פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
29
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
07/11/2023
מושב שני
פרוטוקול מס' 47
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, כ"ג בחשון התשפ"ד (07 בנובמבר 2023), שעה 14:33
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 07/11/2023
יישום החלטות הממשלה לגבי העיר אילת בשגרה ובחירום
פרוטוקול
סדר היום
יישום החלטות הממשלה לגבי העיר אילת בשגרה ובחירום
מוזמנים
¶
ידידיה גרינוולד - רפרנט שלטון מקומי, אגף תקציבים, משרד האוצר
עידו צ'פניק - מנהל אגף מתודולוגיית בקרה, מינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים
דרורית שטיינמץ - ראש אגף תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה
חגי פרבר - מנהל תחום ניהול ידע, פיקוח ובקרה, משרד הרווחה והביטחון החברתי
רקפת לוי - סמנכ"לית חוויית התייר, משרד התיירות
עמיחי לוי - מנהל אגף תפעול, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עדי שמאי - מנהל אגף קידום אוכלוסיות הלהט"ב, המשרד לשוויון חברתי וגמלאים
נעם מוזס - ראש תחום חקלאות ימית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
פרד ארזואן - סגן מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה
דינה צ'רנו - אגף לפיקוח על קופות חולים ושב"ן, משרד הבריאות
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
מירית בתיתו - מנהלת אגף נגב, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
גילה נגר - מנהלת מינהלת אילת, משרד החינוך
ורוניקה גרינברג - מנהלת חטיבה טכנית, משרד הבינוי והשיכון
אלי לנקרי - ראש העיר אילת
רישום פרלמנטרי
¶
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
יישום החלטות הממשלה לגבי העיר אילת בשגרה ובחירום
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אנחנו מתחילים את הישיבה שלנו שממוקדת בעיר אילת גם בהיבטים של הסיוע הכלכלי של משרדי הממשלה לעיר וגם בהחלטת ממשלה שצריך לקדם עבור העיר הזאת. אני רוצה לראות שראש העיר אלי לנקרי נמצא איתנו בזום.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
שלום אלי. אני אגיד בפתח הדברים כמה נקודות. אחר כך ניתן לראש העיר לפתוח ואחר כך משרדי הממשלה יציגו מה בכוונתם לעשות, מה הם עושים מיידית. לחלק אישרתי להיות בזום.
העיר אילת היא חזית רצינית של מדינת ישראל בכמה היבטים. היבט ראשון, היא מאוימת. עוד קבוצת טרור נוספה גם היא על אויבינו – החות'ים הידועים לשמצה, וכבר עשו ניסוי כלים של ירי טילים ארוכי טווח כאשר היעד הוא העיר אילת. בהגנה של צה"ל ושותפינו הטילים האלה יורטו. אילת יושבת במפגש גבולות אסטרטגי של מדינת ישראל, גבולות רגישים כולל הפעילות של טרור בסיני, כולל רצונות של כוחות שמחוברים לאיראן בעיראק לפעול גם דרך האזור הפתוח של שטח ירדן ואפילו ערב הסעודית שקרובה מאוד בחופש הימי שלה בים סוף לאילת, אז יש איום אחד אסטרטגי ביטחוני על העיר יותר מתמיד, מקום שהיה כולו שלווה ושקט מאוים ביטחונית.
הדבר השני שייאמר לזכותו של ראש העיר וצוותו, שהעיר הזאת היא אולי אחת הנושאות בנטל המפונים החזק והמשמעותי ביותר במדינה בוודאי ביחס פרופורציונאלי לכמות התושבים מול כמות הנקלטים. האומדנים הם שהעיר הזאת הכפילה ויותר את עצמה עם מפונים שבורי לב, מפונים אבודים, מפונים ללא מסגרות, ללא עבודה, מפונים שאיבדו בני משפחה, מפונים שחוו את התופת והיו עשרות שעות בממ"דים וגוננו בגופם על ילדיהם, מפונים שבקרבם יש גם חטופים.
ראש העיר וצוותו לא עצרו לרגע. הקימו חמ"לים יום ולילה, פתחו את בתי הספר והגנים של העיר. כל עובדי העירייה מגויסים לקלוט מעל 60,000 מפונים. הכול נעשה בלב חפץ, בנדיבות ובסיכון גבוה לכלכלת העיר, לכן אנחנו ראינו את הדיון הזה כדיון דחוף. הייתי בעיר, הסתובבתי, פגשתי את ראש העיר. הייתי במלונות, ראיתי את החמ"ל העירוני, ראיתי את העשייה, ראיתי את הלוט"ר של אילת, יחידת ביטחון התנדבותית ברמות גבוהות מאוד שקפצה ראשונה והלכה להציל חיים וחיסלה מחבלים בעוטף עזה בלי חשבון.
החובה של ממשלת ישראל היא לפעול מהר ולתת לעיר אילת ולהנהגתה תחושה שהם לא לבד ושהם יגובו בכל ההיבטים, גם קצרי הטווח וגם ארוכי הטווח. זאת ההזדמנות שלנו, אלי, בשם הכנסת ואולי מדינת ישראל להגיד לך תודה על הרוגע ועל המנהיגות שלך ועל הדרך המכובדת שאתה מנהיג את העיר, שאין בה שום כעסים והתרסה אלא רק עבודה שותפותית עם כל מי שרק רוצה לבוא ולעבוד איתך יד ביד, בין אם זה משרדי ממשלה, בין אם זה מגזר שלישי, פילנתרופיה.
הדיון פה הוא מה הממשלה מתכוונת ועושה למען העיר אילת באחת השעות הקשות ביותר. זה הדיון. אני אבקש מראש העיר להגיד כמה מילים ואז נעבור למשרדי הממשלה לפי הסדר.
בבקשה, ראש העיר.
אלי לנקרי
¶
אדוני היושב-ראש, ראשית תודה גדולה על הדיון החשוב הזה וכמובן תודה על הדברים שלך החמים אליי, לעיר אילת. אדוני היושב-ראש, אתה היטבת לתאר את המצב באילת, הן הביטחוני והן הכלכלי-חברתי והן האתגר הגדול שלנו כעיר שקלטה יותר מכולם מפונים ומתפנים בסדרי גודל כפי שתיארת אותם. זה בשיא הגיע ל-65,000. זה קצת ירד לאחרונה אבל עדיין מדובר בעשרות אלפים רבים ואנחנו מעדכנים כל הזמן את המספר.
מאחר והיטבת לתאר את הדברים, אני אוותר על תיאור מה שנעשה באילת. אתה גם ראית במו עיניך. שרים רבים היו כאן וראו. חברי כנסת רבים היו כאן וראו. מנכ"לים ומנהלים בכירים היו כאן וראו את כל מה שנעשה. אנחנו רואים וראינו את זה כחובה שלנו. ידענו שאנחנו צריכים להתגייס מהרגע הראשון, וככל שנקף הזמן והבנו את גודל האתגר והבנו שלא מדובר בעוד מבצע שאילת תארח פה ושם כמה אלפים אלא מדובר במשהו שהולך להיות ממושך וקשה ושזה לא עוד אותם אתגרים שאנחנו מכירים, לכן מיום שבת ה-7 באוקטובר, שהיום אגב אנחנו כאן מסמלים חודש למתקפה האכזרית ולמה שחווינו. גם כאן תיארת את זה, את הזוועות ואת התופת שעברו האחים שלנו, את הלחימה בגבורה ובחירוף נפש, את הנרצחים הרבים, את החטופים שכולנו מחכים כמובן לשובם במהרה בימנו בריאים ושלמים לביתם ולמשפחתם.
כמובן מה שעשינו כאן זה באמת להיענות לכל צורך של מי שהגיעו לכאן בימים הראשונים בעיקר. הגיעו לכאן לעיתים מפויחים כשרק בגדים על גופם, לעיתים אף יחפים והיה צריך לדאוג לכל צורך שלהם. כמו שאתה יודע אדוני היושב-ראש, הקמנו כאן כל מה שצריך, מוקד מרכז סיוע מיוחד שעבד סביב השעון ועדיין עובד ועדיין נותן שירותים לאלפי פונים לכל צורך ועניין. הקמנו מרכזים לוגיסטיים, הקמנו מרכזים לסיוע נפשי, היום כבר 30 במספר, והקמנו מרפאות וכמובן נתנו מענה לאחד האתגרים היותר גדולים שזה כמובן האתגר החינוכי.
אתה יודע אדוני היושב-ראש, לנו יש באילת קרוב ל-12,000 תלמידים במערכת החינוך. אנחנו היום מדברים על כך שיש סביב עוד 14,000 תלמידים כאן בעיר שנוספו לנו, אז אילת הכפילה את עצמה במספר התושבים וגם הכפילה את עצמה במספר התלמידים. היה צריך כמובן לתת מענה לכל האתגרים הללו. לא קל אבל אנחנו מתמודדים עם זה. חשוב להגיד שכמובן הימים הראשונים היו ימים שאנחנו נשאנו בנטל לבדנו, אבל עשינו את זה באהבה. אני חושב שעיר שלמה התגייסה לחבק, לעטוף באהבה, לחזק, לעודד, לתמוך, לסייע. עיר על כל עסקיה, על כל תושביה, על כל אנשיה התגייסה לטובת העניין אבל לא רק העיר. ראינו את הרוח הישראלית הגדולה, את ההתנדבות הגדולה, משהו שבאמת לראות את זה זה מחמם את הלב ומרגש באופן בלתי רגיל.
בהמשך צריך להגיד שהתחילו להגיע משרדי הממשלה. משרדי הממשלה נכנסו אט-אט ואני שמח שהם נכנסו והתחילו לייצב יותר כמובן את מה שקורה כאן, ואנחנו ממשיכים ביחד לפעול בשיתוף פעולה. יש כאן משרדים שהקימו מנהלות כמו משרד החינוך שהקים מנהלת גדולה. אני רואה כאן את גילה נגר שמנהלת את האופרציה הזו מבחינת משרד החינוך, ועוד משרדים, משרד נגב גליל שרוצה לסייע כמובן מהיום הראשון.
אני תיכף אתייחס לעניין הכלכלי-הכספי הן המיידי, כי אני רוצה באמת לקחת את הדיון הזה ברשותך לשני כיוונים, הראשון הוא באמת ההתמודדות עם עשרות האלפים שנמצאים כאן ומה המשמעויות, ואיך אנחנו יכולים להמשיך הלאה בהבנה שאנחנו הולכים לחודשים ארוכים להיות באתגר הזה, ואנחנו רוצים לתת את המענים הכי טובים, ואנחנו יוצאים מכלינו ומעורנו כדי לעשות את זה למרות שיש קשיים, אני חייב להודות. יש קשיים כספיים. תיארת את זה נכון. אני מנסה לא להתלהם ולא להתנגח ולא לתקוף אבל אני חייב להגיד, אני לא יודע אם יש אנשי אוצר בדיון הזה. מתישים אותנו קצת. צריך להפסיק את הביורוקרטיה.
שואלים אותנו שאלות היום. חודש אחרי שואלים אותנו שאלות ששאלו אותנו ביום השלישי והרביעי. משרד נגב גליל רוצה להעביר כסף ולא נותנים לו. אולי עכשיו יתנו לו. משרד ראש הממשלה שגם הוא הקים כאן מינהלת קטנה רוצה להעביר כסף ולא נותנים לו. פשוט דברים שאני הייתי מעדיף לשים אותם בצד, תנו לי ולאנשים שלי להתמקד ולהתרכז בדברים החשובים. אל תתישו אותנו. אל תעסיקו אותנו בדברים שטותיים. תפסיקו עם הטופסולוגיה, תפסיקו עם הביורוקרטיה. תפסיקו עם הסרבול. תפסיקו עם התביא לי אקסל ותביא לי זה. דיי, לא רוצה להביא יותר. אני אומר דיי, מאסתי בזה. אני ממש כאן אומר דברים שלא נעים לי להגיד. אני לא רוצה להגיד בדרך כלל אבל דיי, כי אני רואה רוח טובה במשרדי הממשלה. אני רואה משרדי ממשלה, אנחנו מלאים באמפתיה, בהערכה גדולה ותודה גדולה. אני רוצה להבהיר, אנחנו לא עשינו את זה ואנחנו לא עושים את זה ונמשיך לעשות את זה לא בכדי לקבל הערכה, לא בכדי לקבל תודה, לא בכדי לקבל פרס. אנחנו עושים את זה כי זו חובתנו. הרוח הישראלית מדברת באופן מאוד ברור בכל המדינה, לא רק בעיר אילת, לכן תקלו עלינו את המלאכה.
חשוב להגיד שאנחנו נותנים כל מה שרק צריך. נכון, יש את אותו שיפוי כספי שמועבר, 5 שקלים לנפש. אני לא רוצה להגיד למה זה מספיק. תעזבו את זה כי זה להתעסק בקטנות. כשמשרד ממשלתי כמו נגב גליל רוצה להעביר 4 מיליון שקל, אז הוא הצליח להעביר עד עכשיו רק 400,000 שקל כי לא נתנו לו, לא נותנים לו, יתנו לו, אני לא יודע כבר. אנחנו חודש אחרי המלחמה. אנחנו לדוגמה הקמנו אוהל לנוער כי אנחנו יודעים שהנוער הזה שמשוטט חלילה, אנחנו יודעים מה המשמעויות, אז הקמנו את האוהל שאנחנו מקימים בקיץ וזה עושה דברים נפלאים. אולי האנשים כאן שנמצאים יספרו לכם בהמשך. זה עולה 1.7 מיליון, אז נתנו לנו 900,000 שקל וחסר עדיין 600,000 או 800,000, אני לא יודע, הגזבר יודע. אני סתם מספר לכם דברים.
עשינו 101 חוויות, דברים שאנחנו עושים רק כשיש תיירות כאן. יצאנו עם הפרויקט של 101 חוויות באפס שקלים. זה עולה לנו 2 מיליון שקל בלי שיפוי בינתיים. נתנו פטור מחניה. זה עולה לנו 2 מיליון שקל בחודש בלי שיפוי בינתיים. אני לא רוצה למנות לכם. יש כאן מוקדי סיוע ועשרות אלפי ארוחות וסלי מזון. כל מה שנעשה כאן נעשה באהבה גדולה. אמרתי לאנשים שלי בימים הראשונים, לא שואלים שאלות. איך אומרים? נעשה ונשמע. קודם כל עושים, אחר כך נשמע. אחר כך נדבר, אחר כך נראה אם יהיה שיפוי או לא יהיה שיפוי. קודם כל נעשה. נתנו הכול. נתנו את ביתנו. התושבים פתחו את ביתם, פתחו את ליבם. באמת שיש כאן מפגן ענק של ערבות הדדית, של אהבה ושל נתינה אין-סופית ואנחנו נמשיך בזה. אף אחד לא יוריד לנו את המורל. אף אחד לא יצליח להשפיע על זה. נכון, זה קשה. אני שומע את האנשים שלי, אני שומע את המצוקה ואני אומר להם, תמשיכו כי זו חובתנו. אל תעצרו. אנחנו נסתדר. יקשו עלינו? יקשו אבל אנחנו נתגבר. נתגבר גם על זה.
יספרו לכם כאן אנשי החינוך מה שנעשה. נתנו הכול, אבל כל מה שרק אפשר, ומקימים בית ספר מיוחד והם משתדלים בבתי הספר שלנו, במשמרת ב', אלפי ילדים שלומדים בכל מקום, והחינוך הבלתי פורמלי, ספורט, חוגים, הכול בחינם. כל מה שהם רק רוצים. שואלים אותנו, איפה, תביאו לנו אקסל. באמת, לא עכשיו. בואו נדבר אחרי המלחמה, בואו נדבר מאוחר יותר. תניחו לזה עכשיו. אני אפילו לא רוצה למנות כל מה שנעשה כאן. באמת בחינוך נתנו אפילו את המרכז האקדמי החדש שלנו. רק שילכו לראות על מה ויתרנו ומה נתנו כאן, קריה אקדמית חדשה שעוד לא חנכנו אותה, עוד לא פתחנו אותה. היו צריכים להתחיל ללמוד בה עכשיו עם פתיחת שנת האקדמיה 800 סטודנטים בנוסף לאלה של קמפוס בן גוריון. עוד לא פתחנו את זה. נתנו את זה באהבה עם כל הלב, עם כל הנשמה.
אני לא כועס על אף אחד. אני גם לא כועס על זה שמשרדי הממשלה נכנסים מעט ובכבדות. לא אכפת לי. לקחתי אחריות על העניין הזה. לקחתי אחריות ואני יודע שגם כל מה שאנחנו עושים למען האנשים האלה, בסוף אנחנו אף פעם לא נדע לתת להם את תחושת הבית. זה חסר להם, אני יודע. לא נוכל להשלים את כל התמונה ולתת להם הכול אבל נעשה הכול כדי שזה יקרה. נעשה הכול להקל עליהם ולו במעט שאנחנו עושים. אדוני היושב-ראש, זה אחד הכיוונים שאני שם אותם. אני גם לא רוצה שהדיון ילך יותר מידי לשם. מי שירצה להתייחס, אם יש אנשי אוצר, אני לא יודע, שיתייחסו.
הדבר היותר כבד, אדוני היושב-ראש, זה הנושא השני שציינת שהוא כמובן ההשלכות הקשות על העיר והפגיעה הקשה בכלכלת העיר. כמו שאתם יודעים, אני לא רוצה להחזיר את אף אחד לתקופת הקורונה, אבל אנחנו נתקרב לשם, נרצה או לא נרצה. נכון לעכשיו הפגיעה בכלכלת העיר, כפי שאתם יודעים זאת עיר שנשענת רובה ככולה על תיירות, במשמעות הפשוטה שלה זה יש תיירות, יש עיר. אין תיירות, אין עיר. זה המצב, שתבינו.
עכשיו כשאנחנו מצויים במצב הזה צריך להבין, מי שנמצא כאן לא בא לנפוש, לא בא לבלות, לא בא כתייר. הוא בא במצוקה קשה. הוא נס על נפשו. הוא בא כשאנחנו צריכים לדאוג לכל צורך שלו. אין כאן צריכה, אין כאן בילויים. חיי הלילה סגורים. אני אספר לכם שיש מאות עסקים סגורים כבר. יש אלפי עסקים שנמצאים בירידה של בין 50% ל-80% בהכנסות שלהם. יש לי כבר 1,800 מובטלים ובחל"ת שכבר יצאו החוצה. אני אומר לכם, זו רק ההתחלה. שיעור האבטלה עלה ב-87.5% תוך ימים וזו רק ההתחלה, ואני אגיד לכם, החשש שלי הוא לא רק עכשיו. החשש שלי זה לאן אנחנו הולכים, כי אתם יודעים, התיירות זה הדבר הראשון להיפגע במלחמה והדבר האחרון להתאושש ממלחמה, כלומר שיחלפו חודשים ארוכים עד שהעיר הזאת תחזור אם תחזור לתיירות, שהס מלדבר על תיירות חוץ אבל גם לא תיירות פנים. אנחנו יודעים מה קורה כאן אחרי מלחמות. אנחנו מנוסים. אנחנו יודעים מה המשמעות ואנחנו יודעים לאן זה הולך, אז בואו נקדים תרופה למכה. בואו קודם כל ניתן לעיר הזאת את היכולת להתאושש ממה שקורה עכשיו.
עכשיו מדברים איתי על מתווה כזה או מתווה אחר. אני שומע ואני רואה, אני לא רוצה להגיד בעיניים כלות כי אני לא מתקנא באף אחד באמת. כל עיר שקיבלה את מה שהיא קיבלה, אני מברך, כנראה שמגיע לה, אבל כשאני רואה שנכנסים אל מתווה השיפוי והפיצוי לעסקים, שנכנסות ערים, לא חשוב, עזבו. כל הכבוד לראשי הערים שנלחמו וקיבלו, אבל כשאילת נשארת בחוץ בינתיים, העיר שהכי סובלת והכי תסבול, הנה, אני אומר לכם, נכון, לא מטילים. ברוך השם עוד לא נפלו טילים. היו קרוב, נפלו קילומטר מהגבול אבל עוד לא נפלו כאן ואני מקווה שגם לא יפלו.
ציינת נכון, אדוני היושב-ראש, את העניין הביטחוני ואת המשמעות ואת ההשלכות של זה. אנחנו חייבים לתת לזה מענה. אני מגלה רצון טוב. אני שומע רצון טוב אבל דיי עם הרצון הטוב הזה. מעשים, לא דיבורים. אני שומע את מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הוא בא לכאן. כל הכבוד לו. באמת הוא בא, אמר שהוא ייתן כסף. עוד לא עבר שום דבר אבל אני מגלה רצון טוב, אני שומע, ואני שומע את מנכ"ל האוצר אומר לי, אתה צודק, אלי, אבל איך אני אכניס אותך ל-40 קילומטר? אני רוצה אבל אני לא יכול. זה יפתח לי, זה יסגור לי. דיי.
בואו תבינו, בסוף יש כאן עיר, אם תירצו, היא הפכה לעורף האיתן של מדינת ישראל. תזכרו את זה. כרגע היא העורף האיתן של מדינת ישראל. אנחנו רוצים להישאר כזו. אנחנו רוצים להמשיך לתת את השירותים הכי טובים שרק אפשר אבל אל תשאירו אותנו בצד. אל תיתנו לי להתחנן. אל תיתנו לי לרוץ לרשתות טלוויזיה. לא רוצה את זה. לא רוצה להיות בטלוויזיה, לא רוצה להיות בתקשורת. לא רוצה לאיים. רוצה שהעיר הזאת תקבל את מה שמגיע לה בזכות, בשקט ולא בגלל מה שאנחנו עושים. בכלל לא. לא בגלל מה שאנחנו עושים, בגלל שהעיר הזאת צריכה את זה, זקוקה לזה, חייבת את זה.
אני אומר לכל מקבלי ההחלטות עכשיו, אל תשאירו אותנו בחוץ. פשוט תעשו את מה שצריך לעשות, אם זה בהחלטת ממשלה ייחודית כמו שאתה מכוון, אדוני היושב-ראש, וכבר אנחנו מוכנים עם טיוטה להחלטת ממשלה. הייתה החלטת ממשלה כמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, ערב המלחמה, מוכנה אבל המלחמה עצרה אותנו עם החלטת הממשלה הזו, אז אולי צריך לחבר את שתי ההחלטות או לעשות החלטה עכשיו קודם כל המצב הקיים, להציל את המצב הקיים ולהסתכל קדימה. אני באמת מודאג. אם לא הייתי מודאג כראש עיר, לא הייתי נושא עכשיו את הדברים האלה.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לראש העיר אילת. אני חייבת לציין, אני שבוע שעבר ביקרתי באילת בימים חמישי ושישי. נשארתי שם גם לילה כדי להספיק להגיע לכמה שיותר מלונות ומפונים. אני רוצה להתחיל ולהגיד שמה שנעשה בעיר אילת זה באמת יוצא דופן לראות את זה, ולומר בשבחו של ראש העיר והצוות שלו שהם עשו שם פשוט עבודה מדהימה. יש הרבה דברים שעוד כמובן צריך לטפל בהם. הקשבתי קשב רב לכל הדברים שהוא אמר, אבל בראש ובראשונה אני רוצה להגיד להם תודה רבה. הם הכפילו את גודלה של העיר. זה דבר שהוא ממש לא מובן מאליו, ובאמת שכל מלון שעברתי בו והאנשים שנפגשתי איתם פשוט היללו ושיבחו את העיר אילת על העירייה, על ראש העיר, על עובדי העירייה וגם על תושבי אילת שפשוט קיבלו אותם בזרועות פתוחות וחיבקו אותם. זה באמת מאוד מרגש. חייבת להגיד שגם המלונות עושים עבודה יוצאת מן הכלל וזה באמת גם יוצא דופן ביחס למקומות אחרים שהתפנו למלונות כי הם ממש מקבלים את האנשים בזרועות פתוחות. הם נענים לבקשות שלהם. הם נותנים להם אקסטרה של אקסטרה של אקסטרה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני רוצה לקטוע אותך. הייתי בבית מלון. זה גם ישרוטל, גם פתאל, גם מלונות פרטיים, מלונות בוטיק. למשל ילד שנתקע בלי בר מצווה. המלון לקח על עצמו לעשות בר מצווה. משפחות שישבו 'שבעה', נתנו להם אולם עם כל הכיבוד.
שלי טל מירון (יש עתיד)
¶
לגמרי, וזה באמת בא לידי ביטוי ממש בכל צורך שלהם. אפילו כביסות, הם מספרים לי איך הם ממלאים טופס וממש באים, לוקחים מהם את הכביסה, מחזירים. ממש שירות מקצה לקצה וזה מאוד לא מובן מאליו. אני חושבת שבכל רחבי מדינת ישראל יש לנו מה ללמוד מאיך שהעיר אילת קלטה את תושבי מדינת ישראל בצורה כל כך יפה ומיטבית.
אני חושבת שאחד הדברים שכן שמתי לב אליהם כשדיברתי עם המשפחות במקומות השונים, היה באמת הנושא של חינוך שעליו אני כן רוצה לשים קצת דגש, כי צריך להבין שהרבה מהמשפחות במיוחד כמובן משפחות של אזורים שהיו בתוך התופת עצמה, מהעוטף, משדרות, מאופקים, הם גם חוששים לשלוח את הילדים למסגרות כי וואנס הייתה אזעקה אחת באילת, הם נכנסו שם כולם להלם קרב ולטראומה נוספת והם לא רצו לצאת בחלק מהמקומות מהמרחבים המוגנים מהלחץ והפחד. יש איזה טראומה. כולנו בטראומה אבל אצלם הטראומה היא כמובן על אחת כמה וכמה, וזה רגשית מונע מההורים לשלוח ילדים למסגרות, וגם כל מיני קשיים לוגיסטיים. אם יש עכשיו שעתיים לימודים, לשלוח את הילד, להחזיר אותו וכו', ההורים מתלבטים, כן שווה את זה, לא שווה את זה. ערבוב כמובן של כיתות, של קהילות, של יישובים. זה לא איזה משהו מוסדר. זה פתאום, סליחה מאוד על הביטוי אבל פליטים שפתאום צריכים יש מאין להמציא את הכול מחדש. בהיבט הזה אנחנו באמת צריכים לחשוב איך אנחנו הופכים את זה לקצת יותר מהודק.
כן רציתי להגיד שהייתה התארגנות מאוד יפה גם במלונות, סוג של פעלתונים כאלה גם לגיל הרך שזה ממש גן ילדים בבקרים, וגם פעילות לילדים לכל אורך היום, שזה מבורך מאוד.
עוד דבר ששמתי לב אליו בהיבט המורלי, כי אנשים, יש להם נטייה לחשוב שאם אנשים התפנו לאילת אז הם בחופש, איזה כייף להם. הם לא בחופש ולא כייף להם. אמנם אילת היא עיר נפלאה ויפהפייה ושלווה ויפה ואנחנו מקווים שהיא תישאר שלווה, אבל האנשים נעקרו מבתיהם. הראש שלהם הוא ממש לא באווירת חופשה. הם מפוחדים ולחוצים ועברו טראומה גדולה. החוסר מעש כל היום הוא משפיע על אנשים לא לטובה. אנשים נכנסים למחשבות ושוקעים בדיכאונות, וגם לזה צריך לתת את הדעת.
אני מאוד מברכת את כל אומני ישראל שהולכים ומופיעים בפני כל האוכלוסיות, אבל אני חושבת שעכשיו, חודש אחרי, בדיוק כמו שכל משרדי הממשלה, הגיעה העת מה שנקרא שיתאפסו על עצמם ויתנו את הדברים בדחיפה ולא במשיכה, גם הנושא של להעסיק את הילדים וכו'. מבחינתי, אני אומרת את זה, חשוב לשלוח אומן, לפחות לכסות לו את העלויות כי להגיע לאילת זה קצת יותר מורכב, ושיעבור ממלון למלון, כי אני קיבלתי הרבה פניות ממלונות שאומרים, אין לנו מעש, הילדים משתגעים, אנחנו צריכים משהו לנפש.
אני רוצה באמת לחזק את ראש העיר ולבקש מפה, הוא לא צריך להילחם על שום דבר. המלחמה היא בחזית. המלחמה לא צריכה להיות אצל ראש העיר אילת. אנחנו כמדינה, אנחנו ככנסת בטח ובטח שמפקחים על עבודת הממשלה צריכים לדאוג שהוא יקבל בדחיפה, לא שהוא יילחם לקבל את מה שמגיע לו. אנחנו צריכים להציע לו. משרדי הממשלה צריכים להרים טלפון או להגיע ולהגיד, אדוני ראש העיר, במה אנחנו יכולים לסייע לך? מה חסר לך? ככה זה צריך להתנהל, לא הפוך. תודה רבה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה רבה.
אני רוצה סבב של משרדי ממשלה, קצר ולעניין. משרד האוצר, איפה הדברים עומדים גם בשיפוי ובתזרים ובמימון לכך שאילת נושאת בנטל, ומה עושים עבורם לטווח הקצר והארוך?
ידידיה גרינוולד
¶
אני רפרנט שלטון מקומי מאגף תקציבים במשרד האוצר. אני רק אקדים ואומר בהמשך למה שראש העיר אמר. אנחנו דיברנו עם בעלי המקצוע בעיר, ואני גם התקשרתי אחר כך להבהיר את הכוונה. אני מתנצל אם ראש העיר הבין אחרת. ביקשנו מהם את המיפוי של הצרכים, לא אקסל עם תחשיבים ולא קבלות בשום שלב אלא באמת להבין מה הרשות המקומית צריכה. בגלל שאנחנו בהיבט של המפונים הקצנו במסגרת החלטת ממשלה 34 מיליון שקל שמתוכם אילת צריכה לקבל כ-11 מיליון שקל, למשרד הפנים הקצנו את זה, ממה שבדקתי מול משרד הפנים, 6 מיליון שקל כבר הוקצו והם אומרים ששאר הכסף אמור לעבור בימים הקרובים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ראש העיר, אתה יודע את כל זה. איפה שהנתונים סותרים, המיקרופון שלך פתוח, אתה יכול להשתתף בדיון מתי שאתה רוצה לשאול או להעיר או לתקן.
אלי לנקרי
¶
צריך רק להבהיר למה נועדו הכספים האלה. זה אותם 5 שקלים לנפש שכל הרשויות הקולטות בישראל מקבלות פר נפש וזה משמש לצרכים של העמסות שיש על העיר בפינוי אשפה, בתחזוקה, בניקיון, באבטחה. זה לא קשור לאותם תקציבים אחרים שדיברנו עליהם, אבל בסדר, תמשיך ידידיה.
ידידיה גרינוולד
¶
אני רק אחדד מה שהתחלתי לומר. במסגרת החלטת הממשלה הוקצו 34 מיליון שקל. אנחנו ישבנו בזמנו עם מרכז שלטון מקומי ועם עוד רשויות מקומיות. הם הציגו לנו עלויות נמוכות יותר. הבנו שזה השלב הראשון של המלחמה ולכן הקצנו סכום גבוה יותר, כשאנחנו מתכננים במהלך הזמן הקרוב להקצות פול נוסף של 34 מיליון שקל שגם מתוכו אילת, אם היא תמשיך לקלוט אוכלוסייה באותם היקפים - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אין פה "אם", אתה יודע. עדיף לא לייצר ספק איפה שאין ספק. איך שלא תסתכל על אילת, היא בשנת אתגר, בין אם יהיו בה 60,000 מפונים, בין אם יהיו בה מלונות ריקים שזה תמונת הראי עד שיירגעו פה העניינים במדינת ישראל, לכן היחס אליה הוא לא יכול להיות רק על פי חודש. גם המלחמה בעזה לבדה גם בלי חיזבאללה לא תיגמר כל כך מהר. אנחנו רואים את הדברים. חייבים פה לראות שלושה חודשים קדימה, לא פתרונות של שבועיים-חודש, לפחות עבור העיר הזאת שהיא נפגעת פעמיים, גם נושאת בנטל המפונים וגם תישאר ריקה אם המפונים יחזרו הביתה, וזה לא קורה כל כך מהר.
ידידיה גרינוולד
¶
חד משמעית, יושב-ראש הוועדה. אני כן אומר, פשוט הרשות המקומית מצהירה את מספר המפונים למשרד הפנים ובהתאם לכך היא מתוקצבת. אנחנו נתקצב פול נוסף של 34 מיליון שקל. בנוסף משרד נגב גליל הקצו 2.6 מיליון שקל ממה שאני מכיר לרשות המקומית. אני גם בדקתי את הנושא כי הבנתי מהרשות המקומית שהם קיבלו רק 400,000. להבנתי זה עניין של חשבונית שהם צריכים להציג למשרד, משהו מאוד פשוט. גם בדקתי קצת מול גורמי המקצוע, אבל שראש העיר יתקן אותי אם אני טועה.
אלי לנקרי
¶
לא יודע. אני עוד לא מכיר פתרון. הכסף עוד לא עבר. תיראו, הדברים האלה היו צריכים להסתיים מזמן. אמרתי, שואלים אותנו שאלות עכשיו - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
נכון, צריך גישה מרחיבה. צריך להקל בכל הדיווחים בשלב הזה. יבוא יום להתחשבנות מפורטת. יש פה נציג של נגב גליל בזום.
מירית איתנו בזום, מנגב גליל. נחזור אליך, ידידיה, עוד רגע. מירית, מה שלומך?
מירית בתיתו
¶
אני חושבת שהרשות פה גם תעיד, מהשבוע הראשון של המלחמה יצרנו קשר עם עיריית אילת. העברנו לה בפול הראשוני 1.5 מיליון. רצינו להגדיל את התקציב ביותר. הגדלנו אותו בעוד מיליון נוסף. מעבר לזה אנחנו רוצים להגדיל אותו יותר. אנחנו רוצים להגיע ל-12 מיליון. אנחנו הגשנו בקשה לחשב הכללי, בקשה לפטור כי משרדי ממשלה לא יכולים להעביר יותר מ-4 מיליון בפטור לרשויות המקומיות. אנחנו הגשנו את הבקשה כבר לפני כמה ימים ועד עכשיו נשאלנו רק שאלות, למה זה בפטור?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל ההתחייבות הראשונית של ה-2 מיליון, למה זה לא בביצוע? אני מבין שרק חלק מזה בוצע.
מירית בתיתו
¶
אנחנו שילמנו מקדמה 25% מהסכום. הגזבר, אני שוחחתי איתו. הם הגישו לנו דרישת תשלום ברמה הכי פשוטה ואנחנו נשלם את חלקה ולאר המלחמה הם יצטרכו להגיש לנו את כל האסמכתאות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בסדר, אבל תדווחו לוועדה, תוך שבוע לגמור את זה. יש לכם גם מנכ"ל שמבין בכספים לדעתי. סורוקה עכשיו הוא המנכ"ל.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
עכשיו אני שואל את האוצר. הם רוצים להקל מ-4 מיליון, לתת 12. זה נוהל כספי של המדינה, של החשבות. מי יכול לפתור את זה? יש פה נציג חשב? אתה יכול לקחת את זה על עצמך?
ידידיה גרינוולד
¶
אני יכול לבדוק את הנושא. אני לא נציג החשב הכללי, אני נציג אגף תקציבים. אני כן אומר שהסיבה שאנחנו פנינו לעיריית אילת זה כי הבנו שיש לה צרכים ייחודים שאין לרשויות קולטות אחרות, לכן אמרנו להם, תציפו לנו עלויות כמו שאמרתי, לא אקסלים, תחשיבים וקבלות אלא תציפו לנו נושאים, האם זה צריך להתבצע עכשיו באמצעות משרד הפנים שיש לו את היכולת להקצות לרשויות מקומיות סכומים יותר גדולים. אנחנו נעדכן את הוועדה בנושאים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בסדר גמור, ידידיה. אני מבקש, אנחנו נהיה פה חצי שעה. תשלח למי שצריך בחשבות שיתנו פטור מיוחד מ-4 ל-12 מיליון. אולי נוכל לבשר את הדבר הזה. נגב גליל רוצה לתת ואי אפשר שביורוקרטיה כספית תעצור את זה, אז תבדוק למה זה לא קורה. אני אתן לך בהמשך להתייחס להחלטת הממשלה כי אני רוצה להמשיך עם משרדי ממשלה נוספים ואני אתן לך גם להשיב לנו על הנושא הזה.
דרורית שטיינמץ
¶
באופן כללי בסדר, אבל לעניין. מירית, שתתקן אותי אם אני טועה. 5 מיליון מתוך ה-12 מיליון שמציינת מירית הם מתוך תקציב משרד ראש הממשלה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אז רוה"מ נתן מהמעט שיש לו, אבל הוא גם דוחף את המשרדים לתת? אתם עושים עבודה?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תיכף אני אתן לך זכות דיבור.
משרד החינוך, גילה נגר, חברתי בזום, בבקשה, אחראית על העיר אילת והיא משנה למנכ"ל משרד החינוך אני חושב. אני מכיר אותה ממחוז דרום.
גילה נגר
¶
אדוני היושב-ראש, אני כאן קצת לא כל כך במיטבי מבחינה בריאותית אבל אני כל כולי אתכם עם ליבי ונשמתי. עד לפני שלוש שנים הייתי משנה למנכ"ל משרד החינוך. פרשתי ונקראתי לדגל על ידי שר החינוך לפני כשבועיים להיות במינהלת אילת. אמרתי שאין לנו פריבילגיה בימים האלה לשבת בבית, ונרתמתי בשמחה ואני לא מתחרטת לרגע על הזמן שאני נמצאת כאן.
אני רוצה ברשותכם לחזק את דברי ראש העיר ודווקא לפתוח בתודות ולא לסיים בתודות. אני רוצה מאוד להודות לראש העיר של אילת, לד"ר דרורי גניאל המשנה למנכ"ל ולמירי קופיטו שהיא מנהלת אגף החינוך. אני לא יודעת לתאר בצורה הכי מיטבית את מה שאנחנו חווינו בקבלת הפנים של ראש העיר ושל הצוות שלו. זה לפתוח את הלב, זה לפתוח את הדלתות, זה לפתוח את החלונות, זה לפתוח את כל מה שרק אפשר מבלי להתחשבן. אני סומכת את ידי על כל מילה שראש העיר אמר. אני חווה את זה יום-יום במפגשים שלנו איתו ובמפגשים שלנו עם הצוות שלפעמים באמת אנחנו מצליחים אפילו להוציא אותם מדעתם מרוב שאנחנו כופים את עצמנו עליהם, אבל אני חייבת לציין את הסובלנות ואת הסבלנות. אני באמת מאוד נרגשת לראות את זה כל פעם מחדש, אז אלי, עם המון אהבה, המון תודה על כל מה שאתה עושה. שום דבר לא מובן מאליו בעולם הזה ובטח לא כשפותחים את הלב מבלי להתחשבן.
כמובן אני רוצה להודות גם למטה של משרד החינוך, לשר, למנכ"ל, לכל הצוות בדרום שמאוד מסייע ועוזר, ואני מצטרפת למה שנדמה לי חברתי מירית אמרה. אני לא זוכרת מי ציין את המלונות. אני חייבת לציין שיש כאן פתיחות בלתי רגילה. יש כאן אנשים מדהימים, מנהלי המלונות שנותנים באמת כל מה שרק אפשר מבלי להניד עפעף. זה פשוט לא מובן מאליו. אני כמו שאתם רואים לא צעירה בגילי אבל אני דבר כזה לא חוויתי מעולם באמת, כל האחווה והרעות והנכונות והפתיחות. פשוט מדהים.
אם נחזור למטרה שלשמה המינהלת הוקמה, אנחנו בעצם בנינו את המינהלת כדי לבנות מסגרות חינוכיות ולקיים עד כמה שאפשר, לא תמיד זה אפשרי, שגרה לימודית וחברתית לתלמידים שהם מפונים ומתפנים. אוכלוסיית היעד שלנו הם תלמידים וילדים מאפס עד 18, מארבע רשויות מרכזיות, אשכול, שדרות, שער הנגב, שדות נגב וקהילות נוספות לא קטנות כמו חוף אשקלון, אשקלון, נתיבות, אופקים. לאחרונה נוספו לנו גם מפונים ומתפנים מהצפון.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
גילה, אני חייב לקצר אותך כי יש לי עוד הרבה משרדי ממשלה וכל אחד יצטרך להיות הכי תמציתי. אני אהבתי את הפתיח שלך על התודות והוא חל על כל המשרדים הבאים. לא צריך להגיד תודות ושבחים אלא להגיד מה המשרד עושה, מה הוא מוסיף לאילת בשעתה הקשה. מה הוא מוסיף ומה שהוא משקיע ואיך הוא עושה את זה ומה הוא הולך לעשות איתה גם בקידום החלטת ממשלה. זה שתי השאלות, מה המשרד עושה עכשיו תוספתי בעיר ומה הוא הולך לעשות איתה לטווח הארוך, אז אם את יכולה לצלול לדבר הזה.
גילה נגר
¶
כן, כן, אין שום בעיה. אני אדלג על כמה דברים שרציתי לומר. אם לתאר את המנגנון בקצרה, אנחנו בנינו מינהלת שהיא מורכבת מכ-13 צוותי עבודה שהם כוללים את כל שכבות הגיל החל ממעונות, גני ילדים, יסודי, על-יסודי, שפ"י, בלתי פורמלי, בינוי והסעות שזה גם צוות שמטפל, חברה אזרחית. כמו שאתם יודעים יש כאן הרבה מאוד מתנדבים, הרבה מאוד אנשים עם רצון טוב ולפעמים חוסר התיאום משבש את השגרה, לכן חשבנו שנכון יהיה להקים צוות שגם מטפל בנושא של החברה האזרחית.
יש לנו גם צוות של מיפוי ואיסוף נתונים שזו סוגיה מאוד מאתגרת. הנתונים הם מאוד דינמיים. אנשים יוצאים, נכנסים, באים. מאוד מאתגר ואנחנו מנסים בכל מיני כלים שיש ברשותנו להשיג את המידע הכי עדכני.
בעיקר העניין הוא לבנות סוגים של מענים חינוכיים לילדים שזה כולל גם הסבה של חדרים ומתקנים במלונות כמו שדיברנו, שמוסבים לגני ילדים ולמרחבי למידה. יש לנו כאלה 44 גנים ו-37 מוקדי למידה. אנחנו פתחנו בתי ספר במשמרת שנייה. אנחנו מקימים בית ספר חדש במבנים יבילים. אנחנו, וזה באמת שוב ברצון הטוב של הרשות, משלבים תלמידים בתוך המסגרות הקיימות. במקום שיש מקום לקלוט ילדים נוספים, אז אנחנו קולטים. אנחנו נותנים גם מענה לחינוך החברתי, פעילות הפגתית. יש כאן צוות שלם שעוסק אך ורק בזה והדוגמה שנתן ראש העיר על האוהל של "באנו לחבק", גם למשרד החינוך יש חלק באוהל הזה.
אנחנו מפעילים הרבה מאוד מתנדבים מהחברה האזרחית, הרבה מאוד חיילות ואנחנו מתאמים ומסנכרנים ביניהם. יש הקמה של מערך שירות פסיכולוגי וייעוץ חינוכי. יש כרגע 22 פסיכולוגים בעיר שנותנים מענה לא פשוט, מאוד מורכב אבל אנחנו משתדלים לתת את המענה המדויק לצרכים של האוכלוסייה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
האם יש לך גיבוי תקציבי ממשרד החינוך להגדלת ההשקעות בעיר אילת, בין אם זה שעות תקן, תקנים, כסף גמיש? כי החינוך הבלתי פורמלי הוא יותר בדרך כלל הגופים והוא מחייב איזה גמישות.
גילה נגר
¶
נכון, אני כבר מגיעה לזה. אני רק רוצה להתייחס רגע לאתגרים ולנושאים שבטיפול. קודם כל אחד האתגרים זה באמת ההצטיידות של המתקנים שזה ציוד מתכלה, ספרי קריאה, משחקים, ספרי לימוד. זה די מורכב גם לשנע. כאן קיבלנו באמת כרטיס פתוח של משרד החינוך לכל מה שצריך בהצטיידות ללא הגבלה גם לגנים, גם לבתי הספר, למסגרות החינוכיות.
קליטה ושיבוץ של כוח אדם, כמו שאתם יודעים אנחנו זקוקים להרבה מאוד כוח אדם עכשיו כי אנחנו פותחים מסגרות גם קטנות ואנחנו לפעמים גם נפצל כיתות. משרד החינוך פתח קמפיין מאוד גדול לגיוס מורים פורשים, סטודנטים, מורים ומורות חיילות. אני הרבה שנים במשרד כמו שאתם יודעים, אבל ההתמודדות עם הביורוקרטיה היא פשוט אותי מדהימה כי עקפנו כאן הרבה מאוד מכשולים של נהלים ושל חוזרי מנכ"ל וכאלה ויש כאן שיבוץ מהיר של כוח האדם. דואגים להם למלונות, נותנים להם אפילו תקציב נוסף של תמריץ שהם יקבלו, המורים שיגיעו לכאן. אני חייבת לומר שנעשתה כאן עבודה יוצאת מן הכלל במשרד החינוך בהיבט הזה, כמובן בשיתוף עם כל המשרדים הרלוונטיים, האוצר - - -
גילה נגר
¶
אני מסיימת. רק להגיד שני דברים נחמדים שאולי ישמחו אותנו. אנחנו פותחים השבוע חדר משאבים לעובדי ההוראה שנמצאים פה, שכוללים גם משאבי למידה, גם הדרכה. גם השגנו מהסתדרות המורים פעילות הפגתית לצוותי ההוראה שגם הם שחוקים, שגם הם חוו חוויות לא פשוטות ולא קלות. חלוקת המחשבים כמובן מסתיימת אוטוטו. הקמנו מוקד טלפוני לקבל את כל הפניות ואת כל הבקשות. האתגר הגדול ביותר בעיניי כרגע הוא לגייס את הילדים למסגרות, להביא אותם למצב שהם יקומו בבוקר, ייקחו את הילקוט שאנחנו משיגים להם, אגב, גם ילקוטים ויבואו לבית הספר או למסגרת החינוכית שבנינו. זהו, ושוב תודה לכולם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
התשובה המפורשת על משאבים זמינים עבורך, גמישים, כראש המינהלת שם, כראש העיר בא ואומר, גילה, אני צריך פה משהו, צריך השקעה פה וכוח אדם, צריך תוכנית חברתית, יש לך גיבוי במשאבים?
גילה נגר
¶
יש לי כרטיס פתוח, ככה אני יכולה לומר, גם לעניין המשאבים, גם לעניין כוח האדם, גם לעניין תקציבים נזילים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
קיבלת את אחת הנשים הטובות במדינה. היא גדלה בנגב. לא צריך להתאמץ הרבה לדעת מה קיבלת. זכית והילדים זכו בך. גילה, זה נשמע עשייה אדירה. היינו יכולים לעשות דיון פה שעתיים רק על חינוך. הלב שלנו בחינוך אבל תודה רבה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני בא אחרי המינהלת. אני בא לפעילות. אני בא לתת הרצאה במרכז משאבים למורים.
משרד רוה"מ, תמונה כללית. כאינטגרטורים של משרד הממשלה גם אהבתי שלקחתם מהכיס שלכם כסף לאילת. זה מעשה יפה. אני יודע שאין לכם הרבה כסף גמיש כמשרד, אבל כמדרבנים של משרדים אחרים וכמובילי החלטת ממשלה יש לכם השפעה. בבקשה, דרורית.
דרורית שטיינמץ
¶
דרורית שטיינמץ, ראש אגף תקציבים ופרויקטים במשרד ראש הממשלה. משרד ראש הממשלה באמת הקים מרכז שליטה כזה בכלל בתי המלון שפזורים בארץ. לעיר אילת אני נציגת המשרד שם, אני וסימה שיושבת כאן לצידי. בעצם העבודה שלנו בעיקר מתרכזת כמו בשוטף, בתפקיד של משרד ראש הממשלה כתפקיד מתכלל שהוא בעצם מחבר בין המשרדים, מנסה להסיר חסמים. משרדים שלא הגיעה נציגות מטעמם, אז להתקשר, לוודא שהם כן שולחים ושהם עושים כל אחד. הם עושים את התפקיד אבל רק לעשות את החיבורים והקישורים שזה יהיה קל יותר וטוב יותר.
אני יכולה לתת מספר דוגמאות. משרד התחבורה יצא עם יוזמה לחלק תו ירוק לכל המפונים. אנחנו עשינו את החיבור גם עם פיקוד העורף, גם עם משרד התיירות, איך הוא מגיע לבתי המלון בימים מרוכזים ואנשים יודעים שהוא נמצא שם ויודעים לגשת לעמדות ולקבל.
דוגמאות נוספות שעשינו, היום בבוקר למשל פנה אלינו מס רכוש, אמר, חבר'ה, כדי שאנחנו נוכל לקדם את הפניות של התושבים, המון תושבים, חסר להם רישיון רכב כי כמו ששמעתם, הם באו חסרי כל. כבר משרד הרישוי מתארגן על עצמו, יורד שבוע הבא במספר ימים מרוכזים. אנחנו נפרסם באיזה מקומות הם נמצאים עם ניידת.
דרורית שטיינמץ
¶
יש שני מרכזי שליטה מרכזיים בעיר אילת, אחד בראשות ראש העיר שמתכנס מידי יום. מרכז שליטה נוסף שמתכנס על ידי פיקוד העורף. כל הנציגים מגיעים למרכז השליטה של פיקוד העורף ואז משם יוצא המידע למטה. עושים פרסום באמצעות גורמי הרווחה, גורמי החינוך. אנחנו ביקשנו ופעלנו שיהיו נציגים של הקהילות, של הרשויות שפונו כדי שהם יוכלו להעביר את המידע הזה לתושבים שלהם. אנחנו מפרסמים את הכול בכל קבוצות הוואטסאפ, הרשתות החברתיות. יש אפילו בתי מלון שיש להם את המסכים האלה שעד לפני המלחמה היו אומרים, יש פעילות כזו לילדים. עכשיו זה הפך להיות מרכז מידע ופשוט מפרסמים שם גם את המוקדים וגם את הפעילות, את כל מה שרק אפשר לטובת המפונים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מה שחשוב מעבר לכסף שהצלחתם להביא כבר, האם יהיו עוד מנות של תקציבים ואיך אתם מקדמים עם ראש העיר החלטות ממשלה, בין אם זה למצב, בין אם זה לטווח הארוך, בין אם זה משולב?
דרורית שטיינמץ
¶
רק עוד דבר אחד. התמקדת בכל הנושא של החינוך הבלתי פורמלי. כן, הצורך הממשי הזה עלה גם בפגישות עבודה שלנו במרכז השלטון. פנינו לגופים כמו קק"ל, הסוכנות היהודית, רשות הטבע והגנים והם ירדו עם צוותים שלמים לעשות פעילות בעיר אילת. זה היה פשוט מרנין. מרכז בן גוריון שהוא די בקרבה ירד ועשה פעילות בבתי המלון. באמת היה מרנין לראות את הדברים האלה.
לגבי השאלות, אז קודם כל שאלת כמה דברים בפתיח שלך ביחס לאיך אנחנו נערכים לעתיד. קודם כל אנחנו הנציגים של הממשלה ואנחנו כמשרד ראש הממשלה נהיה שם כל עוד צריך אותנו שם וכמה שצריך אותנו שם. אנחנו מקווים שמינהלת תקומה שהוקמה בהחלטת ממשלה, בטח שמעתם, בעצם תיכנס ותחליף אותנו כאשר היא תיתן את הטיפול ארוך הטווח.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זה לתת את המלון אולי, התיירות מארגן את הזמנת המלון, אבל האחריות הכוללת על המציאות הזאת של אזרחים במלונות בהיבטים מגוונים, טראומה, חינוך, תעסוקה. זה רחב יותר מתיירות.
דרורית שטיינמץ
¶
זה הרבה יותר רחב ולכן כל משרד בעצם מתמקד בפן שלו. הייתה כאן נציגת החינוך, סיפרה והרחיבה איך הם עושים. משרד הרווחה באמת עשה שם עבודה נפלאה גם באמצעות אנשים של המשרד וגם באמצעות מערך מתנדבים שפועל בתוך העיר. ממש רואים ומרגישים אותם בשטח. זה מאוד נקודתי. זה לא גוף אחד שעושה את כל הדברים. כל אחד בתחומו עושה את החלק שלו. מס רכוש, ביטוח לאומי, כולם מגיעים לשם. רשות האוכלוסין הקימה מרכז שלם שמנפיקה לאנשים תעודות זהות, דרכונים, תעודות פטירה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אם יש איזה גוף ממשלתי או סמי ממשלתי, איזה רשות ממשלתית בעייתית או לא נגישה או כל דבר אחר, ראש העיר פונה אליך ואת יוצרת - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יופי. אני מתרשם לטובה. אני מרגיש שהמשרדים מבינים. הם צריכים גמישות, הם צריכים תקציבים ושיתופי פעולה ותיאום ביניהם ושראש העיר ירגיש שכמו שאמרה חברת הכנסת שלי מירון, היא השתמשה במושגים מהצבא כי היא קצינה בצה"ל. אני לא יודע אם היא יותר בכירה ממני. אני רק רס"ן. הייתה דוברת חיל האוויר. יש מושג לתת בדחיפה ומשיכה. משיכה, זה הרס"פ בא לגדוד ורב שיעמיסו לו את הג'יפ במשהו, ודחיפה זה מצניחים לך מנות מלחמה, מנות קרב מוכנים בלי שאתה רב עם אף אחד. זה בדחיפה. אני רוצה שמשרדי הממשלה בכל המדינה יעבדו ככה, אבל אילת כל כך מרוחקת וכל כך הרבה פעמים היא זנוחה, והלב הטוב של ראש העיר, הוא לא עושה ברדק, הוא פשוט סומך עלינו ואנחנו צריכים לתת לו בדחיפה. אנחנו רוצים לתת לו את ההרגשה שהוא עוד לא ביקש וכבר עזרו לו.
מספיק שאנחנו מחברים את המספרים, את ה-12 מיליון של נגב גליל, את ה-11 ועוד 11 ואת ההוא שנתן וההוא שנתן, זה יכול להגיע למספרים טובים ובתנאי שהם ניתנים מהר ושהם גמישים, שמאפשרים לראש העיר שיקול דעת מה נכון לעשות בעיר. לא מכתיבים לו בחשבות פר ילד כך וכך, דווח לנו אלא סומכים. פה צריך הרבה אמון בימים האלה, ויודעים כבר שראשי רשויות, מכירים ביכולות שלהם שהם הצילו את המדינה גם בקורונה, גם במלחמה הזאת, אז דרך הקרדיט הזה ועוד ראש עיר באמת שזוכה לאמון מכל סיעות הבית, את צריכה להיות או מעודדת ברוך או פטיש 5 קילו. אנחנו נהיה ה-10 קילו. כשזה לא עובד אנחנו נחליף אותך, אבל אני מעדיף שזה יקרה בלעדינו. זאת הגישה שלי.
דרורית שטיינמץ
¶
כן חשוב לי להגיד שאני לא רוצה לצייר תמונה שהכול טוב, אבל כן, יש המון עשייה. אפשר לראות את השינוי שנעשה במהלך הדרך ואת הנוכחות של כולם, אבל יחד עם זאת יש עוד הרבה מה לעשות וצריך לעשות.
עוד דבר אחד. מנכ"ל משרד ראש הממשלה בעצמו בליווי יום-יום שומע ומתעדכן. כל דבר שהוא חסם ברמה המדינתית, הוא מקבל, יודע ומנסה לפתור את זה ברמות הכי גבוהות. בסיור שהוא קיים לאחרונה בעיר אילת הוא כבר התחיל להתניע אצלנו בבית החלטת ממשלה ייעודית לעיר אילת ואנחנו מקווים שהעבודה הזאת תסתיים בזמן הקרוב.
אלי לנקרי
¶
אני מאשר את הדברים, אדוני היושב-ראש. משרד ראש הממשלה בהחלט מעורב מהיום הראשון, צריך להגיד, ואני מדבר עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה כמעט כל יום, לפעמים פעמיים ביום. הוא מאוד מתעניין. הוא היה כאן ואני מקווה גם כמו שנאמר כאן, שגם החלטת הממשלה שהוא תומך בה ומוביל אותה, אני מקווה כמובן שהיא תצא לדרך מהר ככל האפשר, אבל המשרד בהחלט עוזר מאוד.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה. משרד הרווחה ואחר כך משרד הפנים, תהיו טלגרפים. מה עושים, מה התוספת, מה הכוונות לעתיד, מה החסמים.
חגי פרבר
¶
חגי פרבר, משרד הרווחה. נגיד שהמשרד נמצא מהיום השביעי של המלחמה באילת ונותן מענה לתושבים באילת.
חגי פרבר
¶
אני עד לפני שבוע וחצי הייתי באילת. אני עדיין נותן תמיכה לאילת בכל מיני היבטים. נשאלה כאן שאלה לגבי העברת מידע לתושבים, אז אחת המשימות שלקחתי על עצמי, הקמנו אתר מידע לתושבים ולמפונים באילת על מה שמתרחש שם. האתר מתעדכן באופן יום-יומי, שעתי אפילו על כלל הפעילות שיש שם, כלומר שירותי בריאות, רווחה, חברה, פנאי, אוהל לנוהל בסיכון, מה שלא יהיה מופיע שם באתר. אני נותן הרבה מאוד שירותים מרחוק. זה העבודה שלי עכשיו מירושלים.
חגי פרבר
¶
נכון, היא עושה עבודה נהדרת. צריך לומר שהיא קלטה את המפונים בהתחלה. כעיקרון יש 50 עובדים שנמצאים בכל המלונות והם נותנים מענה נקודתי-פרטני לפי צרכים, ובמידת הצורך מפנים את זה לשאר הגורמים שנותנים מענה. אנחנו מקבלים מעטפת מהרבה מאוד גורמים בחברה האזרחית וכמובן ממשרדי הממשלה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תקציבים לעיר, תוספת תקנים, כסף גמיש לראש העיר בימים האלה. שר הרווחה מרגי הוא חבר טוב שלי והייתי איתו במשרד של ראש העיר. אמרתי לו בלי הרבה מילים. מרגי מבין את המציאות יותר טוב מכולם, אז יש שם תוספת תקציבית? אתה יכול לוותר להם על מצ'ינג של העיר או על משהו.
חגי פרבר
¶
הם קיבלו תוספת. כלל הרשויות שפונו קיבלו 60 תקנים נוספים. המטרה היא שהם יתנו מענה במלונות איפה שהאנשים נמצאים. מלבד זאת אילת קיבלה עוד שלושה תקנים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל כסף לטיפולים, טיפולים נפשיים, מקרים מיוחדים? אני מניח שהעיר גם קלטה כמה אלפי מקרי רווחה. באים למלון מפוני עיר אחרת עם איזה תיק כבד במחלקה לשירותים חברתיים שלו.
חגי פרבר
¶
נכון, אז הכוונה היא שמי שייתן את המענה זה דווקא הרשויות המפנות, ובינתיים עד שהן יוכלו לתת מענה כי הן גם באתגר משלהם, גם הם בעצמם פונו, העובדים הסוציאליים, אז מי שנותנים את המענה זה העובדים של המשרד. תמיכה נפשית וכן הלאה, אנחנו נמצאים בכל יום בפגישה שוטפת עם משרד הבריאות.
אלי לנקרי
¶
אני אגיד שגם משרד הרווחה היה אחד המשרדים הראשונים שהגיעו לאילת ועושה עבודה יוצאת מן הכלל טובה. השר גם ביקר פה כמובן ונענה לבקשות שלנו. גם בקשה מיוחדת שביקשתי תקציבית, הוא אישר לי מייד, זה לטובת האוהל למשל.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מעולה, והיד פתוחה לפי הצורך לתת מענים ויש לך גיבוי במשרד לתת מענים. כמו שאמרה גילה שיש לה כרטיס פתוח. יש לך אוהדה פתוחה לאילת?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אנחנו באנו להסתבך. אם מישהו עשה בעיות בהיבט של חשבות או ייעוץ משפטי או גוף כספי שלא הבין את המלחמה, באנו להסתבך. לא באנו להחמיא לאף אחד. באנו להסיר חסמים ולשחרר.
רקפת לוי
¶
רקפת לוי, סמנכ"לית חוויית התייר. בימים אלה זה יותר חוויית המפונה. אנחנו מרכזים את כל הטיפול בפרט ששוכנו מפונים בבתי מלון גם באילת. כמובן החלק הארי שלהם שוכן באילת, 60,000 מפונים. אנחנו משתדלים באמת לתת מענה לכל מה שהמפונים מבקשים כי כמו שכולכם מבינים, השהות בבית מלון זה בוודאי לא נופש. זה הפך להיות מעין בית זמני להם. בנוסף, בגלל העומס שנוצר בבתי המלון אז יש מצוקה של חוסר בכוח אדם. העיר אילת מקבלת תגבור באמצעות עובדים ירדנים וכרגע העניין הזה הוא קצת מורכב, אז המשרד מגבש עבודת מטה לראות איך אפשר לעזור בסיוע באמצעות פתרונות נוספים לתגבר את הנושא של כוח אדם שחסר במלונות על מנת לאפשר שהות ראויה של המפונים בבתי המלון.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה גם על התמציתיות. יש לך גמישות להשקיע בעיר אילת? אם עכשיו ראש העיר אומר לך, שר תיירות, אני צריך 5 מיליון שקלים לבעיות ייחודיות שקשורות לתיירות, יש לכם אפשרות כזאת?
רקפת לוי
¶
שר התיירות הקים צוות בראשותו והוא עמל ממש בימים אלה על מתווה מיוחד לסיוע לתעשיית התיירות, והעיר אילת תיכלל גם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אילת תהיה משמעותית מטבע הדברים. אוקיי, רשמנו לפנינו.
עוד משרדים? בבקשה. תחבורה.
עמיחי לוי
¶
עמיחי לוי, מנהל אגף התפעול ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה. אני אציין שיש למשרד התחבורה ענפים אחרים שאני לא יודע לפרט בעניינם בתחום רישוי רכב ותשתיות שנעשות שם הרבה פעולות, אבל עיקר העבודה היא בתחום של תחבורה ציבורית. הרבה מאוד מפונים הגיעו כמובן בלי הרכבים שלהם, בלי רישיונות ואנחנו נותנים מספר פתרונות תחבורה ציבורית בתיאום עם עיריית אילת, וראש העיר מכיר את זה. דבר ראשון זה שאתל חינמי שעובד בין המלונות לבין אזורי המסחר כדי שיוכלו להגיע להצטייד, לקנות מה שצריך, לקופות חולים וכו', פועל ממש מהימים הראשונים בתדירות של כל רבע שעה לאורך כל שעות היום. אנחנו מתכוונים להמשיך להפעיל אותו. זה דבר ראשון.
דבר שני, אנחנו במבצע, לקראת סיומו של חלוקת כרטיסי רב קו טעונים בחופשי-חודשי ארצי בחינם למפונים כדי שיוכלו להתנייד בתחבורה ציבורית גם בתוך אילת וגם מאילת למרכז הארץ.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יש חריגים. האם אתם יכולים למשל בהמלצת מחלקת הרווחה ואנשי עיריית אילת להעניק לחריגים? יכול להיות אדם שהתפנה מ-7.2 ק"מ ולא מ-7 ק"מ, אבל המצב הנפשי שלו יותר גרוע.
עמיחי לוי
¶
ה-7 ק"מ זה לא המדד. המדד הוא האם זה בהנחיית פיקוד העורף. למשל יש יישובים במועצה אזורית אשכול - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יש יישובים בצפון שפונו. ראש העיר אמר, אני עשיתי שיקול דעת. אמרו לי עד 4 ק"מ ואני פיניתי 5 ו-6, והוא סופג את הכסף של הפינוי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אי אפשר למצוא איזה מסלול מולם שיהיו פניות על אנשים או על קהילות או מישהו שזקוק לדבר הזה?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לא, אני אומר אילת כאינטגרטור, אותה מינהלת שיושבת שם. יפגשו בעיה, יבואו למשרד התחבורה ויגידו, תנו לאנשים האלה, יש להם ילדים במרכז, רוצים לנסוע פעם בשבוע, אני לא יודע מה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני מבקש שתבדוק את זה, כי החוכמה באירועים האלה זה גמישות. יש קו מוחלט של מי שפונה על ידי המדינה יקבל, מי שלא, לא יקבל, אבל כמות החריגים והמצב המשברי יוצר אלפי מקרים ייחודיים שכל משרד חייב שיהיה לו גישה לחריגים וועדה לחריגים, וכל שכן שאפשר לסמוך על מינהלת שנמצאת שם, שזה לא סתם מישהו מושחת רוצה רב קו אלא אנשים שמסתובבים כל יום במלונות ואומרים, תעזרו לזה ולזה, תנו לו רב קו. אני חושב שזה יהיה מחווה שהעלויות שלה זעירות כלפי האדם שהוא במשבר, ומשרד רוה"מ יכול לתכלל את זה, הרווחה המקומית שיש לה צוותים בכל המלונות, אז תבדוק את זה. תעשה בדק בית על הדבר הזה.
עמיחי לוי
¶
בסדר גמור, נבדוק את זה כמה שיותר מהר.
דבר אחרון, תגברנו את שירות התחבורה הציבורית בין אילת לים המלח. יש הרבה מאוד תנועה בין הקהילות שהתפצלו בין אילת לים המלח והקווים מתוגברים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
קח אותו לבדיקה, אבל ההנחיה היא משהו ספציפי? כי יכול להיות שאנחנו נחליט עוד כמה שבועות לעשות מעקב על הדיון הזה אם נרגיש שחלק מהבעיות לא נפתרו. נראה מה רץ קדימה ומה לא ולפי זה נחליט על דיון מעקב, אז השאלה על תעופה, רק למקד אותה ועמיחי ייקח אותה ויבדוק.
אלי לנקרי
¶
השרה הייתה פה שלשום והיא הודיעה כאן שהיא מאשרת למפונים ולמתפנים טיסות בחינם החל מיום שלישי, כלומר החל מהיום. צריך לבדוק אם זה מיושם, אני לא יודע, אבל זה מה שהיא הודיעה כאן, אז זה לגבי התעופה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
במיוחד אם הוא קיבל פומביות. תבדוק שאכן הדבר בתוקף ותדווח לוועדה. פשוט תעדכן את מנהל הוועדה בשתי השאלות שהעלינו.
עמיחי לוי
¶
בסדר גמור. אדוני יושב-ראש הוועדה, אני אקדים את שאלתך לענייני תקציבים. כידוע לך תקציבי תחבורה ציבורית לא מועברים דרך הרשות המקומית, אז במקרה שלנו אין העברות תקציביות לעיריית איילת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זה בתחבורה ציבורית אבל יש כספי השקעות ברשות של משרד התחבורה, תשתיתיים. אם למשל הוא בגודש עכשיו, במקום עיר של 60,000 הוא 120,000 והוא צריך התקני בטיחות או איזה פתרונות, כל בעיה שהעירייה צריכה. לפעמים זה דברים קטנים.
עמיחי לוי
¶
כל דבר כזה שהעירייה צריכה אנחנו נדאג לטפל כמה שיותר מהר. אני מניח שאנשי התשתיות בקשר איתכם, ראש העיר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תרשום לפניך, ראש העיר, אם יש דברים שנובעים מהמצב הזה שאפשר להציג אותם למשרד התחבורה, הוא יודע להשקיע ברשויות בהיבטים של בטיחות ותחבורה בתוך העיר ולאפשר לעירייה לבצע עבודות שקשורות לתחבורה. זאת ההזדמנות.
משרד הבינוי והשיכון, ורוניקה, בבקשה.
ורוניקה
¶
ורוניקה, משרד השיכון, מחוז דרום. אני אהיה תמציתית מאוד. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הרשות גם מבחינת החשבונות. כל חשבון שמגיע, במידה וצריך לצמצם ביורוקרטיה, אנחנו כאן. אנחנו תמיד מחפשים איך לסייע לרשויות, לא רק לאילת אבל גם לאילת אם יש להם איזושהי בעיה אנחנו תמיד זמינים וקשובים. אפשר אפילו לפנות אליי באופן ישיר.
התקבלה אתמול בקשה בנושא המקלטים, אז הבקשה הזו כמובן כבר הועברה למנכ"ל ואנחנו בוחנים אותה לחיוב כמובן, תלוי במקור תקציבי אבל אנחנו נעשה את מירב המאמצים כדי לסייע בזה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אין עליכם. האם אתם מעמידים לרשות העיר איזה אינטגרטור או איש קשר בסוגיות של משרד השיכון כמו שמשרדים אחרים עשו פה?
ורוניקה גרינברג
¶
כמובן. באופן קבוע יש לנו איש מחוז, גבריאל פינקלשטיין וגם אני. אנחנו זמינים באופן טלפוני בכל שעה אם צריך לקדם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בסדר. כל המשרדים צריכים להגיע לאילת אבל לא כל יום. כשראש העיר עושה הערכת מצב, לעלות, להקשיב, לשמוע אותו, למנות בכל משרד איש קשר שיודע לתכלל בקשות שונות גם אם זה לא התחום השוטף שלו. כמו שכל משרד פה שם אנשים שהמקצוע שלהם זה לא אילת אבל קיבלו משימה להיות אנשי קשר לאילת ולפתור בעיות, אז אני מבקש מכל המשרדים גם איש קשר, גם לעלות לזום של הערכת המצב היומית של ראש העיר, להיות בהאזנה, להיות בזמינות. הדבר הזה יוצר הרגשה שהממשלה נוכחת, קשובה וגם פועלת.
אני חושב שמשרד השיכון צריך להיכנס בתחומים שיש לו. אין לו הרבה את זה. כל ההיבטים הרכים של שיקום שכונות חברתי ותנופה ותוכניות שונות שאתם יודעים לעשות לאורך השנה בשכונות ובמקומות עם קשיים, זה הזמן. נוצרה שם שכונה. מה שקורה במלונות זה שכונה ויש דברים שאפשר לעשות עבור העיר אילת, אז נא לבחון מעשים נוספים מצד משרד השיכון למען העיר אילת בימים המאתגרים.
עוד משרדי ממשלה, בבקשה.
עדי שמאי
¶
אהלן, עדי שמאי, מנהל אגף קידום אוכלוסיות הלהט"ב במשרד לשוויון חברתי. אין לנו הרבה סמכויות והרבה מה להציע, אבל אני רק אגיד שהיום חתמנו על הסכם עם התאחדות הסטודנטים, ומחר אנחנו נוכל לדחוף כמו שאמרתם פה מקודם, כמות של עשרות סטודנטים מלגאים בהיקף משרה של 130 שעות ללא הגבלת שעות שיוכלו בעצם לסייע לרשות בכל צורך שהם יגישו, ממוקד טלפוני דרך סיוע במלונות.
עדי שמאי
¶
אנחנו דואגים לגייס את הסטודנטים. ככל הנראה זה יהיה סטודנטים מהעיר אילת. יש קושי לארגן גם את הלינה, אוכל והכול, אבל אנחנו כמובן נראה איך אנחנו - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בני המקום זה מעולה. אלי, לבחור סטודנטים בני המקום, לתגמל אותם, לצרף אותם לצוותי פעולה שלך. יש לכם גם תקציב עירוני רגיל לעיריות שעושות יוזמות ומטפלות בסוגיות של להט"ב. אתם יכולים לתגבר את זה, להגדיל את זה לעיר אילת.
עדי שמאי
¶
אני אגיד שיש לנו התקשרות עם עיריית אילת. הכסף שם הוא לא כסף רב. מדובר ברכזת בחצי משרה. המצ'ינג שם זה מצ'ינג של 90/10. אנחנו עכשיו הגשנו בקשה לחשב הכללי כדי בעצם להגיש מקדמה לעיר אילת ולא לבצע תשלומים בדיעבד כדי בעצם לייצר עוד תזרים בעירייה למרות שזה יחסית כסף קטן.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תשקלו להגדיל קצת. אם הבעיה או האתגרים קיימים בשגרה, אז עכשיו הם כפולים ומכופלים. אני מציע, ראש העיר, שתגיש למשרד לשוויון חברתי בקשה מפורטת בתחומי העשייה שלו כולל להט"ב, אבל יש לו עוד אגפים, ותבקש מה שאתה צריך. אנחנו רוצים לראות שהוא יעשה את זה, שהוא יישא בנטל.
נעם מוזס
¶
שלום, נעם מוזס, משרד החקלאות. אני מנהל את התחום של חקלאות ימית. אנחנו אמנם לא בנתיב הקריטי של ההתמודדות של אילת עם המצב הנוכחי. אנחנו יותר עסוקים באזור העוטף ובצפון, אבל אני אגיד כמה מילים מאוד בקצרה. אנחנו מנסים לשמר תהליכים שהתחילו באמצעות החלטות הממשלה האחרונות בתחומים שלנו. חלק מהתהליכים נעצרו בגלל עצירת תקציבים, אבל יחד עם זה אנחנו מנסים לשמר מה שאפשר, לחזק ולמנוע קריסה של עסקים ופעילויות חקלאיות באזור אילת, כולל עדיין מתן מענקים, לפתור בעיות של יבוא/ייצוא של פעילויות באזור של אילת. אם אנחנו נצליח, אנחנו גם נמשיך את תהליכי הפיתוח שעמלנו עליהם רבות ביחד עם ראש העיר ועם האנשים של עיריית אילת.
אני רק אגיד לסיום ששבועיים לפני פרוץ המאורעות היה מפגש מאוד טוב בין אילת ועקבה. לנו הייתה פגישת עבודה אחרי האירועים. השותפים הירדנים בתחום שלנו התעקשו כן לקיים את הפגישה ובאמת קיימנו פגישה בזום עם אותם אנשים לפני מספר ימים, וזה היה מעודד שבכל אופן גם שם יש איזשהו רצון להמשכיות של הקשר.
אלי לנקרי
¶
דווקא עם משרד החקלאות הדברים עובדים יפה. כמו שנעם אמר, כרגע זה זז הצידה כמובן בגלל המלחמה אבל זה אחד הנושאים כמו שאתה יודע, שהוא מהותי לעיר אילת. מבחינתנו זה הדבר הבא אם תירצו, ואולי אחד הדברים שמאזנים במאמץ שלנו לגוון ולהרחיב את מקורות התעסוקה באילת. אנחנו בונים על זה רבות ויש לזה החלטת ממשלה ייחודית שאנחנו מקדמים אותה וזה מתקדם יפה. אילת הופכת למרכז עולמי לחקלאות ימית ולביוטכנולוגיה ימית. בסוף זה העתיד של הביטחון התזונתי בעולם ואנחנו רוצים להיות עיר מרכזית בנושא הזה וזה עובד יפה.
נעם מוזס
¶
אני רק אולי אגיד שאנחנו בקשר עם האוצר על מנת לשמר תקציבים שאמנם הם לא קשורים בנושא הלחימה אבל בהחלט הם חשובים להמשכיות תפקודית בתחומים האלה, וחשוב לנו שהתקציבים האלה ימשיכו להיות זמינים ושנוכל לממש אותם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יפה. משרד הפנים הציגו את העשייה שלו דרך אותה העברה של הכספים, אבל אם הוא רוצה להוסיף משהו.
עידו צ'פניק
¶
עידו צ'פניק, מנהל אגף מתודולוגיית בקרה במינהל לשלטון מקומי. מעבר לנושא של השיפוי של קליטת האוכלוסייה שטיפלנו באמת במינימום ביורוקרטיה, הצהרה, תוך 24 שעות 70% מהכסף בחשבון, ובימים הקרובים תועבר השארית, העברנו מייד עם תחילת המערכה מיליון שקלים באמצעות מענק תיקון עיוותים לעיר אילת, ומעבר לזה אנחנו עוסקים עכשיו בהקצאה של 70 מיליון שקלים מענק שוטף גמיש להוצאות חירום, וקול קורא להצטיידות בחירום של 50 מיליון שקלים בסך הכול. עובדים על פתרונות מקצועיים למתן שיפויים ככל שיוחלט לתת בנושאים נוספים, אובדן הכנסות.
יהיה אובדן של הכנסות בשלטון המקומי מעסקים, בארנונה, הכנסות עצמיות אחרות וכדומה, והמון הקלות רגולטוריות כי אנחנו לא רוצים שהרשויות יתעסקו עכשיו בהארכה של רישיונות עסק או במכרזים לחוזים שמסתיימים, אז אנחנו מתקנים חקיקה ועושים מה שצריך כדי להקל. הגענו לסיכום עם בנק מרכנתיל. רשויות שרוצות, ידחו להן את פירעון ההלוואות שלהן. אנחנו שמחים שבנקים נוספים מאמצים את המתווה הזה אפילו שהוא לא סוכם איתם בכתב, ורק משום התחרות פרסמנו הוראת שעה לשימוש בעודפי מזומנים בקרנות פיתוח לטובת ביצוע פעולות חירום שוטפות. ממש מינימום של ביורוקרטיה. אם צריך אשראי לזמן קצר, אישור עקרוני לאשראי לזמן ארוך עד שתתבהר התמונה של השיפויים ושל ההוצאות מצד שני.
אפשרנו להפעיל שיקול דעת בהקלות בנושא של ביצוע הליכי אכיפת גבייה למרות שזה שנת בחירות. בדרך כלל בשנת בחירות אנחנו יותר פוקחים עין לוודא שלא מורידים את הרגל מהגז מנימוקים כאלה, אז אנחנו מנסים לעשות את המקסימום כדי שהרשויות יהיו פנויות ויהיה להן את הכלים לטפל במשימות שיש להן היום. אני לא אפרט כי באמת קצרה היריעה. המון נושאים של כוח אדם, העסקות זמניות, קליטת סטודנטים בהיקפים רחבים מהרגיל בתאגידים עירוניים וכדומה כדי שהרשויות, באמת לא יהיו להן מגבלות ולא יהיה להן חסמים.
כמי שאחראי על מתודולוגיית הבקרה אני יכול גם להגיד שהחזרה לשגרה תהיה מדורגת. לא ברגע אחד נשכח מסט הכלים הזה שנתנו ללחימה, אבל אני מקווה שמהלימון האכזר הזה נצליח בכל זאת איזושהי לימונדה להוציא, ואולי חלק מהדברים האלה נאמץ גם לימי השגרה שיבואו במהרה בימנו, אנחנו מקווים.
אלי לנקרי
¶
שוחחתי עם השר לפני כמה שעות. דיברתי איתו על הפערים. הוא העלה על הקו מייד את הגורמים הרלוונטיים, הנחה אותם לטפל. אני מקווה שגם הפערים הללו ייסגרו.
ידידיה גרינוולד
¶
תראה, יושב-ראש הוועדה, אין לי תשובה האם זה יהיה דרך משרד נגב גליל או דרך משרד אחר. אני כן אומר, אנחנו נשב היום עם ראש העיר, עם גורמי המקצוע - - -
ידידיה גרינוולד
¶
כמו שנאמר פה, השאלה היא האם עכשיו צריך החרגת חשבות או לא. יכול להיות שאפשר לעשות את זה בצורה מסודרת.
ידידיה גרינוולד
¶
אני כן יכול להבטיח שאנחנו נשב היום עם גורמי מקצוע של העירייה או עם ראש העיר, מה שהוא ירצה, ונראה איך נותנים מענים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
היום אתה יושב איתו. אהבתי את התשובה שלך, תשובה לעניין. היום יושבים ואתה פותר חסמים של העברות כספים.
עוד משרד, כן.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
חשוב. אנחנו בכלל מחמיאים למשרד הבריאות במלחמה, גם על היום הראשון והטיפול בפצועים וגם על העשייה, ולרופאים ולאחיות, לסניטרים ולכוחות עזר רפואיים. באמת הם ניכרו בשעתם הגדולה. בבקשה, גבירתי.
דינה צ'רנו
¶
תודה. דינה צ'רנו מהאגף לפיקוח על קופות חולים ושב"ן. אני יותר מייצגת את הצד של הקהילה. יש לנו גם נציגים בזום שיוכלו להרחיב אם צריך בנוגע לבתי חולים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אולי בהמשך כי היום לא נספיק. אנחנו חרגנו מזמן המליאה. השעה 16:00 ואסור לנו לקיים דיונים, אבל אם יהיה דיון מעקב אני מתחייב שאני אתן למשרד הבריאות לדבר בהרחבה. בבקשה.
דינה צ'רנו
¶
ממש בכמה מילים. כמו שאמרת, לצערנו אנחנו מורגלים במתן מענה ומענה ארוך במקרה חירום ובעיתות חירום. הקורונה לימדה אותנו הרבה דברים. בהסתכלות שלנו אין מבחינתנו הבדל בין המפונים למלונות ואלה שהתפנו עצמאית, כי חלק ניכר מהמפונים גם לא נמצאים שם במלונות, אז אנחנו נותנים מענים לכולם. המענה המיטבי שניתן הוא על ידי קופות החולים והם באמת נותנות מענים נרחבים, גם עיבוי של הצוותים הקיימים, גם תגבורים, הרחבה של ניידת הממוגרפיה שעובדת שם, טיפול יומי לחולים אונקולוגים ועוד המון מענים נוספים שניתנים.
דינה צ'רנו
¶
נכון, אז הקופות עיבו בצורה מאוד משמעותית את המענים שניתנים. צוותים הוצאו לשם ונמצאים שם בסבבים. נפתחו מרפאות במלונות, נפתחו מרפאות ניידות שמסתובבות. יש לנו קופת חולים שמסתובבת בין המבוטחים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יכול להיות שקוראים להם לבוא לקחת אבל אני יודע שיש מחסור במטפלים, אז איך זה מתרחש?
דינה צ'רנו
¶
המצוקה במערכת הבריאות היא לא חדשה. אנחנו כן בונים עכשיו תוכנית מאוד מוגברת לטיפול ולקליטה של צוותים חדשים לתוך המערכת הציבורית כדי לעבות את המענים. יחד עם זאת יש את כל המענים שכן ניתנים היום על ידי הקופות. מבוטחים יכולים לקבל שירות גם אם זה לא הקופה שלהם ויש להם מבוטח של קופה אחת, והמרפאה שנפתחה במלון היא של הקופה השנייה, הוא יקבל שירות ויקבל מענה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בהיבט הזה של מה שראיתי פרסומים, שבו אם יש לך חרדה, מייד נטפל בך, אנשים משתמשים בזה?
דינה צ'רנו
¶
זה פחות התחום שלי, זה יותר התחום של בריאות הנפש. אנחנו נוכל להציג לוועדה כמובן בהמשך, אבל למה שאני מכירה יש בהחלט שימוש בשירות הזה ונאספים הנתונים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
את יכולה להגיד זמנית שאת אשת הקשר לצוות של ראש העיר על כל מישהו שהוא פוגש במלון וצריך איזה טיפול ולא יודע לעשות את הביורוקרטיה, לפנות לקופה שלו? הוא לא ראה את הפרסום שהוא זכאי לטיפול מיידי, אם יש לו תחושות כאלה ואחרות.
דינה צ'רנו
¶
ראש העיר מכיר אותי כבר מדיונים קודמים על החלטות הממשלה שאנחנו עוסקים בהן לא מעט לטובת קידום העיר אילת, וגם יש לנו את ליאור אבינועם שמטפל בנושא, אז אנחנו ערוכים ויש לנו איש קשר.
חשוב לי מאוד להגיד שהיינו באמת בשלהי המלחמה בגיבוש צרכים של המערכת לטובת החלטת הממשלה הבאה, כי חשוב לזכור שאילת תמשיך ותצטרך את התמיכה ואת הדגש גם בימי השגרה אחרי שתיגמר המלחמה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
ואחרי סגירת שדה דב עוד יותר פגעו במטופלים האונקולוגים ואחרים, וגם בית החולים צריך שם שדרוג. אם המקום הזה הופך להיות באיום ביטחוני, דורש השקעות והיערכות.
דינה צ'רנו
¶
חלק מהתרחישים שלנו גם עוסקים כמובן במענה כרגע במקרה של אר"ן אם באמת יתפרצו שם אירועי חירום, מה עושים, איך מתייחסים, איך ממשיכים את טיפולי הדיאליזה וכו', אז גם לגבי האירועים האלה אנחנו נערכים כרגע.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה רבה. אם תירצו להרחיב בדיון הבא, אני אתן לכם להיות מהראשונים.
ראש העיר, סיכום קצרצר שלך ואני אסכם.
אלי לנקרי
¶
אני רק אגיד בעניין הבריאותי. חשוב לומר שכמו שציינת, זה האתגר הגדול ביותר של העיר אילת יחד עם אתגר התחבורה. זה שני אתגרים ענקיים. במלחמה הזאת אני חושב שהאתגר הבריאותי, ראינו את הפער הגדול, ראינו את המשמעויות, ראינו כמה האתגר הזה הוא ענק וכמה הפערים הם גדולים. אני אומר את זה למרות שאנחנו כולנו יודעים שבעניין הזה צריך להיות השקעות ענק כדי להביא את אילת בכלל, קודם כל את תושבי אילת לפני שמדברים על המפונים והמתפנים. 60,000 תושבי אילת שסובלים סבל רב בכל ימות השנה בכל מה שקשור לשירותים בריאותיים ונדרשים להגיע על כל בדיקה, על כל טיפול, על כל ניתוח, למרכזים רפואיים במרכז הארץ על כל המשמעות בזה, וציינת כמובן את סגירת שדה דב ואת המשמעויות.
לסיכום, קודם כל אדוני היושב-ראש, תודה על הישיבה הזאת. היא מאוד חשובה. יש כאן באמת משרדים שעשו ומנסים לעשות רבות. לא שמעתי את נגב גליל למרות שמירית התבטאה, אבל הם באמת היו גם הראשונים שבאו. עדיין אני רוצה לומר ולסכם בדברים הללו, היושב-ראש, יש כאן באמת רצון טוב. עכשיו יש שני אתגרים ענקיים, הראשון זה כשאנחנו יודעים שלפנינו דרך ארוכה לגלות את הגמישות הכי גדולה של משרדי הממשלה אבל בעיקר של האוצר ושל מי שאמור לשחרר כספים, כי בסוף אנחנו רק בתחילתה של הדרך. אני מקווה מאוד שהישיבה הזאת תניע את הגלגלים ולא תייצר לנו כפי שאמרתי, אתגרים נוספים והתמודדויות שאנחנו צריכים לשים אותם בצד כרגע ולהתמקד במטרה המרכזית. זה אחד.
הדבר השני זה כמובן יותר גדול מבחינתנו, זה העניין של להתמודד עם השלכות המלחמה על העיר אילת ועל הפגיעה הכלכלית הקשה בעיר אילת. זו המשימה הגדולה כרגע. בזה צריך להתמקד. אם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר והמשרדים האחרים יבינו את האתגר הגדול הזה ויתנו לזה פתרון, בין אם זה באמצעות החלטת ממשלה ייחודית ובין אם זה פתרון אחר בתקנה כזאת או אחרת, אני חושב שלא תהיה ברירה אלא החלטת ממשלה ייחודית שאני מבקש שכמובן הוועדה ואתה בראשותה תעקבו מקרוב שהדברים האלה קורים. זה האתגר הגדול, לתת מענה לאלפי העסקים שלנו שחס וחלילה לא יקרסו כמו שהיה כאן בקורונה. אתה זוכר, 75% אבטלה, קריסה של מאות עסקים, 1,200 עסקים שלא קמו עוד אחרי הקורונה. אני לא רוצה לחזור לזה. אני לא רוצה לחשוב על זה ולא רוצים להיות שם, לכן בואו נקדים תרופה למכה ונהיה מוכנים לעניין הזה. תודה רבה, היושב-ראש.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
תודה, ראש העיר.
אני מסכם כך: כל המדינה חוותה שבר גדול ואסון לאומי. נקלענו למלחמה, מלחמת אין ברירה ואנחנו נכריע את אויבינו גם בעזה וגם בכל חזית אחרת. בינתיים גם העיר אילת חוותה את האתגר הזה בעוצמה, שם התגלתה עשייה אדירה גם של הרשות המקומית, גם של מלכ"רים, עמותות ומתנדבים וגם של כניסה אט-אט של משרדי ממשלה, יחסית חלקם במהירות בשבוע הראשון ואחרים שהצטרפו ושהפנימו את גודל השעה ואת האתגר של עיר שהכפילה את עצמה על ידי מפונים בשעת השבר המשפחתית והאישית שלהם. הדבר הזה יוצר אתגרים עצומים מכל הסוגים, חברתיים, קהילתיים, נפשיים, תעסוקתיים, כלכליים, תפקודיים. כל האתגרים מונחים על גבה של העיר אילת כמקרה בוחן לאיך שאנחנו מטפלים בכלל במפונים בישראל אבל בריכוז גבוה.
אנחנו דורשים מהמשרדים לשחרר חסמים. אנחנו רואים פה כסף משמעותי שיכול להגיע מייד לעיר אילת כמו אותם 12 מיליון שמורכבים מהקצאה כספית של משרד ראש הממשלה, וסכומים שנגב גליל מנייד עבור העיר אילת. אנחנו צריכים להעביר להם תוך שבוע את ה-12 מיליון שקל האלה פשוט ללא היסוס. אנחנו גם רשמנו לפנינו שמשרד הפנים בחלק היחסי של סיוע לערים של אותם 38 מיליון, כבר העביר לאילת 11 מיליון או את הרוב העביר ועתיד להעביר, ואנחנו מבקשים ממנו גם את אותם גל שני שהוא שוקל לעשות, כבר לעשות מהר ולהתחשבן. אני רושם לפניי שמשרד הפנים אמר שזה יקרה בימים הקרובים. אם אנחנו נעמיד מעטפה לראש העיר של כמה עשרות מיליונים בימים הקרובים מהשחרורים האלה, אני חושב שעשינו דבר גדול.
אני מאוד רוצה להעריך את כל המשרדים. אני לא אצליח להגיד את כל השמות אבל כולכם הייתם פה ושמעתם את העשייה של כל אחד מכם, במיוחד משרדים שהבינו את גודל השעה והעמידו איש קשר לעיר אילת, ונוכחים וזמינים עבור העיר אילת. גם שרים שהגיעו לשם. לא רק באו, גם השאירו משהו ועשו משהו והנחו את העובדים שלהם לפתור בעיות, אז זאת הזדמנות באמת להוקיר את כל אנשי המקצוע שמסורים לעיר אילת, אבל עדיין לשחרר חסמים, להגדיל תקציבים. משרדים שעוד לא עשו את זה, לבדוק את זה. מבקשים מהתחבורה גם לבדוק את הגמישות ברב קו למפונים עצמאיים או רווחתיים שהגיעו לעיר בהמלצה של משרד רוה"מ. מחלקת הרווחה העירונית, לסייע לאנשים האלה להתנייד ולחזור לתפקוד. להגדיל השקעות בתשתיות פיזיות תחבורתיות גם אם הן נגזרות מהעומס הזה שנמצא כרגע בעיר.
משרד התיירות שבוחן למקד מאמץ מיוחד גם בעיר אילת על ידי השר. שיכון, להעמיד איש קשר לעיר אילת, לבחון בתקציבים הרכים של המשרד מה הוא יכול לעשות בתקציבי שיקום שכונות, מה שקראו פעם שיקום שכונות חברתי ותקציבי תנופה ואחרים שהיו במשרד השיכון. משרד לשוויון חברתי חייב להשקיע בעיר אילת כסף תוספתי. ראש העיר יגיש לכם פנייה. אין יותר ראוי מלהשקיע בעיר אילת בזמן הזה.
החלטת הממשלה לטווח הקצר והארוך, עוד אדבר עם ראש העיר מה נכון ואיך לדחוף ואיך זה מתגבש. משרד ראש הממשלה והאוצר אמורים להיות מתכללים של החלטת ממשלה, בין אם היא נסובה על הימים הדחופים או על העתיד או משולבת. כל האפשרויות לפניכם. תנו לעיר יציבות. תנו לעיר החלטת ממשלה שהיא ממתינה לה כל כך הרבה זמן, וכבר טיוטות התקיימו עבור העיר אילת לפני המלחמה, וכל שכן הצידוק לקיים החלטה ייחודית עבור אילת. סקרנו כמה היא מיוחדת, כמה היא רחוקה, כמה היא מנותקת, כמה היא מאוימת יותר מתמיד ביטחונית, כמה היא נושאת בנטל יותר מתמיד באתגר הכי גדול של המלחמה, טיפול באזרחים וטיפול בעורף. כל ההסברים האלה מצדיקים החלטת ממשלה שתיתן יציבות שנה קדימה, חמש שנים קדימה ולא שיחיו מן היד לפה ועל בסיס של חודש או חודשיים בטפטוף של התקציבים שדיברנו עליהם.
הוועדה תבחן את הדיווחים של המשרדים על העשייה. נתנו פה כמה משימות שאנחנו מבקשים לעדכן אותנו, גם האוצר על העברת הכסף, גם הפנים על העברת הכסף, גם התחבורה על הפתרון של הרב קו והגדלת השקעות פיזיות. נא לדווח למנהל הוועדה על התקדמות. בזמן מלחמה אם תעשו את הדיווחים האלה תוך שבוע, כל שכן דיווח שיש בו פתרון, אנחנו נוקיר ונעריך אתכם. על פי ההתקדמות נחליט על דיון מעקב עבור העיר אילת. בטוח יהיה פה דיון על החלטת הממשלה לאילת. מתי נחליט שזה נכון? לפי תפיסת עולם גם של משרדי הממשלה וגם של ראש העיר, זה יהיה דיון, אבל מעקב על מה שדובר כאן לא יהיה אם תרוצו קדימה. אני ממש התרשמתי לטובה מהתקשורת שיש לחלק ממשרדי הממשלה עם העיר אילת, ומה שצריך להשלים, עלינו עליו ודיברנו. נעשה אותו, אני חושב שזה יהיה מכובד.
אני מודה לכולם וסוגר את הדיון. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 16:14.