדי הממשלה והמועצה אזורית תמר. ביקשנו שיהיה איזשהו מקום, את יודעת שסוגיית המקום היא סוגייה קשה.
עינב גיירמה
¶
העובדה שהדברים הללו נמצאים בכל מיני מלונות זה דבר מאוד מבלבל עבור האנשים שהם לא של המלון, שלא יודעים בעצם באיזה מלון נמצא מס רכוש ומתי. סיכמנו שיגיע בימים הקרובים אוטובוס, ניידת שתעמוד כנראה באזור הסולריום, אנחנו נודיע על זה כאשר היא תהיה מוכנה. ובניידת הזו שהיא למעשה משרד נייד, בצורה קבועה כל משרדי הממשלה.
זאת אומרת, יהיה מקום קבוע שכולם ידעו אליו, והוא ימוקם ליד קופת החולים כדי שאנשים ידעו איפה זה. ושם יהיו השירותים של משרדי הממשלה השונים.
גלית אופיר
¶
הבשורה הזו חשובה מאוד לתושבים. ניתן - - - להמשיך. רק במילה אחת, אני באמת אני חושבת שיש שיתוף פעולה מדהים עם משרדי הממשלה. כולם עושים מאמץ ורוצים מאוד לעזור, וזה באמת ראוי להערכה. לחלק מהמשרדים לקח יותר זמן להגיע, אבל בסך הכל אני חושבת שהיום אנחנו במצב טוב, ועובדים בשיתוף פעולה מלא.
רצית לדעת על הרשויות האחרות. אנחנו משתדלים בצד שלנו לתת מענה, במיוחד לקריית שמונה שנמצאים פה כמעט לבד. אנחנו משתדלים לשלב ולתת מענה במסגרות החינוך ככל שיש לנו המקום לכך, אולי תומר ירצה להגיד על זה משהו. אם יש הופעות ודברים הפגתיים כאלה ואחרים, אנחנו נותנים לכולם להיכנס. כל רשות צריכה לעשות את המאמץ ולדאוג לתושבים שלה, אבל אני חושבת שיש שוני בין הרשויות. לעיריית אשקלון יש פה 500 תושבים, אז יש להם נציג. אבל כל - -
גלית אופיר
¶
במלון - - - יש 22 משפחות. אבל יש - - - הם מפוזרים, דיברנו הרבה על נושא הפיזור - - - אולי, שלא נצטרך להבא, אבל יצטרכו לחשוב על העניין שבאמת יש פה - - -
גלית אופיר
¶
בכל מלון יש קצת אנשים מפוזרים. דוברבעיקרון מבחינת קריית שמונה, כרגע יש במתחם המלונות 100-120 איש. יש במתחם - - - עוד 40, אבל שוקלים להעביר אותם לפה. זה סדר הגודל כרגע - - -
מיכל לרר
¶
שמי מיכל לרר, אני עובדת במרכז המחקר והמידע של הכנסת. רציתי לשאול אם התחלתם מטעם עיריית שדרות לעבוד עם מנהלת תקומה?
גלית אופיר
¶
זה נמצא יותר בעירייה עצמה. עיריית שדרות מחולקת היום לשישה מוקדים, אחד המוקדים זה שדרות. ושם אני חושבת שרוב העבודה נעשית שם מול מנהלת תקומה, כן, בהחלט יש עבודה. התחום שלי הוא משאבי אנוש, אז מעבר לזה יש - -
מרים גלס
¶
נעים מאוד, אני מרים גלס. בשגרה המבקרת של עיריית שדרות. שמתי הכל בצד, וכאן אני ממש פועלת שחורה, מה שכולם אומרים אני עושה ומורידה לרמת ביצוע.
מרים גלס
¶
לא לא לא לא. אחרי זה תהיה בעיה. - - - אנחנו חמישה שבועות פה. גם כל השבתות, אני נשארת פה כל הזמן. הבעיה העיקרית שאני ראיתי, יש לנו פה את - - - אלמוג, הוא מנהל המלון והוא פתח את הלב ונתן חדרים והכל. לא נתקלתי בדבר כזה בהרבה מבתי המלון. היה לי קושי גדול מול המנהלים להשיג חדרים, גם ללימודים. אני מבינה שהם מפחדים שיכנסו אנשים ממלונות אחרים. אז על כל ילד וכל דבר אני מיידעת, ואני צריכה להיות עם היד על הדופק. זה משהו שהוא מאוד קשה.
- - - הוא נכנס רק ב-13.11, וקודם כל הגיעו האולמות האלה שעד עכשיו לא איפשרו לנו להשתמש בהם. זה גבה מאיתנו הרבה משאבים, וממני משאבים יום-יומיים 24/7 של לרדוף, להתחנן, לבקש. אני מדברת על המלון הספציפי הזה, שהוא הסתדר לעומתו במקומות האחרים. גם ברמת האוכל לפעמים, התחושה הזאת שבאמת אנחנו חיים פה, ולתושבים לא נעים ולא צריכים להרגיש ככה. גם ברמת הכביסה, וצרכים בסיסיים של אנשים.
מרים גלס
¶
כן, הצלחנו לגייס. יש מלונות שאין להם תשתית כדי להעמיד מכונות כביסה, אז הם הולכים. פה זה נפתר. כמובן - -
מרים גלס
¶
המדינה בקטע הזה צריכה לתת לנו יותר סמכות, אני כרשות לא יכולה להתחנן כל היום. מגיעה לי סוג של סמכות, שאני אוכל לקחת. נכנסו גם בזמן הזה כל מיני גופים אחרים שהשתלטו על אולמות. - - - אמר "לא, סגרנו עם האולם הזה, סגרנו עם הגוף הזה ועם הגוף ההוא", אבל איפה אנחנו?
אנחנו פה אינסטלציה שמייצגת את הממשלה. אנחנו מורידים לשטח את המדיניות. ויש בעיה עם זה, כי אין לי מה להציג מול - -
מרים גלס
¶
- - - חוץ מהאמון שיש להם אישית בי, זה שאני באופן אישי אולי מוצאת חן בעיניהם, אז הם נותנים לי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
זה היה אמור להיפתר קודם, אבל אני לא אכנס לכל מה שקרה. כמו שאמרתי, הייתי לפני שבועיים גם באילת, אז אני מכיר. כשאת פונה היום למשרד החינוך הוא לא מספק לך מקומות עקב מעצור תקציבי? אולי - -
מרים גלס
¶
מקומות אני רציתי להוריד - - - וכן, זה יקר. זה - - - זה הרבה כסף. אז אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, זה יהיה - -
מרים גלס
¶
יש בעיה ב - - - עצמם, - - - אין מבנים גם הרבה - - - . וגם היה חשוב לי להגיד שהתושבים שלנו פה הם לא מסכנים. הם לא אומללים. אנחנו חיים ברווחה בשדרות, ברוך השם אנחנו כעירייה כל השנה נותנים הכל מהכל, וגם בסיוע של כל משרדי הממשלה. אז גם כאן אנשים רוצים לקבל את הכבוד שלהם. גם בתזונה גם ביחס, כל התנאים שמגיעים להם.
תומר אושרי
¶
תומר אושרי, משרד החינוך. אני נמצא פה חמישה שבועות, מתחילת הדרך.
זה מדהים לראות איך הסיסמא של שדרות באה לידי ביטוי, ששדרות לוקחים אחריות על שדרות. מתחילת הדרך כל האנשים שהגיעו לכאן, - - - חדש כמנהל אגף החינוך ועבדנו מולו. - - - כמובן - - - כל מה שהם החליטו לעשות מתבצע, ולא רק עבורם, גם עבור האחרים.
בית הספר הראשון שהוקם כאן במלון "רויאל" זה בית הספר של שדרות. יסודי כולל גנים וחינוך מיוחד. מה שראינו פה זו השלוחה המאוחרת, אחרי שראינו שלא מגיעים מספיק בשאטלים שהבאנו, אז נפתח כאן עוד מקום כדי לאפשר לעוד תושבים להגיע, יחד עם ארבעת הגנים, ויש עוד שני גנים ששדרות פתחו גם בהמשך.
אבל זה לא רק מה שגלית אומרת, היכולת גם לעזור לאוכלוסיות נוספות, נניח קריית שמונה שאין לה מקום. הדוגמא הכי מרתקת בעיניי, ואם היה זמן הלוואי שהיינו יכולים לקפוץ, ממש כאן, לספא הבינלאומי. ספא של תיירות שהפך להיות מרכז לחינוך מיוחד, "הדרים שדרות". בית ספר לחינוך מיוחד שעבר הסבה ועיצוב מחודש, ונותן מענה לכל ילדי החינוך המיוחד מכל המפונים פה, תחת קורת הגג הזו.
תומר אושרי
¶
ההנחה של השר זה לתת את המענים המיידים לכל אחת מהקהילות. לכן ראיתם את הסולריום שנבנה כחלק מהתפיסה הזו, ובאותה התפיסה יש גם מתחם שאנחנו - - - פה.
הבעיה היא לא ה - - - יש זמן עד שהם מגיעים, וזה לא עניין תקציבי בכלל. העניין פה, וניר דיבר על זה גם כן כראש מועצה, זה שבסופו של דבר המועצה האזורית תמר, עם 500 תלמידים, מארחת 2,500 תלמידים. יש להם רק שני בתי ספר, יסודי ועל-יסודי, ואין מקומות. לכן לחפש את המקומות, להכשיר אותם ולבנות זה - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, אבל השאלה ששאלתי גם בוועדת חינוך היא למה אתה כמשרד החינוך לא יכול לבוא להתאחדות המלונות ולהגיד "חבר'ה תביאו לי אולמות של מלונות בשביל בית ספר"?
קריאה
¶
סליחה רגע, אני מאשקלון. כולם פה נציגים של שדרות, למה אין נציגות לאשקלון? הבית שלי נפגע פעמיים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
למה אתה לא בא להתאחדות המלונות ואומר להם שישכירו לך מלון לבית ספר, מלון לגני ילדים? אני מנסה להבין את הרציונל שלך.
תומר אושרי
¶
קודם כל, המלונות תפוסים כמעט כולם. אנחנו מצליחים למצוא את האולמות הקיימים, שזה בדיוק מה שמרים אומרת. אבל בדרך כלל האולמות כבר נתפסו לדברים אחרים, בין אם לצרכי המלון או של המפונים. ומה שכבר מצאנו, אנחנו בהחלט נמצאים שם והדבר נמצא - - -
תומר אושרי
¶
אין לנו אף מעצור תקציבי. כל המשאבים מופנים כדי לעזור למפונים. מבחינתנו גם כאלה שמגיעים לתקופה קצרה, כמו אשקלון, לצורך העניין. אנחנו נותנים להם מענה חינוכי.
קריאה
¶
אני מייצגת כרגע את אשקלון. הבית שלי נפגע פעמיים. אנחנו עם מס רכוש. אנחנו מביאים להם הצעה, הם אומרים לנו שזו הצעה גבוהה מידי. אני אשמח אבל שלא תצלם אותי, כי אני - -
קריאה
¶
אתם משאירים אותנו חסרי כל כרגע. הבית שלי נפגע פעמיים. עד לאן אני אמורה להגיע? לאן? אני יכולה להראות לך את התמונות, הראיתי גם להם. הבית שלי, אין לי חלונות, הממ"ד פגוע. אין לי תריסים, אין לי דלתות. אין לי גם גג. - - - בשיפוצים, לאן אני אמורה ללכת ביום שלישי? אני רוצה תשובות ממך בבקשה.
קריאה
¶
אז אני רוצה בבקשה, איך אומרים, אסמכתא שלא יפנו אותי. כי הבן שלי בחרדות. מסכן, הוא גם התחיל לפספס, הוא בן 8 וחצי וזה לא מתאים לו. הוא עם סיוטים בלילה, אני גם עם סיוטים בלילה, אני לא ישנה. אני מכירה כל נים בגוף עכשיו, כל נים מתוח, כל שריר מתוח לי. אני לא יכולה ככה.
ועוד אני צריכה להשתתף בשיחות זום עם משרד החינוך, ואומרים לי "אם את לא תתני זומים אז אין לך משכורת". אז איפה אני אמורה לשים את עצמי? בעלי עובד חיוני. אין לו זמן בכלל לשום דבר. ולמרות זאת, הוא מנסה למצוא - - - הצעות, ומס רכוש דוחה אותם ואומר "הבית שלכם ראוי למגורים". עם מה אני אישן? בלי חלונות, בלי תריסים, בלי דלתות, בלי גג? ושחס וחלילה יכנס לי מחבל, מי יתן את הדין אם יקרה לנו משהו? אני מבקשת תשובות בבקשה.
מימון ראסמי
¶
אני מימון, נציג מס רכוש בסיור הזה. אין מילים שיגידו שינחמו אותך או יחבקו אותך, אבל אני מבטיח לך שאת לא יוצאת מהחדר הזה בלי תשובות. בסדר?
קריאה
¶
רגע, אני אשתף. אתמול אני מדברת עם עובדת סוציאלית מהרווחה, והיא אומרת לי "אני מצטערת להגיד לך, זה מה שהממשלה החליטה". אני אומרת לה "סליחה, אבל אני חריגה פה. הבית שלי נפגע פעמיים". בבוקר של שמחת תורה ולאחר מכן - - - תתאר לך שחס וחלילה היינו בבית.
אני הייתי בבית ביום הזה, וגם הבן שלי, מסכן. אנחנו פגועי חרדה. עכשיו אם היינו נמצאים גם ב-13 לחודש, כשהייתה עוד פגיעה? אני לא מבינה איפה המדינה. אנחנו רוצים, וסליחה שאני מדברת ככה, אנחנו צריכים גם נציגות לאשקלון. כי בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו ספגנו לא פחות משדרות. גם לנו מגיעה נציגות, וגם לנו מגיעה התייחסות שווה.
אני אומרת לך, אני ב"לאונרדו פלזה", אנשים שם כבר לא יודעים מה איתם.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
בסדר. אני פגשתי, דרך אגב, את ראש עיריית אשקלון בחודש האחרון, פי ארבע יורת מאשר את ראש עיריית שדרות. זה דבר ראשון שתדעי. אשקלון משבוע שעבר נכנסה פנימה, היא באותו המצב של שדרות. זו הייתה ההחלטה. אני לא מדבר לגבי פינויים, אני מדבר לגבי נושא הפיצויים, הנזקים, של זכויות במס וכל הדברים האלה שנכנסו פנימה בחוק שר האוצר לפני שבוע. אתמול גם בצו.
אותו הדבר, יראו את זה במס הכנסה ביום שני. זה אחד. שתיים, לגבי המקרה והסיפור הספציפי שלך. אני מציע לך הצעת ביניים. תקבלי את ההצעה שלו. אני אתן לך גם את הטלפון שלי, גם את המייל של מנהלת הלשכה - -
קריאה
¶
רגע, סליחה. אתמול אני דיברתי עם מס רכוש, הוא אומר לי "מבחינתנו יש לך חשמל, יש לך מים, הבית ראוי למגורים". סליחה. אני צריכה לחיות כמו איזה פליטה עם רסיסים ועם שברים בחלונות, שאין לי בכלל חלונות, הבית פרוץ, אין לי דלתות, איך? איך מתארים את זה "בית ראוי למגורים"?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אז אני אומר לך שוב, וזה לא דיון לכולם. לכן הצעתי לך. תשבי איתו. לא יהיו תשובות, אני מבטיח לך - -
מרב פלג-גבאי
¶
מרב פלג-גבאי מהממ"מ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לגבי אוכלוסיות כמו קשישים, עם צרכים יותר מיוחדים, אנשים עם מוגבליות, יש איתור פרו-אקטיבי שמאתרים - -
קריאה
¶
אני אגיד משהו אחד. רוב הקשישים היו האוכלוסיות הראשונות שהתפנו, והם מרוכזים בעיקר בשני בתי מלון. ב"רויאל" ופה, ב"לאונרדו קלאב". פזית, גם בשגרה, אחראית על "גמלאים ונהנים", אנחנו נותנים מענה לקשישים בצורה מיוחדת. יש מועדון קשישים בבקרים ויש הרבה מאוד - - -
פזית ביטון
¶
אני פזית, רכזת "גמלאים ונהנים" בעיריית שדרות, בשגרה. אנחנו ממש - - - יום שבת התחילה המלחמה, יום שלישי כבר הוצאנו 1,500 גמלאים משדרות. 1,500 גמלאים הגיעו לכאן, התרכזנו במלון "רויאל וב"לאונרדו קלאב".
בהתחלה היה הרבה חוסר סדר ובלאגן, כי הקשישים בעצמם היו מאוד מבוהלים. אבל היום אני יכולה להגיד שהדברים הרבה יותר מאורגנים בזכות העיר שלנו, בזכות ראש העיר וגלית ומרים שצמודות אלינו בכל שאלה ועניין.
היום יש מועדון שפועל ב"מלון רויאל" מ-10:00 עד 12:30, ושוב ב-16:00-18:00. יש שם חוגים, סדנאות, פעילויות ספורט, יש שם הכל. במקביל תמיד יש להם הופעות בערבים, פעילויות, טיולים. אנחנו הוצאנו אותם אפילו ליום התרעננות בערד. לעשות קצת קניות, קצת לצאת מארבע הקירות של המלון. יש מענה, יש - -
קריאה
¶
יש עובדים סוציאליים, עשינו מיפוי שלהם. - - - יש אנשים - - - שפינינו לבתי אבות, מי שהיה צריך. דפקנו דלת דלת, - - - צרכים. אנחנו היום ממש - - - של משרד הרווחה שם שאחראית על - - - .
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו לא מסיימים פה את הישיבה, זו הייתה ישיבה על שדרות. קחי בחשבון שאנחנו לא - -
קרן כץ
¶
אז באמת המלון הראשון שהכרנו בו צרכים מאוד גדולים זה מלון "רויאל", שדיברו עליו, יש לנו מפקחים בכל אחד מהמלונות, או לפחות היו עד שבאמת שדרות והרשויות פה לקחו את האחריות על התושבים שלהם, ויש לנו פה מעט. אז היו לנו מפקחים, הם זיהו את האוכלוסיות עם הצרכים המיוחדים לרבות אזרחים ותיקים. התבצע פה מיפוי מדלת לדלת, כי באמת לא היו נתונים משום מקום, לא פיקוד העורף, לא - -
קרן כץ
¶
לא לא. גם הרשויות לא ידעו מי התפנה, אילו אנשים, אילו צרכים, עשינו את זה ביחד איתם. אבל לא היו לנו בשבועיים הראשונים נתונים על אילו אנשים התפנו - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לגבי העניין הזה אני רוצה לשאול את מנהל המלון. לא היה לך רישום של מי שנכנס ובאיזה חדר הוא נמצא?
קרן כץ
¶
לא בכל המלונות הסכימו לתת לנו, לא היה שיתוף פעולה. קרה גם אפילו שבמקומות שכבר היו רשומים אנשים, לפעמים הצטרפו עוד משפחות לאותם החדרים. היה הרבה אי סדר.
אז באמת התחלנו ממלון "רויאל", שאליו היה הפינוי הראשון. גם עשינו שם מיפוי, גם הקמנו את המענה הראשון שלנו, המענה לאזרחים ותיקים, שהמטרה שלו הייתה גם לתת מענים חברתיים אבל גם לזהות את המורכבויות של אנשים סיעודיים. בסיוע מהביטוח הלאומי הכנסנו גם שתי עובדות של מט"ב. יש עובדות סיעודיות שמסתובבות ובודקות גם את הצרכים של האנשים שיש להם ירידות קוגניטיביות, וגם צרכים שהם מעבר לצרכים חברתיים.
בנושא הצרכים המיוחדים. התחילו קבוצות לבעלי צרכים מיוחדים, בעיקר לילדים. גם פה, מה שתומר סיפר על האזור של החינוך, אז יש בהמשך היום קבוצות של הרווחה שנותנות מענים לילדים עם צרכים מיוחדים. וחוץ מזה, אם כבר דיברנו על נושא חינוך הילדים, אתייחס גם לנושא של הנוער, איתור בני הנוער והטיפול. מעבר למענה על צרכים חברתיים, ישנו מענה גם לנושא הטיפולי.
תומר אושרי
¶
עובדים בצמוד כל הזמן, היכולות של משרד הרווחה עוזרות לנו מאוד בעיקר עם הנוער בסיכון וההגעה אל הנוער. אנחנו עושים - -
קרן כץ
¶
לא, אנחנו עושים חיבור בין הצרכים החברתיים והצרכים שחברת המתנ"סים יודעת לתת, לבין היכולות שלנו בהיבטים הטיפוליים. אז אנחנו מקימים - - -
תומר אושרי
¶
העניין זה הכוח שיודע לעבוד ביחד ונותן את הגב, שיודע למצוא את הנערים בתוך המלונות ולהוציא אותם - -
קרן כץ
¶
לא, אנחנו מפעילים את הנושא הטיפולי כאן, בים המלח - - - באמצעות עמותת "יחדיו", זאת אומרת - -
אבנר פלור
¶
אבנר פלור, סמנכ"ל משרד התחבורה. אוסיף ואומר שמעבר לפעילות שאנחנו עושים עם השטאלים וההיסעים, ביום ראשון הקרוב יהיו כאן נציגים של משרדי הרישוי ואגף התחבורה הציבורית, עם מענה על כל מיני שאלות. אם - - - ונהיגה, נושא הרב-קו וכולי, הם יהיו כאן ביום ראשון הקרוב.
אבנר פלור
¶
מבחינת הפעילות שלנו. קודם כל הארכנו, כמו שאתם יודעים, את רישיונות - - - ונהיגה. אבל היו הרבה, לא בשדרות, - - -
אבנר פלור
¶
אבל מה שהיה חשוב לי לומר זה שביום ראשון יהיו פה נציגים, ככה שיוכלו להגיע אליהם. גם למקומות האחרים. תודה.
קריאה
¶
אני רוצה להגיד עוד מילה. אמרנו למשרדי הממשלה, המועצה האזורית תמר מהרגע הראשון משתפת פעולה בצורה מדהימה, עוד לפני שאנחנו הגענו, באמת. הם מינו מתנדבים מטעמם, הם עוזרים, עובדים איתנו בשיתוף פעולה, מנסים למצוא פתרונות לכל מה שאנחנו מבקשים. מוכנים לקחת על עצמם חלק מהמשימות. באמת שיתוף פעולה מדהים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני יכול להגיד לך שהיה ויכוח בכנסת, שלשום אני חושב, או אתמול באחד הדיונים. מי צריך לקחת אחריות בסוף ולתכלל. האם הרשות המפנה או הרשות המארחת. ותמר היא הדוגמא שזה עובד עם הרשות המארחת. אני לא בטוח שבכל מקום זה היה עובד.
קריאה
¶
המועצה האזורית תמר היא מועצה קטנה. - - - שני עובדים סוציאליים. הם עזרו בהתחלה להרים את זה, אבל - - -
(סיור במלון ישרוטל נבו)
שרון בראל
¶
שרון בראל, מנכ"לית קהילת סעד. - - - בכוננות שלנו. ובאמת אחרי שבועיים פשוט קראתי להם ואמרתי שכיתת הכוננות עוברת לכאן, אנחנו צריכים אותם. הם בעצם יצאו מכיתת הכוננות וחזרו לנהל את בתי הספר. שזה - -
שרון בראל
¶
אני אספר את זה אחר כך, אבל קהילת סעד היא משופעת במורים, מורות, עובדים סוציאליים. רוב המורים פה הם מורי האם שלהם מהכיתות. קריטי לחיבור ולהתנהלות היום-יומית.
אנחנו נרד מכאן לגני הילדים, בסעד יש לנו חמישה גני ילדים, שלושה מעונות וגנים בוגרים. את הגן הגדול פיצלנו לשניים. אז יש לנו בעצם שישה גני ילדים פה בתוך המלון. גם - - - ציוד חדש, חלק הבאנו מהבית, מסעד. דווקא עם הגיל הרך היו לנו קצת מורכבות כי חלק מהצוותים הם לא מכאן. אבל הצלחנו בתוך - - - גם עם - -
שרון בראל
¶
זהו. אז בנינו כאן צוות חדש.
מיקי מוביל אותנו, אנחנו נרד למטה, הגנים נמצאים שם במתחם שקרוב לשירותים כי זה קריטי לילדים בגיל הרך.
קריאה
¶
אני סגנית מנהל התפעול, במקור. אני גרה במיתר, שזה ליד באר שבע, ואנחנו באים לפה רק כדי לתת שירות למבוטחים שלנו.
קריאה
¶
זה כל - - - ? לתפעל פה באמת - - - שפתחנו לטובת המפונים, הראשונים שפתחנו פה. ממש ביום ראשון, ישר אחרי השבת הקשה. ואנחנו מספקים כאן שירותים לכל חברי קופות החולים. אפשר לבוא, להיכנס, לראות את המקום. כל הרופאים. טיפולים רגשיים, שירותי אחות, רפואה מקצועית. כל מה שצריך.
שרון בראל
¶
מה שקרה עם המרפאה הוא מדהים. אמרתי לך, אנחנו שייכים למכבי. הרופאים שלהם מהבית מגיעים לפה. רופאת משפחה שלהם, האורתודנט, ממש כל הרופאים. ושוב, זה - -
שרון בראל
¶
יש רופאים אחרים, אבל הרופאים המקוריים מגיעים לפה, שזה פשוט מדהים מבחינת היכולת של הקהילה, ובטח של הילדים, לקבל את הטיפול מפנים מוכרות. זה ממש קריטי הדבר הזה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
זה הממ"מ של הכנסת. - - - כנסת זה לא, את לא מרואיינת כרגע, את יכולה להיות רגועה. מפחיד, אני יודע, אבל אני רק אומר לך.
לאה גינסברג
¶
פה גילאי 4-5. מאחורה יש את גילאי שנה עד שנתיים. אתם מבינים שאין לנו כאן מספיק מרחבים בשביל להכיל את כל הקבוצות, אז יצרנו מרחבים על ידי המחיצות. הבאנו גננות מבחוץ כי לא היו לנו מספיק מתוך הקהילה כאן בים המלח.
לאה גינסברג
¶
אחת מנתיבות, שהיא סטז'רית בעצם שהסכימה לבוא לפה ולהיות איתנו במשך כל הזמן. יש גננת שנמצאת בשבתון, שהתגייסה במיוחד והגיעה לכאן מבאר יעקב. אלו חללים שבאמת נוצרו יש מעין. בהתחלה ליקטנו, התחלנו משולחנות וכיסאות ולאט לאט יצרנו מרחבים שמתאימים - -
שרון בראל
¶
בוודאי. קודם כל אני אגיד שיפעת היא מנהלת הגיל הרך שלנו, שבעצם מנהלת את כל האופרציה. לאה היא חברת קהילה שהקימה את כל האופרציה כאן. אנחנו עובדים באופן ישיר, כמו שאנחנו רגילים לעבוד, עם המועצה שלנו, עם אגף החינוך, אגף השירותים החברתיים, המתנ"ס. אחרי השבוע הראשון שהיה כאוטי המועצה חזרה לעבור ואנחנו משתדלים ככל שאפשר לעבוד בתוך הצינורות המקובלים ובדרכים שאנחנו יודעים לעבוד איתן. כן.
קריאה
¶
חייבת להגיד, הגענו לפה ביום שני וראינו שיש לנו אחות שעובדת, שהיא תושבת סעד עובדת מכבי, שהודיעה לנו שהקיבוץ התפנה לכאן. הבנו שיש פה כמות מפונים גדולה. הגענו לכאן ובאמת, איפה שי, מנכ"ל המלון? נתן לנו - -
קריאה
¶
פתח לנו את הלב ואפשר לנו להיכנס לספא של המלון, והספא הפך להיות מרפאה. אתם תכף תראו את זה בעצמכם. מכבי באופן כללי, ביום שבת, ב-7 באוקטובר הנורא, קיבלנו הודעת פריצה על המרפאות שלנו בעין הבשור ובני נצרים. קיבלנו את ההודעה במהלך השבת, ובמוצ"ש הבנו שהתושבים פרצו את המרפאה כדי לטפל שם בפצועים עם הציוד הרפואי שהיה.
קריאה
¶
גם האחיות וגם הצוות, בעצם המרפאה פה מופעלת על ידי צוות מכבי שמגיע הנה, אבל ברובה על ידי עובדי מכבי ואחיות שגרות בקיבוץ וביקשו לעבוד בתוך המרפאה. הן גרות פה במלון, או במלונות אחרים, ומגיעות למשמרות כאן בכל יום. זה גם נותן תחושה טובה, לדעתי - -
קריאה
¶
הרופאה של האוכלוסייה מגיעה לכאן לעשות משמרות. יש לנו רופאי משפחה שמגיעים, צוותים של בריאות הנפש, מעבדה ארבע פעמים בשבוע, צוות של אחיות, רפואה מקצועית של אורתופד, עיניים, אף אוזן גרון, רפואת נשים באופן קבוע. בהתאם לצרכים שאנחנו מזהים אנחנו מביאים לפה את השירותים - -
קריאה
¶
חלקם ממחוז דרום מטעם מכבי, חלקם ממחוזות אחרים, חלקם מבית חולים אסותא. רופאים שרוצים להגיע ולתת משמרות מעבר למשמרות הרגילות שלהם, כדי לתת מעטפת בריאות תומכת לאוכלוסייה.
קריאה
¶
רפואת המשפחה היא קבועה, רפואת הנשים היא קבועה. אורתופד הפך להיות קבוע בשלב הזה, ואנחנו מנסים - - - ברפואה.
קריאה
¶
כן. אנחנו מנסים בכל התחומים. מהר מאוד עברנו ממתנדבים לאנשים קבועים. גם מתנדבים שהיו נכונים לנו וטובים לנו, ואז בהתאם למסגרות קלטנו אותם לעבודה.
קריאה
¶
כל הצוות מגיע לכאן כל בוקר וחוזר עם הרבה מאוד משמעות בסוף היום, ולראות את הגיבורים מתמודדים עם האתגרים הלא פשוטים, זו זכות גדולה לדעת שלפחות בתחום הבריאות אנחנו משתדלים לתת לכם את הרוגע ואת המעטפת שאתם צריכים.
קריאה
¶
כל מי שמגיע לכאן ומבקש לקבל שירות אנחנו מקבלים אותו. עשינו הסכם כבר ביום ראשון עם בית המרקחת בעין התכלת, שנמצא פה בקניון. לא היו פה שירותי בריאות אז לא היה צריך לעשות את ההסכם, ובכל זאת בחרנו להביא. יש כאן נציגה של מכבי פארם שנמצאת כל יום ביחד איתנו - -
קריאה
¶
הוציאה לנו טפסים, כל בקשה לתרופות הם דאגו לנו, שינעו, הביאו את זה לכאן עד שבאמת המערך נכנס לפעולה מלאה.
קריאה
¶
- - - להוסיף שמנכ"ל המלון, שאחראי גם על מלון "נגה", פתח גם לנו שם את האפשרות לפתוח טיפות חלב. באמת. אפילו שבעה.
קריאה
¶
אחד התושבים של סעד שהבן שלו נרצח, ישב שם שבעה ופינו לו אולם שלם לשבוע שלם. באו מנחמים והכל. הכל במלון. באמת ישר כוח, גם לו וגם למנכ"ל שם.
שרון בראל
¶
נעים מאוד לכולם. אני שרון, מנכ"לית קהילת סעד וגם נציגת שדות נגב במרחב ים המלח.
אני אתן לכם סקירה קצרה על מה שהיה לנו כקהילת סעד ועל ההתנהלות כאן, דברים שאנחנו פוגשים ביום-יום, וקצת נדבר גם על היום שאחרי.
אז קהילת סעד מונה כ-1,000 נפש בקיבוץ, גם חברי הקיבוץ, גם תושבי הרחבה, גם תושבים בהליכי קליטה כאלה ואחרים. בשבת שמחת תורה היו בקיבוץ הרבה מאוד אורחים שבאו לחגיגות שמחת תורה. בסעד אומרים בחסדי שמיים, ואני אגיד בכוחות של גיבורים, כיתת הכוננות ואחר כך הצבא שהגיע יחד עם עוד כוחות, ולסעד לא חדרו המחבלים. הייתה מלחמה קשה על הגדרות, והיה קשה מאוד בתוך הקיבוץ עבור התושבים ששהו בממ"דים שעות רבות עד שיכלו לצאת. יושב פה חופני, שהוא תושב סעד ויכול לספר מהחוויה הפרטית שלו.
בסעד יש שני נרצחים, בני משק של הקיבוץ, והמג"בניקית שנרצחה בשבוע שעבר, בת - - - צבר, שהגיעה ב-21 אלינו לקיבוץ. יש לנו שני פצועים, אחד מהם הגיע מהשיקום וראיתי אותו היום מסתובב כאן.
ביום ראשון התפננו לכאן כקהיל, אחרי שהצבא איפשר להתחיל יציאה מסעד. היציאה לכאן הייתה לא פשוטה. המדיניות של משב רוח והדרך הזו, אתם כבר מכירים את זה, היא לא פשוטה. ממש היינו צריכים להיאבק כדי שנגיע לכאן כקהילה ולא נפוזר בכמה מקומות בדומה לקהילות חברות שלנו. זה היה מאבק שהתמשך משבת עד יום ראשון. גם בהמשך השבוע, בגלל המדיניות של רחל סביב כל נושא הפינוי, היה צריך למהר ולתפוס פה חדרים.
אם אנחנו מדברים על ניסים גלויים שהיו לסעד, אז ההגעה לפה היא נס גלוי בפני עצמו, כי הגענו לרשת "ישרוטל" ולמנכ"ל המלון שי, שיושב פה מאחורינו, שכמו שאמר חופני הוא גם אחראי על מלון "נגה". כבר בהתחלה הבנו שיש כאן אוסף נפלא של אנשים, בנוסף לאיזושהי תרבות ארגונית, ומהרגע הראשון פתחו בפנינו את הלב, את הנשמה ואת כל המלון.
מתוך הניסיון שלנו מסבבים קודמים, הבנו שהתפנות כקהילה היא קריטית לחוסן ולשפיות שלנו. כדי לסבר את האוזן, יש לנו במלונות כ-800 נפש מגיל לידה, לפני שבוע ערכנו כאן ברית, ועד ותיקת הקיבוץ שהיא בת 100 וחצי. זה המנעד המטורף של האנשים שנמצאים כאן. יש לנו כאן קרוב ל-400 ילדים מגיל לידה עד כיתה יב'. כ-130 איש בגיל השלישי, מתוכם 35 בגיל הרביעי יחד עם עובדי הזהב שלהם, ככה אנחנו קוראים לעובדים. יש לנו קרוב ל-100 גברים מגויסים. המשמעות היא שיש כאן קרוב ל-100 נשים עם מאות ילדים, לבד. צריך להבין את כל האירוע הזה.
ביום השלישי, כשהבנו שזה לא עוד סבב אלא מלחמה שהולכת לקחת זמן, עשינו שינוי בחשיבה והבנו שיש צורך להגדיר מדיניות ולבנות אסטרטגיה של שגרת חירום מתמשכת. התחלנו לאט לאט מהר מהר להקים כאן את כל הקיבוץ מחדש. הקמנו את כל מוסדות הקיבוץ ואת כל המנגנונים של הקיבוץ. מהגנים שראיתם ועד בית הספר.
בשבוע הראשון הגיע משרד החינוך, עזר לנו ומינה מנהל שיעזור בהקמה של בית הספר, והוא באמת הוקם. בשבוע השלישי עשינו העברת מקל – סיפרת לך קודם – למנהלים המקוריים שלנו. הילדים שלנו לא לומדים בתיכון אחד – הם מפוזרים בכל רחבי הארץ – והבנו שאנחנו צריכים פה גם תיכון. ויש לנו את מנהלת תיכון הבנות של שדות נגב, שגם היא חברת הקיבוץ. היא יצאה לשנת שבתון ופשוט הודענו לה שנגמרה שנת השבתון, וגם היא נרתמה כמובן למשימה והקמנו כאן גם תיכון. המורכבויות קיימות, אבל זה עובד.
ממש ברגעים אלה נבנה בית הספר שלנו "עקבה", בינתיים עם מבנים יבילים, אבל הבנו שאנחנו לא יכולים לחכות. הבאנו לכאן אוהלים וחלק מהתלמידים לומדים במצדה.
שרון בראל
¶
כמעט כולם. זה המדהים, ביום הראשון שפתחנו את בית הספר הייתה לנו בעיה – צרות של עשירים מה שנקרא – שלא היה מקום באוטובוס. ההיענות הייתה מאוד מאוד גבוהה. השבוע עצרנו לרגע כי בחלק מהתיכונים הילדים חזרו לפעילות במסגרות הרגילות שלהם. למי שחזר לפנימיות הפיתרון היה קל יותר, אבל מי שצריך לנסוע ולחזור זה מורכב.
עצרנו ועשינו שיחה עם הילדים וההורים, ושאלנו אותם מה נכון להם. היה מדהים לשמוע כמה החיבור כאן קריטי להם. הם מתארים שכשהם מגיעים לבתי הספר המקוריים לא מבינים אותם, ושיש משהו בשותפות הגורל הזו שהיא מאוד הכרחית. אז משבוע הבא אנחנו מתחילים להקים איזושהי תוכנית שחלק מהשבוע הם יהיו במסגרות המקוריות וחלק מהשבוע הם יהיו במסגרת כאן. הקמנו תיכון מומצא, המצאנו אותו ואנחנו לומדים אותו תוך כדי תנועה.
אציין שהמשרד הראשון שהעמיד כאן רפרנט כבר מהיום הראשון, היה משרד הרווחה. קהילת סעד היא קהילה מאוד חזקה. קהילה עם הון אנושי משובח, משופע בכישרונות, ובאמת כל המערך שבנינו פה התחיל ונבנה מתוך הכוח המקומי.
כקהילה אנחנו מאוד מאורגנים, בכלל במרחב הכפרי, הקיבוצים, אנחנו יודעים מה הפתרונות שנדרשים לנו. אנחנו צריכים אתכם שתעזרו לנו לממש. אנחנו צריכים שתתנו לנו את המשאבים ואת הכלים, ובעיקר שתקצרו לנו את הבירוקרטיה כדי שנוכל לעשות את זה. כשאני אומרת לקצר את הבירוקרטיה, אני אתן דוגמא לכך שאחד הבתים בסעד נפגע פגיעה ישירה לפני חודש וחצי. בשבת שמחת תורה. ניסינו בכל הדרכים מול מס רכוש ומול ההתנהלות לסגור את הגג לפני שירד הגשם, אבל זה לא קרה. אנחנו כבר חודש וחצי אחרי ועדיין אין פתרון, כי צריך את האישורים האלה והאלה, וצריך הצעת מחיר כזו וכזו, וזה לא טוב. זה לא טוב כי עכשיו הנזקים גדלו, ואני עוד לא מדברת על מפח הנפש והתסכול.
אנחנו מבינים שאנחנו באירוע על סטרואידים. הכל פה בקצב מאוד מאוד מהיר. בתוך המבנה שבנינו פה, הכוח המקומי הוא קריטי לצמיחה ולחוסן של הקהילה. יחד עם זה, ברור לכולנו שהאנשים עדיין נמצאים בתוך המשבר והטראומה, עוד לא הגענו אפילו לפוסט טראומה. זה עוד יגיע. ולכן אנחנו צריכים לעבות את המערך שלנו כדי שאנשים יוכלו לעשות - -
שרון בראל
¶
אז אני לא יכולה להגיד לך משרד ספציפי, ואני אסביר למה. אנחנו מצאנו את הדרכים להגיע באופן ישיר למקומות למעלה על מנת לשחרר את החסמים. אבל אנחנו ייחודיים בדבר הזה, ואני רגע לא מדברת רק בשם קהילת סעד. בסדר? אני מדברת כשדות נגב, ואני לא אדבר בשם כל המפונים, אבל אני שומעת מהחברים שלנו שהבירוקרטיה קשה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
קחי את המייל של הוועדה. נמצאת פה מנהלת הוועדה. - - - אתי. וזה לא חייב להיות מסעד. ברגע שאתם נתקלים באיזשהו - - - פקיד משרד שעוצר אתכם בבירוקרטיה, תציפו את זה. בסדר? כי אני לא מתכנן לאחר הסיור הזה לסיים את תפקידי.
אנחנו מתכננים לעשות ישיבות מעקב, לפחות אחת שבועית אם לא דו שבועית. כפי שאת רואה כאן, ישיבות מעקב של הוועדה לפניות הציבור מול כל משרדי הממשלה. - - - שואלים - - - וזה לא חייב להיות הנציג המקומי שנמצא בים המלח, - - - נציג של - - - ירושלים - - -. אם מדובר במקרה כמו שאת מתארת, בית מסוים שנפגע לצורך העניין, אז מנהלת הוועדה תפנה הלאה ותינתן תשובה. אני רוצה לזהות איפה יש - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
- - - את המייל שלי והטלפון שלי. בסוף אני רוצה להציף את זה ברמה המערכתית, שדברים יעבדו. אני חושב שזה - -
שרון בראל
¶
אז אני אגיד כמה מילים על הנושא של משרד התיירות, ואז שי המנכ"ל ישמח להגיד.
כל הבירוקרטיה מול המלונות היא קשה עד בלתי נסבלת. בסדר? מהרגעים הראשונים, החל מהמאבק על התשלום והתמחור של חדר וארוחה כשבעצם השתלטנו פה על כל המרחב הציבורי. אנחנו משלמים פה ולא משלמים שם, עשינו מזגנים בכל האוהלים שהמלון סופג את החשמל שלהם. ועוד הרבה דברים שהמדינה בכלל מבחינתה לא רלוונטית ל - - - זה.
יותר מזה, כל נושא הדיווח. שוב, אני מדברת כרגע על קהילות מאורגנות. אנחנו יודעים ברמה יום-יומית מי נמצא פה ומי לא. טבלאות האקסל שדורשים מהמלונות הם לא הגיוניים ברמות פסיכיות. תסמכו עלינו. התחושה היא שנקודת המוצא של הפקידות היא שהם מנסים לרמות אותם ולגנוב ולעבוד עליהם, וזו נקודת מוצא שלא רלוונטית למלחמה. היא פשוט לא רלוונטית. אנחנו בהישרדות, אנחנו לא מנסים לגנוב אף אחד, אנחנו מנסים לשמור על החיים של המשפחות שלנו, של הילדים שלנו, של הקהילה שלנו.
האנרגיה שנדרשת מאיתנו על הדברים האלה, ומהמלונות שנמצאים בזה ביחד איתנו, היא פשוט לא הגיונית. תסמכו עלינו - -
שרון בראל
¶
נכון. אמרתי על קהילות מאורגנות. בסדר? דיברתי על הקהילות שמאורגנות, ובהקשר הזה אני אומר אל תכניסו את כולם למיטת סדום אחת. לא דין מקום אחד כדין מקום שני. מי שמאורגן ומי שיכול, תאפשרו לו, תקלו. פשוט תקלו. האנרגיה שאנחנו מבזבזים על בירוקרטיה הן אנרגיות שאין לנו. הן מיותרות. שי?
שי דדוש
¶
אני רוצה רק לחזק את מה ששרון אמרה בנושא הרישום מול משרד התיירות. אנחנו נדרשים להוציא טבלת אקסל יומית עם שמות ותעודות זהות מכל בן-אדם שנמצא כאן במלון, ולעדכן אותה על בסיס יומי. אני חושב שלשרון ולצוות שלה לקח כמה ימים טובים עד שהייתה טבלה, זה היה בדיוק בימים הראשונים של ההתארגנות.
מבחינתנו כל ההתעסקות סביב הדבר הזה גוזלת הרבה מאוד זמן ואנרגיה, גם משרון. אני הייתי שמח, כמו ששרון אומרת, אם בקהילות מאורגנות – שרון יכולה לתת דיווח שמי – יסתיים הנושא הזה. בשונה מערים ששם זה קצת יותר מורכב, אני חושב שצריך לנסות להחריג את הקיבוצים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מבין את מה שאת אומרת, אבל אני עוד מעט אסביר גם את הצד השני, ונראה איך אנחנו מגשרים ביניהם. - - -
שרון בראל
¶
אז אני אגיד דבר אחרון, ברשותך. מדינה היא כמו טיטניק ענקית. עד שמזיזים את ההיגוי ועד שהספינה מתחילה לזוז, אנחנו כבר חייבים להיות במקום אחר.
אני אתן את הדוגמא של בית הספר. כשהבנו שלוקח זמן עד שיגיעו המבנים היבילים הבאנו את האוהלים. השכירות של האוהלים האלה עולה לנו הון. אז לא חיכינו, ואנחנו מימנו את זה מכספנו, ואנחנו משיגים כל מיני תרומות וכולי עבור חלק מהדברים. תסמכו עלינו, על הנהגות הישובים. תשחררו לנו את התקציבים. אם היינו יודעים שיש לנו תקציבים אולי היינו יכולים לנווט את זה קצת אחרת - -
בנימין גל
¶
בנימין גל, דובר הוועדה. שאלה קטנה שלי, כמה אנשים בחרו לעזוב את המלון ולקחת את המענק היומי שהם מקבלים מצד הממשלה? או שכל הקהילה ב-100% נשארה כאן במלון?
שרון בראל
¶
לא ב-100%, אני גם אגיד שלא כולם הגיעו. 95% מהקהילה הגיעה לכאן מלכתחילה. בלי קשר למענק, יש לנו מספר בודד של משפחות שבשבוע האחרון יצאו מכאן. משפחות צעירות, אימהות עם הרבה ילדים שקשה להן, אז הן יצאו לתקופה מסוימת. במקביל אנחנו אומרים לאנשים הללו שמבחינתנו הם יכולים לחזור בכל רגע שירצו. יש כאלה, אבל לא רבים. בעיקר חבר'ה צעירים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אתייחס לשני חלקים. דבר ראשון, טבלאות האקסל לא הולכות להימשך ככה, ומלבד המעבר הזה יש גם את החוזר החדש שנחתם ב-13 לחודש. בניגוד לקהילות, את מדברת על היערכות ל-250,000 מפונים כאלה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אלו המספרים, זאת האמת. 250,000 מפונים, עם מערכות של בתי מלון. לא כולם היו כמו המקרים שאת מתארת. אני אגיד בכנות, - - - הייתי גם באילת ובעוד מלונות, שמענו את הדברים ולא כולם באותה סיטואציה, לא כולם באותו מקום. אתה מגלה מלונות שהם חצי ריקים, ואתה מגלה שהאנשים שהגישו בקשה לפינוי עצמי ואנשים שמתארחים במלונות הם אותם אנשים. ומדובר ב - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ולכן זה מורכב כמדינה. בסוף מגיע החשב הכללי של האוצר והוא חייב להתייחס ל-250,000. הוא לא יכול להתייחס ל-1,000 של סעד - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ועוד 1,000 של בארי ועוד 1,000 של כפר עזה. ואני לא רוצה להגיד לך גם שיש רשויות מקומיות יותר מאורגנות. בסדר? כמו שדרות. ויש רשויות פחות מאורגנות, בלי להיכנס לשמות. אבל זאת המציאות. ולכן, קודם כל, למדינת ישראל כמדינה לא הייתה רשימה. לאף משרד לא הייתה, אף אחד לא ידע איפה נמצא מי. אני מקווה שאתמול אחר הצהריים סוף סוף הייתה רשימה ראשונית. לכן לא הייתה ברירה. זה דבר אחד. העניין השני הוא שהיינו טריוויאליים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא הייתה רשימת בסיס שאתה יכול להתנהל מולה. נמצא פה משרד ראש הממשלה, הוא גם יגיד לך את זה. זה לא טריוויאלי שמי שמנהל את האירוע בסוף זה משרד התיירות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
בראש שלי זה היה - - - או משרד הרווחה. איך משרד התיירות נכנס לעניין? ובאמת, את יודעת, צריך להתארגן כמו שאת אומרת - - - בא שר חזק ועשה את העבודה, אבל הוא צריך לכסות את עצמו גם כשהוא עומד מול השאלות שהוא נשאל. כששואלים אותו "אדוני, איך יכול להיות שאתה מבקש על עוד 20,000?" בשלב מסוים זה היה כמעט 50,000, זה ירד ל-20,000 טפו טפו אחרי בדיקות חוזרות. הוא צריך לתת תשובות, ולכן אני מקווה שאחרי החוזה של ה-13 לחודש ירד איזשהו רוגע. ואני גם אומר לך, שתדעי, התפנו שישה או שבעה אלף חדרים בשבוע האחרון.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
קורה מה שקורה, אני מקווה שזה ייתן מענה. אני אשמח לשמוע ממשרד החינוך. אמרתי את זה בתחילת היום ואני אומר שוב, אנחנו שואלים את שר החינוך את אותה השאלה. איפה משרד החינוך עומד? היא צריכה להרגיש שמשרד החינוך מתחבר לעניין מציאת הפתרונות היצירתיים תוך כדי הליכה. איפה משרד החינוך הגדול?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא לא. מבחינה תקציבית אני שואל. זה לא הוא, אני - - - אמרתי, זה לא אישי. בסוף הרי משרד החינוך היה צריך להעביר למחלקת החינוך בשדות נגב כסף לאוהלים או כסף למלונות. מה זה משנה?
תומר אושרי
¶
ועם מנהל מחוז, ואני אגיד את מילת הקסם - - - כדי לסגור בדיוק את הסיפור הזה של האוהלים, ואנחנו נותנים לזה מענה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אם מנהל המלון צריך לממן את זה, גם עם טוב ליבו, בסוף אתה מבין שזה פוגע, הוא יסתבך כשהוא צריך להגיש רשימות. בסוף זה משחק כלים שלובים.
אני אמרתי בהתחלה למשרד התיירות, אתם תנהלו משא ומתן קשוח עם התאחדות המלונות ותורידו את המחיר, תאמינו לי בסוף - - - יצא מזה - - - זה יגיע בצד השני ממישהו אחר. זה לא יעזור הרי, בסוף הם ייקחו מקרן הפיצויים על זה שהם הפסידו. אתם משחקים בנדמה לי, זה אותו כסף, בסוף מישהו צריך לראות את הראייה ההוליסטית. בסוף זה צריך להתחבר. אז אם אתה אומר שיש תשובה ממשרד החינוך - - - ?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מציע לבדוק את זה, בטח אם נשארים פה עוד חודש וחצי, שזו ההערכה המינימלית, בסדר? אמרתי את זה גם קודם. ההערכה המינימלית - - -
שרון בראל
¶
אז אני רוצה לדבר על זה. אנחנו בחודש וחצי הראשון נכנסנו לרמה תפקודית מאוד מאוד גבוהה, כי הבנו שזה מה שצריך כרגע כדי שנוכל להרים את הראש. השבוע התחלנו, במהלך של שיח קהילתי, לדבר על היום שאחרי.
קהילת סעד שונה משמונה הקהילות החברות שלנו שלא יכולות לחזור הביתה, אנחנו לא נדרשנו לתת פתרון ביניים. אנחנו רוצים לחזור הביתה. כהנהגה אני אומרת, שברור לנו שבמסגרת הרצון לחזור הביתה יש מנעד בין אלו שרצו לחזור כבר אתמול, לבין אנשים שעוד לא מסוגלים בכלל לשאת את המחשבה.
קיימת הרי אי וודאות מאוד גדולה לגבי הזמן, ואתה אומר חודש וחצי לפחות, וההבנה כמה זמן עוד נהיה כאן ומתי נוכל לחזור הביתה היא קריטית. כי אם אנחנו נצטרך להיות כאן עוד ארבעה-חמישה חודשים, אז אנחנו נחפש מקום אחר. כי לגור בתוך מלון זאת פגיעה אנושה בתא המשפחתי. עם כמה שאנחנו מנסים לייצר פתרונות, בסופו של דבר חדר המלון הוא גם חדר המיטות וגם חדר הילדים וגם הסלון וגם אזור אירוח וגם הכל. כמות הורים שחזרו כאן להדרכה הורית היא לא נורמלית.
אמרתי במנהלת תקומה כשהציגו לנו את התוכנית האסטרטגית שהיא רחבה, עמוקה ומקיפה, אבל בסוף אם המשפחות יהרסו ויפגעו לא יהיה מי שיחזור. לכן אנחנו צריכים להבין עוד כמה זמן אנחנו נוכל לחזור הביתה, אף אחד לא אומר לנו סדר גודל של זמן. מה יהיה ביום שאחרי? אנחנו עכשיו כקהילה עושים בירור קהילתי, אנחנו מאוד מאמינים בכוחות שעולים מתוך הקהילה ובמנהיגות ההשתתפותית. בנינו תכנית אסטרטגית, עכשיו אנחנו מדייקים אותה עם הקהילה ונציג אותה למנהלת תקומה. ברור לנו שאנחנו במציאות משתנה תוך כדי תנועה. אנחנו נדרשים לגמישות מחשבתית פסיכית, אבל בסוף אנחנו רוצים להבין לאן זה מכוון.
דבר אחרון, כשמדברים על ביטחון ותחושת ביטחון, אלו שני דברים שונים. איך יראה הביטחון הזה? אנשים שהגיעו לגור בנגב המערבי באו לעשות התיישבות. ויש הסכם בלתי כתוב – או כן כתוב – של המדינה עם המתיישבים, שהתיישבות הולכת עם ביטחון. והמדינה לא עמדה בהבטחה שלה לביטחון. הפגיעה הזו בביטחון, יחד עם הקונספציה שבמשך שנים אמרו לנו, התרסקה לכולנו בפרצוף. אני לא יודעת איך יראה הביטחון ביום שאחרי, אבל תחושת הביטחון היא משהו שיהיה קשה מאוד לבנות אותה ולהקים מחדש. זה נאמר בהקשר למשפחות הצעירות, אבל אחרי שקיימנו מעגלי שיח אתמול הבנו שגם הוותיקים, תושבים שזו הפעם הראשונה בחייהם שהם יוצאים מקיבוץ סעד, גם במלחמות או סבבים קודמים, ולא ממש ברור להם איך חוזרים הביתה ואיך מרגישים ביטחון.
אמרה לי אחת האימהות "אמרתי לילדים שלי שיהיה צבע אדום. אמרתי לילדים שלי שיהיו טילים. הבטחתי להם שלא יגיעו מחבלים". השבר הזה הוא קשה. קשה מאוד. אז כדי שאנחנו נוכל לחזור הביתה, כי אנחנו רוצים לחזור וליישב את הנגב המערבי ולהפריח אותו, ולהמשיך לצמוח ולהתחדש, אנחנו צריכים שהמדינה תגיד לנו איך עושים את זה. אנחנו צריכים שהמדינה תהיה איתנו, ותאפשר לנו את הפתרונות שאנחנו יודעים לעשות. ביחד עם המועצה האזורית שלנו ועם המועצות האזוריות בכלל, עם הרשויות המקומיות, ולקצר לנו את הטווחים. אבל אנחנו צריכים קצת ודאות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אמרו שהקדוש ברוך שמר על סעד, ואת אמרת שהגיבורים שמרו על סעד, אז - - - עכשיו - - - הסוף - - - . - - - את כולנו. את יודעת, אתם לא שומעים בכנסת מה, - - - נבטיח לכם שקבינט המלחמה אין לו שום מושג מה קורה פה מחר בבוקר. אני לצערי הרב אומר את זה כמי שמכיר את המערכת, ומי שמכיר אותי יודע שאני אומר את זה לא מהיום, אמרתי גם לפני 20 שנה ולפני 30 שנה. ברור שאף אחד לא הולך לחיות על הקונספציה - - - זה הדבר היחידי הוודאי. אף אחד לא הולך לחיות על הקונספציה שהייתה. צה"ל לא הולך לצאת מצפון הרצועה בשנה הקרובה. אין בכלל דיון על זה, זאת אומרת זה לא משהו שעולה אפילו ב - - - באוויר. התפיסה תהיה על בסיס הדבר הזה. את מדברת על סעד - - - בצפון הרצועה - - - בשנה הקרובה וזה ברור ונכון. סעד הוא באופן יחסי הכי - - - פחות נפגע. היום כל הכבישים לבארי סגורים, נסעתי לפני שבועיים דרך סעד.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
המקום היחיד שנותנים לך לנסוע דרכו. משם אתה נוסע. ולכן באופן יחסי זה יהיה תלוי בכם מתי תחזרו. אמרתי שמבחינת המדינה, באופן כללי, ההערכה היא שבכל מקרה החוזה עם בתי המלון הולך להיות לפחות עד ה-31 בדצמבר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מדבר גם מול תושבי אשקלון ושדרות, הם צריכים לדעת עד מתי יש להם חדר במלון. את שואלת אותי מתי אתם תחזרו. זה מאוד יהיה תלוי ב - - - כמו שאמרת, זה יהיה תלוי בכם.
עכשיו, לענות על התשובה איך עונים לילד שאמרו לו "לא תהיה חדירה" והייתה חדירה? אז אני אומר ברצינות, הייתי ראש - - - היה - - - אני חששתי כל יום - - - מי שמכיר יודע, כל יום קמתי בבוקר ואמרתי ברוך השם לא הייתה חדירה. כל לילה הלכתי לישון בפחד שהולכת להיות חדרה, והיה לי - - - שהציץ על הגדר שם. הייתי בורח לשם הרבה כדי להסתכל אם אולי עכשיו יש חדירה, לצערי הרב אני מכיר את התחושה הזאת. אני לא יכול להגיד לך איך עונים לילד. אבל כן, צה"ל לא הולך להיות על הגדרות, הוא הולך להיות בפנים. הוא הולך להיות בעיר עזה. אני לא יודע אם את יודעת, אבל כל האזור של צפון הרצועה היום חרב.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הוא פשוט משטח פחות או יותר, מי שמכיר. אז גם טכנית יהיה להם מאוד מאוד קשה לחזור להיות שם על הגדרות, ולכן באופן יחסי זה יהיה תלוי בכם בסופו של דבר מתי לחזור.
קריאה
¶
אני רוצה להוסיף משהו שאני בטוח שגם אתה מסכים איתו. אני מאוד בעד השיח שאת מקיימת עם התושבים ואת הקול שבא מהמקומי אלינו, כדי שגם אנחנו נבין מה אתם צריכים. את שואלת מה אנחנו נותנים, וזאת שאלה לגיטימית, חד משמעית. אבל גם מה אתם צריכים שניתן, כדי שיהיו לכם לא רק ביטחון אלא גם תחושת ביטחון, כמו שאמרת. ואת האפשרות לחזור מתי שאתם תחליטו לחזור.
אנחנו צריכים להבין מכם מה צריך, בין אם דרך הוועדה או דרכנו ישירות, מה שאת רוצה, אנחנו פה בשביל זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
עכשיו אני מבין שאתם בדיוק כמונו, מודעים לזה שזה נראה על פניו שבתוך כמה ימים, אם לא יהיה שינוי מהותי, הולכת להיות הפסקת אש של כמה ימים, מה שאומר שגם אחר כך לא יהיה מה שיש כרגע. כל אחד מבין את זה ושלא - - - חי בפנטזיה. עיקר המערכה הולכת לעבור לצפון. זה על פניו מה שנראה כרגע, אבל עוד פעם, זה נתון לשינוי. אז אני אומר שוב, לא רק - - - אני רוצה שתעזרי לנו כוועדה להציף מהשטח איפה הבעיות, וברגע שנראה שמדובר בבעיה יותר מערכתית נכנס ועדה, לא בעיה - -
אילנית קדוש
¶
השבוע הראשון שקיבלנו אותם היה ממש קשה נפשית. חשוב לציין שמי שהגיע דרך קיבוץ מגן הגיע בצורה מסודרת. מי שהגיע דרך שדרות הגיע בכאוס אחד שלם, אף אחד לא ידע מי נגד מי, לאן הולכים, יש חדרים, אין חדרים. כאוס אחד גדול. לאט לאט התיישרנו והגענו למצב שכולם נקלטים בצורה מסודרת, עם כמות - - - שהכל יהיה אצלנו מעודכן כמו שצריך ולפי מה שצריך. ההתנהלות במלון - - - כל השטחים הציבוריים, כל האולמות, המשרדים שלנו. כל הצוות שיצא לחל"ת מיועדים לחינוך גם לשדרות וגם לקיבוץ מגן, אם זה משרדים שהם הביאו ועובדים פה מרחוק. יש לנו מגרש ספורט שבנו בו אוהלים לטובת קיבוץ מגן.
סליחה שאני אומרת כל פעם קיבוץ מגן, אבל ההתנהלות של קיבוץ מגן הייתה מסודרת מהשבוע הראשון, ולשדרות לצערי הרב לא היה לא אבא ולא אמא, וכל הזמן היה צריך לחפש מה עושים ואיך מתקדמים לטובת התושבים. זה בגדול.
אנחנו נותנים להם עכשיו מענה, בכל קומה שמנו להם מכונת כביסה ומייבש. כמלון אנחנו היינו מכבסים להם כל פעם שביקשו, בהתחלה זה היה כל יום, אבל זה יצר קושי פיזי ותפעולי. צמצמנו את זה לשלושה ימים. כמובן שהכל היה ללא תשלום כהירתמות של צוות מהמלון.
אנחנו נעשה לכם סיור קטן בשטחים הציבוריים של המלון, ואחר כך - -
אילנית קדוש
¶
בשבוע-שבועיים הראשונים היה לנו כאן חדר תמונות ענק, ודאגנו להביא אליו אנשים. כולם היו תורמים - - -. כרגע זה מיועד לשדרות. אם אתה רואה - - -
אילנית קדוש
¶
ציוד כמו שצריך. ומותאם למה שהם צריכים. נכון שיש להם חינוך מחוץ למלון, אבל עדיין. לשבת ככה ללא שולחנות, ללא כיסאות, זה לא - -
קשת
¶
לא נמצאת פה. רק עכשיו. את המקום הזה הקמתי מהיום שהתחלנו פחות או יותר, אולי שבוע אחרי, כל מה שיש כאן הגיע על ידי תרומות של אנשים אחרים, כל הדברים הגדולים - -
קשת
¶
עכשיו. רק בשלושה ימים האחרונים העירייה נכנסה לתמונה, ורק עכשיו מתחילים לעשות מיפוי של כמה ילדים יש, אילו שנתונים, גילאים, להבין מה צריך. כבר שבוע אנחנו בוחשים בזה אחרי שהיה כאן חבר כנסת אחר, מישהו שקלים, סליחה - -
קשת
¶
אושר שקלים. והוא התחיל ופנה למשרד החינוך לגבי חוסר המענה. יש פה כמות גדולה של ילדים שלומדים במרכז למידה - -
קשת
¶
אני יכולה להגיד לך שאני עובדת כרגע על הרשימות של הגנים, נכון לעכשיו מגיל 0 עד גיל 6 יש לי כאן 28 ילדים. במרכז הלמידה יש את אילנה, אילנה את יכולה לעזור לי, כמה ילדים יש לך במרכז למידה? בגדול.
קשת
¶
יש כמות ילדים מאוד גדולה במלון. רק עכשיו איכשהו מנסים באמת לתת מענה, רק לפני יומיים הייתה כאן עידית ומנהל בית הספר, לנסות לשכנע את ההורים שיגיעו, שיעשו משהו. עד עכשיו לא היה פה שום מענה מצד העירייה, הם רק עכשיו התחילו רישומים של מי בכלל נמצא כאן. אין להם מושג אפילו מהילדים, מהמשפחות, מי נמצא ומי לא נמצא. אז הם ביקשו מאיתנו בתור המתנדבים הקיימים להוציא רשימות מהמלון, לעשות הצלבות, לבדוק, מי כן הולך לבית ספר - -
קשת
¶
כן. אני מהבוקר יושבת על המחשב מול הרשימות של המלון, לבדוק כמה ילדים יש, להתקשר להורים, מה השנתונים, מה הגילאים, כי בפועל לאף אחד אין רשימה מסודרת של מי נמצא פה באיזה בית ספר, באילו גנים, כלום. אני עכשיו מתחילה לעשות את זה ממש מאפס. כשאנחנו כבר חודש וחצי בתוך המלחמה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אתי, זה משהו שנצטרך לעשות בוועדה כבר שבוע הבא, נושא הרישום נגמר. ואם הוא נגמר, מה קורה עם העיריות, עם עיריית שדרות למשל. בסדר גמור.
אילנית קדוש
¶
אני הוצאתי להם ביום ראשון שהייתי פה, ראשון או שני. הוצאתי רשימה לפיקוד, הרשות גם יושבת שם, גלית למשל שהייתה איתנו. לפחות מיום ראשון האחרון, נניח. אוקיי?
קשת
¶
אני יכולה לספר לך שגם עידית, המנהלת של הגנים כאן, הייתה אתמול עם המפקחת של משרד החינוך שבעצמה, באופן אישי, ביקשה לעשות רישומים מסודרים יותר. יש ילדים שבכלל לא רשומים לא ברשימות של העירייה ולא של משרד החינוך. הם נמצאים רק במלון. אני באופן אישי מצאתי שלושה כאלה. הסינכרונים בין הרשימות הם לא מעודכנים ולא מחוברים למה שקורה בפועל.
קשת
¶
זה משתנה, תלוי בכמות הילדים. אם זו משפחה עם חמישה ילדים אז הם קיבלו שני חדרים. אם זו משפחה עם שלושה ילדים קיבלו חדר אחד. זה - -
קשת
¶
זה מבחינת החינוך, מבחינת כל התרומות הנוספות לא הגיע אלינו שום דבר מצד העירייה. טואלטיקה למשל. אנחנו המפונים הראשונים, לפחות אני, אני הגעתי לכאן ב-11 באוקטובר בלי כלום. הגעתי לכאן בלי כלום. אם לא היו פה אנשים טובים שנרתמו לעשות את הדברים באופן עצמאי, לא יודעת איך היינו שורדים פה.
קריאה
¶
הכל תרומות של אנשים. אנחנו כל היום - - - כל היום - - - . אנשים הגיעו לפה בלי נעליים, בלי תחתונים, בלי קסמי אוזניים, בלי שום דבר, כלום כלום כלום. לא היה לנו מענה לשום דבר. האמירה היא פשוטה - -
קריאה
¶
אתה בחמישה כוכבים, שלוש ארוחות ביום, אני לא צריך לדאוג לך כלום, ב-10 בחודש קיבלת משכורת ופה זה נגמר. המדינה נתנה לך 1,000 שקל לראש, תדאגו לעצמכם. מה, בבית לא הייתם קונים דברים? לא. מה לעשות. יש לנו כבר בבית הכל, ברחנו. ברחנו כמו מטורפים תחת אש. וזו ההתנהלות. זו ההתנהלות. כולם יציירו לך שהכל יפה והכל נחמד. אני מנסה לפתוח כאן פעוטון כבר שבועיים.
קריאה
¶
אנחנו הולכים ולוקחים את הילדים, חלק מהילדים לא רוצים ללכת כי עד עכשיו המערכת הייתה צולעת. כן לומדים לא לומדים, כן נמצאים לא נמצאים. יש מורות, אין מורות. הכל צולע. ובסופו של דבר, תיקח כל נציג עירייה ותשאל אותו מי נמצא איפה, כמה ילדים נמצאים איפה? באיזה גילאים? אף אחד לא יודע להגיד לך. אנחנו יושבים עושים רשימות לעצמנו. זה ממש ככה.
יש פה הורים של שניים-שלושה ילדים שלא יכולים ללכת למלון אחר, לשים כל ילד במסגרת אחרת, במלונות אחרים. אישה עם שלושה ילדים שבעלה במילואים, או אם הוא בצבא או שוטר, מה הם יעשו? אז פתחנו פה פעוטון לעצמנו. אנחנו כבר שבועיים מנסים להשיג ציוד לפעוטון. שבועיים. לפני שלושה ימים הגיעו אלינו, ישבו איתנו והכל, אבל עדיין תעשו לנו רשימות, "תביאו לנו שמות, אם לא יהיו לפחות 24 ילד לא נביא לכם ציוד". בחייכם. ארבעה שולחנות וקצת כיסאות, מה ביקשנו? שום דבר. והפעוטון מתנהל. אם תלך לשם אתה תראה.
קריאה
¶
הפעוטון מתנהל על בסיס המתנדבות שלנו, אימהות שלנו שמתנדבות. מעבר לזה שום כלום ושום דבר. שום דבר. לא גורמי הממשלה, לא גורמי העירייה, שום כלום. פשוט כלום.
קריאה
¶
יכול להיות. הולכים לאן שטוב, פה לא טוב. להגיד לך - - - לא רוצה לעשות ברכילות ובשטויות, סיפורי אלף לילה ולילה. אני אומר לך מה התושבים מרגישים.
אני מוצא את עצמי מתעסק עם תורמים, עושה קניות, מביא הצעות מחיר מול תורמים. אנשים לא מתפנקים, שלא תחשוב. אנשים הגיעו לכאן באמת בלי כלום. וזה שאנחנו מילאנו את הצורך הפיזי, זה יותר לצורך נפשי. עשינו פה שמחת תורה. הגיעו כל נציגי העירייה, עשו תמונות, לקחו את הרגליים והלכו. שום דבר. לא מה נשמע, - - - מאקרו. לטענתם, אם נציג העירייה שלהם נמצא פה, והוא עוזר להביא תרומות, אז זה כביכול העירייה נתנה. אבל - - - זה לא.
קריאה
¶
צוות הכוננות הספיק לירות עליהם ולעצור אותם, נהיה קרב של כמה שעות. נפצעו, נהרגו, אבל בגדול ניצחנו, הצליחו להדוף אותם ואחרי כמה שעות מי שנשאר המשיך הלאה, ירדו לכביש הראשי. ואז הגיע הצבא וסגר את האירוע.
קריאה
¶
מדברים בין 30 ל-40, תלוי מתי. שני טנדרים, אופנועים, חיילים. המון. ואנחנו היינו בסך הכל 15, אבל לא כל הזמן. היו כמה בודדים בהתחלה. לאט לאט הצטרפו עוד ועוד.
קרין
¶
אני קרין מקיבוץ מגן, מנהלת הקהילה של מגן במלוןEnjoy , בימים כתיקונם מנהלת משאבי אנוש של קיבוץ מגן. אני לא אתחיל מתלונה, אני - -
קרין
¶
מנהלת הקהילה בבית שלנו היא הגר ברודץ', שהיא חטופה עם שלושת ילדיה. מזכיר הקיבוץ שלנו, גלעד בלאנק, הוא מנהל הלחימה של החטיבה הדרומית ברצועת עזה והוא מגויס בצו 8. יש לנו מרכז משק שנמצא בעצם על הקו, מגן וים המלח, כי אנחנו חזרנו להפעיל חלק מהמערכות הכלכליות שלנו, העסקיות, בקיבוץ מגן. אז למעשה אני האדם שמתפעל פה את ענייני הקהילה, והם רבים. אנחנו כ-400 איש מתוך קהילה של 450 בערך. לא, אנחנו פחות מזה כאן, אבל נכון לעכשיו אנחנו מתפעלים מערכות כמעט מהרגע הראשון שהגענו.
רציתי לפתוח לא בתלונות, אלא בתודות לאילנית ולצוות המלון המדהים שבאמת קיבל אותנו בזרועות פתוחות אחרי אירוע שהוא מאוד מורכב. ואני חושבת שקהילת מגן לא תוכל להודות מספיק לאנשים הטובים שבתוך האירוע הזה עשו, עושים וממשיכים לעשות בשבילנו המון. באמת אין לי מילים. זה לא מובן מאליו בכלל.
קרין
¶
אנחנו בהשתדלות לקיים פה קהילה קיבוצית כמו שהיינו מקיימים אותה בבית שלנו, במגן. מתוך הבנה של אילוצים - -
קרין
¶
לנו יש שני הרוגים, חברי כיתת כוננות. שני פצועים וחטופה אחת שבעצם נחטפה מקיבוץ סמוך לנו, מקיבוץ נירים. בנוסף לזה יש חברים בקהילה שלנו שאיבדו בני משפחה מדרגה ראשונה, או יותר רחוקה מזה. ויש לנו עובדים. עובדת שנרצחה, עובדת שנחטפה. וגם עובדים ברמות כאלה ואחרות שהתפקוד שלהם לאחר האירוע נפגע ברמה כזאת שאנחנו לא יכולים כרגע להיעזר בהם בכלום.
אנחנו בכוחות עצמנו מקימים פה את הישוב הכי דומה שאפשר, נקרא לזה, למה שהיינו מקיימים במגן הבית. מתוך הבנה אחת שאנחנו חוזרים למגן כקהילה, ומתוך המקום הזה אנחנו מקיימים במלון קהילה שתשוב איתנו. אנחנו עושים המון מאמצים שהקהילה הזאת תרגיש כקהילה, שהיא תהיה מוחזקת, שתקבל היענות בענייני רווחה ובריאות. יש פה אופרציית חינוך מאוד מורכבת. ויש פה אנשים שעברו טראומה, טראומה לאומית, טראומה אישית וטראומה משפחתית.
השאלה האם חוזרים הביתה למגן זאת שאלה שכל אדם בינו לבין עצמו יישאל וישאל. הנחת המוצא שלנו כאמירה דקלרטיבית ניהולית היא כן חוזרים. אנחנו מודעים לעובדה שבסוף זה פוגש כל אחד במציאות אחרת, ואנחנו מחכים גם למציאות ביטחונית שתאפשר את זה, כמובן. אנחנו - -
קרין
¶
בעצם באירוע עצמו, גיסי, שהוא חבר כיתת כוננות, עלה מאוד מוקדם באותו בוקר לגבעה שלטת שנקראת אצלנו גבעת השיח' – יש שם קבר של שיח' עוד לפני שהקיבוץ התיישב שם ב-49' – וראה את השיירה של הטנדרים והאופנועים מגיעה. כשהם פוצצו את גדר הקיבוץ הוא פתח עליהם באש. בזמן הקפצת כיתת הכוננות הוא בעצם קנה לנו זמן, ויצר איזה הלם מסוים אצל המחבלים שהגיעו. כיתת הכוננות הגיעה מאוד מאוד מוקדם וניהלה את הקרב על כמה בתים. הם לא הצליחו להיכנס פנימה.
במשך המון המון שעות כיתת הכוננות שלנו, גם בעלי, גם גיסים שלי והבנים שלהם ועוד, בסך הכל סביב ה-15 איש, זאת כיתת הכוננות שלנו, הם ניהלו את הקרב הזה שם. הרבש"צ של היישוב נפגע באופן אנוש באירוע הזה, הוטס להדסה, ביצעו החייאות במסוק, איבד את רגלו. יצאנו משעות הקרב האלה בנזק שהוא במונחים סביבתיים לשכננו קטן. אנחנו שכנים של ניר עוז. בעיניים שלנו ראינו ממגן את כל מה שקורה שם. היה עשן שהיתמר שם למשך המון המון שעות. אנחנו כמו בית אחד נקי וחף מפגיעות כמעט בתוך שכונה שרופה. וזו שאלה האם חוזרים, הרבה מה שיכתיב זה באמת מראה השכונה, אופי השכונה ומי חוזר אליה. אז זאת שאלה מורכבת על היום שאחרי, אבל אנחנו עסוקים עכשיו ביום שאנחנו נמצאים בו.
אנחנו עוד לא יודעים הרבה על העתיד, אנחנו מנסים לשרטט עבור הקהילה של עצמנו כמה שיותר ודאויות קטנות, בינוניות, על הגדולות כרגע אנחנו באמת לא מצליחים להציב עובדות מוגמרות, אבל אנחנו כן משדרים לכל חברי הקהילה שמי שיבחר לא להיות במלוןEnjoy בזמן הזה או בכל מקום אחר שקהילת מגן תהיה בו בזמן הזה, זה לגמרי לגיטימי ואנחנו מברכים כל החלטה, תומכים בכל החלטה ועוזרים בכל החלטה. מתוך הבנה שזה יכול להחזיר חזרה הביתה אנשים בסוף האירוע, לשוב ולהיות חלק מהקיבוץ. אנחנו נשמור על קשר גם עם אנשים שלא נמצאים - -
קרין
¶
אנחנו בעצם עבדנו בשני וקטורים בפרק זמן קצר. של חיפוש מרחב חלופי, כמו יתר היישובים הסמוכים לנו, ושל בחינה של ההישארות במלון. מתוך הבנה שאנחנו לא יכולים להשפיע על כמות המרחבים הקיימים במדינת ישראל והמציאות הזאת היא מורכבת, עם ישובים שפונו גם מהצפון וגם מהדרום. בשביל הקהילה שלנו, אנחנו זקוקים לוודאויות. לא לעוד ספקות. עצם הדיון האם יוצאים ואיך יוצאים ולמי זה יותר מתאים ולמי זה פחות, וסקטוריאליות כזאת של גילאים או צרכים, החלטנו כהחלטה פנימית שלנו למקד את המאמצים בהישארות ב-Enjoy בתנאים הטובים ביותר עבורנו. חלק מהעניין הוא פתיחת בתי הספר, היסודי נפתח השבוע והחטיבה והתיכון נפתחו כבר בשבוע שעבר. אלו בעצם בתי הספר שלנו מהבית, היסודיים, התיכון והחטיבה.
קרין
¶
יש לנו שלושה בתי ספר יסודיים, ובכל יסודי כזה יש מקבץ ישובים מסוים. התיכון מאוחד לכל תושבי המועצה האזורית אשכול.
קרין
¶
באופן רנדומלי הגיעו ישובים מסוימים מהמועצה האזורית אשכול, והם נמצאים במתחם המלונות של ים המלח ביחד בבתי הספר. זה לא בהכרח בהלימה למה שהיה בבתי הספר היסודיים. בתיכון כן, מן הסתם, הם כולם מכירים. אבל יש פה מאמץ אדיר גם של כוחות הוראה שהגיעו בעצם מהבית, נקרא לזה, וגם אנשים טובים שהתגייסו למשימה הזאת. לנו יש מורים שהם כבר בדימוס, פנסיונרים של משרד החינוך שחזרו למעגל ההוראה. כל זה מתוך הבנה ששיגרה חינוכית זה אחד הדברים שמחזיקים גם את הילדים וגם את ההורים שלהם בקו של שפיות יחסית.
אני כן רוצה להגיד שלדעתי אנחנו צריכים לשנות איזה דיסקט בתפיסה של האירוע הזה כמשהו שהוא לא תיירות, אלא יישוב. אלה הישובים שלנו, לצערנו הרב באופן זמני אנחנו ממוקמים פה. צריך להבין שאלו ישובים. מגן כרגע נמצא בתת איכלוס במלון ביחס לצרכים שלו, כי במלון הזה נמצאים עוד תושבים הזכאים לפינוי ממדינת ישראל, אין לנו על זה שום say. אבל בצרכים הקהילתיים שלנו להיות חשוב להיות ביחד, לנהל קהילה אחת שחוזרת הביתה, ויש כרגע אילוץ שמונע את זה. אנחנו מבינים את - -
קרין
¶
אין לנו מספיק חדרים במלון הזה בשביל כלל הקהילה, בשביל הצרכים שלנו. אם אנחנו צריכים להביא עובדים שיתחזקו את המערכות שלנו אנחנו לא יכולים לצפות מהם להגיע מהמועצה האזורית אשכול בכל יום. יש לנו חברי מגן שנמצאים במקומות אחרים ולא יכולים להגיע לפה כי אין חדרים פנויים. זה גם אירוע. יש לנו עניין של נגישות, עם צרכים מיוחדים וכל מיני דברים שכרגע אנחנו לא מסוגלים לספק. אנחנו יודעים שזה הכי טוב שאפשר במגבלת האירוע. אבל זו תפיסה של תיירות. זו תפיסה שהגענו לפה לכמה ימים, זה הפך לשבועות, זה יהפוך לחודשים. אנחנו לא תיירים. והמרחב הזה של מלונות ים המלח הוא מרחב של תיירות. הוא מתחיל להתגבש כמרחב אזרחי גם במובן הזה שיש בתי ספר ויש שירותי בריאות מאוד ענפים, אבל השלב הבא, ואני חושבת שזה האירוע הגדול הבא – לפחות כקהילת מגן אבל לא רק אצלנו – זאת תעסוקה. אנשים נמצאים כבר חודש וחצי מחוץ למעגל התעסוקה. אני לא מדברת על התפרנסות, כי מדינת ישראל משלמת למפונים כספים, הכל בסדר מבחינת הכיסים שלהם. אבל מה שלא בסדר זה שהם בעצם נמצאים בחוסר מעש כבר חודש וחצי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
- - - אני אשמח עוד קצת לפתח את זה בשתי שאלות, בסדר? יש לך חלק מהקיבוץ שבמילואים כרגע. יש לך חלק שכנראה על הקו בשביל לתחזק את המערכות הקיימות - - - נכון?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
190. מתוך ה-190, איפה את נתקלת בתעסוקה? אם אני מוריד את המילואים. אני מתאר לעצמי - - -
קרין
¶
אנחנו צריכים בחוויה שלנו לייצר לאנשים סיבה לקום בבוקר. בסדר? אני אגיד את זה ככה. משהו לקום בשבילו בבוקר הבא. כי החוויה פה היא שכל יום הוא זהה ליום שקדם לו וליום שקדם לו וכבר חודש וחצי של היום שקדם לו. ועוד חודשים קדימה של ימים שעוד יבואו. במובן הזה חייבים משהו.
זה לא חייב להיות עבודה במשהו סדור של משרה מלאה או חלקית, זה יכול להיות התנדבויות. וזה גם יכול להיות משהו שאנחנו עושים אותו בשיתוף פעולה מועצתי או עם מועצת תמר או עם המועצה האזורית אשכול, עם היישובים שיש לנו, או עם סעד ששכנים שלנו במלון השכן. אבל רגע להבין שהסיפור הזה של עבודה, תעסוקה, התפרנסות שמה בצד, הוא משהו שכמותית - -
קרין
¶
אני מורידה. בסוף את אירוע מגן אנחנו נפתור. אני לא באה לסדר למדינת ישראל את כל הקלפים על השולחן, אני אומרת שבסוף מבחינתו זאת העדיפות הבאה לטיפול, כי אנחנו מבינים שמתחילה תסיסה שכבר נובעת ממשך הזמן. אני חושבת שזה לא מאפיין רק את מגן. אני חושבת שזה אירוע שגם ברמה האינדיווידואלית יפגוש אחר כך מצוקות. גם ברמה היישובית וגם אולי ברמה הלאומית, כי יכול להיווצר אירוע מכמות אנשים גדולה שלא עובדת למשך זמן ארוך. ברור לי שגם יש סיפור תעסוקתי משמעותי עם אנשים שאולי לא יחזרו לעבודה בקיבוץ. יש לנו עובדים מהקיבוצים השכנים שכל המשפחה שלהם נרצחה. יש לנו אנשים שחוו טראומות שאולי יובילו להחלטה לא לחזור ליישובים שלהם יותר.
אז ברמה התעסוקתית בבית נתמודד עם אתגר גדול. בזה אין לי ספק. אני חושבת שהסיבה שאני מציפה את זה פה היא כי זה לא נוגע רק למיפוי, זה משהו רחב יותר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני לקחתי את זה כדוגמא, אני הבנתי שאת מדברת רק על מגן. אני מנסה להבין ברמה המערכתית על מה אנחנו מדברים.
קרין
¶
יש פה מבחינת הגיל השלישי במגן סביב הנניח 80 איש. בסדר? האנשים האלה מידי בוקר נפגשים בשולחן ארוך - -
קרין
¶
חלקם היו במרכז יום שנקרא "נווה אשכול", שהוא צמוד למגן. חלקם פנסיונרים עובדים. יש לנו מנעד רחב מגיל 67 עד גיל 95, אז גם הפערים גדולים, מן הסתם. אבל היו גם דברים קטנים שהם עשו בבית שלהם. הם לא בבית שלהם. אין להם אפילו אפשרות לעשות את התחביבים שלהם מהבית. פיזית הם נמצאים במרחב שהוא קטן. זה לא שבחוץ יש משהו שאפשר לעשות. אז האתגרים הם הצטברות של זה, בוודאי אצל אנשים שגם הייתה להם משרה שקמו אליה בבוקר וחזרו בערב הביתה, זה מובהק שיש שם חוסר גדול. אבל גם אנשי הגיל השלישי. אנחנו מקיימים פה מערך גיל שלישי של עצמנו. עם פעילויות שמובאות לפה, אחד האוהלים שראיתם בחוץ משמש את הגיל השלישי של מגן בשביל פעולות כאלה ואחרות, למשל עבודות מיון למען המפעל שלנו, אנחנו מביאים ממגן ארגזים, הם עושים עבודות, והארגזים מוחזרים לשם. אנחנו את שלנו מנסים לעשות, אבל אני חושבת שזה רחב יותר ממגן.
ולא מגיע למישהו אחר שאין לו את אות הארגון להיות - -
קרין
¶
זה גם עניינים בריאותיים. אני חושבת שאנחנו מתוחזקים פה כמו שאף אחד לא יכול היה לחלום, קידום תורים ונגישות של שירותי רפואה, אין מילה רעה. אבל צריך להבין שלאורך זמן יכולה גם להיות ירידה קוגניטיבית לאנשים שנמצאים בתוך סיטואציה כזאת, שום דבר שם לא מתפתח. אנחנו יכולים לראות גם הדרדרויות כאלה ואחות, ככל שזה מתמשך.
אני כבר פניתי למועצה שלנו בשביל לנסות לגבש שת"פ של הישובים שנמצאים פה. אנחנו אמורים לקיים איזו פגישה ביום שלישי הבא בנושא הזה. גם עסקים של אשכול יכולים להנות כרגע מכוח מתנדב שיעזור לתחזוקה או להקמה או לא יודעת איזו פעולה, מתוך הבנה שחוזרים הביתה לאשכול. אז יש לנו ערך מועצתי גם.
אלי ראקוב
¶
במוקד לאזרחים ותיקים עשינו סיורים לפני כן, כבר ביום הראשון של המלחמה השר עלה לשם. הושבנו גם את הקב"ט שהביא מתנדבים. הוא עובד 7\24. זה מבחינת המוקד. מבחינת צרכים של היישובים, השר העביר תקציבים גם פה למועצה. הוא גם מעביר לרשויות עצמן. המדיניות שלו היא להעביר לראשי מועצות. מול - - - הם יכולים לשלב אותם איך שהם מבינים, המשרד עצמו לא מבין את כל הצרכים.
אלי ראקוב
¶
אני פה פעם שנייה השבוע. בפעם הראשונה הייתי עם השר. השר מסתובב. גם לפני שבועיים היינו פה, יש מלון - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, אבל מה שהיא שואלת בעצם זה האם יש לכם תוכנית? לא להסתובב, לבוא, זה נחמד ביום הראשון, מביאים גם משאית עם דברים - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
זה בסדר, זה נחמד. האם יש לכם בראייה הוליסטית הבנה מה עושים פה בגיל השלישי? נמצאים פה 12,000 איש, מתוכם 2,000-3,000 זה הגיל השלישי. וכמו שהיא מציגה את זה - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ללכת למועדון, ללכת ל - - -. וזה אני מסכים, המועדון בשדרות שונה מהמועדון במגן או בקיבוץ אחר - - - בסדר? אבל בסוף, האם יש איזושהי, אנחנו נדבר על זה בהמשך - - -.
אילנית קדוש
¶
כרגע יש לקיבוץ מגן במלון 178 חדרים, כאשר לשדרות יש 110. במידה ומתפנה חדר של שדרות אנחנו מקצים אותו אוטומטית לקיבוץ מגן.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אולי את יכולה לעזור לי עם התאחדות המלונות, היא שואלת שאלה אחרת. היא אומרת "אני צריכה להביא חמישה-שישה עובדים מהבית". בסדר? איך היא מכניסה אותם, מי מממן אותם, נכון? אם הבנתי אותך נכון.
קרין
¶
ממה שאני מבינה על המימון, אנשים שנקראים תומכי מאמץ הם מועסקים של הישובים, יש גם כאלה שעושים את זה בהתנדבות, המדינה תקצה את החדרים. העניין הוא שאין מקום. זאת אומרת זה לא מספיק רק להגיד ש - -
קרין
¶
כשהייתי כאן בתחילת השבוע ניסיתי ביחד עם שדרות, כי בסוף זו החלטה של רשויות עצמן. איתרנו כמה חדרים במלון "לוט", שהוא מלון טוב, והמטרה באמת הייתה ששדרות ינסו לשכנע כמה שיותר תושבים משדרות לעבור מכאן לשם. גם כדי לתת להם מענה לכל מיני צרכים מיוחדים שלא בהכרח הם מקבלים פה. דיברתי עם הבחורה בבוקר, מירי. היא אמר לי שהיא לא הצליחה - -
אמיר וייס
¶
הסוגייה היא שלהוציא אנשים שנמצאים במלון מסוים ולהעביר אותם למלון אחר, זה כמעט בלתי אפשרי. אנשים השתקעו במלון ולא מוכנים שיעבירו אותם.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני לא יכול לרדת לפירוט, הבנתי שיש חוסר תקשורת בין הקבוצה של שדרות שנמצאת פה לבין המועצה. מאיזושהי סיבה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא יודע למה. יש פה חוסר תקשורת. היא פנתה בצדק למוקד של שדרות, הם כנראה משום מה לא מתקשרים. או בגלל שלא הביאו להם חפצים, כן הביאו להם, אני לא נכנס לזה. בסדר? התמודדתי עם שלטון מקומי 23 שנה, סיימתי עם זה. אני כבר לא שם. אז זאת הבעיה. אני לא בטוח שזה לא פתיר, אבל רציתי להבין האם מבחינת התאחדות המלונות חדרי שירות ניתנים.
יש פה בעיה טכנית כרגע עם מלון - - - בסדר. צריך לבדוק. ודיברתם גם על השטחים הציבוריים.
קרין
¶
לצערנו זה יותר מבעיה טכנית. אני חייבת לציין. אנחנו עשינו פה מאמצים להעביר אוכלוסיות, כמו שאמיר התחיל להגיד, קבוצות של אנשים ממלון למלון, בגלל הצורך והרצון לאחד אוכלוסיות, וזה יותר מבעיה טכנית. זאת בעיה ריגשית. חופני, תספר אתה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
רגע, אני אסביר למה. יש כרגע ירידה באנשים שנשארים במלונות. זה משהו רוחבי, זה קורה בכל מקום.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כשהתחלנו לפנות את קריית שמונה היינו 300 חדרים או 600 חדרים בארץ. היום אנחנו נמצאים על 6,000 חדרים פנויים. זאת אומרת שיש איזושהי - -
קרין
¶
בכל מיני מקומות שהם לא פה. יש אנשים שבחרו לא להיות פה. יש אנשים שלאורך ההתמשכות של הדבר הזה בוחרים לצאת מפה. צריך להגיד גם את זה. קהילתית אנחנו מאוד חוששים שהמציאות הזאת לאורך זמן תוביל להתפוררות של הקהילה שלנו. אני חיה עם שלושה ילדים מגודלים בחדר אחד, יש פה נשים מבוגרות בנות קרוב ל-90 שחולקות חדר אחת עם השנייה אחרי שהן כבר 40 שנה בערך לא חלקו חדר עם אף אחד.
מספר החדרים שאני נוקבת בו לא מגיע מתוך פינוק שלנו, איזה רצון במוטת זרועות יותר גדולה. המספר נובע מצרכים בסיסיים הנובעים מתוך אורך זמן השהייה. ואני אומרת שוב, אנחנו נסתפק בכל מה שנותנים לנו, הכל בסדר. המשמעות היא שהקהילה הזאת תתחיל להתפרק מתוך הקושי של האנשים לשאת את הסיטואציה כמו שהיא היום. עינינו לא צרה בזכאות של אחד מקרית שמונה או שדרות, או כל קיבוץ אחר, שלא ישתמע בכלל בכלל שאני חושבת שמגיעה למגן עדיפות. אני רק אומרת שאנחנו כקהילה, כישוב שמתנהל, מתוך המצוקה הקיימת - -
קרין
¶
הרשויות. אני נכנסתי לאירוע כי אמרתי אוקיי, אני אראה איפה יש מקומות פנויים, שנראה לי שהם גם חדרים טובים שאפשר לשכנע את התושבים של שדרות ולהעביר אותם.
אודי זיכרמן
¶
פתרון לסיטואציה הזאת שיכולה להיות כל עוד שדרות נשארים פה. זה לאותם Xעשרות חדרים שחסרים להם, לקחת את החבר'ה האלה ולשים ביחד כקבוצה אחת במלון אחר בים המלח.
קרין
¶
לא. אולי משהו בהבנה של קהילה קיבוצית חייב לחלחל קצת יותר. אני מבינה ששדרות זה גם ישוב, בסדר? או קריית שמונה. אבל בסופו של דבר אם אנחנו מנהלים פה אופרציה, והיא צריכה עכשיו להתפצל, לא משנה לאיזה מרחב נוסף, גם אם הוא נמצא שני קילומטר צפונה או דרומה מפה, זה הופך להיות אירוע קהילתי שאנחנו לא נוכל לעמוד בו.
אני לא יודעת מה הצרכים של מישהו אחר, אני אומרת רק מה אנחנו צריכים. אם יש מישהו אחר שזה בדיוק הצורך שלו, ואיפשהו בסודוקו הכללי לסדר את זה עם המלונות. ברור לי שכל מעבר הוא נורא, ואני יכולה לדמיין רק מה שהיה עבורנו סביב ההחלטה להישאר כאן או לעזוב, המעבר הזה הוא נורא. אנחנו אמרנו לקהילה שלנו שמעבר עושים בשאיפה פעם אחת. לא פעמיים. לא נעבור למרחב אחד ואחר כך שוב. אבל השלב הבא זה שאנשים אצלנו חוזרים הביתה. הביתה למציאות ביטחונית עם צו אלוף שאומר שלא גרים שם, כן? זה המצב. עם חינוך שלא פועל ומרפאות שלא קיימות וסופרים שאין בהם כלום. כי אנשים לא יוכלו להכיל את הסיטואציה הזו לאורך זמן. זה פשוט לא יכול לקרות.
קרין
¶
זהו. חוץ מזה מעולה. אנחנו קהילה חזקה ואנחנו עם הפנים קדימה, חזרה הביתה, עושים כל מה שאנחנו יכולים לעשות בשביל שפה יהיה הכי טוב שאנחנו יכולים. בעזרת אילנית והצוות המדהים, אנחנו עושים באמת כל מה שאפשר. יש לנו מרחבי עבודה פה, לא מספיק, אנחנו נצטרך חללי עבודה לאנשים שחוזרים לעבודה מרחוק. אנחנו צריכים בסופו של דבר לפתור את זה, בין אם זה במקום אזורי שמשמש את כלל הישובים שנמצאים פה, אנחנו בקשר גם על חללים.
כל דבר שאפשר המלון עומד לרשותנו. אני מרגישה שבאמת בכל דבר, ומכונות הכביסה שהובאו לפה עכשיו היה אירוע תרומתי שאנחנו כקהילה היינו בקשר עם החברה. וזה בכל קומה, זה לא של מגן. זה שייך לכולם באותה מידה. אין לנו בעלות על הדבר הזה רק בגלל שתרומות מגיעות ספציפית לישוב. זה ממש חשוב שיהיה ברור שאנחנו מאמצים אל ליבנו וחולקים כל מה שאפשר עם כולם.
ועדיין, אנחנו כיישוב שואפים לחזור כקהילה אחת הביתה. וזה המסר שלנו לאנשים, ואם הם צריכים לצאת מפה בשביל לחזור הביתה אז שיצאו מפה. וחלק מהסיבה שאני חושבת שאילנית אומרת שאצלנו לא מתפנים, זה שאנחנו ברשימת המתנה לאנשים שמגיעים לסופ"ש, אנחנו עושים "מיטה חמה". מפנים אנשים שיוצאים לסוף שבוע, את חדרם שהוא ביתם, במובן מסוים, ומשכנים בו חברי מגן שהגיעו לבקר את הקהילה במהלך סוף שבוע. אז גם זו מציאות שהיא לא הגיונית כל כך לאורך זמן. בסוף בחדר הפרטי שלי יש את הדברים שלי, אף אחד מכם לא היה מחליף עכשיו חדרים כל סוף שבוע עם מישהו אחר. אבל זה מה שצריך וזה מה שאנחנו עושים באהבה, באמת. אני חושבת שהמלון עושה כל מה שאפשר כדי שנרגיש פה כמה שיותר בית.
קריאה
¶
אני רוצה להגיד משהו אחד, אני יודע שעכשיו המשרד העביר 78 אלף שקלים בשביל מכונות הכביסה. אני לא יודע - -
קריאה
¶
יש לנו הרבה תוכניות איתם, השאלה היא האם יגיעו. יש לנו את "באים בטוב" שאמורים לתת להם מענה של סדנאות.
קרין
¶
תטרגטו את שדרות. לפני שאתם מטרגטים את מגן. למגן יש מערך גיל שלישי שפועל מעולה. יש לנו כאן אדם שזה התפקיד שלו. התפקיד שלו בבית במגן, וזה התפקיד שלו פה בים המלח.
קרין
¶
נכון, אבל אני באמת חושבת שאם צריך עכשיו לשמוע צרכים, הצרכים הדחופים ביותר הם יהיו של אזרחים שאין להם קהילה - -
קרין
¶
שמאגדת אותם ומביאה את אנשי בעלי התפקיד עוד מהבית. אז אני יכולה להגיד שאנחנו הקמנו פה אוהל ויש פה פעילות, ואני חושבת שמשהו בדומה למועדון "נווה אשכול" שיש לנו במועצה האזורית, וזה שיתוף פעולה שצריך להוביל דרך המועצה האזורית כדי שבסוף תהיה להם סיבה לקום בבוקר. אם יש תעסוקה כלשהי, משהו שיכול להועיל גם להם וגם למדינה באיזשהו אופן, שווה להקים דבר כזה. בעיניי.
אני חושבת שאנשים מרגישים טוב כשהם עושים. והאנרגיה והאופטימיות והיכולת לשאוף גבוה וקדימה, היא נובעת מזה שעסוקים במשהו שהוא חיובי. אז זה הדבר הכי חשוב לדעתי בגיל השלישי ובכל הגילאים, לתת איזושהי תחושה של עצמאות, שליטה, זה מה שהופקע מאיתנו ב-7.10. ב-7 באוקטובר הופקענו מכל היכולת, לא מדברת על אמון עדיין, אבל השליטה בחיים. אנחנו תלויים בכולם לכל דבר. אין לנו שום יכולת לעשות משהו שהוא שלנו. בין לבחור מה לאכול לבין לבחור מה עושים. אין. זה לא קיים כרגע. אז ככל שיודעים לספק איזושהי תעסוקה זה יתחיל להכניס חזרה רוטינה כזאת או אחרת.
מיכל לרר
¶
מיכל לרר, ממרכז המחקר של הכנסת. רציתי לשאול או להציע, בעידן טכנולוגי שאפשר לעשות הרבה דברים באופן מקוון או מרחוק, אפשר אולי לחשוב בכיוון הזה כדי להתמודד עם הבעיה של חוסר המעש, או בעיות תעסוקה. ולהירתם בעצם למאמץ מרחוק, כלומר אולי לא עבודה פיזית של - -
קרין
¶
הכל אפשרי. אני לא יורדת לסוף דעתך למה בדיוק הכוונה, אבל אני אתן לך דוגמא, אפרופו מקוון. לי יש ויז'ן למרחב לימודי למבוגרים. בין אם אוניברסיטת ים המלח, או משהו שהוא דומה, ומאפשר פיתוח מקצועי בתקופה שיש בה הפסקה תעסוקתית. מרחב שיאפשר בזמן הזה לרכוש כלים חדשים, תעסוקתיים או לא תעסוקתיים, גם העשרה כללית, אבל להעביד את המוח קצת בדברים שהם לא מר גורלנו הנוכחי. לחשוב. אז מקוון זאת אופציה. אני כן חושבת שלא לכל הגילאים מתאים הסיפור המקוון. יש לנו אנשים שיכולים לעשות עבודה מרחוק, אבל כרגע אין לנו מרחב שמאפשר פרטיות בדבר הזה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כן, אבל אני חושב שמה שהיא אומרת, כמדינה עכשיו אני רוצה רגע - - - זה נכון, זאת אומרת אם רוצים להקים מרחב זה, אז צריך להקים wework בים המלח. בסדר?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
שפשט את הרגל, אבל צריך להקים אותו בים המלח בשביל - - - להקים מקום, וזה בטח לא ברמת מלון. כי ברמת מלון מה שראית פה משדרות בדרך, את תפגשי בכל מלון. כי בסוף בסדר, כמו שהיא אמרה מגן וסעד ואלה יסתדרו. צריך להקים wework, צריך להקים מועדון לגיל הזהב, ואת זה אני חושב שנעשה בישיבת הסיכום אצל ראש המועצה, יש פה דברים שאתה צריך להיערך להם אם אתה שוהה פה. וחוץ מ-wework, אולי כמו שהיא אומרת, למצוא רעיונות איך אפשר להשיג איזשהו סדר יום, שאנשים קמים בבוקר ויוצאים - -
מיכל לרר
¶
ניסיתי פשוט להציף למודעות את העובדה שלמרות שאנחנו נמצאים במועצה אזורית שהיא מרוחקת ממרכז העניינים, עדיין אפשר אולי בזכות העידן הדיגיטלי שאנחנו חיים בו לתת פתרון לנושא של חוסר המעש והתעסוקה - -
קרין
¶
את אומרת על הריחוק, אבל זה מעניין כי הרי אנחנו מגיעים מאזור כזה. לא ידעתי שיש חור שהוא יותר חור, אבל יש כנראה גם תיעדוף חורים - -
ניר וגנר
¶
ועדת הכלכלה, איך לנהל את האירוע הזה. אז יש פה איזושהי מצגת שאנחנו אחרי זה הצגנו, כי לא הספקנו. בגדול, רק שתבינו איך אנחנו מתכללים את האירוע הזה, בתפיסה שלנו, נמצאת איתנו פה מנכ"לית המועצה מורן יצחקי, שהיא זו שבסופו של דבר מבצעת את העבודה בפועל.
בסוף בתפיסה שלנו, מי שמנהל את מה שקורה פה, זו הרשות המקומית. כי אין דין ים המלח כדין אילת כדין טבריה כדין ירושלים, כל אחד עם המורכבויות שלו. ולכן מה שנכון הוא שמי שמכיר הכי טוב את הבית שלו ינהל את האירוע הזה. יחד כמובן עם כל הגופים האחרים. אז איך זה מתנהל בעצם? אני אתחיל דווקא הפוך.
בעבודת שטח בבית המלון יש נציג של הרשות הקולטת ונציג של הקהילה המפונה, אם זה בארי, אם זה כיסופים, אם זה שדרות, אם זה אופקים. בשדרות יש נציגים ובאשקלון פחות, אבל זאת השאיפה. ונציג של פיקוד העורף. הם בעצם מסנכרנים את כל המידע וכל מה שעולה מהצרכים ומהאנשים שנמצאים במלון. רמה אחת מעל, יש רציפות תפקודית שמנהל פיקוד העורף. בעצם פעם ביום, בשעה 10:30 במשל"ט היערכות של פיקוד העורף, יושב פיקוד העורף יחד עם נציג של המועצה הקולטת, במקרה שלנו זאת המנכ"לית, יחד עם משרדי הממשלה שרלוונטיים לאזור שלנו.
עכשיו יכול להיות שבמקומות אחרים יש משרדים אחרים רלוונטיים, במקרה שלנו זה משרד רוה"מ שמתכלל כאן מבחינתנו את משרדי ראש הממשלה, פיקוד העורף, משרד החינוך, משרד התחבורה, הכוח של צה"ל שיושב פה באולם האבטחה, כי פיקוד העורף עושים את הסוג של הניהול האזרחי. משרד הבריאות, הכרתם, משרד הרווחה, משרד התיירות. ועוד. לשם מגיעים הצרכים שעלו מהשטח, למשל כמו שאמרנו על בחור או גברת שנהיו חולים ועכשיו צריך להחליף להם מלון. הצורך צריך לעלות בשטח דרך הנציגים שנמצאים שם, בין אם נציג הקהילה או פיקוד העורף. הכל מגיע לפה, וכאן יש גם את נציג משרד התיירות שמגלגל את העניין הלאה.
אחר כך יש שכבה נוספת באמצע, שהיא האופן בו הרשות מתנהלת. בסוף למעלה בקבינט יושבים אנחנו, אנשי המועצה, אני והמנכ"לית שלי, יחד עם נציגי משרד רוה"מ ונציגי המשרדים הרלוונטיים. כאן אנחנו מתעסקים בנושאים של התקציבים, של הקצאת שטחים, אם בית הספר הבא שיקום יהיה לסעד או לשדרות, כל ההחלטות הניהוליות האסטרטגיות על האזור כולו מתנהלות פה, בין משרדי הממשלה לבין הרשות המקומית.
כל שאר הגופים האזרחיים שמסתובבים, במקרה שלנו, היקל"ר, נציג פיקוד העורף, הוא אחראי על הקשר עם הגופים האזרחיים. כל מה שהם רוצים לתוך המערכת כדי לנסות לנהל את זה כמה שיותר נכון. - - - שלנו, כמועצה, זה קצת קטן לא רואים את זה, אז יושבים פה המנכ"לית שלי שעובדת מול משרד רוה"מ ומול משרדי הממשלה, המהנדס שלי, שהוא בעצם מתעסק בכל הצד של האישורים, סטטוטוריקה, מבנה כזה, אוהל כזה, בית ספר כזה, כל הצד התיכנוני וכל הפרויקטים, והגיזבר שיושב מול משרד הנגב והגליל, משרד מאוד פעיל פה, בעיקר בצד התקציבי, ומנהלת המחסן. אחר כך כל מנהל מיכלול, כמו באימוני מלח שלנו, יושב מול משרד רלוונטי.
הראשונה שיושבת כאן זאת אנג'לה מהתיירות, היא עובדת מול רשימת כל המלונות ומשרד התיירות. לידה יושבת אושרית ברווחה מול משרד הרווחה, והתחבורה מול התחבורה והכלכלה מול הכלכלה. כל מנהל של מיכלול עובד כאן מול המשרדים הרלוונטיים בעבודה השוטפת. זה מתוך תפיסה שמי שמנהל את האירוע מכיר הכי טוב את האירוע וגם יודע לחבר בין הגורמים. למשל הגדודים של פיקוד העורף מתחלפים כל שבועיים ואלה מתחלפים מידי פעם, גם לפעמים הנציג של אותו משרד ממשלתי יכול להתחלף כי גם לו יש עוד משימות או עניינים אחרים. בסוף מי שנשאר ביום-יום זו הרשות המקומית. לכן היא זו שצריכה להוביל את המהלך, ככה אנחנו רואים את הדרך לנהל מרחב כזה.
כמובן שיש רשויות חזקות יותר, שיותר קל להן, ברור שיש רשויות חזקות פחות, אז יכול להיות ששם דווקא נציג הממשלה לצורך העניין ייקח קצת יותר, או שמגיעים ללמוד את המודל מפה ולהעתיק אותו הלאה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לפני שאני אדבר אני רק רוצה להגיד לך משפט אחד כללי. דיברת על הדיון אתמול, בעצם דיון שאני יזמתי כבר לפני שלושה שבועות, על נושא המלונות - - - ואני אמרתי את זה אתמול. אנחנו מדברים על רבע מיליון מתפנים היום. בסדר? מספרים משרד התיירות, משרד ראש הממשלה, - - - בסוף יש רבע מיליון מתפנים. כלל המתפנים, לאלה קוראים מתפנים מרצון, לאלה מפונים, אלה מתפנים כאלה, הם במשל הרוח והם במוריד הגשם, אומרים אצלנו. אבל בסוף יש לך רבע מיליון מתפנים. מתוכם 12,000 נמצאים במועצה אזורית שכמה תושבים יש בה בשוטף?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
זה נכון, אבל זה סוג טיפול אחר. לכן אני אומר, אתה הפוך, אתה הדוגמא הקלאסית לשלד מועצה בריא נורמלי שהוא לא עובד חצי רעוע, כי עירייה רגילה מתפקדת עם שתי עובדות סוציאליות כשהם צריכים שבע, והם כרגע בדיבור מול השר לקבל עוד חצי תקן. והם יקבלו את זה ב-25, את הרבע השלישי ב-26. פחות או יותר, אני רק אומר כמה עובר ראש רשות מקביל אליך. ואתה נמצא בסוג סיטואציה אחרת, ולכן אני חושב שזה מצוין שזה עובד כך, אבל לא בטוח שזה יעבוד לרבע מיליון.
לכן העליתי תהיות אתמול בוועדה, אני מספר כדי שתבין את הקונטקסט. שמעתי את זה כבר, אני סיפרתי לך, כשהייתי באילת. שמעתי שמה שקורה בים המלח שהוא ברמה אחרת לגמרי. העבודה שאתה עושה פה היא עבודה שאין לה אח ורע בשום מקום. אתה יודע מה, לא צריך יותר מזה. בתי הספר הראשונים למפונים שקמו במדינת ישראל, כשאני מדבר על רבע מיליון מפונים, קמו פה. גם בשפיים. כשאתם תגיעו לשלב שלישי הם יגיעו לראשון. או לרביעי והם לראשון. זאת האמת. צריך לומר את האמת על מה שקורה פה. צריך לבדוק מה המנגנון הנכון במקומות אחרים, כי בסוף נופלים בין הכיסאות. רבע מיליון איש נופלים בין הכיסאות. זה דבר ראשון, ולכן אני אומר לך בכנות, מה שיש פה אין באף מקום אחר. אתה גם שומע את זה מאנשים. אנשים - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
איפה שאתה מסתובב במלונות אף אחד לא אומר שהוא רוצה לברוח לטבריה, תיתן לי לברוח - - - מי שפה מרגיש לגמרי טוב, וגם הפינויים של המלונות היא ברמה הרבה יותר נמוכה מאשר במקומות אחרים. ברגע שנתנו את התקציב למשפחה להתפנות על חשבונה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אבל זה הרבה בזכות העבודה שלך, אני חייב לומר את זה. אני חושב שכולנו במהלך הסיור ראינו את זה. הרבה בזכות העבודה שלך פה, היא משמעותית. היא לא דומה לסיורים שהיינו בירושלים, אני חושב, כולנו - - - המלונות. אפילו בירושלים, שהיא עיר גדולה, ואני חייתי בה 10 שנים. אומר לך בכנות, מה שיש פה אין באף מקום אחר. באמת רשות שלקחה אחריות, לקחה accountability, נכנסה לתוך הנעליים בלי לקבל רשות וסמכות, פשוט קפצה פנימה ולקחה את זה, כל הכבוד. זה באמת משמעותי.
האמת היא שבאנו יותר לשמוע פערים, מעבר להמשך הישיבה שתהיה בוועדת כלכלה ואני מאמין שאני אחזור לשם לאותה ישיבה של לקיחת אחריות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נכון. נכון. ואני אשמח אחר כך להתייחסות של משרד ראש הממשלה, מה אתם שומעים מהקולגות שלכם במקומות אחרים. האם זה עובד.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
בכנות, פעם ראשונה באירוע הזה, בחמשת השבועות שאני מסתובב, פוגש את משרד רוה"מ. - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
בסדר, אני לא סיירתי בים המלח. את משרד הרווחה פגשתי, את משרד הבריאות פגשתי, את משרד החינוך פגשתי, את משרד התיירות פגשתי, את משרד רוה"מ לא פגשתי והם היו חסרים - -
ניר וגנר
¶
דרך אגב, אנחנו מ-2008 מוכרים מועצה דרג 3. כבר עברו 15 שנה, אם תעבירו אותנו לדרג 4 אז המשכורת שלכם תגדל. רק אומר.
אמיר וייס
¶
אמיר ועינב. אנחנו מתכללים מטעם משרד ראש הממשלה ומנהלים את כל האזור של ים המלח. אני לא אחזור על מה שניר אמר, אבל באמת, כל המתחם של ים המלח הוא האזור הכי מורכב.
בקצרה, כי מצד אחד האוכלוסיות שנפגעו הכי הרבה בגדול נמצאות פה, מצד שני הרשות הקולטת שהיא רשות נפלאה, כמו שנאמר 1,600 לכמות התושבים, ומצד שלישי מי שבא לפה מגיע לנופש עם המשפחה שלו, וההשלכות מבחינת קניות, לא יודע. כשהבת שלי הגדולה הייתה פה ועברה ניתוח והיינו צריכים תחבושות, עלה לנו פי עשר. זאת הסיטואציה. אז צריך להקים פה - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
סיפרתי לו שהייתי כאן פעם בסוף שבוע, והייתי צריך איזושהי תרופה, ואז גיליתי שאין בכל האזור חוץ מבערד. הקניון כבר היה סגור וחיכיתי ל-8 בבוקר כדי להיות הראשון בקניון.
אמיר וייס
¶
אבל לא ניכנס לזה. אז צריך להקים פה עיר חדשה, וכל האנשים שנמצאים כאן מכל המשרדים והרשות המקומית באמת עושים עבודת קודש. וכולם מתגייסים, צריך לדעת את זה באופן חד משמעי. כל המשרדים והרשות - - - דקריאה:ובר
קריאה
¶
במחילה, אנחנו כל הזמן מדברים על מנכ"לי המלונות. סליחה, אני חייב. כי אנחנו בעולמות שלנו. מנכ"לי המלונות, חלקם לא קיבלו שקל. דיברנו על זה. לא קיבלו, והמקדמות - -
קריאה
¶
ואוכל. וכל המתנדבים שנשפכו לפה, והם קיבלו את כולם באהבה. לא צריך גם לספר לכם מה קורה בחדר של משפחה עם שלושה ילדים שמתיישבת עליו לחודש וחצי. באמת להוריד את הכובע בפניהם.
אמיר וייס
¶
אני אגיד כמה דברים בקצרה, כי לשמוע את האחרים זה יותר חשוב. תראה. חוץ מהתכלול, יש פה כל מיני קהילות, יש מועצות אזוריות, עיריות. התפקיד שלנו, במכלול הזה שנקרא ים המלח, זה שכולם יקבלו. בואו נגדיר את זה ככה, קהילות יותר חלשות לא ישארו מאחור. אתה נפגשת בסיור גם עם מועצות אזוריות וגם עם שדרות, אתה - -
אמיר וייס
¶
וגם אשקלון. יש קהילות מאוד חזקות שיודעות לדאוג לעצמן, יש כאלה שפחות. במרחב הזה, ניר לא אמר, אבל אין פה הרבה שטחים ציבוריים. אין פה הרבה שטחים חומים. יש פה גם כל מיני מגבלות של קרקע ודברים כאלה שמקשים עוד יותר על הקמת מבנים. אז תפקידנו הוא לוודא שבאמת בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, שיש בה כל מיני מגבלות, שלא יהיה חסר לכל הקהילות. אז יכול להיות שלפעמים קהילה כזאת או אחרת פחות מקבלת מענה, אבל בראייה הרוחבית כולם מקבלים את כל מה שצריך מול משרדי הממשלה. זו הנקודה הראשונה.
נקודה שנייה, מה שאנחנו מנסים לעשות בכל מיני סוגיות רוחביות שאנחנו רואים שיש בהן חסמים או בעיות, מול גם - - - ינאי, גם פורום מנכ"לים, - - - וגם כל מיני דברים אחרים, נתקן את זה.
אתן שתי דוגמאות, אחת למשל נוגעת בהסכם שהיה עם בתי המלון, שבתחילה הוא כלל רק את חדרי המלון והאוכל ודברים כאלה, ואחד החסמים המרכזיים – גם דיברתי איתך על זה בחצי משפט – זה הנושא של שטחים ציבוריים והצורך לתת מענה לכל הגורמים. אז כשהיינו ב"לאונרדו קלאב" ראית את טוב ליבו של בעל המלון, אבל זה לא קיים בחלק מהמלונות באחרים. המענה לבעיה הזאת בא לידי ביטוי בתיקון, אם זה בנושא השטחים הציבוריים, של חדרים, לרווח יותר מבחינת - - - לשנות את הגילאים למשל, שגילאים יותר קטנים יקבלו. זה דוגמא אחת.
דוגמא שנייה למשל זה הנושא של הארכת תוקף, - - - זה הולך לשני כיוונים, אחד מבחינת המפונים, שזה יוצר אי-ודאות, ויש להם מספיק אי-ודאויות מצד אחד, ומצד שני היבט התכלול של כל השולחן שיושב כאן וקידום הדברים כל עוד אין ודאות, מה שפוגע בדברים.
דבר אחרון, וזה עלה בשיחה האחרונה עם מגן, נושא הקהילות שהוא מאוד מורכב. ברגע שקהילה נמצאת במקום מסוים, להזיז אותה למקום אחר זה כמעט בלתי אפשרי. אני יכול להגיד לך שיש מלון מסוים, פה בים המלח, עם אוכלוסייה מבוגרת ומוגבלת שהתנאים שלה לא טובים. הם קשורים לשדרות, וביחד הבאנו מענה משולב כדי לתת להם פתרונות גם בירושלים וגם בים המלח. כבר קבענו שעת שין, אוטובוסים הכל וכו', וברגע האחרון הם החליטו שהם לא רוצים להתפנות אז אתה לא יכול לעשות כלום.
אתה מבין? חשוב לי להסביר שלא מדובר בעניינים טכניים, אלו דברים מאוד מורכבים וזה לא שחור ולבן. זה הכל, תודה.
עינב גיירמה
¶
רק לגבי המענה במקומות אחרים בארץ. אז באמת יש מנהלי אתרים מטעם משרד ראש הממשלה ברחבי הארץ, יש גם באילת, בירושלים ובמקומות אחרים. יש מקומות שזה יותר קשה מבחינת הפריסה כמו באזור הנגב, אנשים מפוזרים בהרבה מקומות, ויש הגעה למקומות וניסיון לברר את הצרכים. אז כן, יש לנו בעצם מנהלי אתרים בכל המקומות.
יש לנו פגישות מסודרות בערבים, דיווחים, הערכת מצב, עליה להחלטות מנכ"ל, ניסיון להשפיע על החלטות ממשלה. זאת אומרת, זה כן נמצא בפריסה ארצית.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני שואל - - - אתם מרגישים שמוטת השליטה בירושלים היא כמו מוטת השליטה פה? מבחינכתם כמשרד רוה"מ, לא שאלתי מבחינת ראש המועצה.
עינב גיירמה
¶
ממה שאני שמעתי, כיוון שאני ירושלמית, אני שומעת שעיריית ירושלים נמצאת מאוד מאוד חזק במלונות בירושלים - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא, אני שאלתי מוטת השליטה על הפינוי, עזבי. עיריית ירושלים מוכנה ויש שם אנשים טובים, אני יודע. חלקם הגדול חברים אישיים שלי, - - - יודע, אבל בסוף, אני שואל - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מוטת השליטה של מה קורה במערכת, מה הם הצרכים במלונות. אני לא מאמין שבעיריית ירושלים - - -
עינב גיירמה
¶
אבל, אני שומעת שיש גם במלונות בירושלים את חוליית השליטה הזאת שניר דיבר עליה בהתחלה. את נציג הקהילה במלון. גם הרי, כפי שראינו, במלונות שיש כבר קהילה מובנת שהגיעה כקהילה זה נראה הרבה יותר מובנה, הרבה יותר קל, הרבה יותר פשוט. זה די ברור שנציג הקהילה יודע להביע את הרצונות של הקהילה, למרות שאנחנו יודעים שגם בקהילה שהיא קיבוץ יש כל מיני קולות.
כאן בים המלח יש עבודה יחד עם הנציגים שגם הכתירו את עצמם כנציגים, כמנהיגים טבעיים, וגם אנשים שהם עובדי עירייה וקיבלו על עצמם את תפקיד מארגני הקהילה, כדי שהם יוכלו לארגן את הקהילה, שיהיו ועדות, כמו בקיבוץ. כדי שאנשים ירגישו יותר בבית. הם לא נמצאים במקום הטבעי שלהם, הם לא מכירים את האנשים, אלו לא אנשים מהרחוב שלהם, בית הספר, מבית הכנסת, אלו לא אותם אנשים. זה בליל של אנשים, ולכן מה שחשוב זה ליצור את האחדות הזאת, את החברה של המלון. כי זה הבניין המשותף הגדול שאנשים נמצאים בו וצריך לבנות את הקהילה הזאת. זה קורה כרגע בים המלח ובמלונות של שדרות, גם בסיוע חיצוני.
כפי שניר אמר, נציג מהרשות המקומית יכול לסייע ולחבר אותם לרשות המקומית הקיימת. פיקוד העורף נמצא שם ועוזר בדברים הטכניים. וגם בירושלים, אני יודעת שיש את חוליות השליטה האלה במלונות, שזה בסופו של דבר מה שהופך את השהייה ליותר בריאה. אם יש מלון שהמנכ"ל או מנכ"לית שלו משתפים פעולה בצורה טובה ויש את חוליית השליטה הזאת, דברים עובדים טוב. במקומות שהתצורה הזו עובדת פחות טוב, שם משהו חורק. או שיש בעיה עם ניהול המלון, כמו שאמיר ציין איזושהי בעיה שנתקלנו בה, או שיש איזושהי חולשה מבחינה מנהיגותית בהעלאת הצרכים לרשות המקומית.
אמיר וייס
¶
רק - - - שזה חשוב, זה גם משהו מערכתי, אין למדינה שליטה על האזורים שאליהם המפונים יגיעו. זה כלל ארצי. זאת אומרת, המדינה לא יכולה להגיד אתם תלכו לפה ואתם לפה, וזה יוצר קשיים כי מה שקורה זה שאתה לוקח קהילות ושם אותם בארבעה-חמישה מוקדים. אתה מבין?
קח את שדרות למשל, סתם אני אומר. שדרות נמצאת כאן בשמונה בתי מלון, ובארץ בעוד ארבעה-חמישה אזורים. אתה מבין? אז זה כשל של - -
אמיר וייס
¶
זה יכול להיות יותר טוב, אבל הם עדיין נמצאים בארבעה-חמישה מלונות. תאר לך את הקשב שגורמי המקצוע של עיריית שדרות צריכים להיות בו בשביל ארבעה-חמישה אזורים. מאוד מורכב.
קריאה
¶
אבל אם כל שדרות היו נמצאים באילת, כל אשכול היו נמצאים בים המלח וכל קריית שמונה היו נמצאים בירושלים, אז היה יותר פשוט לנהל את זה.
עינב גיירמה
¶
אז הפינוי של קריית שמונה, שהיה לפי מה ששמעתי ל-184 מלונות, זה סיפור שמזמין את הבעייתיות הזאת. וכאן יש 100 איש.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אגב, בקריית שמונה הבעיה היא כפולה. גם כמו שאמרתי מקודם, בלי להיכנס - - - יש חוזקות, יש מועצות מקומיות יותר חזקות ופחות. בסדר? דרך אגב, אנחנו תמיד הסתכלנו ב - - - מועצות אזוריות - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
זה דבר אחד. דבר שני, אל תשכחי שכשהחליטו לפנות את קריית שמונה, לא היו יותר מ-600 חדרים פנויים בכל מדינת ישראל. זאת אומרת שמבחינה טכנית לא הייתה אפשרות לעשות את זה אחרת.
עינב גיירמה
¶
לא, בוודאי שכל מה שקרה כאן קרה מאילוץ. אם שומעים את הסיפור של מה שקרה במלון "דיויד", אנשים הרי הגיעו מבארי בלילה הנוראי הזה יחפים, עם הכלבים שלהם. איך שקיבלו אותם פה היה באמת אירוע שלא התכוננו אליו ולא ידעו איך להתנהל, וזאת הסיטואציה שנתקלנו בה. אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לחיות ממה שיש.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הנציגים של רחל יגידו לך שהתכוננו, אבל לא כדי לקחת אותם למלונות, אלא חשבנו שניקח אותם לבתי ספר באוהלים - -
ברוך בן פזי
¶
אוקיי. ואז הם ממצים כאן זכויות מבחינת מילוי תביעות והצרכים שעולים מול המפונים. מה עוד יש לנו? יש לנו סמנכ"ל שמתכלל את כל הנושא מול בתי המלון, צביקה כהן. יש עוד שאלות?
אבנר פלור
¶
לא, אבנר פלור. מבחינת הפעילות שלנו יש פעילות כללית שהיא לא רק למפונים אלא בכלל. אנחנו מתחילת המלחמה הארכנו את רישיונות הרכב והנהיגה. אנחנו מאפשרים למפונים, אנחנו מגיעים אליהם לקבלת פעילות בנושא רישוי רישיונות נהיגה, רישיונות רכב. גם פה וגם באילת - -
אבנר פלור
¶
קורסי חובה שדיברת עליהם, - - - וכל זה. נושא התחבורה הציבורית, רב-קו שהוא ללא תשלום למפונים. התחלנו גם בשבועיים האחרונים טיסות הלוך ושוב מאילת. גם לגבי ההיבט של השינוע והתובלה, הכשרנו למעלה מ-1,000 נהגים בחודש האחרון להובלת מטענים. גם ציוותנו אותם לכל מיני חברות כאלה ואחרות, עשינו קול קורא לפני שלושה שבועות, משהו כזה.
כמו שאתם יודעים ישנה הפסקה בטיסות של החברות הזרות. אנחנו חייבים לראות איך אנחנו מתמודדים. אם זה באמצעות - - - תחבורתיים, שהטיסות מאירופה הגיעו לאיזשהו מקום באירופה ואז משם לישראל עם החברות הישראליות, וגם לגבי מטענים. אנחנו ערוכים גם בהיבט של מטענים - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני שואל בדרך אגב, כי העליתי את זה בוועדת כספים. יש חברות זרות שמוכנות לטוס, רק צריכים לבטח אותן.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אגיד למה זה צורם, לא בגלל שאני לא בעד צריכת כחול לבן. אבל כשאתה כמדינה רוצה שהעסק ימשיך לזרום, ואתה אומר אני מבטח רק חברות ישראליות כשחברות הביטוח הבינלאומיות לא מוכנות לבטח כי זה אזור מלחמה, אתה בעצם אומר אני לא רוצה שחברות זרות יטוסו פה. כמדינה - -
אבנר פלור
¶
נמצא - - - אבל אני אבדוק את זה ואחזור אליך. גם כל הפעילות שאתם רואים בצד הדרך, כל מיני תחנות ריענון בכניסה לכביש 6 צפון ודרום, לחיילים וכולי. גם נושא הרחפנים, בטח שמעתם, יש לנו מיזם של רחפנים ביחד עם משרד הביטחון והמשטרה עם פעילות ענפה בתחום.
עוד מעט דלית תספר יותר על פעילות גדולה נוספת שאנחנו עושים כאן, היא גם נמצאת בחמ"ל שלכם, סביב נושא ההיסעים והשאטלים, באמצעות תחבורה ציבורית חינמית. גם היסעים הלוך-חזור לבאר שבע. הגענו ל-160 נסיעות ביום, ממש עבודת קודש. ממש נרתמים לזה.
אבנר פלור
¶
את כל הדברים האלה עושים העובדים שלנו כדי לתת את המענה באופן קבוע, גם בסופי שבוע או מוצאי שבת, ולפעמים גם על חשבונם האישי. אנחנו נרתמים באוויר, בים וביבשה, ומשתדלים לשמור על רציפות תפקודית לאורך כל הדרך. לכן גם קיבלתם סימנים והתקנים, וגם מבחינת הקול הקורא של המועצה, הרבה דברים אנחנו ממשיכים כרגיל. - - - למועצה. תודה.
דלית רגב
¶
דלית רגב, משרד התחבורה. אני רק אשלים לגבי הפעילות שלנו.
אז קודם כל, כפי שאבנר אמר, אני נציגת משרד התחבורה וגם - - - בחפ"ק האחוד. לא רק בים המלח אלא גם באילת, גם בטבריה וגם במטה משפחות החטופים. אנחנו נותנים שירות ארצי. כמשרד, אנחנו בעצם נותנים טיפול הוליסטי למפונים, כולל תיגבור תחבורה ציבורית ושאטלים. בים המלח ספציפית יש אחת לחצי שעה, נכון עמיחי?
דלית רגב
¶
רק בשירות שאנחנו נותנים השאטלים שעובדים אחת לחצי שעה, יש לנו בממוצע יומי כ- 300 נוסעים, לפעמים יותר, שאנחנו נותנים להם שירות רק באמצעות שאטלים.
מעבר לזה, אם יש נסיעות לפי דרישה, מעל 10 אנשים יכולים להתארגן לצרכים הומניטריים, לוויות למשל או דברים אחרים. כל מה שנדרש הם מתקשרים ל:*8787 ואנחנו נותנים את השירות. הסעות לצרכים רפואיים, משימות לאומיות, אנחנו עושים את זה כלל ארצי, כשהמסה הקריטית היא פה בים המלח עם למעלה מ-100 נסיעות יומיות, שהן גם לא קצרות. לפעמים נסיעות לסורוקה, לאשקלון, לבתי חולים. לפעמים גם בתי חולים במרכז ובירושלים. יש לנו גם נסיעות קצרות, לאט לאט התרחבנו אחרי שהתחלנו עם חמש ניידות. עוד חמישה כלי רכב, עוד שבעה כלי רכב ועכשיו יש לנו ממש צי כלי רכב שנותן שירות. מ-7:00 בבוקר עד 19:00 בערב, כאשר ניתן שירות גם בסופי שבוע בשעות היום. שעות הלילה אנחנו מחפשים פתרון אחר. יש לנו רכב - -
דלית רגב
¶
כן, תודה מורן. היו לנו הרבה מקרים שנאלצנו להשבית נהג מיום עבודה כי היה למשל עיוור שלא יכול היה לגשת לבדיקות לבד, אז הנהג שלנו נשאר איתו במשך כל היום. או קטוע רגליים. אנחנו נשארים ואיכשהו מסתדרים עם שאר יום העבודה שלנו.
גם הרשות לתחבורה ציבורית לפעמים מסדרת לנו מוניות כדי להתגבר על הפערים האלה. יש לנו רכב נגיש, גם פה וגם באילת, שנותן מענה לכל אותם אנשים עם מוגבלות, מעלונים וכיו"ב. מורן ביקשה צגי מידע בתחנות, הם כבר עודכנו, אנחנו מקבלים מידע בזמן אמת ויש לנו גם פעילות הפגה שמורן ארגנה למפונים ואנחנו מסייעים בכל מה שנדרש סביב זה. תודה לכם.
עמיחי לוי
¶
עמיחי לוי מהרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. אם אפשר עוד משפט בנושא הקהילות שהתפצלו. כמו שדלית תיארה, יש לנו חמ"ל שמקבל את דרישות הקהילות שהתפנו, וקיבלנו הרבה דרישות לנסיעות בין אילת לים המלח. יש קהילות שחלקן באילת וחלקן בים המלח.
עמיחי לוי
¶
אנחנו למעשה הכפלנו את תדירות הנסיעות בתחבורה הציבורית בין אילת לים המלח, מארבע נסיעות ביום לכל כיוון לשמונה ביום. מבחינת הקילומטרז' הן מהנסיעות הארוכות שיש, אבל כרגע זה הצורך. אז הנסיעות בתשלום, אבל המפונים גם מקבלים - -
שלמה אוחיון
¶
שלמה מרשות המיסים, וגם קרן הפיצויים, מס הכנסה ומע"מ. כל מה שקשור לרשות המיסים.
אנחנו נמצאים כאן למעשה מהיום הראשון, ברגע שפינו לכאן את האנשים קיבלנו החלטה, מינינו פרויקטור אצלנו שאחראי על בתי המלון, ואנחנו פזורים בכל בתי המלון בארץ.
שמעתי מראש המועצה שהוצע הבוקר להקים כאן אוטובוס שיהיה מקום מרכזי, לדעתי - -
קריאה
¶
אוטובוס שירותי ממשלה, הוא לא נוסע כאוטובוס, הוא בדרך על גרר מרשות אחרת. אני מקווה שתוך יום יומיים הוא יעמוד - -
שלמה אוחיון
¶
למעשה התניידנו בין בתי המלון. השתדלנו להגיע לכל בתי המלון, אבל בגלל שיש תחלופה של אנשים, אז יכול להיות שאנשים לא פגשו אותנו במלון כשהיינו. ברגע שיש - -
שלמה אוחיון
¶
יהיו ימים מוגדרים ואנשים יודעים שנציג רשות המיסים נמצא שם, זה דבר מבורך והלוואי והיינו יכולים לעשות את זה בכל הארץ. פה זה מרוכז אז קל לנו לעשות את זה. אם אפשר לאמץ את המודל למקומות אחרים בארץ או בערים מרכזיות, לא יודע אם זה אפשרי, אבל זה מבורך מאוד. אנחנו נתנו שירותים ממגוון שירותים של רשות המיסים. יש הקלות שניתנו לכלל הארץ ופורסמו לכלל הארץ, ויש את ההקלות והסיוע שאנחנו נותנים למפונים עצמם.
במסגרת הסיוע שאנחנו נותנים למפונים, וזה למשל משהו שנתקענו איתו, אנשים שהתפנו לא קיבלו את אותם 5,000 שקלים פר משפחה כי הם לא ידעו איך לעשות את זה. ישבנו פה עם לפטופים, עזרנו לאנשים והם קיבלו את הכסף תוך יום-יומיים.
היו מקרים אנושיים, של בני זוג שהתגרשו ואז הבעל לקח והאישה מחזיקה את הילדים, כל מיני פתרונות כאלה אנושיים שהיינו צריכים לתת להם מענה. עשינו גם מיצוי זכויות. שאלנו אנשים שהגיעו אלינו לעמדה אם הם קיבלו מענק עבודה, וחלק מהאנשים שמגיע להם מענק לא לקחו. סידרנו את העניין במקום. חלק מהאנשים קיבלו 5,000 שקלים, 10,000 שקלים, סכומים משמעותיים שמאוד עוזרים. גם תאומי מס עשינו לאנשים שעבדו בשני מקומות. אנשים רוצים למשוך את קופות הגמל שלהם, או רוצים להגיש דו"ח להחזר מס. כל זה ניתן כאן במקום. אם לא יודעים להזדהות באתר של רשות המיסים, גם עם זה עזרנו, נתנו להם את הסיסמאות - -
שלמה אוחיון
¶
בוודאי. סיפקנו כאן סל שלם.לעניין קרן הפיצויים, חלק מהאנשים לא יודעים מה קרה עם הרכבים שלהם. לא יודעים מה קרה עם הבית. הם רק יודעים שהשאירו את הכל שם ולא יודעים מה קרה מעבר. אז אנחנו עזרנו להם למלא את התביעות ככל שהיה להם צילומים. לאלה שלא היו צילומים פתחנו עבורם את הפניות, קיבלנו מהם את כל הפרטים. בחלק מהמקומות מדובר בשטח צבאי סגור, לא ניתן לשלוח לשם שמאים ולכן כרגע לא הגענו אליהם. בחלק מהמקומות שהצלחנו להגיע אליהם תיאמנו גם עם האנשים שיצטרפו אלינו לביקור של השמאי.
בגדול למעט מקרים פרטניים לא זיהינו איזושהי בעיה מערכתית שלא ידענו לטפל בה, או שהמערכות שלנו לא יודעות לטפל בה. יש לנו מוקדי בק-אופיס שפזורים בכל הארץ, גם בטבריה, גם בגוש דן גם באשקלון, בכל הארץ.
נציג הקרן מימון למעשה מתכלל את הפעילות גם פה וגם במקומות אחרים בארץ. נותנים מענה ככל שנדרש, ואם צריך לתגבר ולהביא יותר אנשים, אז אנחנו יכולים לעשות גם את זה.
אלי ראקוב
¶
אלי ראקוב. המשרד מהיום הראשון על הרגליים. תגברנו את מוקד האזרחים הוותיקים. כרגע פועלים בנושא ההפגות, במיוחד ראש המועצה, ישבנו אצלו כמה פעמים, - - - העברנו לו תקציב להפגות, תקציב די נאה, במיוחד לקשישים. גם לרשויות עצמן אנחנו מעבירים תקציבים להפגות, למיגוניות, חלק דרך הרשות לפיתוח הנגב וחלק עצמאית מהמשרד. כל הקולות הקוראים שהיו עד כה הוקפאו, חוץ מאלה הקשורים למאמץ לחימתי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני רוצה להתייחס למשהו שהועלה במלון האחרון, אולי אתם הכתובת או משרד ראש הממשלה.
דיברו על זה שאין פה שטחים ציבוריים. בסדר? - - - מלונות בהתחלה בכלל היו בלי השטחים הנלווים, ב-13 לחודש שונו חלק מהחוזים, חלק עוד לא שונו, דיברתי עם ההתאחדות והכל בסדר. הבחורה ממגן העלתה את השאלה באופן כללי, ולי אין תשובה, לגבי נושא התיכלול של המרחב הציבורי, האם ניתן לתקצב את הדבר הזה?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אסביר. עלה הצורך בכמה ורסיות. זאת אומרת, זה עלה בדיון שקיימתי בוועדת חינוך אם אתה זוכר. היית בוועדת חינוך כשהייתי עם יואב - - - ?
קריאה
¶
זה היה גם בדיון בוועדת חינוך. זה עלה כאן מול משרד החינוך כשהגענו למלונות. מי מתקצב אם מקימים אוהל? מי משלם את החשמל, מי משלם את האוהלים, מי משלם את כל הדברים האלה?
אז נכון, יש את הקרוונים, והקמת שלושה בתי ספר כאן ואחד בשפיים. סבבה, נתן - - - לא נתן, אבל זה פרויקט דגל. עכשיו, כל הקהילות האלה, יש להם מועדוני קשישים, יש להם מועדונים לילדים, יש פעוטונים, יש מערכות. השאלה היא מי הוא הנכון לקחת אחריות על הדבר הזה? לאתר שטחים?
לא חייב שיהיה בכל מלון מועדון קשישים בפני עצמו, אבל עלה הצורך באיתור שטחים למועדונים ולצרכים נוספים שהמפונים צריכים. בסוף כשאנשים נמצאים כאן, נגיד, חודשיים וחצי. ואני זהיר בתיחום הזה. מרחב מחייה של אדם לא להיות 32 מטר.
אלי ראקוב
¶
אז רגע. א, זה קורה. זה מה שאמרתי על הצוות המתכלל. הצרכים האלה מגיעים למעלה, אנחנו מחלקים את המשאבים של השטחים הציבוריים לפי הצרכים שעולים, - - -
אלי ראקוב
¶
את עניין השטחים הציבוריים אנחנו מנהלים יחד עם רוה"מ, כל שימוש בהתאם לתחום ששימוש. אם זה חינוך זה חינוך, בריאות זה בריאות - -
אלי ראקוב
¶
עוד פעם. אם זה שייך לעלם הרווחה או הנגב והגליל, הנה עכשיו אנחנו מקיים פה מועדון צעירים, בסדר? לצורך העניין מבנה שהוא שלי, אז אני גם משקיע חלק מהכסף, ורואה שחסר מיליון שקל, בסוף משרד האוצר אומר "אני דואג להעביר". העביר במקרה הזה דרך משרד הפנים. הולך להיפתח פה עוד שבוע מרכז צעירים לחבר'ה בגילאי 25-40, שהוא גם מרכז עבודה וגם מרכז צעירים. אנחנו יודעים לתמרן בין המשרדים.
כן, אני מסכים איתך, זאת הערה חשובה מי משפה את המלונות - - - גני הילדים שהם פתחו אצלם כי אין מה לעשות, גן הילדים צריך להיות קרוב למקום שבו ההורים נמצאים. אז על גני הילדים, על האפס-שש, על הפעוטונים, זאת סוגייה שצריך לתת לה תשובה מי משפה את המלונות, גם על השימוש בשטחים הציבוריים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הקימו שם מתחם אוהלים. מתחם האוהלים הוא בטח לא בהכרח השטח הציבורי של המלון. נכון?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כן, אבל הוא לא - - - כשאתה עשית חוזה ואמרת אני לוקח את האולם אירועים שלך, אז זה האולם אירועים. כשהוא בא עכשיו ושם בחוץ אוהלים, אז את האוהלים מישהו הביא לו, והוא מחבר את זה לגנרטור, מחבר לכל מיני דברים. זה מה ששאלתי גם את שר החינוך. משרד החינוך קרי מבחינת האזרח, מדינת ישראל הייתה צריכה לבוא ולהגיד שזה עליה. אני אחראית על זה, אני אשלם את החשמל כמו שהייתי משלמת את החשמל אם זה היה במקום אחר. הרי הוא משלם לו - - - ומזכירות והוצאות, הוא משלם למועצה אזורית תמר על ה-500 תלמידים שלו, נכון? או על ה-1,600 תלמידים שלו, הוא משלם עליהם.
בסוף מישהו צריך לקחת אחריות על זה, זה אחד הדברים שעלו מהשטח. ואז משרד החינוך אומר רגע, אני הקמתי את זה למגן. שדרות לא בעניין, הם בחוץ. ואז שואלים את משרד החינוך מי מביא ספסל וכיסא, והוא לא נמצא שם. לכן שאלתי, מי בסוף הכתובת? אלה הדברים שפשוט בסיור שהיינו היום, אתם ראיתם את זה יחד איתי.
מיכל לרר
¶
מה שלי ידוע זה שהשטחים הציבוריים שבתחום המלון, השטחים הציבוריים לטובת פעילות שהזכרת ופעילויות אחרות, כלולים בתוך ההסכם עם המלון. כל הציוד הנלווה, אוקיי? זה צריך כנראה להיות פר נושא.
תומר אושרי
¶
כן, אבל לא מדובר על השטחים הציבוריים שנמצאים בתוך. לא האולמות והדברים האלה, מדובר על החוץ. כל הפעילות שנמצאת בחוץ. עם האוהלים, עם המזגנים - -
שלמה אוחיון
¶
הרשויות מקבלות תקציבים. - - - עבר, אבל הן מקבלות תקציבים. והן מתעדפות מה שהן רוצות בתוך זה. זאת אומרת שוב, זה - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
- - - מדינת ישראל, אני לא אומר עליך, מדינת ישראל העבירה שרתים ומזכירים בחודש האחרון לאשכול.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מעריך שלא. מתאר לעצמי שלא. לא העבירו לשרתים מזכירים. בצדק, הם אמרו לו אנחנו עכשיו משפים את - - - בניית בית ספר, מה אתה מבקש - - - יש פה משהו - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
- - - נציג מדינת ישראל יושבת הבחורה מסעד. או הבחורה ממגן. שהקימה את הבית ספר. והיא מרגישה שהיא מבקשת תרומה ממנהלת המלון. היא לא אמורה להרגיש ככה. כי בסוף לצורך הנקודה הזאת, שהיא נציגת משרד החינוך - -
שלמה אוחיון
¶
רגע. המתקנים, נקרא להם, של האפס-שש שנמצאים בתוך המלונות, בין אם זה באוהל מחוץ, בחצר המלון, או בתוך אולם של המלון. התוכן שלהם. מי מתקצב, אתם מתקצבים את זה?
תומר אושרי
¶
תומר אושרי, משרד החינוך.
לגבי סוגיית השטחים, בפנים, בחוץ, שטחים פרטיים. שוב אני אגיד - - - בטיפול על הדבר הזה כדי לנסות לתת לזה מענה. אם יש מענה דרך משרד התיירות זה נראה לי הדבר הנכון, לכל השטחים. זה ברמת השימוש בשטח. ברמת הציוד, את רוב הציוד אנחנו מביאים. כלומר, נניח שעכשיו אנחנו מביאים את היבילים לבלתי-פורמלי, אנחנו מביאים להם - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יכול להיות שמשרד התיירות יכול לנהל את ההתחשבנות, רגע, אני אסביר לך גם למה. בסוף את החמישה שקלים שהוסיפו להם על הסנדוויצ'ים דחפו להם בקשיש תנו לנו גם את השטחים הציבוריים. רגע. סוג התנהלות כזאת לא נותנת בסוף חופש פעולה למנהלת של סעד ולמנהלת של מגן. לא נותנת - - - ואנחנו ראינו את זה היום. בסוף היא נמצאת באיזושהי עמדה של - - - fund raising, כמו שאתם אוהבים לקרוא לזה באנגלית. היא נמצאת שם - - - שהיא מתחננת על נפשה "תני לי" והיא מרגישה לא בנוח עם המנהלת, וזה לא מוצדק כי בסוף זה חלק מחוק חינוך חינם, חלק מהמערכת זה שהיא מפונה.
לכן אין בעיה שהחשכ"ל יתחשבן יחד עם משרד, אבל בסוף באיזשהו מקום האחריות היא של משרד החינוך, שיהיה לה חשמל, ציוד והכל. לא אכפת לי שאת הציוד יביא במשאית המשרד, זה בסדר. מותר לעשות את זה, אני לא אמרתי שאני מחפש איפה לשפוך כספים. לגבי העניין הזה פניתי לשר, ואני בא לכאן שוב, אני מרגיש שהדבר הזה לא קורה. השר סיפר לי על - - - שלו. אבל בסוף מגיעה אותה נציגה ואותה הילדה, הרגשתי לא בנוח מול אותה ילדה עכשיו במלון שהיינו, שאומרת "כן, אני אוספת רבע כיסא מפה וחצי כיסא משם", אני - -
תומר אושרי
¶
אני אגיד משהו על אותה סייעת, שהיא בעצם מתנדבת משדרות שראינו במלון Enjoy. ואמשיך ואגיד על סוגיית השטחים שהמורכבות של זה היא שלא כל השטחים הם שטחים חינוכיים. יש הרבה אנשים שמשתמשים בשטחים של המלון לכל מיני מענים. ראינו - -
תומר אושרי
¶
זה נאמר גם בפגישה של המנכ"ל שישב שם במשרד עם שרון, ושרון גם אמרה את זה בפגישה.
אני אגיד משהו אחר לגבי אותו מפגש עם הגן. אנחנו עובדים מול רשויות. כבר הבנו שנושא הקהילתיות פה הוא נושא מאוד מאוד ייחודי. אנחנו מנסים לפתח חוסן קהילתי, לכן אנחנו רוצים לתת את המענה לכל קהילה. שדרות לקחו החלטה – בעיניי החלטה טובה מאוד – לבנות את בית הספר שלהם במלון "רויאל". גם את הבית ספר וגם את הגנים. הם ביקשו שכולם יגיעו לשם. המענה - -
תומר אושרי
¶
לא, אבל אני אדבר גם על זה בהמשך. זה מה שהרשות ביקשה. ברגע שראינו שזה לא קרה, הם התארגנו בעצמם ועכשיו ראינו את זה ואנחנו צריכים הסדרה של הדבר הזה. כולל גני - - - שלנו.
מרב פלג-גבאי
¶
אולי פחות רלוונטי למקום הספציפי הזה, אבל באופן כללי מה לגבי מי שפונה או מי שהתפנה, למעשה - - - בלי עבודת ממשלה? אנשים שהתפנו באופן עצמאי. כמה ניתן להם מענה גם מהחינוך וגם בתחומים אחרים?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
גם יש הרבה גורמים. כמו שאמרתי, 250,000 איש זה מאוד מבלבל. אני גם יודע למשל על דוגמאות של קהילות שלמות שפונו על ידי קק"ל. בלי קשר לכלום, לא מדינה, לא רשות מקומית, קק"ל. קק"ל באו, שמו כסף, פינו. יש בירושלים לפחות שני מלונות שאני מכיר שקק"ל הגיעו אליהם, נתנו צ'ק ואמרו "אתם מפונים לפה". נגיד באשכול, מתוך 11 קיבוצים, 3 נשארו. זה פשוט מצחיק. בדקו אותם שהם בסנטימטרים יוצאים קצת מ - - - עכשיו זה שטח צבאי סגור. אז המדינה לא פינתה אותם. למה? כובע. לא פינתה. אז בא קק"ל, שם כסף ופינה אותם. יש במלון "שלום" בירושלים, יש במלון "גני ירושלים". פינוי אופקים היה בעיקר פילנתרופיה. הדברים האלה הם דינמיים מאוד.
חופני דנין
¶
הייתה לנו לדוגמא דיור מוגן שהגיע למלון "נגה". חבר'ה שלהם שנרצחו מהדיור מוגן, הוציאו את כל הדיור המוגן. ואז כמשרד הבריאות טיפלנו שם באנשים, בין אם זה דיאליזות, אם זה טיפולים אונקולוגיים. בשלב הראשון אנחנו עשינו את זה, אחר כך משרד התחבורה הצטרף וסייע בהיסעים. כל מה שהם היו צריכים. תרופות, טיפולים, הכל. והם לא התפנו בצו.
מיכל לרר
¶
רק רציתי לשאול את ראש המועצה ביחס לתוקף - - - שזו סוגיה שעולה פה הרבה סביב השולחן. לא ראיתי את מנהלת תקומה. כי - - -
קרן כץ
¶
קרן כץ, סגנית מנהל מחוז דרום. אני אגיד בקצרה. בעיקרון כשנכנסנו לפה בשלב הראשוני של הפינוי, באמת זה היה - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ואגב, לא משנה לאן מגיעים, כולם אומרים שמשרד הרווחה היו הראשונים. אני שומע את זה בכל מקום.
קרן כץ
¶
אז באמת כשהגענו בשלבים הראשונים זה היה יותר לצורך מיפוי. להבין מה הצרכים של הרווחה שעולים פה, לראות מה החוסן ולקלוט כאן גם את העובדים של החוסן.
כעיקרון, אולי בשונה מחלק מהמשרדים, הרווחה עובדת באמצעות מחלקה שיש לנו ברשויות המקומיות, מחלקות הרווחה. ולכן העבודה הראשונית שלנו הייתה מיפוי. לאט לאט שהבנו מה הפערים, עבדנו יחד עם המחלקות לשירותים חברתיים, יש פה - - -
קרן כץ
¶
של מחלקות המקור. ולאט לאט הכנסנו אותם לטפל בלקוחות שלהם. אנחנו עכשיו עוברים לשלב השני, מורן מסמנת לי לא. לאט לאט. אנחנו לוקחים קצת אחורה מבחינת המשרד, כי השירותים שינתנו למפונים יהיו על ידי מחלקות הרווחה, והתפקיד שלנו הולך להיות יותר בהיבט הבנייה של המענים של הרווחה, התאמה של המודלים. נתתי קודם כמה דוגמאות ונצטרך כמובן להרחיב את זה.
כמובן שיש גם עבודה של ליווי המחלקות לשירותים חברתיים, גם ברמת - -
קרן כץ
¶
לא, אני לא מעבירה אליה. הם יטפלו במפונים שלהם במלון. אנחנו עדיין נמשיך לעבוד מול המועצה האזורית תמר, העמדנו אשת קשר בשם ליז, שנמצאת פה וליוותה את החמ"ל יחד עם עוד בחור בשם יוני. היא עדיין היא אשת הקשר.
אנחנו כמחוז ממשיכים להגיע, גם גורמי הפיקוח המקצועיים שלנו - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כן, אבל את לוקחת עובדת סוציאלית שלך שאת צריכה לפתוח בשבילה תיק מההתחלה, ולבנות את התיק הזה - -
קרן כץ
¶
אנחנו תיקצבנו לרשויות העוטף וחלק מרשויות אחרות סדר גודל של 80 תקנים של עובדים סוציאליים, ועוד כל מיני תקנים נלווים, כאשר המטרה היא באמת להגדיל את - -
קרן כץ
¶
רשויות המקור. ובכל אחד מהאזורים הקולטים, כולל פה בים המלח, יהיו עובדים סוציאליים. יש פה ראש צוות, קרן משדרות - - -
ניר וגנר
¶
לא. בגלל שבהתחלה באמת נפלנו בבום מאוד גדול, פרסמנו בקבוצה של ראשי מועצות וקיבלנו תוך יומיים 300 עובדים סוציאליים ואנשים נוספים שהגיעו הנה בהתנדבות, ואנחנו הלנו אותם כאן. הם עכשיו הקרקע לקליטת אותם 80 תקנים שמוסיפים, ואנשים כבר - -
ניר וגנר
¶
עכשיו עוד מילה ברשותך על הנושא של הנגב והגליל, תרשה לי רגע לייצג אתכם. פשוט דיברת חלש, אני מדבר קצת יותר חזק. אחד הדברים המרכזיים היום בקיום של הקהילה הגדולה שחיה פה, אחרי החינוך והכל, זה כל פעולות ההפוגה, ולתת מענה - -
ניר וגנר
¶
בדיוק. והיום התבשרתי שאנחנו מקבלים עוד תקציב מכובד מאוד מהמשרד, אנחנו הולכים להקים פה פארק שנקרא "תמר בלב", בשיתוף המשרד לנגב והגליל. יהיה כאן פארק שלם על 10 דונם, עם ג'ימבורי לקטנטנים ומסכי קולנוע ומתחם פעילות ומיצג דינוזאורים, ואיזשהו בית קפה כדי שההורים יוכלו לשבת רגע ולשתות קפה. הכל באזור מרכז המלונות. פרויקט של בערך 3 מיליון שקלים, שהמועצה יחד עם - -
ניר וגנר
¶
זה קורה, אני מעריך שזה יעמוד תוך 10 ימים מהיום. נקרין שם סרטים, את נבחרת ישראל בכדורגל, נעשה הופעות. יש שם גם פינה שתהיה זמינה בלילה לנוער, אזור שיוכלו לשבת בו בשקט, לעשן נרגילה, לשחק קצת שש-בש, להיות בשקט ביחד. זה לא היה קורה בלי המשרד של הנגב והגליל, בנוסף לפעולות ההפוגה שהוא כבר מנהל פה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יש כאן איזשהו גורם שמתייחס ומתכלל את המצוקה הנפשית, את הטיפול בנושא בריאות הנפש?
חופני דנין
¶
אתגר ענק למדינה. בכל מקום. כאן ספציפית הנושא הזה מטופל גם על ידי הקופות, ואני מוכרח במעמד הזה לתת מחמאה גדולה לקופות - - - והמחוז, פגשנו את כללית ומכבי בדרך. באמת, ההתגייסות, גאווה גדולה לעבוד עם השותפים האלה. אני לא מתחרה עם משרד הרווחה מי הגיע לפה ראשון, נגיד שביחד. אבל הנושא של בריאות הנפש זה באמת סיפור מאוד מאוד כבד - -
חופני דנין
¶
יש מתחילת הדרך, אבל עכשיו כשנכנסנו לסולריום, שמתם לב שיש שם מקום ריק גדול ליד המרחב המוגן שלהם? הוא כבר לא ריק. בזמן שסיירנו יש שם - -
ניר וגנר
¶
הנה, בדיוק קיבלתי סרטון מהמהנדס שלי, הניחו את המשרדים של מתחם בריאות הנפש ליד בית הספר שם, באותו אזור.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
בקיצור, ראש המועצה, אחרי המלחמה צריך להקים פה עוד איזה ארבעה מושבים, אין לך ברירה אחרת אני מבין. צריך למצוא מתנדבים שמוכנים הזה לגור בחום. תודה. תודה גם לדן - -
מימון ראסמי
¶
מימון ממס רכוש. דווקא ההתייחסות שלי היא לא מהמקום של מס רכוש, אני לא ארחיב אחרי ששלמה דיבר. אני אדבר בכובע האזרחי, זה גם חשוב. מימון, אזרח מדינת ישראל ועובד מדינה, חשוב לי גם לנצל את הבמה הזאת ולהגיד כמה דברים מעבר שמה שעסקנו בו היום.
דבר ראשון, אני חושב שרוב מי שיושב כאן בחדר הוא עובד מדינה, ומייצג את הממשלה בדרך כזאת או אחרת. ואני אומר לך, כל העבודה הנהדרת שכל האנשים האלה עושים בכל כך הרבה מקומות ומול כל כך הרבה גורמים, ובשעות שהן לא שעות ובמאמצים שהם לא מאמצים, לא באה מספיק לידי ביטוי בציבוריות הישראלית. על זה אני פונה אליך ומבקש ממך, בסוף אתה מייצג גם אותנו בכנסת מול הממשלה. אנחנו מפסידים בקרב התודעתי וההסברתי בעולם, אבל אנחנו גם מפסידים בקרב ההסברתי והתודעתי בתוך מדינת ישראל. כל העבודה ששמעת היום, אני מבקש ממך, בכובע שלך, להביא אותה לוועדה מול הממשלה, מול הכנסת, ושייעשו מאמצים הסברתיים יותר גדולים על מנת להראות לציבור הישראלי את העבודה שהאנשים האלה עושים כאן. זה הכל. תודה.
ניר וגנר
¶
עם כל הכבוד למועצה ולי, ולמורן ולצוות שלי, נעשית כאן עבודה על ידי נציגי המשרדים, וכל אחד מהם, אני לא אמנה את כולם כי אתם ראיתם אותם, בלעדיהם שום דבר לא היה קורה.
חופני דנין
¶
אני רוצה להגיד משהו לאו דווקא בכובע של משרד הבריאות, כי אני חושב שהבנו מהסיור שהמענה לבעיות כאן הוא מצוין, אלא דווקא בכובע של מפונה.
בעיניי, ברמה האישית, יש ערך מוסף לדואליות של גם לעבוד וגם להיות מפונה, כי אתה מבין לגמרי מה הצורך של המפונים. אני יודע בדיוק כי אני חי את השטח. אני מסיים את יום העבודה שלי לפעמים ב-21:00 ו-22:00 בלילה, אני נכנס למלון, אני שומע את השיחות, אני יושב עם המפונים, גם מכיסופים, גם ממגן, עם כל המקומות. ובאמת יושבת חבורה נפלאה. אני יחסית צעיר במשרד הבריאות, אבל טבילת האש הזאת והחיבור בין האנשים שנמצאים פה, כמפונה אני אומר, מראה שיש על מי לסמוך. ברגע שיש לי קצה חוט, שאני יודע למי לפנות ואני יודע מה הצורך שעולה מהשטח, אני יודע גם איך לפתור את הבעיות.
כמפונה אני מרגיש שהמדינה עוטפת אותי, שהמדינה נותנת לי. תמיד יהיו את הקצוות שפה חסר ושם חסר, אבל סך הכל, באמת, זה המקום להודות לכולם. כל מי שנמצא כאן עושה עבודה נפלאה, מהרשות שפתחה את הדלתות ונותנת עזרה דרך משרדי הממשלה, ביטוח לאומי. יש לי אנשים בביטוח - - - שלא קשור אליי בכלל. אמרתי לך בבוקר, מוצרי ספיגה שהצלחתי להגיע אליהם וישר ירדו, ומשאיות.
אז זה הזמן באמת להגיד לכולם, ואני מתחבר למה שהוא אמר, באמת צריך להציף את זה, צריך להכיר את העשייה שקוראת כאן. לאו דווקא בים המלח, אני אחראי על מחוז דרום. אני יודע מה חווה המפונה, ואני חושב שאם זה המענה שקיים בכל המקומות האחרים אז מצבנו מצוין.
שלי שקד
¶
אז אני רוצה גם להגיד מילה, אם אפשר. נעים מאוד, אני שלי שקד מהרשות הלאומית לביטחון קהילתי. גם אנחנו נמצאים כאן. הרשות נכנסה איתנו לעבודה ממש בחודשים האחרונים, ואני רוצה להגיד לך, ראש הרשות, שיש תקציב של 4 מיליון שקלים שיורד עכשיו, שיוקצה לטובת הרשויות המפונות. אז אתם אמורים, בנוסף לתקציב השנתי, לקבל תקציב נוסף מהרשות הלאומית.
ברמה האישית, תקשיבו, אנחנו מטיילים בכל המלונות, גם בירושלים, והדרך שבה יצרתם את ה"עולם האוטופי" הזה, יוצא דופן. אין מילים. פשוט אין מילים.
שלי שקד
¶
זה מודל לחיקוי, ומי שבאמת מסתובב במלונות ורואה, מבין את זה. באמת מודל לחיקוי. זה משהו שבאמת צריך לעלות ברמה התקשורתית, כי זה פנומנלי. שאפו לכם, באמת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תודה. אני רוצה לנסות להתכנס לסיכום. ו אני רוצה לומר לך משהו, הרמת לי להנחתה. אני חייב לומר משהו בעניין הזה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אספר לך חוויה אישית. אני נבחרתי להיות ראש עיר בנובמבר 2001, כשהייתי ילד בן 30. בעיר מורכבת. תוך שנה הכפלתי את עצמי מ-17,000 תושבים ל-34,000 כמעט, משהו כזה. מספרים מטורפים. הכנסתי שכונה. ומי שזוכר, חורף 2001-2002 היה אחד החורפים הכי קשים במדינת ישראל.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ערב חומת מגן. - - - ערב חומת מגן היה ייאוש טוטאלי במדינת ישראל. תקופת פיגועים. סיפרתי בדרך אולי למישהו שאני הייתי מסתכל כל הזמן על הגדר כדי לראות אם יש פריצות, כי הודיעו לנו כל הזמן שהולכת להיות פריצה. היה לי רחוב עם 3,000 ילדים, אתה כמה ילדים יש לך פה היום?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
היו לי 3,000 ברחוב אחד. ברחוב אחד, שמקביל לכפר ערבי. המרחק מהבית עד הגדר הוא 50 מטר. עם גדר טיפשה, תבין מה - - - ילד בן 30 שיודע שיש לו 3,000 ילדים במרחק 50 מטר מגדר טיפשה שחותכים אותה עם צבט, ואומרים לו "יש מחבלים בשטח שהולכים להיכנס". הייאוש היה טוטאלי. ונחרט לי בזיכרון עד היום - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
רחוב אורבך היה צמוד לנחליל. 50 מטר כמו שאני מספר לך, 3,000 ילדים היה לי ברחוב אורבך. היו לי 15,000 ילדים באופן כללי בעיר, 3,000 ילדים באותו הרחוב. - - - מהבית שלי הייתי משקיף לשם, אני זוכר שבליל הסדר אישתי חשבה שיצאתי מדעתי או קיבלתי משהו, כי אני הייתי רץ כל 10 דקות לראות אם יש פריצה. שתבין את ההרגשה שלי, ליל הסדר יושב עם המשפחה, אני לא אומר לאישתי למה, אבל אני קם כל רגע לראות אם כבר פרצו. כי אתה מקבל ביפרים במשך ארבעה חודשים, שהולכים לפרוץ, וזה כבר מתחיל להיות בתדירות מסוימת, וייאוש טוטאלי, מה יקרה עם המדינה?
כמעט הזדהיתי עם ההרגשה של הנציגים בקיבוצים ששאלו אותי מה יהיה לגבי תחושת הביטחון, אני אומר לך שהייתי בטראומה. עזוב שמפקד החטיבה שלי היה עשה לי רק יותר גרוע, כשנפגשתי איתו אמרתי לו "איך אתה נערך למצב?" הוא אומר לי "אין לי היערכות". "מה אתה הולך לעשות?" אומר לי "אין לי מה לעשות". זאת שיחה אחרת. אני זוכר עד היום. בליל הסדר דפק אצלי ב-2:00 בלילה קצין הביטחון הדרוזי, הייתי עוד באמצע ליל הסדר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
והוא מתאר לי את כל מה שקרה. אני זוכר עד היום. אבל אמרתי וואלה, זאת הפריצה שאני כל הזמן מחכה לה. הנה, קרה. והייאוש היה טוטאלי, ביום הראשון של חול המועד אני נוסע לירושלים, צומת גילו, אני רואה את כל נשות גילו רצות לחיילים שהולכים להיכנס לבית לחם ונערכים שם עם עוגות. רצות לשם עם עוגות, ואני עם הייאוש שהייתי כל החורף עד ערב פסח, על זה לא חשבתי. עם ישראל הוא עם נפלא. ואנשי המדינה הם אנשים נפלאים. וזאת הדרך היחידה שלנו לנצח. כך ניצחנו אז וכך ננצח גם היום, אין דרך אחרת.
הנושא שאנחנו מעלים אותו שוב ושוב - - - עולה בתקשורת - - - ואני גם מאלה שתוקפים. אנחנו לא תוקפים את הפקידים. אם אתה מכיר את ההצעה שאנחנו דיברנו עליה, שגם עלתה פה כמה פעמים, עסקה בנושא האחריות. יושב לידי ראש מועצה, ואני אומר לך באחריות, שהוא לוקח סיכונים כשאף שר במדינת ישראל לא לוקח סיכון כזה. כמות התביעות והחשיפות שאנחנו נחשפים כראשי ערים, אני אומר כראש עיר לשעבר והיום אני בכנסת, לוקחים חשיפה ולוקחים אחריות.
המשמעות של לקחת אחריות זה לא לעבוד לפי הפרוטוקול וזה לא לעבוד לפי הספר. אם תרצה לבדוק אותו לפי הספר אני מציע לך שלא לבדוק אותו. כי אני אומר לך כראש רשות בביתר, עברתי על החוק שלוש פעמים ביום.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני יכול להיות מוקלט, יש לי חסינות. שלוש פעמים ביום. כן. כי להזמין קרוונים לפני שקיבלת - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
את היתר הבנייה, עזוב את ההרשאה. לפני שקיבלת את היתר הבנייה ולפני שאישרה לך את זה ועדת הכספים של המליאה. רוצה שאני אספר לך סוד? הייתי פתוח עם קבלנים ב-100 מיליון שקלים לפני ועדת כספים אצלי. 100 מיליון שקלים, שמעת על זה ניר - - - תהיה רגוע. 20 שנה אחר כך ואני חי. אבל זאת לקיחת אחריות. כמו שאמרתי פעם לפקיד במשרד החינוך, אמרתי לו יש לי בעיה. אנשים אצלי בביתר יולדות בלי אישור מנהל המחוז. - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
- - - בלי אישור מנהלת המחוז. אז מנהלת המחוז עוד לא חתמה לי על הפרוטוקול, אתה צודק. אבל מה לעשות? אז שיבוא השופט ויגיד לאנשים להפסיק ללדת, מה אתם רוצים מהחיים שלי? אני בסוף ראש רשות, אני צריך לתת להם שירות.
לצערי הרב לא השתנה אופי לקיחת האחריות וכניסה מתחת לאלונקה. אמרתי את זה גם בוועדה, אני לא אומר את זה פה כי - - - אני אמרתי את זה גם בוועדה. כשאני אומר שהוא לוקח אחריות, והוא חשוף. אני אומר לך שהוא חשוף. הוא חשוף והוא לוקח סיכונים, ויגידו לך המבקר והיועץ המשפטי שלו שהוא משוגע. איך הוא הרים טלפון לבן אדם והזמין קרוונים בלי שהוא עבר מועצה, אין לו אישור ממונה על המחוז, אין לו חתימה, הוא מטורף. איך הוא עושה את זה? אני יודע - - - הוא לא סיפר לי את זה, אני אומר לך את זה בלי לדעת. כי אין דרך אחרת, ולכן מה שאתה רואה פה, - - - בן-אדם בא ולוקח את האחריות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
יש לנו כמערכת ציבורית בעיה שכולם נהיו פתאום תוכים. ואמרתי את זה פעם. לא צריך ראש מועצה, לא צריך ראש ממשלה, לא צריך רמטכ"ל, מחשב שיעשה הכל. ונכון, הפקידים שמוסרים נפש ועובדים, באמת, ואני רואה אותם בכל מקום. - - - אנחנו רואים - - - ראיתי את משרד הרווחה בכל מקום, ראיתי את משרד הבריאות, משרד התחבורה רואים שאנשים נמצאים בכל מקום. תסתכלו מסביבכם, יושבים כאן 30 נציגים מכל משרדי הממשלה. חלקם עוד - - - הגיעו בהתנדבות, אנשים מגיעים ומנסים לעזור ומנסים לעשות. בסוף צריך אנשים שיקחו אחריות ויהיו כאן. אני מוכן לעמוד בבית משפט ושישאלו אותי למה בנית, אני אגיד להם את מה שאמרתי לך קודם. זהו. והדבר הזה הוא קריטי. כעם אנחנו עם חזק. ואנחנו מאמינים ואנחנו נגיע בזכות האמונה הזאת, תאמין לי שאנחנו נצליח בסוף. הייתי מיואש ואז ירד לי האסימון, גם היום אני אומר לך. כשהעם הזה מאוחד הוא מצליח.
עכשיו אחרי דוגמא אישית אני אחזור לנושא. אז קודם כל באמת תודה לכל משרדי הממשלה שהגיעו. אנחנו כן ננסה לקיים ביום רביעי הבא דיון מעקב. גם על נושא החינוך, גם על נושא הצרכים הציבוריים הנוספים, לראות שהם עובדים. גם לראות אם משרד התיירות מצאו פתרונות לנושא החיבור בין הקהילות, אולי עם העלייה באנשים שמתפנים מרצון, שיוצאים מהמלונות, אולי זה יעשה - -
הילה גור
¶
פה זה מקרה אחר, אני נמצאת בתוך המשרד לבקשתם של מורן וניר, בגלל הייחודיות של המקום הזה. אוקיי? המקום שונה מאוד הרשויות האחרות שקלטו ויכולים לפזר את המפונים בתשתיות הקיימות. ההנחיה היום במשרד היא שאם אנחנו יודעים שבקהילה מסוימת מתחילה איזושהי תזוזה, והיא תבוא לפה, אנחנו צריכים לקבל את ה-SOS הזה מהם כדי לדעת איפה למקם אותם.
הילה גור
¶
העניין הזה בנוגע לשדרות נמצא לגמרי בידיים של הרשות כרגע. מה שאני יכולה לעזור זה לראות איפה יש מקומות פנויים, ועשינו את זה. זאת - -
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
טוב. אז אנחנו נעשה דיון מעקב גם בנושא של החינוך - - -. נעשה בדיקה גם ברשויות אחרות. ובאמת, תודה רבה לכולם. עבודה באמת יפה, נהדרת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ואחרון חביב אני צריך להודות למנהל התאחדות המלונות, שבלעדיו לא היה. הוא עשה לנו פה את העבודה - - -