פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכספים
07/11/2023





מושב שני




פרוטוקול מס' 237, 238
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ג בחשון התשפ"ד (07 בנובמבר 2023), שעה 10:00

הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שרן מרים השכל
אחמד טיבי
נעמה לזימי
סימון מושיאשוילי
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
עאידה תומא סלימאן
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
אליהו רביבו
מיכל שיר סגמן

דבי ביטון
ששי גואטה
אלמוג כהן
מירב כהן
טטיאנה מזרסקי
גלעד קריב
פנינה תמנו

נועה שוקרון - רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

ינון גוטגליק - סגן ליועץ המשפטי, משרד האוצר

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, תיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

כפיר בטט - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

מוריה שליסל - החשב הכללי, משרד האוצר

דניאל פדון - אגף תקציבים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, רשות המסים

אמיר דהן - מנהל קרן פיצויים, רשות המסים

עילם שניר - משרד המשפטים

דקלה חורש - לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה

אוריאל כזום - סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

חנן פוטרמן - המוסד לביטוח לאומי

עומר רחמים - עוזר שר האוצר

רונן מרלי - ראש העיר, עיריית נהריה

יסמין מזרחי - עו"ד תנועת העצמאים, תנועת העצמאים

אורן בוטא - יו"ר תנועת העצמאיים, תנועת העצמאים

חגי נאור - יועץ תנועת העצמאים, תנועת העצמאים

רוני מרחבי - סגנית יו״ר, שח"ם - ארגון השחקנים בישראל

אמיר קינן - סגן נשיא הלשכה, לשכת יועצי המס

ירון גינדי - נשיא הלשכה, לשכת יועצי המס

רועי כהן - עו"ד ונשיא להב, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

רון ברקאי - מנכ"ל, ארגון מנהיגות אזרחית

שי ברמן - איגוד המסעדנות

קרן אוחנה איוס - מנכ"ל, חיב"ה - איגוד הגנים הפרטיים הארצי

אדם בלומנברג - סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד, ההסתדרות החדשה

תמיר עידאן - ראש מ.א שדות הנגב, מועצה אזורית שדות נגב

יניב בר אור - מנכ"ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים

חנן דגן - מנכ"ל איחוד גני הילדים

יקותיאל משי - מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל

דובי אמיתי - יו"ר, נשיאות המגזר העסקי

גיורא ואלה - מנכ״ל, איגוד עובדים הקולנוע והטלוויזיה

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

ראול סרובו - נשיא התאחדות הקבלנים

ניר ינושבסקי - יו"ר אגף הבנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

יקיר ליציסקי - איגוד המסעדות

שלומית ארליך
ענת מימון

טמיר כהן

הדס צנוירט



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, מ/1670

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. ישבנו אתמול בלילה כדי להגיע למקסימום הסכמות עם האוצר, והיועצת המשפטית של הוועדה הכינה את התיקונים שיש. יש דברים שעדיין יש לגביהם ויכוח, תגידי מהם ונדבר על כל אחד. הנושא של ראשי המועצות שכאן, הנושא לא עולה היום – עולה רק אחרי שיגיעו התקנות. אמרו לי הבוקר שזה אמור להגיע או היום או מחר, ואחרי שיגיעו התקנות נצטרך לקיים דיון עליהן. היועצת המשפטית תצטרך לעבור עליו ואז יתקיים דיון לגבי הרשויות. אני מקווה שלפחות בחלק שסיכמנו הם יעמדו, אבל זה לא בחוק הזה. זה יהיה בתוך התקנות ואנו מקווים שנגמור את זה מהר.

אדוני היו"ר, בוועדת הכלכלה דובר שבאותן מועצות אזוריות לא להבדיל בין ישובים.

אני לא מדבר על זה עכשיו. זה יהיה בתקנות. יש לי מספיק פה מה לדבר.

שלומית, אני מבקש, מה שלא מתקיים דיון, שלא יתקיים דיון. אם זה תיקוני נוסח – תיקוני נוסח. נמשיך הלאה. כבר יותר מדי הרבה זמן אנו דנים בחוק הזה, ולא את אשמה. אני אשם. בבקשה.

אדוני, רק לגבי ענף הבנייה. זה חשוב.

לא מדברים על משהו ספציפי. נגיע לענף הבנייה ונדבר.

הנושא של ענף הבנייה לא נמצא במתווה, וזה לא בסדר. צריך לומר לאוצר, זה לא יעבור לא המתווה של ענף הבנייה.

שזה ענף שמעסיק לא מעט עובדים.

למעלה מ-200,000 עצמאיים ועסקים קטנים תקועים. זה גם לא יעבור. זה בושה וחרפה מה שהולך פה. כל ההסכמות שהגיעו איתך, אדוני היושב-ראש, הכול התפוצץ. עושים חוכא ואיתלולא מכולם. בושה. שיורידו להם 6,000 שקל. נראה אותם. שקל לא הורידו להם.

נגיע לסעיף הזה של הבנייה, תעלו את העניין הזה ונחליט.

אתמול העלינו.

אדוני היושב-ראש, אנו מדברים על ענף הבנייה יותר משבוע ועדיין לא ראינו.

למה הדיבורים האלה עכשיו? אתם רוצים – נגיע לשם, נצביע בעד. זה הכול. זה המצב. הם אמרו אתמול שבתוך שבוע הם מביאים מתווה שמתאים לעניין הבנייה.

כבר אומרים חודש.

אנחנו נחליט לא כך - נחליט שאנו מצביעים. שלומית, בבקשה.

אנו דנים מההתחלה בנוסח שנמצא לפניכם, יש ההערות מסומנות בעקוב אחר שינויים. אעבור על ההערות אחת-אחת. בסעיף 1 ברישא זה תיקון נוסחי. בפסקה (1) זה הסעיף שמדבר על הגנות המענק מפני העברה שיעבוד העיקול. במקור הופיע שזכות של יחיד לפיצוי למקדמה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או עיקול. בעקבות הדיון בוועדה הורדנו את ההתייחסות ליחיד כלומר זה יחול גם לגבי יחיד וגם לגבי תאגיד. זכות של יחיד לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם לו בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38ג, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהיחיד הזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.

בסעיף קטן (ב) החלפנו את המילה תאגיד בנקאי בבנק. זה עניין ניסוחי ולא מהותי. זה יחול על אותם בנקים. רק התאמנו לחוק שעבר לא מזמן ביחס להגנות על החלטות ממשלה.

בפסקה (2) ברישא זה תיקון ניסוחי. כשדיברנו אתמול על הפיצויים, במהלך הדיון בוועדה דובר על הוספת תנאי שלפיו המעסיק יצטרך לשלם לעובדים את המשכורת. אתם רוצים להתייחס?

לא. רק תיקון נוסחי.

זה לא נוסחי. בדוחות מס הכנסה וביטוח לאומי.

יש אנשים שאין להם דוחות 102 חודשיים למס הכנסה. במקרה כזה אמיר אמר לפרוטוקול שנקבל גם דוחות שהוגשו לביטוח לאומי, שהם דוחות חודשיים כתחליף.

חלק מהדיון העלה חבר הכנסת דלל, אני חושבת, את הנושא של למצוא פתרון ביחס לעובדים שעתיים. זה משהו שנשאר פתוח. האוצר אמר שיחזור עם תשובות גם לגבי עובד שעתי וגם לגבי חברות כוח אדם.

בבקשה, האוצר.

כפי שאמרנו גם בדיון הקודם, הסיפור של עובדים שעתיים הוא בדיוק כמו של עובדים אחרים, כלומר יהיו זכאים לאותם 75%, המעסיקים שלהם, יש שיפוי בגין הירידה בהכנסות ויהיו זכאים לחל"ת בגין השכר הממוצע שלהם בחודשים אחורה בדיוק כמו העובדים הרגילים. אין הבחנה אצלנו בין עובדים שעתיים ללא שעתיים.

זה הולך להיות שיטתי אצלכם – כל מה שתצטרכו להשיב, תגידו שמה שאתם עושים זה בסדר? תגידו מראש אז נדע. נצביע עכשיו. ביקשנו שתבדקו את זה, האם לעובדים שעתיים יש התייחסות מיוחדת. התשובה לא.

החל"ת הוא לא פתרון.

אני חושב שכפי שהיינו פה בשיח רב על הרבה מאוד נושאים - השתנו גם העמדות שלנו. בדבר הזה- -

טוב, הלאה.

כבוד יו"ר הוועדה, הגיעה לפה שושנה סיון. היא עובדת ניקיון שעתית. אם היא תוכל לומר מילה על איך זה השפיע עליה, אודה לך.

אני לא נותן לאף אחד לדבר עכשיו. את רוצה להעמיד אותי במבוכה?

למה מבוכה? ביקשתי 30 שניות עבורה. רק להסביר. הם אומרים שזה לא משפיע. יש פה האנשים- -

אני מבקש ממך להפסיק. קורא לך לסדר פעם ראשנה. בבקשה.

יש פה בנושא הזה גם שכר ממוצע שביקשת מהם לבדוק את הגובה של שכר ממוצע.

לא קיבלנו פתרון של השעתי.

וגם לא מוכנים לשמוע את מי שנפגעים, זו גם בעיה. האוצר אמר אז האוצר יודע, אבל אם נשמע רגע את הקולות.

לגבי השכר הממוצע.

כפי שהשבנו פה בדיון, העניין של שכר ממוצע, קודם כל, עובדים הרבה יותר מאשר מה שהיה אקוויוולנטי בדמי אבטלה. העניין של הסבסוד שקבענו שכר ממוצע, כדי באמת שלא נגיע למצב שאנו מסבסדים שכר – לא רוצה שננקוב בשמות מקצוע אבל זה לא משנה לך, של 40,000, 30,000, 20,000 ₪, שהמדינה משפה את המעסיק בגין השכר של האנשים האלה. אנו מסתכלים על ירידה בהכנסות ובהתאם לזה נותנים את ה-75% של השכר. אנו חשבנו שנכון לקבוע תקרה לזה שגם היא מוכפלת ב-1.25, והוא הרבה יותר מאשר דמי אבטלה לאותו בן אדם. המקסימום דמי אבטלה זה 11,000 ₪ למי שמרוויח את השכר הכי גבוה.

מה השכר הממוצע היום?

12,800.

11,870.

לא ביקשתי 40,000 שקל.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זה 12,880 וזה מה ששמעתי ממך לאורך כל הדרך. לפי החוק הזה, זה ביטוח לאומי וזה 11,870.

אז למה שלא נלך לפי הגבוה?

הולכים לפי הגבוה.

תפסת אותי על טעותי פה על פליטת פה של ה-12,800. אנחנו הולכים כמו תמיד לפי חוק הביטוח הלאומי. טעיתי במספרים של הלמ"ס וזה.

הוא טעה ואני הטעיתי את כולם.

אבל יש בסיס מאחורי הסכום הזה. זה לא סכום שהמצאת אותו עכשיו.

נכון. במספרים אנחנו הולכים תמיד לפי החוק של הביטוח הלאומי.

הלאה.

אנחנו עדיין בהגדרה של הוצאות השכר בתקופת הזכאות. נעבור לפסקה (1ב) שם נשמטה במקור ההתייחסות לכך שזה צריך להיות כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25.

נעמה, הדיון עכשיו הוא לא דיון שאנו עכשיו מדברים על נושאים. סיימנו את הדיונים. אנו נמצאים כאן באולם הזה ולא בחדר הישיבות של הוועדה כי הרבה אנשים ביקשו לבוא. אנו עוברים על סעיפי החוק. אנחנו לא מביאים עכשיו אורחים שיאמרו דברים.

אני לא הבאתי. הם באו וביקשו. כשאני מביאה, אני רושמת מסודר.

אמרתי את דעתי. אמרתי - אני לא נותן לאורחים.

רק אומר משהו אחד על מה שאמרת. עם אמפתיה לא הולכים למכולת. יש פה דיון אחרי דיון שאמרו: יהיה מענה, יהיה מענה. הגענו עד הולם כי הם באותה תשובה מהפעם הראשונה. אנו מתווי המדיניות פה.

אפשר להצביע נגד.

זה לא הגון לומר את זה כי אנו רוצים להצביע בעד.

גפני, דיברנו על זה מההתחלה. קואליציה אופוזיציה. לא רוצים להצביע נגד. אתה לא- - - לעובד שעתי, אדוני היו"ר?

אנו יודעים על עובדים שעתיים. זה מונח לנו על השולחן. מנסים לראות על מה הם אומרים לא.

תשאל את כולם.

בפסקה (2א) אני בעמ' 3 למעלה, אנחנו עדיין בהגדרת הוצאת השכר ותקופת הזכאות. היא פתחה ב: "תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(א) להגדרה זו", כיוון שתוצאת המכפלה ב-(1א) מביאה בחשבון את ה-1.25 ופה ההכפלה צריכה להיות ב-1.325, תיקנו כך שזה יהיה 75% משכר העבודה ששולם לעובדים בעד התקופה המזכה לעניין השכר, כפי שדווח לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת משכר עבודה, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום ההכנסה כפי שדווחה בדוח שהוגש לפי 131 שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור הכולל תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325.

הייתה הסכמה על זה?

כן. בסעיף קטן (ב) הכנסנו בהתאמה את ההכפלה ב-1.25.

בפסקה (3) בהתאמה בסעיף קטן (א) הכנסנו את ההכפלה ב-1.25 וגם בסעיף קטן (ב) את ההכפלה ב-1.25.

בהמשך דובר בוועדה – אנו בעמ' 4 – האוצר התבקש לבחון את החלת המתווה גם על ניזוק שמחזור העסקאות שלו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים. פסקה (3) מתייחסת לזה שמחזור העסקאות אינו עולה על 400 מיליון שקלים. פה עלה לראשונה הנושא של החלת המתווה גם על ניזוק שמחזור עסקאותיו עולה על 400 מיליון שקלים תוך תחימה בתנאי סף קשיחים יותר.

כבוד היושב-ראש, הדוגמה שאתמול נתן אמיר דהן לפי החוק הזה כאן לא מתקיימת. אמיר דהן נתן דוגמה שאם יש לי עסק של 450 מיליון ונניח שבעוטף או ב-0 עד 40 יש לו סניף של 60 מיליון, אז הסניף של ה-60 מיליון יקבל כסף, והחברה בתל אביב שכביכול יורדת ל-390 מיליון גם תקבל כסף. הדוגמה הזו לפי החוק הזה לא יכולה להתקיים. הדוגמה שאמיר דהן אמר שהיא אפשרית, לפרוטוקול, לפי החוק הקיים כפי שמנוסח לא יכולה להתקיים.

אומר לך מה הבעיה, אדוני היושב-ראש – אמיר דהן עכשיו בוועדת הכלכלה כי נתת לביטן לטפל בתיירות והחקלאות, אז הוא קרא לו לשם.

לגבי החקלאות, מזלכם שזה שם. עכשיו הייתי שם ולא עומדים במילה. הם כנראה לא מסונכרנים עם המילים שהיו פה, על הסיפור של החקלאים. מזל שזה שם. מעל 40 מה שהגענו להבנות אתמול. שהיושב-ראש ישמע את זה שנותנים לוועדה אחרת על החקלאות ואנחנו לא מסונכרנים שם. אין לי בעיה שנתת לביטן. הבעיה ששם מוכרים להם סיפורים אחרים שלא היו הבנות. כשאני הייתי בהבנות עם צביקה.

הכול פה. ההצבעה היא כאן. נחזור לזה. הלאה.

אנו בעמ' 5. רשות המיסים התבקשה לחזור עם תשובה- -

לא קיבלנו תשובה על מעל 400 מיליון מהאוצר.

חוזרים לזה. הוא לא פה. הוא תכף יגיע.

עמ' 5, רשות המיסים התבקשה לחזור – במהלך הדיון העלינו, בפסקה (2) כתוב שלעניין ניזוק של מוסד ציבורי זכאי זה סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה. לשאלתי למה נדרשת ההתייחסות למהלך רוב חודשי השנה ולמה היא מתייחסת, אמיר ביקש לבחון ולחזור אלינו עם תשובה.

בדקנו וזה צריך להיות. זה אומר שההוצאות שנלקחות בחשבון הן אלה שקשורות להכנסות השוטפות ולא הכנסה חד פעמית. זה מקביל למה שכתוב בהכנסות. בהכנסות כתוב, ההכנסות שנלקחות בחשבון הן ממכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף במהלך רוב חודשי השנה ושלומית שאלה אם גם בהוצאות. בדקנו וזה צריך להיות גם בהוצאות, שתהיה הקבלה. זה היה בקורונה בשתי החקיקות.

מה זה אומר לרוב?

יש פרקטיקה כבר שנים.

מה היה בקורונה?

יש פרקטיקה. בגדול, זה מה שקורה באופן שוטף.

זה נשמע הגיוני, ירון. גם יש פה הפרדה – הוצאות שקשורות למכירת שירותים, שם אין הדרישה לרוב חודשי השנה, או מוצרים רוב חודשי השנה. זה בסדר.

אנחנו עוברים לנושא מוסד ציבורי זכאי עם כל הנושא של המלכ"רים.

אני רוצה לומר משפט אחד – אנחנו צריכים לוחות זמנים, מתי זה יקרה.

לא יודע, אני לא הממשלה.

משפט אחד ואני הולך. מחר אבוא שוב. - - - מושב יושיבי אצלי. הוא לא בתוך ה-7 ומתפרקים. כל יום כזה אנחנו מפרקים אותם. הם ליד התותחים. שהמדינה תעביר את התותחים פנימה או תיתן להם פתרון. אנחנו כל לילה איתם, עוברים בית-בית. אנשים בוכים. רחמנות. תגידו לנו מה לעשות. נבוא מחר, נבוא בלילה, הם רוצים לבוא להפגין בבוקר. בשביל מה זה טוב? שנראה לחמאס שהם חלשים? תנו לנו לוחות זמנים.

דיברתי אתמול עם שר האוצר.

אבל הוא לא מדבר אתנו, והאנשים האלה בוכים ממש, קוראים את הבגדים שלהם. זה לא פייר. אנחנו לא יכולים להוציא את האנשים האלה החוצה. מחכים לשר שיקרא לנו.

תודה.

אפשר להוסיף תקציב לרשויות המקומיות כדי שיוכלו לקבל החלטות לבד לגבי תושבים שאולי ייפלו בין הכיסאות.

כבר נפלו.

לכן צריך לתת לרשויות המקומיות את התקציב.

מה זה הדבר הזה עכשיו. את לא קיבלת רשות דיבור. באמת. למה זה? בבקשה, הלאה.

אף אחד לא מבין טוב יותר מראש רשות הרי. דיברנו על זה בקורונה ויש לזה משנה תוקף עכשיו. משפחה פצועה, שלא יכולה לחזור לעבודה, לפי הממשלה, היא צריכה לחזור לעבודה ולא זכאית לכלום, אבל ראש הרשות רואה אותה. הם רואים שהם לא יכולים לחזור לעבודה אז הוא יידע לשפות.

את רוצה לדבר מה שאת רוצה? אנחנו עכשיו בדיון אחר. שלומית, אפשר להתקדם?

בעצם אנו עוברים לעמ' 5 למטה, המושג של מוסד ציבורי זכאי. דובר בוועדה על הייחודיות של המלכ"רים. האוצר התבקש לבחון מתווה ייחודי לגבי מלכ"רים שהם לא בעלי אופי עסקי. כחלק מזה, ממה שאני מבינה, מתבקש תיקון של פסקאות (1) ו-(2) כך שבמקום שליש, 25% לפחות מהכנסתו בשנת 2022 של מוסד ציבורי זכאי כפי שדווחה בדוח שהגיש לא הייתה מתמיכות ותרומות.

זה רק בהגדרה?

אדוני היושב-ראש, אני רוצה פה הערה. במקום 33% - 25%.

במה יש כאן פתרון, אדוני היושב-ראש?

רגע, אני רוצה להתייחס לזה. קודם כל, זה שינוי מבורך, אבל מעבר לזה, דיברנו על מתווה ייחודי למלכ"רם ואני רוצה להתעקש פה על לוח הזמנים. רוצה לקבל לוח הזמנים למתווה ייחודי למלכ"רים.

אני מצטרף לאמירה, ומעבר לזה- - -

אני רוצה אמירה ברורה מאגף התקציבים, מתי נקבל את המתווה היחיד הזה.

אף אחד לא שומע אותך. אני לא מבין איך מתנהל הדיון פה.

אדוני היושב-ראש, למה שבליאק אמר ואני מצטרף לזה, שצריך להגביל זה ולומר שהמתווה הזה יגיע בהקדם כי גם שם קורסים, גם כאן סגרנו אתמול – היה דיבור על זה שמורידים את הסיפור של התרומות אבל כן נשאיר את התמיכות, וכרגע אני רואה שגם התרומות וגם התמיכות לעמותות – ירד. צריך לראות איך נותנים לזה מענה.

הפוך. מיטיב. יותר עמותות ייכנסו למסגרת.

דקת דומייה. נא לשבת.

אתמול דיברנו. החמצן, ההכנסה של העמותות זה מתמיכות ותרומות. אני מבין את הסיפור של התרומות, כי בסוף זה משהו חיצוני אבל התמיכות זה תמיכות שהמדינה הבטיחה להם, והם כבר ביצעו את זה.

זה היה אמור לבוא במתווה נפרד. אני לא רוצה להגיע למצב שאנחנו נחכה עכשיו.

אני מבין את זה אבל חושב שעד שיבוא מתווה – יכול להיות שהמתווה ייתר את זה, אבל בסעיף כאן אני מבקש להוריד את המילה תרומות – אני מבין את זה, אבל את התמיכות להשאיר.

צריך לחשב את התרומות כהכנסה לכל דבר.

ביקשתי 25%.

גם אני.

בנוסף, ביקשתי מתווה ייחודי למלכ"רים, הבטיחו לי. אני רק רוצה לוח זמנים.

מתי זה יתבצע?

אמרו לנו תוך יומיים.

אנחנו מבינים שמתווה הנוכחי מיועד יותר לעסקים. במקביל, יחד עם אגף התקציבים, עם החברה האזרחית, מכינים מתווה שייתן מענה בדומה לקורונה, מענה משלים לעמותות. אנו מקווים להביאו לאישור הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר השבוע ולאחר מכן לפרסם אותו.

מה זה בדומה לקורונה? מה יכלול המתווה? יודעים לומר בקווים כלליים?

בקווים כלליים, אנו רוצים לתת מענה לפגיעה בעמותות שלא ייכנסו למתווה הנוכחי, שיש להן ירידה בהכנסות ופגיעה בהוצאות. המטרה היא כן לתת להם את האפשרות לשמר את הפעילות הקיימת שלהם גם לאחר כך כמו למשל לגבי עובדים. זה פחות או יותר הכיוון.

יהיו תוספות תמיכות למלכ"רים חיוניים?

לגבי תוספות תמיכות, כבר היום משרדי הממשלה והשרים הרלוונטיים בתחומים השונים כבר הוסיפו תמיכות בתחומים שונים לתמיכות שחיוניות למצב החירום כמו בביטחון, חקלאות. זה כבר קיים.

אדוני היושב-ראש, אל"ף, אנו צריכים זמן – עד מתי זה יהיה מוכן. כי זה גם חמצן. בי"ת, אני מבקש גם במתווה הנוכחי – למרות שזה לעסקים - אני מבין שזה לא כולל את כל העמותות, אני מבקש שגם פה יישאר תמיכות, יורד התרומות אבל כן להשאיר תמיכות כי זה ההכנסה של העמותות.

אדוני היושב-ראש, לגבי הנושא של העמותות, שתי הערות. אל"ף, צריך להוריד, כפי שאמר חבר הכנסת סולומון, את עניין התרומות. ההגדרה צריכה להיות שיש 25% שהם לא מתמיכות. רק תמיכות מדינות. תוציאו מפה את התרומות כי זה לא- -

הוציאו את התרומות.

לא.

כרגע הוציאו גם תמיכות וגם תרומות. אני אומר להוציא תרומות ולהשאיר תמיכות.

צודק. דבר שני, שחייבים להבין, שבסופו של דבר כולם מדברים פה על תמיכות המדינה. כל מי שמנהל עמותה יודע שבחלק גדול מהעמותות – לא בכולן - התמיכות מגיעות בעיכוב דרמטי. יש פה איום תזרימי גדול מאוד על עמותות. עמותות הרווחה והבריאות מקבלות כל חודש העברה ממשרד הרווחה והבריאות אבל כל העמותות שמגישות בקשות לפי תקנות תמיכה, אתם יודעים את זה.

הם מקבלים בדצמבר על מה שעשו כל השנה.

מבקשים שתורידו את עניין התרומות.

הבנתי. תוכלי לומר לפרוטוקול תוך כמה זמן – ביקשו חברי הכנסת בליאק וסלומון, מתי מגיע המתווה של הנושא של הגופים הציבוריים?

נעביר את המתווה לאישור הגורמים המוסמכים במשרד האוצר עד סוף השבוע הקרוב ולאחר מכן נפרסם.

מה זה לאחר מכן?

ביום ראשון. נביא לאישור הגורמים המוסמכים. אנו צריכים לעבור את החשכ"ל, את שר האוצר ונפרסם אותו מקווה בשבוע הבא – כמובן בשיח עם העמותות. היום אנחנו נפגשים איתם. נפגשנו איתם כל השבועות האחרונים. מבחינתנו המתווה ייתן מענה גם לעמותות נתמכות וגם לכאלה שהן לא נתמכות. לגבי שאלתו של חבר הכנסת, אנו מסכימים להוריד את נושא התמיכות. כלומר שיישאר רק תרומות, כלומר שבהכנסות העצמיות לא ייכללו תרומות אך תמיכות ייכללו.

תודה.

מה לגבי מעונות יום שחלקם מלכ"רים וחלקם עסק? צריכים התייחסות נפרדת.

כל אחד יוכל להגיש בהתאם לעניין שלו.

כולל פיצול, על התחום של העסקי של העמותות להגיש?

נבחן את זה ונדע לתת תשובה. בגדול, מבחינתנו- -

מה הולך להיות אצל החשכ"ל? מה אתם הולכים להגיד לו?

אנחנו עובדים עם החברה האזרחית על מתווה. כמובן כמה שיותר לשמור על ליבת העמותות הרלוונטית, שיהיה מבחינת כוח אדם, מבחינת הפעילות עצמה, כשנצא ממצב החירום - בעזרת השם בקרוב- - -

אנו לא רוצים שזה יימשך לשבוע הבא ולשבוע לאחר מכן. רוצים את זה לשבוע הזה.

משרד החינוך השבוע וגם קבענו להיום עם החברה האזרחית. אתמול ישבנו.

מה זה תמיכות?

שנייה. לפי התוכנית אתם ביום ראשון מגיעים לפה עם המתווה.

בהתאם לאישורו של שר האוצר.

בסדר. בהתאם לאישורו. אם לא יהיה אישורו, גם לא יהיו פה אישורים על הדברים שאתם מבקשים. זה הכיוון. אחרת אנחנו עוצרים. אתם מורידים את עניין התמיכות, משאירים את התרומות.

נכון.

ואני מבקשת שתסבירי מה המשמעות כשאתם אומרים- -

זה נוהל שונה מהחקיקה שיש פה. זה בעצם תמיכה נוספת בעמותות. העמותות מקבלות משהו נוסף. מהנוסח פה זה נשאר אותו דבר.

אז מה המשמעות שהיא אומרת: אני מוציאה תמיכות?

יש מתווה אחר. יש מתווה נוסף לעמותות.

הבנתי, אבל מה המשמעות שאת אומרת שעכשיו את מוחקת את המילה תמיכות ממה שלא ייחשב כבסיס, כלומר – מה זה נקרא תרומות?

אתם צריכים להוריד את המילה תרומות בסעיף קטן (1).

הפוך כי כתוב: לא ייכלל. זה בשלילי. לכן התמיכות מוריד, תרומות – משאיר.

שאלתי שאלה. אני רוצה להבין מה זה תמיכות. אני לא רוצה עכשיו להבין על התרומות. אמרת שתמחקו את המילה תמיכות, כלומר שכן ייכללו בבסיס החישוב. זה מה שהיא אמרה.

שנייה. מאיפה תמחקי את המילה תמיכות?

אתייחס. מדברים פה על שני דברים שונים. אחד, לגבי החקיקה הנוכחית, מבחינת מוסדות הציבור שיוכלו להיכנס תוך ההגדרה של רשות המיסים, הורידו להבנתי, אתמול את הרף, ל-25% הכנסות עצמיות. כשאנו מחשבים הכנסות עצמיות נכון ללפני כמה דקות, נחשבו גם תמיכות וגם תרומות. יצאו מהחישוב על הכנסות עצמיות. תמיכות – הממשלה תומכת מדי שנה ב-4,000 מוסדות ציבור בסדר גודל של 4 מיליארד שקלים. זה הממשלתיות. לכן יכלו להכניס את זה. מה שאני התייחסי קודם, שאנו עושים מתווה מקביל לחקיקה, לא בחקיקה, שייתן מענה לעמותות שלא נכללות במתווה. גם שם ניתן התייחסות לעניין התרומות.

אבל כל ענף זה שונה. צריך להסתכל כל ענף.

לגבי המתווה, קודם כל על החוק, אמרת – מוציאים, מורידים ל-25%.

מוציאים את נושא התמיכות.

כן. לגבי המתווה, בקורונה כשעבר מתווה, בחוק כתבנו שיהיה מתווה של 100 מיליון ₪ עבור עמותות שלא יהיו כלולות בפיצויים האלה. כמה כסף עכשיו אתם שמים עבור אותן עמותות?

אבקש מדניאל להתייחס.

אנו יושבים כעת על המתווה. יושבים עם העמותות היום, אתמול וגם היום נשב איתם אחרי הדיון כדי לראות מה התמיכה שהם צריכים ואז נעשה את החישוב ונבין מה סדרי הגודל התקציביים.

אבל אז אתה יודע מה יקרה – איתם לא תגיע להבנות, כי אנו יודעים. הרי גם בפעם שעברה ביקשתם לא לשים את זה, ותוך כדי הדיונים התווכחנו ובסופו של דבר חזרתם, נקטנו בסכום ואמרנו: לא יפחת מזה. גם פעם שעבר רצו לתת. לכן גם הפעם אנו דורשם שיהיה כתוב: לא יפחת מ-. אתם רוצים ממיליארד, מ-2 מיליארד, כמה שאתם רוצים.

כמה היה בפעם הקודמת?

100 מיליון שקלים.

היו שתי קרנות.

נכניס בחוק שלא יפחת מ-140 מיליון.

הרב גפני, הם יבחנו ויהיה מעל.

נדבר איתם, נדע את הצרכים ואז נדע להתייחס.

מה שמבקש חבר הכנסת גפני - להכניס סעיף דומה למה שהיה בקורונה ולומר שיוקצה תקציב שלא יפחת מ-140 מיליון שקלים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב.

נבדוק גם מול הצרכים. אנו יושבים היום עם העמותות. נבין מה הצרכים ואז נדע להתייחס.

תכניסי: לא יפחת מ-140 מיליון.

אני מתייחס לא למתווה הנוסף אלא לחוק. לא ברור לי – אם אפשר להבין מרשות המיסים - מדוע בסעיף קטן (1) מדובר גם על תמיכות וגם על תרומות. התרומות של העמותות זה החלף לנושא מכירת שירותים. אני מבין את העניין שרבע זה לא ממקורות המדינה לפחות. לא צריך לשנות אם זה תרומות, אם זה מכירת שירותים. מה שעוד שהכנסתם את סעיף קטן (2).

תרומה תפגע בהם. לא תהיה להם ירידת מחזורים.

ינון, הם לא משנים את החוק. משה אמר שהם מוכנים, אבל הם לא מוכנים. צריך לומר, שרבע לפחות מההכנסות הם לא מתמיכות מדינה.

תמיכות ותרומות, כי אם תכניס את התרומות, הם לא יהיו זכאים לפיצוי.

תראו מה כתוב פה בשני הסעיפים.

דיברנו על זה. זה יפגע בעמותות.

מה שמשה אמר לא מקובל על רשות המיסים. כרגע הם משאירים גם תמיכות ותרומות. הרציונל של התמיכות מובן. אתם אומרים: כדי שעמותה תקבל מענק, לא יכול להיות ש-100% מהכנסותיה זה מה שהמדינה נותנת לה, כי המדינה תמשיך לתת.

כבוד הרב, אם אתה רוצה שמה שיקרה זה מה שהתכוונת, התמיכות צריכות לרדת מהמכנה. רק אם התמיכות יירדו הנוסחה מהמכנה, יקרה מה שביקשת.

מוריה, זה לא מה שאמרת קודם?

אם מדברים על החוק – מוריה לא קשורה לחוק. דברו פה עם אמיר.

בבקשה.

ביקשנו אתמול. גם שוחחנו אתמול. הרב גפני, ביקשנו אתמול. אנחנו מבינים את ההתנגדות לתרומות והבנו אתמול ולכן אמרנו שזה יורד. התמיכות הן ההכנסה של העמותות. הן לא עסק. לכן ביקשנו שאת התמיכות לא נגביל. הן יהיו הבסיס לחישוב.

נסביר. תמיכת ותרומות כעת לא נמצאים בנוסחה, מסיבה אחת – כי לו ייכנסו בנוסחה, לא תהיה להם ירידת מחזורים. אמשיך. לגבי תמיכות, יש שני סוגים: אחד, כלליות – עמותה מקבלת סכום כללי – תתנהלו עם הסכום. יש תמיכות שהן פר ילד שאותה עמותה מטפלת בו. זה לא תמיכה אלא זה מתן שירות. בסוף מכל מה שקשור לתמיכות ותרומות, יש פה חוק עסקי. אם כל עמותה מתרומות, אנו לא יודעים לטפל בה. לכן יש המתווה המשלים שיודע לטפל בעסקים האלה. אנו לא יודעים לטפל במי שהוא רק תרומות. אין לנו ידע כזה ברשות המיסים, וכל החקיקה הזו עסקית אז בסופו של דבר הסכמנו להוריד מ-33% ל-25% את רף הכניסה כדי שיותר עמותות ייכנסו אבל בסוף אנו יכולים לטפל רק ב-25%, באחוז שהוא לא מתמיכות ותרומות, כי זו הכנסה אמיתית. לכן כמו בקורונה, נעשה מתווה נוסף, משלים, על ידי החשב הכללי, שנותן את הפתרון הכולל. בסוף זה יצור קצת שונה ממה שאנו מכירים כעסק רגיל.

בבקשה.

תודה רבה. אנחנו נמצאים פה יומיים. אני ממנהיגות אזרחית – ארגון הגג של העמותות. אני רוצה לתקן – אל"ף, עמותה יכולה להתקשר עם המדינה בשתי צורות – במכרזים כנותנת שירותים, ובתמיכות, ואם אני עכשיו מטפל בילד עם מוגבלות, בדרך כלל אעשה זאת במכרז התקשרות ולא באמצעות תמיכות, וזה לא קשור לעניין זה. תמיכות מרכיב מרכזי בהכנסות של ארגונים ללא כוונות רווח שונים. גם תרומות. הבנו את התקדימיות בנושא התרומות ולכן ויתרנו אבל עדיין בחישוב ההכנסות העצמיות לעמותה לא משנה אם המדריך ממומן – אנו מדברים פה על המשכיות המשקית, העסקית וכו'. לעמותה לא משנה אם המדריך הזה משולם על ידי כספי התמיכה של משרד החינוך או משולם על ידי תרומה. לכן – ולגבי הוויכוח, מה שחבר הכנסת סולומון אומר – למחוק את המילה תמיכות, זה לא יהיה מתרומות אבל יוכל להיחשב, הכנסות עצמיות- --

אבל יש המתווה ומביאים את זה בשבוע הבא.

גופים נתמכים, יש 15,000 עמותות בעלות ניהול תקין, 20,000 עמותות פעילות, יש כ-3,500 עד 4,000 ארגונים נתמכים וזה רלוונטי לגביהם אבל יש עוד 12,000 עמותות שחלקן עובדות בדיוק עכשיו בתוך החירום. אין סיבה שהמענה לא ייתן את זה. יהיה מתווה נוסף אבל התמיכות הן בהחלט- - -

היושב-ראש, אני מבקש להצביע הצעה לגבי החוק. לא המתווה. אמיר, איני מדבר על המחזור אלא אנו מדברים על תנאי הסף. בשני התנאים הללו יש רגע להוציא את עניין התרומות. הרבע הזה, שהוא תנאי הכניסה הראשון, הרבע הזה צריך להיות שונה רק מתמיכות. לא קשור בתרומות. זה לא משנה, יש עמותה שמוכרת שירותים ויש עמותה שלא מוכרת שירותים בכסף אלא מקבלת תרומות עבור השירותים האלה. לא משנה. למשל, יד שרה לא מוכרת שירות. אין לה הכנסות עצמיות ממכירת שירותים. היא עובדת על זה שאנשים תורמים ואז משאירים את הפיקדון. לכן אני מבין את הרעיון שכדי להיכנס – אני מבין שאתם רוצים שלפחות רבע מהפעילות של העמותה לא יישב על כספי המדינה, שהם יחסית מובטחים. העמותה תמשיך לקבל אותם, אבל הרבע הזה לא צריך לעניין אתכם אם זה מכירה בפועל או זה קבלת תרומה כי עמותות עובדות בכל מיני שיטות. מספיק שיש התנאי השני שאומר שלפחות רבע מהרבע הוא באמת מכירת שירותים. הרי זה התנאי השני. לכן אני חוזר: תורידו את המילה תרומות, התנאי הראשון.

ינון, מה היה הסיכום אתמול בלילה?

להוריד את התרומות, זה היה הסיכום.

לא להוריד את התרומות אלא את התמיכות. כבוד הרב, איני מביע דעה.

ירון, כשאתה אומר – אנו רוצים שהתרומות ייחשבו כהכנסה. אחרת אף אחד לא מרוויח מזה, ברווח. הרי העמותות האלה נכנסו תחת האלונקה במקום שהמדינה תשלם את זה. זה הסיפור. לכן אמרנו וזה מה שהוא אומר – זה לא אמור להיחשב לי.

כל מה שאני אומר, שאם אתם רוצים שהסיכום שהגעתם, וזו הכוונה שלכם, תצא לפועל, בסעיף 2 צריך להיות כתוב 25% לפחות מההכנסות ללא התמיכות. ואז זה מביא לידי ביטוי את מה שאתם ביקשתם. כל דבר אחר שתעשו – אתם עושים הפוך.

תודה. נמשיך. הוחלט מה שאמר עכשיו.

זה אותו דבר. רק עניין של ניסוח. שלומית תסגור. הרבע שהוא תנאי הכניסה, הוא לא מתמיכות מדינה. תמצאו את הניסוח. הרבע הזה, לא משנה אם הוא תרומות או מכירת שירותים. הוא לא תמיכות מדינה.

הם נגעו במונה ואני - במכנה. מה שאתה רוצה נמצא במונה ולא במכנה.

אתם מבקשים למחוק מהסעיף הראשון את המילה תמיכות.

אתם רוצים לומר, תנאי הכניסה הוא שרבע מהכנסות העמותה לא – ואנו אומרים שמזה צריך להוציא את התרומות כי לכם לא צריך לשנות אם העמותה מוכרת את השירות או מקבלת.

זה הפוך, מה שאתה אומר. אני מתנצל. המשפט הוא בצורה שלילית. הניסוח יותר קשה. אם תעשה מה שאתה אמר, תפגע בהם.

שוב אני אומר: מאחר שאני מבין את כוונת המחוקק, צריך בסעיף 2 – 25% לפחות מההכנסות ללא תמיכות בשנת המס 22'. זה אומר, שאני לוקח את כל ההכנסות שלי, מוריד את התמיכות ומהתוצאה עושה 25% מהתוצאה הזו, ואני בפנים. זה מה שאתם מתכוונים.

זה תנאי מס' 2.

אסביר. אם מחליטים להוריד משהו, צריך להיות משני הסעיפים. לא רק מסעיף אחד. ירון טועה בזה. כרגע כשאנו בודקים את העסק ואומרים לו: 25% מההכנסות שלך, זה תמיכות. אתם מבקשים להוריד את המילה תמיכות. שהתמיכות יהיו הכנסה עצמית, ואז יהיו זכאים לקבל עליה. זה יכניס אותו לרף. זה מה שאתם מבקשים לעשות. שני הסעיפים זהים. רק אחד אומר מתמיכות ותרומות והשני אומר שהשירות הוא במהלך רוב חודשי השנה. זה אותו סעיף. אתם מבקשים להוריד את המילה תמיכות, כדי שהתמיכה תיחשב כשירות, גם אם זה תמיכה כללית. כהכנסה.

הרעיון הוא לאפיין עמותות שיש להן עסק.

יש בזה עיוות. אם יש עמותה עם 100% תמיכות היא תיכנס לתוך החקיקה.

תקשיבו שנייה למה שאני אומר. הרציונל שלכם היה שעמותות שמקבלות את הכסף שלהן בעיקרו מהמדינה, צריכות פחות תמיכה.

לא, זו לא המטרה. הרציונל הוא שהחוק הזה מתייחס לעסקים ולא לגופים אחרים, ולכן עמותות שיש להן פעילות עסקית משמעותית, כשאמרנו 50% ואז ירד ל-33% ואז ירד ל-25%, יהיו בפנים, ועמותות שאין להן פעילות עסקית לא יהיו בפנים.

מה שאני אומר לך, שבעמותות להבדיל מעסקים, חלק מהפעילות העסקית באה לידי ביטוי בקבלת התרומה בגין הפעולה. מה קורה כשיש עמותה שיש לה 60% תמיכות מהמדינה, ויש לה עוד 40% לא של הכנסות עצמיות במכירת שירותים אלא בתרומות בגין אותם שירותים – היא לא תיכנס כאן אז זה לא הגיוני. יד שרה למשל, ואתם מכירים את יד שרה, לא מוכרת שירותים. היא נותנת שירות, ומקבלת בגינו תרומה. מה יקרה - שיד שרה שיש לה 50% הכנסות מדינה ו-50% מקבלת תרומות בעבור השירותים לא תקבל פה תמיכה.

אתן לכם דוגמה מספרית. נניח שאני עמותה, יש לי 50 שקלים ממכירת שירותים, 100 שקלים מתרומות ו-100 שקלים מתמיכות. 50 מתוך 250, שזה השירותים מתוך סך ההכנסות שלי, זה 20%, אני בחוץ. מה שביקשתי, אם אני מוריד את התמיכות מהמכנה, אני לא מחלק 50 ב-250 כי הורדתי את התמיכות. אני מחלק 50 ב-150. זה 30%, אני בפנים. זה מה שאתם ביקשתם.

אבל אם מכירת השירותים יותר גבוהה מה-50? אין לך בעיה בכל מקרה.

אם אתה מבצע פעילות שוטפת- -

לכן מה שאמרתי, זה הדוגמה. אתם צריכים רק להחליט מה אתם רוצים.

אבל אם אתה עמותה שיש לה רק תמיכות ותרומות.

אשמח להתייחס. אם יש עמותה שהיא רק בתמיכות, יהיה לה מתווה חלופי.

זה בדיוק הרעיון של המתווה הנוסף.

עד שתגישו גם ייקח חודש. העמותות האלה בינתיים עלולות לקרוס.

התחייבנו עד יום חמישי.

אפשר בינתיים להקפיא מס שכר שלהם? כמענה זמני לפחות?

זה לא בתחום שלנו. רשות המיסים.

גפני, הם לא יביאו מתווה. בצלאל היה פה, אמר: תוך 48 שעות יש לנו מתווה - לקח חודש שלם. עכשיו אתה אומר יום חמישי יהיה להם מתווה, ייקח להם חודשיים. העמותות האלה הולכות לקרוס ומדובר בעמותות שנותנות גם מענה רפואי, מענה פסיכולוגי.

היה מתווה תוך שבוע, של האוצר, והיו שם כל העיכובים. היה בסיס טוב לשינויים. רק השינויים לוקחים זמן.

אני חייב לומר, שתבין את העיוות שנוצר בנוסחה, לבקשתך. אתה אומר: בתנאי סף תכניס אותם אבל בירידת המחזורים תתעלם בתקופת הזכאות מהתמיכות והתרומות התמיכות והתרומות כי יכול להיות שעלו בתקופת הזכאות ולא תהיה להם ירידת מחזורים. אתה יוצר בתוך נוסחה אחת, מצד אחד זכאות – אני מוריד את זה אבל ירידת מחזורים – אתה יוצר עיוות לשני הכיוונים. זה לא הגיוני. הבנתי מה שאתה מתכוון כדי שייכנסו מתחת ל-25% אבל אחרי זה בירידה לא תהיה להם ירידה אם אצטרך להכניס את אותן תמיכות לתקופת הזכאות ואת אותן תרומות לתקופת הזכאות אז לא תהיה להם ירידה. זה יוצר עיוות בחוק, בלתי אפשרי. צריך מתווה נוסף שאמור לתת את הפתרון הזה.

אז תכניס רק אחד מהם, את התמיכות ולא את התרומות ואז יהיה לך יותר קל בחלק השני.

אבל גם אם באוקטובר אותה עמותה קיבלה תמיכה יותר גדולה מהמדינה לא תהיה לה ירידת מחזורים אז היא נכנסה לחוק.

מי שקיבל, אני מבין אותך. אני רוצה את אלה שלא קיבלו. אלה שעבדו שנה שלמה ולא קיבלו את הכסף הזה.

חבר הכנסת סולומון, מי מייצג את העמותות? נמשיך. מתחיל להיות פה תסבוכת. כולנו רצים לעזור למגזר השלישי ולעמותות, ואנחנו עוד עלולים לגרום נזק.

סגרנו לגבי לוח הזמנים של המתווה המשלים, נכון?

ולדימיר, המתווה ברור לחלוטין. מה שנאמר, היום יושבים, ועד סוף השבוע זה צריך להסתיים ולהגיע לכאן תחילת שבוע הבא. אני מעריך שהמתווה הוא הפתרון. בכל מקרה אני מבקש אחרי שאנו מסיימים, תשבו להכניס את זה גם בחוק אבל לא לגרום נזק. לשבת יחד עם נציגי הארגונים. להגיע להסכמות.

עם ארגוני החברה האזרחית כי הם נכנסו לכל מקום שהמדינה לא הייתה בחודש האחרון. לא נעזוב את זה.

אז לא חותמים את החוק עד שיהיה הסעיף הזה. אז הרב גפני, אתה אומר: את הסעיף הזה אנו משאירים כדי שנדון בזה אחר כך?

הוא אומר שני דברים: אחת, לגבי הנוסח של פסקאות (1) ו-(2), לצאת החוצה, לעשות חשיבה, להבין אם יש פה פגיעה אם נכניס את התיקון.

לוודא מבחינת ייצוג העמותות, מה שהציע גינדי במובן הזה שזה נכנס למכנה – זה כן שינוי. לא יודע לאיזה עיוות אמיר התכוון.

ידברו על זה, בסדר.

בנוסף, לגבי הסכום, המשמעות שנצטרך להכניס תיקון – תקשיבו, אגף תקציבים – בחקיקה; גם ישי, שאומר שיוקצה תקציב שלא יפחת מ-140 מיליון שקלים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1085 לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף שהכנסותיו לרבות מתרומות פחתו בשל – נגדיר את מצב הלחימה – לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2023 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד ב-2023.

(ב) משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א) לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

זה סעיף חדש.

את מכניסה לבסיס את התרומות?

היא נתנה סעיף של סכום שיהיה במתווה החדש. לא יפחת מ-. זה לא בא פה.

זה ההצעה שלך למה שיגיע ביום ראשון, שלנו? אוקיי. אבל זה לא הסעיף שאנו עכשיו מצביעים עליו.

מצביעים עליו.

היא רוצה לסנדל את האוצר.

היה בשנה שעברה 140 מיליון. הרי היא אמרה שהם אמורים לשבת עם החשב הכללי. אנו מבקשים דבר אחד בסיסי – שלא יפחת ממה שהיה בשנה שעברה.

תכתוב את זה בחקיקה?

כן.

את בונה להם את שיקול הדעת במה שיביאו לך ביום ראשון.

מקצים את התקציב.

מה לגבי "לרבות תרומות בבסיס"? אני פוחדת מזה.

אני פוחד מזה כי אני חושב שהתכוונו לטובה ויעשו נזק. זה שני דברים שונים.

אנו צריכים לבחון את הסכומים, אדוני היושב-ראש.

אבל אנו לא שואלים אתכם. אנו מצביעים.

יש גם קושי עם הסכומים שהצגתם.

אתן לכם גמ"ח.

תהיו חזקים חבר'ה. אני לא מבין מה זה. גם לנו קיים קושי. לכולם קיים קושי.

בקורונה הסכום התייחס לתקופה של מעל שנה וחצי. פה מדובר בתקופה אחרת.

בקורונה מה שהוציאו בשנה וחצי, פה הארגונים הוציאו בשבוע. אתה יודע מה היה עם הארגונים?

אבל אם יתברר שאנו מדברים על פחות חודשים – לעומת יותר חודשים - זה יהיה לפי זה. לא יפחת.

העניין הוא שהארגונים המשיכו לעבוד כרגיל, בשונה מהקורונה.

הלאה. מחזור עסקאות.

עצרנו בעמ' 6 בהגדרה מחזור עסקאות.

נבקש שבנוסח יופיע: לא יפחת מהחלק היחסי, החודשי.

אני מתנגד. לא יהיה.

ברור שלא יהיה. הם עדיין ב-6 בחודש. יעבור להם.

ממש לא. בוא נכמת את אלימות המדינה בתקופת הקורונה למול החודש הזה.

זה בכלל בר השוואה? באמת. עם כל הכבוד. אירוע אחר. צריך להתייחס אליו אחרת.

כשנוח להם, משווים לקורונה. כשלא נוח להם, לא משווים לקורונה. עוסק פטור בקורונה קיבל 10,500 שקל. עכשיו רוצים לתת לו 3,300. היה עד 7,500 ₪ ועוד 3,000 הוצאות קבועות.

אדוני היושב-ראש הרב גפני, להם זה באמת הלחם והחלב. מתוך 10,000 שקל שהם הרוויחו יקבלו 3,300? בושה וחרפה.

הסיפור של העוסקים הפטורים הוא בלתי אפשרי. זה אני חושב שכולנו מבינים.

אדוני היושב-ראש הרב גפני, אם יש אחד שאני פוחד ממנו בכנסת זה אתה. אבל תן לי 15 שניות. אדוני היושב-ראש, נושא שמפריע לי – הנושא של המתווה של ה-3,300 שקלים עוסק פטור.

עוד לא הגענו לזה.

אני אומר – לא רוצה להפריע אבל אני כבר מבין לאן הלך הרוח. הגיע העת למנהיגות אמיתית, שתאמר לאותם אנשים, שלא מבינים כנראה את הסיטואציה שאנו במצב קטטוני. אם כדור השלג הזה יתחיל להתגלגל, רק אלוקים יצליח לעצור אותו, ושיתעוררו על החיים שלהם כבר או שיעברו לגור בעוטף – זה גם אופציה.

שהאוצר יתעורר על החיים שלו. לדעתי כולנו כאן ערים.

כמובן אני מברך את שר האוצר ואותך על מה שאתם עושים אבל זה הגרוש לירה. תכניסו את היד לכיס עמוק. יש הרבה דברים. אני רואה גם את הטוב.

מה זה לברך את שר האוצר? ברכה לבטלה זה אסור.

- - -

אני רואה גם את הטוב, שבאר שבע ואשדוד נכנסו.

אנחנו לא עושים פוליטיקה. אנחנו יושבים פה על הסעיפים.

- - -

אנחנו יושבים פה חודש. בא לברך את שר האוצר.

- - -

יש דברים טובים במתווה. זה מתווה טוב והוא ישתפר. אתה היית מרכז הקואליציה. תתבייש לך. על אפך ועל חמתך. תתבייש לך. אל תעשה פוליטיקה.

המתווה שנמצא פה הוא בסיס מצוין. אנו מנסים לתקן אותו.

הוא עושה פוליטיקה?

אל תעשו פוליטיקה על זה.

- - -

הליכודניקים שולחים פה שליחים. הוא לא בא לוועדת כספים לדיונים. רק לטיקטוק.

אמר שני משפטים ולצאת.

אדוני היושב-ראש, הערה לגבי עמותות כמו עמותת אוטי שמטפלת בילדים האוטיסטים. הפעילות שלהם מחולקת לענפים. יש מכמה ענפים, ענף אחד כן נפגע, ולפי המתווה הכללי שמחשב 25% לפי המחזור הכללי, הם לא יקבלו את הפיצוי לענף הטיפולי לילדים אז איך אפשר להתייחס אליהם בגישה דיפרנציאלית? לפי מחזור כללי לא מגיע להם אבל הענף נפגע והם לא יצליחו להתאושש.

מה הפתרון? שאלה חברת הכנסת טטיאנה, אם יש פעילות של עמותה שמחולקת לענפים. אחד הענפים נניח הוא בטיפול בילדים אוטיסטיים. אם לוקחים את החלק הזה, הם לא זכאים. מה עושים במקרה הזה?

לפי המחזור הכללי.

היא הבינה.

היא הבינה והסוגיה הזאת לא על השולחן, והילדים המיוחדים האלה והצעירים והמבוגרים, הכי חשובים.

למה את מתערבת עכשיו?

אני מתערבת כי אני מטפלת בכל הנושא של זכויות של אנשים עם צרכים מיוחדים ועצוב לי שזה לא כאן.

הבוקר ישבנו עם העמותה לאחר פנייה אלינו, ואנו בוחנים את הנושא. העמותה הספציפית אוטי ששאלתם, פנו אלינו מכמה עמותות כאלה, הביאו לנו את ההערות שלהם למתווה ונבחן גם אותן. כפי שציינו, עד יום חמישי נעביר את המתווה לאישור הגורמים המוסמכים במשרד האוצר ונציגו בתחילת שבוע הבא.

תודה רבה. הלאה.

אנחנו בעמ' 6 למטה בהגדרת מחזור עסקאות. בפסקה (1) צריך להיתוסף גם מכירות הוניות כך שבמחזור עסקאות לא ייכללו מכירות הוניות כפי שדובר בוועדה. בפסקה (2) תיקון נוסחי. עמ' 7 באמצע, ביחס להגדרה מחזור עסקאות בשנת הבסיס, פה עלה הנושא של איחוד עוסקים. דובר בוועדה על כך – האוצר התבקש לבחון, לאפשר באיחוד עוסקים לכל אחד מהעסקים לעמוד ברף של 400 מיליון שקלים. התבקשה גם התייחסות לשנת שמיטה, לחגי תשרי ולעצמאיות בחופשת לידה.

לחופשת לידה ולמילואים יהיה פתרון. כפי שהיה בקורונה, יהיה להם בסיס מותאם.

למה לא לשים פה תקופת זכאות אחרת?

אנחנו לפני הצבעות. אל תגיד שיש פתרון. תגיד מה הפתרון.

יש לנושא הזה, גם היה בקורונה התאמה פרטנית לתקופה שקדמה לחופשת הלידה, הלידה או לחל"ת, לעצמאיות, לבדוק להן את המחזור בתקופה שעבדו ולהשוות אליו.

אפשר שזה יהיה כתוב בתקנה – תקופת זכאות אחרת לחופשת הלידה?

השוואה לתקופה שעבדו רציף.

כתבנו את זה.

אז היו מלא בעיות גם לשכירות.

לא היו. במערכת הזו של ההוצאות הקבועות לא היו בעיות. היו בעיות במערכות אחרות – לא רלוונטיות.

אז למה לא לשים את זה גם כתוב – תקופת זכאות אחרת?

כי יהיו המון התאמות פרטניות.

אני מצטרפת לחברת הכנסת לזימי. זה צריך להיות מאוד ברור. גם צריך להיות לתקופה שבאמת עבדו באופן מלא ושלא יפחיתו.

גם ככה נשים עצמאיות כרוך בהסדרים לא קלים כי אין להן כל המעטפת הסוציאלית.

אני רוצה שישמעו אתכם. זה נושא לא פחות חשוב.

זה בחוק. תיקנו את דמי לידה לעצמאיות שזה מאפשר שנה קודמת להשוות לפי שנה רציפה. זה צריך להיות כתוב פה בהתאם לחוק. קיים בכנסת חוק דמי לידה לעצמאיות, מסודר, שנתן שנה קודם או שלושה חודשים - הגבוה מביניהם.

בדיוק באותו מנגנון.

אם היא באוקטובר שנה שעברה הייתה בחופשת לידה, ברור שצריך ללכת לפי 21'.

ברור למי?

יש הרבה התאמות פרטניות שיעשו אחר כך.

כשמדובר בנשים פתאום זה התאמות פרטניות.

הכוונה המלאה שזה היה בקורונה מתחילת הדרך במערכת הזו היא מערכות אחרות שהיו בהן בעיות ונכתבו בתקנות. יש מקרים שיצטרכו לתת מענה פרטני – אחד המקרים האלה זה חופשות לידה, גם המילואים עלה פה. גם לזה ייתנו מענה פרטני. הדבר הזה ניתן לקורונה. אי אפשר להגדיר בחוק את כל תקופות הבסיס לכל אחד.

מה שמבקשים אם אני מבינה נכון, להביא את זה בתקנות כי אומרים: יש פה עוד כל מיני קבוצות.

אי אפשר את הפירוט בתקנות?

לא רוצה לשמוע.

אבל אני חבר כנסת אז אשמיע הערת ביניים.

אני יכול להוציא אותך. אני באמצע הדיבור.

לא התפרצתי כשהיית בדיבור. אתה יכול לצעוק כמה שאתה רוצה וגם להוציא אותי.

אני רוצה לדעת, האם מה שאמרתם זה שכל הפרטים האלה יהיו בתקנות ואתם מתחייבים להביא את זה בתקנות?

מה שנעשה גם בתקופת הקורונה, זה נעשה באמצעות הוראות של רשות המיסים, חוזר והחלטות פרטניות, הוראת ביצוע, אבל גם אם לא יתאפשר יש פה סמכות להתקנת תקנות בדיוק למקרים שאם משהו לא יתאפשר.

כלומר אתם מבקשים להביא את זה בהוראות ביצוע כדי להכניס גם את הקבוצות הנוספות שיצטרכו לתת להם מענה, ובנוסף מבחינתכם, אם אתם לא מכניסים את זה להוראות הביצוע, יבוא לפה בתקנות?

כן, ואנו מתחייבים שיהיה פתרון לנשים- - -

לא אתעקש כי זה נאמר לפרוטוקול.

אפשר להכניס את זה בחקיקה. הם אומרים שיש פה עוד כל מיני- -

יש פה מקרים פרטניים של אותו עיקרון לגבי איך אתה מחשב את תקופת הזכאות. האם אפשר למצוא ניסוח שאת העיקרון הכללי, שתקופת הזכאות מחושבת לפי חודשי העבודה בפועל, האם אפשר למצוא ניסוח שקובע עיקרון בחקיקה ראשית, ואז הם מחויבים?

אין עיקרון אחד לכולם. כל מקרה לגופו. יש עיקרון כמו שמילואים צריכים משהו אחד, לידה – משהו אחר, מי שנשרף לו עסק לפני שנה – משהו אחר, מי שזה שיפוץ – משהו אחר.

היועצת המשפטית, אפשר להכניס את זה או לא?

אפשר לנסח בחקיקה אבל הניסוח לא יהיה מלא. הוא לא יכלול את כל הקבוצות. הוא גם ייצור פערים ביחס לקבוצות אחרות שאולי היה מוטב שנכניס. קשה לנסח פה כלל אחר.

לא על הגב של נשים ועל כן לא-לא נכניס לתוך החוק, כי יש עוד קבוצות. שימצאו סעיף סל שאפשר לנסח אותו.

אני רוצה להתייחס לעיקרון של גלעד על העיקרון הכללי שעוטף את הקבוצות. גם אם יהיה ניסוח שלא שם באופן קטגורי בסל את הכול, הוא בהכרח מחייב את התקנות שאנו יודעים שצריך. אם יש סעיף כזה שהוא סעיף רחב, שמכליל קבוצות החריגות שלא נכללות בתקופת הזכאות, ואז התקנות ישימו את הסקטורים, עדיף שיהיה כרוך בחוק. זה הדבר הכי הומני לעשות והכי סוציאלי לעשות. במקום לשלוח את המוחלשים להתחנן שיסתכלו על הסקטור שלהם.

אותו סעיף סל קיים כבר בחוק. זה הסמכה לשר לעשות את זה בתקנות. אנחנו חושבים שאפילו אפשר בלי תקנות, בצורה יותר פשוטה. אם לא נוכל, כמו שאמר ישי, נעשה זאת בתקנות. אבל זה יקרה. אנחנו אומרים לפרוטוקול.

יש לכם רשימה של כל אותם מקרים שדורשים את התאמות תקופה?

יש קבוצות גדולות ויש קטנות קטנות. למשל, מי שנשרף לו העסק.

לא מדברים על זה. מדברים על נשים עצמאיות בחופשת לידה. מה הפתרון? זה מה שרוצים לדעת.

נשים בהיריון זה סוגיה שנוגעת ל-50% מהאוכלוסייה. נשים בהיריון – בכל זאת תופעה קצת יותר נרחבת ממי שנשרף לו העסק וביתר המקרים תעשו סעיפים פרטניים. ואגב, לא נורא אם יהיה סעיף אחד על נשים בהיריון, סעיף אחד על חיילים במילואים, וכל היתר בתקנות. יש היגיון בהתייחסות לשתי הקבוצות האלה.

יש תחושה שמגדרים מסוימים לא מטופלים כמו שצריך, ואם רוצים להעלות פה משהו מסודר, אסור לנו להתעלם מאף אחד, ונשים הן חלק מהסיפור, בטח אם הן בהיריון ואם הן בחופשת לידה. לכן תמצאו את הנוסח.

תודה רבה. אני מקבל את ההצעה הזו, שהם מתחייבים לעשות את זה בהוראות ביצוע, או בתקנות, כמובן. כמה זמן אתם צריכים להוראות ביצוע?

יחד עם המערכת.

יו"ר הוועדה, בעמ' 25 יש אפשרות לשנות מילה אחת.

אל תפריעי לי.

אתה לא נותן להשחיל מילה ואז צועק עלינו כל הזמן. זה לא הגיוני. תקשיבו רגע. יש פה הצעות.

לא רוצה להקשיב.

אני חברת כנסת. תתמודד.

אני מתמודד.

יודעים מה הבעיה איתך.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזק את דבריה של חברת הכנסת נעמה לזימי.

אנשים נטבחו. היה פה רצח.

עמ' 25, אני מסבה תשומת ליבך לפני שאתה מחליט. אין רשאי. לא לעשות טובות לנשים. לעשות חייב. במפורש.

הערה חשובה.

לא מסכים לדבר אז אני צריכה לבקש ממישהו שיגיד את ההערה שלי.

מציע שמשרד האוצר יעשה את הוראות הביצוע ו/או תקנות. אנו נקיים דיון בפרק זמן שתגידו מתי אתם עושים את הוראות הביצוע. נקיים על זה דיון. אם אנו רואים שהנושא הזה מתמהמה, אנו- -

הוצאתם את הנשים מהחקיקה.

אתם מפקירים את הנשים. אף אחד פה לא עושה לנו טובה. תפסיקו עם זה. למעלה מ-50% מהאוכלוסייה. תתביישו. לא נוותר על זה. היושב-ראש, שר האוצר, לא נסתמך על טוב ליבו או טוב ליבם של שרים. יהיו חייבים פה לקבוע תקנות לעניין נשים עצמאיות בחופשת לידה. שיהיה כתוב חייב. מה זה? זה פשוט מבזה. ויתרנו שזה לא יהיה בנוסח, אבל זה לא הגיוני.

הוא צורח עליי כל שנייה. באמת. סעיף 8יז.

יש פתרון פשוט שלדעתי אמיר דהן יסכים לו. מספיק שנכניס אותם לתקופת הבסיס ולא נכניס אותם לתקופת הזכאות, ובהוראת הביצוע יהיה כתוב שאם אשה שנמצאת בתקופת הזכאות ומקבלת ביטוח לאומי – זה מה שהם יכתבו – לא תקבל כפול אבל בכל מקרה תקופת הבסיס שלה תשתנה, ואז הגנו על הנשים ורק על דרך השלילה, ורק אם ירצו להוציא מישהי- - -

מה עם יתר הקבוצות?

אי אפשר לומר יתר הקבוצות על אוכלוסייה שהיא מעל 50%. לא מקובל.

לעניין המילואים, יושב פה עומר. שר האוצר התייעץ אתנו גם לעניין המילואים. ניסחנו לו הצעת חוק שפותרת את נושא המילואים ספציפית כי שם זה יותר מהותי, עצמאים שיוצאים למילואים כי הרווח השנתי שלהם נפגע כתוצאה מזה שהיו חודשיים במילואים, ואז מה שיקרה - ביטוח לאומי יבקש מהם כסף חזרה. השר שאל אותי, הגשתי לו הצעת חוק עם דביר הסבר – מניח שיביאו את זה מתישהו, לגבי חיילי המילואים.

ייקחו מהם כסף חזרה.

את זה אפשר לפתור.

ההכנסה היא לפי שנה קודמת. אמרנו את זה גם בדיון.

אדוני, יש לי הצעה שאמרתי בהערת ביניים. ברור שיש פה הרבה מאוד קבוצות שעניינן בתקנות ובהוראות ביצוע, אבל יש שתי קבוצות שגם ציבורית נכון להכניס בחקיקה ראשית כי אפשר. אחד זה ציבור הנשים. ההצעה שלי היא ששתי קבוצות תקבלנה מענה בחקיקה הראשית – הנשים בהיריון וחיילי המילואים, וחוץ מזה יהיה סעיף מסמיך בתקנות ועניין הוראות הביצוע לכל יתר הקבוצות. כי ציבורית לא כל הקבוצות באותו גודל.

מסכים עם גלעד.

בדיוק. גם במילואים יש המון לקונות.

לגבי חיילי המילואים זה שורה אחת.

שורה אחת – שלא ייפגעו חיילי המילואים העצמאיים, שלא ייקחו להם לפי שנה קודמת. שלא ייקחו מהם כסף חזרה. שורה אחת להכניס אבל מתנגדים כי אולי מישהו יעשה קומבינה. איזה משהו.

החבר'ה באוצר, לפעמים מה שלכם נראה יותר מסובך, ציבורית יותר נכון.

חבר הכנסת קריב, יש בעיה. היועצת המשפטית עמדתה שונה. נחליט על העניין הזה.

היועצת המשפטית אומרת שאפשר.

בטח שאפשר אבל החוק נדחה.

למה? שתי קטגוריות – עצמאים במילואים, עצמאיות נשים.

לא הוחלט. נחזור לזה.

יש מספר דברים שהם עוד לא התייחסו – מאתמול דיברנו עליהם - חגי תשרי בסעיף הזה לא קיבלנו עדיין תשובה. לגבי השמיטה. אני רוצה שזה יהיה.

מדברים על מחזור בסיס?

כן. תסתכל, עמ' 7.

על השמיטה אני חושב שאמיר התייחס בדיון הקודם, שיפתור פרטני למי שיציג לו את האישור. לגבי חגי תשרי, אמרנו – תמיד ההשוואה הכי טובה שתיתן מענה להכי הרבה עסקים.

אמרתם גם אתמול ואמרנו לבדוק אולי להוריד אולי 20%.

אנו לא חושבים שצריך להוריד אחוזים. מראש אנו באחוז- -

הרב גפני, שיגידו מה שהם מוכנים ממה שאנחנו אמרנו - זה לוקח להם דקה אולי. גם אתמול אמרתי במפורש שאני לא מוכן לזה. אני חושב צריך להוריד את זה ל-20% מהתקופה הזו וגם דיברנו על איחוד עוסקים, וגם סיפור של אדם שיש לו מקום לצורך העניין בתוך ה-40 ויש לו מקום בתל אביב או בחיפה.

לגבי חגי תשרי, אמרנו – כפי שגם דובר קודם, אפשר לכתוב איזו תקופה שרוצים. אתם רוצים לקבוע – תקבעו ספטמבר אוקטובר לכולם. אני לא נותן חלופות כי רשות המיסים צריכה לבצע ולהכניס את הכסף לחשבון.

פה הייתה הסכמה מלאה להוריד את זה ל-20%.

מינימום הרף של הפגיעה זה 25%.

לא אמרתם.

אמרנו שנקבע תקופה אחת קובעת, אם רוצים כיוון כלשהו, או מפה או מפה לשטח משהו, אפשר לקבוע.

אבל יש דברים חריגים. מה נעשה?

גם לטובה וגם לרעה. הרי אם היה הפוך לא היינו אומרים: צריך לעשות פה 30%.

רוצה שאראה לך שהיה הפוך וזה לא נכון? שאמרת משהו וחזרת עם משהו אחר?

לא חושב שהפרנו את המילה שלנו.

0-50. עשינו 18 ומעלה.

אחרי זה אמרתם 12 ועדיין משאירים 18.

18 עשיתם לנו. בטבלה אני אראה לך את ה-0. זה לא היה בסיכום. אתה רוצה לפתוח – אפתח איתך. אם אני אומר שיש דברים חריגים, וכשאתה אומר: טעיתי, אני מוכן לקבל טעות שקורית, גם אם אתה אומר שהיה משהו בהסכמה, יכול להיות שלפעמים אני טועה.

אם רוצים לשטח את זה, אפשר לבחור תקופה יותר רחבה.

זה לא אני – כולם, אפשר לעשות פה משהו. הצענו לך משהו אחר באחוזים. לעשות עוד מסלול.

הדו חודשי זה ספטמבר אוקטובר ואין להם בעיות עם החגים. אם רוצים לעשות לחד חודשי ספטמבר אוקטובר, אנו גם מוכנים ואז לא יהיו לך שום פערים.

אני הצעתי ממוצע. אני לא מבקש שאנשים שניזוקו יקבלו יותר ממה שניזוקו כי אנו לא בעת שיכולים לשחרר כסף שאין אותו בקופת המדינה. יחד עם זאת אני מבקש לשוות תקופה אקוויוולנטיות בממוצע, הואיל ומדובר בימים שבהם מחזור הפעילות השתנה ויש השפעה על כך באחוזים.

יש אותו בקופת המדינה, במשרדים המיוחדים או בכספים הקואליציוניים.

להזכיר לך שאני הצעתי לפתוח את התקציב מחדש?

למה לא? הוא צודק, מעל מיליארד שקלים של העברות תקציביות שלא עולות פה לדיון.

איך אתם מצליחים לסחוף כל דיון לשיקול פוליטי צר? למה?

שיקול פוליטי? כסף למפונים? כסף לבתי מלון? כסף למינהלת תקומה? זה שיקול פוליטי?

כמה עצמאיים הם שייכים למגזר שלי? זה מעניין אותי בכלל? על מי אני נלחם פה? אני עובד בשביל הציבור, אם הוא מהקיבוץ, אם הוא דתי, אם הוא ערבי, זה לא מעניין אותי. תפסיקו עם זה. המצביעים שלי נמצאים שם? למי אני עובד? בשביל הציבור 100%.

נתת הצעה שעל אוקטובר מול אוקטובר ייתנו מקדם.

פעם אחת לא אמרתי לכם פה שהמורים שלנו לא מקבלים משכורת.

תצביעו ותמשיכו הלאה. כל פעם זורקים כספים קואליציוניים.

ינון, זה לא הנושא.

זה בדיוק הנושא.

על מה אתה מדבר? שקל אחד לא עבר. אנחנו חודש ימים מהאסון. תתביישו.

שימו לב, תראו מה אתם עושים.

אורית, נעמה, מהמלחמה אני נמצא 100% בשביל האנשים האלה, שיקום אחד שחיפש אותי ב-2 בלילה ולא עניתי לו.

מה זה קשור לכסף שלא עבר למפונים? אנשים עקורים מהבתים שלהם.

נעמה, אני ביקשתי סך הכול לאפשר ממוצע תלת חודשי.

בואו נעשה משהו מקצועי.

אדוני יושב-ראש ועדת האתיקה, בואו ננסה להוריד ככה את להבות הדיון.

לא מכובד.

ינון, הצעת 1.2. תגיד מי בעד? מי נגד? נגמר האירוע. אני ניהלתי ישיבות של הרבה יותר. הם לא יכולים לעשות שום דבר. מי זה האנשים האלה? את מי מייצגים בכלל? מי הוא? בחיים שלו שקל לא הוריד מהמשכורת שלו. מי הוא בכלל? מי זה האדם הזה בכלל? מה הוא שווה בכלל? הוא יודע מה זה להוריד שקל מהמשכורת שלו? מי זה הבן אדם הזה? לך מפה. לך.

רועי, אל תפגע בעובדים. אם יש לך בעיה עם חברי כנסת – תצעק עליהם. העובדים מחוץ למשחק.

ינון, אם שר האוצר בכבודו ובעצמו לא מגיע.

הוא רוסה בעצמאיים אפסים. הוא נציג שר האוצר. הוא לא עובד.

אדוני היושב-ראש, בוא נשמור על תרבות הדיון.

לך מפה.

רועי, אי אפשר להתקדם.

רועי, אתה מגזים. הצעקות על הפקידים עברו את גבול הטעם הטוב. אל תצעק. יש פה אנשים שלילות כימים לא ישנים.

הוא אומר: לא מעניין אותי עצמאיים. לא מעניין אותי שום דבר. בפנים הוא אמר לי.

אנחנו מחליטים ומבקש להפסיק.

הרב גפני, לא מבינה את הצרחות האלה על עובדי המדינה. זה לא מכובד ולא מתאים. הם עושים מעל ומעבר ותפסיק לצרוח עליהם. מה זה? כל חמש דקות צועק עליהם.

שמענו אותך. תוציאי הודעה שאת תומכת בהם.

הסיפור של חגי תשרי, עם כל הכבוד, אני מצפה שיהיו פה עוד חקיקות. בסוף צריך עוד כסף כדי לתמוך בהעברת עובדים למקצועות ולענפים שמשוועים לידיים עובדות. בסוף זה כסף הציבור, המיסים של כולנו, ואנו כן צריכים לעשות את האיזון הזה בין מה שמשלמים למה ששומרים. וחגי תשרי, גם אתמול בחדר ולנו הבנו שכל הברדק הזה לא שווה את הצרחות האלה אז בואו נתקדם לנושא הבא בלי צרחות. בחרו אותו כחודש הכי, אז אי אפשר גם וגם. כולנו בצד הנכון אבל חלאס עם הפופוליזם הזה. מספיק עם זה.

למי את אומרת פופוליזם כשמדובר בחגי תשרי? אפשר להתווכח ואפשר להגיד שזה יהיה מכובד.

עוד מעט כשתרצה להביא חקיקה- -

ינון, אף אחד לא אמר את השם שלך או עליך.

באנו לעשות עניינית.

תביאו את הכסף עניינית.

אורית, קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

בבקשה.

הדיון הפך להיות לא ענייני, כוחני, דורסני וכזה שנדמה שאנשים מגיעים לכאן לצרוח בשביל לקבל כותרות. לא חושד באף אחד אבל הפך להיות לא נעים. אני מחזק את מה שדיברה כרגע אורית. בסופו של יום אנו נבחרי ציבור. כפי שאני אומר חזור ואמור - הוועדה הזו היא לא ועדת קישוט. מוטלת עלינו אחריות מוסרית, ציבורית וכלכלית. הכסף הוא לא בלתי נדלה. המקורות מאוד-מאוד מוגבלים. תפסיקו כל פעם שאני אומר זאת, לומר: אז תדבר גם על הכספים האלה והאלה. אני מדבר על כל מה שמאמין שצריך לפתוח.

אתה אומר כסף- -

תירגעי רגע.

תירגע אתה.

אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

מה שאני אומר, אם באמת הגדרת חגי תשרי פוגעת בגלל ימי ההעסקה, אני מציע כבר כמה ימים, ואומר: בואו נשים את היד על הלב. פוגע בממוצע - ניקח ממוצע תלת חודשי. ניקח הערכה לפי זה. ישווה אינדיקציה הכי קרובה לאמת ונצא עם זה לדרך. כל רגע לצרוח חגי תשרי - הפכה להיות מילת גנאי. מי שבאמת נפגע בגלל היקף ימי הפעילות במשק, שיחלק את זה לשלושה חודשים.

נושא שני – ואני מתנצל שאני קופץ ל-179, כי צריך לפתוח אצלי סדרי הדיון בוועדה – הוא עוסק בעניין גמלת דמי אבטלה. דיברתי איתך על זה בבוקר. מבקש לבטא את זה כי לא אהיה כשתגיעו לשם. אהיה בדיון אצלי. מתנצל. קיבלתי ממך הסכמה לכך.

הסכמה להעלות את זה שזה עולה.

אבל לא אהיה פה, אז נוותר על זה? עוד כמה מאות מיליונים נבזבז סתם ככה בלי הצדקה? אני רוצה לבטא את מה שאני מאמין בו. תודה. הייתה הבנה חד משמעת שקבוצת המובטלים הזכאים לדמי אבטלה מחולקת לשתי קטגוריות: אחת, בקרב הקבוצות המפונות, והשנייה משאר חלקי הארץ. אין ספק שבקרב הקבוצות המפונות לא תיבחן הצדקת המשך ההכרה לגמלה והם יקבלו אוטומטית ללא שום מבחן והצעת עבודה. יחד עם זאת, אין שום היגיון, שאוכלוסיות במרכז הארץ שהיו מובטלות והיו זכאיות לפני המלחמה, והיום לא זכאיות יקבלו אוטומטית בלי מבחן. אנו גם מבזבזים מאות מיליונים באופן ישיר מהקופה המידלדלת שלנו, וגם אנו מעכבים את חזרת המשק לצמיחה. זה המינימום הנדרש מאתנו. אני מבקש לבטא את זה, אני סומך על חבריי, אלה שדיברתי איתם ואלה שעדיין לא, שינקטו באופן אחראי וישמיעו קולם ולא יצביעו בעד ההתאמה הבלתי סבירה הזו בעליל. תודה רבה.

תודה רבה. ינון, העלית כמה נושאים. אני רוצה לדבר איתך על העניין הזה, גם אדבר איתם. נראה מה אנו עושים עם זה. אני מבקש להמשיך.

יש עוד נושאים שלא נדונו במה שאמרה. אמיר דהן אמר משהו כאן- -

זה אחת מהטעויות שהם טעו.

לגבי איחוד עוסקים.

לא רק לגבי איחוד עוסקים. איחוד עוסקים שיש לו סניף ב-0 40.

דיברנו על זה אתמול.

אמיר דהן נתן דוגמה, ועכשיו הם אומרים שהיא לא יכולה להיות חקיקה.

אתה מדבר על מה שהעלית בתחילת הדיון.

אסביר. אתמול שאלו אותי שאלה וטעיתי. יש איחוד עוסקים, שיש לו שתי חברות – אחת 350 מיליון, שנייה 100 מיליון. על פניו בחקיקה הזאת היא לא זכאית – מעל 400 מיליון. יחד עם זאת, ואתמול נתתי דוגמה לא על איחוד עוסקים אלא על עסק רגיל. יחד עם זאת, יש להם סניף בשדרות, אז בשדרות יוכלו לקבל על החברה למרות שהם מוחרגים מהחקיקה הכללית, ויוכלו לקבל על החברה הזו את המענק. זה בסדר. אמרתי כאן, שבמידה כזו אפשר לראות את הייחוד, פחות מ-400 מיליון, לנטרל את הסניף בשדרות. יש עם זה טעות וזה יפגע בעסקים אחרים, כי אין היגיון שחברה בתל אביב שיש לה שני סניפים והם במרכז והם 450 מיליון, ההטבה שנוצרה מהחקיקה הנוספת של האדום, שלפחות סניף אחד שלהם יהיה זכאי. העסק בתל אביב לא יהיה זכאי על אף אחד אז אם נעשה את ההטבה הנוספת שאמרתי אתמול, ניצור פה חוסר שוויון גדול מאוד, והוא לא הגיוני. אני חוזר בי מהאמירה הזו כי יש פה בעיה של חוסר שוויון עם עסקים אחרים.

אם יש עסק שנפגע בשדרות הוא יקבל, גם אם תחת המחזור של חברת האם שהיא 400 מיליון.

אבל העסק בתל אביב – מסתכלים על המחזור של שתי החברות ביחד. שוב, יש עסק אחד, אפילו לא איחוד עוסקים, עם 450 מיליון ויש לו מפעל אחד בשדרות. המפעל הזה יקבל. החברה הכללית בתל אביב לא תוכל להיכנס כי מעל 450 מיליון, למתווה הזה. בכל מקרה, יש פה הטבה.

נחזור לזה. אני רוצה לדבר איתך על העניין הזה. לא סוגרים כי יש פה הרבה דברים.

למה? אין הרבה דברים. סגרנו כמעט הכול. אני רוצה להבין, הוא פתח פה משהו שלא הבנתי.

נחזור לזה. הלאה. אמיר, אתם תצטרכו לחזור לזה, קחו בחשבון.

אתמול זה לא מה שאמרתם. אמרתם שלעניין גם במחזור וגם זה, שאפשר לפצל את זה.

הלאה.

נמשיך לעמ' 8. כשדיברנו על פסקה (2), עלה הנושא של מה קורה ביחס לעסק חדש שנפתח במהלך חודש ספטמבר. בפסקה הזו ההתייחסות לעסק שנפתח עד 31.8.23. רשות המיסים אמרה שתחזור עם תשובה.

מה התשובה על זה? אמיר.

אתמול ביקשתם שנבדוק על עסקים שפתחו בספטמבר. לדו חודשי אין בעיה – הם בפנים. אנו לא מסוגלים לבוא לחד חודשי שנפתח בספטמבר, ולעשות את הדרישה שמתבקשת פה. זה אומר בדיקה ידנית, זה אומר שאני צריך לקבל את כל החשבוניות ואת העסקאות של אותו חודש מיום שפתח, לעשות ממוצע לפי מספר הימים. נכנסו פה כה הרבה דברים ידניים שתפעולית לא נצליח לעשת את זה. יש לזכור שזו הטבה מהקורונה. שלושה חודשים לפני הקורונה לא פתחת את העסק - לא קיבלת. פה אנו מגיעים עד הקצה האחרון, החודש האחרון. אנו לא מסוגלים לעשות מעבר לזה על החודש האחרון. לא הגיוני. הדו חודשי אין לו בעיה עם זה כי ספטמבר אוקטובר.

גם צריך לחדד שהדו חודשי זה כל מי שעד מיליון וחצי מחזור, כלומר אנו מדברים על עסקים חדשים שבחודש הראשון שלהם- -

לא נכון.

די כבר. הלאה.

עמ' 9 – תיקונים ניסוחים בלבד.

עמ' 10, היתוספה פסקה (3) לעניין היהלומנים: לגבי ניזוק שבשנות המס 2022 ו-2023 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך נוסף השיעור כאמור בסיפא של אותן פסקאות משנה לפי העניין הוכפל ב-0.19.

תסבירו למה 0.19.

יש לזכור, שגם בקורונה המקדם של היהלומנים היה 0.40.

היהלומנים, אתם מרוצים מזה? מה שאמרתם לי אתמול, כי פה דברים משתנים מהלילה ליום. הסבר למה זה 0.19. כל הכבוד לרשות המיסים שהגעתם איתם להסכמה. למה 0.19?

מרוצים.

כי זה עסקים שההוצאות שלהם כמעט כמו ההכנסות, וזה הוצאות גדולות. היחס בין ההוצאות הקבועות למשתנות מאוד גדול. לכן אנו צריכים לצמצם את העיוות שנוצר ב-22%.

טוב שהגעתם איתם להסכמה.

עוד תיקון, עמ' 10. בסעיף קטן (ג).

זה מה שביקשנו לעגל את זה כלפי מעלה. אנו מודים לאגף התקציבים על המאמץ.

אמרנו שאנו מבקשים שלא תודו לנו – זה לא כסף שלנו.

עוברים לעמ' 11.

עיגלנו את זה ל-15. יפה.

כבוד הרב, לגבי העסק של ספטמבר, אמרת שנחזור לזה?

חד חודשי – לא. דו חודשי – כן.

עמ' 11. נתבקש מרשות המיסים להוריד את ההתייחסות לאופן חריג. חושבת שהייתה הערה של גינדי. מחקנו את זה, אבל יש לשים לב שהמשמעות כשקוראים את הסעיף אין פה הבניה לגבי שיקול הדעת. מדובר במקדם בשיעור אחר שקבע המנהל לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרה זו אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה אי הפעלתו גבוהות או נמוכות.

לא ברור, גבוהות או נמוכות – ממה?

מה המטרה הייתה בחריג, ואסביר את הסעיף. הסעיף הזה מקנה לעסק שהנוסחה, נאמר בירידה של מעל 80%, ומקבל מקדם של%225 ויש לו הוצאות קבועות יותר, זה לא מספיק לו, אז הסעיף אומר שלמנהל יש סמכות להגדיל או להקטין כי יש עסקים שאין להם הוצאות קבועות ב-1.5 נוספים עד 33%. אנו חשבנו שצריך להיות פה מקרה חריג כי למשל, מישהו מקבל 100,000 שקל ויש לו הוצאות קבועות ב-105,000. אנו לא מסוגלים להתעסק בכל אחד שפונה אלינו. רצינו לומר שתבואו למנהל במקרים חריגים, לא בכל מקרה, גם שאנחנו לא נצטרך להתערב בכל מקרה קטן, כדי שמקרה קטן זה ירוץ בנורמטיבי. ביקשתם להוריד. אנו חושבים שזה פחות נכון, אבל קיבלנו.

לא נורא. גם אתם עושים דברים פחות נכונים.

כשתבחנו את זה עכשיו, תבחנו גבוהות או נמוכות ביחס למה?

למה שיוצא בנוסחה ולהוצאות בפועל. גם גבוהות וגם נמוכות.

עמ' 12. פה יורדת פסקה (7) לענף היהלומנים. פסקות (8) ו-(9) מתייחסות לענף הבנייה. זה נשאר פתוח.

מבקשים לא להחריג את ענף הבניין. אין הסכם כרגע, וההחרגה הזו אומרת, שמחר לא נהיה ענף בנייה. אני גם יזם וגם קבלן. מייצג את התאחדות הקבלנים. רוצה שתעשו מה שצריך כדי שנחיה. בבקשה להוסיף אותנו כמו כל עם ישראל – משלמים מיסים, מבקשים להוריד.

אני כל היום ישן, חולם על הקבלנים. הלאה. בסדר.

אנו עוברים לעמ' 13. הוכנסה הגדרה של עוסק המדווח על בסיס מזומן. עוסק שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו- - -

למה באת? חוץ מהקבלנים אני גם חולם על נהריה. אמרו לך שנהריה לא בפנים?

כבוד הרב, אני לא בפנים. נשיא המדינה הגיע לנהריה, ואני פעם ראשונה הסכמתי לצאת מנהריה לפה, ונשיא המדינה לבד, למה – כי אומרים לי – משרד האוצר אומרים לי – אני בשוק, תראה למה באתי: אני קו עימות, אני 09. אמרו לי שאני לא בתוך המתווה.

אתה בתוך.

אומר לי שלא. תראה איך משרד האוצר מפרש. קודם כל, אסור לי ללמוד. מותר לי רק במרחבים מוגנים. אין לי מרחבים מוגנים ואני לא יכול להביא 35 ילדים לגן כשאפשר 8 ילדים בתוך גן, מי ישלח? ההורים לא שולחים את הילדים – נשארים בבית לשמור על הילדים.

אבל לא זה הדיון.

אני יודע. אגיד לך. כבוד הרב, כולכם אמרתם לי: אתה בפנים.

זה מה שנאמר לנו.

אתמול בלילה אמרו לי: אתה בחוץ.

מי?

משרד האוצר.

הרב גפני, נראה לי שאני מבין את העניין. יכול להסביר? נהריה מוגדרת ישוב ספר, ומהבחינה הזו היא בפנים, אבל מה העניין – כרגע לפי הנחיות פיקוד העורף היא מוגדרת צהוב. מי שמוגדר צהוב לא זכאי לשום דבר, אבל מה הבעיה בנהריה – שאסור להם לפעול, הבעיה בנהריה שיש שם טנקים, שיש שם 10,000 חיילים שמסתובבים בעיר, וזו לא עיר שאפשר לקיים בה פעילות רגילה ולכן ויש התעלמות כרגע מהמצב המיוחד שקיים בנהריה.

כבוד הרב, הוא רוצה עזרה. כתוב בהגבלות של נהריה – מקומות עבודה. עזוב לימודים. אין לימודים בנהריה, העיר משותקת לחלוטין. כתוב במקומות עבודה, וזה למה הוא לא יכול לתת לי – כתוב: ניתן לפעול במבנה או במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן התגוננות – כלומר במבנה או במקום שיש לך 15 שניות להגיע לממ"ד. איך הוא קורא את זה – ניתן לפעול במבנה, נקודה. איך אפעל במבנה אם אין לי ממ"ד? אתה מסכים איתי שזה מה שאמרתם?

זו אותה תשובה שקיבלתם על קיס רסמיה אתמול.

ואיך נשמור על מוסדות החינוך? הם לא פועלים אבל ההורים שילמו. 100% פיצוי כמו אשקלון, כמו באר שבע, כמו ישובי העוטף. גם אנחנו כאן. קריאה ראשונה, שנייה ושלישית אבל אנחנו בחוץ. אני איתך, באה לשבת לידך.

אין להם רגשות. הם מסתכלים על מפות. נהריה זה מחנה צבאי. איך היא יחידה ככה? תפסיקו להסתכל על מפה.

באתי רק לקבל תשובה. רגב, משרד האוצר אומר: תעזור לי: כתוב: ניתן לפעול במבנה או במקום שיש בו מרחב מוגן – 15 שניות. הוא אומר: אם תגידו אתם חברי הוועדה, נקרא את המשפט ברצף: ניתן לפעול במבנה או – כלומר אם אין ממ"ד, אי אפשר לפעול. הוא מתקן את זה. באתי כי אמרו לי שאני בפנים. בלילה הודיעו לי שאני בחוץ.

אדוני ראש העיר, אמרתי פומבית שאתה בפנים. יכול משרד האוצר להגיד שאני לא רציני וזה סתם שטויות. אתם בפנים. נביא לכאן מחר כנראה גם את שי אהרונוביץ וגם את הנושא של פיקוד העורף. יצטרכו לומר את הדברים. המרחק לא מהווה גורם יותר אתה בפנים.

זה גם נאמר לנו במפורש בדיונים המוקדמים.

יכולים לבוא עם כל מיני פרשנויות.

הרב, אתה אומר בפנים על 100% פיצוי בפנים. לא על מסלולים- -

אבסורד שיש בפיקוד העורף - קח את עוטף עזה. זה בתוך 7 ק"מ. פיקוד העורף אמר לך לא לצאת ללימודים, אבל יש שם מצב של מפקד האוגדה שאמר לא לצאת מהבית.

אני אותו דבר. אני יכול לנסוע לנהריה? אני בפנים? במתווה מלא? תודה רבה.

על המסלול של ה-100% פיצוי אנחנו בפנים? הרב, הוא בפיצוי על ה-100%?

מבחינתי נהריה בפנים. זה הכול. נהריה בפנים. מסתובבים טנקים ברחובות.

אז למה מבלבלים אותם וצריכים לבוא מנהריה עד פה?

הרב גפני, אם אנו מדברים על נהריה, אבל גם בעוטף יש אותו רעיון. צריך לשים לב שגם זה.

אבל זה לא הדיון עכשיו. נתתי לראש העיר. נמשיך.

מסלול אדום? ינון, מסלול אדום?

אני לא מדבר על זה עכשיו. יהיה דיון על זה, נדבר כשיגיעו התקנות.

עוסק שמדווח על בסיס מזומן – עוסק שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו לחוק מס ערך מוסף- - - קבלת תמורה ועל הסכום שהתקבל (2) העוסק מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקאות למעלה מ-30 ימים מיום ביצוע העסקה (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח שבה כלולה חודש אוקטובר 2023 הייתה נוכה מאחת מאלה לפי העניין. (א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד חודשית – 40%, אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו חודשית – 20%.

אני רוצה להעיר על זה. לעניין הסעיף הזה הכול נכון חוץ ממשפט אחד – למעלה מ-30 יום. את זה צריך למחוק. זה לא מה שסיכמנו אתמול. זה לא צריך להיות למעלה מ-30 יום. יכול להיות, שעשיתי עבודה ב-25.9, וקיבלתי את הכסף ב-1.10. למה אתה סופר לי 30 יום?

העסק מקבל את עיקר התקבולים.

בל למה למעלה מ-30 יום?

כי אז הוא לא שוטף פלוס.

עשיתי עבודה ב-25.9. קיבלתי את הכסף ב-10.10. כל מה שכתבנו פה נכון חוץ מלמעלה מ-30 יום.

אדוני, זה הסיכום שהיה איתם, זה המסמך ששלחנו להם. אחרת מה ההיגיון בשוטף פלוס אם אתה אומר לי שמקבל את הכסף אחרי שבוע?

הסברתי. עשיתי עבודה בספטמבר, היא קשורה למלחמה.

אם עשית עבודה בספטמבר שקשורה למלחמה, עד 7.10 לא הייתה מלחמה וכל מי שעבד מאז 1.10 ויקבלו ב-8.10, הוא בסדר.

לא נכון. נבין - כולם פה מסכימים איתי, שאם עשיתי עבודה בספטמבר, וקיבלתי את הכסף באוקטובר, בתקופת המלחמה, לא צריך לפגוע בי? זה לא קשור לירידת המחזורים שלי? אז זה לא צריך להיות למעלה מ-30 יום.

שוטף פלוס נבע מזה שזה עסקים שעושים את כל התגמולים באוקטובר - עבור חודשים קודמים. רשמנו: עיקר התגמולים. אם המקרה הבודד הזה נכנס פנימה, אם עיקר התקבולים שלו מעל 30 יום הוא נכנס, אבל אם זה המקרה הבודד של כולם, זה לא הגיוני.

אומר לכם מה ההתלבטות של חברי הוועדה בוויכוח ביניכם. הדיון פה, האם השורש עיקר הוא מלשון לעקר את הסעיף או משורש אחר העיקר.

הוא משורש מהות, שוטף פלוס 30, שעובד שוטף פלוס 30. הסעיף עוסק במי שעובד- -

הסעיף עוסק במי שלא צריך להיפגע מזה שהיו לו הכנסות בתקופת טרום המלחמה. אתה לא יכול לומר לי: עבדת בספטמבר, קיבלת כסף באוקטובר, לא ירד לך המחזורים באוקטובר על כסף שקיבלת בספטמבר.

קודם שהמדינה תשלם שוטף פלוס 30. היא משלמת שוטף פלוס 120.

זה בפנים. זה היה ככה בקורונה. זה הוסכם על ידי ירון גינדי.

יש לי מייל תגובה – אני לא קורא מיילים. עקרונית, אתה רוצה על כסף שקיבלתי בספטמבר להוריד לי?

זה לא כסף. זה דוגמה. אם עיקר התקבולים זה שוטף פלוס 30- - -

זה אומר שמסעדה שמדפיסה בקופה- -

למה יש נבחרי ציבור? צריך לדעת לחתוך עניינים. אנשים יושבים בבית, הכספים תקועים, אני יושבת פה ומשתגעת. אנשים מפונים, אין להם בית. פליטים בארצם. די, אדוני היושב-ראש. תתקדם.

ירון צודק.

יסלחו לי בעלי המסעדות שנמצאים כאן - מסעדה לא באירוע. מסעדה דופקת בקופה – היא לא באירוע.

אדוני, עיריות משלמות 150 שוטף לקבלנים. אתם עשיתם את זה.

אדוני היושב-ראש, צריך להתקדם. תלמדו לחתוך עניינים. ולדימיר, עם כל הכבוד. די כבר. די עם לשלוף את הקואליציה. אנשים בבית מחכים.

מי שאמור לנהל את הישיבה זה היושב-ראש, לא אנחנו.

אז תעזרו, תתקדמו. אזרחי ישראל מחכים.

לא עוזר לניהול הישיבה.

עמ' 14, בהגדרה של ירידה במחזור העסקאות – דיברנו על זה אתמול – היתה טעות בהפניה להגדרה. צריך להיות מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.

עמ' 15, התקופה הקובעת, הוספנו את השנה - התשפ"ד. תקופת הזכאות – אחת מאלה לפי העניין. (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, בהתחשב בהגדרה שעליה דיברנו עכשיו – המדווח בשיטה חד חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי, כל אחד מאלה: (א) חודש אוקטובר 23' (ב) חודש נובמבר 23'. (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן המדווח בשיטה דו חודשית – כל אחד מאלה: (א) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2023; (ב) חודשים נובמבר ודצמבר 2023; (39 לעניין עוסק המדווח על בסיס מזומן המדווח בשיטה חד חודשית – כל אחד מאלה: (א) חודש נובמבר 2023 (ב9 חודש דצמבר 2023 (4) לעניין עוסק המדווח על בסיס מזומן המדווח בשיטה דו חודשית – (א) חודשים נובמבר ודצמבר 2023 (ב) חודשים נובמבר ודצמבר 2023.

הלאה. דיברנו על זה.

את הכסף הם רואים באוקטובר, ועבדו בספטמבר. אפשר להתייחס בקצרה לעוסק על בסיס מזומן? אני מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה. אנחנו בדיוק עוסק שמדווח על בסיס מזומן. אם עבדתי באוקטובר, אני מקבל את התמורה על העבודה באוקטובר בתחילת חודש דצמבר, וכן הלאה. תמיד דיליי של חודשיים. נוצרת פה אנומליה בחסות החוק. נראה כאילו יש לנו עבודה והכנסה בחודשי הזכאות, אבל למעשה – אנחנו לא עובדים, אוקטובר, נובמבר, דצמבר. את היעדר העבודה ואת היעדר ההכנסה נראה בדצמבר, ינואר, פברואר. צריך לתקן את זה. זו אנומליה טכנית. אנשים לא עובדים, אין להם פרנסה. יראו וידווחו על זה רק בעתיד.

יש לכם פתרון לזה?

בקורונה היה הסדר אחר לשוטף פלוס שלקח ארבעה חודשים, מספטמבר עד דצמבר, אם רוצים לעשות אותו במקום זה.

זה לא רלוונטי.

אם לא תכניס את זה כסעיף נפרד, זה לא יעזור לך.

כרגע עשינו סעיף נפרד של חודש מול חודש.

גם זה לא רלוונטי, חודש מול חודש. אני לא מדבר על ההשוואה של ירידת המחזורים, אלא על זה שהתקופה שבה לא עבדנו, נדע עליה בדיליי של חודשיים.

אני אומר שכרגע הסעיף הזה נותן מענה לדיליי של חודש. בקורונה מצאנו מענה שעבד לדיליי של חודש, חודשיים או שלושה חודשים – הדרך הייתה לעשות מחזור של ארבעה חודשים, לקחת את החודשים מספטמבר עד דצמבר, להכניס את כולם יחד ולעשות השוואה. אם הירידה תיראה בעתיד, יבדקו את החודשים של העתיד.

מה הבעיה לקבוע שלעסקים מסוג זה, החישוב ייעשה או על בסיס הירידה שמשתקפת על בסיס זה או על בסיס הירידה שמשתקפת בנובמבר-דצמבר?

אי אפשר. אפשר להחליט על מה משווים. אי אפשר לעשות אין סוף השוואות.

במתווה הזה שהצענו כאן לעסקים בדו חודשי, אמה שהצענו כאן, במקום לקחת את ספטמבר-אוקטובר, לוקחים את נובמבר-דצמבר מול נובמבר-דצמבר בשנה הקודמת. זה מתאים לכל סוגי העסקים של שוטף פלוס 30. דיברתי איתון בחוץ. הבנתי את הבעיה שלהם. יש להם בעיה שנובמבר דצמבר ייתן להם חצי מהפתרון. דצמבר אכן תהיה להם ירידה אבל הם אומרים שהירידה שלהם הכי גדולה הם יראו אותה רק בינואר פברואר. כרגע המתווה למעט הסעיף שיש דיווח מירון, זה מה שנסגר עם הלשכות על נובמבר דצמבר.

טעו, אז תמצא להם פתרון.

בדיוק מה שישי אמר קודם – קודם כל, נזכור שבעיות תזרימיות לא נוצרו להם עכשיו, בשונה ממסעדה, שכרגע לא מדפיסה בקופה כי הם מקבלים. הוא מסכים. בחקיקה כתבנו שאפשר להביא אחרי זה תקנות רק לתקופות זכאות ובסיס נוספות בהוראת שעה ולא בחקיקה הראשית. אנו צריכים לשבת איתם כדי להבין את זה, ואם נצליח להבין את זה, אפשר להביא תקנות רק לענף הספציפי הזה, שמטפל בזה. לכן הכנסנו את הסעיף בחוק. כרגע זה נותן פתרון לרוב השוטף פלוס.

מי אמר שזה רק הענף הזה? אם אתה קובע הוראת שעה רק לענף הזה? ואם יש עוד ענפים שהם אותו דבר? מי שלא צועק כאן, לא יהיה לו?

חבר הכנסת סולומון, לא יהיו תקנות על המקרה הספציפי הזה. כל מה שדומה לו.

אני רק מבקש, אמיר, שזה ייעשה בהקדם האפשרי.

עד יום ראשון.

כתבנו הבוקר.

הגדרת תשומות שוטפות. סך כל התשומות שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המיסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין.

פה הוספנו את התשומות החייבות בשיעור מס ערך מע"מ 0 שהוגש עד יום כ"א בתשרי התשפ"ד, 6.10.23 למעט אלה. זה עמ' 16.

עמ' 17. פה הממשלה התבקשה לבחון החלת הלוואות בערבות המדינה על עסקים גדולים, מעל 400 מיליון שקלים.

אני רוצה שזה ייאמר לפרוטוקול.

הקרן תגדל מ-500 מיליון מחזור למיליארד מחזור.

ולגבי התנאים נדבר בדיון.

(היו"ר ינון אזולאי, 12:51)

כמה עסקים מעל 400 מיליון יש? נתנאל היימן.

מע"מ 0, אם זה לא מופיע בדוח תשומות, איך אתה מתחשב בזה?

זה לא מופיע בדוח של מע"מ – יצטרכו להכניס את זה בנפרד. תהיה רובריקה.

רציתי לגביו, האם יש התייחסות לאימהות שנאלצו להישאר לטפל בילדים עם צרכים מיוחדים, בהנחה שהמעונות שלהם בגלל המציאות, פנימיות, נסגרו עד גיל 21. האם יש תשובה? נכנסתי עכשיו ולא שמעתי מה היה פה.

בחוק הזה זה השתתפות בשכר כללית על כל העובדים שהגיעו לעבודה או ששולם להם שכר. בתקנות הוראת שעה שאמורים להביא, יש התייחסות לדברים האלה. שם יש התייחסות ספציפית להורים עם ילדים עם מוגבלויות.

בתקנות נדבר.

אנו עוברים לעמ' 17, פסקה (6). לא מתקיימים אף אחד מאלה. בעמ' 18 – א. הוא היה חייב ניהול פנקסים.

פה הוועדה ביקשה להוריד את שנת המס 2022 כך שיהיה רק 2023, ולא ניהלם.

(ב) – פנקסם לשנת המס - שוב, הורדנו את שנת 2022. רק ביחס ל-2023 – נקבעו כבלתי קבילים בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.

עדיין בעמ' 18, ביחס לסעיף קטן (ב), האוצר התבקש לבחון את הורדת רף מחזור העסקאות מ-18,000 ש"ח ל-12,000 ₪.

בדקנו. יש שם כ-30,000 עסקים. זה לא עסקים עם הכנסה קבועה. זה עסקים שבדרך כלל אתה עושה הרצאה או משהו עם הכנסה גבוהה וזה לא ההכנסה החודשית הרגילה שלהם. זה מכניס סכום- - - של עסקים. בקורונה זה לא היה.

אתה הורדת משלך? אז למה אתה אומר על - - - שהם כלום?

אבל החלטנו בישיבה הקודמת שיורד ל-12,000, והם הסכימו ואנחנו הסכמנו.

יש שם כ-30,000 עסקים. אנחנו לא יודעים שהפגיעה היא רלוונטית כי זה לא מישהו עם הכנסה שוטפת. רובם זה מישהו שכיר ויש לו הכנסה חד פעמית פה, שם. המענק לכתחילה יותר גבוה מכל ההכנסה שלו.

דיברתי איתך גם אתמול ובדקתי גם אני. אתה טועה, כי יש כאלה שזו הכנסה שלהם של חד חודשית של אלף שקל תוספת. גם אם הוא מרצה, זה לא הרצאה של 12,000 או 15,000 שקל להרצאה. זה מרצים שגם באלף שקל.

זה לא מחייב.

ואם הוא מרוויח מאיזו קצבה או מרוויח אלפיים שקל בחודש. יודע מה? רוצה לדאוג דווקא לאלה. אם פתח את העוסק פטור הזה, סימן שהוא צריך.

יותר מזה, אנשים כדי להתקיים עושים את זה. כי הם צריכים להתקיים.

ינון, החלטנו אתמול והם הסכימו 12,000. אני לא רוצה לפתוח את זה מחדש.

ואם אתה מדבר על משהו שפותחים - בטבלה הידועה, שאנו כל הזמן חוזרים אליה, היה מ-0 עד 50 ופתאום העליתם את זה ל-18.

בוא נבהיר. בחוק תמיד גם בקורונה זה היה תנאי סף להראות שזה עסק שהיה פעיל, בגלל הסיבות שאמרתם שלא רוצים סתם לחלק. ה-1,750 שקל, ה-6,000 שקל פער, מדברים על מישהו שלכאורה היה לו ממוצע חודשי של אלף שקל והוא מקבל 1,750 שקל בחודש.

אז יש לי פתרון לזה. קודם כל, אני מציע ליצור פה מדרגה נוספת, מ-12 עד 18, להוריד את זה לאלף שקל. אני עדיין חושב שבמדרגה של 3,750 זה נמוך מדי. אני מוריד את זה לאלף שקל, ותעלה לי את זה פה ל-4,100, 4,200.

זה לא מה שאנו מסכימים.

אתה לא מסכים למשהו אחר.

קודם כל, אני מדבר בשם למעלה מ-200,000 עצמאים עוסקים פטורים שצופים בנו ברגע זה, בהם שחקנים, מורי דרך, צלמים, מטפלים שביום-יום ההכנסה הזו היא זכות הקיום שלהם. שלחתם אותו שחקן בסל תרבות לג'הנאם להופיע בדרום ובצפון בשביל 300 שקל ליום. זה ההכנסה שלו. עכשיו הוא לא יכול לקבל גם את זה אפילו. כל מה שהם מבקשים, מירידה של 9,000 שקל אתה מציע להם 3,300 שקל. אני לא ראיתי עובד ציבור אחד שוויתר על שקל מהמשכורת שלו אבל מאותו מורה דרך, צלם, שחקן, מטפל, איש קליניקה, אתם אומרים: תורידו 70% מההכנסה שלכם. למה? כי הם לא מאמינים לכם. הינה אני הולך לתת בשבועה אני הולך לתת את מה שהם אמרו לי שהם לא מאמינים לאנשים בעוסקים פטורים, בשבועה אתן זאת בבית המשפט. אמרו לי: רועי, זה אנשים שאנחנו לא יודעים להאמין להם, האם הדיווח שלהם אמיתי או לא.

הצעתי גם מה שסוכם גם, אמר לי גפני: תלך תכין מתווה. אמרתי: על בסיס הצהרה הם ילכו לבדוק את זה בסוף השנה. סיכמנו גם את זה עם אמיר. אמר לי: תכין מתווה לפי ירידה 25, 40. אמרתי, עדיין לפני התיקון של ה-12. לירידה של 25 עד 40 - 1,150, לירידה של 40% ל-60 – 1,750. לירידה של 69 ו-80 -, 2,450. לירידה של 80 עד 100 – 3,120. לאלה שבין 50,000 ל-107 – 2,145. לירידה של 25 עד 40 - 3,300 ל-40 עד 60, 60 יד 80 4,620, ו-80 עד 100 – 5,940, שכל זה מביא אותו לכדי קיום שיש לו ירידה של למעלה מ-40% מההכנסה שלו. אמרו לי שאנו עדיין לא מאמינים. אמרתי: אז נלך למה שאתם אמרתם. עדיין היה לפי 18 ל-50, תן להם 1,750, מה שאתם הצעתם. מוכן ללכת אתכם עם זה. 50 עד 80 – תנו 4,000 שקל, שאדם שיש לו הכנסה של 7,000 וירד ל-4,000 – בסדר. 40% פחות אני מוכן. גם לא. נותנים לו 3,000 שקל. אחרי זה 80 עד 107 רוצים לתת לו 3,300 שקל. אני רוצה 6,000 שקל כי הוא ירד מ-9,000 ל-6,000. תנו לאנשים האלה זכות קיום. מספיק כבר.

תודה. בבקשה.

הם גם הורידו את הסכום. 3,150.

בקורונה נלחמנו – אני על סף התקף לב. בקורונה דאגתי שיהיה 7,500 שקל ועוד 3,000 הוצאות. אני נלחמתי איתו כדי להביא את ה-7,500 והוא שמע אותי ב-2 בלילה עם הילד שלי בבית חולים. הוא היה בהלם. אמרתי: תן להם 7,500, תן להן 3,000 שקל הוצאות קבועות. מה זה? שוברים פה את העם. הם לא יודעים כלום. לא נותנים כלום.

צריכים להתבייש פה. אתם מרוויחים משכורת. אני עובדת במאבק הקנאביס הרפואית בהתנדבות, למען החולים. שלוש שנים לא יצא כלום. הרסתם גם את התחום הזה. עכשיו אתם רוצים להרוס את העצמאיים. אנחנו לא ניתן לכם. לא ניתן לכם.

(היו"ר משה גפני, 13:00)

בקצרה, אני לא זועק כפי רועי כי הוא מדבר מדם ליבו ומייצג את הציבור. הסיפור, ופה אני אומר לאנשי האוצר - הסיפור של העוסקים פטורים הוא בלתי מתקבל על הדעת. מדובר לא רק בקבוצה שיש לה חשיבות אדירה לשגרה הכלכלית של מדינת ישראל; מדובר באחת הקבוצות המוחלשות ביותר של עובדים במדינת ישראל מבחינת גם היקף פרנסתם, גם היציבות התעסוקתית, גם הרגישות של המקצועות שלהם למה שקורה כרגע, על היכולת שלהם להשתקם אחרי סיום תקופת החירום וגם ברשת ההגנה הסוציאלית שהמדינה נותנת להם.

אמרנו פה, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, שרמות הפיצוי שאתם מציעים לסקטור הזה הן בלתי מתקבלות על הדעת. גם כשעושים בסופו של דבר את החישוב הכולל של הסכום של הנטל על קופת המדינה, קשה להבין, קשה להבין את ההתעקשות שלכם וזה חוזר שוב לתחושה שההצעה הנמוכה מדי לפיצוי נשענת על מחשבה שלכם שכולם יעבדו עליכם.

חד משמעית.

הסיבה בסופו של דבר להצעה המאוד לא נדיבה הזאת לעסקים הקטנים שהכי צריכים את הנדיבות של המדינה כרגע נשענת על תחושה עמוקה שכולם יעבדו עליכם, ואנחנו כחברי כנסת מסרבים לאשר חקיקה שמתבססת על התפיסה הזאת. לא ייתכן – אתם בעצמכם הלכתם למצב שבו מעביד שיש לו עובדים, יכול לקבל מכם שיפוי על השכר שמשלם לעובדים – על עלות השכר, לא רק על השכר ברוטו, בהיקף של 74%. זה הסיכום. אתם מוכנים לתת 75%- -

ממגבלת שכר.

הכול בסדר. אני מתייחס כרגע לסקטור מסוים. אחרי זה צריך להתייחס למה שאתה אומר. כבר אמרנו רוב חברי הכנסת שההגבלה הזאת עד השכר הממוצע ולא עד כפל השכר הממוצע. 180% היא גם לא הגיונית. עכשיו אנחנו מדברים על קבוצה מאוד מוחלשת. אם מעביד יכול לקבל 75% מעלות ההעסקה של עובד עד שכר ממוצע, והרוב העסקים הפטורים שאנו מדברים עליהם לא מגיעים לשכר הממוצע ובטח לא לעלות של השכר בממוצע בהגדרה – אחרת הם לא עסק פטור – איך להם אתם לא מציעים 75%? יש לכם בעיית דיווח – תפתרו אותה, אבל נקודת המוצא צריכה להיות, שאם מעביד יכול לקבל 75% שיפוי מהמדינה על עלות השכר עד שכר ממוצע, ועוסק פטור בהגדרה ההכנסה החודשית שלו היא פחות מהשכר הממוצע – אחרת לא היה פטור – אי אפשר להסתפק בפחות מ-75%. לא יכול להיות.

לא רק זה. עוסק מורשה עד 107,000 ₪ שמדווח הם לא מוכנים כי טוענים שאין להם כוח אדם. עוסק מורשה שמדווח. לא רוצים לתת לו.

רועי, אם אתה ממשיך, אני מוציא אותך. אני לא מסכים לזה.

תוציא את כל העסקים בישראל.

אתה רוצה שננהל ישיבה? מספיק.

קיבלתי מנועה את רשות הדיבור אחרי גלעד. שלום, אני יו"ר שח"ם, איגוד השחקנים והשחקניות. אני רוצה להמשיך את מה שאמר רועי ולומר לך כפיר כנציג האוצר שיושב פה, שאם הבעיה היא אמון, אני רוצה להפוך את זה. זה לא שלכם אין אמון בנו. לנו אין אמון בכם. זו המשוואה שאתם לא מבינים. לא אנחנו פה מנסים לעבוד פה על אף אחד בשביל עוד אלף שקל וגם לא בשביל אלפיים. בפעם הקודמת אמרתי שאני לא רוצה להתעסק בפוליטיקה אבל אני כן רוצה להזכיר לכל חברי הכנסת שיושבים פה, גם משמאל וגם מימין – עוסקים פטורים יש. דתיים וחילוניים וימניים ושמאלניים, ואני מבקשת מכם לזכור שאתם מייצגים את כולם; שאתם צריכים לעמוד לצדנו כל חברי הכנסת שנמצאים פה ולא לתת יד לדבר הזה שמשרד האוצר מנסה לעשות לנו ואם אתם לא תעמדו לידינו, אני אומרת לכם ש-200,000 עצמאיים זה לא מעט מנדטים ואנחנו נזכור כל אחד מכם שלא עזר לנו. נזכור את זה.

אנחנו עוסקים לגופו של עניין. לא קשור לפוליטיקה. מה ההצעה שלך?

מה שאני הקראתי זה ההצעה של כל העצמאיים בישראל.

אני לא צריכה לתת פתרונות. יש פתרונות ממי שאחראי עליהם. אני מבקשת אחרי שדיברתי אתכם- - -

דיברתי איתך.

נכון, דיברתי אתכם, וגם ינון. מבקשת לא לשכוח אותנו. אתם מפלגת ש"ס, אתם המפלגה החברתית היחידה, ינון. תיתן לזה יד כמפלגה חברתית? לא תיתן לזה יד.

מספיק. עם כל הכבוד, אוציא אותך. נחליט מה עושים.

אבקש שלושים שניות, לא דיברתי מתחילת הדיון ואני לא מתפרצת אבל זה עניין קריטי. אנו לא יכולים להתקדם עם המתווה הזה בלי שיש משהו לעצמאיים. אנו חייבים להגיע למשהו מוסכם. אי אפשר להעביר את זה בלי זה. העיניים נשואות אלינו. יש פה מאות אלפי אנשים, מאות אלפי משפחות שנמצאות פה, אנשים שנמצאים בחזית של מילואים. חייבים להגיע לפתרון מוסכם.

מה את מציעה?

קודם כל, מי שמראה אובדן הכנסה של מעל 50%, צריך לקבל יותר מ-1,750, יותר מ-3,000 ₪. אי אפשר. אנשים לא יוכלו לחיות ככה. לא יוכלו להחזיק משפחות ככה. ננסה למצוא מתווה שמתייחס גם לאובדן ההכנסה הבסיסית שלהם, משהו שיוכל להחזיק משפחה. הבעל מחזיק איזה עסק ונמצא במילואים – אנחנו לא יכולים להפקיר את כל המשפחה שלו.

חברי הכנסת, אם תסכימו, אבקש מכבוד הרב למנות את חבר הכנסת ינון אזולאי. יחד עם האוצר ורועי, תשבו ותסגרו את הפרשה הזאת. גם עם ולדימיר – אוהב את זה. צאו חמש דקות, תסגרו את זה. די. נלחמים חיילים בחוץ, נהרגים.

אבל יש לזה משמעות. אנחנו לא סתם מתווכחים.

בוא נצא החוצה עם חברי הכנסת. כדי לסגור את האירוע.

הרב גפני, אני יושב פה שלושה ימים. זה בסדר גמור שמדברים על פקידי האוצר והשכר שלנו.

אף חבר כנסת לא דיבר על השכר שלכם.

הגיע הזמן לצאת מהקופסה שנקראת פקידי האוצר. צריך לראות את הציבור והאנשים.

כשאתם כל הזמן אומרים: פקידי האוצר שהביאו ולא הביאו - אנחנו לקחנו העתק הדבק של הטבלה שהעצמאיים הבינו לנו, ושמנו אותם בחקיקה. מה שאנשים שוכחים לפעמים, וכל פעם לוקחים את הקצה העליון של ה-9,000, שוכחים שיש גם ה-5,000 שמקבל 25% פגיעה 3,300, שוכחים עוד הרבה דברים בדרך, וכשהיינו אצל הרב גפני בדיון על עוסקים זעירים – עוד דבר ששוכחים פה להזכיר זה את ההוצאות שהעצמאיים דרשו שיהיו כסף הקבוע שיש לעוסקים הפטורים שאם לא טועה, קבענו את זה על 30% או 40% שהעצמאיים אמורים ואפילו יותר. כל זה אנו בכלל לא מתחשבים בו. אנו מסתכלים על המחזור ונותנים את הסכום. אם היינו מסתכלים על ההכנסה החייבת של העצמאי, של אותו עוסק פטור, על ה-40%, זה כמובן היה יוצא הרבה-הרבה יותר גבוה כי אחוז מההכנסה שלו יותר גבוה- -

אז תן לו להצהיר.

מה שעשינו בקורונה אגב, שהלכנו להכנסה לחייבת ואז עצמאיים גילו שעל סכום שבמחזור שלהם היה 10,000 שקל, קיבלו על 70% 700 שקל, שאלו איך זה ייתכן. אז אפשר לומר: האוצר רשע, ופקידי האוצר הביאו. קודם כל, זה המצווה שהעצמאיים הביאו, שמנו אותו אחד לאחד. ניסינו לבוא על עוד תיקונים – עכשיו הבאנו עוד טבלה אבל אל תייצרו כאילו האוצר פה- -

הבאנו מ-0 ולא מ-18 ששם נמצאים העוסק הפטור. תגיד את כל התמונה.

אתה צודק ינון. אבל אתם מתעלמים פה לגמרי מהסיפור של ההוצאות של אותו עסק שאתם אצל גפני אמרתם שזה 40%, התעקשתם שזה 40% כשעשיתם את העוסק זעיר, אז אפשר לנסות לייצר פה לציבור שבחוץ כאילו הממשלה רק מנסה לדפוק אותו או גם חברי הבית הזה אין להם טיפת אחריות – אני לא בא בביקורת על חברי הכנסת כמובן, כדי להציג משהו. הדברים אמיתיים בחוץ. אז אפשר לעשות אלף הופעות פה ולהאשים את האוצר.

תסביר למה לא יכולים עוסקים מורשים לדווח. למה? תגיד מה שאמרת אתמול. תסביר.

הביא ולדימיר משהו שהוא הגיוני. דיברנו על תוספת מדרגה אחת. אני חושב שזה יכול לתת שכל. זה גם לא משהו גדול. זה עושה משהו. זה לא מה שרועי רוצה.

אני כאופוזיציה הכי קל ללכת הכי גבוה שאני יכול. אני מנסה להציע משהו הגיוני.

אתם לא בעד מס אמת? לא הבנתי.

אל תעשה עלי את הסיבוב הזה. אני לא מתרגש מזה.

אז מה העמדה לגבי עוד דרגה, כפיר?

שוב אומר, שמנו העתק הדבק של מה שהעצמאיים שמנו. אתם רוצים שנדבר ושננסה להביא משהו נוסף? הרי כל מה שלא נביא ונגיד, נבוא אחר כך שוב ויצעקו אותם אנשים על אותם פקידי אוצר רשעים.

זה לא נכון כי בסוף מסתובבים סביב 4,000 עד 10,000 כי יש פה נפילה. צריך לסגור את זה ולהתקדם. ינון, הוא רוצה לדעת, שמה שמסכמים פה עכשיו לא נפתח יותר בנושא הזה. צריך להבטיח את זה.

אני לא פתחתי כלום. את אומרת שהיו דברים שפתחנו אותם? זה לא נכון כי אף אחד לא רוצה לפתוח מה שנסגר. אני לא חושב שפתחתי פה דבר אחד שנסגר.

4,000 עד 10,000, כל הזמן חוזרים לפער הזה בפגיעה של 60 ו-80. אגף התקציבים לדעתי רוצה להבין שמה שאנו מסכמים איתם עכשיו לא ייפתח.

גפני, גם אתה הורידו את זה ועכשיו החזירו את זה ל-18,000.

אתם מערבבים מין בשאינו מינו. אני הצעתי 12. לא החלטנו כלום. לא הבנתי מה אתם אומרים.

אני מקבל את ההצעה הזו. ינון ו-וולדימיר יישבו יחד עם נציג האוצר. אבקש שתבואו עם הצעה מוסכמת, שתהיה מוסכמת על כולם. היועצת המשפטית בכל מקרה תהיה.

אקריא את התיקונים שלא הקראנו בסעיף קטן (ב). אחרי פסקה (1) תבוא פסקה (2) חדשה לעניין ניזוק - עמ' 18 – שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50,000 ₪ אך אינו עולה על 90,000 ₪, סכום של 3,150 ש"ח. לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90,000 ₪ אך אינו עולה על 107,000 ₪, סכום של 3,750 ש"ח. בפסקה (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על במקום 120 – 107,000 ₪, אך אינו עולה על 150,000 ₪- סכום של 2,650 ₪ מוכפל במקדם הנזק.

ביתר הפסקאות אין תיקונים. נשארו אותו דבר.

סעיף קטן (ג) בעמ' 19 זה תיקון ניסוחי.

בסעיף קטן (ד) ההפניה להגדרה לא הייתה נכונה, צריך להיות: לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.

עמ' 21, סעיף 38ז. קביעת הזכאות לפיצויים. בסעיף קטן (א) במקום בתוך 150 ימים – זה הסעיף שמתייחס לזה שאם עוסק – הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38ו, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים. במקום 150 ימים התבקשנו לתקן לשמונה חודשים, כשהרעיון היה שתהיה החלטה סופית שאחריה יראו את התביעה כאילו התקבלה, אז הסעיף יהיה: בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים. לו נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה לרבות תקופה שהוארכה – יראו את התביעה כאילו התקבלה.

סעיף קטן (ב) המנהל רשאי ביוזמתו או לפי דרישת העוסק לתקן את תביעתו כאמור בסעיף קטן (א). פה התבקשה סופיות, וסוכם על תקופה של ארבע שנים מיום שניתנה קביעת המנהל. ארבע שנים זו תקופה מאוד-מאוד ארוכה.

אנחנו סיכמנו שיום הבקשה - אחרי שמונה חודשים, אם לא קיבלנו תשובה - הבקשה נתקבלה במלואה. פה הוסיפו סעיף שאם המנהל מבקש נייר בדרך, יש לו עוד 30 יום. לא מקובל עלינו. צריך להיות שאם ביקש נייר, ולא נענינו אחרי 14 יום – אין בעיה, יש לו עוד 30 יום. לא על כל דבר. אנחנו ידעים איך זה עוד – בכל השגה מבקשים עוד נייר מאתנו. אז אוטומטית נהיה 9 חודשים.

הדבר הזה היה בתזכיר החוק. ישבתם על כל ההערות שיש.

תודה רבה. הבנו.

גפני, שלום, אני ניהלתי את מאבק העסקים ב-2006.

אנחנו לא שם עכשיו.

העברנו חוק ב-2006 שפתר את הבעיה בקלילות. אני מבקש.

לא. קבענו שאנשים יישבו על זה. אני לא הולך עכשיו לקיים דיון נוסף. לא רוצה להקשיב. מיניתי אנשים – אני רוצה שהם יישבו על זה. אם אחרי זה תהיה לך השגה – תגיד. על מה אתה רוצה להתייחס?

על נושא הפיצויים. על החוק שעבר ב-2006 בזכות העבודה שעשיתי שהוא פשוט, קל, וכל הצפון קיבל פיצויים בקלות. תקשיבו לי לשתי דקות. ב-2006 כשהייתה המלחמה בצפון, עד סוף יולי ניתן פיצוי רק כנגד העובדים. באוגוסט בנינו דרך נורא פשוטה שבנויה על אחוזים ופותרת את הבעיה לכולם, כולל חל"ת, כולל עובדים, כולל הכול. היא חלה מ-45% כנגד מע"מ חודש בחודשו, חודש מקביל לשנתון עד 75% במצב הקטן.

זה התקנות שאנו מביאים מחר ל-40 ק"מ, ירידת מחזורים.

בבקשה תן לי לסיים כי גם נלחמת איתי באותם זמנים.

זה לא עכשיו. זה לא הדיון.

תן לי בבקשה. באתי במיוחד מרחוק. אני אזרח, אין לי גם עסקים פה. קחו משהו שקרה ועבד. עשינו את הדבר הכי פשוט – 45% עד 75% מחזור מול מחזור, וכללנו בפנים את כל בעיית העסקים. לא נכנסנו לרובריקות הקטנות. זה עבד מצוין. כל העסקים בצפון התרוממו, אף אחד לא פשט את הרגל אחר כך, והמדינה עבדה. אמנם המדינה יותר בעומס היום. אפשר להקטין את האחוזים, לפתור את הבעיה בלי ועדות ובלי הסתבכויות. בבקשה קחו לזה יחס.

תודה. ראש עיריית נהריה. בבקשה, היות ששמתי נפשי בכפי והתחייבתי על זה, אני רוצה לדעת האם אני יכול לעמוד בזה.

הרב, ישבנו עכשיו עם חבר'ה ממשרד האוצר. מצאנו את הפתרון החוקי יחד עם הנחיות פיקוד העורף לנהריה במסלול מלא. אין בעיה.

כן. גם דיברתי איתו עוד לפני שנכנס, הייתה לנו בדיקה עם פיקוד צפון לגבי ההנחיות ולגבי ההנחיות שיש להם. ברגע שאנו רואים שההנחיות מחייבות אותם לעבוד במרחבים ממוגנים, מבחינתנו זה מקיים את הפסקת הפעילות שקיימת בחוק.

בקיצור נהריה נכנסת מלא על מלא. תודה לך, תודה לחברי הוועדה ולמשרד האוצר.

תודה. שיהיה בהצלחה. תמסור דרישת שלום. אני נוגע בדבר – יש לי בת דודה בנהריה.

סעיף 38ח. נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות 38ז(א), ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום – במקום 30 זה יהיה 14 ימים מיום קביעת הזכאות. (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו בתוך 21 ימים – ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים במקום 50%. בסעיף קטן (ד), לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38ז בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה – ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10%.

זה היה דיון בוועדה אם יהיה 10% או 20%. מסכום הפיצויים המגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל.

פה צריך לראות, לגבי הסיפא, ויחולו לעניין מניין התקופות כאמור הוראות סעיפים 38ז(ג), צריך לוודא שזה הושמט.

לא צריך, כי אם הוא לא מביא מסמכים, התקופה לא עוברת.

מה היה הסיכום?

הסיכום היה 8 חודשים ועוד 8 חודשים, ואם לא שילמת את הכסף עד 150 יום באופן מוחלט – ביקשנו 20, החלטת 10.

אבל אם שמונה חודשים לא נתן פרטים?

לא נתן פרטים חצי שנה. המנהל מבקש פרטים - לא נותן פרטים חודשיים, שלושה. זה מה שזה אומר.

מה שאומרים פה, שאחרי 21 יום נשלם מקדמה של 60%. נלך לפרקטיקה. אפשר להוריד את זה. זה לא היה. ה-10% הנוספים צריך להיות בהחלטה, הזמנים.

לא צריך ללכת פה על קוצו של יו"ד. באמת.

אנו עדיין בעמ' 22, לגבי הסעיף של ההגנות מהעברה, שיעבוד ועיקול. 38ט. רשות המיסים התבקשה לבחון את ההבחנה בין העסקים הקטנים והגדולים. בסעיף הזה יש התייחסות לעוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 300,000 שקלים. מעל 300,000 שקלים לא יהיה זכאי להגנות.

נשארנו עם הקורונה. זה עבד בקורונה, ואנו חושבים שיעבוד גם פה.

כבוד היושב-ראש, זה אומר, שעסק שהמחזור שלו 25,000 שקל מוגן שמישהו אחר יעקל לו את הכספים, ועסק עם מחזור של 30,000 שקל לא מוגן. מה ההבדל בין 30,000 ל-25,000?

לעסקים של 0 עד 300,000 אין להם הוצאות. אנו לא מחליפים פה הוצאות אלא הכנסות. לאלה שמעל 300,000, אנו מחליפים הוצאות.

שאלה. בסעיף 38י, למה לא להוריד את הריבית ולהשאיר רק הצמדה?

העוסק מקבל את זה גם עם ריבית וגם עם הצמדה.

זה עובד לשני הכיוונים.

היה על זה דיון אתמול, שלשום. בסדר. גם הם מסכימים על זה.

טוב. זה מייצר לו ירידת הכנסות. כי גם ככה לא מקבל מלא.

אל מול זה הוספנו 38יא שאומר בדיוק הפוך. אם קיבל בחסר – מקבל עם ריבית והצמדה.

עמ' 23, תשלום בחסר, 38יא. שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שזכאי לו – ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

סעיף 38יב זה רק תיקון ניסוחי.

עמ' 24, 38יד. (א1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי פרק זה לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעבוד רשות המיסים בישראל, שהמנהל הסמיכו לשם כך בתוך במקום 45 ימים – 60 ימים מיום קבלת ההחלטה. ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.

פה הורדנו ותינתן בכתב בתוך 150 ימים.

תוך כמה זמן הם מחזירים תשובה?

8 חודשים, מהסעיף הקודם.

פסקה (4) עובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך 8 חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם לפי המאוחר. המנהל יהיה רשאי מטעמים מיוחדים להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.

(5) לא נתן העובד המוסמך להחליט- - -

זה אומר שהם הגיש מסמכים, תוך 30 יום צריך לתת החלטה?

לפי המאוחר.

לא ראיתי. טוב.

לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4) לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.

בסעיף קטן (ב) במקום 45 ימים – על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר במקום בתוך 45 ימים, יהיה בתוך 60 ימים.

בסעף 38טו - זו הערה ניסוחית אבל ההפניה היא לסעיף 21 לחוק – כדי להימנע מבלבול ההפניה צריכה להיות ל-38יג או 21.

בסעיף התקנות, 38יז, אלה תיקונים ניסוחיים בלבד.

בפסקה (2), עמ' 26, באמצע.

תהיה ועדת ערר?

בטח, ועדת ערר של הקורונה, במתווה הזה, זו שטיפלה בקורונה.

בפסקה (2) ההגדרה צריכה להיות מחזור העסקאות לא בתקופת הבסיס אלא מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.

עד סעיף 5 הכול תיקוני נוסח.

לגבי הסעיף שלנו היא אומרת שאחר כך נעשה התאמות. זה בהמתנה. נראה שזה באמת יהיה.

יישר כוח, חברת הכנסת לזימי. מזל שעוד נשארו פה נשים בוועדה. צריך נשים. גם קרויזר נלחם על נשים.

אני עושה הפסקה חצי שעה. נמשיך בחדר הוועדה ב-14:03.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:33 ונתחדשה בשעה 14:03.)

אני מחדש את הישיבה. אורית, ראיתי שהוצאת הודעה נגדי שאיני מביא לכאן העברות שנוגעות לעניין של המפונים ולעניין של התשלום על הנושאים המלחמתיים. אז אני מבקש, היות שנמצא פה עוזר שר האוצר – אני מוכן להביא זאת מייד. אמר לי שר האוצר, שהוא מבקש לא להביא את זה. אני מבקש לדעת למה. אני יכול להביא את זה היום.

תודה, אדוני היושב-ראש.

נתמוך בהעברות.

ראשית, כידוע אנו בעולם של הפרדת רשויות. שר האוצר לא מנחה את יושב-ראש ועדת הכספים. לפחות אם הם לא מאותה מפלגה - היו פה גם ימים כאלה.

למה אתה נכנס לזה? מה זה קשור?

חזרנו להפרדת רשויות? אני שמחה. זה אומר שתמה מגמה.

לכן אדוני היושב-ראש, נראה לי פחות הנקודה. אם נצליח לנהל את הדיון הזה בצורה עניינית, ובתקופה האחרונה לפחות עם מרכז האופוזיציה – אני מדבר בשיא הרצינות – אני מרגיש אנחנו יכולים לדבר בצורה עניינית – אני רוצה לדבר על זה בצורה עניינית.

קודם כל תאשר או לא תאשר שהשר באמת אמר לי.

אני מסביר באריכות. זה עלה פה בכמה דיונים קודמים עוד לפני תחילת המלחמה, כל העולם שנקרא כסף קואליציוני. הרבה זמן דיברנו על זה בוועדה, ואני זוכר שגם חבר הכנסת בליאק שאל – למה חלק מהדברים הולכים בקואליציוני וחלק מהם לא. אני רוצה לומר אילו דברים קורים היום בניהול המלחמה שקורים מכסף קואליציוני, במירכאות כפולות ומכופלות. חלק ניכר מהמענה החינוכי שיש במלונות המפונים קורה מכסף קואליציוני של השירות הלאומי. הקמת השכונות הזמניות למפונים, שכולנו מחויבים לתת להם מענה כמה שיותר מהיר צריכים לקרות מכספי החטיבה להתיישבות שרובם המוחלט הוא כסף קואליציוני. כולנו ראינו את הפעילות המופלאה של ארגון זק"א. שר האוצר הנחה מייד בתחילת המלחמה להעביר תקציב לזק"א והתשובה הייתה: אין דרך להעביר כסף לזק"א. צריך למצוא קריטריון, צריך למצוא דרך שוויונית.

אמרנו באופן ברור: כל העברה שקשורה ללחימה אנו מוכנים להעביר. אמרנו את זה פה בוועדה, אופוזיציה קואליציה.

אבל הרב גפני שאל אותך שאלה פשוטה, עומר: האם שר האוצר נתן הנחיה ליו"ר ועדת הכספים שלא להעלות לאישור את ההעברות התקציביות האלה כן או לא? אני רוצה להבין את התשובה.

חברת הכנסת פרקש הכהן, את רוצה לנהל דיון ענייני? אז תני לי לענות.

אם אמר שלא נתן לי - מביא את זה לאישור.

אני רק רוצה שנדון באירוע הזה בהקשר שלו, וההקשר פה הוא חשוב והוא ברור. כבר היום חלק מסוים – אני לא יודע לומר באחוזים, אבל חלק מסוים מהדברים שקורים בעורף, קורים מתקציבים שמכונים תקציבים קואליציוניים ולכן בואו נזיז את הדיון הפופוליסטי על כסף קואליציוני כן או לא. נזיז את זה. יש כסף קואליציוני שעושה דברים מצוינים ומסייע לעורף בשעת המלחמה. על זה אני מאוד מקווה שאין לנו מחלוקת, אני מאוד מקווה שאין לנו מחלוקת שיש להעביר כספים לאיחוד הצלה ולזק"א וגם למורים.

אנחנו נגיב.

זה המצב. מי שאומר שצריך להקפיא עכשיו את כל הכספים הקואליציוניים בעצם אומר לעצור את כל מה שהתייחסתי אליו.

אבל למה דבר כרוך בדבר? המפונים ממתינים לכסף, המלונות ממתינים לכסף.

אבל אני רוצה לשמוע אותו. אם לא נבין כשיסיים – נשאל.

רק שתדע, היות שאני עומד בחזית הזאת – יש פה שתי טענות: אחת, יש לתת כסף למלונות, יש לתת כסף לנושאים שעומדים על סדר-היום ובינתיים לא נותנים, והדבר השני, למה אתה לא מעביר את ההעברה? האם שר האוצר אמר לי אחרת?

אמשיך. דיברתי עם שר האוצר על זה בצורה מפורשת לקראת הדיון כי הבנתי שזה יעלה.

איך ידעת? אני התלבטתי.

אני שומע שהח"כים מדברים על זה.

אני מברך על הדיון הזה.

ביקשנו את הדיון.

אומר שר האוצר: אין בעיה של כסף לשום צורך, לא בחזית המלחמתית ולא בחזית האזרחית ובעורף, נקודה. אין שום סוגיה שיהיה צריך בה כסף, אין שום צורך שלא יהיה לו מענה. אני חוזר: אין צורך כזה. יש תהליכים שלוקחים קצת זמן. כולנו מכירים את גלגלי הבירוקרטיה.

אבל ההעברות מוכנות.

את רוצה שאענה? תני לי לענות. לא אתכתש איתך. עכשיו השאלה היא המקורות ומכאן אנו מגיעים לדיון על הפניות שמונחות בפני הוועדה. אני לא מתחמק מזה אבל תנו לי להבנת טיעון. שאלת המקורות. בתחילת המלחמה שר האוצר הנחה להקפיא את כל הכספים בין אם הם קואליציוניים ובין אם הם בבסיס התקציב כי לפי מה שהבנתי קודם לא רלוונטי אם זה קואליציוני או בסיס תקציב. אנו כרגע צרכים לפתוח את כל התקציב ולראות איזה כסף רלוונטי כרגע ויש להמשיך להפעילו – שכר וכל שאר הדברים שפועלים ואיזה תקציב פחות רלוונטי כרגע כי אין לנו צורך בו ועכשיו אנו עוסקים בדחוף במלחמה והכול זז הצידה. הנחה שר האוצר להקפיא ואנו סורקים במסרקות ברזל את כל התקציב, ובוחנים את המקורות כי אנו צריכים הרבה מקורות – גם לסוגיות הביטחוניות - לא נפרט בזה כרגע, זה לא המקום, וגם בסוגיות האזרחיות שעליהן אפשר להרחיב. יש כבר המון כסף שמוזרם פנימה. לדעתי רשות המיסים נתנה את הסכום לאורך הדיונים. מיליארדים רבים – לא רוצה ליפול בלשוני ביחס לסכום –דרך קרן מס רכוש ודרך עוד תהליכים, כבר עברו. לכן אמרתי – אי אפשר לנהל את הדיון הזה ממקום פופוליסטי. שר האוצר הנחה מפורשות שנמצא את כל המקורות ואז נבוא הנה לוועדה ונאשר תקציב, לא משנה איך יקראו לו ברמת הטכניקה, לכן אמרנו – נעביר סכום גדול שייתן מענה לכל הצרכים, גם בתקציב 23' וגם אם יהיה צריך לתקן את תקציב 24'. זו העבודה שנעשית כעת במשרד האוצר.

מה לוח הזמנים?

אתייחס לכך עוד רגע.

ולמה העבירו את ההעברות?

אני לא מתחמק מכלום. אנחנו נביא לכאן את המקורות כי בסוף כולנו צריכים להזיז מקורות. יש המון דברים שלא עובדים כי הם לא יכולים לעבוד. יש הרבה דברים שמיותר ולא כל החלומות של אף אחד מאתנו יקרו.

אנחנו יותר מחודש מהאירוע. חודש העורף גם תקצב את המדינה. לא שבוע אחרי. למה זה לא קורה?

הוא עונה.

אנו עוסקים במתווה פיצויים, מאשרים עכשיו מתווה פיצויים כחודש לאחר תחילת מלחמה. אני מזכיר שבכל המערכות הקודמות עשו הכול בסוף. אנו במענה מיידי.

כי אנחנו באירוע לא קצר.

האירוע הזה לא היה מקום המדינה.

זה לא מדויק. בקורונה התחלנו מאפס. לא פה מתחילים מאפס.

הוא אמר שיש כסף לכול.

בסוף גם יגיע להעברות.

אני רוצה לשים את הדברים כמו שהם. טיפה מתארך אבל זה ענייני. זו הייתה ההנחיה של שר האוצר. אני מזכיר לנו - כשאנו מאשרים פה משהו בוועדת כספים, כל פנייה תקציבית מתחילה במילים: שר האוצר מבקש. לצערנו, וזו האמת - הפניות האלה, שתי הפניות שלקחו כסף מאוד מסוים וביקשו להשתמש בהן לצורכי המלחמה, הן בדיוק הפוכות להנחיית השר, מסיבה פשוטה – אנחנו לא יכולים לתת מענה ב-7, 8 מיליון – לא זוכר את הסכום המדויק – למינהלת תקומה. יש עוד הרבה מאוד צרכים.

278 מיליון.

יש המקור הספציפי שעליו אנו מדברים. לכן אני חושב שאנו פשוט נכנסנו לדיון לא רלוונטי.

הוא אומר: המקורות התקציביים שאגף התקציביים- - -

הוא אומר שהפנייה לא מטעם שר האוצר.

לא מקובלת על שר האוצר.

מה זה לא מקובלת? כתוב ששר האוצר ביקש.

שר האוצר דיבר איתי שמבקש ממני לא להביא את זה.

כששר האוצר רוצה לייצר מערכה תקציבית חדשה שמתייחסת למה שקורה בעולם בחוץ, מחוץ לפלורוסנטים בירושלים – וגם אני באתי ממילואים. כולנו נמצאים בשטח, ותודה לאשתי הגיבורה שמחזיקה את הבית לבד כבר חודש. בסוף אנו רוצים להביא מענה אמיתי למשק. פה אני אומר את האמת: שר האוצר לא מוכן ואמר זאת ציבורית – להשתמש בדבר בזה ברמה של סכסוך אוכלוסיות. יש אנשים שיש להם שכר ואין שום עניין לפגוע, ולילד חרדי לא מגיע לקבל מורה פחות טוב כי אין לו משכורת עכשיו. ולכן אמר שר האוצר ליושב-ראש הוועדה: אני הולך לבוא בפני הוועדה עם מענה תקציבי כולל חדש ונאשרו פה בוועדה ונאשר כאן גם את מקורות התקציב וגם את אופי השימוש בתקציב כי אנו באירוע חריג, ובאירוע חריג אנו לא יכולים לפתור בדרך פינצטה של לקחת כמה גרושים מתקציב מסוים. אנו באירוע ענק של מיליארדים.

איזה כספים קואליציוניים? בכספים של המשרד למשימות לאומיות היה אפשר לקצץ?

חברת הכנסת פרקש, האם את רוצה שבנות השירות הלאומי בכסף הקואליציוני של המשימות הלאומיות - נפסיק את הכסף?

אני שואלת במה אפשר לקצץ.

הוא זה שנותן את המענה החינוכי עכשיו במלונות. את רוצה להפסיק את הסכום הזה? אנחנו נבוא לפה, מקווה מאוד שבשבוע הבא בעז"ה.

אולי נסכים איתך, אבל יו"ר הוועדה – זה משימה מלחמתית. למה לכרוך את זה בשאר הזמנים?

זה הפוך, חברת הכנסת לזימי.

מה שבוע הבא? התחלת לומר.

אני חושב שיש דיון הערב אצל שר האוצר על המקורות והשימושים שמתאימים את התקציב למצב שבו אנו נמצאים.

האם הגדלה ב-70% של אברך יעמדו על תילם? אתה חושב שזה הזמן עכשיו, להסיט מיליארדים מכספי המדינה לזה?

למה את נכנסת לזה?

כי לא הצלחתי להבין איזה כספים קואליציוניים באמת יהיו.

איך תביני, אם לא יביאו את המפה ודיון?

אנחנו לא בימים רגילים.

אתה אומר שאנחנו באירוע חריג. לעומת הקורונה אנחנו לא באירוע חריג.

זה מה שאני מסביר רבע שעה. אנחנו בזמן חריג מאוד, יותר חריג מהקורונה.

כלכלית הקורונה היה הרבה יותר חריג. בקורונה משק שלם עמד.

אנחנו נבוא לוועדה עם כל השינויים, חברת הכנסת פרקש. מקווה בעז"ה שבוע הבא. נראה מה משתנה ומה נשאר. ננהל את הדיון בצורה מקצועית, עניינית, רלוונטית. אף אחד מאתנו לא רוצה – אנחנו צריכים לשנות את כל שיטת התקציב שלנו בגלל האירוע.

לחזור אחורה לשפיות.

וזה יאושר פה בוועדה.

תודה רבה. ולדימיר. בקצרה.

הוא רוצה לתת מענה ענייני ומקצועי, ואני מברך על הדיון הזה ועל זה שעומר בא. הוא באמת ניסה להסביר. אני מזכיר שלפני שלושה שבועו פניתי גם לשר האוצר וגם ליו"ר הוועדה. ביקשתי לדעת מה סכום ההסכמים הקואליציוניים שנכון ל-7.10 טרם הוקצה וטרם מומש. עד כה לא קיבלתי מענה. זה הפך לסוד מדינה. אני אמרתי מתחילת האירוע – לא מספיק לעצור את ההסכמים הקואליציוניים ולא מספיק להקפיא אותם. צריך להפנות, לשחרר ולהפנות את ההסכמים הקואליציוניים לצורכי החזית ולצורכי העורף. זה גם המענה למה שאמרת. נפגשתי עם תנועות הנוער ואמרתי, הכי ברור: כל שקל הקואליציה משחררת לטובת החזית והעורף, אנחנו נאשר. כל שקל.

אני רוצה להתייחס לשתי ההעברות התקציביות שהגיעו לכאן לדעתי ביום רביעי שבוע שעבר על מיליארד ו-352 מיליון שקל, שזה כולל 652 מיליון שקל לבעלי בתי מלון שמארחים היום את המפונים ולא פגשי עדיין בעל בית מלון אחד שקיבל שקל מהמדינה ו-250 מיליון שקל למענקים למפונים, ו-275 מיליון שקל למינהלת העוטף. התקומה. ואני אומר לכם, שהסיבה היחידה שההעברות האלה לא עולות לאישור, כי חלק מהמקורות, כ-450 מיליון שקל, באים מהכספים הקואליציוניים של המפלגות החרדית. זו הסיבה, ואין סיבה אחרת. אני אומר לכם הקואליציה, הכסף הזה היום חייב לעבור למפונים, למינהלת העוטף ולמנהלי בתי המלון כי אנו במלחמה, והגיע הזמן שייפול לכם האסימון. תודה רבה.

אורית. בקצרה.

קודם כל, עומר, אני שמחה שבראשונה אנו מקבלים תשובה לזה שבעצם עוד לא נעשתה עבודה על שינוי סדרי העדיפויות של הממשלה. רק מדברים על זה. אשמח מאוד שתיקח לתשומת ליבך לקראת הדיון בשבוע הבא כשתציגו אחרי שתעשו את העבודה החשובה הזו, שכרגע יש עוד סגן שר במשרד ראש הממשלה, יש שר נוסף במשרד החינוך. סגן שר במשרד החקלאות, סגן שר התרבות. שיש לנו מאות מיליוני שקלים שמתוקצבים לחיזוק הזהות היהודית, למשימות לאומיות, ולא – בדקתי - משרד החינוך הוא שעוסק בטיפול במפונים בבתי המלון ולא המשרד למשימות לאומיות בחינוך.

אין בנות שירות בבתי המלון?

הבקשה שלי - בתקציב של 972 מיליון שקלים?

חניכי המכינות הקדם צבאיות של המשרד ניקו מקלטים או לא? אמרת שלא. בדקת. האם חניכי המכינות הקדם צבאיות הכשירו מקלטים בתושבי קו העימות?

אל תיתמם.

זה לא שווה 972 מיליון שקל.

ההעברות שנמצאות כאן הן בסכום של למעלה ממיליארד שקלים. אתם יודעים איפה הכסף נמצא. תתחילו לזוז, תסגרו משרדים, תזיזו שרים כפולים ומיותרים, ועם כל הכבוד, את כל הרפורמות האלה של הגדלות הקצבאות לאברכים, זה לא הזמן ולא המקום. אנו רוצים לראות בשבוע הבא דיון אמיתי של שינוי בסדרי עדיפויות.

אתה בכוונה עושה? אני רוצה לומר שני משפטים. הגשתי דיון על זה. הגשתי הצעת חוק. אני רוצה לומר משהו לעומר – לא יכול להיות שרבע שעה הוא יגיד לי: תדברי, ועכשיו לא. שלומית, חד משמעית אמר לי שאגיד.

חמד עמאר.

העיקר שאני אגיד. אני אחרי חמד.

עכשיו יתחיל המסע הזה של לדבר. אני נגד כל הדיונים האלה. יודע שידנו תהיה על התחתונה. אני נמצא פה הרבה שנים. אני יודע שאם היו עוצרים משכורת של מורה בשדרות- -

אתם עצרתם משכורת. הכסף הקואליציוני זה התוספת. זה לא המשכורת. אתם עצרתם משכורת.

זה לא נכון.

אין שום התחייבות של המדינה לאופק חדש.

הפריימריז.

הייתי באמצע משפט. גם את עם הפריימריז שלך.

לפחות אצלי נשים יכולות להתמודד. אצלך גם לא נספרות בדיונים, גם לא נספרות בחוקים וגם לא בשפה שלך.

נזכיר לך שרק לא מזמן ביקשת להיות במפלגה שלו.

יש הסכם עם ארגון המורים העל יסודיים. אני לא מדבר על ההסכם עם הסתדרות המורים. אופק חדש נכנס לתוך המערכת. זה משנה את השכר של המורים והמורות. זה נכנס עכשיו בתקופה הזו, ההסכם הזה. המורים החרדים עשו את אותו הסכם. כלומר יש מורה בשדרות בחינוך העצמאי או במעיין החינוך התורני, ובגלל ההערה הזאת היא מקבלת משכורת יותר נמוכה. אם זה היה קורה במקום אחר, הייתם שומעים את הצעקות על זה. אני אמרתי לפינדרוס ולינון: אני מציע לא להעלות את זה כי לא רלוונטי מה שנאמר. מייד אברכים. לא מדבר על זה שמזמן לא משלמים. מייד אברכים. המורה בנתיבות שמקבלת עכשיו פחות כי החליטו שזה נקרא הסכם קואליציוני.

אתם החלטתם. הכסף הקואליציוני שלכם, לא שלי.

דיברתי על אופק חדש.

אגב זה עמותות פרטיות ואין שום התחייבות של המדינה לשלם על זה.

גם ארגוני נוער זה עמותות פרטיות, שזה כסף קואליציוני. מה דעתך על זה?

לך אני לא מגיב.

ארגון נוער עובד וזה לא עובד. אין לך בושה.

אני אמרתי לחברים שלי, אני לא רוצה להעלות את העניין הזה. אני יודע שלא נקבל סעד. הרי היה צריך להיות שמישהו אחר, לא אנחנו, נעלה את זה. למה עוצרים למורים במשכורת?

כי הם חרדים.

אני יותר ויותר משוכנע, שלא אקבל סעד ציבורי לזה. מייד יזכירו כל מיני דברים. אין פיקוח. הרי כל אופק חדש הוא פיקוח. לפני 10 שנים לא הסכמנו – היו רבנים שלא נתנו להיכנס לאופק חדש בגלל הפיקוח. עכשיו הסכימו. הרי הם חלק מהעניין. לומדים שם ליבה, הכול. איפה כל היושר שלכם, איפה הערכים שלכם? כשהמורה חוזרת הביתה פתאום מקצצים לה בשכר? חמד עמאר. אני אמרתי תנאי? בבקשה, בקצרה.

זה היה צריך להיות בבסיס התקציב.

למה זה לא?

לא יודע.

אדוני היושב-ראש, אנשים רואים אותנו בשידור ואנו צועקים כאן, כאשר בתי מלון עוד לא קיבלו את הכסף. עוזר שר האוצר, לא שכנעת אותי. כשדיברת על ניקוי מקלטים, אם היית מביא את זה כחלק מהמאמץ המלחמתי, אף אחד לא היה אומר לך – לא מעבירים את הכסף. כשהיית מביא את בנות השירות הלאומי, אף אחד לא היה אומר שלא מעבירים את הכסף הזה. לו היית מביא את ארגוני הנוער ואומר שרוצה להעביר להם, לא היו מסרבים. אם היית מביא לזק"א, אף אחד לא היה אומר לך שלא מעבירים. למה אתה מביא את הדוגמאות שכאן אופוזיציה קואליציה יעבירו? ואף אחד לא יתנגד שזק"א תקבל את הכסף שמגיע לה עכשיו ואנו יודעים איזו עבודה קשה ומה ילווה את האנשים שפינו שם את הגופות ואת חלקי הגופות שם. למה אתה מביא את הדוגמאות האלה? אבל אני לא רוצה שמשפחה שהתפנתה, שאמורה לקבל מענק, עכשיו לא תקבל את המענק כי אתה כנציג שר האוצר החלטת שאתה לא מביא את ההעברה הכספית הזו.

לא הוא החליט.

הוא מדבר בשם השר עכשיו, כי השר החליט. אדוני היושב-ראש, אתה העברת תקציב כאן. אתה הממשלה והחלטת שהכסף הזה יהיה כסף קואליציוני. אתם החלטתם. למה לא הכנסתם את זה לבסיס התקציב?

צודק. מסכים איתך. לא יהיה יותר.

אם אתה מדבר על מורה מנתיבות, משדרות – כולם רוצים לתת להם. אבל יש דברים שאתה ואני יודעים- -

אני אשם בזה?

יש דברים בכספים הקואליציוניים שצריך להוריד. על זה אנחנו מדברים – לא על הדברים החשובים שצריכים להיות.

רק שתדע שאופק חדש כן בבסיס. רק הם קוראים לזה.

תסביר לי. אני לא יודע.

הוא עושה מה בא לו.

נעמה לזימי, רק אקדים ואומר את מה שהייתי צריך לומר לך בארבע עיניים. אנחנו היינו שותפים למלחמות במניעת עוולות.

עדיין. מבחינתי כל מה שלטובת ציבור – עדיין.

אני הייתי שותף איתך למניעת עוולות, למאבקים, כל מיני סוגים. לא רצה לומר. הייתי בטוח שבחלק הזה את לא תשאירי אותי ככה עם התקפות נגדי. בכל אופן, מדובר בשכר של עובדים ושל עובדות. אני חוטף ממך את ההתקפות האלה בתקשורת. בסדר. הרמתי ידיים. בבקשה. רשות הדיבור. אל תתייחסי לזה.

אתה לא יכול לומר משהו לא בארבע עיניים מבלי שאגיב. קודם כל את שמך מעולם לא ציינתי בשום דבר תקשורתי. דיברתי על הכספים הקואליציוניים, על מה שמעבירים. לא על משהו שאתה עושה.

דיברת עליי.

אתה זה שכל פעם מתנגח אישית ואני מגיבה לזה, ואם השיח יהיה מכבד, הכול יהיה אחרת, והדברים הם ענייניים. גם בהקשר של אופק חדש, יש לנו מחלוקת לא על הצורך של מורות לקבל שכר כי גם כתבתי מכתב נגד הלנת השכר שלהן ובוודאי שאני מסכימה עם זה. אני חושבת שכל סוגית הדיווח והשקיפות של המורה ומי מקבלות או לא צריך להיכנס, ושיהיו מוגנות.

זה אופק חדש.

לא כמו שזה מובא, ואפשר לדבר על זה ולעשות את זה כמו שצריך. אבל כנראה שלא היה הוויכוח הגדול הזה ללא המצב החריג שהוא לא קשור רק לאופק חדש; הוא קשור לכל סוגית הכספים הקואליציוניים. אתם כל הזמן כורכים את הסוגיה הספציפית, ונתווכח עליה ונבודד אותה, אבל יש פה, לפי מה שאנו הבנו מאגף תקציבים, בין 7 ל-8 כספים קואליציוניים שאפשר להעביר למאמץ המלחמתי. נניח שיש יותר מזה שצריך לקחת. עומר, העברות התקציב כשמביאים ומצביעים מה לצורך לאומי נצביע כי אני הייתי חברת האופוזיציה היחידה שהצביעה בעד כל ההעברות התקציביות שהיו עם הוויכוחים שהיו. תקן אותי אם אני טועה. לפני שבועיים.

את לא טועה. את השתנית.

רוב האופוזיציה נמנעו ואני הצבעתי בעד הקואליציה עם ההעברות, בשבוע שעבר.

פעם היית משהו אחר.

בשבוע שעבר, לא פעם. כי נימקתם את זה. הכול היה ענייני למאמץ המלחמתי ולא הייתי אופוזיציה. הצבעתי בעד. עומר, אני יודעת שתנועות הנוער, לא רק השירות הלאומי – גם השירות הלאומי, מחזיקים את סוגית המפונים כי המדינה לא התאפסה על הצורך העצום, והיה הכוח המדהים הזה שנכנס. ודאי הרי שאם תביא את זה – אנו עם כל הכבוד לשאר, כן מגיעים לשם כל הזמן, כן נוסעים לאילת ולים המלח ולמצפה רמון ולירושלים ולשפיים. אנו יודעים שהם שם ואנו נגיד לכם: עכשיו תעבירו להם. אין שום קשר בין זה לבין זה שלא עבר שקל למפונים. חלאס.

תודה רבה. הטענה הזו שחוזרת על עצמה כל הזמן – גם אני מקבל את התלונות האלה שלא הועבר עדיין כסף. אתה אמרת קודם שיש כסף לכל צורך.

אתייחס. אומר ממש בקצרה ואנסה להתייחס לכולם יחד. אני חושב שהשאלה המרכזית היא האם אנו רוצים שיהיה כסף למה שצריך שיהיה כסף.

לו הייתי מדבר במקומך, הדבר הראשון שהייתי מדבר עליו זה הכסף שצריך להגיע למפונים, לבתי המלון, לכל המקומות. זה מה שמעניין את כולנו.

זה מה שמפריע לנו. לכן אנו צועקים.

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אשרינו שיגיע לפה שר האוצר ונשמע אותו. זה מספיק חשוב. שיציג לנו את סדרי העדיפויות החדשים, אחרי שיטפל בהם.

אין פעם אחת שהוועדה לא ביקשה משר האוצר להגיע לכאן ולא הגיע, ואם יושב-ראש הוועדה יבקש, השר יהיה פה.

מעיד על זה.

ולא יקרה איתו כלום. כי שלחנו מכתב.

תחזרי בך.

אני לא כינסתי את הישיבה. בבקשה.

שוב, המטרה המשותפת שכולנו מסכימים עליה זה שיהיה כסף למה שצריך. ברגע שנסיים את זה אצא, אעשה בדיקה לגבי המלונות. איפה שיש בעיה, חברי הכנסת - גם אני אישית אענה לכם ואפתור בעיה עד האחרון שבה. לא נשאיר אבן על אבן עד שכל הבעיות ייפתרו. אין שום סיבה שלא ייפתר. אני שם על עצמי להיות איש הקשר לשר האוצר. אני אומר זאת לפרוטוקול.

השאלה אם יהיה כסף בעיניי היא החשובה. מה מקור הכסף – מבקש שתשאירו לנו כקובעי המדיניות בדבר הזה. על זה לא חושב שיש מחלוקת. יהיה מקור תקציבי לכל דבר. אם רוצים שמקור תקציבי יהיה זה או זה – תשאירו לשר האוצר. זו האחריות שלו.

תודה רבה.

שאלה קטנה בקצרה, הרב גפני. אפילו שחברי הכנסת לא יענו לי – רק שישפילו את העיניים בלי לענות. לו היינו מביאים בימים כתיקונם כסף קואליציוני, 5 מיליון לזק"א, היו תוקפים אותנו פה. אבל אחרי המלחמה נביא 300 מיליון – כולם יגידו כן. ושלא יענו על זה כי אנו יודעים את האמת.

מה זה קשור לעיכוב עכשיו?

זה נכון. לא הכרתם את זק"א לפני כן.

זה לא נכון. מה אתה מדבר?

אז אני אגיד לך על עוטף עזה.

זק"א תמיד עזרנו ותמכנו גם עם תרומות מחו"ל. אל תקשקש. מה, אנחנו לא ביקשו שילכו במקום לשירות מילואים – שילכו לזק"א להתנדב בשירות לאומי? אנחנו לא מכירים את זה? למה להפוך את זה לפוליטיקה של זהויות?

אף אחד לא הגיע לעוטף עזה כבר יותר מעשור.

בבקשה.

עצרנו בדיון הקודם בסעיף 5 בעמ' 27.

(היו"ר ינון אזולאי, 14:54)

יושבת-ראש הוועדה למעמד האשה חברת הכנסת פנינה תמנו ביקשה להכניס פה פסקה (3) כדי לתת פתרון לבנות זוג של משרתי מילואים.

אדוני היושב-ראש, למה באתי לוועדת כספים? אתם לא זוכים הרבה לביקור שלי. בעניין הזה אנו שמים לב, שהמוקדים הרלוונטיים בכל הקשור לתעסוקה של נשות מילואים, אבל לא רק – יש להדגיש זאת – גם בני זוג למילואימניקיות – כמובן כשאנו רואים את הלוחמות במלוא ההדר לצערנו למרות הנסיבות הקשות, אנו מבינים שבתקופה הזו שיש לחימה רצופה ולחימה שמגייסת את מיטב בנינו ובנותינו להילחם בחזית, ודאי יש מי שנמצא בעורף, ואלה שנמצאים בעורף, 98% אימהות מצאו עצמן בחודש האחרון בבית. גם בגלל האתגור של העורף כתוצאה מהטילים, אך מעבר לכך כמובן המסגרות שהיו סגורות. יש להבין שהדבר הזה מתחלק לשנים: אחד, ההגנה מפני פיטורין שקיימת בחוק כשמדובר במסגרות לימודים שאינן פעילות – שם אין התייחסות למסגרות שפועלות באופן היברידי או חלקי. זה לא רלוונטי. כל נושא ההגנות אנו עושים זאת במסגרת אחרת ולא בוועדה פה.

איפה בכל זאת אני חושבת שראוי שנעלה על נס ושנתייחס לקבוצה שהיא משמעותית וחשובה שזקוקה למעטפת שלנו כדי שאותם אנשים שמגויסים ונשים שמגויסות יעשו תפקידם בלב שקט, בלי להיות מוטרדים ובטח לא ישלמו מכיסם או ממשק ביתם למדינה? זה מה שיוצא בפועל כשאנו מצפים מנשים שלא מסוגלות או מאנשים שלא מסוגלים להגיע לעבודה בעקבות כך שבן זוגם בחזית, מצפים מהם להתייצב בעבודה. הם לא מצליחים. יש מעסיקים יותר מתחשבים, ויש מעסיקים שאינם מתחשבים. אז אומרים באוצר: אנחנו ניתן את האופציה של מעסיקים להוציא לחל"ת. אבל בוא נודה על האמת – לא מעט מהפניות אלינו – המעסיק לא מוכן לתת חל"ת, שבעבר היה הסדר. זה לא שאנו מייצרים פה תקדים, של חל"ת מוצדק. היה נוגע יותר לנשים אבל לא רק. אין לי רצון להחזיר את החל"ת המוצדק למרות הוויכוחים שיש לי עם האוצר אבל בוודאי יש לי רצון ואני חושבת שיסכימו איתי כל יושבי החדר הזה שהרצון הוא לתת מענה לאותן נשים וגברים שנמצאים בבית, שיוכלו לקבל שכר. וגם אחרי התיקון שאני מבקשת, הם לא הולכים לקבל את ה-100% ממה שיכלו בשגרת היום אם בן הזוג שלהם היה.

אדוני היושב-ראש וגבירותיי היועצות המשפטיות שעזרו והכניסו את התיקון, וזה לא נותן מענה מלא, למה – כי אם אנו חושבים על זה, היום אין מענה לנשים גרושות. זו הורות מלאה. או גרוש. אם יש מי שנמצא בחזית – הילדים נמצא אצל ההורה שבעורף. לא הגענו לנוסח כאן. לא נתנו מענה למשל בניסוח הזה לנשים שעובדות באופן שעתי. אני מרגישה אפילו קצת מבייש אותי, שאני הייתי צריכה אתמול להגיע לטונים בשביל להעלות את הנושא הזה לסדר-היום, ובכלל שאנו צריכים להגיע למצב שמגיעים אליי פקידי האוצר, ובאים בלי תשובות ובלי פתרונות בכלל. אני רוצה לומר לכם, אל תזלזלו בנבחרי ציבור. אם שלח אתכם היושב-ראש לשבת איתי, יכול להיות שבטט, אתה לא מכיר אותי, אבל לא אומרים לי: אין לי פתרון כי אני לא מחפשת כיבודים שיבואו ללשכה שלי. כשאני רוצה להגיע להסכמות, אני מצפה מכם – וזה תפקידך ועל זה אתה משולם – יכול להוריד את העיניים שלך כמה שאתה רוצה ולשחק אותה כאילו אתה לא שומע.

הוא יושב אתנו ימים שלמים.

לא יכול להיות מצב שהיושב-ראש מנחה להגיע להסכמה, ונכנסו אליי לחדר ואמרו: אין פתרון לנשים.

יצא לי לדבר עם כולם, כל חברי הכנסת, כולם מסכימים על זה. אם האוצר לא ייתן את הכסף נעביר את זה בשפה העממית ביי הוק אנד ביי קוק.

תודה. בבקשה.

אתייחס עניינית. אנו מדברים על כ-85,000 נשים שאנו לא חושבים שבהינתן המצב הנוכחי, מה שנכון לנו כמדינה לדחות את היציאה משוק העבודה. חושבים שהמענים הם אחרים. חברת הכנסת פנינה תמנו דיברה גם על סוגיה של הגנה מפיטורין שקיימת. יש המענק ששר האוצר עצמו- -

היא לא קיימת. אמרנו שנעבוד על זה.

המענק ששר האוצר קידם בנוגע למענה התקציבי, אבל בסופו של דבר אנו לא רואים מקום, בטח לא במקום שבו מערכת החינוך הולכת ונפתחת. שר החינוך עצמו דיבר על 90% ממערכת החינוך שכיום פתוחה.

מה זה 90% ממערכת החינוך פתוחה? ברגע שאפשר בזום זה מערכת החינוך פתוחה. ילד בכיתה א', אימא שלו לא תשאיר אותו בזום ותצא מהבית. מבחינתי הילדים שלי לא בזום. הם הולכים ללמוד. מצאו להם מרחב מוגן. אבל יש ילדים בכיתה א' בזום והאימא שלהם לא תפקיר אותם בבית במצב של היום. גם כאלה חצי יום עושים להם, שעתיים, שלוש שעות. והמעונות סגורים. עוד נדבר על מתווה מיוחד למעונות אבל בסדר.

ברשותך, אין ספק שלא כל מערכת החינוך פתוחה. 90% זה הצהרת שר החינוך. ברור שזה כולל גם את המענה ההיברידי, אבל במקביל, יש מוסדות שפתוחים, וכשאנו עושים הגדרה כה רחבה וכל כך חותכת, אנו מכניסים גם את בית הספר בחיפה שפתוח ואת בתי הספר בירושלים שפתוחים שלושה שבועות ואומרים לאנשים האלה, במקום שהמאמץ המלחמתי יהיה שכולם מתגייסים וכולם נכנסים לשוק העבודה אנו לוקחים מספר לא קטן של נשים בכלל, לרבות העלויות התקציביות של זה, ואומרים להן: שבו בבית. אנו חושבים שזה לא המענה- -

הם לא נמצאים במאמץ המלחמתי? הנשים האלה, הבעלים שלהם בקו. הן צריכות לטפל בילדים שלהן. גם שיהיה 80,000. על מי אנחנו מדברים? לשמור עליהם.

הם חושבים שהנשים האלה יישארו בבית וזה חשדנות במשפחות הכי פרודוקטיביות בחברה הישראלית.

למה אתה אומר 80,000? בכל דבר שהם עושים, כאילו כולם רוצים לרמות, לשבת בבית. מי שתצא לחל"ת זה באמת מי שצריכה לצאת לחל"ת. לא כל אחת יוצאת לחל"ת.

אחדד את דבריי ומצטערת אם לא הובנתי נכון. הכוונה שאנו נותנים הגדרה שהיא חותכת ולא מתייחסת לשונות והדיפרנציאליות שוודאי קיימת במדינה, ויש קשר בין מידת הפתיחה של מערכת החינוך לפניות של בן או בת הזוג לשמור על הילדים למול לצאת לעבודה. לכן הפתרון הוא הגנה על העובדות האלה, הפתרון הוא מענק כספי. הוא לא יושב בחוק החל"ת.

המענק הכספי שלכם ששווה 3,000 שקל במקסימום - אלא אם כן אין לכם ילדים, יספיק אולי לבייביסיטר של שעה, שעתיים ביום משך שבועיים. לא על זה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על שעות הבוקר. אני אומרת לך, אין אימא בעולם שיכולה, גם אבא – אני לא מפלה את האבות - מי יכול להחזיק בחודש ב-3,000 ילדים? אני לא מבינה את זה. החרטוט הזה - יש גבול כמה אפשר לחשוד בנשים ובגברים שהם מילואימניקים. די. שיביאו פתרון.

בבקשה. המוסד לביטוח לאומי.

אנחנו מכירים את הבעיה. אין ספק שיש קושי. אבל הפתרון הוא לאו דווקא בפרק של אבטלה ואומר מה הקושי המשפטי. ראשית, יש עוד אוכלוסיות שגם אין ספק שנמצאות בבעיה כמו אימהות חד הוריות, כמו נשים של משרתי קבע, כמו נשים שהבן זוג משרת במילואים אבל לא בגלל צו 8 כרגע. כמובן יש לזכור שאנו מדברים על פרק ביטוח אבטלה כלומר צריכה להיות זמינות לעבודה. השאלה אם בסיטואציה הזו יש באמת זמינות לעבודה.

אם יש אישה שבוחרת להיכנס לחל"ת, לפחות הממ"מ יתקן אותי אם אני טועה – מדובר על 98,000 בני ובנות זוג של מילואימניקים למרות שאנו יודעים שזה סדר גודל של 300,000 עד 400,000 – אלה המספרים? ובתוך זה יש כ-5,000 גרושות וגרושים, שגם זו סוגיה.

אתה אומר שאתה רוצה להביא גם את האימהות היחידניות?

לא. אני לא בטוח שהאכסניה הזו היא המתאימה לפתרון.

אתה אומר: כיוון שיש עוד בעיות, לא כדאי לנו לפתור.

התייחסות האוצר - אין היום בדמי אבטלה בכלל החוק הזה, וזה חוק גדול וסבוך וחשוב מאין כמוהו, אין היום התייחסות דיפרנציאליות בגין האוכלוסיות. אני חושבת שלא נכון לעשות זאת. בסוף אדם הוא מובטל כתוצאה מהיכולת או אי היכולת שלו לעבוד.

ביטוח לאומי.

קודם כל, כל מי שיבוא לחל"ת, נטפל, נאשר. אין לנו בעיה לעשות זאת אבל החל"ת הוא פתרון גרוע בהיבט של מי שמקבל חל"ת, זה הרבה פחות מ-75%. אין גמישות. מי שיכול לעבוד יומיים או שלושה בשבוע לא יכול לקבל חל"ת. החל"ת נשמע סוג של פתרון קסם – אתה יוצא לחל"ת ומקבל – אחרי זה אין דמי אבטלה. אני מרגיש שזה מימוש פוליסת ביטוח של אדם שאנו מוציאים אותו. גם כעת כשהוצאנו אנשים לחל"ת, ופה בוועדת כספים הולכים לשנות את ה-40 ק"מ, אני היום מוציא סמ"סים לכל מי שב-40 ק"מ לומר להם: יש מתווה חדש, אולי שווה לכם למשוך את התביעה. למרות שמבחינתי הכי קל לי לשלם.

באנו לאוצר בלי חל"ת. אמרנו להם: העסקה גמישה, חל"ת גמיש. זה היה יותר טוב.

אגב אני בעד, אם אפשר לעזוב את החל"ת וללכת לפיצוי – אם היא מרוויחה 10,000, שייתנו לה 10,000 פיצוי.

אין שאלה בכלל שיש בעיה. אבל החל"ת, יש טעות בתפיסת החל"ת כפתרון קסם, כי בסוף זה בא על חשבון אותו אדם, אותו אחד שיוצא לחל"ת מממש את פוליסת הביטוח. אחרי הקורונה ראינו אנשים שנהיו מובטלים שוב. אנו חושבים שהפתרון צריך להיות במתן מענה על אובדן ימי חופשה למשל.

גם מתווה פיצויים.

לא, מתווה פיצויים זה 3,000 שקל.

אם יוחלט חל"ת, זה מה שנעשה. אני חושב שצריך פתרון טוב יותר, שמאפשר, כמו שיש קרן של 70 מיליון שקלים שמשרד הביטחון פתח לטובת אנשי המילואים שיש להם כל מיני בעיות כמו אלה שהגיעו מחו"ל.

צוק איתן לא מימשו אותה. אתה יודע את זה?

הייתי באחת הוועדות לפני הרבה שנים. מלחמת לבנון השנייה, אם איני טועה, מימשו את זה. אני לא מוכן להתחייב שמה שתלוי בנו יממשו את זה. הסיפור הוא לתת מענה בדרך אחרת. אתמול הצעתי בדיונים לתת סכום, 10 מיליון שקלים או כמה שזה לא יהיה, לדברים האלה עם תבחין לנשות מילואים. אני לא אחראי לדברים האלה. רק רוצה שיבינו שהפתרון של חל"ת בעיניי לא מספיק טוב.

הרי מסדירים עכשיו את נושא המענק למילואים, ויש מענק מילואים שמקבלים מילואימניקים, נוסף. למה אתם מדברים תיאורטית? האוצר מסכים עם הטענה שהחל"ת – אז שהממשלה, לא האוצר, תביאו עכשיו הצעה על קומה נוספת במענק, שאם למילואימניק יש ילדים באזור שאין מערכת חינוך – לא 3,000 אלא 6,000.

על הדבר הזה בדיוק נפתחה קרן של 70 מיליון שקל. כתוב שם במפורש – למילואימניקים, פגיעה בהכנסה בעקבות המלחמה.

יש רק בעיה אחת: אנו מחפשים פתרון שבסוף יתבטא בזה שאף חייל מילואים לא מגיש בקשה. כשהוא מקבל את מענק המילואים- -

יש דברים שרוצים ויש אילוצים. למשל את הסיפור של הטיסות של המילואימניקים פתרנו כך.

ההסתדרות, בבקשה.

קודם כל, אני מברך שהנושא הזה עולה על הפרק. כן יש לומר, שבתקנות מס רכוש וקרן פיצויים שהולכות לעלות לגבי 0 עד 40 יש מענה להורים לילדים עובדים לרשות נשים, של מילואימניקיות, ששם יקבלו שכר מלא, וההבדל בין שכר מלא לדמי אבטלה זה פער משמעותי של 54% בנוסף לזכויות סוציאליות ושימוש רצף העסקה אז המסלול הזה קיים, פשוט תחום ל-0 עד 40, ולבקשתכם, ככל שאנו מכניסים אוכלוסיות נוספות, יש גם הורים לילדים עובדים שהם אימהות יחידניות ויש לנו גם הורים שהבעל נמצא במפעל חיוני. יש אוכלוסיות נוספות, לכן זה אירוע ללא סיום ויש לו מעגלים רחבים ונגזרות רחבות, ואם אנו פותחים אוכלוסיות, אפשר לפתוח עוד הרבה.

בבקשה, חברת הכנסת מירב כהן.

להיבט הנשים אני כמובן מצטרפת. אבל יש עוד סעיפים שנוגעים לנשים שלא קיבלו ביטוי. להתייחס לזה בהמשך?

כן. בבקשה.

אני צריכה להתייחס לזה, במיוחד כי אני העליתי את הסעיף הזה בוועדה.

30 שניות.

עשינו על זה דיון שלם בוועדת הכלכלה. הקרן הזו, הגיעו ארגוני המילואימניקים, הגיעו מילואימניקיות בעצמן. הקרן הזו לא שווה הרבה. תסתכלו אחורה מבחינת מידת המימוש שלה, הבירוקרטיה, הטופסולוגיה. לא מימשו אותה. הרי אני לא מכירה דבר כזה שנותנים לישראליים משהו לא לוקחים. אבל תראו - לא היה ניצול. אם רוצים שנלך לפתרון הזה, אני מוכנה ללכת עם ההצעה של אורי. ניקח את הקרן בלי סרבול, אם זה אפשרי. ניקח את הקרן, נעביר לביטוח לאומי והם יודעים לממש לפי אובדן ימי עבודה. אין בעיה. הם רצו שנשתמש בקרן. אבל לזרוק אותנו למשרד הביטחון – מה עשו באוצר – הרחיקו את הבעיה מהם, אומרים: לכו למשרד הביטחון. כאילו לא די כל הבעיות שיש במשרד הביטחון. אז את הנשים לא זורקים לביטחון. רוצים לפתור את זה? לא יודעת איך. תקרא לזה חל"ת, לא חל"ת. אף אחד מהמשפחה של מי שהתגייסו לא ישלמו שקל מכיסם לנו המדינה כל עוד לא בחרו בזה. אני רוצה לדעת שאותה אישה, יש לה אובדן ימי עבודה, היא מקבלת מהמדינה את הפיצוי, ואם לא מהמדינה למצוא את הדרך לעשות זאת.

תודה. בבקשה.

שלום, אני ממשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. רציתי להשלים דברים שחנן מביטוח לאומי התייחס, לקבוצות נוספות. אני רוצה לומר לפרוטוקול, ושהוועדה תיתן על זה את הדעת – יש שתי קבוצות נוספות שהן רלוונטיות בעיניי שלא נזכרו – אחת זה של עובדים בצווי ריתוק לפי חוק עבודה בשעת חירום שגם עליהם נכפה להגיע למקום העבודה. יש לקחת גם זאת בחשבון.

כמה כאלה יש לנו?

משרד העבודה יכול להתייחס. מבין שזה לא המון. מדובר כרגע בנוסח שמדובר עליו, מדובר על בני זוג שנמצאים במילואים. יש גם תאי משפחה גרושים, שיש חלוקת משמרות, יש נשות קבע, הורים גרושים.

דיברנו על זה.

אפשר להוציא לחל"ת את כל המדינה. זה דבר שאפשרי לעשות, גם עשינו אותו בקורונה.

אני חייב לומר לך - חברי הכנסת שיושבים פה, כולם דואגים לקופת המדינה. עזבי את הוויכוחים. רק להכיר לך – מי שגורם בסוף שכולם ייצאו לחל"ת, זה האוצר כי לו הייתם מקיימים את החל"ת הגמיש פחות מ-50% היו יוצאים לחל"ת, במקרה הכי גרוע שיש.

מי שיכול לצאת לעבוד, שיעבוד.

אני מסכים. אם היה חל"ת גמיש.

מה שהיא אומרת, כאילו לא מדובר באנשים שמשלמים מיסים.

משרד המשפטים, תודה. כלומר אם אני מתמצת את דבריך, אתה אומר בעד להכניס הכול לחוק.

לא אמרתי שאני בעד. ההסדר הזה הוא חריג כי מדבר על יוזמת העובד לצאת לחל"ת ולא לצורכי המעסיק.

זה לא בדיוק יוזמת העובד היום. בוא נגיד את האמת.

לא נכנס לדיון אם זה כדאי או לא.

אני מכיר עובדים ששלחו להם מכתב: תצאו לחל"ת – אחרת לא תקבלו את המשכורת. מה אתה רוצה שיעשו?

מה ההצעה שלך? אל תגידו מה המצב אלא מה הפתרונות שלכם. אתם מקבלים משכורת מהמדינה. מה הפתרונות שלך כדי לעזור לנשות המילואים?

לא אמרתי שיש לי פתרון.

אז מי שאין לו פתרון – מי שאומר שיש בעיה, שיביא פתרון ליד, ואם לא – אולי שיחסוך מאתנו.

ביקשתי להעלות שתי אוכלוסיות שמצבן דומה, וזה נאמר.

תודה רבה.

הוא הוסיף בעיות.

זה מדהים אותי. אנשים צריכים לייצר פתרונות ומייצרים בעיות.

לא חושב שהוספתי בעיות. ציינתי שתי אוכלוסיות. לא חושב שהורים גרושים צריכים להיפגע.

תודה. צודק ב-100%. ננסה לפתור הכול. הלאה.

אנו עוברים להגדרת התקופה הקובעת. עדיין אומר 7.10 עד 30.11, אבל נפנה להגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים. כך נוכל גם להתייחס בהמשך להארכה אם שר האוצר באישור ועדת הכספים יחליט להאריך את התקופה. עמ' 28 למעלה.

אין הצבעה? משאירים עם הנוסח שהבאנו?

תחשבו בינתיים על פתרון עד ההצבעה. יש כמה דברים שצריך לסגור. זה חלק מהנושאים הפתוחים שייסגרו. שיחשבו על פתרון יצירתי.

אני חושבת או אתם נותנים להם אפשרות לצאת לחל"ת או- -

תכף היושב-ראש יבוא, הם יציגו בפניו עוד ניסיון לפתרון.

ההחלטה נתונה בידיכם. הבהרנו את המשמעויות הכלכליות של הסעיף.

תודה. לא יודע אם יש משמעויות כלכליות בסעיף. לא בטוח שכולם ייצאו לחל"ת.

אנשים ייקחו את זה.

35,000 נשים. 85,000 זה הכול, אבל לא לכולם יש ילדים מתחת לגיל 16. יש לך 98,000, מתוכן לא כולם עם ילדים מתחת לגיל 14. אנחנו בדקנו. מהבדיקה שלנו, 50%.

אנחנו עדיין בעמ' 28, סעיף 179יז. ביחס להוראת סעיף קטן (ב), שקובעת שהוראות סעיף 161(ג)(2) לעניין הכללת ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, בתקופת האכשרה, לא יחולו לעניין חישוב תקופת האכשרה. התקיים דיון. תראו בנוסח מחיקת סעיף (ב). הממשלה התבקשה לבחון את מחיקת הסעיף שמשמעותו היא אי הכללת תקופת השירות הסדיר בתקופת ההכשרה.

אנו לא מעוניינים למחוק את הסעיף הזה וגם פה הרציונל זהה. נהוג במצב עולם רגיל לספור את תקופת השירות הסדיר כחצי שנה אחרונה בלבד לעניין הזכאות לאבטלה. מדובר באנשים צעירים שהשתחררו. אין שום סיבה לעשות להם הקלות לגבי יציאה לעבודה. אני מזכירה ששוק העבודה זקוק לידיים עובדות בענפים רבים, במיוחד אנשים צעירים, לכן אנו לא רואים הצדקה מקצועית בהקלה על ימי הזכאות לאבטלה לאנשים צעירים.

ולמה עד כה הם לא מצאו עבודה?

הם לא חייבים להיות מובטלים כעת.

אם את אומרת שצריכים את הידיים העובדות ומחפשים עבודה, מאמין שהלכו לחפש. לא מאמין שלא רוצים לעבוד. צריכים להביא מחיה.

ראשית, בחודש האחרון נוסף מספר רב של משרות המשק, במיוחד בענפי הבניין והחקלאות.

שאלו אותי עכשיו – איפה? בעוטף? בתוך ה-20? חסרים הרבה בבניין, נכון? בואי את ואני נצא, נראה אם אנחנו יודעים לבנות משהו.

בחוק צעיר שעכשיו השתחרר מהצבא לא חייב לחתום אבטלה. שילך לעבוד. ויש מלא עבודות. אל תתרץ לו. הוא ימצא במה לעבוד.

אנשים שואלים אותנו, ואני מייצג גם אותם. מה אני אעשה? אולי נחליט בסוף משהו אחר, אני רק רוצה לדעת.

כאילו הסוגיה היחידה ביציבות של שוק העבודה זה רק השאלה האם האדם מקבל תלוש משכורת. כאילו הסוגיה של יציבות התעסוקה, של אדם שבונה את הקריירה שלו במקום מסוים, זה לא שיקול. העיקר שהאדם יהיה- - אז חל"ת זה לא רק פתרון שמאפשר לאדם לא לגווע ברעב. חל"ת זה אומר לאדם: אם שנה שלמה השקעת עצמך במקום עבודה ועכשיו למשך חודשיים אין שם עבודה, אתה תקבל עזרה מהמדינה כדי שעוד חודשיים תחזור למקום שכבר השקעת בו את השנה הזאת.

או שבינתיים תעבוד בעבודה שלא תכניס אותה לקורות חיים ואף אחד לא יידע מזה. לא כולם צריכים לדעת שאתה עובד בטלמרקטינג.

אני טוען שכל עבודה מכבדת את בעליה.

בחור צעיר שעכשיו השתחרר מהצבא יכול לצאת לעבודה.

אנחנו מדברים על האנשים הצעירים?

צעירים. צריך לחתום אבטלה? שילך לעבוד.

מנגנון החל"ת לא מסייע למי שהשתחררו מהצבא.

ואף אחד לא מדבר לא על הצפון ולא על הדרום ולא על העוטף.

עד גיל 25 גם ככה האבטלה שלהם נמוכה.

בדיוק. חל"ת לא צריך להיות מוצג כקטסטרופה שזה מתן סוציאלי. בהרבה מאוד מקרים חל"ת עוזר לשמירת שוק תעסוקה משמעותי, אפקטיבי, שמטפח את יכולות העובד. תפסיקו עם הסיסמאות ועם הכותרות האלה.

נועה, התייחסות קצרה.

אנחנו בזמן מלחמה ולכן גם הצרכים התעסוקתיים של המשק משתנים.

באמת. הצרכים התעסוקתיים של המשק לא משתנים בחודשיים של מלחמה. לצערנו אם נגיע למצב שבו המלחמה הזאת נמצאת אתנו משך שנה, תתחילו לדבר על השתנות הצרכים התעסוקתיים של המשק. אגב, אם אתם כל כך מוטרדים מהצרכים המשתנים של המשק, בואו למשל תכפילו את המענק לעבודה מועדפת, בחקלאות ובנייה. צרכים משתנים של המשק בזמן חירום. כאילו בחודשיים אנשים יתחילו לבנות מגדלים במקום הרצפים שלא מגיעים מהשטחים. די, נו. באמת.

אגב חשוב שבתוך מנגנון החל"ת יהיה מנגנון שמונע את העובד שלא ירצה לחזור לעבודה. היום כשהוא לא רוצה לחזור, נשאר בחל"ת. צריך לעשות שהוא לא יוכל לעשות זאת.

תודה. אנשים עם מוגבלויות גם יכולים לעבוד כמה שרוצים במיידי, בכל עבודה? הבנתי – כוח צעיר צריך. בסדר. אנשים עם מוגבלויות אין להם האפשרות לעבוד בכל דבר. מה אנחנו עושים איתם? גם משאירים להם את החצי שנה? לא להוריד להם לשלושה חודשים?

היום אין הבדל בתקופת הכשרה לאנשים עם מוגבלות.

למה אין הבדל?

שאלה טובה. הציעו פה שזה יהיה שלושה חודשים. עלינו מקובל.

האוצר, אנשים עם מוגבלויות לשלושה חודשים, מקובל? תודה. תעשו את זה. תודה שיש 121 שמדי פעם מזכירים לנו כמה דברים.

ממש. קודם כל, כל הכבוד על אנשים עם מוגבלות, ינון. חד משמעית חשוב מאוד. המשוחררים מצה"ל שמחקו פה, סדיר – למה למחוק?

דיברנו על זה. העלו פה מיכל שיר ועוד חברי הוועדה שמדברים על כוח צעיר. אני מסכים שצריך להאריך להם ולתת להם. לכן אני מבין את החברים פה שמצדדים ואת העמדה המקצועית בעניין.

לא מבינה למה בחור שהשתחרר בגיל 21 צריך לקבל דמי אבטלה ולא לצאת לעבודה. המשק לא מושבת. אנחנו לא בקורונה. יש אנשי העוטף, יש הצפון. מי שיכול, שייצא לעבדה. זה חשוב למורל הלאומי, זה חשוב לכלכלת ישראל. זה חשוב מכל כיוון אפשרי. צאו לעבוד. די. בוא נשלים את המטרה. מי שצריך, שיקבל.

אוקיי. צריך לשקול את הסעיף רגע יותר לעומק גם במובנים, לא רק מה שגלעד אמר. אני כן רואה בשירות צבאי איזה אקט התנדבותי הירואי וחשוב במדינה. דווקא להסתכל על אוכלוסייה כמי שפתאום תיהנה מאיזה הפקר אחרי שנתנה מעצמה איקס זמן. אני לא אומרת פה משהו חד משמעי. אבל תעבירו על זה עוד חשיבה לראות מה כן אפשר לעשות. מוזר בעיניי שנוריד את זה. הרבה ממי שהשתחררו רק הרגע מהצבא גם גויסו ישירות.

למה בחור בן 21 מתל אביב צריך לקבל אבטלה? אני באמת שואלת. אדם שגר בעוטף או שפונה מהצפון – אני מבינה. למה בחור או בחורה בני 21, 22, 23 צריכים לחתום אבטלה?

זה לתקופת הכשרה.

זה אבטלה. תכבסו את זה באיזה מילים שאתם רוצים. המשק הזה צריך לעבוד, וצריך כמה שיותר אנשים שיגלגלו את הגלגל הזה. בקורונה אנשים ישבו בבית ולא הייתה ברירה. פה יש ברירה ופה אנחנו צריכים לעשות את המאמץ העילאי שכמה שיותר אנשים ייצאו לשוק העבודה ויעבדו. שיעשו מאמץ. מי שלא יכול - נטפל בו. מי שיכול שייצא. אין שאלה בכלל.

אני לא אומרת משהו נחרץ, רק אומרת – אני מציעה כן לבדוק עם האגף לחיילים משוחררים, אולי לקחת את דמי האבטלה שהיו אמורים להיות לאותם חיילים ולבחון אותם כמענק למקצועות חיוניים למשק. אומרים שצריכים לדאוג לכלכלת המשק. אני הולכת עם ההיגיון שלכם, שילכו לעבוד. היתה אמורה להיות להם אפשרות לקחת אותם דמי אבטלה לתקופה ללא תקופת הכשרה. אני אומרת, נכמת את זה למענק שיינתן למקצועות שנגדיר משקית כחיוניים והכרחיים. מצד אחד, נגלגל את המשק. מצד שני, אולי נעזור לאותם חיילים משוחררים שגם צריכים להתחיל את דרכם.

אנו בשעת מלחמה. הם ידחו את הקריירה שלהם בחצי שעה וייצאו לעבודה.

מקצועות חיוניים למשק עכשיו שיש חוסר בגלל גיוס המילואים המסיבי, בגלל מה שקורה - נגדיר אותם רגע משקית.

נעמה, מיצינו את העניין. תודה רבה.

חסרים עובדים.

תודה.

סעיף 179יט. אתמול התקיים דיון – אנחנו בעמ' 28 בתחתית העמוד – בנוגע לשאלת הארכת התשלום המרבי לדמי אבטלה לכל מבוטח, בנוסח שהוצע על ידי הממשלה, לפי הנוסח, מי שסיים תקופת אבטלה לפני התקופה הקובעת או במהלכה והתאריך הקובע לגביו חל שלא בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה, ובלבד שהוא מתגורר בישוב שפונה. כלומר האוצר הביא סעיף שמתייחס ספציפית למבוטח שמתגורר בישוב שפונה. על אף האמור בסעיפים 171 ו-171א, מבוטח המתגורר בישוב שפונה בהתאם להחלטות הממשלה בתקופה הקובעת – תקופת התשלום המרבית שחלה לגביו לפי סעיפים 171 או 171א ולפי העניין הסתיימה – תכף נברר למה הכוונה בישוב שפונה בהתאם להחלטות הממשלה – לפי העניין הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה – יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה עד ליום שבו מסתיימת התקופה הקובעת.

תסבירו.

בעקבות הדיונים שהיו אתמול ולאחר בחינה מקצועית שערכנו, שינינו את הסעיף והחלנו אותו על כלל המפונים. יש רשימת מפונים שכוללת 7 ק"מ בעוטף כולל אשקלון, וגם בצפון 9 ק"מ. הרשימה הזאת סגורה. הממשלה משתמשת בה במספר הגדרות, וראינו לנכון להאריך באופן אוטומטי את ימי האבטלה לאותם אנשים שמתגוררים בישובים האלה.

למה רק להם?

כאן אנו חוזרים לרציונל של כלל החקיקה שמדבר על זה שככל שיש אדם שניצל את ימי זכאותו ומתגורר בחיפה- - -

את רצה מ-7 ק"מ ל-120 ק"מ. נעבור לאט-לאט. למה לרוץ ישר לחיפה? נעשה תחנות בדרך. מה קורה ב-20 ק"מ?

ב-20 ק"מ יש קרן מס רכוש. במסגרת קרן מס רכוש, אותו עובד מתוקף ההגנות של הקרן, יש לו ודאות לגבי 100% שכר ולכן ההנחה שייצא- -

ביטוח לאומי, כמה יצאו לאבטלה עכשיו בתקופה הזאת שלא מה-7 ק"מ? ואנחנו מדברים – אותם אלה, היא אומרת שאין להם הזכאות. זה הסיפור.

יש פה שני דברים. אלה שיצאו מה-7 ק"מ אני רוצה להחזיר אותם כי נתתם להם פתרון אחר.

7 ק"מ אין בעיה. אני מדבר מעבר ל-7 ק"מ.

כשאנחנו הולכים וסופרים, ועשינו את הבחינה הזו לאור התיקונים שהוצעו על ידי הוועדה, וסופרים את כלל האנשים שממצים את אותם ימי זכאות בכלל הארץ, כלומר הצעת הוועדה כפי שהיא כרגע מדברת על 95,000 אנשים שאנו מאריכים להם אוטומטית את האבטלה בלי לבחון אם יש או אין להם.

בבחינה כמה יצאו לכם שהם עד 20 ק"מ?

אין לי ה-20. יש לי המפונים שזה מדבר על- - -

המפונים לא עוזר לי. יש הבדל בין מפונים לבין אם פיקוד העורף פינה אותם. דיברת על אשקלון. הרי לא כל אשקלון מפונים. משב רוח יצאו. אתם יכולים להגיד שלא מפונים. לא כל אשקלון יצאו. את יודעת מה הולך בנתיבות? הם לא פונו.

כל ישוב, שנמצא בתוך קרן מס רכוש, ונתיבות היא בתוך קרן מס רכוש, בעצם העסק מקבל שיפוי על העובד באופן מלא.

על כל העובדים?

שאלנו על דבר אחד - אותו אחד שסיים את האבטלה שלו, היא אומרת: יכול להמשיך עד 7 ק"מ. שאלתי מה קורה עד 20 ק"מ, עד 40, נעבור ככה את כל הארץ עד מטולה.

אגב גם בשיח שהיה מול ההסתדרות והאמירה הייתה שכל מי שלהבדיל מהקורונה- ואז לא דיברנו כלל על מפונים. המפונים היה תוספת שהכנסנו.

בקורונה נתנו לכולם.

להבדיל מהקורונה, אני אומר. אז סגרנו את כולם ואמרנו: אסור לכם להתרחק 100 מטר מהבית. עכשיו אנחנו במצב שונה. אמרו את זה חברות הכנסת שיר ופרקש. אנחנו רוצים שאנשים ייצאו לעבוד. האנשים שנגמרה להם תקופת האבטלה, המשק פתוח. יש מקומות ללכת לעבוד בהם, בין אם בחקלאות ואנו הולכים לתת אקסטרה תמריצים לחקלאות לאו דווקא בישובים- -

מחר אתה צריך לצאת לחל"ת, גם אני. תצא לעבוד בחקלאות? מה אני בא לומר – הפתרון לא אמיתי. מדבר על כולנו.

מבין אותך לגמרי. אבל בסופו של דבר אנחנו לא בקורונה ולכן הייתה אמירה גורפת שאנו לא מאריכים את דמי האבטלה. אמרנו, כי הישובים שפונו, אדם שנמצא באילת כשגר - -

הבנו. שאלתי על מי שגר בנתיבות.

אלה שלא פונו. עכשיו נגמר להם ימי האבטלה, לא קשור למלחמה. אנו לא רואים סיבה להאריך את דמי האבטלה כי יש מקומות לעבוד בהם גם באזורים האלה וגם באחרים.

אין. עובדה שהוא לא מצא. אמרת שיש עבודה. למה יש עבודה? איפה העובדים שהיו שם?

חלקם הגדול פונה. תשאל את התאחדות התעשיינים.

אז הוא יכול לבוא במקומו?

כן. למה לא? הוא עדיין יקבל את הכסף.

אבל הוא לא מפנה את המקום שלו. הוא מפנה את המקום לתקופה קצרה.

התאחדות התעשיינים מדברים אתנו כמה קשה להם להביא את האנשים למפעלים בעוטף.

אבל זה אנשים שנמצאים בעוטף. אתה מצפה שהמפעל לצורך העניין בעוטף ייקח 100 עובדים חדשים וכל אלה שבאילת יישארו מובטלים לשנתיים הקרובות?

אתה מצפה שאנשים יישבו בבית?

לא, אבל אובייקטיבית, אתם חוזרים על זה – קורונה, לא קורונה - יש כמה מאפיינים לפחות בקילומטרים האלה שדומים לקורונה. אין אפשרות נורמטיבית, סליחה שאני אומר את זה, לאדם אפילו בנתיבות, מעבר ל-20 אפילו, ואפילו במקומות האלה, לשהות בבית. אין מערכת חינוך, אי אפשר לצאת מהבית, צריך להיות 15 שניות מאזעקה. אין אפשרות. אנחנו משחקים בנדמה לי. זה שיש מפעלים שיש בעיה בגלל הסיבה הזו - זו הסיבה. מה אתם מנסים לעשות? לרבע את המעגל שלא קיים?

כפי שנאמר פה, המטרה שלנו שהמשק יעבוד. ינון, תרצה שנחזור אליך עם תשובה ספציפית לישובים האלה?

לומר מה ההצדקה לכך, אתה יכול עכשיו לומר, למה לא 20, 40?

ההצדקה האמיתית שאנו רואים זה לגבי הישובים המפונים.

המפונים הבנתי אבל גם באשקלון כשאתה אומר מפונים – חלק פינו, חלק לא פינו.

והאם משב רוח נקרא פינוי או לא.

אתמול הייתה גם מאחד הקיבוצים, סליחה שאיני זוכר את השם, וגם שם לא פינו. יש מקומות שלא פינו, אבל לא עובדים שם.

אי אפשר לעבוד שם.

אולי צריך שתהיה הגדרה של ספר.

לא, לא נכנסים לתוך ספר.

השאלה היא אחת, האם אפשר להתייחס להחלטות ממשלה ספציפיות. היו לדעתי שתי החלטות ממשלה – שלוש – שנגעו לנושא הפינוי אפשר להתייחס אליהן וגם יש לקחת בחשבון שיכול להיות שיהיו החלטות פינוי נוספות.

הייתם צריכים היום לתת תשובה.

לא דנו בזה.

דנו בזה אתמול.

המענה בהתאם להסכמות היה שאנחנו עושים את זה רק למפונים, והנוסח כפי שאנו כתבנו אותו הוא בהתאם להסכמות.

איזה הסכמות?

איתך, בין היתר.

איתי? אמרתי לך: לא מקבל את זה. אמרת לי: תחשוב על זה. לא מסכים. השיטה שלי אתכם גם כשאני אומר שאני הולך לבחון.

בהסכמות עם ההסתדרות המקוריות.

אני לא הסכמתי. אשים את הדברים על דיוקם.

אתה יודע שנבחרי הציבור הם היחידים שלא מוגנים, כי לא חברים באף איגוד.

אתם רוצים שתבדקו ותחזרו? רק תבדקו אם זה יהיה כן או כן.

עמ' 29, סעיף 129כ. תחילת תשלום דמי אבטלה. לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת יקראו את סעיף 172 כך שבסופו יבוא: למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת. בעצם זה הנוסח שהוצע על ידי הממשלה. בהתאם לנוסח הזה הם רוצים שההסדר יחול, כך שרק בתקופה הראשונה שגם צריך להבין מה זה התקופה הראשונה, לא ייספרו 5 ימים, וככל שההסדר יוארך לארבעה חודשים כלומר נניח חודש פברואר, אז ינוכה החל"ת. כשאנו דיברנו על זה אתמול בוועדה, דיברנו על להחריג את סעיף 172.

של הפעם הראשונה.

היה סיכום אתמול על הימים האלה, שלא מורידים.

דמי אבטלה כל רבעון מורידים 5 ימים, אז מה שהוחלט פה, שברבעון הראשון לא מורידים.

לא מורידים. את חמשת הימים האלה הוא מקבל בסוף התקופה. אם יש לו 100 ימי אבטלה, יקבל את אותם 100 ימים. פשוט 5 ימים ראשונים – יקבל אחרי הימים.

(היו"ר משה גפני, 15:46)

הרב גפני, הרי אם יוארך. נדע עוד חודשיים?

בסוף הרי מדובר בתיקונים לחוק. יש איזה כללי בסיס. השאלה מה מתקנים לאור המצב החדש. כללי הבסיס הם כאלה שמדברים על זה שכל רבעון יש חמישה ימים שלא משולמים. יש רציונל כלכלי מאחורי זה. אנו רוצים שלאנשים יהיה תמריץ כלכלי לצאת לעבודה. ביקשתם באופן חריג לאור המצב לוותר על חמשת ימי ההמתנה הראשונים. מה הרציונל לוויתור על חמשת ימי ההמתנה ברבעון הבא?

לא אמרנו. אומר: אזכה אותך בסוף.

שנייה. ביטוח לאומי אמר גם אתמול של-5 ימים הראשונים - ההסכמה שהייתה הייתה שאין חמשת הימים הראשונים. משלמים מהיום הראשון. זו הייתה ההסכמה.

איפה הכוכבית? אין כוכבית.

בתקופות אחר כך.

כפיר, זה לא היה הסיכום. יש פה התחכמות כי מה קורה אם מגיעים לפברואר?

אז נדבר.

כל המתווה הזה הוא עד נובמבר.

יש פה הוראת שעה עד סוף נובמבר. ככל שהמצב המלחמתי ממשיך, צריך לשנות מחדש את כל ההסדר.

אין בעיה, ממילא תבואי בחקיקה כי אחרי דצמבר את צריכה לבוא בחקיקה.

אז למה לשנות את ברירת המחדל של החוק הבסיסי?

מה הדיון?

בקצרה אומר לך: שלומית צודקת. היא מדברת על החמישה ימים הראשונים שאתמול הגענו להבנה שמוותרים אליהם. היום הם אומרים: כן, זה יהיה ברבעון.

לא.

מה היה הסיכום?

שחמשת הימים הראשונים גם לא ייכללו.

למה לא עומדים בסיכום הזה?

בנוסח זה לא מובן ככה.

אנחנו מאשרים עכשיו מתווה, שדן בחודשים אוקטובר, נובמבר וגם דצמבר. אם נגיע למצב שבו המצב המלחמתי יוארך ממילא יצטרכו לבוא בחוק. הם אומרים: לפי הנוסח הזה, הם רוצים להשאיר את הסטנדרט שקיים בביטוח לאומי, ואומרים: אם נגיע לפברואר, כבר פה עכשיו אנו מעגנים את זה שבפברואר כן. לא דיברנו על פברואר. הייתה התייחסות לזה שעכשיו במצב הזה שאליו מתייחסת הצעת החוק לא מביאים בחשבון את חמשת הימים.

הרי אתם צריכים לחזור בינואר בכל מקרה.

תמשיכי הלאה. אני רוצה להצביע היום.

נצביע היום?

אני רוצה. יש עוד כמה דברים שאני רוצה.

סעיף 6 מדבר על שיפוי המוסד לביטוח לאומי.

רגע, אז הסעיף נשאר בתחולה לגבי מפונים, לא כללי.

לא. היא ביקשה לחזור לסעיף שהיה לפני הסעיף הקודם.

שאלנו מה קורה עם כל מי שהתפנה מעבר ל-7 ק"מ. כרגע הם לא הביאו תשובה. היו צריכים להביא – לא הביאו.

סעיף 6, שיפוי המוסד לביטוח לאומי. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בגין כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק הזה.

יש להוסיף פה גם את נושא המענק של גיל 67. כבר נגיע לזה, בהמשך.

סעיף 7 מתייחס לתיקון חוק עבודת נשים. בהתאם לסעיף, בתקופה שמיום 7.10.23 עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד 30.11.23, יקראו את סעיף 9ג לחוק עבודת נשים התשי"ד-1954 כך שאחרי פסקה (2) יבוא: (2א)(א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות שחלה כולה או חלקה ב-60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים. בפסקה זו התקופה הקובעת – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 .

פה אני מבינה שגם אם תהיה הארכה, תחול בהתאם עד סוף דצמבר.

(ב) על אף האמור בסעיף (1א), השר רשאי להתיר פיטורין של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א) אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2) ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הליגה וההורות או ההיעדרות.

שלום, אני ממשרד העבודה. גם אנו חושבים שזה תיקון מבורך. גם הפצנו טיוטת תזכיר בנושא הזה. זה תיקון חקיקה שהיה בתקופת הקורונה. הרעיון המסדר אומר שאישה שחוזרת מחופשת לידה והורות מוגנת ל-60 ימים. אנו רוצים שהחל"ת לא יבוא במניין הימים של תקופת ההגנה שלה, ואנו חושבים שהתיקון הזה חשוב. במקרה שאנו בתוך ה-60 ימים והמעסיק מבקש היתר בתקופה הרגילה שאנו לא בחל"ת, הוא צריך לבקש היתר, ויינתן רק אם זה עסק שחדל לפעול. אם מדובר בתקופה שנדחית בגלל החל"ת, אנו משווים את התקופה הזו לתקופה של חופשת לידה והורות שהוארכה בחל"ת והוא צריך לבקש היתר. השר כמובן ומי שמואצל סמכות השר, יצטרך לשקול שאין קשר כמובן להיעדרות שלה.

זה הרעת תנאים.

לא. ישבתי איתם. בגלל שזה ובלבד שלא מדובר בתוך ה-60 ימים של ההגנה אלא מעבר לימים של ה-60 הגנה, בהתחלה גם אני התבלבלתי.

60 ימים זה בסדר. היום החוק אומר, שבפשיטת רגל – בתוך ה-60 יום, אבל פה זה לא רק בפשיטת רגל.

אבל זה מעבר ל-60 ימים.

60 יום היא מוגנת, ואז בתקופה הנוספת.

גם אני חשבתי כמוך ולכן בדקתי את זה. רק אומר, אדוני היושב-ראש, שרציתי מאוד להגיע להסכמות איתם. הם לא רוצים להגיע להסכמות, על הנשים.

מצטער. לא עכשיו.

מתי? לא היית פה. אדוני היושב-ראש, חשוב לי שאתה תהיה מעודכן.

מאה אחוז. מירב.

ב-60 יום את אומרת שהיא מוגנת, אין בעיה.

אנו מאפשרים לה לחזור ל-60 ימים. ב-60 ימים הקובעים שלא מקוזזים ממחלה, אפשר להתיר את פיטוריה רק כשהעסק חדל לפעול. כשאנחנו מאריכים את התקופה אפשר לתת היתר רק אם אין לזה קשר לתקופת לידה והורות.

שאלה שנייה, לפי איזה שכר מחשבים את דמי הלידה – לפי תקופת החל"ת או לפי השכר שהיה לפני כן? כדי שלא תהיה פגיעה בגובה דמי הלידה. אולי ביטוח לאומי יכול להשיב על זה.

אם יש ירידה בשכר, הולכים אחורה. כנ"ל אם יש חודשיים חל"ת ילכו אחורה- - -

מצוין, אז לא יחשבו את זה לפי החל"ת. שאלה לגבי העמותות, לא קשור לסעיף הנשים - האם הגיעו להסדר איתם? הרי אמרו, שמי שיש לו הכנסות מתרומות של יותר מ-30%- -

דיברנו על העניין הזה הבוקר.

אבל אמרו שיחזרו עם תשובות ולא שמעתי מה המתווה.

כרגע זה ירד ל-25% מ-33% אבל יש שאלות שנותרו פתוחות.

ויהיה נפרד לכאלה שנתמכים יותר מתרומות?

מצטער. אנחנו לא חוזרים לזה עכשיו. תהיי פה ותשמעי כשיציגו.

יציגו את זה היום? מחר?

כשיציגו, זה יהיה פה.

כי התשובות שם לא ברורות. ועוד משהו קטן שלא מופיע ושכחו – בקורונה, כשהוציאו אנשים לחל"ת, ביטלו את הסעיף שמחייב את המעסיק לשלם 350 שקלים על כל עובד שיוצא לחל"ת. זה תשלום פר חודש. פה לא ראיתי את זה, ועסקים עלולים לשאת פה הוצאה שיכולה להגיע לסכומים מאוד גבוהים, של 350 שקלים על כל אדם שמוציאים לחל"ת. אני חושבת שזו טעות טכנית שיש לתקנה. האם מישהו מביטוח לאומי יכול להתייחס?

כרגע זה לא נכנס לחוק. לא היה על זה דיון אצלנו. בניגוד לקורונה ששם זה ירד, פה לא ירד. פה כרגע החובה נשארה.

יש פה עלות של 350 בחודש על כל עובד שמוציאים לחל"ת. בקורונה ביטלנו את זה ופה זה לא מבוטל וזה יהיה עוד עלות על המעסיקים.

למה זה לא מבוטל כאן?

כי אני לא רוצה לעודד אותם להוציא לחל"ת.

בקורונה היינו שנה וחצי. אפשר להבין למה מעסיק לא מעוניין לשלם על העובד שלו משך שנה וחצי. מעסיק שלא מוכן לשלם 350 שקל בשביל להיפרד מעובד לחודשיים שהמדינה תממן.

מסעדה שעכשיו נפגעה, ויש לה 100 מלצרים, והיא סגרה את המפתחות שלה - לא רק שנפגעה מהקורונה ואנו עושים פה חוק לסייע לה – תצטרך לשלם 35,000 שקל לחודש לביטוח לאומי על החל"ת. בקורונה ביטלנו את זה. למה עכשיו אנו מייצרים פה חוק, שבא לפצות את העסקים, ומצד שני אומרים להם: לא, הוצאתם את 100 עובדים שלכם לחל"ת – תשלם 35,000 שקל לחודש למרות שהעובדים שלך לא עובדים ולמרות שאתה לא מייצר הכנסה. אם לא מובן למה צריך לפטור אותם – אני כבר לא יודע.

אני חושבת שיש הבדל בהתייחסות לגבי הוצאות המעסיק באירוע שבו יחסי העבודה מתנתקים לשנה וחצי לבין אירוע שנכון לכרגע הוא חודשיים.

בתחילת הקורונה לא ידענו שזה שנה וחצי.

הבנתי. פינדרוס, תוכל להסביר לי?

אנחנו מעוניינים למעט כמה שיותר שיפטרו אנשים. גם פה הכנסנו את הנושא של ההוצאות הקבועות של העובדים, הכנסנו את הנושא של הפיצוי לעובדים של 70% כי אנו רוצים שיימנעו מפיטורים. לעודד להשאיר עובדים.

אז למה אם הוא מוציא אותו, הוא צריך לשלם?

המסעדה סגורה, העסק סגור, משרד התיירות סגור. אין תיירים בישראל. נכון? אני יכול לעודד אותו למה שהוא רוצה. הוא צריך להוציא את ה-100 עובדים שלו לחל"ת ולשלם 35,000 שקל.

- - -

רגע.

אצלך נשים לא שרות, אין קריאות ביניים. יכולנו לגמור את זה בקריאת ביניים קצרה. אז תיתן לי זכות דיבור ארוכה.

למה אתם לא מורידים את זה? הרי אנחנו עוזרים לו פה המון בכל התהליך הזה. למה פה אנחנו אומרים שהוא יוציא כסף?

התקופה המזכה כרגע מדברת עד 30.11. אנו סבורים שבטווח זמן כזה אין מקום לשינוי בעלויות. כן אציין שגם לסעיף הזה וגם לסעיפים רבים אחרים פה יש עלויות תקציביות משמעותיות. זו הצעת חוק תקציבית.

אני בעד להוריד את זה. בבקשה.

לפני דקה אתם הסברתם פה, שאתם רוצים לא לייצר אבטלה סמויה במקומות העבודה, ואם באמת אין עבודה, שאנשים יצאו לחל"ת. אתם אמרתם את זה. אני לא מבין איך זה מסתדר. מצד אחד אתם אומרים: אנחנו רוצים שמי שבאמת יש לו עבודה, יישאר במקום העבודה אבל מי שלא שייצא לחל"ת.

למה אמרת את קריאת הביניים הזו כשאני שאלתי את זה? אתה לא סומך עליי?

הולך בעקבותיך. יהיו עיניך רואות את מוריך. הכול אני רוצה כמוך.

אדוני היושב-ראש, יש עוד דבר שצריכים להתייחס – סיווג מבוטחים – שדאגת, שלא ייתנו לאותם מעסיקים לחפש את האישור מהמעסיקים. ביטוח לאומי צריך לתת על זה את המענה.

אדוני היושב-ראש, מהתאחדות מעונות היום, לגבי מתווה הפיצוי וגם לגבי מתווה החל"ת, אנחנו במתווה פיצוי השכר – אנחנו לא מקבלים - בדקנו את כל המתווה פיצוי לעסוקות. אנחנו מעונות יום פרטיים. אנו כמעט לא נכללים במתווה הזה. למה אני אומר כמעט – כי יש לנו פה מודל בוחן, שבשכר אנו מפוצים בין 35% ל-55% מהשכר, ובמתווה של ההוצאות הקבועות אנו מפוצים פחות מ-20%. כלומר בקושי משולם לנו השכר של השכר דירה או של הארנונה. אנו צריכים המון כסף להביא מהבית, מעל 70% לממן. לא ייתכן שמעונות היום הפרטיים, כשמעונות היום הסמל קיבלו מתווה פיצוי נפרד, מעונות היום הפרטיים יצטרכו לממן את החינוך של המדינה ולצפות שלהורים יהיה לאן לחזור. לא נוכל לעמוד בזה. אנו חייבים שהוועדה תקרא לאוצר. ישבנו ודיברנו ואנו מנסים לקיים שיח. בקורונה ניתן לנו פיצוי סקטוריאלי.

(היו"ר יצחק פינדרוס, 16:06)

דובר שתשבו עם הפרטיים מול הציבוריים. דיברנו על זה כבר, זו הפעם השלישית.

בסוף המעון הפרטי, הוא כמו כל עסק אחר במדינה. יש להבין זאת. להבדיל מהקורונה, פה נתנו קאפים הרבה יותר גבוהים ו-75% שיפוי על השכר. כמובן אם הוא לא נפגע בהכנסות שלו לא יקבל 75%. ודאי שאם לא נפגעת בהכנסות, לא תקבל שיפוי על השכר.

נפגענו 75%. אנחנו קורסים ואת מוחקת לנו בפרצוף, נועה.

גם מעון סמל הוא בסך הכול גוף פרטי לחלוטין. מה ההבדל מבחינתכם בין מעון סמל למעון יום פרטי? לא הצלחתי להבין כי בחוק שהעברנו על ההגנה, מחויבים היום בחוק בדיוק כפי מעונות הסמל- -

במעון סמל חצי משלם הורה.

מה בתפיסה שלכם ההבדלים? אם הייתם אומרים גם מעונות הסמל – מבחינתי זה משהו פרטי. לא מעניין אותי. מה שונה? כי לא בניתם – פעם אחת כי לא בניתם מספיק מעונות ופעם שנייה כי אתם לא מממנים את זה?

גם את מעונות הסמל לא פיצינו באופן מלא, אבל את מעונות הסמל להבדיל מהמעונות הפרטיים הם מעונות מפוקחים.

גם אנחנו מפוקחים.

אני קובע מחיר מפוקח ולא נותן לאף- - - מעון לזוז ממנו, להבדיל מהמעונות הפרטיים. במעונות הסמל אני קובע מה המחיר, כמה ההורה יכול לשלם ומפקח שלא יגבה יותר. שתיים, אני מסבסד אותם. שלוש, אני שם עליהם רגולציה יותר קפדנית של משרד העבודה וכל הפרוגרמה שלהם. אחרי זה יש הרבה שוני. גם להם עשינו מתווה – לא פיצוי מלא-מלא על כל החודש האחרון, והעסקים האלה, הנתון שאמר זה כי לא ירד מ-100% מההכנסות אז ודאי שאני לא משפה אותו – כמו עם כל עסק אחר, כפול מקדם הפגיעה. אני לא יודע מה מערכת היחסים שלו עם ההורים. לא יודע כמה כסף החזיר להורים או לא.

החזרנו כסף מלא.

אני יודע שלא כל ההורים החזירו כסף מלא.

מחכים.

העסק הזה הוא בדיוק כמו כל עסק אחר. מקבל פה שיפוי הרבה יותר גבוה משהיה בקורונה בגלל שהכנסנו את ה-75%, כי הגדלנו את הקאפינג.

שאלה - כמה ההבדל בין כמה שהוא מקבל למעונות יום מפוקחים?

תלוי אחד לאחד כמה הכנסות ירד, כמה החזיר להורים.

בהינתן במצב שירד כמו מעון יום מפוקח.

המתווה כפי שכפיר ציין בסופו של דבר הולך מאוד לקראת עסקים קטנים, ונותן שיפוי משמעותי על רכיב השכר. זה שני אלמנטים שלא היו בקורונה ומאוד מיטיבים עם מעונות היום, כי זה עסק שברור שההוצאות שלו הן הוצאות שכר, וברור שבסופו של דבר רוב האנשים האלה באמת עם מחזור שלא עולה על 2 מיליון שקלים. שני הדברים האלה, הבטחתי ליניב ואעמוד במילתי שאעבור איתו על האקסל, אבל לא הגיוני לומר שהוצאות השכר משופות ב-35%- -

ישבנו על האקסל הזה גם עם אמיר- -

נשב על זה גם אנחנו אבל בסוף אם המדינה נותנת שיפוי של 0.75, הגיוני שהוצאות השכר בהינתן פגיעה של 100%- - -

על שבועיים זה 35%, ועל שלושה שבועות זה 55%. אתה אומר שאתה משפה על 75%. זה לא נכון.

כמובן שזה ביחס לפגיעה. לא מבין. אתה רוצה שנשפה אתכם על שבוע שבו לא הייתה מלחמה? השבוע הראשון שההורים שילמו לך.

יש כאלה שהיו סגורים שלושה שבועות ויש כאלה שעד היום לא נפתחו.

בסוף יש אלמנט מאוד-מאוד משמעותי. אותו גם רצינו לוודא במקרה של מעונות הסמל וגם חשוב שיהיה כאן. עקרונית אם אין ירידה בהכנסות ההורים, אין סיבה שתהיה ירידה במחזור. ככל שלא גבית מהורים על ימים שבהם לא היית פעיל, וכמובן אם היית פעיל, אין שום סיבה שלא תגבה את הכסף מההורים.

לא הייתי פעיל.

בימים שבהם לא היית פעיל ואין לך הכנסות, יש ירידה במחזור, וכתוצאה מזה המתווה שאמרנו בתוקף, אנו לא מזהים שום סיבה שאתה תיפגע בהיקפים שאתה אומר. אנחנו נעבור על האקסל.

המתווה הזה לא נותן לנו מענה.

למה?

תגיד לי בכלל אצבע מה היחס בין מה שאתה נותן למעונות רגילים למפוקחים, מקסימלי?

שוב, במעונות הפרטיים – לא נכנסתי אם אתם מכניסים להורים או לא, להבדיל ממעונות היום המפוקחים.

בהינתן שהוא לא גבה מההורים כמו שמעון היום לא גבה. תשווה לי תפוח תפוח. שניהם לא גבו. כמה זה יהיה? בסוף גם ההורים שלו מאזינים לנו. כשאתה אומר: קיבל פיצוי - ההורה שלו גם יגיד לו: תביא את הכסף הזה. בהינתן שהוא לא גבה.

אנו כמובן לא מפחיתים, גם מהעמותות לא שאלת כמה, כי יש פה מי שמתוקצב על ידי המדינה ויש מי שלא. לכן גם פה יש ההבחנה הזו. נועה אומרת שזה אחד לאחד. אני לא רוצה לתת לך מספר. זה בעיניי כמו שתגיד על העמותות, כשדיברנו על התמיכות שלהן וכמה הן מתוקצבות מהמדינה, איך הן בהשוואה לעסק רגיל. זה לא בדיוק אותו דבר. במעונות המפוקחים אני קובע בדיוק מה הסף שיכולים. לא קובע לו כמה יכול לגבות.

אנחנו כמדינה. זה לא היה אמור להיות בכלל.

יכול להיות. ביום שהכול יהיה מולאם, יהיה מולאם.

הסיבה שיש מעונות יום ברובו זה כי מדינת ישראל ב-2002, 2003 בגדול, הפסיקה לקחת אחריות ולבנות.

אבל לא נפתור את זה עכשיו.

כבוד היושב-ראש, אני רוצה שיילקחו בחשבון עוד שני משתנים. האחד, שאנחנו נצטרך להחזיר להורים באיזה אופן – התחלנו חודש חדש, כלומר ההחזרים יהיו רק בחודש הבא כי תשלום אוקטובר נקבע בראשית אוקטובר. לכן זה לא לא לגבות אלא להחזיר. תשלומים שכבר שולם עליהם מע"מ ומס והיו מהם הורדות- -

זה אמרנו על כל עסק שאנו בודקים. זה סוכם בבוקר.

אמת. שנית, אנו לא יכולים לשים סימן קריאה בסוף הנזק כיוון שאנו עדיין בהתמשכות הנזק. עדיין יש לנו מסגרות שלא עובדות, בניגוד למעונות הסמל, שמקבלים חלופות, מבנים על ידי הרשות המקומית, שמקבלים הקצאה של שומרים, קב"טים, של עוד כוח אדם וכו' שאנחנו צריכים להתמודד. היום אני כבעלת מעון יום פרטי כדי להפעיל את המעון הייתי צריכה לא רק לספוג את הנזק, גם כדי לפתוח - אני צריכה להעמיד שומר בכניסה, לפנות למבנה חלופי, לשלם שכירות אצלי ובמבנה החלופי. כלומר ההוצאה שלי גדלה כשההכנסה שלי זהה כי ההורה לא ישלם לי אקסטרה בגלל שעברתי מקום.

אני רוצה לומר לצוות האוצר לעניין חוסן העורף. אנו מדברים על שני ילדים לאותו הורה. מעונות היום הפרטיים היום הם מפוקחים. שלא תתבלבלו במונחים. חלים עלינו רגולציות אולי לא לפי הפרוגרמה, אולי אפילו יותר. אפרופו כוח אדם שאנחנו מכשירים אותם.

גם בחקיקה מופעל עלינו, על המבנים.

שומרים עליהם. אנחנו ענף מס' 1 במצוקת כוח אדם, ולנו יש אינטרס לשמר את כוח האדם הזה ולכן אנו לא נשלח אותם לענפים כמו בנייה וחקלאות וסליחה על הציניות. כשאתם יושבים פה בבית המחוקקים ומתייחסים לשני ילדים לאותו הורה, יש להינתן שוויון הזדמנויות כי יש הורים בבית שמסתכלים כאן תדמיתית, פסיכו סומטית. אנחנו במשבר. הורה לילד שיושב בבית, יכול להיות שהוא בחוץ כי לא היה לו מקום במעון המפוקח ועכשיו נושא בנטל ואנו כן מצפים להתייחסות מיוחדת, ויסלחו לי שאר הענפים, ואם כל הזמן אומרים כמו שהיה בקורונה – כמו שהיה בקורונה. גם אם יעלה לאוצר לתת כמה מאות שקלים פר ילד, המדינה לא תקרוס.

מהעסקים הבודדים, יש עוד כמה שאמרו במפורש אתם סוגרים ולא פותחים. זה לא שבאו פחות לקוחות. פשוט יש הנחיה ברורה לסגור.

סעיף 8. האריך שר האוצר את התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 36ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים - נשנה קצת את הנוסח ברמה הניסוחית – לפי סעיף 38טז שבסעיף 1, 2 לחוק זה תוארך תקופת הוראת השעה לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים, בהתאם.

זה אומר ששוב, אם שר האוצר באישור ועדת כספים משתמשים בסמכותם כדי להאריך את התקופה גם לחודש דצמבר, פה גם יוארך בהתאם.

שיוארך 67.

נוסיף פה גם את מענק 67.

עכשיו אנו מדברים על מענק מיוחד לבני 67 ומעלה. זה עוד יעבור התאמות אבל בגדול, הכוונה להכניס את זה לחוק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה שהתייחס במקור לנגיף הקורונה. אני בעמ' 30, לפני סעיף 9. נכניס תיקון בהוראת שעה בחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה שהתייחס לנגיף הקורונה. זו הייתה הוראת שעה ביחס לנגיף הקורונה, כך שנחלק אותו לפרקים ונתקן גפ את שם החוק ויתייחס גם למצב הלחימה הזה.

אקריא, והם יסבירו. פה מבקשת בחוק זה הכנסה מעבודה – הכנסה, הממשלה להכניס תיקון שזה לא יהיה בשלושת החודשים האחרונים אלא בששת החודשים האחרונים שלפני מועד הפסקת ההעסקה, שבעדה שולמו דמי ביטוח. חוק הביטוח הלאומי. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995. זכאות למענק מיוחד. מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, יהיה זכאי לפי סעיפים 11 עד 14, לפי העניין. (1) במהלך התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד 7.10.2023 עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד 30.11.2023 מתקיימים לגביו כל אלה: (א) מלאו לו 67 שנים או יותר (ב) הוא תושב ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי (ג) בתקופה הקובעת הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת מעסיקו בתקופה רציפה של 14 ימים לפחות. בפרק זה הפסקת העסקה. (2) הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת – כאמור בסעיף קטן (1ג).

אקריא הכול ברצף. בגדול, זה מאוד דומה מבחינת ההיקף למענק ההסתגלות שהיה בקורונה.

אם עבד שלושה חודשים רצופים ואתה מחשב לפי שישה חודשים? לצורך העניין, לא עבד בשלושת החודשים.

הרעיון היה לא לפגוע בו. הכנסנו 3 חודשים ואז אמרו שהיו חגים, אז אמרנו – כדי להקל. אם עבד פחות – לפי החודשים שעבד. זה הכוונה. הרעיון היה לעזור ולא לפגוע.

בסדר גמור.

אפשר שלושה מתוך שישה?

העיקרון, אם היה שכר יותר גבוה, בשישה – רוצה להתייחס יותר. אם היה פחות - לא רוצה.

שלא נבוא לברך ונצא מקללים.

האם מדובר על מענק הסתגלות או סוג של דמי אבטלה?

עכשיו מדברים על המענק עצמו, סעיף 11 – מענק מיוחד.

לגבי חודשי העבודה – חשוב שזה חודשי עבודה שעבד בהם בפועל. חשוב להבהיר את זה.

בעצם אנו נאחד את סעיפים 11 ו-12 כך שיהיה מענק מיוחד בעד התקופה הקובעת. מענקים מיוחדים בעד התקופה הקובעת ישולמו למי שמועד הפסקת העסקתו חל בתקופה הקובעת לרבות אם הוארכה, והיה מחוסר עבודה לפחות 14 ימים רצופים בתקופה הקובעת כאמור. המענק המיוחד יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב- במקום 90 ימים יהיה 180 ימים אך לא יותר מ-134 שקלים חדשים ליום כפול מספר הימים בחודש בהם היה מחוסר עבודה.

תסבירו עד כאן.

לביטוח לאומי זה אמור להיות חוק פשוט. לוקחים את ממוצע השכר, ומכפילים ב-75%. כלומר הפיצוי הוא 75% מהשכר שהיה. הגדרנו לשישה חודשים. חשבנו בהתחלה שלושה, אחרי זה אמרו חגים – אמרנו שישה. לוקחים את ממוצע השכר ונותנים פיצוי בגובה 75% עד תקרה של 4,000 שקל.

שלום, אני מעמותת 121. בקורונה זה היה 4,000 ₪. אני מבין שזה דומה לדמי אבטלה רגילים.

הרעיון פה – אמרנו שדמי אבטלה משולמים מגיל 67, ואז אין דמי אבטלה וצריך לתת את הרוב. זה הפתרון והוא יותר טוב בהיבט שאנחנו לא מקזזים פנסיה. זה 75% מהשכר שזה יחסית גם בדמי אב6לה שחושבים שזה 75%, זה פחות. אין ימי המתנה, אין קשקושים. יחסית פשוט.

אמרתי אתמול תודה לחברי הוועדה ואני מודה שוב, לפרוטוקול, גם לביטוח הלאומי וגם לחברי הוועדה.

תודה. בבקשה.

שלום, אני מאיגוד המסעדות. גם רשות המיסים וגם משרד האוצר התבקש לתת תשובה לגבי נושא דיווח דו חודשי אל מול חד חודשי. 15,000 מהמסעדות במדינת ישראל, אחת לא צריכה ליפול על היבט טכני או היעדר כוח אדם כל ליקוי אחר ברמת ההזנה. זה סוגר מאות עסקים.

אשאל את השאלה עוד רגע. תכינו תשובה. מירב.

קודם כל יישר כוח. מאוד חשוב שהוסף למתווה. אחרת הרבה פעמים עובדים בגילאים האלה מחוסר ברירה כי אין להם פנסיות בכלל היו נקלעים לקושי גדול. השאלה שלי בסימולציות, הרי המודל בקורונה היה פרוגרסיבי, שככל שההכנסות היו נמוכות יותר מפנסיה כך גובה המענק היה גבוה יותר. לא היה קשור לגובה השכר הנוכחי אלא להכנסות מפנסיה.

נכון אבל בקורונה זה היה סוג של פיצוי אחר. פה, כתפיסה, אני נותן פיצוי –

בכל מקרה זה לא 75% מכל שכר אלא עד גג 4,000.

נכון.

לא מקזזים, לא קשור לפנסיה. כאילו המשכת לעבוד ב-755 משרה. מובן, פשוט.

יהיה חשוב ללמוד את ההשפעות של זה. אני גם חושבת שזה צריך בבוא היום לשמש בסיס לתיקון חקיקה קבוע, כי כל עוד יש לנו דור ללא פנסיות, אי אפשר שלא יהיו זכאים לדמי אבטלה גם בשגרה ולא רק בחירום.

לא חולק עליך. בעלי ההכנסות הנמוכות, החרגנו את זה שזה לא נכנס למבחן הכנסות להבטחת הכנסה, בקורונה היו בעיות שהפסיקו פתאום זכאות לדיור ועשינו תיקון חקיקה. פה עשינו מראש.

יישר כוח על זה ותודה, נועה וכפיר.

החרגנו את סעיפים 11 ו-12. הקראתי אותם. נעבור לסעיף 13. בקשה למענק מיוחד. בקשה למענק מיוחד תכלול את כל הפרטים שלהלן לגבי מגיש הבקשה. (1) שם פרט יושם משפחה (2) מספר זהות ותאריך הנפקת תעודת הזהות (3) תאריך לידה (4) מספר טלפון (5) כתובת מגורים וכתובת הדואר האלקטרוני, אם ישנה (6) מועד הפסקת ההעסקה וסיבתה (7) מי שלא הוגש לגביו דיווח מקוון כמשמעותו בסעיף 355(1א)(ב) לחוק הביטוח הלאומי ותקופת ההעסקה שבתכוף לפני יום הפסקת ההעסקה ופרטי המעסיק.

אם תוכלו להבהיר, מי שלא הוגש לגביו דוח, האם יודע את זה? יידע להתייחס?

ואם אפשר להסביר ממש למי מיועד המענק הזה? כי אנחנו לא הצלחנו להבין.

כל מי שמעל גיל 67 והפסיק לעבוד בתקופה הזו, הרעיון שיהיה זכאי למענק. פיצוי בגובה הזכר. מאז הקורונה יש לנו היום יותר נתוני שכר, כל מה שנוכל לעשות מיצוי ונדע שמישהו הפסיק לעבוד - אני מתחייב שנפנה אליהם אקטיבית למרות שאיני יודע בזמן אמת. מעל 67 ומעלה. קודם כל יש להגיש בקשה לביטוח לאומי כי בזמן אמת אנו לא יודעים על כל אחד. נעשה טופס באינטרנט יחסית פשוט. בלי קשר, אנחנו נפעל לאור הנתונים שיהיו לנו בדיווחי השכר, לפנות לכאלה שעשויים להיות זכאים, שיוכלו להגיש תביעה כפי שאנו עושים במענק מעבר. זה הרעיון. כל מי שמעל 67 שהפסיק לעבוד בתקופה הזאת, התקופה הקובעת כרגע היא אוקטובר עד סוף נובמבר ותקופת הכשרה של שלשה חודשים, זה מיועד אליו. 75% מהשכר שהיה להם, עד 4,000 שקלים. זה קשור לפגיעה כי הולכים לפי השכר – הפסיק לעבוד. ישירות מהביטוח הלאומי לעובד.

(8) חשבון הבנק (9) הצהרה על נכונות הפרטים המופיעים בבקשה למענק חתומה בידי המבקש (10) התחייבות להודיע על כל שינוי בפרטי הבקשה למענק.

(ב) בקשה למענק כאמור בסעיף קטן (א) תוגש באופן מקוון באמצעות אתר אינטרנט של המשרד לביטוח לאומי, בפרק זה – המוסד, בדואר או באופן ידני.

יש מקום שאפשר להביא?

אנחנו מעדיפים מקוון, אבל יש כאלה שאוהבים לבוא, להגיש.

אם הדין מתאפשר לפי דין או בפקסימיליה ואם באפשרות המוסד לקבל את הבקשה גם בדרך של שיחה טלפונית, ככל שתוגש באמצעות שיחה כאומר. המוסד יודיע באתר האינטרנט שלו על האפשרות להגיש בקשה למענק באמצעות שיחה טלפונית.

אתם מתכוונים להודיע באתר האינטרנט? יש מודעות לכך?

אנחנו לא מפרסמים עד שהחוק לא יהיה. ברגע שהחוק יהיה.

(ג) המוסד רשאי לדרוש ממבקש המענק פרט או מסמך נוסף הנדרשים לו לצורך הוכחת התנאים הדרושים לשם הזכאות למענק.

14. המועד האחרון להגשת בקשה למענק. בקשה למענק לפי חוק זה תוגש עד 12 חודשים מיום תחילתו של חוק זה. מה המועד הראשון?

כשהחוק יעבור, נקים את המערכת.

כמה זמן ייקח לכם להקים את המערכת?

לא יכול להתחייב אבל כרגע - על נעדרים, שבויים, על כל הסיפור של איבה, על כל המענקים. לא יודע להתחייב על תאריך. אמור לחזור מפה הביתה, על כל הפרויקטים. ברור לנו שאנו רוצים לעשות זאת כמה שיותר מהר. לא יודע כמה זמן ייקח. נשתדל כמה שיותר מהר לעשות זאת. אנו עובדים סביב השעון, פרויקט שביטוח לאומי לקח על עצמו כולל מפונים, כולל נעדרים ואיבה שזה חלק מאוד משמעותי. ברור לנו שזה צריך לצאת בטווח הזמן המיידי.

16.11 יהיה מוכן?

לא.

המוסד ישלם את המענק המיוחד לפי פרק זה ויחולו עליו הוראות סעיפים 303 ו-315 לחוק הביטוח הלאומי. תסבירו.

זה אומר שאם שילמנו תשלום יתר, אנו יכולים לקזז אותו.

16. פה אתם מבקשים להכניס תיקון. רוצים לקרוא את זה? ממה שאני מבינה, זה הסעיף שמתייחס לשמירת הזכאות להטבות נלוות למקבלי המענק. לפי הבנתי, אתם מבקשים- - -

אני יכול להקריא. שמירת הזכאות להטבות נלוות למקבלי המענק. 16. לעניין חוק זה וכל דין אחר לא יראו מענק מיוחד לפי פרק זה כהכנסה לעניין הוראות פרק יא לחוק הביטוח הלאומי ולעניין הוראות חוק הבטחת הכנסה. זה גם הבטחת הכנסה וגם פרק יא בביטוח הלאומי.

תסביר מה זה אומר.

מדובר בתיקון מטיב, שהכספים שהוא מקבל במסגרת המענק המיוחד לא נחשבים כהכנסה לעניין שארים שיכול לקבל- -

בעצם שיוכלו להמשיך לקבל קבצת הבטחת הכנסה בזמן הזה. יש לי רק שאלה אחת. תאמרו לי אם זה אפשרי. קצבת הבטחת הכנסה היא מתחדשת חודש בחודשו. אנחנו יודעים שזכאים, לא זכאים חדשים אלא זכאים עדכניים, שתהיה הקפאת הזכאות עד לסיום? אסביר. הבטחת הכנסה היא חודש בחודשו, צריכים לאשר את הקצבה. מי שאנו יודעים שזכאים עד 7.10, האוכלוסיות באמת הכי מוחלשות, אם אפשר את מי שלא זכאים חדשים אלא זכאים אפילו עם תקופת הכשרה כלשהי נגיד חצי שנה, להבטחת הכנסה, תקפיאו רגע שהם זכאים עד תום הלחימה בלי חודש בחודשו. אלה אוכלוסיות שמאוד לא נגישות. אני בודקת את זה.

יש לנו קצבאות שאנו עושים לבקרת הכנסות חודשי, שיעורי התייצבות, בנכות עצמית. גם בנכות עשינו הארכת זכאויות, גם בהבטחת הכנסה מול שירות התעסוקה. אנחנו לא מפסיקים קצבאות עכשיו כי מישהו לא ענה לנו. עשינו את זה מסודר. יש לנו חוברת שלמה של הקלות ונהלים.

חד משמעית תודה לכם. זה ממש חשוב מה שאמרתם.

לשאלה שהייתה פה, לנושא הדיווח הדו חודשי.

בעמ' 30, סעיף (ב), יש הסעיף שלפני זה שמגן על עובדות בתקופת לידה והכול וסעיף (ב) כביכול, הגיעו אליי מכמה פניות של כמה ארגונים, מבטל את זה. הבנתי שכשלא הייתי פה אמרו שזה לא מבטל וזה בסדר, אבל בתקופת הקורונה הסעיף הזה גרם לפיטורי עובדות בחופשת לידה. אני גם רוצה להקריא – בעצם שירידה בהכנסות תאפשר גם את פיטורי העובדות שלא בגלל סיפור הלידה, אבל יש לשמור על זה רק אם אכן יש פשיטת רגל או העסק נסגר.

בעברית פשוטה, היא אומרת: איך אנו מגנים שזה לא ינוצל להזיז נשים?

כי בקורונה זה קרה. או מבטלים את הסעיף או בצורה אחרת. הגיעו פניות כאלה, חד משמעית.

ככל שמבוקש היתר ממשרד העבודה, זה אומר שיש מישהו שבודק, שאין קשר בין התקופה המוגנת לבין הפיטורין, כלומר אם יש קשר והמעסיק רוצה להוציא את העובדת, ודאי לא נתיר את זה.

לגבי התיקון פה, בתקופה של ה-60 ימים המקוריים – אני מכירה את הנתונים.

אני רוצה לומר לוועדה את הנתונים. בתקופת הקורונה הגיעו 540 תלונות פיטורין של נשים בחופשת לידה או דיווח, רק 17 נדחו.

הנתונים שאת אומרת זה בקשות שהוגשו להיתר, ואת אומרת ש-17 מהן סורבו. אז ככה, עצם העובדה שצריך להגיע אלינו וצריך להיות מנומקים ומוסברים, זה כנראה יכול להיות גם מצב שבו היה הסבר למעסיק, למה הוציא את העובדת. בתקופת הקורונה ניתנו היתרים, כפי שאת אומרת, 16 סירובים למעסיקים, ובכל זאת לא היה ערעורים. יש זכות לעובדת להגיש ערעור על החלטה להתיר פיטורין ולא היו ערעורים כאלה. מה זה אומר? שההחלטה הייתה פגומה?

אני לא מקבלת את זה. בחופשת לידה, גם ככה עצם הפנייה, הרי הרבה מהנשים במיוחד עובדות מסוימות לכתחילה לא פונות. מתוך ה-540 בקשות לפיטורין 17 רק נדחו. אני בכלל לא יודעת אם אותן נשים היו מודעות לכלים שיש להן. פניות הציבור שהגיעו אליי מראות שיש פה לקונה. אפשר לגדר את זה.

פשיטת רגל – את מגזימה. ישב פה בחור שיש לו חברת תיירות, והוא מפטר את רוב עובדיו. יקומו עשר עובדות שלו בהיריון, ויגידו: לנו יש הגנה בחוק. זה אחד. צד שני, שינצלו את זה. צריך לראות איך זה לא קורה.

המטרה היא ליצור איזון בין ההגנה על אותה עובדת שנמצאת בתקופה יותר קשר לבין המעסיק – יש פה תקופה יחסית ארוכה שהוא לא יכול לפטר עובדת גם אם יש לו צורך, שהוא לא בהכרח פשיטת רגל.

איך מגדרים את הסעיף הזה?

לדעתי הוא מגודר כי גם צריך לפנות לקבל היתר – זה עובר את המסננת של משרד העבודה ואנו מניחים שלא יאשרו פיטורין אם באמת רואים פה בעיה שזה בקשר ללידה, וגם אנו קובעים את העילות. קובעים במפורש שהפיטורין לא יכולים להיות בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרויות שיש לה מכוח חוק עבודת נשים ולאחר תקופת הלידה וההורות. כלומר יצרנו איזון, עצם הפנייה. ואגב, אחרי חופשת הלידה היא כן מוגנת לגמרי?

אני מעסיק, ואני פניתי לפטר אישה בהיריון – אוי לי אם עשיתי זאת. האם היא מקבלת הודעה מכם כמשרד מה הזכויות שלה ואתם רוצים לשמוע את הצד שלה, או אתם שואלים את המעסיק מה הסיבה שפיטר?

כל הליך של היתר יש זכות טיעון לעובדת.

פנייה יזומה שלכם?

ודאי.

ובזה גם מוגדר לה שיש זכות ערעור.

ודאי. יש נוהל מסודר של משרד העבודה שמפורסם באתר.

לא אתר. אני שואלת את הגב' ישראלי, האם כשמפטרים אותה היא מקבלת את כל הדבר הזה מכם בצורה ברורה?

ודאי.

קודם כל, חשוב שפונים אליה. השאלה היחידה שנשארת לי, האם מרבית המקרים אכן האנשים פונים אליכם יזום במקרה כזה או מפטרים אישה ולא מנהלים מולכם את הקשר?

באים אלינו לקבלת היתר. אחרת זה הפרת חוק עבודת נשים, ואפשר להטיל סנקציות מינהליות.

לשאלת המסעדנים.

המענק משולם אוטומטית. עסקים שעובדים בצורה חד חודשית, נבדוק אותם לפי 25% ירידה, ועסקים שעובדים בצורה דו חודשיות, בגלל שבספטמבר לא היו אמורים להיפגע, נעשה לפי 12.5%. לכן לכתחילה המקדם משקלל את זה שהעסק לא נפגע בספטמבר – נפגע רק באוקטובר, חצי מהפגיעה, וגם כל המקדמים מוכפלים.

אתה מטעה את הוועדה עם חלקי מידע, עם מצג שווא לחלוטין. שתי מסעדות שנפגעו 74% בחודש אוקטובר - אתה לא יכול להכניס את חודש ספטמבר, לאחת שנפגעה 74% לתת, ולשנייה לא לתת רק כי היא מדווחת דו חודשי. במקרה ואתה אשם ועשית בספטמבר מחזור גבוה – אם עשיתי 60% גבוה, אני אמור להביא 51,000 שקל מהבית בחודש אוקטובר?

מה המענה שאתה הצעת?

כפי שהיה בתקנות במבצע הצבאי האחרון, נתנו למייצג במערכת להזין דיווח חד חודשי. שיפתחו את הכפתור הזה.

המענק כאמור הוא אוטומטי.

לא, הוא מבקש משהו אחר. תן לו אפשרות לפתוח.

הבנתי. אנחנו צריכים שהגשות במענק הזה – זה אמר גם קודם אמיר דהן מנהל מס רכוש – צריך לשלם את הכסף בסוף. המענק צריך להיות אוטומטי. צריך שכמה שפחות עסקים יגיעו לבדיקה פרטנית ידנית.

אתה סוגר מאות עסקים.

אנחנו מדברים פה על מקרים מאוד-מאוד קיצוניים.

הבנו את התשובה. נשאיר את זה אחרי זה לדיון אצל הרב גפני.


(היו"ר משה גפני, 16:46)

יש כמה נושאים שעדיין לא ביררנו אותם. אנו צריכים לסיים את זה. צריך גם לנסח.

האם יהיה דיון בנפרד על מחזור מעל 400 מיליון?

גם את זה אנחנו צריך להחליט. נראה מה אנו עושים. על כל פנים, אנו יוצאים להפסקה. ננסה לברר ונעדכן את החברים, האם אנו מצביעים היום או נצביע מחר. נדע יותר מאוחר מתי נצביע. היועצת המשפטית בודקת. יש גם כמה דברים שהם בוויכוחיים.

העובדים השעתיים יש על זה דיאלוג?

כן. יוצאים להפסקה. נודיע על המשך הדיון.


(הישיבה נפסקה בשעה 16:50 ונתחדשה בשעה 17:00.)

אני מחדש את הישיבה, ונועל אותה. המשך הישיבה מחר ב-09:30. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 17:00.