פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
06/11/2023


מושב שני

פרוטוקול מס' 70
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, כ"ב בחשון התשפ"ד (06 בנובמבר 2023), שעה 10:30

מצבת מלאי החירום של המזון בישראל

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
טלי גוטליב

עודד פורר
יסמין פרידמן

צחי סעד - מנהל חטיבת הביקורת כלכלה ותשתיות לאומיות, משרד מבקר המדינה

דוד בר - מנהל אגף ח' בחטיבה כלכלית, משרד מבקר המדינה

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר מימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבי רמר"ז - ראש אגף בכיר ביטחון חירום וסייבר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

לירון יהושע - מנהלת תחום מערך תשלומים וסליקה ממשלתי - חשכ"ל, משרד האוצר

יוסי שטיינברג - אגף הרכש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

לירון יהושע - מנהלת תחום מערך תשלומים וסליקה ממשלתי - חשכ"ל, משרד האוצר

דורון אברהמי - מנהל מינהל חירום, משרד הכלכלה והתעשייה

ירון סולומון - מנהל, תנועת האיחוד החקלאי

אורן הרמבם - מנהל איגוד תעשיות מוצרי בנייה וצריכה, התאחדות התעשיינים בישראל

ליאור כוכבי - ראש תחום קשרי ממשל איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל

בועז תורג'מן - בעלים ומנכ"ל משותף, שטיבל טחנות קמח

יונתן סורוצקין - חוקר, פורום קהלת

אבינועם ברוכים - ר' חטיבת מלאים אסטרטגיים, רח''ל, רשות החירום הלאומית- רח"ל

לירון תמיר - כלכלן ראשי מועצת החלב, מועצת החלב

שוקי בשן - יו"ר ארגון מגדלי העופות, ארגון מגדלי עופות בישראל

פלורינה הלמן לוין

אתי בן-שמחון


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
מצבת מלאי החירום של המזון בישראל

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: מצבת מלאי החירום של המזון בישראל. אני מבקש להדגיש, מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוועדה לענייני ביקורת המדינה, מקפידה להתכנס בעקביות, ולדון בישיבותיה אך ורק בנושאים הנוגעים ישירות למצב המלחמה. לא תתפסו אותנו עכשיו דנים במטוסו של ראש הממשלה, כרגע זה לא מעניין. אבל כן דנים למשל – בדוח מבקר המדינה בנושא הקורונה, עם המלצות ברורות – גם על זה נשב עם אנשי מבקר המדינה. המלצות במקום לחייב, לבצע, לשון החוק, כמיטב הבנתי. אני לא אעשה לכם מהיום והלאה חיים קלים. ההמלצות, אפשר לקיים אותן, ואפשר לא לקיים אותן. משרדי ממשלה חלקם לא בוחנים ומחליטים לא לקיים אותן.

בעיקר הדיונים עסקו בהיערכות המדינה בתחומי הבריאות, החינוך, השלטון המקומי, התגייסות ארגוני המתנדבים והחברה האזרחית אל מול תפקוד או אי תפקוד משרדי הממשלה. ההיערכות והמוכנות של תשתיות חשובות כגון: מים. עשינו כאן דיון מקיף מאוד על משק המים, דוח מבקר המדינה מ-2009. פשוט ללקק את האצבעות מה האנשים שאמונים על העניין הזה עשו וביצעו, והביאו אותנו באמת למצב מצוין, זה לא מתאים לכל המקומות. ההיערכות הכלכלית והתקציבית והאופן בו משפיעה המלחמה על תעשיות חיוניות במדינה וכמובן האזרחים.

היום , ביוזמתו של חבר הכנסת עודד פורר, שר החקלאות לשעבר, הוועדה תעסוק בנושא חשוב וחיוני ביותר והוא הבטחת אספקתם של מוצרי מזון לאוכלוסייה ולבעלי החיים. אין ספק כי פעולתו התקינה של המשק תלויה בין היתר באספקה סדירה ככל האפשר של מוצרי תשתית חיוניים להמשך הפעילות התעשייתית של מפעלים חיוניים, ולהבטחת אספקה של מוצרי מזון לאוכלוסייה.

כולנו מבינים ויודעים שאירועי ה-7 באוקטובר, והמצב המתמשך מאז פגעו קשות בענף החקלאות – לא ראיתי שהחקלאים בעוטף לא קיבלו טיפול, לא יודעים אנא הולכים – האסם הגדול ביותר של מדינת ישראל בעוטף. אין לי ספק כי תהליך ההשתקמות יהיה ארוך, קשה, ואנחנו כולנו נתגייס לשיקום על מנת לעצור ולנסות למזער פגיעה ככל שניתן הן בחקלאים והן בציבור.

בכל דיוני הועדה אשר קיימנו מאז פרוץ המלחמה, עמדו לנגד עינינו המסקנות אשר הופקו בתקופת הקורונה. יש ניסיון, השאלה מה עושים עם הניסיון. הנושא בו נדון כעת הוא יוצא דופן. אגיד עוד משפט וחצי על מספרים.

בעיצומו של גל הקורונה הראשון, עלה חשש לבעיות אספקה וזמינות של גרעינים ברחבי העולם, הפיק משרד החקלאות מכרז מיוחד של 150 אלף טון גרעינים מלבד מלאי החירום הרגיל, העומד על 18- אלף טון. הממשלה נשאה בעלויות של מלאי החירום הכוללות גם את אחסנתו. עלות הגרעינים באה מתקציב משרד החקלאות.

180 אלף טון.

אתה מתמצה יותר ממני. בסדר, נתקן את זה.

בשנה זו הייתה עלייה של מחירי סחורות בעולם, אשר כללה חיטה וגרעינים. אף שמקובל לחשוב שישראל נהנית מעצמאות בכל הנוגע למשק החלב, והיא מספקת את כל תוצרת החלב ומוצריו לאזרחים, העובדה היא שרוב המזון לפרות, לעופות ולדגים מקורו בגרעינים המיובאים מחו"ל – אדוני שר החקלאות לשעבר. זאת הסיבה שבגללה כולל מלאי החירום של המדינה, מלבד חיטה, סוכר ושאר מוצרי המזון, כולל גם גרעינים למזון לבעלי חיים. אנחנו נמצאים במשבר. אני רוצה להודות לך על הפניית תשומת ליבה של הוועדה לנושא החשוב הזה. חבר הכנסת פורר. אנחנו נשמע את נציגי מבקר המדינה, ואחר-כך, על-פי הסדר, ניתן לאנשים לדבר. בבקשה. חבר הכנסת פורר היוזם.

נשמע את מבקר המדינה, ואת הנציגים שיסקרו מדו"ח 2015. אבל בפתח הדברים אגיד שאני נדרשתי לנושא, בעיקר, נכנסנו לזה עוד יותר לעומק סביב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שיצרה מצוקה של חיטה בכל רחבי העולם, צריך להבין. אוקראינה עדיין עם אסם התבואה במובנים האלה שמשווקת חיטה לכל העולם, ומדינת ישראל 90% מהגרעינים אצלה הם יבוא. אין לנו יכולת ייצור עצמית. אולי אם אנחנו נחסל את כל החקלאות כולה ונשאיר רק גידולי חיטה, גם אז לא בטוח שנוכל לייצר את כל מה שאנחנו צריכים. צריך לזכור, זה לא רק חיטת מאכל, אולי אפילו יותר מזה, זה המספוא, בעצם החלב שמיוצר כאן. הפרות צריכות לאכול. אגב, כמעט 70% מתוצרת הביצים שלנו שנמצאת על גבול הצפון, נמצאת גם בסיכון היום נוכח המלחמה. התרנגולות שם צריכות לאכול. האוכל שלהן מגיע מיבוא ולא רק. זאת אומרת, אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה אנחנו לא יודעים מה החודש הזה עוד יעלה לנו מבחינת היכולת של השתילה, וההיערכות של ירקות בכל מה שנוגע לעוטף, כולל הטיפול בשדות ובמטעים שנמצאים בצפון. מדינת ישראל במובנים האלה צריכה להיות ערוכה, בין אם זה ליבוא, בין אם זה לאחסון. אני כן אציין, מבדיקה שאני עשיתי אתמול, חקלאי העוטף עד 7 קילומטר, יתקנו אותי משרד החקלאות אם אני אומר משהו לא נכון, קיבלו כבר 100% מהפיצוי. כך נמסר לי אתמול מוועדת הכלכלה. הבדיקה נעשתה עם נציגי ארגוני החקלאים, זה מה שמסרו לי. לא שאני יודע על חקלאי שאמר לי.

אני מדבר באופן כללי. נכון לשלשום הדיווח אליי היה – לא קיבלנו עדיין.

אני אשתדל להימנע ממספרים כמה שאפשר מתוך הבנה, למרות שבסוף לא צריך להיות מדען טילים בשביל להבין כמה בן אדם אוכל, מה הצרכים, ולעשות את החשבון הזה לבד. המספרים שכרגע אנחנו נמצאים בהם, הם מספרים שנקבעו לדעתי, אם אני זוכר נכון, בראשית שנות השישים. אני מדבר על המספרים מבחינת מהו מלאי החירום של ישראל. מה שאני מבקש מהוועדה לבדוק, כי זה מה שאנחנו בדקנו אז. אני ביקשתי בזמנו דוח ביקורת של החשב הכללי במשרד, אני יודע שהוגש, אני לא יודע בדיוק מה נעשה בעניינו. ביקשנו לבדוק כמה דברים – 1. השלמת הפערים. זאת אומרת, האם אם אני לוקח את המלאי שנקבע בערך בשנות השישים, האוכלוסייה אז מנתה שני מיליון, שני מיליון ומאתיים אלף איש במדינת ישראל, האם הוא רלבנטי להיום ולא צריך להגדיל אותו? ואם נאמר בדוח שצריך להגדיל אותו, האם הגדילו אותו, ואיזה פעולות נעשו כדי להגדיל אותו. 2. מי מחזיק במלאי החרום - איך הוא מוחזק. אדוני היושב-ראש, בסוף כשאנחנו מדברים על נושאים שהם ביטחוניים, כמו שאתה בודק מי נכנס לבניין הזה, מי עוסק כאן בתחומי המזון, וכמי שגם היה יושב-ראש הכנסת, יודע עד כמה מורכב להפעיל נושא של מזון בכנסת בגלל ענייני הביטחון. אז גם כאן, מי מחזיק לנו את מלאי החרום ואיך הוא מחזיק אותו. וכיצד הוא גם נבדק. האם מספיק שמי שאמור להחזיק אותו אומר – יש לי, אחלה, אז בסוף ביום פקודה כשבאים לפתוח את המחסנים, פתאום אנחנו מגלים שאין, או מה שיש זה לא מה שחשבנו, זאת אומרת, שפתאום אני מגלה שבמקום יחידת מאכל, יש לי מספוא, או שזה מעורבב.

יש דברים, ופה אני רוצה לשים את תשומת לב המבקר, שלא נספרים בתוך מלאי החרום. יש פה מהתאחדות התעשיינים? צריך להבין, שכדי להכין את התערובות של המזון שבעלי החיים נדרשים אל התערובת, הוא לא מוגדר במלאי חרום. אז גם אם יהיה לי את הגרעינים, אבל אין לי שמן תערובת, עדיין אני נמצא פה בבעיה במובנים האלה. אלה הדברים שחשוב מאוד לבדוק אותם. הדבר האחרון, איך ההיערכות מבחינת פריקת הגרעינים. מאחר ואנחנו מייבאים, גם כאן אני מבין שנוצרת לעתים בעיה ביטחונית במובן הזה של פריקה של גרעינים, ושל כניסה של אוניות לכאן, או לפעמים בגלל עומס בנמלים על דברים אחרים, או בעיות אחרות בנמלים. בזמנו, עלתה הצעה להכשיר את המסוע בחדרה לטובת העניין. לא בהכרח חושב שזה הפתרון הנכון, אבל גם התנועה לכאן ופריקת האוניות כאן - זה משהו כשאנחנו מדברים על מלאי חירום, בחירום לפתור את בעיית מלאי החירום זה מאוד קשה, כי הבעיה היא בחירום. כשנוצרת כבר בעיה בין אם היא עולמית, בין אם היא מקומית, אז פתאום או שקשה להביא לכאן אונייה, או שקשה למצוא ספק בחו"ל, או שקשה לגייס. זאת הסיבה שאנחנו רוצים לכאן מלאי חירום. אלה הדברים שנשמח שהוועדה תבדוק.

תודה רבה. לפני שאני מעביר לך, שיהיה רשום בפרוטוקול, כי הערת לי, ורשום בפרוטוקול. לא הייתה לי כוונה לפגוע בגב' חנה פריידין, זה לא אישי נגדה. כל עוד אני מנהל את הוועדה הזו – פורום קהלת לא ידרוך פה. הינה, נרשם לפרוטוקול, תרשמי את זה. אין להם מקום בוועדה שאני מנהל, ובכל ועדה עתידית. זהו. אחרי שאמרתי את אשר על ליבי, אני מתנצל בפני האנשים, אבל אני עומד מאחורי הדברים שלי.

בבקשה, אנשי מבקר המדינה.

אנחנו כאמור מציגים דוח שעסק בהיערכות של התעשייה האזרחית לשעת חירום, ובין היתר, עסק בנושא מלאי המזון לשעת חירום. הדוח פורסם בשנת 2015, ולכן הוא כמובן מתייחס לתקופה ההיא. אני רק אציין, שהדוח פורסם בקובץ דוחות ביקורת מיוחדים שפורסם בספטמבר 2015, בנושא: היערכות ומוכנות לשעת חירום, ובין היתר, הפרק הראשון בו, עוסק בהיערכות הלאומית לטיפול באירועי חירום בעורף, שלמעשה עוסק בכל נושא ההסדרה, ובעיית ההסדרה בין כל הגורמים לטיפול בעורף, והצורך בהסדרה חקיקתית בהקשרים האלה. חלק מהנושאים רלבנטיים גם בתקופה הזאת. הייתי מציע לוועדה לשקול את הצורך גם בקיום דיון גם בנושא הספציפי הזה של הסדרת הטיפול באירועי החירום בעורף.

ברשותך, אני אבקש ממר נתן שטיבלמן, שיציג את עיקרי הדוח מ-2015.

סליחה, הבקשה שלי באמת הייתה לדון על מלאי חרום חיטה - - -

לקחנו את הדוח הישן שיביא לנו רק מקפצה לדון בעניינים המהותיים.

כמו שצחי אמר, הדוח התמקד באיכות התעשייה האזרחית לשעת חירום, נבחנו מוכנותם של תעשיות אזרחיות לשעת חרום ומידת היכולת של הרגולטורים להשפיע על היערכות זאת. בדוח מוזכר הנושא של המלאי. הליקויים שעלו, רמות המלאי לשעת חירום של חלק מהמוצרים החיוניים נמוכות מהרמות שנקבעו על פי תרחישי הייחוס. לא נקבעו קריטריונים לתעדוף של מוצרי המזון שברשימת המלאי הממשלתי, על מנת לבצע שינויים במלאים על פי קריטריונים אלה במקרה של שינוי תקציב, או במחירי מוצרי המזון החיוניים.

ההמלצות - על משרד הכלכלה לוודא כי רמת המלאי של מוצרי המזון לשעת חירום, תספק את צרכי המשק על-פי תרחישי האיכות השונים, ולוודא התאמה מתמדת בין רמת המלאי הנדרשת לרמת המלאי הקיימת. כמו-כן, על המשרד לקבוע קריטריונים לתעדוף של מוצרי המזון שברשימת המלאי הממשלתי, כדי שיהיה באפשרותו לבצע שינויים במלאים על-פי קריטריונים אלה במקרה של שינוי בתקציב או במחירי מוצרי המזון החיוניים. נוכח הקשיים התקציביים הכרוכים בהחזקת מלאי מזון שייתן מענה לכל תרחישי הייחוס, על משרד הכלכלה, בשיתוף רח״ל, לשקול לפרסם הנחיות לאוכלוסייה שבהן מומלץ להחזיק בבתים מלאי מזון לשעת חירום, כפי שנעשה בכמה מדינות.

אתה רוצה שנמשיך להציג את הנושאים האחרים של הדוח?

אם זה משהו רלבנטי. השר לשעבר יודע בדיוק את המספרים. אנשי משרד החקלאות יודע בדיוק את המספרים. אנחנו נשאל אם יש לכם להגיד באחוזים, גם כן טוב. אתם תגידו לנו מה עשיתם עד עתה. אתם שנה בדיוק במשרד הזה, עשרה חודשים. אני יכול להגיד, מכיוון שדסקסתי עם השר הקודם, הבנתי שהנושא הזה היה עוגן מרכזית בחלקים נרחבים מהעשייה הזאת, ובהעברה של החומרים למחליפים וכו'. תגידו לי מה עשיתם, או גם משרד החקלאות התעסק רק במהפכה המשפטית.

שאלה מנחה. מי למעשה הגורם המתכלל שאמור לדאוג למלאי בשעת חירום – מי? רח"ל, כלכלה, אתם מדברים על כמה וכמה.

רח"ל.

רק צריך כסף כדי לעשות השלמה. תיכף נשאל אם הוא קיבל את הכסף.

סליחה, יש לי טענות לרח"ל על הרבה מאוד דברים, גם במה שקורה כרגע, בכלל, באיך שמדינת ישראל מתנהלת בחרום. בסוף אני חושב שעל כל משרד יש גם את האחריות לגבי הנושאים שלו. אני חושב שמשרד הכלכלה – כן, רח"ל, לא רח"ל, בסוף כשחסר משהו, חס וחלילה, יבואו למשרד הכלכלה, יגידו – למה אין מספיק שמן? או למה אין מספיק מוצרי יסוד אחרים, אותו דבר משרד החקלאות. גם על המשרדים חלה אחריות, כי רח"ל כגוף מתכלל בממשלה, אין לו באמת יכולת לאכוף הרבה פעמים את הסמכויות שלו.

לא, אני מנסה להבין, כשאין בכלל קריטריונים, אף אחד בכלל לא קבע קריטריונים.

זה לא רק בנושא הזה. יש נושאים אחרים שנתונים לפתחה של רח"ל, בסדר, אולי לרח"ל יש תוכניות, אבל אין תקציב. מכאן אנחנו מתגלגלים להרבה נושאים. כל הדוח על הקורונה, כל הדוח של מבקר המדינה על הקורונה, לא בא לידי ביטוי בדוח של האוצר בהכנת תוכנית פעולה. כשבדקנו את זה לפני כשבוע וחצי, אז מה אמרו לנו? יש לנו כל מיני חיתוכים – סט כלים, אבל איפה התוכנית? במקום קורונה, הייתם מחליפים את זה במילה אחת – מלחמה, והיינו יכולים לדבר עם העצמאים, לדבר עם העסקים, לדבר עם בתי המלון, לדבר עם בתי החולים, זה לא מתכלל את הכול, אבל זה משהו. פותחים מגרות, מוציאים, לא מתחילים להתווכח כמה כסף לעצמאים, כמה כסף לחקלאים. לא מתחילים. אבל אף אחד לא עשה תוכנית.

זה היה הקטע של המזון. אם אתם לא רוצים את הנושא של מפעלים חיוניים, אז אנחנו נעצור פה.

בוא, תן מילה על המפעלים החיוניים, כי זה קריטי לימים אלה.

אגיד מספר מילים על המפעלים החיוניים. לגבי הגרף, כמו שאנחנו רואים יש את המפעל לחיוני, ומי הגורמים שמשפיעים עליו. אלה בעצם הרשויות הייעודיות שהן אמורות לתת את ההנחיות למפעלים החיוניים, משרדי הממשלה, החל ממפעלים שהם בשרשרת האספקה וכדומה. מה שמצאנו, היעדר אסדרה חוקית מקיפה ומרוכזת לגבי הערכות העורף לשעת חרום. לרשויות הייעודיות במשרדי ממשלה, אין סמכויות חוקיות כלפי מפעלים חיוניים, והסמכויות המוגבלות שניתנו לרשויות ייעודיות כלפי מפעלים חיוניים והיעדר אסדרה מתאימה גורמים לפעולה חלקית ולא מתואמת של משרדי ממשלה בנוגע לניהול משק לשעת חירום.

ההמלצה – על הממשלה בשיתוף רשויות ייעודיות לפעול כדי לקדם חקיקה מקיפה שתסדיר את כל נושא הטיפול בעורף בשעת חירום, ובכלל זה, תגדיר את הסמכויות שיש לכל אחד מהגופים הפועלים בתחום זה. הליקויים בניהול משק לשעת חירום - משרד הכלכלה לא קבע בנוהל שגיבש את מספר המפעלים שיקבלו אישור במפעל חיוני, ואת פריסתם הגיאוגרפית וסדרי העדיפויות לגביהם. מינהלות הפארקים התעשייתיים אינן מקבלות משום גורם ממשלתי הנחיות לגבי היערכות לשעת חירום, וסמכויות אכיפה כלפי המפעלים שבאחריותן, בין השאר, בנוגע להיערכות המפעלים בשעת חירום.

ההמלצות – על רח"ל לוודא כי הרשויות הייעודיות של משרדי ממשלה מפקחות ומקיימות קשר רציף עם המפעלים החיוניים שבאחריותם, ולוודות את רמת המוכנות של מפעלים אלה לשעת חירום. על משרד הכלכלה לפעול לגיבוש נהלים לגבי היערכות של הפארקים התעשייתיים לשעת חירום ולהנחות את מינהלות הפארקים בעניין זה.

יש פה כלכלה? אז אתם תגידו לנו אם אתם הכנתם את מה שהוא אמר, או זה נשאר בגדר המלצות. בשנה שאני פה, אני משתדל שזה לא יקרה – שדוחות מבקר המדינה לא יישארו על המדף. כי ברוב המקרים הוא עושה, נשארים על המדף, זה אחלה מדינה מתנהלת כך. אני, יש לי איתם ויכוח. אני לא רוצה המלצות, אני רוצה חובה לביצוע. וככה לימדו אותי איך שהייתי כל החיים – לוודות ביצוע. סתם, המלצות, בדקתם שעשו את זה? לא. ואתם איתי יחד, אני גם אשם. כולנו אשמים בזה שאנחנו לא מוודאים שביצעו את מה שאתם ממליצים. אז אולי תחליפו מילה המלצות, אגב, זה לא מוגדר בחוק, במילה – הוראות ביצוע. מבקר המדינה לא צריך להמליץ אם יש לו ויכוח עם X או Y, זה סיפור אחר.

אתה רוצה לתת סמכות אופרטיבית למבקר המדינה אתה לא יכול. סליחה שאני חופרת לכם פה, כל רעיון מבקר המדינה, זה בבסיס הרעיון של ביקורת המדינה שהיא חשובה מאין כמותה. אבל זה בדיוק העניין. זאת ביקורת, ואין לה כלים אופרטיביים, ולא צריכים להיות לה כלים אופרטיביים. גוף ביקורת לא עומד מעל רשות מבצעת ככזו, כמובן, שהרשות המבצעת, ניקיון ידיה, תום ליבה נבחנים.

הבעיה היא שזאת רשות לא מבצעת.

זו משפטנות נקיה, טהורה של הדבר הזה. בסופו של דבר, רשות מבצעת נמדדת בחובתה לפעול לטובת המדינה, ולטובת הציבור. נקודה. וידיה הנקיות, כך או אחרת כפי שהיא תטען, יהיו נגזרת של מימוש המלצות ברורות. זאת כל התורה על רגל אחת לעולם הביקורת בכל הכבוד.

מניסיוני גם כמנכ"ל משרד, - - - צריך לענות לדוחות ביקורת של המדינה. אתה אמור לעבור על דוחות הביקורת, ולהגיד מה תיקנת, מה לא תיקנת.

זה מה שאמר היו"ר. היו"ר רוצה שיהיה סמכות.

אין ביקורת. אין.

אני לא בטוח שמשרד הכלכלה הודיע למשרד מבקר המדינה, יכול להיות שאני טועה, שאין צורך בהגדלת המלאים, ומתוך בחינה שהם עשו, צריך להישאר עם אותם מלאים שהיו כאן.

טלי, היית פה בקורונה אם אני לא טועה, חלק קטן. בקורונה יש המלצה להכין תכנית מגרה איך עושים מה, בבתי-חולים, המלצה, בבתי-חולים, במגזר הפרטי, במגזר הציבורי, חל"ת, סיוע לחקלאים, סיוע לעצמאים.

הקורונה זאת תעודת עניות. זו היסטריה אדירה.

עזבי, אני לא מתווכח איתך. אבל זה נשאר על המדף. אף אחד לא עשה עם זה כלום. כלום.

אדוני היו"ר, אני נכנסתי לכאן כיוון שאני נמצאת בוועדות אחרות במקביל לחוץ וביטחון וחוקה. רק רוצה לומר את הדבר הבא. קודם כל אנחנו במלחמה. אני מניחה שכולם מבינים שאנחנו במלחמת קיום של להיות או לחדול, ולא שום דבר פחות מזה.

אני חולק עליך. אין לנו שום איום קיומי. מלחמה קשה, נוראית, אבל אין לנו מלחמת קיום. זה לא מלחמת העצמאות כמו שראש הממשלה אמר.

זו מלחמת העצמאות ועוד איך.

יש לי איתך ויכוח. זה לא מלחמת העצמאות, אנחנו לא נלחמים על הקמת המדינה, המדינה הזו חזקה. תפסיקו להכניס את הציבור לפאניקה.

זכותי לדעתי. זכותי למילותיי. זכותך לדעותיך ולמילותיך. אני חולקת עליך מהותית בתוך ההקשר הזה, כי אני לא בעד להרדים את העם או להרגיע את העם מהסיבה הפשוטה, כיוון שאנחנו הערכנו הערכת חסר את האויב האכזרי שלנו, מצאנו את עצמנו בזירה הנוראית הזו שכמעט כבשו לנו את יישובי הדרום. אז בכל הכבוד, כן. זאת מלחמה קשה מאוד, חשובה מאוד של להיות או לחדול. ברוך השם, באמת, בהערכה אדירה שאין לה בכלל מילים לחיילינו ולמפקדנו בשטח שעושים עבודה באמת בלתי רגילה. ולכן, בהיבט הזה אני רק אומרת שאנחנו צריכים להיזהר מאוד, וכולנו נזהרים מאוד. אני חושבת שגם הוועדה הזאת צריכה להיזהר מאוד בכבודה של המדינה בזמן מלחמה. להיזהר מאוד.

את רוצה להתחיל איתי ויכוח פוליטי, יש לי הרבה מה להגיד לך. אני סותם את הפה חודש ימים. חודש ימים אני סותם.

את מדברת דברים שהם בכלל לא קשורים לוועדה.

יש לך דקה וחצי. בבקשה.

אני לא צריכה דקה וחצי, יש לי חצי דקה, זה מספיק לי. מה שאני רק רוצה לומר כאן, באמת, בסופו של דבר, לשמו אנחנו מתכנסים בתוך המקום הזה. הדבר היחיד שמעניין פה את כולם, לא משנה אם אנחנו נבחרי ציבור, או עובדי ציבור, או אנשי ציבור. הדבר היחיד שמעניין פה את כולם זו טובת מדינת ישראל. נקודה. צבא הגנה לישראל שיחזור בשלום ממשימותיו החשובות. אבל למדנו שאנחנו לא צריכים לקבל שום דבר כמובן מאליו. חובתנו לבדוק כל הזמן מלאים, בין אם זה אמל"חים, בין אם זה אוכל, בין אם זה ציוד, בין אם זה הכול. בין אם זה ימ"חים, בכל היבט של כל רשות באשר היא רשות, צריכה להיות ערוכה ומוכנה היטב. אנחנו צריכים לבדוק את זה. וטוב שאנחנו בודקים את זה בלי ללחוץ, צריך לבדוק את זה עניינית. באתי פה כדי לומר, כי הודפסו לי דוחות הביקורת, האם באמת המלאים ערוכים לתרחיש רב זירתי. זאת השאלה שאנחנו צריכים לקבל תשובה עליה היום. האם חלילה בתרחיש - - -

התשובה היא לא. אנחנו פה בגלל שהתשובה היא לא.

אתן לא תתווכחו ביניכן. חמש עשרה שניות בבקשה.

אני מסיימת ואומרת, אנחנו צריכים תשובה לשאלה הזו, האם מלאי המזון מספיק לתרחיש רב זירתי חלילה. אומנם, ברוך השם, כרגע זה לא על השולחן, אבל אנחנו יודעים להיות ערוכים כרגע מבחינתי לכל תרחיש. האם מלאי המזון מספיק, ואם לא, קונקרטית מה צריך לעשות, ומי צריך להיות ועל מה. אלה התשובות שאני רוצה לקבל. גם אם אני לא אהיה פה, כי לא ראיתי בדוחות את התשובה.

אני אשאל.

אני סומכת עליך שתשאל את השאלות האלה מיקי.

תודה רבה חברת הכנסת גוטליב. התאחדות התעשיינים. בבקשה.

אני מנהל את איגוד התעשיות מוצרי התעשייה בהתאחדות התעשיינים, פורום תחנות הקמח מנוהל אצלי באיגוד. נמצא בועז תורג'מן מטחנת קמח "שטיבל". אנחנו רוצים להציג כמה סוגיות מאוד עקרוניות בכל מה שקשור למלאי החירום של החיטה בישראל.

אני מתחנת קמח "שטיבל". מתקשר עם הדוח שכרגע נסקר. ההגדרה בין מפעל חיוני למפעל קיומי, אנחנו בעקבות הקורונה ושומר חומות, נתקלנו במונח מפעל קיומי. אם אפשר לחדד ולהבין מה זה אומר. מה חל על מפעלים בקטגוריה כזאת. ולחזרה לענייני רמות המלאי.

שאלת את הוועדה מה הקריטריונים למפעל חיוני, איני יודע, לעומת קיומי.

לעומת קיומי. רמות המלאי כמו שנאמר כבר, לא עודכנו כבר הרבה זמן, בטח לא לגידול באוכלוסייה, וגם לא לתרחיש הייחוס של משך - - -

חמש, עשר, עשרים שנה.

אני מניח שבין היתר בגלל עניינים תקציביים, אבל תרחישי הייחוס של משך שעת חירום או מלחמה, אנחנו רואים שהם השתנו לעומת מה שהיה בעבר.

עניין שני, לוודא ולגרום שכמה שיותר מחיטת מלאי חרום תאוכסן בתחנות הקמח, בצמוד לתחנות הקמח. נכון להיום כולה, רובה, מאוחסנת בכל מיני מקומות מרותקים. בשעת חירום יש בעיה של זמינות של נהגים שמרותקים, או משאיות ייעודיות, או ניתוק בין חלקי הארץ או דרכי גישה. החיטה צריכה להיות צמוד לתחנה, בהקשר הזה, גם קמח צריך להיות צמוד למאפיות התעשייתיות. אנחנו חושבים שצריך שיפעלו לעידוד הקמת ממגורות ייעודיות לאחסון חיטה צמוד לתחנות, בין אם בהקלות בהיתרי בנייה, קבלת היתרי בנייה, או פטור מארנונה או כל דבר אחר שפשוט יגרום לזה באופן טבעי. אותו דבר לגבי אחסון קמח בצמוד למאפיות.

רק שמפעל קיומי קשור למים, חשמל, וקשור בהגדרה שלו לקיום, מי שמכריז על זה, זה שר העבודה. זו המשמעות לקיומי. וחיוני, זו עבודה שחיונית להמשך המשק וגם דורשת הגדרה. זה ההבדל, הקיום זה הקיום המהותי של מים, חשמל וגאז וכו'. החיוני, זה נגזרת של מה אנחנו מספקים הלאה שזה לא הדברים הבסיסיים שהם קיום אמיתי של אדם כאדם, מדינה כמדינה.

כשאתם מדברים על קמח, אתם מדברים על כל הסוגים. יש כאלה שיש להם צליאק.

אנשים שרגישים לגלוטן, חיטה, אז מוגדר סדר גודל של חצי אחוז מהאוכלוסייה, להם יש פתרונות בדמות של קמחים מיוחדים.

אתם מוכרים בחירום.

רח"ל ייתן לנו תשובה אם ההגדרה של חולי צליאק, חצי אחוז מהאוכלוסייה מוגדר בתוך תוכנית החירום. אז גם את זה תרשמו לכם, תתנו לי תשובה. בבקשה. מה שאמרת הוא משהו מהותי, כי אם מתחילים להוביל חיטה ממאות קילומטרים, או עשרות קילומטרים, זה מהותי לשרשרת האספקה. כמה לדעתך זה מטר מעוקב, אני לא יודע איך אתם מודדים את זה.

בטונות.

כמה טונות חסרות ממגורות בצמוד למפעלים עצמם? לא יודע, יישבו המומחים ויגידו כמה אפשר לקרב, כמה צריך להרחיק. מדינת ישראל, לצערי קטנה, מה אגיד לכם.

כאמור, בגלל הרגישות, מבלי להיכנס למספרים, זה מתקשר עם זה שהיום מכיוון שהמכרז להחזקת מלאי החירום מבוסס על חיטה מקומית, יש לזה סיבות היסטוריות, וגם עדכניות. אבל באופן עקרוני החיטה המקומית מאוחסנת כולה ברובה מחוץ לתחנות הקמח באזורים שהזכיינים מאחסנים אותה. אני חייב לציין שצריך איכשהו גם לצאת מהקונספציה שמלאי חירום צריך להיות מבוסס על חיטה מקומית. ממילא בשגרה כ-90% מיובאת, וזו חיטה באיכות אחרת. חיטה מקומית היא טובה כשממוינת ומאוחסנת בנפרד לפי הסוגים השונים. אבל אם צריך היום פתאום לייצר קמח רק מחיטה מקומית, יהיה בעיה לייצר לחם, השנה במיוחד. יש מצב שבו בגלל מבנה הרכב הזכיינים שנבחרו, נוצר מצב שמצאנו שחיטה לא ראויה לאפייה, מצאה את דרכה לתוך מחסני מלאי החירום.

מה זאת אומרת?

היה כשל בהתנהלות, ובפיקוח, ובבדיקות של החיטה תוך כדי הקציר והקליטה שלה. והיום בעזרת משרד החקלאות, אנחנו מצאנו אוזן קשבת ועזרה, אבל אנחנו נדרשים לבדוק את כל היבול מחדש בעת הוצאת החיטה המקומית ממלאי חירום לתחנות, עד כדי כך. זה נושא בפני עצמו שצריך יהיה לטפל בו להמשך, אבל זה המצב היום. מלאי החירום נכון טכנולוגית וגם מעשית שיהיה צמוד לתחנה, ובאיכות שמתאימה לטחינה ולאפיית לחם. היכולת לפרוק חיטה באוניות, בנמלים, בשעת חירום, ומכיוון שאנחנו מתארים לעצמנו שעלולה להיות בעיה אם ייפגעו דגון חיפה ודגון אשדוד, ולא תהיה אפשרות לפרוק בדרך הרגילה, אז צריך לוודא שיש, ואפשר להפעיל בשעת חרום מתקנים לפריקת אוניות שלא בדרך הרגילה. מתקשר עם השמשת חדרה ואשקלון מסועי פחם, דיי בקלות אפשר להשמיש אותם גם לפריקת חיטה. היינו בביקור, ובדקנו וראינו.

נחמד שהיית בביקור, אני אומר את זה ברצינות.

בזמן הקורונה, הייתי פה, בוועדה, שדנה בהמשכיות תפעולית של המשק. אנחנו העלנו את הנושא והצענו את זה.

עברו שנתיים מאז הקורונה, מישהו עשה עם זה משהו. יכולים להגיד לנו האם חדרה נבדק?

הבדיקה שאני עשיתי בזמנו, הייתה התנגדות מצד חברת החשמל שעדיין זקוקה למסוע הזה מעת לעת. יש תקלה צריך להבין.

בסדר. אפשר לעשות את זה דו-שימושי. מה הסיפור פה?

העלות היא שמונה מיליון שקלים. אפילו הצעתי מתוך תקציב משרד החקלאות לממן את זה בזמנו.

חבריי, שיהיה ברור. נגשתי לחבר הכנסת פורר רק לוודא. אנחנו מתייחסים כאן היום לדוח משנת 2015.

לא. את טועה. לא היית בהקדמה. אני מחויב על-פי חוק לבוא ולדון בדיונים בוועדה לביקורת המדינה אך ורק על-פי דוחות מבקר המדינה. מה שעשיתי בחודשיים האחרונים כדי לא לבלבל את המוח סתם. לא מעניין אותי כרגע אם יסגרו את טיפות חלב, לצורך העניין או לא. אבל אני לוקח דוחות שהם רלבנטיים לעת הזו. לקחתי את דוחות הקורונה, התברר שמשרד האוצר לא הכין שום תוכנית בעקבות כל הדוח של מבקר המדינה. יכלו להחליף מילה - במקום קורונה – מלחמה.

איך נענה על השאלה - האם מלאי המזון שהמדינה צריכה שיהיה לה, האם אנחנו ערוכים לתרחיש רב זירתי? חברת הכנסת פרידמן אמרה שלא. על יסוד מה אמרתם לא?

אם אמרו ב-2015 שלא, ולא מספיק, ומאז לא הגבילו - - -

ויש גידול אוכלוסייה.

האוכלוסייה מ-2015 לעכשיו גדלה.

אל תשכחו שהגדלנו את המפעלים החיוניים.

מ-2015, יש גרעון בנושא הזה. יש מינוס. אז את ממליצה לא לעשות כלום?

לא. אני רוצה רגע להבין. כי אני קוראת בדוח ואני רואה שיש חסרים רגולטורים, לפי מה שאני מבינה, הם להלאים מפעלים, לעשות - - -

הדיון הוא על המלאי.

מלאי. האם המלאי במדינת ישראל יספיק לנו בערב מלחמה?

האם המלאי כולל גם בצפי שלו, לכן את זה אני שואלת, כי זה חסר, לדעתי, בדוח, חבר הכנסת פורר. האם המלאי כולל גם את הסמכויות שיש לי להלאים מפעלים?

מה זה יעזור לך?

אם יש מלאי, האם אני לוקחת את זה בחשבון – זאת השאלה. האם אני מלאימה יש לי סמכות? אני רוצה להבין את זה.

היום המלאי מוגדר כחלק מהמלאי התפעולי, הוא מוגדר כמלאי החרום, שזאת בעיניי תקלה בפני עצמה. אבל בתוך כך זה כל המלאי, זה כולל כל מה שיש במדינת ישראל.

עד הגרגר האחרון. בנושא אוכל אין לנו ויכוחים, מה שיש אוכלים.

אני רק לא חושב שמלאי תפעולי יכול להיות מלאי חירום, זאת עמדתי.

אני חייב לציין שלאחרונה, מאז הקורונה, היו כמה פעימות של כן הגדלת מלאים בעזרת רח"ל, ומשרד הכלכלה או מי שהיה מעורב שם. אבל לא מספיק כמובן. אני מניח בעיות תקציב שוב. בהקשר עם הנמלים, אתם זוכרים את האירוע בנמל ביירות, הם השכילו לעבור מהיר לפריקת אוניות קטנות באמצעים פשוטים, מתקשר עם השמשת המסועים בחדרה ואשקלון, אפשר לעשות את זה, זה לא כסף גדול.

שמונה מיליון שקל. מתקציב משרד החקלאות הוא לא מרגיש את זה... אני מדבר במושגי האוצר כשהייתי סגן שר האוצר.

נושא שמתקשר לזה, זה שאניות מסרבות להיכנס בזמן מלחמה, להתקרב לישראל, לצאת לישראל. אנחנו נתקלים בקשיים להשיג משלוחים. כל חודש צריכה לפקוד את הנמל אנייה או שתיים, או שלוש, תלוי בגודל שלה. יש לנו בעיות עם זה. אנחנו מבקשים את עזרת הממשלה בעניין הזה. אני מניח שגם בתחום המספוא אותה בעיה, יבואני המספוא.

מחסור בנהגים – גייסו לנו הרבה נהגים לצו 8. הנהגים של תחנות קמח או בתחום שלנו הם נהגים ייעודיים שיודעים להפעיל את המכליות הייעודיות לפריקת קמח. זה שלא שאפשר לגייס נהג חיצוני ופתאום הוא יידע להפעיל את הכלים האלה. אז אם אפשר לפעול לזה שבשעת חירום בצו 8 הנהגים שלנו יהיו מגויסים, או משובצים לתחנה, מרותקים לתחנות הקמח, לשמור עליהם אצלנו.

בכמה נהגים מדובר אדוני?

אם הוא נהג טנק יש לי בעיה. אני לא יודע לתת תשובה. אולי רח"ל תדע לתת תשובה. אולי אפשר לעשות איזשהן קריטריונים.

סובין, איך שהתחיל האירוע, אנחנו נתקלנו במצב. סובין זה המוצר לוואי של הפרדת הקליפה מגרעין החיטה לייצר את הקמח. הסובין הוא נפחי. כל יום צריך לרוקן את התחנה מהסובין כדי לדאוג להמשך תפעולי של התחנה. נוצר מצב שבאותו זמן בדיוק איכשהו מכוני התערובת עצרו את קליטת הסובין, זה בדרך כלל הולך למספוא, למזון לבעלי חיים. איכשהו הכול נעצר. אנחנו מצאנו את עצמנו עוצרים את קווי הייצור בגלל זה. צריך לבחון אפשרות שהסובין יהווה חלק ממלאי החירום, ואיכשהו לדאוג להמשך משיכה והוצאה של זה מתחנות הקמח, אל מכוני התערובת, או אל מחסנים שייפתחו בשעת צורך לאגירה של זה.

מי אמון על העניין הזה? בסוף, אני אחייב אתכם לשבת בישיבה מקצועית ולבוא אליי בעוד שלושה חודשים, כי אני לא מוכן שזה יישאר על המדף העניין הזה. אותי לימדו שאני צריך לעשות ביקורת ובקרה, יעדים – ומדדים. אם לא יעמדו במדד – אז יש לנו בעיה במדינת ישראל, וזה נכון לכל דבר – למלאי תחמושת, לכל נושא. אז תגיד לי אל מי לפנות, אני צריך המשכיות.

מכוני התערובת שבדרך כלל הם מחזיקי מלאי חירום בגרעיני מספוא, אז איכשהו צריך לכלול את זה שם כחלק מהמכרז. התייחסות להמשך משיכה וקליטה של הסובין מתחנות קמח, מה שהם עושים בשגרה כל הזמן. דבר אחרון, אם אפשר, המכרז של אחזקת מלאי החירום וחיטת מאכל עומד להתפרסם או להתחדש בתקופה הקרובה, בחודשים הקרובים. אפשר לכוון שהוא יהיה מבוסס על הקליטה ואחזקה של המלאי בתחנות הקמח כמה שיותר.

איזה משרד מוציא את המכרז?

משרד החקלאות.

שמעתם את הדברים שהוא אמר? אז תתנו לי בבקשה גם תשובה. במשרדי הממשלה אני מבקש שתגידו לי מי אמור לרכז את כל הנושאים שעולים פה - רח"ל, משרד ממשלתי X, משרד ממשלתי Y, אני אחייב אתכם לשבת לדיונים מקצועיים, כי הוועדה הזאת מציפה דברים. אני יכול לנהל אותה, אני יכול לשמוע את הבעיות, אני לא יכול לנהל את הבעיות. זה חלק מהעניין של ניהול הבעיות. אני נוהג בדרך כלל כשיש צורך לחייב את אותם משרדי ממשלה, עם הגורמים המתכללים כמו רח"ל, כמו ארגון תחנות הקמח, כך עשיתי כשהייתי באוצר עם העצמאים, עם כל המייצגים, עם לשכת עורכי הדין, עם לשכת רואי החשבון, ופתרתי בעיות. אני אתן לכם זמן, תגידו לי מי אמור לתכלל את זה בתשובות שלכם – משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד האוצר? כי כל אלה הצטרכו לשבת בשולחן העגול בישיבות האלה. אני מבקש תשובה והתייחסות של כל אחד מהגורמים שאני אתן לו, כדי להגיד, לתת כמה זקוקים, ואנחנו נפגש פה בעוד שלושה, ארבעה, חמישה חודשים, השד יודע מתי, כמה זמן שאתם תצטרכו. אני לא נוהג לתת לבעיות לעלות על השולחן ולעשות וי וללכת הביתה.

בגלל שאנחנו בחירום, אני מציעה לשמוע את רח"ל. אנחנו שומעים דרך ועדת חוץ וביטחון ופיקוד העורף, הכול מאוד סדור, צריך לשמוע אותם. זה יניח את דעתכם, ויעשה לכם סדר בחלוקה, בשליטה.

תנוח דעתך. אני אתן לכולם.

דעתי בהקשר הזה נחה, כי אני שמעתי את רח"ל לא פעם, לא פעמיים בפיקוד העורף, ובעבודה של ועדת חוץ וביטחון. זה יעשה לכם סדר פשוט.

האוצר יגיד לנו בסוף מה הוא עושה. כי בסוף תקציב.

אנחנו גם נשמח להתייחס. אני אגיד שאנחנו נמצאים באירוע שהוא מתחיל מ-2020, הקורונה. אני מייצג את איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. אנחנו מייצגים 250 חברות מזון, קטנים ובינוניים. אנחנו נמצאים בתוך אירוע שהוא כבר עוד מעט כמעט ארבע שנה מהקורונה, מלחמת רוסיה אוקראינה, נושא האקלים, וכרגע, המלחמה שיש בישראל, כל נושא החירום עצמו. אני רק חייב להגיד שהאירוע של ביטחון המזון ומלאים, ומלאי חירום הוא לא ייגמר עם סיום המלחמה, אלא חייבים להתייחס לזה גם לאחר מכן כי נושא האקלים לא עוזב אותנו. אנחנו עושים עבודה יחד עם המכון למחקר לביטחון לאומי בנושא של ביטחון המזון. חשוב גם להסתכל על הנייר שהם העבירו לדף הוועדה היום בבוקר.

כמה נקודות שאנחנו רוצים להעלות זה כל מה שקשור לכוח אדם. אמרו פה גם כן, כוח אדם זה כרגע האירוע הכי אקוטי אצלנו, יש הרבה מפונים, יש הרבה כאלה שלא מגיעים למפעלים מפחד, יש כאלה שלא יכולים להגיע בגלל שהם סגורים. חשוב מאוד להבין שהאירוע הזה הוא משהו שצריך לטפל בו המשרדים הממשלתיים אכן יתנו את הדעת לגבי זה.

לגבי מלאי חירום. חשוב להגיד שחומרי גלם לתעשייה במחסני החירום זה קריטי עבור המשך ייצור גם בנושא חירום, למשל, שמנים צמחיים, גרעיני חיטה, קמח כחומר גלם, שמרים לאפייה. חשוב מאוד שגם יהיו במלאים במחסני החירום חומר גלם לתעשייה להמשך ייצור באספקה.

עוד נושא שכרגע עומד על הפרק וצריך לתת לזה ביטוי, כל מה שקשר לשמנים צמחיים שמגיעים לתעשיית המזון. כרגע, אנחנו מייבאים הרבה ממדינות מוסלמיות כמו מלזיה, אינדונזיה, מה יקרה ביום שיסגרו את שעריהם, ואנחנו נצטרך לייבא ממדינות אחרות, גם לזה צריך לתת את הדעת. זו נקודה חשובה. כל מה שקשור למערכות חינוך ויישור קו באופן גורף מול כלל הגורמים – פיקוד העורף, רשויות מקומיות ורח"ל. ביום חמישי האחרון היה אירוע בקריית גת, משמועות כאלה ואחרות שפשוט ראש העיר סגר את כל מערכות החינוך וריתק את הבתים, וסגר מפעלים באזור קריית גת, אנחנו צריכים להבין האם יש אחידות במסרים והאם יש משהו שאפשר לעשות בעניין הזה שלא כל רשות מקומית בבוקר או בערב לפני יסגרו את מערכות החינוך ופשוט ישביתו מפעלים והעובדים לא יוכלו לצאת. זו גם נקודה שצריך לתת עליה את הדעת. תודה רבה.

תודה רבה. מגדלי העופות בזום.

יש את הנושא של בשר פטם שלא נמצא במלאי חירום היום. אין היום מלאי חירום של בשר קפוא, של פטם, אני נפגשתי עם רח"ל בעניין הזה ליצור איזשהו מלאי חירום עבור צבא, בתי חולים, כל מוסדות המדינה. אפשר לעשות את זה, וכמו שיש מלאי חירום בגרעינים, צריך למצוא מלאי של פטמים קפואים שאפשר להוציא אותם אחרי 11 שנה. במצב של מלחמה רב זירתי, היום המשחטות עובדות ב-70% תפוקה. ויש משחטות שלא יוכלו לעבוד בצפון אם יקרה משהו. בקריית שמונה, בשלומי, ועוד מקומות יהיה חסר. לא חסר חומר גלם, אבל חסר יכולת שחיטה. לכן אני מציע, במידה ואנחנו חושבים שזה חשוב, שאנחנו יחד עם רח"ל נתאם את העניין הזה.

שאלה, במידה ונעצרת האספקה למדינת ישראל כמה זמן מזון יש לכם לעופות?

זה המלאי שקיים במכוני התערובת.

לכמה זמן הוא מספיק?

אני חושב שזה חודש, חודשיים. זו לא רק בעיה של מלאי, זו גם בעיה של הגעה, במיוחד היום, יש בעיה למשאיות להגיע. אתמול נפגעה משאית, אז הנהגים פוחדים להגיע. בסדר, אלה דברים שאין להם פתרון. אבל אני אומר לכן צריך גם למצוא את המלאי הזה במידה ולא יהיה מלאי של גרעינים מספיק, אז לפחות שיהיה מלאי של בשר מספיק.

- - - כשלא יהיה מלאי של גרעינים, יהיה הרבה בשר.

ואז אולי הוא ייעלם סופית מחיינו. הוא קרא לזה חומר גלם לבעל חי, קצת קשה לי...

הלוחמת הגדולה לזכויות בעלי חיים...

תודה רבה לך. מועצת החלב. בבקשה. בזום.

אני הכלכלן של מועצת החלב. רציתי להעלות נקודה אחת, מועצת החלב משיקה לנושא הזה בכמה נושאים, בעיקר במלאי של מספוא להזנת בקר שלטעמי הוא קצר מדי, אבל גופים אחרים דיברו על זה, משרד החקלאות, מכוני התערובת. אני מדבר על מלאי של אבקת חלב כחוש, זה חומר גלם בתעשיית החלב שהוא מאפשר לגשר גם על מצבים של מחסור. עד לפני כ-15 שנה המדינה אחזה ב-2,000 טון מלאי חירום של אבקת חלב כחוש. מסיבות תקציביות היא ירדה מזה, ואני מציע לשקול ולדון בנושא הזה. אנחנו נעמיד את הידע שלנו, ואת הניסיון שלנו לעזרה למי שישקול את זה. אנחנו מדברים על זה שצריך מלאי בין 1,500 ל-2,000 טון אבקת חלב כחוש. עשה לנו בזמנו עבודה תת אלוף, או אלוף משנה - - - שהיה יועץ של משרד החקלאות בנושא מלאי חירום, ואנחנו מוכנים להציג את העבודה. תודה רבה.

תודה רבה לך. אנחנו לוקחים את הדברים שלך גם כן בחשבון. מסתבר שכל דבר שאנחנו נוגעים בו כמעט....

בבקשה, משרד החקלאות.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת פורר דיבר על המלאי השוטף שהוא חלק ממלאי החירום, זו עובדה שהיא לא נכונה. מלאי חירום הוא מלאי חירום. המלאי השוטף הוא מלאי שוטף. יש לנו כל מיני דברים רגולטוריים שאנחנו חושבים לגבי העתיד. אבל כרגע מלאי החירום עומד בפני עצמו.

לא מציגים לכם את המלאי השוטף כחלק ממלאי החירום שהוא בבעלות התחנות?

לא. מלאי החירום הוא מלאי החירום שאנחנו בעצם מחזיקים אותו. מחזיקים לנו אותו עבור חירום.

מי שמחזיק לך את המלאי, האם המלאי שנמצא במחסן מסוים, הוא לא שייך לתחנת הקמח? ובעצם, היא מושכת אותו וכל פעם היא מחדשת אותו – המלאי התפעולי, לא מלאי חירום.

הוא לא מוגדר כחלק ממלאי החירום. מלאי החירום של חיטה למאכל, בעצם, אנחנו עומדים בהחלט לפי דרישות רח"ל. אנחנו עובדים מול רח"ל. יש פה נציגים מקצועיים שמדברים כל שבוע עם רח"ל. הדיון הזה בעצם הוא דיון בנושא של מצבת מלאי החירום של מדינת ישראל. יש פה אנשים שהם ללא סיווג ביטחוני לדבר, ובעצם לזרוק נתונים. נזרקו פה כל מיני נתונים 180, 360, אלה נושאים במספרים שבטח לא בזמן מלחמה ניתן לקיים דיון רציני שהוא בשידור, ונאמרים פה דברים. אני מציע, אם אנחנו רוצים לקיים דיון אמיתי, רציני, שאנשים שיש להם סיווג ביטחוני יישבו כאן. יש לי פה תיק מלא. אדוני היושב-ראש, עד לפני חצי שנה אני הייתי מנכ"ל ארגון יד לבנים הארצי, משם אנחנו מכירים. בחמישה חודשים שאני משמש כמשנה למנכ"ל של המשרד, הנושא הזה עומד בראש סדר העדיפויות של המשרד. לגבי הפתיחה שאמרת לגבי הנושאים המשפטיים במשרד החקלאות, אני אומר לך באופן חד, אנשי המקצוע במשרד עוסקים בזה יום יום. יש לי פה תיק שלם עם דברים. בשישה החודשים האחרונים שאני בתפקיד, מה עשינו, איך עשינו ואיך מתקדמים. ואיך יש לנו הרבה מאוד תוכניות גם רגולטוריות אבל גם אחרות לקדם בנושא.

כדי לקדם דיון רציני, אני מציע שיישארו כאן בחדר האנשים הרלבנטיים עם סיווג ביטחוני. סיווג ראוי לא ביטחוני כמובן.

אני אענה לך על חלק. מכיוון שדיברתי גם עם השר שלך אתמול ביוזמתו, הוא התקשר אליי. אמרתי לו, הדוח הזה עומד שנים. יש הרבה נושאים שמגיעים לפתחו של משרד מבקר המדינה והם מושחרים. אני פה עוסק בעניין הזה כמעט שנה. עסקתי בהרבה דברים מושחרים, או דברים שהם לא עלו בכלל, ואתם התעוררתם אתמול בלילה בשמונה. גם אמרתי לשר שלכם, תתקשר בשמונה בבוקר למבקר המדינה ותגיד לו מה אתה רוצה להשחיר, כי אי אפשר לעבוד כך. הדוח הזה כמה שנים? מ-2015, גלוי לעין כל באתר שלהם. אין כאן, זה לא משהו שאני מוציא אותו עכשיו. באתר של משרד מבקר המדינה, תוכל למצוא הכול.

אני מדבר על הפערים במידה והם קיימים.

עזוב, אנחנו לא דיברנו על פערים. דיברו על פערים באופן גדול בלי מספרים.

יובל, עזוב את המספרים. מי מפקח על המלאי? האם הוא ראוי או לא ראוי?

אני אקח את זה לסיום, אל תדאגי. זו השאלה המהותית, המרכזית. אני חוזר לעניין של ההשחרה, הכול מפורסם באתר שלהם, שום דבר לא סודי. זה שמונה שנים מאז.

בדוח מבקר המדינה אתה לא תמצא דברים שהם מה שנקרא חסויים, שלא ניתן לדבר עליהם. אני מדבר כרגע - - -

מה שדיברנו עד עכשיו שום דבר לא חסוי. אם אני ארצה משהו חסוי, אני אקח את חבר הכנסת פורר, שיש לו ידע יותר ממני בנושא, כי הוא היה השר הממונה. ואקח עוד כמה, אעשה איזושהי ועדה מצומצמת. אנחנו מדברים במהות.

מה אותי מעניין במהות, אדוני היושב-ראש, אני לא במשרד 10 חודשים. לפני שעזבתי, ביקשנו ביקורת מהחשב הכללי יחד עם המשרד על כל הדברים. אני לא יודע מה היו בהכרח המסקנות של הביקורת. אבל אני חושב שמה שמאוד חשוב מכיוון שנעשתה ביקורת כזו על-ידי משרדי הממשלה, צריך לדעת האם המסקנות שלה מיושמות, לא מיושמות, מובאות, לא מובאות, כן צריך להגדיל, לא צריך להגדיל. כל הנושא הזה.

לגבי ההגדלה באופן כללי. המספרים, כמו שמצוין בדוח מבקר המדינה – אני חייב לומר גלויים לעין כל, הרי אתם מפרסמים מכרז, והמכרז הוא פתוח. כל אזרח ישראל יכול לגשת, אתה לא עושה סיווג ביטחוני למכרז כזה. אתה לא יכול להגיד לי הנושא מסווג, אבל אין סיווג למי שמחזיק את המלאי.

אמרתי שחשיפת הנתונים מסווגים.

אבל מי שמחזיק את המלאי אין לו שום סיווג, אז אתה חושף בפניו את הנתונים. כשאתה מפרסם מכרז, אתה חושף את הנתונים. פרסמת מכרז על מלאי חירום – חשפת לכולם כמה אתה מחזיק מלאי חירום. כולם יודעים כמה אזרחים קיימים במדינת ישראל. אם יש פער, תאמין לי, יודעים לעשות את החשבון כמה בן-אדם אוכל, זה מספרים.

בוא נפרסם את זה בערוץ הכנסת, בוא נחשב מספרים.

אם אתה חושב שזה נושא סודי, אז תהפוך את המכרז לסודי. תקבע סיווג ביטחוני על העניין.

המכרז לאחסנת מלאי החירום של החיטה הוא מכרז פומבי.

לכן אני אומר – אי אפשר להגיד אל תדונו איתנו על המספרים.

סליחה, לא כל ההתקשרויות הן בצורה של מכרז, וחלקן הן כן מסווגות.

מה שמסווג לא יעלה פה. אני לא אתן לפגוע בביטחון המדינה, תאמין לי, ולא כהוא זה. אבל בעיקרון הדוח שלו מפורסם. אבל אחרי ששמענו, אתה רוצה להעביר להם משהו דחוף, בועז?

בעניין מלאי חירום, אנחנו מחויבים להחזיק מלאי תפעולי בנוסף למלאי חירום, והם בודקים אפילו שאנחנו כל הזמן עם המלאי התפעולי מעבר למלאי חירום. זה כדי להבטיח - - -

אגב, מלאי החירום של החיטה למאכל, לא הרבה מעבר למה שאנחנו זקוקים להחזיק, זה משהו שאני יכול לומר אותו.

השאלה אם זה עודכן בשנים האחרונות בהתאם לגודל האוכלוסייה.

בבקשה, אנשי המקצוע.

שייגשו למכרזים כאלה שיש להם באמת או סיווג, או מציגים יכולת להפיק תעודת יושר, יש כמה קריטריונים.

הקריטריונים האלה מופיעים בהוראות החשב הכללי לכל מכרז. אני אומר לך את זה מזה שהייתי סגן שר האוצר. בודקים התכנות, בודקים את העבר, בודקים הכול.

בוא נגיד שכנראה המכרזים האחרונים היו בעייתיים, נכון? זה הכול, אז, שימו לב.

גם במכרז עצמו, אגב, יש נתונים חסויים לגבי כל מיני נושאים שלא כולם חשופים אליהם, חד משמעית אני אומר את זה, לא כולם חשופים אליהם גם במכרז עצמו.

אני ממשרד החקלאות, מנהל אגף הרכש, בהמשך לדברים של המנכ"ל, אכן, המכרזים הם מכרזים פומביים כמקובל בחלק גדול, כמעט בכל המכרזים שהמדינה מפרסמת הם מכרזים פומביים והם אכן פתוחים לציבור, וכל הנתונים שלהם פתוחים ושקופים אל הציבור. עדיין, במסגרת ההתנהלות השוטפת שהמשרד מקיים מול הזכיינים, במסגרת ההתנהלות שהמשרד מקיים מול רשות חירום לאומית, ומול גורמים בתוך המשרד וחיצוני במשרד כמו מערכת הביטחון, חלק מהנתונים וחלק מהעובדות שקשורות לניהול השוטף של מלאי החירום הם נתונים שלא פתוחים מטבע הדברים באופן שקוף לכולם בגלל הגדרות ברורות של מערכת הביטחון, בין אם היא רשות חירום לאומית, ובין אם גורמים נוספים. ולכן, הבקשה שלנו, אדוני היושב-ראש, הייתה שגם בדיון בכנסת הנתונים שייחשפו יהיו אותם נתונים שמלכתחילה חשופים לציבור, אבל מן הסתם עם הערנות ועם מודעות לכל מי שנמצא פה, לזה שחלק מהנתונים הם נתונים שרלבנטיים לביטחון המדינה, ולכן, להיות ערים לנושא הזה. תודה.

תודה רבה. בבקשה.

אני ראש אגף ביטחון חירום וסייבר במשרד החקלאות. באמת, כמו שחבר הכנסת פורר אמר, הייתה עבודה של חשכ"ל שהוצגה גם לשר, במרץ אנחנו פועלים כדי להוציא תוכניות ולהשלים את הפערים. בעבודה הזאת היא נעשתה בהתאם לתרחיש הייחוס העדכני של רח"ל לתרחיש מלחמה, ושם כמות חיטה שאנחנו מחזיקים היא מעל מה שנדרש בהתאם לתרחיש. דווקא במלאי החיטה אנחנו נמצאים במצב טוב. במספוא יש איזה פער, כמו שהמשנה אמר, מטפלים בו בימים אלה בחודשים האחרונים.

תודה רבה לך. אתם טיפונת מרגיעים. יהיה לזה המשכיות.

רח"ל בבקשה, הכוכב המרכזי, אתה והאוצר. בזום. בבקשה.

אני ראש החטיבה לתעשיות לאומיות ולמלאים אסטרטגיים ברח"ל. דבר ראשון, אני באמת לא יודע איך הוצאתם דוח של מבקר המדינה בשנת 2015, שמדובר - - -

עצור שנייה בבקשה. נראה לי שלא היית מתחילת הישיבה. בתחילת הישיבה אמרתי, אני אינני מתעסק כרגע במטוסו של ראש הממשלה לצורך העניין כדוגמא. אני לוקח דוחות שהם רלבנטיים לימים אלה. למשל, דוח הקורונה, אם היה יוצא תוכנית עבודה כמו שהדוח המליץ, היינו מוחקים את המילה קורונה, כותבים מלחמה – 90% היה מתאים לימים אלה, ולא היו מתחילים להתווכח עם העצמאים, עם משרד החקלאות, איתכם, עם כל העולם. הדוח הזה, אני בכלל לא מתעסק במה שהיה. אני מתעסק במה אנחנו חיים היום. בוא ואגיד לך, דוח על המים מ-2019 – מוכנות מדינת ישראל בנושא המים לשעת חירום. אני ליקקתי את האצבעות מהעשייה. בארבע השנים עשו כאן מהפכה. אז מה? לא דנתי בדוח של 2019, דנתי בדוח לימים טרופים אלה. ולכן, מה שמעניין אותי זה אם אנחנו מוכנים לימים האלה. ולכן, הדוח כמעט לא מעניין אותי, כמעט. אבל אני על-פי חוק מחויב להציע דיון של דוח מבקר המדינה.

אנחנו ברח"ל כל חמש שנים מסמכותנו ומחובתנו לפרסם תרחיש ייחוס עדכני למדינת ישראל. התרחיש הזה אנחנו מפרסמים אותו לעורף, מתוכו אנחנו גוזרים את רמות המלאי הנדרשות, ככה שאדוני היושב-ראש, כל חמש שנים אנחנו מעדכנים את רמות המלאי לישראל.

מתי זה נעשה בפעם האחרונה בבקשה?

ב-2021, הדוח האחרון שיצא. אנחנו קובעים אותו לחמש השנים הבאות, ואנחנו מחשבים בתוכו את גידול האוכלוסייה ושיקולים נוספים. כמובן שאנחנו מתאימים אותו - - -

אני מתנצל שאני מפריע. היה נוח לי אם היית פה. האם בחיטה ובאוכל לבהמות השארתם את רמות המלאי מספר שנים בלי לעשות שום שינוי? בלי להתחשב בגידול באוכלוסייה?

ממש לא. אין דבר כזה. אנחנו עובדים יחד עם משרדי הממשלה הרלבנטיים, עושים עבודת עומק. יש ועדת מלאים בכל משרד ממשלתי, גם למשרד החקלאות, גם למשרד הכלכלה, שעושים ניתוחים עם יועצים, עם מומחים. אנחנו יודעים את היעד שלנו לגידול באוכלוסייה ודברים נוספים.

אני מציע שהוועדה תיקח את מכרזי מלאי חירום בעשר השנים האחרונות שפרסמו משרד החקלאות, האם היה בהם שינויים בכמויות?

אנחנו נעשה ועדת משנה כנראה.

אתם באים לוועדה, לפחות תגידו את הנתונים, אי אפשר להסתתר כל הזמן. קחו 10, 15, 20 שנים אחרונות, קחו את המספרים. האם קצב השינויים שהיה במכרזים שפורסמו, היה הולם את גידול האוכלוסייה? אני רואה שעושה לי ככה לא עם הראש ההוא שם בפחד. יכול להיות שהיו עדכונים כאלה או אחרים.

תוציאו העתקים...

אתמול, לאור המלחמה שפרצה אלינו ב-7 באוקטובר, אנחנו קבענו תרחיש - - - למלחמה. הגדלנו את מספר הימים לתרחיש, אני יכול להגיד אותם פה בגלל הסיווג. אבל אתמול היינו באוצר במטרה לקדם את התקציב הנדרש להשלמת המלאים.

סליחה, מלאי חירום באמצע מלחמה זה נחמד להגיד – אנחנו נגדיל את מלאי החירום באמצע מלחמה. אבל מלאי החירום אמור לשמש אותנו במלחמה. היכולת היום, לדעתי, תקנו אותי אם אני טועה, יגידו לנו מהתאחדות התעשיינים, יכניס לכאן היום אונייה של חיטה זה הרבה יותר מורכב. כשאנחנו נדרשנו למלאי חירום כשהייתה המלחמה של רוסיה ואוקראינה, זה היה אירוע, זה היה אירוע מבחינת מדינת ישראל. באמצע המלחמה להגיד שאני מגדיל את המלאי זה לא...

קבענו ב-2021 תרחיש - - - למספר ימים. פשוט עכשיו עדכנו אותו לתרחיש רב זירתי ולמלחמה עדכנית. ביקשנו ממשרדי הממשלה להגדיל את רמות המלאי בהתאמה לתרחיש. הצורך בהגדלה ברמות המלאי דורשת עוד תקציב. ישבנו אתמול עם האוצר, כל משרד ממשלתי יישב מול משרד האוצר כדי להגדיל את רמות המלאי.

שאלת, חבר הכנסת פורר, על הנמלים, אנחנו מובילים עם כל משרדי הממשלה הרלבנטיים, וגם תוך כדי המערכה והמלחמה, אנחנו מכניסים שייט חיוני למדינת ישראל. בסמכותי לתעדף את כניסת השיט החיוני למדינת ישראל. אנחנו מהיום הראשון למלחמה מתעדפים כניסת גרעינים למדינת ישראל.

בנוגע לעוד שאלה. מלאי אסטרטגי הוא לא נספר כמלאי התפעולי. יש מלאי תפעולי אחד, ויש מלאי אסטרטגי. אנחנו ברח"ל עושים בקרה ומעקב מול כל משרדי הממשלה. מול משרד החקלאות, מול משרד הכלכלה, כדי לוודא כל הזמן שהמלאי האסטרטגי נמצא, נצור, קיים. אין בסמכות משרד ממשלתי, אתה יודע, אין בסמכות משרד ממשלתי לפתוח מלאי אסטרטגי בלי אישור של שלושה שרים רלבנטיים. השר הרלבנטי, שר האוצר ושר הביטחון, ששלושתם צריכים לחתום כדי לפתוח ולאשר מלאי אסטרטגי. עד עכשיו לא נדרשנו לפתוח שום מלאי אסטרטגי גם לא במלחמה הזאת.

לגבי שחרור נהגים מצה"ל – מכליות של הקמח, הבקשות מועברות אלינו. אנחנו בודקים כל בקשה ובקשה, וממליצים לולת"ם בצה"ל לבוא ולשחרר נהגי מכליות. הצלחנו לשחרר כמה נהגים למכליות הקמח. בכלל, רבותי, כדאי שתכירו. רח"ל, בסמכותה מכוח החלטת ממשלה, ישבה - - - במשרדי הממשלה, על אחזקה ושמירה של מלאי אסטרטגי. דיברו פה קודם על בקר ועופות - לא. מלאי אסטרטגי שאנחנו קבענו, זה מלאי קיומי לצרכי קיום האוכלוסייה – זה גרעינים, שזה חיטה ומספוא, ומוצרי מזון חיוניים, כמו לתינוקות עד גיל 12 חודשים, שמרים, קמח, אורז, סוכר ושמן, וכמובן, תזקיקים ומוצרים רפואיים של מערכת הבריאות. אנחנו לא מחזיקים ולא מתכוונים להנחות, להורות ולהחזיק על עוף, על בשר, על ביצים, זה לא מתפקידנו. אם משרד ממשלתי שאחראי בשגרה, בטח חירום, לספק את המוצרים שלו לאוכלוסייה, מחליט שצריך להחזיק מלאי של עוף ובקר, אז שהתכבד ויעשה את זה. אנחנו לא מונחים על העניין הזה, ואין לנו סמכות לעשות את זה, רק על מלאים קיומיים.

לסיכום, אדוני היושב-ראש, אנחנו במצב טוב מאוד מבחינת רמות המלאי של מדינת ישראל גם לתרחיש הקודם שהיה ערב המלחמה – אני בכוונה לא מציין את הימים שאנחנו נערכים אליהם. וגם לתרחיש שעדכנו בשבוע שעבר תוך כדי המלחמה. יש פער מסוים ברמות המספוא לבעלי החיים, פער שידוע למשרד החקלאות, הוא התחיל עוד לפני המערכה, והם עושים מאמצים גדולים להשלים אותו. ביתר שאר המוצרים והמלאים, אנחנו נעביר דוח מסווג אם היושב-ראש ירצה. כל יום אני – בגלל זה לא יכולתי להגיע לכנסת כי אני בחמ"ל. כל יום אני מנתר את כל רמות המלאי של מדינת ישראל מול התזקיקים, הדלקים, החקלאות, הכלכלה, עם כל האנשים היקרים של משרדי הממשלה שגם יושבים אצלך בוועדה, ואני מפרסם אותו בדוח סודי לשר הביטחון, לשרים הרלבנטיים, אנחנו עוקבים אחרי המלאי, ופותרים כל בעיה בזמן אמת.

תודה רבה. תישאר בבקשה על הקו, כי אני אחייב את משרד החקלאות בתכלול, עם סעיפי משנה. אני רוצה שאתם תהיו בלופ הזה. האוצר יסלח לי רגע. המכון למחקרי ביטחון לאומי, גברת גלית כהן. בבקשה. ירדה. האוצר בבקשה.

אני מהחשב הכללי. אנחנו מלווים גם את הוועדות של רח"ל וגם את המשרדים מבחינת ניהול סיכוני מלאי חירום. עשינו בעקבות הבקשה של חבר הכנסת עודד פורר ביחד עם המנכ"לית, ביחד עם הבקשה של החשב הכללי עבודה בעצם בעניין של ניהול סיכוני המלאי של החיטה. עבודה מקיפה גם במחסנים, גם בדקנו את המכרזים, גם את המודל מחדש של המלאי. התוצאות הוצגו בזמנו במרץ, בעצם האחרון, כי שאבי העביר לשר אבי דיכטר, וגם לשר האוצר לשעבר, חבר הכנסת ליברמן. כמובן, נוכל להעביר את התוצאות האלה ככל שיידרש, פשוט הדוח הזה הוא באמת מסווג. אנחנו מלווים גם את משרד הכלכלה.

אנחנו כיום מלווים גם את משרד החקלאות בביקורת שהם ביקשו לגבי המחסנים ולגבי המלאי שם. וגם אנחנו התחלנו עבודה במשרד הכלכלה לגבי המידול של המלאי אצלו בחלק מהמוצרים שהם אישרו. זהו מבחינתנו.

תודה רבה.

היו פה מספר דברים שפשוט אמר הנציג של רח"ל שמאוד הטרידו אותי. 1. שהוא אומר שהם לא מתייחסים לבשר, לביצים, חבר'ה, הגרעינים למספוא לאן זה הולך? למה זה מיועד? זה מיועד לבעלי חיים, לא לחיות בית לנוי, זה נועד בדיוק לפרות ברפתות, ולתרנגולות בלולים. לכן אי-אפשר להתעלם מזה, להיפך, זה רכיב מאוד קריטי בעיניי בתוך מלאי המזון. הדבר השני, שהוא אומר שהם הגדילו את זה, ועדכנו את זה כל הזמן. אני לא מצליח להבין את ההלימה הזו שמצד אחד לאורך כל השנים הכמויות נשארו די זהות במה שפורסם, או שמשהו כאן לא הולם בסיפור הזה. את זה אני חושב שהוועדה תצטרך לבדוק. אשמח אם הוועדה תוכל לעקוב אחרי היישום, אני שמח שבאמת נעשה במרץ דיון אצל השר.

אין כמעט דיון שאין לו המשכיות. אין כמעט דיון שהוא לא לתיק תזכורת. אני מגלה להם. אני מהדור העתיק. טיפ לתזכורת.

קודם כל, חשוב לי לומר, בועז, אולי לא תזכור, אבל הייתי אצלך לפני שנה בסיור אצלכם ב"שטיבל", וזה מתנהל כמו בית-מרקחת אצלם, באמת מדהים. כבר אז העלית בפניי את הנושא של מלאי לשעת חירום, זאת אומרת, זה מה שמטריד אותך. שיש פער בין מה שהמדינה אומרת, ולבין מה שאנשים בשטח אומרים, אז אני מין הסתם מוטרדת. עוד דבר שמטריד אותי שעלה מין הדיון הזה, זה הנושא שאנחנו נסמכים על 90% חיטה מיובאת. זאת אומרת, שבשעת מלחמה, קורונה, או בכלל משבר אקלים - -

אין ברירה. אפשר אולי במסגרת המלחמה שמדינת ישראל תרחיב את שטחיה ואז נוכל לגדל...

לא אמרתי בואו נגדל חיטה. אמרתי שצריך לחשוב, כי המדינות לאט, לאט מפסיקות יבוא. משבר האקלים הוא לא אם, הוא לא אולי, הוא כאן. את הזכרת את זה, תודה רבה, אנחנו בינתיים נחשבים למטורללים, בסוף יבינו שאנחנו צודקים. זאת אומרת, שהמדינה צריכה להסתמך על העתודות שלה כמה שיותר במזון. דבר נוסף שאני חייבת לציין אותו, זה הנושא של אובדן מזון, של צמצום זריקת מזון. המדינה זורקת מזון ב-21 מיליארד שקלים בשנה. אני שנתיים מדברת על זה, ואף אחד לא מתייחס. אבל אולי עכשיו דווקא בשעת חירום, הנושא של צמצום מזון הוא קשור גם למלאי שלנו בשעת חירום. אני אשמח להמשיך לעקוב, ולהבין איפה הפערים.

רק לומר משפט לגבי הקרקעות. אנחנו מגדלים לדעתי חיטה כי שליש מהקרקעות החקלאיות שבמדינת ישראל, אין לנו ברירה אחרת, מדינה קטנה. היבוא של החיטה הוא כ-90% זה המצב.

אני מבינה. חבר'ה, אני לא מטומטמת, תאמינו לי, אני הבנתי, ואני יודעת כמו שאי-אפשר להגדיל את כמות הבקר.

מה שעשיתי בזמנו, התחלתי לגבש – אני חושב שאפילו השר דיכטר המשיך את זה לטעמי, הסכמים מול מדינות נוספות שיש שם גידולים, שיש שם שוק ייעודיים לנו בשיתוף פעולה כזה או אחר, אגב, זה גם מה שעושות מדינות אחרות. ישנן מדינות שממש מגדלות את החיטה שלהן במדינה אחרת.

השר דיכטר בחודשים האחרונים לפני המלחמה, אגב, הוא התחיל עם זה. אין לנו כרגע הסכמים עם מדינות. אנחנו חתמנו עם מספר מדינות על גידול של חיטה עבור ישראל.

זה פורסם בתקשורת. זה היה רק התנעה. זה רק מראה כמה בעייתיות. למשל, מטריד אותי מאוד מה שאמר רח"ל, שהם מתעסקים רק בנישה של השעורה והחיטה, זהו. אבל יש גרעינים לעופות, יש אוכל לבשר, אני לא יודע מה. יש מרכיבי מזון אחרים שהם מחויבי המציאות. אני לא מהנדס מזון, ברוב עוונותיי ויש לי כנראה הרבה. בועז הזכיר עוד חומר – הסובין. אני לא מהנדס מזון ואני לא מומחה גדול, אבל עלו כאן דברים - - -

שמן לתערובת.

שמן לתערובת, שבהחלט אנחנו מודאגים מהם. אנחנו כולנו באותה סירה. אין כאן אצבע מאשימה או משהו כזה. רק התנענו, לא עשינו מספיק.

אני מבקש, אדוני המשנה למנכ"ל משרד החקלאות, זה מוטל לפתחיכם. אתה תצטרך להקים ועדה, בשותפות עם המגזר האזרחי. עם איגוד התעשיינים. תעשה שולחן עגול של שלושה, ארבעה דיונים. שלושה חודשים, תכניסו לתיק תזכורת. ואני מקווה שזה יבוא עלינו מהר, ונכריע את החמאס מהר, וידינו תהיה על העליונה, והשבויים והנעדרים, החטופים, יחזרו הביתה. שלושה חודשים לאחר מכן, נקיים דיון בוועדה, לא באולם הזה, אלא דיון חסוי באולם הקרוב אלינו של ועדת חוץ וביטחון, כשיש דיונים חסויים אנחנו עוברים לשם, ואז כל המספרים יהיו על השולחן.

אנחנו נזמין אך ורק – לחברי הכנסת אין בעיה של סיווג ביטחוני. נזמין אך ורק אנשים שהם בעלי סיווג. אנחנו עושים הרבה דיונים שהם בעלי סיווג, בשותפות עם ועדת חוץ וביטחון כשצריך, לפעמים לבד. אנחנו לא רוצים לשים דברים שיפגעו במדינת ישראל חלילה. אבל אתה תצטרך לתכלל את הכול. אני אינני מהנדס מזון, בטח במשרד החקלאות יש אנשים שמבינים בעניין - האם צריך מרכיבי מזון נוספים. האם יש מספיק ממגורות. האם נושא של פריקה כזו או אחרת שצריך לקחת בחשבון. האם אוניות כאלה, או אוניות אחרות - זה עולם ומלואו. אני חשבתי שאני בא להתעסק עם משהו קטן כזה של שני מספרים ולגמור. פתאום צפו כאלה בעיות שגורמות לי לדאגה, או לא לי, לוועדה שאני עומד בראשה.

אני אבקש רק עוד דבר. מכיוון שבדוח של מבקר המדינה, כן יש התייחסות למוצרי מזון נוספים, אני חושב שאם כבר נוגעים בזה, אז צריך לגעת בכל מוצרי המזון, ולראות שבאמת אנחנו עומדים בסטנדרטים. זה משרד הכלכלה.

צריך לתכלל את זה.

ביחד. אנחנו נתכלל את זה יחד עם משרד הכלכלה.

מאה אחוז. תזמינו את מי שצריך, את בעלי התחנות, את איגוד התעשיינים, אני לא יודע מה, אתה מבין בזה יותר ממני, או אנשיך שהם במקצוע הרבה זמן. תקיימו כמה ישיבות – שלושה חודשים מתום המלחמה, אני מקווה שתסתיים מהר כמו שאמרתי. אנחנו נקיים דיון מעקב חסוי כדי לראות שהצלחנו לעשות את המיטב. אין כאן אצבע מאשימה. כולנו יחד. הנושא הזה מאוד חשוב לטובת מדינת ישראל. רח"ל, הוא עוגן מרכזי. לטעמי, הוא לא יכול להגיד, אוקיי. אני מתעסק רק בחיטה ושעורה, יש מרכיבים נוספים שבלעדיהם החיטה והשעורה לא יהיו מספיקים, כמו שהוא אמר - שמן, סובין, וכל מיני דברים כאלה. צריך לתת את הדעת עם אנשי המקצוע שלך. אני מחייב אתכם. אני לא מבקש.

הוועדה מחייבת את משרד החקלאות לקיים דיונים מקצועיים, לגבש דעה. שלושה חודשים אחרי סיום המלחמה. אנחנו נזמין גם אותך חבר הכנסת פורר, כי אתה מחזיק בידע. אנחנו נקיים דיון, ואם חסר יהיה תקציב – אנחנו נבוא בטענות. אנחנו נציף את זה. זה לא יישאר על המדף. יידע שר האוצר, יידע אגף התקציבים, יידע החשב הכללי באוצר שזה על ראשו. ואם יהיה צריך – יש לנו שיטות אחרות איך לתת לעשות סדר עדיפויות. זה בנפשנו בדיוק כמו תחמושת, אין פה ויכוח בכלל.

אני רוצה להודות לכם על זה שבאתם באמת עם נפש חפצה. וחוץ מהמספרים שלא רצינו גם שהם יהיו על השולחן, באתם ואמרתם את דעתכם. עכשיו, זה לפתחיכם. תעשה כמה וכמה דיונים, תתכלל את זה, שלושה חודשים אחרי - אנחנו ניפגש אצלנו באולם המיועד. תודה רבה למשתתפים. אני מאוד מודה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.