פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
41
ועדת החוקה, חוק ומשפט
06/11/2023
מושב שני
פרוטוקול מס' 163
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ב בחשון התשפ"ד (06 בנובמבר 2023), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 06/11/2023
חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 5 - הוראת שעה), התשפ"ד-2023
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (הוראת שעה) (הארכת משך הכהונה), התשפ"ד–2023
מוזמנים
¶
לאה רקובר - עו"ד, יועצת משפטית, משרד המשפטים
נוי חסון גורדון - עו"ד, משרד המשפטים
חנית אברהם בכר - עו"ד, הנהלת בתי המשפט
גדי אלבז - עו"ד, הנהלת בתי המשפט
אברהם וולף - ממונה בכיר, נציבות תלונות הציבור על שופטים
מרדכי וקנין - משקיע הון סיכון
רישום פרלמנטרי
¶
אסתר מימון
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (הוראת שעה) (הארכת משך הכהונה), התשפ"ד–2023, מ/1669
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לפני צוהריים טובים. אנחנו בעניין הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (הוראת שעה) (הארכת משך הכהונה), התשפ"ד–2023. מדובר בהצעת חוק ממשלתית. מי מציג את החוק מטעם הממשלה?
נוי חסון גורדון
¶
הצעת החוק נועדה להבטיח את יציבות ותקינות מוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים, ולאפשר את המשך תפקוד הנציבות. הצעת החוק שלפנינו מוסיפה כהוראת שעה, לסעיף 6 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, את האפשרות להאריך את כהונת הנציב בשנה נוספת, ובלבד ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הסכימו כאחד על הארכת הכהונה.
הכהונה של הנציב המכהן מסתיימת ב-12 בנובמבר 2023. ידוע לנו שעד כה הוועדה לבחירת נציב לא התכנסה, ואין הסכמה כרגע על מועמד.
נוי חסון גורדון
¶
תיכף נשיב על השאלות. בהתאם למצב בחוק, שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד מציעים למועמדות לנציב ומביאים לוועדה לבחירת נציב לאישור. באין נציב ובהינתן מצב מלחמה מבקשת הצעת החוק להאריך, כפי שאמרתי, את הכהונה בשנה אחת בלבד. מדובר בהוראת שעה הנדרשת נוכח המצב, כפי שאמרתי, לשם שמירה על יציבות של הנציבות ורציפות התפקוד שלה. עם שוך הקרבות ניתן יהיה לפעול להסכמה בדבר מועמד לתפקיד.
הצעת החוק מאוזנת. מדובר בהוראת שעה לשנה בלבד. המועמד המכהן היום נבחר כדין על פי חוק זה מכבר על ידי הוועדה, ומדובר בהסדר שהוא דומה לסעיף שקבוע בסעיף 4 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, הסכמה כאחד, כשסעיף 4 מתייחס למצבים של נבצרות.
שר המשפטים הודיע אתמול לבג"ץ שבכוונתו לכנס את הוועדה, אולם אין עדיין מועמד מוסכם, ונדרשת שהות נוספת לשם כך.
חנית אברהם בכר
¶
אני מהלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט. לטעמנו ברור שדרך המלך הייתה מינוי של קבע כדת וכדין של נציב תלונות הציבור על השופטים, בהתאם לפרוצדורה הקבועה בחוק, אולם בהתחשב במלחמה, בתפקיד החשוב של הנציב, בהינתן החלופות שעומדות כרגע על הפרק, בדגש על סיטואציה שלא יהיה נציב תלונות - - -
חנית אברהם בכר
¶
הנציבות יכולה להתייחס לזה הרבה יותר טוב ממני. רק להשלים את המשפט. חשוב לנו להדגיש שזו חלופה הרבה יותר טובה שיהיה נציב מאשר שלא יהיה בכלל, מבחינת אינטרס הציבור בתקופה הזאת, מבחינת האפשרות שתמשיך להיות ביקורת על השופטים גם בתקופה הזאת מאשר שלא תהיה בכלל. זה מה שהיה חשוב לנו להגיד.
אברהם וולף
¶
דבר ראשון, אנחנו מטפלים בערך בכ-1,000 תלונות בשנה. נכון לעכשיו יש קצת מעל 200 תלונות פתוחות. מטפלים בתלונות על שופטי בית המשפט העליון, שופטי בית המשפט המחוזי, משפחה, בתי דין רבניים, בתי דין שרעיים – על כל הגופים. ההחלטה היא החלטה של הנציב עצמו. הוא בודק כל החלטה והוא חותם עליה.
יש ארבעה עורכי דין ותיקים בנציבות. אני עובד כ-20 שנה בנציבות. יש שם את הניסיון ואת הידע, אבל החתימה היא של הנציב. אם יש תלונה על נשיא בית משפט מחוזי או על שופט בית משפט מחוזי, החתימה וההחלטה היא של הנציב עצמו.
הייתה סיטואציה לפני כעשר שנים, אחרי שהנציב אליעזר גולדברג פרש, הנציב אליעזר ריבלין נכנס לתפקידו 30 יום מאוחר יותר, ו-30 יום כל ההחלטות נתקעו, חיכינו 30 יום. הוצאנו מכתבים לבקשת תגובות וכל מיני דברים, הכנו החלטות, ותקופה קצרה חיכינו לנציב. הנציבות לא יכולה לתפקד בלי נציב. עם כל הידע שיש לי ועם כל הניסיון שיש לי, אתה צריך שתהיה חותמת של נציב, לא של עורך דין, מכובד ככל שיהיה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הייתה עכשיו איזה תקופה לגבי נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, שהיה שם ואקום. מה קרה שם?
לאה רקובר
¶
מונה נציב, אבל הוא כיהן כיושב-ראש ועדת חקירה, ובתקופת המעבר מינינו ממלא-מקום לפי סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים).
לאה רקובר
¶
נראה לנו שיותר נכון, בנסיבות האלה יותר מאוזן שהבחירה תהיה על ידי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, תוך שמירה על המתכונת הקבועה.
לאה רקובר
¶
רק אשלים. ראשית, אנחנו מבקשים לשמור על רציפות תפקודית ועל תקינות של המערכת. לפי סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים) היינו אמורים למנות עובד מדינה אחר. לפי החוק, חוק הנציבות כיום, הארכה של המינוי של הנציב יכולה להיעשות אך ורק בחוק, ולכן אנחנו כאן. נימוק נוסף הוא שאנחנו מבקשים לשמור על המבנה שבו שר המשפטים ביחד עם נשיא בית המשפט העליון בוחרים במקרה הזה להאריך את הכהונה של הנציב למשך שנה, שזאת תקופה קצרה, מאוזנת, ובהינתן תקופת המלחמה תאפשר היערכות, הגעה להסכמות ומינוי נציב קבוע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הפרשנות שלכם את המצב החוקי, אם החוק הזה לא עובר, מה האופציות שעומדות? אפשרות אחת הבנתי שאף אחד לא ממלא-מקום, והשיתוק של הנציבות - - -
לאה רקובר
¶
אפשרות שנייה, שגם היא לא טובה, ששר המשפטים, תוך התייעצות עם נציב שירות המדינה, ימנה עובד מדינה לתקופה קצובה של שלושה חודשים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
"נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו" וכו', "רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים."
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זאת אומרת, ואקום לא חייב להיות. כלומר, אם אנחנו לא מחוקקים עכשיו את החוק הזה, לא בהכרח יהיה ואקום.
לאה רקובר
¶
אנחנו מייצרים הסדר משפטי לעומת המצב החוקי הקבוע שהוא בעייתי. בדרך כלל סעיף 23א מאפשר הארכה, אבל במתכונת ששומרת את דרכי המינוי של השר הרלוונטי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא מדויק, בגלל שחוק שירות המדינה אומר שיש משרות שהמינויים אליהן הם במכרז, יש משרות שהמינויים אליהן בוועדת איתור, אבל כשיש התפנות מקום, הסמכות למילוי המקום נמצאת בידיים של השר לשלושה חודשים, בהתייעצות עם הנציב, ולאחר מכן עם אחרים. השאלה היא למה ההסדר הזה לא טוב?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אדרבה, זה אפילו כתוב. לפי חוק הנציבות המינוי הוא לחמש שנים. הארכה של שנה היא תוספת של 20% על הזמן הזה, על אותו נציב קיים. יש לי עם זה קושי מאוד גדול. מילא הייתם מבקשים הוראת שעה של הארכת התקופה של שלושה חודשים – אתם רוצים רצף, אז יש לכם. בסעיף 23 לחוק הנציבות שמפנה למינויים שכתובים בתוספת השנייה, עברתי על התוספת השנייה, יש גם נציב תלונות על השופטים.
ניצן רוזנברג
¶
זה סגן. מה שלאה אמרה קודם שזה מינוי שהיה קודם, תסתכלי תחת משרד המשפטים בתוספת, זה נציב הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות. פרט 48 נמצא במפורש. לגבי הנציב שאנחנו מדברים עליו עכשיו, נציב התלונות על שופטים - - -
לאה רקובר
¶
חברת הכנסת, אני אענה בדיוק לשאלות שלך. אם אנחנו הולכים לפי סעיף 23א, יש לנו שתי בעיות, ואנחנו חושבים שהפתרון שאנחנו מציעים פה לוועדה בהצעת החוק פותרת אותן. ראשית, לא ניתן להאריך, אלא ניתן להטיל תפקיד על עובד מדינה אחר, שזאת בעיה מס' 1. בעיה מס' 2, שאנחנו לא שומרים על המבנה שבמסגרתו שר המשפטים ביחד עם נשיא בית המשפט העליון הם קובעים לגבי תפקידו של הנציב.
אנחנו חושבים שקיימת חשיבות גדולה ללכת עקב בצד אגודל עם העקרונות שנקבעו בחוק הנציבות. אלה היו השיקולים שלנו כשהצענו את הצעת החוק הזאת שהיא מאזנת. היא לא משנה את המצב.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
חברים, לפי החוק הקיים יש מינוי לחמש שנים, אתם רוצים כאן הוראת שעה להאריך את כהונתו של השופט שהם לעוד שנה. נתחיל בשאלות בסיסיות. האם השופט שהם הסכים?
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זאת אומרת, שיש פה ממש חקיקה פרסונלית. יש לי פה נציב שמסכים להארכה בשנה, שזה המון, וזו חקיקה שנועדה ממש אליו, שזה כשלעצמו קשה, ועוד מדובר בהארכה של שנה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
עזבי רגע "נסיבות קיימות". עם כל הכבוד לנסיבות הקיימות של חוסר הסכמה בין זה לזה, להאריך בשנה? אם הייתם מציעים פה שלושה חודשים, שזה מתאים להוראת שעה, ניחא, ואז הייתי אומרת שאני יכולה לסבול את החקיקה הפרסונלית, את ההסכמה של השופט שהם, את כל הנוגעים בדבר, שמסכימים על הדבר הזה, ובא לציון גואל, אבל כאשר כוונת המחוקק הייתה למינוי של חמש שנים, יש לזה סיבות מהותיות. מעבר לעובדה שקשה מאוד להתווכח עם נציב, אם הוא כך או כך, אם הוא מסוגל להעביר ביקורת על שופטים, יש חשיבות בהחלפת נציב כדי ליצור אמון של הציבור במערך הזה. הארכה בשנה היא הארכה של חמישית מהתקופה שלו, ויש עם זה קושי. אז את עוד אומרת לפני הצעת החוק שביררתם שהשופט שהם מסכים, שביררתם שהנשיאה ושר המשפטים מסכימים, שתפרתם הכול לכדי הצעת החוק הזאת.
אין בעיה, אנחנו במלחמה, ואני רוצה רציפות אצל הנציב, אבל עם כל הכבוד למלחמה, אני לא מוכנה ליותר משלושה חודשים של הדבר הזה. זה לא הגיוני, תסלחו לי.
ויותר מזה, גברתי, אני אציע, כדי שזה ייראה טוב בעיני הציבור, אני אציע שהוראת השעה תהיה לשלושה חודשים, ואם נידרש ליותר מזה, נידרש ליותר מזה.
עם כל הכבוד לשר המשפטים ולנשיאת העליון ולנציב, בסוף אנחנו אמונים פה על רצון הציבור.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה עוד לפני ההסתייגויות, אנחנו מדברים פה. אני חושבת שצריך לקצר את התקופה בצורה דרמטית, כדי שזה לא ייראה או יריח משונה מאוד, גם אם אנחנו בתקופת לחימה.
לאה רקובר
¶
אנחנו סבורים שהגוף הזה שנקרא "נציבות תלונות הציבור על שופטים" זה גוף בעל חשיבות מאוד גבוהה, ויש חשיבות ציבורית מאוד גבוהה לשמירה על תקינות הפעילות שלו ועל רציפות התפקידים. ולכן הבחירה שלנו דווקא להאריך את הכהונה של הנציב הקיים ולא למנות ממלא-מקום, שאז אנחנו נמצאים בבעיה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אין בעיה, אז תאריכי בשלושה חודשים. תדרבני את הגוף הרלוונטי למנות מישהו אחר, אחרת הם ימשיכו ככה. סליחה שאני אומרת לכם, עם כל הכבוד לפוליטיקאים, למדינאים, איך שלא נגדיר את זה, יש חוקים, והחוקים יוצרים יציבות, והחוקים מחייבים אנשים להפעיל את סמכותם, גם אם זה שר המשפטים שלי, זה ממש לא משנה, כי אני מדברת פה בשם הציבור, ולכן כל שר חייב להפעיל את סמכותו בצורה הגיונית.
בשלב הזה אני מסכימה עם יוליה שהאזרחים צריכים את הפעילות של הנציבות. אין בכלל שאלה, אני לא מביעה פה את דעתי פרסונלית על זה או על זה, כי זה לא העניין, זה לא מעניין אותי, אני לא ממנה אף אחד, אני רק אומרת שמקום שבו החוק קבע חמש שנים בבלוק בלי אפשרות הארכה, זו כוונת המחוקק. לכן אני אומרת שתעשו את זה צעד-צעד. הצעתם פה שנה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
מה "נסיבות"? נסיבות של מלחמה? אי-שיתוף פעולה בין שר המשפטים לנשיאה? זה לא מספיק.
לאה רקובר
¶
אני רוצה לענות לעניין של השלושה חודשים. דיברנו שאנחנו מבקשים להאריך את הכהונה ולא למנות את אותו אדם. העניין של השלושה חודשים יוצר תקופה מאוד מאוד קצובה ומאוד מאוד קצרה. תהליכי העבודה בנציבות והגוף הזה מחייבים, אם אנחנו אכן רוצים לשמור על התפקוד שלו, אנחנו צריכים תקופה יותר ארוכה משלושה חודשים.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
הוא לא האישיו. הוא ממשיך לעבוד באותו מקום. הוא לא צריך להסתגל לכלום. את השלושה חודשים גזרתי מחוק הנציבות. רק כדי שיהיה לך ברור, גברתי, ההצעה שהצעתי והתקופה שגזרתי הוצאתי מחוק הנציבות. שם יש נגזרות של זמנים של שלושה חודשים, חצי שנה, עוד חצי שנה. לבקש הארכה של שנה מראש בגלל צו חירום, תסלחו לי זה מריח רע.
אני בסוף בקואליציה, ותהיה עליי משמעת קואליציונית בהתאם למה ששר המשפטים יחליט, אבל אולי כדאי ששר המשפטים יחשוב על זה שנית.
לאה רקובר
¶
תקופה של שנה מאפשרת לשמור על הרציפות התפקודית. שלושה חודשים מייצרת בעיה לגוף שאמור להיות עצמאי בפעולתו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בכל מקרה הוא ממשיך את פעילותו. זה אותו נציב שממשיך בעבודתו. יהיו לו עוד שלושה חודשים. תצטרכו עוד שלושה חודשים, תבואו לוועדה בהתאם למצב חירום. ואם לא יהיה מצב חירום? בעזרת השם, למרות שהצפי בעייתי, אם לא יהיה מצב חירום בעוד שלושה חודשים, ואנשים שצריכים להתכנס ולהגיע להסכמות, לא יגיעו להסכמות, אז הם יפגעו באינטרס הציבורי, אז עם כל הכבוד שייתנו דין וחשבון לציבור, זה הכול.
לאה רקובר
¶
אנחנו חושבים שפחות נכון שאנחנו נתייצב פה בכל שלושה חודשים בפני הוועדה. נראה לנו שיותר נכון - - -
לאה רקובר
¶
מה שאני מנסה לשכנע שבנסיבות הקיימות, כשאנחנו מבקשים לאזן בין כל השיקולים, כשאחד השיקולים המשמעותיים זה לשמר את העצמאות של הגוף הזה, חשוב לנו שתינתן שנה אחת, שבמסגרתה אותו נציב ממשיך, והמערכות הפוליטיות ינסו - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
העובדים בנציבות הם אותם עובדים, הם לא הולכים עכשיו הביתה. נכון? אף אחד לא מתפטר, הם ממשיכים לעשות את עבודתם נאמנה, ככה אני מאמינה. הנציב המכהן הוא אותו נציב, הוא ממשיך באותה עבודה, באותה עצמאות ובאותה אי-תלות, הנראות של זה - - -
לאה רקובר
¶
את צריכה לראות את העניין המוסדי, לא רק את העניין הקונקרטי לגבי הנציב. בעניין המוסדי, כשהנציב יודע שיש לו שנה זה דבר אחד, לעומת מצב שבכל שלושה חודשים הוא תלוי על בלימה ואנחנו צריכים לחזור לוועדה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
חס וחלילה, זה לא מה שאני טוענת, שלא יישמע ככה. אני מסבירה לך שזה לא פרסונלי, זה לא מעניין אותי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
יוליה, אני מסיימת ואומרת את הדבר הבא: אני מסתכלת על זה מהצד, כוונת החוק הייתה מינוי אחד ללא הארכת תקופות. יש חוקים מאוד מאוד ספציפיים במדינת ישראל שבהם אין אפשרות הארכה בכוונת מכוון בגלל גודל התפקיד והמשמעות של התפקיד. ומה לעשות, יש לשנים משמעות בשימוש בסמכות שלך, בהתקהות של החושים בהתייחסות לתלונות. את כל זה אני שמה בצד, כרגע אתם מבקשים במסגרת צו חירום הארכה של שנה. זו הארכה גדולה מאוד, לכן אני מציעה שתציעו הצעה יותר מאוזנת, מבלי שזה סוגר לך את הדלת להגיע לחקיקה בשעת חירום. יש לך פה את הוועדה שכאשר צריך לעשות משהו בחירום, עשינו פה חוקי מלחמה במהירות בלתי רגילה תוך שמירה מוגברת על due process, אז למה?
לאה רקובר
¶
שתי סיבות למה. הסיבה הראשונה – אני מכבדת את הוועדה ומכבדת את הכנסת, אבל נראה לנו יותר נכון שברגע שמתמנה נציב תלונות הציבור על שופטים תהיה תקופה שהוא יוכל להמשיך את עבודתו בצורה עצמאית ולא יהיה תלוי בהארכות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סליחה, אני חייב לומר, המבחן בחוק מדבר על מצב של מינוי ממלא-מקום ארעי וכדומה לתקופה של עד שישה חודשים, מתוך הבנה ששישה חודשים זה מסגרת שהחוק - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עם כל הכבוד, יש לי המון הערכה, אבל לקרוא אני יודע ואני לא צריך עזרה, אני מדבר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סעיף 4 לחוק הנציב אומר: "נבצר מהנציב דרך ארעי למלא את תפקידיו, ימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ממלא מקום לנציב לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים". זאת אומרת, אפילו כאשר המחוקק בא ואמר שצריך לתת איזה מענה לתקופת נבצרות של הנציב, הוא לא בא ואמר שפחות משנה לא שווה לדבר על זה, ואי-אפשר וחייבים לייצר יציבות, אלא להפך, הוא בא ואמר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה קל וחומר. כאשר אני מכניס נציב חדש לגמרי, ומן הסתם אפשר היה לשער שזה יהיה אחד מעובדי הנציבות במקרה כזה, לא יכניסו מישהו חדש לגמרי, אבל כשאני מכניס מישהו מעובדי הנציבות, ואני אומר לו: עכשיו תהיה ממלא-המקום של הנציב למשך תקופה שלא תעלה על שישה חודשים, זה מישהו שהוא ממונה ומבין טוב מאוד שהוא בא לתקופה זמנית. פה מדובר על מישהו שהוא כבר כיהן, אז צד אחד של הכהונה שלו פתוח, הוא כבר לא צריך זמן של עקומת למידה, ושם התקופה היא שישה חודשים. אני לא יודע אם שלושה חודשים או פחות, אבל אני חושב שתקופה של שנה גם במבחנים של החוק עצמו היא תקופה מאוד ארוכה. החוק בסופו של דבר חי בסביבה שבה הוא קיים.
לאה רקובר
¶
הנסיבות שאנחנו פועלים עכשיו הן נסיבות מורכבות והן חדשות. אומנם שר המשפטים הודיע שהוא יכנס את הוועדה - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
ברגע ששר המשפטים אמר שהוא בתוך 15 יום – כבר 14 יום, כי זה היה אתמול – מכנס ועדה לבחירת שופטים, לחוק הזה אין שום היתכנות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
מה שקורה פה זו עבודה בעיניים. סליחה, יש לנו שר משפטים, יש לנו נשיא בית משפט עליון, זה תפקיד סטטוטורי. סוף-סוף הוא אמר שהוא יכנס את הוועדה, שיתכנסו, שימנו, ושלום על ישראל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כינוס הוועדה דורש זמן, צריך פרסום. הוועדה יכולה לאשר את המועמד או לדחות, יכולים להציע יותר ממועמד אחד. אי-אפשר לעשות צחוק מהעבודה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אי-אפשר לעשות צחוק מהעבודה? לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים זה בסדר? עכשיו זה צחוק מהעבודה? בסדר, הבנתי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שאלתי את נציגי משרד המשפטים ואת הנהלת בתי המשפט ואת נציגי הנציבות מה קורה אם החוק הזה לא עובר. אני כרגע לא מביע את עמדתי, אני רק אומר ששמענו את התשובה. אפשרות אחת היא שיהיה פה מינוי ממלא-מקום על ידי שר המשפטים, כפי שנאמר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני יודע שאתה רוצה ממני הרבה דברים, במקרה הזה לא עשיתי שום דבר.
אני לא יודע האם סעיף 4 עובד במקרה כזה, האם אפשר לראות אותו כנבצר, או לא נבצר, אני לא יודע האם זו פרשנות נכונה.
אני מסתכל על התקופות שבחוק והערתי. יש תקופה שחובה אקטיבית אם מתפנה מקום לפני תום תקופת הכהונה זה 45 ימים. בקיצור, יש כל מיני תקופות. שנה זו תקופה, כפי שאמרה חברת הכנסת טלי גוטליב, היא תקופה ארוכה מאוד, ואני מנסה להבין מאיפה היא נחתה עלינו, מאיפה היא הגיעה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
למה החוק הזה נחת עלינו? אתה לא מנסה להבין? למה לא מינו כמו שצריך, מזמן, בדרך המלך, וגם עכשיו זה ככה?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני חושבת שזה חוק שנולד בחטא, הוא לא צריך להיות פה. הוועדה צריכה להתכנס, למנות אנשים בצורה נורמלית, סוף סוף תתחילו לעבוד בלי פוליטיקה. סוף סוף הוא אמר שהוא יכנס את הוועדה, אז אני לא רואה צורך בחוק הזה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני נגד טלאי על טלאי והפלסטרים. זו רק הוכחה חיה שאם היו מכנסים ועדה כמו שצריך מזמן בלי שטיקים וטריקים, הכול היה עובד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כמו שקרה עם שופטי בית משפט עליון בזמן כהונת שר המשפטים גדעון סער למשל, ששם לא הגיעו להסכמות על מינוי שופטים לעליון, ואז דחו, דחו את הדיון.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
זה תפקיד אחר. זה תפקיד סטטוטורי אחר. לפחות היינו יודעים שהם יגיעו, פה אפילו לא היה צ'אנס.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אחרי כל מה שאמרתי בסוף אנחנו צריכים לחשוב על טובת הציבור, וטובת הציבור שיהיה נציב. אני נוטה לקבל את הפרשנות של רוטמן על נגזרת הזמן של חצי שנה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עוד לא אמרתי כלום, רק שאלתי שאלות. אני לא אמרתי דבר. עמדתי בנוגע לחוק הזה אני אגיד, ואני אגיד בסוף.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני מדברת על נגזרת הזמן. הצעתי אומנם שלושה חודשים, אבל כפי שהבנתי מהיועצת המשפטית זאת תקופה קצרה, אנחנו בהוראת שעה, אני לא רוצה להשאיר את הנציבות בלי נציב, בכל הכבוד, ולכן השופט שהם שמכהן שם - - -
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
איך את משווה את זה? אזרח ירצה להתלונן על שופט, לא יהיה לו לאיפה. זה לא אותו דבר. צריך שיהיה נציב. צריך לפנות לשר ולשמוע את עמדתו בהקשר של קיצור התקופה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מספר הערות, אדוני היושב-ראש. לידתה של הצעת החוק הזאת בחטא, חטא היוהרה וחטא הקנאות הפוליטית של שר המשפטים. ההצעה הזאת לא הייתה צריכה לבוא לעולם, וכל מה שעומד מאחוריה הוא ההחלטה השערורייתית של שר המשפטים להפר את הוראות החוק ולא לבצע את החובה שמוטלת עליו לכנס את הוועדה למינוי שופטים, שהיא גם הוועדה לבחירת נציב התלונות.
מדובר בהתנהלות לא ראויה, שמסבה נזק כבד מאוד גם למערכת המשפט, גם למערכת היחסים בין רשויות השלטון, ובסופו של דבר התנהגות נפסדת שמסבה נזק גדול מאוד לכל אזרחי ישראל.
בוועדה הזאת דובר לא אחת על כבודו של הבית הזה ועל כבודה של הרשות המחוקקת, ההתנהלות של שר המשפטים מבזה את כבודה של הכנסת, של הבית הזה, שקבעה את המתכונת של הפעלת הוועדה למינוי שופטים.
שר המשפטים לא הצליח במזימה שלו לשנות את ההרכב כך שהוא ישלוט בוועדה למינוי שופטים, ומכיוון שלא עלתה בידו כמו ילד, כמו תינוק, שובר את הכלים ולא מפעיל את המערכות החיוניות לתפקוד התקין של מערכת המשפט.
וההצעה הזאת ראויה לבוז מצד בית המחוקקים, מכיוון שמבקשים מאיתנו, המחוקקים, לתת תעודת כשרות לביזוי הרשות המחוקקת על ידי הרשות המבצעת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הכול בסדר. באים אל הרשות המחוקקת, או בא שר המשפטים, שמבזה את כבודה של הרשות המחוקקת, ולא מקיים את הוראותיה, ועל כך עוד בית המשפט העליון, אני מקווה, כן ייתן את דברו, למרות ההודעה המתחכמת של השר באמצעות נציגיו, ומייצגיו אתמול בבית המשפט, אנחנו יודעים עד כמה ההודעה הזאת, אין מה לשמוח עליה ואין מה לצהול, כל כולה התחכמות אחת עם בית המשפט ועם כל אזרחי ישראל, ניסיון לכפות סדרי עבודה על הוועדה, שאינם קיימים בחוק, עוד זלזול ברשות המחוקקת, אבל החוצפה של שר המשפטים להפר את הוראות החוק, ואז כדי לכסות על המחדלים שנובעים מההחלטה שלו לבזות את הוראות החוק, הוא מביא לנו הצעת חוק אחרת.
אני מסרב להתרשם מההצעה הזאת או מהמחשבה שההצעה הזאת, כמו גם ההודעה שלו לבית המשפט העליון אתמול, לבג"ץ, מלמדת על איזה הבנה מצד שר המשפטים את גודל השעה שבה נתונה החברה הישראלית. שר המשפטים לא הפנים דבר אם כך נראית ההודעה שלו לבית המשפט העליון, ואם הצעת החוק הזאת מונחת לפנינו, במקום לעשות את המאמץ ולהגיע עם הנשיאה שפרשה או עם ממלא-מקומה להסכמה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
המועד לפקיעת כהונתו של השופט שהם היה ידוע, הכנסת ולשכת עורכי הדין בחרו את הנציגים שלהם לוועדה הסטטורית לבחירת שופטים. היו פה חודשים מאז יוני האחרון לגבש הסכמה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הלוואי ושר המשפטים, שכמובן לא טורח להגיע ולהציג את ההתנהלות שלו, הרי שר המשפטים גם מזלזל בוועדת החוקה, כמה פעמים ביקשנו ממנו לבוא לכאן והוא לא טרח להגיע לכאן מעבר לשתי הופעות הרהב והשחץ שלו בתחילת המהפכה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הגברת גוטליב, אל תפריעי לי. חברת הכנסת גוטליב, שמעתי אותך בקשב רב. שמעתי אותך. את האחרונה שתלמדי אותנו על לטנף.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הופעות השחץ והרהב של שר המשפטים. היה לו מספיק זמן, ואם הוא היה כאן הייתי שואל אותו, בכמה הזדמנויות הוא דיבר עם נשיאת העליון הפורשת או עם ממלא-מקומה על מציאת מועמד מתאים או מועמדת מתאימה להחליף את השופט שהם. יש לי איזה הימור שהדבר לא נעשה.
קודם כול, צריך לומר שהצעת החוק הזאת מבזה את הבית הזה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מיד. אני אסיים. אני תיכף אומר שלצערי נדחקנו אנחנו, המחוקקים, אל הפינה על ידי שר המשפטים שנוהג כאן בחוצפה, בגסות ובשרירות לב, מתוך הקנאות הפוליטית שלו ומתוך הרצון שלו להמשיך את המהפכה - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
- - - את המהפכה המשפטית יום אחרי שוך הקרבות, וזה גם עולה מתוך ההודעה החצופה שלו לבג"ץ בעניין כינוס הוועדה בתוך 15 ימים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אנחנו נדחקנו כאן לצערי אל הפינה, אבל את חובת המחאה אנחנו צריכים להשמיע. זו פשוט בושה לרשות המבצעת שהיא מביאה הצעת חוק כזאת.
מכיוון שמה לעשות, אנחנו לא חיים בעולם אידאלי, ואנחנו נדרשים להחליט בין רע מאוד לרע, וזו הברירה בידינו, אז אנחנו לא צריכים להעניק לשר המשפטים גם את המתנה בדמות ריטוש עבודתה של היחידה של הנציב. לתת לו גם את הפרס הזה, שבו הנציב מסיים את כהונתו, והוא על קונסטרוקציה משפטית רעועה בוחר עובד ציבור אחר למלא את המקום, אז אנחנו לא צריכים לתת לו עוד פרס על ההתנהגות הפוליטית הנלוזה שלו. ולכן בצר לנו אנחנו לא נתנגד להצעת החוק הזאת, אבל אנחנו נעמוד על הזכות שלנו לומר לציבור הישראלי, שהצעת החוק הזאת לא משקפת שום כבוד בין הרשויות, אלא המשך הדורסנות של השר לוין. אנחנו נאמר את זה מעל הדוכן, ואנחנו נגיש כאן הסתייגויות. אנחנו עומדים על הזכות שלנו להגיש הסתייגויות, ואנחנו נאמר מעל הדוכן ומתחת לכל עץ רענן, ששר המשפטים יריב לוין בעיצומה של לחימה ממשיך את ההתנהגות הפוליטית, הקיצונית, הקנאית והנלוזה שלו.
שתי הערות נוספות על הדברים. אני לא מקבל ולא מבין את הפרשנות שלכם לגבי המסלול שעובר דרך חוק נציבות שירות המדינה. אני חושב שהסעיף הזה בכלל לא רלוונטי לנציב. אני חושב שמה שעולה מהוראות החוק הזה הוא שדינו של הנציב לא כדין עובד שירות המדינה. נכון שעובדי הנציבות הם עובדי שירות המדינה, אבל כל ההוראות הספציפיות לגבי הנציב אומרות שהמסלול הזה של 23א בכלל לא פתוח בהקשר הזה של הנציב.
קחו רק את הסוגיה של מי הגוף שמפטר את הנציב או מסיים את כהונתו, שזה הוועדה שבחרה אותו, לא שירות המדינה. כל נושא לא ברור כשהנציב כפוף להליכי המשמעת של שירות המדינה, הוא צריך להיות כפוף למסלול - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
ולכן כל מבנה החקיקה הזה מוציא את הנציב בכלל מהמסלול הזה של השלושה חודשים. אין לי ספק שהשר לוין עוד נפנף בעניין הזה כדי לדחוק את כולנו אל עבר הנתיב הזה, אבל היה ראוי שהנהלת בתי המשפט או הייעוץ המשפטי לממשלה יאמרו: אין בכלל אופציה למנות לשלושה חודשים ואחרי זה לשישה חודשים. להפוך את נציב התלונות השופטים לעובד שירות המדינה מן המניין? איזו מין מחשבה זו? איך זה דבר שמתכתב עם לשונו של החוק ועם הקונסטרוקציה החוקית החקיקתית שיש כאן?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא קשור. יש הרבה מאוד אנשים שכהונתם מופסקת על ידי הממשלה, ובכל זאת הם כפופים לנציב שירות המדינה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
נכון. אני מניח שאנחנו נימנע בהצבעה הזאת. אני עוד לא יודע. עוד לא החלטנו. אני אומר עוד פעם, זה לא משנה, ההצעה הזאת בעינינו היא תולדה של חטא. יכול להיות שבצר לנו, כולנו נדחקים אל הפינה, אבל זה קודם כול עניין של הקואליציה, זו הצעת חוק ממשלתית. אני מכיר את המנהג המוזר הזה בלא מעט ועדות ובדיונים במליאה, שאנחנו מוצאים את עצמנו במצב שמי שתוקף את הממשלה זה בעיקר חברים בקואליציה, אבל בסדר.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
חוקים לא בהסכמה יידחו לאחר המלחמה. זה הכול. לא בימים שבהם אנחנו בקרבות בעזה. תדחו את הדיון. תודה. שיידחה הדיון.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אנחנו עוד נחליט כיצד אנחנו מצביעים בוועדה ובמליאה. יש את ההסכמה שלנו. אם היינו רוצים לומר שאין כאן הסכמה של האופוזיציה לעצם הדיון, כבר היינו אומרים את זה. בצר לנו, בבחירה בין להיות במצב שבו אין נציב, או שמי שממנה אותו בדרך מפוקפקת מאוד מבחינה משפטית זה השר באמצעות חוק שירות המדינה – ואני אומר עוד פעם, בעיניי ממש לא ברור שיש לו את הסמכות הזאת, אני נוטה לומר שאין לו את הסמכות הזאת – עצם השימוש בסמכות הזאת זה להוזיל את מעמדו המיוחד של הנציב, ולא כך ראוי. אם כבר יש גוף שצריך לדון - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני אומר עוד פעם שאני מציע לא לומר שיש דרך על פי סעיף 23, כי לדעתי זה לא נכון.
לגבי נושא הזמן ומשך התקופה, עו"ד רקובר, אני חושב שמינוי לשלושה חודשים זה לא סביר, גם בהינתן הזמן שאנחנו נמצאים בו וגם בהינתן העובדה שבצורה יחסית חריגה יש כאן מינוי לחמש שנים שצריך לעשות בהסכמה של השר ושל הנשיא או ממלא-מקומו. זו סיטואציה די חריגה בנוף.
גלעד קריב (העבודה)
¶
בעיניי ההארכה לשלושה חודשים, כשאנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה, כששר המשפטים לא טרח לכנס פעם אחת את הוועדה למינוי שופטים, אפילו למעין כינוס פתיחה חגיגי בקנאות המוזרה והמזיקה שלו, אז בעיניי שלושה חודשים זה לא סביר. השאלה אם חצי שנה, תשעה חודשים או שנה. זו הצעת חוק ממשלתית, זה צריך להיות קודם כול בדיון בין הממשלה לבין הנהלת בתי המשפט.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני לא מסכימה איתך, גלעד. אנחנו מבינים למה החוק הזה נולד. זה שיש סוף לכהונה של נציב, זה היה ידוע מראש, זה לא קרה עכשיו. היה תאריך. שמו על זה פס. אמרו שמה שהיה זה מה שיהיה, ולא מעניין, ועכשיו מנצלים את מצב המלחמה, וזה בעיניי ניצול ציני של המצב, כדי לעשות פה משהו בשיטת הסלאמי. זה המצב.
אם עכשיו היינו שומעים הודעה של שר המשפטים שאומרת שעכשיו הוא מכנס ועדה ושבתוך חודש הוא ממנה נציב חדש, כי יש תהליך כלשהו – אמרתם שיש תהליך, יש ועדת איתור – אוקיי, אבל זה לא המצב.
(היו"ר טלי גוטליב, 12:12)
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני מציעה שתהיה פה עכשיו הודעה של שר המשפטים שתאמר: גבירותיי ורבותיי, טעיתי, לא עשיתי. עזבי, שלא יגיד את זה, שיתחייב שבתוך שלושה חודשים בהליך מסודר הוא ממנה נציב, כי הבנתי שיש תהליכים שצריך לעבור. ואז היינו מתכנסים לחוק הזה. ברגע ששר המשפטים לא פותח את הפה, ואנחנו לא מבינים מה התוכניות שלו, האם הוא בכלל מתכוון למנות נציב, האם כל כינוס הוועדה הזאת עד 14 ימים זה סתם - - -
היו"ר טלי גוטליב
¶
יהיו שם מינויים בהסכמה. אני אגיד לך במה אני מתחברת למה שאת אומרת. אנחנו בעידן מלחמה. ממילא הצורך לקבל משהו אופרטיבי כרגע מנציב תלונות על השופטים, איך אני אומר - - -
היו"ר טלי גוטליב
¶
כשלעצמי, כמו שאמרתי בדברי הפתיחה, יש לי בעיה עם הארכה של שנה, בכל הכבוד, אבל אני גם לא רוצה להשאיר את זה במצב שאין בו נציב. אני שומעת את כל מה שאת אומרת על שר המשפטים וכל מה שקריב אמר על שר המשפטים, לצורך העניין זה לא האישיו. צריך למצוא איזה פתרון שכן יהיה נציב.
(היו"ר שמחה רוטמן, 12:14)
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
ברגע שיבוא שר המשפטים, עזבי, שלא שיבוא, שישלח לפה מכתב, ויגיד שהוא עכשיו לצורך העניין מבין את גודל השעה, עוזב הכול הצדה, מבקש את המינוי הזה לתקופה קצובה כדי לא להשאיר חלל ריק, ומתחייב שהוא פועל מידית כדי להניע את התהליכים, זה משהו אחר. אני מרגישה שמנצלים אותנו פה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אדוני היו"ר, כיוון שאנחנו במלחמה, בקרבות קשים כרגע, יש לי בעיה עם דיונים כאן ובמליאה עם עניינים פוליטיים, שיש להם ערך גדול, אבל זה לא מתאים, בכל הכבוד, שיידחו את זה, מה לעשות.
חנית אברהם בכר
¶
חשוב לי לציין לעניין חוק שירות המדינה (מינויים), שאנחנו לא נשאלנו ולא נדרשנו לאופציה שלפיה ימונה נציב לפי חוק שירות המדינה (מינויים).
חנית אברהם בכר
¶
הדיונים שהיו במשרד המשפטים היו במשרד המשפטים, אנחנו לא נדרשנו לזה. לעמדתנו החוק קובע את הפרוצדורה בחוק הנציב: כשיר להיות שופט בית משפט עליון, ועדה, יש פרוצדורה שקבועה בחוק.
חנית אברהם בכר
¶
אם היו שואלים אותנו באשר לחוק שירות המדינה (מינויים), אנחנו היינו אומרים שזאת לא הדרך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גלעד, אני לא מבין. אני יודע שאתה רוצה לעבוד בהנהלת בתי המשפט, אבל עדיין בכל זאת תן לה לענות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לשיטתכם, למרות שכתוב בחוק שירות המדינה (מינויים) עובד מדינה לעניין סעיף של מינוי ממלא-מקום – כתוב שמי שמונה לפי סעיף 19 או לפי סעיף 23, או עובד מדינה שיש לו סמכות על פי חוק. לשיטתכם נציב שירות המדינה הוא לא עובד מדינה שיש לו סמכות על פי חוק?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הפרוצדורה שקבועה בכל עובד מדינה שיש לו סמכות על פי חוק, יש לו גם פרוצדורה איך ממנים אותו, ועדיין יש הסדר שבא ואומר שכאשר נתפנה מקומו, יש חוק שחל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זאת השאלה. האם הוא לא נחשב? כאשר כתוב בחוק הנציבות שעובדי הנציבות הם עובדי מדינה, וכתוב שעובד מדינה שיש לו סמכות על פי חוק ממנים לו ממלא-מקום בחוק שירות המדינה (מינויים), אם זאת הטענה שלכם, אני חושב שהמידע הזה נורא חשוב, ואולי כדאי גם שתהיה עליו חוות-דעת כתובה ולא אמירה בעל פה לפרוטוקול, מסיבה מאוד פשוטה, כי אני צריך לדעת מה המשמעות אם אני לא מחוקק את החוק הזה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני אומרת לך, ובעיניי זה נכון, התוספת השנייה אומרת "סגן", זה אומר שבכוונת מכוון לא נמצא - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
במחילה ממך, אני מדבר כרגע, ואני מבקש פעם נוספת שלא תתפרצי לדבריי. התוספת השנייה עוסקת במינויים על פי סעיף 23, היא לא קשורה בכלל לסעיף שעוסק במינוי ממלא-מקום. ולהפך, ההוראה בסעיף שעוסק במילוי ממלא-מקום כוללת בתוכה את כל מי שממונה לפי סעיף 19, כוללת בתוכה את כל מי שממונה לפי סעיף 23, לרבות הסגן, וכוללת בתוכה כל עובד מדינה שיש לו סמכות על פי חוק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גלעד, עמדתי או עמדתך בנושא הזה לא רלוונטיות. מי שעמדתו בנושא הזה רלוונטית זה עמדת משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט לדעתי גם לא רלוונטית עם כל הכבוד.
גלעד קריב (העבודה)
¶
תבדקו בבקשה את המצב בחוק מבקר המדינה, עובדי מבקר המדינה הם עובדי מדינה, אני לא חושב שמישהו מכם היה טוען שאפשר למנות ממלא-מקום בהחלטה של שר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מנהל בתי המשפט הוא אכן עובד מדינה, כמו שמנהל בתי הדין הוא עובד מדינה, למרות שבתי הדין - - -
ניצן רוזנברג
¶
אגב הדיון שאתם מנהלים אני יכולה לציין שכאשר אני מסתכלת על חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, למשל כשאני מסתכלת על סעיף 12, שמדבר על עובדי הנציבות, הוא אומר: עובדי הנציבות הם עובדי מדינה. בסעיף אחר כך, סעיף 13, שמדבר על חובת סודיות, הוא מפרש עוד יותר, הוא אומר "הנציב".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון. אני מסכים שיש פה בעיה פרשנית, אני רק אומר שמי שאמור לפרש אותה זה משרד המשפטים ולא אני.
ניצן רוזנברג
¶
אני רק אגיד עוד דבר אחד, כשמסתכלים על חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, על סעיף 10 שלו, שם כתוב שהנציב ועובדי הנציבות יהיו עובדי מדינה, להבדיל מסעיף 12 של החוק שלנו, שלא אומר. זו שאלה פרשנית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון, זו שאלה פרשנית. ומי שצריך לדון בה זה מחזיק הסמכות, שזה שר המשפטים. ואם עמדת הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים שחל חוק שירות המדינה בנושא הזה, אני יכול לחשוב על כמה אופציות אחרות, אבל כרגע מעניין אותי מה עמדת משרד המשפטים, מה עמדת שר המשפטים בנושא הזה, לא תזות שלי, לא תזות של גלעד, לא תזות של טלי, עם כל הכבוד. ולפי מה שהם אמרו, הם אמרו שבהיעדר הסדר, הם מבינים שיחול חוק נציב שירות המדינה. לכן אני אומר שאני לא יודע. אני תיכף אגיד את דעתי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אגב, יש הבדל בין להגיד שהם עובדי המדינה לבין להגיד שדינם כדין עובדי המדינה, למעט עניין פיטורים ומינויים. יש הבדל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש הבדל בין האמירה שהם עובדי המדינה לבין האמירה שדינם כדין עובדי המדינה, למעט לעניין זה וזה, אז נשאלת השאלה לעניין מה. מי השר, וגם לעניין התקציב, מי השר שאחראי למנות את מבקר המדינה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אגיד לך מה ההסדר שיוצא. אם יש עובד מבקר שצריך למנות לו ממלא-מקום, השר הוא המבקר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אומר לך שכן. וכשם שצריך לעשות מינוי ממלא-מקום בכנסת, למרות שגם עובדי הכנסת דינם כדין עובדי המדינה בהרבה מאוד דברים, אין להם שר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
כל פרשנות סבירה ותכליתית של הוראות החוק לא מעמידה את נציב התלונות על השופטים שהמינוי שלו, כולל במקרה של מינוי ארעי, מחייב הסכמת נשיא בית המשפט העליון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יכול להיות שההסדר הנכון הוא במקום להאריך את הכהונה ועד שהוועדה לבחירת שופטים - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
ברור. למעט דבר אחד, שברור שלצערנו ממלא-מקום הנשיא והשר לא הגיעו להסכמה, אחרת היה נציב חדש.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מתי התחלתם לעבוד על החוק הזה במשרד המשפטים? זה חוק שבזמן מלחמה התחלתם לעבוד או שתכננתם אותו קודם?
לאה רקובר
¶
כן. הייעוץ המשפטי התחיל רק אחרי שפרצה המלחמה. כדי להיות ישרה, הייתה הצעת חוק פרטית, וכפי הנראה היה שיח.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה דווקא מחזק את האמירה. עכשיו אני רוצה במחילה מכבוד חבריי לומר את דבריי, ובבקשה אני אשמח שלא תקטעו אותי. השתדלתי לכבד אתכם כשאתם דיברתם, גם כששמעתי דברים שלא הסכמתי להם.
ראשית, העובדה שהייתה הצעת חוק פרטית בנושא הזה והמשבר בוועדה לבחירת שופטים לא התחיל אתמול, להפך יכול להיות שדווקא המלחמה הביאה לסוג של פתרון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
למרות שביקשתי לפני שנייה שלא יקטעו אותי? זה מאוד מפריע לי, טלי.
אני אחזור. המשבר בוועדה לבחירת שופטים לא התחיל אתמול. לצערי חבר הכנסת גלעד קריב לא יכול היה, למרות שבהזדמנויות אחרות הוא מבקש ממני לשמור מריבות עבר ואפילו מריבות הווה מתחת לרדאר, הוא לא הצליח להתאפק ושפך אש וגופרית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא רוצה לעשות זאת, ואני לא רוצה לדבר על ההתנהלות, לא של האופוזיציה ולא של בתי המשפט ולא של עוד כל מיני גורמים שהובילו את מדינת ישראל למשבר הזה. אני לא אעסוק בזה, בטח לא אשפוך על זה אש וגופרית, כי בעיניי זה כרגע פחות רלוונטי, אבל המשבר הזה לא התחיל כתוצאה מהמלחמה, ולכן גם הצעת החוק הפרטית הזאת, שנועדה לשים פלסטר, ויש מי שרוצה לראות בזה חבלה, יש מי שרוצה לראות בזה דווקא כבוד והימנעות מכיפוף ידיים. הרי אפשר היה לתקן את החוק ולהגיד: שר המשפטים בלבד ימנה נציב, בלי הסכמה ובלי כלום ובלי ועדה לבחירת שופטים, כשם שנציב תלונות הציבור על מייצגי מדינה בערכאות ממונה רק על ידי השר. אבל דווקא כדי לשמר את אי-ההכרעה עלה רעיון עוד קודם למלחמה לייצר את הארכת הכהונה הזאת כדי להימנע מכיפוף ידיים ומהכרעה. יש כאלה שרוצים לראות בזה מריבה, אני רואה בזה דווקא רצון לייצר שיח, אבל בסדר, איש איש ואיך שהוא רואה את המציאות, ואת זה כנראה לא אשנה, ואפילו אולי המלחמה לא שינתה.
ובכל זאת אני חייב לומר, גם כאשר עלה הרעיון הזה מלכתחילה כהצעת חוק פרטית, וגם כאשר הוא עולה עכשיו, אני לא אוהב אותו, אני לא אוהב את ההסדר הזה. בעיניי מדובר בהסדר פרסונלי, ואני אשמח לשמוע מכל הנוגעים בדבר איך החקיקה הזאת מסתדרת עם פסק הדין של בית המשפט העליון ממש רק לאחרונה בעניין טבריה שאומר שיש בעיה בחקיקה פרסונלית. יש כאן חקיקה פרסונלית שאני מאוד אשמח להבין כיצד היא מסתדרת וכיצד היא לגיטימית. יותר מזה, יש אפילו דעת מיעוט, שאני חושב שהיא משונה מאוד, שנאמר בה במפורש, אפילו נאמר הביטוי שהכנסת לא מוסמכת לחוקק חקיקה פרסונלית, ולכן אני אשמח לשמוע איך הדבר הזה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יוליה, מדוע את לא נותנת לי לדבר? מדוע את מפריעה לי שוב ושוב? את רוצה שאני אקרא אותך לסדר? למה? די.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא שייך להתרגש. כיבדתי אותך כשאת דיברת, לא הפרעתי לך באמצע. מדוע את מפריעה לי?
גם מצד החקיקה הפרסונלית בנושא הזה, ובייחוד לאור פסיקת בית המשפט, גם מצד תקופת הזמן הארוכה, וגם, וזה דבר שאני מתחבר קצת למה שאמרה חברת הכנסת גוטליב, אנחנו בתקופה של חקיקה בהסכמה, מילא אני חבר קואליציה, להצביע נגד אני לא אצביע, אני אומר לכם שיש מצב שאני אמנע, כי אני מאוד לא אוהב את הצעת החוק הזאת, אני אתן לחברי הוועדה להחליט, אבל אני מנסה להבין אם האופוזיציה, וקודם שאלתי את הממשלה ואני אחכה להסבר כיצד הצעת החוק הזאת עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט בנוגע לטבריה, אני חושב דווקא הנהלת בתי המשפט הם הגוף היותר רלוונטי אפילו לענות, כי גם הם חושבים שזה פתרון עדיף, לכן זו שאלה שאני מאוד אשמח לקבל עליה תשובה.
ופה גם שאלה לאופוזיציה. אני אומר בכנות, יוליה, מאחר שהעברנו עכשיו חוק – גלעד יצא – גם את וגם גלעד ויתרתם כל אחד על מה שאתם מאמינים בו שהוא נכון, לטובת העברת חוקים בקונצנזוס, ולא להתנגד, ואם אתם כל כך מתנגדים לחוק הזה, ואני סבור שמה שיקרה במצב של ואקום, אני דווקא נוטה לקבל את עמדת משרד המשפטים, שהסמכות במצב כזה למנות ממלא-מקום נמצאת בידיים של שר המשפטים, אני לא בטוח שהמצב הזה יותר טוב. גם בגלל הפרסונליות, גם בגלל שאין ואקום - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שלושה חודשים, ואז עוד שלושה חודשים בהסכמת נציב שירות המדינה.
אני רוצה לקוות שלמרות שהחוק לא מחייב אותו במצב כזה, הוא יתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון, ממלא-מקום הנשיאה, השופט פוגלמן, בנושא והוא גם יגיע איתו לדמות מוסכמת, ולא ידחוף לו מישהו בגרון, הם יגיעו על זה להסכמות, יכול להיות שזה פתרון יותר נכון, אני לא יודע.
יש לי פה כרגע כמה בעיות: האחת, אני לא אוהב את החוק הזה כי הוא פרסונלי, אני מקבל את הטענה של טלי לגבי אורך הכהונה, אורך התוספת, אני מקבל את הביקורת, לא את תוכן הביקורת של גלעד, שאני חושב שהיא גם שגויה וגם לא הוגנת - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני לא מבין, יש חוק במדינת ישראל שקובע מה הרכב הוועדה? למה הוא לא כינס את הוועדה, ולו רק לצורך בחירת נציב?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם את רוצה לראות את נקודת ההתחלה במקום שמתאים לך, תראי אותה. אני רואה את נקודת ההתחלה בהכרזת המלחמה חסרת הפשרות והפוליטית שנעשתה על ידי נשיאת בית המשפט העליון הקודמת. היא שברה את הכלים ולא שיחקה, אבל אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת גלעד קריב, אני קורא אותך לסדר. תפסיקו לקטוע את דבריי.
אני אומר שאפשר להתווכח איפה נקודת ההתחלה, אני חושב שזה לא המקום, צר לי מאוד שניצלתם את הבמה של ועדת החוקה לנאומי בלע ולהמשך הוויכוחים האלה, אני לא אגרר לכך. מאחר שאני לא מוכן להיגרר לכך, אני רואה את הצעת החוק הזאת כפתרון למצב שאני לא מוכן כרגע לדון בשאלת האשמים לו, כי לא בא לי להיגרר לבוץ שחלקכם רוצים שניגרר אליו. אני כן אומר שכמו שההצעה כרגע, לי קשה איתה, אם תתנגדו לה, ויכול להיות שיהיה גיוס קואליציה, אני ככל הנראה אמנע בהצבעה עליה, אני לא אצביע בעד הצעת החוק הזאת, כי אני חושב שמדובר בחוק פרסונלי, אני חושב שמדובר שהמצב החוקי הקיים, נכון להיום, נותן מענה יותר טוב ויותר מתאים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זאת דעתי, מה לעשות. בכל מקרה, לפני שנגבש את העמדה הסופית, אני כן אשמח לשמוע מהנהלת בתי המשפט כיצד חקיקה פרסונלית, כאשר האלטרנטיבה גרועה יותר, הופכת להיות לגיטימית. כאשר שר המשפטים ומשרד המשפטים אומרים שיש חלופה מסוימת שבעיניו היא פחות טובה, ויש חלופה אחרת, ואני גם יודע שהממשלה הציגה גם בעבר, וסברה, וגם הציגה בבית המשפט, ספציפית שר המשפטים הציג בבית המשפט עמדה שאומרת שחקיקה פרסונלית היא כן בסמכות הכנסת, אז אין לי שאלה לגביהם, אבל אני אומר שהנהלת בתי המשפט, מאחר שהם חושבים שהחוק הזה טוב, והם תומכים בו, אני מנסה להבין איך עמדת הנהלת בתי המשפט עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט. אני חושב שזאת שאלה מאוד לגיטימית.
גלעד קריב (העבודה)
¶
נכון, רק שאדוני כמובן שוכח בדרך ההצגה המקורית שלו את הפסיקה בנושא טבריה מה נאמר בפסיקה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא, רק הערת ביניים. הסיטואציה הזאת שבה יושב-ראש ועדת החוקה מטעם הקואליציה, שמקורב מאוד לאוזנו ולפיו של שר המשפטים עכשיו עסוק בגלגול הסיטואציה לפתח הנהלת בית המשפט - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מתבייש בצורה שאתם מתנהלים. אתם צועקים, אתם לא מכבדים את הנוכחים, אתם מתפרצים לדברים. שאלתי שאלה מאוד לגיטימית בקול רגוע. אני מנסה להבין מדוע אתם מתנהגים בבריונות שכזאת.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אתה מטיל עליהם את הרפש הזה, זה לא צודק. הם לא צריכים להסביר את זה. הבאתם את זה למצב הזה, אז תניח.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יוליה, תפסיקי בבקשה להשתלט על הדיון. אמרתי את עמדתי שאני לא אוהב את הצעת החוק הזאת. כאשר שאלתי את השאלה, אמרתם לי: תשאל את הממשלה, אני שואל את הממשלה, ואתם צועקים. אתם פשוט מתנהגים בצורה מדהימה.
חנית אברהם בכר
¶
לשאלתך, היושב-ראש, לא אמרתי שמדובר בחוק טוב, אמרתי שזאת אלטרנטיבה טובה יותר מבין החלופות שלא יהיה לנו נציב בכלל. אנחנו לא המחוקק, אנחנו לא משרד המשפטים, משרד המשפטים הוא זה שמקדם את הצעת החוק, זאת הצעת חוק ממשלתית, ולכן אני מציעה שתשאל את משרד המשפטים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין בעיה. אני בוודאי אשאל את משרד המשפטים. אני כן מנסה להבין, הנהלת בתי המשפט מתנגדת להצעת החוק?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתם תומכים בהצעת החוק? כששאלתי קודם אם אתם בעד החוק, אמרת לי שהוא החלופה הטובה ביותר.
חנית אברהם בכר
¶
נכון, לכן אנחנו לא מתנגדים. גם אמרתי בפתח דבריי שזאת חלופה עדיפה יותר על פני שלא יהיה לנו בכלל.
חנית אברהם בכר
¶
זה לא תפקידי לבוא ולהביע עמדה על העניין של הפרסונליות. זה תפקיד של משרד המשפטים, מי שמקדם הצעות חוק.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה לא נעים. הוא שואל שאלות קונקרטיות, משפטיות, עם כל הכבוד, כי הוא רוצה לרדת לחקר פתרון אחר, שיהיה פחות צורם, כי הוא צורם לך. הוא מנסה להגיע פה למסקנה משפטית קצת יותר מיטבית, והוא לא יכול. יש משמעות לשאלה של יו"ר הוועדה אם הנהלת בתי המשפט תומכת בחוק. יש משמעות ליו"ר הוועדה אם משרד המשפטים תומך. לא נעים לשבת כאן היום בוועדה כשיש צעקות כאלה בזמן מלחמה. די.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אפשר בבקשה? רבותיי, אני מבקש שנצא להספקה. אנחנו נצא להפסקה לעשר דקות. נשוב ונתכנס פה בשעה 12:50.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:38 ונתחדשה בשעה 12:59.)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חזרנו מהפסקה, ואני רוצה להודיע הודעה: אנחנו בוועדת החוקה מעבירים חוקים ארוכים ומורכבים בהסכמה, בלי צעקות, בלי מריבות, בלי לפתוח פצעי עבר שיש לכולם. לצערי בחוק הזה נעשתה חריגה מאוד משמעותית מהדבר הזה. אם היה מדובר בחוק שאני מאוד אוהב, אולי אם היה לי איזה יצר הרע לקדם אותו בכל זאת, למרות ההתנגדות של גורמים באופוזיציה, מאחר שזה חוק, כמו שאמרתי, שאני לא אוהב אותו, זה חוק שהוא פרסונלי, זה חוק שהוא מאוד מאוד בעייתי בעיניי מהרבה מאוד סיבות, אני אעביר את החוק הזה רק אם אני יודע שהוא בהסכמה, רק אם אני יודע שאין לו הסתייגויות, רק אם אני יודע שהוא מקובל.
נכון לעכשיו, לפחות מהשיח שאני קיימתי עם נציגי האופוזיציה, וגם לצערי השיח שחלקנו היינו עדים לו, יש פה רצון לייצר סביב החוק הזה מהומות, מריבות, פתיחת פצעי עבר, צעקות על מה שהיה קודם, התנהלות שהיא בעיניי לא מתאימה לימי המלחמה הנוכחיים ובכלל, אבל בוודאי לא כעת, ולכן מבחינתי, ככל שהחוק הזה לא עובר כמו שעברו כמעט כל החוקים של היום וכל מה שהעברנו מאז תחילת הלחימה, בלי הסתייגויות, בהצבעה פה אחד, או לכל היותר בהימנעות, ואם החוק הזה הוא פתח להטחת בוץ והאשמות, מבחינתי החוק הזה לא יקודם. זו עמדתי וכך אפעל. אני לא מתכנן להעלות חוק שנוי במחלוקת בעת הזאת, ומבחינתי אפשר לסגור את הישיבה עד לישיבה הבאה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אפשר לומר לפרוטוקול שאני דיברתי עם נציגי הייעוץ המשפטי ודיברתי עם חבריי חברי הכנסת, וככל שהתקופה תקוצר לחצי שנה, ומתוך התחשבות ברצון הציבור שיהיה לו נציב, אפשר יהיה להגיע להסכמה. בואו ניקח כולנו אוויר, גם שר המשפטים הביע את הסכמתו לקיצור התקופה, גם הנציב שהם הביע את הסכמתו לקיצור התקופה לחצי שנה. אם ישאלו השואלים למה חצי שנה ולא שלושה חודשים? זה בגלל החובה לפרסם 45 יום על המורכבות שבזה.
ולכן מתוך ההסתכלות הכוללת ולמרות שכולנו לא מתים על זה ולא חיים עם זה הכי נוח, אבל בסוף זה טוב לציבור, ואנחנו פה למה שטוב לציבור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
טלי, את צודקת לחלוטין, אבל יש עוד שטוב לציבור. מלבד ההסדרים לחוק הספציפי הזה טוב לציבור לא לחזות במופע שחזינו בו קודם, לא עכשיו, לא בוועדה ולא במליאה. ומאחר שאני השקעתי מאמצים רבים בהרבה מאוד תחומים, כולל לא להגיד הרבה מאוד דברים שהיו לי לומר, בין בחוק הזה ובין בחוקים האחרים, כדי שלא נחזה במראות כאלה, אז כחלק מאותו מאמץ שאני משקיע כדי שמציאות כזאת לא תתנהל, אני לא רוצה להמשיך את הדיון בוועדה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אדוני מר רוטמן, אני מנסה לקחת רגע זום אאוט. עם כל הכבוד, אדוני היו"ר, בסופו של דבר אנחנו לא סותמים פיות של חברי כנסת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא סותם פיות לאף אחד, אני פשוט לא רוצה לנהל דיון שהוא קונטרוברסלי לגבי הסכמה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
גם אם לא נרצה פיליבסטר, הפיליבסטר יגיע דרך חוק אחר, דרך דיונים אישיים אחרים בכנסת.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני קידמתי פה הסכמה, יוליה באדיבותה וגם קריב בהקשר הזה. צריך לחשוב על מה נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מציע לחבריי שאם אנחנו רוצים להתווכח, נעשה זאת בהפסקה. אני לא חושב שאנחנו מכבדים כעת את הציבור.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני בכלל לא רוצה להתווכח. אני רוצה להגיד שלכולנו ברור למה הגענו לאן שהגענו, אבל זה כבר היסטוריה. בנסיבות האלה אני לא אקשה על העברת החוק הזה. אני חושבת שראוי שיהיו שני דברים, קודם כול שזה יהיה חצי שנה של הארכה, ושר המשפטים צריך להבין שעליו בחצי השנה הזאת לפעול בדרך המלך, לסדר את העניין, להתניע את התהליכים, ושלא יהיה יותר המשך. די עם משחקי הילדים האלה. שיהיה לנו מצד אחד נציב, מצד שני ששר המשפטים – חבל שהנציג של שר המשפטים לא פה - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
היועצת של המשרד זה משהו אחר. ראיתי פה במקרה את לילך, העוזרת האישית של יריב. זה הזמן לעשות שיעורי בית, ללמוד את הלקחים ולא לחזור לזה, כי לא יהיו יותר הארכות כאלה, במיוחד שהוועדה כבר מתכנסת ויש דרך לעשות את המינוי כמו שצריך.
אני לא אגיש הסתייגויות. אני לא אוהבת שאנחנו בכלל מתעסקים בזה עכשיו. אני ממש לא אוהבת שהחוק הזה הגיע לשולחן הכנסת. הייתי מעדיפה עכשיו להיות בדיונים אחרים. אבל אני רוצה הצהרה, התבטאות של שר המשפטים - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני לא פותחת דיון, אני רוצה לסיים את הדיון הזה בתוך שנייה, שאנחנו לא נחקור אותם על עמדתם, כי ברור לי מה עמדתם, וברור לנו, לכולנו, למה זה קרה, מסיבות כאלה ואחרות. אתה רוצה לסיים את האירוע, חמש דקות, מצביעים, שלום על ישראל, ולא עושים בושות לעצמנו.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני, עם כל הכבוד לך, המחשבה שלך שאתה כיושב-ראש ועדה תקבע האם חברי כנסת, או תנצל את הסמכויות שלך להגיש הסתייגויות, כן לדבר, לדרוש מאנשים לתמוך בחוקים, אם מישהו ממשיך התנהגות מהעבר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
במחילה. אני מוציא את הישיבה להפסקה. תודה רבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:06 ונתחדשה בשעה 13:56.)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו חוזרים מההפסקה בעניין חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (הוראת שעה – הארכת משך הכהונה). הייעוץ המשפטי לוועדה ביקש להתייחס לחוק.
ניצן רוזנברג
¶
אני רק אגיד, כמו שראיתם, הסוגיה שהחוק הזה עוסק בה היא כן מעלה שאלות מורכבות. ברור לכולם, כמו שיו"ר הוועדה ציין שזה לא חוק שנעשה כמו שתמיד אנחנו אומרים "מאחורי מסך בערות" ו"צופה פני עתיד" וכו', זה כן חוק שאנחנו יודעים שהוא חל על הנציב המכהן היום. כמו שהציגו נציגי משרד המשפטים, זה נובע מהצדקות מסוימות שהם נגעו בהן.
באופן כללי לאורך השנים חקיקה פרסונלית או חקיקה שהיא לא מאחורי מסך בערות, כן נתפסת כחקיקה שהיא לא אסורה באופן קטגורי. יש דוגמאות לחוקים כאלה, אבל זה כן משהו שהוא נחשב או נתפס חשוד, בעייתי, משהו שבודקים אותו בזכוכית מגדלת. כמו שהתחלתי להגיד, הוצגו כאן הצדקות לחקיקה הזאת, דיברו בעיקר על קושי למנות נציב לפי ההסדר החוקי הקיים, איזה אלטרנטיבה שמביאה לחוסר יציבות בין אם אלטרנטיבה כזאת או אחרת, וזה לא משהו שדובר עליו עד הסוף בוועדה.
כמובן הנקודה של מצב המלחמה שאנחנו נמצאים בו היום. הוועדה נדרשה לזה, וזה הדבר המרכזי שהיה חשוב לנו לציין, שזה הצדקות שנבחנו על ידי הוועדה.
רצית להכניס תיקונים בנוסח לפני שאנחנו מקריאים?
ניצן רוזנברג
¶
אנחנו מתקנים את הנוסח בשני מקומות, גם כל הצעת החוק תהיה הוראת שעה שהיא רק לחצי שנה, וגם הארכת כהונה, שההחלטה המינהלית תוכל להתייחס אליה היא הארכה של חצי שנה.
אני קוראת, תגידו לי אם יש משהו אחר מבחינתכם.
הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (הוראת שעה) (הארכת משך הכהונה), התשפ"ד–2023
אני רק שואלת, דיברתם על השאלה אולי להוסיף פה את ההתייחסות לחרבות ברזל בכותרת אם זה משהו שהוא אגב המלחמה והוא כן קשור אליה?
ניצן רוזנברג
¶
תיקון סעיף 6 – הוראת שעה
1.
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום - - -, יקראו את סעיף 6 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–2002 (להלן – החוק), כך שהאמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
אנחנו נתקן לתאריך שאומר שישה חודשים מיום ראשון. אין לי כאן התאריך הקונקרטי. אנחנו נבדוק את זה ונכתוב.
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, יחד, להאריך את תקופת כהונתו של הנציב בחצי שנה אחת נוספת בלבד."
ניצן רוזנברג
¶
זה המודל שהביאו. יש חקיקה של חרבות ברזל בהקשרים אחרים, שבהם המחוקק הוא זה שקובע הוראה שאומרת שמשהו מסוים יוארך עד ליום X. ההצעה פה היא שונה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חייב לומר שזה קשור למה שדיברנו קודם. כמו שאמרתי, להבנתי, ובשנייה שהחוק מנוסח בצורה הזאת, אמרתי שאני יכול להבין שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא הארכה באמצעות ההסדר הכללי של חוק שירות המדינה, אפשרות שנייה היא הארכה לפי המודל של חוק נציב שמדבר שבזמן נבצרות מאריכים בחצי שנה, בהסכמת השר והנשיא. זה ההסדר הכי דומה שהם מחליטים, לא שאנחנו ככנסת ממנים ישירות את השופט שהם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה ברור. מאחר שבסופו של דבר יש פה גורם בחוק הקיים שהוא הגורם שמיועד למצב של נבצרות, אז אותו גורם מקבל את הסמכות גם למצב כזה.
אם יגיעו עד ליום 12 בנובמבר, אני חושב שכולנו נברך על כך, גלעד, שאם עד ליום 12 בנובמבר יגיעו הנשיא והשר להסכמה שאפשר בתוך שלושה חודשים למנות נציב קבוע ולכנס את הוועדה להערכתם, והם יחליטו להאריך רק בשלושה חודשים, הם רשאים על פי החוק. נכון? איך אתם מבינים את החוק?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הבנתי. גם מקובל עליי. אני, כמו שאמרתי, בחוק הזה נמנע. אני מעלה אותו להצבעה בנוסח שיגידו חברי הוועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כפי שאני נוהג בדרך כלל לפנים משורת הדין, אני אעלה את ההסתייגויות של חד"ש-תע"ל להצבעה, למרות שהם לא נוכחים פה
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רק רשות דיבור, אז אני לא צריך להעלות אותן להצבעה.
אני מעלה את החוק בנוסח שהוקרא להצבעה. מי בעד החוק, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – 2
הצעת החוק אושרה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני קובע כי נוסח הצעת החוק אושר, כפי שהוקרא על ידי הייעוץ המשפטי, והוא יועלה למליאה. תודה רבה לכל הנוכחים. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:03.