פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת




56
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
08/11/2023
הכנסת העשרים-וחמש





הכנסת





מושב שני

פרוטוקול מס' 135
מישיבה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה
ופרוטוקול מס' 32
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום רביעי, כ"ד בחשון התשפ"ד (08 בנובמבר 2023), שעה 09:00

מחסור בעובדים זרים בענף התשתיות והבנייה וההשלכות על משבר הדיור

חברי הוועדה: יעקב אשר – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
אליהו רביבו – יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
ארז מלול
יוסף עטאונה
נאור שירי

סימון דוידסון

אייל סיסו - מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

ענבל משש - ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

צופיה קניג - יועצת מנכ"ל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אפרת שיטנברג - עוזרת רמ"ד אירופה ואסיה, המטה לביטחון לאומי

חגי שגריר - מנהל מחלקת צפון מזרח אסיה, משרד החוץ

תובל בן אורי - נציג מחלקת אמנות, משרד החוץ

מיכל ארן - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה, משרד הבינוי והשיכון

אפרת פרוקצ'יה - יועצת משפטית, משרד הבינוי והשיכון

לינא סאלם - לשכה משפטית, משרד המשפטים

שלום בן משה - ראש עיריית ראש העין

מאיר מדר - נהג ראש עיריית ראש העין

איציק גורביץ - סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

מאיר שמש - יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים, לשכת הקבלנים בישראל

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי, ההסתדרות הכללית החדשה

ששי שדה - משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

גאליה מדינה - רכזת הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

תומר ורשה - עורך דין בתחום האשרות, מייצג חברות ביצוע סיניות בישראל

אלדד ניצן - יו"ר תאגידי כוח אדם זר לבנייה

יהודה בן סנן - חבר ועד התאחדות תאגידי כוח אדם זר לבנייה

חניתה חפץ - שדל"נית הקבינט

דניאל סרגי - רפרנט רשות מקרקעי ישראל באגף תקציבים, משרד האוצר

יאיר אלבין - מנהל אגף בכיר למסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה

סער ליבנה - סמנכ"ל ויועץ משפטי, חברת קונה מפעל חיוני לפרויקט תשתיות

לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי
דיקלה טקו

ריקי קמחי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


מחסור בעובדים זרים בענף התשתיות והבנייה וההשלכות על משבר הדיור – ישיבת מעקב

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה המשותפת, ועדת הפנים והוועדה המיוחדת לעובדים זרים. יושב-ראש הוועדה, עמיתי, חבר הכנסת אליהו רביבו יצטרף בעוד רבע שעה או בעשרים הדקות הקרובות. מאחר והוא גם מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, הוא נמצא כרגע בפגישה בנושאים הללו. מאחר ואנחנו ביום קצר יחסית אנחנו נפתח את הישיבה בלעדיו, ותוך כדי הדברים הוא יגיע. זאת הישיבה השלישית או הרביעית, אני כבר לא סופר ואני מקווה שהיא האחרונה, למרות שלצערי אני לא בטוח. על סדר-היום: נושא המחסור בעובדים זרים בענף התשתיות והבנייה וההשלכות על משבר הדיור – ישיבת מעקב. זו ישיבה משותפת של ועדת הפנים ושל הוועדה המיוחדת לעובדים זרים.

אני מבקש לדעת את תמונת המצב ואיפה אנחנו נמצאים. אני רוצה להזכיר שאנחנו נותנים הרבה גיבוי וכוח לרשות האוכלוסין ולאנשים שם, כדי לקדם הסכמים בילטרליים, כדי שיהיו לנו במחסנית מספיק אפשרויות לעתיד וכדי להתקדם איתן. אנחנו יודעים שהדברים האלה הולכים לאט, אבל הם חשובים כדי שלא יהיו לנו בעתיד בעיות.

מתוך הישיבות כאן התברר – ומה שברור לכולנו לחלוטין, קואליציה ואופוזיציה וגם על כלל משרדי הממשלה ותכף נשמע את כולם – שחייבים במקביל לכל העבודה החשובה שנעשית כאן, לתת כרגע מה שנקרא זריקת SOS לענף הבנייה. אני לא יודע אם אתם רואים את מה שכולנו רואים, הסתובבתי השבוע, נסעתי לכמה מקומות בארץ. פרויקטים שלמים של תשתיות, כבישים, כל נתיבי ישראל, אתה רואה שהכול עומד, פועל אחד לא נמצא שם. אני מדבר על פרויקטים ענקיים של המדינה, שהמדינה משווקת ואין בהם פועלים. פרויקטים פרטיים שאין בהם פועלים, שלא נדבר על כל הפרויקטים, שכרגע אנחנו עסוקים ב-back office ובכל הנושא של מינהלת תקומה, שאנחנו יודעים שגם שם הולכות להיות שתי סוגי עבודות. עבודה אחת, למצוא ולבנות אתרים חלופיים לתקופה של השיקום. והשיקום עצמו, לא יהיה עם פטיש ומסמר, אלא יצטרכו להוריד בתים ולבנות אותם מחדש.

הוועדה עסוקה באמת מבוקר עד ערב, בשחרור המון המון חסמים בתכנון ובבנייה, בכל הרגולציה של תכנון ובנייה. גם בנושא ממ"דים וגם בנושאים אחרים. יש לנו דיון מחר על מה שעבר השבוע במליאה, אנחנו נפתח אותו להרבה מאוד נושאים שקשורים לתכנון ובנייה. להאיץ היתרים, להאיץ פרויקטים ולהמשיך את הבנייה. הוועדה דאגה – אנחנו מתכללים את משרדי הממשלה, לצערי הרב – שייצא מסמך לראשי הרשויות ויסביר להם, שגם עכשיו בתקופת הבחירות הם צריכים להאיץ.

הוועדה לתכנון ובנייה.

הוועדות לתכנון ובנייה. אנחנו מטפלים בכל דבר שזז. בעקבות הישיבה שלנו בשבוע שעבר, משרד השיכון הגיש הצעת מחליטים לממשלה, שבאה ומדברת על אותה הצעת מחליטים שעשו בחקלאות, וטוב שעשו, וצריך לשבח אתכם על הגמישות ועל ההבנה שצריך היה לתת עזרה SOS. אותה החלטה לגבי הנושא של העובדים לבנייה מוגבלת בזמן, מוגבלת בכמות. היא לא תפגע – למיטב ידיעתי וסרקתי את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים בעניין הזה – הלאה בהסכמים או בדברים אחרים. להזכיר לכם שבדיון הראשון מכרו לנו כאן בוועדה את סין, כשאנחנו יודעים כולנו שסין, בטח בתקופה הזאת לא תהיה המקום שממנה ייוושע עם ישראל, לא בעובדים ולא בשום דבר אחר. גם מסיבות ארגוניות כאלה ואחרות, אנחנו עוד רחוקים מהסכם.

כמו שאמר נציג משרד החוץ.

נכון. וגם אחרי שנוכחנו לדעת, כלומר לא באנו עם אג'נדה, היו כאלו שבאו ואמרו מייד, בואו נלך ישר לעניין הזה. אני הלכתי בדרך של לבחון כל דבר ולראות. אני רק רוצה לראות את המבחן שלי ביישום ומתי. והגענו למסקנה ברורה לחלוטין, אין אחד שלא הבין את זה, גם הפרוטוקול הבין את זה אפילו, שאנחנו חייבים כרגע לחשוב מחוץ לקופסה ולהשתמש בכלים מחוץ לקופסה. כמובן ההנחיה היא להשתמש בשום שכל בכלים האלה, עם עקרונות של העסקה שוויונית, והעסקה שלא חלילה תפגע בצלמו של אדם כעובד וכולי.

מבחינתי יש דבר אחד שצריך לצאת מהישיבה הזאת היום, אחרי שנשמע ונסגור את כל הדברים. הצעת המחליטים שהוגשה על ידי משרד השיכון, לצערי הרב, כרגע לא מתקדמת בגלל התנגדות של משרד הפנים לעניין הזה. דיברתי עם שר הפנים כמה פעמים, ואני רוצה לשמוע את העמדה שלכם. לפחות עד עכשיו היו סיבות, בדיקות כאלה ואחרות, נגמר זמן הבדיקות. צריך להעלות את זה לישיבת ממשלה ובממשלה יחליטו. אם הממשלה תמצא לנכון שאין בכך צורך כרגע, שהם יקבלו את ההחלטה הזאת וייקחו את זה על עצמם. אני לא מוכן בשום פנים ואופן שההחלטה הזאת לא תדון בישיבת הממשלה ביום ראשון. אני מציע שהיא תאושר, אני מקווה שהיא תאושר – אני גם בטוח שהיא תאושר. הממשלה סוברנית לעשות מה שהיא רוצה, אבל לא יכול להיות שאנחנו ניתקע עם העניין הזה.

אני אתחיל עם משרד השיכון, איפה אנחנו עומדים? האם דייקתי בדברים שלי? האם לא דייקתי? מהי עמדתכם ומה אתם עושים? תקשיבו כולם, הרי בסוף משרד הפנים לא מטפל בחקלאות ולא מטפל בבנייה, זה לא העיסוק שלו. העיסוק שלו הן הרשויות המקומיות וכולי, הוא מטה הרוחב. רשות האוכלוסין בעניין הזה הוא צומת מרכזי שחייב את ההירתמות של משרד הפנים לצורך העניין הזה, אבל אתם הלקוח. אני שואל מה משרד השיכון עושה או חושב לעשות? תני לנו תמונת מצב, בבקשה.

אני יועצת משפטית במשרד הבינוי והשיכון. כפי שנאמר בהתאם לצורך שאנחנו זיהינו אצלנו במשרד, הפצנו ביום רביעי טיוטת החלטה למשרדים, שמדברת באופן עקרוני על הבאת עובדים שלא באמצעות הסכמים בילטרליים. אנחנו חושבים שעדין צריך להחיל באופן חד-צדדי את כל עקרונות ההסכמים הבילטרליים, כדי לאפשר עד כמה שאפשר מצב של הגנה הרמטית על זכויות העובדים. אנחנו בשיח בין-משרדי, מחכים לעמדות המשרדים לגבי הצעת ההחלטה לפני העלתה לממשלה.

את משפטנית לא דיפלומטית, הבנתי שיש שיח, השיח הזה מתקיים כבר שבוע פלוס. אני רוצה שתגידי לנו איך אתם גורמים לכך שהנושא יעלה לדיון בממשלה. מי תוקע את זה כרגע? למה זה תקוע?

כדי לעלות לממשלה אנחנו צריכים דיון במשרד המשפטים, כפי שהבטחנו בפעם הקודמת. פני כן צריך לסגור את המתווה בהחלטה, ובעניין הזה אנחנו בשיח עם משרדי הממשלה השונים. כדי לסגור את המתווה, מחכים לעמדות חלק מהמשרדים, שנמצאים כאן ואפשר לשאול אותם לגבי זה.

כן, אבל אני לא צריך לעשות את העבודה הזאת במקומכם? האם את יודעת שיש משרד שמתנגד? ואם כן איזה משרד? ונשאל אותו את השאלה.

לא קיבלנו התנגדות מאף משרד. אני יודעת שמשרד הפנים עדיין נמצא בדיונים פנימיים אצלו לגבי המתווה.

גם אני יודע. אני שואל את השאלות רק כדי לקבל את התשובה הפורמלית.

זה המצב כרגע. אנחנו מחכים למתווה כדי שנוכל לזקק ולהגיע למתווה מוסכם, ואז להעלות את זה בדרך הרגילה, באישור משרד המשפטים, לממשלה.

מה ההתלבטויות ומה הבעיות? אנחנו עדיין לא יודעים, תכף נשמע אותן. אני אתחיל מהקל אל הכבד. משרד החוץ, עמדתכם לגבי התסקיר הזה.

אנחנו אמורים לעשות דיון פנימי אצלנו, כמו שנעשה בנוגע למתווה החקלאות. נעשה אצלנו דיון פנימי ונגיש את העמדה שלנו.

למה הדיון הזה לא נעשה עד עכשיו?

עד עכשיו התעסקנו בחקלאות.

אבל יש תסקיר כבר שבוע.

נכון, נמצא איתנו תובל בזום, מאגף משפט אצלנו. למיטב ידיעתי עדיין לא מסרנו עמדה בנוגע לתסקיר.

אוקיי. למיטב ידיעתך, האם אתה רואה איזשהו הבדל או בעייתיות? הרי תמכתם בהחלטה לגבי החקלאות.

אני מניח שלא. כמו שבסופו של דבר מסרנו עמדה שלא מתנגדת בתחום החקלאות, אני מניח שאותו דבר יהיה בנוגע לתחום הבינוי. העמדה שלנו באופן עקרוני היא שעיקר המסה של העובדים שיגיעו לפה, גם אחרי המשבר הזה, במסגרת ההסכמים הבילטרליים, זו הפלטפורמה הכי טובה.

חד-משמעית.

ולכן, אנחנו מנסים לייצר מוצרי מדף נוספים, כמו ההסכם שנחתם ביום שישי שעבר. אבל אם המדינה נמצאת במצב של לחימה ובמצב של מצוקה, או בתקופה שהיא קצובה בזמן וגם קצובה במספר הפועלים, אני מניח שהעמדה שלנו היא כן.

זה בעצם מופיע בהצעת המחליטים. גם קצבת זמן וגם קצבת כמות.

כן, כן.

זה אומר שזאת העזרה הראשונה. מי האיש של משרד החוץ בזום?

תובל.

זה רק אומר שאם לא יעשו דיון, ביום ראשון לא תהיה החלטת ממשלה. השאלה האם זה יכול לקרות.

סבלנות.

תן לו שנייה. לגבי התסקיר?

נעביר לכם.

הוא אומר שזה יכול לקרות היום. בואו נסתכל על הזמנים.

נכון, זה לא יכול לקרות היום – זה חייב לקרות היום.

היום או מחר.

מבחינתם הם יכולים לתת את זה. אני אומר שמבחינתי, הדיון הזה צריך להיות בממשלה, שיחליטו שם מה שיחליטו. השר הזה ישכנע את השר השני – לא מעניין אותי.

רק שלא יחליטו לדון בזה בשבוע אחרי.

אם זה עולה ביום ראשון, יש אצלנו עבודה פנימית מסודרת. זה עובר ללשכות וזה מתוכלל ובסוף מקבל את ההחלטה. ואם זה עולה ביום ראשון, עד מחר לכל המאוחר תהיה עמדה.

אוקיי. תובל, בבקשה.

אין לי מה להוסיף למה שחגי אמר. ברגע שנקבל את הנוסח המעודכן אנחנו נדון בזה וניתן את ההחלטה שלנו. אנחנו עובדים לפי הלו"ז שאומרים לנו ולפי מתי שזה אמור לעלות לממשלה.

אוקיי. אפרת, תעדכני אותנו בבקשה. הנוסח הופץ על ידכם, אבל לא הופץ על ידי מזכירות הממשלה.

זה עדיין בעבודה ממשלתית. כמובן שהמשרד היוזם שולח טיוטה למשרדים, מקבל את העמדות ורק לאחר קבלת כל האישורים הוא מעלה את זה לממשלה.

העמדות יכלו להגיע עד עכשיו, וזה יכול היה לחכות רק עד שמעלים את זה לסדר-היום. לאיזהgo מחכים עוד? כל עוד שבמשרד הממשלתי לא רואים שזה מופיע בסדר-היום, המשרד לא מתחיל לטפל בזה?

לא, לא, לא. מה שקורה הוא שבהחלטת ממשלה צריך לקבל את עמדת השרים הרלוונטיים. ובמסגרת ההצעה רשום מהי עמדת השרים הרלוונטיים. הרי לא ניתן לקדם החלטה כזאת בלי שרים שהם אינהרנטיים לתהליך, מחכים לעמדות שלהם ורק אז נוכל להתקדם.

משרד האוצר, כאן?

אמורים להיות בזום.

בזום? המל"ל? כן. עמדתכם, בבקשה.

אנחנו כמל"ל לא עסקנו בסוגיה הספציפית הזאת. אנחנו ממוקדים במתן מענה לכוח אדם חיוני, והצורך הגדול והחיוני ביותר היה בתחום החקלאות.

זה לא נכון, זה פשוט לא נכון.

איך הגעתם לזה? זה נכון שבחקלאות זה חיוני מאוד.

זה – גם חקלאות.

בסדר, הוא במקום הראשון. מי במקום השני?

אנחנו נתכלל עמדה ונעביר אותה.

הבנתי, טוב. אני אגיד לך למה, כי השתמשו בשמכם לאורך כל התקופה הזאת במשרד הפנים, במל"ל וכולי. הבנתי, כרגע לא גיבשתם עמדה, ולא עסקתם בעניין הזה עד עכשיו.

לא עסקנו בעניין הזה.

יעקב, אפשר שאלה?

כן.

המל"ל מתכלל את זה ותקומה מתכללת את הפינוי. מי מתכלל את המתכללים?

שאלה מצוינת.

תקומה היא רק ליישובי העוטף.

נכון, אבל יש לזה רלוונטיות למספרים.

יש לזה רלוונטיות בתוצאה.

לא, גם לדרך. אם תקומה מחליטה שצריך לשקם נניח 15 יישובים, יש לזה משמעות ישירות - - -

שמעת איתי פה, כשהיה כאן קבלן תשתיות גדול, שאמר שהוא קיבל טלפון ממשרד ממשלתי מתקומה. שאלו אותו אם הוא יכול להיערך לעבודה כזאת? הוא אמר, איך אני יכול להיערך אם אין לי פועלים?

לכן אני אומר, מהתכלול של המל"ל מי מתכלל את תקומה? אתם יושבים ביחד?

אנחנו מתכללים נושאים של ביטחון לאומי.

אני שאלתי אותם האם מסיבה אחרת – הם לא בחלק הטכני של העניין – יש מבחינתם מניעה שמה שעבר בחקלאות יעבור גם בבנייה?

אין לי עמדה בנושא הזה.

הבנתי. לא טיפלתם בטיוטה, כלומר גם לא נתתם שום חוות דעת לשר הפנים שיש לו מניעה לעשות את זה, נכון?

נכון, אין לנו עמדה בנושא. זה אומר שלא טיפלנו בזה, ושאין לנו מניעה או אישור לעשות את זה.

יפה, לא טיפלתם עד עכשיו. לפחות תירוץ אחד ירד וגם התירוץ השני ירד.

כמה זמן תיקח העמדה?

השאלה האם אין חסם?

תקשיב, סימון. לצערי הרב, אני צריך להגיד לך כאן את מה שהשתדלתי לא להגיד – מישהו תוקע כרגע את התהליך. לצערי הרב, משרד מסוים תוקע את התהליך לפחות בחלק העליון שלו, ואני לא מצליח להבין למה. רשות האוכלוסין, בבקשה.

אני מנכ"ל רשות האוכלוסין ואיתי נמצאת ענבל משש, ראש מינהל עובדים זרים, שחזרה אתמול ב-02:00 בלילה אחרי שהייתה יומיים במולדובה, כדי להביא עובדי בנייה כמה שיותר מהר. גם סגרה שישה מחזורי גיוס לשנה. בגלל שאנחנו יושבים בוועדת הפנים, אני רוצה להגיד משהו אחר. אני חזרתי מאילת ומים המלח, פתחנו מרכזים של רשות האוכלוסין בים המלח, באילת, בשפיים, בעין גדי ובכל מקום אפשרי, החל מהיום השלישי למלחמה כדי לעזור למפונים. הונפקו מעל 6,000 תעודות זהות למפונים.

אנחנו יכולים להגיד לכם שפגשנו הרבה מאוד אזרחים שחרב עליהם עולמם, חיבקנו ודיברנו איתם והרבה מהם איבדו את הבתים שלהם. ישבתי עם מזכיר קיבוץ בארי ועם התושבים, הרבה איבדו את הבתים והם לא יודעים לאן לחזור. ולכן, זה רק מחזק – וזאת הסיבה שהנפקנו להם תעודות זהות, כי אין להם איך להתקדם בחיים בלי תעודת זהות, אפילו ברמה הפיננסית מול הבנקים. קיבלנו הרבה מאוד שבחים על האנשים שעבדו וסייעו. זה משפיע על הלימודים, על החינוך ועל הכול.

לגבי העובדים הזרים בבנייה. כרשות אוכלוסין כבר ביום השני הבנו שאנחנו בבעיה. לא חיכינו, הבנו שיש בעיה ושאנחנו צריכים לפעול בדרכים בלתי קונבנציונליות ובאופן חריג. כל מה שהיה לא קורה כרגע, ועכשיו אנחנו צריכים לפעול בדרכים אחרות. עם זאת, בזהירות המתבקשת כי יש הרבה מאוד השתוללות בשוק וזה בסדר, וזה נכון שזה כך, אבל זה חייב להיכנס למסגרת ולסדר מסוים, כי אם לא אנחנו נוצף בעובדים שלא יבואו לעבוד אלא להגיש בקשה למקלט. לדוגמה, הצביעו לנו על המפה מאיפה אפשר להביא עובדים, אבל אי-אפשר להביא עובדים ממדינה ששולטות בהן כרגע חונטות צבאיות, ושברור לי שברגע שהם ינחתו פה הם לא ילכו לעבוד בבנייה או בחקלאות.

אף אחד לא מבקש.

נכון. יצאו 3,784 עובדי בנייה ממדינת ישראל, שהם לא פלסטינים. בנוסף לא נכנסו כ-20,000 פלסטינים.

מה זאת אומרת יצאו?

יצאו מישראל. עזבו 3,784 מתחילת המלחמה. בוקר טוב, חבר הכנסת רביבו. מבחינת הפעולות שנעשו, וחשוב שתכירו, קודם כול, הערכה גורפת להרבה אנשים שעובדים פה בכל המגזרים: בנייה, חקלאות, סיעוד, מלונאות וכדומה. אישרנו להחזיר עובדים שהיו פה ויכולים לחזור. החלטת הממשלה של שיכון 20,000 נוספים מביאה ל-50,000 – עברה. החלטת הממשלה להביא 5,000 עובדים בחקלאות – עברה. כבר נחתו פה 20 איש לפני כמה ימים, ויש עוד 270 איש שמתארגנים כרגע במלאווי. יש 250 שמתארגנים בסרי לנקה. חתמנו הסכם עם סרי לנקה ביום חמישי האחרון, ואנחנו מקווים להרחיב אותו גם לתחום הבנייה, כדאי שתכירו, יש את ההסכם עם הודו, שנחתם על ידי צד אחד, זה יהיה game changer. אני שירתי בהודו שלוש שנים, זאת מדינה שיש בה 1.4 מיליארד איש והרבה עובדים.

יש להם גם הרבה עובדים בתחומים האלה.

מי שבנה את כל המפרץ הפרסי, ואת איחוד האמירויות ואת דובאי.

מונדיאל בקטר.

הם בונים שם שנים, אני מכיר את זה לא מהיום וזה פוטנציאל מדהים. התחלנו עם ההסכם הזה לפני למעלה מחצי שנה, לא עכשיו במלחמה, מתוך הבנה שזה המקור הבא שממנו אנחנו צריכים להביא עובדים. בנוסף לסינים ולאחרים.

אל תזכיר את הסינים עכשיו, הם לא רלוונטיים.

לא משנה, אבל הם פה והם עובדים. והרבה מהם לא עזבו.

מי שפה הוא פה, אבל מי שלא פה הוא לא פה.

עדיין יש מאגר של עובדים שעובד גם ביום של אחרי המלחמה.

בסדר גמור.

אגב, הסינים בתחום הבנייה - - -

אמרתי מקודם שיש בעיה.

אייל, מבחינת הודו. יש הבחנה שמראה שיש שם 200 מיליון מוסלמים, וחלק מהם גם עם דעות – לא עלינו. יש איזושהי בדיקה? איזושהי הבחנה האם מדובר במוסלמים?

יש בדיקה ואני תכף אתייחס לזה. אני לא נכנס עכשיו מוסלמים או לא מוסלמים. שירתי בהודו, יש מוסלמים שהם לא - - -

מסכים איתך. אבל בפן של המוסלמים יש גם אנשים עם דעות - - -

אני כבר אתייחס לזה וגם לעיכובים, אני רוצה להוסיף עוד כמה דברים. קודם כול, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו משאירים את העובדים. כדי להשאיר את העובדים, ענבל, ולזכותה יאמר ולזכות הצוות שלה, שהתרוצצו מהיום השני למלחמה כולל באזורי לחימה, כדי לראות שהעובדים בסדר. חילצנו לא מעט עובדים יחד עם הצבא ועם פיקוד העורף שהיו באזורי לחימה, והוצאנו אותם. מצאנו 120 עובדים שהיו זרוקים באתר בנייה, אף אחד לא היה שם. קיבלנו טלפון, וענבל הפעילה מישהו ותוך דקה הוצאנו אותם משם יחד עם הצבא.

סודרה להם עבודה במקום אחר?

כן. לקחנו ממקומות מסוימים והעברנו למקומות מסוימים מתוך כוונה שאנחנו צריכים לשמר את הקיים, כדי שלא יעזבו. דיברתי באופן אישי, משרד החוץ דיבר, שר הפנים ארבל דיבר עם הרבה מדינות, עם כל השגרירים הרלוונטיים, על מנת לשמר אותם. כדי שירגישו שאנחנו מחבקים אותם ושאנחנו שומרים עליהם, מתוך הבנה שאנחנו לא רוצים שהם יעזבו, היה צורך בשימור.

דבר שני, לבנות אסטרטגיה – אנחנו מביאים עכשיו עובדים – שתהיה במסגרת הסכמים בילטרליים שזה הדבר הרגיל. דבר שני, לעשות פיילוטים עם משרד החוץ, פיילוטים נקודתיים למדינות מסוימות, למדינות שבדרך כלל לא פנינו אליהם. כפיילוט אנחנו יכולים לעשות mou מהיר, ולהביא כמה שיותר מהר עובדים.

שלא במסגרת הסכמים.

שלא במסגרת ההסכמים.

איך אתה עושה את זה אם אין החלטה?

לא צריך לזה החלטה, אתה עושה mou עם מדינה ומביא אותם. אנחנו רק צריכים לבנות את התהליך.

למה אנחנו צריכים החלטה כזאת מהירה, שיש תסקיר חוק שעומד כבר שבוע ימים ומעלה אבק?

אני תכף אגיע לזה. אנחנו עובדים בפיילוטים.

תקראו לזה פיילוט, תקראו לזה פיילוט.

בדיוק.

אדוני המנכ"ל, יש עוד אפשרות בעיניי. להביא עובדים ממדינה שיש לנו איתה הסכם בילטראלי, שלא בתוך אותו ענף – ניתן לפרוץ אותו.

אני מעדכן אותך. אדוני היושב-ראש, מכובדי, מבחינתי אנחנו צריכים לצאת עם דבר אחד, שביום ראשון תסקיר החוק הזה יעלה על שולחן הממשלה.

קראתי את מה שאמרת ואני מגבה אותו.

חד-משמעית, אסור לנו לעצור את זה. ואני מקווה שעד סוף הישיבה נגיע למסקנה הזאת.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני לחלוטין מגבה את הגישה הזאת.

יש מי שחושב אחרת, כרגע.

אף אחד לא חושב אחרת. אני ממשיך, אנחנו עושים פיילוטים, אנחנו מנסים להביא ממדינות וכולי. כמו שאמר חבר הכנסת רביבו, אתמול דיברנו עם סרי לנקה, שמהם נביא גם עובדי בנייה. סיעוד וחקלאות עשינו בשבוע שעבר, חתמנו ביום חמישי על חקלאות, ואמרנו שנביא גם בנייה כי הם בונים במדינות המפרץ.

דיברתי אתמול עם שגריר גיאורגיה, עם לאשה, לפני שהוא נסע. ביקשתי ממנו לדבר עם הממשלה שלו שיראו אם הם יכולים לבוא.

אני רוצה לעצור אותך בדבר אחד, אנחנו נגיע לאט לאט לסוף ויש לי סבלנות. לגבי עובדים חוזרים, האם נפתחו כל השערים בעניין הזה?

נפתחו, אבל זה צריך להיות מסודר.

יש עדיין בעיות?

אני רק אחדד לגבי העובדים שנפתח עבורם. אני יו"ר תאגידי כוח אדם זר לבניין.

תתייחס רק לזה.

יצא נוהל לגבי מולדובה, לגבי המדינות האחרות עדיין לא יצא נוהל. נכון לרגע זה, עדיין לא קיבלנו את הקבצים המאושרים כדי להביא את העובדים, זה נמצא בעבודה. שלחנו קרוב ל-3,000 עובדים כדי להחזיר אותם מיידית, שוחחנו עם 3,000 ודיברנו איתם.

לא רק מולדובה.

גם מולדובה וגם סין. רובם מולדבים, בערך 70% מולדבים ו-30% סינים. שלחנו את הקבצים למת"שים לרשות האוכלוסין, וכרגע נאמר לנו – הם עושים עבודה אני לא אומר חלילה שהם לא עושים - - -

אני רוצה תוצאות.

כבוד היושב-ראש, אני רק מציג לך את התמונה. כרגע אנחנו מחכים במולדובה. הובטח לנו שביום שני – אחרי שדיברו עם סיני שהוא הגוף במולדובה שצריך לאשר סופית – אנחנו אמורים לקבל את הקבצים הסופיים. צריך להאיץ את זה כדי שזה יהיה הרבה יותר מהר.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תכף נקבל סקירה, ראש המינהל לעובדים זרים חזרה רק לפני כמה שעות ממולדובה. היא נכנסה ב-02:00 בלילה הביתה.

ענבל, את רוצה להתייחס?

רגע, תנו לי לסיים.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כשהוא יסיים, היא תתייחס לזה. היא חזרה רק לפני כמה שעות.

ענבל חזרה רק לפני כמה שעות, היא נכנסה הביתה ב-02:00 בלילה, חבר'ה.

אני רוצה למקד את הדיון על המסה הגדולה שאנחנו מדברים עליה כרגע בתסקיר החוק שנמצא. הדברים האחרים גם מעניינים מאוד, אבל תנו לנו תשובות מתי זה משתחרר לאנשים.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני אעדכן, ברשותך. יש לי עדכון ביניים מהפגישה שקיימתי אתמול עם שר הפנים, קבענו היום פגישה נוספת. ההנחיה עד כדי כך גורפת, שבדעתו להחיל החלטה באופן מיידי לביטול הוועדות ההומניטריות. כלומר, זה שינוי גישה של 180 מעלות, אני מבין ומקבל את זה. ואני רואה את זה, כשפקיד בכיר נוסע מעכשיו לעכשיו לחו"ל כדי להביא באופן מיידי עובדים – כי עושים, לא כי לא עושים.

הבקשה של משרד השיכון והבינוי היא שהוא יהיה המשרד שיקבל בסופו של דבר את כל הבליסטראות, ושאותו ישאלו למה לא בונים. הוא הגיש תסקיר חוק, ועד לרגע זה הוא לא משובץ לדיון בממשלה.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

רציתי להציע לך שנבקש להגיע לישיבת הממשלה ונצרח: תעבירו, תעבירו, תעבירו.

אני לא רוצה להגיע לישיבת ממשלה, אם הייתי רוצה להגיע הייתי מגיע בדרך אחרת, עם הסכמים קואליציוניים. אני רוצה שזה יקרה.

אפשר שאלה? אחרי הדיון הממשלתי - - -

אני יכול רק לסיים? חבר הכנסת.

אתה מודאג שאני שואל שאלה? אתה לא רוצה שאני אשאל?

כן, כן.

אוקיי, תסיים. אני מעדיף שהמנכ"ל יסיים, כי יש לו עבודה חשובה וצריך לשחרר אותו לעבוד.

אמרתי שאנחנו עושים הסכמים ופיילוטים. הדבר השלישי הוא באמת הדבר החריג, להעביר באמצעות חברות פרטיות בהגבלה של לוחות זמנים וכולי, את זה כבר עשינו בחקלאות.

אדוני היושב-ראש, את התסקיר שמשרד השיכון העביר עשינו יד ביד, כתף אל כתף. אנחנו מביאים ביחד את גורמי המקצוע, כדי למצוא פתרונות כמה שיותר מהר. אנחנו מבינים את המצוקה, אנחנו מבינים שאין לנו פלסטינים – גם זה נושא לדיון וגם אותו אפשר לפתור. אבל כרגע אין לנו את זה, ואנחנו נמצאים במצב שצריך להביא ממדינות אחרות.

צריכים להבין כמה דברים, מדינות לא מתנדבות. שאלת על הפיליפינים? דיברנו עם הפיליפינים כבר כמה פעמים שישלחו את העובדים שלהם. הם אומרים, אין בעיה, אחרי המלחמה נשלח. לא כולם מתנדבים. גם מדינת ישראל מחלצת את האזרחים שלה כשיש מלחמות במדינות זרות.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בדיון אתמול בלילה ניהלנו דיון בנושא הפיליפינים. נדבר על זה יותר מאוחר, אני לא רוצה לקטוע אותך, כי גם חבר הכנסת שירי רוצה לדבר. סימון דוידסון לא סתם אמר פיליפינים, היה מישהו אתמול שהגיע ואמר. אני רוצה לתת לאייל לסיים, ואחר כך כי יש לי שאלה מורכבת.

אני מכיר את הנציג של הבחור שהיה שם, הוא התקשר אליי ואמר לי שהוא רוצה לעשות ביזנס. אמרתי לו שאני לא עושה ביזנס.

תקשיב, אייל, אני לא רוצה לטייל בכל העולם עכשיו. תיקחו מהפיליפינים, הם יבואו או לא יבואו, הם מפחדים מהמלחמה או לא מפחדים מהמלחמה – זה לא מעניין אותי. אני שואל אותך כאיש מקצוע, ואתכם כאנשי מקצוע, האם יש מניעה מקצועית שמבחינתה אתם לא יכולים לאשר את התסקיר הזה ביום ראשון? עמדת משרד הפנים, אני רוצה עכשיו. אחר כך נעשה הערכות מי יבוא, מי מפחד ומי לא מפחד, פיליפינים, סרי לנקים – אני שואל כרגע על ההחלטה הזאת.

כמו שרשות האוכלוסין יזמה הבאת עובדים דרך תאגידים פרטיים בחקלאות. אם הם חושבים ככה, תחשבו מה חושבים - - - עם זאת בנייה זאת לא חקלאות, כי צריך להביא עובדים מקצועיים. אתה לא רוצה להביא כל אחד, צריך להביא עובדים שיודעים לעבוד, שעושים את המבחנים. אנחנו בוחנים את המדינות, ואנחנו בוחנים איזה אנשים אפשר להביא.

גם אם תקבל החלטה ותתקבל החלטה בממשלה – והיא תתקבל. בינתיים מושכים את הזמן. אתה יכול לעשות אחר כך, תוך כדי תנועה, את כל המיונים ואת כל הסיווגים האלה. אתה לא חייב לעשות את זה עכשיו, מה זה בוער כרגע להחלטה הזאת? אייל, אני שואל שאלה, אתה יודע כמה אני מעריך אותך, וסיפרתי את זה פה לחברים ויעידו כותלי החדר הזה.

אני מעיד גם.

בקורונה אחד האנשים עם הראש הכי גדול שהיה במשרד החוץ היה אייל, יום ולילה, לילה ויום. אני שואל שאלה, יש תסקיר שהוגש על ידי משרד השיכון, לאחר הישיבה אצלנו כאן, למה לא מעלים את זה לסדר-היום? מאשרים או לא מאשרים תעשו מה שאתם רוצים, קחו אחריות. האם יש מניעה מקצועית לעניין הזה? את כל ה-fine tuning תעשו אחר כך.

זה בשיח, עדיין לא מיצינו את השיח.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו עושים את ה- fine tuningעכשיו כדי לעשות את זה בצורה מסודרת, וכדי שיהיה לנו תהליך עבודה מסודר.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הוא שואל בדיוק הפוך.

לא. זאת לא החלטה דקלרטיבית, זאת החלטה יישומית. ולכן, עוד לא מיצינו את השיח המקצועי גם עם ההתאחדות, גם עם התאגידים וגם עם משרד הבינוי והשיכון.

האם אפשר לגמור את זה היום או מחר, כדי שזה יעלה ביום ראשון לישיבת הממשלה? כן או לא? זה מה שמעניין אותי עכשיו, כל שאר הדברים זה הרבה עבודה ועוד הרבה דברים והכל מצוין. אני שואל שאלה, האם מבחינתכם אפשר לתת go ולהעלות את זה לישיבת הממשלה?

אני אסיים את העבודה המסודרת ויהיה go – זאת האמת. אנחנו באמת עובדים ואנחנו מאמינים בזה. אמרתי לך את זה לא פעם אחת, אתה מכיר את העמדות שלנו, אנחנו צריכים לתת תשובה כמה שיותר מהר, זאת האחריות שלנו ואנחנו לא בורחים מהאחריות. אנחנו רוצים להביא כמה שיותר עובדים לישראל כרגע כי אנחנו מבינים שזה מה שצריך, בכל דרך אפשרית רק שזה יתנהל מסודר. אנחנו לא רוצים להביא עובדים שינחתו פה ובמקום לעבוד בבנייה עם החבר'ה, הם ילכו - - -

אייל, אייל, אנחנו ניהלנו כאן – ויעידו חבריי – ישיבות מההתחלה, הלכנו בדרך הרגילה והסלולה, לא קפצנו ישר לפתרון. היו חברי כנסת שבאו וטענו ויכול להיות שהם גם צדקו. אבל כשאני בודק תהליכים אני מתחיל מההתחלה, ועשינו את זה אחד לאחד, עד שהתברר לנו – גם בעזרת משרד החוץ, חגי שנמצא כאן – שאנחנו משחקים בנדמה לי. אני רוצה להזכיר לך, בישיבה הראשונה שהייתה פה תקוותנו הגדולה הייתה סין, והתברר שאנחנו רחוקים מלהגיע להסכם.

יש הסכם.

רגע, למימוש ההסכם.

יש הסכם. הם עובדים עכשיו על מאגר של 3,000 עובדים שביקשנו קודם. במהלך השנה האחרונה נחתו 7,000 עובדים, כן יש יכולת.

אבל לא דיברנו על 3,000.

כי זאת הייתה בקשה מוקדמת שלנו ועכשיו עובדים על המאגר שלהם.

בסדר, 3,000 זה מצוין. אני מדבר על המסות.

בסדר, החלטת הממשלה השתנתה לפני יומיים.

ענבל, אני לא בא בטענות. זה בדיוק העניין.

זה בסדר גם לבוא בטענות.

אני יודע שאתם פועלים, ויורים לכל הכיוונים, ומתכללים את הדברים ועושים, ויש לכם מאיתנו את מלוא ההערכה. אנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו להתנהל באופן הרגיל. החלטה כזאת משחררת אתכם אחר כך בכל ה- fine tuningשתעשו גם תוך כדי תנועה. אני לא רוצה שיפגעו בזכויות העובדים ואף אחד לא רוצה את זה כאן, אבל אנחנו רוצים לפתוח את האפשרויות כדי שכל הכלים יהיו על השולחן. ויש כלי שיושב שבוע, תסקיר, ומעלה אבק.

אני רוצה לדעת ואני מבקש – יש לנו זמן עד סיום הישיבה ואם צריך תצאו להתייעצויות – לקבל עמדה סופית שלכם. מתי אתם חושבים שרוצים להתחיל את זה ונותנים go מבחינתכם? ברגע שתיתנו את ה-go להעלות את זה לממשלה, כל המשרדים יצטרכו מהר מאוד לסיים את חוות הדעת שלהם ונראה שחוות הדעת שלהם לא תהיה מפתיעה משום כיוון. כולם תומכים בזה, שמענו את עמדת המל"ל – היא לא אמרה שהם תומכים, אני מתקן.

אני מצטערת אנחנו לא עסקנו בנושא הזה. אין לי עמדה לחיוב.

אני רוצה לספר לך משהו, מישהו השתמש בשם שלכם בשבוע או בשבועיים האחרונים בעניין הזה. צריך לפתוח במל"ל חקירה מי עשה את זה.

אבל בתזכיר החוק המל"ל לא מוזכר בכלל בעמדת שרים אחראים או במשרדים אחראים.

זה בהחלטה, לא בתסקיר.

בהחלטה? אז מה בתסקיר.

זאת צריכה להיות החלטת ממשלה.

המל"ל נותן את חוות דעתו בדברים שיש בהם השפעות בעניינים כאלה ואחרים. כשאתה מטפל במשהו ואומרים לך שהמל"ל ביקשו, ואז עושים לך ככה עם העין. שמענו, שמענו פה.

שלא דיברו איתם.

זה לא מעניין, אני לא פותח ועדת חקירה.

לא, אני רק שואל.

כן, בדיוק, שמענו את זה. זה הכול. שמענו את עמדת משרד החוץ, וגם את משרד הפנים ברשות האוכלוסין לא רואים מניעה לדבר הזה. הם רוצים להביא את זה בצורה הכי טובה. אוקיי, תביאו את זה בצורה הכי טובה. אייל, אני מבקש – אם אפשר, ענבל תעדכן אותנו בשאר הגזרות – תצאו להתייעצות ותדברו על העניין הזה עם השר, אני רוצה לקבל תשובה בנושא הזה. משרד השיכון נהיה נורא נחמד – אני לא יודע איך נהייתם כאלה נחמדים.

מכובדי, היושב-ראש, זה לא שייך לבדיקת השר.

איפה מיכל? מיכל, את היום בתענית דיבור?

אני תמיד בן-אדם נחמד.

אבל איך אתם נותנים לדבר הזה להיתקע ולא לזוז קדימה?

מבחינתנו יש צורך חשוב ומיידי לעשות את זה, ולא סתם כתבנו את הצעת ההחלטה.

אפשר להגיד קריטי.

קריטי, קריטי, קריטי.

קריטי. אגב, לא רק לשוק הבנייה, שוק הבנייה מהווה 7% מהתל"ג. יש פה השפעה קריטית לכל המשק.

בנקים יקרסו.

בגלל שאנחנו חושבים שזה אחד הדברים, לדעתי, הכי חשובים בעת הזאת שצריך להביא, הבאנו את הצעת ההחלטה כבר ביום רביעי שעבר. אנחנו לא רק רתומים, אנחנו גם עובדים מאחורי הקלעים בלי סוף, כי אנחנו חושבים ומבחינתנו, זה הדבר ההכי חשוב על סדר-היום. אנחנו מקווים להגיע ולקבל את ההסכמות של כל שאר המשרדים ולהתקדם איתם, אבל את מה שניתן לעשות אנחנו עושים. אנחנו באמת חושבים שזה הדבר ההכי חשוב שנמצא אצלנו על סדר-היום.

יש שיח אצל השרים ובין המשרדים. עכשיו בארבע עיניים, למי את פונה או אתם במשרד פונים כדי לקדם את זה? מי המתכלל? מזכיר הממשלה? מנכ"ל משרד ראש הממשלה? מי?

יש נוהל.

לא, לא, לא. יש נוהל רגיל בהצעת ההחלטה. הצעת ההחלטה מופצת על ידי הלשכה המשפטית ללשכות המשפטיות הרלוונטיות ולגורמים המקצועיים, והם אמורים לתת את העמדה.

בישיבה לפני שבוע וחצי, נאמר על ידי כל המשרדים – כולל משרד המשפטים וכולם – שאתם הולכים לעשות ישיבה ביניכם.

עשינו, היא התקיימה.

התקיימה.

הישיבה במשרד המשפטים לא התקיימה. אצלנו הייתה ישיבה.

אני כל כך לא אוהב לתחקר על הדברים האלה, אבל אין לי ברירה.

קודם כול, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין, הייתה גם ישיבה מקצועית שנעשתה בנושא הזה, דובר על האפשרות למתווה. יש גם גורמים ששולחים מתווים כל היום לגבי איך אפשר לעשות את העבודה, כך או כך, או כך. בסוף, בגלל שרשות האוכלוסין וההגירה הוא הגורם המיישם והוא השחקן המרכזי, אנחנו צריכים את ה-input שלו. זה לא שלא התקיים שיח.

אתם צריכים מה?

אנחנו צריכים את העבודה איתו, ברור. אבל אני לא חושבת שיש פה משהו שדורש שאני אשבור פה כלים – אנחנו צריכים עבודה משותפת.

אבל זה מתקדם?

אני מאמינה שכן. כן.

אני איש מאמין, אבל אני שואל כבר שבוע ימים.

אנחנו מחכים להתייחסויות, כן. לפי הנוהל של טיוטות מחליטים, עד שמישהו - - -

כל עוד שאין את ההתייחסות שלהם, אתם לא יודעים לרוץ קדימה.

לטוב ולרע.

רק שלהם? או שיש עוד משרדים?

יש עוד משרדים.

הם השורש, הם הצומת. הם היו פה ואף אחד לא אמר שהוא מתנגד.

בוודאי שאנחנו גם מחכים להתייחסות של משרד העבודה, ואנחנו מחכים להתייחסות של משרד החוץ, הכול בסדר – 100%. אבל בסוף השותף המרכזי או הרגולטור, המיישם, השחקן הוא - - -

לא השותף. המניע של זה – אי-אפשר בלעדיו, המפתחות אצלו.

אני מתפרץ שנייה. העבודה לא סתם נמשכת זמן, שבוע בעולמנו. אנחנו ארבעה שבועות באירוע ויש מלא דברים שלא טופלו עדיין. אני שואל – אייל יצא – ובטוח שיש משמעות למשך הזמן של העבודה שהם צריכים לעשות כדי לאשר את תסקיר החוק הזה.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תפיסת עולם לגישת העבודה.

למה לא טופל? עברה החלטת ממשלה. מאריכים רישיונות של עובדים קיימים, כבר יצאנו למולדובה ופתחנו מחזור גיוס נוסף, עבדנו על מחזורי גיוס נוספים.

זה במסגרות הקיימות.

פרסמנו מתווה להחזרת עובדים שהיו. למה לא טופל? אנחנו עובדים סביב השעון. למה לא טופל? אתה מדבר על גיוס והבאה פרטית? זה עדיין בשיח מקצועי עם המשרדים השונים, ובשיח משפטי כולל פגישות שנערכו גם התאחדות בוני הארץ, גם שיח עם התאגידים וגם פגישה אצל שר הבינוי.

לא הבנתי, איך הבנת ממה שאמרתי שלא טופל?

הדברים רצים. זה לא שנפגשנו ועכשיו אנחנו נפגשים שוב פעם.

רגע, רגע, אני לא מבין. את הבנת שאני אמרתי שהדברים לא טופלו?

זה מה שאמרת? אלא אם כן שמעתי משהו אחר.

אז שמעת משהו אחר.

הפוך הוא ניסה להגן עלייך.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

הפוך, הוא אמר הפוך.

בדיוק הפוך. אבל נתתי לך שנייה לשחרר קיטור.

לא ישנתי הרבה הלילה, סליחה. אני רק סקרתי, סליחה. אני מתנצלת.

זאת לא הייתה סקירה, לא משנה הכול טוב.

אני גם הבנתי כמוך.

תודה.

שניכם לא הייתם מרוכזים. את היית בטלפון ואתה לא מרוכז כהרגלך.

גם אתה היית במולדובה? ברחת למולדובה, ארז?

לא, אני פה איתו.

כן, נאור, בבקשה.

אני טוען שהם עושים עבודה מקצועית, ויש משמעות לאנשים שהגיעו לפה. כשאני מנסה לקרוא את התסקיר, אני מבין שזה לא התסקיר.

זאת טיוטת מחליטים.

זאת טיוטת מחליטים והיא מופצת למשרדי הממשלה.

זוכרים שאמרתי שאני מבין שזה לא התסקיר, שנתנו לי לקרוא את התסקיר?

לא, לא. התסקיר עדיין לא יצא.

בסדר. אתה עדיין אומר שהוא יגיע לשולחן הממשלה.

הצעת מחליטים לשולחן הממשלה ביום ראשון.

בסדר, אבל יש משמעות לזמן שהם לוקחים, הם לא יושבים פרקדן על הגב.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני רוצה קצת לבאר וזה יהיה חלק מהנושאים שאני הולך לנסות לצלול אליהם. מכובדי, יושב-ראש הוועדה, מנסה לבדוק מה ניתן לשנות בסדר קבלת ההחלטות והביצוע, כדי שזה ייעל את התהליך. אנחנו לא מבקשים לדלג על הפרטים, אלא להדק שהתנאים יהיו נכונים ושנעמוד בתקנים ובדרישות. אנחנו נראה טוב, ונדאג לשלומם וביטחונם של העובדים, וגם לכאלה שיגיעו מקצועיים. אנחנו אומרים – אני מצטרף לגישתו – שביום רגיל לעבוד לפי הספר, זה בסדר גמור, וכך צריך להיות. אתה צריך לסיים תהליך כדי לעבור לשלב הבא, ואני מבין ומקבל, ואני לא רוצה לפתוח על זה דיון עומק. היום, כשאתה יודע שממדינה מסוימת אתה תביא עובדים, ואתה יודע שהצעת המחליטים תעבור, ואתה יודע שהתנאים האלה יושלמו ורק אחר כך אתה תלך לאפיין, לסכם, להביא, לדרוש, לגייס ולבחון – לא יהיה נכון. אתה יודע שיגיעו משם? בוא תתחיל את תהליך הגיוס, כי אתה יודע שיגיעו משם. אתה יודע שאתה הולך לקבל את האישור להביא מהמדינה הזאת? לך תתחיל לעבוד איתה כבר. אתה יודע שאתה עומד לחתום עם מדינה מסוימת? תתחיל לגייס, לקלוט ולמיין.

יותר מזה, אתה יודע שרק אחרי שהם יגיעו לבחינה הם הולכים להוציא בדיקת בריאות ותעודת יושר, וזה עולה כסף? קח סיכון, ותשפה אותם מראש. הם ישלמו את הכסף הזה, ויכול להיות שבעקבות בדיקת המקצועיות הם לא יעברו את המחסום שלך, והם הוציאו כסף לחינם ואתה שילמת על זה – זה בסדר. הכול שאלה אם אתה רוצה לפרוץ את מסגרת סדר קבלת ההחלטות הקבוע, ואם כן עד כמה.

לכן, גם בדרך של שגרה אני מבקש לעבוד במקביל ולא לעבוד טורי. אתה יודע שאתה תגיע לשלב הזה, והוא ייקח לך יותר זמן, תתחיל איתו במקביל. יגרום לך לשלוח עוד שליח לחו"ל לטובת נסיעת עבודה – תשלח. אתה תצטרך לשפות אותם בגין הוצאות שהם אולי לא ישתמשו – זה בסדר. ככה אתה עובד בשעת מלחמה, תרתי משמע. מכובדי המנכ"ל, אני מבקש לדעת האם נכנסים היום עובדים פלסטינים לעבודה בישראל?

ככלל, יש סגר שהטיל שר הביטחון, אבל יש החרגה של סקטורים מסוימים במספרים שונים. זאת לא החלטה שלנו במשרד האוכלוסין וההגירה, אבל יש פה.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

היום תתקיים ישיבה שעוסקת בנושא. היא אמורה להשליך באופן ישיר על ענף הבנייה?

לא. רגע, צריך להגיד משהו על ענף הבנייה. אנחנו עם 72,000 פלסטינים, מדובר במספרים שהם לא באותו קנה מידה, אפילו לא קרוב.

אני לא שאלתי אם זה הולך לכסות את היעד.

לא, זה לא עניין של לכסות. זה בעולמות ממש ממש רחוקים אחד מהשני. אני עדיין לא יודעת מה יקבע בישיבה וקטונתי, משרד הביטחון הוא משרד הביטחון.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מהי עמדתכם?

עמדתנו היא שכרגע יש מקומות מאוד ספציפיים או סוגי עבודות מאוד מסוימות - - -

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מדבר על ענף הבנייה.

אני גם מדברת על ענף הבנייה. בתוך ענף הבנייה יש אולי סוגי פרויקטים מאוד מאוד ספציפיים במקומות מאוד מסוימים, שבהם יהיה אפשר להחזיר. כידוע, אנחנו מתקשים גם היום להפעיל אתרים גם כשאין עובדים פלסטינים. יש חשש ציבורי מסוים, וצריך לקחת אותו בחשבון. אנחנו רוצים לראות את האתרים חוזרים לתפקוד. להציף עכשיו זה גם עניין – הוא לא שלי אלא של משרד הביטחון – אבל צריך להבין שיש פה אתגר. האתגר הזה לא ייפתר, בטח לא במספרים שהוא צריך להיפתר בזמן הקרוב, וזה משהו שאנחנו שומעים מהשטח ומבינים באופן וודאי. כלומר, בסוף אנחנו נצטרך להישען פה על עובדים זרים בתקופה הקרובה, ואולי גם אחר כך לטובת השיקום.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני אסביר לך, את בוודאי מבינה שמדינה לא כורתת הסכם עם מדינה אחרת לתקופה כל כך מוגבלת עד שתסתיים מלחמה, שאנחנו לא יודעים האם היא תסתיים עוד שבועיים, חודשיים או שנתיים.

נכון. לכן, זה בנוסף ולא במקום.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בסדר גמור. זה בסדר למה שאת מתייחסת, אבל זה עדיין לא עונה לשאלה. אני מבקש לדעת מהי עמדת משרד השיכון לעניין אפשרות החזרת עובדים פלסטינים לענפי הבנייה?

אני יכולה להוציא התייחסות מסודרת, אבל היה דיבור על אזורי פיתוח בתשתיות בלבד בנקודת זמן זו, ככל שאני מכירה.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי, אני אשמח. התקבלה החלטה להאריך בשנה נוספת אישור עבודה לעובדים שזמן העסקתם הסתיים. האם השר חתם על צו הזה? האם הוא הורחב בפועל?

לא, לא. השר לא חתם על צו, לא צריך צו.

אנחנו עובדים על זה מה-31 בדצמבר. היה גם צורך לתאם את זה מול המדינות השונות, כי ההסכם מדבר על חמש שנים ופה אנחנו מאריכים בשנה. אנחנו על זה.

תבדקו עם השר.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אוקיי. את יכולה לתת לנו סקירה על הישגייך המרובים בנסיעה האחרונה?

היינו בביקור מאוד קצר במולדובה, לביקור היו כמה תכליות. התכלית הראשונה הייתה לקיים דיונים עם גורמי ממשל בכירים, כדי לתאם את המשך העבודה מולם. גם להסביר את המצב זה מאוד מאוד חשוב בעת הזאת. וגם לפתוח מחזור גיוס של כ-1,300 עובדים שייבחנו ויגיעו לישראל בשבועות הקרובים. היו דיונים אינטנסיביים גם על הרחבת גיוס עובדים לענף הבנייה, גם גיבוש תוכנית לפתיחת מחזורי גיוס נוספים. גם הסדרת כניסת העובדים שעבדו בעבר בישראל בהליך מזורז, יש כבר פרסום מסודר של מתווה החזרה של העובדים מכיוון שזה צריך להיות שקוף ומפוקח וגם יעיל ומהיר. עשינו במולדובה וובינרים לעובדים כדי להסביר. גם לגבי העובדים שיצאו באינטר ויזה ורוצים לחזור, ביקשנו שיחזרו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מסוף השנה הנוכחית. גם לזה הייתה הבנה וכמובן שיתופי פעולה נוספים.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

בנסיעה האחרונה, לא התקיימו מבחני התאמה?

התקיימו, אמרתי. כן, כן, וודאי.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

התקיימו.

מדובר בארבעה ימים של מבחנים, שנפתחו ביום שני בבוקר. שני עד חמישי והם הסתיימו.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מה אחוז ההצלחה?

זה עדיין בתהליך.

סביב ה-80%-90%.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תענה לי בבקשה.

אני מהתאחדות הקבלנים. מהדיווחים שאנחנו מקבלים מהצוותים שלנו, אחוז ההצלחה הוא בין 80% ל-90%. לא כל מי שהוזמן מגיע, ופה זה רק 30% או 40%.

לא, לא 30%.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

כמה נבחנו ביומיים האחרונים?

500.

אתמול נבחנו 191 מתוך 410 שהוזמנו. יום קודם נבחנו 130 ומשהו מתוך 300 שהוזמנו.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

למה אחוז הנבחנים בפועל הוא כל כך נמוך?

כי הם לא מגיעים, היה חשש.

הראשון התחיל ביולי, העובדים מגיעים אנחנו עושים להם טלפונים.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, אבל אם הוזמנו אתמול 400 ונבחנו 190?

כי האווירה מן הסתם מקשה עליהם להגיע.

אנחנו מאמינים שלא פחות מ-1,100-1,000 ייבחנו בסוף ארבעת הימים.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

גברתי, אני מנסה להבין משהו בצד הפרקטי, אני לא הייתי שם. משהו בחזוני או בפרשנות המקלה שלי, אם אתמול נבחנו 190 ועברו 170 מתוכם - - -

הראשונים הם אלה שנרשמו ראשונים, זה הולך לפי סדר.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אין בעיה, אין בעיה. יש 150 שיצאו אתמול ואמרנו אלה מתאימים. אם הם באו להיבחן הם גם רוצים להגיע. כמה זמן ומה התהליך שאני אמור לעבור מהרגע שאמרנו להם גונג, עברתם ועד לרגע שהם עולים למטוס?

אחרי זה יש הצגת רישום פלילי, בחינות רפואיות והסדרת כניסה לישראל. לא משהו דרמטי. ועוד בדיקות שלנו שלוקחות שעות בודדות.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יופי. כמה זמן אמור לקחת התהליך של הוצאת תעודת יושר ובדיקות רפואיות?

בכל מדינה זה אחרת.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מדבר על מולדובה.

זה תלוי בהם ובנכונות שלהם להגיע. כל התהליך יכול לקחת שבועות בודדים.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

לא, לא, לא. זה לא מתאים לי. זה מה שאני אומר ועל זה דיברתי קודם.

אתה רוצה שאני אגיד משהו שהוא לא - - - זה תלוי גם בעובד וגם במדינה, זה לא תלוי רק בנו.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

עובד שהגיע להיבחן - - -

ככלל, אנחנו רוצים להסדיר את הכניסה של כל מי שעבר בתוך שבועות בודדים ולא יאוחר מחודש ימים. זה מה שאנחנו רוצים לעשות.

חבר הכנסת, אני חייב להגיד משהו. אני כל הזמן שומע את המילים: לא מתאים לנו, ואנחנו רוצים ככה וככה. חבר'ה, המדינות האלה לא עובדות אצלנו, אתם חייבים להבין את זה. יש להם את התהליכים שלהם, יש להם את החוקים שלהם. כל אחד מתקשר אליי, אני מקבל 300 טלפונים, תגידו להם שיבואו, למה הם עוזבים אותנו? חבר'ה, אלה מדינות עצמאיות, יש פה מלחמה במדינת ישראל. אמרתי לכם, אני הייתי במשרד החוץ עם חגי וחילצנו עשרות אלפי ישראלים במדינות לחימה, כי זה הדבר הראשון שעושים. וככה פועלות גם מדינות אחרות, הם דואגות לאזרחים שלהם.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

וזה בסדר גמור. אני לא מדבר על המקרים האלה. אני לא נמצא שם. מכובדי, המנכ"ל, אני שואל שאלה.

אני יודע ואני איתך.

אני חושבת שזה הישג שהמבחנים נפתחו בזמן ובמועד. גם אם היו שינויים קלים של האנשים.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

דיבררתי את זה אתמול בחמש ועדות שלקחתי בהן חלק, אני ניהלתי שלוש מתוכן.

אני רק רוצה להגיד סביב השולחן, אנחנו חייבים לשים לב לשיח הזה, שיח הזה נשמע גם בצד השני של הים. אנחנו חייבים להפסיק עם השיח הזה של כאילו כולם עובדים אצלנו.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

ממש לא.

אני לא בא אלייך בטענות. אני רק שומע את זה ואני רוצה להשמיע את זה פה.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מה שאתה שומע בחוץ לא מעניין אותי.

אני מדבר עם מלא מדינות, וחגי מדבר עם מלא מדינות ואתם צריכים להבין איך הם מדברים עלינו. הם חושבים שאנחנו חושבים שהם עובדים אצלנו. ישבה איתי השגרירה התאילנדית ואמרה לי, זה לא יכול להיות. חבר'ה, הם בני אדם.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אבל אני לא נמצא שם, מכובדי המנכ"ל., בואו לאט לאט, ננשום עמוק. אני לא מדבר על לדחוק במדינות שישאירו פה עובדים, ולאלץ אנשים לבוא ולעבוד פה – אני לא מדבר על זה בכלל. אני אומר, שעובד שכבר נרשם להתמודד בזכייה – זאת זכיה בסוף אפילו שזאת מלחמה – לקבל אישור עבודה בישראל, הוא כבר הגיע ועבר את המבחנים בהצלחה – הוא עובד שמעוניין להגיע ולעבוד עכשיו במלחמה. לפחות 90% מהמקרים.

ואנחנו נעשה יחד את כל המאמצים כדי שהוא יגיע הכי מהר שאפשר.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני בטוח ואני פה לנסות ולייעל את התהליך. אמרתי את זה קודם, ואמרתי את זה בשיחות קודמות שלנו, ואני מבטא את זה גם עכשיו. למשל עובד בשם בוריס, שאתמול נבחן ואמרו לו אתה מתאים, סבירות הדעת שהוא מסכים לעבוד בישראל חרף התקופה?

כן.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

יופי. אני מבקש לדעת מה אני עושה מאותו רגע שהוא יוצא מהמשרד, ששם בישרו לו שהוא עבר ועד לרגע שהוא נוחת פה? הוא צריך לעבור תהליכים מסוימים, מהם התהליכים?

אמרנו.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני יודע, תנו לי לסיים. הוצאת תעודות יושר ובדיקות רפואיות. נכון?

ובדיקות שלנו.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני מבקש שהתהליכים האלה יהיו תהליכים מקדמיים. יכול להיות שהבן-אדם הוציא תעודת יושר שעלתה לו כסף ועשה בדיקות רפואיות, ובסוף הוא הגיע, נבחן ולא עבר. כמה אחוז? 10%, כי יש 90% הצלחה. במקסימום מדינת ישראל תשפה את אותם 10% שהוציאו כסף בגין בדיקות רפואיות והוצאת תעודת יושר. ואתם בדקתם ואישרתם את הגעתו לארץ במערכות שלכם, ויכול להיות שבסוף הוא לא יעבור את המבחנים המקצועיים. אנחנו יודעים שיש כוונה של ההתאחדות להקל בתנאים של המבחנים. כלומר, שאם פעם היו רוצים לראות בן-אדם שיודע להוציא דיאגונל 100 על 100, היום גם אם תהיה סטייה קטנה חיים עם זה, נכון?

כן. אחוזי המעבר הם בדומה למבחנים הקודמים. לא הייתה פה שום סטייה.

לא, יש הבדל.

מדובר בעתיד.

לא, לא, לא הייתה פה שום סטייה.

חברים, יש הבדל. במולדובה אלה שנכשלו היו סביב 20%-30% בדרך כלל. כרגע אנחנו בפירוש מקלים.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

תודה רבה, זה מה שנודע לי. בדקתי את זה, שוחחתי עם הגורמים הרלוונטיים וזה מה שנאמר לי, וזה באמת משתקף במספרים, אבל זה לא הדיון. אנחנו יודעים שעל כל 10 שנבחנים 9 בסוף יהיו פה.

חבר הכנסת רביבו, מולדובה זה מבורך ונעשו מאמצים אדירים.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אני לא חושב שהם לא עשו מאמצים נהדרים.

אני רק אומר, זאת טיפה בים. אנחנו צריכים להביא 50,000 עובדים.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

חברים, תקשיבו, כשאנחנו ניקח במיקרו דפוס התנהגות וגישה שונה נשליך את זה על השאר ועל ההיקפים הגדולים. אני מבקש שהתהליך של אותם אנשים שנבחנו אתמול ושלשום וייבחנו היום ומחר, יתחיל עוד קודם לפני שאתם מגיעים לשם. שלום, אתה מעוניין לעבוד בישראל? כן. לך להוציא תעודת יושר ותעשה בדיקות רפואיות ותבוא למבחן. הוא ישאל, ואם אני לא עובר אז סתם שילמתי?

אנחנו נקים את המאגר מהר, הוא יביא את הרישום שלו ויעשה את זה מהר. אנחנו נבדוק אותם מהר, מהר, מהר ויהיה מאגר של עובדים. בסוף נשאר החלק של התאגידים שמזמינים את העובדים ונשאר לשלם את האגרות. כרגע יש פער מאוד גדול כי לא משלמים את האגרות, וזה חלק שלא קשור לתפקוד שלנו, אלו נסיבות חיצוניות שלא קשורות אלינו.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

מעולה, מעולה, יפה מאוד. עכשיו בואו נעבור לתאגידים. מעולה, מעולה. כשאנחנו מיישרים קו בתהליך אצלכם, אני יודע שאני פונה אליהם ואני אומר להם, בגללכם אין עובדים. תקשיבו, נציג התאגידים, בואו ניקח בבקשה דמות דמיונית שקוראים לה אלכס. סבירות הדעת שהיא תגיע לכאן היא 90% מהרגע שהוא מעוניין לעבוד פה. כדי שזה יקרה צריכים להתבצע כמה תהליכים. התהליכים העיקריים – אחרי שהחלטנו שהוא במכסה ואנחנו רוצים שהוא יגיע – הם: בחינות, הוצאת תעודת יושר, בדיקות רפואיות והזמנה שלכם, לרבות תשלום האגרה וכל הנדרש. הואיל ואנחנו יודעים שאחוז המועמדים להגעה הוא מאוד מאוד גבוה – עומד על 90%, זה מטורף – אני מבקש ודורש מכם, כמו שאני דורש ממשרד הפנים, תבצעו את התהליך במקביל. הרי אם אתה משלם כסף על עובד שבסוף לא מגיע, יהיה ניתן לנייד איתו ולשלם איתו עובד שכן יגיע.

אדוני, אני שמח שאתה אומר את זה, ואני אסביר. במסגרת ההסכמים הבילטראליים אין לנו שום עיכוב, המדינה מנהלת את ההסכם. ברגע שאנחנו מקבלים – ואני מברך על הבילטראלי והלוואי שהיינו יכולים להביא עכשיו מהודו, אני כל הזמן דחפתי להביא מהודו.

אם זה על המדף שלנו, היינו נראים אחרת עכשיו.

היה לנו דקה לפני המלחמה, מה לעשות?

בסדר, ענבל. את לא צריכה לענות.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אנחנו לא שם, אנחנו עובדים על זה כבר עשרה חודשים.

חבר הכנסת רביבו, אנחנו לא מעורבים בבילטראלי.

בו נדבר רגע על מולדובה, הסברתי לך את זה קודם, בוא נדבר על המיקרו וזה ישליך לנו על השאר.

כן, כן, מולדובה, לנו אין שום עיכוב בהבאת העובדים.

לא, לא, לא. הינה יושבת פה ראש מינהל עובדים זרים.

מה זה לא היה עיכוב, אלדד? לא היה עיכוב לפני החג? לא היה מאגר עובדים שלא משכתם אותו, ולקח המון זמן עד שלקחתם? אין בעיה עכשיו של תשלום אגרות? נו באמת.

אני לא מדבר עליהם, אני לא מדבר על המקרים האלה. לא, לא, לא, אל תצללו לוויכוח.

ענבל, זה לא נכון. את מדברת על לפני המלחמה, לפני שהיה עיכוב. היו 500 עובדים שנשארו.

לא, היו 1,400. אחרי עוד שיח, ועוד שיח ועוד שיח.

לא, אנחנו משכנו ושיתפנו פעולה. ענבל, זאת לא הבעיה.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

חברים, אני לא רוצה לדבר על העבר. אני מבקש לדעת על ה-1,100 הנוכחים האלה, למה אתה לא ניגש עכשיו להסדיר איתם את התהליכים, כאילו שהם כבר מחכים בטרמינל?

אדוני, אני לא קשור לעניין. זה הם, הכול נמצא אצלם.

לא, עוד לא, עוד לא, בשלב שיעמוד המאגר. אבל כרגע נושא האגרות פתוח.

הוא אומר שתעבדו במקביל.

בדיוק.

זה לא קשור.

אנחנו עובדים במקביל.

לא, זה לא נקרא לעבוד במקביל.

בוודאי שכן, למה לא?

את יודעת מה אני רוצה? אני רוצה שהם יגיעו וישלמו אגרה על 1,000 עובדים. קחו כסף על 1,000 עובדים, מי הם יהיו? תדעו כשהם יהיו מאגר.

התשלום זה עניין של יום אחד.

אדוני, אני חייב להתייחס, בואו לא נברח, בואו נדבר תכלס. אדוני, אנחנו מדברים כרגע על כך שצריך להביא לפה 50,000 עובדים.

בדיוק.

לא להתקשקש בשטויות, להביא 50,000 עובדים. שלחתי מתווה למשרד השיכון, הם קיבלו את המתווה הזה וראו אותו.

הגישו אותו.

אנחנו מוכנים לשתף פעולה עם התאחדות הקבלנים שהם הגוף המקצועי, שיעשה את המבחנים יחד איתנו ואנחנו נביא את העובדים מהר.

במקביל לתאגידים, תגדיר את נוח לך לעבוד.

אמרו לנו להביא עובדים חוזרים, בתוך שבוע נתנו 3,000 עובדים. אנחנו במצב חירום – לא להתקשקש, לא להתקשקש.

חד-משמעית.

פעם שנייה, יש דברים שלא תלויים במשרד הפנים, שהם צריכים לקבל הנחיות מהאוצר. פניתי ליושב-ראש יעקב אשר, ואמרתי שיש כרגע לחץ עם התשלום של האגרות. התאגידים לא הכניסו הכנסה כבר חודשיים, הם לא יכולים לשלם אגרות. ועכשיו כל הזמן עומדים עם הפטיש, אם לא תשלמו אגרות, לא תעשו ככה ולא ככה. צריך למהר לקבל פטור מאגרות כדי שנוכל להכיל את העלויות האלה ולהביא העובדים. צריך לעשות החלטה מרחיקת לכת. משרד הפנים לא קשור לזה, הוא לא מתנגד לזה, הוא רק רוצה לקבל הנחיה מלמעלה, כדי שהבעיה הזאת תיפתר.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

שתי דקות הפסקה, תנשמו.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:51 ונתחדשה בשעה 10:55.)

אני רוצה להגיד כמה מילים לפני שאני יוצא, כי אני חייב ללכת לוועדת הכספים. אני אנסה להקיף את הנושאים שעכשיו העלית ובצדק. אדוני היושב-ראש ימסור יותר מאוחר החלטה משותפת שלנו, גם בהיעדרי, כדי שהתהליכים יהיו אופרטיביים, בתקווה ובעזרת השם, עוד להיום.

קודם כול, הזמנתי אליי דיון בשבוע הבא ביום שלישי, בלי נדר, שאמור לעסוק בהשלכות על תשלום האגרות לכלל הענפים, בכללם ענף הבנייה. לגישתי – שאני מבטא אותה יותר ויותר בשבועות האחרונים – כדי שקבלנים קטנים ולא רק גדולים יוכלו להסתייע בהעסקה של עובדים זרים, אנחנו חייבים להקים תאגידים וולונטריים מטעם האיגודים הקשורים לקבלנים הקטנים, כדי שלא יספסרו את העובדים. עובד זר שמגיע ובדרך צריך לנפח את העלות שלו בצורה מטורפת, כי בדרך מספסרים אותו תאגידים גדולים ונשכניים ברצון ובעידוד היזמים הגדולים, שהם הבעלים של התאגידים הגדולים – זה פסול, וזה אסור, זאת מחלה.

על מה אדוני מדבר? על איזה ספסור? העובד מקבל את כל התנאים הסוציאליים.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אלדד, אני לא מדבר על זה. אני מקווה שאני לא חייב להרחיב על זה כל כך הרבה כי אני חייב לצאת, מחכים לי להצבעה ולדיון קטן בוועדת הכספים. אני מסביר, כרגע, וזה לא מבטל את מה שאתה אומר על 50,000 עובדים שצריכים להגיע במיידי. כרגע, במקום מתווה ונושאים גדולים שמחייבים דיונים, אנחנו עומדים לקראת קבלת מינימום 1,000 עובדים ממולדובה ועוד אלפים רבים שעבדו פה. הם מכירים את המדינה והמדינה מכירה אותם. אני מדבר על אלה שיצאו ואין להם מניעה עקרונית לשוב לעבוד פה. התהליכים לגביהם צריכים להיות פשוטים. במקום לדבר על נושאים גדולים ועל תכנונים – זה נכון לא לימי מלחמה – אני מבקש בפעם הראשונה לדעת איך אנחנו מייעלים את הבאת העובדים החדשים, שכולכם עובדים במרץ לגייס אותם במדינות היעד שלהם?

אני אומר שאם מראש אתה מתייחס אליהם כאילו הם כבר עברו בדיקות, וכאילו יש להם תעודת יושר, והם כאילו כבר עברו את המבחנים והם מתאימים. ואותו דבר רשות האוכלוסין, מתייחסת אליהם כאילו הכול לגביהם מושלם – אנחנו עובדים במקביל. מבחינתי, אני אומר לו אתה מגיע לבחינה עם צ'ימידן. תגיע, עברת את המבחן סע מפה לשדה התעופה ותגיע לארץ. זאת הראייה שלי, זה לא יכול להתקיים באמת ב-100%, אבל מהרגע שהעובד הגיע ואמר, שהוא מסכים לעבוד בישראל בימי מלחמה, ועבר את המבחן בהצלחה ועכשיו צריך לחכות לו עוד חודש, משהו בתהליך הזה לא נורמלי, משהו בתהליך הזה לא נכון – צאו מהקיבעון שלכם. את מה שאני אומר היום, אמרתי לפני שלושה שבועות, לא רציתי לחכות להגיע עד היום.

אם הייתי אתמול בקישינב ואני רואה עובד שמרצף, ואני חושב שהוא מתאים לי. למה אני צריך לחכות ולראות שהוא גם בריא?

חבר הכנסת רביבו, צריך לגמור עם הסרט הזה גם בנושא האגרות, כי זה מעכב בלהביא עובדים.

אני הסברתי, נושא האגרות עולה לדיון ביום שלישי אצלי בוועדה.

חבר הכנסת רביבו, אתה רואה את המרצף אבל בבדיקה הרפואית אתה מגלה שהוא חולה סרטן. אז נביא אותו?

לא.

בדיוק לזה אני מתכוון, אייל.

חבר'ה, צריך להיות גם ריאליים.

בדיוק לזה אני מתכוון. אני רוצה שהוא יעשה את הבדיקות לפני המבחן, אני רוצה שהוא יגיע כבר עם הסל.

אני הייתי קונסול בהודו ורצו להביא עובדת סיעוד, עשו לה בדיקות רפואיות והכול היה בסדר. היא הגיעה לעשות ויזה ואז מסתבר שהיא בהריון. לא ידענו מזה וגם היא לא ידעה מזה.

חבר הכנסת רביבו, אנחנו צריכים לפתור את נושא האגרות.

אליהו רביבו (יו”ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים):

אי-אפשר לדבר על אותו דבר פעם שמינית, אי-אפשר לדבר על אותו נושא באותה שיחה ובאותה נשימה. ביום שלישי הקרוב, בלי נדר, הזמנתי דיון מיוחד שכל כולו מיועד לטובת התייחסות מדינת ישראל לאגרות תשלום לעובדים זרים.

נכון מאוד, אגרה זה דבר חשוב.

בהצלחה, אני חייב לרוץ לוועדה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לשמוע עוד כמה דברים, אני רוצה לבדוק עם נציג האוצר, הוא נמצא? דניאל סרגי. אתה מטפל בנושא האגרות?

לא, זה לא נושא שאני מטפל בו.

מי מטפל בזה?

אני יכול לעשות בדיקה.

לא, לא, לא. תעשה בדיקה עכשיו, ואני רוצה שמי שאחראי על העניין הזה יעלה לזום. תיתן לו את הקישור ושיעלה לזום ושיעמוד בקשר עם לאה מנהלת הוועדה. מי זה הבן-אדם? איך קוראים לו?

אני מיד בודק, אני מטפל בזה.

אוקיי, תעמוד בקשר עם לאה, אני רוצה את העניין הזה עכשיו בישיבה. מישהו רוצה לומר עוד משהו? כי אני יודע לאן אני חותר. בבקשה.

אני מהתאחדות הקבלנים. אני מציע שבמסגרת היוזמות לזירוז הסוגיות הללו, צריך להיצמד למתווה שניתן לחקלאות. לקדם את זה במסגרת נוהל או במסגרת החלטת ממשלה. באמצעות הנוהל התואם או הדומה אפשר להביא 5,000 עובדים זרים ממדינות שאין להם שם גנרלים, ואפשר להביא 5,000 עובדים מהודו על בסיס אותו מנגנון שנוצר.

חקלאות, אם לא שמת לב זה הנושא.

לחקלאות. הנושא הזה רץ והוא ביישום ברגעים אלה, דיברתי גם עם נאור השגריר שלנו בהודו, והדבר הזה יכול לרוץ. יש מדינות נוספות שאין שם גנרלים שאפשר להביא עובדים בדיוק על אותו נוהל ובאותם תעריפים ומגבלות.

תודה רבה. אני רוצה לחזק אותך שגם אני שוחחתי. כשאני מגיע לכאן לישיבה ואומר שאני כרגע מכיר גורם אחד שמעכב את העניין הזה, שהוא גורם קריטי, והוא משרד הפנים, זה אחרי שעברתי את כל המשרדים הרלוונטיים כולל משרד החוץ, כולל השגריר שהזכרת את שמו. אין שום מניעה, ענבל, אין שום מניעה. במקביל לסיום החתימות עד כה נשארו ניירות בודדים שכרגע טכנית לא נחתמו, כי האיש שחותם מטעמם נמצא בסיור במחוז אחר, וזה כנראה יהיה היום, מחר או מוחרתיים. אבל אין שום מניעה ולא ייגרם שום נזק להסכם הזה, אם אנחנו הולכים בצורה מוגבלת על הכמות ובצורה מוגבלת על זמן ועל דגם החקלאות.

מאוד קל לבוא ולומר שבתחום החקלאות זה היה emergency, למה זה היה emergency? הסביר מישהו ובצדק, עגבנייה לא יכולה לחכות חודשיים, גם לא שבועיים כי היא תירקב ולא יהיה אפשר לקטוף אותה. אני רוצה לומר שגם בנייה לא יכולה להתעכב, שלא לדבר על יזמים שיפשטו רגל ואחר כך יעמדו כאן שלדים של בתים שהתחילו ולא סיימו. זה בדיוק כמו עגבנייה, אנחנו רק צריכים לדמיין את זה – זה בדיוק אותו דבר. ולכן, אני אומר שוב, ואני אומר את זה במפציר, ואני לא אוותר על העניין הזה – זה חייב להגיע לדיון. אני רוצה לפנות לכל המשרדים האחרים. משרד הפנים, אני כבר אומר את מה שרציתי לומר בסוף. כן, בבקשה.

אני בעל משרד עורכי דין שעוסק בתחום האשרות ובין היתר מייצג גם חברות ביצוע סיניות. קודם כול, כל הכבוד וכל השבחים לוועדה הזאת ולוועדה של רביבו, שעושה עבודה מדהימה, וגם לצוות של אייל סיסו, שעושה עבודה טובה מאוד. יש בעיה קטנה אחת, קיבלו החלטת ממשלה ב-27 באוקטובר, שבה הטילו על משרד הפנים להביא לישראל את העובדים שכבר היו פה. זה עניין קצר ופשוט וזה עוד לא קרה.

דיברנו על זה קודם.

עד היום חברות הביצוע לא יודעות למי לפנות ואיך מביאים. יש אנשים שאפשר להביא אבל אין עדיין מתווה ברור, אין נוהל וכרגע לא נכנסים. מעבר להבאת העובדים צריך לפרסם לנו דרך, כדי שיהיה אפשר להביא כבר מחר עובדים, מדובר באלפים.

ענבל, מה עוד חסר בעניין הזה? בעובדים החוזרים, שזה כביכול החלק הקל של העניין.

קודם כול, נכנסים עובדים לחברות ביצוע. אני הסתכלתי על הנתונים של הימים האחרונים, ונכנסים. המתווה חזרה יפורסם עד מחר.

יהיה עד מחר?

אוקיי, מצוין.

אני משנה למנכ"ל בהסתדרות הלאומית. שני דברים שאני רוצה לתת עליהם דגש בוועדה הזאת ואני גם אומר אותם כל הזמן בוועדה המיוחדת לעובדים זרים. אחד, אני הזכרתי את זה בוועדה הקודמת שקיימת, אדוני, יש באיחוד האירופי מסלול ירוק, מסלול קל.

דיברתי על זה עם שר הפנים ועם כולם.

זה קיים, אנחנו אוהבים להעתיק מאירופה.

נראה לך שיהיה היצע משם? מה צריך לעשות?

כן, כן, כן.

יש מניעה שחברות פרטיות יגיעו להסכמים? הרי הם באיחוד האירופי ואין לנו בעיה של בילטראלי. יש איזושהי מניעה?

יש בעיה.

חשוב לי לציין, אדוני, ההסכמים הבילטראליים חשובים, אני לא מזלזל בהם. במדינות כמו סין ובמדינות שיש ניצול של עובדים, כדי למנוע ספסרות זה חשוב מאוד. אבל לא כל המדינות הן כאלה, יש הרבה מדינות שאפשר לוותר על זה ולעשות מסלול ירוק, זה הרבה יותר קל. הגמישות המחשבתית פה חשובה וצריך לעשות את זה במקביל ולא בטור. הם עושים עבודה נהדרת – במקביל לנסות לפתוח גם את זה.

ענבל, תחכימי אותנו בעניין הזה.

רגע, אדוני, יש לי עוד נושא שאני רוצה לציין אותו.

רגע, נקבל תשובה ואני אחזור אלייך. אני לא אשכח אותך, דקה.

הוא מדבר על מדינות, גם על האיחוד האירופי. נכון?

נכון, זה קיים באיחוד האירופי.

אבל האיחוד האירופי זה לא הסכם.

לא, אבל הוא פותר אותך – כך הבנתי, אלא אם כן אני טועה, ומשרד המשפטים יתקנו אותי. ההסכמים הבילטראליים צריכים להיות עם אותם מדינות שאינם חברים בהם, כי שם יש אמנות ודברים סגורים. אתם יודעים מה, אני לא יודע כלום, תנו לי תשובה על מה שהוא אמר. יש אפשרות להביא עובדים? אני לא יודע כי לא בדקתי עדיין את האפשרות הזאת, אבל זה עושה שכל. משרד החוץ, כן.

לא קשור אם זה מייבש את אסיה או את אפריקה או את אירופה, זאת פסיקת בג"ץ בסקטור הבינוי.

גם במדינות שיש להן אמנות בעניין הזה?

בדיוק, כן. גם במדינות מתפתחות ומתקדמות.

אני לא מצליח להבין את זה, אבל זה לא הדבר הראשון שאני לא מבין בבג"ץ.

הפסיקה של בג"ץ היא בעקבות התחייבות המדינה, אני חייבת להגיד את זה. אנחנו הצהרנו שזה יהיה המודל להבאת עובדים בענף הבנייה והחקלאות, כך היה.

אם כך, מה שאתה מציע לא רלוונטי.

אני חושב שאפשר להעמיק את זה ובסוף גם לפתור את זה. הדברים האלה פתירים, אם זה קיים בכל האיחוד האירופי זה יכול להיות גם פה.

הדבר השני שרציתי לציין – ואתה הזכרת אותו היום בפעם הראשונה – הוא נושא זכויות העובדים. אנחנו נמצאים במצב שאנחנו צריכים להביא עובדים מהרבה מקומות ובכמויות. חשוב לי מאוד שברקע תמיד יהיו זכויות העובדים. הם יביאו את העובדים, אנחנו נקבל אותם בשדה התעופה נחלק להם אגרות בשפות שלהם, נעשה להם הדרכות בטיחות וכולי, אבל חשוב מאוד להקפיד גם על הנושא הזה.

סער לבנה, יועץ משפטי חברת מעליות – קונה.

שלום, תודה על זכות הדיבור. אנחנו חברת מעליות ואנחנו שייכים לענף הבנייה, אנחנו קבלן רשום, אבל תמיד מתקשים להביא עובדים זרים שלא בנוהל מומחים. בנוהל מומחים אנחנו יודעים להביא עובדים זרים. כיום נמנעה כניסה של 30 עובדים פלסטינים שהיו מועסקים על ידינו. מכיוון שאנחנו חברה רב-לאומית, יש לנו כרגע 30 עובדים שממתינים בהודו, מוכנים עם דרכונים ומוכנים להגיע לארץ. הם עברו את הבדיקות שלנו והם עומדים בכל התנאים.

ענבל, את שומעת?

כשאנחנו פונים למשרד הבינוי והשיכון שולחים אותנו למשרד הכלכלה, אנחנו פונים למשרד הכלכלה והם שולחים אותנו בחזרה למשרד הבינוי והשיכון. אנחנו רוצים להבין איך אנחנו יכולים להביא את העובדים האלה באופן מיידי?

הינה דוגמה, 30 עובדים. לא 3,000 ולא 30,000.

זה בדיוק העניין. אנחנו מטפלים כרגע בבעיה ענקית. חברות המעליות עובדות לא סתם עם נוהל מומחים לרוב, כי צורת העבודה ואופי העבודה של נושא המעליות דורש איזושהי מומחיות מסוימת. כלומר, למה אנחנו נמצאים עם מחסור של 30 עובדים? כי כול שאר מאות העובדים שעובדים בענף הזה, עובדים במסלול עם מנגנון אחר לחלוטין.

המחסור הוא לא של 30. הוא אומר שיש לו אפשרות להביא 30 עובדים. אני מתאר לעצמי שהמחסור שלו גדול יותר.

לא, שנייה. המחסור של קונה, המדובר – אני קיבלתי את הפנייה שלו – הוא 30 עובדים פלסטינים.

קונה זה אחד, יש עוד קונים.

אבל לא קיבלנו פניות, בקשות או אמירות מאחרים, כי רוב תחום המעליות הוא תחום שצורת העבודה בו היא לא עבודות רטובות, שזה כוח העבודה הפלסטיני, וזה כוח העבודה הזר שאנחנו מביאים לטובת העניין הזה. לרוב זה עבודות מומחים, וזה מסלול הגשה שונה ואחר.

בהקשר הזה, אנחנו יושבים איתם, מדברים איתם ומנסים לייעץ להם אבל בסוף – ענבל תקני אותי אם אני טועה – השיח צריך להיות בפנייה מסודרת לרשות האוכלוסין וההגירה. לדעתי, הם גם מקבלים מענה, לדעתי גם קיבלו מענה.

ענבל, תשובה לעניין הזה. תכף נשמע אותו שוב.

הוא אמר שהוא שלח לבינוי ולכלכלה, הוא לא שלח אליי. תשלח אליי ואני אענה לך.

שלחתי, שלחתי לכולם.

לא. הוא שלח.

מתי שלחת? אני לא יודעת, יכול להיות.

סליחה, סליחה, תנו לו לדבר.

אני אפריד בין שני הדברים. מיכל צודקת בענייני המומחים. בענייני המומחים אנחנו מביאים את ראשי הצוותים, אבל היום חסרים לנו גם עובדים. הם עובדים מקצועיים, הם עובדים עם ניסיון, ההתנסות שלהם היא לא בהכשרה רגילה. אין עובדים ישראלים בנושא הזה, יש לנו בית ספר להכשרה ואין כמעט עובדים. הכשרה כזאת לוקחת חצי שנה.

אתה פנית לרשות האוכלוסין?

פניתי לרשות האוכלוסים בשני מכתבים, כולל מכתב לפני שבוע לענבל. ענבל - - - בנוהל מומחים מספר פעמים אבל זה לא הצורך היום. היום הצורך הוא ב-30 עובדים ואין להם אפילו הגדרה של עובד.

אנחנו יכולים לאשר כניסה לישראל בהתאם להחלטות ממשלה ובענפים שאושרו. הוא לא נכנס תחת בניין, הוא נכנס תחת מומחים זרים. לכן, הוא יכול להגיש בקשה תחת מומחים זרים ואנחנו נבחן אותה. לפי מה שהוא מתאר, ואני יודעת שבעבר אישרנו לו לא מעט פעמים כניסה של עובדים תחת עובדים זרים. אם הוא לא נכנס תחת בניין, ולא נכנס תחת חקלאות, ולא נכנס תחת סיעוד, מה אני יכולה לעשות עם הבקשה? הוא יכול להגיש אותה תחת ענף המומחים ואנחנו נבחן את הבקשה.

אני קבלן רשום, העובדים שלי עובדים בתוך הענף.

אבל זה לא נחשב - - -

כן, אבל בבניין זה בנייה למגורים בארבע מקצועות רטובים, יש שם הגבלות גם בהחלטת הממשלה.

מה המניעה שלך להעביר את זה דרך מומחים?

בנוהל מומחים שכר העובדים יהיה כל כך גבוה שהוא יושת על הציבור בסוף. עכשיו מדובר בעובדי כפיים, לא בעובדים ולא במנהלים שלהם. הם אומנם עובדים מקצועיים וטכנולוגיים יחסית, אבל הם לא עובדים מומחים. אם נביא עכשיו את 30 העובדים הפלסטינים ונשלם להם 9,000-8,000 שקל - - -

הוא יכול להביא אותם עד 90 יום, לא בשיקולי שכר.

דקה, דקה, אני רוצה לומר את דעתי בעניין הזה. נוהל מומחים וכולי, ואני מבין שיש לזה השלכות וכדומה, זה ענף בנייה. ברור שצריך להתייחס ספציפית לכל דבר, אבל גם במעליות שזה נשמע הייטק יש עובדים שהם לא בדיוק על האלקטרוניקה בעניין, אלא נמצאים בחלק הטכני, שהוא בעצם כמו פועל אבל עם מומחיות יותר טובה. אני בטוח שאדם כמוהו לא יביא אנשים שלא מתאימים לעניין הזה.

אתם צריכים לשבת, לקחת את כל הנהלים ואת כל הדברים יחד עם משרדים אחרים, ולפתוח דברים בתקופה הזאת. חברים, אנחנו הולכים לנצח, בעזרת השם, בקרב ולהפסיד כאן במדינה את הכלכלה שלנו, את הדיור שלנו, את מצוקת הדיור, את הזוגות הצעירים. אנחנו פשוט מתעסקים – אני לא מאמין לעצמי שאני שם, אני מנסה לברוח מהדברים הקטנים האלה, ומהדברים שגם העלה חברי, אבל בסוף זאת תמונה אחת מלאה.

אני יכולה להתייחס ברשותך?

כן. את ממשרד השיכון, מעלית זה לא בניין?

זה לא נופל תחת הקריטריונים, אבל זאת לא הסיבה.

גם פיגומים זה לא בניין.

רגע, שנייה, זאת לא הסיבה, אני רוצה להסביר. אנחנו צריכים עכשיו כוח.

גם עם הפיגומים היה לנו - - -

עדיין, היא אומרת לי שפיגומים זה לא בניין.

כי יש לך רגולטור שנקרא משרד העבודה, תגיש איתו יחד בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה.

אני שולח לכולם.

רגע, רגע.

המנכ"ל שלכם אמר.

אתם לא קבלן ביצוע, מעליות כן קבלן ביצוע. אני רוצה להגיד משהו, אנחנו מדברים פה על מחסור של 30 עובדים. גם אני רוצה לפתור ולהביא עובדים זרים, חסר 30 עובדים – זה המספר – אנחנו במחסור של מספרים מטורפים לענף הבניין. לא יותר נכון להכשיר 30 עובדים מקומיות, יש מכללות להכשרה, ולתת להם את הפרנסה?

כמה זמן לוקחת הכשרה כזאת?

יותר מחצי שנה.

זאת אותה הכשרה שהוא יצטרך לעובד זר, אלא אם - - -

לא, הוא דיבר על עובדים שכבר עברו הכשרה כזאת.

אז זה מומחה. זה בדיוק ההבדל בין שני הדברים.

- - - שאמרת.

בסדר, מצוין. סליחה, סליחה, בוקר טוב.

זה בדיוק העניין, הוא יכול להגיש מומחה מחר.

היום.

היום, סליחה.

מיכל, אני אומר עוד פעם, הוא אמר ביושר את הסיבה. הוא אמר, אני צריך סוג מומחיות שהיא לא המומחיות שמחייבת אותי עכשיו, הרי שוברו בצידו, הוא צריך לשלם על זה שובר. והוא בא ואומר מה אתם רוצים?

המחסור בכוח עבודה בידיים עובדות בענף הוא אקוטי, הוא קריטי והוא מטורף. עובדים מהתחום הזה הם עובדים שמתפרנסים טוב.

אני רוצה אבא אחד.

צריכה גם להיות תפיסה - - -

סליחה, זה לא תלוי בך, לכן אל תגני על זה. אבל אתם צריכים לתבוע את זה. את צריכה לבקש מהמנכ"ל שלך ומהשר שלך שיתבעו את זה.

אני רוצה לבחור את הקרבות.

רגע, את לא שומעת. לא יכול להיות שמה שקשור בענף הבנייה, ומבחינתי פיגומים זה אותו דבר, נעזוב את המילה מומחיות.

לא.

את אומרת לי לא, אני אומר לך כן. אני אומר כן – פיגומים זה בנייה. מעליות – זה בנייה, כל הדברים הללו קשורים בקשר ברור לבנייה. תעשו תתי סיווגים בהכשרות בתוך זה – זה ברור. אבל זה משרד העבודה. רגע, מיכל.

אני לא אמרתי כלום, אני דרוכה אבל לא אמרתי כלום.

את דרוכה, תספרי עד עשר ותעני לי תשובה, ותאמיני לי שאני חושב שאני צודק פה. לא יכול להיות שהפיגומים, בונים בניין אחד, סוג מסוים של זה יאושר על ידי משרד הכלכלה, הסוג השני צריך לעבור דרך משרד העבודה, הסוג השלישי צריך לעבור דרך משרד השיכון וכולם באותו בית, באותו בניין ובאותו מגדל. אני בא וחושב, גם בתקופה הזאת וגם בתקופה רגילה, תורידו את הרגולציות – לא להעיף אותן או לזרוק אותן – תאחדו אותן, תחת אחת שרואה את הראייה הכוללת של הכול.

עם כל הכבוד לרשות האוכלוסין הראייה שלה היא ראייה של מדיניות של אוכלוסין וכולי. במקרה הכוח אצלם ביד, הם לא צריכים להיות אלו שיבינו את הנושאים המדויקים בבנייה וכולי, הם שירות רוחב למדינה. כמו שמי שקוטף עגבנייה ומשרד החקלאות יודע עליו כי הוא בא אליהם והם צריכים לבחון את ההיבטים המדיניים, שלא תהיה התאזרחות, בעיות וכולי. אתם במשרד השיכון צריכים לרכז את כל ענפי הבנייה תחת אדם אחד אצלכם. אתם צריכים לעמוד מול רשות האוכלוסין, ומול הקבלנים הללו והחברות הללו ולעזור להם בעניין הזה. דקה, תספרי עד עשר, משרד המשפטים רצית להגיד משהו?

כן. רציתי דווקא להגיד שמה שמיכל אמרה עכשיו מעיד על כך שמשרד הבינוי והשיכון בא ואומר יש צורך. הוא יודע לעשות את האיזונים הראויים, והוא מבין שיש פה מדינה שאסור להשתקע בה, אין לנו מדיניות הגירה.

מה זה סותר את מה שאמרתי?

כבודו, אני חייבת להגיד שכשמגיע אדם ואומר שיש לו ענף שניתן להכשיר בו ישראלים, וזאת עבודת מטה של שנים רבות, מדיניות ההגירה של מדינת ישראל היא לא משהו שנמצא כאן יום או יומיים. עברנו קורונה, עברנו תקופות קשות אחרות.

גבירתי, מה השם שלך תזכירי לי.

עורכת הדין לינא סאלם.

לינא, את צודקת בימים כתיקונם, אבל הייתי מצפה שיהיה הפוך. שיעשו הכשרות כאלה ויתגמלו אנשים כאלה, ויתנו להם שכר בזמן הלימודים כדי שיוכלו לעזור במשהו אחר במקום לנקות מדרגות. גם עכשיו צריך לעשות את זה – גם עכשיו. אבל לא לתקוע, כי אם אני אשאל אותו איזה פרויקטים תקועים לך, אנחנו נשב פה ונמרוט את שיערות ראשנו. יכול להיות שיש בניין שמחכה לטופס 4 ולא סיימו את עבודות המעלית, יכול להיות שאנשים יכולים להיכנס לממ"דים ולבתים חדשים ולא נכנסים בגלל הדברים האלה. עכשיו פשוט תאחדו דברים תחת כותרות ותחת משרדים. משרד השיכון יושב יום ולילה ומנסה להביא כספים ודברים נוספים. יש לכם כלי עבודה תורידו את כל הנקודות האלה שעושות פינג פונג בין המשרדים, זה בלתי אפשרי. בסוף, עד שזה מגיע לענבל - - -

אבל זה מגיע לענבל, אדוני.

כן, כן, זה מגיע לענבל. אבל אם זה לא מגיע אז צריך להעביר את זה למשרד הכלכלה.

לא, לא צריך.

אני יושב פה כמו שופט בפינג-פונג והראש שלי נהיה מסוחרר.

אני יכולה להתייחס עכשיו? נשמתי.

כן.

בסוף יש רגולציה שהיא של השגרה. לנושא הפיגומים יש רגולטור במדינת ישראל והוא קובע את הכללים שלהם.

למה זה לא אתם?

כי זה לא קבלן ביצוע.

אז מה. זה קשור לבנייה או לא?

רגע, יש מעטפת - - -

זה חלק מבנייה?

הם לא של רגולטורים.

גם משאיות קשורות לבנייה, גם מנופים קשורים לבנייה. ועוד אלף ואחת תחומים במעטפת של אתר הבנייה קשורים לבנייה, אבל הם לא של קבלן שמצבע את העבודות. נכון שהדבר הזה יוצר אתגר, אנחנו נפגשים – קונה יעידו – עם המעליות על אף שאנחנו לא הרגולטור שלהם, ואנחנו נפגשים עם הפיגומים, על אף שאנחנו - - -

למה את משקרת? סליחה. את נפגשת עם הפיגומים?

משקרת? כן, נפגשתי. אני נמצאת במשרד שנה וחצי.

תגידי לי עם מי נפגשת?

סליחה.

אנחנו מכירים.

אי-אפשר שהם ישקרו.

תחזור בך מהמילה הזאת.

אני לא אחזור. למה שאני אחזור? שהיא תחזור בה.

לא אכפת לי, אני עומדת מאחורי מה שאמרתי.

זה השקר שלה, למה שאני אחזור בי?

מיכל, תעצרי רגע. עזבי אנחנו מדברים בארבע עיניים עכשיו. את יודעת שאני צודק – אני חושב שגם היועצת המשפטית שלך יודעת שאני צודק – זה לא תלוי בכם כרגע אבל אתם צריכים לדרוש את זה.

אוקיי.

כן. אני חושב שהדברים צריכים להיות מאוחדים תחת המשרד שזה הלחם והחמאה שלו.

אני לא חולקת, אני לא חולקת.

רשות האוכלוסין היא הגוף המשרת בעניין הזה, זה מה שצריך להיות.

אני לא חולקת, זה פשוט לא מצב הדברים כיום. ואם רוצים לעשות פעולה בנושא הזה, זה בסדר גמור, קיבלתי את המשימה.

זה מה שביקשתי.

כבוד היושב-ראש, אפשר להתייחס לנושא המעליות?

כן, משפט אחרון.

לדעתי זה לא קיבל מענה מלא. ענף המעליות הוא קבלן רשום, אנחנו מנהלים בית ספר להכשרות בניגוד למה שאמרה היועצת המשפטית. אנשים לא רוצים לעבוד בענף הזה בשכר גבוה יחסית מענפים אחרים, ובטח שאין מענה כרגע לשלושת או ארבעת החודשים הקרובים, ותשתיות ציבוריות נתקעות. אנחנו צריכים מענה מיידי.

הבנתי, תודה.

לא הבנתי, היו לו פלסטינים? איך המלחמה השפיעה עליו אם לא היו לו עובדים פלסטינים, ואת הזרים הוא הגיש במומחים ולא היה תחת בנייה? מה שונה עכשיו מלפני המלחמה?

מה שונה עכשיו מהיום של לפני המלחמה?

הוא הגיש במומחים וקיבל במומחים.

היו לנו 35 פלסטינים דרך קבלני משנה, שנפגעו כרגע - - -

דרך קבלני משנה.

בסדר, היו לו.

קבלני משנה יכולים להגיש בקשה ולקבל עובדים, זאת הנקודה.

חבר'ה, היו לו עובדים פלסטינים, עכשיו אין לו עובדים פלסטינים.

לא היו לו, כי אין לו היתר. אבל לא נורא.

אז לא היה לו היתר. שאלת למה הוא נזכר עכשיו, הוא מדבר מהשטח. את רוצה שהוא ירמה? הוא לא ירמה, הוא אומר את האמת.

אז שיגיש למומחים.

אז עכשיו נעמיד אותו גם לדין על זה?

אדוני, יש פתרון גם בעניין הזה. אפשר לומר משהו?

בקצרה, כי אני לא רוצה לצלול לתוך העניין הזה.

אדוני, אם רוצים לחשוב מחוץ לקופסה בעניין הזה, יש ברשות האוכלוסין נוהל קיים, נוהל מזורז לטיפול במומחים שמאפשר כניסה עד ל-90 ימים.

יש נוהל מזורז לטיפול במומחים?

אדוני, עד 90 ימים ממדינות שפטורות מאשרה.

אבל הוא לא רוצה מומחים.

אדוני, זה נוהל מזורז שאם משתמשים בו, ואם משרד הפנים רוצה לחשוב מחוץ לקופסה אפשר להכניס דרכו הרבה מאוד כוחות שייכנסו פנימה לארץ בהליך פשוט.

אוקיי, תודה. משרד הכלכלה נמצאים פה? יאיר, בזום. אתה יכול לפתור לי את בעיית הפיגומים שמלווה אותנו כאן כבר ישיבה שלישית?

אני מנהל אגף בכיר למסחר ושירותים. אני בעצמי לא יכול לפתור את בעיית הפיגומים, אבל אני כן אגיד שאנחנו באים בגישה אחרת, שהציג אותה שר הכלכלה בעצמו בשבוע שעבר בוועדה המיוחדת לעובדים זרים. אנחנו במשרד הצגנו, עוד לפני המלחמה, שהיה צורך מעל ל-100,000 עובדים זרים.

רציתם וביקשתם, ולא נתנו לכם. אני שואל כרגע. עזוב, מה שהשר אומר וכל הכבוד לכולם. אני שואל אותך שאלה אחת, לא הטרדתי אותך הרבה, אשריך. אני שואל אותך שאלה, יש פה נציג של התאחדות קבלני הפיגומים, שטוען שהוא נופל בין הכיסאות ולא מצליח לקבל את העזרה שהוא צריך, כדי להביא עובדים. אין לו עובדים היום, כאשר כולו מבוסס בימים כתיקונם על עובדים פלסטינים. איך אנחנו פותרים את זה?

לנו אין את הפתרון בעצמנו כי אנחנו כפופים להסכמים עם רשות האוכלוסין ולמשרות הקיימות. לכן, כרגע אין פתרון. אנחנו כן תומכים בהסתכלות הרחבה יותר של הגדרת ענף הבנייה. באופן כללי, התחלתי להגיד שאנחנו נמצאים בשיח גם עם רשות האוכלוסין, המנכ"לים אפשר לקדם הצעת מחליטים.

אתם בשיח והוא רוצה לעבוד.

אבל זה הפתרון בסופו של דבר, זה הכיוון שאנחנו רוצים ללכת אליו, ולא כפי שמבוצע היום עם כל ענף וענף - - - יש הרבה מאוד ענפים שלא מוצגים כולל הפיגומים, כולל המעליות, וכולל גורמים נוספים במשק. וזה הפתרון שאנחנו רואים שכדאי להתקדם אליו.

רשות האוכלוסין, איך אתם תורמים לעניין הזה? הם הציעו פתרון, אני לא הבנתי מה הפתרון.

מה הפתרון? גם אני לא הבנתי.

הפתרון שהם מציגים במשרד הכלכלה הוא משהו כללי, זה לא פתרון רק לדבר הזה.

אני שואל, אתם פה, הוא פה, כולם פה, אפילו משרד המשפטים פה – איך פותרים את הבעיה שלהם? הם גם מגזר שעובד בבנייה. בלי פיגומים אין גמר של בניין.

גם המעליות צריכות פיגומים.

יש תשובה?

הוא אומר שאין תשובה.

כי בתקשורת כל היום מאשימים את השרים, את חברי הכנסת, שהמדינה לא יודעת לתת תשובות. עם כל הכבוד, הפקידים לא יודעים לתת תשובות.

בצדק.

הפתרון הוא שהפקידים לא יקבלו משכורת, כמו שלנו אין כסף עכשיו. שהפקידים לא יקבלו משכורת ואז הם יתחילו לעבוד. ככה הם יתחילו לעבוד.

סליחה, סליחה.

אתה מוזמן לעבוד איתי. אני עובד 20 שעות.

אני לא מדבר עליכם, סליחה.

סליחה.

אתה מוזמן גם לעבוד איתי.

מה זה אתה לא מדבר אליו? אתה מדבר אליו.

כי ענבל משש חזרה ב-02:00 בלילה ממולדובה.

כל הזמן ייעוץ משפטי, ייעוץ משפטי.

אני אוציא אותך החוצה, אל תדבר.

- - -

אל תגיד לי די, די.

- - - בגלל שהוא חרדי?

מה קשור? זאת הצורה והדרך שהוא מדבר.

נאור, נאור.

אנשים דיברו פחות יפה ממנו ואתה לא - - -

מה אתה מקשקש, בגלל שהוא חרדי?

- - -

אל תצעק עליי, אל תצעק עליי, תודה.

נאור.

אל תצעק עליי.

נאור.

אז מה אם הוא חרדי.

מה קשור? תגיד אתה שומע את עצמך?

מה זה קשור חרדי או לא חרדי?

הוא תוקף אותך בגלל זה.

מה אתה מקשקש. אתה לא שמעת איך הוא דיבר?

דיברו פה אנשים - - -

אתה בכלל לא היית פה, תתבייש.

נאור, תעצור כאן.

חצוף, אתה תגיד לי עוד פעם שאני תוקף מישהו בגלל שהוא חרדי?

אל תגיד לי חצוף.

אתה חצוף.

נאור, תעצור כאן, תעצור כאן.

מה זה הדבר הזה? מה זה הדבר הזה?

שאנג'ל דיברה פה נגדנו, אתה לא - - -

מי זאת אנג'ל? תגיד לי על מה אתה מדבר? חצוף.

תעצור כאן. ואל תזהה בן-אדם כחרדי, כי אני לא רוצה לזהות אותך כחילוני. ואתה אל תקרא לו חרדי כי יש לו זקן וכיפה.

הוא אמר את זה. אתה פונה אליי? אתם שומעים את עצמכם?

אתה אמרת לו את זה?

הוא אמר את זה.

לא מקובל עליי כל השיח הזה עכשיו. תעצרו את זה כאן, ויפה שעה אחת קודם.

חצוף. ארז, תירגע, תירגע עם זה. זה לא מצחיק.

ארז. אני מבקש, דקה. אני לא רוצה להמשיך ולדון בעניין הזה. אני מבקש, ענבל, ונציג משרד הכלכלה – אם את צריכה אותו – שבו ביחד עשר דקות ותדריכו אותו מה הוא צריך לעשות ותמצאו לו את הפתרונות. פתרונות חלקיים, 40%, 50%. הוא לא יכול ליפול בין הכיסאות ולרוץ בין משרדי הממשלה בימים כאלה, זה הרי טירוף.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד משהו באופן כללי. קודם כול, דבר איתנו ואנחנו נדע לתת פתרונות להכול. אין דבר שהוא בלתי אפשרי, אתה מכיר את הגישה שלי בחיים. מציפים פה דברים שאנחנו בהחלט צריכים לשבת עליהם – ודיברנו על זה, וגם במשרד הכלכלה דיברו על זה.

ענבל, אתם יכולים לקחת את זה לידיים? מישהו מטעמך שיישב איתם ויסגור את העניין הזה?

קודם כול, הדלת שלנו תמיד פתוחה.

לא, לא, לא דלת.

אין לי שום דבר נגד ענבל.

אנחנו נשב. רגע, רגע.

אם אתה מדבר אני מפסיק לדבר על זה. אל תעזור לי, די.

היה להם היתר להעסקת פלסטינים וזה היה המשאב העיקרי שלהם, והיום הם בבעיה קשה, ברור. אנחנו מבינים היטב ומצוין.

יפה, פותרים את זה? ענבל, את לוקחת את זה עלייך?

אני אשב איתו בשמחה עוד היום. אין בעיה.

אחרי הישיבה, פה במסדרון.

אם כולם היו כמו ענבל, לא היו לנו כאן בעיות.

תודה.

סליחה. אני אוציא אותך החוצה. ואז יגידו שהוצאתי חרדי החוצה, לא יפה.

זה לא מצחיק אותי.

אנחנו נצטרך לשבת אחרי המלחמה ולבחון את הדברים מחדש.

רגע, תקשיבו, אף אחד לא מדבר. אני מבקש שתי דקות הפסקה ואז אני רוצה לסכם.

יעקב, יש מליאה ויש טקס.

בגלל שיש מליאה, אני מבקש שתי דקות הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:52 ונתחדשה בשעה 10:55.)

אלדד יש לך משהו חשוב להגיד? יש לי 20 שניות, כי אני רוצה לסכם.

כן, כן. שני דברים חשובים שאני צריך בהם עזרה, כי אתה מדבר על דברים מדם ליבנו. לגבי הנושא הראשון, העברתי מתווה להבאת עובדים בשיתוף התאחדות הקבלנים, להעביר נוהל מזורז לעובדים זרים.

מכיר את זה, הלאה. אגב, זה במקביל לתאגידים, זה לא במקום התאגידים.

ברור, תאגידים וקבלנים יחד – להביא את העובדים מהר. דבר נוסף שאני מבקש את התערבותך, אדוני, חבר הכנסת רביבו דיבר על קיום ישיבה בוועדה המיוחדת לעובדים זרים ביום שלישי, בעוד דקה שאני יוצא מהישיבה הזאת, ענבל, את שולחת לי - - -

רגע, רגע. אנחנו לא קיבלנו תשובה על האגרות ולא קיבלנו גם נציג, נכון?

לא, הוא לא חזר עדיין.

אוקיי. אני מודיע כאן ועכשיו, ביום חמישי, מחר, יש לנו ישיבה בנושא תכנון ובנייה, היא נקבעה ל-11:00, אנחנו נדחה אותה ל-12:00. בשעה 11:00 אנחנו הולכים לישיבה, ואני מבקש שהיא תהיה בהשתתפות שר הפנים, בהשתתפות משרד ראש הממשלה – דיברתי עם המנכ"ל קודם לכן. אני עומד על כך ששר הפנים יגיע, ואני בטוח שהוא יגיע, הוא באמת אחד השרים שמגיעים לוועדות, נותן לנו ומכדרר את הכדור קדימה כשצריך.

לישיבה הזאת אני רוצה את נציג משרד האוצר שאחראי על נושא האגרות, וכבר עכשיו להגיד לו ואפילו לקשר אותו אליי, אני רוצה שהוא יבוא עם תשובות, לגבי נושא האגרות. או ביטול שלהם לתקופה או איזשהו גרייס כזה או אחר, או התחשבנות אחרת שלא יהיה חסם. אני צריך ללמוד את זה, אני לא מקבל את זה ב-100%, אני לא יודע כמה זה, אני לא יודע אם זה באמת חסם או לא. לא כל דבר שאתם אומרים אני אומר שאתם צודקים.

הכול בסדר.

נגיד שהאגרות זה אירוע פיסקלי לא של הרשות, אבל לנו מאוד מאוד חשוב לשמור על איתנות התאגידים, כדי שימשיכו לעשות את העבודה בענף, זה מאוד חשוב.

לכן, אני מודיע, תנו לי לדבר רגע, יש לי ישיבת מליאה. אני קובע ישיבה למחר בשעה 11:00.

מחר?

יום חמישי.

זה מחייב פעולה מאזנת. זה נושא תקציבי, זאת עלות שיות והם צריכים להביא פעולה מאזנת.

רגע, אנחנו לא דנים בזה. אנחנו נעשה את הישיבה מחר. נשמח לשמוע אותך מחר.

לא, זה לא עובד ככה.

זאת תהיה עמדת המנכ"ל.

קודם כול, אל תגידי אף פעם מה תהיה עמדת המשרד באופן קבוע.

אני מדברת על חקיקה עכשיו.

אנחנו לא מדברים כרגע על חקיקה. אני רוצה להעלות את הנושא הזה ולמצוא את הפתרון שלו. אחד הפתרונות הוא שתחשבו מחוץ לקופסה. תבינו, אנחנו במצב חירום, ולא רק עגבניות אפשר להבין אלא אפשר להבין גם מבנים. אני מסתובב בארץ ואני אומר לכם שאני מריח את משבר הנדל"ן שמשפיע עלינו, על יוקר המחייה ועל הזוגות הצעירים. אנחנו כאילו חיים באטמוספרה אחרת, אנשים עושים מאמצים, הרשות עובדת ועובדת מצוין, ומנסה בכל הדרכים. אני אומר, אל תפחדו עכשיו מכלום, תפתחו את כל הקלפים. שימו כל נשק אפשרי על השולחן בעניין הזה, הוא טוב וקביל. כמובן שצריך לשמור על הצלם שלנו ועל הדרך שלנו. אנחנו פועלים אחרת בהרבה דברים בזמן מלחמה מאשר בזמן רגיל.

מבחינתי כרגע, אני רואה בראש סדר העדיפויות שעד יום ראשון תהיה החלטת ממשלה על התסקיר. אני מבקש מכל משרדי הממשלה. רשות האוכלוסין, משרד הפנים אנחנו מדברים בהידברות עם שר הפנים ואני מקווה שנגיע להבנות והסכמות והוא יוכל לבשר עליהן גם מחר. שאר המשרדים, תגישו אתם את חוות הדעת שלכם ושזה יהיה מוכן. רשות האוכלוסין יעשו את העבודה שלהם בכל מה שקשור אליהם. יש פה כרגע עניין עם הרשות ועם משרד הפנים ואני מעריך שזה יסתיים.

אני מבקש מכל משרדי הממשלה, שיושבים כאן וגם מאלה שלא יושבים כאן, להגיש עוד היום את התגובה שלהם לתסקיר הזה. אני מבקש ממך, גבירתי היועצת המשפטית, לדווח לי בערב איזה משרד עדיין לא הגיש ואני אעבור שר, שר.

אני רק רוצה להגיד שהיום בערב אנחנו נפגשים עם התאחדות הקבלנים, על מנת לעבוד איתם יחד כדי להגיע לעוד דברים.

מצוין, אני מברך על כל מפגש ועל כל דבר. אני אומר רק דבר אחד ואני מסיים, יש המון פרטים והמון דברים שצריך לתקן. אני רואה וממוקד על דבר אחד, האישור שהיה בחקלאות על 20,000 עובדים לתקופה של שלושה – אולי פה צריך יותר – או שישה חודשים, איך שתחליטו ומה שהממשלה תקבל בהחלטה, אני אקבל את זה. תדונו בזה ותחליטו. תחליטו שלא – זה לגיטימי, אני יכול לתקוף את זה אבל זה יהיה לגיטימי. אני לא אוותר על זה, מי שמכיר אותי יודע – אני לא אוותר על זה.

אנחנו לא יכולים לקחת ולזרוק את הדבר הזה ככה ולהתמסמס עם אלף דברים אחרים. יבואו ההסכמים הבילטראליים, יבואו עוד דברים, העבודה שעשו במולדובה, ויבואו ההסכמים עם הודו שינפח את עצמו כבר בדרך. הכול יבוא זה ישלים את זה, זה לא במקום זה.

דבר אחד שלא רציתי לדון בו עד היום, כי אני אעשה את זה בעוד שבוע או שבועיים שנהיה כבר בתוך העניין, גם המכסה שהמדינה קבעה על 50,000 היא לדעתי מכסה נמוכה. אבל אני לא רוצה לדון בזה כרגע, כי אז יתקע הכול. נדבר על זה בעוד שבוע. המנהלת שלי אמרה לי שאני חייב לסיים, ואני שומע בקולה. ואני מסיים את הישיבה ונתראה מחר בשעה 11:00.

אדוני היושב-ראש, אני מצטער שלא קיבלתי אישור לדבר.

אני מבקש מחר לחזור עם בשורה לפיגומים ולמעליות.

מחר הדיון הוא על האגרות? באיזה נושא?

לא. הנושא הוא אותו נושא, ישיבת מעקב מספר ארבע או חמש. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.