פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

5

35
ועדת משנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן
14/11/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט
לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן
יום שלישי, א' בכסלו התשפ"ד (14 בנובמבר 2023), שעה 10:00

השפעות ותמורות של תוכניות הלימוד בבתיה"ס במזרח ירושלים נוכח המלחמה

חברי הוועדה: עמית הלוי – היו"ר

מיכל מרים וולדיגר
שלי טל מירון
לימור סון הר מלך

אסף יזדי - מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל

לירון יפלח - סמנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל

סנ"צ אייל העברי - יועץ לענייני ערבים, מחוז ירושלים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

תנ"צ סמי מרציאנו - ממ"ר קדם, מחוז ירושלים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

שי גליק - מנכ"ל "בצלמו"

ד"ר אמנון רמון - חוקר בכיר, מכון ירושלים למחקרי מדיניות

מאור צמח - יו"ר ארגון לב ירושלים

דוד בדין - מנכ"ל מרכז בדין - לחקר מדיניות המזרח התיכון

ערן יעקב הוליץ - יעוץ משפטי, משרד החינוך

הדיל יונס - עו"ד, רפרנטית חינוך, גני חינוך, משרד המשפטים

היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
נירה לאמעי

אתי דנן

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
השפעות ותמורות של תוכניות הלימוד בבתיה"ס במזרח ירושלים נוכח המלחמה

בוקר טוב, שלום לכולם. אני פותח את הישיבה של ועדת המשנה שעוסקת בתוכניות הלימוד, בפרט במזרח ירושלים והפיקוח עליהם. אנחנו בדיון שלישי בנושא הזה. ובנסיבות הזמן והמקום, כלומר, אנחנו פה למעלה מחודש והמלחמה שהתחילה בטבח נוראי שמתבסס בדיוק על זרמי הקיצון של האסלאם הרדיקלי. על אותם חדית'ים, על אותם פסוקים, כפי שהם מפרשים אותם, כפי שהם קוראים אותם, חלק מהעולם המוסלמי. ולכן הסיפור של התשתית החינוכית חברתית של פוטנציאל של אירועים נוראיים מהסוג הזה הוא כמובן מאוד קריטי. אז אנחנו עסקנו בזה כמה חודשים, אבל בעצם המטרה של הישיבה הזאת היא בעצם לקבל קודם כל סטטוס, בגלל החשיבות הקריטית היום, יותר מתמיד. זאת אומרת, אם האימאם של בית צפאפא נעצר עד תום ההליכים, אם אני עוקב נכון על זה שלפני שבועיים שכנו מקטמון, שכן שלו מקטמון מקליט אותו מהדהד ומעודד רצח, או תומך ברציחות אכזריות כמו שהיו בעוטף עזה, אז אין ספק שהתשתית הזאת, הדתית, תרבותית, החינוכית, חייבת התייחסות. אנחנו הרבה שנים מתעסקים ביכולות, בנשקים, בפעולות, ביכולות. אני חושב שהקונספציה הזאת חשוב מאוד שתשתנה ונעסוק בתשתית. האקדח לא יורה לבד, הוא יורה מהראש, הוא יורה מהלב.

לכן אם יש משימה הכי חשובה, אני מבין שנציג משרד החינוך בסופו של דבר איתנו, ערן יעקב הוליץ, נתחיל איתך. אם יש משימה חשובה למשרד החינוך היום, אני אומר את זה עקב דיון מוזר שהתנהל אתמול. אבל אם יש משימה מאוד חשובה, שלנו, קודם כל חברי הכנסת, ושל משרד החינוך. יש הרבה משימות למשרד החינוך בעת הזו, שעשרות אלפי ילדים מפונים שהם לא בבתי הספר הרגילים שלהם. יש כמובן נושאים מערכתיים אחרים שיש. אבל אם צריך לדרג מה החובה של מדינה לאזרחיה. החובה הראשונה. החובה הראשונה היא לדאוג לשלומם ולחייהם של האזרחים. זה הסעיף הראשון בחוזה שלנו. גם לאלו שמגדירים את האמנה החברתית באופן הכי רזה שיש. הכי רזה. קחו את המנה החברתית הכי רזה, הכי "הופס" הכי רזה. קודם כל זה לדאוג לשלום וחיי האזרחים.

לכן אם יש משימה למשרד החינוך, ודווקא למשרד החינוך, אגב, יותר ממשרד הביטחון, בהקשר הזה שאנחנו דנים פה בוועדה הזאת, ויותר ממשרד לביטחון לאומי, זו התשתית החינוכית. כלומר, אם יש בית ספר בעת הזו, במלחמה הזו, שאנחנו כבר יודעים את הרקע. כן? אני הזכרתי בדיון קודם את אל ראשידיה. אני אשמח לשמוע התייחסות ספציפית גם לבית הספר הזה ממשרד החינוך, שיצא ממנו כבר בעבר רוצח, מורה, רצח את אליהו קיי ז"ל. ואפרופו החוק שאנחנו מקדמים כאן בוועדת החינוך, היה בעל זיקה לטרור. הופיע במחשבי השב"כ, שירות הביטחון. כלומר, היה מראשי השב"כ במחנה פליטים שועפט. ובכל זאת המשיך ללמד. עכשיו, הוא יצא עם קרלו וירה וריסס ורצח באכזריות את אליהו קיי. אבל לפני ואחרי שהוא עשה את זה, בעיקר לפני, הוא ירה במוחות ובלבבות של מאות נערים חסרי ישע במובן מסוים, כלומר בגיל שהם באים להקשיב לשייח הגדול הזה. וזה מה שהוא הכניס להם לראש. והתוצאה ראינו לפני שבועיים, לפני כמה ימים, פחות משבועיים, עשרה ימים, שיצא שם תלמיד בבית ספר, נער בן 16, רצח באכזריות את רוז לובין, חיילת בודדת שהוצבה בירושלים.

אז אני אומר, אם יש אחריות למשרד החינוך בעת הזו, מבחינת המשאבים של משרד החינוך, מבחינת תשומת הלב של משרד החינוך. הדבר הראשון שמשרד החינוך צריך לעשות, הראשון, זה לוודא שהתשתית החינוכית הזאת, היום בפרט בעידן מלחמה, שמדליק בקרב כמה מוחות עם תודעה דתית מעוותות, אילו בשם אלוהים, מדליק אצלם בדיוק את החדית'ים האלו של לרצוח יהודים, ויהודים כקופים וחזירים ולרצוח. ואני לא חוזר פה על כל מה שמלמדים במשמרות המהפכה. האייתוללה שאחראי על הדרכת הקצינים במשמרות המהפכה, שמזכיר לכם איך עלי האימאם שלהם, החתן של מוחמד, שחט 700 יהודים ביום אחד, עם סכין, כן? את בני קוריט'ה. כן, זה מה שקורה בימים האלו, כן, אצל ראש הנחש האירני.

אז אם זה קורה גם בבתי הספר שלנו, אל ראשידיה, לפי דעתי יתקנו אותי במשרד החינוך, עוד מעט זה בית ספר ממלכתי בכלל. כלומר, מהחלוקה בין ממלכתי לבין מוכשר מוכר שאינו רשמי, הכול במימון אזרחי ישראל שצופים בנו. זאת האחריות הראשונה של משרד החינוך. לפי דעתי, אגב, אני אומר פה למנהלי הוועדה כאן, ואני מבקש שפעם הבאה זה יופיע. מנכ"ל משרד החינוך בדיון מן הסוג הזה חייב להופיע, לא אף אחד אחר. האחריות הראשונה של משרד החיוך על חיי האזרחים, מנכ"ל משרד החינוך היה צריך להיות פה. לומר מה הוא עשה מה-7.10. האם הוא טיפל בתשתית הזאת. אני אומר יותר מזה, יצא רוצח מבית ספר אל ראשידיה, גם עיריית ירושלים. זה שהיא לא פה זה לא מקובל עליי. צריך להיות פה נציג של עיריית ירושלים. יצא מבית ספר במדינת ישראל בחינוך הממלכתי רוצח אכזר. מה היה בבית ספר באותו יום? האם המנהל נקרא לבירור? האם המורים, האם זה עבר בדיקה? האם כל צוות בית הספר עבר בדיקה? איך יוצא פרי נאצי כזה מבית ספר? איך זה קורה אצלנו? מישהו צריך לבדוק את זה.

אז אני מציע כאן, אני אומר פה גם לחברות הכנסת, הדיון פה זה בעצם דיון כבר שלישי בנושא הזה. אני ביקשתי אותו גם כדי לקבל סקירה מנציגי הממשלה מה הם עשו בתחום הזה של התשתית החינוכית והחברתית. אני אומר את זה, אגב, לא בחלל הריק. אני עוד שנייה אציג פה, כן? בתי ספר פרטיים במזרח ירושלים, שבכלל מהדיונים הקודמים התברר שהם לא מפוקחים. זאת שערורייה מטורפת בפני עצמה. דברי שבח והלל לטובחים בעזה וברכות להמשך הטבח. עוד שנייה אני אצטט. לכן אני אומר קודם כל רק בשביל הפתיחה, פעם הבאה מנכ"ל משרד החינוך צריך להיות כאן. זאת האחריות הראשונה של מנכ"ל משרד החינוך. הראשונה. הוא מטפל בהרבה דברים חברתיים, הראשונה, קודם כל. שלא יירצחו עוד רוז לובין, עוד כאלו. והשינוי הזה בין להתעסק ברובה לבין להתעסק בתשתית החינוכית, הגיע הזמן שהמדינה וכל המערכות שלה ייקחו את זה בחשבון. אנחנו רואים היום פעילות הרבה יותר נרחבת של המשטרה והפרקליטות בדיונים של ועדת חוקה לגבי הסתה לטרור. וזה חשוב מאוד, צריך לחזק את זה. אבל אותו דבר גם במערכת החינוך.

אז אני מציע שנשמע קודם כל את נציג משרד החינוך, כיוון שהוא בעצם אחראי באופן ישיר על נושא הדיון. ואז נשמע את הנציגים האחרים. אם תרצו להתייחס, שלי ולימור, אז תוכלו. אבל נתחיל קודם כל בערן יעקב הוליץ, נציג משרד החינוך. בבקשה.

בוקר טוב. תודה אדוני. חודש טוב, שנשמע בשורות טובות בימים האלה. אני עובד בלשכה המשפטית של המשרד. התבקשתי להופיע בפני הוועדה המכובדת בעניין. אני לא הגורם המקצועי שמטפל בנושא. לצערנו, בגלל ההתראה הקצרה ובשל העובדה שרבים מגורמי המקצוע שמטפלים בנושא הם כרגע מגויסים או חלקם בשירות מילואים, חלקם נתונים למשימות גדולות שהם לא היו יכולים להופיע בפני הוועדה, שוב, בשל ההתראה הקצרה. לכן אני כאן. אנחנו מכבדים את הוועדה ואני אביא את כל מה שייאמר כאן בוועדה אלינו למשרד. ככל שיידרשו נתונים וכיוצא בזה נשלים אותם ונביא אותם בפני הוועדה.

בוא נתחיל בנתון פשוט, כאילו, מה זה התראה קצרה בעיניך? מתי המשרד קיבל את הבקשה? יש פה נוהל קבוע ערן, בוועדה הזאת, לפני שבוע קיבלתם, כמו כל דיון כאן בוועדה. לפני סוף השבוע הקודם. מה זאת אומרת התראה קצרה, סליחה? מה זה התראה קצרה? מתי משרד החינוך, אם אתה יכול לזכור, לא, תבדוק. יש לנו פה שעתיים. תבדוק את כל הפעמים שקיבלתם מאז הקדנציה הזאת, הכנסת ה-25, מתי קיבלתם. ותדווח לנו ולציבור האם זה היה יותר קצר מפניות קודמות של הוועדה למשרד החינוך. מה זה קצרה? למה אתה אומר פעמיים התראה קצרה? באיזה מובן היא קצרה?

אני התבקשתי הבוקר להופיע בפני הוועדה.

בסדר, אתה מייצג את המשרד. אנחנו לא פנינו אליך באופן אישי, מר הוליץ.

לא, לא, בסדר גמור.

זו לא פנייה אישית. אני לא מכיר אותך וזו לא פנייה אישית. או שאתה מייצג את המשרד או שאתה מייצג את עצמך. אם אתה מייצג את עצמך, תניח לנו. אם אתה מייצג את המשרד, תן לנו תשובות בשם המשרד. משרד החינוך אחראי על שלום האזרחים. אם יצא רוצח מבית ספר בחינוך הממלכתי ולא עשיתם כלום מאז, בבית הספר, תודיע את זה לציבור. אם עשיתם, תלך תברר, תחזור. אנחנו פה שעתיים. אל תיתן לנו תשובות בירוקרטיות. אנחנו בזמן מלחמה. מח"ט לא מקבל תשובות בירוקרטיות עכשיו. לא צריך "עשינו הרבה, עשינו מעט". פשוט תשומות, תפוקות. מה עשיתם מאז המלחמה בתחום התשתית החינוכית בטרור? מה נבדק, האם נבדק? במקומות שיש בתי ספר פרטיים שמחנכים לטרור, כגון בתי הספר של אונר"א במזרח ירושלים, הוזכר כאן. נציגי משרד החינוך אמרו כאן אין פיקוח. האם במשרד החינוך בתקופה הזאת החלטת בכל זאת, כמו באגפים אחרים בממשלת ישראל, להחמיר את הפיקוח בכל זאת? אולי נכנסתם בכל זאת? סמנכ"ל משרד החינוך שאחראי על הפיקוח לבתי ספר פרטיים? אולי הפסקתם לחלק את חומרי ההסתה לטרור בכיתות י"א-י"ב שאתם מחזירים אותם לבתי ספר, כדי שיעברו את הבגרות הפלסטינית. אני יכול לתת לך כמה דוגמאות מ-י"א-י"ב. האם השנה הם לא יחולקו? מה עושה משרד החינוך במדינת ישראל, אם לא לפני, לפחות אחרי ה-7.10? זאת השאלה. תבדוק. בלי תשובות בירוקרטיות. ואל תעביר, לא צריך להעביר. יש פה סיכום, אנחנו יודעים להעביר לבד. לא בשביל זה אתה כאן. או שיבוא פה נציג משרד החינוך. אני אומר גם למנהלת הוועדה וליועצת המשפטית וגם אני מבקש לקרוא ליועצת המשפטית של הכנסת. בסדר? היא אמרה לי, אני מבקש שהיא תגיע לכאן גם.

אם זה נציג משרד החינוך שנאמר לנו שיישלח? אז מה המשמעות של הדיון? מה, אתה מבזה פה את הכנסת? מה הדיון? מה הדבר הזה? אם אתה לא יודע לתת תשובות, למה אתה מצטרף לדיון? מה זה? אני לא מבין את הדבר הזה. מה זה הדבר הזה? אמרו נציג משרד החינוך יהיה בדיון. מה, אתה נציג כדי להעביר? מה, אין פה אנשים שעושים פה אדמיניסטרציה? אני לא מבין. להיפך, חבל לך על הזמן. אם אתה צריך להיות בשירות מילואים, תהיה בשירות מילואים עכשיו. למה אתה צריך להיות כאן? חבל על הזמן שלך, ערן, באמת אני אומר. לא, צריך להיות פה נציג. קודם כל, אני מבקש שהיועצת המשפטית של הכנסת תגיע לכאן, כפי שסוכם אתמול. אני מבקש לקרוא לה, שתגיע לדיון. דבר שני, אני מבקש שתפנו למנכ"ל משרד החינוך שיביא פה נציג שייתן תשובות לציבור. בסדר? לא יהיה דבר כזה. תעביר בבקשה, אתה עובד משרד החינוך. תעביר למנכ"ל, מ"מ המנכ"ל, מר שמעוני, שאני מבקש שהוא יעלה לזום ושייתן תשובות לציבור מה נעשה במשרד החינוך מה-7.10. בסדר? להעביר אנחנו יודעים לבד. בסדר? יש מספיק משימות. אין צורך.

מה התפקיד שלו?

הוא נציג הייעוץ המשפטי. אמרו, הודיעו יהיה נציג משרד החינוך. מהלשכה המשפטית, לא יודע מה הרלוונטיות. חשבתי שאמרו לו תשובות, הוא יכול היה לתת תשובות. אם הוא בא לתת תשובות, שייתן תשובות.

יש פה נציגים מקצועיים שעוסקים בנושא של תוכניות אמון.

אז בבקשה. כן? למה לא הגיע האדם הרלוונטי. בדיוק. וגם, אני לא יודע מה זה 'התראה קצרה', כי אני יודע שזה עבר שבוע שעבר לוועדה בנוהל הרגיל. אז אני לא יודע מה זה התראה קצרה.

בעצם לישיבה הנוכחית קדמה ישיבה שהייתה לפני השבת של שמחת תורה. והתחושה שאני יצאתי מאותה הוועדה זה שניסו כאילו פשוט להגיד לנו, לזרוק לנו איזה עצם ולהגיד יש איזה שינויים בזה. והיו פה חברי כנסת שהגנו על הדבר הזה. והתחושה הייתה באמת שמישהו מנסה כאילו להרדים את מה שקורה שם. ואני אומרת את זה עכשיו, כי כבר אז אמרנו את זה. כבר אז אמרנו זה לא פתרון, זה לא מקובל. עדיין, למעלה מ-70% מהתלמידים לומדים את התוכנית של הרשות הפלסטינאית, עם התכנים הרצחניים שלה. עם אותם תכנים שהם שוללים את קיומה של מדינת ישראל. הדבר הזה, עם אותם תכנים שמעלימים, שמאדירים רצח, עם אותם תכנים שמאדירים רוצחים. והדבר הזה, אני חושבת שאנחנו לא יכולים עכשיו גם להמשיך ולקבל את אותן תשובות מינוריות. שנותנים איזה שהוא מענה מאוד מאוד נקודתי ומאוד מאוד מזערי ביחס להיקף התופעה. ואנחנו צריכים לקבל פה תשובות. אני מאוד שמחה על ההתעקשות שלך, כי היא באמת קריטית. כי אנחנו לא מוכנים לשחזר. בסוף יש פה ועדה שגם המטרה שלה היא פיקוח ולוודא שהדברים נעשים כמו שצריך.

לגמרי.

אנחנו לא נתפשר עכשיו שעדיין 10%. זה לא, זה לא מענה. ואנחנו לא מוכנים לדבר הזה.

כן. אני אזכיר רק בהקשר למה שאת אומרת, מתוך 120,000 תלמידים מגני ילדים או נניח 100,000 תלמידים לצורך העניין בבתי הספר, 20,000 תלמידים לומדים במסגרות, אני מדבר מהסיכום של הפעם הקודמת. בסדר? סיכום הדיון בוועדה. 20,000 לומדים בבתי ספר של הרשות הפלסטינית, או אונר"א, מסגרות לימוד פרטיות. לא ממומנות על ידי מדינת ישראל. אבל תחת אחריות מדינת ישראל. האם חל עליהם חוק הפיקוח? התשובה היא כן. האם מנכ"ל משרד החינוך אמור לפקח עליהם? כן. האם אגף הפיקוח של משרד החינוך אמור לפקח? כן. האם הוא מפקח? לא. לא מפקח. כמה לומדים שם? 20,000 איש. הסתה דרך קבע. היה פה בחור שלמד, הגיע הבחור שלמד בבתי ספר במזרח ירושלים. תאר איך יש להם נוהל, שיעור, איך זורקים אבנים מלמדים. ואז בהפסקה יוצאים לזרוק אבנים.

שלא לומדים עברית, כי אין צורך ללמוד עברית, כי גם ככה היהודים לא יהיו פה בהמשך.

כן.

אגב, המוסדות הפרטיים לא מפוקחים.

פרטיים. לא מפוקחים, למה?

המפוקחים זה ה-81,000.

אבל הם תחת חוק הפיקוח והם לא מפוקחים. אמורים להיות מפוקחים, הם לא מפוקחים בפועל.

נכון.

לפי החוק, כל מוסד במדינת ישראל הוא תחת פיקוח. אסור להיות בו הסתה. אני בזמנו הגשתי כמה תלונות. חלק, אז שר החינוך דאז יואב גלנט, על אחד מהם הוא הוציא צו סגירה. אבל הפעילות הזאת לא מתבצעת דרך קבע. וההסתה היא דווקא כן מתבצעת דרך קבע. זה גם ה-20,000 אלו.

לגבי מה שאת אומרת על ה-100,000 תלמידים האחרים, יש 13% או 15% היום בתוכנית הלימודים הישראלית. חלקם רק מכיתה א'-ב' שמתחילים. כל השאר, 85,000 תלמידים, קמים בבוקר לאותה תוכנית. אם יש מסקנה אחת מהאירוע שעברנו, אחת, הראשונה קודם כל, היא התרבות. הרי לא נתנו להם רק רובים. נתנו להם מדינה. כלומר, נתנו להם כלי חינוך ותרבות. יש לנו היום ברצועת עזה, וזה נכון גם למזרח ירושלים וגם לרשות הפלסטינית באזורים אחרים, אבל בואו נדבר על רצועת עזה. הרגע עברנו את זה. ברצועת עזה יש, עזבו את ה-30,000 מחבלי חמאס. אנחנו באירוע של 1.8-1.9 מיליון אנשים שכשהם פגשו אישה יהודייה בעוטף עזה, בכפר עזה, בבארי, הם לא פגשו בן אדם. תעברו על ספרי הלימוד. הם לא פגשו בן אדם. הם פגשו בהמה שראוי לאנוס אותה וראוי לעקור לה את האיברים וראוי לעקור לילדים את העיניים. כמו שהם עשו. כל מי שהיה בשורה ראה את זה. והם עשו את זה על בסיס חומר הלימוד, על בסיס החדית'ים המפורסמים של צחיח אסלאם. כל התיאורים של אל טבארי. הם עשו את זה על בסיס חומר הלימוד שנשנה שם פעם אחר פעם.

עכשיו אנחנו באירוע, רגע, נניח שאתה, סמי, מפקד, נניח שאתה אחראי על רצועת עזה. עזוב משטרה וצבא. יש לך בעיה קודם כל עם 2 מיליון איש שגדלו לחינוך של ג'נוסייד. השמדת ישראל. שהאמנה שלהם היחידה, החלק הראשון חסן אל בנא להשמדת ישראל. זה החדית' הזה, בו היהודי עבד אללה, מאחורי האבן, קופים וחזירים. על זה הם גדלו. זה תודעה, זה ילדים, זה נוער. אם זה קורה גם במזרח ירושלים, אז נתחיל בזה, מה שנקרא. נתחיל פה קרוב אלינו. אז אני אומר את זה ביחס, אם את הזכרת, חה"כ סון הר מלך, את הפעם הקודמת. 20,000 תלמידים באונר"א, הסתה קבועה. כולל דרבון מעשים. לא הסתה בתיאוריה. כמו ששמענו כאן רצח יהודים בהפסקות.

דרך אגב, בישיבה הקודמת זה עבר. זאת אומרת, זה היה כאילו החלק הלגיטימי. זה שאין פיקוח זה עבר.

כן. לא, בית הספר, הוא לא מפקח עליהם. אבל בוא נאמר ככה, אתה רשימה שאני מכיר אני חושב שהם יכולים להכיר, כל ירושלמי יכול להכיר. אבל אחר כך דיברנו על ה-85,000 תלמידים שהם נמצאים בחינוך הממלכתי, חצי דרך. ו-50% בחינוך המוכשר, המוכר שאינו רשמי, שמקבל 75% מימון. כל אלו, אני אומר שוב, חוץ מ-13,000, סדר גודל, 13% מה-100,000 האלו, הם רובם ככולם חשופים, כלומר לומדים בתוכנית הרשות הפלסטינית. כיתה א' עד י' אנחנו מקצצים, ישראל עושה פעולה הירואית והיא מורידה, פעם היא הייתה עושה, פשוט קורעת את הדפים, כמו שהזכיר כאן ראש מנהל חינוך לשעבר. זה גרם לאנשים להיות סקרנים, מה נחתך, מה צונזר. ואז הם היו מחפשים את זה יותר. ומאז מדפיסים מראש ספרי לימוד בלי הדבר הזה.

אמה-מה, ב-י"א-י"ב הם צריכים לעבור את בגרות הטרור. את הבגרות של הרשות הפלסטינית. איך הם יצליחו בבגרות בלי החלקים האלה? אז משרד החינוך, זה קשה לומר את הדברים האלה, זה מה שהוצג כאן. מחזיר את החומרים שמסיתים לטרור לי"א-י"ב כדי שכמובן הם יגמרו בהצטיינות. כמובן שמי שגומר בהצטיינות בגרות כזאת יכול לעשות מה שעשה אבו שחידם ומה שעשו אחרים, לממש את הלימוד ולרצוח יהודים. הדבר הזה חייב להשתנות מן הקצה אל הקצה.

אז אני מציע, עד שמשרד החינוך ימצאו נציג רלוונטי. כן, אני מקווה מאוד שהמנכ"ל יעלה. המל"ל, כן. גם השב"כ, לפנות לשב"כ בבקשה. יש לו גם אחריות פה קצת. שירות הביטחון, היה פה דיון, שירות הביטחון פעם קודמת היה מאוד נסער. שירות הביטחון הכללי היו פה נציגים, מה זאת אומרת? איך אנחנו נעלה על הדעת לבדוק אנשים שיש להם זיקה לטרור אצלנו במחשבים? מה זאת אומרת? אתה רוצה להוציא אותם ממערכת החינוך? אני אומר לכם, כולנו פה אזרחים במדינה הזאת. זה נשמע לי, נשמעו לי אז הרבה לפני ה-7 באוקטובר דברים בלתי מתקבלים על הדעת. בלתי יכולים להיאמר בכלל. מה זאת אומרת? שירות הביטחון הכללי, על מה אתם אחראים אם לא על הביטחון הכללי? ואם יש אדם אצלכם שיש לו זיקה לטרור ואתם מאפשרים לו, אתם לא מוכנים לבדוק שהוא יהיה, ימשיך ללמד ולחנך? מה האופק שאתם מציעים לנוער הערבי במדינה? עזבו שנייה את הדאגה שלנו לבני עמנו. מה אתם מציעים לנערים ערבים במזרח ירושלים? עתיד של דם ושל רצח? של ברבריות? או עתיד של חינוך למדע, לצדק ולחסד? מה אתם מציעים? אתם רוצה שימשיך אבו שחידם ללמד שם? כגון אבו שחידם?

טוב, אז בשביל זה נשמע פה רגע את הנציגים האחרים. אולי יש לכם מה לתרום לדיון הזה או מה נעשה. נתחיל, עיריית ירושלים גם לא כאן. המשרד לביטחון לאומי. אייל? יועץ לענייני ערבים, מחוז ירושלים. האם אתה יכול לתת לנו תמונה, נקודת המבט שלך. אתה יועץ של המשטרה או של המשרד?

של המחוז.

של המחוז. אני אשמח, אייל, שתיתן לנו איזה סקירה. כמו שאתה שומע, אנחנו מאוד מודאגים. נשחטה לנו חיילת טובה וזה לא האירוע היחיד, אגב, שהיה בירושלים. אולי תיתן סקירה מה קורה מה-7.10 מבחינתך במרחב ירושלים.

גם ההסתה ברשתות.

אדוני, ברשותך, אולי אני אציג את זה. אני מפקד מרחב קדם, מפקד מרחב קדם זה המרחב של מזרח ירושלים בעצם. כל האוכלוסייה המוסלמית הם בגזרת האחריות של המרחב. אז ברשותך אדוני, אני אתייחס לדברים. לצערי אני אומר כהערה ראשונה, הדברים שאני אומר אותם זה קורה בשגרה, לא רק במלחמה. ולכן אני לא עושה את האבחנה מה-7.10. זה מה שקורה, לצערנו, כל השנה. ודברי הפתיחה שלך, אנחנו בעצם הם מתנפצים עלינו מידי יום, על משטרת ישראל במזרח ירושלים. ואני אסביר את עצמי.

קודם כל, מתחילת השנה אנחנו מונעים כתשעה מחבלים ממזרח ירושלים, שביצעו פיגועים, שהם תלמידי בית ספר.

מה זה תחילת השנה?

1 בינואר 2023. הם תלמידי בית ספר. ובמקביל לזה אנחנו, אפשר לומר אפילו מלפני, משומר החומות אנחנו בעצם מזהים מגמה מאוד מאוד ברורה בקרב מפרי הסדר. אם פעם היינו נתקלים בפעילים של פת"ח, חמאס וכו' בגילאי 20-30, 18, היום אנחנו כבר נתקלים שרוב מפרי הסדר, הרוב המוחלט של מפרי הסדר זה גילאים של ילדים בתיכון. אני מדבר איתך מגיל 9-8, כשהמבוגרים ביניהם זה 16-17, שזה מרבית מפרי הסדר.

לכן אני אומר, הדבר הזה הוא מתנפץ עלינו מידי יום, וזה לא קשור למלחמה. כלומר, זה לא שעכשיו המלחמה עשתה את זה יותר חמור. התופעה לא התגברה, היא ירדה. אבל היא ירדה מסיבה אחת, כי אנחנו התגובה, יש תחושה של כולם תישארו בבתים, המשטרה השתגעה או המדינה השתגעה. משהו בסגנון. ואולי זה משהו שצריך לחשוב עליו גם ביום שאחרי, צריך אולי להמשיך עם זה.

רק מספרית, אם אתה יכול, שאלת הבהרה. כשאתה אומר רוב מוחלט של מפרי הסדר בגילאי 8-9 עד 16-17.

אני לא רוצה לתת לך אחוז מדויק.

לא, אבל אני אומר, ברמת הפרות סדר בירושלים בחודשים האלה שאתה מדבר עליהם, 11 החודשים האלו. זה משתתפים בהם בסך הכול 100 איש, 1,000 איש?

לא, אנחנו מדברים על הפרות סדר שבדרך כלל הגרעין הקשה של מי שמוביל ומוציא את הפרת הסדר יכול לנוע בין 10 ל-30, אנחנו אומרים רע"לפים, רעולי פנים. וזה מתפתח. עכשיו יש תופעה וחשוב לדבר על התופעה הזאת. כי לפעמים אנחנו נצמדים למספרים, ומספרים הם קצת מטעים. לא קצת, במקרה הזה הם מאוד מטעים. אנחנו מדברים על 40% מבתי ספר שהם תחת התוכנית של מערכת החינוך הישראלית, 40% של התאוג'יה, שזו המערכת החינוך הפלסטינאית. אבל כשאנחנו מדברים עם הרבה מאוד אנשי שיח כמעט כולם מעוניינים בשיח אחד על אחד, מעוניינים כמובן לשים את הילדים שלהם במערכת החינוך הישראלית. כי זה נותן כלים פרקטיים, כי זה נותן להם אפשרות להשיג מקצוע וכו' וכו' וכל הסיבות האלו. אבל כשצריך לתת דעה גלויה, אז ברוב הפעמים ועדי הורים, ועדים ציבוריים, ועדי שכונות, תמיד מצביעים לטובת מערכת החינוך של התאוג'יה. ולכן הפער הזה הוא בטח לא תפקיד המשטרה להסביר אותו. יש לנו את ההסברים שלנו. אבל הפער הזה זה פער שהוא קצת מייאש. כי אתה מבין שביום שיש קונפליקט כולם נעמדים תמיד לצד הקיצוני ולא לצד הפרגמטי. והדבר הזה יוצר לנו לא מעט הפרות סדר.

אדוני דיבר על אל ראשידיה. חשוב להגיד שבית הספר הזה הוא צמוד למרחב קדם. למרחב בו אני משרת, תחנת שלם, איפה שהיה הפיגוע ונהרגה השוטרת רוז לובין ז"ל. אבל היה פיגוע גם שבועיים וחצי לפני כן. היה פיגוע ירי על מרחב קדם, על הכניסה. כלומר, אנחנו מדברים על בית ספר שבמיקום שלו, הוא אולי במיקום הכי יוקרתי, הכי טוב, הכי איכותי ואולי אמור להיות גם הכי "ישראלי". ועובדה שאנחנו במיקום הזה נתקלים בשני פיגועים חמורים מאוד.

הפיגוע השני שאתה מזכיר הוא גם מתוך בית הספר?

הוא לא מתוך בית הספר, אבל הוא על אותו, הוא באותו מיקום. בכניסה למרחב קדם. וחשוב לומר שמרחב קדם יושב מול שער הפרחים. כלומר, אנחנו מדברים על אמצע ירושלים, אני לא מדבר עכשיו על השכונות המזרחיות. ולכן חשוב לציין את הדבר הזה.

יש לי רק שאלה ממוקדת. בית הספר הזה שאתם לידו, אתה בטח עוקב יותר מקרוב. אתה אומר בית ספר יוקרתי. יש שם, כשאתה מדבר על הפרות סדר ואנשים שתפסתם אולי מתוך אותן עשרות הפרות סדר ורעולי הפנים, היו מתוך בית הספר הזה?

אני לא יודע להגיד לך את הנתון הספציפי לגבי הפרות סדר על בית הספר. אני לא רוצה להטעות.

אתם בודקים את זה, כאילו? כמה מתוכם תפסתם?

אבל כן, אם זו שאלתך, אם אני ארחיב את זה טיפה, כן נתפסים תלמידים שמפרים את הסדר שלומדים תחת מערכת החינוך הישראלית. כלומר, זה לא שרק הקיצוניים שבהם מגיעים להתעמת איתנו.

סמי, תשמע, אנחנו נרצה פה בוועדה, חשוב מאוד לפרסם את זה גם, כי נעזור גם למשרד החינוך. גם תפקידנו לפקח, לפעמים אנחנו גם מוכנים לעזור. שהמשטרה תוציא לנו דוח של כל אלו שנעצרו, אני מדבר עד גיל 18, כל אלו שנעצרו לפי בתי ספר. איפה הם למדו. שנראה, יכול להיות שזה יעזור למשטרה ולשירות הביטחון לעשות בדיקות בבתי ספר הספציפיים שאולי משמשמים לקני טרור. כלומר, אולי הם לקחו את זה מהבית, אולי הם לקחו את זה מהדרשה במסגד. אבל שמא לקחו את זה גם מבית ספר. אז אולי תעשו לנו, בסדר?

אנחנו נוציא דוח, אדוני, בהתאם.

שיוך בית ספרי לכל העצורים עד גיל 18. גם עצורים ששוחררו, אבל היו בהפס"ד ושוחררו.

אפשר גם מורים.

כן. נכון.

חשוב לי עכשיו לדבר דווקא על בתי הספר שלומדים תחת תוכנית של מערכת החינוך הישראלית. כי אחרים זה ברור שיש שם הסתה וברור שחומרים שנכנסים לשם אין פיקוח והכול ברור. אבל כשאתה נכנס לבתי הספר האלה, חשוב לציין, לא רואים דגל ישראל, לא רואים תמונה של נשיא מדינת ישראל. כן? אתה יכול להיכנס ולראות תמונות של ערפאת על הקירות ואתה יכול לראות סממנים אחרים. ולכן אסור לנו להיצמד ל-40-40-20 של החלוקה של בתי הספר. כלומר, התופעה היא הרבה יותר רחבה, הרבה יותר עמוקה.

חשוב לי מאוד מאוד לומר בהקשר הזה שאנחנו כבשגרה ולא קשור למלחמה, הרבה לפני כן, כי המשטרה כמחוז ירושלים, ביקשנו, אחד, להחמיר את האכיפה בנושא קטינים. יש לנו בעיה עם קטינים שהם לא ברי עונשין, מתחת לגיל 12. מי שמעל 12 אנחנו מאוד מחמירים איתו, למרות הגיל הצעיר. אבל צריך לזכור, שבסוף ילד בגיל 12 זורק בקבוק תבערה, הוא לא זורק חצץ. הוא זורק בקבוק תבערה על כביש 1, על ציר, על אוטוסטרדה, שזה פיגוע לכל דבר. לכן אנחנו ביקשנו להחמיר את האכיפה לקטינים. ולצד זה, גם להגביר את התביעות האזרחיות שאו המדינה או הרשות העירונית או הקורבן מבצעים כנגד המשפחה של המפגע. קשה לי לומר לך, אדוני, שיש התקדמות בציר הזה. אבל אנחנו כל הזמן דורשים ומבקשים בפני כל פורום. אנחנו חייבים להיות שם. בסוף ילד בן 12 או אפילו בן 9, שזורק בקבוק תבערה, זה אפשר לשים את זה תחת כותרת של הפרת סדר. אבל התוצאה של בקבוק תבערה היא ברורה לכולנו וצריך לקחת את זה בחשבון.

אנחנו מקיימים לא מעט פרויקטים קהילתיים מול אוכלוסיית הנוער בשכונות המזרחיות. יש לא מעט פרויקטים.

יש גם ירי של זיקוקים. זה גם?

כן, זיקוקים בכינון ישיר. כן, זיקוקים בכינון ישיר יכולים להיות קטלניים. אז אני אומר את הדברים, גם אם הם לא רדיופוניים, אבל חשוב לומר אותם. כי בסוף אנחנו מדברים על ביטחון הציבור. זיקוקים ובקבוקי תבערה אלו כלים שיכולים להיות קטלניים. ולא תמיד זה בא לנו בחופף עם ציר האכיפה שאנחנו מבקשים לבצע כנגד אותם מעורבים.

אולי תסביר, סמי, כדי שנדע גם אנחנו. כשאתה אומר 'ביקשנו להחמיר את האכיפה'. מה הסטנדרט היום, ממי ביקשתם ומה מבחינתך הסטנדרט הרצוי?

תראה, אני אגיד לך מה הסטנדרט. הסטנדרט שכשאתה תביא, כל מי שתביא מגיל 12 עד גיל 14 כמעט אין מה לדבר על מעצר. ובמקרה הכי רחוק זה מעצר בית. וגם כשאתה מביא גילאים של קטינים מגיל 14 עד גיל 18, סביר להניח שאם זה לא אירוע שיטתי, מתמשך, אז אנחנו נסיים את הליך המעצר במעצר בית או תנאים.

כלומר, המשטרה דורשת הארכת מעצר.

אנחנו החמרנו. אנחנו מבחינתנו מביאים לבית משפט. אגב, מתחילת המלחמה יש לנו קרוב ל-130 או 140 חשודים על הסתה חמורה. אני לא מדבר על הסתה בשוליים, אני מדבר על הסתה ברורה וחמורה לביצוע פיגועי טרור והזדהות עם ארגון החמאס. אנחנו מזהים שינוי במגמה שאנחנו כן מקבלים מעצר. אנחנו כן מקבלים.

זה על הסתה לטרור. אני מדבר על הפרות סדר. הסתה לטרור, אנחנו יודעים. היה פה דיון ארוך. הוגשו כבר 50, קצת יותר, כתבי אישום בפועל גם. ובגדול, הפרקליטות דורשת הארכת מעצר עד תום ההליכים. אני שואל דווקא על הדבר הקודם שאמרת.

על זיקוקים ובקבוקי תבערה?

כן, על הפרות סדר.

יש משתחררים, כן.

כמה עצורים עצרתם מאז המלחמה, אתה יודע לומר?

מתחילת המלחמה, אני לא יודע, אני אברר לך את זה תוך כדי. אבל אנחנו נושקים לאזור ה-500 בערך, מתחילת המלחמה. על כלל העבירות.

גם בעניין הזה אני רוצה, אני פשוט לא רוצה לשכוח אחר כך, אז אני אומר לך כבר עכשיו. גם לגבי מה שאמר סמי לגבי תביעות אזרחיות, שזה דבר ששונה לכאורה בהוראת ממלא מקום פרקליט המדינה אורית קוטב, לבקשתנו בזמנו. ולכאורה עו"ד אריאל נתן שאחראי על זה, אני מבקש לבדוק. אם אפשר גם להעלות אותו תוך כדי הישיבה אני אשמח. מפרקליטות המדינה, שהוא בעצם אחראי על תביעות אזרחיות. שונה באופן עקרוני, יצא נוהל חדש לפני כמה חודשים שבעצם אמר שטרור יקבל עדיפות ותהיה תביעה אזרחית של המדינה. זאת אומרת, בניגוד לשני אזרחים שאחד אומר אולי אין לזה היתכנות כלכלית ואני לא אתבע, פה בדיוק המדינה צריכה להיכנס, כמו שאתה אומר. ולכאורה זה שונה. זה מתקדם מאוד בעצלתיים מבחינת מספרים והמעקב שלי. אבל צריך לעקוב אחרי זה. ולעקוב, בפרט אם מפקד יחידת קדם אומר כאן על נזקים שקרו ואני רוצה לבדוק בדיוק כמה תביעות אזרחיות שהוגשו באזור ירושלים בפרט. האם הוגשו תביעות אזרחיות כאלה בכלל? האם זה על הפרק? נדמה לי שהם עוד נמצאים בשומר חומות. אני יודע? שבעה מתוך 50 זו הפעם האחרונה שאני ראיתי. אני מקווה שזה התקדם מאז. אם אפשר לקבל דוח תוך כדי מאוריאל נתן, מהפרקליטות. אם הוא לא גויס. כמו משרד החינוך, כולם מגויסים. אם הוא לא גויס.

לגבי המעצרים, מתוך ה-500 אתה אומר אתה בא לשופט מעצרים, מגיל 12 עד 14 משחררים אותם, למרות שהם ניסו לרצוח, לצורך העניין, כמו שאתה אומר זרקו בקבוק תבערה על אוטוסטרדה. מ-14 ומעלה בסופו של דבר הולכים על חלופות מעצר. למרות שהמשטרה מבקשת הארכה עד תום ההליכים?

אדוני, יש פה הבחנות משפטיות שנכנסים אליהם, שאנחנו סבורים כמשטרה שצריך טיפה להרחיב. מי שיורה מאקדח או מנשק וברור לכולם שהוא מנסה לקטול. אבל אנחנו גם באים ואומרים כל הזמן, גם בקבוק תבערה לכיוון כביש, גם אם הוא לא פגע בכביש. אתה מגיע לבית משפט, אתה מוצא את עצמך בדיון אם בקבוק התבערה יכול היה להגיע לכביש, לא יכול היה להגיע לכביש. כשהרבה פעמים אנחנו באים ואומרים בעצם יש פה אמצעי ויש פה כוונה ויש פה כלי שהוא קטלני. אז גם אם התוצאה בסופו של דבר היא שום דבר, יש פה ניסיון, או לפחות ניסיון לפגע. ולכן הדיון להיכנס, אני לא רוצה להיכנס לניואנסים המשפטיים, כי זה לא התחום שלי, למרות שאני מתמצא בזה. אבל אנחנו צריכים להחמיר.

אנחנו צריכים להבין, גם זיקוקים בכינון ישיר. פעם היו יורים זיקוקים לאוויר, היו אומרים זה אקט של שמחה וזה לא אקט קטלני. היום זיקוקים בכינון ישיר אנחנו רואים בזה כלי קטלני. בטח ובטח כנגד אזרחים.

בוא נשמע, אם זה בסדר שנייה, אם יש לך עוד מה לומר עוד דקה. נעשה רגע רק בנושא הזה עם עו"ד יונס, נמצאת איתנו, ממשרד המשפטים? אם היא גם במילואים, אז צריך למצוא תשובה בבקשה ממשרד המשפטים. ואם לא, אני אבקש משלומי אברמזון לעלות כאן. אני מבקש משלומי אברמזון תשובה מה המדיניות שלהם לגבי הסתה לטרור. יש תשובות מאוד ברורות. הם היו פה בשני דיונים. השתנה הנוהל, השתנה גם הנוהל ברמת מה שהזכרת על אותם 140 מקרים ויותר כבר אפילו. שבעצם השתנה הנוהל מבחינת היכולת של המשטרה גם לפתוח בחקירה בלי הנוהל הרגיל שהיה, שאישור יועץ משפטי. נוהל לא חוקי, אגב, אבל בכל אופן פרוצדורה.

אנחנו רוצים לדעת מה עמדת משרד המשפטים היום, מה עמדת פרקליטות המדינה, לגבי צעירים, שכמו שאומר כאן מפקד משטרת קדם, מדובר על מאות, 500 אנשים.

620 אדוני, קיבלתי את הנתון המדויק.

620. אתה מדבר על כולם בגילאי נוער או לאו דווקא?

לאו דווקא, אבל לרוב. 620 שמתוכם 250 זה עצורים על עבירות של הסתה.

אוקיי. אז בוא נדבר לא על ה-250 שעליהם יש לנו דיווח ככנסת, על אותם 370, כן, הנוספים. 370 נוספים שרובם, אם זה ככה, בני נוער מגיל 12 עד 18, משתתפים בהפרות סדר וחלקם לפחות עשו ניסיון לרצח. גם אם הסכין של רוז לובין הייתה מפספסת סנטימטר זה היה ניסיון לרצח. גם בקבוק תבערה זה ניסיון לרצח. מה מדיניות הפרקליטות בנושא הזה של ענישה מול קטינים בכלל ובהקשר של הארכת מעצר.

כלומר, אם אותם 370 שנעצרו היום הם משוחררים, מה אני אומר לכם? כאילו גם רוצים שסמי ירוץ אחריהם לעצור אותם מחר שוב? כאילו, הם לא הצליחו פעם אחת אז מדינת ישראל אומרת יא חביבי, לכו מחר. תפדלו, ניסיתם לרצוח יהודים ביום ראשון, לא הצלחתם לרצוח יהודי ביום ראשון יש תמיד הזדמנות שנייה. בואו תנסו לרצוח אותו ביום שני. אם זו מדיניות, אני מבקש מר אברמזון, שאחראי על התחום בפרקליטות המדינה. תבקשו ממנו. אנחנו כאן, בשביל זה זה התפקיד שלנו. שיעלה ויאמר לנו. הוא הסביר בדיוק בהארכת מעצר, הם באופן עקרוני, למעט חריגים, בנושא הסתה לטרור, הם עקביים באמת. ואני עוקב אחרי זה. יש לנו גם חמ"ל בכנסת שעוקב אחרי זה. והם דורשים מעצר עד תום ההליכים. ראיתי גם פסקי דין של השופט וינוגרד ואחרים, שמתעקשים על זה גם במקום שהמדינה החליטה שלא. הוא אמר כל מי שיצר זיקה לחמאס הוא עצור עד תום ההליכים. זה פחות או יותר נשמר. האם לגבי רוצחי יהודים, מזרח ירושלים, צעירים, מה המדיניות של שלומי אברמזון. אני מבקש שתבדקו בינתיים תוך כדי. כן, אייל?

רציתי רק להוסיף. טיפלתי בתיק חקירה אחד או שניים. המדיניות של הפרקליטות זה לתת תום הליכים רק מעל גיל 14. מתחת לגיל 14 יש להם בין 12 ל-14 יותר נכון, כי מתחת ל-12 אין אחריות פלילית. בין 12 ל-14 יכולים למצוא כל מיני אופציות אחרות. אבל תום הליכים שבן אדם יהיה עצור זה רק מגיל 14 ומעלה.

אתה אומר את זה כאופציה או אתה אומר את זה בפועל?

לא, אני אומר, זו המדיניות.

כלומר, נניח אם נגלה בדוח של סמי שמתוך 370 איש האלה, נניח שיש 300 בני נוער. ונניח שמתוכם 200, אני זורק מספר, הם מגיל 14 עד 18, אתה חושב שה-200 האלו עצורים עד תום ההליכים?

אם זה מ-14 עד 18 יש את האופציה לתום ההליכים.

לא אופציה. שאלתי האם זו הייתה הבקשה של הפרקליטות? מדיניות. אני שואל האם זו המדיניות האקטיבית? כלומר, האם אתה אומר לנו, לציבור, שאותם 200, אם אנחנו נבדוק עוד מעט, ואנחנו נבדוק עוד מעט.

מי שמעל גיל 14מי שמעל גיל 14 ומבחינה ראייתית - - -

הפרקליטות דרשה מעצר עד תום ההליכים.

אם יש את האפשרות לדרוש את המעצר עד תום ההליכים, מבחינה ראייתית. שיש ראיות בתיק. אי אפשר לדרוש תום הליכים על מישהו שאין לך ראיות בתיק להעמיד אותו לדין.

אז למה עצרו אותו?

לא, אם אין חשד הוא לא היה נעצר.

לא, אנחנו עוצרים, סליחה, אנחנו עוצרים גם מעצרי מנע. זה לא בדיוק מנע, זה מעצרים שבאים בעקבות ידיעה מודיעינית או תחומים שאני לא יכול לתרגם את זה כראיה.

אז למה זה לא מעצר מנהלי?

זה כבר, זה על שולחן השב"כ, זה לא על שולחן משטרת ישראל.

אוקיי. אז אני אשמח לקבל, גם ככל שאפשר עכשיו, סמי גם פה. אם אתה יודע, כמו שאמרת לנו די מהר פה את ה-250 הסתה ו-370 שהם על הפרות סדר. האם אתה יודע לפלח לנו ה-370 הללו שנעצרו, גם נשמח לשמוע על טווח הגילאים שלהם וגם האם הם, אלו שמתוכם, כמו שאייל אומר, אלו מתוכם שהם נעצרו לא כמעצרי מנע, אלא כמעצרים של השתתפות בפועל, באירועים מהסוג שתיארת, האם הם נמצאים היום תחת סורג ובריח או שהם מסתובבים ברחובות ירושלים?

אם משרד המשפטים כאן, היא חזרה הדיל? גב' יונס פה?

כן, כן, בוקר טוב.

בוקר טוב. כן, שאלנו, עו"ד יונס, מה עמדת הפרקליטות על מעצרים של קטינים שהיו חלק מניסיון לרצח?

אז אני אדייק משהו. אני רפרנטית חינוך של גני חינוך. אני לא מהפרקליטות וגם לא מהמחלקה הפלילית ייעוץ וחקיקה. אז אני רושמת את השאלה ואני אפנה אותה לגורמים הרלוונטיים ונחזור לוועדה.

אוקיי. אז אני אשמח שגם משרד המשפטים, אלא אם כן כולם במילואים, כמו שנאמר פה קודם על ידי משרד החינוך, שיהיה נציג. תבקשי ממנכ"ל המשרד, איתמר, או פרקליט המדינה או מלשכת פרקליט המדינה שאנחנו מחכים כאן ומבקשים לדעת מה מדיניות הפרקליטות בנושא הזה. האם זה נכון שיש פה רוצחים שמסתובבים ברחובות באופן כללי, זה דבר שכדאי שמשרד המשפטים ייתן את הדעת עליו. ואנחנו רוצים לדעת מה המדיניות לגבי הארכת מעצרים בנושא הזה.

עמית, גם תחשוב על המשטרה שצריכה לעצור אותם והיא יודעת, והיא עושה מאמץ כדי לעצור את אותם מחבלים. ואחר כך השוטרים, היא צריכה שוב לעשות את זה שוב פעם. ועם כל הסיכונים שהרבה פעמים נדרשים כדי לעשות מעצרים כאלה ואחרים.

כמו שאמרה פה עו"ד נירה, רק אני מחדד. הכוונה היא לבקשת מעצר עד תום ההליכים, כמו שדובר כאן על אותם 250 מסיתים לטרור. אנחנו יודעים בדיוק מה המדיניות. מה המדיניות של פרקליטות המדינה לגבי מעצר עד תום ההליכים במקרים של זריקת בקת"בים או ניסיונות קטל, כמו שהגדיר כאן מפקד המשטרה ביחס לקטינים 12 עד 14, 14 עד 18. אז אנחנו מבקשים לדעת.

פתחנו פה, גברתי היועצת המשפטית של הכנסת, אני שמח שאת כאן. אנחנו קיבלנו הודעה שיהיה פה נציג משרד החינוך. עכשיו, אני חייב לומר לך, אני אמרתי את זה בפתיחה, אני לא אחזור. אני מבחינתי, כאזרח גם, לא רק כחבר כנסת היום, אם יש אחריות הכי חשובה של מדינה, הכי בסיסית באמנה החברתית הכי רזה של הופס, הכי רזה, זה קודם כל האחריות לחיי התושבים ולשלומם. זה המינימום. זה קודם כל. אחר כך יש רווחה ובריאות וזכויות חברתיות. קודם כל זה.

עכשיו, בתחום הזה גילינו שיש דבר אחד זה לקחת רובים. אבל לא פחות חשוב, הרבה יותר חשוב מזה, זה האידיאולוגיה שמניעה את הרצח. לא רק רצח, מניעה אונס, מניעה עקירת עיניים, מניעה עריפת ראשים. היא המנוע לכל העניין. ולכן, אם מדינת ישראל רוצה להתייחס, הגיע הזמן, לאויב האמיתי, האויב האמיתי הוא לא הנשק, אלא האידיאולוגיה.

לכן אם יש משרד שאחראי על זה, זה משרד החינוך. כי התשתית החינוכית היא בסוף זו שנותנת לתלמידים, יהודים וערבים, נותנת להם תשתית ובונה אותם לעתיד. ואנחנו שולחים, שוב פעם, אפרופו התערבות מדינה, אם מדינה צריכה להתערב בחיי הפרט וזה כשהוא מנצל חסרי ישע. עכשיו, יושבים תלמידים ערבים במזרח ירושלים, חסרי ישע. יכולים להתפתח להיות אנשי חינוך, אנשי מדע, אנשי חסד, אנשי צדק. הומניים, אנשים אנושיים. במקום זה, מדינת ישראל מאפשרת 20%, 20,000 תלמידים להיות בבתי ספר של אונר"א והרשות הפלסטינית ללא פיקוח. היו פה תלמידים בפעם הקודמת, גברתי, בדיון בוועדה. תיארו איך, מה נוהל הפסקה בבית הספר של אונר"א ושל הרשות הפלסטינית במזרח ירושלים. נוהל הפסקה זה לא חינוך גופני או אחר, אלא זריקת אבנים, בקת"בים, כמו שאמר פה מפקד משטרת קדם, על תושבי ירושלים.

ב-100,000 האחרים, 13,000-14,000 עומדים בתוכנית החינוך הישראלית, אנחנו מברכים על זה מאוד. 85,000 תלמידים, בין אם זה בחינוך המוכשר, בין אם בחינוך הממלכתי, לומדים בתוכנית של הרשות הפלסטינית. אני חושב שהחומרים הוצגו כאן. נמצא פה גם אני רואה דוד בדין, פעם שעברה היה ד"ר ארנון גרוס, הציג את הדברים. יש לי פה רק את החומרים של כיתות י"א-י"ב, שזה חומרים שמשרד החינוך מחזיר כדי שהם יצליחו בבגרות הפלסטינית. אז מחזירים את החומרים שמצנזרים. שזה חלם, אי אפשר לומר חלם. חלם בגרסה הטרוריסטית של העיר הזה. מחזירים בעצם, המדינה שלנו, אנחנו. אנחנו מחזירים ב-י"א-י"ב את החומרים כדי שהם יעברו בגרות פלסטינית. הם צריכים לדעת איך המשוואה הזאת במתמטיקה של לרצוח יהודי ועוד יהודי. זה חוזר ב-י"א-י"ב.

עכשיו, על כל זה ביקשנו ממשרד החינוך, לא בהתראה קצרה. היה פה נציג של המשרד, מהייעוץ המשפטי. אמר קיבלנו בהתראה קצרה. שאלתי את הנהלת הוועדה, ואני עובד מסודר, כרגיל, אנחנו כינסנו את הוועדה הזאת כמו כל ועדה. שבוע שעבר הועבר בתיאום עם משרד החינוך, כמו שכל דבר נעשה כאן. כמו שיו"ר הוועדה פה מתאם, כפי שהוא הסביר לי, חה"כ יוסף טייב, תמיד שבוע לפני כן, מתאם עם המשרד. בלי קשר לזה שאנחנו גם בקואליציה אחת פה, אני ויוסף טייב ואחרים. העברנו. קיבלנו פה נציג שחבל על הזמן שלו. הוא לא, אין לו מה לומר על הנושאים. הוא לא מכיר את הנושאים.

אני רוצה להזכיר לגברתי ואני אשמח לשמוע את ההתייחסות שלך. הכנסת היא הריבון במדינת ישראל. הכנסת היא הריבון במדינת ישראל. הממשלה נבחרת מכוח הכנסת. היא מקבלת את אמון הכנסת. היא לא גוף שמנהל פה את המדינה מטעם עצמו. וזה התפקיד שלנו ואנחנו נציגי ציבור. והציבור תובע מאתנו, בצדק, תשובות. ואמרתי פה קודם, הנה, חיילת שלו נרצחה על ידי מי? על ידי נער שלמד במשרד החינוך הישראלי.

היא לא נרצחה, היא נשחטה.

כן. במשרד החינוך הישראלי. אגב, בית ספר, כמו שהוא תיאר כאן בצדק, כאילו יוקרתי. רחוב סולטן סולימאן. אני רוצה לדעת מה משרד החינוך עשה מאז המלחמה. הרי כל אדם נורמלי מבין כשקורא את החומרים, קורא את החדית'ים, קורא את הסירא, קורא את מה שהם מפרשים. לא כולם עושים, אבל אלו שמפרשים אותם כך. הוא צריך להבין, אם ממשיכים לחנך ככה, מה עשה משרד החינוך, ריבונו של עולם, מאז?

עכשיו, אנחנו מכנסים פה דיון. הדיון הכי חשוב. אגב, יותר חשוב, סליחה שאני אומר, מרווחה. יש המון סוגיות ציבוריות היום למשרד החינוך. רווחת המפונים ואנשים שלא בבית הספר. זה טירוף מערכות והכול בסדר. ואני אומר שוב, מאוד מכבד ומחזק את שר החינוך, את מנכ"ל משרד החינוך, שהם עושים את העבודה הזאת. אבל אם יש משימה הכי חשובה זו זו. לא יעלה על הדעת שלא יהיה פה נציג, שלא יבוא פה מנכ"ל משרד החינוך, שזה התפקיד הכי חשוב שלו היום, ממלא מקום מנכ"ל משרד החינוך, מר שמעוני. והכנסת פה נמצאת, ואנחנו כאן חברי כנסת, מחכים לתשובות. והממשלה עושה צחוק גם מהכנסת וגם מהתפקיד שלה העיקרי לצורך העניין. אז אני אשמח לשמוע איך אנחנו מתמודדים עם זה כמובן.

אז אני אגיב, בהמשך גם לישיבה שהייתה בוועדת הכנסת בנושא פיקוח. לכנסת יש שני תפקידים. התפקיד המרכזי שלה הוא תפקידה כמחוקקת. והתפקיד השני והלא פחות חשוב שלה הוא תפקידה כמפקחת על עבודת הממשלה. בדיוני הפיקוח שחלה, כמי שמלווה את דיוני ועדות הכנסת מזה כ-20 שנים, אני ראיתי לא אחת איך דיוני הפיקוח מניבים תוצאות מעשיות, חשובות מאוד. מאיצות בעבודת הממשלה, מקדמות אותה, מטייבות אותה. בעיניי התפקיד של הפיקוח הוא תפקיד מרכזי ומשמעותי. כך רואה את הדברים גם יושב ראש הכנסת.

עם פרוץ המלחמה, מתוך הבנה שנציגי הממשלה נדרשים גם לבצע ולעשות עבודה חשובה מאוד בלוחות זמנים צפופים ודחופים, נדרש יושב ראש הכנסת לסוגיה של זימונם של נציגי משרדי הממשלה. ואני חייבת לומר שבשיתוף עם נשיאות הכנסת, בהסכמות בין יושב ראש קואליציה ליושבת ראש אופוזיציה, הגיעו לכך שעבודת הכנסת כיום היא באופן שבו מגיעים לכנסת אך ורק דיונים שעוסקים במלחמה. שאושרו כדיונים דחופים. וזה באמת מתוך מציאת שביל הזהב ונקודת האיזון שבין הצורך בכך שנציגי הממשלה לא יבזבזו זמן יקר במיוחד שלא בעשייה. ומן הצד השני, לאפשר לכנסת להמשיך בפעילותה השוטפת ובעבודת הפיקוח החשובה במיוחד.

התפלאתי לראות אתמול את מכתבו של שר החינוך שבו הוא ציין ליושב ראש הכנסת שאין באפשרותו לשלוח נציג לישיבה הזאת, שכפי שצוין כאן היא גם תואמה. גם ראו בה מספיק גורמים מקצועיים בכנסת חשיבות בעצם קיומה כדיון פיקוח. ולכן המכתב של שר החינוך בכך שלא נמצא ולו נציג אחד שידע להגיע לכאן ולענות על שאלות היה תמוה. ואני סבורה שגם לא היה במקומו. יושב ראש הכנסת אף הוא נדרש לכך ואני מבינה שהשר התחייב שיגיע לכאן נציג. אך ברור שנציג שמגיע ולא יודע ולא מכיר את נושאי הדיון ואין לו אפשרות להשיב על השאלות שהוא נדרש להשיב עליהן, אתה קראת לזה בזבוז של הזמן שלו. אני חושבת שזה ביזוי ופגיעה בכבוד הכנסת. גם אם הנציג אומר לנו שהגעתי לכאן רק כדי שהכנסת, משוב שחשוב לי מעמדה וכבודה. אני חושבת שזה בדיוק הפוך.

התקיים על כך דיון בוועדת הכנסת. אני באמת חושבת שלכנסת צריכים להיות כלים גם לאכוף על הגעה. צר לי שזה מה שהתרחש כאן. אני מאמינה שהדברים יגיעו גם לשר וגם לשרים אחרים. גם על חשיבותם של דיוני הפיקוח וגם על הצורך בהגעה של נציגי משרד שגם יודעים לתת מענה. מה שאני אציע לך במקרה הזה, מכיוון שבכל זאת הוועדה מקיימת את הדיון. לקבל את התשובות בכתב בלוחות זמנים מקוצרים ממשרד החינוך, מיד לאחר הישיבה. ואז תוכל להחליט אם אתה רוצה לעשות ישיבת מעקב לבחינה של התשובות.

אוקיי. טוב, תודה. אני ממליץ שאם זה כך, אז אולי יהיה נכון לקדם, למרות שאולי זה לא היה מתאים לימי מלחמה.

זה בדיוק. העיתוי, הדיון קודם ויש מסקנות לדיון גם. חשבנו שבעיתוי הזה לא נכון יהיה להפעיל החלטות שמתייחסות לסנקציות. אבל אם המצב הזה יימשך ולא יהיה נחלתו של משרד אחד, אז יתכן שיהיה צורך בחשיבה מחודשת.

מכל מקום, יושב ראש הכנסת, אף הוא מכיר את הנושא. והנושא צריך להגיע לכלל סיום.

אז אני גם מכאן אומר ליושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, שבאמת המצב היום בישיבה הזאת זה מצב בלתי אפשרי. לא הציבור ולא אנחנו יודעים מה משרד החינוך עשה בהקשרים הללו שהם הקשרים אקוטיים. ואני מאוד מבקש שישקול בהחלט לקדם גם את החקיקה או את השינויים שקשורים למערכת היחסים בין הרשויות, בין הכנסת לממשלה, כדי שאנחנו נוכל לעשות את תפקידנו כאן. גם אם זה בעת מלחמה. ואני חוזר על הבקשה שלי, אני לא יודע, הוא הגיב ממלא מקום מנכ"ל משרד החינוך? לא הגיב. טוב. אם ממלא מקום מנכ"ל משרד החינוך שומע אותנו, או איש הקשר ירון גנץ שומע אותנו, אנחנו מחכים שמנכ"ל משרד החינוך או מי מטעמו ייתן תשובות בנושאים החושבים שנדונים כאן. אותו דבר משרד המשפטים. אם רוצים התייחסות משרד ירושלים ומסורת ישראל, אסף, רוצה לתת את נקודת המבט שלכם? איך אתה רואה את הסטטוס?

ברשותך, יושב ראש הוועדה, המקום שלנו כמשרד ירושלים, המסגרת בתוכה אנחנו פועלים זה בעצם תוכנית חמש שנתית, תוכנית חומש, לצמצום פערים ופיתוח כלכלי והגברת המשילות והריבונות במזרח ירושלים. זו תוכנית שהתחילה ב-2018. הסתיימה ממש בחודשים האלה. ואושרה תוכנית חדשה בממשלה לפני כחודשיים שלושה לחמש שנים הבאות. זו תוכנית עם שורה ארוכה מאוד של תחומים ויעדים ונושאים. הגדול והמרכזי שבהם, גם בהיבט התקציבי, הוא כמובן עניין החינוך. באזור ה-800 מיליון שקלים. עם יעדים ברורים וכל אחד מהדברים שאתה דיברת עליהם, בפרט בתחום החינוך.

האופי של התוכנית ומבנה ההפעלה שלה היא שכל משרד אחראי על תחומי הפעילות שלו. הסמכויות מצויות בידיו וגם הכלים התקציביים וכלי הפעולה ואנחנו מלמעלה מנהלים את המעקב, הבקרה, תקציבים, דיווחים וכיוצא בזה. ואכן מי שאמון על יישום הפרק הזה הוא משרד החינוך ועיריית ירושלים. היעדים שקבעה הממשלה בהקשר הזה של תוכנית של משרד החינוך בבתי הספר הוא הכפלה של מספר הלומדים. נתנאל סורקה כרפרנס, כשהתחילה התוכנית הראשונה ב-2018 מספר הלומדים בתוכנית הישראלית היו אחוזים בודדים בלבד, 3% עד 5%. הם גדלו לכדי 12%-13%. אנחנו בסוף החומש והיעדים הם להגיע לכ-24%.

אתה יודע להסביר לנו למה, זה עלה פשוט בדיון הקודם, אני לא יודע, לא זוכר שהשתתפת בו. למה גם בחינוך הממלכתי זה היעד שהצבתם? שלא לומר בחינוך המוכר שאינו רשמי, שמדובר על, אני יודע? על עלייה מ-2%-3% ל-5% סך הכול. כאילו, מה מפריע למדינת ישראל, למשרדי הממשלה, למשרד החינוך, לבוא לעמותת X לצורך העניין, יש כמה כאלו במזרח ירושלים. לומר לה גברתי, יש לך שנה, שנה וחצי, לעבור מהתוכנית שמחנכת לטרור לתוכנית הישראלית. או שתעשי את זה תוך שנה. אם את צריכה תגבור לטובת הכשרת המורים לתוכנית הזאת, אם את צריכה דבר אחר. אפילו כיעד אתם מציבים יעד מאוד מאוד שולי של אחוזים בודדים. מה מפריע לכם לומר את זה? מה מפריע למשרד החינוך לומר לבתי הספר? הרי שמענו כאן את סמי בצדק אומר ההורים לכשעצמם הם רוצים שהילדים יגדלו, רבים מהם, אולי לא כולם, אבל רבים מהם רוצים שהילדים יהיו בבתי ספר שיאפשרו להם אופק תעסוקתי ואופק חינוכי, אופק מדעי, תעסוקתי ורוצים ללמוד במסגרות כאלה.

יבואו לרשת, יאמרו לה גברת, והרשת הזאת, אני רק מזכיר לך אסף, מקבלת עשרות מיליונים מהמדינה. מיליונים רבים מהמדינה. זה לא ארוחות חינם. המשכורות, אם תעקוב, ממליץ לך, בגיידסטאר על הרשתות הערביות, כל הרשתות בארץ, לא רק ערביות, כן? אבל רשתות החינוך מה שנקרא. תסתכל מידי פעם ככה תעיין כמה מקבל מנכ"ל, כמה מקבל סמנכ"ל. להערכתי יותר ממך, לצורך העניין, יותר ממנכ"ל משרד ממשלתי. כלומר, יש מנופי לחץ גם כלכליים וגם אחרים לומר לעמותות הללו או שאתם עוברים לתוכנית חינוך ישראלית או שלא. מה מפריע?

אנחנו רוצים להזכיר, עוד סמכות מחוק הפיקוח. סמכות לסגירת בית ספר, סעיף 32 לחוק הפיקוח. שמדבר על סגירת בית ספר שבו מתנהלת או נסבלת הסתה נגד המדינה. אני יודעת שנהוג לומר, ואני מניחה שזה נכון, שאם נסגור בית ספר לאן ילכו הילדים האלה? אבל הסמכות הזאת קיימת. ואולי יש מקום להתחיל ליישם אותה במקרים מתאימים. אני בטוחה שגם ההורים לא רוצים שהילדים יהיו מחוץ לבית ספר. לעזור למצוא תחליפים.

כמו בית ספר אל אימאן במזרח ירושלים. מאור צמח, יושב ראש ארגון לך ירושלים. השרה הקודמת, יפעת שאשא ביטון, הוציאה צווי סגירה לבית ספר אל אימאן שבראש ועד המייסדים שלה עומד השייח' אכרם אסברי, חמישה בתי ספר בירושלים. עד היום לא סגרתם את זה.

אז אפשר לעשות דיון תיאורטי, כמו שנעשה פה ונעשה כבר עשרות פעמים. אני שש שנים בארגון לך ירושלים. הייתי בעשרות דיונים כאלו. בדיוק כאלו. לא קשור למלחמה. אבל יש גם דברים אופרטיביים שצריך לעשות אותם כאן ועכשיו.

השר, עם כל הכבוד, יואב קיש, שהוא קצת מאכזב אותי באופן אישי, הוא שר של הקואליציה. יושב ראש הוועדה הוא יושב ראש ועדה של הקואליציה. שר הביטחון הוא של הקואליציה. כאן ועכשיו אני יכול לתת פה רשימה של שישה, שבעה בתי ספר שצריכים להיסגר אתמול. אתמול. אל ראשידיה צריך להיסגר, בית ספר לפליטות בשייח' גראח שהורשעה שם התלמידה, אתמול, נכלאה ל-12 שנה, צריך להיסגר.

אבל אם יצא צו, אם יצא צו סגירה, מדוע, אני שואלת רגע, בקדנציה הקודמת. למה הם לא נסגרו?

אני אתן לך תשובה לזה. אין אף אחד שמוכן לעשות את זה. יותר מזה, היה שם צוות פיקוח. נשלח צוות פיקוח ממשרד החינוך.

אז בוא נעשה את זה מסודר, מאור, שנייה. נעשה את זה מסודר פשוט. אני רק אומר לך, נעשה את זה מסודר. תציג, להיפך, תציג גם את רשימת בתי הספר. ניתן רק לאסף לגמור ולחברת הכנסת וולדיגר. אני רק אומר לך שאחד הדברים הראשונים הלא תיאורטיים שעשיתי זה הגשת חוק והצטרפו לפה הרבה ח"כים, הגשת חוק שאמור לשנות את זה. החוק הזה עבר בקריאה טרומית. אני מחזק את הביקורת שלך. אני מודה שאני בעצמי על הסף, על סיפה של הקואליציה. על הסף של הקואליציה. כי הקואליציה הזאת חייבת לאשר את הדברים הללו. זה אושר בקריאה טרומית. הורידו כמה סעיפים. אני רוצה לשתף אותך בכך שאחרי ה-7 באוקטובר, ואתה צודק שזה לא היה צריך להיות אחרי ה-7 באוקטובר, התקשרו אליי פקידי משרד החינוך ואמרו לי אנחנו מתקרבים, אני לא מדייק בדיוק מילה במילה, אבל מתקרבים לעמדה שאתה הצגת פה מבחינת נוסח החוק. החוק הזה מזמן היה צריך לעבור. אם לא לפני, אז ב-8 באוקטובר היה צריך לעבור כאן.

החוק הזה אומר את שני הדברים הבאים: אחד, מי שיש לו, מזדהה או יש לו זיקה, כפי שמופיע בשירות הביטחון, יפוטר, לא יהיה חלק מעובדי ההוראה, מה שנקרא, במערכת החינוך הישראלית. שתיים, יהיה עיצום כספי, שלילה כספית, אפרופו תמריץ. יהיה עיצום כספי משמעותי על כל בית ספר שיש בו, תהיה בו התרחשות של טרור. זה אחד.

שתיים, ברמת הפיקוח, היו שבעה בתי ספר. אמר פה סמנכ"ל משרד החינוך, לשאלתך, חה"כ שלי מירון, שבעה בתי ספר שהיה בהם ממצאי הסתה חמורים, חוץ מאל אימאן, שהזכרת. לא ניתן להם צו סגירה, למרות זעקתנו. אל אימאן, הוצאנו פנייה ספציפית על אל אימאן. גם שר החינוך הנוכחי, על אף שזו כבר הייתה הזדמנות שנייה, מה שאתה הזכרת, של שאשא ביטון. זו לא הייתה הזדמנות ראשונה. זו הייתה פעם שנייה שבית הספר הזה ספציפית אל אימאן ניתנה לו אזהרה. לצערי הרב, תשובת משרד החינוך הנוכחית הייתה גם שהם נותנים להם עוד צ'אנס. דבר חמור מאוד בעיניי. והגישה הזאת חייבת להשתנות.

ואני אומר כאן, ואנחנו נבקש את התשובות האלה. לצערי הרב סמנכ"ל משרד החינוך לא כאן. אנחנו עדיין מחכים לתשובה. הציבור מחכה, אנחנו בהמתנה. הוא לא עונה, בינתיים לא עונה. מחפשים נציג אחר. בסדר? אולי ימצאו. אז אנחנו נשמע אותך עוד מעט בנחת. אני רק אומר, אנחנו מאוד פעילים בנושא הזה ומאוד שמחים לדברים שאתה אומר. ואני אומר לגמרי, אתה צודק לחלוטין. הדברים האלה חייבים להשתנות מן הקצה אל הקצה. כן, חה"כ מיכל וולדיגר, מה רצית לומר?

אז קודם כל, אני מברכת על הדיון. ואני רוצה לומר שני נושאים. אני אתחיל בראשון וזה הסינדרום שלנו שאנחנו מוצאים אותו כבר שנים על בוא נשמור על שקט. לא נעורר את המפלצת שישנה. אוקיי? כן, זה קרה לנו בדרום, זה קורה לנו בצפון. זה קורה לנו, מה שאומר פה מאור שכבר יש שישה או שבעה בתי ספר שכבר ניתנו להם צווים. ולכן אני לא מבינה, וזה הדבר השני שאני רוצה לומר, לך חה"כ עמית הלוי, של מה יעזור עוד חוק? בשביל מה להתאמץ ולחוקק חוקים? יש לנו פה צווים שהם כבר קובעים שצריך לסגור את בית הספר. העניין הוא רק אכיפה. אז אני עוד לא מצאתי עוד חוק שאומר אני מחייב באכיפה. גם אותו לא יאכפו. זאת אומרת, יש כאן עניין של אכיפה.

לצערנו, לא יצאו צווים.

כן יצאו צווים. כך נאמר, כך הבנתי. אבל טוב, בוא נשמע את מאור. אני הבנתי שיצאו צווים לסגירת בתי ספר, הם פשוט לא נאכפים. ואמרה גם מקודם היועצת המשפטית בתי ספר לא נסגרים כי מה יעשו הילדים אחר כך? לאן הם ידרדרו? הנה, זה שוב, זה לשמור על שקט. בואו נשמור עליהם בבית ספר כי כאן הם יותר, כך אנחנו יותר מוגנים בפניהם או מגנים עליהם. אבל זה לא נכון. זה מדגרה. לא, אני מבינה. לא, אני אומרת שאת הבאת את זה. זו מדגרה, זה פשוט ללקט עוד אוכל למפלצת. בואו ניתן לה עוד פה, נזרוק אותה, כדי שהיא תמשיך לגדול עד שהיא תשבור את כל הכלוב הענק ותצא ותטרוף את כל מי שצריך לטרוף. לא צריך, אלא כל מה שאפשר לטרוף מסביב.

לכן אני ממש מבקשת שגם פה נפסיק עם הסינדרום של שמירה על שקט. זה לא שקט. זה שקט מדומה. זה כלוב של זהב שהגיע הזמן לפרק אותו לגורמים ולעצור. מי שרוצה ומגיע לו חינוך צריך לתת חינוך. ואני בעד חינוך ואני חושבת שחינוך מקרב. וכן, גם האוכלוסייה הערבית בוודאי צריך לתת לה חינוך, אבל לא הסתה. ומה שיש שם זו הסתה שאסור שתימשך ולו דקה אחת נוספת.

תודה. רגע, אז אסף תשלים ואחריך מאור צמח. כן. למה הגדרתם יעדים כל כך זניחים?

יש לי הערה גם שלא נותנים עליה את הדעת בדיון הזה, אבל היא מאוד מאוד חשובה. שבסוף יש פה גם הסכמים מול הרשות הפלסטינאית, שזה חלק מאותם הסכמים שמייצרים פה מערכת דמים. חינוך שמחנך בדיוק מהסיבה שאמרה פה חה"כ וולדיגר, בדיוק זו הסיבה. שרוצים לשמור על איזה שהוא שקט תעשייתי כזה, מדומה כזה. ומייצרים, צריך להבין, חלק מהדברים פה הם ממש בהסכמות מול הרשות הפלסטינאית.

ירושלים, אין שום סעיף בהסכם לגבי ירושלים. שום סעיף בהסכם, הרשמי. את אומרת הסכמות זה משהו אחר.

תשאל את היועצת המשפטית.

שום סעיף בהסכם לגבי ירושלים. לא, אין שום הסכמים.

יש הבנות. תקשיב.

בהסכם אין שום דבר כזה. לא רק שאין דבר כזה, ראשי המדינה הכחישו באופן בוטה, לא, יכול להיות שיש הבנות לא רשמיות.

זה לא משנה.

זה יכול להיות.

גם הבנות לא רשמיות על חשבון הדם של מי? הבנות כאלה דרקוניות ומסוכנות.

זה מה שנאמר כאן בדיון. אני חוזרת על מה שנאמר, על כך שאחרי הסכמי אוסלו אלה ההבנות המדיניות. אחרת מה פתאום הם ניגשים לבגרות?

סליחה, אני היסטוריון של מערכת החינוך במזרח ירושלים, אז אני יכול להבהיר את הנקודה הזאת.

בבקשה, נשמח.

שמי אמנון רמון, אני ממכון ירושלים למחקרי מדיניות. אין, ירושלים לא מופיעה. עניין החינוך הירושלמי לא מופיע בשום חלק של הסכמי אוסלו. פשוט ברגע שהועברו הסמכויות מיהודה ושומרון לרשות הפלסטינית, אז בעצם במן ברירת מחדל מזרח ירושלים נכנסה לתוך הסיפור הזה. אבל אין שום, אין, למעט אולי מכתב שנשלח לשר החוץ הנורווגי ששם יש מן התחייבות מעורפלת של ישראל לשמור על המוסדות החינוכיים וכו' וכו', אבל אין שום, זה לא מופיע בהסכמים כלל וכלל.

גם הבנות זה דבר חמור.

יש בעיה אחרת. כי אם התלמידים לומדים את התוכנית של הרשות הפלסטינית ומגיע מפקח מטעם הרשות הפלסטינית לבתי ספר במזרח העיר, ומגיעים מפקחים כאלו, אז אף אחד לא יכול לאכוף את זה. כי חוק היישום אין לו כלים לאכיפה ואף אחד אין לו שום שיניים לחוק הזה. ופה גם כן בעיה, לגבי הרשות הפלסטינית שפועלת בתוך מזרח ירושלים.

אבל זה העניין העקרוני. זאת אומרת, אם רוצים תוכנית ישראלית בבתי הספר במזרח ירושלים, רוצים לעשות את השינוי הזה, זה שינוי שדורש השקעות עצומות ומחשבה רבה ותכנון לאורך שנים. זה לא משהו שאפשר להגיד תוך שנתיים נעשה ככה. זה הכשרות של מורים, זה סיפור ארוך. והיו כבר, אני אומר את זה כהיסטוריון, היו שני ניסיונות להחיל את תוכנית הלימודים הישראלית במזרח ירושלים והם נכשלו. בגלל שלא הוכנו החלופות. אם רוצים, צריך להכין חלופות. ניר ברקת, בתור ראש העיר, רצה לסגור את בתי ספר של אונר"א, שאגב, היום לומדים שם פחות מ-800 תלמידים. בתי הספר האלה הולכים ומצטמצמים, בגלל שיש חלופות. אבל אי אפשר לסגור כשאין חלופה.

זה קונספציה.

זה דבר, צריך לבנות חלופות. צריך לייצב את התוכנית הישראלית, לייצב אותה כתוכנית שתהיה תוכנית חזקה שתמשוך תלמידים. אלה דברים.

אמנון, מה יקרה להערכתך אם המדינה בשלב הראשון תסיר את חומרי ההסתה לטרור מהתוכניות. בלי קשר למה שאתה אומר. אתה אומר לקחת חלופה, לוקח זמן. דורש הכשרה. אני אשמח שתפרט אחר כך מה דרוש. כי ההערכה מהנתונים שעלו כאן פעם קודמת זה דבר שכן אפשרי בשנתיים. אבל אם אתה חושב שלא, אני אשמח שתסביר למה.

אבל לפני כן, מה שקורה היום בכיתות י"א-י"ב, שהמדינה אפילו את החומרים אלו שנמצאים אצלי כאן בתיקייה הזאת, היא מחזירה בעצם לתוכנית הלימודים. מה הבעיה להוריד אותם?

למה כשלו, אפשר להוסיף עוד שאלה אחת? למה כשלו שתי התוכניות שנוסו? מה סיבות הכשלון? מישהו בדק למה הן נכשלו? כי יכול להיות שהן נכשלו, אני מעלה פה שאלה גדולה. בגלל הקונספציה שחלופה תאפשר את זה? יכול להיות מאוד שחלופה, גם אם תעשה שם, תביא שם כסף, לכל אחד תיתן מיליון שקלים. הם לא יבואו כי בסופו של דבר, אני שואלת, מותר לשאול הכול. כי אנחנו גמרנו עם הסינדרום של החמאס מורתע. מותר לשאול שאלות. ולכן אני שואלת, אולי אין חלופות? אולי האופציה היא שהם תמיד ירצו לשנוא אותנו ולא משנה מה נשים. אני שואלת את זה. האם גם זה נבדק?

זה כמו שאומרים, זה בכלל התפקיד של מדינת ישראל, כמו כל מדינה, זה לתת חינוך. זה העניין, זה לתת חינוך.

אנחנו רוצים לתת חינוך, אבל זה לא חינוך. זה לא חינוך, זה רצח.

יותר מאשר הפרה רוצה להניק, גם העגל צריך לינוק. אם הוא לא רוצה לינוק, אז איך תיתן לו? זונדות לתוך הווריד? איך תיתן לו? אז אני שואלת למה זה נכשל? למה זה נכשל?

זה נכשל בגלל שלא נבנו חלופות. צריך לבנות חלופות. זה נכשל בגלל שזה עניין של תקציב, זה עניין של שנים של עבודה. זה עניין של יצירת התשתית. אני חושב שההישג שדיבר עליו אסף, ההישג של הגידול בתוכנית הישראלית, זה הושקע בזה תוכנית חומש עם סכומים אדירים הושקעו בזה, עם עבודה איטית. להיפך, עבודה או מן זבנג וגמרנו יכול להביא בדיוק למטרה ההפוכה.

אבל כל השנים לא גובשה חלופה ויאבילית? הצעות לפחות? יש הצעות, יש נייר עם הצעות? משהו שאפשר להתחיל ממנו?

אז אני אומר, זו בדיוק תוכנית החומש. גם תוכנית החומש השנייה, היא הולכת בצורה שיטתית ומנסה להעביר לתוכנית הישראלית.

מה הצפי?

אנחנו נעשה על זה דיון יותר מפורט, איתך אמנון, כדי שנבין מה הכשלים היישומיים. כי אני מכיר כל מיני תוכניות ממשלתיות שהקצב שלהן היה יותר מהיר.

אבל אם אתה יכול להתייחס לשני דברים: אחד, לגבי מה שאמרתי קודם, מה יקרה אם החומרים האלה ב-י"א-י"ב יוסרו ולא יוחזרו לתוכניות הלימוד? ודבר שני, ברח לי.

אני אומר לעניין הספרים. הספרים הם חשובים, הספרים הם חשובים מאוד. והעניין של הספרים, אין ספק. אבל נער מזרח ירושלמי, תיכנסו עכשיו לראש של נער מזרח ירושלמי. נער מזרח ירושלמי, כן? הוא חי במציאות כל כך קשה, כן? שהעניין של ספר הלימוד הוא חשוב. אבל מצד שני, הוא לא חזות הכול.

לא, לא שאלתי.

וגם אני אומר, אחת השאלות שצריך לשאול. עלתה פה השאלה לגבי נערה שדוקרת, נערה שרוצחת וכו' וכו'. צריך לשאול איך נערה בגיל כזה מגיעה למצב כזה?

מה זה איך?

כי חינכו אותה להגיע למצב כזה.

בדיוק. מה זה? אני באמת לא מבינה.

מי שמכיר את המשפחה שלה יודע שזה חד משמעי - - -

אבל מה זה איך? הרי תמיד אתם אומרים שהחינוך הוא מתחיל בבית.

תקשיב להן איך הן מדברות. אתם מה שלא נוח לכם לשמוע אתם לא שומעים? מה שלא מסתדר לכם עם הקונספט אתם לא שומעים?

רגע, אני לא אוהבת את ה-'הם' ו-'אנחנו'. כולנו ביחד פה כדי לעשות טוב במדינת ישראל.

אז תקשיבי, זה אותו, זה אותו קונספט.

לא, אבל אני שואלת אותך באמת אמיתי. הרי כולנו פה, או רובנו פה, אני מקווה, הורים לילדים. וכולנו יודעים בסוף שהחינוך האמיתי הוא בבית. יש כאלה, אתה יודע, אבל בסך הכול הסופי. וכל בית ספר שלא יהיה, אם הקהילה לא תקבל אותו, כי הקהילה הערבית לא תקבל את בתי הספר, זה לא יעזור כלום. למה ילדה רוצחת? כי הכניסו לה לתוך הווריד, היא ינקה את השנאה משד אמה. בסדר? כאילו, לצערי הרב, אני אומרת את זה בכאב רב.

- - - כל השלבים של החינוך שלה.

גם הוריי סבלו מזה, גם הורי הוריי סבלו מזה וכנראה גם הורי הוריהם הוריהם סבלו מזה. אוקיי? אז כל הזמן להישאר באותו קונספט שבית הספר וזה אנחנו והמדינה היא לא בסדר ואנחנו לא עושים מספיק. בוא, עד כמה אתה יכול לשאת בזה? אני באמת שואלת בתור אחת שלא למדה - - -

יש כבר עשרות מקרים שנשמעים ככה וזה לא עבד. אולי כדאי שנפנים מה באמת קורה?

אני אגיד במילה אחת.

רגע, אמנון. שאלה אחת היא לגבי, אני חוזר ושואל, האם מבחינתך כמי שמכיר את תוכניות הלימוד, האם יקרה אסון גדול, אני חושב שאסון גדול יקרה אם זה יישאר. אנחנו אחראים פה על תחום החינוך, על בתי הספר. וברור שיש עוד השפעות נוספות. צריך לשאול את השאלות הגדולות והשאלות הגדולות הן גם נוגעות למרחבים נוספים, תרבותיים, דתיים, חינוכיים, לא רק בית הספר. ועם זאת, אנחנו כאן עוסקים בתוכניות הלימוד. זה המנדט של הוועדה הזאת. לכן אני שואל, האם קודם כל מבחינתך, מי שמכיר את התוכניות, להסביר את החומרים הללו מ-י"א-י"ב, לא להחזיר אותם. האם אתה רואה בזה בעיה? אתה אומר לעשות חלופה זה אירוע גדול. עכשיו, האם להסיר, זו שאלה ראשונה.

שאלה שנייה שנזכרתי בה, איך אתה מסביר שבתוכנית החומש של אסף ומשרדי הממשלה בתוכנית הממלכתית יש יעד יותר גדול של אחוזי גדילה. כאילו, זה גדל, כמו שאמרת 12%, 13%, 24%, 25% ובתוכנית של המוכשר, שלכאורה שם המנוף הוא יותר גדול, כי המדינה נותנת מיליונים, עשרות מיליונים לאותן עמותות שהזכיר פה מאור צמח, לידיים שלהם כלומר, לאותו אכרם אסברי או לא משנה, או אחרים, שמקבלים ממדינת ישראל עשרות מיליוני שקלים בשנה. יש לך עליהם מנוף לא פחות מאשר לומר להם זו החלופה. מה שאתה מציע לממלכתי. whatever it is. בקצב שאתה מציע שהציגו בתוכנית החומש, אחרי ההשקעה, למה היעד במוכשר הוא דליל עד אפסי לעומת היעד בממלכתי?

אז קודם כל, לגבי השאלה הראשונה, אני חושב שלא יקרה כלום. זאת אומרת, עניין ההחזרה, זה לא דבר משמעותי. זאת הערכה שלי, כן?

לגבי השאלה השנייה, צריך לשאול את השאלה למה יש חינוך מוכשר בהיקף כל כך גדול, כן? וזאת בדיוק הבעיה, כן? יש חינוך מוכשר בהיקף כל כך גדול, מוכר שאינו רשמי. בגלל שהמערכת במשך שנים לא הצליחה לענות על הביקוש העצום ללמוד בבתי ספר שמתוקצבים על ידי ישראל. המערכת העירונית, מה שאתה קורא ממלכתי, זה לא בדיוק ממלכתי, זה עירוני. לא יכלה לקבל את מספר התלמידים העצום והתהליך הזה, אגב, התחיל בעקבות מלחמת המפרץ בתחילת שנות ה-90. שבתי הספר הפרטיים, בתי ספר שבעבר לא קיבלו בכלל כסף מן המדינה, הפכו להיות בעצם חלק בתי ספר מוכשרים, כן? ופתחו הרבה מאוד בתי ספר מוכשרים אחרים, בגלל שהמערכת העירונית לא יכלה לקבל את מספר התלמידים העצום. אז אחד היעדים החשובים גם של תוכנית החומש וגם של זה, זה להעביר ולהפוך את בתי הספר המוכשרים לבתי ספר עירוניים שבהם יש יותר פיקוח.

אין בעיה. הבנתי. אבל בנקודת הזמן הזאת, הרי הפיקוח יכול להיות באותה מידה לשניהם, מבחינת הסמכויות של אגף הפיקוח, של רוזנבלט שהיה פה. מבחינת נקודת הזמן הזאת, שיש היום 40% מוכשר. מה מפריע למשרד ירושלים, למשרד החינוך, על בסיס אותה חלופה, מורכבת ככל שתהיה, זמן ככל שיהיה, לבוא לאדון מוכשר, לאדון עמותות הללו, כמו שהם באים לבתי ספר ממלכתיים. לומר להם זה לוח הזמנים שלכם. כמו שהם הציגו את היעדים האלה בבתי הספר הממלכתיים לומר לבתי הספר המוכשרים. בלי קשר למה שאתה אומר. אתה אומר היה צריך להעביר אותם יותר לממלכתי. בסדר, עכשיו אנחנו נבוא, המדינה, לבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, לאותן עמותות. נאמר להם זה לוח הזמנים שלכם. זה ותו לא. מה מפריע? באותה חלופה. אין הפרעה, נכון?

זה משרד החינוך צריך לענות. אבל אני אומר שזו גם שאלה. כי מדובר כאן על מערכת חינוך בסופו של דבר של יותר מ-100,000 תלמידים. זה יותר מכל תושבי כפר סבא והרצליה. אז כדי לפקח בצורה אמיתית, בצורה אמיתית לפקח על המערכת הזאת, צריך הרבה יותר מפקחים, הרבה יותר. זה כרגע, תוכנית החומש הביאה לכך שמשני מפקחים עלו ל-15 מפקחים.

שיהיה להם גם כלים.

שיהיה להם כלים שאפשר יהיה לפקח. ובעיקר, שיהיו חלופות. אם רוצים בצורה רצינית צריך לבנות חלופות. חלופות וכלים – אלה הדברים החשובים.

תודה. כן, מאור צמח, בבקשה. אתה מוזמן לתת את הסקירה שלך. קצת תספר על עצמך.

אוקיי. אני יושב ראש ארגון לך ירושלים. ארגון לך ירושלים הוא ארגון קטן שמחובר בעיקר לשטח. מתוך מטרה להחיל ולחזק את הריבונות הישראלית במזרח ירושלים. אני חושב שאת רוב סיפורי ההסתה בשבע שנים האחרונות בתוך בתי הספר במזרח ירושלים הארגון שלנו הביא אותם. כיום אנחנו מתקשים מאוד כי החבר'ה מאוד מאוד נזהרים.

אבל אני רוצה להקדים ולומר, קודם כל, יושב איתנו מפקד מרחב קדם, שמי שמבין את המשמעות של כל דקה שלו פה היא מדהימה ואני רוצה להגיד לו תודה רבה. אני גם תושב שכונת נוף ציון במזרח ירושלים. בשבוע האחרון אנחנו עוברים אירועים לא פשוטים. והמשטרה איתנו יד ביד. אני רוצה להגיד לו תודה על כך. ותודה על זה שהוא יושב פה. אם היה איזה הבנה למישהו שלא יושב פה זה אליו. והוא יושב פה ונותן לנו סקירה שהיא נכונה ומדויקת ומשמעותית. אז אני רוצה להגיד לך תודה. ממש תודה.

מכולנו.

כן, זהו, לא אישית. רחבה יותר.

תודה רבה, מכולנו.

כי הוא מגן עליו באופן אישי.

ממש כך. אנחנו מרגישים את זה ממש דקה דקה.

אני רוצה להגיד, בין השורות הוא אמר משהו מדהים. הוא אמר חבר'ה, שלא תתבלבלו, גם בחינוך הממלכתי הרגיל, הישראלי, הרוח שנושבת שם היא רוח של טרור. ואני רוצה להגיד לכם, יש שני מעגלים של חינוך: יש את המעגל הפורמלי ואת המעגל הבלתי פורמלי. לא נהוג לדבר פה על המעגל הבלתי פורמלי. אבל במזרח ירושלים מי שמנהל היום את המעגל החינוך הבלתי פורמלי זה אך ורק ארגוני הטרור והארגונים האסלאמיסטים/טורקיה/הרשות הפלסטינית. אותם ארגונים חודרים לתוך בתי הספר הישראליים ומייצרים תוכניות לימוד אלטרנטיביות בתוך בתי הספר הישראליים. עכשיו, אם מישהו יגיד לי שזה לא נכון אני מזמין אותו לסיור איתי ואני אראה לו כמה זה נכון. כמה עמותות כאלה ואחרות משפיעות על אותם תלמידים. אז זו קונספציה אחת שאני רוצה לשבור. זה שאם נעבור מחר בבוקר כולנו לתוכנית הישראלית תיפתר הבעיה – זה לא יקרה, שלא תתבלבלו. זה אחד.

רק אם אפשר, אמרת שגם איפה שלומדים את התוכנית הישראלית, גם שם.

אני אתן לך דוגמה, עמותת אל ראזי, אנחנו עלינו על העמותה לפני ארבע שנים. עמותת אל ראזי, זו עמותה מאוד מאוד גדולה, שפעלה בתוך בתי הספר הישראליים ויצרה בעצם תוכנית מורשת. הגשנו דוח לוועדת החינוך של הכנסת, של 80 עמודים, של הסתה מהנוראיות שיש. שלוש מנהלות בתי ספר ישראליות שמקבלות תלוש משכורת שלהן, ישראליות, בית ספר בשועפט, בית ספר אל חוסייני מול מטה הארצי. היו מנהלות את העמותה הזאת. זו עמותה כפולה, אחת הייתה ישראלית ואחת הייתה פלסטינית. לכל הדעות הן היו צריכות לעוף מהמערכת שלוש המנהלות האלו.

איזה תכנים היו שם?

תכנים הכי, הסתה שראינו בעזה, שם היו התכנים. אני יכול להגיש לך את הדוח הזה שנרשם לפני שלוש-ארבע שנים.

אתה יכול לתת דוגמאות?

דוגמאות? מצגת של מחסום - - -

רגע מאור, אני רק רוצה לומר לך, אנחנו מרכזים מאמץ גדול בחודשים האלה בוועדת המשנה הזאת. אני לא מכיר את החומרים האלה, למרות שעקבתי ואני קיבלתי חלק. אני אשמח שתעביר את זה בצורה מסודרת. אם האנשים האלו עדיין בתפקיד.

שלוש המנהלות האלה הן בתפקיד. אני עד היום בהלם שהן בכלל בתפקיד. היו ראשי העמותה, אני יכול להגיד את השמות שלהם אפילו, הכול גלוי וידוע. אותו זמן היה שר החינוך נפתלי בנט, קרא להם לשימוע. נתן להם הזדמנות נוספת. על מה? אני לא יודע. אבל העמותה נסגרה וקמו עמותות אלטרנטיביות אחרות. העניין הוא שהיום אנחנו לא מצליחים לעלות על החומרים האלו.

הם פשוט משנים שם.

בדיוק. וגם הם למדו טוב מאוד גם להסתתר ברשתות החברתיות. מי שעוקב אחרי הרשתות החברתיות של בתי הספר הן נפתחות ונסגרות. הן לא נותנות, לא מעלות חומרים, כן מעלות חומרים. אבל זה לא רק רשתות חברתיות. אנחנו מקבלים את המידע מבפנים ואני אומר לכם, אתן לכם עוד דוגמה. קחו את שש שעות עברית שהילדים חייבים ללמוד במערכת. מגיע לתוכנית החומש ואומרים לנו הילדים לא יודעים עברית. מתקצבים את הסיפור הזה בכמעט מיליארד שקלים, ללמד את הסטודנטים החדשים עברית. בא שר האוצר, אומר סליחה, אני עוצר את זה רגע. כל העולם השתפנו. לא יודע על מה הוא מדבר ומתחיל להגיד גזענות, לא גזענות.

חבר'ה, אני בתוכנית החומש הראשונה אני עמדתי פה בכנסת באותו לילה ושכנעתי את השר פרץ, היה שר החינוך מטעם הבית היהודי, ושרים בימין, לתמוך בתוכנית הזאת. ואני תומך בתוכנית הזאת באופן חד משמעי. אבל לא בצורה הזאת של חלוקת כסף בלי להבין על מה מחלקים את הכסף. וכך זה קורה.

רגע, רק צריך לומר על האבסורד שאתה אומר, סליחה שאני מפריע לך. האירוע הזה של הוויכוח על תקציב, תקן אותי אם אני טועה. על התקציב ששר האוצר התעקש עליו, שזה בעצם היה השלמה של המכינות הקדם אקדמיות, שבעצם כל הדבר הזה, הרי הוא לבנה שהיא על גבי הסיפור של התוכנית של הרשות הפלסטינית. כלומר, אנחנו נותנים להם תוכנית רשות פלסטינית. אחרי זה, למרות שיש להם אופציה. אחרי זה, אחרי 12 שנים בתוכנית הרשות הפלסטינית אומרים טוב, הם לא מתקבלים לאוניברסיטה העברית, כי הם התחנכו לדברים אחרים או לא ברמה מספיק גבוהה או לא זה. ואז אנחנו נדרשים להשלים. אז כל העקום על עקום הזה, או הדבר הזה מיסודו. כלומר, הוויכוח על התקציב למכינות הקדם אקדמיות מתחיל כמין איזה "תיקון" לפשע שאנחנו שולחים אותם לתוכניות לימוד של הרשות.

נכון, ממש ככה. ואני רק אסבר את האוזן, אני חושב שמדובר שם על 600 מיליון שקלים לימודי עברית לאותם סטודנטים. כלומר, המון המון כסף.

תראו, אני אגיד עוד איזה קונספציה שאני רוצה לשבור. יש איזה שהיא דעה רווחת שאם אנחנו נעשה תהליכים עם תושבי מזרח ירושלים, אז הם ילמדו במערכת הישראלית. תהליך. איך אומרים את זה? ואני יכול להגיד לכם, כל גורמי המחקר בירושלים ובעיריית ירושלים ובמשרד החינוך הם מדקלמים את זה באופן קבוע ותמידי. אנחנו נעביר אותם לתוכנית הישראלית כפי שאנחנו מעבירים את החרדים לצבא. זה תהליך, הם צריכים להבין את זה, זה ייקח זמן. אבל בסוף הם יעשו צבא שלוש שנים. כך הערבים ילמדו בתוכנית הישראלית. חבר'ה, זה בולשיט אחד גדול. כי הנתון הזה שעברו 15% הוציאו בגרות יותר, אז במספרים מוחלטים מדובר על כמה מאות סך הכול. לא מדובר על אלפים ולא על עשרות אלפים. מדובר על 700, במקסימום 700 תלמידים שעשו בגרות יותר. וכשאתה בודק את איכות הבגרות שלהם, אז האיכות היא מאוד מאוד ירודה. כלומר, הם לא התקבלו לאוניברסיטה העברית אלא לאוניברסיטת אל-קודס ושם הם יוכשרו להיות רבי מחבלים ורבי רוצחים ברחובות ירושלים.

אז גם הקונספציה הזאת, למכור לנו תהליכים וזמן וכל זה – ב-7.10 זה נגמר. אנחנו את הקונספציה הירושלמית מתפיסת החינוך במזרח ירושלים חייבים לנפץ אותה. אין לי מילה אחרת לעשות את זה. אני חושב שהוועדה הזאת מאוד מאוד חשובה לנפץ את זה. צריך לדבר עם השרים. אנחנו בזמן קריטי. והשבוע, החודש הקרוב צריך לעשות מעשים בפועל. אפשר לסגור בתי ספר ולא יקרה שום דבר, הם לא יסתובבו ברחובות. אני מבטיח לכם שהם לא יסתובבו ברחובות. הגיעו 60,000 תושבים מפונים מהעוטף לירושלים ועיריית ירושלים באופן סיסטמתי כמעט את כולם שיבצה במערכת החינוך. איך עשינו את זה? איך עשינו את זה? עשרות אלפי תלמידים עכשיו בירושלים לומדים בתוך מערכת, חדשים. בתוך פחות מחודש לומדים בתוך המערכת. תאמינו לי, אני מכיר את מערכת החינוך של ירושלים. כשרוצים יכולים לעשות את זה. ומי שלא רוצה, שיסתובב ברחובות. עדיף לנו לא לחיות בשקר הזה שהם כאילו לומדים איזה משהו שהוא, ולא מסתובבים ולא יהיו מוסתים.

שוטפים להם את המוח.

בדיוק. שיישבו ברחובות מי שלא רוצה. אני מבטיח לכם, אף אחד לא רוצה שהילד שלו יישב ברחובות. הם ירוצו.

וגם אגב, ראש עיריית ירושלים בדיון שהיה אצלו שהשתתפתי בו, טען ש-75%, בין 70% ל-80% אכן לא יסתובבו ברחובות. בסופו של דבר הם יעברו למקומות אחרים, כך שהדברים שלך הם מאוד ברורים.

אני רוצה להוסיף פה רק גם לסיכום, אני חושב שנעלה את זה בדיון נפרד.

ויש לך גם את האלמנט לא רק מקל, לא רק גזר, אלא גם המקל. יש לך גם את הסנקציה. יש לך, בסוף צריך שיהיה איזון. כל הזמן מדברים ודיברנו והיו פה עשרות דיונים שכל הזמן התעסקו במה המדינה ואיך אנחנו נותנים ואיך אנחנו עושים. והדבר הזה פשוט מסתבר פעם אחר פעם כמחדל וכישלון. אז לכן אני אומרת, אנחנו צריכים לייצר איזה שהיא סנקציה מעשית. לא רק לדבר על זה. זה משהו שחייבים.

גם איינשטיין אמר שאם עושים שוב ושוב את אותו דבר, אז אין שום היגיון.

לא לצפות לתוצאה אחרת.

אבל אני כן אבקש לקבל את ההצעה של מאור לעשות סיור בבתי הספר הממלכתיים ששם יש תוכניות.

אנחנו נתאם.

נראה לי צריך לתאם את זה עם סמי.

לא, בוודאי בתיאום. לא נלך לבד.

לא, אני לא יודע אם זה יהיה עם אבטחה מוסקת מלמעלה או זה, אבל אני חושב שהוא צריך, זה כאב ראש גדול.

כן, בסדר גמור. אני חושב שאם אגף הפיקוח של משרד החינוך, בין אם זה מחוסר תקנים כמו שאמר כאן אמנון או בין אם זה מסיבות אחרות. אז אני חושב שלכנסת יש מקום שהיא תיכנס לנעלי הפיקוח, נעליים של המפקחים. ולכן נקיים סיור. נתאם את זה עם סמי. נתאם תאריך, נפרסם את זה לכלל חברי הכנסת שיכולים להצטרף. נעשה סיור במזרח ירושלים, בבתי הספר. שהסיור הזה יכלול גם בתי ספר מוכשרים, גם בתי ספר ממלכתיים, גם בתי ספר של אונר"א והרשות הפלסטינית. שלושת הסוגים הללו. כדי לראות מקרוב. ואני מציע שחלק מבתי הספר שמאור הזכיר כאן, אני אשמח שתעביר לנו את הרשימה בצורה מסודרת. וגם אותם שבעה בתי ספר, לבקש מגור רוזנבלט, את אותם שבעה בתי ספר שנמצאו בהם ממצאי הסתה חמורים. שיהיו חלק מהסיור הזה, בתי הספר. נתנו להם צ'אנס שלישי ורביעי ושביעי.

אני רוצה להגיד מילה אחת, עמית.

אני חייבת ללכת לוועדת בריאות, אז תודה.

בדיון על האקדמיה, אנחנו נסיים ב-12:00. בדיון על האקדמיה שאמור להיות פה מחר, אני אבקש שנעלה את העניין הזה של, אולי אתה גם תרצה להשתתף מחר. זה דיון על האקדמיה, השפעות האקדמיה בזמן המלחמה. חלקם גם קשורים לתחום הזה של תמיכה בחמאס והסתה לטרור.

האירוע הזה של חוסר תמריץ, כלומר, העובדה שאוניברסיטה, אקדמיה, מל"ג, שיהיה פה מן הסתם מחר, האם המל"ג מתמרץ באופן שונה בוגרי בגרות ישראלית, עם כל חוליה, כמו שאתה אמרת, אני לא מתקן את הכול, לעומת בוגרי בגרות פלסטינית. אם אנחנו רוצים באמת לקדם את זה. האם המל"ג אומר אנחנו מי שבוגר בגרות ישראלית אנחנו רואים את זה באופן אחר.

למה אני יודעת את התשובה מראש? זה נשמע לי כמו שאלה רטורית.

צריך לדרוש שינוי בהקשר הזה. מאה אחוז. שי ודוד אחריו.

אני רוצה להגיד מילה. שמעתי פה את סמי, שאני לא מכיר אותו באופן אישי, אבל את הפעילות שלו. אם היינו עכשיו בדיון על זה שיש מחסנים של נזק במזרח ירושלים. גם נשק יש, אבל לא מחסנים.

אני שי גליק, אני מארגון בצלמו. ארגון שפועל למען זכויות אדם ברוח יהודית. מגן על אזרחי ישראל, חיילי צה"ל, גאה בכוחות הביטחון. ארגון שפועל למען הטוב.

אם היה פה באמת דיון על מחסני נשק במזרח ירושלים, אני חושב שתוך שעות כבר היו פורצים למחסנים ומרוקנים אותם. אבל יש פה מחסני נשק. נשק רעיוני, אוקיי? אני לא צריך להזכיר פה שמות של נרצחים שנרצחו על ידי בני נוער. אלכס סגלוביץ' נרצח על ידי בני נוער שחזרו מכנס של ראאד סלאח. ואת הפיגוע של נאור עזרא שעשו שני ילדים, שני נערים מפסגת זאב. מי שזוכר את הסיפור הזה. גם, זה היה שני ילדים בני 12-13 אם אני לא טועה. אחמד מנאסרה שהוא היה אז בן 12 או 13, וגם הפיגוע השבוע, זה כולם ילדים שחזרו מאירועים של הסתה. שמעו אירועים ועשו. אוקיי? זה בני נוער שחזרו ספציפית ואמרו היינו באירוע של ראאד סלאח ואמר לנו קומו ועשו מעשה ורצחנו מישהו. זאת אומרת, כולם בני נוער שעברו שטיפת מוח. אוקיי? יש כאן מחסנים של טרור. פשוט אנחנו לא רואים את הטילים, אבל זה טילים שיוצאים מהפה. המוות והחיים ביד הלשון.

ואנחנו לא עושים עם זה כלום. סמי מספר שהם עוצרים כל שבוע בני נוער, אפילו לא בני נוער, ילדים. אני לא יודע מה, אני לא יודע מה נקרא היום בני נוער וילדים. אבל אם אתה עוצר בן 11-12 לדעתי זה עדיין ילד. ולא קורה כלום. ההורים שלהם, בזמנו הייתה איזה שהיא הצעה והתחילו עם איזה פיילוט שמי שזורק אבנים ישללו מההורים קצבאות ויעשו להם זה נקרא סיר ברזל כזה כלכלי. הפסיקו עם זה. אין שום דבר בעצם. זאת אומרת, ילד שזורק היום אבנים בפועל לא קורה לו כלום. סמי אומר, הוא מגיע אלינו לתחנה, נאדה. אוקיי? לא באשמת המשטרה כמובן. אבל נאדה. הוא חוזר, הוא מקבל את ההסתה מבית הספר. יש רוח, עכשיו זה בירושלים, זה פה. אפילו לא רבע שעה מפה. אוקיי?

אני יכול להגיד לכם שאני מסתובב במזרח ירושלים, באזור של תחנת שלם. ויש שם רחוב שפעם ערבי אחד אמר לי פה ברחוב הזה אסור לך להסתובב. יהודים לא מסתובבים פה. זה ההרגשה שלהם. אוקיי? והנה, עכשיו מדברים גם על לחסום את הרחוב הזה לתנועה ערבית. שזה בעיניי הזוי. הפוך, צריכים כמה שיותר להביא לשם יהודים. אז הקונספציה הזאת צריכה להשתנות. וכל מי שמסית צריך לקבל 30 שנות מאסר. לא 30 ימים ולא שלושה ימים. ובאמת המשטרה, וכמו שאמרנו הפרקליטות, התחילה עם זה קצת. אבל עדיין, זה שיש מורים שמסיתים, יש בתי ספר שמסיתים. ושוב, אנחנו לא מסתכלים על זה כמחסני נשק. ברגע שנבין שמורה שמסית זה מחסן נשק, ואגב, הרבה יותר גרוע ממחסן נשק. כי מחסן נשק אתה מפוצץ את הטיל ונגמר. המורה מדבר ומדבר ורואים אותו בסרטונים שרצים.

אני רק רוצה להזכיר לכם, אינתיפאדת שומר חומר, מישהו זוכר איך היא התחילה? סמי, אתה זוכר? סרטון טיק טוק של שני ילדים ערבים שמרביצים לילד יהודי ברכבת הקלה במזרח ירושלים. מזה זה התחיל. זה פרץ. ואחרי זה סרטון של עוד שני נערים ערבים שנותנים בעיטה לרב אליהו מאלי ביפו. זאת אומרת, זה לא דברים שאנחנו מדברים באוויר. זה לא קונספציה, זה העובדות. וכל זמן שאנחנו לא נבין שכל מורה שמסית הוא מחבל בפועל, לא בדיבורים, אוקיי? בפועל הוא מחבל וצריך לעצור אותו ולסגור את המקום. אוקיי?

את הפיצרייה בחווארה הרסו תוך יום, נכון? למה? כי זה בחווארה? למה אי אפשר לסגור את בית הספר תוך יום? שיבוא לשם ה-D9 של צה"ל אחרי שמורה עושה דבר כזה ויהרוס אותו. אם יקרה כזה דבר אני רוצה לראות מנהל בית ספר שמביא הסתה. אבל לא קורה. כולנו יודעים שלא קורה. אז אני חושב שהוועדה צריכה לקבל תשובות מה נעשה בפועל נגד אותם בתי ספר. בפועל של סנקציות, לא בפועל של דיבורים. כי מכתבים ודיבורים שווים ללמפה, סליחה שאני אומר את זה.

תודה שי. דוד בדין ואני אסכם.

יש כמה נושאים חשובים, 37 שנים אני עוסק בנושא של חקירות אונר"א סוכנות לסעד ותעסוקה של האו"ם. התחלנו כחוג רעיוני בירושלים, אחת מחברי החוג נפטרה, נרצחה הבוקר, ויויאן סילבר. התחיל כדו שיח סביב נושא של אונר"א. עכשיו, ההתהדרות הייתה עם התקציבים שמגיעים ממדינות שונות, יש לנו את הרשימה. יש לי גם סרטים כדי להראות מה שאנחנו עושים. ואני רוצה להציג לכם דברים חשובים ביותר.

אין דבר כזה ללכת לבתי ספר, יש כאן תוכנית, אני הבאתי תוכנית לימודים. סיקור של תוכנית לימודים, הבאתי את זה לכולם. המטרות של מערכת החינוך דה לגיטימציה של ישראל, דמוניזציה של ישראל וכמובן הטפה למלחמה נגד ישראל. אני רוצה לציין, התחלנו כחוג דו שיח עם אונר"א וזה הידרדר. כמה תקציב יש לכם בשביל חינוך? 58% של התקציב. תקציב שלך 6 מיליארד דולר ואין פיקוח. ומדינת ישראל לא דורשת פיקוח. מה המדינה שלנו כן דורשת וזה הזכות של היום. מדינת ישראל דורשת שאונר"א ינהל את המשא ומתן, מה שיהיה עכשיו עם עזה. אונר"א שעוסקת בהשמדת ישראל באופן גלוי. גרמניה הוא הגורם הגדול ביותר. למה ארצות הברית לא? כי מישהו חכם, גוי, סנטור מאיידהו, הוא החליט אנחנו נעשה תנאים. תנאים להעברת הכסף. הם לא יכולים לקבל את הכסף אם הם לא ישנו את מערכת החינוך. הם לא משנים, הם לא מקבלים. ממי כן מקבלים? גרמניה. גרמניה מעבירה את הכסף ללא פיקוח וללא התנגדות של מדינת ישראל.

יש כאן משהו, סקופ אדיר. אני משאיר בשביל הוועדה. זה ספר שיצא לפני חמש שנים, שמהלל את דלאל מוגרבי. אוקיי? דלאל מוגרבי. עכשיו, מה חשוב כאן? שני דברים: א', התאריך 2023, יצא עכשיו. ומזכ"ל האו"ם שנפגש אישית עם כל הצוות שלו, אנחנו עובדים עם ארבעה בכירי שב"כ לשעבר, ארבעה חברים פלסטינים. זה פשוט מה שמיוחד אצלנו. ומזכ"ל האו"ם, עד שנפגש עם - - - לישראל, הוא היה לטובתנו. כן? הקרן החדשה עשה להם שינוי. איזה שינוי זה נושא אחר. אז הוא דרש מאונר"א לעשות, להוציא את הספר. מה הוא עוד עשה? הם הוציאו מהדורה חדשה של הספר. מה אומר משרד החוץ? הוא דיבר, הוא ייתן, שלא ישתמשו בספר בבתי ספר. והם היו מבסוטים. אמרו 'או, אנחנו לא נשתמש בזה'. בולשיט. ומה שאנחנו מגלים, אנחנו מגלים עם המצלמות שלנו שהם מוכרים לכל בתי הספר בירושלים, מוכרים את זה כמו סוכריות בשביל ילדים. זה דבר שמעודד רצח. וללא התנגדות של מדינת ישראל.

אתה מפתיע אותנו בדבר אחד ד"ר בדין. אתה מפתיע אותנו בדבר אחד ד"ר בדין, אתה מפתיע אותנו בדבר אחד. שני דברים אני רוצה לומר לך. קודם כל, תדע, היה דיון בוועדת חוץ וביטחון אתמול. הזכיר חה"כ מאיר כהן מיש עתיד, אמר כתגובה לדיון בוועדה על, יו"ר הוועדה אדלשטיין קרא לזה נאציפיקציה. דה נאציפיקציה, בסדר? אז הוא אמר מסתובב פה שנים אדם בשם דוד, במסדרונות. מראה לנו שנים את החומרים ברשות הפלסטינית ובירושלים. אני חייב לומר, הם תואמים אחד לאחד למה שקורה בחמאס בעזה. מה עושים עם זה? כלומר, תדע שפועלך לאורך שנים בכל אופן, מאיר אתמול הזכיר את זה. אבל מה שהפתעת אותי, הדבר השני זה שבמהדורה של ה-2023 הגלורופיקציה שהם עושים לדלאל מוגרבי זה היה די מפתיע. כי אני חשבתי שיהיה פה כבר את טובחי הנוחבה. זה בקרוב יהיה.

מה אנחנו עושים? אנחנו שולחים כתבים ערבים לשמוע מה שהם מתכננים. הם כבר מתכננים והם עושים ביום שבת זו טקס למען הטבח. למה קשה לנו להשיג תקציבים? מדינת ישראל חוסמת לנו.

מי עושה טקס למען הטבח?

באונר"א. בשועפט.

בבתי הספר בשועפט? איפה בשועפט?

פעם היו לנו תקציבים. מדינת ישראל עושה הכול כדי שלא נקבל תקציבים במשך שנים. אסור להופיע ב-איפא"ק אסור לי להופיע במקום. כי זה מפריע לתהליך מדיני.

הנה, זה מה שאמרתי. התהליכים המדיניים.

והפריסה החדשה שעכשיו יצאה לפני יומיים החליטו שאונר"א יעשה את הכול. עכשיו, למה יש בלבול? אחד בשם שמעון פרס, שיש לו עכשיו הוא לא נמצא, הוא הפיץ, זה עדיין מופיע במרכז פרס לשלום, שיש לנו תוכנית למען השלום. והמתפ"ש אנחנו חשפנו שהמתפ"ש, המנהל האזרחי, מפיץ למדינות השונות שהתוכנית שלו נמצא, יש לנו מסמכים על זה. פשוט ההטיה של מדינת ישראל בנושאים האלה. גרמניה, נחנך עכשיו, עכשיו כשארצות הברית מקפיאה כספים גרמניה נכנסה. ואני שאלתי את משרד החוץ האם אתם תגידו משהו או רק מישהו - - -. ומישהו שמגיע מהמנהל האזרחי וגם ממשרד החוץ זה מדהים. עכשיו, מה שצריך להיות, אני מקווה שאם אנחנו, אנחנו לא יכולים להשליט באף מקום, כי יש הגורמים, גורמים ממשלתיים לא רוצים שאנחנו נראה את החומר. וזה מה שחשוב להגיש.

טוב, אנחנו נפנה למשרד החוץ.

דוד, יעשו הכול רק כדי לא לראות.

ולשר החוץ אלי כהן.

הבאתי דוגמה של אחד הסרטים בשועפט. רוצים?

מה, לראות?

שלוש דקות.

כן, אולי כדאי.

זה סרט של מה? רק תסביר לפני כן לצופים בנו.

22 סרטים. אנחנו נכנסים לבתי הספר האלה באישור של אונר"א.

רגע, אז רק שנדע, דוד. אתה מדבר פה הסרט הזה הוא סרטון שמה? בית ספר בשועפט, בית ספר של אונר"א בשועפט, שצילמתם איך?

עם צוות גלוי. כל הסרטים שלהם הם גלויים. למה הם גלויים, כפי שאמר עליי: David Badin gives us a chance to show the world what we say tom our people. כלומר, הם שמחים, זה משהו פתולוגי. ומה ההבדל בינם לבין הנאצים? הנאצים ניסו להסתיר הכול, הם רוצים להראות.

הם אומרים לנו הכול, אנחנו פשוט מתעלמים.

הם גם הסתירו בהתחלה. כן, בבקשה, אז בואו נצפה את זה ונסכם את הדיון. תודה דוד.

רק כדי לא לראות.
(מוקרן סרטון)

אני רוצה לומר משהו. מדינת ישראל לא מעבירה שום ביקורת למדינות התורמות.

על אונר"א. אגב, ארצות הברית חזרה, דוד, לא? אתה אמרת קודם שגרמניה. זה היה בזמן טראמפ, עכשיו היא חזרה.

יש חוזה. אני כתבתי את החוזה. החוזה שסנטור נוצרי מאיידהו. הוא דחף את זה, שהם יחתמו ארצות הברית ואונר"א. אונר"א וארצות הברית, שהם לא יכולים לקבל, התקציב מוקפא.

כן. אבל עכשיו זה השתנה, לא? או שאני טועה?

לא, לא, זה עדיין מוקפא. אבל הם מפרסמים, הם לא רוצים להתבייש שזה מוקפא. אבל מה שלא מוקפא זה כל היתר. זה כמעט 58% של כל התקציב של 11.6 מיליארד דולר זורם כמו מים. ללא התנגדות ישראל. ואם ישראל הייתה יכולה, דרך אגב, נושא של חימוש, אנחנו מצלמים. יש לנו 22 סרטים. אני מוכן להראות לכם.

כן, כן, לא עכשיו. בסדר גמור.

יש המון נשק בכל בתי הספר, בכל המתקנים של אונר"א. מדינת ישראל מסרבת לבקש להוריד את זה, להוריד את הנשק. יש לי מועקה בלב. ב-27 בספטמבר על העורכים שלי נפגשו עם מערכת הביטחון וביקשנו תוריד את הנשק מאונר"א.

אתה מתכוון תמונות של רובים או רובים?

את הרובים.

רובים עצמם?

רובים שהם אספו. אם אתם זוכרים, מדינת ישראל העבירה רובים לרשות הפלסטינאית. שכחו את זה, נכון?

לא, לא שכחנו.

אבל הרובים נמצאים בכל בתי הספר. ו-150 מהמטה הארצי יש את המשרד של אונר"א. האם אתם בדקתם את הנשק שם? אוקיי? אני שואל שאלות מאוד מאוד מפריעות.

ברור, ברור לגמרי. תודה דוד. תודה על כל העבודה שאתה עושה. אני לפני שאני מסכם, אני רק רוצה בהמשך לדברים שאמר פה דוד, בית ספר ברחוב ש"י עגנון, אני אומר את זה פה גם לאנשי משרד החינוך הנעדרים וגם לעצמנו וגם לך, סמי, באיזה שהיא מידה. אז אם נמשיך, יש פרויקט שלם arab american school, זה של אונר"א, של הרש"פ. בכל אופן, זה בית ספר פרטי, רחוב ש"י עגנון. הניצחון מגיע, פרויקט של ילדים שאמורים, איפה זה בית הספר הזה? arab american school מישהו מכיר?

שייח' ג'ראח.

שייח' ג'ראח.

לזכר הרוגי שנת 48 הוא בנוי. יש להם, הילדים נכנסים, יש שם קיר שלם על הרוגי - - - על זה הם מתחנכים.

כן. אז בשבוע האחרון יש להם פרויקט הניצחון. כל ילד נדרש לעלות "הניצחון מגיע, ברוך השם. אדמתי חרוכה. הזכירו לאויבים שלכם, לא נשכח אף ילד. אני מעלה כאן לפי הנחיות של בית ספר. גם אם יתלו אותי על הגרדום, נשבעתי להגן. כולם פה לעזה הגאה אנחנו כותבים את המילים הכי יפות שלנו". זה בבית ספר שאמור להיות הצלחה. "הורים מכובדים", כותב מנהל בית הספר, "לאור מעשי הטבח המתמשכים בעמנו באזור האהוב של פלסטין עזה, בהסכמה עם משרד החינוך אנחנו מכריזים על הפסקת העבודה האלקטרונית מחר", כל זה הודעה רשמית בהמשך לסיכום עם משרד החינוך. אבל בין הודעה להודעה יש פה פרויקט שלם של שיבוח, של שבח לחמאסניקים בעזה. זה באחריותנו.

אני רוצה לסכם את הישיבה, אלא אם כן חה"כ שלי מירון או יש לכן משהו שאתן רוצות לומר. אנחנו נעשה את הסיכום הבא:

1. בהמשך לדברים שאמרה גם היועצת המשפטית, משרד החינוך, משרד המשפטים ועיריית ירושלים, כיוון שאני מתבייש בשבילכם, אז אנחנו בכל אופן ככל יכולתנו לא נעבור על זה לסדר היום על אי ההופעה כאן. מבחינתי אני מכאן אצא ליושב ראש הכנסת. אבקש לקדם את השינוי בסנקציות בהפרדה בין הרשויות. לא יעלה על הדעת שהריבון מתבזה ככה. לא יעלה על הדעת שמשרד החינוך שאחראי על הדברים הללו.

עמית, זה מדהים שבדיון הקודם הם ישבו פה בכזאת יהירות ונתנו לנו את התחושה כאילו שהכול מטופל ושאנחנו המוזרים ושאנחנו הזויים ושאנחנו מבעירי האסמים. וזה פשוט מדהים איך שהיום הם פשוט נעדרים מהוועדה.

אז אני, כיוון שהאחריות היא עלינו, אז אנחנו נעשה ככל יכולתנו שהדבר הזה ישתנה. כל הסנקציות שיהיו לכנסת אני מציע שנפעיל אותן. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. לא חוזר על דברים שאמרתי בהתחלה, זו אחריות הראשונה של הממשלה.

אז אני רק מסכם את הדברים עבור משרד החינוך, עבור מנכ"ל משרד החינוך שלא הופיע כאן ועיריית ירושלים והמשרדים האחרים. הדברים שעלו כאן. ואם פספסתי ודברים נוספים שעלו קודם אז נצרף אותם.

1. בתי ספר שקיבלו אזהרות לאורך השנים, כולל אל אימאן, שאני באופן אישי דרשתי משר החינוך לפני כמה חודשים וקיבלתי תשובה עקב המלצות של כל מיני גורמים ביטחוניים עלומים ואחרים. צריך להיות שינוי מדיניות על מלא. אנחנו רוצים את כל הרשימה של בתי הספר, לא רק אל אימאן, כמו שאמר כאן מאור, אחרים נוספים. כולל שבעת בתי הספר שסמנכ"ל משרד החינוך גור רוזנבלט ציין כאן שהיו בהם חומרי הסתה חמורים. בכל בתי הספר האלה שקיבלו אזהרות אנחנו רוצים תגובה מה יחס משרד החינוך נכון להיום לבתי הספר האלו.
2. האם בכלל בתי הספר, ובפרט בתי הספר הללו, תוך כדי המלחמה, האם נעשו בדיקות? האם מגבירים את אמצעי הפיקוח כדי שאירועים מאוד לא תיאורטיים כמו הרצח של החיילת רוז לובין ז"ל, אולי זה יהיה מעט לזכרה של הצדיקה הזאת.
3. סטטוס, נוהל אירוע של רצח כזה. יוצא רוצח כזה מבית ספר אל ראשידיה, "היוקרתי", תחום הרצח. מה נוהל משרד החינוך במקרה הזה? לא יודע, היה פעם, היו נהלים כאלה? אתם יודעים שיש פיגוע, או נרצח, באים פסיכולוגים, באים עובדים סוציאליים? נכון? כשנרצח שם, כשהאבא נרצח. עכשיו בטח כל בית ספר אל ראשידיה מזועזע. בטח שמת לב לזה, סמי, יצא רוצח מקרבם. זה דבר נורא מזעזע. בטוח שכל בית הספר בוקה ומבולקה. מה משרד החינוך עושה? מה הנוהל של משרד החינוך באירוע כזה? מה הוא עשה בפועל, אנחנו מבקשים לדעת, מאז הרצח של השוטרת לובין עד היום בבית הספר. מה נעשה? מי הגיע לבית הספר? מה נעשה שם? איזה בדיקות נעשו, איזה פעולות נעשו.
4. משרד החינוך, פיקוח של בתי ספר פרטיים. אנחנו לא מוכנים להפקרות הזאת יותר. אין דבר כזה שאגף הפיקוח מודיע כאן לפני חודשיים שהוא לא מפקח בפועל על 20% מבתי הספר. אגב, אמנון, לפי המספרים שניתנו כאן זה לא 800 תלמידים. לפי מה שנטען כאן בכל אופן. אונר"א ורש"פ מדובר על כ-20%, לפי מה שהוצג כאן על ידי משרד החינוך.

אני כתבתי מחקר עכשיו על בתי הספר הפרטיים.

כמה זה כלל בתי הספר הפרטיים בירושלים?

כלל בתי הספר הפרטיים, שזה גם בתי הספר של אונר"א וגם הרשות הפלסטינית וכמה מעט שהם בבעלות פרטית, 15,380 תלמידים ב-2022.

תודה. אז אותם 15,380 תלמידים, העובדה שאין עליהם פיקוח והעובדה שהם משבחים את רוצחי ועורפי ראשי חיילינו, בימים אלו ממש, כולל הדוגמאות שהבאתי כאן והדוגמאות שאמר ד"ר בדין. בלתי מתקבל על הדעת מה משרד החינוך עושה בבתי הספר הפרטיים? אם חסר לו תקציב, אגב, למפקחים, כמו שנאמר כאן, אנחנו מבקשים לדעת את זה. להעלות את זה בוועדת כספים. שום דבר לא צרך להישאר פה באיזה אקס טריטוריה.

5. משרד החינוך, דרישה לצנזור החומרים ב-י"א-י"ב, כמו שאמר כאן גם אמנון ממכון ירושלים. הסיפור הזה של החזרת החומר. קשה לדמיין בכלל.
6. משרד החוץ, הדרישה שעלתה כאן לדרוש ממשרד החוץ התייחסות לכל המדינות המממנות של אונר"א, ביחס לכל חומרי ההסתה שנמצאים בתוכניות הלימוד של אונר"א. האם הייתה יוזמה, לא תגובה רפה, יוזמה של משרד החוץ מול המדינות הללו, כמו שהיה בזמנו ארצות הברית בתקופת ממשל טראמפ. מה משרד החוץ עושה בעניין הזה? האם הוא פונה או שאונר"א מבחינתו זה יכול להמשיך לשמש כסות להנצחת לא רק הפליטות, אלא להנצחת ההסתה לטרור.
7. משרד המשפטים: אני חוזר על זה שאנחנו רואים בחומרה רבה שלא הגיע לפה נציג רלוונטי. אנחנו מבקשים לדעת מה מדיניות פרקליטות המדינה למעצר עד תום ההליכים. התחום הזה של מעצר עד תום ההליכים לילדים 12 עד 14 ו-14 ומעלה. אגב, גם 12 ומטה, מה המדיניות הראויה מבחינתם? איזה סוג של טיפול? גם אם זה טיפול לא משפטי פלילי. זה לגבי מדיניות הפרקליטות למעצר. נשמח לקבל ממך, ממשטרת ישראל, דוח מפורט של פילוח על אותם 620 או לפחות 370, מה המדיניות של הבקשה של מעצר עד תום הליכים.

זה בקשות. מי שקובע בסוף זה בית משפט. הפרקליטות יכולה לבקש. וכאמור, זה תלוי ראיות, זה גם צריך לומר. החוק אומר מה התשתית.

לגמרי. במקרים שהיו ראיות, מתוך אותם 620 או 370 מקרים של הפרות סדר אני מדבר, כי הסתה לטרור עשינו דיון נפרד.

רק לציין שהיום ניתן לתת מעצר עד תום הליכים באיזוק אלקטרוני. זה איזה שהיא וריאציה שנכנסה לפני כמה שנים. לא הכי הגיונית, אבל לא משנה. אבל היא קיימת. יש מספיק אזיקים אלקטרוניים.

כן. בהסתה לטרור אבל זה לא מתבצע. היה פירוט שלם בוועדת חוקה. בכל אופן, נשמח לשמוע. נשמח לקבל, נבקש לקבל ממשטרת ישראל פילוח של אותם 620 בכלל, אבל בוא נאמר מתוך אותם 620 מאז המלחמה שנעצרו, כמה מתוכם הם בגילאי 0 עד 18. ואת הפילוח שלהם לפי בתי ספר. בסדר? זה דבר דרמטי.

מה המשטרה ממליצה, תוכנית הפעולה של המשטרה. מה עושים עם בני נוער? מה היא חושבת שאפשר היה לעשות עם בני נוער שלא עושים?

אז המפקד מרציאנו אמר שהוא בעד קודם כל בשלב הראשון החמרת האכיפה בפועל. כלומר, מעצר עד תום ההליכים וזה.

לא, שיהיה כתוב. לא, עם ההורים. אני מתכוון חוץ מבני הנוער. עם ההורים, עם הקהילה. זאת אומרת, אם יש פה איזה משהו, כלים, לקצץ בקצבאות, סל ברזל. דברים שעשו, אגב, בעבר.

כן. זה נוגע לנושא הבא, נקודה אחרונה. עוד שנייה אני אעלה את זה, שי.

8. לפני כן, תביעות אזרחיות שהעלה פה מפקד משטרת קדם. אנחנו מבקשים לדעת מעו"ד אוריאל נתן, כמדומני, אם אני זוכר את שמו, שאחראי על תביעות אזרחיות שהתחיל לטפל מאז אוגוסט 2022 בשינוי ההחלטה של אורית קוטב שיהיו תביעות אזרחיות בתחום הטרור, מבלי שיקול כלכלי של היתכנות כלכלית. מה המצב לגבי הפרות סדר בתביעות באזור ירושלים. אני מדבר על בקשה מאוד ספציפית. אזור ירושלים, הפרות סדר שגרמו לנזקים, לשריפת מכוניות, לנזקים אחרים. האם בוצעו תביעות אזרחיות או שאנחנו עדיין שולי השוליים של שומר חומות. לקבל דוח על זה.
9. דבר אחרון, שנוגע לדבר שגם העלה פה שי גליק, לגבי סטטוס החוק. אנחנו ממתינים, זה במסגרת מליאת הוועדה, ועדת חינוך. אנחנו ממתינים כבר זמן רב, זה חוזר למשרד החינוך, אגב. מה סטטוס החוק? למעשה אנחנו כבר באיחור רב. הייתה טיוטה אחת. הגענו לאיזה שהן הסכמות בישיבה עם שר החינוך.

אבל יכול להיות, דרך אגב, יכול מאוד להיות שבדיונים הבאים, לקראת קריאה שנייה ושלישית, יכול להיות שאותם דברים שאולי נמחקו, כי הם היו רלוונטיים להימחק בעת ההיא, יכול להיות שעכשיו כדאי להתעקש עליהם.

לא, ודאי. קודם כל, אנחנו מתעקשים והוספנו, התעקשנו, ישבנו עם שר החינוך. הגענו לכאורה לאיזה שהוא נוסח. הנוסח היה צריך לעבור אליי מבחינתי מזמן. טרם עבר. אני אומר שוב, אני ביקשתי גם עכשיו מיושב ראש הקואליציה להעלות את הדברים. יש לנו פה איזה שהוא הסדר, קואליציה, אופוזיציה. גם הסדר קצת תמוה בעיניי. בכל אופן, להעלות. זה אחד החוקים שאנחנו נעלה מיד כשיתאפשר הצעות חוק פרטיות.

זה על שולחן הוועדה. אנחנו בעצם רוצים לאשר את זה. אני ביקשתי מחה"כ טייב, וגם זה צריך להיות חלק מהסיכום ששבוע הבא מבחינתי, שבוע הבא, אני לא מחכה יותר, נעלה פה לדיון. מי שיצביע בעד, יצביע בעד. מי שיצביע נגד, יצביע נגד. נעלה את החוק שבוע הבא. אם משרד החינוך, אני אומר כאן באופן ברור, כן? שלא יהיו ספקות. אני אומר את זה גם לך, חה"כ סון הר מלך ומי שחבר פה בוועדת חינוך. אם יהיו הערות לממשלה, הנוסח המשופר, אחרי הערות הממשלה שהצעתי לשר החינוך. אם יהיו הערות, יתקבלו. אני את החוק, כפי שאני מבין אותו, מגיש שבוע הבא לוועדה להצבעה. אני מקווה שנגיע להסכמות. לא תמיד חייבים להגיע להסכמות. אבל כל אחד חייב להיות אחראי בתחומו. אז אני מקווה שגם זה יהיה שבוע הבא. זה נוגע גם לתמריצים.

דבר אחרון שלא אמרתי לגבי משרד החינוך, התמריצים בנושא האקדמיה. הדיון של מחר. כל התשובות האלו של משרד החינוך, משרד המשפטים ואני מקווה גם הדוח של משטרת ישראל, שאני מצטרף לתודות של מאור. תודה רבה לך על העבודה היום יומית שלך בירושלים, סמי. וגם על הנוכחות כאן וההתייחסות הרצינית. כן, דוד?

אני הגשתי, 67 מדינות תומכים באונר"א. אוקיי? גם 33 ארגונים פרטיים. אפשר לתבוע את המדינות התורמות. אבל קיבלתי תשובה ממערכת הביטחון ל-33 ארגונים בין לאומיים שמעבירים כסף לאונר"א, שזה הולך ישר להסתה. אפשר לתבוע כל אחד מהם. קיבלתי תשובה חד משמעית.

לתבוע איפה?

פה בישראל.

אה, ארגונים שפועלים בישראל? טוב, אז אנחנו נשב על זה. בהחלט כל נושא אונר"א שהוא נושא דיון בפני עצמו, ראוי לעשות אותו בוועדת חוץ וביטחון, גם בהקשרי חוץ וגם בהקשרי ביטחון. אני גם אעלה את זה ליושב ראש הוועדה וגם אני מציע שתוציאי פה איזה נייר מסודר גם ליו"ר הוועדה. בכל מקרה, אנחנו נפנה פה, עכשיו, הכול עכשיו, לא מחר. נפנה לשר החוץ בדרישה להבין מה הוא עשה אחרי שיצא הסיכום הזה מהוועדה.

תודה רבה לכולם על הזמן ועל תשומת הלב.


הישיבה ננעלה בשעה 12:04.