פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



94
ועדת הכספים
05/11/2023


מושב שני


פרוטוקול מס' 234
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, כ"א בחשון התשפ"ד (5 בנובמבר 2023), שעה 10:00

הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (מ/1670) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שרן מרים השכל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אופיר כץ
נעמה לזימי
סימון מושיאשוילי
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
עודד פורר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
מיכל שיר סגמן

דן אילוז
דבי ביטון
ששון גואטה
סימון דוידסון
שלום דנינו
מרב כהן
טטיאנה מזרסקי
משה סעדה
יסמין פרידמן
גלעד קריב

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת
כפיר בטט - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

נועה שוקרון - רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, תיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

ינון גוטגליק - לשכה משפטית, משרד האוצר

עומר רחמים - יועץ שר האוצר

גיל הכהן - אגף תקציבים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטי, רשות המסים

רמי יצקן - מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים

יעל אסיף - ממונה אזורית מע"מ חיפה, רשות המסים

יהונתן אזרזר - יועץ למנהל רשות המסים

אפרת אורן - עוזרת ראשית ייעוץ משפטי, רשות המסים

אמיר דווידוב - רשות המסים

שרית פלבר - משפטנית, משרד המשפטים

עילם שניר - עו"ד, משרד המשפטים

דקלה חורש - לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה

איתמר מילרד - ראש אגף בכיר אסטרטגיה, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

ראול סרוגו - נשיא, התאחדות בוני הארץ

ערן רולס - יושב ראש מרכז הבנייה הישראלי, התאחדות בוני הארץ

עמית גוטליב - סגן נשיא התאחדות הקבלנים, החאחדות בוני הארץ

עופר שגיב - יו"ר ארגון הקבלנים חיפה, תאחדות הקבלנים בוני הארץ

איתמר רביבו - ראש מועצה אזורית חוף אשקלון

תמיר עידאן - ראש מ.א שדות נגב

גדי ירקוני - ראש מועצה אזורית אשכול

שי חג'ג' - מרכז השלטון המקומי

רוביק דנילוביץ' - ראש עירית באר שבע

אילן זגדון - בעל מסעדה בבאר שבע

דובי אמיתי - יו"ר, נשיאות המגזר העסקי

רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים בישראל

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

רועי כהן - עו"ד ונשיא לה"ב

צמרת אביבי - סגנית נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

חן שרייבר - נשיא לשכת רואי החשבון

אבי נוימן - יו"ר משותף ועדת מסים, לשכת רואי החשבון

אוריאל לין - נשיא לשכות המסחר

רוני מרחבי - סגנית יו"ר שח"ם - ארגון השחקנים בישראל

שחר תורג'מן - יו"ר התאגדות רשתות האופנה והמסחר, איגוד לשכות המסחר

קרן אוחנה איוס - מנכ"ל חיב"ה - איגוד הגנים הפרטיים הארצי

רמי בז'ה - יו"ר פורום העצמאים מבית ההסתדרות

רועי יעקב - מ"מ יו"ר ההסתדרות

ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס

אדם בלומנברג - סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד, ההסתדרות החדשה

ורד וייץ - עו"ד באגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

ורוניקה רוזנברג - מנכ"לית, ארגון חברות הניקיון בישראל

יוסי אלישע - יו"ר (משותף) פורום מסים, לשכת עורכי הדין

איתי שונשיין - מ"מ מנכ"ל, לשכת עורכי הדין

איתי שונשיין - מ"מ מנכ"ל לשכת עורכי הדין

אורי אביגדור - אמסלם טורס

טלי לאופר - מנכ"ל, התאחדות משרדי הנסיעות

רון ברקאי - מנכ"ל, ארגון מנהיגות אזרחית

שמעון סיאני - מנכ"ל, ארגון מנהיגות אזרחית

אבירם אלון - אולמות אירועים

דיאנה בארון - מנהלת מדיניות ציבורית, עמותת קו לעובד

בועז מולדבסקי - נשיא, בורסת היהלומים הישראלית

ערן זיני - מנכ"ל, בורסת היהלומים הישראלית

משה אשר - יועץ, בורסת היהלומים הישראלית

נועה זלצמן - לובי 99

יקיר ליסיצקי - סמנכ"ל רגולציה, איגוד המסעדות

יניב בר אור - מנכ"ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים

נילי ברוש - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

חאלד אגבאריה - מנכ"ל חברת בנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

אלון רחמיאן - סגן נשיא, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

אילן בדני - מנכ"ל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

אליהו אביסרור - מ"מ הנשיא, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ניר ינושבסקי - יו"ר אגף הבנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

שחר סומך - צוות פורום העצמאים מבית ההסתדרות

דורון שורר - יו"ר, גלובל אוטומקס - ייבואני רכב

תומר לוי - סמנכ"ל פיתוח עסקי, גלובל אוטומקס -יבואני רכב

יאיר שלם - מנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית

ששי שדה - משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (מ/1670) - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו נקיים דיון מיוחד על העוטף, נעשה ישיבה מיוחדת. אני מבקש מעומר, יועץ שר האוצר, לומר את מה שהוא מבקש לומר.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, בוקר טוב לכולם. שר האוצר שוחח לפני מספר דקות עם ראש עיריית באר שבע ועם ראש עיריית אשדוד. תקנות מס רכוש שנביא בימים הקרובים לכאן, לוועדה, יחולו מ-7 קילומטר עד 40 קילומטר. אנחנו ננסה לייצר פתרונות משפטיים לעניין הזה. יש פה איזו שהיא מורכבות שצריך לראות איך פותרים אותה. בתוך החשבון של איך בדיוק עושים את זה, ננסה לייצר את המודל המדויק. זו ההודעה ששר האוצר הודיע ממש לפני מספר דקות לראשי הערים. בשמו אני מודיע את זה לוועדה.

אני מבקש להודות לך, אדוני היושב ראש, ולהודות גם לחברי הכנסת שהתנהל איתם השיח בימים האחרונים בצורה שקטה, עניינית, אם זה חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת בליאק, חבר הכנסת רביבו, חבר הכנסת אופיר כץ. אני חושב שהשיח הענייני שמתנהל פה בימים האחרונים, בתקופה האחרונה נותן הרבה תקווה שנצליח לסיים את המלחמה הזאת בצורה הכי טובה בחזית ובעורף. תודה רבה, אדוני היושב ראש.

תודה רבה. רבותיי, מאז הישיבה הקודמת שכולם זוכרים עם הרבה מאוד ויכוחים, עם הרבה מאוד צער שהיה לרבים מהתכנית שמשרד האוצר הביא בהתחלה, ישבנו עם הארגונים, ישבנו עם שר האוצר, ישבנו עם אנשי משרד האוצר, ישבנו אופוזיציה וקואליציה על המתווה, כדי להגיע למקסימום הסכמות שאפשר להגיע. יושב ראש ההסתדרות היה בישיבה המסכמת. שינינו באופן דרמטי את הדברים שהיו בהצעה הקודמת שמשרד האוצר הביא. אנחנו עכשיו מקבלים הצעת חוק שונה מאשר התכנית הראשונית של משרד האוצר. אנחנו מקבלים גם תקנות, כשהתקנות האלו כבר לא רלוונטיות, כיוון שעל פי הודעת שר האוצר זה לא מ-7 עד 20, זה מ-7 עד 40. אשדוד נמצאת בפנים וגם באר שבע. כאשר נקיים את הדיון גם על החוק וגם על התקנות, נדאג שמה שהיה לגביו הסכמה יהיה בפנים, ומה שלא היה לגביו הסכמה, כמו הנושא של עסקים מעל 400 מיליון, כל מה שנוגע לכאלה שמרוויחים מעט באותם עסקים, יידון. שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, בבקשה.

מכובדיי חברי הכנסת, ראשי רשויות, מועצות, כמה מילים ברוח של לחפש פתרונות. אדוני היושב ראש, אני חושב שהטיוטה שהאוצר שם על השולחן היא טיוטה שאפשר להתחיל לעבוד איתה, היא טיוטה שיש בה דברים טובים. אני ברשותכם רוצה להתמקד במה שחסר בטיוטה, על נושאי מקרו שעליהם אנחנו צריכים להתחיל להתכנס. אני חושב שהגישה חייבת להיות שיתופית. חייבים לעשות שולחן עגול, אם זה עם אנשי העוטף ועם המגזרים השונים בעסקים, לשבת איתם עד שיוצא עשן לבן. הנציגים יודעים טוב מאוד מה הם האתגרים. כל עוד הנציגים לא מרוצים, כולנו לא צריכים להיות מרוצים. אנחנו צריכים להילחם על עסקים שלא ייסגרו מהסיבה הלא נכונה, להילחם על כל עסק, על כל עסק לעשות מלחמה. אם אנחנו רואים שעסקים מסוימים מקבלים מתווה ועדיין נופלים, זה אומר שהמתווה עוד לא מספיק טוב. המבחן האולטימטיבי שלנו הוא לראות שאנחנו באמת יודעים שהעסקים שורדים את הדבר הזה.

הדבר השני - העסקה גמישה. אני לא מכיר עסק אחד שחושב שהמתווה של החל"ת טוב יותר מהמתווה של העסקה גמישה באמצעות המעסיקים. הייתי בעוטף ביום חמישי. אתם תראו שיותר ויותר אנשים מוציאים לחל"ת. לא טוב החל"ת הזה. כל השינויים שנעשו, שהם שינויים טובים, זה עדיין קצר. לצד המתווה שמציע האוצר, חייבים לפתח גם את החל"ת הגמיש.

הדבר הבא - קבלנים. אם לעסקים המבחן של ירידה במחזור הוא המבחן הנכון, אצל קבלנים המבחן הוא אחר, המבחן הוא שלא מגיעים עובדים. קבלן שמכר את הדירה, בכל חודש שעובר שהוא לא משלים אותה נוצרים לו נזקים גדולים כלפי הלקוחות, כלפי הבנקים, ריביות.

העסקים הגדולים הם עסקים שחלקם ספג מכה קשה מאוד. אם הם ייפלו, תהיה נפילה גדולה מאוד. אומרים העסקים הגדולים, תנו לנו הלוואות בערבויות מדינה, תנו לנו קצת סיוע כדי שנדע לצוף ולעבור את המשבר הזה. הם התחייבו שאם הם יקבלו יותר כסף ממה שצריך הם יחזירו אותו.

הדבר האחרון – מקדמות. חייבים מהר מאוד, ולא צריך לחכות לחוק הזה, לקבוע כלל של 80/20, להתחיל לתת כסף למי שבטוח צריך לתת לו כסף. הייתי בדפוס בארי. לדפוס בארי הולכים לסייע בהמון. תנו לו מקדמה. תנו לאנשים מקדמה, על מנת שלא יחכו לסוף התהליך הזה, כאשר הכלל הוא 80/20.

תודה רבה, אדוני השר.

זו לא טיוטה של האוצר, זו הצעת חוק ממשלתית. למה לא סגרתם את זה בממשלה? שר בכיר בא לדבר? בדיחה. תעשו את העבודה בתוך הממשלה, מה אתם באים להצגות כאן?

כפיר בטט, בקשה.

אני אעבור בקצרה על כמה נקודות עיקריות. אנחנו בתחילת אירוע שאנחנו לא יודעים מה משכו והיקפו, לכן כל המתווה שאנחנו שמים פה עכשיו ער לדבר הזה. רצינו לצאת איתו כמה שיותר באופן מיידי, אבל אנחנו נמצאים בסביבה של אי ודאות מאוד גדולה. מרבית העסקים במדינה יכולים לעבוד, וחשוב שיעבדו. המשק צריך את האנשים שיקומו בבוקר לעבודה, כי זה חלק מהמאמץ המלחמתי. בלי זה לא נוכל לשרת את צורכי הלחימה, בטח אם אנחנו הולכים לאירוע מאוד ארוך.

יש לך נתונים שמראים שמרבית העסקים יכולים לעבוד?

הרוב המוחלט של העסקים במדינה יכולים לעבוד כמעט ללא הגבלה לפי הוראות פיקוד העורף.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה עם העובדים שלהם?

מה אחוז בתי הספר שעובדים במדינת ישראל?

אנחנו נותנים פה פיצוי שהוא מענה ראשוני, רוחבי ומיידי. זו פעם ראשונה במצב מלחמה שאנחנו נותנים לכל המשק. אנחנו רוצים לצאת עם זה מהר, כדי שכמה שיותר מהר הכסף יהיה בחשבון הבנק של העסקים. היעד שלנו הוא 15 בנובמבר הגשה וכסף בחשבון שלושה ימים אחר כך.

לגבי המקדמות לעוטף - זה לא נכון מה שנאמר פה. כבר מהשבוע השני התחילו לרוץ מקדמות. אני יודע על עסקים בעוטף שקיבלו מקדמות משמעותיות.

רק עד 7 קילומטר.

כמו שאמר היושב ראש, העניין של הקילומטרים יתוקן מחר.

לא כל היישובים באשכול נמצאים בפנים. חלק מהיישובים במועצה אזורית אשכול לא נמצאים במסגרת של 100% פיצוי.

גם לא חוף אשקלון ועוד מקומות.

המטרה של המענה היא המשכיות עסקית, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים. זה לא פיצוי מלא. המטרה פה היא להשאיר את העסקים עם הראש מעל המים.

לגבי כל הארץ, ונאמר מקודם על הטווחים הרלוונטיים, אנחנו מדברים על החזר מלא לכל נזק ישיר שיש למבנה או לציוד. מי יהיה זכאי בהתייחס להמשכיות עסקית? עסק שהמחזור שלו אינו עולה על 400 מיליון שקל, שהירידה במחזור היא מעל ,25%, ושהיה לו מחזור חיובי בשנה הקודמת. לעצמאים הקטנים עם מחזור של 300,000 ₪ יש מתווה מוסכם. מה מקבלים העסקים מעל 300,000? מענק המשקף הוצאות קבועות. המענק יהיה דיפרנציאלי כך שמי שנפגע יותר גם יקבל יותר. יש "קאפ" שמתחלק לעסקים - עד 100 מיליון זה יהיה 600,000, ומ-100 מיליון עד 400 זה יעלה בהתאם עד 1.2 מיליון.

המתווה יהיה מחויב במסים?

בוודאי.

למה?

כי כל הכנסה במדינת ישראל מחויבת במס.

אין שום קשר בין מחזור לבין אורך הנשימה של העסק. החיתוך הזה ב-400 מיליון הוא לא רלוונטי.

מעל 400 יש אורך נשימה.

לא בהכרח.

המענק מחולק לרכיב תשומות ולרכיב שכר. מה השתנה מאז שהגענו לפה לפני שבועיים עם המתווה? שהמענקים הקבועים גדלו בעשרות אחוזים. אגב, זה גם גדל בעשרות אחוזים לעומת מה שהיה הכי גבוה במצב הקורונה. כשסגרנו את המשק ואמרנו לאנשים שאסור להם להתרחק 100 מטר מהבית, המענקים היו נמוכים יותר מעכשיו גם לעצמאים וגם לעסקים. כפי שאמרנו בפעם שעברה, רואים שהמצב במשק יותר טוב היום מאשר המצב בסגרים של הקורונה, אם מבחינת הוצאות כרטיסי אשראי, ניידות בכביש ועוד, ולמרות זאת עכשיו המענקים הרבה יותר גבוהים. רכיב ההוצאות הקבועות גדל ל-22%, רכיב השכר גדל מ-60% ל-75%, וה"קאפים" גדלו מ-300,000 ו-900,000 ל-600,000 ול-1.2 מיליון בהתאמה. יש גם הקלות במתווה החל"ת כך שניתן להוציא לחל"ת ל-14 יום. יש את הנושא של ביטול ניכוי ימי חופשה, תוספת ימי אבטלה למי שניצלו את ימי הזכאות בתקופת הקורונה, ואישור זכאות החל מסיום העסקה או יציאה לחל"ת.

ואם זה לא בתקופת הקורונה?

על ארבע שנים יש אפשרות לנצל 180% מימי האבטלה. אם היית מובטל פעם אחת, אתה יכול לקבל בארבע השנים האחרונות עוד 80%.

אפשר להוציא לחל"ת בדיעבד?

אי אפשר להוציא לחל"ת בדיעבד.

אין פתרון לאזרחים ותיקים שעובדים.

זה עלה, אנחנו בוחנים את זה, וננסה להביא פתרון.

העלינו את זה שבקורונה גיל 67 היה כמו החל"ת.

סיכמנו שיהיה דיון על האזרחים הוותיקים.

אנחנו תמימי דעים על כך שהמתווה לא יוכל לעבור בלי ה-67. את האזרחים הוותיקים אי אפשר לזרוק.

יש הסכמה גורפת בוועדה על כך שזה חייב לבוא לידי פתרון.

כל המתווה הזה הולך לחול כרגע עד ה-30 בנובמבר. מראש באנו עכשיו עם עוד חודש, למרות שלפני שבועיים באנו עם התייחסות רק לאוקטובר. כל השינויים האלה, כפי שהרב גפני אמר, נדונו והוסכמו על דעת נציגי המגזר העסקי, ההסתדרות וקואליציה-אופוזיציה. לאחר דיונים מאוד אינטנסיביים זאת התוצאה שהגענו אליה.

למה ענף הבנייה והתשתיות מוחרג?

כשדיברנו על ענף הבנייה אמרנו שהוא ייכנס לתוך המתווה. אנחנו לא רואים אותו בתוך המתווה.

איך זה בחוץ?

יש כמה סוגים של עסקים בענף הבנייה. לגבי יזמים שיש להם נכס שאם הם לא מכרו אותו החודש הם ימכרו בחודש הבא, ברור שהמתווה הזה בכלל לא מתאים.

הם מכרו כבר את כל הדירות, אבל נגררות להם הוצאות של דחיית הזמנים. איך אתה לא מבין את זה? אם אני קבלן של פינוי-בינוי ופיניתי 15,20 דיירים שאני שוכר להם דירות, לא ברור לך שאני משלם שכר דירה ונגרם לי נזק? מה עם מנהלי עבודה? 90,000 עובדים פלסטינים לא עובדים. אמרת בתחילת דבריך שצריך שהציבור יעבוד. אנחנו לא מסוגלים לעבוד, אין לנו עובדים. יש לנו הוצאות ריבית, יש לנו הוצאות שכר דירה. איך אני אחזיק מנהלי עבודה?

אני יודע שנציגי ענף הבנייה יושבים היום עם משרד האוצר. מנסים לראות אם יש פתרון אחר שיכול להתאים להם. הפתרון הזה של המחזורים לא מתאים לענף של יזמים.

האם זה אומר שהם לא נפגעו?

העמדה של החברים בוועדה הייתה שצריך למצוא להם פתרון, שהם לא יוכלו להישאר בחוץ. אנחנו לא נמצאים בתקופת הקורונה. בתקופת הקורונה הם היו בחוץ כי היה סיפור אחר לגמרי.

עבדנו בקורונה.

אז היו לך פועלים. פה אין לך פועלים. יום אחרי המלחמה לא תצליח לגייס את הפועלים. אתה יודע מה יקרה? גם את הדירות המועטות שאתה מדבר עליהן הוא לא יצליח למכור ולתת מפתחות, הן עדיין לא יהיו מוכנות.

צריך כיסוי מלא של 100% באבטלה לעבודות המועדפות האלו, אם זה בנייה ואם זה חקלאות.

אנחנו מבקשים פתרון לבעיה הזאת. אתם בטח אימצתם את מה שהיה בקורונה, אבל הקורונה לא מתאימה לעניין הזה. צריך למצוא פתרון לנושא הזה. אליהו רביבו, בקשה.

אדוני היושב ראש, אין ספק שמתווה הפיצויים שאנו מציגים אינו מושלם, אינו קרוב ללהיות מושלם, והבנו את זה עוד לפני. צריך לומר ביושר, המתווה מייצג רק חלק מהקולות ומהנפגעים. כשאתם מתחילים את הדיון ומסבירים עד כמה הוא נכון ונותן מענה ולא אומרים שהמענה מאוד מאוד סלקטיבי כי הוא לא נותן מענה לענף הבנייה ולעוד ענפים, אנחנו מחטיאים את המטרה, אנחנו עושים עוול לקולות שלא נשמעים. בשבוע האחרון פנו אלי ואל שאר חברי הוועדה מאות אנשים וארגונים, כי מצפים מאיתנו, נציגי הקואליציה בוועדה, להתייחסות. הלבבות שלנו נקרעים. לבוא ולומר להם שהם לא צודקים זה עוול. מצופה היה שלפני שאתם מסבירים עד כמה יש מענה, תסבירו שאתם מכירים היכן אין מענה, עד כמה אתם מבינים שאם לא תחילו בתור התחלה חל"ת גמיש אתם מרסקים אנשים שמנסים להשאיר את הראש מעל המים. עדיף שהיום נתקצב מעט יותר, מאשר שנקבל מאוחר יותר מעסיקים כמובטלים.

הגענו לכאן בנפש חפצה כדי לשמוע מהשטח מה צריך לתקן במתווה. אני מבקש שקולם של כולם יישמע, שהעבודה תימשך גם כשאנחנו מסיימים את הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. יש שרים שהתאהבו בהגעה לכאן, בלתת כותרות ריקות מתוכן, במקום לנהל את דיוני העומק האמיתיים בקבינט הכלכלי. הגיע הזמן שאדוני היושב ראש יגמול את אותם אנשים מאותן הכרזות ומאותה התנהגות פופוליסטית, אין לנו זמן לכך.

ליבי עם כוחות הביטחון, עם תושבי העוטף, עם מאות אלפי המפונים, עם בעלי העסקים שחיים כיום באי ודאות בלתי נסבלת, עם העצמאים שלא יודעים כיצד יביאו אוכל הביתה, ועם העובדים החשים אי יציבות בעבודתם. ההגדרה לא יכולה להיות עד מרחק מסוים, כי יש החרגה של מאות מטרים ששואבת מועצות שלמות שנרמסות, שנמחקות.

אתה הממשלה.

אני לא מתבייש לבטא, בניגוד להצהרות פופוליסטיות של אחרים, את האמת, את הכשלים.

אתה יושב בתור נציג קואליציה בוועדת הכספים.

אני לא אאפשר לכם הצהרות פופוליסטיות כאופוזיציה. תהיו אחראים.

אנחנו פופוליסטים? אנחנו מחכים לכם חודש כדי שתסגרו את העניינים בקואליציה ובממשלה.

כשאנחנו עסוקים בהצהרות, אנחנו לא יודעים להסתכל בלבן של העיניים של רוביק האמיץ שעד שנייה לפני שהוא קיבל את השיחה משר האוצר הוא היה שקוף. אנחנו צריכים לבוא לפה ולהגיד את האמת, לא משנה אם אנחנו מהקואליציה או מהאופוזיציה.

אף אחד לא יוצא נגדכם, יש לכם תמיכה מלאה.

חשוב לי להגיד לחבריי באוצר, הוועדה הזאת היא לא קישוט. מר בטט, כשאתה שומע את זה מאנשי אופוזיציה, זה נשמע טבעי יותר, אבל כשאתה שומע את זה ממני כמרכז הקואליציה בוועדה, זה משקף את עמדתם של כלל חברי הקואליציה בוועדה. הוועדה הזאת היא לא קישוט. מדינת ישראל מחויבת לומר ביושר ובאומץ שאין מנוס מלפתוח את תקציב 2024, כדי שהכל יהיה על השולחן מחדש בלי שיקולים זרים.

איתמר רביבו, ראש מועצה אזורית חוף אשקלון.

אדוני היושב ראש, אני יושב פה והדם רותח. מדינת ישראל ב-7 לאוקטובר שלחה אותנו כצאן לטבח. אנחנו היינו שם לבד. פתאום אני שומע את ארגוני המעסיקים, היהלומנים, התעשיינים. כרגע זה לא מה שמעניין אותנו. עוטף עזה צריך לקבל מענה, אנחנו היינו שם. בשבוע שאחרי כולם מגיעים, כולם מזדהים, סולידריות, אבל אחרי שבועיים עולם כמנהגו נוהג, כל הארגונים והגופים החזקים באים לפה ומקבלים ביטוי. קודם עוטף עזה, כאשר עוטף עזה זה רשויות של עוטף עזה, זה כל עוטף עזה.

עוטף ישראל.

כשביקשתי שיכירו ב-8,9 וב-10 קילומטר, בבת הדר, בשקמה, אז אמרו לי: "לא, אנחנו לא מרחיבים", ואז נתנו לאשקלון יישוב ספר. מה שונה חוף אשקלון מאשקלון?

אני לא אמרתי את זה.

מה קורה? עבר חודש וחזרה הפוליטיקה. ל-40 קילומטר מגיע, אבל איפה אנחנו? כשאני ביקשתי יישוב ספר, אמרו לי: "לא, אתה לא תקבל, אנחנו לא מרחיבים". פתאום יושבים פה עסקים, יהלומנים, כולם. אתם צריכים להתייחס קודם לעוטף עזה, לאלה שהיו שם ונטבחו, לכל הרשויות. כשאני בא למשרד האוצר ואומר להם שיש אצלי תושבים שהתותחים נמצאים ליד הבית שלהם, שיש תושבים ב-10 וב-12 קילומטר שיש להם בתים מתפרקים, אז אומרים לי: "לא, זו מלחמה, כולם עוברים". פקידי האוצר עושים יפה סך הכל. זה הכל עניין של מדיניות. צריכים להנחות שייכללו כל הרשויות של עוטף עזה. למה אני לא יכול לקבל יישוב ספר אבל 40 קילומטר כן יכול לקבל? לפני המעסיקים, לפני היהלומנים, לפני כל התעשיינים וכל הלוביסטים שנמצאים פה, קודם כל תתנו מענה ליישובי עוטף עזה, לכל הרשויות של עוטף עזה, גם אם יש לי חמישה יישובים בפנים ו-10 יישובים בחוץ. אני מבקש שמשרד האוצר ייתן מענה לכל יישובי המועצה האזורית חוף אשקלון שעוטפים את העיר אשקלון. אני שבועיים שומע שלא רוצים להרחיב כדי לא להעמיק את הבור התקציבי. אנחנו הלכנו ונלחמנו. כשבאתי לפה היום, אמר לי השומר בכניסה: "תראה לי רישיון לנשק". כשאמרתי לו שאין לי רישיון, הוא שאל אותי: "אז איך זה שיש לך נשק?" אמרתי לו שיש לי נשק כי היינו צריכים להילחם בעצמנו ולחלץ פצועים. כל יישובי המועצה האזורית חוף אשקלון צריכים לקבל מענה לפני כל דיוני הסרק שמתנהלים פה.

מה חסר במתווה?

אני רוצה יישוב ספר.

תמיר עידאן, ראש מועצה אזורית שדות נגב.

אני מזכיר לכולם, יש מלחמה עדיין בשטח. הילדים של כולנו לא ישנים בלילה בגלל פיצוצים של צבא הגנה לישראל. הוא מחדיר פצצות כמו שצריך סוף סוף. אי אפשר לישון ואי אפשר לחיות בכל האזור שלנו. אנחנו עסוקים, אדוני היושב ראש, כל היום בניירת, לבדוק את הסעיף, לראות שלא עבדו עלינו ברשימה ולא ירדו יישובים. העברתם מתווה למעסיקים בשבוע שעבר גם ליישובים מעבר ל-7 קילומטר. פתאום ביום חמישי מגיע עדכון כך שחצי מהיישובים פתאום נעלמו. כל היום אני צריך לחפש בניירות, לראות איפה עובדים עלינו. אדוני, יישובים מעל 7 קילומטר לא קיבלו פינוי, לא קיבלו פיצוי, לא מקבלים כלום. היום החזרתי 1,500 איש חזרה. כולם מקללים אותי, אבל לא חשוב, מגיע לי שמקללים אותי, כנראה לא עשיתי מספיק בשבילם. אדם צריך לקבל עכשיו עונש ולא לקבל פיצויים, לא לקבל שום דבר מהמדינה? האנשים האלה לא יהיו סוג ב'. אם כל הדבר הזה לא ייפתר וכל היישובים ומועצות העוטף לא יהיו בעוטף, אנחנו מחר בבוקר מתחילים בשביתת רעב. אני מתחיל ראשון, כאשר גדי אמר לי שהוא הולך איתי וגם איתמר. מחר בבוקר נקשור את עצמנו פה בשלשלאות ותביאו את כל המאבטחים שלכם. אנחנו נשב פה עד שהדבר הזה ייגמר. לא נבוא למשחק הפנדלים פה בין האופוזיציה לקואליציה.

נושא החקלאים סוכם בשבוע שעבר. אני שומע פה כל מיני מניירות. החקלאים עד 20 יקבלו את המסלול האדום, בלי משחקים באמצע.

אמרו 40.

אני יודע מה שאני סיכמתי.

כמו במתווה "צוק איתן".

אמרנו שעצם זה שהחקלאים ב-20 קילומטר יקבלו את הכל, פותר את הבעיה של החקלאים, עושה את המתווה הזה לנורמאלי.

אבל בינתיים אנחנו שומעים כל מיני שמועות על כך שיש כל מיני תיקונים ומשחקים. אנחנו רוצים לראות את זה קורה. מה אני אגיד לאותם אנשים שהחזרתי הביתה?

שום דבר.

אבל הם חזרו הביתה עכשיו. מה אני אגיד להם? השר הבטיח לי בשבוע שעבר סיוע, וגם משרד הפנים הבטיח סיוע, רק שלאף אחד לא אכפת. אני רוצה לתת דוגמה לאיך מס רכוש מתנהג בדברים הקטנים. יש לי במועצה מגרש שהקצאתי לכל הרכבים שבהם נרצחו הילדים שלנו. אם מישהו רוצה לראות מלחמה ולהריח מלחמה, שיבוא לשם. בית קברות, שואה, זה מה שרואים שם. עובר שמאי מרכב לרכב ושואל איזה יד, כמה קילומטראז', איך נראה הצמיג. לקב"ט של מוסדות החינוך שהבת שלו נורתה הורידו 50% מערך הרכב, כי זה של המועצה, כי זה יד שנייה. לגבי רכב של המועצה לא אכפת לי, המועצה יכולה לספוג, אבל תנו לכל התושבים מחירון ועוד 10%. מספיק עם הקנטרנות הזאת ולפרק את האנשים. תזכרו, אנחנו לא נוותר. אם כל היישובים שלנו במועצות לא ייכנסו להיות עוטף עזה על כל המשמעויות, נלך פה למאבק שעוד לא ראיתם. את החמאס ינצחו, אותנו לא.

תמיר, אתה לא תגיע לזה, אני מתחייב בפניך.

אנחנו נגיע, כי אני מכיר איך הדברים עובדים פה.

אני לא אאפשר להם להביא אותך למצב הזה.

תפרקו את הממשלה אם צריך.

זה לא נותן את המענה המלא. צריכים לפתוח את הכל מחדש. די עם ההתחסדות הזאת.

גדי ירקוני, בקשה.

אני רוצה להזכיר את החטופים ואת הנעדרים. אני יודע שמדינת ישראל עושה הכל בשביל להחזיר אותם הביתה. 241 ילדים, תינוקות, נשים וגברים מוחזקים על ידי הרוצחים המתועבים האלה, ואני לא רוצה לחשוב איך הם מוחזקים. כשאני שומע שהולכים להפריד במועצה אזורית אשכול, האי הבודד הזה - -

אבל לא מפרידים.

כן מפרידים. כשמדברים על ה-7, מפרידים. מטעים אתכם, כבוד היושב ראש. ל-16 יישובים ניסו לחדור הרוצחים האלה. בסוף רק ל-11 הם נכנסו. יש לנו 32 יישובים שכיתות הכוננות מהם רצו כדי להציל יישובים. עכשיו אומרים לי: "גדי, מי שהיה בתוך ה -7 יקבל x, מי שמחוץ ל-7 יקבל y", וכבר עושים לי את זה. תחשוב איך הילדים, הנשים והמשפחות שבמלונות מרגישים. כשנחזור, לא נחזור לבתי הספר הטבעיים שלנו, אנחנו צריכים להקים משהו אחר בהתחלה. מי ייתן לנו? לאלה שהם מעבר ל-7 לא מגיע כסף עבור זה שהם לא עובדים? יהיו אנשים שם שלא יעבדו חצי שנה, לצערי. בראש הם יהיו קוקואים אם לא נטפל בהם, אז לפחות שהם לא יחשבו שהם עניים. תבואו עכשיו ותראו איך הצבא עוזר לנו לרוקן את כל המקררים בבתים ובכל מקום על מנת שהאוכל הזה לא יסריח. אין הבדל בין 7 ל-11. האשכול זה אותו דבר. לי אסור לשבות רעב בגלל כל המחלות שיש לי, אבל אני מבטיח לכם שאני אשן באוטו שלי ממחר. נתתי שלושה שבועות לשר האוצר. אני הולך מפה אליו. אם זה לא ייסגר, אני מבטיח לכם שאני אשן באוטו עד שזה יסתדר.

לא, אתה חוזר לפה. אנחנו איתך.

האשכול זה אחד, אי אפשר להפריד.

בישיבות האלה עם שר האוצר העניינים שלך היו על השולחן.

אני לא צריך עניינים, אני צריך - -

אבל אתה רואה ששינו את המרחקים.

לא, כבוד היושב ראש. מהדיון הראשון עד עכשיו לא שיניתם לאשכול כלום.

גדי, בדיון הקודם דיברת מדם ליבך ובצדק.

גם היום אני מדבר מדם ליבי.

דיברת מדם ליבך בנוגע לכיסוי בבתי המלון, ממש זעקת. לא עברו 5 דקות והיושב ראש ואני, אחרי שיצאנו החוצה והפעלנו את לשכת ראש הממשלה ולשכת שר האוצר, חזרנו לפה עם בשורה שקוימה אד הוק.

ככה לא עובדת מדינה. אנחנו מדינה על פלסטר. כל פעם כשמישהו צועק שמים פלסטר.

עד עכשיו זה לא נסגר. היום יש לי עוד פעם שיחה עם משרד התיירות.

תגיד לנו אחרי הפגישות האלו אם זה הסתדר.

סידרת את זה פה לרבע שעה, אבל אחרי רבע שעה עוד פעם זה חזר לקדמותו. עד היום יש לי יישובים שלא נמצאים בפנים.

חבר הכנסת טיבי, בקשה.

כדאי לבדוק את מה שאומר גדי, לראות אם זה בוצע או לא בוצע.

הנקודה השנייה היא לגבי ענף הבניין. התשובה שקיבלנו מכפיר היא תשובה לא מספקת. אם הענף הזה יקרוס, יהיו לזה השלכות רוחב על כל המשק, כולל על בנקים ועל מוסדות כלכליים. אני רואה שזה לא בדיוק מקבל את הפוקוס הנדרש במתווה ובמענה של משרד האוצר. אם זה יקרוס, 100,000 אנשים יפוטרו.

אתם כולכם בטח קיבלתם פניות מהחברה האזרחית, מעמותות המגזר השלישי. אני רואה שכולם מהנהנים בראשם בהסכמה, אבל בינתיים זה לא - -

תקעו להם עז, שמו להם פרמטר שאין לאף עסק. לא צריך את הפרמטר של 30% הכנסות עצמיות. אם הוא ירד בפעילות הכלכלית, הוא כמו כל עסק שצריך לקבל פיצוי, ואם הוא לא ירד, הוא לא יקבל. מה זו העז הזאת של הכנסות עצמיות, של 30% לעמותות שנושאות בנטל, שמביאות מיליארדים למדינה עכשיו?

ומסלול הלוואות למלכ"רים.

אפרופו ה-400 מיליון שקל, 86% מחברות הבנייה זה עסקים קטנים וקטנים מאוד. את זה גם צריך לקחת חשבון.

כפיר, אתם היום יושבים איתם בשביל לסגור, לא בשביל שמחר נבוא לפה ונתחיל להתקשקש איתם. תמצאו את הפתרון שיהיה לרצונם, כדי שיום אחרי זה יהיה לנו איפה לגור.

קיבלתם גם את הפנייה לגבי האולמות של אלון, שהיא ברורה וצודקת. גם בנושא הזה צריך למצוא פתרון. עוד תלונות שאנחנו מקבלים הן לגבי הצורך למזער או לבטל את כל מנגנוני הבקרה המוגזמים, את כל הבירוקרטיה על שחרור כספים. אין כמעט ענף שלא סובל מהבירוקרטיה הזאת. אני שב ומבקש לקחת את זה בחשבון.

אני ברשותכם רוצה להתייחס לכל מיני נקודות בהצעת החוק שאני חושב שיש איתן בעיה. אם ניגש לסעיף של הוצאות מזכות בעסקים שבין 100 ל-300 מיליון, אז יש פה 600,000 שקלים בתוספת 0.3% מחלק מהמחזור. הדבר הזה יוצר עיוות, כי ככל שהעסק קרוב יותר למחזור ויש לו הפסד גדול יותר, כך הוא מקבל פחות פיצוי. אני חושב שאת ה-0.3 צריך להגדיל לאחוז.

הדבר השני הוא הלוואות בערבות מדינה. אל"ף, אני לא מבין למה זה לא פותח לכל הארץ, למה אתם עושים הגבלת קילומטר, ובי"ת, אני לא מבין למה התנאים הם יותר קשים מהקורונה. אני לא מדבר כרגע על הריבית, אני מדבר על כל התנאים של ההלוואות, הסכומים וכן הלאה. נושא שצריך להתייחס אליו פה זה הריבית, כי כשבאה המדינה ונותנת הלוואות בערבות מדינה של פריים פלוס אחוז וחצי, זה וואחד ריבית. אני יודע מה קורה כרגע עם הריביות. יכול להיות שצריך לשבת עכשיו עם בנק ישראל ועם כולם ולתת הלוואות של פריים מינוס. צריך לבוא ולבדוק את הדבר הזה, כדי להזרים כסף למי שצריך.


יש כרגע פטור לייבוא של כל מיני סחורות על ידי אנשים פרטיים, בעיקר אופנה ודברים כאלה שפטורים ממע"מ. אני חושב שבעת הזאת להמשיך לתת פטור לחברות זרות שלא עובדות בארץ, שלא מעסיקות בארץ, כמו זירות מסחר סיניות שהן בכלל מחקו אותנו מהמפה, זה הזוי. אני חושב שאת הדבר הזה אפשר בעת הזאת לבטל ועל ידי זה לעודד את הקנייה בארץ.

שי חג'ג', בקשה.

האמת שאני עצוב, כי לפני שלושה שבועות קברתי את אחיינית שלי ו-16 תושבים אצלי. למרות זאת באתי לפה כדי להתווכח על קילומטרים כאלה ואחרים. מועצה אזורית מרחבים היא 7 קילומטר 100, עד 25 קילומטר. אנחנו רואים איזה שהוא מתווה של פיצוי על 20 קילומטר שמוציא מתוכו שלושה יישובים במועצה שלי. אני צריך להסתכל לתושבים האלה בעיניים ולהגיד להם שהם לא יקבלו פיצוי כמו כולם כי הם מחוץ ל-20 קילומטר. אני מבקש שכל היישובים במועצה שנמצאת בתוך ה-20 קילומטר ייכללו. לא יתכן שמושב תפרח, מושב גילה או מושב בטחה יצאו החוצה וכל השאר יקבלו. מספיק להתקשקש על שטויות, זה כסף קטן. תתייחסו למועצה כמועצה. שר הביטחון קבע שנתיבות, אופקים ומרחבים הם עוטף בכל דבר ועניין בנושא המלחמה, לכן אין שום סיבה שהתושבים שלנו לא יקבלו פיצוי בדיוק כמו העוטף. המחבלים היו אצלנו.

שי, מה ההבדל בין המדרגות? אומרים לנו שאין הבדל, זה אפס עד 40.

תקרא ותראה שיש הבדלים. האוצר לא פראייר.

פניתי לשר האוצר במכתב על הנושא הזה. גם אני סבור שלא יכול להיות שיהיה הבדל בין היישובים השונים. אני מחכה לתשובה. אנחנו נראה מה לעשות עם העניין הזה.

בתוך המועצה האזורית אסור שיהיה הבדל.

אין, למיטב הבנתי, מדרגה של 20 עד 40.

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע.

התלבטתי, אדוני היושב ראש, באיזו דרך לדבר, כי אני לעיתים אמוציונאלי מידיי, אבל אני חושב שכולנו נמצאים באותה ספינה. המדינה שלנו חוותה וחווה רעידת אדמה קשה מאוד. ברעידת האדמה הזאת כולם נפגעו בצורה כזו או בצורה אחרת. לפני מספר שבועות, ממש אחרי הטבח הנוראי, שר הפנים זימן דיון עם ראשי הרשויות בדרום. כאות כבוד הוא נתן לי לפתוח. אמרתי לו, "אדוני השר, שמע קודם את ראשי הרשויות בעוטף, הם הרי ספגו את המכה הנוראית, הם נמצאים בטראומה". ברגע שאתה מסתכל על התמונה בכללותה אתה מבין שבמצב כזה של אי ודאות צריך לייצר בהירות. אין פה אחד נגד השני, ואני בטוח שכולם רוצים טוב, אבל צריכים לייצר בהירות, במיוחד לאור העובדה שהמערכה הזאת, על פי כל מה שאומרים לנו, היא בלתי מוגבלת בזמן. חווינו הרבה מאוד סבבים. בכל סבב שחווינו אמרו לנו עוד שלושה ימים, עוד חמישה ימים. נשכנו שפתיים, התאפקנו, התמגנו, הסתגרנו, אפשרנו למדינה לעשות את עבודתה. אין איזה תאריך שאתה יודע שזה יסתיים. יש אמירה נחושה שאחת ולתמיד נמגר את הטרור מרצועת עזה. אנחנו לא רוצים לחזור לצבע אדום, לא רוצים לחזור ולהתמגן, אנחנו רוצים לחיות בשפיות.

יש את היום שאחרי. אני מבין שצריכה להיות אחריות תקציבית, גם אני ראש מערכת. ברור לי שכולנו נמצאים בסיטואציה לא פשוטה. במציאות הזאת צריכים להבין שאי אפשר לעבוד על פי נוסחה, כי אנחנו נמצאים באמת בחירום, במלחמה קיומית שכולנו מבינים עד כמה היא כואבת וקשה. פה צריכים לראות איך מייצרים כל הזמן פתרונות, איך מקשיבים לאנשים. ברגע שאתם, נבחרי הציבור מכל הדעות ומכל ההשקפות, באים ומקשיבים לנו, זה הרבה. אני בטוח שתדעו למצוא את הפתרונות. אני לא צעקתי על שר האוצר כשלא היינו במתווה. ביקשתי לדבר איתו. אמרתי לו, "אדוני השר, בוא רק תקשיב". אנחנו בכל הסבבים היינו במתווה של ה-40 קילומטר. אנחנו העוטף של העוטף, אנחנו הבסיס. ממי אנחנו שואבים את הכוח הכלכלי שלנו? מאנשי הדרום. איפה הם עכשיו אנשי הדרום? הם ברובם נמצאים בגוש דן, בים המלח או באילת. העסקים סגורים לחלוטין, האנשים לא מתפרנסים. רציתם שנחזיר את הלימודים? החזרנו עכשיו את הלימודים. לא פשוט, לא קל לדבר עם ההורים ולהסביר להם. זה לא רק הטילים, כי הם רוצים מאבטחים, חיילים ושוטרים. אני מבין את הזעקה, אני מבין את החשש, אני מבין את הדאגות, אבל אני יודע שצריך לחזור לסוג של שגרה. החוסן הלאומי בנוי ממערכת החינוך, בנוי מהמגזר העסקי, בנוי מענף הבנייה שהולך להיות בתקופה קשה מאוד. כולנו ביחד. בסוף זה אנחנו, זה האנשים. איך מחזירים את אנשי העוטף בחזרה? גם אני ראש עיר שיש לו מסגרת תקציבית. האם חשבתם שבשבועיים הראשונים, כשהעוטף היה צריך סיוע והגיעו אלי גדודים ועוד גדודים של חיילים שהיו צריכים מזרנים, שכפ"צים ואוכל, אמרתי לגזבר העירייה "חכה רגע?" לא, אמרתי לו "שחרר, אנחנו בחירום, אנחנו במלחמה, אחר כך נראה איך עושים סדר." אנחנו צריכים לעשות את הכל כדי ליצור ודאות. המדינה צריכה לגלות מצד אחד הבנה ומצד שני נדיבות.

כל הסבבים שחווינו ב-15 השנים שאני ראש עיר עלו למדינה עשרות מיליארדי שקלים. אם המדינה באמת תעמוד במילתה ויהיה לנו שקט למשך זמן רב, זה יחסוך למדינה הרבה מאוד כסף. אני אופטימי שיבוא שגשוג ותבוא צמיחה למדינת ישראל, כי אנחנו עם חפץ חיים, אנחנו יודעים לקום, להתנער ולהתעורר. אני מאמין ברוח הישראלית. אני רוצה להגיד תודה על ההקשבה. שר האוצר והצוות שלו, אחרי שקיבלו את המתווה שלנו, אחרי ששמעו את ההסבר ההגיוני שלנו, הבינו שצריכים לשנות את המתווה. אני רוצה לומר תודה לשר האוצר סמוטריץ', אני רוצה לומר תודה רבה לך, היושב הראש גפני, שגם איתך שוחחתי וגילית הבנה, הקשבה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת אופיר כץ, יושב ראש הקואליציה, שבאמת עשה הרבה, ואני רוצה להודות לשרים ולחברות וחברי כנסת מכל הסיעות. זה מראה את האחדות והביחד שלנו.

אני גם רוצה להגיד תודה. אני בעל עסק בבאר שבע. הצלתם את העסק שלי ועוד הרבה עסקים בבאר שבע. לא היינו שורדים בלי המתווה הזה.

השר וסרלאוף, בקשה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני נמצא פה כדי להביע אמפתיה וסולידריות בראשי המועצות. זה מה שאנחנו זקוקים לו בתקופה הזאת. אני קצת נבוך ואולי מתבייש על כך שאנחנו מתכתבים איתכם על דקויות. הזעקה צריכה לבוא מאיתנו, לא שאתם תבואו אלינו, תדרשו ותרימו קול. אני אומר את הדברים האלה לא רק פה, אני אומר אותם בחדרים המתאימים, אם זה בקבינט החברתי-כלכלי ובישיבות הממשלה. חיזוק הרשויות בעת הזאת זה הדבר הכי מתבקש שיש, אתם יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו מה הצרכים שלכם. אנחנו צריכים להזרים לכם תקציבים גמישים, כדי שתוכלו לנהל את העיר. אנחנו לא צריכים לבנות לכם תכניות, אנחנו לא צריכים להגיד לכם מה טוב לכם, אנחנו צריכים לתת לכם את המענה בצורה של תקציב גמיש שאתם יודעים לנהל בצורה הטובה ביותר. זה מה שהמשרד שלנו עשה, ואני מקווה שנקבל עוד תקציבים כדי להעביר אליכם בצורה גמישה. אני מקווה שכל משרדי הממשלה יתכנסו לדירקטיבה הזאת.

בשיחותיי עם המועצות עלה בצדק העניין שאנחנו מתייחסים למועצה מבחינה ביטחונית כגוש אחד. הבעיה שכשאנחנו מדברים על כספי פיצויים, אנחנו מתחילים לחלק את המועצה – זה מעל 7 קילומטר, זה מתחת, זה יקבל, זה לא יקבל. ברור לעיני כל שהדבר הזה יוצר סכסוכים פנימיים, מתיחויות, כשזה הדבר האחרון שאנחנו צריכים בתקופת מלחמה. אם אנחנו יודעים להסתכל על מועצה כגוש אחד מבחינה ביטחונית עורפית, כך אנחנו צריכים להתייחס אליה כגוש אחד מכל הבחינות, על כל המשמעויות הכלכליות והכספיות שנובעות מכך. צריך להסתכל על הכל כחטיבה אחת, גם על כל העוטף וגם על כל רשות בפני עצמה, בלי לחלק אותה לשניים.

הגדרנו למלחמה הזאת שני יעדים. היעד הראשון הוא מיטוט החמאס, מיטוט היכולות השלטוניות והצבאיות שלו, והדבר השני זה החזרת החטופים במהרה. אני חושב שצריך להגדיר עוד מטרה למלחמה הזאת חוץ מהחזרת החטופים, וזה החזרת התושבים למקומות שלהם, לבתים שלהם, כשזה לא רק לעוטף עזה, זה גם לצפון. התושבים, לפי מה שאני מדבר איתם, לא יחזרו כל זמן שיש איום, אם זה מהדרום או מהצפון, כשלדעתי אפילו יותר קשה להחזיר לצפון.

הדבר הנוסף זה סוגיית האזרחים הוותיקים. המתווה הזה לא יעבור בלי פיצויים עבור אזרחים ותיקים שעובדים, ואני חושב שיש על זה קונצנזוס רחב. המתווה לא יעבור בלי שיהיו פיצויים וחל"תים גם לעובדים שהם אזרחים ותיקים.

הוותיקים הלכו לעבוד כי הם עניים.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אם אתם אומרים שיש להם קצבת זקנה, נשלים להם את הפער הזה של ההכנסות על קצבת הזקנה.

הדבר האחרון זה סוגיית המגזר השלישי, אם זה עמותות ומלכ"רים שנתנו כתף במלחמה הזאת. המשרד שלי מנסה לייצר איתם שיתופי פעולה, מיזמים. אני חושב שצריך להכניס למתווה הפיצויים גם מלכ"רים, גם עמותות שנתנו כתף בתקופת המלחמה, שנתנו את המענה הראשוני עד שמשרדי הממשלה ידעו להתארגן ולהגיע לקצה.

אף אחד ממשרדי הממשלה עוד לא הגיע לאזרח.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

עושים מאמצים. כרגע אני מדבר על העמותות שאנחנו יודעים שהיו שם ונמצאות גם בימים אלה. אנחנו יודעים שההכנסות שלהן ירדו וההוצאות גדלו. צריך לתת להן פיצויים.

כרגע הן קיבלו מענה פחות מהקורונה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

נכון, ולכן אני דורש שבמתווה הפיצויים שיוצג תהיה התייחסות גם למגזר השלישי.

סליחה, השר, אתה חבר בממשלה. הערת את ההערות האלו בממשלה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אמרתי את דבריי גם בישיבת הממשלה, גם בקבינט החברתי-כלכלי, אבל חשוב לומר את זה גם פה, כי נמצאים פה הנציגים של המגזר השלישי. חשוב שהם ידעו וישמעו שיש מי שזה חשוב לו ושם את זה על השולחן.

אימאן ח'טיב יאסין, בקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה להתחיל בנושא של העמותות, שנתנו כתף וימשיכו לתת כתף. הן אלו שממשיכות להישאר עם התושבים מבחינת מענה רגשי ומענה פיזי. צריך להתייחס אליהן כאל עסקים, אחרת לא רק העמותות יפסידו מזה ולא יתקיימו אלא גם לא תהיה העזרה שהן יכולות לתת בנגישות ובמהירות לאזרחים שזקוקים לזה.

הנקודה השנייה היא בקשר למעונות היום הפרטיים. ניתן כסף למעונות הסמל ולא למעונות הפרטיים. צריך לתת להם את אותו מענה, כדי שיוכלו להחזיק מעמד ולהמשיך.

הנושא השלישי הוא בקשר לחל"ת גמיש. בשביל שהעסקים והעובדים יחזיקו מעמד, ימשיכו לעבוד ויצליחו, צריך לאפשר את החל"ת הגמיש, לא לוותר עליו בתוך המתווה הזה.

הדבר הרביעי הוא בקשר לענף הבנייה. אסור להשאיר אותם מחוץ למתווה. ענף הבניין נמצא מעל המתווה מבחינת המחזור הכלכלי השנתי שלו. גם ההשפעה שלו על המשק היא באותו סדר גודל.

נקודה אחרונה היא לגבי הסוגיה של המרחקים. אני לא רוצה להיכנס אם זה 20,30 או 40 קילומטר. אני מודעת לזה שישנם אנשים ועסקים שנמצאים בטווח מסוים שצריך להתייחס אליהם אחרת, אבל יש עסקים בתוך המדינה, בתוך הגבולות של מדינת ישראל, שנמצאים בכל המקומות ונפגעים קשות בגלל שהם לא יכולים לעבוד. אסור להפקיר אותם. לא יכול להיות שישכחו אותם במתווה הזה. אני מבקשת שהדברים האלה יילקחו בחשבון. כמובן שיש לקחת בחשבון גם את העובדים הוותיקים ואת הנשים בהיריון שהוצאו לחל"ת. אם הולכים על מתווה, צריך שהמתווה יהיה כולל ומקיף.

דובי אמיתי, בקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. אחד הדברים שבאמת מטרידים אותי לאורך הדיון מהבוקר זה אם נסיים עד יום רביעי ונוכל לצאת עם בשורה גם לאנשי העוטף וגם למגזר העסקי. למען הגילוי הנאות, ישבתי בתחילת השבוע עם הצוות באגף תקציבים, עם שר האוצר ועם יושב ראש ועדת הכספים כדי לצמצם ולהביא מתווה כפי שהוצג על ידי כפיר בטט. הייתה הסכמה על המתווה. למען הגילוי הנאות, אני יושב ראש של חברה מעל 400 מיליון שקל, בעל השליטה בחברה כזאת. לא מצאנו עדיין פתרון לחברות מעל 400 מיליון. זה לא שהוצאנו את זה מסדר היום - -

נמשיך לדון.

אנחנו נמשיך לדון. הייתה הסכמה בחדר, אבל זה לא מופיע בתזכיר ובתקנות. צריך למצוא לזה פתרון. אמרתי לכפיר בטט שצריך למצוא פתרון לקבלנים. שוחחו איתי הרבה, וגם שמעתי את חברי ראול, לכן אני מניח שיימצא לזה פתרון.

גם למגזר השלישי.

חד וחלק.

למגזר השלישי יש איזה שהוא מענה כמו שהיה בקורונה, רק צריך לשים לב עד כמה הוא טוב.

כשישבנו בלשכת שר האוצר, לא סיכמנו על כך שבתזכיר החוק יופיע העניין של למעלה מ-400 מיליון. אני באופן אישי נפגע מזה. כן אמרנו שנמצא את הדרך ונמצא את הכלים לתת להם את הפתרון. אני לא יודע אם זה יהיה בטקט הזה או בטקט השני. מה שהוביל אותי זה בדיוק מה שמוביל אותי במלחמה כשאני על מדים – מטפלים קודם כל בפצוע הקשה, שזה העסקים הקטנים, העצמאים, אחר כך בעסקים הבינוניים ובעסקים הגדולים.

אדוני היושב ראש, אנחנו באירוע שלא היה מאז קום המדינה - אנשים נרצחו, בתים נשרפו, יותר מ-240 חטופים נמצאים בעזה עכשיו, החיילים שלנו נלחמים ונהרגים בלחימה, ואנחנו כאן מתווכחים ורואים שהממשלה עוד לא קלטה את גודל האירוע. להתחיל את הדיון הזה בלשמוע את שר הכלכלה, שהוא שר בכיר, כאילו שהוא לא חלק מהמתווה, לשמוע את רכז הקואליציה כאן, כאשר עוד מעט גם יגיע עוד שר וידבר - מה, לא התקיים דיון בממשלה? באירוע כזה היה צריך להיות דיון בממשלה, להגיע עם על הכל מוסכם לכאן, לא להגיע למצב ששר מציג מתווה אחר ודברים אחרים.

הנושא של 7 קילומטר, 9 קילומטר זה לא דבר קדוש, אנחנו צריכים להוציא את מהראש. אני לא מצליח להבין, אנחנו עוד פעם חוזרים על 7 קילומטר, עוד פעם חוזרים על 9 קילומטר, עוד פעם מכניסים חלק מהמועצה האזורית ומשאירים חלק בחוץ? אנחנו צריכים לשמוע איומים כאן מראשי מועצות על כך שהם הולכים לשבות שביתת רעב? מדינה שמכבדת את עצמה, ממשלה שמכבדת את עצמה צריכה לשמוע מראש רשות שקבר הרבה אנשים מהיישוב שלו שהוא הולך לשבות שביתת רעב בגלל ביצועים, בגלל כסף? איפה אנחנו נמצאים? תאמין לי שאני מתבייש לשבת בדיון הזה. אני יושב כאן מהתחלת הדיון ושומע את מה שהאנשים מדברים. את הנושא של 7 קילומטר, 9 קילומטר צריך להוריד, לא צריכים לדבר על זה, צריכים לתת לכל מי שמגיע לו. שמעתי את שר האוצר, שמעתי את ראש הממשלה אומר שהם פותחים את הכיס, שהם יכולים לפתוח את הכיס. הייתי שר במשרד האוצר, אני יודע שכשהממשלה רוצה והמדינה רוצה, היא יכולה. אני אומר לך, עכשיו צריך, לא בכל אירוע אחר. צריך לתת סמכויות לראשי הרשויות, הם יודעים יותר טוב מכל השרים שיושבים ולא יושבים כאן.

הנושא של מעל 400 מיליון שקל – למה להוציא אותם החוצה אם הם נפגעו ונפגעו קשה? גם עסקים קטנים ובינוניים תלויים בעסק גדול, כי בלעדיו הם קורסים, אפילו אם הם יקבלו את הפיצויים. החוק שהביאה הממשלה הוא לא קדוש, אנחנו יכולים לשנות וצריכים לשנות את הנקודה הזאת.

דיברנו על אנשי המילואים, על הפיצויים לאנשי המילואים והגדלת הפיצויים לאנשי המילואים, אבל שכחנו את בת הזוג שלהם שנמצאת בבית עם הילדים לבד. היא צריכה לקבל מענק מיוחד לתקופה הקשה הזאת שהיא מטפלת בילדים לבד. אני מכיר אנשי מילואים שמה-7 לאוקטובר עוד לא חזרו הביתה, עוד לא ראו את הילדים שלהם, את הבית ואת הנשים שלהם. גם את הנקודה הזאת צריך להכניס. גם את גיל 67, אדוני היושב ראש, אנחנו יכולים וחייבים להכניס כאן בוועדה.

רון תומר, בקשה.

"ביחד ננצח" זו סיסמה ששוטפת את כולנו, ובחזית כולנו ננצח, אבל המתווה הזה, לצערי, כפי שמשרד האוצר הציג, הוא לא מתווה של ביחד, הוא מתווה של לחוד, הוא מתווה שמפקיר לא מעט אנשים, הוא מתווה מופקר.

בכל מלחמות ישראל היה מתווה שכר כך שמי שלא יכול היה לעבוד, ולא כי הוא התפנק, אלא כי הילד שלו היה בבית, כי היה לו הורה קשיש, קיבל מהמדינה כיסוי. היום זה לא קורה. אני מקווה שאולי עכשיו אזרח אשדוד לא יהיה שונה מאזרח אחר, אבל למה שאזרח ראשון או חולון יהיה שונה בכך שהאימא שמחזיקה ילד בן שש לא תקבל את השכר בסוף החודש? אין שום סיבה שככה זה יהיה.

אני לא יודע כמה חברות מעל 400 מיליון נפגעו, אבל בכל אחת שנפגעה מדובר על אלפי עובדים. מי הספקים של החברות הגדולות האלו? הספקים הקטנים והבינוניים. אם החברות הגדולות יקרסו, הן יעצרו את הקטנים והבינוניים. למה צריך לזרוק אותן לשלם את השכר? אתמול, יום חמישי, שמחתי לשמוע שהמדינה נכנסה מתחת לאלונקה והודיעה שכל העובדים במגזר הציבורי, לא משנה אם 0-7, 7-20, 20-40 או 40-200, יקבלו מקדמה על חשבון השכר. יושבות היום בחולון שתי אימהות לילדים בגיל 6, כשאחת עובדת במשרד להגנת המי יודע מה ותקבל משכורת, השנייה עובדת בסופר ולא תקבל כלום בגלל שלא יכלה לבוא לעבוד. למה? ביחד ננצח? ככה נפסיד, ככה נפסיד את העורף.

מה עם הספקים של ענף הבנייה? מה עם תעשיות הבנייה? מה עם העצמאים שהולכים לענף הבנייה? הצלנו את הקטנים והבינוניים? בשם מי הצלנו? מאות אלפי קטנים ובינוניים ייפלו יחד עם הגדולים. חייבים לשנות דיסקט, חייבים קודם כל לתת מתווה שכר לכל מי שלא יכול היה לעבוד. הוא לא יכול היה לעבוד לא כי הוא התפנק, אלא כי המדינה לא אפשרה לו לעבוד. ראש הממשלה אמר שהוא הורה לאוצר לשפוך כסף, כדי שלאנשים יהיה מאיפה לצאת אחרי זה. המתווה הזה לא נותן את זה.

המתווה הזה, כשתיכנס לפרטים, מעודד חל"ת, מעודד את העסקים עד 400 מיליון לשלוח את האנשים שלהם לחל"ת ולקבל פיצוי בגינם. צריך לגמור את המתווה מהר, כדי שלאנשים יהיה כסף, אבל להרבה אנשים לא יהיה כסף. שלא יטעו אתכם, המתווה של 7-20 או 7-40 לא זהה ל-0-7. ההורים ביישובים שהתחילו למידה בזום לא יקבלו שכר. בוא נראה אימא של ילד בן 6 ששמה אותו ללמוד בזום והולכת לעבוד. ב-7-20 לא יקבלו שקל.

ולדימיר בליאק, בקשה.

אני שמח שאנחנו באיחור לא קטן מגיעים לחקיקה. המתווה הזה יותר טוב מהגרסה הראשונה, ואני שמח שהצלחנו להרחיב אותו מ-4.5 מיליארד ל-8 מיליארד שקל, רק שעדיין זה לא מספיק, יש הרבה לקונות שנצטרך לסגור. אני מקווה שנעבוד מהר, יעיל ונשלים את החקיקה.

יש לי מספר הערות למתווה עצמו. אנשים מעל גיל 67 שהוצאו לחל"ת נשארו ללא מענה. הפתרון לגביהם הוא מענק כמו שהיה בקורונה.

עבר חוק.

לחברה האזרחית שנכנסה בצורה מדהימה לוואקום שהשאירה הממשלה, בטח בשבועות הראשונים של המלחמה, אין מענה במתווה. אני מציע לאפשר לכל העמותות להיכלל במסגרת החוק ללא המגבלה שהוגדרה. אפשר גם לבחון אופציות לפיצוי מותאם לעמותות, כמו לבטל בהוראת שעה את מס שכר של 7.5% שחל על עמותות. יש גם גופים מתוקצבים שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות שהם כרגע בחוץ. אפשר לפתור את זה בשינוי, אפשר לשנות את ההגדרה ולהכניס אותם.

האם עובדים שנעדרו ממקום עבודתם עקב הנחיות פיקוד העורף, בין אם מדובר בהורים לילדים עד גיל 14, בהורים לילדים עם מוגבלויות או בעובדים עם מוגבלויות, יקבלו שכר מלא?

לא.

אז חייבים לטפל בזה. יש ברשות המסים את רוב הנתונים. איפה שאפשר לשלם את המענק בצורה אוטומטית, יש לעשות את זה, כי זה יקצר עד מאוד את פרק הזמן ממועד הזכאות ועד קבלת הכסף. אני לא צריך להסביר לכם עד כמה זה חשוב היום לבעלי עסקים.

יש תקרה של השכר הממוצע במשק, של 11,870. אני חושב שהתנאי הזה מפחית מאוד את השיעור האפקטיבי של הפיצוי. בכל מקרה, גם אם אתם משאירים את זה, צריך להכפיל את זה ב-1.25 כדי להגיע לסכום במונחי עלות מעביד. בעמותות, בגלל שיש עוד 7.5%, צריך להכפיל ב-1.325, לא ב-1.25. זה מאוד חשוב, אל תפספסו את זה.

פרק הזמן ממועד קביעת הזכאות עד קבלת הכסף – אני מבין שיש הסכמה על 14 יום. עדיין אני חושב שאפשר לקצר את זה ל-7 ימים. אנחנו באיחור של שלושה שבועות לפחות. אם אפשר לקצר את פרק הזמן ממועד הזכאות עד מועד קבלת הכסף, אני חושב שצריך לעשות את זה.

יש 180 יום כדי לתת תשובה על השגה, לפי הנוסח הראשוני. זה היה ככה גם בקורונה, אבל זה לא עבד. צריך לקצר את זה ל-60 יום, אולי ל-90 יום.

לעסק שעיקר ההכנסות שלו הוא על בסיס עונתי, יש לאפשר חישוב שהוא חלופי, לפי ממוצע של הכנסות מאז דצמבר 2022, לא רק על חודשיים של שנת הבסיס. צריך להתאים את מחזור הבסיס לשיעור עליית המדד.

מבחינת רשימת ההוצאות הקבועות - חייבים להרחיב את זה לאגרות, לשכר טרחה מקצועי, להוצאות התקשורת ועוד.

לא כל כך ברור לי למה החריגו את ענף היהלומים, הוא מעסיק 15,000 עובדים. דיברו פה על ענף הבנייה שכך או אחרת תצטרכו להגיע לפתרון בחוק הזה או בחוק אחר. אתם רוצים מתווה נפרד? בואו נעשה את זה במתווה נפרד.

אנחנו מבססים את הפיצוי על החישוב הדו-חודשי. המצב שבו מחזור ספטמבר 2023 גבוה מהמחזור של ספטמבר 2022 מעוות לגמרי את החישוב, כי אפשר להגיע למצב שגם בירידה במחזור של אוקטובר תגיעו לאפס. יכול להיות שאפשר לבחון את הירידה לפי הדיווח של המקדמות במס הכנסה, או לפי חישוב חודשי.

במגעים מול האוצר סברתי שהפתרון הנכון לעסקים מעל 400 מיליון שקל הוא לתת להם אופציה של חל"ת גמיש. אנחנו לא יכולים להתעלם מהמצב של היום שבו יש לפחות 60,000 או 70,000 אזרחים בחל"ת. מה היתרון של החל"ת הגמיש? שהייצור ממשיך, הייצור לא נעצר. אני מפנה את תשומת ליבכם במשרד האוצר, אני חושב שזה הפתרון הנכון. אם אתם לא רוצים לתת מענק לגדולים, בואו נכניס אותם למסגרת של הלוואות בערבות מדינה. אתם מפחדים שהכסף ייגמר? שימו תקרה של 20 מיליון שקל לגובה ההלוואה.

יש כבר תקרה של 400, לכן צריך לשים יותר.

אחוז מסוים מהמחזור, נניח 600 מיליון שקל. אני מבין שיש שתי פניות על שולחנה של ועדת הכספים, כשאחת מהן היא העברה של מיליארד 350 מיליון שקל למפונים, לבתי מלון ולמינהלת העוטף. אני לא מבין למה זה תקוע ולא עולה להצבעה. עוד לא פגשתי בעל בית מלון אחד שקיבל את הכסף מהמדינה. אם יש מאחורי זה איזה שהוא סיפור שאני לא רוצה להזכיר אותו עכשיו, אז תפסיקו עם זה, כי אנשים מחכים לכסף הזה שהוא כרגע בן ערובה של המשחקים שלכם.

ראול סרוגו, בקשה.

הענף שלנו הוא ענף מרכזי במשק, הוא הקטר שמניע את הכלכלה. אם הוא ייפגע, כל הכלכלה תיפגע. ענף הבנייה במצב הכי קשה מקום המדינה. אם מגיע לנו כסף ולהם חסר בעוטף, תתנו להם, אל תתנו לנו. ענף הבנייה הוא הענף שנרתם אולי הכי הרבה בכל מלחמות ישראל ונכנס תחת האלונקה. ברגעים אלה ממש ישנן חברות תשתית שמתקנות את הכבישים בצפון תחת אש בגלל הטנקים שהרסו את הכבישים האלה. כנ"ל גם בדרום. שי חג'ג' שישב פה הרגע התקשר אלי בשבוע שעבר ואמר שהוא צריך את העזרה שלי כי יש לו 17 יישובים שאין בהם מיגוניות עבור כיתות הכוננות, שהממשלה לא דאגה להם לזה. אחרי חצי שעה אמרתי לו שיש לו, כשהכל מהכסף שלנו. הגיע הזמן שהממשלה והאוצר יבינו את החשיבות של הענף הזה.

נכנסנו לאירוע הזה של המלחמה במצב קשה גם ככה, כי הריבית שעלתה גרמה לענף לבעיות קשות. לקחנו הלוואות ואשראי בגובה של חצי טריליון שקל. אדוני היושב ראש, הקבלנים חייבים לבנקים ולגופים המוסדיים כמות כסף ששווה לגובה תקציב המדינה. ברור לך מה יקרה אם אנחנו ניזוקים. מודי'ס, שבאה לבדוק את דירוג האשראי של מדינת ישראל, נתנה דוח בו נאמר שדירוג האשראי ייבחן לאור איך שהממשלה תתייחס לענף הבנייה. זה צריך להיות מצב הזוי ומנותק לבוא ולהחריג את ענף הבנייה.

ממשלות ישראל לדורותיהן, לא רק הממשלה הזאת, יצרו סיטואציה שבה אנחנו תלויים כמעט אך ורק בעובדים הפלסטינים. יש 90,000 עובדים פלסטינים מתוך 110,000 במקצועות הרטובים. יש 20,000 זרים ו-90,000 פלסטינים. שליש מהעובדים הזרים עזבו אותנו, וגם אין לנו עובדים פלסטינים. הענף הזה עכשיו עובד בתפוקה של אולי 15%. לפי סקר של הלמ"ס, ולא אני עשיתי אותו, 62% מהעוסקים בענף בסכנת סגירה. חברים, ביום חמישי פורסם ששתי חברות בנייה שמנהלות פרויקטים של רכבת ישראל מבקשות הקפאת הליכים כי הן חייבות 50 מיליון שקל. מה זה אומר? עבור מה מבצעות חברות הביצוע? עבור בתי ספר, גני ילדים, רכבת, כבישים. אתם באוצר לא מבינים שאם החברות האלו יקרסו, לא יהיו לנו בתי ספר בספטמבר 2024, לא יהיו לנו כבישים בזמן. סביב חברות הבנייה האלו שקורסות נופלים אחרים. בואו ניקח לדוגמה קבלן תשתיות שמבצע תשתיות עבור מועצה או יישוב קטן בחברה הערבית ויש לו טרקטור, יש לו 15 עובדים פלסטינים ושני עובדים ישראלים. מה בדיוק הוא יעשה עכשיו? איך הוא ישלם לעובדים הישראלים כסף? האם הוא שורד את זה? יש לו צ'קים בחוץ שהוא נתן. אם הוא לא מקבל כסף בגלל שהוא לא מבצע בנייה, הוא קורס. תיקח קבלן אחר במחיר מטרה. מחיר מטרה ומחיר למשתכן זו תכנית הדגל של משרד השיכון והאוצר בשנים האחרונות. הושקעו בתכניות האלו מיליארדים. הקבלנים שם מרוויחים מעט. נתח הרווחים הוא נמוך מאוד במכרזים האלה, כי המדינה מכתיבה להם מה יהיה המחיר הסופי של הדירה. היא גם רוצה דרך רמ"י שהקבלן ייתן מחיר גבוה על הקרקע. בהתחלה הוציאו להם את הפרשי ההצמדה, הם לא מקבלים אותם, ועכשיו הריבית עלתה והם לא יכולים לעבוד. הם הקבלנים הראשונים שיקרסו. הם קבלנים יזמים, לא קבלנים מבצעים. אתם יודעים מה קורה לעשרות אלפי זוגות צעירים שמחכים לדירות המוזלות? חלקם נלחמים עכשיו בתוך עזה. ניקח קבלן אחר שעושה תמ"א 38 ופינוי בינוי. אותו קבלן פינה 15,20,40 דיירים שהוא משכן בדירות שכורות. הוא צריך לממן עכשיו את שכר הדירה, את עיכוב הזמנים. אנחנו לא נפגעים במחזורים, אנחנו נפגעים בזה שאנחנו לא עובדים, וזה ההבדל בין תקופת הקורונה לעכשיו. חייבים לתת לנו מענה.

ראול, בסוף צריך להיות המתווה שאנחנו בונים להקמת תאגיד.

כרגע אנחנו זקוקים לסיוע. ענף הבנייה הוא ספינה ענקית שהתנגשה בקרחון. אם לא נסתום את הפרצה, נטבע כמו הטיטניק, ואחרינו כל כלכלת ישראל. אני מעסיק עשרות עצמאים. כל מה שאתם נותנים לעצמאים לא שווה כלום, כי ברגע שאני נופל הם גם נופלים.

מיכאל ביטון, בקשה.

העוטף צריך להיות לפני כולם. יש 20 ראשי רשויות. שימו אותם בחדר. אל תביאו אותם להשפלה שיש פה חודש אחרי מלחמה. בואו נדון פה כל הלילה, כדי שהמקדמות יינתנו תוך חמישה ימים. תבטלו את הכלל המיותר של 30% הכנסות עצמיות למגזר שלישי. אם העמותה נפלה בהכנסות, היא תקבל פיצוי, ואם היא לא נפלה, היא לא תקבל. יש עמותות שמטפלות בילדים אוטיסטים עם 90% או 100% הכנסות מהממשלה. אם היא נופלת עכשיו, היא לא תקבל? היא לא תטפל בילדים אוטיסטים? קיבלתי הבהרות על כך שעסק חדש שקם השנה לא ייפגע, וקיבלתי הבהרות על כך שלאדם שעבר מהעסקה כשכיר לעסק או הפוך יימצא פתרון. מפעל שקיבל שיפוי מהמדינה, עזרה, יעסיק את העובדים, לא יקבל כסף ויעשה גל פיטורים. צריך לשמור על העיקרון של יותר עובדים בעבודה, פחות בחל"ת, כי למדנו מהקורונה שקשה מאוד לשקם את המשק כשמוציאים הרבה אנשים לחל"ת.

רועי כהן, בקשה.

אדוני היושב ראש, חברי ראול סרוגו דיבר על סקר שעשו הלמ"ס. אני רוצה להקריא כמה הפגיעה היא קשה בעסקים שאני מייצג, ונמצאים פה מעונות היום, חינוך, שחקנים, תיירות, תרבות. "מבחינת האומדנים לפי קבוצות גודל העסק ומספר המועסקים, ניכר שהפגיעה בתעסוקה בעסקים הקטנים חמורה יותר. 42% מהעסקים שבהם 5 עד 10 משרות שכיר נמצאים על סף סגירה. ניתן לראות שבענפים שלהלן מרבית העסקים הקטנים מדווחים על ירידה של יותר מ-50% בהכנסות. ענפי שירותי רוח – כ-82%, שירותי מזון ומשקאות – 71%". ואני פונה אליך, אדוני היושב ראש, נשות של מילואימניקים שגויסו בצו 8 ויש להם עסקים, יש להם מסעדות, מתקשרות אלי ואומרות שמחזירים להן צ'קים. נגיד בנק ישראל קיבל ביום רביעי משכורת לחשבון הבנק שלו. למה הוא לא יודע להורות לבנקים להפסיק את החזרות הצ'קים? למה המפקח על הבנקים לא יודע לעשות את זה? הוא מגן עלינו שם? הוא בצו 8? סמג"ד בשריון אומר לי, "רועי, הולכים להחזיר צ'קים לאשתי, היא בוכה בבית עם הילדים". למה? שיזוזו המפקח על הבנקים ונגיד בנק ישראל. מה הם עושים?

קיבלנו הבטחה מהמפקח על הבנקים שלא ייפגעו - -

שיבוא לפה, אני רוצה להתעמת איתו. אני רוצה לראות מנהל בנק שיתעסק איתי. אני אעשה לו שיימינג, זבובים לא ייכנסו לבנק שלו. מה זה?

קיבלנו הבטחה מהמפקח על הבנקים שמי שנפגע במלחמה לא ייפגע בבנק.

הם סירבו להתחייב.

אדוני היושב ראש, עשית עבודה מדהימה, אבל אנחנו צריכים לדייק. מי שצריך להיכנס מתחת לאלונקה שייכנס. מה זה? איפה המפקח על הבנקים שנותן שיחזירו צ'קים לאנשים שנמצאים בצו 8? הבטיחו לנו שעוסקים פטורים יהיו עד 107,000 ₪ ולא 120,000, והבטיחו לנו שעוסקים מורשים עד 120,000 יוכלו להיות כעוסקים מורשים. את כל הדברים האלה אני וירון נדייק, כדי לגרום לכך שלא יקרה מה שקרה בקורונה. לא ניתן שייפלו פה בין הכיסאות. אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על ההתגייסות יחד עם כולם. מי שעושה את העבודה זה גפני. הוא וינון אזולאי נמצאים איתנו בלילה, ביום, בכל שעה, מגיע להם כל הכבוד על זה, אבל תכניסו מתחת לאלונקה גם את הבנקים וגם את נגיד בנק ישראל. שיבואו לפה ויתעמתו איתנו.

עודד פורר, בקשה.

אני חושב שהדברים של רועי צריכים לעמוד פה לנגד עינינו, אבל לצערי הם לא עומדים. אנחנו בשבוע החמישי של המלחמה. אומרים שגם המתווה הזה הוא עד ה-30 בנובמבר. חוסר הוודאות של החבר'ה שנמצאים בחזית הוא פסיכי, הוא משהו שאי אפשר להשלים איתו. זה נראה שממשלת ישראל הקימה חברה חדשה, חברה לייעוץ אסטרטגי. מגיעים לפה שר אחרי שר עם יועצים. חבר'ה, מה קורה לכם? ממשלת ישראל הייתה צריכה להביא מתווה שהיינו צריכים לדייק. הם מביאים את המתווה מאוחר מידי, מעט מידי, ומגיעים לפה שרים שמספרים לנו סיפורים שלא קשורים למתווה. זה לא עובד ככה. אני לא מצליח להבין את האירוע הזה של לקבל את הגבינה השוויצרית המחוררת הזאת.

בסוף יהיה מתווה לקבלנים ויהיה מתווה לחברות הגדולות, אבל זה יגיע מאוחר מידי ומעט מידי, אחרי שחלקן כבר יקרסו. אומר פה נשיא התאחדות הקבלנים שהבעיה המרכזית היא תזרים. זה שתעזור לו בעוד חודש וחצי זה מאוחר מידי, כי בדרך הוא יפיל את העסקים שיהיו שם.

ומי ישלם משכורת לעובדים שלו בינתיים?

נכון. אנחנו לא רוצים לעשות פיליבסטר, אבל אנחנו נגיש הסתייגות. זה לא יכול להיפתר בטווח זמן של שבועות, זה צריך להיפתר עכשיו בתוך החוק הזה. אם זה לא ייפתר, תהיה הסתייגות בתוך החוק על אפכם וחמתכם, ואני רוצה לראות את חברי הקואליציה שלא יצביעו גם הם בעד ההסתייגות.

למה אתה עושה קואליציה ואופוזיציה?

כולם יצביעו בעד. במקום שזה יבוא על ראשכם, תביאו מתווה כמו שצריך שייתן פתרון לכל המשק.

חן שרייבר, בקשה.

יש לנו הרבה מאוד השגות והערות למתווה, אבל האם מישהו פה יודע איך הכסף באמת עובר לעסקים האלה? האם הם מקבלים את הפיצויים ואת מה שמגיע להם? רואי החשבון שמייצגים את כל העסקים והחברות בישראל חוו את הכישלון החרוץ בהעברת הכספים בקורונה. אתה מדבר פה, חבר הכנסת פורר, על כך שהתזרים הוא מה שקובע, שזה צריך להגיע מהר לעסקים, אבל אני אומר לך שזה לא יגיע מהר לעסקים, כי אנחנו מכירים את מה שהיה בקורונה, את זה שלא הופקו הלקחים. עכשיו עושים בדיוק את אותו הדבר. אנחנו כבר שבוע וחצי בשיחות עם רשות המסים. רשות המסים זה הגוף שצריך לחלק את הכסף. הם יודעים לקחת כסף, אבל כשהם צריכים לחלק אותו, הם עושים את זה בקושי, קצת לאט, לא בנדיבות. אנחנו מתחילת השיח של המתווה הכלכלי הזה מקיימים עם רשות המסים שיחות בדרגים הכי גבוהים - עם ראש הרשות, עם הסמנכ"לים. כל מה שאנחנו מבקשים מהם זה לשחרר באופן אוטומטי לכל מי שצריך לקבל במדינת ישראל פיצויים. לא רוצים לתת 100%? פוחדים? תנו 80%. אל תתחילו להתעסק עכשיו בנוסחאות. אנחנו, רואי החשבון, נעביר לרשות המסים את ההכנסות של כולם. על בסיס ההכנסות האלה תיתן להם 80%, כשעל ה-20% נתחשבן. אני לא מבין ממה הם פוחדים ברשות המסים. 40% מהעסקים בתקופת הקורונה לא קיבלו כסף בגלל הסחבת. אני לא רוצה שהדבר הזה עכשיו יחזור. אני רוצה שהם יתנו אוטומטי, לא יחששו. ממי הם חוששים? מרואי החשבון? מה הם חושבים? שרואי החשבון רמאים, גנבים? אנחנו נבוא אחר כך ונעשה את התיקונים, נעשה את הדיוקים, נחזיר למדינה את מה שהיא צריכה לקבל. שחררו עכשיו את הכסף, אל תחכו עם האזור האישי הזה, האזור האישי המפורסם. אף עסק, אף מילואימניק ואף בעל חברה לא נכנס לאזור האישי של רשות המסים. הם פוחדים להיכנס לשם, הם לא יודעים להפעיל את זה, ואז הם שוב צריכים להיעזר במייצגים, דבר שמייצר סחבת. אנחנו רוצים להשאיר את המשק הזה בחיים. אני רוצה שוועדת הכספים תצא בקריאה לרשות המסים להעביר את הכסף.

מירב כהן, בקשה.

הדבר שהכי חשוב לי להתייחס אליו זה האירוע של החל"ת למבוגרים. יש 130,000 אנשים במדינת ישראל שעובדים מעל גיל פרישה. הם לא זכאים לדמי אבטלה ולחל"ת. אנשים אומרים שהם מקבלים קצבת זקנה. קצבת זקנה בישראל היא 1,600 שקלים. להרבה מאוד אנשים אין פנסיה. פנסיה חובה בישראל זה רק מ-2008. הם לא יכולים להסתדר ללא דמי אבטלה. מכיוון שפתרנו את זה בקורונה, היה ראוי שזה יבוא גם לכאן. זה לא מכובד שהאנשים האלה צריכים כל הזמן לחזר על הפתחים, זה היה אמור להיות מובן מאליו.

העניין הזה עם האוצר נפתר.

בתכנית הזאת יש 6,7 מיליארד שקלים בחודש. אחוז אחד למבוגרים היה ראוי שיהיה. חבל שתמיד צריך להתחנן. הם לא מסכנים, לכן אל תתייחסו אליהם כאל מסכנים. אף אחד לא נהיה עשיר מזה, זה רק למי שאין לו פנסיה, למי שיש לו הכנסות של פחות מ-5,000 שקל או עד 4,000 שקל. מדובר במעט כסף, כדי שאנשים יקבלו אוכל, תרופות וצרכים בסיסיים.

אני מצטרפת לקריאה לסייע לעמותות. כולנו מחאנו להם כפיים כשהם היו היחידים בעורף, היחידים שבאו לתת אוכל, ציוד ומענה ראשוני. לא צריך לזנוח אותם עכשיו כשמחלקים את הכסף, זו תהיה כפיות טובה.

צריך שלנשים בהיריון שיוצאות לחל"ת דמי הלידה לא יחושבו על פי החל"ת, אלא על פי השכר שלהן.

העניין של המקדמות מאוד מאוד חשוב. חורה לשמוע שמי שעובד במגזר הציבורי קיבל מקדמות ומי שעובד במגזר הפרטי לא קיבל מקדמות. אם ביחד ננצח, בואו נהיה ביחד.

אני מתחברת למה שאמרו הקבלנים מהכיוון של המשפחות הצעירות שיצטרכו ביום שלמחרת לקנות בית. תהיה פה עלייה דרסטית במחירים שהיא גם ככה קיימת. חייבים לעשות דיון נפרד על המשבר בענף הנדל"ן.

עשיתי דיון עם השר. אני חושב להמשיך את זה.

המספרים בהלוואות שניתנות היום בקרן ההלוואות שיצרה המדינה הם דמיוניים. לקחת ריבית בכמעט 8% זה משהו שהוא בלתי אפשרי. הבנקים שלנו, בניגוד למשק שנכנס לאירוע הזה עם פרמטרים כלכליים לא טובים, נכנס לאירוע הזה דווקא עם פרמטרים טובים.

יותר מידי טובים.

אפשר בהחלט לאפשר הלוואות לעסקים בריביות טובות. אנשים עם הכנסות של פחות מ-100,000 שקל שלא מדווחים למס הכנסה יקבלו 1,700 שקלים או 3,300 שקלים, בלי לבדוק את שיעור הפגיעה שלהם. זה עלול לחתוך לבן אדם שיש לו 9,000 שקלים את ההכנסה בחודש ל-3,000 שקל.

אוריאל לין, בקשה.

כבוד היו"ר, אנחנו חודש לאחר ה-7 באוקטובר. אנחנו לא יכולים לשלם פרוטה פיצוי מבלי שהחוק הזה עובר. אני מבקש לגעת קודם כל בשאלת ההמשכיות. אנחנו יודעים שהתקופה הקובעת שאפשר לשלם פיצוי זה מ-7 באוקטובר עד 30 בנובמבר. מה אחרי ה-30 בנובמבר? אחרי 30 בנובמבר צריך לבוא אליך מחדש, עם טיעונים, עם הארכה עד לסוף דצמבר. אני חושב שאנחנו כבר מתחילים להשתגע. אני מציע שמיד נקבע שהתקופה הקובעת זה עד סוף דצמבר, לא לשחק בדיונים. המבחן עכשיו הוא מבחן הביצוע. במלחמת לבנון השנייה שילמנו על בסיס ערך מוסף פיצוי. כרגע, מאחר ואנחנו חייבים לפעול על ציר הזמן, אני מציע שמיד יינתנו הפיצויים על בסיס מס ערך מוסף. לרשויות המס יש את כל הנתונים. אפשר לתת את הפיצוי מיד לאחר שמוגשים דוחות מס ערך מוסף לגבי חודש אוקטובר. זרימת הכסף פה חשובה מאוד.

את הנושא של פיצוי עבור השתתפות בשכר אפשר לתת בשלב ב'. הרבה דברים שמוצעים כאן לא יספיקו, כמו השתתפות בהוצאות קבועות. אם המחזור ירד ב-80%, נותנים לו מקסימום 22% מההוצאות? זה פשוט נמוך מידי, זה לא יעמוד במבחן, ועסקים לא יוכלו לעשות את זה.

אנחנו בתקופת הקורונה, אדוני היו"ר, פעלנו נכון, הכנסנו הרבה כסף, למעלה מ-170 מיליארד. המשק הישראלי לאחר שנתיים הגיע למצב מצויין, עם חוב תוצר מהטובים בעולם, עם אחוז אבטלה של לא יותר מאשר שלושה וחצי אחוז. בואו ניקח דוגמה והשוואה ממה שעשינו בתקופת הקורונה - להזרים את הכסף ולהבין שהמגזר העסקי חייב לעמוד, חייב את התמיכה מיד. החוק הזה מנוסח פה כאילו מדובר בשומה על מס השבחה.

הנושא האחרון זה העניין של חברות מעל ל-400 מיליון. אדוני היו"ר, המצב היום לגבי חברות כאלו הוא שונה מאשר מצב רגיל, כי יש הרבה חברות שבשנה הנוכחית הן פחות מ-400 מיליון. כשחברה כזאת תיפול כולנו נבכה.

אלי דלל, בקשה.

מי שמחולל את הצמיחה זה לא האוצר, זה כל האנשים שהיו פה ודיברו. זה התאחדות התעשיינים, זה הקבלנים, זה אוריאל לין, זה רועי כהן עם העצמאים. כל אלה שדיברו קודם הם מחוללי הצמיחה. חוב תוצר של 60% ואבטלה של שלושה וחצי אחוז אחרי כל מה שעברנו בקורונה זה מספר מדהים. זאת אומרת, כל מה שאתם בעצם נותנים כפיצוי זו השקעה. ככל שתשקיעו יותר, כך המדינה תקבל ביותר.

אנחנו צריכים שלחיילי המילואים ולחיילים בעורף יהיה שקט כלכלי ושקט נפשי. את זה, לצערי, עדיין אין, לכן צריך לדאוג באופן מיידי שלא יחזרו צ'קים, שהכספים ייכנסו ישר לבנק. הרי יודעים מי נמצא במילואים, אלה לא דברים שלא יודעים אותם.

לגבי הנושא של המועצות האזוריות – אסור להפריד את היישובים בתוך המועצות האזוריות, אסור לעשות סלקציה.

באים ואומרים שלקבלנים יש מלאי דירות. הם צריכים לבצע את אותן הזמנות שהם קיבלו, את אותן דירות שהם מכרו. יש בעיה עם תזרים, יש בעיה עם ריביות. למעלה מ-100 מיליון שקל ליום ריבית משלם ענף הבנייה. תחשבו כמה זה בשנה. צריך לבדוק ולדאוג שהריבית תהיה מינימאלית, ואת זה אנחנו יכולים לעשות על ידי זה שנקרא למפקח על הבנקים ולבנקים. זו לא תקופה רגילה, זה אירוע אחר לגמרי.

יש את הנושא של ערבויות המדינה. המדינה צריכה לקחת על עצמה ערבויות. לא יכול להיות שלמי שהמדינה נותנת ערבויות הריבית תהיה יותר גבוהה, זה פשוט לא הגיוני.

יש פה אופוזיציה וקואליציה, אבל כולנו קואליציה. לא ניתן שיעבור פה מתווה עם החרגה של תכניות. ישבה איתכם התאחדות הקבלנים ביום חמישי, אבל לא הגעתם לפתרון. היום הם יושבים איתכם, לכן כדאי שתגיעו לפתרונות. אם לא תגיעו לפתרונות, אנחנו ניתן לזה פתרונות בתזכיר.

אני רוצה לדבר על עוסקים פטורים וקטנים שהמתווה הזה מוחק ולא מתייחס אליהם בכלל. לאנשים שמרוויחים פחות מ-107,000 שקל אין התייחסות לאחוזי הפגיעה. למה? כי הם לא מגישים דוח למע"מ פעם בחודשיים, וגם אין דרך לדעת כמה הירידה. מה קרה אם תתנו עוד 1,000 שקל? מישהו הולך להיות עשיר מזה? לאנשים שרגילים להרוויח גרוש וחצי ומזה לחיות אתם רוצים לתת 3,000 שקל. מה זה הדבר הזה? זה אנשים שגם ככה לא סוגרים חודש. כפיר, עם כל הכבוד, אתה מקבל משכורת נהדרת, אני בטוחה, אבל לבן אדם שמרוויח 8,000 שקל ונותנים לו 3,000 לא יהיה איך לקנות אוכל לילדים שלו. אתם צריכים להתבייש שאתם לא מוצאים פתרון לשכבה הכי מוחלשת, הכי מסכנה, שגם ככה בקושי מתפרנסת. בגלל כל מיני עניינים בירוקרטיים אתם פשוט שוכחים אותם ואומרים, "אין לנו איך לטפל בהם". זו בושה. כל העובדים של המגזר הציבורי שיושבים בבית ומקבלים את הכסף בזמן שאנחנו בבית לא הרווחנו שקל - אתם צריכים להתבייש, פשוט להתבייש בעצמכם.

מי שצריך להתבייש זה השרים והפוליטיקאים.

לא אכפת לי מי.

אני מציע שנפנה את האצבע אל שר האוצר שלא טרח להגיע לכאן, לא אל עובדי הציבור. שלושה שרים הגיעו, אבל לא שר האוצר.

לא מעניינת אותי פוליטיקה בכלל. כולם פה ביחד. צריכים להבין שיש פה שכבה הכי מוחלשת שדורכים עליה עוד יותר. מה זה?

היא צודקת, העסקים הזעירים צריכים עזרה.

אתם מדברים איתי על עסקים ב-400 מיליון? תגידו לי, אתם השתגעתם? זה אנשים שעושים לא פחות מ-10,000 שקל בחודש.

עשיתי סיור אצל עסקים קטנים ובינוניים, דיברתי איתם על מתווה הפיצויים. אתם יודעים מה הם ענו לי? אנחנו לא רוצים. כששאלתי למה, הם אמרו לי: "מיכל, אם יתנו לנו עכשיו, אחר כך הם יבקשו לקחת את זה מאיתנו. אנחנו עדיין משלמים את הקורונה, את כל ההלוואות שנתנו לנו, את כל המענקים שביקשנו". למה אני מזכירה את זה? לא כי לא צריך להחזיר אם קיבלת ביתר, אלא כי החוק כרגע מדבר על להחזיר את הפיצויים שביתר בתוספת ריבית והצמדה. למה? במתווה כבר יש הפרדה ברורה בין מי שלקח בכוונה פיצויים ביתר, לבין מי שפשוט עשה טעות בתום לב. החוק כבר היום עושה הפרדה בין טעות לבין כוונה תחילה, לכן למה להעניש את העסקים האלה? למה להוסיף עוד ריבית והצמדה לפיצויים שהם צריכים לקבל? לעסקים קטנים ובינוניים שייאלצו להחזיר לא תהיה תקומה. אין שום התייחסות לעוסק פטור ולכל מי שחי מהיד אל הפה שאם לוקחים לו את זה אז לא יהיה לו לשים את הלחם ואת החלב על השולחן.

אני מבקש מחברי ועדת הכספים להתחייב כאן שבלי מתווה ייעודי לחברות מעל 400 מיליון שקל החוק הזה לא עובר. יש 700 חברות במשק מעל 400 מיליון שקל. מרביתן, דרך אגב, לא נפגעו. הבנקים לא נפגעו, חברות הביטוח לא נפגעו, החברות הממשלתיות לא נפגעו, רשתות המזון לא נפגעו, חברות הכבלים לא נפגעו, חברות הסלולר לא נפגעו, ואני יכול לפרט פה עוד רשימה ארוכה. סדר גודל של 100 חברות מתוך ה-700 נפגעו, שזה הנדל"ן, המסחר והתיירות. בלי מתווה ייעודי לחברות האלו החוק הזה לא יכול לעבור, כי החברות האלו יקרסו.

החל"ת הגמיש לא עבר. מה שקרה זה שעד עכשיו קרוב ל-100,000 עובדים יצאו לחל"ת במתכונת הקודמת. יש גם חברות קטנות ועסקים קטנים שלא הוציאו עובדים לחל"ת, הם חיכו למתווה הנוכחי. העובדים של החברות האלו, ואני מדבר בשם כל העובדים, לא צריכים לסבול מזה שהממשלה הגישה מתווה באיחור. זה חייב להיות רטרואקטיבית. אפשר להשאיר לחברות את החל"ת במתווה הרגיל, במקום החל"ת הרגיל שהוא לרעת העובדים.

ההלוואות הן בריבית שוק אפור, 7.75. בקורונה ההלוואות היו 2.6, עם גרייס לשנה. ההלוואות לא מסובסדות. אי אפשר להקים קרן כשהמדינה לא משקיעה אגורה שחוקה בקרן הזאת.

החברות הציבוריות בתחום המסחר הן החברות היחידות שאמרו: "היה ונקבל סיוע ממשלתי ויהיו לנו רווחי יתר, נחזיר עד השקל האחרון את מה שקיבלנו". אל תעבירו את החוק בלי שיהיה מתווה לחברות מעל 400, כי חברות מעל 400 מעסיקות למעלה מ-300,000 עובדים. העובדים האלה לא שונים מעובד בעסק זעיר, בעסק קטן או בעסק בינוני. גם להם מגיע הגנה. אנא, שיותאם מתווה לעסקים הגדולים. עסקים קטנים - צרות קטנות, עסקים גדולים - צרות גדולות. גם לעסקים הגדולים מגיע מתווה.

העובדה שגם היום שר האוצר ומנכ"ל משרדו לא מתייצבים כאן אלא שולחים רק את אנשי אגף התקציבים, זו חרפה לשר האוצר. לא כך אמור להתנהל הדיון. העובדה שמגיעים שרים אחרים כדי לתקוף הצעת חוק ממשלתית זה חלק מהבדיחה העצובה. אנשי משרד האוצר, עולה הרושם, כפי שהיה גם בתקופת הקורונה, שאתם במידה רבה עיוורים לקבוצות העובדים, אם השכירים והעצמאים, הכי מוחלשים במשק. העובדה שאתם מוציאים מתווה כזה שמתעלם מהעובדים אחרי גיל פרישה, שלא נותן מענה ראוי לעסקים הזעירים שפטורים מדיווח - יש לכם לקונה מחשבתית. נכון, אלו לא החברות שמובילות את עיקר הפעולה המשקית, והכלכלה הישראלית גם לא תלויה בהם, אבל האנשים האלה הם אזרחי מדינת ישראל, הם בסוף מפרנסים עשרות אלפי משפחות. לא יכול להיות שתמשיכו להוציא מתחת ידיכם מתווים שלא נותנים מענה לקבוצות הכי מוחלשות מקרב העובדים במדינת ישראל, וזה לא בא לגרוע מהצדק שלנו לטפל בענף הבנייה ובחברות מעל 400 מיליון שקל. אני מקווה שנסכים שהמתווה לא עובר בלי הפתרונות לקשת העובדים והעובדות המוחלשים.

יש לי דאגה גדולה מכך שבאוצר לא לוקחים בחשבון שהמציאות הישראלית הנוכחית עלולה להיות גרועה הרבה יותר. אני קורא את המתווה והתחושה היא שחושבים שאנחנו איכשהו אוטוטו יוצאים מהעניין. אני חושב שהתפקיד שלנו אחרי הלקח שלמדנו ב-7 באוקטובר הוא שהממשלה דווקא תתכונן לתרחישים הרבה יותר גרועים. נסראללה נאם ביום שישי וכולם החליטו שאין חזית צפונית. מה יקרה כשלא רק 0 עד 40 יהיו מטווחים? חודש עבר ואין מתווה. המתווה הזה ייכנס לתוקפו אחרי חודש וחצי של לחימה. אני לא רואה אתכם נערכים להמשך המצב הזה לאורך שבועות וחודשים, להחרפה שלו. המתווה היום צריך לכלול גם את האופציות האלו שלאו דווקא תפעילו אותן. אנחנו מחכים שהמצב יסתבך ונתחיל לריב פה על הקומה הבאה של הסיוע? יש פה תחושה שהממשלה, במקום להפעיל את הקבינט החברתי-כלכלי שלא עושה כלום חוץ מלריב אחד עם השני באופן מתוקשר, במקום להושיב ביחד צוותים של משרד הכלכלה ומשרד האוצר ולבנות באמת איזו שהיא תכנית מקיפה, מקיימת עוד דיון ועוד דיון ועוד דיון שגורר את כולנו בבוץ. אני מציע שגם אם המתווה הזה יאושר, מיד תתחיל הוועדה לדון במתווה המורחב, בשלב ב' של המתווה, כי אי אפשר להמתין או לחזור על מה שקרה כאן.

האוצר אמר בצורה ברורה שגם הקבלנים יצטרכו מתווה, כאשר המתווה לא יהיה דומה לזה. גיל 67, ואמר האוצר בצורה ברורה, ייכנס למתווה.

צריך לבחון פה הגדלת מענק למלכ"רים מסוימים כחיוניים לסיוע. יש מלכ"רים שאי אפשר להיפרד מהם, הם עדיין נושאים בנטל.

אני רוצה להציע שיהיה צו הרחבה שקובע שעובדים שנעדרו מעבודה בגלל סגירת מוסדות חינוך יקבלו שכר מלא. צריך לבחון איך עושים את זה באופן רוחבי, ושבהתאם להצהרת המעסיק יהיה פיצוי מוגדל למעסיקים של אותם עובדים.

לגבי העובדים מעל גיל 67 - או שנייצר פה הוראת שעה לאבטלה לאותם עובדים, או מענק חלופי בהתאם למה שהיה בקורונה. צריך לאפשר לעצמאים דמי קיום של 75% מההכנסות, לפי מקדמות ביטוח לאומי, וצריך שתהיה השוואת תנאים סוציאליים לשכירים בעת הזאת, בייחוד כשהמערכה ארוכה.

דיבר מיכאל ביטון על מענה לעסקים חדשים ולעסקים בצמיחה. נצטרך לבחון שזה אכן קורה ונעשה. לנשים עצמאיות שהיו בחופשת לידה צריך לעשות חישוב שנתי, לא חישוב על בסיס אוקטובר. אותן אוכלוסיות מחייבות חישוב שנתי, חייבים להכיל אותן.

לגבי הפרילנסרים – הסיפור של שוטף פלוס 30, 60 ו-90 מחייב אותנו להאריך את התקופה הקובעת לפחות עד מרץ 2024. חייבים לעמוד על זה בתיקונים.

אני רוצה להגיד משהו קטן על מילואים. אמרתם בצדק לגבי מענקי התמיכה של בני זוג שמשרתים במילואים. לא מעט פטריוטים אוהבי ישראל וישראלים שגרים בחו"ל הגיעו. התיקון שהבטיחו מביטוח לאומי טיפל בזה כשהוא העלה את תקרת האבטלה, אבל זה לא מטפל ספציפית בהרבה אנשים שהשכר שלהם בחו"ל היה גבוה בהרבה. הם שילמו אלפי דולרים על כרטיס טיסה, הגיעו לפה. חייבים להשוות להם לפי התלוש שלהם בחו"ל, בטח כשמדובר במצב חריג כזה של גיוס גדול, מגיעים לתפקידים מאוד ספציפיים ועושים את העבודה הכי קשה וחשובה.

צריך שיינתנו דמי אבטלה של 100% למובטלים שהתנדבו לעבודות נדרשות בחקלאות ובנייה. אני חושבת שכדאי לבחון את ההצעה הזאת.

למה רק חקלאות ובנייה? זה צריך להיות בכל עבודה שהיא.

לגבי האיגרת שהוציא יושב ראש ההסתדרות והממונה על השכר, אני חושבת שצריך להחיל את זה גם על המגזר הפרטי ככל האפשר. אני מבינה שהפיצוי עבור שכר הוא רק עד תקרת השכר הממוצע. למה? אנחנו לא רוצים לייצר תמריץ לשלוח את מי שמרוויחים גבוה יותר מהשכר הממוצע.

אדוני היושב ראש, באתי לכאן לדיון כדי להשמיע את קולם של הארגונים, העמותות והעסקים הקטנים שעוסקים בבריאות, רווחה וחינוך. אנחנו יודעים שיש עמותות וארגונים שמספקים שירות לקופות החולים. עד היום אין מתווה שייתן רשת ביטחון להכנסות שלהם. אנחנו יודעים שמטפלים שעובדים במסגרת העמותות ומטפלים באוכלוסיות מיוחדות, כמו בילדים אוטיסטים, ממשיכים לתת שירות בדרך כזאת או אחרת, רק שאין להם שום רשת ביטחון.

לגבי מעונות יום פרטיים שנאלצו להחזיר תשלומים להורים – מה איתם? אף אחד לא הזכיר מה קורה להם. כשהתחילה המלחמה אף אחד לא ידע כמה זה יימשך, לא ידעו אם לשחרר את העובדים, לכן נאלצו להחזיר תשלומים להורים. מה יהיה ביום שאחרי המלחמה?

הכי טוב היום לבוא ולהגיד, "ברוך השם הגענו להצלחות, מתווים, הכל בסדר", אבל יש כאלה שנפלו ולא נמצאים במתווה. אני רוצה לדבר על אלה שלא נמצאים במתווה, לא על אלה שנמצאים במתווה, כי לגבי מי שנמצא במתווה נוכל תוך כדי חקיקה לעשות שינויים, ואנחנו יודעים לעשות את השינויים האלה. יש דברים שגם האוצר מבין ויודע שיצטרכו לעשות בהם שינויים, כי החוק שנכנס הוא לא אותו חוק כשהוא יוצא. לבוא ולטפוח לעצמנו על השכם ולהגיד שעשינו, זה לא הזמן, זה לא המקום, ואני לא חושב שזה בכלל צריך להיות. אם אנחנו עושים משהו, זה בשביל אלה ששלחו אותנו.

אני רוצה לדבר על הבעיות שקיימות, ואני אתחיל מהגדולים שעדיין אין להם פתרון. אני לא בא לדאוג לאף אחד שיש לו 400 מיליון. למי שיש 400 מיליון פלוס שיהיה לבריאות, הוא עשה את זה ביושר, אין לי בעיה, רק שכשאנחנו מדברים על 400 מיליון פלוס, אנחנו מדברים על העובדים, לא עליהם, כי כל אחד מהם מחזיק 200 עובדים, 300 עובדים, 1,000 עובדים, 2,000 עובדים. בעל הממון, הטייקון מסתכל על רווח והפסד. כשהוא רואה שיש לו הפסד, הוא קודם כל אומר לעובדים "אתם הולכים הביתה".

יש את הנושא של האזרחים הוותיקים. דובר על האזרחים הוותיקים מעל גיל 67 שעובדים היום בשביל הפרנסה, בשביל הלחם והחלב שלא מספיק להם לקנות מהקצבה שהם מקבלים. זה דבר שצריך להיות ויהיה. נכון, עדיין לא קיבלנו את ההתייחסות של האוצר לגבי איך יהיה ומה יהיה, אבל זה היה על השולחן, נמצא על השולחן ולא ירד מהשולחן.

הנושא הבא זה הנושא של הקבלנים. אני טוען שיש שינוי גדול והבדל גדול בין תקופת הקורונה לעכשיו. בקורונה עבדו. פה העובדים לא נמצאים ויהיה קשה לגייס עובדים. גם עדיין לא מוצאים דרך איך לגייס את העובדים האלה. אני יודע שיש להם היום פגישה. אני מאוד מקווה שיחזרו עם בשורות.

יש את הנושא של החקלאות. יש עדיין חילוקי דעות לגבי המסלולים, הקילומטרים ועל איך זה ייראה. אני חושב שלא דיברו עם צביקה ממשרד החקלאות. חשוב לערב אותו בעניין הזה, כי אלה הנפגעים העיקריים והראשיים. אם יש נזק ישיר או עקיף, הם נזק ישיר וגם עקיף. גם להם אין ידיים עובדות היום. זה אחד הדברים שצריך לפתור דחוף. ככל שנפתור את הדברים היום, כך החוק יוכל להגיע יותר מהר להצבעה.

אני יודע שנתנו מתווה למעונות היום, ואני יודע שהמתווה בסדר, גם אם הוא לא 100%, אבל הגנים הפרטיים והמשפחתונים נמצאים באותו סיפור. צריך לשבת איתם. בקורונה נתנו להם מענה. צריך לראות איך פותרים את הבעיה הזאת.

אז למה לא כמו הקורונה?

אני לא יודע. אני חושב שבקורונה הבאנו מתווה בסדר. בשבוע שעבר ישב שר העבודה ביחד עם שר האוצר והביא את המתווה למעונות היום עם הסמל. צריך להביא פתרון לכולם, כי הילד שנמצא במעון פרטי זה בגלל שהמדינה לא הצליחה עדיין להביא לו מעון עם סמל, לא בגלל משהו אחר.

יש את הסיפור של עובדים שעתיים שעדיין לא דיברנו עליהם ולא היו על השולחן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני דיברתי בוועדה על זה.

צריך לחזק את זה.

הדבר הנוסף זה הדיווח האוטומטי. כל הנתונים נמצאים אצלכם. תנו למעטים שלא קיבלו או שיש להם הפרש. לא יכול להיות שנשאיר אותם להתחיל להתגלגל עם השגה על השגה על השגה לגבי מה שמגיע להם. רשות המסים ערוכה לזה, מסוגלת לעשות את זה, במיוחד כשיש אצלה היום הרבה אנשים שנמצאים במילואים.

הייתה הסכמה על כך שמכיוון שאי אפשר להביא משהו מיוחד למילואימניקים, הם יקבלו מענק מיוחד. משרד האוצר, חשוב שתגידו בקול שלכם שזה היה חלק מההסכמות. המילואימניקים יקבלו מענק מיוחד שלא קשור לכל הפיצויים.

המילואימניקים עם ילדים יקבלו מענק מיוחד.

למה המילואימניקים שהגיעו מחו"ל מקבלים מינימום? את המילואימניקים צריך להרים על כתפינו, בראש וראשונה לדאוג להם.

הגדילו להם.

אם הגדילו, בסדר גמור.

העוסק הפטור שדיברנו עליו לא מקבל באמת מענה. צריך לחשוב איך לקבל מענה בדבר הזה.

זו לא בעיה. מכיוון שאין לו מע"מ בסוף שנה, שיתחשבן איתו. בינתיים הוא ידווח מה הירידה שלו. אם דיווח לא טוב, הוא יחזיר כסף.

דיברנו על חל"ת גמיש, אבל לצערי לא התקבל. לפי הנתונים שקיבלתי, יש כ-60,000 שהוציאו.

47,000.

לאשתי אמרו שהיא צריכה לצאת לחל"ת, אבל לאשתי אני לא דואג. אתה יודע מה? אם צריך שהיא תצא לחל"ת במקום עוד 40 עובדות, אני מוכן לקבל את זה.

אם אשתך היא מאשדוד, אין שום סיבה בעולם שהיא תצא לחל"ת או לאבטלה.

המציאות היא שהוציאו אותה.

מי שנמצא בתוך הטווחים מקבל מסלול מחזור או מסלול שכר. זה אומר שהעסק מקבל מחזור מלא ומשלם את השכר לעובדים שלו מלא, או מקבל מסלול שכר ושיפוי מלא על השכר של העובדים שלו. אין שום סיבה שמי שנכלל בתוך הטווחים שייקבעו ייצא לחל"ת. הוא אמור לקבל 100% שכר.

ישבתי בשקט והקשבתי היטב להרבה מאוד אנשים שהם המנוע של המשק הישראלי, אבל יש לי דז'ה וו כשאני רואה את בז'ה, את שחר, את רועי. עברנו את הקורונה לא לפני 40 שנה, עברנו אותה לפני מספר שנים מועט. אותם אנשים היו פה על הדלתות, צרחו. המתווה שיצא לא יכול להיות זהה לתקופה שאנחנו נמצאים בה היום, אבל בהרבה מאוד דברים אפשר להשתמש בו. מה הבנו בקורונה? שמי שיכול לנהל הכי טוב את המדינה זה הרשויות. הן הכי מהירות, הן קשובות לשטח, הן יודעות מה לעשות. אפשר היה להכניס כסף לרשויות, לתת להן לנהל את האירוע הזה בצורה הרבה יותר קלה. אני לא יודע כמה יצאתם מהמשרדים שלכם, אבל צאו לראות את בתי המלון שהמפונים נמצאים בהם. צאו לאילת שהכפילה את מספר התושבים שלה רק מהמפונים. מי יודע איך להתעסק איתם אם לא ראש הרשות והרשויות עצמן? מה הבעיה? שהן לא קיבלו כסף וקשה להן. לאט לאט מתחילים לתת כסף.

אני מייצג את הספורט בכנסת הזאת. אני גאה בזה, כי זה מה שעשיתי כל חיי. כשהיה דיון של ארבע שעות עם השר על התרבות ועל הספורט, מי לא היה בדיון? האוצר. על הספורט הם אפילו בזום לא היו. אני מדבר על עשרות אלפי אנשים שעובדים בחינוך הבלתי פורמאלי, דואגים לילדים של כולכם. מה למדנו בזמן הקורונה? שמי שהציל את הילדים שלנו בתקופה הזאת היה הספורט, אבל לא מתייחסים אליו, זה לא מעניין. מדובר על עובדים שעתיים שאין להם קבלנים, שאין להם יהלומנים, שאין מי שידבר בשבילם. האגודות עכשיו סגורות והעובדים לא עובדים. גם חלק גדול מהם נמצאים בלופ הזה של הפטורים ממס. מה נותנים להם? 3,300 שקל, במקום 10,000 שהם יכולים להרוויח.

מי שבסוף מנהל את כל האירוע הזה לעסקים זה רואי החשבון. אם רואי החשבון אומרים שצריכים לעשות אחרת, צריך להקשיב להם.

גם יועצי המס.

נכון. צריך להקשיב להם ולהבין שהם בסוף הפה, הדרך והצורה שהאנשים יקבלו את הכסף שלהם. חברים, אנחנו מדברים על העוטף, והעוטף הוא הכי חשוב, אבל יש פה עסקים שמתבוססים בדמם. תיסעו לתל אביב, תיסעו לראשון ציון. אפילו בנתניה עסקים לא עובדים, מוציאים אנשים לחל"ת. אני מבין שלא יהיה חל"ת גמיש, מה שאומר שעוד פעם לא תהיה לעסקים אפשרות להעסיק את העובדים שלהם. אם תלכו למסעדנים תראו שמתקופת הקורונה עד היום אין להם עובדים, כולם הלכו לעבוד באופנועים של המשלוחים. אין להם אפילו מי שישטוף להם כלים. האירוע הזה הוא אירוע הרבה יותר גדול ממה שחושבים. תשתמשו עכשיו במודל של הקורונה, שהיה בהרבה מקרים טוב לעסקים ולמדינת ישראל.

טוב מאוד שאנחנו מתחילים בהליך החקיקה הזה, רק צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר. אני חושבת שצריך לחשוב על התקופה. זה שאנחנו בתחילת נובמבר ומחוקקים עכשיו חוק לאוקטובר-נובמבר - קצת מגוחך. אני חושבת שצריך לתת קצת יותר נשימה וודאות מבחינת התוקף של החקיקה.

כפיר, איך אתם מתכוונים להתייחס לנושא הוצאות השכר בתקופת הזכאות, לתנאי הזה שאומר שיקבלו 75% משכר העבודה או את השכר הממוצע לחודש, לפי הנמוך ביניהם? לפי הנמוך ביניהם יוצר כאן עיוות.

לגבי הורים שנשארו בבית עם הילדים – אתה בטח מודע לזה שבמגזר הציבורי כבר הודיעו שלא ינכו להורים שעובדים בשירות המדינה ימים שבהם הם נעדרו ונשארו עם הילדים שלהם בבית. אני רוצה לדעת מה עמדתכם ולמה צריך לקפח עובדים בשירות הפרטי.

לגבי עסקים שהם מעל 400 מיליון שקלים, והייתה לנו על זה שיחה ארוכה, אני חושבת שהמענה צריך להיות בהלוואות בערבות המדינה. אנחנו בשבוע שעבר ביקשנו דיון בתוך ימים ספורים שבו יבוא החשב הכללי ויציג את תנאי ההלוואות. אנחנו לא נאשר שעל הלוואות בערבות מדינה הבנקים יוכלו לגבות 6% ו-7% ריבית. אנחנו גם רוצים להרחיב את מי שיוכל ליהנות מזה.

נושא שלישי שאני רוצה את ההתייחסות שלך זה לגבי שכיר בעל שליטה שנופל בין הכיסאות בהסדר הזה. כמובן שיש את העובדים הוותיקים מעל גיל 67, אבל על זה כבר דובר מספיק. גם לגבי הקו הזה של 400 מיליון שקלים שמעליו אין פיצוי ומתחתיו יש פיצוי אני ארצה לקבל הרחבה. נמצא פה דורון שורר, המנהל של רשות שוק ההון לשעבר, שיש לו השגות לגבי כל מיני ענפים שנופלים בין הכיסאות. ההצעה שלו הייתה לבדוק בכל מיני דרכים אם מדובר בעסק של עד 400 מיליון שקלים, להפנות לכמה שנים אחרות וכו'.

אני חושבת שזה הזמן להעלות את הבקשה שלנו, חברי הוועדה, להבין סוף סוף מה קורה עם הכספים הקואליציוניים ועם המשרדים שצריך לבטל.

לא עברו כספים קואליציוניים.

כפיר, נשמח שתגיעו לדיון כזה ותציגו לנו עובדתית כמה כסף יש בכספים הקואליציוניים, כמה כסף נוכל להעביר לטובת הלחימה אם נבטל את המשרד למשימות לאומיות והמשרד למורשת, וכמה כסף נחסוך למשלמי המסים אם נבטל את כל סגני השרים והשרים הנוספים בתוך המשרדים שאין בהם שום צורך בימים האלה. אנחנו עומדים על הדיון הזה.

אני מייצגת כאן את מעונות היום הפרטיים שמטפלים בגילאי לידה עד 3 ומהווים 77% מכלל המענה לאוכלוסייה הזאת. זה מה שבעצם משרת את ההורים שיצאו לקרב, את האימהות שעובדות בבתי החולים, את אותם בעלי עסקים שעושים מחזורים מעל 400 מיליון. בסוף בסוף אנחנו מטפלים בילדים. המדינה, לצערי הרב, בחרה לתת מענה רק ל-25% מהענף - זאת אומרת, ניתן פתרון חד-חד ערכי רק למעונות היום המסובסדים שהמדינה נכנסה בנעלי החסר. דוידסון, תודה רבה על הרעיון הכללי לחזור לימי הקורונה, מכיוון שכבר בקורונה מעונות היום הפרטיים הוחרגו והוכרזו כסקטור ייחודי שמגיע לו מענק ייעודי כדי להיות שם ביום שאחרי. לתת לנו פלסטר על שבר לא יעזור לנו, להכניס אותנו לתקצוב הכללי של המשק שבמקרה הטוב ייתן לנו מענה של 58% לא יעזור לעסקים האלה לחזור לפעולה. אנחנו ברובנו עדין סגורים, כי אלו החלטות פיקוד העורף, אלו החלטות הרשויות המקומיות, ואנחנו לא רואים אופק לחזרה.

עלינו מושתות עוד הוצאות שלא מושתות על מעונות היום המסובסדים, כמו למשל הצבת שומר, כמו למשל לעבור למבנה אחר ולשלם שכירות כפולה, כמו למשל להגביר כוח אדם ותקינה כדי לתת מענה בעת משבר, בעת אזעקה. להכניס אותנו למתווה הכללי של המשק, שנותן מענה לשיפוי על שכר עובדים או לירידה במחזורים, לא ייתן מענה ואנחנו נחזור לאותו מקום שבו היו אחוזי סגירה גבוהים ולילדים לא יהיה לאן לחזור. בקורונה קיבלנו רק מענק חלקי לחלק מהמסגרות, כשבחוץ היו המשפחתונים, הצהרונים ועוד מסגרות. קיבלנו אז רק 70% לעניין שכר עובדים. היום אנחנו נדרשים כדי להוכיח נזק לשלם 100% שכר עובדים, לשלם את שכר המטפלות שנמצאות כרגע בבית עם הילדים שלהם. בקורונה היה לנו פטור מארנונה. יש לנו היום מבנים שעומדים כפילים לבנים. אנחנו משלמים עשרות אלפי שקלים שכירות וארנונה עסקית למבנים שלא עובדים בהנחיית פיקוד העורף. במלחמות הקודמות, ויושבים פה אנשים שהיו יושבי ראש ועדת כספים, תוקצבנו פר יום לעובד, מה שיכול היה לתת לנו שיפוי מלא לעובדים שלנו.

לעניין החל"ת - זה הצחיק אותי שאי אפשר להגיש רטרואקטיבית. עד אתמול, או עד יום חמישי, נאמר שהמינימום הוא 30 יום רק למי שיש לו במצטבר. עכשיו הורידו לשבועיים, אבל אי אפשר רטרו. יש לי עובדות שנמצאות בבית מה-8 לאוקטובר. עכשיו אני לא יכולה להגיש רטרו.

כמובן שצריך לתת פתרון לעמותות. יש המון עמותות בחינוך שהן לא מעונות סמל מסובסדים. יש לנו המון נשים טובות מעל גיל 67 שעובדות אצלנו בבישול, בטיפול, בתחזוקה השוטפת של המעונות. כרגע נשלם להן כדי לשמר אותן ליום שאחרי, אבל אין לנו מענה.

אני רוצה לפנות, כבוד יושב ראש הוועדה, למי שנמצא כאן מהעוטף. בשדרות, באופקים, באשקלון וביישובי חוף אשקלון המסגרות עדיין סגורות. החזירו את הציבור לבתים שלהם ללא מענה קהילתי. אנחנו מאוד רוצים שהגנים האלה ייפתחו. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל אתמול נפל טיל בגן ילדים בשדרות. אנחנו רוצים להיות שם ביום שאחרי, אבל נצטרך שיפוי קצת יותר גבוה. להגיד מענה סקטוריאלי לגיל הרך זו לא מילה גסה. מי שנותן מענה לילדים פותח את צוואר הבקבוק של המשק.

שרן השכל, בקשה.

חשוב לראות איך אנחנו יכולים לסייע מבחינת הארנונה לגנים והמעונות הפרטיים. המדינה הכריחה אותם לסגור, זו לא החלטה שלהם אם הם נשארים פתוחים או לא. צריך לראות איך אנחנו מסייעים להם גם דרך השלטון המקומי מבחינת ההנחה.

דיברו על המגזר השלישי. אין פה פתרון למגזר השלישי. יש פה בעיה אדירה מבחינת המגזר השלישי, בעיקר איפה שיש עמותות שמסייעות בטיפול רפואי, בטיפול נפשי, בטיפול פסיכולוגי. הם הקו הראשון כרגע אל מול האנשים המפונים, הפצועים, לכן חשוב לתת להם מענה. אי אפשר להעביר את המתווה הזה בלי פתרון למגזר השלישי. גם לנושא על עוסק פטור צריך למצוא פתרון. לגבי המילואימניקים מחו"ל התחייבתם, לכן המתווה הזה לא עובר בלי זה.

יש מספר תעשיות גדולות שישראל נשענת עליהן מבחינה כלכלית. אם אתם לא רוצים להכניס את היד לכיס, לכל הפחות לתת להן לייצר עוד תוצר. ניתן לתת להן הנחה במס חברות ובמיסוי על דיבידנדים. אתם יכולים לבוא ולתת את ההנחות האלו, כדי להניע קצת את המשק, להוציא כל מיני רווחים שנמצאים במקום ולא נוגעים בהם. לא ייגעו בהם אם אנחנו לא נפעל אקטיבית כדי לנסות להוריד את המיסוי הזה. אפשר להוריד את המס ל-15% ובעזרת זה לתת להן טווח נשימה, להכניס עוד קצת לכלכלה מבחינת מיסוי, מה שלא היה נכנס אלמלא הייתם מורידים את מס חברות, מס דיבידנד, מס רווחי הון. אני מבקשת להסתכל על זה, לראות אם הדבר הזה אפשרי.

המתווה הזה לא נוגע לחקלאים שנמצאים לקראת קריסה. אנחנו חייבים לתת להם מענה. המתווה הזה לא יכול להיות בלי שאנחנו מאפשרים להם איזה שהוא אורך רוח. את הירידה ברווחים של החקלאים לא נראה עכשיו, אנחנו נראה את זה רק בעונה הבאה, אחרי שהם לא ישתנו, אחרי שלא יקצרו. אנחנו חייבים לראות איך אנחנו מסייעים לחקלאים. אפשר לוותר להם על המיסוי בשנה קודמת ולשנתיים הבאות. עכשיו זו תקופה שבה אין עובדים, לא מאפשרים להם להיכנס לשטחים שלנו, לכן חייבים לראות איך אנחנו נותנים להם מעטפת תמיכה.

יש המון צורך בידיים עובדות בחקלאות, בטיפול, בבניין. אנשים לא יצאו לעבוד בשביל 7,000, 8,000, 9,000 שקל. אם המדינה תבוא ותיתן מענק נוסף של 3,000 שקל, אנשים יצאו ויעבדו בעבודות האלו. זה עדיף מאשר שישבו בבית ושיתנו להם מענקים או דמי אבטלה. בסוף זה ייצר ידיים עובדות במשק בעבודות שבהן היינו חייבים עובדים זרים.

הדבר האחרון הוא העניין של יישובי ספר. חלק מהיישובים שצה"ל הגדיר כקו עימות לא נכללים בפיצויים שניתנים ליישובי ספר. לא יכול להיות שמצד אחד הצבא אומר להם שהם סגורים, שמפנים אותם, שלא מאפשרים להם לפתוח את העסקים שלהם, ומצד שני האוצר מתייחס אליהם כאילו כלום לא קרה. צריך לראות איך הגדרתם את יישובי הספר. צריך לראות איך אנחנו מחשבים את יישובי הספר, לראות שזה תואם להגדרות של צה"ל, של קו עימות, כי יש כמה יישובים שהם סגורים ולא מקבלים את הפיצויים שנדרשים. צריך לראות איך אנחנו מתקנים את הרשימה זאת.

רמי בז'ה, בקשה.

מר גפני, יושב ראש הוועדה, אם לא תספקו לעצמאים הקטנים מנות קרב, הם ימותו ברעב. המדינה הזאת תחת טראומה לאומית נוראית, אנשים במצוקה מחכים לנציג מדינה, לנציג צבא שיבוא להציל אותם. אל תהפכו את המשבר הזה לטראומה על טראומה. אני במקצועי הצבאי פרמדיק. הדבר הכי מתסכל בעולם זה שמסוק החילוץ מגיע לפצוע מאוחר מידי. תמצאו כבר את הדרך להזרים את הכסף מיידית. תקראו לזה מקדמות, תקראו לזה דמי קיום, אבל תמצאו את הדרך שהכסף יגיע לחשבונות הבנק של העצמאים הקטנים והפרילנסרים. אתם מקבלים החלטות מיטיבות, רק הן לא קורות בשטח. תמצאו כבר את הדרך שזה יקרה. עברה היום הצעה של שר אוצר? כבר יש לה מתנגדים. אנחנו את הכותרות בעיתון לא יכולים להפקיד בבנק. כפיר, תזמינו לדיון שלכם לא רק את מי שנוח לכם, תזמינו את הנציגים של כולם. אם צריך להזמין גם את דובי אמיתי, ידידי וחברי שעושה עבודה עבורנו, תזמינו גם אותו וגם את החברות הגדולות כדי לקבל החלטות נכונות ומתאימות.

תפסיקו להפוך אותנו לנרקומנים של הלוואות. אנחנו מתמכרים לאשראי בגללכם, בגלל שבמשרד האוצר יש את תורת החסר. תורת החסר אומרת לתת פחות ממה שצריכים כי גם ככה ניתן להסתדר, אבל אנחנו לא מסתדרים. כשהכסף נגמר, אין לנו ברירה אלא לקחת הלוואה, במידה והבנק נותן לנו. הדבר הזה גורם לנו להתמכר להלוואות, להתמכר לאשראי. עוד לא יצאנו מההלוואות של הקורונה שלקחנו לחמש שנים. פעם אחת תסבירו לי למה מדינת ישראל היא לא זו שתיקח את ההלוואה הגדולה, למה היא לא זו שתיקח 200 מיליארד שקל, 300 מיליארד שקל הלוואה ל-20 שנה. ניתן לקחת הלוואה מקרנות הפיצויים. קחו פעם אחת הלוואה בכדי לסבסד את כל האירוע הזה.

דיברה כאן קרן ממעונות היום הפרטיים. אתם צריכים להבין שיש ענפים שנסמכים על כל תחומי החינוך. אם החינוך לא מקבל מספיק ביטוי במתווה, כל שאר הענפים קורסים, גם הענף של החינוך המשלים והבלתי פורמאלי. יש פה עסקים שמעסיקים עובדים. חל"ת גמיש הוא הכרחי, אחרת מה שיקרה פה זה בריחת עובדים שיהיה קשה להחזיר למעגל העבודה.

דיווח רטרו –אני לא אוותר על הדבר הזה. אנחנו לא צריכים לשאת בעול. אי אפשר להגיש רטרו מה-7 לחודש, כי לשכת התעסוקה לא מאפשרת. העסקים לא צריכים להחזיק אצבעות שיהיה פקיד נחמד שיסכים לדווח רטרו. דיווח הרטרו למי שמעסיק צריך שייכנס למתווה.

צריך לתקופת הבסיס לגבי כל הנושא של העונתי תהיה רחבה יותר. יפה מאוד שרוצים שאנחנו נתנדב, אבל כשאנחנו מבקשים כסף כי כבר אין לנו כסף למלא דלק, אז זה אין יותר, אי אפשר. אני מבקשת שרשות המסים תכניס לתוך הפיצויים ולתוך המענק את החזרי המענקים.

יכול להיות שפיקוד העורף מאשר פתיחה של מעונות ושל גנים, אבל הרשויות המקומיות לא פותחות. נוצר מצב שההורים רוצים את הכסף חזרה, ואז אין יציבות במערכת החינוך כי לא יהיה לאן להחזיר את הילדים.

כפיר, יש את הבעיה עם החקלאות. היינו בטוחים שזה הסתדר. כל המתווה הזה לא מתאים לחקלאות. כדי ליישם את מה שדיברנו כל הזמן, גם ההרחבה של ה-20 קילומטר, צריך שיהיה בחוק מילה לגבי העניין הזה, שיהיה משפט. עלה פה הנושא של המגזר השלישי ועוד דברים רבים שאני מבקש את התייחסות שלכם. לא יצביעו פה אוטומטי על זה שהבאתם מתווה. זה נכון שהיינו שותפים למתווה הזה, אבל עלו כאן בעיות, כמו הנושא של מעל 400 מיליון.

חבר הכנסת גפני, גם יכול להיות שיצביעו עם הסתייגויות בניגוד לעמדת האוצר.

זה העוסק הפטור, זה העובדים השעתיים.

לגבי הסוגיה של החקלאות בתוך ה-20 קילומטר, ועכשיו אם זה יורחב נצטרך להבין מה המשמעות של זה, סגרנו את המסלול האדום. לגבי החקלאות של כלל הארץ, אנחנו בשיח גם מול השר דיכטר - -

את החקלאות צריך להוסיף בחוק עצמו כדי שזה יחול עליהם.

מבחינה מהותית אמרנו שזה יהיה המסלול האדום. לפני שאנחנו מדברים על פיצוי לענף החקלאות, אנחנו מדברים איך אנחנו מצילים את הגידולים שנמצאים בצפון.

כרגע מצב העסקים בישראל הוא יותר טוב ממה שהיה בסגר של הקורונה. אנחנו עושים פה מתווה שנותן הרבה יותר מאשר המתווה של הקורונה, גם ברמת העסק הבודד של עשרות אחוזים, גם ברמת העלות הכללית שגבוהה עשרות מונים מהסכומים שניתנו בקורונה לחודשיים. אנחנו מדברים על סכומים כפולים ומשולשים עבור חודש אחד גם לעצמאים הקטנים וגם לעסקים. בקורונה עסקים מעל 400 מיליון לא קיבלו. גם אז אמרו לנו שהכל קורס. כמו שנאמר פה על ידי אוריאל לין ועל ידי האחרים, מצב המשק הישראלי אחרי הקורונה היה נהדר. לנו יש ניסיון מהקורונה. השתפרנו תוך כדי הקורונה גם בתשלומי הכספים לעסקים בקצה, גם לעצמאים. מס רכוש עובדים עכשיו מצוין על הדבר הזה, הם יודעים להביא את הכסף כמה שיותר מהר. היעד שלנו זה ששלושה ימים מה-15 בחודש הכסף יהיה בחשבון הבנק. למרות שמצב המשק טוב יותר, הפיצוי הרבה יותר גבוה. כשאנשים בבית שומעים כמה הדבר הזה פחות טוב, שזה לא נכון, זה גם מה שאנשים מרגישים.

אנחנו נשדר החוצה אם יהיה כסף להערות הטובות שעלו פה.

היה קשב גם להסתדרות, גם למעסיקים, גם לחברי אופוזיציה, גם לחברי קואליציה.

מה לגבי הנושא של הבנייה?

היום ב-15:00 או ב-16:00 יש עוד ישיבה באוצר. יש דברים שזה יכול להיות יותר מתאים, יש דברים שפחות.

אנחנו מבקשים הסבר על החוק.

צריך לזכור שיש כאן שלושה מענקים מקבילים, פיצויים מקבילים. יש את המסלול האדום ליישובי ספר בעוטף עזה ובצפון הארץ. הדבר השני זה עסקים בטווח של אפס עד 40 שיקבלו אובדן רווחים מלא, עד תקרה של 2.5 מיליון. החוק שאנחנו נמצאים עליו כאן זה המשכיות עסקית, שזה יותר דומה לקורונה. יש כאן אוכלוסייה מאוד גדולה במדינה שמקבלת פיצויים מלאים, שזה לעומת תקופת הקורונה שבה כל האוכלוסייה קיבלה אותו פיצוי על הוצאות קבועות. הפיצויים שמשולמים הפעם, וזה בשונה מהקורונה, הם הרבה יותר מיטיבים בגלל החלוקה בין יישובי ספר עד 40 לבין יתרת המדינה. המענק של המשכיות עסקית, שזה המענק שאנחנו נמצאים כאן היום, זה מענק שאמור את ההוצאות הקבועות של העסק. לחלק הזה יצרנו נוסחה מאוד מאוד פשוטה לעומת הקורונה. נכון שבחליפה אחת אנחנו לא תמיד מצליחים לתפוס את כל העסקים, אבל אנחנו מנסים כל הזמן למצוא פתרונות בתוך החקיקה. החלק הנוסף של אותו פיצוי הוא השתתפות בשכר, מה שאומר שהמדינה תשתתף בשכר בהתאם לירידת המחזורים של אותו עוסק והשכר שהוא שילם בפועל. אם הוא יחליט לשמור על יותר עובדים אצלו בעסק למרות שהוא ירד ב-100% במחזורים, הוא יקבל 75% מאותו שכר. הרעיון הוא לבדוק את השכר של חודש אוקטובר.

דובר כאן על עסקים קטנים, על תשלומים אוטומטיים, על אי הגשת תביעה. הוצע כאן לעשות הכל כדי לשלם בתשלומים אוטומטיים, אבל יש בזה המון עיוותים. לתת תשלום אוטומטי לעסקים יכול לגרום לנו לשלם מיליארדים מיותרים, ואני אתן דוגמה. הרבה עסקים במע"מ שמפסיקים לפעול בחודש מאי 2023 ממשיכים לדווח אפס למע"מ באופן קבוע. אם נעשה מהלך אוטומטי, כל העסקים האלה יקבלו כסף. בעיתון מחודש אוגוסט 2006 היה כתוב שאנשים קיבלו 700,000 שקל כשהם בכלל לא ביקשו את הכסף הזה, ושהרשות ויתרה על מאות מיליונים כי לא ידעו איך להחזיר ולא הייתה תביעה של האזרח. אם הכסף הזה הולך לאיזה שהוא עיקול, אין לנו דרך להגיד לו להחזיר, כי אין לו מאיפה להחזיר.

תעשו את זה ברמה של הסכמה.

הבקשות פה לא היו ברמה של הסכמה. הבקשה פה הייתה: על פי הנתונים שיש לכם תזרקו כסף לחשבון. כל מי שמתעסק בתחום יודע שגם אם הוא נפגע בחודש מאי הוא ממשיך לדווח אפס במשך שנה קדימה. נניח שהיו לי ארבעה סניפים בשנת אוקטובר 2021 ומכל סניף ייצרתי מיליון שקל. בחודש מאי, עוד לפני המלחמה, החלטתי לסגור שלושה סניפים, מה שאומר שהיום הירידה נובעת רק מסניף אחד. אם נעשה מהלך אוטומטי, אז הוא יקבל, ואני סתם אומר כדוגמה, 600,000 שקלים, כשמגיע לו רק 100,000 שקלים. אם נניח היה לי סניף אחד בתקופת הבסיס שהגדלתי לארבעה סניפים בהמשך, אז אני בכלל לא אקבל פיצוי לפי החישוב האוטומטי. לתת מענק בצורה אוטומטית זה כמעט בלתי אפשרי. יש המון עובדים היום שנמצאים במילואים ויצטרכו להצהיר כי הם עדיין לא קיבלו את התשלום מביטוח לאומי. אם נעשה בצורה אוטומטית, המדינה תשלם כפול: גם את המילואים וגם את השכר של אותם עובדים. נחמד לשמוע את הרצון, אבל בסוף צריך לזכור שיש כאן מערכת תפעולית שצריכה לעבוד. יש כאן שלושה מענקים בו זמנית שיכולים לגרום לכפילויות. אנחנו מצד אחד רוצים להיות עם יד פתוחה, ממש בית הלל, אבל מצד שני אנחנו רוצים גם לשמור על הקופה. אנחנו באמת משתדלים לעשות את המקסימום בדברים האלה. אף אחד לא רוצה שנחזור להצהרות של העסקים לגבי המענק הסוציאלי הקטן בקורונה שאחרי זה התברר שכמעט 50% מהעסקים הצהירו הצהרות שלא היו אמיתיות והיינו צריכים לדרוש חזרה את הכסף.

אמיר, תחזור בך מהאמירה הזאת, זה לא 50%.

אני חוזר בי, אבל מדובר באחוז מאוד גבוה של עסקים. גם אם מישהו מצהיר שיש לו 40% ירידה כשיש לו 38%, זו עדיין לא הצהרת אמת. החוק קבע מעל 40%. אפשר להתווכח או לא, אבל זה מה שקבע החוק. האדם הנורמטיבי הרגיל אמר: "יש לי 38%, לכן אני לא מגיש". אתה לא יכול להגיד שזה על הקצה וזה היה קרוב, כי בסופו של דבר יש חוק.

מה החוק שאתם מביאים אומר?

אנחנו בודקים לעסק שמדווח חד חודשי את ירידת המחזורים בין אוקטובר 2022 לאוקטובר 2023. אם הירידה היא בין 80% ל-100%, הוא מקבל 22% מהתשומות שהיו לו בשנה הקודמת. שאלו אותנו איזה תשומות ניקח משנת 2022 שהיה בה קורונה והרבה עסקים נפגעו. החלטנו לקחת מאוגוסט 2022 עד ספטמבר 2023, שזה 12 חודשים, לעשות ממוצע לחודש, ולהכפיל את זה באחוז של ההוצאות הקבועות שאנחנו משתתפים. לקחנו עסק, ראינו את כל ההוצאות שיש לו בשנה, וניסינו לנתח בצורה נורמטיבית כמה מכלל ההוצאות שיש לו הן הוצאות קבועות שהוא לא יכול להימנע מהן אם הוא לא עובד. הגענו להסכמות על 22% ברף העליון, כאשר ככל שהירידה יותר קטנה אנחנו משתתפים רק בחלק מההוצאות הקבועות.

ה-22% זה מאוד להיות לארג', זה לקחת את האקסטרה, אקסטרה אקסטרה סיכון. הנתונים בפועל של ההוצאות הקבועות הן הרבה יותר נמוכות מזה. הגענו להסכמות לתת מעבר, כדי שלא יהיו כאלה שיפלו בין הכיסאות.

אני לא בטוח ש-22% זה מעבר, מעבר, מעבר.

מעבר, מעבר, מעבר. הממוצע שיש ברשות המסים הוא הרבה יותר נמוך. כל זה תחת זה שיש אופציה להשגה.

אין ביטוי למימון, אין ביטוי לביטוחים. אלו עלויות כבדות בעסק.

הביטוי נובע בתוך המקדם מראש. הרכיב השני זה שבודקים את השכר ששולם באוקטובר השנה. אם הירידה היא 100%, הוא יקבל את כל אוקטובר כפול 75%, בתוספת הוצאות סוציאליות נורמטיביות של 1.25%. יש עסקים שמשלמים פחות, יש עסקים שמשלמים יותר, לכן זה משהו שהתקבע בקורונה. אין דרך לבדוק כל אחד פרטני, כי הרצון הוא לשלם מהר ובצורה אוטומטית ככל שניתן. בקורונה הוגשו לקרן הפיצויים על מענק ההוצאות הקבועות כ-600,000 תביעות. כ85% מהתביעות שולמו תוך שלושה ימים, כ-15% עלו לתכנית העבודה בגלל כל מיני דברים שראינו בתוך המערכת. צריך לזכור שרוב התביעות שולמו אוטומטית. התקרה עד 100 מיליון, כמו שכפיר אמר לפני זה, היא 600,000, כאשר היא עולה בהתאם עד מיליון 200 מקסימום.

הנוסח של הצעת החוק זה איזה שהוא שילוב של הקורונה ושל מס רכוש.

1. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה ( 31
בדצמבר 2024) (בסעיף זה ובסעיפים 2 ו-3 – תקופת הוראת השעה),
יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – חוק

שלומית ארליך: התייחסתם במקור ל-7 שנים קדימה. למה עכשיו מתייחסים שנה קדימה?

זה סעיף שהוא יחסית טכני, סעיף שמסביר מתי הסעיפים האלה ייקראו במסגרת חוק מס רכוש. מדובר בתיקון לחוק מס רכוש, בהוספה של סעיפים לחוק. זו הוראת שעה.

למה דווקא שנה וחצי? יש משמעות מבחינת ערעורים?

זה פשוט זמן שנראה לנו הגיוני. זה הזמן שאנשים יצטרכו את זה כעניין שבשגרה. אחרי זה לא יצטרכו את זה. הכנסנו סעיף בסוף שמבהיר שכל ההוראות ימשיכו להתקיים אם מישהו הגיש בקשה.

(1) אחרי סעיף 36א יבוא:

36ב. (א) זכות של יחיד לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם לו
בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38ג, אינה ניתנת להעברה,
לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות
המגיעים מהיחיד הזכאי לפיצוי לפי פסק דין של בית משפט,
או של בית דין מוסמך.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור
בו ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או חברה כהגדרתה בחוק
הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו
חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.";

הבאתי ביום רביעי את הצעת החוק הזאת. בחוק הזה כבר דנו.

הצעת החוק שנידונה בוועדה בשבוע שעבר עסקה בהגנות מסוג זה ככל שמדובר במענקים שמשתלמים מכוח החלטות ממשלה. אמרנו תוך כדי הדיונים בוועדה שלגבי פיצויים שישתלמו מכוח חוק יצטרכו לקבוע את ההגנות בחקיקה הרלוונטית. הסעיף הזה נקבע כאן.

גם חסרים פה תאגידים.

הסעיף הזה מתייחס לפיצויים שאנחנו מכירים מהתקנות.

הוא מתייחס רק לנזק הישיר או גם לנזק העקיף?

יש פה הגנה מעיקול על כספי פיצויים שמשולמים. יש הגנה מעיקול רק על כספים שמשולמים בשל פגיעה ישירה, בשל נזק ישיר, נזק מלחמה, ויש הגנה רק על פיצויים ששולמו ליחיד. זה אומר שתאגיד שמקבל פיצויים לא יהיה מוגן. גם נזק עקיף לא יהיה מוגן.

נזק עקיף הגדרתם בהמשך, לא?

לא.

אנחנו מבקשים שגם תאגידים, קרי חברות, עמותות ומלכ"רים יהיו מוגנים מהעיקולים של הכספים האלה. למה רק יחידים?

לאורך כל מתווה החקיקה ראינו סעיפים דומים כאלה שחלים על כל דברי החקיקה, לא ראינו הגבלה ביחס ליחיד בלבד. למה פה בחרתם רק ביחיד?

למה השינוי פה?

למה דווקא יחיד?

היחס בין נושים לבין חברה הם יחסים מורכבים. לחברה יש ישות משפטית נפרדת. אנשים צריכים לדעת כשהם מלווים כסף לחברה איזו הגנה תינתן להם. ברגע שאנחנו יוצרים הגנה חדשה זה פוגע ביחסים.

אז למה שנלווה ליחידים? אתה לא רוצה שיתנו הלוואות ליחידים?

אנחנו מנסים לייצר איזון בין אנשים שצריכים את הכסף כדי לשלם נזקים בבית שלהם, לקנות רכב חדש, לבין כספים שהם יותר עסקיים, נזקים של חברות.

אמרתם שעל כסף כזה שהתקבל אסור שיהיה עיקול. החלטת הממשלה היא שלא יחול על זה עיקול. למה זה מוגבל דווקא ליחיד? למה על כסף שקיבלה חברה יכול להיות עיקול?

בשונה מפרטים שצריכים לקנות את האוכל לבית, העסק יכול להיות בעיקול לעסק אחר. יכול להיות מצב שאנחנו דווקא פוגעים בעסק קטן שיש לו חובות מעסק הגדול אם לא יהיה עיקול.

אתה גם פוגע בחברה קטנה.

כשאתה נותן מענק אתה רוצה להציל את החברה.

מדובר על מענק, לא על עסקים שיש ביניהם קשרי מסחר שההוא לווה ממנו כסף וההוא החזיר לו כסף. פה מדובר על כסף שניתן כמענק לנושא הזה בלבד. למה אתה מכניס פה את כל הדברים של קשרי מסחר?

אתה פוטר אותי מתשלום שכר של 75,000 לעובדים שלי אם מעקלים לי את זה? אני לא משלם את זה לעובדים שלי? על מה המענק?

העסק, וזה בשונה מיחיד, עובד מול עסקים אחרים.

מי אמור לשלם את המשכורות לעובדים?

איך העסק שפתח את העיקול ישלם את המשכורת לעובדים? זה משתרשר הלאה.

אני לא בטוחה שזאת נקודת האיזון שנכון לדבר עליה, כי גם יחיד יכול להיות חייב את הכסף ליחיד אחר.

רק לשים לב שהיחיד פה זה יחיד בנזק ישיר, לא בנזק עקיף. זה רק על בתים, על רכבים, על תכולה, על דברים בתוך הבית.

מה אם העסק קיבל את הפגיעה הישירה עכשיו?

יש הבדל בין עסקים לבין אנשים פרטיים שצריכים להמשיך לגור. לעסק הזה יכולים להיות עיקולים מעסקים אחרים.

אם נפגע לי העסק באופן ישיר, עדיף שאני לא אמשיך לעבוד כי יש לי עיקולים?

אנחנו הרי מעוניינים שהעסק יעבוד. יש היגיון בזה שאנחנו נותנים לו את מה שאנחנו נותנים לו ומבקשים שלא יחול על זה עיקול. אני מבקש שהסעיף הזה לא יחול רק על יחיד אלא גם על חברה, גם על תאגיד.

הטיל חוזר חזרה לעזה אם יש עיקול?

מה אם יש לעסק ספק שהוא חייב לו כסף, ספק שבעצמו סובל מהמצב? למה שהעיקול של הספק הזה יבוטל? במענק שהמדינה תיתן היא תאפשר לעסק הזה לשלם את חובותיו.

הטענה הזאת נכונה לגבי יחידים.

לא הייתי מזלזלת במה שהם אומרים.

מה אם אני יחיד שחייב כסף?

אני הייתי מבקשת שתכינו מענה מקצועי. אני לא הייתי מבטלת לחלוטין את מה שהם אמרו.

אנחנו נבחן את הנושא הזה.

גם לזה שחייבים לו כסף מותר לקבל את הכסף שלו.

משרד המשפטים, מה העמדה שלכם?

נתקלנו בשבוע שעבר בהצעת חוק דומה, כאשר בין הדוגמאות שנתנו זה ההבדל בין יחיד שזקוק לכסף, למחייה הדחופה שלו, לבין עסק שאולי יש לו עובדים שהוא חייב להם כסף, יש לו נושים. יש הבדל בין מענק שניתן לעסק לבין מענק שניתן ליחיד.

מה ההבדל?

יש מענק שניתן מהביטוח הלאומי, מענק שהאדם זקוק לו למחייה הדחופה.

מה ביחס למענק שניתן על נזק ישיר?

יש לי חנות שניזוקה באופן ישיר.

האיזונים שצריכים לעשות ביחס לעסק הם איזונים קצת שונים ממה שניתן ליחיד.

העסק קיבל בגלל שהוא נפגע, הוא לא קיבל את זה בגלל שיש לו עודף כסף.

הוא נפגע באופן ישיר.

עיקול יכול להיות גם מהעובדים. הוא יהיה פטור מלשלם לעובדים אם אנחנו פוטרים אותו כאן.

המענק שהוא קיבל הוא כדי לבנות את החנות מחדש. אתם יוצרים מצב שהוא לא יוכל גם ככה לשלם.

התפקיד של המענק הוא להחזיר את העסק לקדמותו. הוא לא יתקן את העסק מהטיל כי עיקלו לו את הכסף? נשאיר את החנות הרוסה רק כי היא חברה בע"מ ולא יחיד?

דווקא כאן אתם עושים נזק, כי אנחנו רוצים שהוא כמה שיותר מהר יתקן את העסק שלו ויחזור לעבוד.

תנו לנו תשובה על זה. הרוב כאן סבור שהכסף הזה הוא בכדי להפעיל את העסק. אם לוקחים את זה, אם אומרים שהוא משועבד, מעוקל וכו', אנחנו עוצרים את התהליך הזה.

הסעיף מתייחס רק לתקופה הקובעת, לתקופה שעד סוף נובמבר. צריך להוסיף גם את המקדמה, לא רק את הפיצוי. בסעיף קטן (ב) אתם מתייחסים לתאגיד בנקאי. כשדנו בחוק בשבוע שעבר דיברנו על בנק ותאגיד בנקאי, כאשר בנוסח החוק שאושר הלכנו על בנק. למה פה תאגיד בנקאי?

יש שונות בין החוקים שעוסקים בזה. בחלקם זה בנק, בחלקם זה תאגיד בנקאי. לא הצלחנו למצוא איזו שהיא סיבה להבדל.

ומבחינה מהותית?

חשבנו אם להגדיר את זה, אבל בסוף בחרנו שלא, כי נניח שיהיה תשלום באמצעות חברות אשראי. לא רצינו להגדיר ולהחריג. לקחנו את ההגדרות הכי רחבות שחלות גם לגבי תאגיד בנקאי וגם לגבי בנק. במובן הזה לא יהיה קושי.

ביחס לנזק העקיף לא מכוח החוק החדש, למה זה לא חל גם ביחס לנזק העקיף?

בתקנות שהולכים להביא על 40 קילומטר הוא מקבל אובדן הכנסות מלא כאילו הוא עבד.

עם זה אני מסכים.

אני יכול להבין את הרציונל בחוק הזה של הוצאות קבועות ושכר, אבל לא בעסק שאתה מרוויח - -

(2) אחרי סעיף 38ב לחוק העיקרי יבוא:

"פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל

זה פיצוי שיחול בכל הארץ, לא רק בתחום של יישוב ספר.

זה המענק המלא לכל הארץ. זו הנוסחה שמתאימה למי שלא במסלול אדום או בתקנות הוראת השעה שעודכנו ל-40 קילומטר. דרך אגב, הנוסחה הזאת יכולה להיות מתאימה גם לעסק שהוא הפסדי ב-40 קילומטר ולא יהיה לו אובדן הכנסות. פה הוא יקבל את כל ההוצאות הקבועות.

זה 49 בצפון?

יישוב ספר שמוגדר כזכאי למסלול אדום, אחרי התקנות יהיה זכאי גם למסלול מחזורים בשכר.

"הוצאות השכר בתקופת הזכאות" אחד מאלה, לפי העניין;

בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם
למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק

(1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או
קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:

(1) 75% משכר העבודה אשר שולם
לעובדים בעד התקופה המזכה לעניין
שכר, כפי שדווח לפקיד השומה בטופס
102 לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי
ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג –
1993 (להלן – תקנות ניכוי ממשכורת
ומשכר עבודה), כשהתוצאה המתקבלת
מוכפלת ב-1.25;

מה זה "בעד התקופה המזכה"?

לתקופה המזכה יש הגדרה. יש שתי תקופות מזכות: או חודש אוקטובר - -

חודש אוקטובר 2023 למדווח חד חודשי?

פה זה חד חודשי תמיד. התקופה השנייה זה נובמבר 2023, כשאת זה מכפילים ב-75%. אנחנו לא נותנים פיצוי מלא על השכר, כדי לעודד אנשים להמשיך להעסיק, כדי לייעל את השימוש בעובדים במשק. את זה מכפילים ב-1.25.

אפשר לדעת מה רשימת היישובים והאם כפר ורדים נכנס כחלק מהמתווה?

זו לא שאלה להגדרה הזאת.

אנחנו כרגע מדברים על שיפוי למעסיק. איפה יש מחויבות של המעסיק לשלם את הכסף?

רק אם הוא שילם הוא מקבל שיפוי.

אין כרגע שום חובה לשלם שכר לעובדים כשהם נעדרו בגלל המצב הביטחוני. זה נמצא בכל אחת מהתקנות שנעשו במלחמות ובמבצעים קודמים.

הוא לא ימשוך וגם לא ישלם, ואז אין לנו מנגנון הגנה על העובד.

אם הוא לא שילם הוא גם לא יקבל.

למה שהוא לא ישלם?

למה שהוא לא ישלם אם הוא מקבל את זה מהמדינה?

מכיוון שהוא מקבל 75%.

הוא ישלם שכר לעובדים שעבדו בפועל ויצרו תפוקה בעבור זה. אותם הורים לילדים, או כאלה שנעדרו ממקום העבודה עקב צמצום הפעילות בגלל הוראות פיקוד העורף - -

איך זה היה מנוסח פעם קודמת?

מה היה בקורונה?

בקורונה לא היה דבר כזה. לא הייתה השתתפות בשכר וגם לא הבטחה שלא יוציאו.

לא הייתה אז האוכלוסייה של ההורים שלא יכלו להגיע לעבודה.

במלחמות קודמות שהיו לא נעשה מתווה לכל הארץ, לכן השאלה מה היה פעם קודמת היא לא רלוונטית. הפעם היחידה הייתה בקורונה, שגם אז היו מסגרות חינוך סגורות ועדיין לא נתנו שום השתתפות בשכר. פה אנחנו נותנים 75%, שזה תמריץ גדול לשמר את העובד. נכון, אם המעסיק לא צריך את העובד על אף שהוא מקבל 75%, הוא יכול להוציא אותו לחל"ת.

גם ב"שומר חומות" היה שיפוי מלא להורים שנעדרו ב-0 עד 80. כל מה שאני מבקש זה לא להגדיל את השתתפות המדינה, אלא שהתנאי לזכאות לקבלת מענה תהיה: ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל מצב ביטחוני. תבדקו את כל תקנות קרן מס רכוש ב-20 השנה האחרונות ותראו שהמשפט הזה מופיע כתנאי. על בסיס התנאי הזה אנחנו, נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות, עושים הסכמים קיבוציים כלליים שמורחבים בצו הרחבה.

יש בעיה להוסיף את זה?

אם נעשה דבר כזה, נגביל את הגמישות של העסקים.

תסביר.

יכול להיות שעסקים שעכשיו צפויים להיות חודשים קדימה סגורים יחליטו להוציא את העובדים לחל"ת. כל דבר כזה שנכניס מגביל את הגמישות של העסק לגבי העובדים שהוא כן צריך להמשיך להעסיק לעומת עובדים שהוא לא צריך.

אם אתה רוצה להגביל גמישות תאפשר חל"ת גמיש.

לא לתת פיצוי למעסיק וגם להכריח אותו לשלם - לא הגיוני.

מה עם אדם שהוא עובד שעתי? זה לפעמים האנשים עם ההכנסה הנמוכה ביותר. נניח שלפועל ניקיון שעובד לפי שעות היו לפני המלחמה שעות מסוימות ועכשיו הוא ירד ל-10% משעות העסקה שלו. מה דינו? איזה סעיף אפשר לתת פה לעובד שעתי אפילו עד 15,000, עד 20,000?

אנחנו מדברים על אחוז גבוה של עובדים שעתיים בניקיון.

אם הם יוצאים לחל"ת, השכר מחושב להם לפי השכר הממוצע שלהם בחודשים אחורה – אני לא זוכר אם זה שישה חודשים או שלושה חודשים.

הם לא יוצאים.

האופציה להוצאה לחל"ת קיימת. לאותו עובד שהמעסיק אומר שהוא לא צריך אותו יותר אנחנו פורסים רשת ביטחון סוציאלית בדמות דמי אבטלה.

הוא ממשיך לעבוד, רק היקף ההכנסה שלו ירד.

אם ירד לו כי פחות צריכים אותו, אז יש לו אופציה ללכת לעבוד במקום אחר שבו צריך יותר ידיים עובדות.

אתה מבין שזה החלש ביותר? אין לו הכנסה חודשית קבועה. תקבע מסמרות כך שלאדם שעתי שהרוויח עד 10,000 שקל והכנסתו ירדה ב-50% יושלם הפער הזה. אם הוא הרוויח 5,000,6,000 שקל על ניקיון לפי שעות, עכשיו יהיה לו 1,000 שקל? זה החלשים ביותר בחברה. אני לא רוצה לכלול אדם שעתי שמרוויח 30,000 שקל. אדם שסך ההכנסה החודשית שלו בעבודה שעתית היא עד 7,000 שקל, עד הממוצע במשק, יקבל, במידה וירד בהכנסותיו יותר מ-30%,40% דיפרנציאלי, השלמה בתקופת המלחמה. אתה יודע מה, זה כסף קטן. כשאתה תבדוק בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אתה תגלה שזו הערה לא יקרה, הערה זולה.

הרבה מהעובדים שמועסקים במשק עובדים במשמרות, בכל מיני דברים מהסוג הזה. במקום להוריד את העובד לחצי משרה ולממן לו את זה בדרך אחרת, עדיף שילך לעבוד בעבודה אחרת. להבדיל מהקורונה שאז סגרנו את כולם בבית, פה יש מחסור של ידיים עובדות בעקבות המצב המלחמתי.

מה הם ילכו לעשות?

למה לזה שיש שכר חודשי גבוה אתה דואג ל-75% ומגבה אותו אבל את החלש ביותר אתה לא שומר במקום העבודה?

גם המעסיק של עובד הניקיון יכול לקבל את ה-75% עליו. מי אמר שלא?

אבל הוא שעתי.

לא משנה. אם המעסיק משלם עליו את השכר, אז לא משנה כמה שכר הוא שילם עליו הוא בכל מקרה יקבל את ה-75%.

אבל המשרדים נסגרו, אין ניקיון.

אני לא בא להגן על המשרה, אני בא להגן על העובד.

מה הוא צריך לעשות כדי לקבל?

להגן על העובד זה להגן על משרתו.

דמיין שהמעסיק אומר: "מה איכפת לי שהאיש הזה שמקושר אלי לפי שעות, 40 שקל לשעה, 50 שקל לשעה, יהיה זמין אלי גם ב-10% מזמנו." הוא לא יפטר אותו, הוא רק ישלם לו מעט.

אני מבקש שלא יהיה הבדל בין מי שמקבל שכר נמוך, אם אכן זה נכון מה שמיכאל ביטון אומר - -

זה אכן נכון. אלו האוכלוסיות החלשות ביותר במשק.

אני מבקש שלגבי אותם אלה שמשתכרים שכר נמוך יהיה את אותו דין כמו שיש לגבי כאלה שמשתכרים שכר גבוה.

ההבדל הוא לא במשכורת, אלא בין שעתי לבין משכורת חודשית.

אחוז גבוה מעובדי הניקיון הם עובדים שעתיים.

מה את מציעה לעשות?

אני מציעה חל"ת גמיש, כדי לאפשר למעסיקים לשמר אותם, רק שאגף תקציבים לא מוכן לשמוע את זה. מה שיקרה זה שהם יזלגו לענפים אחרים ואנחנו נאבד אותם. גם ככה אנחנו במחסור ענק.

למה אתם לא מאפשרים חל"ת גמיש לעובדים שעתיים?

נציגי האוצר, אני רוצה שתתייחסו לנושא של לפי הנמוך ביניהם. ההסדר הזה שסוכם על כולם אומר שהוצאות השכר יהיו: או 75% משכר העבודה בתקופה המזכה, או השכר הממוצע במשק. ברגע שאתם כותבים לפי הנמוך ביניהם, זה אומר שאתם לא תפצו את המעסיק ששילם לעובדים שלו מעל השכר הממוצע במשק. תסבירו למה התכוונתם, מה ההסדר, וגם מה הדבר הנכון לעשות, כי על פניו להגיד שכל עובד מכל סוג שהוא יקבל פה רק שכר ממוצע במשק, זו פגיעה במעבידים, במיוחד באלה ששילמו שכר יותר גבוה.

יש הרבה איזונים ששמנו בתוך המתווה. אם משווים את זה למה שמקבלים בדמי אבטלה אנשים עם שכר ממוצע, אז זה הרבה יותר גבוה מה ששמנו פה, ה-75%. אין לנו אינטרס לממן עכשיו למעסיקים שכר של אנשים שמרוויחים סכומים שהם מעל השכר הממוצע. אנחנו כן נשלם לאותם עובדים, אבל אנחנו לא נשלם יותר ממספר העובדים כפול השכר הממוצע.

אתה בעצם אומר שעשיתם הסדר כזה שהפיצוי מקסימום יהיה השכר הממוצע. אם האדם יגיש חישוב שמראה שה-75% מהשכר של עובדיו הוא עוד פחות מהשכר הממוצע, אתם תתנו לו פחות מהשכר הממוצע.

אם אדם מרוויח 5,000 שקל, את רוצה לתת לו פיצוי - -?

אני חשבתי שהכוונה כאן הייתה לתת מעבר לשכר הממוצע. ב-11,000 שקל ברוטו לעובד אתה דוחף את המעביד להוציא לחל"ת. אתם בעד שכמה שיותר יצאו לחל"ת?

לרוב העסקים אין שכר שהוא יותר גבוה מהשכר הממוצע. אם יש לי עובד ב-6,000 וגם עובד ב-20,000, זה מתקזז.

זה טיעון מאוד מוזר. אם זה תופס על הרוב, למה לא להכליל את הכל?

זה בדיוק תופס את מקרי הקצה, את החברות שמשלמות שכר מאוד גבוה לכל העובדים שלהן. שם יש את המגבלה הזאת של שכר ממוצע, כאשר היא לא פר עובד, היא פר מעסיק. זה רק נועד למנוע את המקרה של חברות שבהן השכר הממוצע הוא מאוד מאוד גבוה.

השכר הממוצע בשוק אצל נותני השירותים למיניהם, אצל מי שהבסיס שלו הוא ההון האנושי, הוא הרבה יותר גבוה. אני אתן את הדוגמה של שוק עורכי הדין. יש עכשיו תקנות חירום, לכן אין מה לעשות עם העובדים. מה תעשה? תשלח את האנשים לחל"ת? מכיוון שאתה לא רוצה לשלוח אותם לחל"ת, אתה אומר שאתה מוכן לממן 25% מהנזק. כמה זמן אתה יכול לממן? יש עיוות, במיוחד בסקטורים שיש עליהם תקנות חירום, ולכן צריך לתקן אותו.

יש מורת רוח מהעניין הזה של להוציא עובדים לחל"ת. צריך למצוא לעניין הזה פתרון.

חלק מהעובדים שהוצאתי לחל"ת בקורונה עברו, חלק לא חזרו, חלק עשו דברים אחרים.

המשק חזר למצב מצוין אחרי הקורונה – אפס אבטלה, שיעורי תעסוקה הכי גבוהים, שכר ממוצע שרק הולך ועולה. אנשים לא חזרו לעבודות שהם עבדו בהן, כי הם מצאו עבודות בשכר גבוה יותר.

המעסיקים שמוציאים את העובדים למילואים לא יודעים כמה הם יקבלו פיצוי, לכן נא לרשום שהמעסיקים יעשו את זה על פי הערכה בלבד. האם זה מקובל על אגף התקציבים ורשות המסים?

תהיה הערכה במערכת הממוחשבת. זה חלק מההסבר למה אי אפשר לשלם אוטומטית.

בסעיף (1)(א) כתוב שזה יהיה לפי טופס 102 בתקנות מס הכנסה. למי שמדווח דו חודשי זה צריך להיות לפי 102 בביטוח הלאומי, לא לפי מס הכנסה.

יש כל מיני דברים שלא יכולים להיות אוטומטיים. אצל מי שמדווח דו חודשי לא נדע בניכויים את הדיווח הנכון לאוקטובר, כי הוא מדווח ספטמבר ואוקטובר ביחד. אנחנו לא יודעים כמה הוא שילם לאוקטובר, לכן הוא יצטרך להצהיר על הדבר הזה.

אין ברירה לבעל העסק אלא לקחת את זה מה-102 של ביטוח לאומי.

למה אי אפשר להפריד את זה?

אם נבקש מעסק להפריד את זה, אז היועצים שלו ייקחו לו על זה עוד כסף. אי אפשר להפריד, הדיווח הוא לחודשיים.

זה מה שהמגזר העסקי יעשה, כי אין לו את הנתון אלא מביטוח לאומי.

אני רוצה להבין למה לא חל"ת גמיש ספציפי לאוכלוסייה הזאת שפשוט נופלת.

(2) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק
הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש אוקטובר 2023,
מוכפל במספר העובדים ששולם להם שכר בעד התקופה
המזכה לעניין שכר;

ופה זה יהיה מוגבל ב-1.25.

ובמלכ"רים ב-1.325.

אנחנו את ביטוח המנהלים הורדנו לפי 2 שכר ממוצע. אולי נחיל את הסעיף הזה גם בהקשר הזה, כדי שלא ישתלם להוציא עובדים עד פי 2 לפחות מהשכר הממוצע, מתוך הבנה שזה אינטרס שלנו לשמר כמה שיותר עובדים.

זה שיש לנו במקום אחר פי 2 שכר ממוצע לא אומר שזה הדבר הנכון.

גם מה שאתה מציע לא אומר שזה הדבר הנכון.

בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא: כשההוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25.

נכון.

(2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין
אלה:
(1) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(א) להגדרה זו, שהיא
מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק
בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה,
שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת
הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכולל תמיכות ותרומות;

(2) הסכום כאמור בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, שהוא מוכפל
בשיעור האמור בפסקת משנה (א);

כאן צריך לתקן ל-1.325, כי מלכ"ר משלם בנוסף ל-1.25 גם מס שכר של 7.5%.

אפילו לא הצעתם לבטל את מס המועסקים שמוטל רק על מלכ"רים, את ה-7.5%. הרי זו לא הפעם הראשונה שהחברים מהאוצר שומעים את עניין המלכ"רים, העלינו את זה בכל ישיבה עד עכשיו. זה לא שעכשיו הם ילכו לחשוב בפעם הראשונה. אתם גורמים לעמותות להוציא עכשיו עובדים לחל"ת. לעמותות שחיות קצת על תרומות אין מושג מה יקרה בעוד שלושה חודשים. אתם לא מבינים את הייצור הזה שנקרא החברה האזרחית. אתם מבינים אותם רק כשצריך להפריט שירותים של המדינה, אבל אתם פשוט לא מבינים כשצריך לדבר על ההישרדות שלהם.

נהניתם מהמגזר השלישי במלחמה, אבל הוא לא מופיע בחקיקה, הוא סרח עודף.

החוק הזה לא מתאים לעמותות. גם אם נבטל את המגבלות, זה לא יעזור להן, זה לא ייתן להן מענה. נעשית במקביל בחינה על ידי החשב הכללי, שמשלם את רוב התקציב הממשלתי לעמותות, וגם על ידי הצוותים החברתיים באגף לגבי איזה מענים ניתן לתת. ברגע שתהיה לנו תשובה ניתן אותה.

אנחנו מבקשים שאת התשובה של החשב הכללי ושלכם תביאו לכאן עד מחר בבוקר, לפני שאנחנו ממשיכים בדיון.

זה יהיה 1.325 במקום 1.25.

אם חברת כוח האדם הוציאה לי חשבונית ושילמתי לחברת האדם 100% מהשכר, אין לחברת כוח האדם ירידה במחזורים והיא לא תקבל שום פיצוי. מצד שני, שילמתי את מלוא השכר וגם אני לא אקבל פיצוי. אם גם בשנת 2022 נהגתי באותה דרך, זה ייכנס בתשומות שלי ואני אקבל 22% במקום 75%. זו בעיה שעוד לא מצאנו לה פתרון. ברגע שיצאה חשבונית מחברת כוח האדם אין לה ירידה במחזורים ואתם לא מפצים. אתם לא יכולים לא לפצות אף אחד, אלא אם כן תבוא ותגיד לי: אני את החשבונית הזאת אראה כ-102 ואתן לך עליה 75%. זה רק מתודי אם שילמתי את זה בחשבונית או בתלוש. התלוש הוא טכני. אם שילמתי שכר עבודה, אנא תתנו לי את ה-75% פיצוי.

(3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:

(1) שכר העבודה כאמור בפסקה (1)(א) להגדרה זו של
עובד שאינו חבר הקיבוץ או עובד שהוא חבר הקיבוץ
העובד בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או
בתיירות בקיבוץ ולמעט חבר הקיבוץ העוסק במתן
שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;

תסביר למה?

יש חדר אוכל לכל חברי הקיבוץ שבו הם מכינים אוכל לחברים עצמם. זה בדיוק כמו שאני מכין בבית אוכל. על זה אנחנו לא נותנים פיצוי.

מה אם זאת משכורתו של האדם בקיבוץ?

זה בדיוק כמו שאני לוקח מישהי ונותן לה להכין לי את האוכל בבית.

לא, זה בדיוק כמו שאני גר בעיר ובמקום לבשל לעצמי אני הולך וקונה במסעדה. במסעדה יש עובדים.

זה לא בדיוק אותו דבר.

אם אתם הולכים להוציא מתוך הקיבוצים אנשים שפרנסתם נשענת על עבודה בתוך הקיבוץ, זה אבסורד. מה אם הקיבוץ היה שוכר חברת גננות חיצונית שהייתה עושה את הנוי? האם אז כן הייתם משלמים לחברת הגננות השתתפות בכוח אדם?

מדברים על חברי הקיבוץ שעובדים בחלק הצרכני של הקיבוץ, לא היצרני.

מאיפה משכורתו של העובד?

תנסה להסביר מי כן מקבל ומי לא מקבל.

כל מי שעובד בחלקים היצרניים של הקיבוץ, אם זה במפעל, בחקלאות או בתיירות, כן יקבל כי יש לו תלוש משכורת. מי שעובד בחדר אוכל, במכבסה, שזה מה שנקרא צרכני, לא יקבל כי אין לו תלוש משכורת.

ואם הוא מקבל על זה תלוש משכורת, הוא כן מקבל?

אם הקיבוץ הוא קיבוץ יצרני, אז אתה לא יכול להפריד בין זה שעשית - -

אם הקיבוץ החליט להביא לחדר אוכל עובד חיצוני - -

לא, עובד פנימי שמקבל תלוש שכר.

אין עובד פנימי שמקבל שכר.

על מי שמקבל תלוש אין דיון. הסעיף הזה הוא על מי שלא מקבל תלוש.

אם הקיבוץ לוקח מישהו חיצוני ומשלם תלוש שכר, על תלוש השכר של העובד החיצוני הוא יקבל, אבל על חברי הקיבוץ שנותנים שירות לחברים עצמם הוא לא יקבל.

אתה עושה הבדל בין קיבוץ שלקח שירות בקבלנות לבין קיבוץ שלא לקח את זה. לא יכול להיות שיהיה הבדל ביניהם.

האם הסיפור הזה סוכם עם התנועה הקיבוצית?

כן, שוחחתי איתם ב-22:00 בלילה. זה משהו שעובר בכל התקנות, זה משהו שקיים מ-2006.

אם זה סוכם אין לי בעיה.

(2) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח
הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש אוקטובר 2023, מוכפל במספר
העובדים כאמור בפסקת משנה (א);

לעניין הגדרה זו, "התקופה המזכה לעניין שכר" – אחת מאלה, לפני העניין:

(1) לעניין תקופת הזכאות כאמור בפסקה (1) להגדרה "תקופת
הזכאות" – חודש אוקטובר 2023;

(2) לעניין תקופת הזכאות כאמור בפסקה (2) להגדרה "תקופת
הזכאות" – חודש נובמבר 2023;

אתם ב-1 בנובמבר מגיעים לחקיקה חדשה עוד פעם?

בחוק הזה יש שתי פעימות: פעימה אחת לחודש אוקטובר ופעימה אחת לחודש נובמבר.

ומה עם דצמבר?

יש סמכות לשר האוצר להאריך עד סוף דצמבר.

באישור ועדת הכספים.

כן.

"הוצאות מזכאות – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה,
והכל עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין;

(1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה
על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים;

(2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על
על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון
שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3%
מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100
מיליון שקלים חדשים;

(3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על
300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים
חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים;

פה מדובר על ה"קאפ", על הסכום המקסימאלי.

למה זה 0.3%?

ההפרש בין 100 מיליון ל-300 זה 200. כדי להגיע לתקרה המקסימאלית, תכפיל את ה-200 ב-0.03 ותגיע ל-100.

מה קורה מעל 400?

אם העסק נפגע, הוא נפגע. או שהוא נפגע, או שהוא לא נפגע.

עסק שהמחזור שלו מעל 400 מיליון יודע לעבור גלים יותר בקלות.

לא גלים כאלה. עסק שהוא עתיר עבודה עם 3,000 עובדים - -

הוא יודע להתמודד.

זה לא נכון, בטח לא כשאתה מסתכל על עסקי התיירות. שם יכול להיות עסק שעובר דרכו כסף והוא לא באמת עסק בסדר גודל הזה. כל המחזור לא רלוונטי. יכול להיות עסק עם מחזור מעל 400 מיליון שמעסיק 3,000 עובדים. הוא בחודשיים האלה לא יכול להוציא לחל"ת, הוא צריך להמשיך לשלם 3,000 משכורות כשאין לו ממה.

אנחנו עסק של 550 עובדים ומיליארד שקל מחזור. יש לנו ירידה של מעל 90% בהכנסות, כי סגרו את נתב"ג. אפילו המל"ל אמר שאין מה לשלוח אנשים לחו"ל, שזה מסוכן. תעשו "קאפ" של נניח מיליארד, אבל תגידו שירידה של 70% בהכנסות היא זו שמזכה.

כמה השכר החודשי אצלך?

בערך 8 מיליון שקל לקבוצה. אם אני מבטיח שאני לא מפרק את העסק ושומר עליהם - -

איך אתה שומר עליהם אם המשכורות שלך הן 8 מיליון?

אם תיתן לי 2.5, אני אביא את הכסף ואחזיק את העובדים. אני אוריד אותם ל-80% משרה ולא אפטר. תנו לנו להחזיק אותם. אתם מפרקים פה עסק שעבד 40 שנה. אומרים לי לשלוח אותם לעבוד במקום אחר, אבל לאיפה ילכו אנשים שלמדו כל החיים שלהם לעשות את זה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בסופו של דבר הם יפוטרו והמדינה תשלם יותר בדמי אבטלה.

ענף התיירות הוא סך הכל צינור להעברת כספים. הרווח הנקי בענף הזה הוא אחוז אחד. יש 6,7 חברות שלא קיבלו שקל בקורונה. הן אמנם ליקקו את הפצעים לבד, יצאו מהמשבר לבד, אבל עכשיו עוד פעם. הן מחזיקות אלפי עובדים שהן לא מצליחות לשלם להם שכר. המסים שהן משלמות לא שווים פחות מהמסים של כל אחד אחר.

זה סך הכל 7 חברות.

עודד לא דיבר רק על התיירות. עודד דיבר על סדר גודל של 700 חברות.

המבחן צריך להיות אם באמת יש פגיעה או אין פגיעה.

לא אם יש פגיעה.

ומה המשמעות של הפגיעה הזאת.

אין לי אינטרס לעזור לטייקון שיש לו מיליארד שקל וההכנסות שלו בירידה, לכן הפגיעה היא לא המבחן. יבואו מחר הבנקים ויגידו שהייתה להם ירידה כי הם איבדו משכנתאות וכולנו פה נבכה.

אנחנו מדברים על חברות שכבר ירדו ב-80%. אין פה שום טייקונים ושום כלום.

זה 8 מתוך 700 חברות.

יש סדר גודל של קרוב ל-100 חברות שנפגעות. אם אחת כזאת נופלת, היא מפילה איתה הרבה מאוד עסקים שתלויים בה.

והרווח שלה הוא 5%.

באנו לפה עם מתווה שמיועד בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים. את הסיפור הזה של 400 מיליון לא נתנו גם בקורונה.

זאת הבעיה.

מתוך התפיסה שלעסקים יותר גדולים יש יותר אורך נשימה.

גם הסוס שנותנים לו לאכול פחות ופחות מת בסוף.

אתה דופק את העובדים.

את הדברים האלה גם אמרו לנו בקורונה, אבל ראינו שהעסקים הגדולים האלה הצליחו לשרוד וקמו אחר כך. למדינת ישראל אין שום עניין לסבסד משרה שלא קיימת ואולי גם לא תהיה קיימת חצי שנה. אנחנו נותנים רשת ביטחון סוציאלית לעובד.

העובדים בתיירות יצאו לחל"ת בתקופת הקורונה?

בוודאי.

ועכשיו?

גם עכשיו הם יכולים לצאת לחל"ת.

לא כולם. אתה רוצה שאני אקח הלוואות?

אין לנו שום אינטרס, בטח בתעשייה שאולי עכשיו חודשים קדימה לא תהיה, לתת את הכסף כדי שהעובדים יישבו בבית. אנחנו צריכים משק עובד, אנחנו צריכים שאנשים ייצאו לעבוד. יש רשת ביטחון סוציאלית לעובד. אנחנו נותנים לו דמי אבטלה לפי השכר שלו כדי שיהיה מוגן. אין לי אינטרס להגן על המשרה. אם המשרה לא רלוונטית, אין לי שום סיבה לבוא ולהחיות אותה בצורה מלאכותית. זה בדיוק מה שמדינות אחרות עשו בזמן הקורונה ולכן אנחנו יצאנו הכי טוב מהקורונה. נקטנו בחל"ת, באפשרות של העובדים לעבור ממקום למקום, ואכן לעסקים מסוימים היה הרבה יותר קשה להעסיק עובדים אחרי הקורונה - למסעדות, לחברות ניקיון ולאחרים. למה? כי אותם עובדים הצליחו למצוא משרות יותר טובות.

מה אתה בעצם אומר? שאני אוציא את האנשים לחל"ת. אני הכנסתי את היד לכיס כדי להגן על העובדים, כדי לשמור על העסק, אבל אתה בא ואומר: "לא, תשלח אותם לחל"ת ושהעסק ייפול". 40 שנה של עסק ילך לעזאזל. למה אתה חושב בצורה כזאת? אם יש ירידה של 70%, תזכה, ואם יש ירידה של פחות מזה, אל תזכה. תשים "קאפ" שימדוד את הנזק.

מה המשמעות אם אתם הולכים על עסקים מעל 400 מיליון?

אתה יכול מעל 400 מיליון להקשיח יותר את התנאים.

כשהיינו בקורונה לא נתנו שקל לחברות האלו.

אני משלם את ההלוואות עד היום.

אנחנו רוצים שהמשק יוכל להמשיך קדימה.

אתה גם לא רוצה שהחברות האלו ייסגרו. אני מבקש שהם יחזרו לוועדה עם איזו שהיא בדיקה לגבי תנאי סף יותר קשיחים לחברות מעל 400 מיליון. אם נציל 40,50 חברות באירוע הזה – שווה.

אם הוא מבקש שעל ירידה של מעל 70% או 80% בהכנסות תשפה אותו רק על הדלתא, למה לא?

אני חושב שצריך להבדיל בין חברות שירותים לבין חברות יצרניות. יכול להיות מפעל בשדרות שרוצה להמשיך לייצר, רק העובדים לא מגיעים אליו כי המדינה משלמת לו חל"ת, ויכולות להיות חברות נסיעות שבזמן הזה אין להן אפשרות להתקיים.

מפעל בשדרות הולך לקבל פיצוי מחזור מלא.

לא זאת הבעיה של המפעל. המפעל אומר: "אפילו אם תתנו לי פיצוי, בגלל שאין לי עובדים אתם הורסים לי את העתיד".

תעשו בדיקה לגבי המשמעויות.

אני מדבר על ה"קאפ" של ה-600,000. נתתם את האפשרות, במידה וזה לא מכסה הוצאות קבועות, להגיע מ-22% עד ל-33% למי שבפגיעה בין 80 ל-100. האם לאולם בעמק חפר, שמשלם שכירות 500,000 ויש לו עוד שמונים ומשהו אלף שקלים ארנונה, ניתן, במידה וזה לא מכסה לו גם הוצאות קבועות וגם עובדים, להכפיל ב-1.2 את ה"קאפ" של ה-600,000 שקלים?

ה"קאפ" הוא איזה שהוא גידור של כמה כסף אנחנו נותנים. לאולמות האירועים בקורונה ה"קאפ" היה 400,000 לחודשיים. פה אנחנו מדברים על 600,000 לחודש.

מה אני עושה עם אותו בעל אולם שמשלם 500,000 שכירות?

ה"קאפ" הוא איזה שהוא גידור לכמה שאנחנו נותנים, כי יש הרבה מאוד עסקים שצריכים לקבל כסף. אנחנו לא סבורים שיש להגדיל את ה"קאפ" עוד יותר מעבר למה שניתן.

זה שהם קיבלו חצי מזה בקורונה לא אומר שאותו בעל אולם עם 550,000 שכירות צריך לצאת עכשיו.

"הוצאות קבועות" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך
כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-12
ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;

(2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל
ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים
המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה,
שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי
הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם
ההוצאות הקבועות;

(3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם
עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף –
סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים
בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום
כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-12 ומוכפל
במקדם ההוצאות הקבועות;

לגבי ההוצאות, נאמר שיש ירידה בין 25 ל-40, בין 40 ל-60, בין 60 ל-80 ובין 80 עד 100. יש אחוז שנקבע מסך כל ההוצאות שיש לעסק בשנה קודמת. ברגע שאיחוד עוסקים נכנס מתחת ל-400, כל חברה באיחוד נבדקת בנפרד ומקבלת תקרת פיצוי בנפרד.

אם האיחוד הוא מעל 400?

אז הוא לא זכאי.

יכולות להיות שתי חברות שמצורכי נוחות מגישות איחוד עוסקים.

ב"קאפ" הזה שהיה בקורונה הייתה את אותה בעיה, אבל הוחלט שזו התקרה.

מה זה "ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים"?

אנחנו מתייחס לחלק העסקי של המלכ"ר גם בהכנסות וגם בהוצאות.

מה זה "במהלך רוב חודשי השנה"?

נבחן ונחזור עם תשובה.

בחוק אין הגדרה של הוצאות קבועות.

לשם מה תשמש ההגדרה של הוצאות קבועות?

אם אני צריך להוכיח לו הוצאות קבועות.

תן לי דוגמה למשהו שהיה בוויכוח ביניכם בתקופת הקורונה.

אני רוצה שתהיה בהירות בחוק, שלא יהיה מצב שמפקח אחד אומר x ומפקח אחד אומר y. צריך שבחוק יהיה כתוב שזה שכר דירה, שזה אגרות, שזה ריבית.

הוא הולך פה מהצד של תשומות וגוזר את הקבועות. הוא מונע את הצורך להתדיין בדבר הזה.

ירון, אם ניגע בסעיפים שהם המרכיבים של הקבועות, אני מניח שנשכח כמה דברים.

הוצאה קבועה זו הוצאה שהעסק לא יכול היה להימנע מההוצאה שלה עקב ירידת המחזורים שלו.

זה הגיוני.

רשות המסים, הניסוח הזה מקובל עליכם?

אני לא יודע אם אפשר להכניס את הניסוח הזה, אבל אנחנו נרשום את זה בהוראת הביצוע שלנו.

אתם רושמים בהוראת הביצוע כל הוצאה שאי אפשר היה להימנע ממנה בעקבות הירידה.

הדיון הזה הוא דיון לגבי מקדם ההוצאות הקבועות בהמשך, לא לגבי ההגדרה עצמה.

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב),
התשנ"ה-1995;

"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

"חלק השכר המזכה" – סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות,
מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;

אנחנו רוצים פתרון בנושא השכר לשני נושאים: אל"ף, לדיווח דו-חודשי, ובי"ת, למי שהמועסקים שלהם הם באמצעות חברת כוח אדם. עלתה פה הצעה להכניס את הנושא של העובדים השעתיים בחקיקה, בתנאי שלא הפחית את היקף המשרה או הוציא לחופשה.

שמתם לב מה עשיתם בהגדרה הקטנה הזאת? אם היה לעסק בור, עכשיו שמתם לו פצצת אטום. אתם רוצים מבעל העסק שהפסיד להביא עוד כסף מהכיס? על מה שאני משלם אני מקבל 75%.

מנגנון פיצוי השכר שדרשנו זה בשביל להגן על העובדים, לא בשביל להגן על המעסיק. והיה והמעסיק מחליט שלא שווה לו להחזיק את העובדים והוא שולח אותם הביתה, זה לא מה שהמנגנון בא להציל. אם המעסיק עשה תרגיל והוריד את העובד לחצי משרה, עדיף שישלח אותו הביתה ושהעובד ימצא עבודה במקום אחר. הוא רוצה ליהנות מהמנגנון של פיצוי? שימשיך לשלם שכר. אם הוא לא משלם שכר, הוא לא ייהנה מהמנגנון של הפיצוי.

הפוך עכשיו אתם עושים. אתה נותן לי 75% רק על מה ששילמתי.

רק בתנאי שאתה משלם לו 100%.

אם ככה, נא תגדילו את התקרה ל-4 מיליון ואת ה-75% ל-120%, אחרת זה קובר את העסקים סופית. אתם פשוט לא מבינים את המשמעות של מה שאתם אומרים.

המנגנון שקבעו עכשיו לא מדבר על מתן פיצוי ישיר לעובד, הוא מדבר על מתן פיצוי לעובד דרך תגמול המעסיקים. אנחנו מקבלים מאות פניות רק בשבועות האחרונים מהעובדים הכי מוחלשים במשק. אנחנו מדברים על עובדים שכבר עכשיו רעבים לפת לחם. לא הוציאו אותם לחל"ת, אלא פשוט הפחיתו להם את היקפי המשרה, או צמצמו להם משמרות. המנגנון של החל"ת הגמיש לא על השולחן. צריך להתחיל לחשוב על פתרונות אחרים, כשאחד מהם הוא להתנות בתנאי את תשלום הפיצוי למעסיק בזה שהוא לא ניכה את ימי החופשה הצבורים של העובד, אחרת יוצא שהמדינה מסבסדת את ימי החופשה של המעסיק.

ירון, הבעיה הגדולה היא שאין את החל"ת הגמיש.

אם אתם לא נותנים פיצוי מלא, אתם לא יכולים לכרוך את זה בתשלום שכר.

תוותר על ה-75%. התיאור שהיא הביאה הוא תיאור חי, הוא תיאור מהמציאות בשטח. אם העובד ירד לשתי משמרות בשבוע במקום ארבע או חמש, אין לי שום עניין להגן עליו, אני רוצה שהוא ייצא משם. או שהוא יקבל אבטלה, ואז הוא יקבל 75% ולא 50% מהשכר שלו, או שהוא ימצא עבודה אחרת ויקבל 100%. זה שאתה מעסיק אותו יום בשבוע כי זה השוק, זו זכותך, אבל על זה אני משלם רק 75%.

ספציפית למי שהולך לעבוד בעבודות שבהן אין ידיים עובדות צריך להוסיף 2,000 או 3,000 שקל.

כשישבנו ובנינו את כל העסקה, לקחנו בחשבון את כל הפרמטרים. כשהחלטנו שיהיו הוצאות קבועות רקx , ושהחלטנו שמקדם השכר יהיה 0.75 וה"קאפ" יהיה 600, אז זה אחרי שהסתכלנו על כל התמונה. תיקח את ה"קאפ" של 600,000 על מחזור של 100 מיליון שקל, תחלק את ה-600,000 שקל לשכר הממוצע במשק, שזה 12,800, ותגיע ל-43 עובדים. מאחר ורובנו מחזיקים מעבר ל-43 עובדים, אנחנו נשלם לאלה שמעבר מכיסנו. אי אפשר לדרוש מאיתנו גם מפה וגם מפה. תסתכלו על כל הנוסחה, על כל המרכיבים. ליבי עם העובדים, אבל אם אני מחזיק 70 עובדים, יוצא שאני מממן 30 עובדים מהכיס שלי.

רק מי שעובד ונותן תפוקה יקבל שכר. המטרה הייתה, להבנתי, לייצר פיצוי לאנשים שלא יכולים לעבוד בגלל הוראות פיקוד העורף או בגלל ירידה במחזורים.

אז תפצה את העסק. העסק הוא חברת ביטוח?

אנחנו מחפשים פתרון לאותם עובדים שעתיים שהם הכי הכי מוחלשים, שהמשכורת הנמוכה שלהם היא כבר עכשיו יותר מידי נמוכה. חייבים לבודד את אותה קבוצת עובדים ולהבין איך פותרים את זה. נכון, ירון, הפיל בחדר הוא שאין חל"ת גמיש, אבל חייבים למצוא להם פתרון, כי אלה האנשים הכי מסכנים שיש.

לאוצר יש תשובה לוויכוח פה?

יש ויכוח בין המעסיקים לעובדים על דברים שהוסכמו בין כולם, גם על העובדים וגם על המעסיקים שהיו בחדר. אין ספק שלבוא ולהכניס איזה שהוא תנאי כזה פוגע ביכולת של המעסיק. יכול להיות שחלק מהעובדים הוא יחליט לשחרר, שחלק הוא יחליט לשמר, אבל זה בתוך הניהול של העסק. אנחנו מגינים ברשת ביטחון סוציאלית על העובד, נותנים לו את דמי האבטלה כדי להגן עליו. לא הכנסנו תנאי כזה, כדי לא להיות על ההחלטה המאוד ספציפית של המעסיק אם הוא מוציא עובד אחד או לא.

אתם יכולים למצוא פתרון?

איזה פתרון?

לעובדים השעתיים.

אם המעסיק לא משלם להם, הוא לא יקבל את המענק בגינם. משולם לו המענק על בסיס ההוצאות שלו בפועל. אם עכשיו הוא לא צריך אותו, הוא יכול להוציא אותו לחל"ת.

אני רוצה פתרון לדבר הזה.

"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה
(בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה

(1) שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה
בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היה מתמיכות
ותרומות;

(2) שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022 כפי שדווחה
בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה מתמיכות
ותרומות, היה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף
ובמהלך רוב חודשי השנה;

החוק הזה נועד לפצות עסקים. יש עמותות מסוימות שאופי הפעילות שלהן קצת דומה לעסק, לכן הן יפוצו לפי החוק הזה.

נניח שיש לי עמותה שפועלת בעוטף עזה, מביאה דברים, מטפלת במשפחות. מה המגבלות עלי בחוק?

שלפחות שליש מההכנסות הן לא מתמיכות ומתרומות.

אני לא מקבל משום מקום אחר.

החוק הזה מתאים לעסקים, נותן מענה לעסקים. את הנושא של העמותות אנחנו בוחנים.

החוק הזה נועד להגן על עובדים ועל מקומות עבודה. אין עובדים במגזר השלישי?

"מחזור עסקאות" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור
עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף; במחזור עסקאות

(1) עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך
מוסף חלים עליהן;

(2) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו,
אלא אם כן אישר המנהל, לבקשת עוסק, כי לגבי
מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים
אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר
או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;

(3) פיצוי ששולם לפי החוק;

מדובר על מחזור העסקאות הרגיל שמדווח למס הכנסה, למעט הכנסות לפי סעיפים 20 ו-21 לחוק מס ערך מוסף ומכירת מכר טובין שיש בין קרובים. אם זו עסקה אמיתית, אנחנו נאשר אותה, ואם זו עסקה שהיא לא ממש עסקה אמיתית שקורית, אנחנו ננטרל אותה מתוך התחשיב. ירון חושב שבהגדרה כאן זה מופיע כאילו שאתה צריך לבקש אישור מקדמי. אז לא, לא צריך לבקש אישור מקדמי. אם נבחן את התיק ונזהה שהייתה כאן עסקה במכר טובין שהיא לא השירות האמיתי, נפנה לעוסק ונבקש ממנו הסבר.

צריך להוריד מהמחזור את מכירת רכוש קבוע.

מצאתם פתרון לעניין של מכירת הדיבידנדים כמו שהיה בקורונה?

זה היה רק באומיקרון.

עסק יכול להרוויח מהפיצוי הזה ולמשוך דיבידנד. אנחנו לא קונסים על רווח. בשנת 2022 אמרנו שמי שמשך דיבידנד ב-2023, הרוויח ב-2021, הוא כנראה עסק שלא באמת נפגע מהקורונה אלא סתם במקרה נפגע ולכן אין סיבה שהוא יקבל את המענק של האומיקרון. בכל תקופת הקורונה האחרת אפשרנו למשוך דיבידנד. אנחנו לא אוסרים על עסקים להרוויח.

לגבי ההגדרה של מחזור עסקאות, האם בקורונה היה את סעיף קטן (ב) שמתייחס לקרוב?

הוא היה בהגדרה אחרת.

(2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה
ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת
ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות
המסים בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאושר לעניין זה בידי
רואה חשבון או יועץ מס;

(3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך
מוסף – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים
בהצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום),
התשל"ו-1976, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה
נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר
עליו הניזוק לעניין זה;

לא יכול להיות שאדם שירד מ-8,000 לאפס יקבל 3,300 ואותו דבר גם יקבל אדם שירד לו 25%. אני מסכים איתכם שלא מדווחים מע"מ ושיש בעיה של אמינות אם הוא מצהיר או לא, אבל צריך לפתור את זה.

אנחנו כולה שלושה שבועות. לרדת לאפס אי אפשר.

למה אי אפשר לרדת לאפס?

מכיוון שהתחלנו ב-7 באוקטובר. רבע מההכנסה אמורה להיות לך.

מה אם הוא צלם והעבודה הייתה צריכה להיות ב-9 בחודש?

הוא לא אמור להרוויח על השבוע הזה כסף.

החוק הזה רלוונטי עד ה-30 בנובמבר.

רוב העוסקים הפטורים, לפי התחשיבים שעשינו, יקבלו יותר מ-100% מהכנסתם.

אני מסכים איתך שבן אדם עם 25% יקבל יותר. אני בא אליך עם מקרה קיצון.

גם בן אדם ב-60% יקבל יותר מהכנסתו. זה חוק ל-600,000 עסקים. אנחנו לא יכולים לתת פתרון לאחרון אחרוני העסקים.

זה לא אחרון האחרונים, כי תראה מה הולך. הגיעו לפה מאות.

הפעם הזאת, בשונה מהקורונה, לעסקים מעל 107,000 כן עשינו את זה מדורג.

רועי, דבר איתם אחרי הישיבה.

"מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח
לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת
הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק
מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם
עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות
המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי
העניין;

בינואר-פברואר 2022 היינו באומיקרון, לכן ביקשנו מרשות המסים לחלק את זה ל-10 חודשים, לא ל-12. האם זה מקובל על רשות המסים?

בהקשרים שזה רלוונטי מפנים לשנה הקודמת, כשהשנה הקודמת זה מספטמבר עד אוגוסט.

זה בתשומות.

זה רף הכניסה עד 400 מיליון. אם בשנת 2022 ההכנסה הייתה יותר נמוכה, הוא ייכנס. אפשר לתקן את זה כמו שאתה רוצה.

הדבר הנוסף זה איחוד עוסקים, שזה אירוע בפני עצמו. יכולות להיות כמה חברות שכל אחת מהן מתחת ל-400 מיליון שקל לצורך טכני של דיווח למע"מ בלבד. אם אני מדווח עליהן ביחד, אני יוצא מהחוק.

זה נדון כל הקורונה. זה לא טכני כמו שמציגים את זה.

זה רק טכני.

באיחוד עוסקים זה לא טכני.

למה זה לא טכני?

ב-15 לחודש חברה אחת הייתה צריכה לשלם מע"מ מיליון שקל וחברה שנייה הייתה צריכה לקבל החזר של מיליון שקל. באותו חודש הוא לא יצטרך לשלם מע"מ ולא להחזיר מע"מ. אם זה היה כל חברה בנפרד, אז אחת הייתה משלמת מיליון עכשיו והשנייה הייתה מקבלת את הזיכוי שלה רק אחרי 45 יום. אי אפשר להגיד שבאיחוד עוסקים זה רק טכני. זה לא רק טכני, זה גם מימוני.

יש לי כמה חברות, כאשר כל חברה מדווחת על הרווח וההפסד שלה לרשות המסים בנפרד. בין החברות אי אפשר לקזז הפסדים ורווחים, כל חברה היא ישות משפטית נפרדת. לצורכי מע"מ בלבד, כדי שלא ייווצר מצב שאם יש העברת סחורות בין חברות אז אחת תשלם מע"מ ואחת תתקזז, יש לי רשות לדווח כאיחוד עוסקים. בגלל שאני מגיע ל"קאפ" של ה-400 אני עכשיו יוצא מהחוק.

אנחנו לא יכולים להסכים לזה.

אם אתה לא רוצה להפסיד את הזכות הזאת, אל תשתמש בזכות שמוקנית לך באיחוד עוסקים.

למה לא? זה רק לצורכי מע"מ.

אני חושב שלפעמים זה כן ולפעמים זה לא. יש מקרים שזה טכני, יש מקרים שזה לא טכני.

איחוד העוסקים מעולם לא היה לטובת חיסכון במיסוי.

זה לא צריך להיות קטגורי. צרך להשאיר פתח לאיחוד עוסקים להיכנס למסגרת המתווה.

מתחת ל-400 הם בודקים אותך בנפרד. אם אתה חוצה, אתה נבדק יחד ואתה בחוץ, שזה בעיני לא הגיוני, לא סביר ולא הוגן.

צריך למצוא פה פתרון הגיוני כך שבמקרים שזה טכני - -

זה לא העניין של טכני, כי לכל חברה יש רווח והפסד משלה, יש הוצאות קבועות שונות, שכר שונה.

יש לכם פתרון לזה?

עשינו פתרון כזה לאיחוד עוסקים במושבים.

אין לנו פתרון. אנחנו הולכים בדיוק לפי מה שהיה בקורונה.

כפיר, זאת לא תשובה, כי אנחנו לא בקורונה. במושבים היה לנו את העניין של איחוד עוסקים שפתרנו עם אמיר. איחוד עוסקים זה לצורכי מע"מ.

אתה יכול לבדוק את מה שהוא אומר? אם זה טכני, זה סיפור אחד, אבל אם זה לא טכני, זה סיפור אחר.

בעיני הסירוב פה לא צריך להיות קטגורי.

תמצאו פתרון.

"מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – אחד מאלה,

(1) לעניין ניזוק כמפורט להלן שפתח את עסקו לפני יום
ו' באלול התשפ"ב (2 בספטמבר 2022), מחזור העסקאות

(1) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד
ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו בתקופת
הבסיס;

(2) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית –
מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס,
כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין,
עד יום כ"א בתשרי התשפ"ד (6 באוקטובר
2023;

(3) ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית – מחזור
עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי
שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד
יום כ"א בתשרי התשפ"ד (6 באוקטובר 2023);

כאן יש כמה נושאים. הנושא הראשון הוא חגי תשרי.

מה הסיבה שבכאלה מקרים לא יבוצע תחשיב על פי ממוצע תלת חודשי?

לגבי חגי תשרי צריך לתת מקדם. הדבר השני זה בסיס מזומן. הגענו להבנות שעושים את זה, רק לא סגרנו איזה חודשים. אמיר, האם אתה רוצה להכניס כאן את שנת השמיטה? הנושא האחרון זה הנושא של השינויים בעליית המדד.

עסקים עד מיליון וחצי זה דו-חודשי, כלומר ספטמבר-אוקטובר, וביקשנו מהם רק 12.5%, לא את ה-25%, לכן הסיפור של חגי תשרי בכלל לא רלוונטי.

למה לא רלוונטי?

כי זה דו-חודשי.

יש פער של ארבעה ימים - זה אומר 13%.

אנחנו כל הזמן אמרנו שצריך לבדוק לפי תקופה אחת. עשינו כל מיני בדיקות. כל דבר שנעשה פה יפגע בחלק מהאנשים ויטיב עם חלק מהאנשים. גם אם ניקח עכשיו תקופה של שלושה חודשים חלק מהאנשים ייפגעו. חייבים לעשות תקופה אחת רלוונטית. כך עשינו בקורונה, וזו הדרך שלפיה רשות המסים עובדת. תמיד אמרנו שכדי שהכסף יהיה בחשבון הבנק של האנשים צריך תקופה אחת.

תקופה אחת לא קשורה לחגי תשרי. אם יש פער של ארבעה ימים מתוך 22, תגדיל את מקדם מחזור הבסיס ב-13%, תוסיף לו 3.3% מדד, וגמרת את הסיפור. הם אומרים לנו שבמדינת ישראל הייתה צמיחה בשנת 2023, כשמנגד הם טוענים שלכולם הייתה ירידה. איפה הייתה צמיחה? בירח? הנתונים הכלכליים לא תואמים, משהו לא הגיוני פה.

גינדי, אתה מבלבל פה בין עסקים שנפתחו לבין עסקים - -

מה התשובה לגבי שנת השמיטה?

ל-95% מהעסקים בשנת שמיטה יש היתר מכירה, לכן להם אין בעיה. יש 5% שיש להם אוצר בית דין. יש אחוז קטן שהם בשליטה מלאה.

אתה רוצה שאני אעביר חוק כזה אחרי מה שאמרת?

זה מה שביררנו.

רק 5% הם שומרים שמיטה? אתה רוצה להסתובב איתי בארץ בשנת השמיטה?

אלה הנתונים.

איזה נתונים אלה? בן אדם שומר שמיטה יסבול פעמיים? דובי, הסכמת לדבר כזה?

לא. הסכמתי עם אמיר שמי ששמר שמיטה יעשה השוואה ל-2021 במקום ל-2022. נדמה לי שהורדנו חודשיים ב-2021.

יש לו בעיה עם הסיכום הזה?

לא, אין לו בעיה עם הסיכום הזה.

אבל 2021 זה קורונה.

את ינואר-פברואר הורדנו. יש לנו אישור של שומר שמיטה שקיבלנו.

למי שיביא לנו את האישור שהוא היה בשנת שמיטה ניקח את שנת הבסיס של שנת 2021, לא 2022, כי שם לא הייתה בעיה, לא הייתה קורונה, לא היה אומקירון.

מה לגבי מה שירון העלה?

בסיס מזומן.

ישבנו עם ירון, ניסינו למצוא איזה שהוא פתרון. יש לנו רעיון שנביא מחר. זה די דומה למה שהיה בקורונה, במרץ-אפריל.

ההגדרה "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" לא קיימת בחוק. איפה משתמשים בה?

בהגדרה של "ירידת שיעורי העסקאות" זה אמור היה להיות מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס במקום מחזור העסקאות בתקופת הבסיס. נתקן את זה כשנגיע לשם.

מה עם שינויי מבנה? האם אתם מכניסים יחיד לחברה וחברה ליחיד? מה אם הייתי יחיד והפכתי להיות חברה?

הדברים האלה היו בהוראות הביצוע, בדברי ההסבר שהיו אחרי זה. אי אפשר להכניס כל דבר לחקיקה.

זה כמו עסק ממשיך שהיה בקורונה?

כן.

כפיר זלזל בסעיף של חגי תשרי כאילו שזה בטל בשישים. מדובר פה על פחות חמישה-שישה ימי עבודה, וזה הבדל משמעותי. זה משהו שמשפיע על הרבה מאוד עסקים, זה לא משהו שעכשיו אפשר להגיד, "אנחנו עכשיו עוברים הלאה".

החקלאים לא יכולים להציג לכם הפסד, כי ההפסד שלהם מגיע עוד שלושה חודשים בגלל הסחורות שיש להם במחסנים. הנזק מכך שהם לא יכולים לקטוף עכשיו יגיע רק בעוד כמה חודשים. התוצאה של מה שהם לא יכולים לשתול עכשיו תהיה בעוד ארבעה-חמישה חודשים.

החקלאים באזור הדרום מקבלים פתרון.

זה בכל הארץ. הרקטה שנפלה על טרקטור ופגעה בתאילנדי הייתה בכלל בראשן לציון.

את החקלאות צריך לחלק לשני אזורים. אזור אחד זה האזורים שנמצאים בצפון ובדרום שהם פונו והעברנו להם מקדמות. ב-7 עד 40 יש עוד חקלאים שנפגעים, לכן לחלקם יהיה מתווה נורמטיבי ולחלקם יהיה מתווה במסלול אדום שדובר. את החקלאות במרכז הארץ אי אפשר להשוות למטולה שפונתה או לקיבוץ בארי שפונה. באזור המרכז הנזקים יכולים להיות נזקים שקשורים לאותו אירוע של קטיף. מבחינת זריעה ושתילה יש פחות בעיות במרכז ממה שיש בדרום.

החקלאים באזור המרכז חוכרים את האדמות בדרום ובצפון.

חקלאות זה לפי מיקום הקרקע.

הם לא הבעלים של הקרקע. הם לווים את הקרקע, משלמים שכירות על הקרקע.

לא כל כך מותר להם להשכיר את הקרקע.

ברור לך שהמון מהחקלאות שמתבצעת היא על ידי חקלאים ששוכרים את אותו שטח אדמה. הם צריכים לשלם את כל ההוצאות האדירות וגם אין להם ידיים עובדות. צריך לתת לזה פתרונות.

אני רוצה שנושא החקלאות יהיה על השולחן, שתפרטו מה הפתרון של החקלאות. אני מבקש שמחר תגידו מה הפתרון.

(2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה
שמיום ו' באלול התשפ"ב (2 בספטמבר 2022) עד יום י"ד
באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), והודיע לרשות המסים
בישראל על פתיחת עסקו עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31

(1) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי
זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד
יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023),
מחולק במספר חודשי הפעילות;

(2) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית –
מחזור עסקאותיו יום 1 בחודש שלאחר תום
תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי
סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף עד
יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר
2023), כפי שדווח לרשות המסים על פי
דין, מחולק במספר חודשי הפעילות;

(3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית –
מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום
תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי
סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף עד
יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2003),
כפי שדווח לרשות המסים על פי דין, מחולק
במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;

למה עסק שפתח בספטמבר לא נמצא בחוק?

אם הוא פתח בספטמבר והדיווח הראשון שלו הוא ספטמבר-אוקטובר, אין כל כך למה להשוות.

אם עסק פתח ב-31 לדצמבר 2019, על יום אחד נתנו לו.

הקורונה התחילה במרץ.

אתה לא רוצה לתת לעסקים שפתחו בספטמבר? נניח שפתחתי מסעדה ב1 בספטמבר, שמתי בה מיליונים. אתה אומר לי שיש לי גזר דין מוות? תבחן אותי לפי ספטמבר, תעשה לי לפי ספטמבר מחזור בסיס. אני לא אשם שקרתה המלחמה עם חמאס.

אתה גם נותן חודשיים פה. אם זו הוראת שעה לחודשיים, אז בנובמבר כבר יש מה לבדוק.

האם אתם אמורים לדעת ברשות המסים כמה עסקים רלוונטיים יש, או שאתם עדיין לא יכולים לדעת? צריך לדעת אם יש כאן אירוע או לא.

אחד כזה זה להציל נפש.

אין בזה ספק. אפשר להסמיך את רשות המסים לבדוק את מי שיפנה ביחס לתאריכים האלה.

למה לא בחוק?

זו בקשה לגיטימית לחלוטין.

גם בקורונה, ותקנו אותי אם אני טועה, מי שפתח בפברואר 2020 או במרץ 2020 לא קיבל, לא ניתן היה להשוות את זה למשהו.

לא יעבור פה חוק לא צודק. אם לאותו בן אדם שפתח את זה אין משהו שקרה, בסדר, אבל אם יש משהו, תצטרכו לפצות אותו.

לעסק כזה זו הפגיעה הכי אנושה שיכולה להיות. דווקא שם צריך לתת עזרה.

מה התשומות?

מה הפתרון?

הפתרון הוא שאני לוקח את המחזור שלו בספטמבר וגוזר מזה.

זה גם עסק מתחיל. רוב הסיכויים שדווקא זה יעלה ולא ירד.

אם הוא דו-חודשי, זה אומר שהוא צריך להגיש את כל ההכנסות שלו שהיו בספטמבר, אחרת אין דרך לדעת.

תתנו לו את הצ'אנס להגיש.

אנחנו צריכים לסיים את התביעות האלו ב-120 יום ולשלם. ככל שנכנסים יותר מסלולים שהם מעין אדומים, אנחנו לא יכולים - -

תגידו את זה לפלוני או אלמוני שפתח את המסעדה. אם הוא לא יכול להביא את זה, הוא לא יכול להביא, אבל לפחות הוא נמצא בחוק.

"מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

"מקדם הוצאות קבועות" – אחד מאלה:

(1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור
בפסקה (2):

(1) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית
ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה
על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק
שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה
במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו
עולה על 20% - 7%;

(2) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית
ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה
על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק
שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה
במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו
עולה על 30% - 11%;

(3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית
ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה
על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק
שמדווח בשיטה דו-חודשית ששיעור הירידה
במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו
עולה על 40% - 14.5%;

(4) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית
ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה
על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו –
חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות
שלו עולה על 40% - 22%;

. למה זה לא 15%? זה יוצא 14.67%.

זה נראה לא טוב.

כפיר, כמה זה בכסף?

מה זה "נראה לא טוב"? זה חישוב שעושה רשות המסים.

זה מעל 14.5.

עיגלנו לדבר הכי קרוב.

תעגל ל-15.

למה האינטרוולים הם בקצבים של 20%? הרי דינו של מי שנפגע ב-41% לא דומה לדינו של מי שנפגע ב-59%. הסכום שאתה נותן לו פה הוא אותו דבר.

אנחנו מאוד רוצים ב-15 לנובמבר לשלם כסף.

אבל יש הבדל גדול. אם אתה אומר שזו נוסחה, תעשה את זה לפי מרווחים של 10%, למה לפי מרווחים של 20%?

הכי מדויק בעולם זה לקחת בן אדם, לעשות לו שומה, ולתת לו את הכסף ב-2049.

20% פער זה משמעותי. אתה נותן לאותו אחד שניזוק ב-59% את אותו פיצוי כמו שאתה נותן לאחד שניזוק ב-41%.

תחשבו על זה.

(2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי
בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד)
של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן
פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35;

למה צריך לייחד אותם?

את הדלק ייחדנו בכל המבצעים עד היום. תמיד זה היה מקדם רווחיות של 7.5%. אם ניתן את האחוז הגבוה, בוודאות זה ישולם עבור הרווח, לא עבור ההוצאות הקבועות, לכן עדכנו את זה כך שזה ילך רק להוצאות הקבועות ולא לרווח.

(3) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים
שהוא ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרה זו, אם שוכנע כי
ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי הפעלתו
גבוהות או נמוכות באופן חריג, ובלבד שהמקדם שיקבע
לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי
אותה פסקה;

אם עוסק נמצא במקדם של 22%, בירידה של בין 80 ל-100, ואותו עוסק אומר שיש לו יותר הוצאות קבועות, הוא יכול לבקש מהמנהל להגדיל את המקדם.

אבל רק עד 1.5. מה אם יש לו יותר?

לכל אחד יכול להיות יותר או פחות.

למה זה צריך להיות 1.5 מלכתחילה?

קבענו איזה שהוא רף בתיאום עם הארגונים העסקיים.

הארגונים מסכימים?

הארגונים מסכימים שהמילה "חריג" תוסר. נא להוריד את המילה "חריג", אחרת אף אחד לא יקבל. מה היא הגדרה של חריג?

אם יש עסק שמירב התשומות שלו הן תשומות קבועות, מה עושים?

אנחנו לא נצליח לשלם ל-600,000 עסקים אם כל היום רשות המסים תצטרך להתמודד עם החריגים.

למה צריך סעיף מיוחד?

אנחנו לא ביקשנו אותו, המגזר העסקי ביקש אותו.

למה צריך אישור? מספיק הצהרה. אני נותן לך הצהרה שההוצאות הקבועות שלי עולות.

מה זו הצהרה? זה לא כסף שלנו. כל אחד יכול להצהיר על מה שהוא רוצה.

מי מהארגונים בעניין?

אנחנו.

זה בסדר?

זה בעייתי, אבל נדייק את זה.

השאלה מה קורה אם זה יותר מ-1.5.

את החריג מורידים?

אם אתם שמים לי חריג, זה בניגוד להסכם עם שר האוצר. לא היה חריג. אתה יודע מה זה חריג? שאף אחד לא יקבל.

ירון, אין חריג. הסעיף נשאר למורת רוחי. אני מקבל את ההסכמה שהייתה עם הארגונים העסקיים. החריג יורד.

נניח שעסק לפי הנוסחה מקבל 100,000 שקל. אם ההוצאות הקבועות שלו הן 102,000, הוא יצטרך להגיש לי עכשיו פירוט, חשבוניות, קבלות. אם נצטרך להתעסק עם כל אחד כזה - -

כמה יש כאלה לדעתך?

אם בקורונה היו לנו 40,000 השגות, עכשיו נהיה עם 150,000 השגות. צריך לעשות איזה שהוא גבול מסוים, כי אי אפשר להתעסק בכל תיק.

בשביל זה צריך את החריג.

לא צריך את החריג.

המילה "חריג" לא תהיה.

אני גם מזכיר שהדברים נעשים בהגשה.

עכשיו כל עסק שרוצה עוד שקל, על שקל אחד יפתח עוד תיק חריג, ואז בכלל לא נצליח להעביר את הכסף למי שבאמת צריך.

יש עסקים שהמרכיב של ההוצאה הקבועה מגיע להרבה יותר מ-30, מגיע גם ל-45. הגענו איתכם לאיזה שהוא כלל. מה לעשות, כל אחד יבוא ויגיש השגה. תרדו מהמילה "חריג".

גם בפרקטיקה לא יהיה חריג, לא רק בביצוע.

אם יקרה מצב שפתאום יגיעו מיליון השגות בעקבות זה, תבואו לכאן ונבטל.

אנחנו נחזיר את החריג.

לא התכוונתם לאופן חריג, התכוונתם במידה וזה לא עומד בקריטריונים של הסעיפים האחרים.

בוא נעשה באופן מיוחד.

באופן שמצדיק שינוי, באופן שמצדיק החלטה אחרת. השתמשתם פה במילה לא מתאימה.

תגיעו איתם להסכמה על מילה מתאימה.

אנחנו לא רוצים לגעת במישהו שיש לו הפרשים קטנים, במישהו שמקבל 100,000 שקל וההוצאות הקבועות שלו הן 70,000 שקל או 80,000 שקל.

המילה "חריג" לא הופיעה בשום דיון. אתה רוצה להכניס? שב איתנו מראש ותסביר לנו. אל תעשה לנו את זה על הראש, אחרת מערכת האמון בינינו לביניכם תיפגע. עד היום עבדנו איתכם באמון מלא.

תשבו איתם. אם תגיעו להסכמה על מילה יותר נכונה, יותר מתאימה, בקשה.

זה עקרוני, זה משהו שאנחנו אחרי זה נראה בביצוע.

"נזק עקיף" – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה,
כהגדרתו בסעיף 35, או בשל אי אפשרות לנצל נכסים עקב
פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או
עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות
מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;

איך זה כהגדרתו בסעיף 35? זה לא כהגדרתו.

של נזק מלחמה.

למה צבאות סדירים?

ככה זה מופיע היום.

בנזק מלחמה אין את החריג של יישוב ספר, לכן השתמשנו בזה.

"ניזוק" – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק

(1) המדינה;

(2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם
בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה –
1985;

(3) קופת חולים;

יש מספר מצומצם של גופים מתוקצבים שמעסיקים עובדים עם מוגבלויות בשכר נמוך. אני אשמח אם הם יחזרו למסגרת המתווה. .

אנחנו נבדוק את זה.

(4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;

(5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;

צריך שבסוף סעיף קטן (2) יתווספו המילים: "למעט מסגרות מוגנות, מתוקצבות, המעסיקות עובדים עם מוגבלויות כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז.

מי כתב לך את זה?

האנשים שמייצגים את אותם גורמים שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות.

יכול להיות שנמצא דרך אחרת. אם זה גופים מתוקצבים, יכול להיות שנפתור את זה דרך משרד הרווחה.

זה לא פוסל את ההצעה הזאת לתיקון.

(6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:

(1) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי),
התשמ"א-1981, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק
האמור;

כאן הכוונה לבנקים, נכון?

כן.

(2) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים
פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

(3) חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך,
התשכ"ח-1968;

(4) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על
שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה –
2005";

(5) מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות
משותפות בנאמנות, התשנ"ד -1994;

(7) מי שבאחת או יותר משנות המס 2022 או 2023
חל עליו פטור ממס לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף;

סעיף 33 מתייחס לייבוא וייצוא של יהלומים, נכון?

כן.

ענף היהלומים נפגע בצורה רצינית מאוד בשבוע הראשון של המלחמה. הפעילות בשבוע הראשון שותקה לחלוטין, אנשים לא הגיעו, והייצוא והייבוא נעצרו לגמרי. כל הפעילות פנימה והחוצה הייתה על ידי חברות תעופה זרות. לקח לנו איזה שבועיים להתחיל לעבוד עם אל על שהם תמיד יותר בעייתיים. קניינים זרים לא מגיעים לארץ. חברות זרות ששהו פה לקחו את הרגליים וברחו. הן גם שלחו את הסחורות שלהן החוצה כי אין ביטוח. הנתונים האלה הם לא נתונים שלי, הם לא נתונים שאנחנו המצאנו. יש לי מסמך מהמפקח על היהלומים מטעם ממשלת ישראל שמדבר על ירידה של מעל 60% בפעילות. גם ייבוא של סחורות פנימה, של חומרי גלם, לא הגיע, כך שגם בחודש הבא צפוי אותו דבר. ענף היהלומים, בגלל הנושא הזה של מע"מ או כל סיבה אחרת שאני לא יודע אותה, הוחרג מהמתווה.

תזכיר שבקורונה נתנו פתרון ליהלומים.

גם בקורונה הוחרגנו, אבל אחרי שבאנו והתלוננו עשו לנו איזה שהוא הסדר מיוחד. אני חושב שגם כעת חובה לעשות את אותו דבר.

למה בקורונה כן והיום לא?

היהלומנים היו מוחרגים מאז ומתמיד בכל הנוגע לנזקי מלחמה. בקורונה הם באו אלינו, ישבו איתנו, הסבירו. כשהם התקשרו בקורונה ללקוחות בחו"ל, אז גם בחו"ל לא עבדו, לכן הבנו שזה אירוע כלל עולמי.

מה עושים עכשיו?

אני מבין את מה שהם אומרים, אבל בסוף - -

אתם רואים את זה ברשות המסים או לא? אם אתה פותח את המחשב אצלך, אתה רואה - -?

אני לא רואה כלום, הם לא מדווחים מע"מ.

יש דף רשמי של המפקח על היהלומים שמראה ירידה של 60%.

יושב פה משה אשר, ראש רשות המסים לשעבר, שיודע לתת פתרון גם לנושא של היהלומנים.

זה לא עניין של פתרון.

יש יהלומנים שבקושי מרוויחים 20,000, 30,000 שקל ועכשיו ירדה להם ההכנסה לאפס. תשאיר אותם בלי שום דבר? בלי פיצוי? למה? לא כולם שם חברות ענקיות. תיכנס לשם ותראה כאלה שגם מרוויחים 10,000,15,000, 20,000. למה אתה רוצה לפגוע בהם?

המענק הוא מענק להמשכיות עסקית – המסעדה, אולם האירועים. מי שלא יכול היום לקבל הכנסה, גם מחר לא יקבל את ההכנסה הזאת. זה לא שאני אבוא למסעדה מחר במקום היום. אני אבוא מחר כי אני אבוא מחר.

אם אין טיסות ואין מסחר בינלאומי כנראה שהוא נפגע.

בבדיקות שלנו לא ראינו ירידה במסחר כתוצאה - -

מה שצריך לעשות זה למצוא מתווה כמו שמצאנו בקורונה, ייחודי לענף היהלומים. למי שלא יעמוד במתווה אל תתנו, אבל למי שעומד במתווה ומוכיח לך שהוא מפסיד תיתנו.

יש כנראה שיח בין נציגי היהלומנים בראשות משה אשר לבין כפיר. תנסו להגיע להסכמות ולבוא עם פתרון.

אין ספק שענף היהלומים שנמצא בלב רמת גן נפגע כמו יתר העסקים שנמצאים באותו אזור. זה נכון שבסבבים הקודמים רשות המסים נתנה פיצויים עד 40 קילומטרים והם לא היו שם, אבל עכשיו כשכולם נפגעו, מי יותר ומי פחות, אין ספק שאי אפשר להחריג אותם. נכון שזה ענף ייחודי ברמת המחזורים, אבל גם לדלק יש רמה מאוד מיוחדת שקבעתם לתת לו כפול אחוז נוסף, הקטנה נוספת שמשקפת את השוני בין העסקים של הדלק לבין יתר העסקים. גם פה צריך לעשת התאמה. כמו שבקורונה ידעתם לא להחריג אותם, גם פה לא צריך להחריג אותם אלא פשוט למצוא בשיח כלכלי נכון ומדויק עם כפיר ואמיר את הפתרון.

אני מבקש לשבת איתם. לא נסכים שלא יהיה פתרון לענף היהלומים.

(8) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי
עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" – כהגדרת
"מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין
(שבח ורכישה), התשכ"ג-1963;

פה הוחרג ענף הבנייה.

מתקיימת עכשיו ישיבה לגבי הקבלנים המבצעים.

גם היזמים, לא רק המבצעים. אלה שצריכים לעשות פינוי-בינוי משלמים שכירות. זה לא בן אדם שיש שלו דירה למכור.

תגידו לנו למה הגעתם.

או שהתאחדות הקבלנים תגיד לנו למה הם לא הגיעו.

אנחנו רוצים אותם במתווה.

בדיוק. יהיה שלב שאם לא תתנו פתרון אז אנחנו ניתן מענה, ואז יהיה בכלל מעניין.

גפני, אני רוצה לעדכן אותך שיש כתבה על כך שהוקמה קרן הלוואות בערבות מדינה בריבית של יותר מ-7%. ביקשת בשבוע שעבר שהם יגיעו לוועדה הזאת ויציגו לנו מנגנון שבו הריביות הן סבירות. כדאי שתדע שהדברים מתקדמים.

(9) מי שביצע בשנת המס 2022 או 2023 עבודה שבמשך
ביצועה עולה על שנה;

(10) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת
עסקו, לפני יום ט"ז בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר
2023);

(11) מי שדיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס לגבי
ארבעת החודשים שלפני המועד האמור בפסקה (10),אלא
אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים
מתום התקופה הקובעת;

(12) מי שעסקו לא היה פעיל לפני ט"ז בתשרי התשפ"ד
(1 באוקטובר 2023); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא
היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים
מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי
חוק מס ערך מוסף, לגבי התקופה שלפני המועד האמור,
אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה
פעיל;

אדוני היושב ראש, יש המון עסקים עונתיים שיכול להיות מצב שלא היו להם שני דיווחים.

זה הניסוח שביקשתם.

תבואו כאן לקראת. אנחנו לא רוצים בכל דבר לפנות אליך. תתנו כאן יותר מרחב מחייה.

אם הוא דיווח אחרי, אנחנו נראה אותו כעסק פעיל. אתה בתור יועץ מס יודע שכמעט כל העסקים שנסגרים בחודש מאי ממשיכים לדווח שיעור מע"מ אפס שנה קדימה. אתה רוצה שנפצה את כל העסקים האלה?

לא, אבל אני רוצה שזה יהיה טיפה יותר רחב, כי יכולים ליפול פה הרבה מאוד עסקים שלא עשו שני דיווחים.

מה ההבדל בין מה שעכשיו לבין מה שביקשת בחודש שביעי 2022? ניסחנו את זה בדיוק כמו שרצית מלפני שנה, זה אותו סעיף.

למה זה ארבעה חודשים? איך משוכנע מנהל שעסק היה פעיל עד תום חודשיים?

הוא יצטרך להראות לנו שהוא עסק עונתי ובגלל זה הוא אף פעם לא עבד ארבעה חודשים לפני. הוא יצטרך להראות לנו שיש הכנסות אחרי זה. יש הרבה דרכים להראות שהוא פעיל. אם הוא היה במשך ארבעה חודשים במחזור אפס, עוד לפני ספטמבר, אז או שהוא לא היה פעיל, או שהוא היה פעיל והוא יצטרך להוכיח לנו כדי לקבל פיצוי.

אם לא הגשתי את הדוחות כי רציתי פריסת תשלומים או משהו ואז הגשתי, האם אני בפנים?

כן.

לאלה שהם עונתיים צריך שיהיה חישוב שנתי.

החקיקה הזאת מדברת על עסקים עונתיים, היא מיטיבה עם עסקים עונתיים. בזה שאת מבקשת ממוצע לעסק עונתי את תפגעי בו.

ממש לא.

מה אתה מבקש מעסק עונתי?

אוקטובר של שנה שעברה.

יש עסקים שפתאום יש להם פיק וכאלה שאין להם פיק.

זה לא עסק עונתי, זה עסק תנודתי.

תודה על התיקון. אני מבקשת לבחון את זה שנתי. לעובדי במה, למשל, שפנו אלי על זה יש את הבעיה עם החלוקה הזאת.

זו גם בעיה עם פרילנסרים כמו גרפיקאים שלא עבדו בראש השנה, בסוכות.

אמיר דהן צודק במה שהוא אומר.

למה את התנודתי לא לחשב על בסיס שנה קודמת ולהחיל את זה על בסיס הממוצע? יש להם פיקים.

אנחנו צריכים בסוף לשלם. אי אפשר לתת לכל עסק את הנקודתי שלו. להכי הרבה עסקים נותן אוקטובר שנה שעברה. רוצים משהו קבוע אחר? אפשר לקבוע משהו קבוע אחר, אבל הכי הרבה עסקים יקבלו לפי אוקטובר שנה שעברה.

"עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;

"שיעור הירידה במחזור העסקאות" – מחזור העסקאות
הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות
בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת
במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): איך הפרילנסרים נכנסים לזה? מה אם הם לא עבדו באוקטובר? אי אפשר לחשב ספציפית לאנשים שעובדים פר פרויקטים?

ביקשנו להחריג מההגדרה הזאת ירידה במחזור לעסקאות שמקורה בסירובו של עוסק להפעיל את עסקו בתקופה הקובעת בניגוד לבקשה של נציג רשות ציבורית, במישרין או בעקיפין, שהיה בה כדי לצמצם את הירידה במחזור העסקאות של העוסק והסירוב ניתן ללא סיבה מוצדקת, כשסיבה מוצדקת זו בעיה רפואית של העוסק או היעדרות.

האוצר מכיר את זה?

העברנו את ההערות שלנו לתזכיר החוק, אבל זה לא עבר שינוי.

את יכולה להגיד בקצרה מה את מציעה?

עלה הרבה בתקשורת הנושא הזה של הטייקון אלפרד אקירוב שהעדיף להשאיר את המלונות שלו סגורים ולא לפתוח אותם למפונים. יש פה איזה שהוא מצב אבסורדי שלפיו דווקא בגלל שהוא בחר להשאיר את חדרי המלון שלו ריקים ולא לקבל הכנסות מהמדינה, הוא יוכל להצביע על ירידה יותר גדולה בהכנסות ולקבל פיצוי בסכום גדול יותר. התוספת שאנחנו הצענו נועדה למנוע את הדבר הזה.

מה הטענה שלך? יהיה מתווה נפרד לתיירות. ההערה שלך רלוונטית למתווה של התיירות.

אנחנו לא יודעים אם יהיה מתווה נוסף.

יהיה. שם אולי רלוונטית הנקודה שלך, אינני יודעת.

דוגמה נוספת היא של מישהו שנדרש להשכיר למדינה את המשאית שלו בתמורה לתשלום אבל לא עושה את זה. אין סיבה שעל הדבר הזה שהוא היה יכול לקבל פיצוי מהמדינה הוא אחר כך יבקש סכום גדול יותר.

אני חושב שאנחנו לא יודעים לבדוק כזה דבר. זה מקרה מאוד נקודתי. אנחנו לא עושים חוקים בשביל מקרים נקודתיים.

יש לך דוגמה אחרת חוץ מתיירות?

נקודת המוצא היא שאדם יעשה הכל כדי להקטין את הנזק שלו. בסוף הפיצויים האלה הם לא מלאים, למעט באזורי ספר.

עד כמה זה רוחבי?

ניתן לזה מענה במתווה התיירות.

(1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת
התשפ"ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022;

(2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה –
התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום
ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023), לפי המאוחר, עד

(1) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית,
מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – יום ט"ו
בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023);

(2) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו-חודשית –
עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023);

נניח שבשנת 2022 הייתה לו רק מסעדה אחת אבל ב-2023 יש לו ארבע מסעדות. אם אתה משווה את אוקטובר מול אוקטובר - -

אנחנו חוזרים למשהו שהוצאנו הבהרות בקורונה. נתנו על הרחבת עסק, וזה רשום - -

זה לא רשום.

אי אפשר לרשום כל דבר בחוק. הוצאנו הבהרות בקורונה לגבי עסקים שהרחיבו את כמות הסניפים שלהם.

עזוב את הקורונה. מה היום?

גם פה נוציא את אותן הבהרות. לעסקים, כמו שרועי אמר, שפתחו עוד סניפים אחרי תקופת הבסיס, נעשה תקופת בסיס חדשה כאילו הוא עסק חדש.

עשו את זה בקורונה נהדר.

זה בחוק?

אמיר דהן עשה את זה בקורונה לעילא ולעילא.

זה רק אם פותחים ישות משפטית חדשה, לא? פותחים סניפים באותה חברה?

נניח שבאוקטובר 2022 יש בבעלותי מסעדה אחת ובינואר, פברואר, מרץ פתחתי עוד שלושה סניפים. הגעתי לתקופת המלחמה כשיש בבעלותי ארבעה סניפים, לכן תקופת הבסיס לא רלוונטית. אנחנו עושים לזה התאמות כמו עסק חדש. הוצאנו לדבר הזה הוראת ביצוע שעבדה בקורונה.

אם אדוני ביקש להכניס את העוסקים החדשים של ספטמבר, אז גם פה צריך לשנות את זה לספטמבר. אם אדוני רוצה שלעסקים עד 300,000 שקל יהיה תחשיב יותר נכון בגלל שהם נפגעו באומיקרון, צריך לבדוק אם ניתן לחלק ב-10 ולהכפיל ב-12. צריך לנטרל את ינואר-פברואר של האומיקרון שבהם לא היו להם הכנסות, שזה מה שיכול להעלות אותם מדרגה אחת קדימה ולתת להם פיצוי יותר אמיתי.

עלו כאן כל כך הרבה דברים שאנחנו צריכים להעלות למערכת ב-16 לחודש. צריך להחליט לכולם רוחבי, אחרת אנחנו לא מסוגלים.

אבל את 31 לספטמבר תכניס.

"השנה הקודמת" – אחת מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו מפורט בפסקה (2) – התקופה
שמיום ה' באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2022) עד יום
י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023);

(2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו ביום ה' באלול
התשפ"ג (1 בספטמבר 2022) או לאחריו – התקופה
שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה עד יום י"ד
באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023);

זה הסעיף החשוב ביותר לעניין הפיצוי. ברגע שיש את ירידת המחזורים אז הכל מוכפל בתשומות, בהוצאות שיש לעסק בשנת 2022. נכון שיש המון עסקים שנפגעו בינואר-פברואר, אפילו התיירות במרץ-אפריל, ולא היו להם תשומות. כדי לעשות את זה הכי מדויק שאפשר, החלטנו לקחת את זה מחודש ספטמבר 2022 עד אוגוסט - אלה 12 חודשים שלא היה בהם אומיקרון או כל מיני דברים אחרים, ככה שזה ייתן להם פיצוי יותר גבוה.

"תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות
התקציב, התשמ"ה-1985, תמיכה מאת רשות מקומית, או
תרומות;

"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד
(7 באוקטובר 2023) עד יום י"ז בכסלו (30 בנובמבר 2023);

בהמשך אנחנו נראה שאתם מבקשים ששר האוצר יוסמך, באישור ועדת הכספים, להאריך את התקופה גם עד סוף השנה.

נכון.

"תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2022 לתקופת
הזכאות;

(1) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק
פטור ומוסד ציבורי זכאי –

(1) חודש אוקטובר 2023;

(2) חודש נובמבר 2023;

(2) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית –

(1) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2023;

(2) חודשים נובמבר ודצמבר 2023;

לא ייתכן שבמצב שיש שתי מסעדות שירדו בחודש אוקטובר ב-75%, האחת בדיווח דו-חודשי תיפלט בגלל ספטמבר גבוה והשנייה תקבל. לא יכול להיות שיהיה פיצוי שונה בין דיווח דו-חודשי לבין דיווח חד-חודשי.

בדיוק בגלל זה שינינו את השיעורים.

הורדת ל-12.5%, אבל בעסק שלי ספטמבר הוא גבוה מול ספטמבר 2022.

הוא מדבר על מצב שספטמבר השנה יותר גבוה מספטמבר 2022. יש לכם מקדמות במס הכנסה שאתם יכולים לחתוך - -

כמה אנשים משלמים מקדמות מס הכנסה?

אני לא יודע, אתה תגיד לי.

אחוז כל כך נמוך, שאי אפשר לדעת מזה. הוא מציג מקרה פרטי שלו.

יש כמה מאות. איך ייתכן שמכניסים חודש שלא קשור למלחמה וזורקים מסעדות החוצה?

אין לנו דרך לפצל דיווח דו-חודשי. הדרך לפצל את זה היא באישור רואה חשבון, יועץ מס, וזה כבר פרטני. עסקים שבהם ספטמבר היה יותר נמוך מספטמבר - -

אם הוא עושה את זה באמצעות רואה חשבון, אתה תקבל את זה?

75% מהעסקים הם עד 300,000 מחזור, שזה הרוב שמקבל את המענק. אי אפשר לתת לכולם - -

אם אנחנו ניכנס לדבר הזה, ההוכחה תהיה גם לכיוון השני.

אז תן לו לבחור את הגבוה מביניהם. תן לעסק לבחור את מה שטוב לו.

באוקטובר הוא כל כך לא נפגע, שאפילו - -

אתה מכניס חודש שלא קשור למלחמה וזורק עסקים החוצה.

אני מבקש שתחשבו על זה. הסוגיה הזאת היא סוגיה שנדבר עליה. יכול להיות שנקבל את העמדה שלכם, יכול להיות שלא.

לגבי הפרלינסרים שהם לא פעם שוטף פלוס 30,60 או אפילו 90, צריך להאריך את התקופה הקובעת עד מרץ 2024.

בדומה למה שהיה בקורונה - -

בסדר, אתה אומר שיהיה פתרון.

"תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס
תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות
המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיפים 67 או
67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, שהוגש עד יום כ"א
בתשרי התשפ"ד (6 באוקטובר 2023), למעט אלה:

(1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת
שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם אישר המנהל,
לבקשת העוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם
מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל
רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו
קרובו;

(2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;

סוכם ששיעור מע"מ אפס נכנס.

אנחנו נוסיף את זה.

הנוסח שהיה בקורונה: "לרבות תשומות החייבות בשיעור מע"מ אפס, ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה - -"

את התשומות בשיעור מע"מ אפס נכניס. ההוצאות הנוספות שיש בדוח השנתי מגולמות כבר בתוך המקדם של ה-22%.

לא קיבלנו עדיין תשובה לגבי הנושא של חגי תשרי והפערים בין אוקטובר לאוקטובר.

באוקטובר 2022 היו ארבעה ימים פחות ימי עבודה לעומת אוקטובר 2023. בדו-חודשי אין בעיה. הבעיה יכולה להיווצר רק בעסקים של חד-חודשי.

זה יטופל? תתקנו את הנוסחה, תוסיפו כמה ימים שם.

"תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך התשומות השוטפות
כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת,
מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12.

אני מבקש שתתנו תשובות על השאלות שהעלינו כאן. תשבו עם מי שאתם אמורים לשבת איתו על מנת לנסות להגיע להסכמות. מה עם התקנות?

התקנות פורסמו להערות הציבור עד מחר בבוקר.

ישי, אתה יכול להתייחס לגבי האפס עד 40 קילומטר?

זה לא בדיוק אפס עד 20. זה לפי ההנחיות המחמירות ביותר של פיקוד העורף בשבוע האחרון, שזה מדרג כתום, וזה כולל בתוכו יישובים כמו אופקים, נתיבות. זה בערך קו של 20. אם נצמדים להנחיות פיקוד העורף, הן משתנות לפי אזורי - -

אבל אז אתם צריכים לעשות שימוע מחדש?

מתי אני יכול להתחיל לדון בתקנות?

אני מקווה שמחר. אם הסיפור של ה-20-40 יסתבך - -

מה זה מחר? אתה מקווה שמחר תעבירו אלינו את התקנות?

התכנון שזה יגיע לוועדה לפני הישיבה. אני מקווה שעם השינוי שהשר הודיע עליו היום זה לא יידחה עוד יום.

יכול להיות שזה ידרוש שימוע מחדש.

זה לא ידרוש שימוע מחדש.

מתי זה יבוא עם השינוי?

יכול להיות שייקח עוד יום.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 17:40.