פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



17
ועדת העבודה והרווחה
08/11/2023

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
08/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 110
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, כ"ד בחשון התשפ"ד (08 בנובמבר 2023), שעה 10:00

הצורך בסיוע לעמותות המסייעות לאוכלוסיית רווחה בזמן חירום בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון

דליה לב שדה - מנהלת אגף בכירה משאבי קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, משרד האוצר

יוסף ויטמן - נציג העמותות, איגוד העמותות בישראל

הילה סעדיה - מנהלת מחקר וקידום מדיניות, עמותת "פתחון לב"

אפרת ליכטמן - מנכ"לית עמותת "גדולים מהחיים"

נפתלי קובר - יו"ר "עזר מציון"

שרגא יעקובסון - מנהל קשרי ממשל, עמותת "עזר מציון"

רון ברקאי - מנכ"ל מנהיגות אזרחית

זוהר הלוי - עו"ד, יו"ר המרכז לעיוור בישראל

שמואל בן טובים - מרכז הפינטק הישראלי

רומי שחורי - מנכ"לית עמותת "לה"ב - למען פגים בישראל"

ענת כהן שמואל

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




הצורך בסיוע לעמותות המסייעות לאוכלוסיית רווחה בזמן חירום בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"

בוקר טוב. ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ"ד בחשון התשפ"ד, 8.11.2023. הנושא: הצורך בסיוע לעמותות המסייעות לאוכלוסיית רווחה בזמן חירום בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".

קיבלנו פניות ויש, במלחמה הזאת הוכח שהתוצאה תלויה לפחות ב-50%, אם לא הייתי אומר יותר, באנשים מה שנקרא המגזר השלישי של מתנדבים ועמותות, שהם עומדים לשירות פקידי הממשלה בכל נושא הרווחה. אנחנו יודעים שפקידי הממשלה עמוסים בעבודה כל ימות השנה. חסר, הם עובדים בחסר בימים כתיקונם, אין להם מספיק תקנים. ואילולא עמותות המתנדבים הם לא היו יכולים לעמוד במשימות שלהם. על אחת כמה וכמה בזמן החירום הזה, בזמן המלחמה.

הוועדה עשתה סיור במלונות, אצל המפונים, וראינו, ואנשי המשרדים גם אמרו, שהמתנדבים והעמותות וכל אלה עושים עבודת קודש ועוזרים לאנשים שבלעדיהם הם לא היו יכולים להסתדר. הם מתכללים ומארגנים והכול, אבל בתכלס רואים את זה בכל מקום, אני לא צריך להרחיב עליו את הדיבור. אגודות הצדקה, החסד. אני נזהר בלשוני, כי אני יכול להרחיב את זה הרבה הרבה יותר, לא רק בנושא רווחה.

המתנדבים בעם עומדים לשירות הציבור ולפי הפנייה שקיבלנו מעמותות החירום מתברר שיש חלק שהממשלה בכלל לא מסייעת להם ויש חלק, אני אצטט מהפנייה: "למרבה הצער, משרדי הממשלה מתנערים מסיוע לעמותות והמתווה לפיצויים לעסקים הדיר באופן גורף את רוב העמותות במענקים האלה. בנוסף למתווה הסיוע לעסקים המדיר את הסיוע לרוב העמותות, אז משרד הרווחה", לפי טענת איגוד העמותות, "מתנער מהסיוע לעמותות". והם שולחים אותם לרשויות המקומיות. אז אנחנו ניתן לכם את הבמה להסביר לנו מה הבעיה ומה לדעתכם הפתרון. כן, יוסף ויטמן, הוא מאיגוד המשאבים, המנכ"ל.

כן, בוקר טוב. ראשית, אני רוצה להודות לרב אייכלר, יושב ראש הוועדה, שהוא תמיד פתוח לקבל פניות מהציבור ובפרט בתחום העבודה והרווחה שהוא אמון עליו. ובפרט בעת חירום כזאת, שכולנו מגויסים לפעילות. וכמו שאמרת, יושב ראש הוועדה, העמותות הן אלה שעושות את העבודה בשטח. הם אלה שדואגים למפונים, דואגים לאלה שברחו מאזורי הלחימה, דואגים לאלה שנפגעו או חוששים או עם דאגות או עם כל מיני בעיות אחרות. אלה שדואגים בשטח זה העמותות.

מצד אחד, העמותות הפסיקו את הפעילות השגרתית, מכל מיני אילוצים בגלל המלחמה. אם זה בהוראות פיקוד העורף או מסיבות אחרות. מצד שני, הם צריכים לתגבר את העשייה לדברים שבשגרה הם לא נמצאים בהם. הדברים האלה כרוכים בעלויות מאוד מאוד גבוהות. הממשלה דיברה על כל מיני סוגי מתווה. מתווה סיוע לעסקים, מתווה סיוע לעמותות תרבות. לעמותות הרווחה משום מה לא מדברים על זה.

יש מתווה סיוע לעמותות תרבות?

זה בדיונים. היה על זה זום עם מנכ"ל משרד התרבות.

לא, מאוד מעניין אותי, כי זה מאוד חשוב שיהיה לנו אפשרות לעשות מקבילה להשוואה.

אין משהו ברור שם עדיין וגם זה שונה, אני חושב, הפעילות של התרבות מהרווחה. תרבות מדברים על שינוי, בגלל שאי אפשר לעשות הצגות, מופעים וכאלה, אז בואו ניקח את הכסף של ההצגות לדברים אחרים. עמותות תרבות, שנתמכות נגיד על תיאטרון ועכשיו בגלל הוראות פיקוד העורף אי אפשר לעשות הצגה, אי אפשר לאסוף הרבה אנשים באולם. אמרו אוקיי, בואו ניתן לכם את זה כדי שתעשו הצגות למפונים בשטח וכאלה.

פה מדובר על צורך שונה, על עמותות רווחה שנפגעו גם מצד אחד הפעילות השוטפת השתנתה, עולה להם הרבה יותר. מצד שני, יש צרכים ופעילויות בשטח. אם זה אוכל, אם זה ציוד, אם זה הלנה, אם זה סיוע רגשי, אם זה למוגבלים שאין להם מוסדות והמסגרות לא פועלים כרגיל בגלל המלחמה וצריך לדאוג להם. מגוון מאוד מאוד רחב. המתווה של משרד האוצר לסיוע לעסקים מדיר את רוב העמותות. לפי הנתונים שעשו המכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל באוניברסיטה העברית הם מדברים שרק 23% מעמותות הרווחה יוכלו ליהנות מהסיוע הזה של העסקים. כי זה למעשה מגדיר שרק עמותה שהיא עסק, לא עמותה שנהנית מתרומות ולא עמותה שנהנית מתמיכות, תוכל ליהנות מזה.

ופה הקריאה שלנו לוועדה, ליושב ראשה, בואו תדאגו שגם עמותות הרווחה יהיו בתוכו. או בתוך המתווה של משרד האוצר או במתווה שונה. בואו ותסייעו לעמותות. זה שהפנו אותנו לרשויות המקומיות, הרשויות המקומיות אומרות גם אנחנו לא קיבלנו תקצוב. ואם קיבלנו, זה משהו מינורי, זה לא כדי לסייע לעמותות. והעמותות נמצאות בפני שוקת שבורה. ומציפים את הצרכים כדי שתתנו מענה.

לפי הסקר שאתה ציטטת, אני רואה פה שתרבות, ספורט ופנאי יקבלו 51% ושירותי רווחה רק 23%. האבסורד פה זועק לשמיים. הזכרת פניות ציבור. כשהייתי יושב ראש הוועדה לפניות הציבור הגיע מישהו ממשרד הרווחה ואמר תפקיד משרד הרווחה זה לא לעזור לאנשים למזון ולדיור וכל הדברים האלה. אנחנו צריכים לבנות ולשקם, בקיצור, לפקידים של משרד הרווחה אנחנו צריכים לדאוג לפרנסה, זה הפירוש שלי. והוא היה נגד כל אלו שמחלקים מזון ומסייעים. זאת אומרת, הוא לא נגד, שיעשו את זה. אבל זה לא תפקיד משרד הרווחה. אני התקוממתי מאוד.

אני יכול לציין שהיום שר הרווחה, הרב יעקב מרגי, חושב אחרת. הוא מבין שרווחה זה להגיע אל הנצרך. ולא לבנות מנגנוני פקידות כמו בברית המועצות לשעבר, שהיה מיליוני פקידים, אבל לאנשים לא היה מה לאכול. אז אני חושב שעכשיו, בזמן מלחמה, כשהוכח לכל משדה הקרב, זיהוי חללים, עזרה לחיילים בזמן ההמתנה, בכל יום ובכל עת ובכל שעה – המגזר השלישי ניצב שם. גם בשיקום ובסיוע נפשי וחברתי למפונים במלונות. אנחנו רואים אותם. ואני משבח מאוד גם את הפקידים של הממשלה, אנשי משרד הרווחה נמצאים ועובדים בפול טיים ג'וב. אבל הם מעטים ואין בידם הכוח למלא את כל הבעיות שחסרים. נזכור שכמעט רבע מיליון אנשים לא בבית עכשיו, שפונו או התפנו. לכן הדיון הוא מאוד חשוב ואני מקווה מאוד שמשרד הרווחה ושר הרווחה ייקחו את העניין לידיים. אבל קודם כל, בואו נשמע את העובדות בשטח. אתה דיברת. בואו נשמע עוד עמותות שיש פה.

אני אפרת ליכטמן, מנכ"לית "גדולים מהחיים". גדולים מהחיים מסייעת למשפחות עם ילדים חולי סרטן במהלך כל השנה. וכמו שאנחנו יודעים, הסרטן לא עוצר גם בתקופת מלחמה. ומאות משפחות עכשיו בעצם מתמודדות עם מלחמה כפולה: גם המלחמה הלאומית על המדינה וגם המלחמה בתוך הבית על חיים של ילד חולה או חולת סרטן.

חשוב לי להגיד שני דברים, בשני מישורים: אחד ברמה הארגונית ואחד ברמה בכלל של המגזר השלישי. ברמה הארגונית, אנחנו במהלך כל השנה מסייעים למשפחות בטיפולים מצילי חיים ותרופות מחוץ לסל הבריאות, בבדיקות גם בארץ וגם בחו"ל, בהסעות לבתי חולים, במענים רגשיים ונפשיים לילדים. ועכשיו, כשאנחנו רואים שבעצם המגזר השלישי נמצא גם במשבר של ירידה בהכנסות ובתרומות ואנחנו צופים גם קדימה שינוי בפילנתרופיה שמסייעת למגזר השלישי, אז למעשה אנחנו נאלצים לקצץ גם במענים שאנחנו נותנים למשפחות. קיצוץ במענים הזה בהכרח יחזור גם אל המדינה, לדברים נוספים שהמדינה תצטרך להשלים. ולכן גם פה אנחנו קוראים לתמיכה של הממשלה בעמותה, כדי שאנחנו לא נגיע למצב שאנחנו צריכים לקצץ גם במענים האלה כתוצאה מירידה בהכנסות.

דבר שני שחשוב לי לציין, שהוא כמובן רלוונטי לנו, אבל גם לעמותות נוספות, זה את כל הנושא של כוח אדם. אנחנו ועמותות נוספות נאבקות היום גם לא לשחרר עובדים לחל"ת. ובתוך זה שאנחנו ממשיכים לשלם משכורות לעובדים אנחנו משלמים כמו כל העמותות מס שכר של 7.5%, וזה משהו שכבר במענה מהיר הממשלה יכולה להתארגן עליו ולהוריד את מס השכר של העמותות שמשלמות היום ובזה לסייע לעמותות לחסוך הרבה מאוד כסף. עובדים שאנחנו נאלץ להוציא לחל"ת היום המדינה תצטרך בדרכים אחרות לשלם להם דמי אבטלה.

כמה אחוז אתם משלמים מהשכר?

7.5%.

וזה רק עמותות, נכון?

כן, כן. זה רלוונטי לכולם.

אין מס כזה לאף אחד.

זה רלוונטי לכולם. וזה משהו שכבר אפשר, במידה וזה נחסך ומורידים את המס הזה, שגם אנחנו נאבקים לשלם את השכר וגם צריכים לשלם את זה, אז כמובן זה מאוד מקשה עלינו. וזו החלטה, אין לנו זמן להחלטות ארוכות טווח. קודם כל, אני רוצה מאוד להודות על הישיבה הזאת, שהיא מאוד חשובה וזה צעד בכיוון הנכון.

בכל ימות השנה אתם כן מקבלים סיוע מהממשלה?

יש בדברים מסוימים, אנחנו כעמותת "גדולים מהחיים" אנחנו מקבלים תמיכה בגני הילדים. יש לנו גנים סטריליים שאנחנו מפעילים ואנחנו מקבלים תמיכה מהממשלה עבור הפעלת הגנים.

מה אחוז התמיכה שאתם מקבלים בדרך כלל?

יחסית נמוך מאוד. יחסית נמוך מאוד, זה הקצבות פר ילד. זה לא מכסה את כל הוצאות תפעול הגן. אנחנו מקימים עכשיו גן שלישי בירושלים. יש לנו שני גנים כאלה לילדים חולי סרטן. ובזה יש לנו תמיכה ממשלתית, שהיא יחסית נמוכה ביחס להוצאות הגן, אבל זה קיים. בשאר הפעילות שלנו אין תמיכה ממשלתית.

שואלת חברת הכנסת מה אחוז התמיכה שאתם מקבלים מסך ההוצאה שלכם?

אני צריכה לבדוק את זה ביחס לאחוז הכללי של הוצאות הגן. אבל אנחנו מדברים על בערך כ-10% אני מניחה, משהו, אפילו פחות. כן, כ-10% מהתמיכה של הוצאות הגן. אני לא רוצה להגיד מספר לא מדויק, אבל זה סדר הגודל.

ופה כן חשוב לי רגע להדגיש. יש פה כסף נכנס וכסף יוצא. במידה והיום עמותות יצטרכו לשחרר, לצערנו, עובדים לחל"ת, המדינה תשלם ותוציא את הכסף הזה דרך דמי אבטלה. במקום זה, לשמור על העובדים במעגל, אתה אמרת ואני מסכימה עם זה לגמרי, כמה המגזר השלישי נחוץ היום וחשוב היום בתוך המענים שאנחנו נותנים למשפחות. מתוך המשפחות חולות הסרטן שאנחנו מטפלים בהם יש לנו משפחות מהמפונות מעוטף עזה. יש לנו משפחות שגם ככה הקושי הכלכלי שלהם בעקבות מחלת הילד הוא מאוד מאוד משמעותי. ועכשיו גם אחד מההורים נמצא או בצו 8 או שיוצא לחל"ת והקושי הכלכלי גובר. יש לנו עלייה מאוד מאוד דרמטית בבקשות לסיוע כלכלי שאנחנו נותנים. ולכן חשוב רגע לתת את הדעת ולשמור על העמותות ששומרות היום. והן חלק בעצם מחזית המלחמה. מה שאמרתי קודם, רגע להדגיש, במקום לשלם דמי אבטלה אחר כך לעובדים תעזרו לנו לשמור על שכר העובדים, שלא נצטרך לשחרר עובדים לחל"ת. הירידה בהכנסות היא משמעותית, היא תהיה לאורך זמן. שנת 2024 תיראה אחרת מבחינת הפילנתרופיה שמסייעת לעמותות שהן לא העמותות הישירות, שמתעסקות היום באופן ישיר במלחמה. וצריך לתת את הדעת על זה.

אבל לפי הדברים שלך, גם אתם עוסקים במלחמה.

אנחנו עוסקים במלחמה.

זאת אומרת, הטיפול במפונים זה חלק מהמלחמה.

לגמרי, אני מסכימה.

טוב, תודה רבה.

תודה.

מרכז הארגונים לניצולי שואה, שמואל בן טובים. בזום.

תודה, בוקר טוב. הזיהוי של העמותה לא מדויק. אני מייצג את מרכז הפינטק הישראלי, שזו עמותה עסקית. אבל אני רוצה להעלות בעיה עקרונית שנוגעת לכל העמותות. חלק גדול מהצרכים היום הם של גופים או משפחות שהם לא גופים רשומים. אם אני רוצה לתרום היום למשפחה שתוכל לאפשר לעצמה דיור חלופי לדוגמה, אז הדרך החוקית לתורם לא קיימת. אין פה עמותה רשומה, אין אישורי סעיף 46 וכן הלאה.

נציבות מס הכנסה ורשות המיסים עלתה על הבעיה, יאמר לזכותה, וכבר בשבוע הראשון הוציאה הנחיה, אני אקרא משפט מתוכה: "על מנת לסייע במאמץ המלחמתי, עקב המלחמה רשות המיסים תעניק זיהוי למס לתרומות לשם סיוע במאמץ המלחמתי גם אם תרומות אלה נתרמו לעמותות שמטרתן הציבורית המוצהרת היא אחרת". זאת אומרת, מס הכנסה פה פתח פתח שכל עמותה שיש לה סעיף 46 יכולה לקלוט תרומות כאלה. להוציא אישור כחוק לתורם ולהעביר את התרומה ליעדה. עד כאן הכול טוב ויפה. כמה ימים אחרי זה רשמת העמותות, אני לא יודע אם רשם העמותות מיוצג בדיון, והוציאה הוראה סותרת. והיא כתבה שאפשר לקבל תרומות רק אם התרומה הינה קרובה למטרות העמותה. בקיצור, את הפתח שמס הכנסה פתח היא צמצמה חזרה. כך שאני לדוגמה, עמותה שעוסקת בעסקים, אם אני אקבל תרומה שנוגעת לשיקום העסקים בעוטף עזה, אז זה בסדר.

זה לא מדויק קצת, שמואל.

לא, לא, לא. אני בכלל עוד לא הגעתי לנושא הזה. אני העליתי את מר בן טובים בגלל שראיתי פה מרכז הארגונים לניצול שואה. אבל אם הוא פתח בתגובה, ניתן לו להשלים. הנושא, הוויכוח עם מס הכנסה אני אשאיר לסוף הדיון.

אני כמעט השלמתי. הבעיה היא פה שמס הכנסה, משרד האוצר, רשם העמותות, משרד המשפטים, הוציאו שתי הוראות סותרות.

זהו, זה מה שחשוב לברר.

והשטח לא יודע לפי מה לנהוג, זו הבעיה.

תודה. תודה רבה מר שמואל בן טובים. אנחנו נעבור לעזר מציון, נפתלי קובר, בבקשה.

נפתלי קובר ושרגא יעקובסון, שנינו מ-"עזר מציון". אני אומר, האתגרים שלנו, אנחנו אחת העמותות הגדולות והמשמעותיות. ויש כמה סקטורים שרצינו לדבר עליהם. קודם כל, ואני מתחיל מזה, יש ירידה מאוד גדולה בתרומות. אנחנו עמותה שחלק גדול מהפעילות שלנו מתבססת על תרומות. ויש ירידה בתקופה הזאת, ירידה משמעותית בתרומות. הנעזרים שלנו, שהנעזרים שלנו הם מכל הכיוונים, קשישים, ילדים מיוחדים, חולי סרטן. למעשה, "עזר מציון" היא מקיפה מערך תמיכה רפואית שמקיפה סדר גודל מאוד משמעותי. זה לא בסקטור מסוים, אלא בסקטור משמעותי של תמיכה רפואית. והנעזרים שלנו בתקופת המלחמה צריכים סיוע הרבה הרבה יותר גדול מאשר הימים הרגילים.

אנחנו שמענו שבפינויים של מוגבלים, הם השתמשו ב-"עזר מציון" כי לא הייתה להם אפשרות לעלות לאוטובוסים. זה עלה פה בוועדה שבוע שעבר.

בדיוק. אתם מפרטים מה שאני מתכוון. היום בבוקר קיבלנו מקריית שמונה על שלושה נכים שלא יכולים להיכנס לא באוטובוס ולא ברכב רגיל, אז הורדנו שלושה אוטובוסים לקריית שמונה, לבית חולים בתל אביב. שלושה אמבולנסים. עכשיו, כשאני מדבר על נעזרים שצריכים סיוע יותר מהרגיל, האמבולנסים שלנו עובדים כמעט 24 שעות בימים האלה. כמובן לפי החוק. הנהגים גומרים את ה-10 שעות ואנחנו מביאים נהגים אחרים, כי יש הרבה מאוד נכים ואנשים שזקוקים לאמבולנס, שלא יכולים להיכנס לרכב רגיל. והאמבולנסים עובדים בתפוקה שהיא הרבה הרבה יותר גבוהה מהרגיל.

אני מדבר על חולי סרטן, שבתקופה הזה, בית אורנית שלנו שנמצא בפתח תקווה, שזה הוסטל לחולי סרטן ובני משפחותיהם, אנחנו לא יודעים מה לעשות עם המקום. יש חולי סרטן מאזור הדרום שלא יכולים להיות ואין לנו מקום בבית אורנית כבר. המקום מפוצץ. הבוקר קיבלנו החלטה ואנחנו צריכים לקבל החלטות שהן לא תמיד נעימות. חולת סרטן מאשקלון שנמצאת חודש, היא לא רוצה לצאת. היא אומרת לאיפה אני אלך? אני לא יכולה לחזור לאשקלון. אז אלה מסוג הדברים שהמטופלים והנעזרים שלנו צריכים עזרה הרבה הרבה יותר גדולה.

יש לך מושג מה אחוז התמיכה הממשלתית בעמותה שלכם בכל ימות השנה?

4%.

4% בלבד? ומזה מורידים לכם או מזה נשאר?

אנחנו מקווים שזה יישאר, ובינתיים לא הודיעו לנו.

אני יכול להתבייש בשם מדינת ישראל שארגון כמו "עזר מציון" נתמך ב-4%.

אנחנו עובדים הרבה מאוד עם משרדי הממשלה, גם עם משרד הרווחה וגם עם משרד הבריאות. בהרבה מאוד שירותים שאנחנו נותנים. אבל עדיין, "עזר מציון" צריכה לגייס מהציבור סדר גודל של 200 מיליון שקלים בשנה מתרומות, גם בארץ וגם בחו"ל. ובסך הכול המחזור שלנו 4% תמיכות.

טוב, תודה רבה.

רגע, אני רוצה לדבר על עוד נקודה, ברשותך, הרב אייכלר. ואני קודם כל רוצה לברך אותך ואת הוועדה. אנחנו חונכנו על הכרת הטוב, אז אנחנו עושים את זה.

יש לנו את הנושא של המתנדבים, יש לנו 32,000 מתנדבים בעמותה. ואני חושב שמעבר לתרומות ומעבר לתמיכות אנחנו צריכים לשבת ולדבר על המתנדבים האלה. איך אנחנו מתפעלים את המתנדבים האלה? איך אנחנו מתייחסים אליהם בתקופה הזאת, בתקופה הלא פשוטה הזאת ומה אנחנו אומרים להם? גם זו אמירה שאני חושב שצריכים לתת עליה את הדעת.

תודה רבה. חה"כ דבי ביטון.

תודה יושב הראש. תודה לכם שהגעתם. בפתח דבריי אני אומר, אדוני יושב הראש, מיותר לציין שהעמותות עושות עבודות קודש. ומי שהיה באמת בחזית עם פרוץ המלחמה זה דווקא אותן עמותות. אלמלא הן, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה מעבר.

אני חושבת שיש חובה, חובה לגבות אותן. גם כלכלית. אני אתמול הייתי בוועדת כספים. אני העליתי את הסוגייה, הם בכלל לא היו חלק מהמתווה. העלינו את הסוגייה והוחלט שהם כן ייכנסו למתווה. אני עדיין לא יודעת באיזה צורה, אבל הם ייכנסו. ועצם ההתעלמות, לחשוב שהם לא צריכים להיות, כפי שאמר יושב הראש, אנחנו צריכים להתבייש. כי אי אפשר כל היום לחכות שיתרמו להם, כי בסוף הם עושים את העבודה הכי נכונה בחוץ, בשטח. בטח ובטח שהם מגבים אנשים וילדים עם צרכים מיוחדים וחולי סרטן וכו'. שזו עבודתה נטו של הממשלה וזו אחריות של הכנסת הזו. ולכן יושב הראש, אני מבקשת שבאמת הדברים האלה יועברו מהוועדה גם בנושא העלאת תשלום בנושא של ההשתתפות. כי לא יתכן שבכאלה סכומים מזעריים המדינה משתתפת. ובטח ובטח שיהיו חלק מהמתווה, כי בלעדיהם אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה כאן במדינה.

נכון, תודה. יש עוד עמותות? המרכז לעיוור?

כן אדוני. עו"ד זוהר הלוי, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל. אני רוצה לומר ככה: כל הקשיים שתוארו כאן, תחשבו שהאדם העיוור צריך, הוא חווה אותם בקושי שבעתיים. האדם העיוור בעצם בתקופה הזו נתקל בקשיים יום יומיים. אני לא מדבר על דברים גדולים, אני מדבר על חיי היום יום. על לצרוך מצרכים הביתה. אני כבר לא מדבר על הפינויים שאנחנו מימנו כעמותה פינויים מהאזורים המותקפים, הכול על חשבון העמותה. כל זה כשכל מערך התרומות בעצם נעצר לאפס. בעצם אין לנו היום שום יכולת להתקיים.

אני כבר לא מדבר על זה שהתמיכה שאנחנו מקבלים מהמדינה היא אפס אחד גדול. כלום. אפילו לא שקל אחד. המצב הזה חייב להשתנות. בעצם זה בדיוק החוסן החברתי שמדברים עליו. הדאגה לציבור הזה, שהוא ציבור עם צרכים מאוד מיוחדים, שבעצם בחיי היום יום שלו צריך הנגשה של כל פעולה ולו הפשוטה ביותר. תנסו אפילו להכין קפה עם כיסוי עיניים ותבינו את הקושי. קל וחומר כשמדובר על לצרוך מצרכים הביתה, שהיום המרכז לעיוור דואג לספק סלי מזון, הכול בתרומות, לעיוורים בכל רחבי הארץ. שזה בפני עצמו פרויקט לא קטן, עם עלויות מאוד גבוהות. כשאין הכנסות המצב הופך להיות עד בלתי נסבל. תודה.

בכל ימות השנה, כמה אחוז אתם מקבלים מהממשלה?

אפס.

על איזה עמותות אתה מדבר?

אני מדבר על המרכז לעיוור בישראל. שבעצם מתכלל ודואג לכל הזכויות והצרכים של העיוורים במדינת ישראל. אפס, אנחנו מקבלים אפס.

מה היקף התקציב שלכם?

אנחנו עובדים, ההיקף שלנו הוא כ-11 מיליון שקלים, זה התקציב השנתי שלנו.

11 מיליון ואפס תמיכה ממשלתית.

אפס תמיכה ממשלתית.

טוב. מדהים. חשבתי ש-4% זה הכי נמוך, אבל אתה אומר שגם אפס יש. כן, אתה רצית לדבר?

כן, רון ברקאי, אני מנכ"ל של מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של העמותות. א', באמת תודה ליושב הראש על הדיון החשוב. אנחנו נמצאים באמת בשלושה ימים האחרונים, גם חה"כ ביטון נמצאת שם, בדיונים בוועדת הכספים, באמת על מנת להכניס את העמותות עד כמה שניתן למתווה התוכנית הכלכלית הכללית. בשלב הזה הצלחנו, חברי הכנסת הצליחו להוריד את רף הכניסה, בנושא להכנסות עצמיות. וגם הנתון שככה חברי דיבר, הוא בעצם נוגע לשליש הכנסות עצמיות. אבל עדיין שכנראה מרבית המכריע של ארגוני הרווחה באמת לא ייכנסו למתווה הכללי. ולכן דאגו חברי הכנסת להכניס כבר בתוכנית הכלכלית תקציב ייעודי למתווה לעמותות. ואנחנו שוקדים עליו מול משרד האוצר.

אבל בהחלט, אם אני אשקף את הארגונים שאנחנו מייצגים, ביניהם על"ם ואנוש, מחשבה טובה, אופנים. אנחנו מייצגים, יש לנו מעל 800 חברים ואלפי ארגונים. אני אתן, ברשותך, יושב הראש, כמה נתוני מקרו. שאלת לגבי התמיכות באופן כללי.

הזכרת את "אנוש". כמה למשל "אנוש" נתמכת?

אני לא אדבר בשם "אנוש", אבל התקציב של "אנוש" הוא על 140 מיליון שקלים ומרבית התקציב הוא כמובן לא מתמיכות.

לא, הזכרת אותם במסגרת העמותות.

כן, כן. הם חברי ועד מנהל בארגון הגג.

אבל הם מתוקצבים.

אני אומר, יש כ-100 מיליארד שקלים, זה המחזור שבעצם מתנהל במגזר השלישי. מתוך זה אנחנו מדברים על תמיכות כ-4 מיליארד שקלים. בדיוק באחוזים של 4%. אנחנו מדברים על 22% שמגיע בעצם מתרומות. זה היקפים מאוד מאוד גדולים. אנחנו מדברים על 12 מיליארד שקלים שמגיעים בתרומות, בטח ובטח בתקופת המלחמה.

אנחנו בהחלט, אני רוצה לשים דגש ונקודה מאוד מאוד חשובה, שתי נקודות חשובות ולסיים. אחת מהנקודות זה שהארגונים פועלים. מיום שבת, 7:00, בוקר הטבח הנורא הזה. גם "ידידים בדרכים" שאנחנו מכירים וגם ער"ן וגם נט"ל עובדים מ-10:30 בבוקר. המתנדבים של "ידידים" במקום לטפל, לעזור לאנשים בדרכים, הלכו לפנות פצועים.

רגע, אם את הולכת לכספים יש לי בקשה. עלתה פה הצעה לבטל את מס השכר בתקופת המלחמה. 7.5%. אני חושב שזה יכול להיות.

אז אדוני יושב הראש, זה גם לא דורש חקיקה. אפשר לעשות את זה בצו של שר האוצר.

על ה-7.5%?

נכון. לקבוע את זה בשיעור אפס. לקבוע שיעור אפס על חודשי המלחמה וזה באמת יקל. זה גם לא דורש מענק, זה לא דורש מתווה. זה כסף שנשאר.

זה סיוע דרמטי, דרך אגב.

אנחנו גם נפנה לוועדת הכספים בעניין הזה. שר האוצר וגם ועדת הכספים.

אני חייב לציין שגם פנינו למשרד ראש הממשלה שנציגיו נמצאים פה, יומיים כבר אחרי האירוע, והם נענו גם לנושא הזה ומנסים לקדם את זה מול רשות המיסים, כאחד מהמענים. כי זו הנקודה השנייה שרציתי להעלות, אדוני יושב הראש, וזה עניין הזמן. בסופו של דבר, גם במהלך הקורונה, המענק שהגיע לעמותות הגיע מאוחר מידי ומעט מידי. מאוחר מידי אני מדבר על שמונה חודשים, 12 חודשים אחרי האירוע. ולכן גם האופציה של מס שכר היא אופציה מהירה שנותנת מענה מיידי. לפי הנתונים שלנו בין 9,8000 ל-10,000 עמותות באופן מיידי. אז זה דבר שיכול לגעת באופן רוחבי. וגם אם יוחלט בסוף שילך על מתווה אחר, המתווה הזה חייב להיות מהיר, פשוט ושיוכל לאפשר לארגונים לגשת במהירות המרבית. תודה אדוני.

תודה רבה. אנחנו נפנה לרומי שחורי, מנכ"לית עמותת "למען פגים בישראל", בזום.

שלום. קודם כל, תודה רבה ליו"ר הוועדה. אני ממש מברכת על הקיום של הדיון הזה. אני רומי שחורי, חברת קיבוץ ארז בשער הנגב. ואני מנהלת מהבית שלי את עמותת "לה"ב – למען הפגים בישראל". שזה בעצם הגוף היחיד בישראל שפועל למען הפגים, המשפחות, הפגיות והצוותים הרפואיים, כבר 19 שנה, ללא כל תקצוב. שאלת קודם אחוזים, אז זה אפס.

15,000 פגים נולדים בישראל מידי שנה. ואני רוצה בעצם לדבר על עמותות כמו שלנו, שעוד לא מקבלות תקציב מהמדינה ובמצב כזה יכולות פשוט להיעלם. ואז מי ידאג לפגים שלנו? בעצם המלחמה מפגישה אותנו עם עלייה מאוד מאוד חדה בצרכים של הורים לפגים, בפניות שאנחנו מקבלים. לידות מוקדמות שקורות רחוק מהבית. שאגב, נפגשנו בוועדות קודמות וסיפרתי לא פעם שהבת שלי, ליה, נולדה רחוק מאוד מהבית, באיכילוב, במלחמת "עופרת יצוקה". אני זוכרת את זה כטראומה מאוד מאוד גדולה, 768 גרם. ונאבקנו על החיים כשהחיילים נאבקו על החיים שלנו בחוץ. זה הלם ש-14 שנה עברו ועדיין הפגיות בדרום לא ממוגנות.

ובעצם אני עושה את זה היום פחות או יותר לבד, כי אין תקציבים. יש לי עובדת אחת שהיא גם מפונה. אותה שבת שחורה אני תמכתי בשתי אימהות שאיבדו את היקר מכל, את הפגים בפגיות. בזמן שאני ומשפחתי יכולנו להירצח על ידי החמאס. שמענו את כל הקרבות מחוץ לממ"ד ופשוט לא יכולתי לעזוב את האימהות האלה, כי אמרתי אין להם מישהי אחרת, אין להם מישהו אחר. אז אני מוצאת את עצמי גם מפונה וגם עובדת 24/7, כי אחרת גם הציבור שלי יופקר.

מעבר לזה, הורים שפחות מגיעים לפגיות, כי הם מפחדים לצאת. ציוד בסיסי שלא יכולים להרשות לעצמם כמו משאבות חלב, ציוד ליולדת אחרי לידה, שבעצם ברחה מהבית, אושפזה וילדה מוקדם. את כל הפניות האלה אני מנסה לתת לזה מענה, אבל אין לנו תקציבים. ואני ממש, אני חושבת שהסיוע לעמותה כמו שלנו הוא קריטי כדי להגן על הזכויות והרווחה של הפגים. וגם ילודים בישראל שלא מקבלים מענה. ואם לא אנחנו אז לא יהיה להם שום קול או ייצוג. תודה רבה.

תודה רבה. נמצאת פה בדיון הדס, יושבת ראש אגודת הסטודנטים. לא, היא לא נוכחת. אז אנחנו נעבור לממשלה.

רק בהמשך לדברים קודם, בינתיים אנחנו בדקנו את הנתון בצורה מדויקת. התמיכה שלנו מהממשלה היא 100,000 שקלים וזה מתוך תקציב ארגוני של 30 מיליון, כך שאנחנו מדברים בעצם על תמיכה מאוד נמוכה מבחינת תמיכה ממשלתית. במקביל לזה, יש לנו מה שאמרתי קודם, גם את התקציב סביב ילדים שנמצאים בגנים.

את מדברת בשם עמותת "גדולים מהחיים".

"גדולים מהחיים" לילדים חולי סרטן.

אז נעבור לממשלה.

לפני הממשלה, יושב הראש, מילה אחרונה. "עזר מציון". אנחנו מאוד רוצים להצטרך לקריאה, ההשהיה של מס שכר, להשהות את זה ב-7% זה יכול להיות בשורה גדולה מאוד עבורנו.

כן, גם אני חושב כך וביטאנו את זה. השאלה מה שר האוצר יגיד על זה. משרד הרווחה יש איתנו את מנהלת אגף משאבי קהילה, דליה לב שדה, בבקשה.

טוב. קודם כל אנחנו, בליבנו, וגם בידינו, הערכה רבה מאוד לכל מה שעושים החברה האזרחית. ואנחנו מוקירים ויודעים ועובדים איתם בשיתוף פעולה.

אני רוצה כן להתמקד במה כן יש, מה כן משרד הרווחה עושה עם העמותות. אז קודם כל, דבר אחד, אנחנו יודעים שהיקף הפעילות של משרד הרווחה עם עמותות הוא היקף רחב ביותר. רוב השירותים הם בעצם מופעלים על ידי עמותות. אז כל העמותות ממשיכות לעבוד וכל ההתקשרויות בתוקף וכולם מקבלים את התשלומים, כרגיל.

יש אישור אצלנו לתקצוב והשמה כפולה. זאת אומרת, אם יש ילדים שעברו ממסגרת כלשהי שנתמכת בדרום למרכז הארץ, גם הארגון שבעצם התפנה וגם הארגון החדש מקבלים השמה, את אותה הורדה, את אותו תשלום. זאת אומרת שאנחנו בעצם מממנים כפול את אותם ילדים או משפחות שמקבלים שירות.

זאת אומרת, יש ארגונים שפועלים בתוך מרכזי המפונים?

אז תכף אני אגיע גם לזה. יש היערכות.

כי את אמרת שאת מעבירה לשניהם. אני רוצה לדעת מיהם.

לא. נגיד, אם יש ילד עם מוגבלות כלשהי שהוא צריך מעון יום שיקומי, והוא עבר מאזור שפונה באשקלון למשל, לאזור המרכז, והוא צריך את המסגרת הזאת – גם המסגרת שהייתה באשקלון תקבל את ההשמה וגם המסגרת עכשיו שהוא ייקלט בה בפתח תקווה, תל אביב או ראשון, לא משנה, יקבל את אותו תשלום.

מדובר בהרבה כאלה? כי אני הייתי בבתי המלון, לא ראיתי שהם הולכים למקומות מסוימים. הם יושבים במלון.

אני יודעת, היה על זה דיון מקביל, גם בוועדה מיוחדת של חה"כ מיכאל ביטון ושם זה עלה. ובהחלט יש מקרים כאלה. כמה יש מקרים?

אנחנו מדברים פה על רבבות אנשים, מאות אלפי אנשים.

אז אני מדברת, על הרבבות אנשים זה ההתקשרויות השוטפות של כל המסגרות החוץ ביתיות ומסגרות בקהילה מופעלים באמצעות עמותות. זה צריך להבין. כך אנחנו עובדים. ברובם עמותות, בסדר? 80% זה עמותות.

נו, והם פועלים גם עכשיו פה?

אז הם מקבלים כרגיל והם מקבלים תשלום וגם מקבלים, אמרתי, השמה כפולה, במידה וצריך. בנוסף לכך, גם הפנימיות אצלנו, כל המסגרות החוץ ביתיות, קיבלו תוספת תקציב על מעבר. אם הם היו צריכים לעבור מאזור בלתי מוגן.

אם הפנימייה עברה.

כן. אם הפנימייה עברה גם הם מקבלים תשלום. ועכשיו לגבי מה שאתה שאלת, שהמשרד שלנו נערך בעצם לפריסה של שירותים בתוך המלונות. גם בנושא של אזרחים ותיקים, מוגבלויות, ילדים בסיכון, משפחות. כל זה אנחנו מקימים שירותים בתוך המלונות. וזה אנחנו נצא בעצם בהרחבה להרחבת פעילות ולהתקשרויות חדשות עם עמותות. זאת אומרת, זאת תוספת שכבר תהיה עכשיו, שהמשרד כבר סגר איזה שהוא מערך על הפריסה של השירותים. וזה, יהיו פרסומים חדשים לגבי זה.

בנוסף נוצרו התקשרויות אד הוק, גם זה צריך לדעת, עם עמותות שונות. על פי צרכים, שהיה גם לממשלה, כמו עם הקואליציה לטראומה, עם המועצה הישראלית להתנדבות. זה לפחות מה שאני יודע גם מהתפקיד שלי.

בנוסף, הדבר האחרון אולי זה שהמשרד באמת דוחף מול האוצר להקים את המתווה של תמיכה בעמותות. ושמענו, אני מניחה שמדובר באותו מתווה שכולנו דיברנו עליו, שזה מטופל כרגע ולהערכתנו צריך לראות בקרוב את הבשורה הזאת.

אני יכולה להוסיף אולי משהו גם לגבי עמותות הביטחון התזונתי, זה נושא שקצת העלית. אז המשרד עובד בצורה מאוד מסודרת בעניין הזה. אז לגבי כרטיסים וכדומה לסיוע לאזרחים אז יש פשוט מיזם משותף עם עמותה אחת גדולה, שזה אש"ל חב"ד. וזה באמת התקשרות שגם העמותה נותנת משאבים וגם המשרד מממן השלמה. ויש עמותות גג שמספקות את כל הנושא של סלי מזון וביטחון תזונתי ואפשר לעבוד בעצם דרכם, דרך העמותות גג שנבחרו במכרז ויש איתם התקשרות. אבל יש התקשרויות משנה עם העמותות אם עומדים בקריטריונים. גם זה אני יכולה רק להתייחס. שזה עמותות של "לתת", "פתחון לב".

הדברים האלה יכולים להיות נכונים וצריך לדון על זה, של העניין הזה של המכרזים שאחד מחלק לכולם ובעצם זה כמעט חיסול של כל העמותות שפועלות בכל הקהילות. אבל בזמן מלחמה, בוודאי שאי אפשר להגיד רק עמותה אחת היא זו. יש את המיזם המבורך של כרטיסי המזון וכל הדברים האלה, אני לא, לא רק שאני לא מתנדב לזה, אלא שכבר בשנת 2004 אני הצעתי מה שנקרא בארצות הברית food stamps, שהמדינה תיתן תלושי מזון. ואז היה ראש ממשלה אריק שרון והוא הזדעזע עד עמקי נפשו שיגידו בארצות הברית שיש ילדים רעבים בארץ. היו לא תהיה, והוא הסיר את זה מהר מאוד מסדר היום. אני מאוד שמח שעברו קרוב ל-20 שנה והמדינה כן הבינה שצריך לתת תלושי מזון.

אבל בזמן מלחמה, כל העמותות האלה, לא רק שיושבות פה, הן פועלות בתת תקצוב של 4% או אחוז אחד או אפס אחוז. בזמן מלחמה צריך כן לאפשר להם. אני הייתי מסתפק לפחות בהתחלה ב-7.5% שיסירו את מס השכר, שיש רק על עמותות. אני לא יודע את ההיגיון של זה. אבל משרד הרווחה לדעתי כן צריך להתארגן לאותן עמותות שמשרד הרווחה עובד איתן במלונות ביום יום בזמן המלחמה. אני ראיתי איך שהם עובדים איתם. פקידי משרד הרווחה עושים את המלאכה שלהם, מתכללים את העבודה של העמותות. זה לא משהו שצריך להוכיח שהם עושים. וכן צריך לתקצב את זה.

אני מבקש להעביר לשר, גם אני אפנה אליו, שכן בזמן מלחמה משרד הרווחה ימצא את הדרך כן לסייע לעמותות האלה יותר. אם "עזר מציון" צריכה להוביל אנשים עם מוגבלויות מהבית למלון שמפונה ולא מתקצבים אותם, אני למשל הייתי אומר שלפי הפעילות של כל עמותה בזמן מלחמה משרד הרווחה, כן משרד הרווחה, יתקצב אותם לפחות בפעילות הזאת, לפחות ב-50%. הרי היא עושה את המלאכה. קח אדם מבוגר, קשיש, עם עגלה, שייעלה לאוטובוס? להתפנות באוטובוס? זה לא שייך.

אני יודעת שמשרד התחבורה נמצא במלונות ומסייע גם בשינוע והובלה.

אפס, אפס שינוע באמבולנסים או לנכים עם מוגבלות. אני אומר את זה מתוך דיונים שהיו בוועדה הזאת. הוא מעמיד אוטובוסים. שיטפסו על האוטובוס. או נותן רכבים קטנים שעם עגלה הוא לא יכול להיכנס. היה פה דיון שלם, זה לא נגיש. אני לא מאשים את משרד התחבורה. אבל אתם כרווחה, שאתם יודעים את הבעיה, שמשרד התחבורה לא יכול לספק את הדבר. ויש פה ארגונים שכן מספקים. אני לא אומר שצריך לשלם להם מאה אחוז, אולי כן, אבל לפחות 50%. 4% זה בושה. משרד האוצר נמצא פה? תאיר, בבקשה.

אז אני אתייחס קודם כל לעולם של הקרן או איך שלא נקרא לזה. מתווה הפיצויים.

את רפרנטית רווחה במשרד האוצר.

רווחה, נכון. אז קודם כל אני אתייחס לסוגיה של מתווה הפיצויים הייעודי לעמותות. כמו שכבר נאמר פה וגם אתמול בוועדת כספים, אנחנו התחייבנו עד תחילת שבוע הבא להציג לוועדת כספים איזה שהוא מתווה. אנחנו מזמינים עמותות שככל שהן רוצות, כבר נפגשו איתנו לא מעט עמותות, מוזמנים להיפגש איתנו או להעביר לנו הצעות לאיך הם רואים את המצב, כדי שההסתכלות שלנו תהיה יותר מדויקת לצרכים של העמותות. אז זה דבר ראשון.

באמת לגבי, לא ארחיב לגבי המענים של משרד הרווחה, אבל באמת בכל הקשור לרכש והתקשרויות העמותות מקבלות את מלוא התשלום. וכמובן שעכשיו לאור הצרכים שמתעוררים במהלך המלחמה אז אנחנו נמצאים באופן שוטף בקשר עם משרד הרווחה והם מקבלים מענה לכל הדרישות שעולות. כלומר, הסוגייה של התמיכה בעמותות עלתה גם במשרד הרווחה, אבל כרגע זה מנוהל באופן מרכזי במשרד האוצר. ויינתן מענה.

היה לכם דיון בקשר לזמן המלחמה במיוחד?

בוודאי. עם משרד הרווחה אנחנו בקשר ברמת השעה.

מה את אומרת על העניין הזה של ההסעות של המוגבלים, שנעשו על ידי עמותת "עזר מציון" ואחרים אני מניח?

אז אני לא מכירה ספציפית את הפעילות של "עזר מציון".

אז תבדקו את העניין הזה.

בסדר גמור. משרד הרווחה מפעיל הסעות, מפעיל גם הסעות לעובדים, גם הסעות לאנשים שפונו ממסגרות, אנשים עם מוגבלות, אנשים מהקהילה שפונו. מן הסתם יש הרבה מאוד אנשים שצריכים עכשיו הסעה. ואני יכולה להאמין שיש אנשים שלא ניתן להם מענה. אבל ככלל משרד הרווחה עושה את זה וגם עוד הרבה גופים כמו משרד התחבורה.

ידוע לך כמה משרד האוצר הוסיף למשרד הרווחה לצורכי עמותות לתקופה הזאת?

אני לא יכולה לומר ספציפית לצורכי עמותות. אני כן יכולה לפרט על דברים ספציפיים. לדוגמה איזה שהיא תוספת שניתנה למיזם לביטחון תזונתי. באמת המיזם המשותף עם הקרן לידידות, 20 מיליון שקלים. יש עוד כל מיני דברים שהם לא בהכרח, אני לא יודעת לנקוב בשמות של העמותות. אבל לדוגמה, הרחבה, כמו שבאמת כבר צוין פה, עמותות שנמצאות כבר בהתקשרות ומפעילות כל מיני מסגרות שעכשיו פונו, לצורך העניין יפעילו גם מסגרות במלונות ומן הסתם יקבלו על זה תשלום נוסף.

שאלה לגבי העניין הגדול, שבדיון הזה הוא הגדול. ה-7.5% מהשכר. יש סיכוי שתפנו לשר האוצר, תפני את בקשתנו לבטל, לפחות לתקופת המלחמה?

אז אני אגיד, אנחנו כמובן שמענו את ההצעה הזאת. זה לא מדויק לומר שזה רק על העמותות התשלום הזה. כלומר, כולם משלמים מס, גם עמותות משלמות איזה שהוא - - -

מס שכר?

מס שכר רק עמותות.

לא, בסדר. אבל אין כרגע איזה שהם דברים שקשורים להפחתת מיסים.

לא, מס שכר. זה מס שאף פעם לא הבנתי אותו.

אני אגיד לך, הרציונל הוא מהעבר, כאילו במקום מע"מ, בגלל שאי אפשר, העמותות פטורות ממע"מ, אז כביכול השכר זה הערך המוסף שהן מביאות למשק. אבל מה קורה המצב? היום עסק יש לו הכנסות. נכון? אין לו הכנסות, הוא לא משלם מע"מ. עכשיו, העמותה היא בהוצאות ואפילו הוצאות מוגברות, כי היא פועלת במלחמה פי שתיים או פי שלוש ועדיין היא משלמת על ההוצאה שהיא מס השכר.

זאת אומרת שכדאי לעמותה לשלם מע"מ על ההכנסות שלה, לא תרומות.

גם על מע"מ מתקזזים. על מע"מ אפשר להתקזז, על מס שכר אי אפשר להתקזז.

אני אגיד שכרגע הכיוון שלנו הוא לתת מענה מעולמות התמיכה או הפיצוי לפגיעה או העבודה הנוספת שעמותות עושות בהקשר של המלחמה ולא לפתור בעיות בפתרונות אחרים שהם לא קשורים לפגיעה. כי זה מייצר עיוותים ואנחנו פחות מאמינים בדרכים האלה. אני לא אומרת שזה לא על השולחן.

טוב, הבחירה בידיכם.

אבל אנחנו מכירים את ההצעה הזאת.

או להגדיל את ההוצאה או להקטין את ההכנסה מהעמותות האלה. כי אי אפשר גם לקחת מהם מס שכר וגם לא לעזור להם.

עכשיו אני רוצה, איך אומרים? סבתא שלי הייתה אומרת שאת הילד הטוב ביותר שוכחים תמיד. ארגון "פתחון לב" עוד לא דיבר פה. אז הילה סעדיה.

תודה רבה על רשות הדיבור ותודה על הדיון החשוב הזה. ארגון "פתחון לב" בשגרה מסייע למשפחות להיחלץ ממעגל העוני. אך עם פרוץ המלחמה התגייסנו למערכה ואנחנו מוכרים כארגון חיוני ורשמי שמספק ציוד טקטי והומניטרי, אל מול המרס"ל, פיקוד העורך ואל מול הכנסת. הרחבנו את השירותים שלנו מבשגרה ואנחנו נותנים מענים מיידיים במגוון רחב של אפיקים. מאספקת מזון ועד אספקת מוצרי הצטיידות, ציוד טקטי, כמו שציינתי קודם לכן, מערך מיצוי זכויות אקטיבי, מערך תמיכה למשפחות. תוכניות מנהיגות במסגרות חינוכיות וכיוצא בזה.

היקף הפעילות שלנו עם פרוץ המלחמה חילקנו למעלה מ-33,000 סלי מזון משפחתיים. ארזנו ושילחנו 38 טון ציוד טקטי לחיילים: אפודים, מזרנים וכיוצא בזה. שלחנו 11,300 ערכות למזון לתינוקות וחיתולים. העברנו למעלה מ-5,000 ערכות היגיינה לחיילים ולמשפחות. חילקנו 7,300 ארוחות מוכנות.

בעצם לא הגיוני שעמותות הן בעצם אלה שאחראיות על הדברים הללו וסוחבות את זה על גבן ולא המדינה. אנחנו עושים שימושים בתקציבים שלנו, השנתיים, לטובת מתן מענים בעת חירום. בעוד במקביל הופסקו לנו התוכניות בעת שגרה. כלומר, תוכניות שלנו החינוכיות הופסקו לנו. חוסר תכנון בתקציב, חוסר במתן תמיכות. אי מתן הקלות במיסוי של מלכ"רים.

מי הפסיק לכם? אתם הפסקתם?

לא, אנחנו לא הפסקנו. משרד החינוך, בעקבות המלחמה, הפסיק לנו תוכניות של מנהיגות. ועכשיו מחפשים תוכניות של מנהיגות, במקום לבוא ולממש את זה ולנצל את זה הן הופסקו. כנ"ל לגבי גם תוכניות שנוגעות למניעת מצב של עוני. תוכניות למיגור העוני. גם הם הופסקו, כאילו העוני לא, כאילו אין עוני.

העוני יצא לשביתה.

לגמרי.

כתוב "בתר עניא אזלא עניותא". אחרי האני הולכת העניות. זאת אומרת, דווקא בזמן מלחמה הם נעלמו.

מערך שירותי צורכי השירותים הסוציאליים, ודליה תגיד את זה טוב יותר ממני, הוא התרחב בעקבות המלחמה. הוא העמיק. וצריך לתת על זה את הדעת ולתת לזה התייחסות. כדי לאפשר את ההמשכיות ולהרחיב בכלל את הפעילות השוטפת של העמותות וארגוני חברה אזרחית צריך כן לעשות התקשרויות בעת חירום אל מול החברה האזרחית במתכונת מהירה ויעילה יותר. להגדיל את התמיכות הקיימות, להקדים את תשלומי התמיכה הממשלתיים החיוניים, מה שקיים היום. מיצוי התקשרויות חיוניות הקיימות ופועלות בשטח עד תום. מתן אישור חריג בעת חירום להגשת דוחות ביצוע במועד מאוחר יותר מהמתוכנן. וכפי שכבר צוין קודם לכן, לתת גם הקלות במס שכר למלכ"רים. זה משהו שמאוד יבוא ויקל עלינו בעת הזו.

תודה רבה. אנחנו נסכם את הדיון בבקשה, שוב אני חוזר, אני אפנה לשר האוצר וגם ליושב ראש ועדת הכספים. שלפחות בזמן המלחמה יוותרו על מס שכר לעמותות. אני מציע בכל ימות השנה למצוא דרך אחרת, אולי לחזור לעניין של המע"מ, קטונתי מלהיכנס לעניין הכלכלי ששייך להכנסות המדינה. אבל בזמן מלחמה, בגלל שיש תת תמיכה בעמותות שעוסקות בזמן המלחמה, להקפיא את המס הזה שנקרא מס שכר לעמותות. זה ייתן עזרה גדולה.

הדבר השני, אני מציע ומבקש, הוועדה מבקשת, שמשרד הרווחה ומשרד האוצר יבינו את גודל השעה. אנחנו מאשרים מיליארדים, ובצדק, לכל מיני צרכים שהמלחמה הנוראה הזאת הביאה עלינו. בוודאי ובוודאי שהעמותות שעוסקות בסיוע לאנשים, דווקא בזמן המלחמה, גם הם יתוקצבו יותר ויקבלו. כמו שיש תוכניות, מתווים לכל מיני צרכים חשובים, צריך להיות מתווה לטיפול בעמותות הרווחה והסיוע. לפי הפעילות שלהם. אני לא אומר שמי שיושב באיזה משרד ויש לו איזה עמותה יקבל איזה תקציב בגלל שיש מלחמה. לא. אלה שפועלים בשטח, נמצאים, וזה מוכח, זה דברים שאפשר להוכיח שהם היו ופעלו. להעלות להם את הסיוע לפחות בזמן המלחמה.

אני חושב ששני הדברים האלה, אם שני הדברים האלה ייעשו, אז דיינו. אני לא הולך עכשיו לפתור את כל הבעיות של העמותות בימי שגרה, אנחנו עוד נעשה על זה דיונים. אבל בעניין המלחמה, אני פונה שוב למשרד האוצר ולוועדת הכספים לתת את הדעת למתווה לסיוע לעמותות שפועלות בשטח בזמן המלחמה.

תודה רבה לכולם שבאתם, יום טוב. הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:57.