פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
15/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 73
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, ב' בכסלו התשפ"ד (15 בנובמבר 2023), שעה 9:00

טיפול הממשלה במובטלים, דוח מיוחד: התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה, 2021

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

בני גולדמן - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

ד"ר רננה לינדנר - מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

הילית הלן שוורץ מלביצקי - מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

הדס פוקס - מנהלת תחום בכירה תשתיות נתונים, משרד העבודה

אוריאל כזום - סמנכ"ל קצבאות קיום תעסוקה והגיל השלישי, המוסד לביטוח לאומי

קובי הלפרן - סמנכ"ל שירות לקוחות ודיגיטל, שירות התעסוקה

מרק פלדמן - סגן מנהל אגף בכיר מיקרו כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

גיל הכהן - רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

בתיה הררי - ראש תחום בכיר מקרו כלכלה, משרד ראש הממשלה

ורוניקה רוזנברג - מנכ"לית, ארגון חברות הניקיון בישראל

פלורינה הלמן לוין

הדר אביב



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



טיפול הממשלה במובטלים, דוח מיוחד: התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה, 2021

בוקר טוב. תודה שהגעתם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: טיפול הממשלה במובטלים, דוח מיוחד: התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה, 2021. אני מקדים ואומר, אני משתמש בדוחות קודמים שהם רלוונטיים לתקופתנו אנו. אני לא מתעסק בדברים שאין להם המשכיות.

בזמן התפרצות מגפת הקורונה, בסוף שנת 2019, מעבר לתחלואה חווינו גם משבר תעסוקתי קשה ביותר בתולדות המדינה. מתחילת המשבר הסתמנה מגמה של צמצום בשיעור התעסוקה, ומאות אלפי עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום, חל"ת, או פוטרו ממקום עבודתם. לפי הלמ"ס, בשנת 2020 פחת התוצר המקומי הגולמי ב-2.6%. טיפול המדינה נעשה באמצעות שני רכיבים מרכזיים: תשלום דמי אבטלה למובטל, העומדים בתנאי הזכאות הקבועים בחוק הביטוח הלאומי, והשני, סיוע למובטל בשילובו מחדש בשוק התעסוקה.

אני לא חושב שצריך להסביר לנוכחים כאן את מצב המלחמה שבו אנחנו נמצאים מאז ה-7 באוקטובר, עם אלפי מפונים מבתיהם וסגירת מקומות העבודה שלהם, סגירת בתי-עסק, מפעלים בקווי העימות ובאיזורים הנתונים לירי, ריתוק עובדים לבתיהם בשל מסגרות לימודים אשר אינן פועלות בצורה סדורה וכולי. אני מביא לפתחה של המדינה שוב את העיסוק במציאת פתרונות לאנשים אשר יכולת הפרנסה שלהם נפגעה קשות, ולא ברור מתי יוכלו לחזור לשוק העבודה.

מספר פעמים, אני מדגיש שוב, בדיוניה של ועדה זו, התבססנו על דוחות אשר נעשו במהלך ואחרי תקופת משבר הקורונה. גם בדוח הזה נבדק על-ידי משרד מבקר המדינה השירות אשר ניתן לתובעי דמי אבטלה והפעולות לשילובם בשוק התעסוקה.

אני מבקש להתמקד בחמישה סעיפים מרכזיים: נתונים וסטטוס מספר האנשים אשר איבדו את מקום עבודתם ומדווחים בחל"ת, אם יש כזה; מה הסיוע והשירות שניתן; זמינות הטיפול והשירות בביטוח הלאומי בתקופת הקורונה, שהם רלוונטיים לתקופתנו אנו; תהליכי הרישום לקבלת דמי עבודה, מהירים, איטיים, אם השתכללנו או הלכנו לאחור; ואם קיימת אסטרטגיה לטווח ארוך ולתוכנית מגירה כלשהי שלוקחת בחשבון את פרקי הזמן הארוכים במשבר.

תודה רבה שוב, ובוקר טוב. בבקשה.

הילית ורננה, עובדות הביקורת, יציגו את זה. אנחנו נציג את עיקר הממצאים שאנחנו חושבים שהם רלוונטיים, כמו שאמרת, לתקופה הזאת, תובנות שלנו והמלצות. אנחנו יודעים שהביטוח הלאומי ושירות התעסוקה התקדמו לא מעט בעקבות הדוח הזה. עבדנו איתם בשיתוף פעולה, אני חייב לציין, ואנחנו נציג את הכול כי אני חושב שזה היה דוח משמעותי שקידם את המערכת.

(הצגת מצגת)

אני הילית מלביצקי, מנהלת ביקורת. אני וד"ר רננה לינדנר ערכנו את הביקורת. כמו שבני אמר, ביצענו את הביקורת במסגרת דוח מיוחד שהתפרסם באוגוסט 2021, ונציג פה את הליקויים המרכזיים שעלו במסגרת משבר הקורונה, ואז, כמו היום, המדינה נדרשת לאותן סוגיות, של טיפול במובטלים ומי שהוצא לחל"ת, ובזה נתמקד.

הגופים המבוקרים העיקריים שעסקנו בהם בדוח הם: הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה, זרוע העבודה ומשרד האוצר. הנושאים שנבדקו הם: נתונים חודשיים על שכר העובדים, תהליך הרישום לדמי אבטלה, בקרה על תשלום דמי אבטלה והפעילות הממשלתית בתחום התעסוקה. אלה הליקויים המרכזיים שנציג פה עכשיו.

אלה נתוני מפתח שחשובים כדי לסקור את הנושא: כ-24 מיליארד שקלים הם סך דמי אבטלה ששולמו בשנת 2020; כ-880,000 מקבלי דמי אבטלה היו בחודש אפריל 2020, וזה היה מספר שיא; וכמיליארד שקלים היה סך החוב המצטבר של מקבלי דמי אבטלה שלא היו זכאים, ותיכף נסביר את הנושא הזה.

נתון נוסף רלוונטי היה היחס בין מספר המובטלים למספר המשרות הפנויות, שהגיע לשיא של 42 באפריל 2020. זאת אומרת, על כל משרה פנויה היו כ-42 מובטלים או דורשי עבודה באותה עת.

כמו שאמרתי קודם, הגופים המרכזיים הם הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה וזרוע העבודה. הביטוח הלאומי אחראי למעשה על תשלום דמי אבטלה למי שזכאי, לפי מבחנים. שירות התעסוקה מתווך בין דורשי עבודה לבין המעסיקים, מבַצע מבחני תעסוקה ואחראי על יצירת מפות התייצבות שאותן הוא מעביר לביטוח הלאומי. נרחיב על זה בהמשך. זרוע העבודה היא שחקן מרכזי ביצירת תוכניות תעסוקה, הכשרות מקצועיות ומרכזי הכוון.

הליקוי הראשון שאנחנו עוסקים בו הוא דיווחים חודשיים מהמעסיקים על שכר עובדיהם. כאמור, אחד האתגרים המרכזיים בניהול משבר הוא המחסור בנתונים זמינים ושוטפים. במקרה זה, הנתונים הנדרשים הם נתונים חודשיים על עובדים שעבודתם הופסקה בשל יציאה לחל"ת, פיטורין או עובדים שעזבו את העבודה וחזרו, עובדים שהיקף המשרה שלהם צומצם בגלל המשבר.

הצורך בנתונים מדויקים בנוגע לשכר עולה כאשר הממשלה רוצה לבחון כל מיני תוכניות לחלוקות דיפרנציאליות של מענקים, תמריצי חזרה לעבודה או תוכניות להגדלת קצבאות שמותנות בהכנסה, מודל חל"ת גמיש – המודל הגרמני, שגם בו נעסוק. כל הדברים האלה צריכים נתונים שוטפים ומעודכנים.

עד לתקופת הקורונה, לביטוח הלאומי היו שני סוגי דיווחים. דיווח חודשי שנקרא טופס 102, בדיווח הזה לא מפורט השכר שמשולם לעובד בנפרד, אלא מצוין מספר כולל של על העובדים שמועסקים באותו בית-עסק והשכר הכולל שמשולם להם. הדיווח הזה לא יכול לציין כמה עובד ספציפי מרוויח, מהם התנאים שלו ומה היקף המשרה שלו.

בנוסף, היה דיווח מפורט שנקרא טופס 126, הוא מפורט על כל עובד ועל השכר המצטבר שלו, אבל זה דיווח מפורט חציוני, זאת אומרת, דיווח שמגיע לביטוח הלאומי אחת לחצי שנה. אם עובד יצא לחל"ת בינואר, אז הביטוח הלאומי ידע מזה בדיווח החציוני בסביבות יוני-יולי, ולמעשה הוא דיווח שבדיעבד.

יש כאן מהביטוח הלאומי? אחר-כך תתייחסו אם אפשר לצמצם את זה.

בתקופת הקורונה, חשוב לציין לחיוב את הביטוח הלאומי שהשתמש בממשק מקוון שאיפשר לקבל דיווחים מקוונים ישירות מהמעסיקים. זה נקרא טופס 100, וזה עבד מעולה. אני מניחה שהיו אתגרים בדרך, אבל הם קיבלו את הדיווחים, דיווחים שוטפים, ועבדו עם זה, כדי שיהיו נתונים מדויקים.

במסגרת הדוח שעבדנו עליו פרסמנו דוח ביניים בספטמבר 2020, כי מצאנו לנכון לציין את הבעיה המהותית בחוסר נתונים. חודשיים לאחר פרסום הדוח היה תיקון חקיקה, ובמסגרתו נקבע שעל מעסיקים להעביר דיווח חודשי מקוון הכולל, בין היתר, את שכר העבודה, היקף המשרה והסיווג של כל עובד. כך שנכון להיום יש לביטוח הלאומי נתונים שוטפים, ואפשר להפיק הרבה מידע כדי לקבל תוכניות או כל דבר אחר שצריך.

אני רק אוסיף שעולה דיון לפעמים על חל"ת גמיש, מודל גרמני, ועד הקורונה לא הייתה תשתית לעשות את זה. היום היא קיימת, בעקבות הדוח. זו החלטה מדינית אם להפעיל או לא להפעיל, אבל זה קיים.

שלום, אני ד"ר רננה לינדנר, וגם אני מנהלת ביקורת במשרד מבקר המדינה.

הליקוי הבא שאני אציג עוסק בתהליך הרישום לדמי אבטלה. בעצם, כל מובטל וכל דורש עבודה נדרש לבצע תהליך כפול, תהליך מקביל, גם בביטוח הלאומי וגם בשירות התעסוקה. כלומר, כשהוא מתחיל את התהליך הוא נרשם בשני הגופים. בשירות התעסוקה הוא נרשם כדורש עבודה, ומעבר לרישום הראשוני הזה הוא נדרש להתייצבות חודשית. לפני הקורונה זאת הייתה התייצבות פיזית שנועדה לשתי מטרות: בשביל לקבל הצעות עבודה רלוונטיות אם ישנן, ומעבר לזה, בשביל לתקף את הסטטוס שלו, אם הוא עדיין מחוץ למעגל התעסוקה או שאולי הוא חזר לעבוד במשרה מלאה או במשרה חלקית.

על סמך ההתייצבות של דורשי העבודה, שירות התעסוקה מפיק את מה שנקרא מפות ההתייצבות ומעביר אותן לביטוח הלאומי שמשלם את הקצבאות לפי מספר הימים שהוא רואה במפת ההתייצבות. כך שלמעשה, יש כאן ממשק ותלות גדולה בין שני הגופים. אני אציין שאם מאיזושהי סיבה מפות ההתייצבות לא עוברות משירות התעסוקה לביטוח הלאומי, אפילו מאיזשהו כשל טכני, אז הביטוח הלאומי לא יכול לשלם את הקיצבה כראוי.

יש כאן נטל ביורוקרטי על האזרח, על התובע, שנדרש לעשות את התהליך פעמיים, פעמיים להירשם, להעביר את תלושי השכר שלו, את ההיסטוריה התעסוקתית שלו וכדומה. את העניין הזה אפשר לפתור באמצעות מה שהמלצנו עליו – טופס אחוד, טופס משותף, שבאמצעותו ממלאים את הכול פעם אחת והטופס משוגר לשני הגופים במקביל.

לשמחתנו, הטופס האחוד המקוון הושק באוגוסט ב-2023, כך שהיום אפשר לחסוך את הנטל הביורוקרטי הזה על המובטלים. מה שפחות לשמחתנו ומבירור קצר שערכנו השבוע, מסתבר שרק כ-25% מהמובטלים היום, במשבר הנוכחי, עושים שימוש בטופס המשותף הזה. כל השאר – כנראה מחוסר מודעות, אבל צריך לבדוק את זה לעומק – עוברים את התהליך פעמיים בנפרד בשני הגופים, כך שמעבר להתמודדות עם כל הקשיים שהם נמצאים בהם, יש נטל ביורוקרטי כפול בתהליך הזה.

אני אזכיר נקודה נוספת שקשורה לתהליך הרישום. המובטלים הרבה פעמים מעוניינים לדעת מראש מה צפי הקצבה שהם צפויים לקבל, לצורך כך, באתר הביטוח הלאומי יש סימולטור, מחשבון אבטלה, שבו אתה מזין את הפרטים שלך ומקבל את צפי הקצבה. לפי סקר מקיף שערכנו בתקופת הקורונה, השימוש בסימולטור הזה מאוד-מאוד נמוך, כ-19% מהמובטלים עשו בו שימוש.

מסתבר שהסיבות העיקריות לכך היו חוסר מודעות לאפשרות הזאת, ומעבר לזה, הסימולטור הזה מתאים רק למקרים הפשוטים, כשאתה עובד אצל מעסיק אחד, במשרה מלאה, מכניס את השכר שלך ויכול לדעת כמה תקבל. אבל ברגע שהתהליך קצת יותר מורכב, קרי: מי שעובד אצל שני מעסיקים וכדומה, המחשבון לא מתאים. המלצנו להתאים אותו לסיטואציות נוספות, ולצערנו, נראה שזה עדיין לא קרה.

אני אתייחס עכשיו לליקוי לגבי הבקרה על תשלום דמי אבטלה. הזכרנו קודם את החובות שנוצרו במהלך תקופת הקורונה, אז בואו נסביר למה זה קורה. אמרנו ששירות התעסוקה מפיק מפות התייצבות, ואמרנו שהמובטל, דורש העבודה, נדרש לתקף את מצבו אחת לחודש. בתקופת הקורונה, בגלל המגבלות על ריחוק חברתי, הבידוד והסגרים, בוטלה חובת ההתייצבות; אנשים לא נדרשו לתקף את מצבם, כלומר, הם נרשמו פעם אחת כמובטלים וזהו.

שירות התעסוקה יצר קשר עם חלקם, ועם הרבה מהם לא יצר קשר. חלק הוגדרו כמנותקי קשר. מדובר על מאות אלפי עובדים שלא ידעו מה הסטטוס שלהם, כך שאם עובד חזר לעבוד וידע להיכנס באופן יזום לאתר של הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה ושינה את הסטטוס שלו, אז הכול בסדר. אבל אם הוא לא עשה את זה, אז הוא נשאר רשום במערכת כמובטל וקיבל דמי אבטלה שלא מגיעים לו, עד שהצטבר חוב של כמיליארד שקל בסוף שנת 2020 – למי שזוכר את הכותרות בעיתונים – של אנשים שקיבלו דמי אבטלה למרות שהם לא זכאים לכך.

גם לגבי המשבר הנוכחי עשינו בירור. שירות התעסוקה טוען שהוא הפיק את הלקחים מאז. כמובן שהתייצבות פיזית היא בעייתית גם היום, והרבה מאוד לשכות סגורות. אבל שירות התעסוקה אומר שההתייצבות היום היא התייצבות דיגיטלית, שפעמיים בחודש הוא שולח למובטלים ולדורשי עבודה SMS שבו הם נדרשים לתקף את מצבם, אם הם עדיין מובטלים, בחל"ת או אם חזרו לעבוד, במשרה מלאה או חלקית.

לפי מה שהבנו, הסיכום עם האוצר הוא שגם מי שלא תיקף את הסטטוס שלו באוקטובר יקבל דמי אבטלה, אבל בנובמבר לא. אז צריך, כמובן, לעקוב אחרי הסיפור הזה על-מנת שלא ייווצרו חובות.

מישהו יכול להגיד אחר-כך מה קרה עם מיליארד השקלים האלה? זה המון כסף.

זה המון כסף.

ומי שלא מגיע לו, לא מגיע. אין מה לעשות.

הנושא האחרון שניגע בו הוא הפעילות הממשלתית בתחום התעסוקה, ואני אתחיל ממודל החל"ת המפורסם. מודל החל"ת הוא לא משהו שהתחיל בקורונה, בניגוד למה שהרבה מאיתנו חושבים. לפי חוק הביטוח הלאומי אפשר לקבל דמי אבטלה גם כאשר נמצאים בחל"ת, ולא רק כשמפטרים אותך. אבל בשגרה המובטל נדרש לעמוד במספר תנאים: הוא נדרש לממש את ימי החופשה שלו קודם ליציאה לחל"ת, הוא נדרש לשהות בחל"ת לפחות 30 יום, ועוד כהנה וכהנה.

בתקופת הקורונה ניתנו הקלות לתנאים האלה, הקריטריונים רוככו ואנשים קיבלו דמי אבטלה כשהם נמצאו בחל"ת גם אם הם לא מימשו ימי חופשה, גם אם הם היו בחל"ת רק 14 יום, וכדומה. ובעצם זה מה שיצר את המסות הגדולות של אנשים שקיבלו דמי אבטלה בתקופת החל"ת, והביא במקרים מסוימים גם לתמריץ שלילי לחזרה לעבודה. אם אתם זוכרים, תקופת החל"ת הוארכה עוד ועוד. אנשים ישבו בבית, קיבלו כסף, וחלקם פחות רצו להשתלב מחדש בשוק התעסוקה או הפכו לבררנים יותר.

רובם.

רובם, ובעצם עלה חשש מזה שאנשים יהפכו למובטלים כרוניים.

הפתרון לחששות האלה והפתרון לתמרץ אנשים לחזור לשוק התעסוקה נעוץ באותם מודלים, כמו שהזכרנו קודם, של החל"ת החלקי, המודל הגמיש, המודל הגרמני, שבהם לא מתבצע ניתוק בין המובטל לבין מקום התעסוקה שלו. העובד ממשיך לעבוד אבל במשרה חלקית, והמדינה משלימה את השכר.

האפשרות הזאת קיימת גם לפי חוק הביטוח הלאומי כמו שהוא. בסעיף 176א יש מענק שניתן למובטל שעובד בשכר נמוך. כלומר, התשתית החוקית קיימת, אפשר לשלם מענק לאנשים שעובדים באחוזי משרה נמוכים. מבירור שעשינו בתקופת הקורונה, השימוש בסעיף הזה הוא אפסי, גם מחוסר מודעות של הפקידים וגם בגלל שאין מספיק נתונים שיאפשרו להשתמש בסעיף הזה, מה שנפתר ברגע שהתחילו להגיע הנתונים החודשיים מהמעסיקים, ולכן התשתית הטכנולוגית כן קיימת היום.

ליקוי נוסף שהצבענו עליו עוסק בנושא מיומנויות. אנשים ישבו בבית בתקופת החל"ת תקופה ממושכת. התקופה הזאת יכלה להיות מנוצלת לשיפור מיומנויות שלהם. מניתוחים שערכנו על מאגרי המידע של שירות התעסוקה, הרבה מאוד דורשי עבודה הצביעו על מחסור במיומנויות, בפרט אוריינות דיגיטלית. ובזמן שהם ישבו בבית ניתן היה לנצל את התקופה הזאת קצת יותר, ולהפנות אותם אפילו לקורסים מקוונים וכדומה.

הדברים האלה רלוונטיים גם לימינו אנו. כמובן שאנחנו לא מדברים על בן-אדם שפונה מביתו, עבר טראומה ויושב כרגע בבית-מלון, ולא פנוי לעשות קורס אקסל. אבל יש הרבה מאוד אנשים שפוטרו או שהוצאו לחל"ת ויושבים בבית שלהם לפרק זמן לא ידוע – מגזר התיירות, למשל – ואפשר בצורה פשוטה מאוד לשלוח להם הודעות SMS, הודעות פוש, שיידעו אותם על קורסים מקוונים, ולנצל את התקופה הזאת לשיפור מיומנויות של מובטלים בשביל שיחזרו לשוק העבודה בבוא העת במצב טוב יותר.

הליקוי האחרון שאני אתייחס אליו הוא לגבי חוסר שיתוף הפעולה בין הגופים שעוסקים בתחום התעסוקה, במיוחד שירות התעסוקה ומשרד העבודה. הצבענו על חוסר שיתוף פעולה, על העובדה שלא נקבעו תחומי אחריות ולא נקבעו גבולות גזרה בפעילות שבין הגופים השונים, ובין היתר, בנושא העברת מידע. אין מנגנונים של העברת מידע שוטף משירות התעסוקה למשרד העבודה. שירות התעסוקה מחזיק הרבה מאוד מידע על מובטלים ודורשי עבודה, והשיתוף לא תמיד נעשה באופן שוטף.

המלצנו גם באופן כללי להגביר את שיתופי הפעולה, את קביעת גבולות הגזרה וכדומה, למסד את מנגנון שיתוף הנתונים, ואפשר גם להשלים את הקמת אגף המידע, שזה הפרויקט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמאגם נתונים על עולם התעסוקה, ולשפר את המצב לטובת המובטלים.

לסיכום, משבר הקורונה היה מבחן לחץ שחשף הרבה מאוד ליקויים, גם באיכות השירות שניתן למובטלים ולדורשי העבודה וגם בדרך הפעולה של הגופים שעוסקים בתחום התעסוקה. לצערנו, חלק מהליקויים שהצבענו עליהם עדיין לא תוקנו, אבל חלקם כן, בפרט הנושא של טופס מקוון והנושא של הדיווחים החודשיים, שהוא נושא אקוטי שמאפשר ויצר את התשתית הטכנולוגית לשימוש במודלים של חל"ת חלקי, המודל הגרמני וכדומה. וכאמור, למרות שאנחנו נמצאים בשבר גדול, גם בתקופה הזאת אפשר לנצל את הזמן ולשפר מיומנויות של חלק מהאנשים שנמצאים כרגע בבית ללא תעסוקה. תודה רבה.

תודה רבה. הביטוח הלאומי, בבקשה.

אדוני היו"ר, אני אתחיל בכמה דברים ואז תשאלו.

צריך לזכור, כשהקורונה התחילה קיבלנו בשבוע מלאי תביעות של חמש שנים והיינו צריכים להתאים את עצמנו למצב של מיליון איש בבית. ואם היינו מטפלים בשיטות שהיינו רגילים אליהן, עוד לא היינו מסיימים, היה לוקח חמש שנים לטפל. חלק מהסיפור היה להתעשת ולהמציא מנגנונים חדשים, והחיבור למעסיקים לקבל את המידע באופן מקוון, זה היה הנכס הכי גדול שנשאר למדינת ישראל מהקורונה. כלומר, זה שהיום מדינת ישראל יודעת מי עובד ומי לא עובד, אומנם בדיליי של חודש – בקורונה ידענו בדיליי של שנה אחורנית. לא רק הביטוח הלאומי, אלא כל מדינת ישראל.

חלק מהעניין זה מיליארד שקל שהסתובבו בחוץ.

האמת היא שזה יותר ממיליארד. אתם דיברתם על שנה אחת. אנחנו שילמנו מעל 40 מיליארד שקל דמי אבטלה. חלק מהסיפור היה לאפשר לאנשים לקבל דמי אבטלה תוך זמן קצר יחסית. אני זוכר את זה לפי חגים – זה התחיל בפורים, ועד פסח שילמנו כסף ל-95%. אחר-כך עשינו כל מיני בקרות, והצלחנו למנוע ארבעה מיליארד שקל חובות, כלומר, הצלחנו למנוע אישורים שקיבלנו על סמך זה שהתחברנו למעסיקים. יצרנו מעל מיליארד שקל חובות. אני חושב שיצרנו מעל שני מיליארד שקל חובות. ובתקופה שהילית דיברה עליה זה המלאי שנשאר.

חלק ממה שעשינו – גם קיזזנו את החובות. דרך אגב, לא גבינו מהם הצמדה עד היום. אנחנו לוקחים רק את החלק הנומינלי. אנחנו עושים את זה בצורה יחסית מתונה, כי כמו שאמרנו, חוב צריך להחזיר, ומצד שני, אנחנו מבינים שלא כל האנשים חזרו לשוק העבודה, אנחנו מפלחים את זה לפי סוגי אוכלוסיות. היינו אמורים לצאת בקמפיין לפני חודש. הקמפיין הסופי למבצע להחזרת חובות הוא לתת לאנשים פריסה מאוד רחבה, ועדיין אנחנו לא לוקחים את ההצמדה, וזה היה חלק מהאירוע שהיינו צריכים להתאים את עצמנו בזמן ולאפשר לאנשים לקבל את הכסף.

היום המצב הוא לא כזה. אני מקווה שהמלחמה תיגמר הרבה יותר מהר, ואנחנו לא באירוע של קורונה, גם במספרים, ואם תרצה תיכף נדבר. יש היום הרבה יותר בקרות על הנושא הזה – גם בשירות התעסוקה מידע יותר מטויב, גם אנחנו מקבלים מידע ממעסיקים ברמה חודשית, חודש אחרי אני יכול לדעת אם בן-אדם חזר. אנחנו עושים הצלבות לחו"ל. רגע לפני התשלום אנחנו שולחים עוד מסרון לבן-אדן שיאשר לנו שהוא לא חזר. כלומר, היום אם יהיו חובות, זה בעיקר בגלל שבן-אדם לא דיווח, ומקסימום זה יהיה עומק של חודש ולא עומק של חצי שנה או שנה.

השכר החודשי גם היום מאפשר לנו לאשר תביעות עם הרבה פחות ביורוקרטיה. ואני אתן עוד דוגמה. אני אחראי על תשלום המילואים לחיילי המילואים. בזכות זה שאני יודע היום מי עובד ומי לא עובד, לרוב חיילי המילואים שלא עובדים הצלחתי לשלם באופן אוטומטי את אוקטובר, מה שלא יכולתי לעשות בלי הדבר הזה.

התחילה מלחמת חרבות ברזל, פנינו לצבא וביקשנו לקבל את האישורים הצבאיים בסוף החודש ולא בסוף תקופת השירות. ונכון להיום, כל מי שלא עובד, 95% מהם קיבלו את הכסף בזכות טופס 100, בזכות זה שאנחנו יודעים מי עובד ומי לא עובד. בגלל שיש חודש דיליי טעינו, וגם פה יהיו לי קצת חובות, אבל בשורה התחתונה, אם אני צריך לבחור בין לשלם בזמן ל-95% גם במחיר שלחלק יהיו חובות, זה חלק מהתפיסה, כי אם אני אחכה ל-100% אז חיילי מילואים לא יקבלו תגמול.

הבקרות היום הרבה יותר משמעותיות, וגם תהליך השירות השתפר. כלומר, זה שיש טופס משותף, נכון שלא כולם משתמשים בו כי חלק מהתהליכים הם קצת שונים ויש מובטל חוזר אצלנו ומובטל חוזר אצלם. אנחנו כל הזמן מנסים לשפר את כמות האנשים שישתמשו בטופס האחוד, ואפשר לראות לאורך זמן שהאחוזים עולים.

אנחנו מבינים שבסוף המובטל הוא מובטל, לא מעניין אותו אם זה הביטוח הלאומי או שירות התעסוקה או זרוע העבודה. בסוף יש מדינה אחת, וזה חלק מהסיפור. גם לגבי הלמ"ס אנחנו אמורים להעביר להם את המידע על שכר חודשי שיעשו בו שימוש לגבי כל המשרדים. זה חלק מהאבולוציה, והקורונה נתנה לנו פה הזדמנות. בהיבט הזה, הקורונה עשתה קפיצת מדרגה מאוד גדולה. אם אתם רוצים, אתם יכולים להתייחס ולהוסיף עוד שאלות.

יש לכם רישומים כמה בקשות יש לחל"ת וכמה יצאו?

מתחילת אוקטובר יש לנו בערך 80,000 איש שיצאו לחל"ת.

זה לא הרבה יחסית למה שהתמודדתם איתו.

כן, הכול יחסי.

זה הרבה עדיין.

נכון. בגלל זה אמרתי, זה לא קורונה. מצד שני, צריך לזכור שחל"ת זה לא מודל טוב. כלומר, לא בהכרח שהמודל הגרמני הוא יותר טוב. אני חושב שלמדינת צריך שיהיה ארגז כלים והיא תבחר מה נכון. אני לא חושב שבהכרח מודל גרמני יותר טוב מחל"ת. אבל בביטוח הלאומי לא דחפנו את האנשים לחל"ת, כי הבנו שיש עוד פתרונות, כמו מס רכוש. מי שמקבל פיצוי דרך מס רכוש, מקבל 100% משכורת.

המתווה של האוצר שיצא ושופר – אנחנו העדפנו שהחל"ת יהיה הפתרון האחרון, כי עובד שיוצא לחל"ת זה שהמדינה מבקשת ממנו לממש את פוליסת הביטוח האישית שלו, כי אם הוא מקבל חל"ת הוא לא יקבל אחרי זה אבטלה. זה חלק מהסיפור, זה חלק מהדיונים שהיו לנו עם האוצר. רצינו שכמה שיותר אנשים ייכנסו למתווים האחרים, מלבד מי שלא יכול להישאר בחל"ת. זה חלק מהתפיסה. עשינו גם שיפורים בחל"ת מבחינת חקיקה. בשבוע שעבר החקיקה עברה, ואני מקווה שתוך שבוע-שבועיים נסיים להתאים את המערכות לנו.

אני בתפיסת עולם עוד יותר קיצונית, והייתי שותף לנושא הזה כחבר בוועדת הכספים. מעבר למס רכוש, הייתי מעביר את הכסף ישירות למעסיק. למעסיק יש אינטרס. א', אתה מעביר לו חלקי משרה. זה לא בדיוק מה שההוא מקבל. ב', יש לו אינטרס להחזיר את העובד לעבודה. והכי חשוב, לשמר אותו. בקורונה לא שימרנו עובדים, ופתאום השוק צמא לעובדים, חסרים בכל מקום עובדים, כי הם התרגלו.

אני לא אומר את זה לגנאי. אני רק אומר שבתפיסת העולם שלי – ישירות למעסיק, ואז גם אם הוא מקבל יותר, יש לי עם מי להתמודד. הרבה יותר קל לי להתמודד עם מעסיק מאשר עם עובד שהאמצעים שלו דלים. לפעמים הוא בא משכבה סוציו-אקונומית קשה. המעסיק משלם ביטוח לאומי, המעסיק אחראי על תשלומי מס הכנסה. יש לו הרבה מחויבויות. נלחמתי על זה בוועדת הכספים, ולצערי, זה לא צלח כי רצו כסף ישירות, וזו טעות. אולי פעם המדינה תתקן את זה. העובדה היא שלא שימרנו עובדים ושיש חובות בחוץ.

אם היינו משלמים ישירות למעסיק, היה לו אינטרס להחזיר אותם. אם אתה לא תחזור, אתה לא תקבל כסף. וזה שוט. לנו אין שליטה על זה כמו מי שיושב למעלה, בביטוח הלאומי, בממשלה ובמשרדי הממשלה. אם היינו עושים את זה, אני חושב שזה מודל שצריך מתי שהוא לבחון אותו. אני רוצה לעבוד מול מעסיק. אני עובד מול מספר מעסיקים נמוך. יכול מאוד להיות שיהיו יותר תביעות, אני לא יודע. אבל קל לי אחר-כך להתמודד איתן. קל לי מאוד להתמודד איתן.

אתם יודעים לעשות חלוקה לענפים?

אני קובי הלפרן, סמנכ"ל שירות לקוחות בשירות התעסוקה.

קודם כול, אנחנו יודעים לחלק את זה. כל העניין של הרישום וכל דורש עבודה שבעצם נרשם, הוא רושם את המקצועות שלו, וזה הכלי שלנו לא רק לתת עבודה והתאמה בין מחפש עבודה למעסיק, אלא גם לעבוד עם התאחדות התעשיינים לפי סקטורים, לפי ענפים, להוציא סקרים לאנשים במקצוע מסוים ברמה שמית. זו היכולת של המדינה לפעול בתעסוקה, כי דרך הרישום הזה יש לנו את הקאדר של האנשים שנרשמים לקבל קצבה, וזה מכסה 60% או 70% משוק העבודה של הבלתי-מועסקים, וזה כלי שעוזר לנו היום בעולם התעסוקה.

אז התשובה היא כן. זו בדיוק המשמעות של כל הטיוב והרישום של המידע. אני אשמח להתייחס לכל שאר הדברים, אם אפשר.

אני כבר אתן לך. יש לי עוד שאלה. הרי, בסופו של דבר, צמצמנו את דורשי העבודה. כמה מהם נשארו מקבלי דמי אבטלה לפני הקורונה ואחרי הקורונה? האם יש עלייה אחרי הקורונה? אחרי הקורונה היו לנו X דורשי דמי אבטלה. אם אחרי הקורונה דורשי דמי האבטלה עלו, אז פספסנו בדרך כי הם התרגלות לא לעבוד ולא לחזור. אם זה לא ככה, אז זה בסדר, כי האבטלה ירדה. ובכל זאת, איפה שהלכת, חסרים עובדים. אני לא יודע להסביר.

יש פה את מארק שיכול להסביר.

אני מרק פלדמן, מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני אחראי על שוק העבודה באגף מיקרו כלכלה.

קודם כול, כן קיים שיתוף פעולה בין שירות התעסוקה לביטוח הלאומי. משירות התעסוקה אנחנו מקבלים כל חודש קובץ של כל מי שפונה לשירות התעסוקה, ומהביטוח הלאומי התחלנו לקבל טופס 100. בדיוק עכשיו אנחנו מתחילים לקלוט אותו ולנתח אותו. יש התקדמות בהחלט.

לגבי ענפי הכלכלה – לא קיים סימול של ענף כלכלי, לא בביטוח הלאומי ולא בשירות התעסוקה, וזו הפעולה שאנחנו מתכננים לבצע עכשיו על הקובץ שנקבל עבור חודש אוקטובר, כדי לדעת כמה אנשים הוצאו לחל"ת לפי ענפי כלכלה. אפשר לבדוק את הפגיעה בענפי הכלכלה. זו פעולה מסובכת מאוד ולא פשוטה, כי הנתונים שיש לנו הם רק שם מקום העבודה, ומי שנרשם בטופס לא מדווח על פעילות מקום העבודה וזה מקשה על הסימול, אבל ננסה להתגבר על זה. יש לנו מודלים של למידת מכונה מתקדמות מאוד ושפיתחנו בשנה האחרונה בעקבות המפקד, ואנחנו נשתמש בהם. אז אני מניח שיהיו נתונים, זה ייקח זמן, אולי חודש, ואז זה יהיה שוטף ונוכל לפרסם את זה.

לגבי הירידה באבטלה – האבטלה מאוד-מאוד נמוכה. אני מדבר על כלל המשק, כי לשירות התעסוקה ומה שאנחנו רואים מהסקרים, וסקר כוח-אדם הוא סקר עיקרי בנושא הזה, רק כ-50% או 60% מכל הבלתי-מועסקים מחפשים עבודה דרך שירות התעסוקה. אנשים מחפשים בדרכים אחרות, ולא נרשמים בשירות התעסוקה. אבל עדיין, המספר הוא נמוך מאוד. בודקים גם יחס בין ביקוש להיצע. כל הזמן חסרים עובדים בכל התחומים, כמו שציינת.

זה אומר שרוב האנשים חזרו כבר מחל"ת אחרי הקורונה. אנחנו באבטלה מבנית, וגם עכשיו זה פחות או יותר אותו סיפור. בעוד שבוע נפרסם או עשרה ימים נפרסם את הנתונים של חודש אוקטובר מתוך סקר כוח-אדם, ונראה את הנתונים.

לגבי דורשי דמי אבטלה לפני הקורונה ואחרי הקורונה – מכיוון שדורשי העבודה הם בירידה, ואני שמח על כך, אם יש עלייה בדורשי דמי אבטלה אחרי הקורונה לעומת לפני הקורונה, אז משהו בנתונים לא מסתדר. השאלה בסדר?

השאלה בסדר. אני צריך להסתכל כדי לא להגיד מספרים לא נכונים.

אז קח את הזמן שלך. זה מעניין.

בשנה האחרונה הייתה קצת עלייה. הגענו ל-20,000.

אני שואל את זה כי בכל זאת יהיה לנו נתח שהתרגל לקחת דמי אבטלה ולא לחזור לעבודה, וזה מדאיג.

אני מזכיר שדמי אבטלה הם לתקופה מוגבלת מאוד. כלומר, ביולי 2021 כל מי שהוא מתחת לגיל 45 נגמרו לו דמי האבטלה. אלה שמעל גיל 45 קיבלו עוד כמה חודשים, ובסוף השנה זה כבר נגמר. ראינו שאנשים שהגיעו אחרי כן, כבר לא הייתה להם תקופת זכאות.

אני מזכיר שהבטחת הכנסה אפשר לקבל לאורך זמן, ודמי אבטלה צעירים מקבלים ל-50 יום. יכול להיות 50, 100, 138 או חצי שנה - - -

אז יש עלייה בקבלת הבטחת הכנסה?

יש, אבל אני חושב שזה - - -

אם זה שוליים, עזוב, זה לא מעניין.

זה שוליים. אני חושב שעיקר הבעיה היא במקצועות שוחקים, מקצועות כחולים, ושם היה הרבה יותר קשה לגייס עובדים. אפילו אנחנו, במשרדי הממשלה, ראינו שקשה לגייס עובדים ושם היה עיקר הבעיה. אבל אני חושב שהשוק חזר - - -

הלוואי שנחזור, אחרי האירוע הזה.

- - - צמיחה כלכלית, כמו מיד אחרי הקורונה.

כן, אין ברירה. אם לא תהיה צמיחה, יהיה פה משבר. תודה רבה לך, אוריאל.

שירות התעסוקה, לא סיימת, רק נתת לנו הארה. בבקשה.

קודם כול, קראתי והתכוננתי לדיון, ואני מסתכל על הרלוונטיות של דברים שעלו אז ביחס להיום.

זה מה שמעניין.

וניסיתי לחשוב איך אני משתף. אני חושב שהנקודות שעלו הן נקודות חשובות מאוד, ואני חושב שהשתפרנו כמערכת בהרבה מאוד דברים, ואני אציין מה כן ואיפה יש נקודות שאנחנו עוד עובדים עליהן.

קודם כול, בנושא ההתייצבות. בכל תקופת הקורונה קפץ מספר דורשי העבודה פי עשרה, מ-100,000 ומשהו למיליון פלוס, והתארגנו עם כלים, התחלנו עם SMS ואז הבנו שאחוזי המענה של הציבור הוא 30%–40%. ואז הבאנו כלי אחר, בוט דרך ווטסאפ, והבנו שאנחנו מגבירים את אחוזי המענה של הציבור. ואז יש חרדים, ואז הוספנו בוט קולי שאומר: שלום, כאן שירות התעסוקה. ופיתחנו כלים בעברית, בערבית, כדי להגדיל את אחוזי המענה, ובתקופה של הקורונה זה לקח כמה חודשים.

עכשיו, תוך שבוע התארגנו עם הדבר הזה. באוקטובר פנינו ל-150,000 מתייצבים, ושאלנו: אתה עובד או לא עובד? אתה לא עובד אך במילואים? ואם אתה עובד, מתי התחלת לעבוד? כדי לטייב את המערכות ולהבין בדיוק איפה אנשים נמצאים.

יצאנו לדרך, ואת נובמבר התחלנו אתמול. הקובץ של אוקטובר כלל כ-150,000. בקובץ של נובמבר אנחנו פונים לכ-109,000 בתהליך שהוא לא לחדשים. זאת אומרת, רואים פה את הגידול. ענו לנו בכלים המאוד-מתקדמים האלה, ווטסאפ, בוטים והודעות טקסט, וענו לנו 82% מהציבור. מתוך 152,000, 27,000 לא ענו. חזרנו אליהם שלוש פעמים. אחרי פעם אחת חיכינו יומיים, ואז עוד פעם ועוד פעם, ולא ענו. ועכשיו זו שאלת מדיניות גדולה מאוד.

כל מי שנרשם באתר אינטרנט שלנו חייב לכתוב את הנייד שלו ואת המייל שלו, והוא מאשר שאלה הפרטים ו"צרו איתי קשר". אבל בסופו של דבר, פילחנו את ה-27,000 האלה, וזו אוכלוסייה קשה יותר. זה הרבה מהמגזר. מהמגזר ענו לנו 82%, אבל מהמגזר ענו לנו 48%.

זו היענות יפה.

באופן יחסי, האוכלוסייה המבוגרת יותר. באוקטובר, בהתייעצות עם כל הגורמים וזו עוד תובנה מתקופת הקורונה – אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם הביטוח הלאומי, ויש העברת נתונים משותפת לכייל את הדברים – אני אסביר איפה, וגם עם האוצר.

באוקטובר, מי שענה לנו לתהליך – יש לנו את העברת המפות שדובר עליה – אמרנו שהוא התייצב. מי שלא ענה לתהליך – בהסכמה בין הגופים, אנחנו קוראים לזה בשפה שלנו, מרחנו לו רצף, אישרנו לו את הימים האלה. עכשיו אנחנו מתחילים את התהליך בנובמבר, ואנחנו נצטרך לקבל החלטה. זו פעם שנייה של התהליך, ואלה מספרים גדולים יותר. 18% מ-150,000 זה לא 18% מ-209,000, ונצטרך לקבל החלטה יחד עם האוצר ויחד עם הביטוח הלאומי, מה עושים עם מי שלא מגיב.

זו אוכלוסייה יותר חזקה, וזו שאלה שרלוונטית בדיוק לסוגיה של חובות, והסוגיה של מה המשמעות של תהליכים דיגיטליים עם אנשים שאינם דיגיטליים ואתה מחייב אותם לעבוד באופן דיגיטלי. אנחנו שם ונצטרך לקבל החלטה בסוף נובמבר, ואיך אנחנו מתייחסים לקבוצה שלא ענתה לנו. 80% מענה זה יה, אבל כשסופרים מתוך כמה ומה המספר של אלה שלא עונים, והפוטנציאל שלהם להפוך לחובות, זה כבר אירוע אחר ונצטרך לקבל את ההחלטה, ברגישות, בראייה שמסתכלת על הפרט וגם ראייה שמסתכלת על המערכת, ונצטרך לאזן את זה.

יש עוד תהליך שאנחנו מתחילים החודש לנרשמים חדשים. דיברתי עד עכשיו על המתייצבים. עד המלחמה, בשוטף של שירות התעסוקה זה כל מי שחדש מקבל שיחת welcome – ראינו שנרשמת, תוודא שהנתונים נכונים, זה התאריך שסיימת לעבוד בו. כל הדברים האלה רלוונטיים מאוד. אנחנו מתחילים לעבוד גם על זה בצורה דיגיטלית, בווטסאפ, וזה תהליך שנתחיל בשבוע הבא. וזה לקח מרכזי מאוד שהתחלנו להפעיל מיד בהתחלה, ונצטרך לקבל החלטות לגבי מה קורה עם מי שלא עונה.

הפנייה היא לפי שפות כי זה חוק, נכון?

אנחנו עושים את זה, כן.

כדי שתנוח דעתי, כי חוקקנו חוק בעניין הזה.

אנחנו עושים את זה בעברית ובערבית, וגם הוספנו תהליך שלא היה בקורונה. בתקופה האחרונה, כבר למעלה משנה, אנחנו שואלים את האנשים באיזו שפה הם רוצים לקבל את הדיוור מאיתנו.

ואם הוא אומר אמהרית או רוסית?

אנחנו שואלים על ערבית, קודם כול.

זה העיקר, זה 20%.

תמיד יש את השאלה על רוסית ועל אמהרית. אפשר לדבר על זה.

כי אלה שרוצים אמהרית, לא בטוח שהם שולטים בכתוב, ואז הדור החדש עושה את זה בעברית. אבל עכשיו יהיו הרבה עולים.

ההבנה שלי, לפחות בתוך המערכת שבה אני פועל, ואני סמנכ"ל שירות לקוחות, היא שאותה אוכלוסייה שעלתה מברה"מ לשעבר, היא אוכלוסייה שהיום כבר מדברת עברית ומעדיפה בעברית.

אבל אתם צריכים להתארגן על השנה האחרונה, כי מעכשיו והלאה תהיה עלייה. עם כל המלחמה, עם כל הצרות, תהיה עלייה כי יש אנטישמיות בחוץ.

יש כבר, מאז תחילת המלחמה באוקראינה יש קרוב ל-40,000.

נכון, מאז המלחמה באוקראינה יש עלייה, בלי קשר לאנטישמיות. אני נותן את זה כהארה, עם אל"ף, ותצטרכו להתארגן עם זה כי זו האוכלוסייה שצריכה אתכם ולא החבר'ה הוותיקים. עם החבר'ה הוותיקים הלוואי שהיינו זוכים לעוד גל עלייה של מיליון איש – הצילו את המדינה.

אגב, אותו דיון אפשר לעשות גם על אוכלוסייה דוברת אמהרית, אבל זו אותה רוח של הסתכלות.

שם זה באחוזים נמוכים יותר, אבל אני מאיר את זה כדי שתיקחו את זה בחשבון.

נכון.

יש נקודה חשובה מאוד. זה נכון שבתקופת הקורונה הגופים עבדו בנפרד בצורה בולטת. זה נובע מכל מיני סיבות, ואני לא נכנס לזה. היום יש חמ"ל תעסוקה. פיקוד העורף מנהל את החלק של העורף, חמ"ל התעסוקה מנוהל ממשרד הכלכלה, אבל פיקוד העורף למעלה, ויושבים שם כל הגופים – שירות התעסוקה, זרוע העבודה, משרד הרווחה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, כולם שם. לכולם יש נגישות לכל המשרות כי בנו גם מערכת שנגישה למעסיקים, ומחלקים את העבודה בין הגופים. זאת אומרת, תכלול התעסוקה קורה היום בניהול משרד הכלכלה, ואפילו שיחידות התעסוקה מפוזרות לאו דווקא במשרד הכלכלה, הן כולן חלק מחמ"ל התעסוקה.

אני אתן דוגמה לשיתוף מידע. מעסיקים מגישים משרות בחירום, היה צורך בנהגים, ושירות התעסוקה העביר מתוך הנרשמים את אותם נהגים ונעשתה פנייה לאותם אנשים. זה לקח משמעותי מאוד, והוא מיושם היום. זו התקדמות ענקית.

בנושא נתונים, הטענה הגדולה שעלתה פה עכשיו, כאילו בקטנה, אבל זה בתוך הדוח, היא ששאלו, הביטוח הלאומי מפרסם נתונים, אתם מפרסמים נתונים, הלמ"ס מפרסם נתונים, וכמה מובטלים יש? היום יש ניסיון שוטף בין כל הגופים לייצר סנכרון במידע. אני חושב שמה שאוריאל ומרק הציגו זה הניסיון הזה. אנחנו הפסקנו לשלוח נתונים יומיים, אנחנו עושים חודשיים, אנחנו באופן מתמיד, מה שבקורונה היה יותר מוגבל, היום זה ממש עבודה שוטפת עם אוריאל, לטייב את הרשימות של אלו שחזרו לעבוד; להבין שאנחנו לא מדווחים על מישהו שחזר לעבוד ושאנחנו לא נותנים זכאות למישהו שהביטוח הלאומי כבר וידא שהוא לא נמצא בארץ. אנחנו כל הזמן מנסים כמה שיותר לטייב.

בהגדרה, הנתונים של שירות התעסוקה לא דומים לנתונים של ביטוח לאומי, כי בשירות התעסוקה נרשמים מי שרוצים לעבוד. הרוב זה מי שרוצה לקבל קצבה, אבל בהגדרה לשירות התעסוקה יש עוד דלתא של אנשים שנרשמים כי הם רוצים לעבוד ולא כי בהכרח רוצים קצבה. אז זה לא אמור להיות בול, אבל אנחנו עושים הכול כדי לסנכרן את הדברים האלה ולייצר משהו כולל. אלה הדברים המרכזיים.

אני אתייחס למה שאתה אמרת, היו"ר. מכיוון שבן-אדם נרשם ורושם לנו איזה מקצוע הוא, אנחנו מנסים היום וזו העבודה שלנו, להסתנכרן עם המעסיקים בכל מיני צורות ודרכים ושיתופי פעולה, עם האיגודים ועם המשרות שמגיעות דרך חמ"ל תעסוקה. ודרך נוספת היא שאנחנו מפרסמים סקרים על אותן משרות חירום אנחנו שואלים מי רוצה לעבוד את אותם אנשים שאנחנו יודעים שיש להם את המיומנויות הנדרשות. וכך אנחנו מנסים, בתוך התכלול של חמ"ל התעסוקה, לתת את הערך המוסף שלנו.

אני רוצה להתייחס לטופס האחוד שהדוח העלה. הטופס האחוד שיש לנו עם שירות התעסוקה זו התקדמות גדולה מאוד, והאזרח לא צריך להיות בשני מקומות ואני שמח עליו. היחס של אחת לארבע זה היחס, זאת אומרת, על כל תביעה אחת שמגישים בטופס האחוד יש עוד ארבעה שמגישים במפוצל. אנחנו ממליצים ללכת לטופס האחוד, אבל לוקח זמן לתהליכים דיגיטליים להיטמע. התפקיד שלנו כממשלה זה לעשות את הכול כדי להביא למודעות.

אגב, לפעמים בטופס האחוד צריך יותר טפסים, כי זה יותר מורכב להירשם בשני גופים, ולפעמים בנפרד זה יותר קל כלקוח. צריך לקחת את כל זה בחשבון. אבל זה שכממשלה התארגנו לטופס אחוד, שהוא רק על אבטלה, הוא לא על הבטחת הכנסה, ולמשל, בנושא חזרה לעבודה עדיין אין לנו טופס אחוד, וזה משהו שאנחנו צריכים לעבוד עליו ביחד. אבל זה שיש טופס אחוד זו התקדמות גדולה מאוד.

אני מברך על הטופס האחוד, וראוי שזה יהיה גם בשאר הדברים שתלויים אחד בשני. זה מזכיר לי, כשהייתי סגן שר האוצר, כל חברת ביטוח הציעה חבילת ביטוח בנושא ביטוח בריאות עם טופס אחר. אנחנו לא שולטים בשמות הרפואיים, והם עבדו עלינו, חד-משמעית, עד שלא עבדנו על טופס אחוד. אל תבלבלו את המוח. והינה, לאזרח זה פשוט – 20 ומשהו סעיפים עם אותם שמות, תשווה מה נוח לך, מה מתאים לך, כמה כסף ומה ההפרשים. זה פתר הרבה מאוד בעיות בביטוח הבריאות. לא את הכול, כי עדיין יש ביטוחי בריאות כפולים ואזרחים משלמים כפול, אבל עשינו שם כברת דרך.

נחה דעתי במה שאמרתם עד עתה. אני חושב שההערות וההארות, והניסיון שנצבר בעקבות הקורונה, בא לכדי ביטוי בימים האלה של טיפול באותם אנשים שאיבדו את כל עולמם, וחלקם נעקרו מבתיהם לאור המצב וזקוקים לכם. נראה לי שהופקו הלקחים. זה לא סיכום, אבל אני בהחלט חש תקווה. נחה דעתי זו מילה יותר מדי חלשה. זה צריך לעלות קצת. אני אפילו יכול למחוא לכם כפיים.

אני רוצה להתייחס לכמה שאלות שהועלו פה. קודם כול, לגבי אגם מידע שבונים בתוך הלמ"ס, לפי החלטת ממשלה – אנחנו מתקדמים, ואני חושב שלקראת סוף השנה או תחילת השנה הבאה אנחנו מסיימים את בניית התשתיות ומתחילים לקלוט שם מאגרי מידע. כרגע אני לא יכול להתחייב על תאריכים, מתי זה יהיה תפעולי, אבל העבודה של הקמת תשתיות מתקדמת וזו עבודה מאוד-מאוד כבדה.

התשתית שאתם מקימים תחבר את כולכם?

כן, לפי החלטת ממשלה, ייקלטו שם כל מאגרי המידע מכל משרדי הממשלה, עושים הסכמים עם כל משרדי הממשלה, או מסמכי הבנות - - -

מתי?

אני לא יכול כרגע לנבא.

עכשיו אני מבין שזה בכל מאגרי המידע.

זו קפיצת מדרגה משמעותית של מדינת ישראל. אי אפשר לקבל החלטות על נתונים בלי נתונים.

אני יכול לבקש ממך טובה אישית, בבקשה? ביום שזה יקרה, תשלח לנו מייל קטן, שיהיה לנו טוב על הנשמה.

אני חושב שאנחנו נצא עם הודעה לתקשורת, לכל הציבור.

אני צוחק, אבל בסדר.

זה דבר אחד. דבר שני שכבר עשינו – יש חדר מחקר בלמ"ס שבו אפשר לחבר את כל הנתונים מכל הארגונים, והלמ"ס מהווה פלטפורמה לחיבור נתונים ממקורות מידע שונים. עכשיו פתחנו מערכת גישה מרחוק, ונציגים של משרדי ממשלה לצורך קבלת מדיניות רשאים לעבוד שם ועובדים באופן שוטף, כבר עכשיו, וגם לפני זה. אבל עכשיו זה עוד יותר קל. זה גם משרד העבודה, גם משרד הכלכלה, גם שירות התעסוקה, גם הביטוח הלאומי, כולם וכל מי שצריך רשאי לגשת לשם ולעבוד בהתאם לכללים, אבל זה תהליך די מוסדר ומאפשר גם עבודה און-ליין.

למשל, בעקבות הקורונה, אחד הלקחים שהפקנו הוא שסקר כוח-אדם מועבר - - - ברמה חודשית, ופעם היינו מעבירים אותו פעם בשנה. אז לא ממתינים עכשיו. זה סקר חודשי, וברגע שסוגרים חודש, ישר מעבירים לכל הגורמים ואפשר לנתח נתונים של שוק העבודה. אפשר לחבר את הנתונים האלה למרשם השכלה, למרשם הכנסה, כשנטפל בטופס 100 אפשר יהיה גם לחבר את השכר החודשי. זאת אומרת, יש פה הרבה-הרבה יתרונות.

קיים גם שיח בין כל משרדי הממשלה במסגרת מערכת סטטיסטית לאומית, עם האקדמיה ועם משרדי הממשלה. כל הצרכים מתקבלים שם ועובדים בשיתוף פעולה, וגם מסבירים לכל המשרדים שיש את הפלטפורמה הזאת ואפשר לעבוד איתה.

תודה רבה לך. מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. בבקשה, גברתי.

שלום. קודם כול, זו ועדה חשובה מאוד, בוודאי כשיש לה זיקה לאוכלוסיות המוחלשות ביותר במשק ושאותן אנחנו מייצגים. אומנם אני מייצגת את חברות הניקיון, אבל אי אפשר לנתק – החברות והעובדים זה היינו הך.

לצערי, מתווה הפיצויים לא כלל את החל"ת הגמיש, למרות שזעקנו, אנחנו ועוד ארגונים שקשורים לאוכלוסיות החלשות, כי כמו שאמרו פה, ואני מחזקת את דבריך, זה לא מנתק יחסי עובד-מעביד, משמר את העובדים ומאפשר גם צמצום היקף המשרה בהתאם לדרישות מזמיני השירות. הרי אנחנו לא מחליטים. מחליטים עבורנו אם לצמצם או אם לסגור. ולכן, זה היה מנגנון חשוב מאוד.

לצערי, אנחנו למודי ניסיון מתקופת הקורונה, שעובדים שיצאו לחל"ת לא חזרו. אוריאל דיבר על מקצועות שוחקים – אנחנו כלולים במקצועות השוחקים, וענף הניקיון סובל ממחסור של 45,000 עובדים. אין עובדים ישראלים שרוצים לעסוק בניקיון. אין לנו פתרונות. ולצערי, גם זרוע העבודה – היום משרד העבודה, וגם משרד הכלכלה, כשהוא מכוון להכשרות, ההכשרות הן להייטק, ולמעשה יוצרים לנו משבר.

כשאני פניתי וביקשתי, תעשו הכשרות גם לעובדים שלנו, נפנפו אותי בצורה מאוד לא נעימה. יש משבר גדול מאוד. אף פעם לא מאוחר, גם אם המתווה אושר בחקיקה. האוצר אמר, אנחנו פתוחים לעשות מקצה שיפורים. ואני חושבת שאם אפשר לשמר את אותם עובדים, זה אקוטי.

אני חושב שהפתרון היחיד זה - - - המעסיק. זה הפתרון היחיד. אי אפשר אחרת. אני זעקתי את זה בוועדת הכספים. הייתי קול בודד, לצערי. מיהרו, מיהרו, מיהרו, העיקר שהעובד יקבל. זוהי טעות שאנחנו משלמים עליה.

כבוד היו"ר, צריך לעשות פה חשיבה איך אנחנו מסייעים.

מעבר לזה, יש לנו שיתוף פעולה מלא עם מנכ"ל שירות התעסוקה בניסיון לראות איך אפשר לגייס עובדים חדשים. קיימנו ירידים. אין, פשוט אין. פנינו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ויש בעיה קשה מאוד לגבי ענף הניקיון. הנתונים שלכם אינם משקפים את כמות העובדים שיש במציאות.

אני מאוד מקווה שבמסגרת השינויים והשיפורים מתייחסים גם לנושא הזה, כי ענף הניקיון אף פעם לא היה מופרד; וכשעובד מדווח איפה הוא עובד, ולצורך הדוגמה, אם הוא עובד ניקיון בהייטק, וכולנו יודעים שלענף הניקיון יש תדמית נמוכה, אז הוא לא כותב: עובד ניקיון, הוא כותב: עובד הייטק. ולכן, הרבה מאוד נתונים נעלמים ולא משקפים את המציאות.

אני מנסה לסדר לך משהו במסגרת הזאת. הלוואי שהייתי יכול לפתור את הכול – הופ, תן לי חל"ת גמיש. זה לא עובד כך. זה גם לא על השולחן שלי, זה בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה. אבל יש לי בקשה. תטריחו את עצמכם, תקבעו 45 דקות זום – אני לא אוהב את הזום, כי כשרואים אחד את השני זה אחרת – ושבו איתם. יכול להיות שאין פתרון, וצריך לדפוק על השולחן. אולי לא 45,000, אבל אולי 15,000 עובדים זרים כדי למלא – אני לא יודע, אני סתם זורק באוויר.

בסוף, היא מייצגת את מי שמתנקזים לכולם, למשרדי ממשלה, למשרדי הייטק, לבניינים, לכולם.

בתי-חולים, מוסדות חינוך. אנחנו בכלל הענפים.

צריך לחשוב מחוץ לקופסה מה עושים. אני לא יודע. אין לי תשובות. אבל בבקשה, תחליפו איתה טלפונים, זו בקשה אישית שלי, ותשבו איתם ל-45 דקות לישיבה. תחשבו מחוץ לקופסה. אם אין פתרון, אז לפחות נדע שאין פתרון. אבל אם אני אסיים כך את הישיבה ואני אשלח אותה – אני מניח שאם היו פה עובדי בניין, הייתי מכריח אתכם לשבת איתם כי המצב הולך להיות קטסטרופה. אבל שבו ותקדישו לה 45 דקות.

יש עכשיו מענק שהביטוח הלאומי הולך לשלם למי שיעבוד בחקלאות ובבנייה. בגלל שיש חוסר גדול, יהיה תמריץ. חשבנו בהתחלה על מובטלים, ובסוף האוצר אמר, בגלל החוסר העצום שיש, כל עובד שיעבוד שלושה חודשים, יקבל 3,000 לחודש. מי שיעבוד ביישובים שפינו, יקבל כפול. כלומר, מבינים שיש ענפים שעובדים זרים עזבו אותם, פחות פלסטינים נכנסים. אז יש שני מענקים שיעברו בשבוע הבא בכנסת ושאנחנו הולכים להתחיל לשלם. גם זה וגם מענק למפונים שיחזרו לעבודה.

זה נחמד, אבל שוק התעסוקה עובר טלטלה. התשלומים בסדר, נתגבר, נעשה, אבל שוק התעסוקה יעבור טלטלה לא פשוטה עד שנחזיר עובדים. קרה פה משהו, הם ברחו כדי להציל את חייהם. זה לא פשוט.

אני רוצה להדגיש, ניקיון זה שירות חיוני והוא מתקשר לבריאות הציבור. לא נקי – לא בריא, למרות שהוא לא אטרקטיבי.

אמרת. אז תחליפו טלפונים, בבקשה. משרד העבודה, בבקשה.

אני הדס פוקס ממשרד העבודה, ואני אתייחס לדברים שנאמרו.

דבר ראשון, אני רוצה להצטרף למה שאמר מרק פלדמן מהלמ"ס, שהאבטלה היום היא מאוד נמוכה, ומבחינתנו, המנגנון של החל"ת הוכיח את עצמו והוא הראה גמישות גדולה. בזמן הקורונה האבטלה עלתה מאוד, אבל ברגע שהמשק נפתח והסגרים הסתיימו, האבטלה ירדה חזרה לרמה הקודמת שלה. אז מבחינתנו, זה היה מודל מוצלח.

זה שהאבטלה ירדה זה נכון, אבל במקצועות מסוימים ובהרבה שטחים לא שימרנו עובדים.

נכון, אבל זה לאו דווקא דבר שלילי. אנחנו רואים שבשנת 2022 היה גידול משמעותי בשיעור המועסקים בהייטק. זה לא דבר שלילי. זה אומר שאנשים הצליחו לשפר את המצב שלהם, ראינו שהשכר במשק המשיך לעלות, ובסך-הכול היה shift בתוך שוק העבודה, אבל זה shift שהוא חיובי, לדעתנו.

לגבי העברת נתונים – גם היום אין ממש מנגנונים של העברת מידע. בדוח מתואר צורך בהעברת נתונים שוטפת בין שירות התעסוקה אלינו. זה משהו שלא קורה. נתוני הביטוח הלאומי זה דבר מבורך מאוד. דובר שהנתונים נאספים עכשיו ברמה חודשית, ואנחנו מחכים לקבל את הנתונים ולעבוד איתם. זה דבר משמעותי מאוד כשאפשר יהיה לדעת מהו השכר החודשי של עובד. גם - - - מרחוק זה דבר מבורך, והלמ"ס עשה עבודה יפה מאוד עם הנתונים החודשיים של כוח-אדם שמאוד עוזר לנו.

דיברת על עולים ועל תוכניות לעולים, אז אצלנו יש תוכנית מגירה לעידוד תעסוקת עולים. זו תוכנית שהוכנה בממשלה הקודמת, וכרגע אין לה תקציב ולכן היא לא פועלת. אבל זה משהו שקיים, ואם יהיה תקציב, אנחנו נשמח להתחיל להפעיל אותו.

תודה לך. סליחה, גברתי, יכול להיות שיותר מתאים שתשבי איתה מאשר איתם?

אנחנו בקשר עם משרד העבודה.

הבנתי. ניסיתי לעזור.

בעניין ההכשרות המקצועיות, בגלל החלטת ממשלה של ועדת 2030, של יעדי תעסוקה, אנחנו מעבירים הכשרות שהתשואה שלהן היא תשואה גבוהה יחסית, כלומר, אנחנו לא רוצים להעביר הכשרות שבסופן אדם לא ישפר את השכר שלו בצורה משמעותית.

תודה רבה לך. יש מישהו ממשרד המשפטים? אין. משרד האוצר, בבקשה.

הי, אני מהאוצר. הצלחתי להגיע.

ברוכה הבאה. חיכינו לך.

שלום, אני רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים. אני אתייחס קצת לדברים שאולי לא דיברו עליהם עדיין. רציתי להתייחס למתח בין מענה סוציאלי לבין תמריצים לתעסוקה.

מכיוון שאיחרת - - -

הייתי איתכם בזום.

אוקיי, אז בבקשה.

דובר בדוח על הזמן שלקח לחלק מהיוצאים לחל"ת לחזור לעבודה. רציתי להציף את המתח שיש בין הרצון לתת מענה סוציאלי כמה שיותר רחב לבין העובדה שזה סותר לפעמים תמריצים לתעסוקה. בזמן אמת זה לא תמיד פשוט להכריע מתי צריך להתחיל את החזרה המדורגת ואת הירידה המדורגת של המענה הסוציאלי.

העמדה של אגף תקציבים, גם בזמן אמת, הייתה להתחיל את החזרה המדורגת מוקדם יותר. לכן אנחנו מסכימים עם מה שנאמר בדוח. אבל אני רוצה להתייחס לנתוני המקרו, והדס ממשרד העבודה התייחסה לזה קצת.

בסוף, כל מדדי התעסוקה השתפרו מהנתונים של טרום-קורונה – שיעור התעסוקה, שיעור ההשתתפות, שיעור האבטלה שירד. ובמובן הזה אנחנו גאים במדיניות שהנהגנו, וגם בחל"ת שאיפשר לנו לחזור יחסית מהר לתפקוד של שוק התעסוקה, גם ביחס למדינות אחרות בעולם.

היו"ר, אני רוצה להתייחס למה שאמרת על ענפים שחסרים בהם עובדים, ובסוף, זה מתחבר גם למה שהדס ציינה. בגלל שאנחנו רואים ששיעור האבטלה ירד ושיעור ההשתתפות עלה, בעצם העובדים האלה לא נפלטו משוק העבודה. גם השכר הממוצע במשק עלה, ולמעשה, הם שיפרו את מצבם. וגם פה יש מתח מובנה. זאת אומרת, יש מחסור בעובדים לא מיומנים, ומצד שני, אנחנו מצליחים לעזור לעובדים האלה את ההון האנושי, גם אם לא דרך המדינה, גם אם הם מצליחים לעשות את זה בעצמם, בסוף, מצבם כפרטים השתפר, וברמת המקרו של המשק זה דבר חיובי.

עלה כאן נושא המודל הגרמני. אני מאתגר אתכם. את לא צריכה לתת לי תשובה. לכי הביתה, ושימי את זה בפני ראש אגף תקציבים.

כשהייתי חבר מן המניין בוועדת הכספים הבאתם את המודל הגרמני, תשלום של מחצית וכולי. אני תמכתי והתנגדתי בו-זמנית. אני חושב שהייתי היחיד שהתנגד, כי אמרתי שכשאנחנו נותנים את זה ישירות לעובד, אין לו אינטרס לחזור מהר לעבודה. ואותו מעסיק שלימד אותו לעמוד ליד מכונת CNC, שהיא מסובכת, ומאבד אותו אחר-כך, אני לא יודע למה, והוא לא הצליח לשמר אותו, כי הכסף ניתן ישירות לעובד, יש לזה כל מיני פירות שליליים – מיליארד שקל מסתובבים בחוץ בין אנשים שלא היו ראויים לקבל אותו. זה דבר אחר.

דבר שני, אובדן עובדים. חלק אולי השתפרו, חלק לא, חלק נשארו בבית, אני לא יודע להגיד. ואני כל הזמן טענתי שצריך לשלם למעסיק. צריך לשלם למעסיק כי למעסיק יש אינטרס לשמר את העובד שלו, יש לו אינטרס שהעובד שלו יסיים את החל"ת כמה שיותר מהר, יש אינטרס לפתוח את בית-החרושת, יש אינטרס לפתוח את חברת ההייטק, ואפילו אינטרס להחזיק אותו כנותן שירות בסוּפּר.

גם לנו כמדינה, באמצעות הביטוח הלאומי – לפני כן, זה לא היה הביטוח הלאומי אבל הם הוכיחו את עצמם – קל יותר להתחשבן מול מעסיק מאשר מול עובד. יש מול המעסיק הרבה מאוד ענפים. הקשרים שלו עם מוסדות השלטון הם קשת רחבה.

כמובן שלא נוכל לקבל החלטה עכשיו, והמודל הזה צריך להיבחן עם אנשי המקצוע כי יש לזה כל מיני היבטים, גם סוציאליים. אם אני רוצה שכל עובדי הניקיון וכל האחיות יגיעו להדסה עין-כרם, יכול להיות שאני צריך לפתוח גן ילדים למטה ופעוטון, וכיתת לימוד א'–ב', וכיתת לימוד ג'–ד'. מקום העבודה יודע להמציא את עצמו כמו שהביטוח הלאומי המציא את עצמו. גם ממקום מושבי הקודם ניסיתי וזה לא צלח. ולכן אני מדבר גם אלייך וגם לפרוטוקול.

צריך לחשוב מחוץ לקופסה אחרי שהאירוע הזה ייגמר. גם לביטוח הלאומי יותר קל להתמודד מול מעסיק. המעסיק מדווח לביטוח הלאומי כי הוא עובד איתו יומיום. מי שמקבל חל"ת לא עובד עם הביטוח הלאומי יומיום, הוא עובד איתו באמצעות המעסיק. ולכן אני אומר שצריך לחשוב על מודל שהוא עוד שכבה אחת מעל המודל הגרמני – לעבוד מול מעסיקים. לא לפחד לתת למעסיק את דמי האבטלה. המעסיק לא ירמה את המדינה. ואם המעסיק ירמה את המדינה, יש לנו מספיק מנופים כדי להתמודד איתו. וכשאני צריך להתמודד, קל לי להתמודד מול מעסיק של שלושה עובדים, ומול מעסיק של 400 או 500, מפעל צינורות, לדוגמה.

בחלקת האלוהים הקטנה של אגף תקציבים שאני מכיר לא רע בעשר השנים האחרונות, תעלו את הנושא הזה. בסוף, זה אותו כיס. אם תכינו מודל או פיילוט של לעבוד מול מעסיק, אנחנו נהיה במקום אחר, להערכתי. זה לא נולד אצלי היום. זה נולד לאור מה שהיה לנו בקורונה. אני חושב שהייתי היחיד שהתנגדתי – בירכתי על המודל הגרמני, אבל מצד שני התנגדתי לו והצבעתי נגד. כי צריך לשנות עוד שכבה אחת.

זרקתי, אגף תקציבים יעשה בזה מה שהוא רוצה, אבל אם תבואו אליי לוועדה בפעם הבאה, לא במתכונת הזו של מלחמה, אני אשאל את השאלות האלה, ואז לפחות תראו לי שעשיתם דיון, שחשבתם. לא עכשיו. עכשיו אתם עסוקים מאוד. כשהעסק הזה ייגמר, צריך לחשוב מחוץ לקופסה. גם לביטוח הלאומי יש מה להגיד בעניין הזה. עם כמה אתה מתמודד היום?

עם 80,000 - - -

80,000 מול מיליון, זה עולם אחר. אבל אתם צריכים להיות minded, אלא אם כן תגידו, מה שאתה מציע הוא שטות אחת גמורה. אני אקבל, אבל צריך לדון בזה. צריך לבחון את זה. אתם צריכים להיות שחקן שיש לו עניין לבחון את המודל הזה של לעבוד מול מעסיק ולא מול הפרט. סתם הוצאתי את מה שעל ליבי, אז תסלחו לי.

תודה לדברי היו"ר, רק שאם נמתין בענף הניקיון, הרבה מאוד עובדים ייפלטו לענפים אחרים. המחסור ילך ויחמיר, ואין לנו שום פתרון. וגם האוצר מתנגד לכל פתרון.

אני חצוי בזה. בתפקיד הקודם שלי הייתה מישהי שהייתה אחראית על האירוח. מצאתי שהיא עם תואר ראשון, עולה ממדינות ברה"מ לשעבר. שדרגנו, היו שתיים, רק אחת תישאר, אבל היא הפכה להיות במחלקת תלונות הציבור. הרמנו אותה מפה לשם.

אני מברכת כל קידום.

אני רק נותן דוגמה. אין לי בעיה עם העניין שמרימים. את צריכה פתרונות אחרים.

אני צריכה פתרון, ואין. האוצר מתנגד ואין לי שום פתרון, ואני בבעיה קשה. אנחנו מול כל הגורמים.

אני מנסה לשדך ביניכם. אין לי יכולת לפתור את הבעיה.

אני יודעת. אבל אולי שיבחנו את זה כבר עכשיו, ולא אחרי המלחמה. שהאוצר יתייחס לזה ברצינות, ויהיה מפגש עם המוסד לביטוח לאומי, וידווחו לך. אם נשאיר את זה לעוד פרק זמן, אז אנחנו - - -

תשוחחי עם גיל שתי דקות בחוץ. בסדר?

סליחה, אני הולכת לוועדת הכספים.

אז קחי ארבע דקות ותשוחחי איתה. צאי איתה, בבקשה. תודה. חכי לה, היא באה אלייך.

משרד ראש הממשלה, בבקשה.

שמי בתיה הררי, אני ראש תחום מקרו כלכלה במטה החברתי-כלכלי של המנכ"ל.

אנחנו עוקבים בצורה אדוקה אחרי ההתפתחויות בשוק העבודה. כמו שצוין, הוקם חמ"ל תעסוקה במשרד הכלכלה, ואליו מוזרמים נתונים של ביקושים ושל היצע במטרה לייצר התאמות. הם פועלים שם בצורה אינטנסיבית, וגם אנחנו איתם בשיתוף, לייצר פתרונות תעסוקה לענפים שזוהו בהם פערים, בעיקר ענף החקלאות וענף הבניין. אני רוצה לציין שהעברת הנתונים שמתבצעת והפרסום שלהם על בסיס חודשי משפרים מאוד את היכולת לתת מענים.

לגבי ענף הניקיון – אני מציעה להם לפנות לחמ"ל התעסוקה. אני מניחה ששם יש להם גם פניות מצד מעסיקים וגם פניות של עובדים ששירות התעסוקה מביא, ויכול להיות שייווצרו שם התאמות.

היא איננה פה. אני מניח שהיא בקשר איתם, אבל אני אעיר את תשומת ליבה כשהיא תחזור. תודה רבה לך.

תודה.

אני רוצה להגיד לכם תודה על השיפור וההשתפרות בנושא השירות לאזרח, בנושא שיפור כל המערכות. זה לא הסתיים. אנחנו נמתין לכם באדיקות כדי שהמערכות יהיו מסונכרנות ויעבדו יחד. אני רוצה לברך את שלושתכם, ולהגיד לכם תודה רבה על המקפצה לדון בנושא הזה. פשוט החלפנו את המילה – במקום קורונה, מלחמה, וההתאמה היא התאמה מושלמת.

הלוואי שזה היה נעשה בתוכניות אחרות, התוכנית הגדולה שלא נעשתה, תוכנית מתכללת בעקבות הקורונה. במקום קורונה, במקום כל הוויכוחים למי מגיע, מה מגיע, מתי מגיע, במי לתמוך, חודש ימים, יכולנו להחליף את המילה קורונה במילה מלחמה, ולגמור את הסיפור. זה לא קרה וחבל. הם יבואו אליי עוד פעם.

אני חושב שזה היה דיון חשוב, רק כדי שנהיה קצת רגועים שזה עובד. זה עובד, ומגיעה לכם בהחלט מילה טובה. לא פתרנו את כל בעיות המדינה בנושא שוק התעסוקה והחל"ת, אבל בהחלט יש התקדמות. ואני מניח שבשנה הבאה כשאני אעשה דיון מעקב, אז המצב יהיה טוב יותר. משיח לא בשערי הר הבית, לצערי. אבל אני מנסה לחבר אותך ולראות. ממשרד ראש הממשלה היא אמרה שתהיי בקשר עם חמ"ל תעסוקה, ואמרתי שאני מניח שאת עושה את זה.

אני בקשר עם כולם.

אז תודה רבה לכם. תודה רבה לכל מי שהשתתף ביון. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:16.