פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
ישיבה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט והוועדה המיוחדת לזכויות הילד
13/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 112
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
ופרוטוקול מס' 34
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, כ"ט בחשון התשפ"ד (13 בנובמבר 2023), שעה 12:00

ביטחון תזונתי לתלמידים בהעדר בתי"ס בתקופת המלחמה

חברי הוועדה: יוסף טייב – יו"ר ועדת החינוך, התרבות הספורט
אלי דלל – יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
רון כץ
נעמה לזימי
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן

הדר פוקס - רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר

נטע משה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מריה רבינוביץ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אתי וייסבלאי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אפרת ביזמן - יועמ"ש, המועצה לשלום הילד

שמואל דוד - יועץ, שתיל

יפה טבג'ה - נציג פורום המאבק בעוני

ישי מנוחין - מנהל התוכניות בישראל

יקותיאל משי - מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל

גאיה שיף - נציגה במועצה הארצית

יובל בר-און - נציג, משפחות החטופים

מיה שושני - נציגה, משפחות החטופים

שיר סיגל - נציגה, משפחות החטופים

בקי קשת - פורום המאבק בעוני

אילן שמש - משרד החינוך

רון שביט - מנהל אגף בכיר ארגון מינהל ופיתוח ברשויות המקו, הרווחה והביטחון החברתי

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

אהרון טרואן - חבר ועדה אקדמית מועצה ארצית לביטחון תזונה, האוני' בירושלים

אלי כהן - מנכ"ל פתחון לב

רוני סטריאר - יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

תמי סלע

יהודית גידלי – מנהלת ועדת החינוך, התרבות הספורט
תמי ברנע – מנהלת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד

אתי בן-שמחון


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

ביטחון תזונתי לתלמידים בהעדר בתי"ס בתקופת המלחמה

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח וועדה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט, והוועדה לזכויות הילד בנושא: ביטחון תזונתי לתלמידים בהעדר בתי"ס בתקופת המלחמה. דיון מעקב לאחר הדיון הקודם שהיה בוועדה. בסיכומים העלנו שתי שאלות שלצערי, עד לעצם רגע זה לא קיבלנו את התשובות, למרות הבקשה שלנו והדרישה שלנו לקבל את התשובות באותו יום מהאוצר. הבקשה הראשונה הייתה ממשרד החינוך. ביקשנו לקבל רשימה של רשויות מקומיות שמפעילות הזנה, ואת הרשימה של הרשויות המקומיות שזכאיות לקבל הזנה, ולא מפעילות אותה, ואם הן לא מפעילות אותה – למה? עד לרגע זה לא קיבלנו תשובה ממשרד החינוך. ממשרד האוצר ביקשנו לדעת מה התקציב להזנה של השנה הקודמת ושל השנה, כמה ואיפה בוצע. באילו רשויות מקומיות התקיים, או באלו היה אמור להתקיים ולא התקיים. אני מקווה שאכן האוצר הגיע עם תשובות לוועדה.

אני אאפשר למרכז המחקר והמידע של הכנסת, תנו לנו מה אתן כן הצלחתן להשיג, ולפי זה נבדוק אם אכן הנתונים מותאמים.

צהריים טובים, אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, המחלקה לפיקוח תקציבי. אני אתייחס בכמה נקודות לבדיקה שערכנו לתקנה ייעודית לחוק ארוחה יומית במסגרת יוח"א, כי היא תקנה שבה יש כסף על-פי חוק שמיועד להזנה, זה לא כולל את כל ההזנה, ולא הזנה בצהרונים. בעצם, יש שני מקורות תקציביים לתקנה הזו. 1. תקציב המדינה. מקור שני, זו השתתפות של הרשויות המקומיות וההורים. משנת 2017, אנחנו רואים בעצם באופן עקבי שיש פער. לפעמים הוא גם פער ניכר בין התקציב המקומי המתוכנן בתחילת השנה, לבין בסוף תקציב הביצוע בפועל, שהוא התקציב של השימושים - מה שצרכו ומה שתוקצב שהוא יותר גבוה. תקציב הביצוע בסוף גבוה יותר, תקציב הביצוע. ההשלמה התקציבית הזאת בעצם מתבססת על המקור שהגיע מההורים, ומהרשויות המקומיות. המקור השני זו הגדלה של תקציב המדינה, תקציב המאושר, השינויים שמובאים במהלך השנה לכנסת ולוועדת כספים ומאושרים.

הנקודה שכן אנחנו רואים – מ-2021, ועד היום, בעצם, התקציב המקורי של התקנה הזו לא השתנה - הוא 211 מיליון שקלים, זה התקציב המקורי. אנחנו כן יודעים שעלות הארוחה עלתה בשנתיים האחרונות בכ-25%, וגם שיש גידול טבעי במערכת החינוך. כך שכן ניתן להניח, ואפשר בעצם ללמוד מזה גם מזה וגם מפרוטוקול של ועדת מכרזים שהייתה, שהמסגרת הכללית המתוכננת היא גבוהה מ-211 מיליון השקלים האלה, אנחנו גומרים את התקציב האחרון, מאושר בעצם בביצוע של 2022, שהוא עמד בערך על 450 מיליון שקלים. זה מה שקרה עד עכשיו.

כמעט פי שתיים.

נכון. יש פה חלק של כמעט 100 מיליון שהגיע מההורים, ועדיין, יש חלק שגדל מתקציב המדינה. כן צריך להסביר שבעצם יש פה כל מיני מנגנון, נציגת האוצר תוכל להרחיב יותר התחשבנויות עבר עם הספק, מקדמות, זאת אומרת, זה יותר מורכב מרק שנת התקציב, וגם תמיד כשאנחנו מדברים בוועדת חינוך, יש לנו בין שנת הלימודים לשנת התקציב ועדיין יש פה גידול משמעותי באופן עקבי כל שנה בין התקציב המקורי בסוף לתקציב הביצוע.

נדבר רגע על 2023, מה שאנחנו כן יודעים שהצלחנו לאסוף, הנתונים הם לא מלאים, ואני מקווה שהמשרדים יוכלו לספק אותם. עד סוף הרבעון השלישי של 2023, הביצוע היה 540 מיליון שקלים, זאת אומרת, יש פה גידול גם ביחס למקורי, וגם ביחס למה שהיה בשנה שעברה רק לתקציב ארוחה יומית, רק לתקנה הזאת שמספרה 20670202 למי שמחפש.

כמו שהסברנו, יש התחשבנויות, ועדיין יש פה איזה גידול מאוד דרמטי שהיה, כך שביחס לאמירה שהייתה פה בשבוע שעבר, אם אנחנו כבר בתקצוב שהוא יותר מהמקורי, זה כן, אבל זה כנראה קורה בכל מקרה ובכל שנה, האם כמה נחסך, או מה התקציב שפה חסר ביחס לחודש השבתה, או ילדים שלא היו, זה מאוד קשה לדעת מאחר שלא מפורסמת המסגרת התקציבית הכוללת, והאמירה היא שאנחנו מתקצבים על-פי שימוש בסוף. אז זה נעלם שנותר פה בסוף הדיון הקודם, וגם בחלקו עכשיו, ומהבדיקה שערכנו, זה בעצם מה נחסך בחודש הזה.

נקודה אחרונה. פורסמו המקורות לתוכנית הכלכלית – התמודדויות עם הצרכים של מלחמת "חרבות ברזל", ושם יש פירוט של מקורות שונים, ומאיזה משרדים הם מגיעים. אנחנו רואים שיש שם מקור אחד בלי מספר תקציבי שמדבר על תת ביצוע בהזנה ובהסעות בסך 115 מיליון שקלים, וכאן, עולות השאלות. אם יוכלו להרחיב ביחס לאיזו הזנה מדובר, האם ההזנה של יוח"א, או הזנה של הצהרונים, אם יודעים להעריך את זה. אני חושבת שזה מתחבר לאמירה של חברי הכנסת, האם זה השימוש שנעשה בזה, או שחברי הכנסת רצו להציע משהו אחר.

צריך לבדוק מה קורה עם הקיזוז של ההורים ברשויות המקומיות. כמו שהסברנו בהתחלה, יש גם מקור תקציבי שהוא לא מגיע מהמדינה, וגם פה עולה השאלה איך ומתי יכולה להיעשות ההתחשבנות הזאת.

לצורך העניין, ההורים שלא קיבלו, אותם ילדים שלא קיבלו את המענה באוקטובר, ההורים את חלקם אכן שילמו, אבל גם לא קיבלו וגם שילמו.

יש גם השתתפות הורים ביוח"א.

מה שהבאתם עד עכשיו זה על ארוחה יומית לתלמיד לפי יום חינוך ארוך. יש לכם מידע על התקציב, הביצוע והחוסר לגבי צהרונים?

אני אוכל להוציא את זה. אבל בצהרונים זה אחרת. סדרי הגודל הם אחרים. שם העיקרון של אין חובה על-פי חוק, אז התקצוב הוא אחר.

יש לי את הנתונים אם צריך.

האמת היא, אני רוצה לקבל תשובות כמו שצריך. השאיפה שלנו בסך הכול שכל ילדי ישראל יקבלו יום חינוך ארוך, ויקבלו גם ארוחה חמה, זו השאיפה שלנו, ולזה צריך להתכנס בסוף.

וגם אם הם לא במערכת החינוך. זה העניין. כרגע. זה חרום.

שלום לכולם, אני רפרנטית באגף תקציבים באוצר. אני אשתדל לענות פה, ולהתייחס לכל הנקודות, ככל ואני מפספסת משהו אז כמובן תציפו. בנוגע לתקציב של ההזנה במסגרת חוק ארוחה יומית, שזה למעשה יום חינוך ארוך. נכון שבבסיס התקציב התקנה מתוקצבת בחסר. בכל סוף שנה, אנחנו מתאימים את התקצוב לביצוע, כמובן, שאנחנו מחויבים על פי חוק לתקצב את הארוחות.

מה הסיבה שזה מתוקצב בחסר.

אני אסביר. באופן כללי תקציב המדינה אנחנו יודעים שיש פערים – אנחנו לא תמיד יודעים לחזות מה יהיה גובה הביצוע. לצורך העניין, בשנת 2021, שהיא כמובן מושפעת מהקורונה - - -

לא הבנתי לא יודעים לחזות?

יש לנו מסגרת תקציבית. מספר הילדים ידוע, ומספר הילדים המוזנים הוא לא חד-חד ערכי, זאת אומרת, זה שילד זכאי ליוח"א, לא אומר שהוא מקבל את הארוחה כי לא תמיד הרשות משתתפת בתוכנית, יש פער בין מי שזכאי, למי שבוחר להשתתף.

300 אלף ומשהו זכאים, ורק 190 אלף שמקבלים?

זו בדיוק הטענה.

להיפך, אז היה צריך להיות מתוקצב ב-50% יותר.

להיפך. זו בדיוק הטענה, שיש פער בין כמות הזכאים לכמות המשתתפים בפועל, ולכן, אנחנו מנסים להתאים את התקציב למה שיהיה בפועל.

הדר, סליחה, אני לוקח את התרשים שעשו פה, את הגרפים שעשו מרכז המחקר והמידע, מתוקצב בחסר כל שנה, ויודעים בדיוק מה בסוף הביצוע.

זה לא מדויק.

אני רואה את זה. אני רואה ב-2021, 2022, 2023, תוקצב 211, בפועל בוצע 280.

כן. אבל יש חלק השתתפות הורים.

יש עוד סעיף אחד באוצר שמתוקצב בחסר, ואחר כך משלימים ביצוע?

שכר מורים. התקציב של שכר המורים כל שנה – כאשר בונים את תקציב המדינה, יש תקציב שמופרש 4% לפי חוק, בעצם חוק-יסוד: התקציב, מופרש לתקנה שהיא תקנת רזרבה בכל תקציב המדינה. זאת אומרת, מראש התקציב הוא לא חד-חד ערכי בהתאם לשימושים. בסוף כל שנה, אנחנו מגיעים לוועדת הכספים, ומתאימים את התקציב לביצוע בפועל. אין שום ילד שנפגע מכך שהתקנה היא בחסר או לא בחסר. זאת אומרת, גם אם בסוף השנה היינו מתקצבים - - -

לא בונים ככה תקציב עם כל הכבוד. אם ברשות המקומית היו מתקצבים בצורה הזאת – משרד הפנים היה זורק אותה מכל המדרגות.

המטרה שלנו היא לנסות להגיע לביצוע המדויק ביותר. אבל כן אנחנו יודעים שיש פערים.

אבל מה? פער כזה של 60%, 100% אפילו.

אתם רואים שבשנת 2021, התקציב היה 417 בערך. עזבי את שנת הקורונה, אז למה בשנת 2022 לא תיקצבתם 417, אז היה ביצוע 456 אוקיי.

מה שקורה בתקנה של ההזנה, ההתחשבות היא גם בגין שנים אחורה, כי יש פה הרשעה לספקים, לוקח זמן להשלים את ההתחייבויות, וגם יש מקדמות לספקים.

אתם משלמים כמה? שוטף 90? שוטף שנה?

לא, שוטף של שנים קדימה. אז לצורך העניין, אנחנו יכולים לראות שב-2023, למרות שאנחנו יודעים מה הגידול שהיה במספר הילדים המוזנים, כי אנחנו יודעים להגיד מה ההתייקרות במחיר ההזנה, אנחנו רואים שהביצוע בפועל בתקנה הרבה יותר מעבר לשני הפרמטרים האלה. ככל הנראה – אנחנו בדיוק בבדיקות של העניין, היא שיש איזשהו תשלום מאוד גבוה לספק כנראה מלפני שנתיים, שלוש, ואפילו ארבע שנים. ולכן היכולת שלנו לחזות את הביצוע בסוף השנה היא מוגבלת בתקנה כזאת כי אנחנו לא יודעים להגיד איזה דרישות תשלום יגיעו באותה שנה תקציבית.

היו חובות לספקים, זה מה שאת אומרת?

זה לא חובות לספקים. ההתקשרות מול ספק עובדת ככה שיש התקשרות שהיא רב שנתית כאשר הספק משלים את המטלה, את החובה שלו. הוא צריך להגיש את החשבוניות, ואז יש בדיקה של רואה חשבון.

אבל זה נכון בכל תחום, באמת, אני לא מבין. אז מה זה משנה אם זה בתחום ההסעדה. ואם זה בתחום של רכישה כזאת או אחרת. התקצוב צריך להיות תקצוב מלא, אבל האמת שזה פחות מעניין אותי. מעניין אותי האם בסופו של דבר כל הילדים מקבלים בסוף תזונה נאותה, זה מה שמעניין אותי. היום, בגלל שאני לא מכיר את המספרים, ואני שואל את השאלות, ואתם נותנים לי מספרים, אז אני מתחיל לדאוג. כי אם אתם לא יודעים את המספרים לאשורם, אז אני גם לא יודע האם באמת המזון הזה סופק.

הסיפור התקציבי לא מהווה חסום. זאת אומרת, ילד שזכאי להזנה במסגרת יוח"א, ואותה רשות בחרה להשתתף בתוכנית, שוב אני אומרת יש פער בין שני הנתונים האלה. אבל והיה והרשות בחרה להשתתף בתוכנית, כמובן שהילד מקבל הזנה

את מדברת בימים של שיגרה. כרגע הדיון הוא לא על השגרה. יש לי הרבה מה לומר על נושא השגרה. חלילה, אני לא באה בטענות אליך באופן אישי. אבל תסבירי לי עכשיו, הנתון הוא ש-33% מהילדים שזכאים לארוחה לא קיבלו אותה בחודש אוקטובר, אני אפילו לא מדברת עדיין על נובמבר. לא קיבלו אותה בחודש אוקטובר. לעומת זאת, האימהות והאבות שהילדים היו בבית, שגם ככה אם הם זכאים לארוחה, כנראה שהמצב מאוד קשה, וההורים האלה היו צריכים להאכיל לא אחד, לא שתיים, לעתים ארבעה וחמישה ילדים. האם חשב האוצר, אוקיי. הילדים האלה לא קיבלו ארוחה בבית, איך אנחנו פותרים את זה? אין כסף, יש כסף. כן עבדתי עם הספק הזה, לא מעניין אותי. אני עכשיו מעניין אותי האם יש פתרון לכך שהילדים האלה בבית ושיזכו למינימום של המינימום שנקרא - ביטחון תזונתי?

אני אפריד את התשובה לכמה אוכלוסיות. אוכלוסיות המפונים שפונתה - - -

המפונים מקבלים את הארוחות. אני מדברת על 33%, זה אחרי שהורדנו את המפונים, ואת האנשים שמקבלים ארוחות. אני מדברת על ילדים שהם בבית, שמערכת החינוך שלהם הייתה סגורה בחודש אוקטובר, והם היו בבית, ולא זכו לארוחה חמה אחת ביום.

אני לא מכירה את הנתונים. היום אני לא מכירה שיש אפילו נתונים של איפה מערכת החינוך פתוחה או לא, אז אני לא יודעת להתייחס האם הילד קיבל את הארוחה.

על זה היה הדיון. הרי הדיון הראשון את לא נכחת בו, על זה הבאנו את הנתונים האלה בדיוק.

אנחנו לא הפחתנו תקציב.

האחריות של האוצר לתקצב את זה. האחריות של משרד החינוך לספק את זה. האחריות של משרד הרווחה להביא את זה. עזוב את זה שזה מפוזר במיליון ואחד מקומות.

אבל התקציב ניתן. אנחנו לא קיזזנו כסף.

אני מסכים איתך. התקצוב בחסר, הוא אומנם לא מורגש כי בסוף אתם הולכים לפי הביצוע, ואם יש ביצוע, אז אין הגבלת תקציב, כך אני הבנתי בדיון הקודם, כך אני מבין את זה גם עכשיו ממך. הבעיה שלי היא בעקבות התקצוב החסר, אם אני עכשיו רוצה לקחת את הסכום של חודש אוקטובר, וחלק מהסכום של חודש נובמבר שאותם תלמידים לא קיבלו, ולהעביר אותם לזרוע אחרת אם זו החברה האזרחית, ואם זה משרד הרווחה, או משרד הפנים, תחליטו מאיפה להביא את זה. אין סיבה שילד יישאר רעב. לא יודע מאיפה תביאו את זה - מהגורן, מהיקב, תחפשו, תביאו את הכסף הזה. אני לא אתן שילד במדינת ישראל, בשנת 2023, יישאר רעב, עם כל הכבוד. זה שתקצבתם את זה בחסר, זו בעיה שלכם. תעשו את החישוב. ולכן אני ביקשתי עוד נתונים, ואתם לא מביאים אותם – כמה ואיפה בוצע, באיזה רשות מקומית התקיים הפרויקט הזה. בלי הנתונים האלה אני לא אוכל לדעת אם הילד הזה שפונה משדרות, או שהתפנה מרצונו מנתיבות – קיבל את האוכל, לא קיבל את האוכל.

משרד החינוך, בבקשה. אילן שמש. בזום.

שלום לכולם. אני לא אכנס לקטע התקציבי, אני כן אנסה להרחיב את הנושא לגבי הנתונים. אין ספק באוקטובר, הרי בתי הספר מה-7 לאוקטובר נסגרו כך שכל התקציב למעשה לא מומש כי לא היה תלמידים בבתי הספר.

שידבר לגבי הנתונים שהוועדה ביקשה.

אני אתן לכם את הנתונים, אין שום בעיה.

אילן, הבעיה היא שאני ביקשתי את הנתונים לפני שהוועדה תתכנס. זה שעכשיו אתה נותן לי נתונים, לצערי, עם כל הכישרונות שיש לי, לא מצליח לעבור עליהם, מה לעשות. כשאנחנו מבקשים נתונים, תעבירו את הנתונים לוועדה בזמן.

אני אעביר את המסר שלך לחיים מויאל, המנהל שלי. אני הסגן שלו. אני כאן עם הנתונים, אספנו אותם ממש עד להיום בבוקר. זה מהלך לא פשוט. אבל אני רוצה להגיד משהו כללי. נתחיל בזה שכל מערך ההזנה אצלנו, כל הילדים לא סתם נמצאים באגף של משרד החינוך לילדים בנוער בסיכון. ילד שלא מקבל הזנה, ולא מגיע לבית הספר, הוא לא מקבל גם את התמיכה הרגשית. הוא לא מקבל את התמיכה החברתית, הוא בטח לא מקבל לימודית. זאת אומרת, הילדים האלה שלמעשה מה-7 באוקטובר לא קיבלו הזנה, בעיניי, זה אסון כמעט. אנחנו מההתחלה, כבר מהיום השני למלחמה, התחלנו להילחם על החרגות, הצלחנו עם הילדים במועדוניות. אתם מדברים רק על יוח"א, אבל יש לנו כמה תוכניות של הזנה לילדים בבתי-הספר, כולל מח"טים, כולל ילדים בחינוך המיוחד וכדומה.

אנחנו מדברים על הזנה יומיומית, בממוצע, אם מסתכלים על שנת 2023, למעלה מ-400 אלף ילדים בישראל.

אנחנו מתייחסים לכל הילדים האלה. זה היה הדיון, הדיון הוא לכל התוכניות.

מעולה. ואלה הנתונים שיש לנו. בוא נהיה הוגנים, הילדים לא קיבלו הזנה, לא קיבלו חינוך, לא קיבלו טיפול, לא קיבלו כלום. אני לא ממציא פה משהו חדש. אני יכול להגיד לכם שאנחנו מהיום השני מתחילים להילחם על זה. אנחנו נלחמים על זה שהם יבואו שמבחינתנו הוא בא לאכול, הוא מקבל את התמיכה הרגשית, כל הדברים התוספתיים האלה. זה היה לנו בכל הרשויות, בכל המדינה, אבל זה גם היה לנו בקטע של המפונים, הייתה אנדרלמוסיה.

אילן, אני אשאל אותך שאלה פשוטה. אותם מערכת שמערכת החינוך לא עבדה, כמו שאתה אומר, לא קיבלו את הטיפול הרגשי, וגם לא קיבלו את הארוחה. לגבי הטיפול הרגשי, ולגבי שאר הנושאים של חינוך מיוחד, הוועדה מתכנסת ודנה על הדברים האלה. אני עכשיו שואל אותך שאלה ספציפית – אותם ילדים שלא קיבלו אוכל, אתם יודעים מי הם, כמה הם, איפה הם? האם יש לנו דרך להגיע אליהם? האם יש לנו דרך לפצות אותם ולגרום לזה שכן יאכלו כמו שצריך?

איך תפצה ילד שלא אכל?

אנחנו יודעים מיהם התלמידים שנמצאים בכל כיתה, בכל בית-ספר. אנחנו נראה חינוך מסודר מהבחינה הזו.

הכי פשוט, כמה ילדים לא קיבלו ארוחה חמה באוקטובר? תן את הנתון הזה, אנחנו שואלים אותו כבר שבוע.

אני אענה על זה. בתחילת אוקטובר, מתחילת המלחמה זה היה אפס. היום זה 40% בערך, עדיין לא נמצאים במערכות.

אילן, שאלה מאוד פשוטה, בבקשה, תענה לי עליה. חודש אוקטובר, מה מספר התלמידים במדינת ישראל שלא קיבלו את הארוחה שמגיעה להם – קשה לענות על השאלה הזאת?

ב-7 לאוקטובר, כאשר פרצה מלחמה, למעלה מ-400 תלמידים לא קיבלו.

ב-31 לאוקטובר, כמה לא קיבלו?

אני לא יכול לענות לך.

אז מי כן יכול לענות לי על זה?

אני לא מבין דבר אחד, הרי אתם אמורים לשלם עבור הארוחות שהתקבלו, ולא לשלם עבור הארוחות שלא נתקבלו, אז כמה אתם לא הולכים לשלם אפשר לדעת? אתה יודע מבחינה עסקית – אני היום בעל מפעל שמספק מנות. אז אומרים לי – תספק כל חודש 100 אלף מנות, ובחודש מסוים ביצעתי פחות, אתם צריכים לדעת את זה.

בחודש וחצי האלה, האחרונים, אנחנו כל יום דוחפים שיותר ויותר ילדים - - -

זה לא מעניין, אני רוצה לדעת את המספר. זה שאתה דוחף זה בסדר. למי אתה דוחף מזון?

אילן, אבל אתה צריך להבין. בסוף, לא מדברים פה על להעביר מכונית מחנייה א' לחנייה ב'. מדברים על ילדים שנשארים רעבים, ואין לכם את הנתונים לדעת כמה הם. אנחנו חייבים לקבל תמונת מצב של נתונים קודם כל.

אני יכול להגיד לכם את הנתון עכשיו.

מה הנתון עכשיו? זה מה שאנחנו שואלים.

מתוך כ-400 אלף תלמידים שהיו מקבלים בשנת 2023, 250 בסך הכול מקבלים, השאר לא מקבלים כרגע.

למה הם לא מקבלים השאר? השאר שלא מקבלים, הם לא מקבלים כי הם לא מגיעים למערכת נכון?

בוודאי.

יפה. מישהו העביר את הנתונים האלה לרווחה? יש לכם איזשהו קשר עם עוד גורמים לוודא מה המצב של אותם תלמידים?

אנחנו מפעילים את המערכות שלנו.

עזוב את המערכות שלכם. יש גורם מתכלל לדבר הזה?

אתם פשוט לא מבינים כנראה את מה שאנחנו שואלים באמת.

הוא ענה, אלה התשובות.

הם אומרים שהם דוחפים, מה הם דוחפים? מזון? מה?

הם דוחפים שהתלמידים יחזרו לבתי הספר. אין גורם מתכלל שהוא יודע כמה מפונים עברו לאיזה ערים, ואיפה הם משתלבים במערכת החינוך.

אילן, אנחנו ביקשנו גם בוועדה הקודמת, בסיכומים, באיזה רשויות מקומיות התקיים, ואיפה לא מתקיימת התוכנית. אנחנו יכולים לקבל פילוח, קובץ אקסל, איזה רשויות עובדות, איזה רשויות לא עובדות, כמה ביצוע מתוך מה שהיה אמור להיות מבוצע. ריבון העולמים, אלה נתונים שביקשנו.

אני אדאג לזה.

אני רוצה פשוט למקד את המצב. יש מצב שמשפחה התפנתה, והמדינה אכן נותנת תשלומים עבור הפינוי הזה. יש כאלה שמתפנים עצמאית, ויש כאלה שמתפנים לבתי מלון, ואז אני יודע פחות או יותר מספר, אבל אולי אני פחות מודאג. אבל אם יש מקום שהמשפחה לא התפנתה, ולא נמצאים במערכת החינוך, עם הילדים האלה אני רוצה לדעת מה קורה, ולהם אני רוצה גם לתת סיוע, ואת זה אתם לא יודעים כבר למעלה מחודש. זאת הנקודה שאנחנו רוצים להגיע אליה.

אולי משרד הרווחה יידע לתת. יש פה נציגים של רווחה?

התלמידים האלה שלא הגיעו ולא מקבלים אוכל, גם לא מקבלים - - - אנחנו רודפים אחריהם.

אבל אתה לא יודע מי הם.

איך אתם רודפים אחריהם?

לא, אני רוצה להבין, הוא לא יודע מי אלו. אבל בגלל שהוא לא יודע, הוא לא יכול לרדוף.

אילן, אבל מה אתם עושים? איך אתם רודפים אחריהם?

אני יודע על בתי ספר שלא נפתחים.

מתוכם חבר'ה התפנו לבתי מלון, וחבר'ה התפנו עצמאית. מי נשאר אתה יודע?

רגע. אני רוצה לומר משהו. אילן, אני רוצה להסביר לך משהו. בשולחנות העגולים בדיון שעבר דובר על כך, שבשולחנות העגולים חשבתם שאחד הפתרונות הטובים הם לעודד את הילדים להגיע לבית ספר, לקחת אוכל או לאכול. אבל אנחנו גם דנו על זה בשבוע שעבר שזה לא פתרון ריאלי. מכיוון שראשית, חלק מהילדים לא נמצאים בעיר שלהם. שנית, אם יש אזעקות, אז הם לא ירצו, או ההורים לא ירצו. שלישית, אף ילד לא רוצה לבוא ולקחת את הארוחה, ושכולם יראו שהוא הילד המסכן שצריך לממן לו ארוחות. מכל הבחינות לפעמים לא צריך הסעה לבית-הספר. מכל הבחינות הבנו שזה לא הפתרון הריאלי.

אנחנו הצענו כאן פתרון שכולם הסכימו על זה שזה פתרון מאוד ישים, כי רוב המשפחות האלה שבהן יש ילד שזכאי לארוחה חמה, הם מקבלים גם ככה כרטיס של הביטחון התזונתי של 500 שקלים בחודש. אנחנו ביקשנו שארוחה כזאת שהשווי שלה הוא 24 שקלים ביום, נעביר את הכסף הזה שהילד לא השתמש, לא קביל את האוכל, להעביר את הכסף דרך כרטיס המזון להטעין אותו, כדי שלאותה משפחה יהיה כסף לבשל בבית, או אם הם מתארחים אצל משפחה, הם זקוקים לכל שקל. היו פה הורים, הם הסבירו את זה. ולכן, במקום לנסות לעודד אותם, אני מבינה שבבית הספר מקבלים איזושהי מעטפת שהיא גם טיפולית, וחברתית והכול, אבל כרגע אנחנו מדברים על מזון - אין אוכל. אני גרה בבאר שבע, אני כל היום מקבלת פניות - אין אוכל לאנשים בבית. יש להם עוד חמישה ילדים שהם צריכים להאכיל, זה ממש אקוטי, אנחנו חייבים לפתור את זה. אי- אפשר להמשיך עם הברברת הזאת.

אני אחרון האנשים שיגיד לכם – לא ליצור כל דרך שהיא. זה משרד האוצר יעשה.

אבל האוצר אומר לנו זה לא אנחנו, זה החינוך. ואתם אומרים - - -

אין לי בעיה עם מה שאמרת שמשרד האוצר יעשה, אבל אתה לא יודע מי הילדים האלה.

אני יודע טוב מאוד.

אילן, יש לי שאלה. אמרת קודם שאתה יודע על 400 אלף. אנחנו יודעים על 460. אתה יודע אותם ברמה של שם ופרטי קשר? אתה יודע איך להגיע אליהם?

עוד הפעם, אין לי אותם ברמה השמית. יש לי אותם ברמה כל מוסד. זאת אומרת, אני יודע איזה בתי ספר וכמה תלמידים.

אילן, אני איתך. בוא, אני מנסה למצוא פתרון. אני איתך. אני מניח שבית הספר כן יודע מי התלמידים שמבקשים עזרה. פניתם למנהלי בתי הספר האלה לפי קוד מוסד, ואמרת להם – חבר'ה, בואו, תפנו לתלמידים, תראו מי צריך עזרה, אנחנו יודעים לעזור להם?

חד-משמעית, אנחנו יום יום בקשר איתם. אנחנו לא רוצים רק שהילדים יבואו לאכול, אנחנו רוצים גם שהילדים יבואו לקבל תמיכה רגשית וחברתית.

אז למה אתם לא מגיעים אל הילדים האלה? לבית שלהם, לא לבקש לבוא לבית הספר.

מכיוון שברשויות המקומיות יש הנחיות ברורות מאוד איזה בתי ספר, מתי יגיעו ואיך יגיעו. יש רשויות שאומרות – בכלל לא. יש כאלה שאומרות – רק אם יהיה מיגון. חבר'ה, המציאות מורכבת.

לא. אבל המציאות היא פה שבסוף ילדים בקצה נפגעים.

לעשות זאת תקציבית, זה לא ענייני בכלל. חבר'ה, תעשו את זה דרך האוצר.

אבל בסוף יש לנו בעיה. יש ילדים בקצה שנפגעים בגלל ביורוקרטיה פה שנופלת בין הכיסאות.

אתה צודק שזה צריך להתבצע דרך האוצר. אבל אנחנו צריכים את הנתונים בכדי לדעת למי להעביר את זה.

מה קרה לכם? אנחנו רודפים אחרי הילדים האלה. ההוראה שלנו לכל העובדים שלנו, זה למצוא קשר עם הילדים האלה. מה קרה לכם? אני דואג שהם בכלל לא מקבלים כלום – לא חברתית ולא - - -

אז מה הפתרון שלך? אז מה אתה מציע?

קודם כל, כמו שאמרתי לך קודם, ואני אחזור על זה. הוועדה מתכנסת בכלל הנושאים, וגם בנושא הרגשי הוועדה מתכנסת, וגם בנושא של חינוך מיוחד הוועדה מתכנסת. כרגע הדיון הוא לאוכל. ולכן אנחנו פונים אליך בנושא של האוכל. אני רוצה לשאול אותך שאלה מאוד פשוטה, האם משרד החינוך פנה למשרד הרווחה ואמר לו, תקשיב, יש לי כך וכך תלמידים ברשות הזו, וברשות הזו, בסמל מוסד הזה, במקום פלוני ופלוני הם לא מקבלים אוכל כי בית הספר לא נפתח, או בית הספר עובד רק עד השעה 12:00 ובשעה כזו אין ארוחה. לכו תבדקו אם מקבלים או לא. אני כבר אדאג עם האוצר.

אגיד לך איך אני הולך לסכם את הדיון הזה. משרד האוצר צריך לדאוג לקבל נתונים ממשרד החינוך ומשרד הרווחה לאותן משפחות, ולתקצב באופן מלא את הארוחות האלה, ולהעביר את זה לכרטיסי המזון, זהו, זה לא מסובך. רק אני צריך ממך וממשרד הרווחה את האפשרות להגיע לאותם תלמידים, זה מה שאני צריך מכם. את המלחמה מול האוצר אני אנהל.

אין גורם מתכלל לפרויקט הזה.

תודה רבה, לחברי יו"ר הוועדה. אני חושב שאמרת את הדברים בצורה הכי נכונה שיכולה להיות. אבל בוא ואני אעזור למשרד החינוך איך לטפל בזה. אמרת שיש 460 אלף תלמידים. אמרת שהיום נותנים קרוב ל-250, מי שלא מקבל זה 150 אלף. קחו את ה-150 אלף, סליחה, כמה אמרתם שלא מקבלים?

40% בערך.

כמה ילדים לא מקבלים היום את הארוחות, כמה?

אני אומר שוב, כ-150 אלף.

לא משנה. נניח שזה 160 אלף, אני לא אכנס למספר המדויק. אני רוצה לעזור לך, כי אנחנו לא מקבלים פה נתונים למעלה משבוע. אגיד לך מה אני רוצה בדיוק. מתוך ה-150 אלף, או 160 אלף, חלקם התפנו לבד. חלקם נמצאים בבתי-מלון. החלק הנוסף נמצא באותם יישובים, והם לא נמצאים בבתי-ספר, את החלק הזה אני רוצה לדעת, ואז אני יודע מה המספר שלהם. ואז אני יודע גם לתקצב אותם, וגם אז, תנסו למצוא את השמות דרך בתי הספר, זה מה שאנחנו רוצים.

עוד דבר קטן, זה משתנה כל יום. אני רק יכול להגיד לך ש-50 אלף תלמידים בשבוע האחרון - - -

אתה יודע מה, זה שהוא משתנה כל יום זה לא מעניין אותי. תיקח מפה אחורה, ואגיד לך יותר מזה, תעשה סיכום שבועי, לא קרה כלום.

בבקשה, מרכז השלטון המקומי. בזום. בבקשה. אולי לה יש נתונים.

שלום לכם, אנחנו בדיוק כמוכם בלי נתונים, למרות מערכת הממשלתית הדיגיטלית התחילה באיסוף הנתונים מכל התושבים שבעצם פונו ונתבקשו לעדכן היכן הם נמצאים. אנחנו פונים ומבקשים ממשרדי הממשלה ומהכנסת לקבל את הנתונים אודות המפונים שהגיעו אלינו. אנחנו חסרי נתונים. אנחנו אוספים נתונים מכל מיני עמותות, ומכל מיני גורמים שמתקשרים אלינו ומעדכנים אותנו על משפחה פה ומשפחה שם, אבל מערכת מסודרת שנותנת את הנתונים לרשות המקומית על בסיס יומי – איזה ילדים יש, באיזה גילאים יש. גנים, מעונות יום, בתי ספר, אין לנו שום מידע בנושא הזה.

תודה רבה. הדברים ברורים. משרד הרווחה, דוד כהן. נמצא איתנו בזום. לא נמצא. בבקשה, רון שביט.

צהריים טובים, הייתי בוועדה הקודמת בשבוע שעבר. הצגנו את מכלול המשאבים והפעולות שאנחנו עושים בתחום המזון לכלל אוכלוסייה, לכלל הגילאים. אמרנו אם יש נתונים שמשרד החינוך, כמו שאתם הצגתם ספציפיים, ניקח אותם, נוכל לעשות עבודה.

רון, אתם יושבים בשולחנות עגולים עם המשרד.

זה אומר שמות של נערים, שמות של ילדים פלוס רשויות. אמרתי מספר פעמים וגם לוועדה.

רון, אתם יושבים בשולחנות עגולים עם משרד החינוך נכון?

הייתי בשבוע שעבר, משרד החינוך לא הציג מודל שבו הוא נזקק להתערבות שלנו. הוא הציג מודל שבו הוא פותר את זה לבד.

אתה כרגע כמשרד רווחה. אתה מוצא לנכון שמשרד החינוך יעביר לך את הנתונים? האם לך יש את היכולת להגיע לאותם תלמידים ולהביא להם את האוכל?

כן. ברגע שיש לנו את הרשימה המדויקת של שמות ורשויות, אנחנו יכולים להתחיל לבנות מודל עבודה.

תודה רבה.

כלומר, צריך להעביר להם שיהיה ברור.

טכנית אפשר להעביר להם את זה לכרטיסי המזון נכון?

זה לא משנה, זה אמצעי. יסמין, הבעיה זה הנתונים. האמצעי פחות בעייתי.

הבעיה היא הרבה יותר עמוקה, לצערי, אני עוד אדבר על זה. זה שאין גורם מתכלל לכל הפרויקט הזה. זה שאף אחד לא יודע מה קורה אצל השני. זה שמפרקים את המועצה לביטחון תזונתי. יש פה נושא עומק שלא עובדים בשגרה, אז בטח ובטח שמתפוררים בשעת חירום, וזה משהו שדורש טיפול עומק.

אני בכוונה רק חוזרת על מה שאמרתי בפעם הקודמת רק כי זה כן חשוב, ויש בידינו את הכוח. אסור שעודפי תקציב של הפרויקט הזה יחזרו לקופת - - -

אין עודפי תקציב. תקצבו את זה בחסר מלכתחילה.

לא כל שנה. בקורונה, כן היה. אני יודעת מה אני אומרת לכם. חשוב מאוד שכל דבר כזה יילך חזרה לפרויקט שלא יהיה מצב שהוא לא מבוצע עד הסוף, ואז נדע גם מה להוסיף.

עכשיו ממקום יותר גרוע – הם לא יודעים איפה הם.

ישר אמרתי, אני יודעת את הנתונים. כי גם בקורונה לא היה, בקורונה לקחו את הכסף של מפעל ההזנה והעבירו לפרוייקט אחר, גם חשוב, אני בכוונה אפילו לא מציינת. אבל זה רק מראה על סדרי העדיפויות. ילדים שרעבים בבית הספר, רעבים גם בבית, כמה פשוט להבין את זה.

אני בא באמירה אחרת נעמה, תוקצב בחסר. משרד האוצר בא ואומר בשתי הוועדות, גם בקודמת, גם עכשיו – יש ביצוע, יש כסף. קחו בחשבון כאילו היה ביצוע, ותעבירו את הכסף הזה או למשרד הרווחה, או למיזמים חברתיים שהם יעשו את העבודה כמו שצריך.

באותו קשר כן הייתה פה שאלה שעלתה על תת ביצוע של 115 מיליון, שרוצים לייעד אותו לשימושים אחרים, וכתוב שהוא תחת סעיף הזנה בחינוך בין היתר, אז שם בעצם יש כן כסף כשמבינים שהוא לא בוצע ורצו לייעד אותו למטרה אחרת. כמה יש שם, ולמה לא מייעדים אותו להזנה? שנית, לנתונים שהובאו פה על-ידי משרד החינוך, השאלה האם זה מתייחס רק לילדים במסגרות שלא נפתחו, במוסדות חינוך שלא נפתחו, או באמת כמו שהדגשת, ולא הבנתי אם הנתונים מתייחסים גם למקומות שנפתחו, אבל הם עד שתים עשרה, או עד אחת, ואין שם את הארוחה החמה, זה גם נתון שהוא חשוב, ולהצליב את זה גם עם הנתונים של המפונים, אבל גם עם פרויקטים אחרים שקיימים של הזנה כמו של משרד הפנים שלא יהיו כפילויות, זאת אומרת, שמי שבאמת צריך יקבל, ולעומת זאת, לא יקבלו גורמים שכבר מקבלים היום באיזשהו פרויקט אחר כספים עבור הזנה. אז חשוב פה התכלול של הנתונים. אבל ה-115 מיליון האלה צריך להבין מה הם.

אני אתייחס ה-115 מיליון, זה איזשהו כסף שלא יבוצע בהסעות, ובהזנה של צהרוני ניצנים, שזה לא השיח שאנחנו עכשיו מתכוונים אליו.

כן. ניצנים הוא בתוך ה-460 אלף.

זה תוספתי. שלא יהיו שתי תוכניות תוספתיות.

החשיבות פה כשאנחנו מסתכלים על המלחמה ועל התכלול של הצרכים, יש לנו את עולם המקורות ועולם השימושים. המטרה לא לערבב ביניהם. זאת אומרת, שחודש צורך באיזשהו תקציב, אז מסתכלים עליו בפני עצמו. וככל שיש איזשהו מקור שנחסך במקום אחר, הוא לא רלבנטי. זאת אומרת, מה שאנחנו מנסים להגיד, שבמידה ויש צורך להשתמש דרך משרד הרווחה בהזנה, משרד הרווחה צריך להעלות את הצורך הזה עם הנתונים, עם מספר הילדים, ולהציף את השימוש הזה. ואת המקור התקציבי לזה, אנחנו כאוצר צריכים לדעת לתכלל.

את מדברת על המיזם לביטחון תזונתי, דרכו, זאת אומרת? אמרת הרווחה פשוט.

עכשיו העלו את האופציה שהרווחה יפעילו שהכסף יעבור דרכם. יעבירו את הכסף מחינוך לרווחה. אני אומרת שחשוב לעשות פה הפרדה של עולם המקורות והשימושים. באופן כללי בתקנה שהזכרנו בתחילת הדיון, אין עודף, זה לא שיש מה להעביר.

זה מה שאני מסביר לך. אתם תקצבתם את זה בחסר. אילו לא הייתם מתקצבים את זה בחסר היה עודף. את בעצמך אמרת וגם בדיון הקודם. אמרו בצורה מפורשת – אם יש ביצוע, יש כסף. זאת אומרת, אם עכשיו משרד החינוך היה מביא ביצוע מלא, היה מקבל כסף מלא. נכון? מה המקור התקציבי? מאוצר המדינה נכון?

גם אם היו מתקצבים את התקנה ב-3 מיליארד שקל, בכוונה זורקת מספר שהוא לא רלבנטי, ועכשיו היה חיסכון, אז היו משתמשים בפער לממן צרכי מלחמה. צרכי מלחמה הם מאוד מגוונים.

ילד שלא אוכל, מבחינתי, זה צורך מלחמה.

את לא מדייקת במה שאת אומרת. גם במלחמה, הרי יש מדינה שצריכה לתפקיד. אומר גם יו"ר ועדה, צורך מלחמה זה לא להפקיר את העורף. הרי העורף הוא חלק מהמאמץ הלאומי. הילדים לא צריכים להיות רעבים. זה לא מותרות. זה לא משהו שצריך לקצץ ממנו, זה להיפך. זה מה שצריך לשים עליו עוד יותר זרקור בעת הזו כשאף אחד לא שם לב. אני לא הבנתי את העניין הזה שכאילו אם זה ממקור אחד, הוא לא יכול לעבור למקור אחר. הרי אנחנו בוועדת כספים נעביר למיזם לביטחון תזונתי להשלים את זה דרך הבתים. אם יש נתונים כמו שאמר רון, כמו שאמר יוסי, ברגע שיש נתונים - - -

למה אני מתעקש על נתונים כבר שתי ועדות?

האמת היא, שנראה לי שהנושא הכספי פה הוא לא בעייתי.

בדיוק, זה הביצוע.

(הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)

הבעיה היא לקבל נתונים ולבצע, זה מה שאנחנו צריכים כרגע.

אין דרישה תקציבית, אפילו לא ברור כרגע.

כי אין נתונים, אז אף אחד לא דורש, לאף אחד לא איכפת. פשוט כנראה שלאף אחד לא איכפת.

אני מתחברת למה שאתה אומר. ברגע שיהיה ברור מה הצורך במשרד הרווחה, אני בכוונה שמה את משרד החינוך בצד. שיהיה ברור במשרד הרווחה הוא יגיד – הצורך שלי עבור ההזנה עם כך וכך, כדי לתת מענה לכך וכך ילדים שהמסגרות שלהם לא פועלות, אז אנחנו נוכל להסתכל על הצורך הזה ולתת לו את המענה באופן ייעודי. אבל השיח של האם אנחנו לוקחים מכאן או לוקחים מכאן הוא פחות רלבנטי לעניין.

זה לא מדויק מה שאת אומרת. אני מתעקשת איתך על זה. העברות תקציב כשעושים אותו, כ-70% מסעיפי התקציב משתנים במהלך שנה, לא יודעת אם כולם יודעים את זה, וגם את יודעת את זה. בטח בהיבט מלחמה יש לנו איזושהי גמישות.

נכון. אמרתי בתחילת דבריי. אמרתי אני אנהל את המלחמה מול האוצר, יודעים לעשות את זה גם בוועדת כספים, אבל אני צריך נתונים.

אבל משהו אחד. אני בטוחה אלי ויוסי שיש נתונים חלקיים. הרי אוקיי. אין את כל המספרים וכל הנתונים. יש נתונים על חלק מהילדים, בוא נתחיל איתם. מה זה הדבר הזה? בוא נתחיל את מה שאתם אומרים שנעשה, נביא לבתים, בוא נתחיל עם הנתונים שכן יש להם. הרי יש רשויות שכן יש להן איזשהו דיווח.

אני יכולה להביא נתונים מבאר שבע.

בבקשה. למה כאילו הכול זה כלום? לא. אני מתעקשת עם משרד החינוך. תביאו את הנתונים החלקיים שלכם, ובוא נתחיל איתם. זה חיים של אנשים. ילדים רעבים, אז נעזור לחלק מהילדים הרעבים בינתיים, עד שנשיג את כל הנתונים, זה לא הכול או כלום. גם ככה זה בחסר, וגם ככה לא כל הילדים באי ביטחון תזונתי חמור. אני מדגישה את זה, לא רק אי ביטחון תזונתי, אלא חמור, לא זוכים לדבר הזה. זאת חרפה שלנו כאומה. אבל בזמן מלחמה אנחנו לא יכולים עוד יותר להגיד – אבל עכשיו יש מאמץ. אומר לך יוסי פה חד-משמעית – אני נלחם עם האוצר. אני אומרת לך כאופוזיציה חד-משמעית, אנחנו נהיה על זה באופן מלא, מיושר, לא תהיה בעיה. הכסף הזה יכול לעבור, רק צריך להתחיל לפעול וליישר.

המתנדבים הקימו חמ"לים. שינעו פה אוכל לכל מקום, לבסיסים, לבילויים, ואת האוכל של מפעל ההזנה לילדים אנחנו פתאום עומדים כאילו המומים.

כי הבעיה היא הרבה יותר עמוקה. יש פה בעיה עמוקה של התנהלות של כל המהלך הזה. חשוב שתדעו את זה. אני חושבת שכראשי ועדות, אתם צריכים להבין שגם בשגרה הוא בעייתי, אז בטח ובטח שבחירום. כל הנושא של המועצה לביטחון תזונתי שלא תוקצבה, אפס שקלים ב-2023, 2024. זאת אומרת, עובדים שם אנשים שאמרו להם, אתם יודעים מה? אתם עובדים בהתנדבות כרגע, אתם תעשו מחקרים בלי כסף, אבל אנחנו ניתן לכם החזר נסיעות – גם את זה הם לא קיבלו.

ורוצים לסגור אותם, יסמין.

בשנת 2021, 2022, היה תקציב. עכשיו יש אפס תקציבים. המועצה הזאת עכשיו מגישה המלצות לחירום, ולתוכנית חמש שנים קדימה. המועצה הזאת חייבת להיות עצמאית. היא חייבת להיות מאוד משמעותית. יש שם אנשי מקצוע שידעו איך לתכלל את הדבר הזה. המועצה הזאת היא הוקמה על-פי חוק. זה משהו שחייב לשים עליו. באמת, לזמן דיון אפילו רק על זה, כי זה שורש הבעיה.

גבירותיי ואדוני היושב-ראש, אני רוצה להמשיך בדיוק את מילותיה של נעמה שדיברה שמדובר פה בחיים של ילדים. אתם מדברים פה 50 דקות בוועדה לזכויות הילד, והדיון הזה – שמעתם אותי חבר הכנסת טייב, וחלק מהנוכחים פה שמעו אותנו כבר. לא הגיוני בעינינו שהוועדה הזאת נפתחה, ולא דוברה על זכויות הילד של למעלה מ-30 ילדים שנמצאים כרגע במנהרות של חמאס. זה לא סביר. אנחנו ממש התחננו פה בוועדה הקודמת. חבר הכנסת טייב, ממש, בקשה ממך, בתור יושב-ראש הוועדה. לא הגיוני שהוועדה הזאת תפתח, או תנעל, בלי לדבר על הילדים שלפני כחודש נשללו מהם כל זכויות היסוד שלהם באחת. וכל הדיון שמתנהל פה שהוא חשוב מאין כמוהו, בוודאי שהוא חשוב, חייב להיפתח בכל פעם בוועדה הדיון על זכויות הילדים שלא כאן איתנו.

תראו, ישבנו פה בסבלנות. המעמד הזה מרוקן אותנו, ממש מרוקן אותנו מאנרגיה. לחזור ולהדגיש שאנחנו במאבק סיזיפי במעלה ההר כדי לפתוח דלתות, אני יודע שכולם מקשיבים לנו. אני יודע שכולכם איתנו. אבל עצם זה, והעובדה שהדיון הזה לא נפתח ודובר על הילדים האלה, חוטא למצב שבו אנחנו נמצאים. אין דבר ברגע זה, אין דבר יותר חשוב מהילדים שברגע זה בעודנו יושבים פה, ובעוד כמה שעות תחזרו לילדים שלכם הביתה ללטף אותם, לחבק אותם, לאהוב אותם – אני בעוד שלוש שעות אראה את הבת שלי שחזרה מהגן שמאז ה-7 באוקטובר, אני על סף דמעות כל פעם שאני איתה, וכל רגע מרגיש כאילו הוא בר חלוף, כאילו זה לא מובן מאליו שאני יכול ללטף את הבת שלי, כי בן דוד שלי לא עושה את זה מזה חודש. והילדים שלו לא עושים את זה כבר מזה חודש, ואשתו שסיפרה להם השבוע שהיא בהריון, מה שחשוב לה לספר לילדים שלא ראו את אבא שלהם חודש, זה שאבא יודע שהיא בהריון. לעשות את החיבור הזה ביניהם לבין האבא שכרגע נמצא במנהרות. כל שיחה, כל ועדה פה, כל דבר חייב להיות קודם כל סביב זה, קודם כל, לפני הכול. לדאוג לילדים שהביטחון התזונתי שלהם לא רק שהוא מוטל בספק, בספק אם יש איזשהו ביטחון תזונתי.

אני רוצה שבוועדה הזאת, חבר הכנסת דלל, לא שמעת אותנו, ולכן אני מדבר ישירות אליך. צריכה להיפתח בזכויות הילדים האלה, אתה בתור חבר סיעת הליכוד, אני מניח שיש לך דלת פתוחה אל מקבלי ההחלטות הראשיים יותר מאיתנו. ולכן, אני מבקש ממך ישירות. בכל יום כשאתה קם בבוקר, אני מבקש ממך, ממש, תשאל את עצמך מה עשיתי היום כדי להחזיר את הילדים האלה הביתה? כל אחד. אבל ספציפית הילדים האלה בן ה-10 חודשים, בן השלוש, בן השש, שאני לא רוצה לספר לך מה האימהות שלהם עוברות עכשיו והאבות שלהם עוברים, הרי, אתה איש משפחה בעצמך. אני מבקש שתהפוך את זה למעשים. האמפתיה היא חשובה. החיבוק שאנחנו מקבלים מהציבור הישראלי הוא חשוב. רק לכם יש את הכוח לשנות. אנחנו יודעים שיש הצעות על השולחן מזה זמן. אני יודעים שמתנהל משא ומתן מזה זמן. האחריות שלכם בתור אלה שמצהירים השכם והערב, ואנחנו עומדים מאחוריכם – אנחנו לא חמאס. אנחנו מדינה דמוקרטית, ליברלית, מערבית, שחיי אזרחיה חשובים יותר מכל. הדרך היחידה שלכם להוכיח לנו את זה- זה להביא אותם הביתה. ואם זה דורש לשחרר אסירים – אז תעשו את זה. אם זה דורש הפסקת אש – בוודאי שתעשו את זה. אם אתם מכינים אותנו למלחמה שתיקח חודשים או שנים – תעשו הפסקה של שלושה ימים. מיטוט החמאס ייקח זמן. שלושה ימים שיחזירו 50 ילדים הביתה צריך לקרות עכשיו.

הילדים האלה לא יכולים לחכות עוד יום. כל יום שאנחנו יושבים פה ומדברים, אין לנו מושג מה איתם. אין לנו מושג. אין לנו מושג מה הם חושבים על אימא. מה הם חושבים שהם לא רואים את ההורים שלהם? איך זה ייתכן שאנחנו יושבים פה וחוזרים לשגרה, ומנרמלים את האירוע הזה? אתם יכולים לתאר לעצמכם את הילד שלכם יושב, לא יודע מה ההורים שלו חושבים, ולא מבין למה אבא ואמא שלו לא באים לקחת אותו. עכשיו. עכשיו. זה מה שקורה ברגע זה. יש ילד במנהרות של חמאס שלא מבין איפה אבא ואמא שלו. ומר דלל, ואדון טייב, אתם האבא והאימא שלו עכשיו. אתם מקבלי ההחלטות. אתם ורק אתם יכולים להפעיל את הלחץ, ולעשות כל מה שצריך. לקבל את ההצעה הקטארית. לקבל את ההצעה התורכית. לקבל, לא משנה מה, כדי שהילדים האלה יחזרו הביתה. כדי שבן דוד שלי יחזור לילדים שלו. כדי שבן דוד שלי יזכה לראות את הילד שלו נולד. זה לא ייתכן שהורדת הידיים הווירטואלית הזאת, המשא-ומתן שאצלנו אומרים - קודם יחזרו החטופים, ואז תהיה הפסקת אש. ומהצד השני, יגידו, בחיים לא נחזיר את החטופים אם לא תהיה הפסקת אש. אנחנו המדינה המערבית הדמוקרטית שמתחייבת לזכויות של האזרחים של החמאס לא, כי הפקירו את האזרחים. מתחבאים במנהרות. נכון. נכון. ולכן זכות ההוכחה, או חובת ההוכחה היא עלינו, ורק עלינו ועליכם. ואתם חייבים להוכיח את זה. העם איתכם. העם מוכן לפשרות. אנחנו ב-7 באוקטובר הפסדנו. אתם יודעים למה הפסדנו? כי לנו איכפת. כי לכם איכפת. כי למי שפה אכפת מאזרחי מדינת ישראל. ואנחנו נעמוד ונכיר בזה, והניצחון שלנו על חמאס יהיה אך ורק בזה שאנחנו נעמוד גאים ונגיד – אנחנו חזקים ועושים את הוויתור, כל ויתור שצריך, כדי להחזיר את האזרחים שלנו הביתה. תודה.

(הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)

תודה רבה. אני מחזק אותך. אני מחבק אתכם. אני מחזק את כל משפחות החטופים. אמנם עשיתי את זה בוועדה לזכויות הילד שאנחנו פתחנו את הישיבה עם דקה דומיה ודיברנו על זה, אבל משום מה זה התפספס פה. אני גם בוועדת הכלכלה הצעתי שכל חבר כנסת יאמץ לו חטוף או משפחת חטוף, ויהיה איתה בקשר. אני עושה עם משפחת אשר. יש שם את הילדה אביב, הילדה רז, ואת האימא דורון. והסבתא נרצחה.

כל מה שאמרת זה נכנס ללב. אני לא רוצה להגיד אבל, כי אנחנו נמצאים מול אנשים שהם חיות אדם, שמתעתעים בנו, משחקים ברגשות שלנו. אנחנו, ואני אומר לך, שכל חבר כנסת, בלי יוצא מן הכלל, כי גם בין חברי הכנסת יש לנו בדואים, ויש ערבים, ויש חטופים שנמצאים בצד השני. ואני אומר לך בלי יוצא מן הכלל, אנחנו נעשה הכול כדי שהחטופים יחזרו הביתה. צריך להבין גם, ואני אומר את זה בכאב – אנחנו רוצים שכל החטופים יחזרו הביתה. והמשימה שלנו ותמונת הניצחון, זו התמונה שמוצגת בכל הרחובות בארץ שרואים את כל החטופים שהם חוזרים הביתה – זאת תמונת הניצחון שלנו. תודה.

תודה. אני מודה על הדברים. אני אומר שוב. אני מודה על החיבוק, אני מודה על האמפתיה. אני מאמין לתחושות שלך. אנחנו ביום 38. אין זמן. אין זמן לחכות. אם מוכנים לשחרר 50 – תביאו 50. יש נשים מבוגרות, יש תינוקות – תביאו אותן. מה שיש תביאו, תעשו, לא לחכות. הכול או כלום, זה נחמד כשאתה משחק קלפים. אלי, אלה אנשים שנמקים בזמן שאתם מנהלים משא ומתן. בזמן שראש הממשלה אומר - אני לא מוכן, זה הכול או כלום, הם מתים. המלחמה נמשכת. אני מבין שיש מודיעין, ואתם עושים כמיטב יכולתכם, אבל מדובר בחיות אדם. אתה בעצם מבקש ממני, שכל עוד המלחמה נמשכת, אני אאמין שחיות האדם האלה דואגים להם, אני לא מאמין. מה שאפשר – תביאו. אם שלושה ימי הפסקת אש יביאו 50 ילדים - תביאו. תביאו, תנו לנו שביב תקווה, משהו. לא יכול להיות. אלי, לא יכול להיות. הרי אם זה היה הבן שלך או הנכד שלך, אתה לא היית יושב ומדבר איתי בכזה קור רוח. ושוב אני אומר, אני לא חושב שאתה לא מרגיש מה שאתה מרגיש. אני מבקש שתיכנס לנעליים שלי, באמת לנעליים שלי. ותדמיין את הנכד שלך יושב עכשיו במערה אפלה - ואז מה אתה עושה? האם תתמוך בראש הממשלה שאומר לא, הכול או כלום? לעולם לא. מה שאפשר עושים עכשיו. יש לכם תמיכה מהעם. יש לכם תמיכה מאיתנו. כל דבר שצריך לעשות - עכשיו צריך לעשות. אנחנו מדינה מערבית, דמוקרטית, עם ערכים שאנחנו חייבים לחיות לאורם. וחובת ההוכחה היא עליכם.

אני רק רוצה להוסיף משפט קטן. אימא שלי חטופה בעזה. אבא שלי נרצח בקיבוץ ניר עוז. ואני אומרת לכם, אם אנחנו נפספס חלון הזדמנויות שנפתח, אם נפספס אותו – אני, באופן אישי, לא אסלח על זה. על זה אני כבר לא אוכל לסלוח. זה הכול. תודה.

כולנו לא נסלח.

ישנו חלון הזדמנויות, פועלים ועושים את המירב. אמרתי לך בבוקר שאני כיו"ר קבוצת ידידות צרפת ישראל, ושוויץ ישראל, אנחנו פועלים יום יום, אם זה בזום, אם זה בוועדות, אם זה בטלפונים, ואם זה במכתבים. אנחנו פונים מול חברי הפרלמנט שנמצאים שם, ומפעילים את כל כוחנו הפרלמנטרי כדי להחזיר את כלל החטופים הביתה, כולל הדר גולדין. כשאני אומר את כולם, זה את כולם.

תודה. חבר הכנסת טייב. אני מאמין לך. אני לא לא מאמין לך. מה שאני מבקש מכם, מעבר בוודאי שגם גולדין, וגם אברה מנגיסטו, וכל מי שנמצא שם צריך לחזור הביתה. אני מבקש מכם שבתוך המאמץ הזה, אל תהיו צודקים. אנחנו לא צריכים לשכנע את העולם שאנחנו צודקים או לא, אלא אם זה משרת את האינטרסים שלנו. והאינטרס שלנו, של מדינת ישראל, של ממשלת ישראל, ובוודאי של עם ישראל מספר אחד שהם יחזרו לפה. ואם אנחנו צריכים להודות שנוצחנו, אז תודו. אם זה יחזיר אותם, בסדר. ואם הם יגידו, אבל אתם טובחים, ואתם, ואתם, תגידו, אוקיי. סליחה. אני לא מעניין אותי להיות צודק. לא מעניין את אף אחד עכשיו להיות צודק. אנחנו רוצים לנצח, זה יותר חשוב מלהיות צודקים, מלשכנע את העולם. אתם יודעים איך נשכנע את העולם? נדבוק בעקרונות שלנו. נראה לעולם לא בדיבורים. נראה לעולם שאנחנו אכן לא חמאס. אנחנו מוכנים לעצור את המתקפה, אנחנו מוכנים לעצור את המלחמה, כי חיי אזרחנו חשובים, אבל את זה רק במעשים, אך ורק במעשים לא בהצהרות. תודה לכם.

המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, פרופ' רוני סטריאר. בזום.

אני מביע הזדהות מלאה עם הקריאה הזאת להחזיר את הילדים ואת כולם בריאים ושלמים. זהו דבר בסיסי, צעד ראשון בנושא זכויות ילדים. אין ספק שאנחנו תומכים בגישה הזאת, ואני מביע את מלוא ההזדהות עם הדברים ששמענו עכשיו. ובכלל, כל זה מתגמד מול הקריאה הזאת. אבל עם זאת הנושא שלנו היה לדאוג לזכויות של הילדים שלנו, זכות בסיסית של ביטחון תזונתי. אני לא רוצה להוסיף הרבה, אבל לומר דבר מאוד חשוב. ארוחות ביום לימודים וחוק ההזנה, היה חוק חברתי במדרגה ראשונה, זו הזכות של הילדים לגשת ולקבל בתוך משרד החינוך את הדבר הבסיסי שזו ארוחה יומית.

מכאן שאם אנחנו דווקא בתקופת מלחמה, אנחנו לא מממשים את הזכות הזאת, אנחנו פשוט גם דואגים לרווחתם של זכויות. אני לא מקבל את השיח הביורוקרטי כסף, לא כסף. מה שאני דורש מיושב-ראש המועצה לביטחון תזונתי, זה מיד לקיים את הזכות הזאת שכל הילדים שהם במערכת החינוך שלא זוכים עכשיו לארוחה, הם יקבלו אותה בבית. לא איכפת לי איך. אני אתן כמה דוגמאות שמיד אפשר ליישם. אני בדקתי עם הזכיין של המיזם לביטחון תזונתי. יש לי נתונים של כמה מהילדים שהם בתוך המיזם לביטחון תזונתי כמה הם לא מקבלים היום, יש לי את הנתונים האלה לגבי באר-שבע, אשקלון, אשדוד, ומקומות אחרים. אנחנו כבר זיהינו את הילדים האלה. יש לנו את השמות של הילדים האלה. למשפחות האלה יש כרטיס, רק צריך להביא את הכספים האלה. ממחר, האנשים האלה יקבלו, ואני דורש שיקבלו גם רטרו-אקטיבי על כל החודש שלא קיבלו על-פי גודל המשפחה. מכאן שיש לנו את הנתונים, רק תעבירו אותם למשרד הרווחה. אנחנו מיד נעביר את הכספים האלה באמצעות המיזם לביטחון תזונתי. משהו כמו 7,000 שיכולים לקבל מיד את הכספים האלה. 24 שקל כל אחד כפול החודש הזה, כפול מספר הילדים, זו תמיכה מאוד משמעותית למשפחות האלה שהם ללא ספק משפחות שמצויות בחוסר תזונתי עמוק.

רוני, כדי שנוכל לצאת לדרך, אני מציע שקודם כל נתונים שיש בידך, תעביר לוועדה, כדי שנוכל להתניע את התהליך, עד שנקבל את שאר הנתונים ממשרד החינוך.

רוני, אתה יכול להגיע לעוד נתונים? זאת אומרת, האם לכם יש את היכולת להגיע לכל הנתונים?

במתווה של המיזם לביטחון תזונתי יש 739, שמספר הילדים שם זה 1,490 ילדים. יש לנו את השמות של הילדים, את השמות של המשפחות וכו'. באשקלון – 377 משפחות עם 625 ילדים.

השאלה אם ה-7,000 נתונים שכבר קיימים אצלך. יש אפשרות להגיע לעוד או יותר, כאילו זה מה שאספתם הרגע, או זה מה שהיכולת שלכם כרגע לקבל נתונים.

אין ספק. ברהט יש לנו 688 משפחות, יש לנו את השמות של המשפחות. לכל משפחה יש כרטיס. אנחנו יכולים בלחיצת כפתור להעביר את הכספים האלה. אני מוכן ביחד עם הזכיין להביא את השמות של המשפחות האלה, לבדוק כמה מהמשפחות האלה ביניהן שכן מקבלים, בהנחה שלי שחלק גדול מהמשפחות האלה לא מקבלות ארוחה בבית הספר, ונעביר להן. אין ספק אנחנו יכולים לעשות את זה.

אם תרשה לי, אני רוצה להתייחס למה שאמרו פה נציגי הילדים החטופים. זה מזעזע פשוט. מה שאמרת, חבר הכנסת דלל, אני מגיע לפני שבועיים הביתה ערב שבת, אני רואה את שולחן שבת. אשתי אימצה ילדה בשם יובל בת 10. הכינה לה כיסא. צלחת. מנה. אני רואה פתק – "שובי יובל". אשתי עושה הפרשות חלה. כולנו מתפללים עליה. יש לה את הכיסא ואת המקום ליד השולחן כל שבת, שלא נשכח שיש שם ילדים. קשה לעבור הלאה, אני ממליץ לכולם לעשות את הדבר הזה, פשוט לייחד סביב השולחן כיסא. מפה. כלי אוכל, כדי שנזכור ויהיה כל הזמן מול העיניים שלנו.

לעניינו, בעמותה ישנו פרויקט שאנחנו מנסים להרחיב את מפעל ההזנה גם לחינוך העל-יסודי, ואנחנו מדברים על בתי ספר לסיכון, אחרי בתי הספר האלה הילדים נמצאים ברחוב. כרגע, כל תוכנית ההזנה פועלת עד כיתה ז', מעל כיתה ז', אין ילדים רעבים. זאת אומרת, בכיתה ז' מפסיקים להיות רעבים. אבל אנחנו יודעים שזה כבר עלות מאוד גדולה, והתמקדנו ב-25 אלף נערים ונערות שלומדים בבתי ספר לנוער בסיכון.

הגשתי הצעת חוק כזאת לפני כמה חודשים. לצערי, משרד החינוך התנגד.

רוב השאלות שעלו פה, אני אוכל לתת להם מענה, כי אני מלווה את הנושא הזה כבר שנתיים, גם מול משרד האוצר, וגם מול משרד החינוך. מדובר על 25 אלף נערים שהוחרגו, הם למדו בתקופת המלחמה, מי שיכול להגיע כמובן, ולהם אין מענה. אני חייב לציין שבמגזר הערבי באותם בתי ספר, באותם ערים יש תקציב, הם מקבלים ארוחה חמה. השאירו את המגזר היהודי, לצערי, אני לא יודע למה, השאירו אותו בחוץ. אותם תלמידים באותם בתי ספר ממגזר אחד מקבלים, וטוב שכך, אנחנו הובלנו גם לזה. אבל במגזר היהודי לא מקבלים. חבר הכנסת דלל, המגזר היהודי, לא מקבל באותם בתי ספר לנוער בסיכון.

עכשיו, אם מדברים על האוצר ועל הרווחה?

זה בתוכנית היל"ה.

לא. תוכנית היל"ה היא משהו אחר. בתי ספר לנוער בסיכון הם שותפים שלנו לפרויקט, זו רשת דתית ונעמ"ת, יש להם בתי ספר שנקרא "הזדמנות אחרונה", שם לומדים 25 אלף נערים ונערות.

אתה מדבר על החינוך הטכנולוגי?

לא. זה גם לא חינוך טכנולוגי. זה נקרא מח"טים. אז המח"טים הערבים מקבלים, היהודים לא מקבלים. הם מקבלים את זה מתוכנית החומש. כשאני באתי לאוצר, אמרתי להם – מה זה משנה מאיזה כיס של אבא או של אמא? מה זה בתוכנית החומש של המגזר הערבי או לא, תביאו כסף גם לשאר התלמידים, הם לא מקבלים כל השנה, ובלי שום קשר לתקופת קורונה או לא.

עכשיו, אם נדבר על האוצר והרווחה – האוצר לא רלבנטי לדיון פה, כי כל הבקשה להסטת כספים, להעברת כספים, צריכה לבוא ממשרד החינוך. אז שר החינוך צריך לבוא ולהגיד – אני יודע שיש לי איקס ילדים וילדות שלא מקבלים. בתכנית יוח"א, הוא צריך את האישור של האוצר לעשות את זה. זה צריך לעבור בוועדת הכספים, אחרי החלטה של שר האוצר בשני הפרויקטים האחרים שזה "מיל"ת" ו"ניצנים", שם זה בסמכות השר להחליט להסיט כספים ממקום למקום, זה עדיין בסמכות שלו. אני מדגיש שיש פה סמכויות שהשר יכול כבר לעשות. לגבי מי שמתכלל – אין גורם מתכלל. מאות אלפי ילדים עזבו את בתי הספר במקומות שונים, עברו למקומות אחרים. אני יודע את זה, כי אנחנו מטפלים גם בנושא הגיל הרך. קשה מאוד לעקוב אחרי ילד שעבר ממקום למקום ולתת לו שם את המנה. אמרת נכון, חבר הכנסת דלל, אותם אלה שכבר חזרו במקומות שלהם שיתנו להם, אבל גם אז צריך לעשות חפיפה בין מקבלי תלושי כרטיסי המזון לבין כאלה והחפיפה תהיה מאוד נמוכה, כי יש הרבה שמקבלים ביום לימודים ארוך ובשאר התוכניות שהם לא זכאים לכרטיסים נטענים ממשפחות רגילות, אבל הם מקבלים בגלל שהם נמצאים במסגרת הזו.

הייתי שמח שהוועדה כמובן תאמץ או בקשה שיינתן תקציב. אגב, אני רודף אחרי התקציבים האלה. אני אולי יענה על השאלות איפה התקציב הזה הולך ולמה הוא מלכתחילה מופיע בחסר. התקציב עובד ככה – יש 211 מיליון שקלים פחות או יותר בתחילת כל שנה לכל התוכניות. הן לא מנוצלות מהסיבה האחת – ופה אני מביא בפניכם את האפשרות, אתם יכולים לעשות את השינוי הזה. עשרות רשויות לא מממשות את היכולת הזו מסיבה אחת פשוטה, הן היו רוצות, הרי הן צריכות להשתתף ב-25% מהעלות. אין להם את זה. אני לשעבר הייתי יועץ לסגן השר נהרי במשך שבע שנים עד לפני שנתיים, למדתי דבר אחד או שתיים. הוא כבר מזמן אמר – תנו להם את ה-75% כאילו זה 100% ואז לפחות יתנו -75% את האפשרות, זה לא רק בביטחון תזונתי, אגב, זה גם ברווחה במגוון תוכניות 360. תנו להם את ה-75%, תראו כמה רשויות הצטרפו וכמה מאות אלפי ילדים הצטרפו. לכן, משרד האוצר לא יודע בתחילת שנה כמה רשויות הצטרפו או לא.

לא לפני שנתיים ולא היום אין תוכנית אחת במשרד הרווחה שבגלל 25% אנחנו לא נותנים.

אולי בזכותך זה השתנה.

לא. לא רק בזכותי. אני אומר גם מרגי, אין. לצערי ביוח"א אתה צודק.

זה תיקון חקיקה, לא מעבר לזה.

מה הכי כואב, שהרשויות החלשות איפה שבאמת צריכים בסוף לא מקבלים בגלל הדברים האלה.

כי אין להם כסף למצ'ינג.

הפתרון פשוט.

הצעת חוק.

לא מבקשים שהאוצר יביא עוד כסף. פשוט להחשיב להם את ה-75% כ-100%, נגמר הסיפור. למה האוצר מתקצב בפחות? כי הוא לא יודע בסוף כמה רשויות ייכנסו. כל פעם שמצטרפות רשויות, הם מושכים עוד מהאוצר. זה לא כסף שנמצא בתוך תקציב משרד החינוך, זה מוקצה למשרד החינוך, לכל העברת תקציב הוא דורש ועדת תקציבים וכן הלאה.

חוץ מהצעת החוק הזו, יושבי הראש היקרים שאפשר לקדם אותם, אפשר לקדם בדבר הפשוט – להוסיף רשויות למעגל הזה שיקבלו ביטחון תזונתי, אז ה-25 אלף נערים ונערות - - -

כל מה שאתה אומר נכון ויפה. ולכן, ביקשנו נתונים. איזה רשויות עובדות ואיזה לא, ואנחנו לא מקבלים את הנתונים האלה.

זה לא רלבנטי נתונים כספיים, למה צריך רשויות? בשנה שעברה נשארו 250 מיליון - - -

סליחה, בדיון שעבר נאמר לנו ש-114 רשויות זכאיות, אבל רק 71 רשויות משתתפות במיזם הזה. ביקשנו לדעת איזה משתתפות, איזה לא ומדוע.

הבקשה נכונה, אבל אתם מחפשים את הכסף.

אנחנו לא מחפשים את הכסף, רק להבין את העומק של הבעיה...

את יודעת כמה כסף יש לכם? 250 מיליון עודף כל שנה אתה יודע את זה?

אני יודע שהכסף יש לי. רק בעיה להביא את הכסף - - -

חברת הכנסת שאשא ביטון, פנתה דאז לאביגדור ליברמן בקשה לכסף הזה, ואז התפרקה הממשלה. אני בקשר עם שר החינוך כי ישבו בתעדוף גבוה לגבי הנוער בסיכון. הוא אמור להגיש בקשה לאוצר להשתמש בעודפים האלה. בשביל זה אני פה לראות איפה העודפים האלה הולכים. לא יכול להיות שכבר אומרים בתחילת שנה – אנחנו בנינו על העודף הזה...

(הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)

אין לנו ויכוח.

לא היית בדיון הקודם. חיים מויאל אמר שהוא עובד על זה, שאותם תלמידים שאתה מדבר עליהם שהם נוער בסיכון, יקבלו בגיל התיכון. הוא עובד על זה מה אכפת לי מאיפה, שיביא מהגורן.

לא קיבלתם נתונים, יש הרגשה שמהטלים בכם ולא תקבלו נתונים גם אם תעשו - - -

לא יהיו נתונים – יהיה עוד ועדה, ועוד ועדה, עד שנקבל את הנתונים.

ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני מציע לעשות חשבון פשוט. 24 שקלים לילד ביום כפול בערך 20 יום בחודש שהילדים אוכלים, כפול מספר הילדים שמדובר בהם. לצרוך העניין, בארוחה יומית לתלמיד בניצנים – זה 450 אלף ילדים, זה 216 מיליון שקל לחודש כזה, בהנחה שאין בחודש הזה חגים, ולא היו חגים עד כמה שאני זוכר, לא אצל היהודים ולא אצל הערבים. זה פחות או יותר סדר הגודל שאנחנו מדברים עליו, תעשו חצי מזה. כלומר, סביר להניח ש-50% - - -

(הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)

למי להעביר? זאת בדיוק הנקודה. למי לתת?

יפה. אם אנחנו מניחים שאנחנו מדברים על סדר גודל של 113 מיליון שקל, למי להעביר? יש כמה אפשרויות. יש אפשרות להעביר אותם לאותם ילדים שעכשיו חוזרים לבתי הספר, ולתת להם את היום החמישי. יש להניח שגם יוסיפו להם ימי לימוד כי הם הפסידו חודש ועשרה ימים לימודים. קודם כל, להעביר להם כדי לתגבר אותם ולחזק את המשפחות שלהם ביום החמישי בשבוע שסביר להניח שהם יקבלו בו שעות נוספות כדי להשלים את התקופה שהלכה לאיבוד. שנית, להוסיף לאוכלוסיות נוספות מוחלשות, למשרד החינוך יש מדד טיפוח, הוא יודע למי אפשר להעביר, הוא יודע איך לפנות, הוא יודע לקבל תשובות לדברים האלה. אחר כך, את היתרה אפשר להעביר וצריך להעביר למיזם לביטחון תזונתי שהוא ערוץ לגיטימי ומוסדר של מדינת ישראל שמזהה את האוכלוסיות שעובד איתן. אחר כך, אפשר להעביר גם לכרטיסי המזון של משרד הפנים, אבל הסכום הוא לא כל כך גדול. משרד החינוך לילדים שלו, בלי לעשות העברות תקציביות, בלי שהכסף יהגר למקומות אחרים על אותם חוזים שבהם מדובר, יכול בהחלט להגדיל את הסכומים בחודשים הבאים, ולפצות את התלמידים. זה קל. זה פשוט. זה לא מסובך, ואפשר לזהות גם את האוכלוסיות שזקוקות יותר ולתת להם. למשרד החינוך יש את האמצעים לעשות את זה, זה פשוט עניין של להחליט. זה לא עניין של לדעת נתונים. אנחנו יכולים להתווכח על עוד מיליון פה ועוד מיליון שם, אבל סדר הגודל ידוע.

יש מישורים שונים של קשיים. אבל לדעתנו צריך להתחיל עם מי שאפשר לעזור לו. הבירור יש כמה וכמה בירורים, אבל אין ספק שיש ילדים, לפחות חלק מהילדים ידועים. משרד הרווחה מכיר ילדים רעבים. מכיר ילדים בחוסר ביטחון תזונתי. ועד שיתנו את כל הנתונים, אפשר להעביר חלק מהסכום לרווחה, למיזם לביטחון תזונתי. יש רכזים שעובדים בשטח. יש משפחות ידועות, וכל המתנה עד שיהיה מלוא הנתונים, זה משפחות וילדים שאין להם אוכל שאנחנו מכירים מי הם. בעיניי, זה פשוט אסור שיקרה. ברמה הראשונית, יש את המיזם לביטחון תזונתי עם 32 אלף משפחות שאותרו. יש להם רשימות של כמה ילדים יש בכל משפחה, זה לא סוד. ואם יגידו להם יש לכם 20 מיליון שקל, תעבירו עכשיו למשפחות, זה לא כל הילדים, אבל למשפחות הידועות, אז המשפחות הללו יוכלו לקבל. אם יגידו אחר כך הרווחה, יש לה עוד רשימות.

לא הבנו מהרווחה קודם שיש דרישות תקציביות שהם יעבירו ולא נענו. את אומרת שהם מכירים כבר משפחות שזקוקות, שהם היו רוצים לתת להן, ואם היה להם תקציב, הם היו נותנים. זה לא מה - - - אומר.

נכון. לא שמעתי מהרווחה.

אז למה? אז מה?

אפשר אולי לחזור לשאול את הרווחה עוד פעם. אבל אנחנו יודעים בוודאות שיש 32 אלף משפחות שאותרו, לא לכולם ניתנו. כ-28 אלף משפחות בלבד נשארו, בכל זמן נתון מקבלים את ה-500 שקל לחודש. 500 שקל לחודש למשפחה, כמובן לא מספיק. בתוך הנתונים הללו של המיזם הם יודעים כמה ילדים, ובני כמה הילדים ובאיזה רשות הם גרים. אם הם גרים ברשות שאין שם בית ספר, אז הם יודעים, כי הילדים לא קיבלו הזנה. זה אלמנט של שעות בודדות – יום, יומיים, של עבודה של בדיקה מדויקת. ואז לפחות הילדים הללו שאנחנו מכירים אותם ספציפית יכולים לקבל.

בקומה השנייה, יש בתוך הרווחה נתונים ממוחשבים על כלל המשפחות שפנו בשל מצוקה כלכלית, וחוסר ביטחון תזונתי, וגם זה נמצא במערכות הממוחשבות של הרווחה, וזה עוד לפני הקומה השלישית, שזה לקבל מידע גם ממשרד החינוך, שגם שם יש להם פוטנציאלית יכולת, אבל כנראה אנחנו רואים שהרבה יותר קשה לקבל את הנתונים. לדעתי, כל יושבי הראש יכולים לשאול חד-משמעית את נציג הרווחה בהנחה שמחר האוצר מעביר לכם דרך ועדת כספים, או בכל דרך אחרת 20 מיליון שקלים. האם אתם יכולים להעביר את זה לילדים שידועים אצלכם במערכת?

אני חושב שבוועדה הקודמת רון שביט אמר שכן, בוא נשאל אותו שוב.

אדוני היושב-ראש, עוד מילה אם אפשר. ה-25 אלף תלמידים בחינוך העל-יסודי נוער בסיכון, ידוע איפה הם נמצאים. הם לומדים בבתי הספר שלהם, אפשר מחר - - -

אתה מדבר על משהו אחר, זה לא הדיון. אני מדבר על ילדים שכבר אושרו, והיו אמורים להיכנס לתוך התוכנית ולא קיבלו. אתה עכשיו רוצה להוסיף משהו נוסף, אז אני אומר לך, בוועדה הקודמת חיים מויאל היה בזום ואמר שהוא עובד על זה ללא קשר.

בבקשה, אהרון טרואן, האוניברסיטה העברית בירושלים, חבר ועדה אקדמית, המועצה הארצית לביטחון תזונתי.

אני מצטער, אני לא יכול, אני בסידורים שקשורים לאחיין.

משתתפים בצערך.

הנתונים כולם קיימים במערכת. יש את הנתונים ברמה הממלכתית והלאומית, בחינוך, בפנים, באוצר, ברווחה. יש ברשויות המקומיות את המידע ממחלקות חינוך, מנהלים ויועצי בתי ספר, מחלקות לשירותים חברתיים ומחלקות הגבייה. כל הנתונים קיימים, ומזוהים במספרי תעודת הזהות. ואת האיגום של הנתונים האלה חייבים לעשות.

השלטון המקומי עלה ואמר שאין לו את הנתונים.

אנחנו יודעים מפרויקט שאנחנו עושים באום-אל-פחם, שהנתונים קיימים במערכות ממוחשבות, אין להם את החיבור בין מחלקה למחלקה עדיין. וזאת פעולה שניתן לעשות, היא לא מורכבת מדי. יש גופים – הזכרנו את הפעילות של החברה במגזר העסקי, שיודעים לעשות את העבודה. במהלך הקורונה הקימו מינהלה שטיפלה באיגום נתונים בזמן חירום.

(הוועדה המיוחדת לזכויות הילד)

כדי לדבר עם רותי דיין מהמרכז לשלטון מקומי. היא עלתה פה ואמרה שלא, אולי תתאמו איתה, דבר איתה.

כשמדברים על הטיפול, המועצה צריכה לקבל את כל הנתונים, יש בידי חברי הכנסת את היכולת להעביר את החוק, ולדרוש שהנתונים יוזרמו. הזכיינים של המיזמים הלאומיים, בין אם זה במפעל ההזנה בבתי הספר, ובין אם זה במסגרת של המידע הלאומי לביטחון תזונתי שעוסק רק ב-30 אלף משפחות, שכמובן צריכים תמיכה, אבל אם מתוך 150 משפחות שעומדות בקריטריונים שלא מקבלות, את הנתונים האלה לפי - - - המכרזים של הזכיינים, אשל חב"ד, ופתחון לב, והזכיינים של מפעל הזנה, הם חייבים לדווח למשרדים הרלבנטיים את כל הנתונים מדי חודש. זאת אומרת, שוב פעם הנתונים האלה קיימים במערכת. כשהיה ויכוח אל מול פתרונות אחרים, ולקח את משרד האוצר שהיה צריך יועמ"שים שיצמידו את הנתונים. לא ייתכן שאנחנו עומדים שוב בדרישה של הוועדה לקבל נתונים, ולא מצליחים לקבל את הנתונים. זה צריך להיות דבר שבשגרה, על אחת כמה וכמה בחירום. אנחנו צריכים עכשיו שתוציאו תקנות, תוודאו שהנתונים האלה שקיימים ממילא באופן אלקטרוני, יעברו יחד ויאוגמו. לצד זה, האיגום של הנתונים התקציביים של כל המערכות, דובר על יוח"א, מיל"ת, ניצנים, ופרוייקטים אחרים, וכסף של הקרן לידידות, שאגב, אם לא צורך פיקוח, אז הוא יוצא גם בלי פיקוח. את הדברים האלה צריך לעגן. תרשמו את הרשימה של הסעיפים התקציביים. מרכז המחקר והמידע יכולים לעזור בזה. ברגע שיש לכם את הטבלה שאתם יודעים מה המקורות התקציביים, מה התכנון מול הביצוע שלהם, כל זה ניתן - - - לצרכים המידיים של האנשים שמתעדפים אותם מתוך הנתונים שיש במערכת לגבי מי צריך מה. זה לא צריך להיות כל כך מסובך. אנחנו לא צריכים לעשות עוד סבב של דיונים בוועדה. אתם צריכים פשוט לפעול.

המועצה הארצית לביטחון תזונתי, צריכה לקבל את התקצוב כדי לתכלל את זה. אנחנו מוכנים לעשות את העבודה. תיישמו את ההוראה וקדימה.

תודה רבה.

בבקשה, מנכ"ל פתחון לב.

אני מצטרף לדברים שאמר הבחור שמייצג את הילדים. רגע לעניינינו. אני חושב שהדיון הזה הוא דוגמה מצוינת לתקלה שאנחנו נמצאים בה, וזה המרדף הבלתי נגמר אחר נתונים. ואני מצטרף לדברים שאמר חברי אהרון, הנתונים קיימים, ויודעים בדיוק מהאוכלוסיות. אבל אם מחפשים נתונים, אפשר להתחיל נתונים בעובדה שבשלב הזה בקורונה הממשלה הוציאה מכספה לצורך ביטחון תזונתי – 1.35 מיליארד שקל. לביטחון תזונתי מכספי המדינה בזמן הקורונה בתקופה המקבילה. נכון להיום אף לא שקל אחד. אני לא יודע על איזה חישוב מחפשים כל כך לדקדק, אבל כנראה שכל הפער בין 1.35 מיליארד שקל למצב שאנחנו נמצאים בו באפס, הוא בהחלט פער שאפשר להתחיל איתו. והדיון הזה שממשיך לחפש איזשהו נתון אוטופי, הוא חלק מהמצב שאנחנו נמצאים בו, כשכולם מדברים על בואו נמצא נתונים. אני אומר כאחד האירועים שמפעילים את המידע של תווי המזון, שיש בו למעלה מחצי מיליון בתי אב מעל 41% מהם הם ילדים. אין שום בעיה להגיע פר יישוב איפה בדיוק נמצאים ילדים שצריכים לקבל מזון.

יש פה איזושהי מסכת בלתי נגמרת של הטעיות, בתואנה לחפש איזשהו נתון אוטופי שאנחנו לא מצליחים להבין מאיפה הוא נוצר, ואיפה הוא מגיע. ומה בדיוק. זה באמת חשוב בשלב הזה, בפעם הזה. מישהו מרגיש אם ייקחו 500 מיליון שקלים, אנחנו נסכן את הנתון החסר?

עוד דבר. אני מבין שיש פה דבר נוסף, אני אומר את זה מבדיקה חלקית ועדיין לא ודאית, שחלק מהכסף של מפעל ההזנה נוצל על מנת להעביר מזון, מנות חמות לחיילים במלחמה, שזו משימה שצריכה להיות במסגרת הצבאית. הכסף הזה נועד לספק ביטחון תזונתי לחברה האזרחית.

אלי, אתה אומר פה נתון שאנחנו שומעים אותו פה לראשונה.

אני יודע. לכן אני שם אותו על השולחן. בחודש האחרון, אני עושה את הדברים שזה עדיין לא באופן מלא, אני מניח שלא תהיה ברירה, אלא לעשות פה גישה נוספת, אני אדע להביא את זה כנתון מלא, אבל בוודאי הגורמים הרלבנטיים יידעו לענות שלקחו כסף של מפעל ההזנה והעבירו אותו לטובת חיילים. וזה אולי חלק ממה שמסביר למה לא נוצר כרגע פער או עודף תקציבי.

על סמך מה אתה אומר את זה אלי? האוצר שמע?

אמרתי. אני מסייג את הדברים שלי. אני אביא בפגישה הבאה נתון מדויק.

האוצר שמע את זה?

בהקשר של התקנות של משרד החינוך זה לא נכון בוודאות. אני לא יודעת אם הוא מתייחס לתקציבים אחרים.

אני מדבר על התקציב הספציפי.

משרד החינוך לא נגעו לו בתקציב, בוודאות.

אנחנו נבדוק את זה לקראת הפגישה הבאה. אני מתחייב להביא פה נתון לפגישה הבאה בהקשר הזה. אני מאוד אשמח שזה לא נכון. אבל בכל אופן, המסר המרכזי הוא – חייבים לצאת מהמרדף אחר נתונים, שאם לא כן, גם בפגישה הבאה אנחנו נמשיך לדון ולחפש את הנתונים. מחפשים נתונים של מי שצריך מזון, אמרתי, במיזם של תווי המזון, חצי מיליון בתי אב. במיזם של ביטחון תזונתי, עוד 30 אלף בתי אב. אפשר לדעת בדיוק כמה ילדים. בדיוק בכל יישוב. בדיוק מה הגילאים. בדיוק הכול. כל הנתונים קיימים. ולכן, כל מרדף אחר נתונים, הוא בבחינת הטעייה לשמה. לא יכול להיות שבשלב הזה מול מיליארד 350 מיליון שקל בקורונה, אפילו לא שקל אחד. ובו בזמן הזה רק אנחנו היום בפתחון לב מחלקים מזון בחצבה, בבאר שבע, בשדרות, בחורה, בירושלים, בהרצליה, בירוחם, בכפר סבא, בקריית שמונה, בתל-אביב, באור עקיבא בדקל, בפתח תקווה, בנתניה, באשדוד ובקריית מלאכי. אז תפסיקו להסתכל על נתונים ותתחילו להסתכל על אנשים.

תודה, אלי. דברים חשובים.

אני רוצה לדבר על דברים מבחינת האנשים. אנחנו כנוער, רואים הרבה, אנחנו מסתכלים על הנוער ואנחנו רואים איך תלמיד יכול לבוא ולהיות רעב. איך תלמיד יכול ללמוד, לעשות שיעורים, להיות בבית כשהוא מורעב. מעבר לזה, כל התוכנית של מערכת רווחה והחינוך, להנגיש מזון לתלמידים, ולהמשיך לפעול בשביל שיהיה מיגור של ביטחון תזונתי. אז במיוחד בתקופה הזאת שהביטחון התזונתי אפילו יורד, יש צורך ממש משמעותי בשביל שתלמידים יהיה להם מה לאכול, במיוחד כשהם לא מגיעים לבית הספר, אם זה להכניס את הכספים, כמו שאמרנו, לכרטיסי מזון. אם זה להביא להם את הארוחות עד לבית. זה לא קשור אם הם צריכים לבוא לבית הספר, ואם הם לא צריכים לבוא לבית הספר. כמו שאמרו קודם, משרד החינוך, יש הרבה רצון להביא את הילדים לבית-הספר. אם הם יבואו לבית הספר, הם יקבלו ארוחות. אבל יש הרבה ילדים שלא יכולים לבוא לבית הספר אם הם ירצו ואם לא, והלחץ הזה כששמים את זה עליהם, אין להם מה לעשות עם זה. אם יבואו אליי ויגידו לי, בואי עכשיו למקום שאני לא יכולה להגיע אליו יהיה בעייתי.

אני חושבת שהעניין של המזון ואיך הם יקבלו את המזון, לא צריך ליפול על הנוער. צריך לשבת יחד עם משרד האוצר, יחד עם הרווחה, יחד עם המועצה לביטחון התזונתי, ולהבין איך אתה עושה את זה. חוץ מזה, יש עניין שהביטחון התזונתי הוא משתקף לביטחון הקיומי שילדים נשארים בבית, בלי אוכל, בלי מה לעשות, זאת תקופה ממילא לא פשוטה, באמת, מתישה נפשית, רגשית, פיזית, והחוסר במזון הזה לא תורם בשום צורה, גם מבחינה נפשית פיזית, וגם אם מדברים על זה אפילו בציונים. אז יש צורך מאוד גדול לשים על זה פוקוס, ולהמשיך לפעול בנושא בשביל שילדים יקבלו את האוכל שלהם.

תודה רבה.

הוועדות מודות לכל המשתתפים בדיון.

הוועדות מציינות בצער ובדאגה את שלילת זכויותיהם של הילדים שנחטפו ומקוות להחזרתם המלאה כמה שיותר מהר. השאיפה של הוועדות היא שכל התלמידים יקבלו יום חינוך ארוך והזנה.

הוועדות דורשות שמשרד החינוך ומשרד הרווחה יעבירו נתונים למשרד האוצר: מיהם התלמידים הזכאים להזנה, לדאוג לתקצב אותם ולתת להם את ההזנה שהם צריכים.

הוועדות דורשות ממשרד החינוך למסור לרשויות המקומיות, למשרד הרווחה ולוועדות – כמה תלמידים זכאים להזנה נמצאים בכל רשות מקומית. בלי המידע החיוני הזה, אין אפשרות להעניק את ההזנה לזכאים.

הוועדות חוזרות על דרישתן לקבל את רשימת הרשויות המקומיות הזכאיות להזנה, כמה מהן ניצלו את הזכאות, כמה לא, ולמה.

הוועדות דורשות ממשרד האוצר להשיב להן האם תקציב הזנה ומעונות הועבר לטובת אוכל לחיילים. אותה אמירה שנאמר על ידי מנכ"ל לפתחון לב. בוועדה שמענו בצורה נחרצת מנציגת האוצר שהדברים אכן לא כך. אבל תעשו שיעורי בית ותחזרו אלינו.

אדוני, 25 אלף נערים בסיכון, זה אומנם נכנס, אבל שייכנס גם פה לפרוטוקול. הם ידעו איפה הם נמצאים. במערכת החינוך הם גם רעבים.

אני אמרתי לך, בוא, תעשה איתי שיחה עם חיים מויאל עכשיו. חיים מויאל בדיון הקודם אמר שהוא מעביר את זה.

ברשותכם אני נועל את הדיון. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:45.