פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



63
ועדת החינוך, התרבות והספורט
15/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 113
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ב' בכסלו התשפ"ד (15 בנובמבר 2023), שעה 09:00

סדר-היום: התמודדות ההשכלה הגבוהה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
עמית הלוי
משה טור פז
נעמה לזימי
צגה מלקו
יבגני סובה
משה סולומון
לימור סון הר מלך
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן
קטי קטרין שטרית

אחמד טיבי
יוראי להב הרצנו
איימן עודה
אפרת רייטן מרום
נאור שירי

שר החינוך יואב קיש
לילי רוסו - מנהלת אגף הכשרה אקדמית וקשרי מל"ג, משרד החינוך

בורלא רועי - המשרד לביטחון לאומי

דרור פרימן - המשרד לביטחון לאומי

יוסרי זין אל דין - עוזר ויועץ קצין המילואים הראשי בצה"ל, משרד הביטחון

מיכל פטאל - עוזרת קצין המילואים הראשי, משרד הביטחון

בני בן ארי - קצין המילואים הראשי, משרד הביטחון

אופיר כהן - יו״ר עמותת המילואים, משרד הביטחון

ורדה בן שאול - מ"מ מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה

יוסי מקורי - יו"ר ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה

ישי מנחם פרנקל - יו"ר פורום מנכ"לים – ור"ה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה

רון שפירא - רקטור המרכז האקדמי פרס, ויו"ר ול"מ

חיים יהודה שקד - יו"ר פורום ראשי וראשות מכללות לחינוך – רמ"א

אלחנן פלהיימר - יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל

דיוויד עזרא מנחם - יו"ר התאחדות הסטודנטים היהודים בבריטניה, התאחדות הסטודנטים

נוי הלל - יו"ר האגודה במכללה האקדמית פרס, התאחדות הסטודנטים

ניר קידר - נשיא המכללה האקדמית ספיר

ניר טור - מוביל מאבק משרדי המילואים והסטודנטים

איתי הלוי - יו״ר האקדמיה הצעירה

אהרן זגדון - סטודנט

דניאל זילבר - יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות

ראובן פרי - ראש חטיבת המוסדות להשכלה גבוהה בהסתדרות

רונן זיגדון - משרת מילואים

יפעת ביטון - יו"ר ור"מ, נשיאת המכללה האקדמית אחוה

נירה לאמעי

יהודית גידלי

ריקי קמחי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

התמודדות ההשכלה הגבוהה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך בנושא התמודדות ההשכלה הגבוהה בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". בראש דבריי אני רוצה להשתתף בצער משפחות הנופלים הנוספים הלילה, של חיילי צה"ל. אנחנו ממשיכים לפעול ולהתפלל לחזרתם במהרה ובבריאות של כלל החטופים. הוועדה תתמקד בשלוש נקודות: נקודה ראשונה, פתיחת שנת הלימודים במענה הרלוונטי ובמתווים הקיימים לטובת חיילי המילואים. הנקודה השנייה, נושא ההסתה בתוך הקמפוסים. אני אגיד בראש דבריי, זאת הייתה בקשה של מספר חבריי כנסת, ביניהם סימון דוידסון, עמית הלוי, ואטורי וחברת הכנסת סון הר מלך, וכמובן שליש מחברי הוועדה שביקשו שנכנס ועדה מיוחדת לנושא ההסתה, ושזאת תהיה הכותרת שלה. בהתייעצות עם שר החינוך שהוא גם יושב-ראש המל"ל, מצאתי לנכון שלא לפרסם את זה ככותרת מסיבה אחת ועם הסכמת כלל חברי הכנסת, שמלחמת "חרבות ברזל" היא לא מלחמת יהודים ערבים. אני חושב שבנקודת זמן כזאת צריך שיהיה הפוך. אנחנו צריכים למצוא את הדרך לחיות יחד גם בתוך הקמפוסים, זה אתגר ומשימה לאומית לא פחות חשובה מהמלחמה עצמה. עם זאת כמובן, אנחנו צריכים לדאוג שמי שמסית לטרור לא יכול להיות חלק מהסגל וכמובן לא חלק מהלומדים. במלחמה כמו במלחמה אפס סובלנות. ואנחנו נברר את הנושאים האלה ונרד לעומקם של הדברים, כדי להבין מה נעשה ברמת השטח ולא רק ברמת הדיבורים. אדוני השר, בבקשה.

שלום, בוקר טוב, נמצאים כאן מהמל"ג יוסי מקורי, שהוא חבר מל"ג ויושב-ראש ות"ת, המנכ"לית ורדה, ואלחנן – שהוא חבר – יו"ר התאחדות הסטודנטים. אני רואה גם את פרופ' חיים שקד, ואת פרופ' רון שפירא, ואת קצין המילואים הראשי, בני בן ארי. אני רואה פה גם את נשיא ספיר, ניר, אנחנו בשיח מעמיק. מכללת ספיר נמצאים כאן, המתקן לא נפגע פיזית, אולי לא משמעותית, אבל מבחינת כוח האדם והאנשים יש שם אתגר עצום וכולנו מחזקים אותך פה – חשוב לומר את זה. חסרים לי פה נציגי האוניברסיטאות.

אני כאן.

בבקשה, מי אתה?

יו"ר פורום המנכ"לים.

זה חשוב וחבל שהנשיאים לא הגיעו גם.

הנשיאים נמצאים בזום, הם גם כאן.

אוקיי, הם איתנו בזום, זה חשוב מאוד. אני רוצה להגיד כמה מילים לגבי כל מה שקשור למוסדות להשכלה גבוהה וגם את העמדה של המל"ג. אתמול קיימנו במל"ג דיון ויצאנו עם הצעת החלטה ואני אשתף אותה פה. בהתייחס לכל הנושאים שהעלית, היושב-ראש, ראשית נושא פתיחת שנת הלימודים. חשוב לי להבהיר שההחלטה הזאת היא בסמכות המוסדות עצמן, והיא החלטה של המוסדות. יכול להיות שאם היינו בוחרים במל"ג לומר אמירה מאוד חותכת כמו ביטול הסמסטר – אנחנו יכולים להעביר החלטה כזאת, ואז יש לכך המון משמעויות, ופה הייתה מתחילה שאלה משפטית אם יש למל"ג סמכות – אבל אנחנו כמל"ג בחרו שלא ללכת לקיצוניות הזאת. יש לזה השלכות רבות על המשק ועל התקציבים, ולכן המוסדות עצמן מנהלות וינהלו את תהליכי הפתיחה שלהן.
יש בזה הרבה היגיון, לא סתם אנחנו שם. יש שונות בין מוסד למוסד, יש שונות בין תואר ברפואה לתואר אחר, והתנסות שדורשת לפעמים תהליכים פיזיים ולפעמים לא פיזיים אלא דרך הזום. יש פה מורכבות מאוד גדולה והניסיון לכפות מדיניות אחת אחידה על כל המוסדות, יכול לייצר חוסר אפקטיביות מאוד משמעותית. אני כן רוצה לומר שאנחנו העברנו מסר מאוד ברור, שאנחנו מצפים מכל מוסד שיחליט בסוף שהוא פותח, לדאוג לכך שאותם מילואימניקים שנמצאים במוסד יסיימו את שנת הלימודים, כתף אל כתף עם חבריהם למוסד שיושבים ולא עושים מילואים. כלומר, זה שאתה עושה מילואים אסור שיפגע בכך שהפסדת, במירכאות, חצי שנה ואתה תצטרך לעשות את זה לאחר מכן. זה המסר שאנחנו העברנו בצורה מאוד ברורה לכל המוסדות, תכף אני אתייחס ספציפית לעניין הזה.

לגבי פתיחת שנת הלימודים חשוב לי לומר, שיש שתי גישות שונות. גישה אחת אומרת לנסות לדחות כמה שניתן כדי שבשאיפה כמה שיותר מילואימניקים ישוחררו, יחזרו ויוכלו להתחיל את שנת הלימודים. אגב, יש גם משמעות שאתה מתחיל את זה יום-יומיים לפני שהשתחררת, לפעמים יש מבחנים והכנה זה לא רק תהליך הפתיחה. ובעניין הזה צריך להבין שההודעה אתמול על הדחייה ל-24 בחודש, לא בהכרח אומרת שב-24 המצב יהיה שונה בהרבה מהיום. אנחנו במלחמה ואף אחד לא יודע לקמט לאן הולכים, המלחמה יכולה גם להחריף וגם להתפתח לחזית נוספת. כולם מבינים את המציאות ולכן ההחלטה על הדחייה.

בשיחותיי עם ראשי המוסדות, אמרתי שאני חושב שנכון לדחות ככל שניתן, בכפוף לכך שלא פוגעים בסמסטר קיץ, כלומר שלא מבטלים סמסטר. לביטול סמסטר, אמרתי קודם, יש מחיר מאוד כבד למשק הישראלי, למוסדות ולסטודנטים. לכן, בעניין הזה זאת המדיניות שאנחנו העברנו. אני כן חושב שנכון היה לדחות באוניברסיטאות, ודיברתי איתם כדי לוודא שזה לא יפגע בסמסטר קיץ, ועדיין יישארו הסמסטרים. כן יהיה שינוי משמעותי בלימוד בשנה הקרובה, אי-אפשר להתעלם מזה. אנחנו נהיה כנראה במודל אחר, כל מוסד יבחר איך הוא ועל מה הוא מוותר, במירכאות. במה הוא מעמיק ובמקביל הוא יהיה חייב לתת את המענה למילואימניקים כדי שלא ייפגעו. זה לגבי פתיחת שנת הלימודים.

אמרתי שיכולת המל"ג להשפיע מוגבלת מלכתחילה. העברנו את המדיניות למוסדות והמוסדות בחרו במדיניות הזאת. אני יכול לומר שמוסדות אחרים אמרו שהם דווקא רוצים לפתוח מוקדם, בתפיסה שיש פה אירוע ארוך טווח. ודווקא ככל שנשתהה יותר נפסיד את היכולת שלנו לייצר את האיזונים, ולייצר את התואר כמו שאנחנו רוצים, ולהשלים אותו אחר כך גם למילואימניקים. לכן, בהבנה שיש פה אירוע ארוך טווח אולי דווקא נכון להתחיל יותר מוקדם. אני אומר שיש פה מגוון שיקולים.

עוד פעם, אם בסוף תהיה אמירה למה דחיתם או למה פתחתם – ויש אמירות משני הכיוונים – התשובה צריכה להיות שזה לפי כל מוסד, האסטרטגיה שבה הוא בחר ומדוע. בכפוף לכך שהם נותנים מענה למילואימניקים. דרך אגב, לא רק למילואימניקים, חשוב לי לומר את זה, אנחנו נותנים מענה לכל אותם סטודנטים שהיו במעגל ראשון לאותו אסון בשבת השחורה. בין אם נרצחו להם אחים, אחיות, הורים. לצערי, בלחימה עכשיו יש עדיין מחירים שאנחנו משלמים עליהם. ולכן, ההבנה היא שלא רק המילואימניקים צריכים להשלים, אלא גם להבין שזה גם לגבי אותם נפגעי פעולות איבה. צריך לדעת שגם פה צריך לתת מעטפת מכילה ושונה.

ולמפונים.

כן, כן, כמובן, תכף נדבר על המפונים. יש מעגלים שונים, התחלתי מהמעגל הכואב ביותר. אני יכול לומר שזה דומה קצת למה שהצגנו במשרד החינוך. גם פה אנחנו קודם כול במעטפת לאותו מעגל ראשון שנפגע בצורה הכי קשה, ומפונים אם יש לכם סטודנטים שלא נמצאים בבתים שלהם, יש פה הרבה מאוד מורכבות, וצריך לדעת לתת מענה. גם המוסדות עצמם נמצאים באתגר מאוד גדול, ספיר פה ואני אבקש גם שאחרי זה נשמע ממנו, אבל יש מוסדות בעצמם שהם באתגר. יש מוסדות שנמצאים בערים אדומות שהם לא יכולים אפילו לעשות אירוע של לימוד פרונטלי, גם אם הם רוצים – האירוע הזה מורכב.

אני רוצה לומר מבחינת המענים לסטודנטים ולמילואימניקים, כי דיברנו על זה גם אתמול. הכוונה היא שהמוסד ייקח אחריות על הדבר הזה. יש שונות כי יש מוסדות שיש בהם יותר ויש מוסדות שיש בהם פחות, גם זה מרכיב בהיערכות. אבל שייתן מענה אם זה אומר להוסיף לימודים פרטניים אחר כך, לראות מתי הם יוצאים לחופשות ולעזור להם, להקל בהרבה מאוד דברים. אני חייב לומר לכם, גם אמרתי את זה אתמול בישיבת המל"ג, ויש לכך השלכות לכאן או לכאן, במידה ואנחנו בלחימה ארוכה, שלצורך העניין סטודנט מוצא את עצמו חצי שנה לא מגיע לאוניברסיטה, אני בעד לתת לאותו סטודנט ציון עובר. ולהגיד שהוא עובר גם אם הוא לא עשה את הקורס הזה, והוא ישלים את זה בכוחות עצמו. אמרו לי, אתה פוגע בו, שיהיה כתוב לו עובר וכולי, אני לא רוצה לפגוע בו, אני רוצה לייצר מצב שזה שכשהוא נותן כתף בצורה הכי משמעותית שיכולה להיות, ונלחם למען מדינת ישראל, הוא לא נפגע – לא משנה מה. זאת התפיסה שלי, אני חושב שיש הרבה שותפים לדעה שלי גם במל"ג, לא העלנו את זה להצבעה. אני אומר את זה גם למוסדות, אל תפגעו במילואימניקים על חשבון איכות ההוראה – אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. תעשו הכול שהם יקבלו גם וגם, אבל אם זה מגיע בסוף לרגע שצריך לבחור בין זה לזה, צריך לבחור במילואימניק. זה נושא שעדיין לא העמקנו בו, אנחנו מקווים שגם לא נגיע אליו, אבל אנחנו חושבים על כל המצבים.

אני רוצה לדבר על סיפור ההסתה, הזכרת את זה וגם עסקנו בזה. אני אגיד מה עשינו במל"ג. הקמנו במל"ג פורום מצומצם שתפקידו להתכנס שבועית, בהתאם לצרכים של האוניברסיטאות והמכללות של המוסדות ולתת מענים מיידים, כשיש לו בעיה הוא מציף את זה למעלה למל"ג והולכים להצבעה במל"ג. הקמנו הליך מהיר של הצבעה אינטרנטית – מה שלא היה לפני כן – כדי לקצר זמנים ולהיות יעילים. כל דבר פה זה מלחמת עולם עם קשיים ביורוקרטיים מפה עד להודעה חדשה, אבל ההבנה של חברי המל"ג שאנחנו באירוע אחר עוזרת לממש יכולת להיות יותר גמישים ואפקטיביים.

הקמנו את הפורום הזה, הפורום הזה עובד בשוטף ומעלה סוגיות למל"ג. בנושא ההסתה אני חייב לומר שני דברים, אני לא יודע אם כל חברי הכנסת שרצו לדבר על זה כבר הגיעו – אבל חשוב לי לומר, חמאס מנסה לייצר מלחמה בין יהודים לערבים, ואז הוא רוצה שחיזבאללה ייכנסו, ושייכנסו מכל הגזרות האחרות. הקרב הוא בין ישראל לחמאס, והערבים אזרחי ישראל שותפים איתנו ואנחנו רואים את זה. ההתנהלות שלהם אחרת לחלוטין משומר חומות. אנחנו מדינה אחת שנלחמת בטרור הנוראי, הנאצי של חמאס-דאעש, לקחת ונסות לעשות מההסתה כאילו כל המגזר הערבי נמצא שם, זה פשוט יהיה שקר. שנית, זה יכול לפגוע בדיוק במאמץ שלנו במלחמה, לכן, ההנחיה שלנו היא כן לטפל בצורה הכי חמורה במקרי ההסתה, והם קיימים.

יש מקרים של הסתה חריגים ובודדים, הם נמצאים ואנחנו הנחינו בצורה מאוד ברורה, והמוסדות אכן מטפלים, ואם לא אפשר לפנות למוסד כזה או אחר שלא מספיק מממש את המדיניות הזאת. לטפל בצורה הכי חמורה במקרי הסתה – חד-משמעית. אבל – ואני אומר פה אבל מאוד משמעותי בצורה מאוד ברורה – שלא ישתמע חס וחלילה שזה צובע את הציבור הערבי, כי לא כך הדבר, ההיפך הוא הדבר. אגב, גם בחברה היהודית יש מקרי קיצון, גם עליהם אפשר להצביע, ולא בגלל כמה קיצוניים צריך להכתים ציבור שלם.

לכן, ביקשתי מהיושב-ראש בעניין הזה לנהוג בזהירות, ואני מודה לך ולח"כים שפעלו בעניין הזה בהבנה. כן, יש בעיות מקרי קצה וצריך לטפל בהם. אפשר לדבר על איך מטפלים אבל בטח לא לקחת ולהכליל ציבור שלם בעניין הזה. גם המל"ג הוציא בהחלטה – לא יודע אם תרצו, ורדה, תוכלי להציג את ההחלטה שלנו – ההנחיות של איך לטפל מאוד ברורות. יש לכל מוסד את הנהלים שלו ואין כוונה שסטודנט או איש סגל שפועל ותומך בחמאס יישאר בסביבת המוסדות – זה לא יקרה.

אני רוצה לסיים ולומר מילה אחרונה, כיו"ר המל"ג, ונמצאים כאן חברי המל"ג ונציגי המוסדות, וזה עבור הציבור שמקשיב וגם לח"כים. לפעמים באים אליי עם כל מיני בקשות כאילו אני מנהל את המוסד, לא משנה איזה מוסד הוא. יש פה הרבה מאוד מורכבויות ומוגבלויות של יכולת המל"ג להיות אפקטיבי. אנחנו בסוף רגולטור ומתווים מדיניות, אבל הגופים המבצעים הם המוסדות עצמם ויש גם את החופש האקדמי. לכן, אני חושב שבהרבה מאוד מקרים צריך לפנות ישירות למוסדות עצמם. במקומות שבהם מוסד פועל באופן חריג בניגוד להוראות מל"ג, המל"ג מטפל. אבל אני חייב לומר שאנחנו עדיין לא נתקלנו במקרים האלה. תודה רבה.

תודה רבה. ח"כים ומשתתפים אם אפשר בקצרה. לא לחזור על הדברים ולגעת בנקודות בצורה נקודתית כדי שנוכל למצות את הדיון. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.

קודם נאור ואחר כך אני.

נאור יתחיל, בסדר. נאור, בבקשה.

אני אדבר בקצרה, כי אני רוצה לשמוע את אנשי המקצוע וסימון רוצה להציג מצגת. אני חושב שכן אפשר לייצר פתרונות נוספים שלא העלית. אני רוצה לתת להם את ההזדמנות כי כולם יגידו פחות או יותר את אותם הדברים, אני רוצה התייחסות דווקא לנושאים ארציים. אני אתן דוגמה, כי פנה אליי חבר מהצוות במילואים, זה נורא ספציפי אבל זה מייצר משהו ברמה הארצית. הוא עושה את המסלול המהיר של ארבע שנים לרפואה, המבחן הזה הוא מבחן יחסי וגם השוואתי, אתה חייב להיבחן במועד ואתה נמדד על פי המועד וכך גם היכולת שלך להתקבל.

איפה הוא, באיזה מוסד?

אני חושב שהוא עושה את זה בתל אביב. הוא פנה כבר, הם פנו, זאת קבוצה שפנתה הם במילואים. כלומר גם אם יידחו את המועד, עדיין היחסיות פה נפגעת. השוויון ביכולת של מישהו שיושב היום בבית ללמוד לאותו מבחן שבסוף הוא מתמודד איתו על אותו מקום נפגע. צריך לייצר פתרון שהוא שומר על אותם תנאים התחלתיים עוד לפני פרוץ הלחימה. זה משהו נקודתי של מישהו שפנה אליי ונורא חשוב לי להעלות אותו ושהוא ייפתר. בסוף אם הבן-אדם ייגש לבחינה והוא לא למד לפני, גם אם דחו את המועד בחודש, אפילו במספר ימי המילואים שלו, זה פוגע בו.

עוד משהו בנוגע לחזרה מהמילואים, יש לנו נטייה לחשוב שכשחייל או חיילת חוזרים מהמילואים ביום חמישי, ביום ראשון או ביום שישי המדינה מצפה מהם לחזור לשגרה מלאה – זה לא עובד. מדובר במשפחות, בבתים, ועוד אלף ואחת דברים שהם לא מטפלים בהם במהלך החודש. לבוא ולהגיד, הינה עכשיו חזרת מהמילואים נשכח הכול, אנחנו עושים restart, ובוא נתחיל את השנה האקדמית – במקרה הזה – או בכלל את החיים אחרי זה, זאת ציפייה, בעיניי, מאוד מיושנת. ככה נוהגת המדינה וזה צריך להשתנות. צריך תקופת חפיפה או תקופת הסתגלות מסוימת, שבה ניתנת האפשרות לייצר מלא פתרונות ביורוקטיים של היום-יום שלנו. אני אשאיר את שאר הנושאים.

תודה רבה, על הדברים חשובים.

לגבי הסטודנט לרפואה, אני רוצה תשובה.

רק מענה לדברים של חבר הכנסת בחצי דקה. פורום דיקני הרפואה הוא פורום שמכנס את כל דיקני הרפואה והוא מתכנס לפחות פעמיים בשבוע. השאלה הזאת עלתה על שולחנם ויינתן פתרון. הם דנים בצורה מאוד קפדנית ויינתן פתרון. הנקודה השנייה, יצאנו אתמול בהודעה של ור"ה, נאמרו שני דברים: הלימודים ייפתחו לא לפני ה-24 בדצמבר, ונאמר שיהיו לפחות שבועיים של היערכות בדיוק מהסיבה שהזכרת, אנשים צריכים להיכנס ליכולת ללמוד.

תודה.

תודה רבה, דברים חשובים. לפני שאני נותן לך להעלות את המצגת נמצא איתנו אלחנן פלהיימר, יושב-ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. בבקשה, אלחנן.

בוקר טוב, תודה לשר, ליושב-ראש הוועדה, לכל חברי וחברות הכנסת. אני אשתדל לגעת בכל שלושת הנושאים בקצרה. קודם כול, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית מתחילת המלחמה נרתמה לכל מה שנדרש במדינת ישראל. החל מכ-70,000 סטודנטים שהתגייסו למילואים ועשרות אלפי סטודנטים שהתנדבו ועדיין מתנדבים בעורף בכל הצרכים הלאומיים. הקמנו מערכי מלגות לסיוע לחקלאים, לעוזרי הוראה ולעוד המון תחומים שנדרשים כעת במדינת ישראל. מעבר לזה גייסנו מיליוני שקלים לטובת מילואימניקים, לציוד טאקטי בתחילת המלחמה ואנחנו ממשיכים לעשות את זה כל הזמן.

בנוגע לנושאים שדיברת עליהם. לצערי הרב, נכון להיום יש כאוס בפתיחת השנה האקדמית ויש חוסר סנכרון בין המוסדות האקדמיים. זה בסדר גמור ולגיטימי שבימים כתיקונם יהיה חופש אקדמי ואין לנו שום בעיה עם זה. אבל נכון להיום, כשיש פערים אדירים בין הזכויות שהסטודנטים המילואימניקים מקבלים לדוגמה, בין אם זה בהיבטים כלכליים ובין אם זה בהיבטים אקדמיים, פה צריך לדפוק על השולחן ולדרוש שיהיה מינימום של קו אחיד לזכויות שמגיעות לסטודנטים המילואימניקים. לא ייתכן ששני סטודנטים שנמצאים עכשיו בעזה במילואים, בגלל שאחד לומד בטכניון לדוגמה, הוא יקבל 6,000 שקלים, והשני שלומד במוסד אקדמי אחר יקבל 1,000 שקלים – זה בהיבט הכלכלי. בהיבט האקדמי, יש סטודנטים שיקבלו ציונים בינאריים שהם יחזרו ללמוד, ויש סטודנטים שיקבלו שיעורים פרטיים ויש מוסדות אקדמיים שלא ידעו להעמיד להם את הפתרונות האלה. אנחנו יוצרים פה עוד יותר פערי מעמדות ממה שכבר קיימים בשגרה. ונכון להיום יש סטודנט אחד שמרגיש מרוצה ממה שנותנים לו, וסטודנט אחר שמצבו הוא אלף אלפי הבדלות מהסטודנט השני.

אני אתן דוגמה לפניה. נוגה שרון, אימא של סטודנטית במילואים, פנתה אליי ואמרה, למה במוסד הזה והזה נתנו חבילת סיוע כזאת, ואצלנו עד לרגע זה לא עדכנו מה הבת שלי תקבל כשהיא תחזור מהמילואים? או ברגע זה תוך כדי שהיא משרתת? אלו הדאגות שיש לציבור הסטודנטיאלי שמשרת עכשיו במילואים, ואין מענה ופתרון רחב לכולם. אין רף תחתון שאומר, מוסד אקדמי שפותח את הלימודים זאת ההתחייבות המינימלית, שאתם נותנים לסטודנטים המילואימניקים שנמצאים עכשיו בחזית. חייבים לדפוק על השולחן בהיבט הזה, ולתת פתרון רחב לכל הסטודנטים המילואימניקים – זה מה שצריך להיות בראש סדר העדיפויות.

בנוגע להסתה לטרור בקמפוסים, לצערי הרב, גם כאן יש מוסדות שמטפלים ויש מוסדות שבוחרים לטאטא את הדברים מתחת לשולחן. וצריכה להיות אמירה ברורה של חופש ביטוי, כן. והסתה לטרור חד-משמעית, לא. זה נוגע גם לסגל וגם לסטודנטים. ואם יש סטודנט שהעלה פוסט עם התאריך ה-7 באוקטובר, עם התמונה של הטרקטור שפורץ את הגדר וכתב: תודה לאל. אין פה מחלוקת בכלל אם מדובר בתמיכה בטרור, והמוסד האקדמי מנפנף בחוות דעת של הייעוץ המשפטי שזה גבולי ואין לו מה לעשות עם זה. ומרצה שתומך בטרור והמוסד האקדמי רק נוזף בו ואומר לו, אני מצפה ממך להתפטר, ולא מפטר אותו כי הוא מפחד שאולי הוא יצטרך לתת פיצויים לאותו מרצה שתומך בטרור, ורק נוזף בו. הוא אומר לו, אני קורא לך להתפטר, אבל זה לא מספיק וצריכה לצאת מפה אמירה ברורה.

ואם בימים כתיקונם כמו שאמרתי יש חופש אקדמי למוסדות האקדמיים, אף אחד לא חולק על זה. כל מוסד אקדמי יכול להחליט על החבילה שהוא נותן לסטודנט שלו, על ה- facilitiesשהוא נותן לסטודנט שלו. אבל צריך להיות פה קו אחיד מינימלי לפחות בין מה שהמוסדות האקדמיים מספקים, גם לסטודנטים המילואימניקים וגם לסטודנטים שכבר פתחו את השנה. וגם אמירה ברורה בכל מה שקשור להסתה לטרור בקמפוסים. תודה רבה.

תודה רבה.

אני רוצה לומר מילה. כמו שראיתם לכל נושא כזה ויש הרבה – נתת דוגמה על ארבע שנים – יש תשובה מקצועית. ואנחנו נצטרך לראות שהתשובות ניתנות והמענה מספק.

תשובה אנושית, לא מקצועית.

(היו"ר סימון דוידסון, 09:25)

מקצועית לשאלה המקצועית – זאת הכוונה. הכוונה היא לתת מענה, וזה מה שאמרתי, לבעיות האלה. לא נותנים את הכול, הם עדיין מדברים ובסוף תהיה תשובה של הדיקנים ופה אתה צריך לראות כמעקב האם התשובה נותנת מענה לאתגר – זה מה שאנחנו עושים כל הזמן.

לגבי מה שאלחנן אמר, אני מסכים איתו ב-100%. ואני פונה פה לכל חברי הכנסת, יש לנו אתגר גדול מול האוצר, הייתי מאוד שמח שבחקיקה משותפת של כל הבית הזה תהיה אמירה ברורה – מילואימניקים לא משלמים שכר לימוד. תעבירו חקיקה, ומי שקיבל מענק כזה או אחר מהמוסד שלו יכול להחזיר למוסד את המענק.

שר החינוך, אני רק רוצה לעדכן אותך, אין לנו יכולת להעביר חקיקה.

למה?

רק ממשלתי.

אפשר רק ממשלתי. אם אתה רוצה אז תביא.

לא, לא, אתה יכול לעשות בהסכמה.

לא פרטית.

אז הינה אני אומר לכם, אני כשר חינוך אתמוך ואעלה את זה לדיון בממשלה. תעבירו חקיקה פרטית של כל הקואליציה והאופוזיציה, שכל המילואימניקים מקבלים החזר על שכר הלימוד שלהם והוא ימומן על ידי הממשלה בתקופת הלחימה. אני אתמוך בזה בממשלה ואעלה את זה לדיון. תקדמו את זה בפרטי, קואליציה ואופוזיציה.

נאור, זה כמו החוק של החטופים.

זה היה החוק היחיד. טוב לא ניכנס לזה.

יש אפשרות.

יש פה אפשרות. ואני אומר לכם בסוף אתם חברי כנסת, ואני מציע לכם לקדם את זה. זה יפתור לאלחנן בדיוק את הבעיה שאנחנו מדברים עליה וזה יציב עובדה. אני אומר לכם עם קצת צער, אגף תקציבים לא תמיד מבינים איפה צריך לתת את החיזוק, ושם צריך לתת את החיזוק ואני בעד זה בכל הכוח.

כבוד השר, כל מילה על הסיפור של שכר הלימוד. אבל הדין האחיד בא לידי ביטוי במה שאמרת לפני כן, בשיעורי התגבור. אולי ליווי פסיכולוגי בתוך הקמפוסים לאחרי, שניתן מהשירות הפסיכולוגי.

חד-משמעית.

כל אותם מקומות שהם מעבר, כדי שהם לא ינשרו.

תודה רבה. נעמה, עוד מעט יהיה לך זכות דיבור. זכות הדיבור היא שלי עכשיו למרות שהחלפתי את היושב-ראש, אני לוקח אותה בכבוד רב. בוקר טוב לכולם, אתמול צעדתי עם משפחות החטופים ודיברתי עם הרבה מאוד משפחות. ויש דבר אחד מרכזי שהם ביקשו מאיתנו, חברי הכנסת, שבכל בוקר, בכל נאום ובכל ועדה נתחיל בזה שאנחנו איתם ושכולם צריכים לחזור הביתה. הם רוצים לשמוע את זה, הבטחתי להם ואני מקווה מאוד שכולם יקיימו את זה. קודם כול להתחיל בכך שאנחנו איתם ב-100% – כולם צריכים לחזור הביתה.

לגבי שני הנושאים שאנחנו מדברים עליהם היום. נושא אחד, לגבי ההסתה ואני שמח ששליש מהוועדה הצטרפו אליי לנושא הזה כי זה נושא חשוב. כשאני מדבר על הסתה – ואני אחד שמחבר בין ערבים ליהודים בהרבה מאוד פרויקטים שאני מקדם – זה לא שאני לוקח איזשהו צד קיצוני. אבל כשמגיעים אליי כל כך הרבה מקרים חמורים – העברתי לשר מצגת שלמה – על הסתה אמיתית, כמו שאמר יושב-ראש התאחדות הסטודנטים, של הסתה של סטודנטים ומרצים שאי-אפשר להסתכל עליהם בצורה שונה – זאת הסתה לטרור במדינת ישראל.

שרצחו לנו 1,400 אנשים ו-240 חטופים בעזה ואנחנו נותנים לאנשים האלה להמשיך ללמוד אצלנו במכללות ובאוניברסיטאות. כשאני ראיתי את זה לא האמנתי שזה במדינת ישראל. כשאנחנו עוצמים את העיניים על מה שקורה בעולם אנחנו לא יכולים לעשות את זה בישראל. לא ייתכן שבמדינת ישראל ימשיך ללמוד סטודנט שמסית ומחבק את החמאס ואנחנו צריכים לעצור את זה היום. נמאס לי מהסיפורים של האוניברסיטאות, אנחנו נטפל, אנחנו נטפל – לא טיפלתם בכלום. תראו לי מקרה אחד שטיפלתם. אני הכנתי מצגת, בר היועצת שלי הכינה מצגת, ואני רוצה שתסתכלו על מספר דוגמאות מהטכניון.

(מלווה את דבריו במצגת)

סטודנט בשם ביאן חט'יב, כתוב שם ואני מצטט בדיוק לעברית: בקרוב נאכל את השקשוקה של הניצחון, עם דגל פלסטין, שבת בבוקר. מהדהדת את דבריו של דובר חמאס אבו-עבידה על השמדת הפרויקט הציוני. דף שני, שם הסטודנט שהד סוויטאת, לומד מדעי המחשב בטכניון. הצדקת טרור, איפה הייתם שרצחו אותנו? כולל שימוש בתמונת ילד ישראלי. דברי שבח ואהדה, היום הכי יפה בזמננו, הבעת שמחה על שיגורי הרקטות לישראל ולעג למצב החטופות בעזה.

הדף השלישי, שם הסטודנטית ריתא מוראד, לומדת בטכניון מדעי המחשב. בצד השמאלי הצדקה מובהקת במעשי הטרור, כי זה דה-קולוניזציה, הסרת הכיבוש. האמצעי זה גיבור, עם לב באמצע, עם תמונה של ג'יפ צה"לי חטוף על כל המשתמע מכך. בצד הימני, האדרת חמאס ופעולת חדירת החמאס, בזמן שהצבא הבלתי מובס ישן. הדף הבא, שם הסטודנט אסיל איוב, מהטכניון, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות. הצדקת הטרור. הדף הבא, שוב סטודנט בשם שאטה נג'דאת, הצדקת הטרור. הדף הבא, הצדקת טרור והכחשת מעשי הזוועות בעזה. הדף הבא, עוד פעם תמונה של הג'יפ עם החטופים שלנו, אימוג'י של לב, כפול ארבע, ארבעה לבבות – אחד לא הספיק לו – עם תמונה של ג'יפ צה"לי עם חטוף ודברי שבח ואהדה לטרור. סימון אהדה לדיווחים של פעולות טרור כנגד ישראל. הדף הבא, שם הסטודנט יאזיד מאחג'נה, מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון. גילוי אהדה לחטיפת הג'יפ הצה"לי, וכן רגע פריצת הגדר והחדירה ליישובים – על כל המשתמע מכך. הדף הבא, הצדקת טרור החמאס בשל המצב של הפלסטינים.

חברים, זה לא נגמר, זה לא נגמר. עוד דף, ועוד דף ועוד דף. את יכולה להעביר ולהראות להם. מי שרוצה יכול לקרוא, אני לא אקריא את כולם. דף נוסף, סימון אהדה על פוסט שמסתלבט על חטופה בת 85 בלב עזה – סטודנטים במדינת ישראל.

יושב-ראש הוועדה, רק אנחנו קיבלנו למעלה מ-3,000 פניות בחמ"ל שהקמנו בהתאחדות הסטודנטים הארצית. למעלה מ-3,000 פניות על הסתה ותמיכה בטרור.

עכשיו שתבינו זה לא רק בטכניון, זה קרה בעוד הרבה מאוד אוניברסיטאות. ואני אומר לכם, בדקתי, גם אני וגם היועצים שלי, חיפשנו האם הוציאו אחד, האם סטודנט אחד או סטודנטית אחת הושעו מהלימודים בישראל.

בוודאי, בוודאי שהושעו.

כן, בחיפה.

אני לא קיבלתי תשובה. עוד מעט תהיה לכם זכות דיבור ותגידו.

הושעו, הושעו.

אני לא קיבלתי תשובה, ולכן אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת ואני מעלה את זה כאן. אני אומר לכם שאף אחת או אחד צריכים להישאר באוניברסיטאות שלנו. ואני לא אומר לכם כאחד קיצוני ימני, אני לא מעוצמה יהודית – אני מאוד מאוד מחבר.

לא יכולת להימנע מזה.

מאוד מאוד מחבר, אני מאוד מחבר. אבל בנושא הזה אנחנו לא יכולים - - -

- - - קיצוני ימני.

לפי המאמר של רם בן ברק נראה לי שאין הרבה הבדל היום.

אני רואה בזה מחמאה.

האמת שעם ישראל לא רואה בזה מחמאה.

חברים, בסמינר הקיבוצים לומדים חינוך. בזמן ההתקפות הארטילריות בזמן הרקטות: המתנחלים, בסוגריים תושבי עזה, עוזבים את הבתים שלהם, הבתים שלהם זה הבתים שלנו, של תושבי עזה. את זה כותב סטודנט, עם תמונות. תסתכלו מה הולך פה, זה פשוט לא ייאמן. אני אעביר לכולכם את זה כדי שתוכלו להסתכל ולראות בעיניים שלכם. זה נמצא באתר, וזה פשוט לא נגמר.

הינה עוד אחד, ברוך השם, עמוד האינסטגרם ממנו אואזן שיתפה את הפוסט, משתפת פוסטים של שמחה על המלחמה שהחלה ב-7 לאוקטובר. שמחה על הטבח הנוראי, על החיים שנקטפו בטרם עת ועוד. חברים, זה עוד ועוד, ועוד, ועוד וזה לא נגמר. יש כאן עשרות עדויות, גם באוניברסיטת תל אביב, יש עשרות עדויות. הדבר הזה חייב להיות פה על השולחן, אנחנו נשמע כאן את כולם ונשמע מה אתם עושים עם זה – אבל זה חייב להיפסק.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר, גילוי נאות, לפני שאני אומר את הדברים, הבת שלי עד לא מכבר הייתה מפקדת מגדל פיקוח בחצרים – הבן שלך טס שם – ומהדקה הראשונה היא חזרה למילואים. 30% מהסטודנטים וגם עובדי הוראה נמצאים במלחמה, אם הנתונים לא נכונים תקנו אותנו.

הם לא נכונים.

לא ייתכן שתמשיך המלחמה, וימשיכו הקרבות וסטודנטים שלנו של מדינת ישראל יהיו איפה שיהיו כדי לשמור על מדינת ישראל, ויפתחו את המכללות ואת האוניברסיטאות – זה לא דבר שאפשר להכיל אותו. לא ייתכן שסטודנט שלנו שנלחם בעזה והחברים שלו שלא נלחמים, יתחילו את הלימודים וימשיכו את החיים שלהם כאילו שום דבר לא קרה.

יחד עם תומכי הטרור ששמענו עליהם.

ואותו חייל שלנו או חיילת שלנו – תראו מה קורה עם החיילות – יהיו בלחימה. אדוני השר, דעתי היא שלא מתחילים את הלימודים עד שאחרון החיילים שלנו יכול לחזור לספסל הלימודים וללמוד כמו כל סטודנט אחר. לא ייתכן שניתן לכולם חופש החלטה. הרי אנחנו מסבסדים את האוניברסיטאות, זה לא משהו פרטי. לא ייתכן שיתחילו ללמוד וחיילות וחיילים שלנו לא יוכלו לעשות את הדבר המינימלי.

אני מקבל – ואני בטוח שכולם מקבלים – מכל מיני סטודנטים, שיש מכללות שכבר מתחילים בהן או יתחילו בהן את הלימודים, ותוך כדי הלחימה הם יוצאים וחוזרים, נמצאים מול מחשב וצריכים להתחיל לקרוא וללמוד את החומר. איך? זה לא נתפס, זה פשוט לא נתפס.

גם איזה קבלות פנים החיילים שלנו מקבלים כשהם מגיעים לאוניברסיטאות עם המדים. גם על זה צריך לדבר, אני מדברת על לפני המלחמה.

כשהחיילים שלנו נמצאים בלחימה ולא יכולים ללמוד הלימודים לא צריכים להתחיל. זאת דעתי האישית ואני מקווה שהחברים יצטרפו אליי.

אני מסכימה.

תודה רבה. אני אעביר את זכות הדיבור. מה הסדר?

לפי סדר הופעה.

אני אתן את הכבוד לקינלי, סגן אלוף במילואים שיצא לכמה דקות לכנסת, כי הוא נמצא כל הזמן בשטח, חבר הוועדה שהצטרף אליי לדיון הזה. אני מקווה שאתם לא כועסים עליי. קינלי, בבקשה.

אדוני יושב-הראש, קודם כול, תודה רבה. אני חייב להביא לכאן קול, ב-04:30 בבוקר חיפשתי את תאיר. תאיר היא קצינת חמ"ל באג"ם עזה. שאלתי איפה היא? אמרו לי שהיא הפסיקה את המילואים, כלומר הפסיקה את הצו 8 בהסכמה. למה? כי המכללה שלה התחילה ללמוד ביום ראשון שעבר. בתוך חמ"ל שיש בו אומנם 200 אנשים, עכשיו אדם אחד חסר בעמדה חשובה, כי זה או שם או שהיא מפסידה את שנת הלימודים, היא ממכללה פרטית. אני מצטרף לדבריו של חברי, חבר הכנסת דוידסון ולשר החינוך בקריאה חד-משמעית, ואני אומר למל"ג ולות"ת ולכול.

למוסדות. קינלי, תבינו את זה. אני חייב להגיד לכם, ההחלטה לבטל סמסטר – זה לא נכון שהכול מסובסד כי יש שכר לימוד שגם לא מסובסד ומכללות פרטיות שלא מסובסדות, זה במיליארדים, אבל אני שם את זה כרגע בצד. ההחלטה לבטל סמסטר היא החלטה של מדינת ישראל, שאם היא רוצה לקחת אותו יש לכך השלכות מאוד כבדות. אנחנו כרגע לא שם, אני אומר לך את זה בצורה מאוד ברורה. ולכן, ההתנהלות של המוסדות, וצריך להבין את זה, היא פר-מוסד. ואם אותה חיילת, תאיר, הלכה ועזבה מילואים בגלל מוסד שאמר לה – ולדעתי אין סיכוי, ואם זה נאמר זה חמור מאוד – שאם היא לא באה היא מפסידה – זה ביזיון וצריך לדעת איזה מוסד. לא היית פה כשדיברנו, אבל חייבים לתת לה את כל המענה כדי שהיא תוכל לעשות מילואים ושהיא לא תיפגע אפילו ביום אחד.

חברי, חבר הכנסת דוידסון, שר החינוך, שוב אני חוזר. ראשית, אני חושב שצריך לצאת מסר מהמל"ג וממשרד החינוך.

מהמל"ג, מהמל"ג. אל תערב את המשרד.

אתה יו"ר המל"ג.

לא, לא, אני בכוונה אומר גם משרד החינוך. הרי מה הנשק היחיד שיש לכם ביד? העובדה שהתארים מוכרים על ידיכם. גם מכללה פרטית צריכה ליישר קו עם האוניברסיטאות ועם המכללות הציבוריות, וצריכה להבין שאם הם דחו את פתיחת הלימודים לדצמבר גם היא צריכה לפתוח בדצמבר.

שתיים, חברי חבר הכנסת דוידסון אמר, והוא צודק, שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו גם אם המלחמה תימשך לדחות את שנת הלימודים עד אין קץ. הפסד של סמסטר הוא הפסד לכל מדינת ישראל, צריך להבין את זה. סטודנטים לא יוסמכו, תארים לא יתקבלו, המשק כולו כאילו הפסיד חצי שנה. ולכן, יש פה שני תסריטים. התסריט הטוב הוא שהמלחמה נגמרת מתישהו ואפשר לפתוח את שנת הלימודים באיחור, ולעשות אותה כמו שצריך. אבל יש תסריט שהמלחמה נמשכת, ואז צריך לבנות חבילה של פיצויים ודאגה עשירה וטובה, כמו שהשר מתכנן, על מנת שהסטודנטים שכן יצטרכו לשרת, וכששנת הלימודים תיפתח יקבלו את כל מה שמגיע להם ויותר מזה. אלה שני התסריטים. אנחנו פה בכנסת צריכים לקרוא למוסדות והבעיה היא – אנחנו מכירים את הבעיה מעוד אירועים – שיש 100 ומשהו מוסדות וקשה להגיד לכל אחד לעשות ככה או ככה כשהוא לא מתוקצב, אבל המסר מפה יועבר.

גם כשהוא מתוקצב.

אני יודע. חברים, המסר צריך להיות שאם הם לא יישרו קו עם ההחלטות יהיו לכך השלכות. יהיו השלכות על הקיום העתידי שלכם. כי כשמדינה במלחמה גם מכללה פרטית צריכה ליישר קו עם הציבוריות.

וגם האוניברסיטה.

וגם האוניברסיטה עם היא מוצאת לנכון. נושא ההסתה שציינת, חברי חבר הכנסת דוידסון, אותו דבר בדיוק. זה לא משנה, אם אתה לומד במוסד שמוכר מבחינת התארים שלו, המשמעות שלא מטפלים בך יכולה לבוא עד כדי שלילת תארים. להרים את החרב הזאת כדי שגם המכללות הפרטיות וגם הציבוריות יישרו קו.

תודה רבה, חבר הכנסת קינלי.

קודם כול, צודק 100%, לא היית פה בפתיחה וזה המסר שהעברתי. אם מישהו לא הבין, והח"כים פה שמעו. מי שלא היה בפתיחה, קינלי, לא היית פה בפתיחה וזה מה שאמרתי. בתפיסה שלי זאת לא מלחמה שהולכת להיגמר עוד חודש ולכן, כל עוד לא נלקחה ההחלטה לבטל את הסמסטר נכון להתחיל. ומה שאמרת זה בדיוק הדבר, מחויבים להשלים למילואימניקים, כך שלא ייפגעו ויסיימו יחד עם אלה שאיתם בספסל הלימודים, כתף אל כתף. כולל מה שאמרתי, שאם הם לא יוכלו להגיע אז לתת להם ציון עובר ולא להתעסק עם זה, הם ישלימו אחר כך. זה מה שאמרנו ואתה צודק 100%. היושב-ראש, אם אפשר להציע לתת לפרופ' רון שפירא לדבר, הוא מהמכללות הפרטיות. קינלי, דיבר הרבה על המכללות הפרטיות, ואם אפשר לתת לו להתייחס לזה.

כן, אני אתן לרון, כמובן. אני רוצה להתחיל עם אופיר כהן יושב-ראש עמותת המילואים. אני מבקש אם אפשר לא לחזור על הדברים ולהיות חדים ובזמן קצר, כי יש לנו המון המון דוברים. בבקשה, אופיר.

בוקר טוב, אני חייב לומר שאחד הדברים היפים בדיונים האלה הוא שאנחנו רואים את הסולידריות והחיבור בין חברי הבית, וזה ממש יפיפה לראות את זה, בטח כמילואימניק שעכשיו נמצא במילואים. המלחמה הזאת היא מלחמה ארוכה ומשמעותית – הכי משמעותית שהייתה לנו במדינת ישראל אחרי יום הכיפורים – זה הזמן האמיתי להביא לידי ביטוי את כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו. את כל הסולידריות, את כל התמיכה, זה הזמן לעשות את זה, בטח בוועדה הזאת ובטח במוסדות שאני תכף אפנה אליהם.

עניין השוויון הוא העיקרון שאמור להוביל אותנו. וכמובן שכל מילואימניק חייב להיות שווה בסוף הדרך, בסוף השנה, למי שלא היה במילואים. זאת האמירה שאיתה אנחנו חייבים לצאת מפה. זה ברור לנו שהוועדה והמל"ג לא יכולים לכפות על המוסדות, אבל כן ניתן להוציא אמירה מאוד ברורה, אמירה ערכית למה שאנחנו מצפים מהם.

אני רוצה לומר לך, כבוד השר, אמרת בתחילת הדרך שדיברת עם המוסדות, ודיברת איתם על המתווים ועל המנגנונים, זה לא מה שקורה עכשיו. המתווים והמנגנונים שהוציאו המוסדות הם לא לעניין. מתווה שמדבר על כך שמילואימניק יקבל שיעורים מוקלטים או שהוא יוכל להתחבר לזום – כנראה שלא יודעים בדיוק איפה נמצאים החבר'ה במילואים – זה לא מתווה רלוונטי. אי-אפשר להסתפק בזה, בכל מקום וחייבים שתהיה התאמה רלוונטית לכל מקצוע, חייבים להוציא מתווה שמותאם למילואימניקים.

נפגשנו עם פורום דיקני הרפואה והגענו איתם לכמה הסכמות מצוינות, הם מאוד קואופרטיביים בעניין הזה. אני מצפה שכל המוסדות יהיו באותו אופן. דיברנו גם על ההחזר הכספי, במלחמת יום הכיפורים המדינה מימנה את הלימודים של הסטודנטים. אנחנו מצפים שזה יקרה גם השנה, חד-משמעית, זאת לא שאלה בכלל. ואם זה לא יקרה, אני מצפה מהמוסדות לא לקחת כסף מסטודנט שנמצא במילואים על התקופה שהוא היה בלימודים. יש הרבה דברים, יש את הנקודות זכות שלא צריך לשלם עליהן, יש את הפטור מחובת נוכחות בשיעורים. אני לא אגע בכל הרשימה ואנחנו נעביר אותה בצורה מסודרת. אנחנו נפנה לכל מוסד בצורה פרטנית עם הדברים שאנחנו דורשים ממנו.

כרגע אני רוצה לפנות למכללות, למוסדות ולאוניברסיטאות ולומר לכם, זה הרגע שלכם, זה הרגע שלנו. מוסד שלא יתיישר או לא יתייחס למילואימניק בצורה שאנחנו מצפים, המילואימניקים יזכרו לכם את זה בנה הבאה שיבואו להירשם.

לא, לא, גם המל"ג, חד-משמעית.

כמו שאמרתי, אי-אפשר לכפות, אבל כן אפשר לומר אמירה ערכית – המילואימניקים יזכרו לכם את זה. אנחנו לא נרשם במוסדות שלכם בשנים הבאות אם לא תתייחסו למילואימניקים כמו שאנחנו מצפים. עוד מילה לגבי המילואימניקים, כרגע יש הרבה מילואימניקים, יש הרבה אנשים שנמצאים במילואים. בזמן הקרוב יתחילו גם השחרורים, יהיו כוחות כאלה ואחרים שישוחררו. אסור לנו להתרשם מזה, עד המילואימניק האחרון שייצא מעזה – שזה יקרה כנראה בעוד הרבה חודשים – עד אז אנחנו צריכים לתת את המענה הזה, כדי לומר להם, חבר'ה, אחים שלנו, אנחנו איתכם. תודה רבה.

תודה רבה, אופיר. אני שמח שהשר נמצא פה, זה חשוב מאוד. הדברים מהשטח הם הדברים החשובים ביותר. אנחנו, חברי הכנסת, לומדים המון. זה שאתה נמצא פה כנציג המילואימניקים והדברים שלך מגיעים לשר וגם למל"ג וגם לאוניברסיטאות עצמן. אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לחברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

תודה.

ברשותך, לפני זה אני רוצה להקריא לכם כמה שורות קצרות מההחלטה של אתמול, כדי שתראו. סעיף 2, ביקשנו מכל המוסדות להעביר מיידית את ההתייחסות בדבר ההשלמות וההתאמות המתוכננות על ידם לכלל הסטודנטים, למשרתים במילואים, למפונים ולאלה שנפגעו. כך שיובטח שיוכלו לסיים את הלימודים ביחד עם יתר הסטודנטים במשרד, זה הדגש המרכזי. אנחנו כתבנו: שהמל"ג יאפשר למוסדות להשכלה הגבוהה גמישות מרבית לביצוע ההתאמות הנדרשות כאמור. אנחנו שמנו בצד את הנושא האקדמי עם מחיר מסוים, כי זה לא כזה טריוויאלי, כי קודם כול צריך לאפשר שיווין בדיוק כמו שאמרת.

תודה. נעמה, בבקשה.

אני מברכת על הדיון הזה, וכמובן ששר החינוך נמצא כאן. בשירות הצבאי שלי עסקתי בחיילי המילואים וגם במילואים שלי. חיילי המילואים הם צבא העם, זאת המשמעות של צבא העם. כשהייתי סגנית יושב-ראש אגודת הסטודנטית בקמפוס חיפה, היינו האוניברסיטה הראשונה שהכירה בנקודות זכות – יוזמה שהייתה שלנו – לחיילי המילואים. מהמקום הזה של ההיכרות והקשר האישי והמציאות הלאומית, אני רוצה להציע כמה דברים. הדין האחיד הוא חשוב כי כל המילואימניקים כולם נמצאים באותו מצב. ולכן, הדין כלפיהם חייב להיות זהה. אני מברכת על מה שאמרת מהבחינה הכלכלית, אני לא רק מסכימה, ואם נוכל לקדם כזאת חקיקה, אז בוודאי. אבל הסיפור הוא גם השלכות הרוחב שיש להן כמה היבטים, ואני אגיד את זה בקצרה.

קודם כול, אני חושבת שאם יש הטבות שנמצאות בחלק מהאוניברסיטאות והמכללות צריך להשיט אותם על שאר הקמפוסים. למשל נקודות הזכות, אלה שהיו עכשיו בתעסוקה מבצעית X זמן, מלחמה כמובן, אבל בדרך כלל זה אימון או משהו כזה והם מכירים בזה. בואו נכיר לכל מי שחוזר ב-X נקודות זכות, כמו שיש בשאר הקמפוסים. תגבור שירות פסיכולוגי, אנחנו לא רוצים שתהיה נשירה וזה לא רק עניין כלכלי. ולכן, צריך לראות אם נותנים עוד מפגשים לאותם חיילי מילואים שחוזרים, ולבדוק איך מתגברים את זה ואיך מממנים את הדבר הזה.

תקצוב שיעורי העזר, יציאה לכזה פרק זמן – בוודאי שצריך להשלים. יש מקצועות שהם מקצועות מורכבים: הנדסה, חשבונאות ועוד מקצועות אחרים שבוודאי צריך לרענן ולתגבר. מועדים נוספים, זאת סוגיה וכשהייתי באוניברסיטת חיפה היה לנו ויכוח קשה על זה. אחידות במועדים, ומועדים נוספים ולא להקשות על הסטודנטים. כן, אנחנו רגילים לדעת שיש מועד ג' לחיילי המילואים, לא בטוח שהוא יוכל להגיע אליו, יכול להיות שיהיו לו עניינים. לראות איך אפשר להתגמש, אפילו להתאים חליפות אישיות למועדים הנוספים עבור הסטודנטים במילואים. אלה פתרונות שיאפשרו לסיים את התואר.

יש עוד סוגייה של קורסים עוקבים. יש מצב שבו אם יש קורס שאתה לא עובר אותו אתה לא יכול להמשיך לקורס הבא או לקורסים נוספים בחלק מהמקצועות. לאפשר את המשך הלמידה יחד עם הקבוצה וגם לאפשר את השלמת הקורס תוך כדי. הגמישות חייבת לבוא לידי ביטוי במקומות האלה. אם סטודנט מילואים נדרש לקורס נוסף בגלל המצב הנפשי כשהוא חוזר, או בגלל היעדרות או כל מצב אחר , צריך לאפשר פטור מקורס נוסף. כלומר, אותה חליפה מותאמת לחיילי המילואים צריכה לבוא לידי ביטוי בהבנה שהקמפוס עושה כל מה שהוא יכול, על מנת לאפשר ולגשר על אותם פערים ולסיים את התואר. זה לא פחות חשוב מהתקצוב, ואני חושבת שאפשר לעשות את זה. אני כמובן לשירותכם בהכול. תודה רבה על הדברים. תודה.

תודה רבה, נעמה. אני מעביר את זכות הדיבור לפרופ' רון שפירא, יושב-ראש ול"מ.

ול"מ – הוא הוועד של המכללות הלא מתוקצבות.

הפרטיות.

מה?

קראו להן פה פרטיות.

כן, מה שקראו להן פרטיות. הן לא פרטיות במובן הזה שאין מלכ"רים אבל הן בלתי מתוקצבות. אני רוצה להגיד כמה דברים, קודם כול לגבי הנתונים. יש קרוב ל-70,000 סטודנטים מגויסים מתוך 350,000 סטודנטים, כלומר קצת פחות מ-20%. זה גם הנתונים של אגודת הסטודנטים והכלליים וזה הרבה מאוד.

הפתרון שנתנו המוסדות המתוקצבים נגזר ממגבלות התקציב שלהם בין השאר. מה הם עשו? הם אמרו שיש 80% שאינם במילואים, ו-20% שכן במילואים, וניתן פתרון אחיד לכולם. נדחה את הלימודים בחודשיים ביחס למועד המתוכנן. 24 בדצמבר הוא איחור של חודשיים ביחס למועד המתוכנן.

לא כולם, חבר הכנסת קינלי דיווח שיש מכללות שכבר התחילו.

אני מדבר עכשיו על האוניברסיטאות ועל המתוקצבים.

אוקיי, על המתוקצבים קודם. כי אתה מייצג את הלא מתוקצבים.

רון, אנחנו נגיד מה האוניברסיטאות עושות, בסדר? את זה תשאיר לנו, בבקשה.

אוקיי. על כל פנים הם דחו את הלימודים ל-24 בדצמבר לפחות, ונתנו חבילת סיוע כזאת או אחרת שתכף תפורט לגבי המילואימניקים. הפתרון הזה בעינינו הוא סוג של מיטת סדום. אתה מאריך את הרגליים של אלה ומקצר את הרגליים של אלה כדי שייכנסו לאותה מיטה. אנחנו נתנו פתרון שהוא יותר יקר, אבל הוא יותר טוב כי אנחנו יכולים. הגמישות הארגונית שלנו יותר טובה. למשל במוסד שלי יש 7,500 סטודנטים, ה-80% לומדים את לימודיהם כרגיל במקום שישבו חודשיים בבית ואז לא יצטרכו ללמוד למידה מקוצרת.

שיסייעו בחקלאות.

(היו"ר יוסף טייב, 09:51)

יסייעו בחקלאות זה דבר אחר. לא יצטרכו למידה מקוצרת, ולא לדחוס קורס של 13 שבועות בשמונה שבועות. ולא להתכונן בשמונה שבועות לשישה מבחנים.

בסדר, מה עם המילואימניקים?

לעומת זאת, המילואימניקים יקבלו את מה שבאוניברסיטאות קרוב לוודאי יציעו ל-100% מהסטודנטים, וזה קורס מקוצר שלם. אני כמעט הכפלתי את הוצאות ההוראה אצלי. לגבי כל קורס, פיצלתי אותו, יהיה קורס מרוכז שלם שיתחיל בינואר, גם אם יהיה בו סטודנט מילואימניק אחד או חמישה גם – דיברתי על זה עם תת אלוף בני בן ארי, הקמל"ר שנמצא כאן – הם יקבלו קורס שלם. הם לא יקבלו הקלטות, ולא גישה לחומרים – הם יקבלו קורס. אותו קורס מקוצר שמציעים בחלק מהמוסדות המתוקצבים בעצם ל-100% מהסטודנטים, כולל אלה שלא במילואים.

אני אומר, המשק יחזור לשגרה כשם שעושים וכשם שעשו אפילו במלחמת השחרור. סטודנט רגיל לא יצטרך לדחות את שנת הלימודים שלו. בסופו של דבר, בשנה יש 12 חודשים ולא עשרה. אם אני דוחס אז כנראה נצטרך להצטופף קצת. חלק מהאנשים ובעיקר אלה שבשנה ג', יצטרכו לצאת לעבודה מאוחר יותר. מי שתכנן לעבוד בקיץ לא יוכל לעבוד בקיץ, יש נזקים לצמצום 12 חודשים לתוך עשרה חודשים. ואז ה-80% לא יינזקו. לעומת זאת – וזה עולה יותר כסף לא פחות כסף – האחרים יקבלו את מה שמציעים ל-100% וזה בעיניי הפתרון הטוב ביותר.

עכשיו, זה קצת עולם הפוך לבוא ולהגיד למי שמשקיע יותר בוא תיישר קו עם מי ש- - - אני חושב שהדבר הנכון למדינה – אני פונה אליכם חברי הכנסת, בעיניי אתם המדינה – הוא שתיתנו יותר תקציבים למוסדות המתוקצבים כדי שיוכלו לתת פתרון דומה. תסייעו להם לתת פתרון שדומה יותר לזה, שיתחילו את הלימודים. שתי הבנות הגדולות שלי הן סטודנטיות לתואר שני בתל אביב, אחת מהן עשתה מילואים וחזרה מהמילואים והשנייה לא הייתה במילואים. עכשיו הן לא הולכות ללימודים. למה? כי דחו להן את הלימודים בחודשיים. למה שהן יישבו בבית עכשיו?

כי אנחנו במלחמה.

אבל למה שהן יישבו בבית כשהן לא במילואים. יש משק, העסקים פועלים המדינה פועלת, הקניונים פתוחים.

בכפוף לזה שנותנים למילואימניקים את כל הפתרונות.

בכפוף, בכפוף.

את זה אתה חייב לומר, אל תיעצר שם כי אז אתה מייצר מסר לא טוב.

בוודאי. השר, אני מסכים בכל הלב. בוודאי ובתנאי שמילואימניקים לא ייפגעו בכלל.

האם אתם תתחשבו גם בשכר הלימוד של המילואימניקים?

זאת הסיבה, צגה.

אני רוצה לומר עוד דבר, כיוון שאנחנו מוסדות פרטיים אנחנו הרי לא מקבלים כסף מהמדינה.

הם לא יצטרכו להחזיר.

שיעזרו לכם.

לא, לא, אנחנו לא יכולים. אנחנו לא מקבלים כסף מהמדינה. כשפורצים את הפרצה הזאת פעם אחת, מחר מי שיבוא אחריי יבקש כסף בתירוץ אחר. אנחנו לא מקבלים כסף מהמדינה, נקודה.

כשהמדינה תשלם - - -

ברור, זאת הסיבה, כלכלית.

ואתם גם לא רוצים, אתה אמרת את זה.

ואנחנו לא רוצים כסף מהמדינה.

אבל אתם תתחשבו בשכר הלימוד שלהם?

אבל אם זה יהיה שכר לימוד של סטודנטים שהמדינה תשלם?

השר, זה באופן ישיר לסטודנט. זה לא קשור למוסדות האקדמיים.

אני היושב-ראש וזאת השנה השביעית, וזאת העמדה הוותיקה שלנו, כסף מהמדינה אפילו שקל אחד לא צריך להגיע למוסד שאיננו מוסד מתוקצב או גוף נתמך כמשמעו בחוק יסוד התקציב, על כל המשמעויות והבקרות וכן הלאה. הכסף של המדינה הולך למוסדות מתוקצבים, ואסור לעשות דברים אחרים גם לא בשעת חירום משום שזאת פרצה שאחר כך אפשר להרחיב אותה וכן הלאה.

לגבי המילואימניקים אצלנו יש עוד דבר, הודענו, כל איש מילואים – המתוקצבות ברובן מתחילות ב-24 בדצמבר – שהתחיל את הלימודים, נניח תאיר שהתחילה לפני שבועיים, או לפני שבוע וחצי. אם היא רוצה היא יכולה היום לקבל החזר על כל מה שהיא שילמה, ועד ה-24 בדצמבר להירשם בכל מכללה מתוקצבת. אני כבר יכול להגיד שיש לידינו – אנחנו יושבים ברחובות – כמה מכללות מתוקצבות מצוינות, עם תנאי קבלה יותר נמוכים משלנו - - -

לא, אבל זה על בסיס מקום. אתה אומר את זה בהנחה שיש לה מקום כשהיא לא התקבלה, אתה אומר פה משהו שהוא ממש לא נכון.

תני לה כסף למכללה ויהיה לה מקום.

זה ממש לא נכון לגבי מכללה.

ודאי שכן נכון. אין שום בעיה.

זה לא נכון לגבי כל מקצוע, לא הכול זה מדעי הרוח והחברה. יש מקצועות עם מכסה וזה לא נכון מה שהוא אומר.

חברת הכנסת לזימי, אני חוזר שוב.

לא, אבל היא אומרת את מה שכולנו חושבים.

אז אני עונה לכולם. נקודת המוצא היא שהפתרון שאנחנו נותנים הוא יותר משובח ויותר יקר מהפתרון שהמוסדות הסמוכים על שולחן המדינה יכולים לתת, זאת נקודת המוצא. ואף על פי כן, אנחנו נחזיר לאיש מילואים שמבקש לעבור למוסד מתוקצב את מלוא כספו. יש לו עד 24 בדצמבר ואנחנו נחזיר לו באהבה את כספו והוא ילך לשם.

אני שומע את האמירה שלך אבל כנראה שזה לא כזה פשוט.

הוא בשנה ג', מה הוא יעשה עכשיו? הוא ילך למכללה אחרת כדי להשלים את הלימודים?

נכון, נכון. זה אולי נכון לשנה הראשונה וגם לא בכל המקצועות. לכן, צריך לקחת את האמירה הזאת בערבון מוגבל.

זה שיש מילואים זה נתון. השאלה היא האם אנחנו רוצים ש-100% ממדינת ישראל, ושוב מהו עניין הסולידריות? למה לא סוגרים את הקניונים? הינה עברתי עכשיו דרך חניון הלאום ויש שם קניון. למה לא סוגרים את כל מדינת ישראל? כדי שמי שיכול לעבוד וללמוד - - -

כי זה פרס לחמאס לסגור את מדינת ישראל.

בדיוק.

אבל, הרגישות שלך, היכן היא? איזה ניתוק, הסיבה היא רק כלכלית?

קטי, אני רוצה - - - תנו לי לדבר.

לא, סיבה כלכלית.

נמצאת פה יושבת-ראש אגודת הסטודנטים של המוסד שלך.

קטי, קטי, אני מנהל את הדיון. היא תדבר, היא רשומה אצלי, אני יודע.

האם אני יכול לפנות את מקומי ליושבת-ראש אגודת הסטודנטים?

אני אתן לה בהמשך. את רושמה אצלי. תסיים, בקצרה.

אוקיי. אגודות הסטודנטים שלנו, מכיוון שיש להם את ה-80% ואת ה-20% לדאוג להם, ביקשו מאיתנו לא לפגוע ב-80% אלה לתת את הפתרון המלא ל-20% וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. הלוואי וגם המוסדות המתוקצבים יוכלו להרשות את זה לעצמם. כשאני אומר הלוואי אני לא פונה לרחמי שמיים, זה בידיכם. תנו להם ותאפשרו להם לעשות את זה.

תודה רבה.

יוסי, הוא אמר נתונים מסוימים על משרתי המילואים. צריך לקחת את הנתונים ולהבין את הסדר הכלכלי של זה, של המימון המלא, כמו שאמר שר החינוך, ולהבין מה סדר הגודל ולנסות לקדם את זה כבר.

אנחנו נבדוק את זה.

פרופ' שפירא, אמרתם שפעלתם נגד מסיתים.

כן. קודם כול, באמת פעלנו. עוד לפני שהספיקו לכנס אותנו מהמל"ג, השר זירז אותנו לעשות את זה. כאן עולה שאלת החופש האקדמי, יש מוסדות שפעלו יותר ויש מוסדות שפעלו פחות.

ראית את המאמר של בן דרור ימיני?

כנראה שאני לא הייתי מספיק מובן. בן אדם שמעלה תמונה של ג'יפים עם החטופים שלנו ומעודד אותם, אין פה שום חופש.

מה קורה לכם עם החופש הזה?

פה נגמר החופש.

מה קורה לכם עם החופש הזה?

קטי, קטי, אני אעשה לכם את זה קצר.

אני לא מבין את זה.

שיקרא את המאמר של בן דרור ימיני ואת מה שהוא אומר. אני משתגעת מהדברים האלה.

שילך ללמוד בעזה אם הוא מעודד אותם.

מה זה החופש הזה?

חברי הכנסת. קטי.

חברים שלו שיושבים לידו.

קטי, אני אעשה לך את זה קצר, יש לי הצעת חוק מוכנה. כדי להגביל את החופש האקדמי בנושא הזה, כל מי שרוצה שעכשיו יצטרף.

לא חופש אקדמי, חופש הסתה.

סליחה, סליחה, יש לי הצעה שעברה בקריאה טרומית בנושא הזה.

של חופש אקדמי להסתה?

בוודאי.

אז אנחנו נשב.

עוד רגע אני אדבר על זה ואנחנו נראה, כי היום זה יותר רלוונטי.

חברי הכנסת, אם אני אוכל להשיב.

כן, בבקשה.

דווקא במוסדות שלנו, במוסדות הפרטיים, באופן השוואתי היו הרבה יותר אקטיביים בהרחבה. במוסד שלי כבר הרחקתי שבעה אנשים – לא אני הרחקתי, אלה ועדת המשמעת הרחיקה – והם עכשיו בהליכי ערעור. הם כולם מיוצגים אגב, על ידי הקליניקה המשפטית של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם ארגון עדאלה. יש להם טענות משפטיות, ולכן זה נמצא בהליכי ערעור בתוך המוסד. אני מניח – הם רמזו על זה – שלאחר מכן הם ילכו לבתי המשפט.

שילכו, שילכו לבתי המשפט.

מה הרקע המשפטי?

רגע.

רגע, אני רוצה - - -

קטי, בשביל זה אנחנו צריכים חוק.

נכון. כן, בואו נעשה את זה כולנו ביחד.

יש חוק, יש חוק.

חברים, הבנו אנחנו נקדם את זה.

אני רוצה לדווח על - - -

הזכרת את הנושא המשפטי, מה הקשיים המשפטיים שקיימים כמשפטן?

אני רוצה לדבר על העובדות. המוסדות שלנו במקרה היו קצת יותר אקטיביים מהמוסדות האחרים. יש הרבה מאוד מוסדות והרבה מאוד אוניברסיטאות שהיו מאוד אקטיביים בדבר הזה ועשו גם צעדים חינוכיים, גם משמעתיים וכן הלאה. איפה מתעוררות הבעיות? קודם כול בכל שאלה משפטית, במקרי הגבול. בן אדם שאומר, צריך להרוג יהודים זה פשוט. יש מקרים שהדם עולה לראש, אתה רואה תלמידה שלי מצלמת את הבניין שהיא לומדת בו וכותבת להרוג את כל היהודים. אני רואה קבוצת וואטסאפ עם דיון ארוך מאוד תיאולוגי ומופשט על הסורא ה-14 בקוראן, סורת אברהים, למדתי אותה לכבוד המלחמה, נאלצתי ללמוד אותה. האם היא מחייבת להרוג יהודים? האם דין כל היהודים הוא אותו דבר?

סליחה, סליחה. אני אדם לא דתי, אבל אין פסוק אחד בקוראן שקורא להרוג יהודים. אין דבר כזה. אין, אין, אין.

מי ששינה את הקוראן זה חמאס דאעש וכל הארגונים האלה.

זאת הפרשנות של החמאס.

סליחה, סליחה, אין בקוראן – נקודה, אין.

איימן, איימן, בסדר. ההערה שלך נשמעה.

רגע, רגע, חס וחלילה – והשר התחיל בזה – חס וחלילה שנכתים בזה את כל הסטודנטים הערבים שלנו, אפילו לא את רובם. מדובר במיעוט קיצוני, מדובר באנשים צעירים. חלקם מתלהמים, חלקם מדברים שטויות, כי לפעמים יש צעירים שמדברים שטויות. כשאתה מדבר על מאות אלפי אנשים תמיד יש חלק שמדבר שטויות, בהם צריך לטפל, ואותם צריך להרחיק, ואותם אנחנו מרחיקים. רוב הסטודנטים היהודים והערבים מתנהגים כיאות. יש גם סטודנטים יהודים, לצערי, שמדברים שטויות. אני רואה בקבוצות הוואטסאפ – מוות לערבים. מה אני אעשה עם זה? ברור שצריך לטפל בזה.

סליחה, תגיד לי בבקשה, זה חשוב. למה כשיהודים אומרים מוות לערבים זה שטויות? שטויות.

לא, לא, לא, איימן. הוא היה ברור.

איימן, הוא אמר שטויות גם על הצד השני.

הוא אמר על שני הצדדים.

אמרתי על שני הצדדים.

הוא התכוון שזאת אמירה בלתי לגיטימית שאסור לומר אותה. אל תגיד שטויות, כי זה לא נתפס שטויות.

לחלוטין בלתי לגיטימית, ולחלוטין צריכה טיפול משפטי והטיפול המשפטי צריך להיות רגיש לנסיבות. לעומת זאת, שאל אותי היושב-ראש, איפה מתעוררות שאלות? מתעוררות שאלות על דברים שאין להם שום זיקה למוסד, ואז הוא בא ואומר, אתה ריגלת אחריי – האמת שלא אני ריגלתי אחריו אלא סטודנטים אחרים בקבוצות שלו – על משהו שאמרתי בוואטסאפ פרטי, למה אתה מעמיד אותי לדין במוסד על משהו שאמרתי בוואטסאפ פרטי בקבוצה של היישוב שלי? זאת שאלה, צריך להתווכח את הוויכוח הזה.

ואם זה פורסם בפייסבוק או באינסטגרם?

לא. אם הוא פרסם בפייסבוק זה ציבורי.

כל מה שציינתי במצגת שלי הכול מהפייסבוק, מהאינסטגרם ומהטוויטר.

בסדר. היושב-ראש שאל אותי איפה מתעוררות הבעיות? בדיווח אני אומר איפה מתעוררות הבעיות. אנחנו מתמודדים עם הבעיות, אומרים עמדה אחת ומקבלים עמדה אחרת.

חבל על הזמן, אני מציע להיות פרקטי. מה שעשה חבר הכנסת דוידסון, יש לו את המוסדות עצמם, ויש מוסדות שמטפלים ולצערי, יש מוסדות שלא מטפלים מספיק. אני מציע שאתם כוועדה שאחראית על הפיקוח תפנו במסודר למוסדות שלא מטפלים עם המקרים שהצגת ותבקש לדעת מדוע. דיברת על הטכניון ודיברת על הסמינרים, תן להם שהם יתנו לך תשובות פרטניות וזהו.

יש מכולם. יש גם באוניברסיטת תל אביב, יש במכללת ספיר.

נמצאים פה הנציגים של הטכניון ושל תל אביב, הם מטפלים כל הזמן והם מדווחים כל הזמן.

האם המל"ג מקבל דיווח של מספר הפניות והמקרים שהגיעו אליהם, שנפתחו אצלם באוניברסיטאות? זה עולה אליכם או לא עולה?

אני רוצה להסביר לכם מה היה במל"ג, פעם אחת ולתמיד שזה יהיה ברור. כל חברי המל"ג הוציאו הנחיה פה אחד על טיפול חמור בהסתה, עם תמיכה מלאה במל"ג. במקום להגיד מקבלים ועושים, מה שבעצם עשו זה שהאוניברסיטאות חוזרות אליי במכתב – ואני מבקש שהם יסבירו – שהם איבדו את האמון בי. זה המל"ג לא אני, המל"ג הוציא לכם הנחיות ואתם עושים את זה, אז למה תוקפים אותי אישית? תעשו את מה שאתם עושים. בצדק, אני מצדיע לאוניברסיטת חיפה, הם מטפלים בשיא החומרה והם עושים מה שצריך, כן.

כל הכבוד.

ויש אחרים שלא. אל תעלימו עין ואל תגידו, איבדנו את האמון בשר החינוך, יו"ר המל"ג. זאת החלטה של כל המל"ג וכל עם ישראל מצפה מכל המוסדות – וכן אני אומר, עושים, אני לא אומר שלא עושים. אבל לצערי, יש בין כל המוסדות גם כאלה שלא עושים והם צריכים לטפל בהם.

האם המל"ג קיבל דיווחים על מספר התלונות?

לא. למה? כי כל המוסדות בהתקפה על המל"ג שזאת פגיעה בחופש שלהם. תבין לאיזו הזיה הגענו.

יושב-ראש הוועדה, התקבלה החלטה פה אחד להעביר פניות למועצה להשכלה גבוהה של הסתה לטרור, כל פנייה שהתקבלה ואיך מטפלים בה. ועד ראשי האוניברסיטאות לקח את ההחלטה וזרק אותה לפח, הוא אמר שלמועצה להשכלה הגבוהה אין סמכות והם לא מתכוונים להעביר את הפניות האלה. איך אתה רוצה שנבצע מעקב ונבדוק אם המוסדות האקדמיים מטפלים, כשהמל"ג מקבל החלטה והם זורקים את זה לפח. ואז אנשים פה בשוק, איך אוניברסיטאות בעולם נוהגים באנטישמיות כלפי יהודים, כשכאן במדינת ישראל המוסדות האקדמיות לא מטפלים בזה. איך זה הגיוני?

כל מילה, כל מילה.

תודה רבה. תגיב, בבקשה.

אני רוצה להגיב על כמה דברים שנאמרו. נאמר הביטוי – שהרבה אנשים לא אוהבים אותו פה – חופש אקדמי.

כולם אוהבים את הביטוי הזה, כולם.

טוב לשמוע את זה, כבוד השר. הצד השני של המטבע שנקרא חופש אקדמי זאת אחריות ומנהיגות. קשה לי לראות סקטורים נוספים בציבוריות ובחברה הישראלית שנהגו באחריות כפי שנהגו האוניברסיטאות. ואני אתן כמה דוגמאות. תוך יומיים מפרוץ המלחמה הנוראית הזאת יצאנו כל המוסדות באמירה של אפס סובלנות, בכל מוסד שאני מכיר. אני מכיר את האוניברסיטאות, לא אחראי פה לכל המכללות. סטודנטים הושעו, כולל בטכניון שהוזכר פה. חיפה שהוזכרה, אצלי בבית באוניברסיטה העברית, השענו סטודנטים. נאמר שתהיה אפס סובלנות ויש אפס סובלנות, בכפוף – ואמר את זה פה חברנו רון שפירא – לוועדות משמעת. הנושאים נידונים, הרבה מהחבר'ה האלה מגיעים עם עורכי דין, וזה לגיטימי, ויש אפס סובלנות, נקודה. שמחנו מאוד שגם המל"ג באה אחרי זה ואמרה את זה.

לא שמחתם, הוצאתם מכתב שמתנגח במל"ג על האמירה הבסיסית של המל"ג שבמקרה הקיצון. והינה, אני אומר עוד פעם, המגזר הערבי מתנהג באחריות רבה, שלא יצא מפה כאילו אנחנו מאשימים את המגזר הערבי, להיפך, אנחנו רואים שותפות רבה. אבל כן, במקרי הקיצון המחרידים האלה חייבים לטפל באפס סובלנות, זה מה שאמרנו, זה מה שאתם עושים לדבריכם. ובמקום להגיב, בסדר, אנחנו איתכם, יצאתם באמירה שערורייתית שאיבדתם את האמון במל"ג – זה היה בזוי.

בסדר. אני אתייחס לנקודה נוספת שעלתה.

כבודו, יכול להתייחס לאותו מכתב?

אני לא מכיר את המכתב. התשובה היא שאני לא מכיר את המכתב.

למה זה הופך להיות דיון התנגחות בין יושב-ראש המל"ג למל"ג?

לא, לא, לא. לא התנגחות. לא, לא, לא. נאור, נאור, לא. אני כיושב-ראש הוועדה שאלתי שאלה מאוד פשוטה. האם הנתונים מגיעים מהאוניברסיטאות למל"ג?

בסדר. זה לא מכתב שקשור בכלל ללחימה. אני יודע איזה מכתב.

לא, בנושא ההסתה. אנחנו הוצאנו אמירה ברורה, כולל נציגי האוניברסיטאות במל"ג. תבינו הצביעו פה אחד בדיון, ולא הייתה שום כוונה להתעמת עם האוניברסיטאות או עם מי מהאוניברסיטאות, זה היה לכל המוסדות האקדמיים. יצאה הנחייה מאוד ברורה שביקשנו לדעת כמה מקרים היו, ביקשנו שתדווחו לנו כדי שנדע וחיזקנו את ידם במאבק הזה. ובמקום ללכת איתנו יד ביד באירוע, הם בחרו להתנגח, על זה אני מלין, ואני שם את זה בצד, סיימנו לדבר על זה. תמשיכו לטפל בחומרה, זאת הדרישה של כל האנשים מסביב פה.

כבוד השר, בנקודה הזאת יש הסכמה מלאה. אני רוצה להתייחס לנקודה הנוספת שהיא חשובה מאוד והיא נושא המילואימניקים. חברים, הרבה מעבר לסולידריות למילואימניקים, במוסד שלי יש כשליש מגויסים. זה לא הם המילואימניקים זה אנחנו המילואימניקים, לי אישית יש שלושה ילדים במילואים, שליש מהסטודנטים שלנו. זה לא הם וזה לא איך אנחנו עוזרים להם, אלא זה אנחנו. הדאגה למילואימניקים – וזה נאמר שוב ושוב בהודעות ור"ה – היא בראש סדר העדיפויות שלנו.

מצד שני, וצריך להבין פה את המתיחות, גם קיום חיים נורמליים במדינת ישראל, והמשך הכשרה של רופאים, עובדים סוציאליים וכלכלנים היא דבר לא פחות חשוב. אם היינו סוגרים את המוסדות בכל פעם שיש לנו 5% במילואים, ברוב שנות קיום מדינת ישראל לא הייתה השכלה גבוהה. ואנחנו מתמודדים פה במתיחות הגדולה הזאת בין הצורך - -

אנחנו לא ב-5% אנחנו ב-100%.

- - לתת כל מה שניתן למילואימניקים ולוודא שהם יוכלו לסיים את לימודיהם בצורה מכבדת, מכובדת וראויה. לבין הצורך להמשיך ולקיים את האקדמיה, את המחקר ואת ההוראה.

אתה רוצה דוגמה שלא עונה על מה שאתה אומר? יש דוגמה מאוד חריפה מאתמול, רק מאתמול.

תני לו רגע לסיים.

רגע אחד, רגע אחד.

לא אחת.

קטי, תני לו לסיים.

זאת המתיחות שאיתה אנחנו מתמודדים. מהיום השלישי אחרי המלחמה באנו והודענו שאנחנו דוחים את הלימודים. גם ההודעה שהוצאנו אתמול לא אמרה שנפתח את הלימודים ב-24 בדצמבר, אמרנו לא לפני, אמרנו שיהיו שבועיים של הכנה. הקושי שלנו, כחלק ממדינת ישראל, הוא שיש פה מציאות לא ברורה. כלומר, מתי ישתחררו המילואימניקים? איזה אחוז ישתחרר? ואני אומר, וחשוב להגיד את זה, אם יהיה אחוז נמוך במילואים נמשיך לקיים את לימודי הרפואה, כי צריך רופאים וצריך כלכלנים. העבודה שכולנו עובדים יום ולילה, כל המוסדות כיום, היא לבנות את מערכי התמיכה.

מערכי התמיכה מאוד מורכבים, יש בהם מרכיב כספי ולפעמים הוא המרכיב הפשוט. והוזכרו פה מוסדות שיתנו כסף. חברים, זה לא כסף שלא קיבלנו ולא ביקשנו גם מהמדינה, זה הכספים שלנו. המוסדות הציבוריים, חשוב לומר, 60% מהמימון הוא מדינתי ו-40% הוא מהמוסדות. אנחנו דואגים לזה. אנחנו עמלים בכל המוסדות כיום לבנות את מערכי התמיכה למילואימניקים. בחלק מהמוסדות זה מה שאנחנו קוראים סמסטר צל. כלומר, אם הלימודים, אנחנו עדיין לא יודעים, יפתחו ב-24, סמסטר צל שיתחיל להערכתנו כחודש אחרי, ללוות את אותם מילואימניקים בעיקר במקצועות הקשים יותר, במקצועות ההנדסה ובמדעים המדויקים.

אגב, אנחנו בונים דבר שהוא עתיר מיליונים של קבוצות התרגול לדוגמה. אם בקבוצת תרגול ממוצעת במוסד אקדמי כיום יש בין 60-50 תלמידים, לקבוצות תרגול של מילואימניקים יהיו בין 20-10 תלמידים. זאת כמעט עזרה של אחד לאחד. יש לנו קושי קטן, אגב, רוב המתרגלים שלנו במילואים. ולכן, אני אומר שאין לנו כרגע במרבית המוסדות מתכונת מסוימת שאומרת, כך זה יתנהל. אנחנו לא יודעים כי המטרה היא מטרה נעה, היא לא תלויה בנו. אנחנו נעשה כל מה שניתן, באמת כל מה שניתן, בין אם נקבל כסף מהמדינה, ובין אם לא נקבל – אני מקווה שנקבל – כדי לוודא שהמילואימניקים שלנו, ואני חושב גם על שלושת הילדים שלי, יסיימו את לימודיהם ויקבלו את התמיכה.

אני אתן עוד דוגמה, עלתה שאלת הנ"זים. כמה נ"זים נותנים עבור או תמורת שירות המילואים. ראשית יש חוק במדינת ישראל ואני חושב שחברי הכנסת מכירים את זה, זה היה בדוח הממ"מ פה. ישנן נקודות זכות מול שירות המילואים. מה שנעשה מעבר, בשיתוף פעולה מצוין אגב, בין מל"ג לבין פורום הרקטורים שלנו, זאת ההחלטה אתמול שהשר הזכיר. זאת החלטה שאומרת, חברים, מל"ג מאפשרת תוספת נ"זים וההחלטה היא החלטה של מוסדות בתוכניות הלימודים הרלוונטיות. ופה אנחנו הולכים יד ביד עם המל"ג. וישנם תוכניות, אין לי ספק שבהן יינתנו, ואני כבר יודע על חלק מהמוסדות, כמות נ"זים מכובדת תמורת שירות מילואים. ומצד שני כשמלמדים רופא, הרופא לא יכול להגיד חבר'ה, אני לא יודע קרדיולוגיה כי קיבלתי נזים על שירות מילואים. זהו אותו חופש אקדמי ואותה חשיבה על איך אנחנו בונים את זה נכון. זה מה שאנחנו מנסים לעשות.

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. ומייד אחרי זה קטי.

עכשיו מקריאים חוק שלי.

תסתדרו ביניכם.

לא, הכול טוב.

יוסי, תן - - -

אני אתן לסטודנטים, אני אתן. נאור, הם רשומים לי, תאמין לי. יוסף, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני רוצה להתייחס לחלק השני שהגישו חבריי לוועדה על הסתה לטרור כהגדרתם בתוך המוסדות להשכלה גבוהה. כבוד השר, כנראה שהעמדה של החברה הערבית, שהיא עמדה ערכית ומוסרית מפריעה לאנשים רבים בחודש האחרון. העמדה שלנו מהיום הראשון לאור כל מה שקרה היא עמדה ערכית ומוסרית, ואנחנו לא משלמים מחיר לאף אחד בעמדה הזאת. אנחנו לא רוצים לרצות אף אחד, ולא להתיפייף בפני אף אחד כי זה סולם הערכים שלנו, וככה אנחנו מתנהגים. לכן, מהיום הראשון, אחרי כל מה שקרה, בניצול ציני אני אומר, כן ניצול ציני, מוקמים בתוך האוניברסיטאות והמכללות חמ"לים לעקוב אחרי הסטודנטים הערביים על מה שהם יכתבו. יש חופש ביטוי, ואפשר לבחון כל דבר לגופו של עניין.

חופש ביטוי.

אנחנו במדינת חוק, ויש חוק הסתה, ויש חוק תמיכה בטרור, ויש אנשים ערבים או יהודים שמדברים על הסתה. במקרה הזה ובסיטואציה הזאת אילו סטודנטים ערבים, אבל כש-200 אנשים בנתניה קוראים לסטודנטים ערבים, מוות לערבים, זה עובר כעוד אמירה.

אני הייתי הראשון שהיה נגד זה. אני נלחמתי נגד זה.

כאילו עוד אמירה. אל תיקטע אותי בדברים, תן לי לסיים את הדברים שלי, ואחר כך תגיד מה שאתה רוצה. לא הפרעתי לך. אמרת דברים קשים ולא הפרעתי לך.

לא, לא נכון. נאמתי בכנסת על זה, והייתי נגד זה.

חבר הכנסת, אלה שקראו מוות לערבים לא היו סטודנטים – הם לא היו סטודנטים.

חברים, חברים. בסדר, לא ביקשתי התערבות. חבר הכנסת באמצע זכות דיבור, עם כל הכבוד.

מה אתה מתנצל - - -

בחודש האחרון מאות סטודנטים ומרצים ערבים משלמים מחיר בניצול הציני הזה. יש יותר מ-100 כתבי אישום שהוגשו. גם עורך דין מתחיל בקורס מבוא למשפט שיסתכל על כתבי האישום יראה שאין שום בסיס. חלק מהם באוניברסיטאות ובוועדות המשמעת, אי-אפשר להפוך אותם גם בגלל המצב. כמה שהוא קשה וכמה שהוא מורכב, אי-אפשר להפוך ועדות משמעת באוניברסיטאות לבית דין שדה. שירחיקו ויגרשו סטודנטים. הייתי מצפה מהדיון הזה, כבוד השר, כבוד יושב-ראש הוועדה, יחד לבחון איך אנחנו יכולים לצאת למסע. איך נכין את המוסדות להשכלה גבוהה שיותר מ-20% סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה הם ערבים. ומי שחושב שאחרי שנחזור לא יהיו סטודנטים ערבים באוניברסיטאות – לא. ויחד צריך לחשוב איך אנחנו - - -

אף אחד לא חושב על זה, ואף אחד לא אמר את זה, יוסף.

רגע שנייה, שנייה.

לא, יוסף, ברשותך.

איך אנחנו מגבירים את הסולידריות, את הסובלנות ואת השותפות. אני בא מבית פוליטי.

אני מסכים איתך. אבל אנחנו לא יכולים להפוך את זה לדמגוגיה, ולהפוך שכל אזרחי ישראל חושבים שערבים לא צריכים להיות באוניברסיטאות – זה לא נאמר ואף אחד לא חושב את זה.

זאת לא דמגוגיה, זאת לא דמגוגיה. כבוד היושב-ראש, אני בא מבית פוליטי, תאי הסטודנטים של חד"ש באוניברסיטאות הם יהודים וערבים יחד. ולכן, זאת לא דמגוגיה זאת האידיאולוגיה שלנו. אנחנו באים ממקום, גם כשאני מדבר איתך אני מדבר איתך על שותפות. אני בא מבאר שבע, מהנגב, והחברה הבדואית שילמה מחיר. גם בשגרה עבדנו על שותפות, גם על עמותת - - - בבאר שבע לומדים היום יהודים וערבים בבית ספר דו-לשוני. אז זאת לא דמגוגיה זאת אידיאולוגיה ועקרונות. זאת העמדה שלנו. כנראה שלחלק ממקימי החמ"לים והמעקב זה מפריע. צריך להפסיק את הרדיפה, צריך לחשוב באחריות, ויחד איך מחזקים את המרקם הערבי יהודי ואת השותפות. כל דבר אחר הוא ניצול ציני שאנחנו דוחים אותו.

ולהתעלם מהסתה שמובילה לרצח.

לימור, לימור.

אני רוצה לענות לה. מי שאומרת על רוצח משפחת דוואבשה שהוא צדיק, לא יכולה הטיף לי מוסר – תתביישי לך.

הוא פשוט חף מפשע.

תתביישי לך.

תודה רבה. יוסף, יוסף.

נו באמת, לימור.

אל תעשי את זה.

מי שאומר על רוצח, חף פשע – תתביישי לך.

אם הייתי חושבת - - - אתה סתם דמגוג.

יוסף, יוסף.

תתביישי לך.

אם הייתי חושבת שהוא רצח לא הייתי אומרת את זה.

יוסף, עד עכשיו אמרת דברי טעם.

תתביישי לך.

אם הייתי - - -

תתביישי לך. תתנצלי יש לך הזדמנות לתקן.

לימור. חברים, אני לא רוצה להוציא אף אחד מכם.

יש לך הזדמנות להתנצל.

אתה תתנצל. מי שצריך להתנצל זה אתה.

לימור. יוסי, זה - - - את הדיון.

יש לך הזדמנות להתנצל, תתביישי לך.

יוסף, יוסף, שנייה אחת.

אל תוסיפי לנו דוגמה.

אם הייתי חושבת שהוא רצח לא הייתי אומרת את זה.

לימור, לימור.

שכחתי שסיימת קורס לבימה. עוד אחת.

אתה שר חינוך, אתה לא יכול לשמוע דברים כאלה.

אני אתחיל להוציא אתכם. רגע, אני רוצה להתייחס לזה אבל.

הוא לא רצח, הוא לא רצח. אם הוא היה רוצח לא הייתי אומרת את זה.

אתה שר חינוך. אנחנו נגד הסתה בדיוק כמוך.

נעמה, לא ביקשתי עזרה. לימור, תודה רבה.

אתה שר חינוך, - - - חף מפשע אחרי ששרף משפחה.

יוסף, שנייה, אני רוצה להתייחס לזה.

חברת הכנסת אומרת בית המשפט ביטל - - -

תכעסו. תכעסו על 1400 נרצחים, ראינו מי אתם. ראינו מי אתם, ראינו מי אתם.

- - - בית משפט ישראלי. ואת אומרת שהוא צדיק.

לימור, אני לא רוצה להוציא אתכם. יוסף, יוסף.

ראינו מי אתם, 1,400 נרצחים באכזריות.

תתביישי לך, תתביישי לך. תתנצלי.

לימור, לימור, תודה רבה. יוסף, עד עכשיו אמרת דברי טעם, חבל שהפכת את זה למשהו אישי עם חברת הכנסת.

היא לא תטיף לי מוסר, היא לא תטיף לי מוסר.

שנייה, אף אחד לא הטיף. היא לא הטיפה מוסר.

היא לא תטיף לי מוסר כשהיא אומרת על רוצח שהורשע בבית משפט ישראלי שהוא צדיק.

יוסי, מחילה, יש פה סטודנטים - - -

בסדר, אנחנו ראינו את כל הגיס החמישי שנמצא אצלכם.

הם ידברו, הם ידברו. אתה רוצה לנהל את הוועדה? תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. תודה רבה. רגע, רגע, השר רוצה להתייחס, שנייה.

נעמה, אני רוצה להגיד משהו על הוויכוח הזה ואני חושב ששניכם צריכים להסכים לזה. ואני הולך להתייחס לשני הדברים שנאמרו, בעיניי זאת עמדתי, חבר הכנסת עטאונה, אני בטוח שאתה מגנה מכל וכול קריאה להסתה וכול תמיכה בחמאס. ואני רוצה לומר לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, מי שהואשם בבית המשפט הישראלי כרוצח, הוא רוצח והוא צריך להישאר בכלא.

יש על זה הרבה מאוד שאלות.

תודה רבה, שר החינוך. זה חשוב מאוד.

איזה שאלות, לימור? איזה שאלות?

בסדר, ככה אתם חושבים. יש על זה הרבה שאלות.

איזה שאלות? - - - שאלות.

לימור, אני לא פותח עכשיו משפט - - -

- - -

אני מציע שנעבור לדיון היותר חשוב על המילואימניקים. אני מציע שנעבור לדיון על המילואימניקים.

בבקשה, חברת הכנסת קטי שטרית.

רק הערה קטנה משפט.

לא לחזור לזה, קטי, בבקשה.

לא, רק משפט. נרצחו בדואים, וכולנו ראינו את הסרטון המזעזע שהוא אומר להם אני ערבי, אני ערבי והם יורים בו. כי הם מפלצות, הם לא בני אדם, הם מפלצות.

אני מדבר על תמיכה באוניברסיטאות.

אגב, לגבי נתניה אלה לא היו סטודנטים.

אבל רדיפה זה לבדוק את ההסתה? זאת רדיפה?

מקריאים עכשיו את החוק שלי בוועדת הבריאות, חוק ההמשכיות שיאפשר לחיילים שנהרגו, שנרצחו, קצבת זרע. ולכן, חשוב לי לחזור לשם. כרגע יש מישהו שממלא את מקומי. אני רוצה להגיד מספר דברים לנציג המל"ג, אולי אתה לא יודע אבל קיבלתי אתמול SMS מחברה שלומדת רפואה בצפת. ושימו לב למה שנאמר לה, חברים שלה, סטודנטים לרפואה, שנמצאים בתוך עזה, מבקשים ממנה לטפל בהודעה שהם קיבלו מהאוניברסיטה, שבסבבים של בתי החולים הם לא יוכלו להיות, כי הם בעזה, הם שומרים עלינו. ואומרים להם, תצטרכו להישאר שנה כי אתם לא יכולים לעשות את סבב בתי החולים. תגידו, זה נורמלי?

כשאני שומעת את יושב-ראש המכללות, שאגב, אני הייתי בין התומכים בכם, אני הייתי ראש המטה של שר החינוך ותמכתי בהקמת מכללות פרטיות ואני בעד מכללות פרטיות. אבל תקשיבו, הפכתם למכונת כסף. זה מה שמעניין אתכם, רק הנושא הכלכלי, לא מעניין אתכם מה יש לנו פה. מה נסגר איתכם? אתם מענישים את טובי בנינו שנלחמים כעת בעזה.

אני שואלת את עצמי, איזה ריכוז יש לאותו סטודנט שנמצא שנה שלישית או רביעית לפני התואר כשהוא לא יודע מה קורה עם התואר שלו, כי כשהוא יחזור לשם יכול להיות שיבקשו ממנו להישאר עוד שנה. באמת שאין דרך אחרת יצירתית? איך דרך אחרת? מה עם השלמות? מה עם סמסטר קיץ? אנחנו לא שומעים את הפתרונות האלה מכם, למה כי אתם צריכים לשלם כפול? אני יכולה להתחייב לפניך שבוועדת כספים אני אפעל כדי שיפצו אתכם.

אסור שזה יקרה בשום פנים ואופן לחיילים הקדושים, הטהורים, המלאכים בירוק, שבזכותם אנחנו יושבים כאן. כי ראינו מה המפלצות מסוגלות לעשות, ראינו שאם לא היינו עוצרים את המפלצות האלה לאן הם היו מגיעים. והם היו מגיעים כי הם נחושים, כי הם נחושים לחסל, הם נחושים לחסל את המדינה הזאת. אין פשרות, הם לא מוכנים לשום פשרה, לא למשאים ומתנים ולא לכלום. הם מבחינתם מהנהר ועד הים. זה אומר למחוק את המדינה הזאת, וזה אומר או אנחנו או הם. זה המסר שצריך להגיד לכם.

סליחה, את בעד מדינה לצד מדינה?

אני אגיד לך, אני גדלתי בביתר, אני שתי גדות לירדן – זה ייתן לך את התשובה. תאמין לי אם תעשה סבב עכשיו בין ערביי ארץ ישראל היקרים והטובים, שתורמים המון למדינת הזו ותשאל אותם מי מוכן ללכת לצד ההוא, אף אחד לא יסכים ללכת.

אני אשאר באמונה שלי, אבל אני רוצה שלום.

כי יש שם מפלצות, יש שם מפלצות שמשקיעות בתוך האדמה מלמטה במקום מעל, כי המטרה שלהם היא להכחיד אותנו – לגמור אותנו. אין להם שום מטרה אחרת חוץ מזה.

ולכן, אני חוזרת ואומרת, המל"ג שאישר למכללות הפרטיות את הפתיחה, את הקורסים ואת כל מה שמשתמע מכל זה, החליט שבאוניברסיטאות דוחים את הלימודים. אני מצדיעה לכם על זה, כול הכבוד. אבל אתם לא יכולים להשמיע את הקול שלכם לגבי המכללות? הרי הם יבואו אליכם בדרישות ויבקשו מכם לאשר עבורם קורסים חדשים. אני הייתי מרצה בבר אילן, כל קורס כזה היה צריך לעבור אישור, ואם לא היה עובר אישור של המל"ג אי-אפשר היה להכיל אותו. ואני שואלת מה זאת האטימות הזאת? אני שומעת חיילים שמתקשרים, הבן שלי גם נמצא בדרום, אומרים לו תגיד לאימא שלך אם היא יכולה לסייע לנו. זה לא נורמלי שזה בכלל בא לידי ביטוי או לדיון. הייתם מייד צריכים להגיד להם, מה שאתם מתחילים כשנת לימודים, גם הם צריכים כשנת לימודים.

חברת הכנסת שטרית, את מפספסת נקודה אחת, המל"ג לא מחליט בנקודה הזאת.

המל"ג יכול להמליץ. אתה יודע, אני שומעת את זה הרבה בפקידות הבכירה של המשרדים. זה לא אנחנו זה הם, לא אנחנו מחליטים זה הם. האמן לי, יש הרבה מנופים למל"ג מול המכללות הפרטיות שהם יכולים להשתמש בהם, השאלה האם הם רוצים לעשות את זה?

אבל המכללות הפרטיות נותנות יותר ולא פחות.

פרופ' שפירא אמרת את הדברים שלך בזכות הדיבור שלך. הדברים שלך היו ברורים ונאמרו. חברת הכנסת שטרית, להיכנס לסיכום, בבקשה.

אני חוזרת ואומרת, הייתי בעדכם. הרי סטודנט שלומד אצלכם משלם הרבה יותר.

והוא מקבל יותר. המילואימניק מקבל יותר.

לא, אם אתה לא מתחשב בו.

אבל אני מתחשב בו עוד יותר.

פרופ' שפירא, זה לא דו שיח.

לא, אתה לא מתחשב בו. הפתרונות שלך הם לא פתרונות יצירתיים, הם פתרונות של חשיבה אחת וצרה – רק חשיבה כלכלית. ולצערי הרב, כמי שהייתי הלוחמת כדי שתקבלו את האישורים שלכם, אני אומרת לך, שאני מתחרטת. כי אם אתם כל כך אטומים כלפי הסטודנטים שמשרתים היום ומשלמים מחיר קשה מאוד, כדי שאתה ואני נוכל לשבת פה. אני חושבת שזאת אטימות שאין כדוגמתה.

חבל ש - - - מפוזר. את לא הקשבת למה שאמרתי.

היא לא הייתה פה.

פרופ' שפירא. קטי, כנראה לא היית פה בהתחלה.

את לא היית פה.

מה זה משנה?

כי הוא אמר דברים ואת לא יכולה לדבר - - -

- - -

קטי. נאור, אני לא צריך עזרה. קטי, לא.

דבר אחד - - -

כשלא היית פה פרופ' שפירא הסביר.

אני שמעתי אותו. למה אתה אומר שלא הייתי פה? הייתי פה.

אז שמעת. אני לא יודע אם היית או לא היית. פרופ' שפירא הסביר וחלק מהדברים שהוא אמר הוא אמר שהוא הקים איזשהו מתווה, ומה שהסטודנטים יצטרכו לקבל הם יקבלו, אם יצטרכו לפתוח קורסים וכולי.

אתה גם לא שמעת מה שהוא אמר.

אני שמעתי הכול. אם יצטרכו לפתוח קורסים - - -

אדוני היושב-ראש, החייל נמצא עכשיו בתוך עזה, מחרף את עצמו.

קטי, קטי, אין לזה קשר.

הוא צריך לחשוב מה יהיה עם הקורס שלו?

אין לזה קשר, הוא לא צריך לחשוב .

תגידו, זה נשמע לכם נורמלי? זה נשמע נורמלי?

הוא לא צריך לחשוב. ור"ה חושב וייתן את הפתרונות.

צודקת.

זה נשמע נורמלי? יושב פה יושב-ראש התאחדות הסטודנטים מתחנן. יושבים פה נציגים ומתחננים. מה זה הדבר הזה?

קטי, תודה רבה.

יושב-הראש, ברשותך תשובה קצרה.

אנחנו שולחים להם חבילות. אבל איפה האנושיות?

קטי, קטי, תודה רבה.

מילה קצרה על החזרה של תלמידי הרפואה בשנים הקליניות. זאת לא בקשה זאת דרישה של משרד הבריאות, כדי שהצנרת של הכשרת רופאים תמשיך. סידרנו, פורום דיקני הרפואה אל מול משרד הבריאות, את ההסדרה של מה שיעשו המילואימניקים. תינתן להם תשומת הלב והם ישלימו. ואני אומר את המשפט החשוב ביותר, וחשוב שגם יירשם, זאת התחייבות של פורום דיקני רפואה – שום סטודנט לרפואה שגויס לא יפסיד שנה. אנחנו נעשה הכול.

אז תודיעו לאוניברסיטאות. הם הודיעו להם כבר.

זאת התחייבות, זאת התחייבות.

הם הודיעו לסטודנטים. אתה מבין מה זה סטודנט שנמצא עכשיו בתוך הלחימה וחושב שהוא יורד בשנה?

קטי, קטי, זה לא דו-שיח. את חושבת על עצמך, אמרת את הדברים.

אבל אין חיבוק, כנראה אין קשב בין האוניברסיטאות לבין המל"ג.

יש חיבוק ויש קשב. אנחנו ניתן לכולם להביע את דעתם ולהגיב איפה שצריך להגיב. נמצא איתנו עיליי הררי, מסמינר הקיבוצים. בבקשה, עיליי.

תודה רבה שאתם נותנים לי לדבר, אני מעריך את זה מאוד. שלום לכל יושבי החדר. בעברי הייתי סטודנט לחינוך מיוחד בסמינר הקיבוצים – שאפילו לא השכילו לשלוח לפה נציג לגבי הטענות שלי. יש לנו ארבע תומכות טרור בסמינר, והסטודנטיות שלנו הן לא סטודנטיות רגילות. הם סטודנטים וסטודנטיות שילמדו את הילדים שלכם, הם יגדלו את דור העתיד. יש לנו סטודנטית בשם מאלכ אבריעה שפרסמה פוסט של אחותה. היא שיתפה את הפוסט של אחותה, והביעה בו את תמיכתה. היא תומכת בכל ההתנגדות של העם שלה, כדי לשבור את הכיבוש ואת המצור של האפרטהייד. הקמתי עצומה ואיגדתי כמה סטודנטים, והמכללה מסרבת לדבר איתי. שלחתי להם אינספור מכתבים – התעלמות.

היא מסרבת גם לדבר איתנו.

אנחנו מכירים את זה, זה מוכר.

הם לא שלחו נציג וזה בעייתי. איימו עלי בתביעת דיבה, על זה שהקמתי את העצומה.

אני אשמח להגיב, אני לא נציגה שלהם.

מי גברתי?

שמי ד"ר לילי רוסו, אני מנהלת אגף הכשרה אקדמית במשרד החינוך. סמינר הקיבוצים מתוקצב ות"ת, אבל הוא גם תחת הרגולציה והאחריות שלנו.

אנחנו מכירים את המקרה הזה?

אנחנו מכירים את המקרה, המקרה מטופל מאוד, הוא הועבר – כל המקרים דרך אגב.

איך הוא מטופל, בבקשה? הוגשה תלונה במשטרת ישראל?

אני אגיד. הועברו גם מכתבים אלינו וגם למשרד. במקרה הספציפי הזה מכיוון שוועדת המשמעת של המכללה החליטה להעביר את זה לטיפול המשטרה, נפתח תיק במשטרה וכרגע זה מטופל דרך המשטרה.

אוקיי, אז המכללה מחליטה?

שנייה, שנייה, שנייה.

אנחנו רוצים - - - מהמכללה.

אפשר להעביר גם לוועדה פה.

מה לגבי השעיה? למה אין הליך השעייתי במקרה הזה?

בזמן התהליך מה קורה עם הסטודנט?

קודם כול, הלימודים עדיין לא התחילו במכללות להכשרת מורים. הסטודנטית מושעית מההתנסות הקלינית.

היא לא מושעית.

היא מושעית. יש לנו באופן רשמי מכתבים של פרופ' ציפי ליבמן, שמנהלת את זה באחריות.

על מה אתה מבסס את זה שהיא לא מושעית? למה אתה אומר שהיא לא מושעית?

היא לא מושעית.

שי גליק, תודה רבה.

היא לא מושעית. סיפורים, סיפורים, הבנו.

זה לא סיפורים.

כרגיל אתם באים ומספרים לנו סיפורים כאן בוועדה.

לימור, לימור, אני מבקש.

עזוב, עזוב.

אל תגידי לי עזוב, אני לא אתן לאף חבר כנסת לזלזל באנשי המשרדים. אתם רוצים תגידו את העמדה שלכם בצורה ברורה וחדה – אל תזלזלו בהם.

מספרים לנו סיפורים.

את יכולה להביא את המכתב שקיבלת? תביאי את המכתב כדי שחברי הכנסת יראו. ואם במכתב יש אמירה של השעיה ברורה, ומצד שני הסטודנטים טוענים שהיא לא מושעית, אני מבקש לבדוק את זה מול הנשיאה שם.

אני מתפלא. ידעתם שיש דיון היום, איך לא הגעתם מוכנים עם תשובות מיידיות ומכתבים?

יש לי מכתבים.

מגיעים לדיון בוועדת חינוך וזה אחד מהנושאים, ידעתם את זה. זה לא בהפתעה.

היא לא מסמינר הקיבוצים.

אני לא מסמינר הקיבוצים.

אני לא בא אלייך בטענות.

רגע, בואו נעשה סדר. היא לא מסמינר הקיבוצים.

אבל המוסדות, המוסדות עצמם, תבואו מוכנים.

אבל סמינר הקיבוצים לא הגיעו לפה, הם לא באו. היא רק אומרת לך שמתוך משרד החינוך יש מסמך.

אני מבקשת ממך חבר הכנסת וגם ממך, אנחנו באותו צד, אני מבקשת מכם להקשיב עד הסוף. אני מייצגת את כל המכללות להכשרת מורים, אני לא מהסמינר עצמו. יש בידיי - כיוון שאנחנו פנינו לסמינר לקבל תשובות, לקבל את כל הפרוטוקולים של הוועדות ואת התביעות למשטרה -  את המסמכים ואני אעביר את זה.

רגע, לילי, את צריכה לדעת דבר אחד, כשאת אומרת שהדברים מטופלים זה לפי מיטב ידיעתך, כי עולה פה טענה שזה לא מטופל. ולכן, צריך לבדוק האם ההצהרה של סמינר הקיבוצים למשרד החינוך תואמת את מה שקורה בשטח.

נכון. אני אביא את מה שיש בידיי אליהם.

האם יש למשרד אפשרות אכיפה?

יש כלים.

מה הכלים?

למשרד אין כלים.

אנחנו לא יכולים להשעות סטודנט במכללה, המכללה יכולה.

אתם יכולים לתת סנקציות? במידה ואנחנו יודעים שאותו סטודנט - - -

אין לנו את האפשרות, אני גם לא הרגולטור. ההחלטה היא שברגע שיש משהו הכי קטן שלא ברור אם זה חופש הביטוי או הסתה, מעבירים את זה לטיפול משטרתי. זה כתוב וזה הועבר ואפשר להעביר.

גם המכללה לא יכולה.

אין לנו את הסמכות הזאת בכלל. דבר אחד שמאוד מאוד חשוב לי לציין, כל המכללות להכשרת מורים הקימו פורום חיים משותפים. בפורום החיים המשותפים שיש בו נציגים של כל המכללות להכשרת מורים והאוניברסיטאות שמכשירות מורים, יצא מסמך הסכמות ומסמך מדיניות שמחייב את כולם. מעבר לזה שלקראת פתיחת השנה האקדמית נעשים הרבה מאוד פעולות כדי שיהיה איזשהו מרחב בטוח לקמפוס משותף.

אני באופן אישי וחברי הכנסת לא יודעים על שום פעולה שנעשתה בסמינר הקיבוצים, אנחנו הגענו לוועדת חינוך.

יצא מכתב לכולם.

איפה המכתב? למה הוא לא הגיע לוועדת חינוך?

בסדר, הוא יגיע.

אז בינתיים זה שקר. בינתיים.

לא, לא. אני מאוד מבקש, עיליי. עם כול הכבוד, נזפתי בחברי כנסת ואני נוזף גם בך, לא להגיד שקר. ביקשנו, היא אמרה שיש מכתב והמכתב יועבר לוועדה.

עוד דבר אחרון. אני רוצה להדגיש שאנחנו לא נחזור ללמוד עם תומכי טרור. אני ממש לא רוצה שהמורים של הילדים שלכם יהיו תומכי טרור, ואני אעשה הכול.

בגלל זה הם צריכים להיות מושעים – בהחלט.

בהחלט. נמצאת איתנו בזום פרופ' יפעת ביטון, יו"ר ועד ראשי המכללות ונשיאת מכללת אחווה. היא יצאה? טוב.

היא לא זמינה? תעלו אותה כי חשוב שהיא תדבר.

בני בן ארי, בבקשה.

שלום לכולם, תודה על קיום הדיון. יושב ראש הוועדה, כבוד השר שמלווה את נושא המילואים ביחד איתי מיום כניסתי לתפקיד. אני קצין מילואים ראשי, אני אנסה לתת את הקולות מהשטח כמו שהם מגיעים אלינו. אבל לפני זה אני חייב רגע להגיד, אני לא חשבתי לעשות את זה, אבל אני כן רוצה לספר שני סיפורים קצרצרים. בנימה אישית, כי הייתי שמח שהדיון יחזור להיות על נושא פתרונות ומענה לסטודנטים, ויחזור להיות עם האופי המלכד והמאחד שהיה פה בהתחלה, שהוא זה שנותן לנו, אנשי המילואים, את הכוח ללכת ולעשות את מה שאנחנו עושים. 

אני אתחיל בכניסה לכנסת, היום בבוקר באנו להיכנס לכנסת, עלי יש רק חוגר, ככה אני מסתובב כשאני על מדים, ואני מגיש את החוגר הצבאי לשומר והוא אומר לי זה לא תופס. זאת לא תעודה רשמית של מדינת ישראל. האם יש לך רישיון נהיגה?

בושה.

הייתי שמח אם בתור התחלה הייתם מתקנים את הדבר הזה.

נעמוד מול לשכת היו"ר.

אתה צודק הערה נכונה מאוד.

הדבר השני, אני רוצה לשתף אתכם בנימה אישית. פקוד שלי לשעבר, סטודנט לרפואה – דובר פה הרבה על לימודי רפואה – נקרא לשירות מילואים בצו 8, אבל לפני שנה הוא עשה תעסוקה מבצעית באמצע לימודי רפואה כשהיה לו מבחן, שדי היה ברור שאם הוא לא מוותר על המילואים הוא הולך להיכשל במבחן. זאת לא הייתה שאלה, זה מבחן מאוד קשה, אני לא רופא ולא מבין בלימודים, אבל כך הוא תיאר את הדברים. הוא מ"פ במילואים, והיה לו ברור שאת הפתרון לדבר הזה הוא צריך לייצר אל מול המילואים, ולא אל מול לימודי הרפואה, כי ברור שלימודי הרפואה לא יתחשבו בשגרה בשירות המילואים. לצערי, רב סרן משה לייטר נהרג ביום שישי האחרון בבית חנון.

הסטודנט לרפואה.

הייתי שמח לדעת שבמלחמה הזאת המדינה תשים את שירות המילואים לפני הלימודים, והיא זאת שתתחשב במשרתים ולא אחרת. ומפה אני רגע עובר לעולם הפתרונות. ראשית, במילואים אנחנו בתקופה מאוד מאוד מורכבת של חוסר ודאות. אנחנו מגויסים כבר שישה שבועות ולא יודעים מתי זה ייגמר. יש יחידות שנמצאות בלחימה מהיום הראשון לגיוס, יש יחידות שהיו בעתודה ונכנסו ללחימה, יש יחידות עורפיות ויש כל מיני סוגים ודיפרנציאליות בין שירות לשירות. אנחנו מוציאים אנשים לריענון, אנחנו מוציאים אנשים הביתה ואומרים להם לכו הביתה, נקרא לכם בעוד חודש חזרה. אנחנו באמת לא יודעים לאן הדברים הולכים, כמו כל המדינה.

אחד הדברים שהכי קשים לסטודנטים בדבר הזה הוא חוסר הוודאות אל מול האוניברסיטאות. ואני מציע שהפתרונות יעסקו בניסיון לייצר לסטודנטים וודאות. אני אומר לכם מהשטח, קשה להם מאוד להתרכז בשירות המילואים כשהם לא יודעים לאן הם ממשיכים אחרי זה או מה קורה בתקופה. ולכן, חשוב לייצר פתרונות, וגם חשוב מאוד להפיץ אותם בתפוצה רחבה לכל המשרתים, בכל הדרכים האפשריות, SMS מיילים, מה שאתם רוצים. אני חושב שהמל"ג היא הפלטפורמה הנכונה להפצת הדבר הזה בתפוצה רחבה ככל שניתן. כרגע זה יותר עובד על ורסיות פרטיות. הייתה לי גם שיחה עם פרופ' רון שפירא על הדבר הזה. נכון יהיה שתצא הודעה מסודרת מטעם המדינה שתסדיר את הדבר הזה.

בנוסף מתחיל להתפתח מתוך חוסר הוודאות קמפיין נגד. אני בטוח שחלק נחשפו לדבר הזה ברשתות החברתיות. אני לא חושב שצריך להגיע למקום הזה, בטח לא בתקופת מלחמה, וכמו שאמרתי, מה שמחזק אותנו זו התחושה שהעם מאחורינו. זה מה שנותן את הכוח לעמוד באתגרים האישיים, ויש מכל הסוגים ומכל המינים. אני לא סטודנט לרפואה ולא רופא, לא יודע למפות את כל האתגרים שיעמדו בפני הסטודנטים לרפואה, להנדסה או לכל דבר אחר. ולכן, אני חושב שמה שיהיה נכון, ופה אני באמת פונה בניסיון רגע לצאת מהקופסה, להתנתק רגע מסוגיית החופש האקדמי, שגם אני וגם השר נתקלנו בכל מיני ניסיונות לשנות ולתקן דברים במושג הזה שנקרא חופש אקדמי.

שתהיה הרתמות מצד הגופים באוניברסיטאות והמכללות השונים, לגוף שיש לו איזושהי סמכות להגיד האם המענה שניתן על ידי המוסדות השונים נותן מענה למילואימניקים. זה כל מה שאנחנו מבקשים, שיהיה מישהו שיסתכל על המענה. אני חושב שהמענה הזה הוא מצוין, אבל אני לא סטודנט במכללה הזאת, אני לא יודע האם זה נותן מענה לכל האנשים והאם אין אנשים שיש להם בעיה מסוג אחד בהנדסת חשמל, ובעיה אחרת ברפואה. ולכן, אני מבקש שיהיה איזשהו גוף שיש לו את הסמכות, לא לכפות שום דבר, אני לא מבקש שיכפו פה שום דבר, רק שיגיד האם המענה הוא מספק או לא. ואם הוא לא מספק, תלך הממשלה או האוניברסיטה - - -

זה יכול להיות המל"ג. זה אמור להיות המל"ג, אם אתה לא יודע.

קטונתי מלהגיד למל"ג מה בסמכותו ומה לא. למדתי לדעת שנושא הסמכות פה הוא סוגיה מורכבת. ולכן, הייתי שמח שהמכללות והאוניברסיטאות יסכימו בעצמן לגוף כזה, שיהיה מוכר.

בני, זאת לא שאלה תיאורטית. חברת הכנסת קטי שטרית צודקת. המל"ג הוא הגוף הרגולטור, הוא מתווה מדיניות. ויש לו גם כלים, למרות שהם במצבים, בוא נגיד מורכבים, מגיעים לידי מימוש. אני אשלח לך גם את ההחלטה שיצאה אתמול שנסמכת על החלטות קודמות. פנינו לכל המוסדות, בוודאי לאלה שכבר פתחו, כדי שיעבירו בדיוק את המדיניות שלהם. איך הם מתכוונים לתמוך במילואימניקים במהלך התקופה? שהדגש המרכזי הוא לא איך אתם שומרים על הידע האקדמי, ההפך, הדגש המרכזי, איך אתם דואגים שכל מילואימניק מסיים ביחד עם חברו לספסל הלימודים, בין אם הוא עשה או לא עשה מילואים. זאת הדרישה ואנחנו נפקח על זה. איפה יכול להיות פער? יכול להיות פער, שנגלה שאיזה גוף מסוים לא עושה. מה היכולת שלנו להתמודד באירוע הזה? פה יש מורכבות, אבל לוודאי ברמת הפיקוח, השיתוף והשיקוף לציבור את זה אנחנו נעשה.

מצוין.

אתה יודע מה ראשי התיבות של המל"ג?

המועצה להשכלה גבוהה.

מועצה להשכלה גבוהה, אז אתה מבין שכל מה שקשור.

רשי תיבות אני מבין.

רק כדי שתבין מי האחראי.

ורדה, את רוצה להגיד משהו?

אני רק ארחיב את מה שהשר אמר.

לא לחצות קווים, קטי.

אני מהמל"ג.

המנכ"לית, כן.

הבקשה שלנו או הפנייה החד-משמעית שלנו כלפי המוסדות – בוודאי אלה שכבר פתחו או שעומדים לפתוח השבוע או בשבוע הבא – זה גם מה הם מתכננים לעשות, כמו שפרופסור שפירא אמר, וגם בדיעבד מה הם עשו. זה לא מספיק להגיד אנחנו מתכננים, ניתן לכולם קורס וכולם ילמדו והכול יהיה בסדר. אנחנו גם נרצה לבדוק מה קרה בפועל. כי הכרזות הם הכרזות, בסוף אני לא בטוחה שיבוא מילואימניק אחד - - -

אתם תשאירו את הסטודנטים הללו, שנמצאים כרגע בלחימה באי-ודאות מוחלטת.

נהפוך הוא.

אני עוד לא סיימתי.

אי-ודאות מוחלטת. יידע כל סטודנט שאסור לו להיכנס למכללות האלו. אסור להיכנס למכללות האלו כי הן לא מתחשבות בו כשהוא נלחם עבורם.

קטי, תודה.

אנחנו אחראים על כל המוסדות, כולל המכללות האלו.

אסור להתקרב למכללות האלו חד-משמעית.

קטי, די.

קטי, זה לא נכון.

לא. אני לא מקבלת את זה. זה בעוד ארבעה ימים. מי יביא לך מתווה בארבעה ימים?

קטי, תודה.

זה לא ארבעה ימים, זה מה-5 בנובמבר.

ב-19 בחודש, זה מה שנאמר.

לא, ב-5 בנובמבר זה כבר היה. נפתחו כבר ב-5 בנובמבר שזה כבר היה לפני זה.

אז זה עוד יותר חמור, עוד יותר חמור.

אנחנו מנסים לאכוף את מה שאנחנו יכולים.

תנו לבני לסיים את דבריו.

סליחה, זה לא מה שאנחנו יכולים, צריך לקחת יוזמה. לא לאשר להם ולאפשר להם קורסים. לא לאשר להם את מה שהם רוצים אם הם אטומים – הם אטומים.

קטי, קטי, תודה רבה. בני, בבקשה.

אני אשמח אם לגוף הזה ולדיונים יהיו שותפים גם אגודת הסטודנטים שבתוך הדבר הזה מעצם תפקידם, וגם עמותת המילואים שיודעת לשקף היטב את הקולות מהשטח. אנחנו נדע להעביר את הקולות.

זאת אמירה טובה. ורדה, אני מבקש שבכל דיון נזמן את עמותת המילואים כמשקיף לדיונים האלה – זה חשוב.

בנוסף, אני יכול להגיד לכם שהגיעו פניות רבות ששואלות לגבי הנושא של המעונות ושכר הלימוד. מה קורה עם הדבר הזה, לאור הדחייה, לאור חוסר הוודאות, אני אשמח אם המוסדות השונים וגם המל"ג יתייחסו גם לדבר הזה. אני רוצה לסיים באמירה שאחד היתרונות, לפחות מהזווית שלי, במלחמה הזאת, שאני פחות שומע חדשות ורואה טלוויזיה. ואני רוצה לשקף לכם שאנחנו מצפים שכולם יהיו ביחד בסיפור הזה. פחות ויכוחים, יותר תמיכה ויותר מענה, יעשה לנו, למשרתי המילואים הרבה הרבה יותר טוב ויקל עלינו להתרכז במשימה. תודה.

בהתאם. בני, אני רוצה להגיד לך שיש לכם תמיכה מלאה וגב מלא. גם אם אנחנו מתווכחים פה ושם, בכל מה שקשור אליכם יש קונצנזוס רחב – כולנו עומדים מאחוריכם.

תודה רבה.

פרופ' יפעת ביטון, נמצאת איתנו בזום.

שלום, תודה רבה. אדוני יושב-ראש הוועדה, וכבוד השר קיש. קודם כול אני רוצה להתנצל, לא יכולתי להגיע היום לכנסת, אני חושבת שהדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב. אני נמצאת במשרדי להב 433 בעניינים שקשורים לפשעי המלחמה של חמאס שאני מעורבת בבירור שלהם. אני רוצה לומר כמה דברים, קודם כל, לגבי המילואימניקים. אני חושבת שאין טעם לחזור על הקונצנזוס המלא והמוחלט. אתמול התכנסה ור"מ, התכנסו 24 נשיאים ונשיאות של המכללות הציבוריות בישראל. כמחצית מסטודנטים במוסדות המתוקצבים לומדים אצלנו. ההחלטה החד-משמעית הייתה שאנחנו בסולידריות מלאה עם המילואימניקים, ושאנחנו ניתן להם גב, ושיהיו פה מתווים ברורים להגנה על הזכויות שלהם. יתרה מזאת, כל מוסד יפרסם את היחסית הייחודית שלו בתקופה של מלחמת חרבות ברזל. משום שזה ברור שמה שאנחנו מכירים על מילואים ועל מסגרות רגילות בימי שגרה, לא דומה למה שקורה עכשיו.

בהקשר הזה אני רוצה לומר, הדיון הזה הוא על המילואימניקים ועל המילואימניקיות, אבל יש לנו גם את בנות הזוג וגם את בני הזוג של הקבוצה הזאת. בעוד שבני הזוג נלחמים בחזית, יש להם הרבה פעמים מסע מאוד משמעותי בבית. החקיקה כבר התחילה להכיר ברלוונטיות של הקבוצה הזאת, ובוודאי מבחינת ור"מ, אנחנו מאוד מאוד קשובים לקבוצה הזאת, חשוב לנו לתת גם לה יחס מיוחד, הכרה והבנה במורכבות של אבא שנמצא במילואים כשיש ילדים קטנים, וכשהמצב כל כך מפחיד. והמילואים האלה הם לא סיסמה, אלא באמת סיכון חיים ברמה הבסיסית ביותר.

ככלל, אף אחת המכללות לא תיפתח את שנת הלימודים לפני ה-3 בדצמבר. אבל יש שוני באשר לשאלה מתי אפשר יהיה לפתוח אחרי ה-3 בדצמבר.

סליחה, כבוד השר. היה חשוב לי שתשמע אותי.

אני צריך להעלות בשעה 11:00.

זה נוגע לסוגיה המרכזית של הבדלים גאוגרפיים שיש בין המכללות, פרופיל הלומדים והלומדות, המקצועות השונים שדורשים התייחסות שלנו. אנחנו תכף נשמע את פרופ' שקד שיגיד את זה בנוגע למכללות לחינוך. גם אצלנו בור"מ יש מכללות לחינוך, ומוסדות החינוך כבר התחילו ללמד, ואלה שבהכשרת המורים והמורות כבר נמצאים שם. ולכן, בהקשר הזה יש לנו איזשהו מגוון, אבל עמידה אחת ברורה של כולנו לצד המחויבות הזאת, שאף מילואימניק או מילואימניקית לא ישלמו מחיר על המילואים שלהם. ושוב מדובר בקבוצות גדולות נוספות אחרות שגם עליהן יהיה צורך לתת את הדעת. בישיבה שלנו אתמול הוצאנו סט של קביעות לגביהן שנעביר אותן לוועדה עוד במהלך היום.

בסדר. אני אתן לכולם לדבר, תאמינו לי. יש פה גם חברי כנסת שיושבים כאן. אתה דיברת, נאור. חברת הכנסת לימור סון הר המלך, ולאחר מכן איימן עודה.

קודם כל, אני חושבת שזה דיון מאוד מאוד חשוב. אני כבר שבוע, מייד אחרי אותה שבת של שמחת תורה, פניתי ליושב-ראש וביקשתי לקיים דיון בנושא הזה. עקב התבטאויות והסתה שפגשנו ותמיכה מובהקת באותן המפלצות, שפגשנו ברשתות. אני לא סתם אמרתי כשדיברו על השעיה, הינה יש לי פה לפניי, פרוטוקול הוועדה לבדיקת תלונות בנושא הסתה ותמיכה בטרור, שנכתב על ידי עינת קסוטו-שפי מנכ"לית סמינר הקיבוצים. ואלו תוצאות הדיונים שם לאחר שאותה ועדה בדקה, הוועדה מצאה בפוסטים שהוצגו בפניה התבטאויות קשות, בעיקר בעת הזו, עם זאת, באף אחת מההתבטאויות בפוסטים השונים לא נמצאה תמיכה מפורשת וישירה בפעולות החמאס. לפי חוות הדעת המשפטית שהונחה בפני הוועדה, ההתבטאויות של הסטודנטים אינן מקיימות את המבחן המשפטי לפסילת ביטוי בישראל, ואין בהם משום הסתה או תמיכה במעשיו הנפשעים של החמאס, באופן שמצדיק את עמדת הסטודנטיות לדין משמעתי.

בקיצור, זאת תגובת סמינר הקיבוצים. יש פער בין מה שדווח לנו כאן לבין המציאות בשטח, ולא סתם אמרתי את הדברים. מעבר לבקשה שלי לדיון כזה, במושב האחרון הגשתי חוק של הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסדות לימוד ופירוק תאים תומכי טרור. החוק הזה עבר, לצערי הרב, שר החינוך היה צריך לצאת.

ולשחרר את אלוהים.

אבל ביקשתי משר החינוך יואב קיש, להעביר את החוק ככתובו וכלשונו. בסוף הצלחנו לאשר רק את תאי הסטודנטים שתומכים בטרור. אני חושבת שהיום אנחנו צריכים לדון על החוק הזה מחדש, וגם סטודנטים פרטיים שהביעו תמיכה בארגון טרור ובאותם מעשים מפלצתיים, צריכים לתת את הדין. אני לא רוצה שרק המשטרה תטפל בהם, אלא הם צריכים לשלם בסנקציה לימודית. זאת אומרת או השעיה ובמקרים חמורים גם שלילת קבלת התואר. אני חושבת שהחוק הזה צריך לעלות מחדש, וצריך לדון עליו מחדש. הוא עבר בקריאה טרומית, אבל הוא עבר בחלק מאוד מאוד מזערי. אני חושבת שהיום יותר מתמיד חשוב לנסות להעלות אותו.

כשהחוק הזה עלה נשיא אוניברסיטת תל אביב כתב מכתב, שהוא לא מתכון לאכוף את החוק הזה. זאת אומרת שגם אם החוק הזה יעבור, הוא לא מתכוון לאכוף את החוק הזה. הוא אומר, אין להפוך את האוניברסיטאות לגורם אכיפה – זה שיתוף הפעולה – אם נעשה זאת ניצור בקמפוס מקרתיזם ממש, ואני קורא למנוע את הפיכתה של הצעת חוק פשיסטית זו. צריך להבין שיוצרים פה משוואות של מעקב אחרי הסתה לטרור, חוק שמביע ושדורש לבצע סנקציות על אותם מבטאי תמיכה באותם ארגוני טרור מפלצתיים. נוצרה פה משוואה כאילו זאת סתימת פיות, אנחנו צריכים להבין, יש פה מישהו שכבר תקופה ארוכה מנסה להרדים אותנו. אדוני היושב-ראש, שניסה להרדים אותנו שאפשר תמיכה בטרור שיצרה את אותן מפלצות. דרך אגב, מתוך מוסדות הלימוד שלנו, ואנחנו צריכים לא לדבר פה בשתי קולות ולא להתנצל.

דיברו פה על משרתי המילואים, בוודאי שלא יינזקו, בוודאי שאין מצב שאיש שלנו שהולך ולוחם עבור מדינת ישראל ועבור קיומה של מדינת ישראל יינזק באיזשהו אופן. לא יתכן, לא רק שיינזק אלא גם יופלה לטובת אלה שאינם משרתים. בוודאי שהנושא הזה של התבטאויות סטודנטים של הסתה מובהקת בטרור באותן מפלצות – הצורה היא צורת אדם, אבל המהות היא מפלצת – אותה תמיכה, צריכה להיות באופן מאוד מאוד ברור בענישה, שהיא לא רק ענישה פלילית אלא גם ענישה שקשורה לאותן סנקציות לימודיות.

תודה רבה. המשרד לביטחון לאומי, האם אותן פניות שהגיעו אליכם ממכללת ספיר, אם אכן הגיעו, האם טופלו? לא טופלו? מי נמצא אצלנו? כן, בבקשה.

סמינר הקיבוצים.

סמינר הקיבוצים, סליחה.

זה בסדר, גם בספיר יש.

זה עושה בעיות ואף אחד לא מתייחס לזה.

הוא בחן את הערנות שלך.

סליחה, סליחה. אתה הבא בתור.

בוקר טוב, אדוני. אני מחטיבת החקירות. ככל שתיק נמצא בחקירה או בהליך משפטי, אנחנו מנועים מלהתייחס בפורום כזה. באופן אישי אני לא מכיר את הפניה, אבל זה לא אומר שהמשטרה לא מכירה את הפניות. אני אישית לא יודע להתייחס לנתונים האלה.

מה מספר הפניות שקיבלתם מה-7 באוקטובר?

יש לי פה את הנתונים, אבל אני מסייג ואומר שמדובר בבקשות לפתיחה בחקירה באופן כללי, בעבירות של חופש הביטוי והסתות למיניהן. אנחנו לא עושים פילוחים בהתאם לאוכלוסיות. כלומר, לא לסטודנטים וגם לא למגזרים אחרים. אדוני, מאז ה-7 באוקטובר התקבלו 533 בקשות לפתיחה בחקירה בעבירות של הסתה וחופש ביטוי. מתוכן אושרו 233 על ידי פרקליטות המדינה.

כמה נגד ערבים? כמה נגד יהודים?

אין לי את הנתונים האלה.

כי אין לך.

אין הפרדה, התלונה היא תלונה זהה.

הוא אמר שהוא לא יודע.

אנחנו לא מפלחים לפי אוכלוסיות, יש פילוחים לפי משרד הפנים.

אתה יכול להגיד לנו האם אכן הוגשו על ידי מכללות ואוניברסיטאות כלפי סטודנטים?

אני מעריך שכן, אני יודע שכן. אני לא יודע לומר כמה.

טוב, תודה. פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר שספגה. אימן יהיה אחריו.

אנחנו מסיימים ב-11:00?

אני ביקשתי הארכה. יש לי אישור אנחנו לא מסיימים ב-11:00. מזל טוב.

תודה רבה, אדוני יושב-בראש, צוהריים טובים לכולם ולכולן. אני רוצה להחזיר את הדיון לנושא אחר, והוא האזור שחטף את המכה הקשה ביותר, האזור של עוטף עזה, עוטף ישראל כמו שאנחנו קוראים לו, ויש לנו אתגרים נוספים. אני שותף למה שאמרה חברתי פרופ' יפעת ביטון לגבי המכללות הציבוריות. הייתי אתמול בדיון וחבריי בור"ה ובול"מ גם. אבל בספיר יש בעיות ייחודיות, כמו שאמר השר, הבניינים בקמפוס שלנו נפגעו פחות, אבל הקהילה חטפה מכה קשה מאוד. יש לנו למעלה מעשרה נרצחים, סטודנטים, סטודנטיות, אנשי סגל ועוד עשרות רבים בקרב הבוגרים, בקרב בני המשפחות. עשרות רבות ואפילו מאות.

עוד בעיה ייחודית שיש בספיר היא ש-250 אנשי סגל אקדמי ומנהלים שלנו חיים בעוטף בין 7-0. עכשיו הם מפוזרים בכל הארץ בין טבריה לאילת, ים המלח. ומעבר לבעיה ההומנית הקשה, ולבעיה האנושית הקשה, יש לנו בעיה – ופה זו ועדת החינוך של הכנסת – בעיה קשה בהפעלת המכללה. היינו צריכים לגייס בעצמנו מחשבים ניידים ולהסיע. רק האתגר של לשלם משכורות ב-1 בנובמבר לכל המכללה, ואנחנו מכללה הציבורית הגדולה בארץ לתואר ראשון והמעסיק הכי גדול באזור, שמשלם 1,300 משכורות. רק לשלם את זה כשחשבת שכר אחת עם ארבעה ילדים בבית מלון באילת, והחשבת השנייה במקום אחר זה חתיכת אתגר.

יש פה שני עניינים. אחד, אני שותף לכל הבעיות שיש פה לחברים, אבל בספיר ישנן בעיות ייחודיות. הרבה זמן שמענו גם בבית הזה, לצערי, ובמקומות אחרים את העובדה שלכל אחד יש את הבעיות שלו, אבל אצלנו יש אתגרים מיוחדים. חברי יוסי מקורי יושב פה יושב-ראש ות"ת - - -

ניר, אני אגיד לך בצורה ברורה. הבעיה שלך היא הבעיה של כולנו.

של כולנו.

נכון, תודה. אצלנו יש בעיות קשות מאוד לגבי פתיחת השנה הזאת. איך אנחנו נפתח אותה? אנחנו נפתח אותה בזום, אנחנו עדיין לא יודעים באיזה תאריך. בנוסף למילואימניקים, יש לנו 900 מילואימניקים במכללה שזה מספר גבוה מאוד.

מתוך כמה סטודנטים?

4,400 באקדמיה ועוד 1,000 הנדסאים, מתוך 5,400 בערך. זה אחוז גבוה. מעבר לזה יש לנו את הבעיה של המפונים, ולכן אני מצפה שגם הבית הזה יקרא, בנוסף להתגייסות של המל"ג, של ות"ת, וגם של שר החינוך שיצא – הוא עזר מאוד בעניין הזה – שיימצא פתרון ספציפי וגם כלכלי לספיר בדמות רשת ביטחון ואיזשהו סל ייחודי לספיר. כי כל הבעיות שהוצגו פה יש להם עשרות מונים, הבעיה היא בספיר.

עוד מילה אחרונה, אנחנו התקווה הגדולה של עוטף הנגב, של עוטף ישראל, עוטף עזה. כל השיקום של האזור הזה יעבור דרך ספיר. אנחנו המעסיק הכי גדול, 70% והסטודנטים שלנו מגיעים מהאזור. איזה עוד גורם מושך כל שנה בין 2,000-1,000 סטודנטים מכל הארץ? יהודים וערבים, אגב, שיבואו ללמוד אצלנו. ולכן, צריך לחשוב גם על זה, כשאנחנו מסייעים השנה לספיר לעבור את השנה הקשה הזאת, אנחנו בעצם מסייעים לשיקום של כל חבל הארץ הזאת, וליחסים הפנימיים שלה. ובכלל לשיקום של הכלכלה, של החקלאות ושל התרבות, כי כבר היום אנחנו עמוק בתוך כל האזור הזה.

הסטודנטים שלנו לא גרים בקמפוס, יש לנו החלטה אידיאולוגית שאין לנו מעונות בקמפוס, הסטודנטים שלנו גרים במעונות בשדרות ובכל הקיבוצים והמושבים באזור. חלקם נהרסו ונשרפו, גם בזה פנינו למדינה. אנחנו רוצים להכפיל את כפרי הסטודנטים כדי למשוך עוד אנשים ולעזור בפיתוח של עוטף הנגב. אבל לשנה הזאת צריכה להיות חבילת סיוע ייחודית, ואני מודה גם למל"ג שעוזר לנו בדברים האלה מול אגף התקציבים באוצר. למשל, דיברו פה על פטור משכר לימוד לכל משרתי המילואים, בוא נעשה פטור משכר לימוד לסטודנטים, בספיר שילמדו השנה לפחות. לדעתי צריך בשלוש-ארבע שנים כדי שיבואו לאזור ויחזרו ויפתחו אותו.

אמירה חשובה. יוסי מקורי, יושב-ראש ות"ת, אתם על זה?

אני מציע שפרופ' קידר יענה.

לגמרי. הם לחלוטין על זה. אני מודה להם מאוד גם על המאמצים מההתחלה באמת. ההבנה המיוחדת של המקרה של ספיר והייחודיות שלה, וגם המגעים מול משרד החינוך, והיום מול משרד התקציבים של האוצר.

איפה אנחנו עומדים מול אגף התקציבים? מה הצפי?

אגף התקציבים הסכים איתנו. אנחנו עובדים בשלוש רמות. כמובן שהבסיס הוא טיפול בסטודנטים בכלל ובמשרתי המילואים בפרט. ועוד יותר בתושבי העוטף ובאלה שיבואו ללמוד במוסדות בעוטף. בעיקרו של דבר אנחנו מתעסקים בנושא. הוחלט שספיר תעמוד בפני עצמה. התוכניות לספיר אינן תוכניות שאנחנו נכיל על שאר המוסדות, משום שיש לה את הבעיות שלה שאתם שמעתם. אגף התקציבים באוצר בהחלט מקבל את הגישה הזאת, והקשר בין אגף התקציבים הוא עכשיו ישירות עם המכללה. כך שאני חושב, שבנושא הזה הוא מטופל בצורה המיטבית האפשרית.

כרגע אנחנו עובדים על מודלים שיעסקו בשאר המוסדות. אני רוצה להזכיר שאנחנו נמצאים בבעיה לא פשוטה בצפון. אנחנו לא יודעים מה יקרה עם מכללת תל חי שכרגע סגורה, ולא ברור מה יקרה בעתיד. זו מכללה עם 5,000 סטודנטים. כך שהנושא הוא נושא מאוד סבוך. הנושא של ספיר מטופל, לגבי שאר המוסדות, אנחנו בונים מודלים, לדעתי תוך שבוע או שבועיים נוכל לצאת עם הכרזה, כשיש טיפול ישיר שינתן לסטודנט. וטיפול ברמה שנייה למוסדות על מנת לעסוק בנושא של מעטפת, כמו טיפול פסיכולוגי, סמסטר צל, תוכניות של לימודי תגבור וכולי.

היה חשוב לי לשמוע מיושב-ראש ות"ת את הייחודיות שיש למכללת ספיר. ושאכן הם לא נכללים במתווה הרחב, אלא במשהו ייחודי בשבילם. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. ולאחר מכן חבר הכנסת עמית הלוי.

כבוד היושב-ראש, גם דברים מובנים מאליהם צריכים להגיד שוב ושוב. ברור מאליו שבן אדם, אם אפשר לקרוא לבן אדם שמסתלבט על אישה זקנה בת 88, חטופה, זה דבר שראוי לכול הוקעה. ודבר שאמרנו אותו במשך כל החודש וחצי, לגבי ה-7 באוקטובר שרצח של חפים מפשע זה דבר שהוא ראוי לכל הוקעה, זו עמדה שהיא פוליטית, אבל בעיקר עמדה מוסרית ואנושית.
אני חושב שהדיון מחטיא את המטרה. כי במידה וסטודנטים צפו בנו עכשיו הם יחזרו לאוניברסיטאות בהרגשה רעה מאד ביחסים בן יהודים לערבים. אני הקשבתי למספרים ועשיתי חישוב פשוט שאנשים שיש בסיס להאשים אותם, סטודנטים שיש בסיס, זה לא אומר שהם באמת מגיע להם כל מיני סוגים של ענישה. בסך הכול מגיע ל-233. במידה וכולם באמת מורשעים, וזה לא המצב ולא יהיה המצב.

אני אחדד את הדברים שלך, זה אפילו במידה והמספרים האלה הם אכן סטודנטים.

כן, כן, כן. ולא כולם סטודנטים, רק שליש סטודנטים, משהו כזה. ויש 60,000 סטודנטים, עשיתי חישוב ומצאתי שמספר הסטודנטים המואשמים או האחוז שלהם לא עולה על 0.000175 פחות מ-1 ל-10,000. פחות מ-1 ל-1,000 אנשים. לכן, הדיון פה שהתמקד במשך שעתיים, שעתיים, על סטטוסים זה דיון שמחטיא את המטרה. איך הסטודנטים שחוזרים אחרי הדיון הזה יתנהגו אחד כלפי השני?

אני רוצה להוסיף, שיש סטודנטים יהודים שכתבו: מוות לערבים, צריך למחוק את עזה, צריך לרצוח את כל הילדים בעזה. הסטודנטים הערבים ראו את הסטטוסים הללו והם יודעים שאין אחד שהזמינו אותו לחקירה.

הזמינו, הזמינו.

ואני שואל את כולכם, אם אנחנו חושבים על העתיד של החברה כולה, אני רוצה להגיד לכם חברים, כמה שזה נשמע קשה, אבל זה אמיתי. הסטודנטים הערבים, להבדיל מהסטודנטים היהודים, רואים גם ערוץ 12 וערוץ 13, ולפעמים גם ערוץ 14, אבל רואים גם אל-ג'זירה ואל אל-מיאדין. הסטודנטים הערבים שרואים זוועות בעזה, זוועות קשות מאוד מאוד מאוד, לא יכולים לפרסם את זה, אבל זה נמצא אצלם בפנים.

אנחנו רוצים חברה דמוקרטית, שכל בן אדם יכול להביע את דעתו הלגיטימית. שמעתי פה למשל, על סטטוס נגד כיבוש ונגד מצור. אני איימן עודה נגד כיבוש ונגד מצור, בעד שלום, בעד מדינה לצד מדינה. מה, זו לא עמדה לגיטימית? אני מבקש מכולם ברגעים קשים אלה – אחראיות. אחריות על איך אלפי סטודנטים יהודים ואלפי סטודנטים ערבים יחזרו לאותו מקום וילמדו ביחד. לכן, אני חושב שהישיבה הבאה של הוועדה צריכה להתמקד רק במקום הזה. תודה רבה.

אני רק אחדד שאמרתי בפתח דבריי, שעל לנו להפוך את זה למלחמת יהודים וערבים. אבל רוח הדברים הייתה בכיוון הזה. אני חושב שרוב הדיון התמקד על המענה של הסטודנטים. עם זאת, גם על נושא ההסתות. אני יחד איתך בסיפור הזה, אפס סובלנות להסתה בכלל הצדדים. אבל עם זאת, אי-אפשר לעשות סימטריה למה שצה"ל עושה היום בעזה, לזוועות והברבריות שעשו פה אנשי החמאס, ב-7 באוקטובר. אני חושב שהצבא פועל במוסריות ובכירורגיות, אבל אנחנו לא נפתח פה כרגע את הנושא.

תשמע, תשמע, אני לא משווה שום דבר לשום דבר. אבל אני מבקש ממך, אתה יודע שיש לנו דעה פוליטית שונה לחלוטין למרות שיש תמימות דעים להוציא את כל האזרחים – אזרחים כלומר יהודים ופלשתינים – ממעגל האימה, זה מה שצריך להיות.

בהחלט, כל מי שחף מפשע צריך לנהוג בו בכבוד.

חד וחלק.

וכל מי שלא, יש להכות בו ביד קשה ובאגרוף ברזל. נמצאת איתנו דניאל זילבר.

תודה על זכות הדיבור. אני יושבת-ראש אגודת הסטודנטים בתל אביב. אני שמחה שמכללת ספיר דיברה והעלתה את הסוגיות על הפרק. אני רוצה לדבר על הדברים בכללותם, אני יושבת כבר שעתיים ומקשיבה לשיח ואני חושבת שהוא מאוד מאוד חשוב, גם בהתייחסות למשרתי המילואים וגם בהתייחסות לתמיכה בטרור. אני חושבת שיש קונצנזוס, לפחות באוניברסיטה שלי, שנחשבת כביכול מעוז השמאל, שאין מקום לתמיכה בטרור בתוך הקמפוסים. אני יודעת שאצלי באוניברסיטה זה מטופל ביד רמה.

מעבר לזה אנחנו עושים הכול כדי לסייע לסטודנטים ברמה הפרקטית ביותר. אני לא מדברת רק על משרתי המילואים, שברור שהם חברים שלנו, הם האנשים שיושבים איתנו על ספסל הלימודים. אנחנו עושים הכול כדי לסייע להם, בין אם זה ברמת ההתנדבות או ברמה השוטפת, וגם בדברים משמעותיים יותר. צריך להבין שהמצב של הסטודנטים הוא מאוד, מאוד, מאוד קשה. גם בגלל המסיבה ברעים גם בגלל מה שקרה ב-7 באוקטובר, וגם בגלל שבסוף אנחנו פלח האוכלוסייה, שכרגע נמצא בשירות המילואים. ומי שלא נמצא בתוך שירות המילואים, עושה הכול כדי להתנדב בפועל בעורף, כי אנחנו צריכים גם עורף מאוד מאוד חזק.

זה אומר שאחוז מאוד מאוד גבוה מהסטודנטים כרגע עושה את מיטב מאמציו, כדי לסייע למדינת ישראל להרים את עצמה על הרגליים ולהילחם במלחמה שאנחנו נלחמים בה. חלק מהמאמץ הזה הוא כמובן לאמץ את מכללת ספיר. בתוך האוניברסיטה אנחנו מארחים את החמ"ל שלהם הם מתקשרים לכל הסטודנטים, אחד אחד כדי לוודא שכולם בסדר ושהם מקבלים את המענה הראוי למה שהם צריכים.

הקושי של המעונות, הוא קושי קריטי ומשמעותי שצריך לראות איך מתקצבים אותו ברמה המדינית. ומעבר לזה, אם אני שמה את מכללת ספיר ואת הסטודנטים במילואים שזקוקים לסיוע נקודתי, כל הסטודנטים כרגע במצב כלכלי קשה מאוד. מלכתחילה אנחנו אוכלוסייה חלשה כלכלית. אין לנו כסף, אנחנו סטודנטים, אנחנו בדרך כלל עובדים בעבודות מזדמנות, מלצרות וכדומה. אלה תחומים שכרגע פחות רלוונטיים ואו שהלכנו למילואים, או שאנחנו מתנדבים במקומות רלוונטיים להתנדבות.

זה אומר שבפרקטיקה אין לנו מקורות הכנסה וכרגע אנחנו עושים הכול כדי לסייע למשק. צריך לראות איזה שיתופי פעולה אפשר לייצר עם הממשלה ברמת המלגות, כמו הפרויקט שעשתה התאחדות הסטודנטים עם מלגת החקלאות, עם לאומי ועם הקטיף. צריך להגדיל את המלגות האלה. גם אל מול משרד החקלאות, גם אל מול משרד החינוך, יש לנו הרבה ילדים שנמצאים במלונות עכשיו שזקוקים לסיוע של סטודנטים שיבואו וילמדו להם. בסוף, אנחנו כרגע מדינה בהשבתה, הסטודנטים הם כוח משמעותי בתוך הדבר הזה. אנחנו פה כדי לנסות להרים את המשק, אבל אנחנו צריכים את העזרה גם של הוועדה הזאת, וגם של הממשלה, וגם של הכנסת באופן כללי, כדי לראות איך אנחנו מחזקים את הסטודנטים מהגב. בין אם זה הקלות שכר לימוד רוחביות, בין אם זה חלוקת מלגות, בין אם זה סיוע למילואימניקים, בין אם זה בהיבט המעונות.

אני אסיים עם מסר של תקווה, אנחנו בטוחים שאנחנו ננצח, אין פה שאלה לגבי זה. סבתא שלי ניצולת אושוויץ, היא לא באה לארץ כדי להקים את המדינה ולוותר עליה, בגלל מתקפת טרור חסרת תקדים. אנחנו כאן ואנחנו נישאר ויש לנו את כל העוצמות ואנחנו בטוחים בניצחון שלנו. אנחנו צריכים את הגב כדי להילחם על המדינה הזאת. אנחנו בסוף דור העתיד של המדינה. תודה.

תודה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אמר, פה נדמה לי קצין מילואים ראשי, שכשיש מלחמה יש תופעה של סולידריות, והרבה דברים מבורכים והרבה משימות שיש למשרד החינוך ולכל הגופים. אבל המלחמה גם לפעמים עולה. ההבחנה החשובה שבימים רגילים, לצערנו, מטושטשת בין אויב לאוהב. אויב, זה לא חשוב אם הוא נושא תעודת זהות כחולה, אם הוא תושב או שהוא לא אזרח. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, חבל שהשר לא פה, אתמול הוצגו בוועדת המשנה, כאן בחדר הזה, נתונים מזעזעים על מערכת החינוך בירושלים. מתוך 620 מעצרים במזרח ירושלים רק בחודש האחרון 370 מתוכם – אני לא מדבר על הסתה וטרור, ולא על ביטויים אלא על פעולות – הם פעולות טרור ממש. כלומר ניסיון, כמו שאמר מפקד משטרת קדם, ניסיונות רצח עם בקבוקי תבערה ועם דברים אחרים.

ברוב המקרים הללו, מדובר בילדים בגילאי 12 עד 18. שלומדים בבית הספר של מערכת החינוך הממלכתית במדינת ישראל. מאות תלמידים שניסו לרצוח אנשים בירושלים והם ממערכת החינוך של מדינת ישראל, בין אם זה מוכר שאינו רשמי בין אם זאת מערכת החינוך הממלכתית.

אגב, חבר הכנסת עמי הלוי, הייתי מוסיף שחלקם פצעו קשות.

וגם רצחו.

לכן, הדברים שאמר פה חבר הכנסת דוידסון, חסכת לי עם המצגת החשובה שהבאת. יש לי פה דוגמאות רבות שרציתי להביא. אני רוצה לומר את מה שאני רואה כדרישה, ואני חושב שהיא צריכה להיות הדרישה של כלל חברי הכנסת. אוניברסיטה היא לא מוסד פרטי, אוניברסיטה במדינת ישראל היא מוסד ציבורי, מכללה או אוניברסיטה. מוסד אקדמי, מוסד ציבורי שיש לו אחריות ציבורית. ולכן, אני לא מקבל לא לגבי המכללות להוראה, גברתי ממשרד החינוך, לא לגבי האוניברסיטאות את העניין הזה של השעיה. סטודנט שתמך בטרור, סטודנט שבוודאי תמך במעשי הזוועות האלה בעזה, צריך להיות מוסר. לא מושעה אלא לא תלמיד באקדמיה הישראלית.

הוא מושעה עד להחלטת המשטרה.

לא, אני חולק עלייך בעניין הזה. ואני חושב שאת צריכה לעשות את ההבחנה בין העניין הפלילי לעניין הציבורי. אתם לא המשטרה, משטרה תעשה את עבודתה. אם אדם עשה עבירה פלילית או לא עשה עבירה פלילית לפי חוק הטרור, סעיף 24 וסעיפים אחרים זה עניין אחד. אתם מוסד ציבורי ויש לכם אחריות ציבורית. בואו ניקח דוגמה, אדם הזדהה עם מעשה טרור, שלצורך העניין על פי החוק הפלילי היום – אגב, דבר שצריך לשנות אותו – הוא לא עובר עבירה פלילית. לא הזדהה עם ארגון טרור אלא הזדהה עם מעשה טרור, שאי-אפשר להוכיח שההזדהות הזאת השפיעה על מישהו. הוא לא צריך להיות, הוא לא צריך לקבל תואר ממדינת ישראל. ואת הראשונה, למה את הראשונה? מכיוון שהדבר האחרון שהוא צריך להיות – כמו שאמר פה הסטודנט – מורה במדינת ישראל.

אם יש משהו שהמדינה צריכה להתערב בו זה כשהיא נותנת לילדים חסרי ישע – כן, אנחנו פחות בעד התערבות מדינה באזרחים בוגרים, באנשים עצמאיים, אנחנו בעד ליברליזם – ולוקחת ילדים קטנים, מביאה להם מורה שעושה להם ניתוח לב פתוח. המוח והלב שלו נתון למרותם וזה בדיוק המצב שבו המדינה צריכה להתערב. ולכן, ובוודאי, אסור לאגף לעובדי הוראה להרשות לעצמו שאדם שאי פעם הזדהה עם מעשי טרור, על אף שהוא לא עבר עבירה פלילית, יהיה מורה במדינת ישראל. זה החוק, אגב, אדוני היושב-ראש, שנמצא על שולחן הוועדה. ביקשתי ממך ואני אומר כאן, החוק הזה צריך להיות מקודם, ואני מאוד מקווה שהוא יעלה בשבוע הבא.

עוד הערה. בין אם זה סטודנטים ובין אם זה צוות. בתקנונים של האוניברסיטאות היום, מה שיש לפני, נניח אוניברסיטת תל אביב, בצלאל, בתקנון הקיים היום, אפשר לבטל לצמיתות תואר של סטודנט אם הוא נהג בצורה – כמו שיש במערכת החינוך, חוק של השפעה מזיקה, גם בתקנונים של האוניברסיטאות יש את זה. אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים שהמנגנונים באוניברסיטאות מקלים עם זה. אגב, מה שאמר פה חבר הכנסת עודה, המסקנה ממנו היא הפוכה, גם אם זה מעט אנשים, אם אתה לא משרש את זה ואתה לא עוקר את זה, הרי אתה לא יודע איך האחרים שותקים, אם הם שותקים כי הם מסכימים, אם הם שותקים כי הם מגנים בחריפות. אם הוא היה אומר, חבר הכנסת עודה, תראו, יש אחוז אחד שהתבטא ככה, אבל שמתם לב שמתוך ה-60,000 סטודנטים 59,999 יצאו נגדו והוקיעו אותו, אמרו לו, איך עשית? הייתם רואים 59,000 פוסטים שמגנים את הבחור שהזדהה ממכללת סמינר הקיבוצים או מבצלאל או מתל אביב.

אני לא יודע אם הוא יספור, היה לו פה מחשבון קודם, אני לא יודע אם הוא מגיע למספרים האלה. לכן, העניין הזה הוא מאוד חשוב, אם לא נגיע למצב ולא נראה שהאוניברסיטאות משעות או נוהגות כמו התשובה שהזכירה פה חברת הכנסת לימור סון הר מלך. כאילו אם זה לא פלילי – יש לכם אחריות ציבורית. רבותיי, זה לא עניין בכלל פלילי זה עניין ציבורי.

ואם לא נגיע אני מציע, כיוון שגם בחוק המל"ג יש את זה, אני לא חושב שצריך שינוי חוק. צריך שיו"ר המל"ג, שנמצא כאן, אני אומר את זה גם לך, חבר הכנסת דוידסון, כבר בחוק המל"ג עצמו. הרי הרישיון שניתן לאוניברסיטאות הוא רישיון בתנאים, וגם הפיקוח וגם מתן התואר. ואם צריך לחדד את זה בחוק זה הזמן עכשיו. אגב, זה נכון לכל הסטודנטים, ידע סטודנט יהודי כערבי, בוודאי הסטודנטים הערביים ידעו שמדינת ישראל מציעה להם אופק לחינוך, למדע, לחסד לצדק ולא לטרור והסתה. ולכן, אני מציע לגבי חוק המל"ג אם האוניברסיטאות לא יטפלו בזה במסגרת התקנונים הפנימיים שלהם, לעדכן את חוק המל"ג שיטפלו בזה. אני מתכוון, גברתי ראש אגף עובדי ההוראה, גם בלוחות הזמנים. לא רק ישעו ויהיה דיון בבית דין למשמעת ויביאו עורכי דין וזה ייקח עוד שנה – לזמן גם יש משמעות. אם לא, אני מבקש אנחנו ניקח את חוק המל"ג, אני מציע שנעשה את זה ביחד, סימון, ונוודא בחוק המל"ג שהרישיון למוסד אוניברסיטאי או התואר – יש גם סעיף על פיקוח על התואר – לא יינתן על ידי מדינת ישראל, למי שזה משמש כתעודה לטרור ולהרג.

להזכיר, שזה לשני הצדדים.

כל מי שמחנך לרצח ולאלימות לא צריך להיות מורה במדינת ישראל, לא צריך להעניק לו תואר במדינת ישראל, שהיא מדינה שהמוסר ובצדק הם נר לרגליה. אדוני היושב-ראש, מבחינה מעשית אני מציע להיכנס לחוק המל"ג ולהציע הצעה, אני אביא את זה בפניך בימים הקרובים.

תודה רבה. לפני שאני אתן לחבר הכנסת אחמד טיבי, אני אתן ליבגני סובה, הוא היה פה במשך כל הדיון וחיכה לדיבור לזכות הדיבור הרבה זמן.

אני בעד מיעוטים.

בסדר, הוא מוותר לך. יגבני, בבקשה.

שמעת מה הוא אמר? הוא בעד מיעוטים.

כן, שמעתי.

זה תענוג או לא, שטיבי מוותר? אני לא בטוח.

כן, כן, כן. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני יושב בוועדת חינוך מזה ארבע שנים, אני תמיד בא בגישה שלא צריך להתערב באקדמיה ולא צריך להתערב בחופש האקדמי. אני מאוד מסתייג מההתלהמות למרות שאנחנו במשבר לאומי וכולי. בוודאי שאני תומך בחיילים שלנו, ותומך בחיילי המילואים וכולי, אבל אני מסתייג מההתלהמות. אגב, אני חולק על ידידי עמית הלוי שאומר, שיש להסיר מהרשימה. השעיה היא דבר מצוין עד החלטת המשטרה והחלטת בית המשפט.

יבגני, מה קשור למשטרה?

רגע, אני לא הפרעתי לך, עמית. כי אם אנחנו נתחיל עכשיו לקחת את המושכות לידינו ולקבוע במקום שהמשטרה תעשה את עבודתה, במקום שבית המשפט יעשה את עבודתו אני לא יודע לאן נגיע. אני אומר בוודאי שצריך לדחות על הסף את כל הפוסטים, ואת כל התמיכה הגלויה – אין פה ויכוח. אבל חברים בואו לא ניקח לעצמנו, בטח לחברי הכנסת, דברים שבית המשפט צריך לעשות.

גם לפני ה-7 באוקטובר היו פה ויכוחים, והיו פה ויכוחים סביב מערכת המשפט, ואני אומר פחות התלהמות יותר שקיפות ויותר פיקוח, באפשרותנו לעשות את זה. אדוני היושב-ראש, בקורונה אנחנו פיקחנו על מערכת החינוך, בקורונה דאגנו גם למוסדות האקדמיים בנושאים שקשורים לנושאים כספיים ובנושאי סיוע. אני מפריד בין הנושא של ההסתה, חופש הביטוי והדיון שעסק בעיקר ברובו היום לבין מתן סיוע לסטודנטים בתקופה כה קשה. אלף, אני מקבל פניות של סטודנטים שאומרים שנרשמו ושילמו על מעונות ועכשיו הם מבינים ששנת הלימודים נדחה בחודשיים, צריך לבדוק את הנושא הזה. אין שום סיבה שסטודנט ישלם חודשיים על המעונות כשהוא לא מגיע למעונות האלה. זה בדיוק הסיפור של הקורונה.

אז היו פה דיונים, מצאנו איזושהי נוסחה והגענו לאיזשהו פתרון שהוא הולם גם את הסטודנטים – בוודאי שאנחנו צריכים להגן על הסטודנטים – וגם נתנו פתרון לאוניברסיטה. אלחנן, אני חושב שגם היית בדיון, כשביטלו את אגרת השמירה וביטלו עוד דברים. כלומר אפשר למצוא את הפתרונות, זאת לא בעיה, עשינו את זה כבר. דבר נוסף ופה אני רוצה להגיד לקצין המילואים הראשי, בני, הקשבתי לך בקשב רב. קודם כול צריך לתת חבילה, אתם צריכים להציע חבילת סיוע לסטודנטים שמפספסים חודש-חודשיים, ואפילו מבחנים. אבל אתה צריך להבין – אני אומר את זה מתוך הזדהות עם חיילי מילואים, גם אני עשיתי מילואים בזמנו – אתה לא מצפה מסטודנט לרפואה שייכשל במבחן, נכון? אתה רוצה שהוא יהיה רופא טוב. אולי אנחנו צריכים לתת לו זמן נוסף בלימודים, אולי סמסטר קיץ. אתה לא רוצה שהבן-אדם הזה יבוא למבחן ויגיד תיתן לי פקטור כי אני הייתי במילואים כמ"פ. כי אתה רוצה שהוא יהיה גם רופא טוב. אתה מבין? הסוגייה הזאת לא צריכה להיות רק באם אתה עכשיו מכשיל אותו במבחן, לא בגלל שאתה לא מקבל את עצם העובדה שהוא עשה מילואים ותעסוקה מבצעית 60 יום. וכנראה שאנחנו הולכים למשהו חדש בעקבות לחימה ממושכת ברצועת עזה, זה פחות או יותר מה שאנחנו מבינים, שהנטל יהיה על חיילי המילואים בחודשים הקרובים. זה מה שחברי הכנסת פה מקבלים עדכון.

לצורך ההכרה, המדינה הקימה קרן סיוע עם 70 מיליון שקל לסיוע לחיילי מילואים, בדיוק לדברים האלה. ואנחנו ניתן מענה לכל מי שיפנה לדבר הזה. ובנוסף, הציפייה היא שהמדינה תיתן מענה. אני לא יודע להגיד מה המענה הנכון, האם סמסטר קיץ או משהו אחר.

המדינה חייבת לתת מענה כפי שהמדינה העבירה חוק ממדים ללימודים, שפוטר סטודנטים שעשו שירות משמעותי קרבי, או שהם חיילים בודדים. ובן אדם שמשתמש היום במלגה של הקרן ממדים ללימודים לא דואג. הפתרונות הכספיים צריכים לבוא מאיתנו, אדוני היושב-ראש, מהממשלה, מהכנסת ומוועדת החינוך.

מצד שני, מן הסתם גם האקדמיה צריכה לתת פה פתרונות של השלמת החומר, ולא, אתה יודע, לא בעניין הזה שאנחנו עכשיו, בגלל שיש מפונים באילת והם לא יכולים ללמוד, עדיין הדרישות שלהן צריכות להיות אותן דרישות.

היו פה מהמכללות הלא מתוקצבות? כן?

כן, גם, גם.

כן, ראשי התיבות האלה שאני פחות שולט בהם, והוא נתן פתרון. אני לא סטודנט לרפואה ואני לא יודע להגיד אם הפתרון הוא טוב, אבל בעיניי הוא פתרון איכותי. הוא נותן קורס נפרד למילואימניקים.

כן. זה לא רק ברפואה, זה גם בהנדסת חשמל. אני מדבר על המקצועות בעיקר שאם אתה מפספס שם חודש-חודשיים קשה לך אחר כך להשלים וזה בא לידי ביטוי בציונים. ולכן, אני חושב שבסיפור הזה אנחנו צריכים לפקח יותר, להיכנס ולא לחשוש מהפיקוח. וכמו שאמרתי, לא צריך לקחת לידינו סמכויות שהן לא סמכויות של חברי כנסת. בטח ובטח לא להחליט במקום המשטרה שצריכה לחקור את העניין, ולהגיד האם עבר פה גבול או לא עבר פה גבול. האם יש פה עבירה על החוק או שאין פה עבירה על החוק. ובזה אני חושב שאנחנו צריכים להסתייג מהתלהמות היתר, שלצערי, שמענו פה במהלך הדיון.

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. ואחר כך ראובן פרי, ראש החטיבה להשכלה גבוהה בהסתדרות.

תודה רבה, מכובדי היושב-ראש, רבותיי האורחים. בתקופת מלחמה מתחשבים בכל מגזרי המשק וכאשר מדובר באוניברסיטאות אני רוצה לדבר על הצורך להתחשב גם בשכר לימוד, גם בשכר דירה, גם באפשרות שהאנשים לא יוכלו לשלם בזמן. והצורך לסבסד דווקא בתקופה הזאת בגלל הקשיים. אני לא יודע האם הדברים האלה עלו מתחילת הישיבה ואולי לא שמעתי, אבל אלה הדברים שהזכרנו בוועדת הכספים יותר מפעם אחת.

אדוני, לגבי הנקודה השנייה, אני לא יכול להשתחרר מהאווירה שהייתה בוועדה הזאת שדיברה: הסתה, הסתה, הסתה, הסתה והכוונה של הסתה מצד הסטודנטים הערבים. כאשר אני גם חשוף לרשת, כמוכם, ואני רואה: מוות לערבים, למחוק את עזה, לגרש את כל הסטודנטים הערבים, לזרוק אותם מהאוניברסיטאות שלנו. אני קורא את כל הדברים האלה. אף אחד מהם לא הועמד לדין, לא הושעה ולא הוזמן לוועדת משמעת.

לא. הוזמן, הוזמן, זה לא נכון.

ביקשתי מכם לתת לי נתונים ולא נתתם. אני אשמח לשמוע נתונים. הנקודה השנייה במכללת נתניה. כולכם ראיתם את מופע האימים של ההפגנה המסיתה – אפרופו הסתה – עם קריאות מוות לערבים על ידי מאות, שפרצו את שער המכללה באופן אלים.

אלה היו המתפללים בבית חב"ד הסמוך, אין לנו סמכות עליהם. אלה לא היו סטודנטים.

שנייה, בסדר, פרופ' שפירא.

יש פה נציג משטרה שדיבר על מאות. חלקם סטודנטים וחלקם לא סטודנטים. המותקפים היו סטודנטים ערבים.

נכון. והמכללה עמדה לטובתם. מכללת נתניה עמדה לטובתם.

אחמד, אני לא רוצה להצדיק את המעשה. ואני חושב שצריך לעקור ולגנות כל קריאה כוללת שקוראת מוות לערבים.

דקה, תקשיב מה קרה.

עם זאת, כפי שאני פועל בהגינות ואני מוקיע ומגנה כל קריאה שכוללת כלפי המגזר הערבי, אני מצפה ממך להגיד איך התחיל הסיפור הזה. בסוף אנחנו לא יכולים להתעלם.

אני מסתפק בהודעה של המשטרה, שבאותו יום הזימה את השמועות. הודעת המשטרה הזימה את השמועות שגורמים מסוימים הפיצו אותם במטרה לעורר ריב ומדון. המשטרה אמרה שהשמועות לא נכונות וגם המכללה הודיעה על כך. למרות שכבר בצוהריים הוזמו השמועות בערב קרה מה שקרה. אדוני היושב-ראש, רבותיי האורחים, התוצאה היום היא שהסטודנטים הערבים הוברחו בלילה מהמעונות, וכיום הם מחוץ למעונות כי הודיעו שמפנים אותם מהמעונות על לא עוול בכפם. אף אחד לא האשים אותם בכלום, אלא רק כי הם ערבים בתקופת מלחמה. זה בסדר? זה לא בסדר? מה אתם חושבים על זה? אני חושב שזה דבר נורא.

הנקודה השנייה לגבי ההשעיה, עמיתי, חבר הכנסת עמית הלוי אמר, אתם צריכים להשעות, ללא קשר לחקירת המשטרה. אני רוצה לתת לכם דוגמאות להשעיה, תקשיב, אדוני. מערכת החינוך, מורה מבית ספר יהודי באחד מהיישובים במרכז, היא מהמשולש. כתבה סטטוס: (מדבר בערבית), אין כוח אלא בידי אלוהים. הוזמנה והושעתה. כי אמרו לה שזאת תמיכה בטרור – את תומכת בחמאס. איזה טרור ואיזה שטויות, הדודה שלי נפטרה ואנחנו אומרים את המשפט הזה בזמן צער, בזמן יגון. ואמרו לה ללכת להביא תעודת פטירה של הדודה שלה. הלכה והביאה תעודת פטירה של הדודה שלה, והוחזרה לבית הספר. אפרופו ההשעיה האוטומטית. או להשעות סטודנטית ערבייה ממכללה בגליל כי היא שיתפה סרט פנטומימה, שעושה ככה (מדגים בידיו), שכואב לנו לשתוק. היא הושעתה ואמרו לה שזאת תמיכה בטרור. איזה טרור? איזה שטויות? מה זה המקרתיזם הזה? בסוף היא הוחזרה ללימודים.

היד הקלה על ועדות המשמעת היא דבר נורא. חשוב לציין כמו שאמר חברי, ההוקעה של פגיעה בחפים מפשע באופן זוועתי, כמו שקרה, היא ברורה וחד-משמעית. לא רק פוליטית אלה מוסרית. אני אומר את זה מהנקודה של שותפות אזרחית, זאת גם חובה אזרחית. ולכן, החובה של הנהגת המוסדות האקדמיים היא להפיח רוח של שותפות, ולא רוח של הפחדה והסתה ומקארתיזם כמו שקרה מההתחלה. החברה האזרחית בחברה הערבית, רופאים, אחיות, נהגים, מורים, מרצים חברי סגל, הם חלק בלתי נפרד מהחוסן החברתי. והם תחת זכוכית מגדלת, אם בכנסת עובר חבר כנסת ערבי ואומר לחבר כנסת יהודי בוקר, ולא בוקר טוב, יש סיכוי שתוגש נגדו תלונה לוועדת האתיקה כי יש חשד למה שהוא התכוון.

זה הפך להיות מוגזם ומפחיד, נכון, הציבור הערבי הוא היחידי בעולם שרואה גם מה שקורה כאן בישראל כ- co citizenship, שותפות אזרחית, מה קורה לחברה היהודית ואיזו טראומה היא עברה ב-7 באוקטובר. ומה קורה כל יום בעזה, אנחנו רואים את כל התחנות הערביות ואתם לא רואים. כל יום אנשים רואים ומה-7 באוקטובר ועד היום זה פוצע את הנפש, זה טראומתי. וכשסטודנטים ערבים יכתבו על ההרגשה שלהם ועל מה שהם רואים בעזה הם יושעו מהלימודים. הם יכתבו , לא להרג ילדים בעזה, הם יושעו מהלימודים. ולכן, האווירה צריכה להיות אחרת. המל"ג, השר, משרד החינוך והסגל האקדמי צריכים לגלות אחריות וצריכים ליצור אווירה שצריכה להיות באקדמיה של אחריות משותפת, שיתוף פעולה בנושאים אקדמיים או חברתיים חיוביים, ולא לשים את הזרקור על קולקטיב מסוים או על קבוצה אתנית מסוימת, כאילו היא מסיתה והיא אשמה עד שיוכח אחרת. כמו שקרה עם הסטודנטים האלה, האחריות היא גדולה וההנהגה נבחנת דווקא בתקופות מלחמה, ואני אומר את זה לכם אנשי האוניברסיטאות והמכללות. תודה רבה.

תודה רבה. בעקבות מה שאמרת אני רוצה להגיד לך שבעשור האחרון הושקעו משאבים עצומים כדי לשלב את הצעירים הערביים באקדמיה ובכלל בחברה הישראלית. ואני חושב שדווקא בעת הזאת אל מול ההישגים עומדות סכנות ממשיות שכוללות התקלחות בין עברים ויהודים בקמפוסים. ולכן, אנחנו צריכים לדאוג לצמצום התופעות האלה בכל צד באשר הוא ולפעול כדי שבאוניברסיטאות יוכלו להמשיך וללמוד יחד.

אנחנו לא רוצים להפסיד את זה.

אני חייב לסכם. ראובן פרי, בקצרה מאוד. בבקשה, אדוני.

אני ראש חטיבת ההשכלה הגבוהה בהסתדרות. אני רוצה לשים פה במרכז גם את העובדים. לא לשכוח שיש לנו אלפי עובדים, סגל עובדים במוסדות האקדמיים, וכל דחייה, חלילה, ביטול סמסטר יש חשש כבד לזכויותיהם של העובדים, במיוחד במכללות הלא מתוקצבות. לדוגמה, משגיחי ומשגיחות בחינות שעובדים לפי שעות, שכרגע הם לא בעבודה, ולא בחל"ת, הם פשוט לא מקבלים שכר. צריך לשים לב לכך ושמעתי פה את השר שמצטרף להצעה, ששכר הלימוד של המילואימניקים, והמגויסים ישולם – יפה שעה אחת קודם. זה אולי יעזור לכל המוסדות, כולל הלא מתוקצבים.

כסף לסטודנטים זה מצוין, כסף למכללות אנחנו דואגים פה.

כן, אמרת את זה בדבריך, פרופ' שפירא.

ראיתי פה את התמיכה של השר, וכדאי לקדם את זה כמה שיותר מהר, בוודאי בספיר, אני בקשר עם ועד העובדים, והעובדים מפוזרים בכל מיני מקומות. יש פה חשש האם הם יכולים לחזור למקום העבודה? מתי? איך? ולכן, אני פה מההסתדרות ורוצה לשים את זכויותיהם של העובדים במרכז העניינים, יחד עם כל הסוגיות החשובות שהועלו פה. תודה רבה.

תודה רבה. נוי הלל, בקצרה בבקשה.

תודה. אני מהמרכז האקדמי פרס, יושבת-ראש האגודה וחברת ועד מנהל בהתאחדות הארצית. אנחנו הראשונים שפתחנו את הסמסטר, אני מסתכלת עליכם בשם אנשי המילואים טובי אנשינו והכתר על ראשנו ואני אגיד בדיוק את מה שאמרתי לסטודנטים שלי. רציתי לענות לקטי, האם יש פתרונות יצירתיים? אז כן, יש.

אמרתי לכל אנשי המילואים שלי, צאו להילחם, תגנו על הבית, תשמרו עלינו וכשתחזרו תקבלו חיבוק. תקבלו את כל המעטפת שאתם צריכים. יש כאן קורסים מקוצרים, יש כאן דברים שאנחנו יודעים לתת מבלי לפגוע באיכות האקדמית, מבלי לפגוע בהוראה, מבלי לפגוע מכל הדברים האלה מסביב. הגעתי לפה הבוקר ושמעתי את הפרסומת של משרד הכלכלה ברדיו, תחזרו לעבוד, תניעו את המשק, תעשו את כל הדברים האלה ובדיוק על ההשלכות האלה גם אנחנו מדברים. אנחנו נראה אותם בעוד שנה כשהסטודנטים שלנו יסיימו את התואר שלהם בזמן, ייצאו לשוק העבודה, והמילואימניקים שמחכים באמת ביחד עם האוניברסיטאות שאין פתרון עבורם ייפגעו. אנחנו נראה פה דעיכה, במקום צמיחה של אחרי מלחמה אנחנו נראה דעיכה מאוד מאוד משמעותית. והקריאה דווקא צריכה להיות אחרת, אני כן הייתי רוצה לפנות לראשי המוסדות, לו"רה ולור"מ ולאנשים האלה, שיסתכלו על המוסד שלנו כמוסד פרטי ואמרו למה? איך משאירים את המילואימניקים מאחור? דווקא למצוא פתרונות למילואימניקים.

מוסד שאין לו פתרון עבור המילואימניקים ראוי שלא יפתח. אבל אם אנחנו יודעים להעמיד פתרון עבורם ולא רק להם אגב, לסטודנטים, מפוני העוטף, לנשות המילואימניקים, לאוכלוסיות המאוד ספציפיות האלה שכרגע לא יכולות לחזור ללמוד. מעבר לכל התחזיות אנחנו דחינו מראש ל-21 בינואר. מקבלים סמסטר מקוצר, אישי, פרטני, ועל זה אין דרך להלין. אי-אפשר להתלונן על פתרון ראוי לסטודנטים, ואני מבינה שלא כל אחד יכול לפתור אותו, לא כל אחד יכול להעמיד מורה מהבוקר עד הערב. זה לא ששלחנו אותם, חלילה, להשלים את השיעורים מהזום או לצפות בהקלטות, לא. קיבלתי מכתבים מהמילואימניקים ומהסטודנטים שלי, יש כאן את הצורך להיאחז בשגרה וצריך למצוא פה את האיזון.

תודה, נוי. ברשותכם, אני יוצא לסיכום. הוועדה מודה ליואב קיש, שר החינוך ויו"ר המל"ג ולכל המשתתפים בדיון. 30% מהסטודנטים משרתים במילואים, הוועדה מברכת אותם ומייחלת לשובם במהירות ובשלום הביתה. הוועדה מברכת את כל הסטודנטים שנרתמו לעזור ולהתנדב בכל הנדרש כתוצאה מהמלחמה. הוועדה מבקשת לוודא שלא יפגעו לימודיו של אף סטודנט המשרת במילואים. אסור שמילואים יהיו מכשול לסטודנטים המשרתים במילואים. מעמד של כל משרת במילואים צריך להיות זהה לחברו שלא שירת.

הוועדה דורשת מכל המוסדות להשכלה גבוהה, כולל הפרטיות, לדאוג לכך. הוועדה מבקשת לדאוג לסטודנטים המשרתים במילואים, לכל צרכיהם האקדמיים, כמו גמישות בתאריכי מבחנים, מועדי מבחן נוספים, טיפול פסיכולוגי אם יידרש, החזר על תשלום המעונות ועוד. הוועדה מבקשת לתת סנקציות למוסד להשכלה גבוהה, שלא יעניק את המעמד הזה לסטודנטים שמשרתים במילואים. הוועדה קוראת למצוא פתרון לסטודנטים לרפואה שמועד הבחינה שלהם חלף, יש למצוא מועד חדש לבחינה ולתקן את היחסיות של הציונים ליתר הסטודנטים שנבחנו במועד.

הוועדה רשמה לפניה ששר החינוך יתמוך בהצעת חוק פרטית להחזיר את שכר הלימוד לסטודנטים לשנה זאת, לכל סטודנט שמשרת במילואים.

כולל הפרטיות.

כולל הפרטיות, בוודאי. מלחמת חרבות ברזל היא איננה מלחמה בין יהודים לערבים. עם זאת, תהיה אפס סובלנות להסתה. הוועדה רשמה לפניה שהמל"ג הקים פורום לטיפול במקרי ההסתה בקמפוסים. מקרים בהם נטען שלא טופלו, ייבדקו שוב. הוועדה מבקשת למצוא פתרון לימודי וכלכלי לסטודנטים במכללת ספיר, שפונו מהמכללה בגלל המצב הביטחוני. הוועדה דורשת למצוא חבילת סיוע ייחודית למכללות הכוללת פטור משכר לימוד לשנה הקרובה, וזאת כדי לעודד את הסטודנטים לחזור וללמוד במכללה.

לאור התקריות שקרו בתקופה האחרונה, בין ערבים לסטודנטים. אני חושב שעל האוניברסיטאות להגדיר כללי התנהגות ברורים המצופים מאנשי הסגל והסטודנטים. יש לפרסם את הכללים האלו באופן ברור בכל השפות, כדי לוודא שכלל הסטודנטים יהיו מודעים. בנוסף, ככל שהאוניברסיטאות יבקשו לנקוט בסנקציות כלפי מי שהפרו את אותם הכללים, יש לקבוע מנגנונים מוסדרים, שקופים ושוויוניים. מומלץ שהמוסדות האקדמיים יקראו לשמירה על איפוק ולשיח מכבד. סגני הביטחון של הקמפוסים, לדעתי, הם הגורמים העיקריים שאחראים על שמירת הסדר בקמפוס ויש לערוך הכשרות, וחידודי נהלים במטרה להבטיח יחס שוויוני ומכבד לכלל הסטודנטים. על אנשי הביטחון להיות מודעים היטב לגבולות סמכויותיהם ולזכויות הסטודנטים.

תחושת השייכות לאוניברסיטאות עשויה לשמש כבסיס מקרב, מכנה משותף בין הקבוצות בתוך האוניברסיטאות. לפיכך, מומלץ לעודד תחושה זו כתחושה קולקטיבית. חשוב להדהד מסרים אלו ברחבי הקמפוסים באופן בולט בין קבוצות היהודים והערבים.

אני רוצה לצאת בקריאה לכל משרתי המילואים שהינם סטודנטים, באשר הם, שהם לא צריכים לדאוג בנושאי הלימודים. שהם יכולים להתרכז במשימה שלהם, וכולנו מאוחדים מאחוריהם, כולל מוסדות הלימוד שבהם הם לומדים. כמובן שהסטודנטים לא יקבלו הודעות מבלבלות בזמן המילואים. נסו ככל האפשר להביא הודעות חדות וברורות כדי שהסטודנטים ידעו מה עליהם לעשות ומה הזכויות שלהם.

רק חידוד קטן. המועצה להשכלה גבוהה הקימה פורום לשעת חירום, לאו דווקא לנושא ההסתות שלא תהיה איזושהי אי-הבנה. בסדר?

אוקיי, מעולה. תודה רבה, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 12:45.