פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



51
ועדת הכספים
06/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 236
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ב בחשון התשפ"ד (06 בנובמבר 2023), שעה 13:15

הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
נעמה לזימי
משה סולומון
חמד עמאר
עודד פורר
יצחק פינדרוס
אליהו רביבו
מיכל שיר סגמן

דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה
פנינה תמנו – יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
שלי טל מירון
טטיאנה מזרסקי

כפיר בטט - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

גל ברנס - רכז כלכלה, תעשייה ותיירות, אגף תקציבים, משרד האוצר

נועה שוקרון - רכזת תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

גיל הכהן - רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

ינון גוטגליק - סגן ליועץ המשפטי, משרד האוצר

שחר גינת - ייעוץ כלכלי, לשכת השר, משרד האוצר

עומר רחמים - יועץ לשר האוצר

שרית פלבר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ליהי קושנר גינוסר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עילם שניר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ישי פרלמן - עו"ד, לשכה משפטית, רשות המסים

אורלי שיף - עוזרת, ייעוץ משפטי, חקיקה, רשות המסים

יובל פליסקין - סגן פ"ש גוש דן, רשות המסים

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים

יעל אסיף - ממונה אזורית מע"מ חיפה, רשות המסים

גיא ג'ורנו - סגן בכיר לממונה אזורי מע"מ, רשות המסים

אפרת אורן - עוזרת ראשית, ייעוץ משפטי, רשות המסים

שרית דמרי - עו"ד, ס. יועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

אוריאל כזום - סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

רועי יעקב - מ"מ יו"ר ההסתדרות, ההסתדרות החדשה

אדם בלומנברג - סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד, ההסתדרות החדשה

אלכס מילר - יו"ר אגף העובד העולה, ההסתדרות החדשה

ורד וייץ - עו"ד, הלשכה המשפטית לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

שחר סומך - צוות, פורום העצמאים מבית ההסתדרות

שחר תורגמן - יו"ר התאגדות רשתות המסחר, איגוד לשכות המסחר

ישראלה מני - סמנכ"ל כלכלה, איגוד לשכות המסחר

רויטל סיטון בן ארי - ראש מחלקת מיסוי, התאחדות המלאכה והתעשייה

דולב תורגמן - שדלן, התאחדות המלאכה והתעשייה

ירון גינדי - נשיא הלשכה, לשכת יועצי המס

אמיר קינן - סגן נשיא הלשכה, לשכת יועצי המס

רועי כהן - עו"ד ונשיא לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

צמרת אביבי - סגנית נשיא לה"ב, מנכ"לית, העמותה לקידום מורי תל"ן

סיגל אבירם - לשכת היועצים העסקיים, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

יוסף פתאל - מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות הנכנסת

אבי נוימן - יו"ר משותף ועדת מסים לשכת רואי חשבון, לשכת רואי החשבון בישראל

אורנה צח - יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון, לשכת רואי החשבון בישראל

דובי אמיתי - יו"ר, נשיאות המגזר העסקי

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

לירון בנדק - יועמ"ש, נשיאות המגזר העסקי

ציון אבונה - דוברת, נשיאות המגזר העסקי

דוד ויינשטיין - עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים

נתנאל היימן - מנהל אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

יניב בר אור - מנכ"ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים

נטע חזן - נציג, התאחדות מעונות היום הפרטיים

טלי לאופר - מנכ"ל, התאחדות משרדי הנסיעות

ראול סרוגו - נשיא, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ניר ינושבסקי - יו"ר אגף הבנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

נילי ברוש - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ירון רייכמן - רו"ח, ברית פיקוח, התנועה הקיבוצית

קרן אוחנה איוס - עו"ד, מנכ"לית, חיב"ה - איגוד הגנים הפרטיים הארצי

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

שי ברמן - יו"ר, איגוד המסעדות, הברים ובתי קפה

רונן דגן - איחוד גני הילדים

יקיר ליסיצקי - סמנכ"ל רגולציה, איגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה

גיורא ואלה - מנכ״ל אקט, איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה

ורוניקה רוזנברג - מנכל"ית, ארגון חברות הניקיון בישראל

בועז מולדבסקי - נשיא, בורסת היהלומים הישראלית

ערן זיני - מנכ"ל, בורסת היהלומים הישראלית

לינור דויטש - מנכל"ית, לובי 99 - חברה לתועלת הציבור

שמעון סיאני - מנכ"ל, ארגון ידידים למען הנוער והחברה

רון ברקאי - מנכ"ל, ארגון מנהיגות אזרחית

יובל בן ארי - רכז קשרי ממשל ועמותות, ארגון מנהיגות אזרחית

טלי ניר - מנכ״לית, עמותת 121 לשינוי חברתי

יקותיאל משי - מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל, עמותת 121 לשינוי חברתי

הדס ארנון שרעבי - מנהלת קשרי ממשל', אותי- עמותה ישראלית לאוטיזם

דיאנה בארון - עמותת קו לעובד

תמר בן דרור - עו"ד, מנהלת הקו החם, איתך - משפטניות למען צדק חברתי

טל הוכמן - מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

אורן בוטא - יו"ר, תנועת העצמאים

יסמין מזרחי - עו"ד, תנועת העצמאים

יעקב אבוטבול - ממייסדי, תנועת העצמאים

שלומי בן גור - מנהל מטה העצמאיים, הליכוד

גיא גולן - נציג העצמאים, המחנה הממלכתי, מסעדנים חזקים ביחד

אורי אביגדור - סמנכ"ל, אמסלם טורס

דריה כנף - בעלת משרד דיני עבודה

רו"ח איתי פלב - שותף, KPMG

תומר לוי - סמנכ"ל פיתוח עסקי, גלובל אוטומקס-יבואני רכב

דורון שורר - יו"ר, גלובל אוטומקס-יבואני רכב

חיים לוי - סמנכ"ל , גלובל אוטומקס-יבואני רכב

תמנע מלכיאלי - נציגת משרתי המילואים

שרית אשרובסקי - נציגת משרתי המילואים

חמדת סלאי - תושבת, כפר סאלד

שלומית שיחור רייכמן - רשמת אגודות הקודמת, תושבת, עמק יזרעאל

אילן רויזמן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

איברהים כילאני - סגן הממונה הראשית על יחסי עבודה, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה

מיכל רשף - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הדיל יונס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איתמר מילרד - ראש אגף בכיר אסטרטגיה במינוי במועצה הלאומית, משרד ראש הממשלה

שלומית ארליך

טמיר כהן

אביבה יובל מויאל



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד– 2023, מ/1670

אני מחדש את הישיבה.

עצרנו בסעיף 3, בתיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.

טוב. הלאה, 4.

סעיף 4 עמ' 102 למעלה: "4. בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992, בתוספת, בסופה יבוא:

"(31) ועדת ערר לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020.""

זה מוסיף את ועדת הערר מכוח חוק הקורונה, וגם מבהיר שערעור על החלטה שלה יהיה בבית משפט מינהלי לפי החוק.

5.

רגע. לגבי סעיף 4, הסעיף זה יחול באופן קבוע או שהוא גם יהיה במסגרת - - -

כן. זה סעיף קבוע כי זה תיקון מבהיר גם לעניין בתי הדין של הקורונה.

הוא רק מבהיר?

כן. כבר היום ערעורים על ועדת הערר נדונים בבית דין מינהלי, זה רק מבהיר.

זו השמטה שנעשתה בעבר?

כן.

אין לגביה איזשהם דיונים או השגות?

לא.

הלאה, בבקשה.

- - - עם המענק, ועכשיו זה החל"ת ו - - -

אדוני, רק שאלה אחת. אנחנו רוצים לשבת על כל מה שביקשת מאיתנו לשבת עליו, אנחנו רוצים לדעת מתי - - -

לא אמרתי אבל האמת שהייתי צריך להגיד. נסיים את החוק, ואני רוצה לדבר איתכם גם על הנושא של היהלומים וגם על הנושא של הקבלנים, ואבקש גם מהמגזר השלישי שידברו על העניין הזה.

זה בתקנות.

גם החקלאות פה, הם דיברו איתנו. אתמול ביקשת מאיתנו לדבר איתם – דיברנו איתם.

לגבי החקלאות והתיירות, סיכמתי עם דוד ביטן שהוא ימשיך את הדיון שהיה כאן ויחזיר את זה לכאן כדי שאנחנו נצביע על זה. לא נצביע בלי החקלאות.

מתי ביטן עושה את הדיון?

במסגרת התקנות. אותו דבר לגבי התיירות.

יש פה דאגה. יש בסיס שהתקדמנו איתו לגבי החקלאות, אנחנו רוצים שזה לא ירד מהבסיס שהתקדמנו איתו, שלא ירד מההבנות שהגענו אליהן.

זה לא ירד מהבסיס, זה לא ירד. דיברתי אתו.

כי לא סגרנו הכול.

מאה אחוז. תשבו איתו ואני מקבל את זה לכאן לוועדה.

אבל הרב גפני, אתה ממשיך להיות מעורב בזה.

אני ממשיך להיות מעורב.

הרב גפני, יש כמה נושאים פתוחים.

המגזר השלישי גם חשוב מאוד, לא לעזוב את זה.

אמרתי, אתן למגזר השלישי.

כבוד הרב, אפשר לקבל בבקשה שתי דקות?

לא.

כי בוועדה הקודמת לא נתת לי.

לא, רגע. סעיף 5.

עורכת הדין שרית דמרי, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח הלאומי.

"5. בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023) יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), כך:"

לפני שאת ממשיכה, שתי שאלות ביחס לרישה. אתם מציינים פה את התאריכים, הם בעצם חופפים לתקופה הקובעת. בהמשך יש גם הגדרה של התקופה הקובעת. השאלה הראשונה היא: האם לא צריך להתייחס לזה כבר פה כתקופה הקובעת?

והשאלה השנייה, גם ברמה המהותית, האם לא צריך להפנות פה את התקופה הקובעת לתקופה הקובעת שקבענו בחוק, כדי שגם אם תהיה הארכה לפי התקנות של שר האוצר באישור ועדת הכספים, אז זה ישליך גם על החלק של הביטוח הלאומי?

בעיקרון, זה תיקון נוסח.

זה לא נוסח, זו מהות.

אנחנו נבחן.

הלאה.

"(1) לפני כותרת פרק ח' יבוא:

הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל

הגדרות 179טז. בסימן זה –

"הפסקת העסקה", של עובד - הפסקת העסקתו של עובד באחד מאלה:


(1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד;

(2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום בתנאים הקבועים בסעיף 177א, ואולם בסעיף 177א(1), במקום "30" יקראו "14";"
להמשיך?

לא, תסבירי מה זה אומר ותתייחסי גם לסעיף 177א.

הסעיף מאפשר לנו, בתקופה הקובעת – כמו שאמרנו, נדון בזה ויהיו בה שתי אפשרויות: האפשרות האחת היא הודעת המעסיק על פיטורי עובד, אם העובד מפוטר. זה ברור. האפשרות השנייה היא הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, כאשר אנחנו מפחיתים את ימי החל"ת. זה גם יכול להיות בזכאות, למי שיצא לחל"ת של 14 ימים במקום - - -

לא, רגע. סעיף 177א אומר שלא ישולמו דמי אבטלה לפי פרק זה, למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה: התנאי הראשון הוא – הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק, רק ביוזמת המעסיק, לתקופה של 30 ימים רצופים. פה פסקה שתיים מתייחסת לזה שבמקום 30 ימים זה יהיה 14 ימים. התנאי השני הוא – הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל"ת. פה אתם מבקשים להשאיר את זה כך שזה יהיה רק ביוזמת המעסיק? למה לא לאפשר את זה גם למי שיצא ביוזמתו?

אתייחס.

אגב, המעסיק יכול להוציא לחל"ת גם בלי הסכמת העובד?

רק בהסכמת העובד.

רק בהסכמה.

נכון.

והעובד לא יכול לצאת לחל"ת בעצמו? הוא יכול.

לא. כרגע, העובד לא יכול לצאת בעצמו. זה גם היה מצב העניינים בשגרה. בקורונה, בסופו של דבר, היינו במצב עולמי שונה לחלוטין מבחינת שוק העבודה. המדינה אמרה לאנשים שהיא מבקשת מהם לשבת בבית, זו הייתה השאיפה ולכן, היה נכון וראינו לנכון, גם לאפשר שהעובד יוציא את עצמו לחל"ת וגם לעשות שורה ארוכה של הקלות סוציאליות בעולם החל"ת.

אנחנו נמצאים במצב עניינים אחר. היום יש הרבה מאוד משרות בשוק העבודה, חלק מהמאמץ המלחמתי הוא לשמר את הפעילות העסקית ולוודא שאנשים שיכולים לעבוד יוצאים לעבודה. אני חושבת שהרציונל הזה בא לידי ביטוי גם בתיקונים האלה וגם בתיקונים של מענק ההמשכיות העסקית שעברנו עליהם קודם לכן, ולכן, מבחינתנו, אנחנו לא רוצים לייצר מצב או תמריץ לעובד לצאת מיוזמתו משוק העבודה.

אבל אם מערכת החינוך לא פועלת?

ההורה צריך להישאר ובעבודה אומרים לו: אתה חייב לבוא.

מה אתם רוצים שהוא יעשה? זה בדיוק אותו מצב עולמי.

מה ההיגיון בזה?

אני יכול לשאול שאלה? למשל, מישהו נמצא במילואים ואשתו לבד, היא עובדת ויש לה ילדים בבית בגלל שהם לא הולכים לבית הספר. המעביד אומר לה: אני לא מוציא אותך לחל"ת, והיא חייבת להיות עם הילדים. מה אנחנו עושים במצב כזה?

נכון, והיא לא יכולה לצאת.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

או מוציא אותה על חשבון הימים - - -

אגב, יש עוד בעיה, של אנשים שהתפנו עצמאית למרות שהיישוב שלהם לא פינה אותם. העבודה שלהם עדיין בצפון או בדרום, הם נמצאים בפינוי במרכז – אלו פניות ציבור שכבר קיבלתי.

חברת הכנסת, המפונים זה לא - - -

לא, לא, זה פינוי מרצון. זה לא פינוי לפי הוראות פיקוד העורף, זה משהו אחר.

הדוגמה שנתתי לך היא דוגמה חיה שנמצאת בשטח.

כל עוד מערכת החינוך לא פועלת באופן מלא, אנחנו במצב מורכב. אי-אפשר לא להתייחס לזה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

הם לא רוצים להתייחס לזה. היא הייתה אצלי בוועדה, הם לא נותנים התייחסות ספציפית לנשות מילואים ובני זוג של נשות מילואים. ואני אומרת לכם: זו שערורייה. כל המדינה מחזקת את המילואים: הולכים אליהם, עושים להם על האש, מחלקים להם דגלים, שולחים תרומות, הכול. אם אנחנו לא יודעים להגן על הנשים שלהם, על בני הזוג שלהן - - -

אדוני היושב-ראש, נחריג את הנשים שהבעלים שלהן במילואים והילדים שלהן לא בבית הספר.

האם אפשר להתייחס ולענות מקצועית? חבר הכנסת, האם אפשר לענות מקצועית לשאלות שלך לפני שמקבלים החלטות?

אגב, אני חייב להגיד לך שגם השאלות שלו מקצועיות.

בוודאי.

בגלל זה את עונה לו מקצועית.

תעני, בבקשה.

קודם כול, לעניין הייחוד של אותה אוכלוסייה. שר האוצר הכריז על מענק למילואימניקים שגובהו 1,100 שקלים להורים.

אני לא מדבר על המילואימניק, אני מכיר את זה.

- - -

רבותיי, תיתנו לה להגיב, בבקשה.

המענק הינו 3,100 שקלים – סליחה, טעיתי במספר – להורים לילדים מתחת לגיל 14. ולכן, הסוגייה הזאת בהחלט מיוחדת ומקבלת מענים ספציפיים.

לעניין שוק העבודה והטענה על מערכת החינוך. קודם כול, מערכת החינוך איננה סגורה הרמטית, אנחנו במצב הרבה יותר מורכב והמגמה שם היא גם מגמה חיובית של פתיחה. יש הרבה מאוד מקומות שגם היום פתוחים. לכן, לא היינו רוצים לתת איזושהי הוראה שהיא כללית ורוחבית בהקשר הזה.

חשוב לזכור שמענק המשכיות עסקית נותן שיפוי על השכר. כלומר, הוא מאפשר למעסיק תמריצים כלכליים שעדיין מאפשרים לו להעסיק את אותו עובד, גם אם העובד לא הגיע באופן מלא לעבודה אלא חווה בחודש האחרון איזושהי נוכחות חלקית כתוצאה מאותה מערכת חינוך. ולכן, מבחינתנו הרכיב הזה בהחלט מספק מענה גם להורים לילדים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

זה לא נותן מענה, משתי סיבות: סיבה אחת, אם את מדברת על המתווה של עסקים ש-25% מהכנסותיהם נפגעו, ברור לך שמי שמתחת – כל הנשים של המילואימניקים הן כאילו לא קיימות. הסיבה השנייה, אתם משאירים את זה להחלטת המעסיק. זה ויכוח גדול מאוד, אבל יש נשים שלא יכולות להגיע.

קודם אמרת בוועדה שלנו שהקורונה הייתה שונה. בקורונה אמרנו לאנשים: אתם לא יוצאים לעבוד, אין מה לעשות. ולכן, נתנו להם את המעטפת הסוציאלית. כשאת מלאימה – לצורך העניין, אני לא אוהבת את המילה הזאת – את הבעלים של הנשים הללו ובסוף אומרת להן, אתן לא תקבלו שכר - - - הן חייבות להיות בבית, אין דבר כזה לא להתייחס אליהן. אתם תצטרכו למצוא את הפתרון ולא משנה כמה המחזור של אותו עסק נפגע או לא נפגע, כי זה לא רלוונטי.

את צריכה פתרון ייחודי כי גם נשים בעסקים של מעל 400 מיליון שקלים לא נמצאות שם, מה לעשות?

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אתה חייב להתייחס לנשות המילואים והמילואימניקים.

לגבי הירידה במחזור ב-25%. בסופו של דבר, כל הרציונל של שיפוי כלכלי מדבר על שיפוי כתוצאה מפגיעה. אם המחזור של העסק לא נפגע, אין סיבה שההוצאות שלו יהיו שונות וגם שהוצאות השכר שלו יהיו שונות.

אנחנו לא מדבירם על זה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אבל אנחנו מדברים על אישה שלא יכולה להגיע לעבודה והמעסיק לא משלם לה.

לכן, רק ככל שקיימת פגיעה במחזור, יש רציונל - - -

לא מחזור, אנחנו מדברים פה על שכירים. מדברים פה על נשים שהן שכירות, לא על בעלי עסק.

נכון, נחריג את הנשים.

למה אי-אפשר להחריג את הנשים שהן שכירות? אני לא מדבר כרגע על עסק, כשאתה יכול לאמוד אם זה ירד או לא ירד. פה אתה לא יכול, היא לא הגיעה לעבודה בגלל שהיא לא הייתה יכולה להגיע לעבודה.

אני חוזרת ואומרת: בסוף יש 300,000 מילואימניקים נכון להיום. הם גם גברים וגם נשים – אני גם חושבת שראוי להזכיר את זה. כתוצאה מזה יש 300,000 איש בשוק העבודה שאתם כרגע מבקשים - - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, 100,000. קיבלנו את זה מהממ"מ, מדובר על 100,000 בני ובנות זוג של מילואימניקים. מסתבר שכל השאר רווקים ורווקות.

מדובר במספרים גבוהים מאוד, כשכרגע מה שאתם מציעים לעשות זה להגיד להם: אין לכם תמריץ לצאת לעבודה. 100,000 איש .

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא נכון, אדייק. אדוני היושב-ראש, אדייק. אנחנו מדברים על קבוצה של 100,000, שחלקם כן יכולים להגיע לעבודה. אנחנו מדברים על המצבים בהם הם לא יכולים להגיע לעבודה כתוצאה מכך שיש להם ילדים קטנים. לרוב מדובר על אימהות או בני זוג, כשיש ילדים קטנים, שלא יכולים להגיע לעבודה. גם המערכת ההיברידית לא נותנת להם הגנה. ואני אומרת לך: גם אם מדובר אפילו ב-50%, המדינה תיתן לחיילים שלנו להילחם בשקט, בלי שהם מוטרדים מהמשכורת. את רוצה שהמילואימניק גם ישלם על זה שהוא במילואים, זה מה שאתם עושים אם אתם לא מתייחסים אליהם.

חברת הכנסת, אני אומרת - - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כרגע, התוצאה בפועל, ולא משנה כמה תחזרי על הדברים שלך - - - זה שאת מבקשת מהמילואימניקים שישלמו מההכנסה הביתית שלהם, שהם ישלמו מהכיס שלהם על השירות.

אתם לא מבינים. הבחור שנמצא עכשיו בחזית ואשתו מתקשרת אליו ואומרת לו: אני לא יכולה לצאת לעבודה, לא משלמים לי על זה כי אני נשארת עם הילדים – הם לא יילחמו בסוף, החבר'ה האלה לא יילחמו. אחרי 30 יום שהם יושבים על הגבול, הם יחזרו בחזרה. אני לא מצליח להבין אותכם.

אני מבין את החשש שלך שיהיו פרזיטים, למה לא ליצור מתווה?

חלילה, זה לא עניין של פרזיטים.

למה שבן אדם לא יצא לעבודה אם הוא יכול לצאת לעבודה?

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אתם מציירים אותם כאנשים שלא רוצים לעבוד, בזמן שהם התגייסו למאמץ.

נקבל ממנה תשובה.

התופעה שבה עובד מוציא את עצמו לחל"ת - - -

אני מבקש להפסיק עם זה.

היא באמצע תשובה.

אני אשאל את השאלה: מה עושה אישה שבעלה גויס בצו 8, או בעל שאשתו גויסה בצו 8 ויש לו ילד בן 7 או בן 5 או בן 6? מה הוא עושה בלי מסגרת? מה הוא עושה?

היא בדיוק עונה על זה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

היא אומרת לך שאם העסק נפגע – שישלם, אם לא – לא.

אגב, אם הוא עובד מדינה – הם מקבלים כסף. עובדי מדינה מקבלים כסף, אין בעיה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אגב, אדוני היושב-ראש, לא היינו במצב הזה אם לאורך השבוע היו טורחים לענות: שר האוצר, בטט – שאני לא יודעת איפה אדון בטט.

הינה הוא, פה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

שלום בטט. בפעם הבאה תרים טלפונים, כי אני לא מבינה איך זה שאתה - - -

אבל עם כל הכבוד, מה זה עכשיו?

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, לא, אגיד את מה שיש לי. אני רק אומר לך: אם הם היו טורחים לענות – ואני אפסיק להפריע לך, אדוני היושב-ראש – אבל אם הם היו טורחים - - -

לא. את עכשיו מנהלת - - - עם בטט?

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אנחנו לא נוותר על הדבר הזה , לא נוותר.

בסדר.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, לא נוותר.

בסדר. אני מבקש, אנשי האוצר, אתם רוצים להקשיב לי?

אבל היא באמת לא מבקשת הרבה דברים, תשבו איתה ותשקלו.

אני מבקש: יש תביעה שהיא מוצדקת, מעלים אותה פעם אחר פעם. העלו אותה גם בדיונים אחרים, היא הגיעה גם לכאן. אני מבקש שתשבו איתם כדי להגיע להסכמה, כזאת או אחרת. כמו שאמרנו, אחרי הדיון אני אעשה הפסקה גדולה על מנת שתשבו על כל הנושאים שעלו כאן.

אני מבקש להמשיך הלאה. אורנה צח, בבקשה. נושא הביטוח הלאומי.

תודה. אני מבקשת להעלות כמה נקודות שלא נמצאות. כנציגת לשכת רואי החשבון, אני קוראת את התיקון בחוק – הם לא מקשיבים.

הם צריכים להקשיב לך, האוצר.

כן.

אבל גם הם לא מקשיבים.

רועי, זה חשוב.

אגף תקציבים רוצה התייעצות סיעתית.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

התייעצות, אולי הם רוצים להגיע להסכמה.

כל הבדיחות האלה – אני לא אומר לך, אני אומר לעצמי – בסוף, מרחיקים את אישור החוק.

פשוט יותר, שיעשו את מה שצריך. מביאים לפה חוק - -

בסדר, יושבים, דנים.

- - לא אפוי, חצי חוק, בלי שהם מתייחסים לאף אחת מההערות.

משה, יש לי מה להגיד על זה.

אתה יודע מה, אני לא מתווכח איתך בכלל. היה פה דיון.

אגב, אין בעיה חבר הכנסת גפני, תביאו את החוק הזה. אנחנו נכניס הסתייגויות.

מאה אחוז.

תביאו את החוק הזה ותצביעו על ההסתייגויות, אתה תגלה שגם החברים שלך הצביעו בעד ההסתייגויות.

אבל אנחנו דנים פה. מתקיים פה דיון מאתמול, אנחנו עוברים סעיף-סעיף.

היה פה דיון.

ראיתי את הדיון אתמול, תאמין לי.

סעיף-סעיף, עוברים על זה וגם מתייחסים לזה.

ראיתי למה התייחסו ולמה לא.

אתה צודק בהערות שלך, אבל - - -

איך שהוא נכנס ואיך שהוא יוצא, זה ממש אחרת.

היה פה דיון, המתווה שונה באופן מוחלט, בכל סעיפיו. אתמול היה דיון, אנחנו משנים כל הזמן.

והיום היה דיון.

בסדר. עם כל הכבוד, אנחנו מגיעים להכי הרבה הסכמות שאפשר.

ומותר להעלות הערות?

כן.

גם אם אתה לא אוהב את זה.

אני אוהב את זה.

לא, אתה לא אוהב את זה, מציק לך מאוד כשמעלים פה הערות.

שמעת ממני שזה מציק לי?

לא, לא שמעתי ממך כלום.

תודה רבה. הלאה.

תודה. אני רוצה להתייחס למתווה האוצר שפורסם בהתחלה, עם ההסכמות, לעומת מה שיצא בסוף. ממש בקצרה. ולעוד נקודה חשובה מאוד שלא הייתה בכלל בהתחלה.

השאלה הראשונה והחשובה מכולן, אני מקריאה את מתווה האוצר: ההקלות יתקיימו בין ה-7 באוקטובר ל-30 בנובמבר. מועד היציאה לחל"ת, שנקבע לפי שירות התעסוקה, יהיה החל מהיציאה בפועל של העובד לחל"ת. אני לא מוצאת את זה בתיקון. קראתי למעלה ולמטה, אני לא מוצאת את זה בתיקון. אני מבקשת שזה יהיה בחוק. אחרי הרבה מאוד שיחות שעשיתי עם הרבה מאוד גורמים, אף אחד לא מוצא את זה. איפה זה כתוב כאן? אני מבקשת להכניס את זה.

לא הבנתי.

את יכולה לחזור עוד פעם?

האם אפשר לענות ולפתור את הבעיה? הדבר הזה לא דורש תיקון חקיקה הוא דורש תיקון נהלים של שירות התעסוקה, שכבר בוצעו בפועל.

אוקיי, תודה.

הסעיף מיושם במלואו.

הסעיף, כמו שהובטח, מיושם במלואו.

בהחלט.

אני אומרת את זה לפרוטוקול, וזה סוכם עם לשכת התעסוקה. רק בקשה אחת: לפרסם את זה. כי אני מתואמת עם לשכת התעסוקה ולא הצלחתי לקבל שום דבר רשמי בפרסום.

אוקיי.

בסדר.

תודה רבה, קיבלתי את התשובה.

הדבר השני, הקטנצ'יק, הם חמישה ימי ההמתנה. קראתי, גם במתווה המקורי, שצריך להיות ביטול של אותם חמישה ימי המתנה. אני לא מוצאת את זה כאן, בתיקון בחוק. כלומר, כל אחד שיתייצב – נכון שאין ימי חופשה, אבל במתווה הזה חמישה ימים ראשונים יידחו להמשך, ואלוהים יודע עד כמה יהיה ההמשך.

אוקיי.

יש לכם תשובה לגבי זה?

מה התשובה?

לגבי חמשת הימים.

גם בקורונה לא ניכינו את חמשת הימים ובתמורה ביקשנו להוסיף, מהפרסום הראשוני שהיה – הוספנו דמי אבטלה לכל המובטלים הצעירים שלא היו זכאים להם. יש סדר גודל של 18,000 מובטלים שהם מובטלים חוזרים, מובטלים עד גיל 40 – הם לא כאלה צעירים – הם יכולים לקבל פעם אחת דמי אבטלה מלאים, ובפעם השנייה 80%. יש לנו עשרות אלפי מובטלים פוטנציאליים צעירים שהוצאו עכשיו לחל"ת ולפי מה שפורסם בהתחלה הם לא היו אמורים לקבל דמי אבטלה. אנחנו ביקשנו לתת להם, ובתמורה להשאיר את ימי ההמתנה כמו שהם.

מה זה ביקשתם? זה לא הוסכם עדיין. ביקשתם. אדוני היושב-ראש, כל הדברים האלה זה כל מה שהביטוח הלאומי ביקש, זה לא אומר שזה הוסכם. שלא יוצג לציבור שזה הוסכם. כרגע זה עדיין 80%.

חשוב גם שתגידו עם מי אתם מסכימים על זה, מה הם אמרו - - -

זה לא נכון, התיקון הזה נמצא בהצעת החוק.

לא נכון, ב-80% לא נמצאה הגדלה ל-100%. זה לא נמצא.

- - -

אני לא עוסק פה בכל חוק אבטלה, כי יש הרבה דברים שהייתי שמח לבטל בחוק אבטלה באופן גורף. ימי המתנה היו גם בקורונה, חמישה ימים.

אבל שם דובר על תקופות אחרות, התקופות בקורונה היו ארוכות יותר.

נכון.

- - - חודשים, גם שנה.

אני מדבר על ימי המתנה. בכל תביעה ראשונה מורידים חמישה ימי ההמתנה. דרך אגב, הייתי שמח לבטל את זה בחוק, בעיקר, בלי קשר לתקופה הזאת. החל"ת הוא בעצם, להכניס אנשים לדמי אבטלה. רבים לא מבינים, בסוף חל"ת זה לא תוספת לדמי אבטלה, זה ניצול של חוק דמי אבטלה.

חשבונו שנכון יותר להכניס קבוצה גדולה מאוד של צעירים, שלפי המתווה הראשוני שפורסם בכלל לא היו זכאים לדמי אבטלה כי הם ניצלו 180%, ולהשאיר את חמשת ימים, כמו שיש ליתר האוכלוסיה.

אשאל אותך שאלה.

ינון, רק עוד משפט אחד, ברשותך. מי שמפוטר היום ומקבל דמי אבטלה, לא חל"ת – מורידים לו את חמשת הימים.

אבל למה צריך להיות קשר בין הדברים? זאת אומרת, למה אתה - - -

אבל האוצר אמר שאין חמישה ימי המתנה. אני לא מבין, אתם כופרים בזה עכשיו? פרסמנו את זה לכל העובדים. אני לא מצליח להבין. זה לא הגיוני. התהדרתם במתווה חדש, בלי חמישה ימי המתנה, עם יתרון לעובדים.

כשאתה יוצא למינימום 14 יום, כמו שאתה עושה עכשיו – אגב, יש כאלה שיהיו 14 יום וגם לא יותר כי המשק התחיל לחזור. מה שקורה עכשיו הוא שבחמשת הימים הראשונים כבר פגעת בהם.

כפיר, לא רציתם מתווה העסקה גמיש? גם אמרתם שבמתווה שלכם אין חמישה ימי המתנה. כפיר, מה פתאום זה נולד עכשיו?

אבל אתה אומר שאת חמשת הימים הראשונים - - - יש חמישה ימי המתנה. חמשת ימי ההמתנה האלה, ההסכם היה שהם לא יהיו.

רבותי.

יש לכם בעיה אחרת? תפעולית? אני לא יודע.

ינון.

אבל אם אתה גם מסכים עם זה עקרונית, חמשת הימים, למה אתה לא מוריד את זה עכשיו? אתה מסכים עם זה, למה אתה לא מוריד את זה?

הוא רוצה לתקן עוולה בעוולה, אין מה לתקן עוולה בעוולה. אתה צודק, צריך להכניס גם את אלה, רק שמה שאתה אומר לנו הוא: תכניסו גם את זה וגם את זה. זה בסדר.

היה סיכום שלא יהיו ימי המתנה.

והוא גם מסכים עם הסיכום.

הלאה.

רגע.

אין ימי המתנה.

בעצם, המשמעות היא שגם סעיף 172 יוחרג.

ישבנו וביקשנו להוסיף את הצעירים בתמורה לימי המתנה, כי מבחינתנו זו הייתה אוכלוסיה משמעותית שלא תהיה זכאית בכלל.

אורי, למה לא גם וגם? אני בעד: גם וגם.

כשישבנו התייעצנו גם עם ההסתדרות וגם עם האוצר. כשהתייעצנו חשבנו שבסוף, בין האופציות, זו אופציה חשובה יותר.

כן, אבל למה זה על חשבון זה? איך זה קשור?

אם אפשר לקבל רגע לחדד, אחדד וגם אשמח שההסתדרות תהיה רגע עם אוזן קשבת. בסופו של דבר בהסכם כמו בהסכם, יש סעיפים שאנחנו כאוצר מרוצים מהם ויש סעיפים שלא.

לא, לא, אל תעשה. לא יהיו ימי המתנה, היה סיכום שלא יהיה.

זהו. תודה כבוד היושב-ראש.

אפשר להמשיך הלאה.

נמשיך הלאה, זה מה שסוכם וזה מה שיהיה.

יושב-ראש הוועדה, אפשר? אם אנחנו הולכים על ההסכם כלשונו – וזה כמובן, דבר שאנחנו נכבד – אז יש סעיף שכשנגיע אליו, לגבי אותם 180%, שצריך להוריד.

לא ניתן, זה יהיה גם וגם.

- - -

לא, לא. זה היה רשום במתווה. סליחה, זה היה רשום במתווה המקורי. סליחה, הבאתי, אני גם אראה לך את מה שאתם כתבתם.

הם אומרים: אם תורידו לנו את חמשת הימים, אז לא ניתן לכם את 80%, ההעלאה.

ידעתי שתתקפו אותי על זה והבאתי את הפרסום שלכם. הבאתי את הפרסום שלכם ממשרד האוצר, ואני מקריאה: הארכה אוטומטית של ימי אבטלה למי שניצל 180% מימי הזכאות בארבע השנים האחרונות. זה נמצא בתוך המתווה, ופה ירדו חמישה ימי ההמתנה. ולהלן: צריך להחזיר את חמשת ימי ההמתנה וגם לתת את 180%.

רגע. אתם רוצים שאסגור את הישיבה? אסגור את הישיבה. כבר אין לי כוח לזה. ישבתי בישיבה והיה סיכום. עכשיו את אומרת לנו: משא ומתן? אנחנו נוריד את ימי ההמתנה ונוסיף את זה.

כן, זה מה שהיא אומרת.

זה לא מקובל עליי. זה הכול, להמשיך הלאה.

תודה רבה. יש לך עוד משהו לומר?

כן, בהחלט.

בבקשה.

משהו קטנצ'יק.

אם קטנצ'יק, אז מהר.

על זה אני מדלגת כי כבר אמרתי להם.

בכל תקופת אבטלה מנכים הכנסות, הבעיה הכי חשובה בניכוי הכנסות של המובטלים היא שהאבטלה מלכתחילה הרבה יותר נמוכה מהשכר. לוקחים סוגי הכנסות ומנכים מהן. הציבור שהכי נפגע זה המובטלים שהם גם עצמאיים. הם לא רוצים לסגור את התיק, כי הם בכל זאת ממשיכים קצת לעבוד. זה שהם נפגעו, למשל בחודש אוקטובר, זה לא רלוונטי כי ההכנסה שלהם על פי חוק הביטוח הלאומי מחולקת לכל השנה.

שאלתי את אורי על זה: מה קורה לעצמאי ושכיר שמקבל את דמי האבטלה כשכיר ומקזזים לו את ההכנסה כעצמאי למרות שבפועל אין לו. מקזזים לו את מה שהוא הרוויח שנה לפני.

כלום, אפס. רועי, אפס.

תגיד מה עשינו בקורונה. אני דאגתי לזה מול מאיר שפיגלר וזה טופל.

לא, זה לא טופל בקורונה. רועי, זה לא טופל בקורונה.

זה טופל, לחלק מהאנשים זה טופל.

רק הבטיחו לך, זה לא טופל.

זה טופל, הינה, הוא יגיד לך.

לא טופל - - -

אבל מה שחשוב זה לטפל בזה עכשיו, עזבו את הקורונה.

צריך לטפל בזה עכשיו.

אורי, תענה על זה, זה קריטי.

אני מזכיר שהחל"ת זה חוק אבטלה.

חד-משמעית.

ולכן, יש קיזוז הכנסות. יש קיזוז הכנסות מפנסיה - - -

אתם רוצים לעזור כדי שנגמור את העניין הזה?

האופציה שיש כרגע לעצמאים - - -

- - -

אורי, לא שומעים אותך.

תדבר, תגיד מה לעשות.

כל מובטל שהוא מובטל ועצמאי, אנחנו מקזזים מדמי - - -

- - -

רק רגע, אנחנו לא שומעים.

קודם כול, אני מזכיר כי אנשים לא מבינים, חל"ת זה דמי אבטלה לכל דבר. אלה ימי האכשרה שלהם, זו תקופת האכשרה. אחרי החל"ת אין עוד אבטלה. אנשים שחושבים שחל"ת זה מן תעודת ביטוח, מקבלים חל"ת וזה פיצוי מהמדינה. חל"ת אלה דמי אבטלה, זה אומר שאם בן אדם קיבל את החל"ת אחרי זה הוא לא מקבל עוד דמי אבטלה. זה שכר שהוא הרבה יותר נמוך מהשכר הרגיל.

קודם כול, צריכים להבין את זה. לכן, אנחנו – גם כביטוח לאומי, אני חייב להגיד – לא ששנו שאנשים ייכנסו לחל"ת. חשבנו שהמודלים האחרים, גם של מס רכוש וגם של האוצר שמאפשר גם וגם, עדיפים. קודם כול, צריך להבין, כי לאנשים יש קצת - - -

אם זה ככה, למה לא העדפתם את ההעסקה הגמישה?

רגע, אני אענה על זה. לגבי השאלה של רועי. מדמי אבטלה מקוזזים הכנסות של עצמאי.

אין לו הכנסות.

רגע.

לא, אני לא מדברת על סגירת עיסוק. אני מדברת על המשך - - -

רגע. אסביר.

- - - את כל השנה, מחלקים ב-12 וזה מתקזז - - -

לא אמרתי שלא. זה לא מה שאמרתי, לא אמרתי את זה. תנו לי שני משפטים ואסביר. מדמי אבטלה אנחנו מקזזים גם הכנסות מפנסיה, גם הכנסה מעבודה אחרת וגם הכנסות מעצמאי. עצמאי זו הכנסה שנתית. מה שאפשר לעשות זה לסגור את התיק.

למה? למה לסגור את התיק?

אורי, הם לא יכולים לסגור את התיק, אם הם ייפגעו בעבודה – הם לא מבוטחים. זה לא עובד.

אורנה, בגדול, מה שאפשרנו בקורונה זה לסגור את התיק ולא לקזז. ננסה למצוא פתרון. אני אומר עכשיו: יש עוד יום לדיון.

לא, הפתרון הזה לא מקובל עלי מפני שבית הדין לעבודה לא קיבל את זה. גם בהקטנת מקדמות, בית הדין לעבודה לא קיבל את זה. יש לי את פסקי הדין ואתה יודע שאני מכירה אותם. היום אנחנו כבר אחרי זה.

אורנה, אגיד שבניגוד להכנסות מפנסיה – שאלה באמת הכנסות שנתיות, בטח במקרה הזה – עכשיו, כשלאנשים שאין עבודה לא סביר לקזז את ההכנסות מה - - - צריך למצוא את הדרך.

אני מבקש - - -

אדוני היושב-ראש, שימצאו את הדרך.

מה הדרך?

אין לי פה כרגע, אנחנו נשב על זה עד מחר ונמצא משהו.

רבותי. אני מבקש להקריא את החוק, את כולו. אבל אני רק רוצה להודיע לפני זה: אמרתי קודם, סיכמתי עם חבר הכנסת דוד ביטן, שהוא יושב-ראש ועדת הכלכלה, שהנושא של החקלאות והנושא של התיירות יידונו אצלו. ויובאו לכאן, לוועדה, אחרי שמסכמים. זה יובא לכאן וכאן אנחנו נאשר.

גם התיירות וגם החקלאות?

יש רק בעיה קטנה, אדוני.

זה יובא לכאן ואנחנו נקבל את הסיכומים. אני רק מבקש שבדיונים האלה – אנחנו דנו על התיירות ודנו על החקלאות, אני מבקש להמשיך מאיפה שאנחנו - - -

אין בעיה, גם אנחנו דנו, ניקח הכול בחשבון.

בסדר אני רק מבקש שאחרי זה, זה יובא לכאן, לוועדה. אני מאחל לך הצלחה.

אדוני היושב-ראש, יש בעיה טכנית. אנחנו נמצאים - - -

ואתה מסכים שגם הנושא של פנינה ייכנס שם, הסעיף הזה, ונגמור אותו?

מה עם האנשים של - - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

הסעיף הזה של המילואימניקים גם ייכנס ל - - -

לגבי המילואים אמרנו: אנחנו יושבים אחרי הישיבה, וגם הנושא הזה יעלה שם. זה לא נושא של דיון, זה נושא של ויכוח.

החוקים הרלוונטיים הם בוועדת העבודה והרווחה, ולכן - - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, לא, אתה רואה מה היא עושה? זה ילך לוועדת העבודה והרווחה. לא, הוא אמר לך שאתם תגיעו לסיכומים איתי ועם דוד, שעשינו על זה דיון. אתם לא תחמקו מזה.

תודה רבה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, אני רוצה שזה יהיה ברור.

זה ברור.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

זה לא כל כך ברור לה.

אז לא. אני לא מבין, אני אמרתי, לא?

אבל הוא מסכים איתך, פנינה. הוא מסכים איתך.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

חבר הכנסת גפני, אומנם אני לא מרבה לבקר אותך - - -

פנינה, אני אלמד אותך, את לא מרבה לבקר. מי שקובע כאן זה גפני, לא הם, עם כל הכבוד. זה הכול.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

טוב, זה מה שנאמר.

זה הכול, יש פה מי שמנהל.

פנינה, הוא מקבל.

להקריא את החוק.

סליחה הרב, יש בעיה טכנית.

כן.

החקלאות שאיננה ב-20 עד 40 קילומטרים נמצאת בתוך תזכיר החוק הזה, אנחנו לא יכולים לדון במקום אחר.

אבל זה חוזר לפה.

לא, אתה רק דן וחוזר לפה.

אתה לא יכול להצביע על זה בלי החקלאות.

- - - חוזר, דובי, הכול בסדר.

דובי, הבעיה הטכנית נפתרה כי אתה מצביע פה על הכול, אתה רק מביא לשם. במקום לשבת במקום אחר אתה יושב אצל דוד.

תגיד לי, אתה חושב שאני לא יודע את זה?

אני אגיד לך: במקום אחר, כשאתה יושב, אין לך סוכריות. אצל דוד ביטן יש גם סוכריות.

אצל דוד יש לי הרבה יותר.

יפה, בדיוק.

הלאה. בבקשה, להקריא את החוק.

התקופה הקובעת.

איפה אנחנו?

אנחנו בעמוד 102, בהגדרה למטה: התקופה הקובעת.

""התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד
(7 באוקטובר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023)."

גם כאן, אותה הערה כמו ההערה שהתייחסתי אליה ברישה. צריך לראות כך שזה יחול גם ב - - -

הלאה.

הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה: "179יז. (א) על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו בתקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור בסעיף 161, אך צבר תקופת אכשרה כאמור באותו סעיף בת 6 חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171."

תסבירי.

אשלים ואסביר.

רגע, תקריאי.

"(ב) הוראות סעיף 161(ג)(2) לעניין הכללת ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, בתקופת האכשרה, לא יחולו לעניין חישוב תקופת האכשרה לפי סעיף זה."

מי מסביר? בבקשה.

קיים בחוק סעיף שמדבר על ניצול של מקסימום 180% בארבע השנים - - -

זו האכשרה.

סליחה. תקופת האכשרה הקיימת בחוק היא 12 חודשים מתוך 18. כלומר, כשבן אדם מבקש להיות זכאי לדמי אבטלה, בוחנים אחורה, ב-18 החודשים האחרונים, כמה חודשים הוא עבד. כרגע יש הקלה, הקלה דומה מאוד למה שהיה בקורונה, שבעצם מדברת על שישה חודשי אכשרה ב-18 החודשים האחרונים.

אזכיר ששוק העבודה ב-18 החודשים האחרונים נראה מצוין, עם 3.5% אבטלה. ולכן, אין שום סיבה שאנשים לא יענו על הקריטריון הזה.

הלאה.

רגע, סעיף קטן (ב). תסבירי.

סעיף קטן (ב).

סעיף קטן (ב), מה שנכן נקבע הוא שתקופת השירות הסדיר לא תחשב כתקופת אכשרה במלואה לשישה חודשים. כלומר, הוא יצטרך תקופת אכשרה כעובד.

למה? בקורונה היה רציונל לא להכליל חיילים משוחררים בתוך – שוב, חודשי הקורונה ארוכים. אבל השאלה היא: האם הרציונל הזה ממשיך לחול גם פה?

נבחן את זה.

ברמה העקרונית תבחנו ולחיוב, כי לא אמורה להיות בעיה עם זה.

אנחנו תמיד חיוביים.

ברור, הפעם במיוחד.

הלאה.

הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה: "179יח. על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו
בתקופה הקובעת ושאינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיף 171א הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בחודש שחל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה עד היום שבו מסתיימת התקופה הקובעת."

תסבירי.

אסביר. אדם זכאי ל-180% מימי הזכאות שלו בארבע השנים האחרונות, זה הקריטריון הקיים בחוק היום. בארבע השנים האחרונות נכללת גם הקורונה ולא רצינו שאותם אנשים שיצאו לחל"ת בקורונה וניצלו את ימי האבטלה שלהם, ייפגעו. לכן, מה שאנחנו עושים - -

רגע.

הלאה.

- - לאותם אנשים שיצאו לחל"ת בקורונה, אנחנו לא מעוניינים לפגוע בהם ולכן, תהיה להם הארכה אוטומטית של דמי האבטלה גם אם הם הגיעו למיצוי זכאות.

ומי שלא קשור לקורונה, שיצא עכשיו, בשנה האחרונה, בחצי השנה האחרונה?

אתייחס. בסופו של דבר, הרציונל שהנחה אותנו בכל סעיפי החוק, מדבר על כך שחשוב מאוד שהתמריצים לתעסוקה יישארו ושאנשים שיכולים לצאת לעבודה יצאו לעבודה.

אבל במצב עכשיו הוא לא יכול לצאת לעבודה.

למה?

בגלל שאת רואה את המשק. לצרוך העניין, הוא תושב הדרום, כרגע העסקים גם ככה סגורים ואנשים יוצאים לחל"ת, אין מי שיקלוט אותו.

אני מחלקת את התשובה לשניים: לגבי התושבים המפונים, ולגבי יתר הארץ. לגבי יתר הארץ – חשוב להגיד, יש פה הרבה מאוד ענפים שזקוקים לידיים עובדות דווקא בעת הזאת. כלומר, מבחינתנו הביקוש לעבודה הוא גבוה מאוד ואנחנו רוצים לוודא שמי שיצא לחל"ת מענף המסעדנות או התיירות ממרכז הארץ, בהחלט יכול למצוא עבודה חדשה ואין סיבה שהוא לא יעשה את זה.

לגבי אותם תושבי הדרום – המפונים שציינת.

לא מפונים, אני לא מדבר על מפונים. אני מדבר על תושב שלא מפונה. הוא גר בקרית מלאכי, באשדוד, באשקלון, במקומות שהוא לא מפונה. גם בתוך אשקלון הם יצאו למשב רוח, חלקם. אני מדבר על אלה, מה קורה?

אתייחס. קרן מס רכוש – אותו תיקון שדיברתם עליו מוקדם יותר היום – מדברת על כך שאותו עובד ברדיוס שייקבע לקרן מס רכוש, מובטח לו שכר. בין אם המעסיק שלו מגיש מסלול שכר ובין אם הוא מגיש מסלול מחזורי. ולכן, העובדים האלה לא יצאו לחל"ת.

אני לא מדבר על העובדים האלה, אולי לא הסברתי את השאלה נכון. יש עובד שסיים את החל"ת שלו עכשיו, לפני חודש, הוא סיים את החל"ת שבוע לפני ערב סוכות. הוא רוצה להתחיל לחפש עבודה, הוא גם צריך היה להתחיל עבודה. לצורך העניין, הוא נמצא בדרום, במקום שלא מפונה: בבאר שבע, בירוחם, בדימונה באילת. לא משנה איפה. בגלל המצב, כשכרגע מפטרים עובדים – הולכים עובדים שהם מוגנים, הם נמצאים בחל"ת. אבל הוא עצמו צריך להמשיך את החל"ת וכשהוא צריך להמשיך את החל"ת בהפסקה של שבוע, את אומרת לו: אתה לא היית בקורונה, השתמשת בחל"ת שלך, הזדכית עליו עד השבועיים האחרונים שלפני המלחמה. את אומרת: אני לא יכולה לתת לך. למה? הרי המצב מחייב אותו, הוא לא יכול לקבל לעבודה. אין מה לעשות, זה המצב.

לא, אחדד שוב. קודם כל, אם הוא ניצל את הימים שלו מתוקף הקורונה - - -

לא אמרתי - - - אתם היחידים שמחזירים לנו את הקורונה לחיים. תדעו לכם, האוצר הוא היחיד שמחזיר. עזבו את הקורונה, לצערנו, יש דבר גרוע יותר עכשיו.

התנאי הוא ארבע שנים, לא אנחנו - - - זה לגבי זה. לגבי המקרה השני שציינת.

אבל התנאי הוא ארבע שנים

לכן, אני כל הזמן מציינת את הקורונה. ברור שהתנאי הזה - - -

רועי, עזוב. בקורונה, בשנתיים האלה, כמעט כולם היו. נגמר.

- - - בגלל הקורונה. ולכן, הארכנו אוטומטית לאותם אנשים.

כלומר, אתם טוענים שאתם לא מאפשרים לאותו אחד שבערב סוכות סיים את החל"ת שלו. אתם לא מאפשרים לו.

מי שסיים את הימים שלו בשנת זכאות, לא מקבל - - -

יפה. אני שואל: למה? הרי הוא נכנס עכשיו למקום שהוא לא רוצה להיות בו. אני לא חושב שיש אנשים שפעם עבדו ולא רוצים לחזור למעגל העבודה, יש אנשים מעטים כאלה.

נבחן את זה. אומר שוב - - -

תאמינו לי, המבחנים שלכם, הפסיכומטרי פרייר לידם. תנו תוצאות, תעזבו את המבחנים.

חשוב גם לוודא שבסופו של דבר דווקא האנשים שסיימו כרגע את החודשים שלהם באבטלה ואנשים שהיו בתוך שוק העבודה בעבר, אלה בדיוק האנשים שכרגע צריכים לחזור.

אין בעיה, אנחנו רוצים להחזיר אותם. במצב הזה אין לו עבודה, הוא אומר: תשמע, המעסיקים מפטרים היום אנשים, מוצאים אותם לחל"ת – כי זה החוק – הם מוצאים אותם לחל"ת. כלומר, יש להם את האפשרות להוציא לחל"ת. הוא אומר: אני רוצה לעבוד, אין לי עבודה. אין לי, המצב קשה בדרום. הוא גר בדרום, הוא לא גר בצפון – הרי גם בצפון חלק מהמצב קשה – הוא אומר: מה אתה רוצה שאני אעשה? ולאלה אנחנו צריכים לדאוג.

תתנו תשובה, זו שאלה רצינית.

הם יבחנו את זה.

הלאה.

תתייחסי לסוגיה של מי שנמנע ממנו לעבוד, כאילו שפיקוד העורף אסר עליו לעבוד באותו אזור. זאת הנקודה שאת צריכה להתייחס אליה.

הלאה.

תשובה לחבר הכנסת רביבו: פה, זה מס רכוש. זאת אומרת ה-50-40 קילומטרים שייקבעו, העובדים שעובדים - - -

עלינו ל-50 קילומטרים?

לא.

לא, לא, היא נתנה את זה כדוגמה. תזהרי.

סליחה. אותם קילומטרים שייקבעו, בתוכם העובד מוגן. אין סיבה להוציא אותו לחל"ת, הוא יקבל 100% מהשכר שלו.

הלאה.

רגע, התקופה שישלומו בגינה דמי אבטלה תיספר בעתיד לעניין ניצול התקופה המרבית לימי אבטלה?

כן.

למה?

למה לא?

למה זה אמור להיות בתוך המסגרת הזאת?

אחרי זה אני מעלה את המגזר השלישי, יש כמה דברים שאני רוצה להספיק להעלות. הלאה.

אורנה רוצה לדבר.

על מה?

רק רציתי להסב את תשומת הלב. קודם כול, מה שכבודו אמר זה נכון מאוד.

ינון אזולאי, זה לא כבודו.

רצונו – כבודו.

לדעתי, לא צריך גם להגביל את התחלת האבטלה רק לתקופה הקובעת. זה דבר אחד.

בדיוק.

דבר שני, רק שידעו. זה מה שאמרתי: לאותם מובטלים חוזרים עד גיל 40 – נניח שיש תקרה מסוימת ליום ואחר כך שני שליש ממנה, להם התקרה היא רק 85%. זאת אומרת, יש לאנשים פה שתי פגיעות. רוב האנשים בכלל לא מגיעים לתקרה. אבל אלה שכבר כן מגיעים, התקרה היא בסך הכול השכר הממוצע במשק , זו לא מציאה גדולה, ואחר כך שני שליש מזה. אני לא חושבת שהם צריכים להיפגע.

יש גם תקרה של עד גיל 25, לא?

זה חוץ מזה, אני מוכנה אחרי זה להסביר לך.

רק אציין, לעניין מה שאורנה אמרה. התקרה היא אכן, אך ורק לאנשים שהרוויחו שכר מקסימלי והגיעו לתקרת הזכאות של גובה דמי האבטלה היום.

תגידי את הסכום המגוחך.

אבל אני גם אגיד בנוסף, שאנחנו מדברים על מקרה שבו בן אדם ניצל 180% מימי הזכאות שלו בארבע שנים, ויש לו שכר שהוא השכר הממוצע במשק. ברור לנו, ואנחנו יודעים מנתוני המאקרו, שזו קבוצה ריקה. האנשים שיצאו לחל"ת בקורונה ולהערכתנו, גם האנשים שיצאו לחל"ת היום, הם אנשים שהשכר שלהם הוא נמוך מהשכר הממוצע במשק. ולכן, מבחינתנו, מדובר בקבוצה ריקה.

מה זאת אומרת קבוצה ריקה? זה מעט?

ריקה, אין אנשים כאלה.

רוב המפוטרים זה פחות מהשכר הממוצע.

הלאה.

סייג לתחולה: "179יט. הוראות סעיף 320(ז)(4ב) לא יחולו לעניין תשלום
דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת.";"

הסבר.

זה הנושא של ימי החופשה. מי שיוצא לחל"ת ויש לו ימי חופשה, צריך קודם כול לנצל את ימי החופשה.

זה לא יהיה.

בדיוק, אנחנו מורידים. אנחנו לא נדרוש את מימוש ימי החופשה.

אולי לפני סעיף 406: בקשה לתשלום דמי אבטלה מחייבת רישום בלשכת התעסוקה. בקורונה, בהוראת השעה, נקבע חריג לכך שאפשר לעשות רישום בדיעבד. למה לא לאפשר גם פה?

זה הסעיף שדיברנו עליו, שהוא לא חלק מהטקסט של החוק. הוא פשוט לא מצריך תיקון חקיקה, אלא מצריך שינוי נהלים בשירות התעסוקה.

- - - שיהיה שינוי נהלים.

ושיניתם את הנהלים, אפשר יהיה - - -

הנהלים שונו.

שידעו את זה פה, ממעונות היום, וכל האנשים האלה - - - יניב, תדע את זה, אתה יכול לעשות רטרואקטיבי.

זה בדיוק מה שביקשתי שיהיה מפורסם.

אני מחדדת כי זה חידוד חשוב, וגם לשון ההסכם היא כזו: בדרך כלל, בימי שגרה, נהוג שהיום שהעובד התייצב בשירות התעסוקה הוא היום הקובע. כרגע, מה שהוחלט וזה אותו תיקון של הקורונה בדיוק, זה שהיום הקובע הוא היום שבו המעסיק הוציא אותו לחל"ת. אם הוא הגיע שלושה-ארבעה ימים אחר כך, בגלל חשש מטילים או מכל סיבה אחרת, אנחנו סופרים את היום שבו המעסיק הוציא לחל"ת.

אבל זה לא שלושה-ארבעה ימים.

נזכרו מתי להודיע.

השאלה היא על אותם עובדים שכבר הוציאו אותם לחל"ת.

הם טוענים שלא הוציאו אותם.

זה לא המקום שלא הוציאו, בסדר.

מבחינתנו היום הקובע הוא ה-8 באוקטובר, מכיוון שלפני שנה ב-30 יום ו-14 יום, ויתרנו על חל"ת גמיש. מבחינתנו היום הקובע הוא ה-8 באוקטובר. יש לנו אנשים שנמצאים כרגע בבית, זו לא החלטה, לא - - - ולא חל"ת ולא - - - שהיום הקובע יהיה 8 באוקטובר ונוכל להחיל את זה רטרואקטיבית.

לא שומעים אותך בהקלטה, תתקרבי למיקרופון.

קרן איוס, פורום הגנים הפרטיים.

כן.

- - - זה לשמור על אופק תעסוקתי. בעיקר אני מדברת עם הרבה - - - ומה שלנו חשוב זה שהיום הקובע יהיה ה-8 באוקטובר. בהמשך למה שאמר ינון אזולאי, זה לא רק בדרום, יש לנו עדיין מסגרות שלא עובדות. בראשון לציון עדיין לא עובדים, במזכרת בתיה עדיין לא עובדים, בקריית עקרון עדיין לא עובדים. הם בבית, לא מפוטרים כי לא נפטר אותם. אין אנשי חינוך בנמצא. אני לא משחררת אף עובד, והאוצר לא ישכנע אותי שיש ידיים עובדות, כי אין. אני לא יכולה לקחת - - -

בסדר, אני רוצה לשמוע.

- - - אני לא יכולה להפעיל אותו במעון. אנחנו נשמור עליהם. אנחנו נשמור עליהם ומישהו ישלם את זה.

אני רק אגיד לך – מהגנים הפרטיים, נכון? אגב גפני, אתמול אמרתי לך: למשל, מוסדות הסמל קיבלו, הם לא קיבלו כלום.

מבחינתנו, או חל"ת או מענק או תקצוב. הם כרגע יושבים בבית בעל כורחם, בחופשה מאולצת.

כן, כן.

מה-8 באוקטובר, שהמעסיק ידווח מה-8 באוקטובר.

אפילו 70% שבסוף יגיעו ל-58% לא ייתנו מענה. אבל אי-אפשר להחיל את זה שלושה-ארבעה ימים אחורה, זה לא רלוונטי. אין לנו בכלל אופק תעסוקתי לחזרה.

תודה רבה. תשובה.

אני רק רוצה להוסיף, הרב גפני, להוסיף הערה קטנה.

אבל תני לשמוע על מה אנחנו מדברים בכלל.

אבל זה חשוב. גם בקשות שהוגשו עד עכשיו נדחו על ידי הביטוח הלאומי, מאחר ואין נהלים ברורים. ברור שזה - - -

לא, זה נדחה בגלל שעד עכשיו לא היה - - -

אני רוצה לדעת תשובה, האם יש יום קובע? נאמר קודם, לפני שאנחנו מתפזרים לאלף דברים.

נוסח ההסכם שאותו אורנה הקריאה מיושם אחד לאחד בנוהל של שירות התעסוקה, זה פשוט לא מצריך תיקון חקיקה.

את מוכנה לחזור בבקשה על הנוהל של לשכת התעסוקה? שנכתוב אותו.

את לא צריכה לכתוב כי אמרת בעצמך שיש לך את ההסכם.

אבל אנחנו רוצים לדעת אותו לפרוטוקול, אנחנו לא יודעים, לא ראינו אותו.

לכן, אני אומרת: היום הקובע הוא היום בו המעסיק הוציא את העובד לחל"ת.

המעסיק קובע.

זה לא היום שהוא התייצב? זה היום שהוא יצא או היום שהוא התייצב?

אני אסביר לכם את זה בצורה פשוטה. לצורך העניין, ב-31 באוקטובר ביקשתם להוציא את העובד לחל"ת – אומרים לכם: לא, רק ב-31 באוקטובר. אבל הוא לא עבד כל החודש, בגלל שהייתה מלחמה. אומרים לך: לא נורא, תשלם את זה. אבל אתם גנים פרטיים, לא קיבלתם שום סבסוד מהמדינה, שום דבר – תשלמו את זה פעמיים. זה מה שאומרים לכם היום.

נכון.

אני שומע את זה אחרת, אני שומע ממנה משהו אחר.

מה אתה שומע?

אני אגיד לך מה יקרה, יקרה משהו אחר שאנחנו לא רוצים שיקרה. אם לא תעשו את זה בדלת הראשית, אז זה יקרה בדלת האחורית - -

נכון, זה מה שיקרה.

- - ודי לחכימא ברמיזא. אל תביאו אחר כך את האנשים ותגידו: האנשים רמאים.

אגיד לך מה אני מבין: אני מבין שאם המלחמה פרצה ב-7 ומה-8 העובד לא עובד - -

מה-8 הוא לא מוגן.

- - לא משנה מתי הוא הלך אליהם לתעסוקה, ברגע שדיווחתי עליו בשכר שהוא יצא לחל"ת – לא חשוב מתי – זה מה-8 בחודש. זה מה שאני שומע.

בסדר, מעולה.

מהרגע שהעובד יצא, אמיתי, בפועל, לחל"ת - -

שתאשר את זה, רק שתאשר את זה. היא לא מאשרת את זה.

מה שאנחנו מבקשים זה לאשר את - - -

- - -

- - ממה שקרה במציאות, המציאות קובעת.

רגע, אני יכול לקבל תשובה? האם אתם - - - תגידי לפרוטוקול.

כולם אומרים את אותו הדבר ולכן, אני אומרת: הנוסח כבר מיושם, כנוסח ההסכם, בנוהל של שירות התעסוקה.

כולל בקשות חדשות?

רק רגע, תעני לי לשאלה.

זה מתחמק, בדיוק.

- - -

אפשר לדבר כאן בוועדה? אני מבקש תשובה לשאלה שלי.

אני אענה, אני לא שירות התעסוקה ואני אגיד לכם מה סגרנו איתם, הם נתנו לי תשובה. אני אדבר טכנאות.

ביטוח לאומי, זה הבן-אדם.

לא, רגע. לא רוצה. מה שאני שואל: אם העובד יצא ב-7 בחודש, האם מאז רשום שהוא מקבל את ה - - -

התשובה היא כן. מה שנסגר: מי שבפועל ישב בבית, חיכה לראות מה קורה, ומגיע לשירות התעסוקה היום – ייתנו לו מה-8 באוקטובר.

תודה.

- - -

תודה רבה. רבותיי, אפשר להמשיך את ההקראה?

כן.

בבקשה.

"(2) בסעיף 406, בסופו יקראו:

"(ד) תשלומים לפי הסכמים שנערכו לפי הוראת סעיף 9 בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" - המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א– 1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023).""

אנחנו מבקשים את הסעיף הזה לא לעניין האבטלה אלא בעקבות הסכמים שחתמנו לאחרונה. למשל, לעניין מפונים שיקבלו מאיתנו תשלומים – מי שמפנה באופן עצמאי – כדי שהתשלומים שאנחנו נשלם לא ייחשבו להם כהכנסות לזכויות אחרות בביטוח לאומי, למשל: להבטחת הכנסה, מזונות, נכות כללית, זקנה. זה חשוב מאוד כדי שהם יקבלו גם וגם, ובגלל זה אנחנו מבקשים להוסיף את הסעיף הזה.

מה עם הסכמים שייחתמו?

גם הסכמים חדשים שייחתמו.

זה כתוב בעבר, את כותבת: נערכו.

לא: "שנערכו לפי הוראת סעיף 9 בשל המצב הביטחוני".

נכון, שגם ייערכו, צריך גם עתיד.

אבל זו הוראה קבועה, זה יהיה כל הסכם שייחתם עקב המצב הביטחוני.

אני רק קוראת, אבל אני חושבת שזה צריך להיות.

זו המשמעות, המשמעות: כל ההסכמים. כי אנחנו לא יכולים לקבוע את זה בהסכם ואנחנו מוסיפים את זה כהוראה קבועה בסעיף 406, כמו שגם נעשה בקורונה.

כן.

אמשיך. שיפוי המוסד לביטוח לאומי: "6 . אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בגין כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה ושלא הייתה משולמת אלמלא הוראות סעיף 5 לחוק זה."

משרד האוצר, אתם רוצים להתייחס לעניין השיפוי? כמו בקורונה, המנגנון הוא שהביטוח הלאומי - - -

מאה אחוז. תודה רבה. המגזר השלישי נמצא פה?

העמותות עכשיו?

כן.

אני צריך לקרוא לחבר'ה.

רגע, לגבי החל"תים, עוד נקודה לגבי החל"ת, הרב גפני.

רגע, תכף נחזור לזה. למי אתה צריך לקרוא?

יש שני חבר'ה שהיו פה כל היום ויצאו. אביא אותם, הם אלה שידעו לתת את התשובות על העמותות.

טוב, תקרא להם.

גפני, אני גם רוצה הערה בבקשה, לובי 99. אפשר להעיר הערה?

חמדת, את יכולה לדבר עכשיו. אבל אם אפשר, בקצרה.

צוהריים טובים, שמי חמדת, אני חברת קיבוץ כפר סאלד שנמצא על גבול הצפון, יישוב שמוגדר כקו עימות אבל לצערנו הרב, נמצא 600 מטרים מעבר ל-5 קילומטרים. אנחנו 5 קילומטרים ו-600 מטרים מגבול לבנון, יושבים בקיבוץ שרובו לא ממוגן כראוי. כל השירותים שאנחנו צורכים נמצאים כרגע באזור שהוגדר על ידי מדינת ישראל כאזור שהאזרחים לא רשאים להיכנס אליו, מה שאומר ששיגרת החיים שלנו לא יכולה להתקיים שם.

כמה זה מהגדר?

5.6 קילומטרים.

זה לא 9 קילומטרים?

5.6 קילומטרים.

רועי, היא מדברת על הפינוי.

כרגע, אנחנו לא מוכללים בתוכנית הפינוי הרשמית של המדינה, מה שאומר שחלקנו נאלצים לנדוד כבר חודש ממקום למקום, על חשבוננו. אחרים, התחילו לחזור הביתה בלית ברירה ונמצאים מתחת לסוללה ארטילרית, מה שאומר שבפועל אנחנו בטווח של חיזבאללה ובטווח האש של צה"ל. זמן ההגעה שלנו למקלט או לממ"ד, למרחב מוגן, הוא 0 שניות, 0 שניות. ברוב המקרים יישמע בום עוד לפני שהאזעקה הופעלה. לשם אנחנו נדרשים להכניס ילדים, לאיזושהי מערכת שאין מי שבכלל יתפעל אותה.

אנחנו מנותקים ממקורות הפרנסה שלנו, אנחנו לא מוגנים פיזית ואין שום תמיכה, אין תמיכה כלכלית. אגב, לא בתושבים ולא במיגון. במקביל לדיון הזה, אני מנסה עכשיו להשיג בובות דמה לכיתת כוננות להתאמן, כי אין אף גוף בצה"ל שיכול להביא כמה חתיכות קרטון לכיתת כוננות על קו עימות. זה המצב שהגענו אליו, ואני מבקשת את התייחסותכם לזה.

תודה רבה.

תודה לכם.

רבותיי, מה קרוה עם הנציגים למגזר השלישי?

גפני, אשמח להגיד משהו, דקה.

יש עוד כמה דברים בחל"ת, הרב גפני.

אני צריך לסגור את הישיבה.

הנציגים הרלוונטיים של אגף תקציבים, לגבי המגזר השלישי, בדרך. הוא קרא להם והם בדרך.

גפני, אני מלובי 99, אני רוצה להתייחס בינתיים, אפשר דקה?

לא.

זה קצר.

לא, לא. מצטער, לא.

אבל זה קשור למתווה. בבוקר לא היה מקום ליד השולחן – לא יכולתי להגיב. זה קשור ישירות למתווה ולשיח שהיה פה.

כמה זמן עד שהוא מגיע?

אשאל, אבדוק.

עד שהוא יחזור אני כבר אסיים את הנקודה.

בבקשה.

תודה רבה. לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, הלובי הציבורי.

מהר.

אני רוצה להתייחס לנושא של הלחץ, הלחץ שהיה פה בבוקר בשיח, בדיונים, על הנושא של לפרוץ את התקרה של 400 מיליון שקלים בסיוע. אני יודעת שמאחורי הקלעים מופעלים לחצים רבים לפרוץ את התקרה, ראינו את זה בתחילת הדיונים ואני גם יודעת את זה מדברים שקורים מאחורי הקלעים. אני מניחה שידונו בהם אחרי הדיון כי אנחנו יודעים שהרבה מאוד דברים נסגרים מאחורי הקלעים. אנחנו גם יודעים בוודאות שרשתות האופנה והקניונים עושים לובי חזק מאוד בנושא, ואני רוצה להתייחס לזה. בסוף יש עוגה אחת והיא לא אין-סופית.

הגיע הזמן. הגיע הזמן, קול שפוי.

תודה, תודה. ברור שכולם נפגעו. השאלה היא לא מי נפגע, השאלה היא: מי ישרוד אחר כך? השיקול המרכזי צריך להיות היכולת לשמור על המשכיות עסקית. לעסק גדול מדובר בפגיעה ברווחיות לעסק קטן המשמעות היא סגירה. אם הקניונים לא יקבלו פיצוי או פוקס לא יקבלו פיצוי – הם לא יפשטו רגל.

- - -

אנחנו, העצמאים, נפשוט רגל. סליחה.

תפסיקי כבר עם הדברים האלה, תפסיקי עם הדבר הזה. תפסיקי ללבות.

תאפשרו לה לסיים את דבריה.

תפסיקי ללבות.

תאפשרו לה לסיים את דבריה.

זה יהיה על חשבון – שנייה, אל תפריעו לי, אני באמצע נקודה. אני לא הפרעתי, חיכיתי פה קודם.

תפסיקי ללבות. כמו בכל הדיונים, את מדברת שטויות, פשוט ככה, שטויות. אין לובי מאחורי הקלעים, לא של הקניונים. אל תדברי שטויות.

אני רוצה לסיים את הנקודה.

אני רוצה לשמוע אותה.

כן, אנחנו רוצים לשמוע אותה, היא צודקת.

תודה. הקניונים ורשתות האופנה ימשיכו להתקיים גם אם יהיה להם קשה.

מאיפה את אומרת את זה? זו סיסמה.

אני רוצה לשמוע אותה.

- - -

אני אומרת את זה כי בניגוד – אל תפריע לי.

רגע, מה זה הדבר הזה?

הוא לא נותן לה לדבר.

אני אוציא אותך החוצה, למה אתה מפריע?

אם אתה חושב שצריך להוציא – תוציא.

תסיימי.

תודה. אני אומרת את זה על בסיס דאטה, אני מזכירה לכם שבתקופת הקורונה הפעילו פה לחצי ענק כדי לקבל מענקים. נכון?

אוקיי.

רגע, פוקס קיבלו מענקים.

הם לא קיבלו, טעות, הם לא קיבלו.

אני מזכירה לך שאחר כך הם משכו דיבידנדים.

אל תשקרי, די.

הוא לא נותן לה לדבר.

יש עובדות. בעקבות לחץ ציבורי הם החזירו את הכסף שהם משכו בדיבידנד. רגע, אני רוצה לסיים את הנקודה. אם אתה מסתכל על ההכנסות – לצורך העניין, של פוקס. בתקופת הקורונה, היא נפגעה ואחר כך הכפילה.

תודה רבה.

לא סיימתי.

הם מפרנסים הרבה משפחות.

אורן, תרשה לה לדבר.

אני רוצה לסיים. הוא הפריע לי, תן לי לסיים את המשפט. חיכיתי פה כל היום, תפסיקו להפריע לי – זה יהיה דקה. אלוהים אדירים, מה קורה איתכם? תנו לי לסיים משפט.

אני רוצה להזכיר שמלחמה זה חלק מה-cost of doing business של ישראל, זה לא משהו חריג. זה נכון שכולם נפגעים, אבל בסוף יש סדרי עדיפויות. כל כסף שילך עכשיו לצורך התאגידים הגדולים זה על חשבון העסקים הקטנים והעסקים העצמאיים – ולכן, אני לא מבינה למה אתה מתווכח איתי כי אני עוזרת לך. להם יש נגישות לשוק ההון, יש להם - - -

אין כסף - - מספיק כסף לכולם, סדר עדיפות - - -

אורן, הקשבנו לך שבועיים, תן לה לסיים.

תודה. האם היחידנית. אם אפשר, בדקה או שתיים.

תודה לאל, אני לא אם יחידנית.

היא מייצגת, בסדר.

ככה אמרתי לי, לא אמרת לי אמת?

לא, לא, זו כנראה אי-הבנה. היא מייצגת.

מי זאת האם היחידנית?

לא, היא מדברת על הסוגיה של אימהות יחידניות.

אני מייצגת, אני יכולה לדבר על זה וגם להיות נשואה, בינתיים.

תזדקני נשואה.

אתה פשוט אלים, אתה אלים. אתה לא שם לב שאתה אלים. לכל מה שאני אומרת יש לי - - - אתה תורג'מן. זה אתה, עכשיו אני נזכרת.

תגידי, את רוצה - - - מה זה הדבר הזה? אני לא אתן לך יותר לדבר בוועדה.

סליחה, אבל גפני, הוא ממשיך לצעוק עליי. אני לא מבינה למה אתה לא עושה שום דבר, הוא ממשיך לצעוק עליי.

ההפרד ומשול שהיא עושה פה זו חוצפה. העסקים האלה מעסיקים 200,000 עובדים, ואנחנו, העסקים הקטנים, ניזונים מהם. היא לא תעשה איפה ואיפה.

תן לה. אבל דיברת כאן כל השבוע, תן לה.

ולי לא נתת לדבר, עוד מהישיבה הקודמת. סליחה. יש לי פה שתי דקות.

תודה רבה. בבקשה.

מורן זר מבונות אלטרנטיבה.

כן.

דיברנו פה על המענקים והסיוע שנשות המילואימניקים צריכות לקבל. אני רוצה להגיד שמוטל על נשים במדינת ישראל, 50% מהאוכלוסייה, להחזיק פה את החוסן. הן צריכות גם להחזיק את הכלכלה וגם להחזיק ילדים, בית, זומים. משרה שקופה לחלוטין. יש פה אימהות חד-הוריות, ובכלל, כלכלה שלמה שמוטלת על נשים. צריך לראות איך מייחדים פה תקציבים גם לדבר הזה, לאימהות חד-הוריות ולנשים באופן כללי. הלובי שלהן לא חזק כמו הלובי הכלכלי. אני ממש מבקשת, שימו לב לדבר הזה, איך מייחדים מקום גם לזה.

תודה רבה.

הרב גפני, אני גם רוצה לדבר, ממש בקצרה.

על מה?

לא הצלחתי לדבר לאורך כל היום.

אני חייב לסיים את הישיבה.

לא הרבה, ממש ארבע נקודות קצרות. ארבע נקודות קצרות לגבי עובדים.

לא, תודה רבה.

נועה, מה עם כפיר?

כפיר, ודניאל שהוא רכז רווחה ומי שאחראי על העמותות, בדרך. דניאל עם קביים, תסלחו לו אבל זה ייקח כמה דקות.

הרב, אני רוצה לנצל - - - אני מייצג את העובדם.

כמה זמן עד שהם מגיעים לפה?

אשאל שוב. כמו שאמרתי, רכז הרווחה נפל והוא עם קביים ולכן, ייתכן שזה ייקח מספר דקות יותר מהצפוי. אבל הוא בהחלט בדרכו.

סוגיה אחת שלא הזכרתי וחשוב לציין, בניגוד לחוק הקודם שכולו מקרן מס רכוש, החוק של ימי האבטלה הוא חוק תקציבי בחלקו וחשוב לזכור גם את זה כשאנחנו עושים את השינויים השונים, ולשקול אותם למול המסגרות התקציביות שגם הן אתגר גדול מאוד כרגע, בשנה התקציבית הנוכחית.

לא אחכה עוד, אני רואה שהוא לא הגיע. אני עושה עכשיו הפסקה. ביקש ממני גם מנהל רשות המסים. אני עושה הפסקה שתארך בערך שעה וחצי-שעתיים, בהפסקה הזאת אני מבקש שתשבו עם האנשים שלנו, עם היועצת המשפטית ועם כולם, כדי להגיע לפתרונות, כמו שדיברנו, לכל הבעיות. אם יש דברים שלא מגיעים לפתרון, אני מבקש להביא לוועדה את שתי העמדות – העמדה שלכם והעמדה שלנו – ואנחנו נצטרך לסיים את זה בהצבעה. אני מבקש שתעשו עבודה יסודית.

לפי התוכנית שלי, המגזר השלישי היה אמור לדבר עכשיו. אני מבקש שתשבו עם המגזר השלישי, שהם יגידו את הצרכים שלהם. כל החברים בוועדה דורשים את זה, אנחנו רוצים פתרון לנושא של המגזר השלישי, על כל המשתמע מכך.

לגבי הנושא של הקבלנים, לגבי הנושא של הדיור, אני מבין שאמורה להיות ישיבה בעוד חצי שעה. אני רוצה לדעת מה תוצאות הישיבה הזאת. אם התוצאות הן חיוביות ואפשר להתקדם עם הנושא של הקבלנים – הינה מה טוב, אם לא – גם בזה נצטרך להכריע. אני מבקש שהעניין הזה יעשה ותעשו את זה עם הרבה אורך רוח, עם הרבה גמישות.

גם עם הרבה אחריות.

אני מציע שתעלה את הגמישות ותוריד את האחריות, נגיע לעמק השווה.

עם הרבה אחריות. תסתכלו מה קורה פה סביב שולחן הוועדה, שתהיה לכם אחריות. הכול בסדר.

גם הנושא של המילואים, שעלה פה קודם.

של נשות המילואים.

של נשות המילואים. אני יודע שיש סכום חודש שנותנים לאנשי המילואים זה בסדר גמור וזה חשוב וכך זה צריך להיות. יש פה את התביעה שעלתה, אני מבקש שתדברו על העניין הזה. אני רוצה תשובה גם על זה.

גם עובדים שעתיים.

הרב גפני, על זה אני רוצה לומר משהו. בנושא של החל"ת יש את הסיפור של העובדים השעתיים, בסופו של דבר, העובדים השעתיים - - -

כן.

אוריאל, אתה מכיר את הסיפור?

להערכתי, רוב מי שיצאו לחל"ת הם עובדים שעתיים.

לא, הלוואי ויהיה להם מענה. אני לא יודע אם בפעם שעברה - - - אם אתה מכיר את זה ואתם יודעים לטפל בזה - - -

שוב, לא הבנתי.

אני מוכן לדבר איתך אחרי זה. בסדר, אני אדבר איתך.

תודה רבה. הפסקה של שעה וחצי-שעתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 14:31.