פרוטוקול של ישיבת ועדה

כנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
13/11/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 72
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, כ"ט בחשון התשפ"ד (13 בנובמבר 2023), שעה 10:00

היערכות הרשויות המקומיות לשריפות - דוח מיוחד (2018)

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

מירה רזין - מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה

טפסר חיים תמם - סגן הנציב לרגולציה, כבאות והצלה לישראל

סגן טפסר שי לוי - רע"ן שטחים פתוחים כב"ה, כבאות והצלה לישראל

איתי שרון - מתמחה בעריכת דין כב"ה, כבאות והצלה לישראל

יריב אגמון - המבקר הפנימי, כבאות והצלה לישראל

עודד ברוק

עו"ד, כבאות והצלה לישראל

כפיר יהודה - מנהל תחום עיצוב מדיניות משטרה בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

איילה וינשטיין - המשרד לביטחון לאומי

וחיד חשאן - מנהל תחום חירום מיעוטים, משרד הפנים

אבינועם ברוכים - ר׳ חטיבת מלאים אסטרטגיים, רח״ל, רשות החירום הלאומית

נלי כפיר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אורי רביץ - נציגי משפחות החטופים והנעדרים

נועם עידן בן עזרא - נציגי משפחות החטופים והנעדרים

אלה קנר - נציגי משפחות החטופים והנעדרים

אביה פרון - רפרנט בט"פ ואכיפה באגף תקציבים, משרד האוצר

נטע טלמור - אדריכל נוף, עיריית חיפה

דני עברי - ראש מועצה, מועצה אזורית משגב

פלורינה הלמן לוין

אושרה עצידה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




היערכות הרשויות המקומיות לשריפות - דוח מיוחד (2018)

בוקר טוב. היום יום שני. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: היערכות הרשויות המקומיות לשריפות – דוח מיוחד. הוא אומנם מ-2018, אבל אנחנו רוצים לבדוק את היישום שלו. תודה רבה לכל מי שהטריח עצמו והגיע, בפרט מכיבוי אש, מהרשות המקומית.

נציגי משפחות החטופים, אנחנו מקבלי אם אתכם בברכה. ליבנו איתכם. אני הולך עם הצמיד הזה. אני לא מוריד אותו עד שהם לא יוחזרו הביתה. הם חלק מהמשפחה הגדולה של מדינת ישראל ועם ישראל. זה אסון ענק שנגע בליבו של כל אחד. בתפיסת עולמי, זהו אסון יותר גדול מהאסון שאירוע לנו במלחמת יום כיפור. ליבנו אתכם. אנחנו מחבקים אתכם. אנחנו נעשה מהבניין הזה כל מה שצריך, כולל המפלגה אליה אני שייך. נתרוצץ, נלך, נבוא, נלחץ, ונעשה כל מה שצריך. אנחנו עובדים אצלכם.

אורי רביץ, בבקשה.

קודם כול, תודה לכם שאפשרתם לנו להיות חלק מהפגישה הזו. אני אציג את עצמי. קוראים לי אורי רביץ. אימא שלי היא בן החטופות. היא נחטפה מקיבוץ נחל עוז. היא בת 84. היא אישה חולה, היא לא בריאה. היא לא מקבלת את התרופות שלה במשך 38 – 39 יום. ולאימא שלי אין זמן. למרות שכולם אומרים לנו שהם מנסים לעשות הכול, אבל במבחן התוצאה הם לא פה. והם חייבים להיות פה. יש פה תמונות של שבעה ילדים. יש שם אנשים זקנים, חיילים, נשים, והם חייבים וחייבות להיות פה. ואנחנו מרגישים לבד בתוך הסיפור הזה. יש שתי מטרות מוצהרות למבצע: אחת היא מיטוט המבצע, והשנייה היא שחרור החטופים. אנחנו לא מצליחים לראות איך מקיימים את שני התרחישים האלה יחד. לטעמי האישית והצנועה מאוד, הם מתנגדים. אני חושב שמיטוט החמאס היא מטרה אולי ריאלית. אני חושב שטווח הזמן שמוקדש למשימה הזו עלול להיות מאוד מאוד ארוך, בעוד ששחרור 240 החטופים שנמצאים שם היא מטרה שכן אפשר לעשות ולייצר אותה. היא מחייבת עסקה, והיא מחייבת את העסקה עכשיו, וכולם, כולל כולם. לאף אחד אין זמן. לאימא שלי אין זמן. לילדים הקטנים אין שם זמן. הם חייבים להיות עכשיו בבית. כל יום ויום שעובר מפרק אותנו ואותם. יכול להיות שלאימא זה יהיה כבר מאוחר מדי.

אנחנו מרגישים לבד בתוך הסיפור הזה. חברי כנסת לא מספרים אלינו. אנחנו מגיעים אליכם. לא אתם הזמנתם אותנו. זה לא יכול להיות. לא יכול להיות שאני אדפוק לכם על הדלת, במקום שאתם תדפקו על הדלת שלי או על הדלת שלה או על הדלת של כל אחת ממשפחות החטופים האלה. זה לא הסיפור שלנו, זה הסיפור של כולם. זה החוזה שהמדינה הזו עשתה עם האזרחים שלה. היא הפקירה אותם באותו יום, היא מפקירה אותם גם עכשיו, והיא מפקירה גם אותנו. לאימא שלי קוראים אלמה אברהם.

איך יכול להיות שהם עוד לא כאן?

אני נועם עידן בן עזרא. זה אחי החטוף. קוראים לו צחי עידן, והוא בן 49. כתוב 51, אבל הוא בן 49. צחי נחטף מהבית שלו. הוא היה בלייב בפייסבוק של אשתו. הבת שלו, בת ה-18, שחגגה ארבעה ימים לפני זה יום הולדת, נרצחה לו בידיים, והוא יצא כחטוף. אני אפילו לא מסוגלת להגיד את המילה "שבוי". הוא נמצא אצל החמאס והוא חטוף. לפני שהתחלנו פה את הדיון, אורי הראה לי כותרת ב-ynet שמחממת את הדם. זו עוד סיבה שאנחנו לא כול כך ישנים, ומתחילים להבין בעסקאות החזרת החטופים. אף אחד לא מינה אותנו או נתן לנו רקע, ואין לנו שום ידע במשא ובמתן. אבל יש לנו כן ידע מהלב ומהבטן ומחוסר שעות השינה.

באתי לבקש פה, ולשים לכם אולי מול העיניים את האפשרות שגם אם תתקיים איזושהי עסקה, והיא תהיה בשלבים, שלא נשכח אף אחד מהם. כי אח שלי כנראה לא יהיה בעסקה הראשונה, אבל צריך לדאוג את זה שהוא יהיה, ושיהיו פעמים, במידה ויהיו. כי, מבחינתי, לקחו בפעם אחת ב-7 באוקטובר, ויחזירו בפעם אחת. כמו שאני אומרת, הוא יצא על הרגליים והוא יחזור על הרגליים. אין לי מושג מה מצבו, אני לא יודעת איפה הוא נמצא, האם למעלה או למטה. אין לנו מושג. אני רק באה להגיד שעד שאחי לא יחזור, המשפחה שלי לא תוכל להתאבל על הבת שלו ולעשות כל מה שצריך כדי להתקדם. ולא שאנחנו יכולים להתקדם מה-7 באוקטובר, אבל להתקדם ולהבין איפה אנחנו נמצאים. כי כרגע אנחנו עדיין ב-7 באוקטובר. בשעון אצלי השעה היא 13:30, השעה שאח שלי יצא מהבית.

הדיון פה היום הוא על שריפות, וזו השריפה הכי גדולה, לטעמי, שקיימת במדינה הזו. יחד עם כל החטופים, נחטפו גם בני משפחותיהם, וכנראה כל המדינה כולה. הדבר הזה לא יכול לרדת מסדר היום. חייבת להיות עסקה, והיא חייבת להיות עכשיו. אנחנו מהדהדים את המסר הזה, ונראה לפעמים שאנחנו היחידים שמהדהדים אותו – כאילו אנחנו המצאנו את זה שזה החוזה הכי בסיסי של המדינה עם האזרחים שלה, ושבלעדי הדבר הזה המדינה הזו לא יכולה להתקיים. אין לה זכות קיום. זה האתוס שלפיו אותי ואת כולנו שגידלו. לא מפקירים פצועים בשטח ופודים שבויים. אין לי מושג למה אני צריך להדהד את זה, במקום שזה יהיה המסר שיחבר את כולנו יחד. אני נדרש לפעמים בתוך ראיונות בתקשורת, שאני נאלץ לבצע, להדהד את המסר הזה. כששואלים אותי: מה אני חושב? האם פעולה קרקעית או שחרור החטופים? אמרתי באחד הראיונות כששאלו אותי על הדבר הזה שכשהשאלה הזו נשאלת, אני מבין שהכול קרס. לא רק המודיעין והצבא, אלא גם הערכים שלנו. כי זה לא שאלה שצריכים לשאול אותנו כישראלים כי ככה אותנו גידלו. אני לא מבין איך אנחנו צריכים לסנגר או לנסות להתגונן בתוך הדיון הכול כך הזוי הזה.

אתם לא צריכים. ממקום מושבי באופוזיציה, זו אחריות של המדינה. אני אופוזיציה. לא לחינם לא הצטרפנו. אני יכול להגיד כל מה שאני יודע וכל מה שאני רוצה כנגד מי שאני רוצה. אני יכול להגיד לך שמבחינת עשייה שלי, ממקום מושבי באופוזיציה, אנחנו נתמוך בכל מהלך שהממשלה תעשה, בכל מחיר שהממשלה תשלם, עבור החזרת הבנים, הנשים, הילדים, האחים והאבות הביתה. כעם וכמדינה יש לנו מחויבות. לי הכי נוח להגיד את זה, ואני אומר את זה. אנחנו לא תוקפים אף אחד, אנחנו תומכים בכל מהלך. יש חשיבות עליונה מבחינת הערך הדדי, שאני מקווה שעוד לא אבד במדינה הזו, להחזיר אותם הביתה. אנחנו, לפחות, לא נשקוט ולא ננוח עד שזה יקרה. אנחנו מתרוצצים ממקום למקום, מהלוויה להלוויה, מאוהל שלכם לאוהל שלכם, כדי לתמוך. אנחנו לא נהיה דוממים עד שכולם יחזרו הביתה. אני לא אוריד את הצמיד הזה עד שהאחרון יחזור הביתה.

אנחנו נשמח אם עוד חברי כנסת - -

אין. לצערי, אני היחידי.

- - או שנבחרי ציבור ילכו ויראו את התמונות וישימו צמידים.

אני מבטיח לא לשבת בשקט ולא לשתוק.

תודה רבה, תודה לכם.

חמש דקות הפסקה כדי להירגע כי אני לא מסוגל ללכת מייד לדיון.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:22 ונתחדשה בשעה 10:25.)

שוב, בוקר טוב לכולם. אין ברירה, צריך גם לעבוד. אומנם הדוח הוא משנת 2018, אבל ההתמודדות עם אירועי חירום בעלי עוצמה ורחבי היקף הפוקדים את העורף האזרחי של המדינה, ואפשר לראות כבר היום חלק מהשריפות בצפון, ובדיוק כפי שאנחנו חווים היום עם תחילת מלחמת חרבות ברזל, מחייבת היערכות מוקדמת כלל מערכתית של גופים, ואיגום משאבים לאומיים.

קשת אירועי החירום הינה רחבה, והעורף כפי שאנחנו רואים, הינו יעד לירי ושיגור של אמצעי לחימה מרחוק, כולל אירועי חירום הפורצים בעיתות שגרה, בדרך כלל ללא התרעה מוקדמת, כגון: רעשי אדמה ושריפות הפורצות בתנאי מזג אויר קיצוניים, או שריפות הפורצות כתוצאה מאירוע מלחמתי, כפי שקורה היום.

העורף האזרחי נדרש למוכנות מיטבית לכלל מצבי החירום, והרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חיוני בהיערכות ובטיפול.

אני מבקש להתמקד בדיון זה בחלקים מדוח המבקר המתייחסים לטיפול הרשויות במצב של שריפות.

משרד מבקר המדינה פרסם בעבר דוחות ביקורת בתחום היערכות העורף, ובין היתר, על השריפה בכרמל - מחדלים, כשלים ומסקנות, כמו גם דוחות נוספים המתייחסים לשריפות במבני תעשייה אזרחית ובבנייני מגורים.

גל השריפות הקשה, שהתחולל במדינה בשנת 2016, חזר והציף את הליקויים שהועלו בדוחות קודמים ושנשארו בעינם בלא שתוקנו. אני מבקש לדעת מה נעשה בתחום מאז ועד היום. אני כבר מבקש לחדד כי כלל הגופים הנמצאים כאן היום צריכים להתייחס באופן מפורט לשתי נקודות: אי הכשרת אזורי חיץ. ואולי כן הכשירו. אני לא יודע, אנחנו נשמע. המועצה המקומית זיכרון יעקב ויישובים במועצות האזוריות מטה בנימין ומטה יהודה, שחלקם נמצאים בלב יער, לא הכשירו עד גל השריפות אזורי חיץ להגנה מפניהן. הדבר הותיר את תושביהן ורכושם חשופים לסכנה ולנזקים במהלך כיבוי השריפות. כמו כן, אי הכשרת דרכי מילוט לתשע שכונות בעיר חיפה, וכביש אחד בלבד לכניסה וליציאה של כלי רכב, או שהכניסות והיציאות הקיימות בהן מובילות לציר ראשי. לכל אחד מהיישובים: בית מאיר ונטף שבמועצה האזורית מטה יהודה, כביש גישה אחד, והוא משמש דרך המילוט היחידה מהיישוב בעת פינוי. המצב האמור היה אחד הגורמים לעיכוב בפינוי תושבים וסיכון חייהם.

אני בוגר השריפה הזו ביישוב נטף שבהרי ירושלים. כסגן מפקד מחוז הלכנו לפנות את התושבים, ואני והדובר נקלענו לאי של אש מסביבנו. לא יכולנו לחלץ את עצמנו ללא המסוק עם דלי המים. אמרתי לו בקשר: תשפוך, תשפוך עכשיו. כבר אין מסוקים.

יש מסוקים.

יש מסוקים? זו טראומה אישית שלי מהשריפה הזו. זה לא דומה לשום דבר. יותר קל להילחם פני אויב. פה אין לך מה לעשות.

בנוסף, אי הכנת תכנית הגנה מפני שריפות. הרשויות המקומיות שנבדקו, הנמצאות בסיכון לפגיעה משריפות בשל קרבתן ליער ולחורש, לא הכינו תוכנית ליצירת מעטפת הגנה מפני שריפות, חרף חשיבותה הרבה להיערכות הנדרשת מהן על מנת לצמצם את נזקי השריפות.

כשאנחנו מעיינים בדוח המבקר, בו אנו דנים היום, על רח"ל, בתיאום עם המשרד לביטחון לאומי, הפנים, מל"ל, היה לקבוע גורם ממלכתי אחד שיופקד על היערכות הרשויות. כי אני מכיר את זה. זה מתחיל ב: זה לא אני, זה הם. לא הם, אנחנו. כל אחד מתחמק מכל הדברים האלה. תכף נשמע. הלוואי ואני טועה. צריך להגדיר את האחריות. על רח"ל, פקע"ר, היה לקבוע מדדים מחייבים למידת המוכנות של הרשויות המקומיות. על המשרד לביטחון לאומי היה לפעול מול משרדי הממשלה הנוגעים בדבר כדי לפתור את חילוקי הדעות הנמשכים בנוגע למקור התקציבי לביצוע פעולות להגנה. אני מבקש לדעת האם כל זה בוצע והתקיים והיכן הדברים עומדים.

אוסיף ואומר שנוסף לצרות שאמרתי, שינויי מזג האקלים, בתקופה המטורפת שבה אנו נמצאים, גורמים לשריפות לא מועטות. ראינו את מיליארדי הדולרים או היורו של השריפה האחרונה ביוון, ואיך כפרים וערים נמחקו מעל פני האדמה, עם חוסר שליטה על האש. בדיון הקודם היה פה קצין או ראש אג"ם. אני פירטתי בפניו. בתפקידי הקודם הייתי באירופה וראיתי את השריפות ביוון. דיברתי גם שר הפנים הקודם, וישבתי גם ראש הממשלה הקודם. דיברתי עם ראשי פרלמנט באירופה על הצורך להקים כוח אווירי כלל אירופאי שיחנה בשתי נקודות באירופה, עם טייסים מישראל. העלות התקציבית היא לא בשמיים. אפשר שכל מדינה תשים, נניח, 50 מיליון דולר. אני לא יודע מהן העלויות. אפשר להקים טייסת עם 150, 160, 180 מטוסים, עם שני טנקרים, ולתת גיבוי אחד לשני. הכנתי תוכנית מסודרת לגבי מקורות מים, קנייה של סוג אחד של מטוסים, אחזקה קלה, חומרים מעכבי דליקה, וסיוע של אחד לשני. תחשבו לרגע שאם יש טייסות באירופה, תוך שלוש-ארבע שעות מרגע ההקפצה יש פה חצי מהטייסת - 80 - 100 מטוסים באוויר. בעקבות האירוע הזה, השר הקודם ביקש לקיים במדינת ישראל כנס של כלל מדינות אירופה בנושא כדי להעלות את הרעיון הזה. אני לא מתיימר להבין בכיבוי. אני לא מבין כלום בכיבוי, אני רק יודע לנהל. ההשקעה היא יחסית שולית לעומת הכוח שאתה מקבל והנזק שאתה מונע. אני אומר זאת בשולי הדברים. אם מישהו פעם אחת ירים את הרעיון הזה, זה יהיה מבורך.

שוב, תודה רבה על כך שהגעתם. אני אתן למבקר המדינה לפתוח. בבקשה.

שלום רב, אדוני היושב-ראש ומשתתפי הדיון. אני מנהלת חטיבת הביקורת על השלטון המקומי. משתתפים איתנו בזום מנהל האגף גד לינד, שעשה את הביקורת, ומנהלת הביקורת כרמית קטן.

אני אציג במספר מילים את ממצאי הדוח. הדוח נקרא: היערכות רשויות מקומיות לשריפות – תפקודן במהלך גל השריפות בנובמבר 2016, ופיצויי הניזוקים והעלויות למשק. אני רק רוצה לציין שתקופת הביקורת של הדוח היתה מאוגוסט 2017 עד מאי 2018. אנחנו מדברים על תקופה של חמש-שש שנים, ובאמת מאוד חשוב לשמוע בדיון הזה מה השתנה מאז שנכתב הדוח.

נושא שריפות נקרא "אירוע חירום אזרחי", להבדיל ממצב בו אנחנו נמצאים היום, כשהנורמות והכול הם דברים שהם קצת שונים.

עיריית חיפה, מועצה אזורית זיכרון יעקב, ושתי מועצות אזוריות: מטה בנימין ומטה יהודה. משרדי הממשלה הם: משרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון הפנים, שזה כב"ה והמשטרה, ומשרד הביטחון - רח"ל, משרד הפנים ומשרד האוצר.

ראשית, הסדרה. זאת אומרת, מה התשתית הנורמטיבית להיערכות רשויות מקומיות לשריפות, ההיערכות עצמה, ההיבטים בהיערכות עצמה, תפקוד הרשויות המקומיות במהלך גל השריפות שהיה בנובמבר 2016, והיבטים כספיים – נושא הפיצוי.

גל השריפות היה בשבוע האחרון של חודש נובמבר 2016. היו 1,773 שריפות בשטחים פתוחים, מתוכן 161 גדולות וחמורות. אפשר לראות במפה את מיקום השריפות, כשהצבע הקצת יותר כהה הן הרשויות בהן עשינו את הביקורת. מעל ל-41,000 דונם נהרסו. מעל 1,900 דירות נפגעו, כש-580 מהן לא ראויות למגורים, 68,000 אזרחים פונו מבתיהם. עלות הנזק המוערך היתה כ-647 מיליון שקל.

מספר הליקויים שהיו. לגבי התשתית הנורמטיבית - התשתית הנורמטיבית הקיימת במועד כתיבת הדוח לא הסמיכה גוף כלשהו לאכוף על הרשויות המקומיות לקיים הנחיות בנוגע להיערכות לאירועי חירום אזרחיים ולטיפול בהם בעת התרחשותם. כמו כן, גם לא נקבע שום מדד אחיד, מחייב ואובייקטיבי למידת מוכנותן של הרשויות המקומיות למצבי החירום השונים.

המלצות הדוח היו שעל משרד הביטחון, באמצעות רח"ל, בתיאום עם המשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים והמל"ל, לקבוע גורם ממלכתי אחד שיופקד על היערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום
אזרחיים ועל הטיפול בהם, ולהגדיר את תחומי אחריותו וסמכויותיו. על רח"ל, פקע"ר ומינהל החירום במשרד הפנים, לקבוע בהקדם מדד מחייב ואובייקטיבי למידת מוכנותן של רשויות מקומיות לאירועים כאלה.

מה זה אומר? כיצד רשות מקומית אמורה להיערך? אנחנו מדברים על חמישה אספקטים: הכנת תוכנית הגנה, הכשרת אזורי חיץ, הכשרת דרכי מילוט, התקנה של תשתית מים נאותה ותחזוקתה, ותרגול של מערכי חירום לשריפות. הדוח נגע בכל הנקודות האלה.

מבחינת הכנת תוכנית הגנה מפני שריפות - הרשויות המקומיות שנבדקו, הנמצאות באזורי סיכון גבוהים מאחר והן מוקפות והן קרובות לאזורי יער וחורש, לא הכינו תוכנית הגנה מפני שריפות, חרף חשיבותה הרבה על מנת לצמצם את נזקי השריפות. ואדוני היושב-ראש, אתה הדגשת את זה שכאשר מוכנים ומונעים, הנזק אמור להיות הרבה פחות.

בסוף כולנו משלמים את זה. הייתי גם סגן שר האוצר, ואני מכיר את הקרן, מכיר היטב את הבעיות, מכיר כמה היא מסוגלת לתת. בסוף זה נופל על כולנו. במקום כסף קטן לביצוע ההמלצות, כסף גדול לתשלום עבור הנזקים.

שזה הפיצויים, ולעיתים יש גם נושא של חיי אדם.

אני כבר לא מדבר על חיי אדם ועל הטראומה של כל אחד ואחד מאיתנו.

ההמלצה היתה שעל עיריית חיפה, ועל המועצה המקומית זיכרון, להכין, כל אחת בפני עצמה, תוכנית הגנה מפני שריפות. לגבי המועצות האזורית - ההמלצה היתה שיכינו לגבי כל יישוב בנפרד מאחר ובמועצה אזורית יש מרווח גדול בין היישובים עצמם.

בנושא הכשרת אזורי חיץ, מצאנו שבמועצה המקומית זיכרון וביישובי מטה בנימין ומטה יהודה,
לא הכשירו אזורי חיץ. בתמונה פה רואים אזור חיץ שהוכשר בעיריית חיפה. ההמלצה היתה שעל רשויות פשוט להכין אזורי חיץ, בהתאם להמלצות רשות הכבאות.

נושא הכשרת דרכי מילוט. אדוני היושב-ראש, אתה הזכרת באמת שבחיפה היו שכונות, שקראנו להן "שכונות כלואות" שהפינוי נעשה באמצעות כביש אחד או שכל הכבישים הובילו לכביש מרכזי אחד. וגם ביישובים של בית מאיר נטף. והתוצאה היתה שבעת הפינוי זה סיכן את החיים של אלה שפונו. לכן ההמלצה היתה שעל עיריית חיפה לפעול מול משרד התחבורה וגופי התכנון הרלוונטיים להכשיר כבישי גישה לשכונות הכלואות, ולמועצה האזורית מטה יהודה לפעול מול נת"י, רט"ג וקק"ל על מנת להכשיר כבישי גישה ליישובים שלהם.

נושא תרגול מערכי חירום לשריפות. מאוד חשוב, ראשית, שיהיו תוכניות, ושנית, שיהיה תרגול של הדבר הזה, כך שכל גורם בעת חירום יידע מה הוא צריך לעשות. מצאנו שהמשטרה לא יזמה תרגילים משותפים עם הרשויות המקומיות שנבדקו, ולא עם רשות הכבאות ועם גופי החירום הנוספים, על מנת להבטיח כי בעת אירוע חירום אזרחי יכירו כל הגופים השונים את העבודה שהם צריכים לעשות ושיהיה חפ"ק אחד. רשות הכבאות לא ערכה למועצה המקומית זיכרון יעקב ולמועצה האזורית מטה יהודה תרגילים להתמודדות עם שריפות.

ההמלצה היתה שעל המשטרה ליזום תרגילים משותפים עם רשות הכבאות ועם הרשויות המקומיות וגופי חירום נוספים ולתרגל במסגרתם עבודה בחפ"ק אחוד כדי להבטיח שבעת אירוע חירום אזרחי כל הגופים יכירו את עבודתו ויפעלו בתיאום ובשיתוף פעולה.

תיתנו לי תשובות, בבקשה, על נושא התרגילים. ואם זה אשמת המשטרה, נביא את המשטרה.

נושא מרכזי ההפעלה. מרכז ההפעלה של עיריית חיפה לא תפקד כנדרש בשעות הראשונות. הוא לא קיבל מידע רציף מהחפ"ק האחוד והחפ"ק העירוני, ולא היתה לו תמונת מצב מלאה מה קורה. זה השליך על כל ההתנהלות שהיתה בעת הפינוי. מרכז ההפעלה של המועצה המקומית זיכרון יעקב ומוקד המועצה האזורית מטה יהודה, לא נוהל כנדרש, ויומן האירועים שהיה לא תיעד את כל האירועים והפניות שהיו.

ההמלצה היתה שעל הרשויות המקומיות לוודא כי בעת אירוע חירום יעבור מידע שוטף בין החפ"ק למרכז ההפעלה של הרשות, לנהל יומן אירועים כנדרש ומלא, ולתעד את ההחלטות המתקבלות ממרכז ההפעלה ואת פניות הציבור והמענה שניתן אליהן.

ליקויים בעת פיני האוכלוסייה. תושבים רבים בחיפה התפנו בכוחות עצמם. למרכז ההפעלה לא היה מידע אלו צירים נחסמו ואיזה לא. ההמלצה היתה שעל הרשויות המקומיות לוודא כי בעת אירועי חירום יעבור מידע שוטף כדי שההתנהלות תהיה בהתאם לאירועים בשטח.

ליקויים נוספים בנושא של פינוי אוכלוסייה. בעיריית חיפה ישנם מוסדות בהם אוכלוסייה מיוחדת, ובין אם זו אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים או אוכלוסייה קשישה. הרשות צריכה לדעת מראש איזה מקומות נמצאים בפריסה בעיר כדי שבזמן אמת כוחות הפינוי יידעו שצריך לפנות את האוכלוסייה הזו.

נושא אמצעי הסעה. לעיריית חיפה היה הסדר עם חברת אוטובוסים להגיע בעת פינוי, אבל בפועל זה לא עבד. ההמלצה היא פשוט להסדיר את האלה.

פינוי מוסדות חינוך. מוסדות החינוך, לפחות בחיפה, היו מוסדות שהתפנו בעצמם והפינוי נעשה למקומות שהיו קרובים דווקא למקומות מסוכנים. צריך להסדיר את זה.

נושא הפיצויים. אנחנו מדברים פה על פיצויים לא רק על לאזרחים אלא גם לרשויות עצמן ולנזקים שנגרמו. לא היה מידע, גם לרשויות, איך לפנות לקרן הפיצוי ואיך לעשות את זה. התוצאה היתה שהפיצויים הגיעו בצורה חלקית ובאופן לא מלא.

הנזק שהיה לרשויות המקומיות היה בסביבות 182 מיליון שקל, ושל משרדי הממשלה - 85 מיליון שקל, גופים אחרים - 132 מיליון שקל, ואזרחים פרטיים - 248 מיליון שקל. אבל מסך כול הנזקים, שולמו רק פיצויים בסך 363 מיליון שקל. מתוכם 260 מיליון מקרן הפיצויים. על 248 מיליון שקל, במועד כתיבת הדוח לא ניתנו פיצויים.

לסיכום ההמלצה היא שעל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, גופי החירום, רשות המיסים והרשויות המקומיות, לפעול בנחישות, כל אחד בתחומי אחריותו, לקידום ההיערכות לאירועי חירום אזרחיים ולטיפול מהיר ויעיל באירועים דומים, ואף חמורים שאולי עלולים לקרות, וזאת כדי למנוע סכנה מוחשית לחיי אדם ורכוש.

כפי שציינת קודם היושב-ראש, הדברים שנכתבו פה גם הוזכרו בדוחות קודמים שלנו. ולמרות, כפי שכתבנו פה, הכתובת היתה על הקיר, לא ראינו שהם תוקנו. אני מקווה לשמוע עכשיו דברים אחרים. תודה רבה.

תודה רבה.

מרכז המחקר והמידע, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב. שמי נלי כפיר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. כפי שנסקר כאן על ידי משרד מבקר המדינה, ההמלצה לגבי קווי חיץ ביישובים היתה לפעול בדחיפות בנוגע למקור התקציבי של הקמת קווי החיץ ולאישור התקנות בנושא. בדוח שיצא ביולי 2023 התמקדנו בעיקר בנושא של קווי החיץ, בהכשרת אזורי חיץ ברשויות קרובות ליער וחורש. כאמור, מה שאני אציג עכשיו נכון ליולי 2023.

זה אתמול בבוקר. את מחזיקה אותנו במתח. האם עשו או לא?

בגדול, הדוח שלנו אומר שהליקויים שנמצאו בדוח המבקר טרם תוקנו. זה נוגע בעיקר להתקנת תקנות ולמציאת מקור תקציבי למימון התקנת קווי חיץ ברשויות – זה לב העניין. אני יכולה להרחיב קצת על ההיבטים השונים של הנושא.

כן, תרחיבי. כי אני לא מבין את הוויכוח. בסוף יישרף יישוב כמו שורש, ואז נראה אותם מדברים. ואני הייתי שם.

ההמלצה להתקין בדחיפות את התקנות מדברת על עקרונות מנחים שכב"ה קבעה ופורסמו כבר ב-2017. העקרונות המנחים קובעים לאחראים לנכס הנחיות לקווי חיץ. אחראים בנכס זה המחזיקים בקרקע לפי חוק כב"ה. נכון ליולי 2023, לא הגיעו להסכמות על מקור תקציבי להקמת קווי חיץ ברשויות, כפי שאמרתי. כתוצאה מכך, הנחיות כב"ה טרם אושרו כתקנות באופן שמחייב רשויות להקים קווי חיץ בשטחים שבבעלותן.

יש פה את השלטון המקומי? כן, אוקיי.

אם מסתכלים, למשל, על אזורים שבאחריות קק"ל ורט"ג, לא באחריות רשויות מקומיות, שם קווי החיץ נמצאים במצב מתקדם, ואף במצב של תחזוקה, שזה כבר בשלב הבא. בשנת 2022 שתי החלטות ממשלה: מס' 1091 ו-1884, שתיקנה אותה. הן נועדו לקדם את נושא הקמת קווי חיץ ברשויות המקומיות.

ממתי החלטות הממשלה?

אני חושבת שמאוגוסט 2022. החלטה 1884?

החלטה 1091 היתה ב-6 בפברואר 2022.

אוקיי. שתי ההחלטות נועדו לקדם את נושא הקמת קווי חיץ ולתת מענה לבעיית המימון, עם אומדן עלות שננקב בהחלטות ב-155 מיליון שקל. עלות תחזוקת קווי החיץ גם נזכרה בהחלטות האלה, והתחזוקה הוערכה ב-80 מיליון שקל, לפחות בשנה השנייה שאחרי ההקמה. מתוך 155 מיליון שקל של אומדן עלות, הוקצה סכום של 65 מיליון שקל במסגרת ההחלטה, אבל לא ננקב מקור מימון ליתר הסכום. מדובר על 90 מיליון שקל.

האוצר או משרד הפנים?

סעיף ג(2) להחלטת הממשלה קובע שמשרדי האוצר ומשרד ראש הממשלה צריכים לגייס את הסכום.

אני מבין שלא הזמנו את האוצר. האוצר פה? יופי, נהדר. הם בזום. האינטליגנטים בזום. נו, מה? אי אפשר לבוא? זה לא מספיק חשוב? תיכף נשמע אותם.

65 מיליון שקל הוקצו במסגרת החלטת ממשלה מתוך 155 מיליון שקל של אומדן עלות. 90 מיליון שקל - נקבע שמשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה צריכים לקבוע את מקור המימון לכך. אני אוסיף ואומר שאין מענה תקציבי למקור המימון לתחזוקה במסגרת ההחלטה. 80 מיליון שקל זה עלות תחזוקה, וזה נושא בפני עצמו.

קודם נסדר את זה ואחר כך נטפל בתחזוקה. המטוס יותר חשוב.

לדוגמה, לפי מרכז השלטון המקומי, רשויות שיש להן קווי חיץ, ואין מימון לתחזוקה, אז זה רשויות שנמצאות גם ברשימת יישובים בסיכון. בין השאר, דלית אל כרמל, זיכרון יעקב, קריית טבעון, וכן הלאה.

אני כן אציין שהחלטת הממשלה יושמה בעיר חיפה. נקבע שיהיה פיילוט. יישום הפיילוט הזה התחיל. השאלות שעלו מהפיילוט, שנמצא כרגע בתחילת שלבי הביצוע, ככל שידוע לנו ביולי 2023, נגעו גם ליידע מקצועי שנדרש להקמת קווי חיץ. עלו דברים שקשורים כבר ביישום, איפה שהנושא כבר התקדם. גם שאלות שקשורות ליידע מקצועי.

באיזה תאריך התקבלה החלטת ממשלה?

החלטת 1884 שתיקנה, בפברואר 2022.

כלומר, מ-2018 לאף אחד לא היה אכפת - משהו כזה.

הפיילוט העלה נושאים של ידע מקצועי, של הקמת קווי חיץ, וגם נושאים של אופן התעדוף של היישובים. בהקמה יש מועצות אזוריות שלא תועדפו, כמו חיפה, למשל, בגלל היקף אוכלוסייה נמוך יחסית. אבל לטענת מרכז השלטון המקומי זה לא אומר שאין צורך לתעדף אותם. וגם הנושא של הקמה במקביל על פני הקמה טורית. זאת אומרת, לפי מרכז השלטון המקומי צריך להסתכל על הקמה של קווי חיץ במקביל ולא לחכות להשלמה של הקמה לפי יישובים – זו ההתייחסות שקיבלנו מהם.

אציין גם שכרגע לא ברור עד כמה המידע בנוגע לאיפה כבר הוקמו קווי חיץ, מעודכן ומתעדכן באופן שוטף.

אני מניח שלכב"ה אולי יהיו תשובות. תיכף נשמע.

אנחנו יודעים שכב"ה סימנו 90 יישובים בסיכון, ברמת סיכון גבוהה, ב-583 אזורי חיץ. אבל לא ברור עד כמה המידע מתעדכן. אנחנו יודעים ממשרד החקלאות שיש בקשות של רשויות להקמת קווי חיץ, בקשות שהם צריכים להגיש לאישור פקיד היערות, שמעידות שיש איזושהי תזוזה ברשויות מסוימות. כאמור, המידע הזה כרגע חסר.

אני יכולה גם לציין קצת מידע שקשור לרשויות ערביות ולמערך אווירי. יש לנו גם דוח נוסף שפרסמנו ביולי 2023 שמדבר על סוגיות רחבות יותר במערך כיבוי האש, ונוגע גם בנושא רשויות ערביות. יש החלטת ממשלה מס' 550 מ-2021, שמדברת על צמצום פערים בחברה הערבית. שם זוהו פערים בתחום כיבוי האש. יש בתוכנית יעדים שקשורים להקמת תחנות כיבוי ביישובים ערביים, ועקבנו גם אחרי יישום החלטה זו. מתוך שמונה יישובים, שהיעד הוא להקים בהם תחנות עד לסוף 2026, ביישוב אחד היתה התקדמות, כשהיעד הוא באמת להקים תחנה אחת עד סוף השנה, עד סוף 2023. קשיים שעלו זה התקדמות בשיתוף פעולה עם רשויות מקומית, והתנהלות מול רשות מקרקעי ישראל, וקשיים נוספים. גם בנושא הזה אמורה להיות איזושהי התקדמות של הקמת תחנות כיבוי. וגם בנושא קליטת לוחמי אש מהחברה הערבית, כשלנו היתה אינדיקציה רק עד אמצע 2023.

עשינו איזה דיון של מחסור.

כן, זה גם קשור למוכנות של היישובים הערבים.

כל ההיערכות של כב"ה נובעת מאילוצי תקציב, שזה לא מעניין, כן? אנחנו נעשה דיוני המשך בעניין הזה כי אי-אפשר להזניח את זה כך. שלחתי בדיון הקודם כמה אנשים לעבודה, כולל אוצר. נראה מה יהיה בפיהם לאחר מכן.

תודה רבה לך.

שלטון מקומי, בבקשה. הם ירדו מהזום, וחבל כי יש להם מה להגיד.

עיריית חיפה, בבקשה. גברתי, שלום. תציגי את עצמך.

שלום. שמי נטע טלמור, מנהלת המחלקה לתכנון נוף בעיריית חיפה. אני רוצה לעדכן. אנחנו סיימנו להכין תוכנית חיץ לכלל העיר, כולל תעדוף שלנו איזה שכונות מועדות יותר לפורענות, איפה כדאי להתחיל. התוכנית הוכנה במימון עירוני מלא. הפרויקט של הפיילוט, שכב"ה מוביל במימון המדינה, כבר החל. מבחינתנו, אנחנו מעדכנים על מפת ה-GIS העירונית את קווי החיץ שאנחנו מבצעים, כך שזה חשוף ומעודכן גם לכב"ה וגם לכלל הציבור.

לגבי שכונות כלואות - יש תוכניות לפריצת דרכים חדשות כדי לשחרר את השכונות הכלואות, אבל הביצוע מתנהל קצת בעצלתיים. חלק בגלל סטטוטוריקה שלוקחת זמן, וחלק בגלל תקציב לביצוע - זה נכון להיום.

האם את יכולה להגיד לי פלוס מינוס, תטעי שלושה חודשים שמאלה או ימינה, מתי אני יכול לעשות דיון, או מתי אני יכול לקבל מייל או טלפון, מה שנוח לכם, כדי שתנוח דעתה של הוועדה שהנושא בוצע ושאין סכנה לחיי אדם ולמבנים? מתי תסיימו את זה?

לדעתי, אי-אפשר להתחייב על לוחות זמנים. את הכביש הראשון כבר מתחילים לבצע. למשל, את הירידה הראשונה. אבל כמו שאמרה המבקרת, יש תקציב לביצוע של חיץ אש, אבל אין תקציב לתחזוקה. אני מקווה שאתה מודע לעובדה שאם אתה מבצע חיץ אש ולא מתחזק אותו שנה אחת, זה היה כלא היה. כל העבודה שבצעת ירדה לטמיון. צריך לתת את הדעת גם על התחזוקה, לא רק על הביצוע. אי-אפשר לעשות וי וללכת. זה לא יפטור אותנו.

תכף נשמע מהאוצר. אני לא מתכוון לרדת מהנושא הזה כי הוא כרוך בחיי אדם. ראיתי את השריפות ביוון. ראיתי איך כפרים של 10,000 ו-15,000 איש נמחקים. ביקרתי שם אצל יושב-ראש הפרלמנט. זה יביא עלינו אסון. אני לא רוצה להגיד אסון של מאות הרוגים, אבל עשרות עד מאות הרוגים, ונזק לרכוש. כל הקרנות פה לא יספיקו כדי לפצות ולשפות את האנשים. תיכף נשמע את האוצר על מה אנחנו מדברים. אולי בקרן הפיצויים יש לו יותר כסף.

בקיצור ולעניין, אתם לא מוכנים. השורה התחתונה, עיריית חיפה איננה מוכנה, לא בקווי חיץ ולא בדרכי מילוט מהשכונות הכלואות. עם זה אני מסכם כי מישהו צריך להיות אחראי. זה נכון שאנחנו נמצאים לפני בחירות, אבל מישהו צריך להיות אחראי.

התקדמנו, אבל אנחנו לא יכולים להגיד שסיימנו.

אם אני אעשה דיון בעוד חצי שנה, האם תוכלי לבוא ולהגיד לי: סיימנו 70% מההוראות, 70% מהביצוע, ובעוד שנה 90%? אני דואג לחיי התושבים שלכם. זה נשמע לי הזוי. זה לא מתאים למדינת ישראל בעת הזו. אולי זה מתאים. תודה רבה לך. אני לא יורד מהנושא. את יכולה להעביר את זה למנכ"ל. אומנם אתם נמצאים לפני בחירות, ולא חשוב מה יקרה בבחירות כי אני לא קובע אותן, אבל אחרי הבחירות נעשה דיון נוסף כאן. ניתן שלושה חודשים. לא נרד מנושא זה. אלו האנשים שהולכים לבחור בכם. הם צריכים לדעת שהחיים שלהם והרכוש שלהם כרגע בסכנה. חלפו חמש שנים מיום הדוח האחרון, ולא בוצע הרבה, וחבל. תיכף נשמע לגבי נושא התקציב. אני מבקש להעביר את זה במלוא החומרה. אנחנו נעביר את הדוח הזה ואת הנישה שקשורה אליכם לעיריית חיפה. שיהיה רשום בפרוטוקול, שאנחנו, כולנו, נושאים באחריות. זהו, תעבירי את זה למנכ"ל. תודה רבה לך על ההשתתפות.

כבאות והצלה, אתם היועצים המקצועיים של הוועדה.

שלום רב, כבוד היושב-ראש. חיים תמם, סגן הנציב לרגולציה. כבאות והצלה הכינה הצעה לתקנות להגנה על יישובים ושריפות יער. הבנו, היער מאוד חשוב, ויש לו יתרונות, אבל צריך להגן על היישוב. אם יש יישוב שהוא סמוך ליער, אז צריך לראות איך היער לא מסכן את אותו יישוב. לכן, מונתה ועדה בין-משרדית, ואני הייתי יושב-ראש הוועדה, עם משרד הפנים, קק"ל, רט"ג, המועצות האזוריות, שלטון מקומי, וגיבשנו את הצעת התקנות שבאה לתת פתרון.

כתבתי בזמנו את ההנחיות. לפני כן זה היה 100 מטר נקי מכל עץ וצמח. הארגונים אמרו: אי-אפשר, זה לא נכון. אתה פוגע ביער, וצריך למצוא את דרך המלך. ואז הכנו את הצעת התקנות שדיברה על רצועת חיץ של דילול עצים באופן כזה שאם פורצת שריפה ביער ומתקרבת לאזור הבתים, הכבאות תוכל להתמודד ולמנוע את הפגיעה בבתים. ניסינו להעביר אותן כתקנות. מסיבות כאלה ואחרות, זה לא הצליח לעבור בכנסת כי היישובים מייד אמרו שכדי ליישם את ההצעה הזאת נדרש תקציב, וזה לא התקדם.

סדר גודל של התקציב הוא מה שנאמר על ידי מרכז המחקר והמידע?

בזמנו היו כאן דיונים, שבהם השתתפתי. דיברו על 500 מיליון שקל ברמה הארצית. היה כאן דיון עם מנכ"ל קק"ל, שהיו אמורים להעביר חלק מהתקציב. משום מה, זה בסוף לא יושם. היתה החלטת ממשלה, כמו שנאמר, בפברואר 2022, ושם נקבע שיוקצה 65 מיליון לחמש שנים.

אני מתנצל שאני מפריע, יש לי פשוט מחסור בנתונים. האם היערות עליהם אנחנו מדברים הם יערות קק"ל ושטח קק"ל?

חלקם קק"ל, חלקם רט"ג, וחלקם שייכים לרשויות.

מה באחוזים קק"ל? אני לא סתם שואל.

הרוב זה קק"ל. קק"ל עשתה בחלק מהמקומות את העבודה בעצמה, בתקציבים שלה, ויצרה אזורי חיץ. בהתאם להחלטת ממשלה הקצו 65 מיליון שקל, ופרסו אותם לחמש שנים. זאת אומרת, 13 מיליון כל שנה. ככבאות נדרשנו לבוא ולקחת את 90 היישובים בסיכון. אנחנו מיפינו את כל היישובים שבסיכון. 90 מתוכם היו בסיכון גבוה. אמרו: תדרגו אותם ברמת החומרה מהגבוה לנמוך. קבענו אז שעשרת היישובים הראשונים האלה יהיו במסגרת ה-13 מיליון שיוקצו לשנה הנוכחית. הנחינו את המתכננים איך לתכנן את זה. הגישו תוכניות לשתי שכונות: לסביוני דניה והוד הכרמל, והם אמורים להתחיל בביצוע. זאת אומרת, אנחנו אישרנו את התוכניות האלה, ויש כאן תכניות נוספות שאמורות להגיע: אשכול, בגין. זאת אומרת, ככבאות ראינו את אזור חיפה כמקום המסוכן ביותר מבחינת יער וחורש.

אני מבקש שהעניין הזה יירשם כי אני הולך לשלוח מכתב למנכ"ל עיריית חיפה, לראש עיריית חיפה. הכבאות רואה את השטח, שבאחריות עיריית חיפה, כשטח המסוכן ביותר.

ולכן התקציבים שהוקצו כרגע, הוקצו כרגע לעיריית חיפה. הפעימה הראשונה הוקצתה לטובת השכונות בעיר חיפה. הכנו את הצעת התקנות, ומייד לאחר מכן ראינו שלא מצליחים להעביר את זה כתקנות, ואז העברנו לכל ראשי הרשויות. כי מה שקרה, כל פעם שפורצת שריפה, ונגרמים נזקים, באים התושבים ואומרים: למה לא אמרתם לנו שאם היינו עושים את קווי חיץ אז זה היה מונע את הפגיעה, וכן הלאה. אז באופן יזום הוצאנו כהנחיות לכל ראשי הרשויות את הדרישות שלנו. וגם השנה הזו. יש לי כאן את המסמכים לכל ראשי הרשויות: לקק"ל, לרט"ג, לרשות המים, ולכולם, לגבי כל מה שנדרש כדי להגן. חוץ מזה, קציני היערות והחורש במחוזות אצלנו עושים ביקורות בכל היישובים האלה. עובדים איתם לגבי הכנת תוכנית, לגבי החשיבות של ביצוע קווי חיץ, קווי מים, כדי שנוכל לתת מענה. קידמנו גם את כללי המים שקובעים שבכל יישוב סמוך יער נדרש לבצע או אתרי מילוי כבאיות, שזהו מקום שבו כבאיות יכולות למלא את המים ומייד להגיע לאזור השריפה ולטפל בזה, או לייצר פריסה של ברזי כיבוי סביב היישוב, ושוב, כדי לתת את המענה. גם זה לא בוצע למרות שכללי המים הם במעמד של דין, וכבר ניתנו שם חמש שנים, וזה היה צריך להיות מיושם. בכל אופן, אנחנו כרגע בעבודה מול חיפה באופן צמוד כדי לראות איך ליישם את התקציב שיש השנה והפעימה הבאה.

13 מיליון שקל. זה כלום.

13 מיליון, כן. 26 מיליון ב-2024. כרגע מציגים לנו את התכניות.

תוך כמה שנים תיגמר התוכנית של ה-13 מיליון?

חמש שנים – 65 מיליון. אני יודע שהאוצר היקצה 65 מיליון לחמש שנים, וזה 13 מיליון פר שנה.

לטעמי, צריך 26 מיליון כדי לצמצם את הטווח. אתה מתמודד אחר כך עם כל טיל שנופל על היער הזה.

נכון.

זה לא רק ה - - -, וזה לא רק אזרחים שהם לא מספיק אחראיים. במצב, שבו אנחנו נמצאים היום, זה כל טיל.

זה המצב. כמובן שאנחנו רואים חשיבות רבה בקידום כל נושא הגנה על היישוב, ולראות איך היער לא מסכן את היישוב.

עוד מישהו מאנשיך? רח"ל, בבקשה.

שלום רב. אבינועם ברוכים, ראש חטיבה לתשתיות לאומיות ולמלאים אסטרטגיים ברח"ל. אנחנו כבר בשנת 2019, כשקיבלנו את דוח מבקר המדינה, הבנו שמה שמעכב את הביצוע והמימוש של הדבר הזה, זה שלאף אחד לא היו עלויות משוערות בכלל - לא לכב"ה, לא לרשויות המקומיות, לא לאוצר, לא לשלטון המקומי - כמה עולה בכלל להקים קווי חיץ. שכרנו את חברת הייעוץ מטריקס, ועשינו מחקר מעמיק על כל היישובים. קיבלנו מכב"ה רשימה של יישובים בסיכון, ועשינו ניתוח מעמיק של כל האזורים האלה. זה ניתוח קצת מורכב כי יש יישובים שהם סלעיים, ויש יישובים שהם עם חורש, ויש יישובים שהם עם יער צמוד אליהם, ואזורים בסיכון. לקחנו את כל ה-583 אזורים שקיבלנו מכב"ה, וביחד עם צוות שהובלנו עם מומחים ממטריקס ויועצים מקק"ל ורט"ג, עשינו ניתוח של כל הנתונים האלה, והגשנו רשימה מסודרת לצוות שהוקם במל"ל, בראשותו של המל"ל, שהוביל את הצוות הבין-משרדי הזה ביחד עם המשרד לביטחון לאומי, מה שהיה אז המשרד לבט"פ, ומשרד הפנים. הגשנו את העבודה שלנו של כל העלויות כבר ב-2020. זה הבסיס להחלטת הממשלה, אדוני היושב-ראש. זאת אומרת, העבודה הזאת שעשינו היוותה את הבסיס להחלטת הממשלה לתקצוב שניתן. 192 מיליון שקל להקמה של 494 אזורי חיץ. לגבי כל היישובים בסיכון שכב"ה נתנו לנו - לא בכולם המענה הוא אזור חיץ, אדוני היושב-ראש. יש חלק שבכלל הסכנה היא שריפה, אבל הפיתרון הוא לא אזור חיץ אלא בסך הכול לטפל ולהשטיח עשבייה קטנה, או משהו כזה. אבל יש אזורים שהם אזורי חיץ. הערכנו את עלות האחזקה לשנה ב-80 מיליון שקל. האנשים המומחים של כב"ה אמרו לנו שאחרי שחושפים שטח פעם ראשונה ביער כהקמה של אזור חיץ, אתה חושף שם את השטח לאור השמש ולגשם, ופתאום יכול להיות שאחרי זה תהיה שם צמחיה מוגברת, והאזור יכול להיות מסוכן, וחובה, חובה, חובה, לטפל בנושא האחזקה. פה הגענו למבוי סתום. השלטון המקומי לא הסכים למממן את האחזקה, - - - במשרד הפנים, וזה לא התקדם. עד כמה שידוע לי, אולי אחרים יתקנו אותי, נושא האחזקה לא התקדם. האוצר בטח יענו לך על השאלה הזו. אבל, באמת, אחרי שהעברנו את הדבר הזה, והועברה החלטת ממשלה, והתקבל תקציב ראשוני, כב"ה הם אלה שהחליטו לתעדף קודם כול את עיריית חיפה ולתת מענה לפי סדר עדיפות שלהם. עד כאן.

תודה רבה לך. באמת הוספת לנו.. אני מאוד מאוד מודה לך.

המשרד לביטחון לאומי.

בוקר טוב לכולם. שמי כפיר יהודה מהמשרד לביטחון לאומי - אשכול אסטרטגיה, אגף מדיניות. ברשותך, אדוני היושב ראש, אני מבקש לחזק את משפחות הנרצחים והחטופים, שנציגיהם הופיעו בתחילת הדיון. הלב של כולנו איתם.

על אגף המדיניות הוטלה המשימה לבצע את החלטת הממשלה כלשונה, ולאגד את כלל השותפים. אני מבקש לציין כאן כי האגף בעל ניסיון רב בניהול פרויקטים מסוג זה, הכוללים שותפים רבים ועתירי תקציב. על פי סעיף 4 להחלטת הממשלה בוצע פיילוט בחיפה במטרה ללמוד ולגבש את הדרך האופרטיבית והאפקטיבית ביותר כדי לבצע את האמור בהחלטת הממשלה. כעבור שנה, בחודש ספטמבר האחרון 2023, התכנסה ועדת ההיגוי הבין-משרדית, בראשות מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי דאז, עו"ד שלמה בן אליהו. הוועדה דנה בתובנות הפיילוט ואישרה את המסקנות שעלו ממנה. כמו כן, אושרה רשימה של 20 יישובים בהתאם להמלצות כב"ה, אשר גיבשה רשימה תבחינים כדי לקבוע את מדרג הסיכון של כל יישוב. היישובים הראשונים שאנו עומדים לתקצב הם דולב באיו"ש, שריגים-ליאון וכסלון במטה יהודה, נשר וקריית טבעון. אציין כי בכל אתר גיבשנו את כלל הגורמים השותפים, כולל בעלי האדמות, נציגי היישוב, כיבוי אש כמובן, ומשרדי הממשלה המתקצבים.

בהקשר לנושא התקציבי - ועדת ההיגוי דנה עם המשרדים השותפים המופיעים בהחלטת הממשלה בהקשר של - - -

האם, למיטב ידיעתך, העבודות התחילו?

העבודות לא יתחילו עד שאנחנו נחתום על הסכמים עם היישובים. בהסכמים האלה אנחנו נוודא שהשטחים שהומלצו על ידי כב"ה, הם השטחים שיטופלו, וכן נקבע את מנגנון התקצוב לאותם יישובים.

מתי היתה הישיבה שקבעה את זה?

ב-20 בספטמבר 2023. חיכינו ששנת הפיילוט תסתיים. אישרנו את המסקנות.

מתי, לדעתך, זה יסתיים? כי אנחנו דנים בדיני נפשות.

אני כבר מגיע לזה. בקשר לנושא התקציבי - אמרתי. ועדת ההיגוי דנה עם המשרדים השותפים בהקשר של העברת התקציב, כפי שמופיע בהחלטת הממשלה. בגלל שאנחנו בסגירת שנה כרגע, אנחנו צריכים לבצע מנגנון הגנה כלשהו לתקציב 2023, שלא בוצע בעצם על הנייר. אנחנו קבענו גם מנגנון "להציל" את אותו תקציב. כמו כן, ראוי לציין שבהחלטת הממשלה הוטל על משרד האוצר לגבש הצעה להרחבת המענה. אנחנו מודעים לכך שהתקציב של 65 מיליון ש"ח, הוא באמת תקציב מאוד מוגבל. ולכן, בעזרת כב"ה, אנחנו מאוד מאוד מאוד ממוקדים בשטחים שבהם אנחנו מעוניינים לטפל. בכל אופן, מה שלא ציינתי, או שאני רוצה להדגיש, הוא שבכל הרשויות, שכרגע ציינתי, גיבשנו את כלל הגורמים השותפים. כלומר, אנחנו נמצאים על קו הזינוק. השלב הבא שלנו זה בעצם חתימת ההסדר.

אני רושם את מה שאמרת: אנחנו נמצאים על קו הזינוק, כי אני הולך לפגוש אותך עוד 3 חודשים. במקום בו חונכתי כתוב: ת"ת – תיק תזכורת. נורא קל לשים את הדוח של מבקר המדינה על המדף. עשיתי דיון, קדימה, והזרם ממשיך לזרום. קחו את זה בחשבון שזה לא יקרה.

כאיש משטרה בכיר לשעבר, אני רוצה לציין שראש האגף שלי, תת ניצב במשטרה פעילה, ולכן כל נושא הת"ת הזה הוא חלק מהמורשת שלי.

מסור לו את גם את הת"ת שלי, בסדר?

אני חוזר ומדגיש, ועומד מאחורי מה שאני אומר, בכל היישובים שאני ציינתי, אנחנו עם כלל השותפים, עומדים על קו הזינוק. מה שנותר לנו לעשות זה לנסח את ההסכמים ולחתום עליהם. רק כאשר ייחתמו ההסכמים, אנחנו נצא לביצוע.

כב"ה, אתם דירגתם את סדר העדיפויות. אני לא יכול לעקוב. האם זהו סדר העדיפויות?

כן, כן, זה סדר העדיפויות. אנחנו העברנו את זה למשרד לביטחון לאומי, וזה סדר העדיפויות. אנחנו קבענו את סדר העדיפויות, ועל סמך זה הנושא מיושם עכשיו. זאת אומרת, מגישים תכניות.

האם זה ייתן את הפתרון החלקי של ה-30% לעיר חיפה לא לסכן חיי אדם ושכונות? אני באמת, בכוונה. אני מבין שסלילת כבישים כדרך חדשה לאותו כפר או שכונה ולא כביש אחד, לא עולה מחר בבוקר. הוא פתרון ארוך טווח. אבל החיץ חייב להיות במיידי. זה חיי אדם.

קודם כול, קבענו את השכונות בחיפה. ראינו שהשכונות בחיפה הן בסיכון גבוה ביותר. כמו שהוצג כאן, אותם שכונות ויישובים עלו קודם כול, והפעימה הראשונה אמורה להתבצע. אמרתי שהוגשו תוכניות. התוכניות אושרו בחלקן. בחלק מהיישובים כבר אושרו תוכניות, ותוכניות חדשות מוגשות כרגע. הן הוגשו אפילו השבוע. אנחנו נאשר אותן. נעשה תיקונים ככל שיידרש וכן הלאה, ונתאים אותן. ואז זה צריך ללכת לשלב המכרז של הביצוע. אני מאוד מקווה שזה כבר - - -

אני אשמח מאוד שיגידו לי: אנחנו לפני מכרז.

אפשר להגיש לך את המסמך של הדירוג של כל היישובים שהם בסיכון גבוה.

אני יכול להשאיר זאת ברשותי? יופי, תודה רבה. אני אומר לכם, זה מבהיל.

אדוני, בבקשה.

אני רק רוצה להניח את דעתך. הרשימה שאתה רואה זה רשימה שהיא בזכות כב"ה, הגורם המקצועי, כמו שציינת של הוועדה, ובוודאי של המשרד לביטחון לאומי. אנשי כב"ה מודעים שם, לפי דעתי, ואני לא רוצה להגזים, לכל גרגיר בשטח הזה. הם מכירים את הכול ככף יד. כלומר אתה רואה רשימת אקסל, הם רואים כבר את הוויז'ין ואת החזון בעיניהם. כלומר, זה לא שאנחנו לוטים באפילה, אנחנו מאוד מאוד ממוקדים במטרה. ושוב, בזכות כב"ה.

ברשותך, אני רוצה להמשיך ולהדגיש את מה שנאמר כאן על ידי עיריית חיפה. חשוב וקריטי לציין כי התקציב נוגע להקמת קווי חיץ. בנוגע להחזקת קווי חיץ או לתחזוקת קווי חיץ, אנחנו, יחד עם המטה לביטחון לאומי, מגבשים מענה לנושא. כלומר, כפי שצוין כאן, התקציב. או הקצאת תקציב לאחזקת קווי חיץ לא פחות חשוב מהקצאת התקציב להקמת קווי החיץ.

המכשול שבו אנחנו עומדים כיום. כיום, חודש לאחר אירועי השביעי באוקטובר, אנחנו בהידברות עם המקורות התקציביים השותפים, קרי, משרדי הממשלה שמופיעים בהחלטת הממשלה, זאת על רקע הודעת משרד האוצר בנושא הסבת תקציבי הממשלה לטובת מאמצי המלחמה. כלומר, אנחנו צריכים לוודא שהתקציבים שיועדו לנושא הזה של קווי חיץ, לא הוקצו או הוסבו לצורכי המלחמה. עד כאן. תודה.

נראה לי שפה מדובר בחיים ופה מדובר בחיים. אם היית אומר לי עכשיו תקציב טיפות חלב, אז הייתי אומר: זה חשוב, אבל יש דברים יותר חשובים. המשרד חייב להילחם על זה.

אנחנו מודעים לנושא הזה, במיוחד שאנחנו - - -

אם הייתם כבר גומרים, אז הייתי אומר לכם: צאו למכרז, ואז יש הרשאה להתחייב. ואז אף אחד באוצר לא יכול לקחת את הכסף חזרה. אבל נשאר חודש וחצי. סיום שנה.

אם יורשה לי לחזק את דבריך. השריפות הללו נגרמות לא רק בעקבות טילים או אירועי מזג אוויר קיצון, אלא בעקבות הצתות, שחלקן על רקע לאומני.

על אחת כמה וכמה.

משרד הפנים, בבקשה. את האוצר נשמע בסוף כי אנחנו רוצים לשמוע כסף.

וחיד חשאן, מנהל תחום חירום וביטחון במינהל החירום במשרד הפנים. כבוד היושב-ראש, אנחנו, במשרד הפנים, היינו חברים בוועדה בראשות המ"לל ורח"ל בנושא קווי חיץ. אנחנו מברכים על קידום נושא זה. הנושא הזה היה תקוע הרבה זמן בשל בעיה תקציבית. גם עכשיו התקציב שהוקצה לפרויקט הזה הוא יחסית קטן. נושא האחזקה גם חשוב מאוד, וגם נושא מקור התקציב של האחזקה. מעבר לזה אין לי מה להוסיף על מה שנאמר פה.

השאלה היא אל מול השלטון המקומי. ואני מאמץ את השלטון המקומי אל ליבי, אני מעריך אותם הערכה, ואפילו הערכת יתר. הם באמת עושים עבודת קודש. אבל כאן נראה לי שמישהו שם ברח קצת מאחריות בנושא תקציבי. אם זה שטח שלו, הוא יצטרך לתחזק אותו. אני שואל את משרד הפנים: מה היכולת שלכם לבוא ולהגיד? הרי אתם מעבירים להם תקציבים כאלה ואחרים, השלמות ארנונה, וכל מיני סיפורים. אם אני מחלק את זה בין כולם, זה לא הרבה כסף בכל אזור ואזור. לגבי האחזקה - תצטרכו לשבת מול האוצר, מול המשרד לביטחון פנים, מול הרשויות המקומיות, ושכל אחד יגיד איזה חלק הוא נותן. כי מה שנאמר פה מאנשי המקצוע זה שאם אני לא מבצע אחזקה, כאילו לא עשיתי שום הפרדה. זה מקור לדאגה. זה מסכן חיים.

אתה צודק שזה מסכן חיים, ואין פרויקט חשוב יותר מזה. אבל כבוד היושב-ראש, הנושאים האלה עלו בעבר, עוד לפני נושא קווי החיץ. הנושא התקציבי עלה בעבר, ובאמת היתה בעיה תקציבית מול הרשויות המקומיות. כולנו יודעים מהו מצב הרשויות המקומיות. בגלל זה התגלגלנו לנושא קווי החיץ, ומעבר לזה. זה מה שיש לי להגיד כרגע בנושא התקציבי.

אתם אומרים לי שעדיין אין פתרון לנושא האחזקה. בסדר, הבנתי. מתי מתחילים עם אזורי החיץ?

פתרון יש, תקציב אין.

כן, ברור לי לחלוטין שיש פתרון. אני מניח שנבצע את החיץ, או שתגידו לי שבכל המכרזים שיצאו לגבי הקיץ הוכרזו הזוכים, אני אקיים פה דיון מול האוצר ועם משרד הפנים, ועם השלטון המקומי, לגבי אחזקה. אם הם לא מסוגלים לדבר בינם לבין עצמם, יכול להיות שאני צריך להביא אותם לכאן כדי לעשות גישור. זה צריך להיות כמובן עם אנשי המקצוע כי אנשי המקצוע דרושים לי כמייעצים לוועדה עצמה. אני מחלק את עבודת הוועדה לשניים: להוציא לפועל את התוכנית. אני מבקש מהמשרד לביטחון לאומי, מכב"ה. ברגע המכרזים יצאו והוכרזו הזוכים, תגידו, ואני אקיים פה דיון לגבי האחזקה. כי ברור לי לחלוטין שאם לא תהיה אחזקה, כאילו לא עשינו דבר. תודה רבה.

משרד האוצר, תן לנו תקווה. נקווה שבפיך בשורות.

שלום לוועדה. כמו שנאמר, היתה החלטת ממשלה בעקבות צוות מקצועי שישב, בראשות המל"ל. שישב ותכנן איך לעשות את אזורי החיץ. ההמלצות שלו גובשו, והן אלה שהיו בהחלטת ממשלה. חלק מההמלצות היו שהסיפור של התחזוקה הוא על הרשות המקומית, ואחזור לזה בסוף. ונאמר שיש תקציב של כ-13 מיליון שקל בשנה. אלו המקורות שהממשלה באה ואמרה: הינה, יש לנו מקורות לטובת הנושא הזה. היה צפי לקבל עוד מקורות מהסכם של קק"ל שנדחה, ולכן הוא עוד לא קרה. אבל זה גם הצפי שיהיה.

חשוב לציין, כמו שנאמר פה, שגם הכסף הנוכחי, ה-13 מיליון, עוד לא מוצה. זאת אומרת, זה לא שכרגע זה גם חלק מהבעיה פה, אלא גם הכסף הנוכחי לא מוצה. ביומיים האחרונים התחלתי לקבל פניות בנושא הזה. קיבלתי עכשיו גם פנייה איך אפשר לוודא שמתקדמים גם כשהכסף לא יוצא השנה, ואיך אפשר לעשות. מכיוון שהנושא הוא חשוב, אנחנו פה עם המשרדים, מל"ל, כב"ה, המשרד לביטחון לאומי, - - - הפנים וכו', ועם כל מי שנמצא בתוך האירוע הזה, כדי לתת את המענה כמה שניתן, ומה שאפשר. שוב, לגבי נושא התחזוקה – זו היתה החלטה שדובר עליה. האמת, ישבנו גם לפני החלטת הממשלה, ואני מתעסק בנושא הזה עוד לפני החלטת הממשלה. לדעתי, בפברואר 2022 או משהו באזור הזה. ההחלטה היתה שהתחזוקה היא על רשות המקומית, כשבכל דיון, גם אחרי ההחלטה, גם ביישום וגם בזה, נאמר גם על ידינו פעם אחר פעם שכאשר יש מקרים פרטניים וכאשר נצטרך למצוא פתרון לכל מיני מקומות, אז אנחנו נשב ונפתור אותם כדי לא לייצר מצב בעייתי שלרשויות חלשות תהיה בעיה לתחזק את הדבר הזה. אבל ברמה הרוחבית, מה שהוחלט על ידי הצוות זה שזה על חשבון הרשויות. אני לא קיבלתי עד היום משהו ספציפי לגבי רשויות שצריכות גם עזרה במימון התחזוקה. שוב, אנחנו גם לא בשלב הזה. אבל אנחנו אמרנו מראש שכשהדבר הזה יגיע, אנחנו כמובן פה, ואנחנו נחשוב על פתרונות.

רשמנו שכנושא התחזוקה יגיע, האוצר ייתן פתרונות. הוועדה רשמה זאת לפניה.

אני אדייק. כולנו נשב יחד על פתרונות כדי שלא - - -

אתה מוקלט. אמרת שיהיה פתרון לנושא התחזוקה. אני מבין ברחל ביתך קטנה.

יהיה פתרון על ידי כלל המעורבים, כולל משרד האוצר.

יש לי בקשה אליך. קודם כול, זה לא הרבה כסף. 13 מיליון שקל לשנה זה כלום ושום דבר. כדי שהכסף לא ילך לאיבוד, ואנחנו נמצאים במחצית ה-11, ובמחצית החודש ה-12, והכסף חוזר אליכם, והייתי שנים רבות חבר בוועדת כספים, למצוא, בבקשה, פתרון איך הכסף לא יחזור לאוצר כדי שבשנה הבאה נכפיל ל-26 מיליון, ולא נוסיף עוד שנה להיערכות.

זה בדיוק מה שאמרתי. אמרתי שהגיעה אליי פנייה היום, אתמול, בסוף השבוע שעבר, שלא הגיעו למימוש. חשוב להגיד שבהחלטת הממשלה הכסף לא מגיע מהאוצר עצמו אלא מכל מיני משרדים. היה פה איגום משאבים. הכסף מהאוצר הוא מהאוצר, אבל גם כספים אחרים. המשרד לבל"מ בא וביקש שנעזור בהקשר הזה. אני אמרתי למשרד שככל משרד בא ואומר שהוא יודע בגזרתו שהכסף לא ילך לאיבוד, אין לי שום בעיה לייצר את המנגנון כדי להתחייב, ושהוא יעביר את הכסף בשנה הבאה. אבל בשנה הבאה הוא כאילו כמזומן יעביר באמת כפול, כמו שנאמר. צריך לראות שכל מי שמעורב בסיפור הזה באמת יודע להעמיד את הדבר הזה, ואז נוכל לעשות את זה. אבל ברמת העיקרון, אם צריך לתת הרשאה כדי שהמשרד להגנת הסביבה, למשל, יעביר לשנה הבאה את הכסף שהיו אמורים להביא השנה, כי לא הספיקו, אז אנחנו פה. זה גם מה שאמרתי למשרד.

יש לי הרבה הצעות. אני הרי יודע שהכנסת מעבירה לאוצר, למשל. חייבים לכנסת 200 מיליון שקל, ואז מחזירים כשהכנסת צריכה. אין בעיה. תעביר לכנסת 13 מיליון שקל. אנחנו נשמור על הכסף ונחזיר אותו בשנה הבאה, או הרשאה להתחייב. אני מכיר את התרגילים. שמעתי את מה שאמרת לי. אין לי בעיה שכל משרד יעשה את זה ואנחנו נאגם. לא מעניין אותי. אתה צריך לאגם 13 מיליון שקל כדי שהמשרד לביטחון לאומי יבוא ויגיד בשנה הבאה: לפחות יש לי 26 מיליון שקל שאיתם אני יכול ללכת בשנת 2024. הכסף הוא כסף קטן. אחרת אנחנו נאריך את זה כאילו בעוד שנה, וזאת בשעה שאנחנו דנים בחיי אדם. לכן, אני מבקש ממך שבשנה הבאה יהיו 26 מיליון שקל. לא 13 מיליון חד-שנתי, אלא בשנה הראשונה תעבירו את הכסף של 2023 תעבירו ל-2024 כדי שהמשרד לביטחון לאומי יוכל להוציא יחד כב"ה מכרזים ב-26 מיליון שקל. קצת להאיץ לפחות ל-2024, כי אנחנו דנים בדיני נפשות. אם יקרה משהו ותהיה שריפה, אז להפעלה לכיבוי השריפה יש עלויות נוראיות. יש נזקים לרכוש בעקבות השריפה. אני כבר לא רוצה לדבר על נזקים לנפש. אני בכוונה אומר את זה, כדי שזה ייכנס לפרוטוקול הוועדה לביקורת המדינה. כי כולנו אחראים על העניין הזה. זהו, רק תדאג ל-13 לשנה הבאה.

שוב, אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם המשרד לביטחון לאומי. כמו שאמרתי, באמת ממש בימים אלה אנחנו דנים באירוע הזה, ולכן אנחנו מנסים למצוא את הפתרון הטוב ביותר. אני יכול להגיד שמשרד האוצר הוא מאוד בעד הפרויקט הזה. הייתי שמח שזה היה גם נכנס לסדרי עדיפויות בתוך המשרד לביטחון לאומי כדי שהדבר הזה אפילו יתקדם עוד יותר, וכדי שאפשר יהיה לתת לזה אפילו עוד דחיפה. אנחנו באמת נראה מה אפשר לעשות כדי לקדם את הדבר הזה.

במרץ בשנה הבאה יתקיים פה דיון. נתתי עוד חודש. אני לא מתכוון להשאיר את זה בצד. מדובר בחיי אדם. ראשית, אני רוצה לשמוע שהכסף נשמר, ושה-13 מיליון לא הלכו לאיבוד. שנית, אני רוצה לראות התקדמות, וגם מהמשרד לביטחון פנים. אתם תבואו ותגידו: אנחנו כבר בתוך מכרז, אנחנו כבר אחרי מכרז, אנחנו לפני מכרז. אני לא יורד מהנושא. מדובר בחיי אדם, ברכוש. מדובר בכסף ענק רק לצורך הכיבוי, אם חס וחלילה קורה משהו. כולנו אחראים פה. הוועדה לביקורת המדינה לא תרד מהנושא הזה כי מדובר בחיי אדם, ולאחר מכן ברכוש, ועלולים להיות נזקים. אני לא יודע כמה אתה מודע לנזקים. האם אתם יודעים מה הנזק שנגרם בשריפה האחרונה ביוון? מיליארדי יורו. סדר גודל של 15 מיליארד יורו.

חוץ מביוון, היו לך שריפות ענקיות שם. היא דומה לנו מאוד.

נכון, התרכזתי ביוון כי ביקרתי שם. הנזקים הם פשוט אדירים. אנחנו נקיים דיון מעקב. כל אחד קיבל שיעורי בית. אדוני המשרד לביטחון לאומי, מדאיג אותי במיוחד נושא חיפה, וזאת לאור השריפה האחרונה והטראומה האחרונה ביערות הכרמל. נקבע פה סדר עדיפויות על ידי כב"ה. קטונתי בכלל מלדון בזה. אני פשוט מקבל את זה כפי שזה.

ראש מועצת משגב, בבקשה.

אני עוסק בהכנת תכניות הגנה ליישובים שלי בערך 12 שנה. ביישובים שלי יש בין 50 ל-150 שריפות כל שנה. כל שנה מפנים יישוב. העניין הולך ומחמיר. לא ניכנס לכל עניין שריפות של פסולת. יש לי תוכניות הגנה. ביקשתי תקצוב, לא קיבלתי. הסיפורים של קק"ל ושל רט"ג נגמרים בתחום של השמורה או בתחום של היער המוכרז, ואני נשאר עם בערך 25 יישובים בסיכון גבוה. עשיתי תוכנית הגנה לגבי רובם. עשיתי את מאות אלפי שקלים שעולה להכין את התוכנית. עשיתי גם תוכנית להגברת כמות המים כי אני יכול לעשות את זה דרך חוקי העזר שלי. אבל אני מחכה כבר 10 שנים לקבל ממדינת ישראל את ה-3 מיליון שקל שאני צריך בשביל לעשות את קווי החיץ ואת הדרכים מסביב ליישובים כפול 25, וכל עוד שאני לא מקבל אותם, אני לא - - -

זה שטח קק"ל ויערות קק"ל?

בגדול לא. אלו שטחים שהם על גבול היישוב, בתוך היישוב, גובלים ביישוב, כשחלקם בניהול קק"ל, חלקם בניהול רט"ג, וחלקם לא בניהול רט"ג ולא בניהול קק"ל. הכול מעורבב. אף אחד לא מסתכל על 70 מטר מהבית ועושה את הקו חיץ מסביב ל-25 יישובים שלי שהם בסיכון ומסביב ל-15 דרכי גישה ליישובים, ואני לא מדבר על דרכי מילוט ואני לא מדבר על הכנת הדרכים. חסרים לי 100 מיליון שקל בשביל לבצע את מה שהחליטה במדינת ישראל שאני צריך לבצע, והיישובים מחכים כמו ברווזים שתהיה שריפה. אני לא יודע אם זה יבוא מטילים, מהצתות או משריפת פסולת. אבל כל שנה יש לי כמה עשרות, כל שנה אני מפנה יישוב, ואין לי תקצוב בשביל לבצע את קווי חיץ. רציתי להגיד זאת, בשביל זה באתי לישיבה. יש לי תוכנית מוכנה, ואני יודע מה צריך לעשות. רק חסר כסף.

האם אתם זוכרים בכמה כסף משגב מתוקצב, או מה סדר העדיפויות, או מה צריך לעשות לפי בדיקתכם?

אני לא מצליח לקבל את סדרי העדיפויות. כל היישובים שלי בסיכון.

הינה, הוועדה תיתן לך .קיבלנו אותה עכשיו. משגב בתוכנית העבודה שלכם?

עד כמה שאני זוכר, לא. הוא לא בעדיפות הראשונה. אני צריך להסתכל ברשימה. בעשרה ראשונים.

אדוני יושב-ראש המועצה, שמעת? אתה לא בעדיפות הראשונה. האם מישהו יכול לשבת איתו לישיבה?

נניח, מספר 10 זה מטה אשר, מטה יהודה, קריית טבעון, נשר, חיפה.

האם אדוני יכול ליצור איתו קשר טלפוני ולעשות ישיבה משותפת? אולי יש דברים שפספסנו במשגב עם?

בשמחה. כן, נעשה איתו פגישה. נדבר איתו.

אנחנו נחבר אותך לכב"ה ולמשרד לביטחון לאומי וננסה להזיז את העניינים אצלך.

תודה רבה.

אני מודאג. אני יוצא מהדיון הזה יותר מודאג ממה שנכנסתי אליו. הסכנה היא סכנה ממשית לחיי אדם ולרכוש. לכן, לאף אחד מאיתנו אין פריווילגיה לא לעשות מעשה, כולל משרד האוצר ומשרד הפנים. זה בנפשנו. לא נוכל אחר כך להגיד בוועדת החקירה: לא ידענו. אני בכוונה עושה את הדיון הזה. כדי שכולנו נדע. והמצב לא טוב, וכנראה שלא למדנו את הלקחים הרצויים מהשריפה הגדולה בכרמל. זוהי שריפה שתיחרט בזיכרוננו כי איבדנו אנשים ורכוש. לגבי הרכוש – בסדר. אבל אנשים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את זה עוד פעם. זה בידינו. ולכן, כל מי שהיה בדיון הזה, יחזור הביתה וימשיך לעשות את שיעורי הבית שלו. בחודש מרץ אנחנו נפגשים.

המשרד לביטחון פנים, אתם שחקן מרכזי כי אתם מתכללים. אתם צריכים לדאוג לכסף מול האוצר, אתם צריכים לדאוג לכל בעלי המקצוע ולשלב אותם. למשל, את רח"ל, מועצות מקומיות, שלטון מקומי, הכול מכול וכול. אין לנו היום תשובות לאזרחי מדינת ישראל, אנחנו לא אנשי בשורה. אחרי השריפה, או אחרי שהדוח הזה נוצר, וזאת לפני 5 שנים, היינו צריכים לבוא היום בדיון הזה ולהגיד: מבוצע, done, נגמר. ואנחנו לא עושים את זה. ולכן, כולנו נושאים באחריות. אנחנו במרץ נתראה עוד פעם. תשתדלו לבוא, כולל אוצר, עם תשובות, כי אין לנו תשובות הולמות לאזרחים.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:40.