פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ישיבה משותפת לוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
ולוועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
14/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 34
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
ופרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
יום שלישי, א' בכסלו התשפ"ד (14 בנובמבר 2023), שעה 13:34

עידוד צעירים לסייע ולהתנדב בחקלאות בימי המלחמה

חברי הוועדה: נעמה לזימי – יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
אלון שוסטר – יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות

מטי צרפתי הרכבי
ירון לוי
סימון מושיאשוילי
שלי טל מירון
שרון ניר

סגן שר החקלאות משה אבוטבול
ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות

עוזי שץ - מנהל תחום רעיית דבורים, משרד החקלאות

אבי מאיר - מנכ"ל משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות

חוה וינגוט - עו"ד, יועצת משפטית, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות

ינון אלרועי - חמ"ל התעסוקה הלאומי לכוח אדם חיוני, משרד הכלכלה והתעשייה

שמעון וייס - מנהל תחום בכיר צעירים, רשות הצעירים, משרד הנגב והגליל

ד"ר אסנת אייל - מנהלת אגף חינוך, רווחה וקהילה, מרכז השלטון האזורי

רותם תמיר - סמנכ"לית פרויקטים, מועצת המכינות הקדם צבאיות

מורן הלוי - מנהל תחום בקרה, רשות השירות הלאומי-אזרחי

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

דודו קוכמן - עו"ד, מזכ"ל, תנועת האיחוד החקלאי

צחי יצחק בן עיון - עו"ד, יו"ר, פורום חקלאות 9

ניצן אבירן - מנהל מחלקת כלכלה, תנועת הקיבוץ הדתי

אופיר פלג - מועצת התלמידים והנוער הארצית

שמעון גואטה - חקלאי

איתי ברדה - ראש תחום מכינות קדם צבאיות, האגף הביטחוני-חברתי, משרד הביטחון

אלי שיש - מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

אורטל בן נעים - מרכז רציפות תפקודית, משרדי ממשלה, רח"ל – רשות חירום לאומית

חיים חבלין - מנהל ענף חקלאות, התנועה הקיבוצית

ברוך גורביץ' - ראש תחום מדיניות ציבורית, מכון יסודות

גלית בוקריס - מנהלת פרויקטים, מועצת מכינות אפק

רועי תשובה - מועצת תנועות הנוער

אורה נקש פלד - מובילת תחום מתנדבים חקלאות, חמ"ל אזרחי

ורד קירו זילברמן

דפנה סידס-כהן – מנהלת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
ד"ר עידית חנוכה – מנהלת ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


עידוד צעירים לסייע ולהתנדב בחקלאות בימי המלחמה

שלום. ברוכים וברוכות הבאות לדיון המשותף של ועדת המשנה לחקלאות וועדת הצעירים, על עידוד צעירים להתנדב ולסייע בחקלאות בימים אלה. לפני שאני אתחיל, אני אספר שכשחברי, חבר הכנסת אלון שוסטר, יזם יום חקלאות בכנסת – הייתי אמורה לקיים דיון על צעירים בחקלאות בוועדה שלי. לצערנו, היום הזה נדחה, מכל מיני סיבות, ובסופו של דבר – לא התקיים הדיון. לצערי, בפעם השנייה – אנחנו מקיימים אותו היום בנסיבות שונות; לא מנסיבות של שגרה, אלא של צורך וכורח חיוניים.

כשפניתי לאלון כדי לעשות את הדיון – אני מודה לך על הדיון המשותף – חשבתי על כל מיני דברים, במהלך השבועיים הראשונים של המלחמה, והבנתי שאם לא נייצר איזה שהן יוזמות והתאמות נקודתיות – אנחנו מפספסים פה בגדול.

קודם כל, כתפיסת עולם – אני תמיד אומרת שחקלאות היא לא סקטור, מגזר או רק ענף; חקלאות היא אינטרס לאומי. היא ביטחון ועצמאות המזון שלנו. אנחנו רואים את זה עוד יותר בתקופה הזו, וכך אנחנו צריכים להסתכל על זה. ככזו – כערך לאומי מהמעלה הראשונה – אנחנו צריכים להסתכל על איך אנחנו, פה, מייצרים את אותם עוגנים, מענים, תקציבים ותמיכות.

כשהגעתי לחמ"לים השונים, המדהימים, של הציבור המדהים שיש כאן, בישראל – העם הזה הוא באמת עם שאין שני לו; הכי נדיב, תומך ואכפתי שיש – פגשתי הרבה סטודנטים וצעירים שרוצים לעשות ולתת יד. כשהגעתי להתנדב בחקלאות – פגשתי אותם גם שם. ראיתי אותם מגיעים עם כל הערכים והרצון שיש, והבנתי שיש ביכולתנו לייחד, בתוך המצב הזה, הזדמנות לייצר את אותה תמיכה שצריך לייצר, לדעתי, גם בשגרה, אבל עכשיו, עם מצוקת העובדים הקשה – אפשר עוד יותר.

אני מעלה פה כמה דברים, ואנחנו גם נרחיב: למשל, נקודות זכות אקדמיות. יש מעורבות חברתית באקדמיה. האם להתנדב בחקלאות פרק זמן של כחודש ימים רצוף – אני מדברת על משמרת שלמה, יום-יום – שקול להתנדבות של שעתיים בשבוע למשך סמסטר? בוודאי שכן. והאם זו תרומה חברתית לקהילה ולחברה? בוודאי שכן, גם.

הנה ההזדמנות שלנו, כשסטודנטים איבדו, כרגע, סמסטר שלם לפחות – לראות אותם, ולאפשר להם להיות חלק. זה גם יכול להתחבר למלגה או למענק, בהקשר הזה, וראיתי גם כל מיני יוזמות כאלה. נכון שנבין, רגע, איך אנחנו, כמדינה, מאפשרים את הדבר הזה.

עוד משהו שכדאי שנדבר עליו – בהמשך לאנשים שנמצאים כאן היום – ולדעתי זה גם עלה אצלך, בדיונים: עבודה מועדפת בחקלאות עם מענק נוסף. זאת אומרת, תמרוץ להגיע אל מה שאנחנו מגדירים אותו כערך לאומי ממעלה ראשונה כעבודה מועדפת. זה מאפשר פרק זמן יותר ארוך, עם מענק נוסף.

בסוף, היינו רוצים ורוצות שהצעירים והצעירות שלנו ייכנסו לאקדמיה ויתחילו את החיים בצורה טובה יותר. אם יש אפשרות לשלב ערך לאומי עם אותו מענק של עבודה מועדפת, עם תוספת מענק, שנוכל לקבוע אותה – אני רואה איך זה יכול גם להיתפר, תקציבית, כשמשהו שהוא בר קיימא ומשתלם לשני הצדדים.

צריך לחשוב על זה; צריך לצאת מכל מיני קיבעונות עבר ולהבין איך אפשר לשלב בין הצרכים הללו יחד. זה יכול להיות רלוונטי גם לצעירים ולצעירות, שמחפשים, לא פעם, גם משמעות וגם הכנסה. חקלאות יכולה להיות, עבורם, משהו אפילו טוב יותר.

אני אגיד לך עוד משהו, אלון: ראיתי את הקבוצות האלה, כשהגעתי לקטיף רימונים ביער צרעה; מכינה קדם צבאית, נגיד, או קבוצה, שמשתלטים לך, ביחד, על איזה מתחם, ועושים את זה באיזו שהיא חדווה כזו. זאת אומרת, אותן קבוצות של צעירים יכולות להיות משהו שעושים אותו באיזו שהיא חדווה, ערכים ואפילו הנאה משותפת.

בסוף, המטרה של הדיון הזה היא למצוא פתרונות, ולחשוב. זה לא איזה שהוא דיון שבו אנחנו כועסים על הממשלה על מה שהיא הביאה, או לא הביאה – את זה אנחנו עושים במקומות אחרים, וגם עד לפני רגע. פה, אנחנו מבקשים למצוא פתרון; למצוא מענה; לתת עוד אפשרות. אם גם ייצא מזה משהו טוב – אשרינו. תודה רבה. אלון, אני נותנת לך להמשיך.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

תודה רבה, חברת הכנסת לזימי, שבפעילות נמרצת מאוד, בתחומים שונים – יודעת לחבר בין אג'נדות ובין תחומים. אנחנו נמצאים פה בנושא בין-תחומי, וטוב שאנחנו נפגשים. אני רוצה להודות למשרד החקלאות, בעיקר – אני מניח שיש משרדים נוספים שנותנים יד; אני רוצה להודות לארגונים הממוסדים, הוותיקים יותר - - -

לא בהכרח בסדר הזה.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

לא יודע; כך יצא לי. זה מה שחשוב לי. גם הארגונים שמייצגים את המרחב הכפרי, לגווניו, וגם ארגוני המתנדבים והארגונים דורשי טובתה של הארץ המשותפת שלנו. דבר שני, אני רוצה להעיר: זה ברור שהמפגש הזה לא אמור להקהות את הבהילות שבה צריך לעסוק בייצוב מערך העבודה שקרס.

למעט סקטור המתיישבים עצמם, שהם פליטים בארצנו – גם אנחנו, חלקנו – המערך הזה נמצא בקריסה, במדינת ישראל. עשרות אחוזים, או יותר – גם הפלסטינים וגם התאילנדים – אינם, ואנחנו עסוקים בעזרה ראשונה; במה שפרמדיק, שנקשר למשפחה, היה עושה בזירה רבת הנפגעים הזו. אנחנו מקווים שמתוך העומק הקושי והצער – אולי נעשה כמה דברים טובים.

אולי ייצא הדור הבא של החקלאות.

אלון שוסטר (ועדת משנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אני גר, כל חיי, 1.4 קילומטר מהגבול. עוד כשנסעתי על הברכיים של אבא שלי בטרקטור – אז לא היו כל כך מקפידים על העניינים – אני זוכר אותו אומר, עוד לפני ששת הימים: "התלם שאתה רואה זה הגבול עם מצרים, והביתנים האלה – זה האו"ם". אז האו"ם הלך והגיעו אחרים, והגדרות הלכו וגבהו, והועמקו, ואנחנו יודעים שהן לא, בהכרח, נתנו ביטחון.

ב-07 באוקטובר הייתי במפלסים. הייתי עסוק, יחד עם החברים האחרים – כמה אלפי תושבים – בהישרדות. אבל מיד אחרי שלוש-ארבע שעות קשות במפלסים, של היעדר הריבונות הביטחונית – הלוואי שבעוטף כולו היה נגמר כך; עם כמה פצועים קל לכוחותינו ומספר מחבלים הרוגים בשטחינו. גירשנו אותם אחרי שהם ניסו לחטוף 12 עובדים תאילנדים, ששחררנו אותם ממש בשער הקיבוץ.

כשזה נגמר, וצה"ל לקח אחריות – תוך כמה שעות המשימה הבאה – שאני, באופן אישי, כחבר הקיבוץ הזה, לקחתי על עצמי – הייתה לראות, יחד עם חברים נחושים אחרים, מה קורה עם אלפי בעלי החיים. יש פרות ותרנגולות; זה צער בעלי חיים; זו פרנסה, ובמשך יומיים – עסקנו בדיוק בשאלה הזו.

צריך לקחת בחשבון שחלק מהעובדים הקבועים – לא נמצאים. כבר למחרת התייצבו ראשוני המתנדבים; מערך מופלא ומפואר מאין כמוהו של מתנדבים, בתחום החלב, שמפעילים את הרפתות בכל עוטף עזה, למעט בכיסופים – ששם, מסיבות טרגיות, ביטחוניות, אין מכון חליבה. המהלך הזה הוא מהלך שיוצר עוגן, ושמירה על החקלאות, בעוטף וגם בצפון, ובהקשר הזה – בכל הארץ.

המשימה שלנו, בעתיד הנראה לעין ובוודאי בדיון הזה, היא לשמוע מה אנחנו עושים בהקשר של מערך ההתנדבות. אגב, טוב לשמוע, על הדרך, מה עושים כדי לעודד ישראלים לעבוד בתחום – לאו דווקא בהתנדבות, אבל בהחלט מעבר לחשיפה; מה עושים בטווח הקצר, הבינוני והארוך? איך משלבים סקטורים שלמים – תלמידים; מכינות ושנת שירות; חיילים; צעירים?

אתמול קיבלתי פנייה מחבר מפעם, שמנהל מחלקה חשובה באחד מבתי החולים. הוא רוצה לבוא ליום גיבוש של המחלקה, מבחינתו, ולעשות עבודה. זאת אומרת, מבחינתנו – זה על הדרך. פעם אמרנו: "בשבילי זה דני; בשבילה זה חלב" – הייתה איזו פרסומת כזו פעם, לוותיקים בינינו – אז לפעמים באים ומרוויחים חיזוק. בהקשר הזה – הקשר הרגשי לאדמת המולדת – זה נשמע מליצה אבל זה העניין; לתחום החקלאות; לאחריות לייצור המזון.

מה שאני מזהה זה הזדמנות פנטסטית – וראינו את זה גם בשעות ובימי הקושי הגדולים – לשיתוף פעולה בין מגזרים. בחור מפוריידיס התנדב במפלסים, והשיתוף הזה הוא חשוב. זו הזדמנות לעשות דברים נכונים. בהצלחה.

בהצלחה לכולנו. אני מזכירה שבדיון שרצינו לעשות אז – רצינו לחשוב על הדור החדש של החקלאים מתוך ישראל. אולי, באמת, גם מהמקום הזה – נוכל לעניין באותה מסגרת. אני רוצה לאפשר לד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, לעדכן אותנו בסקירת מצב העובדים בענף ועל התמיכות שהמשרד מספק. יש מוקד מיוחד שנוצר, ונוצרו כמה דברים. שלום לך, אסף, ותודה שאתה כאן. אני אשמח שתעדכן אותנו.

צוהריים טובים לנוכחים, ותודה רבה על הזכות לדבר. ראשית, אבקש להודות לכל אחד מהארגונים, ולכל אחד מהצעירים ומהמבוגרים, שהבינו את גודל השעה ואת גודל הצרה, אם יורשה לי להגיד. אנחנו רואים את עם ישראל בגדולתו.

לפני שאני אתן את הסקירה, אני יכול להגיד שהחקלאים הופתעו לטובה מאיכות ההתנדבות, מהיכולת של ההתנדבות ומהתפוקה של ההתנדבות. איך שנפלה עלינו השבת השחורה, והבנו את גודל הצרה, מבחינת החקלאות – כשלצערנו, נפגעו הרבה חקלאים וגם הרבה עובדים זרים – התחיל נהר של נטישה של עובדים זרים. עד היום יצאו ממדינת ישראל כ-10,000 עובדים זרים, מתוך מכסה של 30,000, ועוד כ-15,000-20,000 עובדים פלסטינים לא הורשו להיכנס.

לכן, החוסר שלנו בכוח אדם, בחקלאות – בניכוי כוח האדם הצעיר שלנו, שהתגייס; הסטודנטים שלנו; החקלאים עצמם; וצעירים שעבדו בחקלאות, כעבודה מועדפת, וגויסו למילואים בצה"ל – עומד על בין 35,000 ל-40,000 ידיים עובדות.

אנחנו, במשרד – לצערנו או לשמחתנו; תלוי איך אנחנו מסתכלים – העלנו את כל מה שלמדנו בתקופת הקורונה, כשהיה לנו אירוע דומה של מחסור בכוח אדם. למרות שנוהל המתנדבים בחקלאות –שהיה, במשרד, עד שנת 2022, והועבר, בהחלטת ממשלה, לטיפול נגב-גליל – הוא בתיאום המשרד לנגב- גליל – יצאנו בנוהל חירום, שהתחיל ב-5 מיליון ₪ לעמותות שכבר עבדו בהתנדבות בחקלאות, בנוהל 3א.

נוהל שר האוצר אומר שכדי להיות נתמך ב-3א – אתה צריך לעבוד שנתיים בתחום התמיכה. לכן, שלושה ימים אחרי השבת השחורה יצאנו להערות הציבור, ואחרי שבוע – כבר סיימנו את הפרסום לנוהל להגשה, בסך של 5 מיליון ₪. אז עלה הצורך מהשטח, וראינו עוד המון ארגונים שלא עבדו, בשוטף, בהתנדבות בחקלאות, שנכנסו והביאו את המתנדבים שלהם ואת הצעירים שעובדים איתם בחקלאות.

במאמץ משותף של המשרד ושל משרד המשפטים, ביטלנו, בתנאים מסוימים, את התנאי הזה, של לעבוד שנתיים בהתנדבות בחקלאות, ופרסמנו את הנוהל מתוקן, לעוד שבוע של הגשה. מ-14 עמותות שעבדו בחקלאות, עם ביקוש של בערך 50 מיליון ₪ – גדלנו ל-24 עמותות, עם ביקוש של כ-90 מיליון ₪. בהתאמה, האוצר הבין את גודל השעה, ואת הצורך במתנדבים, והתקציב עלה מ-5 מיליון ₪ ל-50 מיליון ₪.

ביום ראשון האחרון ועדת התמיכות התיישבה, דנה בבקשות, בחנה אותן, ראתה שהן עובדות בהתאם לנוהל, ואני מקווה שעד סוף השבוע – נעבור את כל הבדיקות המשפטיות והמקצועיות, ונפרסם לעמותות את התמיכה שלהן. התמיכה בהתנדבות היא מה-07 באוקטובר; מהשבת השחורה אחורה. רוב התמיכות הן לא אחורה בשלב ההגשה, אבל כולנו הבנו את הצורך ונתנו את הוודאות לעמותות, כדי שייצאו לשטח ויידעו את התמיכה שלנו.

במקביל, המשרד יצא גם עם נוהל תמיכה לעידוד העסקה של עובדים ישראלים חדשים בחקלאות, מתקציבו, בסך של 2,000 ₪ לחודש למשך שלושה חודשים. אני שמח על כך שלמרות שהאוצר התנגד, בהתחלה – לפני שבוע התקבלה החלטת קבינט חברתי-כלכלי, שמאשרת תכנית תמיכה לעובדים ישראלים חדשים, שבה יינתן מענק, מהביטוח הלאומי, בסכום של 3,000 ₪ עד 8,000 ₪ לחודש, עד שלושה חודשים: 3,000 ₪ בחודש הראשון, 3,000 ₪ בחודש השני ו-4,000 ₪ בחודש השלישי. אם העובד יעבוד באזורי הלחימה – כלומר, באזורים הכתומים ו/או הצפון – הסכום יוכפל. כרגע אנחנו מחכים לתקנות ולכללים, שייקבעו איך, למה וכמה, אבל הקבינט קיבל את ההחלטה. לכן, אנחנו פועלים גם בתחום הזה. אנחנו נותנים עוד עזרה לחקלאים דרך נוהל רציפות תפקודית, אבל הוא פחות רלוונטי לתחום הזה.

אני רוצה לחזור למשפט הראשון שלי: להודות לכל אחד ואחד מהארגונים, ולכל אחת ואחד מהמתנדבים והעובדים שנכנסים לעבוד בחקלאות. אני חושב שהחקלאות לא הייתה מחובקת זמן רב – לא במשרדי הממשלה ולא בציבור, ואנחנו רואים את הסקרים שאומרים שאנשים מעדיפים לשלם יותר על תוצרת חקלאית.

כולי תקווה שבשש אחרי המלחמה – אנחנו נישאר באהדה הזו, ושהציבור יבין שהחקלאות היא מעבר לעגבנייה בסופר – היא ערך התיישבותי, והיא ערך הביטחון התזונתי של מדינת ישראל. אני מקווה שאנחנו, בסופר, נהיה מוכנים לשלם טיפה יותר על עגבנייה מעוטף עזה, ולא לאכול עגבנייה מייבוא – ואני לא אנקוב בשם של אף מדינה, כדי לא לפגוע באף מדינה.

אנחנו צריכים לאפשר לחקלאים לעבוד ולתת להם את כל התנאים. אנחנו נמצאים באירוע מאוד קשה; במשבר בכוח אדם, וכולנו צריכים לתת את המענה. שוב תודה – גם על הדיון – לכל העמותות ולכל אחד מהמתנדבים ומהעובדים בחקלאות. אני אשמח לענות על כל שאלה.

תודה, אסף. מיד גם אלון ישאל אותך שאלה. אני רק רוצה להגיד משהו – לא רציתי להתפרץ לדבריך – זה לא: "או חקלאות או יוקר מחיה"; זה גם חקלאות וגם הוזלה. ביום שבו נעשה את זה כמו שצריך – לא נצטרך לבחור בין השניים.

לצערי, הרבה עוול נעשה לחקלאות המקומית, שהיא, כמובן, מפוקחת עם כל התנאים שהיינו רוצים שיהיו בירקות ובפירות שלנו. אולי זוהי גם הזדמנות לתקן את כל ה-Fake המאוד אכזרי, של יוקר מחיה פיקטיבי על חשבון החקלאים והחקלאות הישראלית.

אם יורשה לי רק לענות לך, בעוד משפט אחד: כל העולם תומך בחקלאות שלו; השאלה היא איך – במכסים או בתמיכה ישירה. לצערנו, החקלאים ידברו בשם עצמם, אבל הם פחות מאמינים למדינה ולאוצר שזה יהיה לטווח ארוך.

כבר עכשיו קיצצו את - - -

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

מה היקף הנזק, ומה שיעור החלק של ההתנדבות במילוי החסר?

על פי הערכה שלנו, לצערנו, עכשיו, יש לנו שלושה ענפים עיקריים שנסמכו על עובדים פלסטינים עונתיים: קטיף ההדרים; ענף התותים, שנמצא במרכז הארץ; ומסיק הזיתים – אנחנו נמצאים עכשיו בשיא המסיק, ואין זיתים למאכל ואין לשמן. בתקופה הזו היו נכנסים בין 12,000 ל-18,000 עובדים פלסטינים כדי לעבוד בענפים האלה. מעבר לזה, יש את הנטישה של העובדים הזרים, ואת כוח האדם הישראלי שחסר.

אני יכול להגיד שבנוהל שלנו, באופן כללי, לתקופת התמיכה – מה-07 לאוקטובר ועד ה-31 לדצמבר – מאחר וזה נוהל צופה פני עתיד, קיבלנו 800,000 ימי התנדבות. זאת אומרת, אנחנו מדברים על 11,000 מתנדבים ליום, בממוצע.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

כלומר, בסביבות 20%-25% מהצורך. זה לא מעט. כשלמישהו מאיתנו חסר כסף, ומישהו מציע לו 20% – אף אחד לא אומר: "לא, עזוב; זה כסף קטן"; זה יפה.

זה יפה, ואנחנו נמצאים, עכשיו, בעוד אתגר: אנחנו מקווים שרוח ההתנדבות תמשיך גם בתקופת החורף. עוד מעט יהיה קשה. החקלאות היא עבודה קשה; זו עבודה בשטח, בבוץ, במטעים, ואנחנו מאוד מקווים שרוח ההתנדבות תמשיך גם כשהגשם החשוב יותר לחקלאות – יגיע אלינו. אנחנו מברכים את הגשם. אדוני יודע שאני גם אחראי על משק המים.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

מתי יש גשם?

עכשיו, כשבאתי. יצאתי מבית דגן, ובדרך משפירים ועד בן שמן – גשם זלעפות. כשעברתי את שער הגיא – עולם אחר.

אני אשמח לשאול שאלה, בהקשר של הדברים.

תישא דברים. אנחנו נתחיל איתך, ירון.

אסף, אני רציתי להבין: מי מתכלל את כל האופרציה הזו? אם אנחנו נרחיב, עכשיו – יהיו מעגלים של התנדבות, וראינו את בנק לאומי, שיצא עם איזו שהיא מלגה, והנגב והגליל. מעכשיו, יהיו לך הרבה מתנדבים ובקשות, ואנחנו יכולים לסמוך על רוח ההתנדבות, אבל בסוף – אנחנו יודעים שתצא השמש והרוח תיעצר, והמדינה צריכה להתחיל לתפעל את הדבר הזה. איך, עכשיו, אתם אוספים את כל הדבר הזה, מבחינת אופרציה?

שתי תשובות, ברשותך: קודם כל, אנחנו הקמנו מערכת ממוחשבת, שבה גם החקלאים וגם המתנדבים מגישים את הפרטים שלהם. זו מערכת BI שיודעת לתכלל, כאשר כל עמותה שהגישה לנוהל התמיכה – מקבלת הרשאה, בהתאם לחופש המידע וכל זכויות הפרט, לאחר שהייתה צריכה לחתום על הצהרה, ויכולה לשאוב הן חקלאים והן מתנדבים.

התמיכה בהתנדבות בחקלאות היא לא דבר חדש שהמצאנו; זה היה במשרד מאז 2012, ועבר לנגב-גליל. העמותות יודעות לעבוד בשטח. יש 14 עמותות, שעובדות לאורך כל השנה, והן יודעות להגיע לחקלאים. עכשיו אנחנו עוזרים להן גם לאסוף יותר מתנדבים וגם להגיע ליותר ויותר חקלאים.

אני יכול להגיד שמעבר להתנדבות הפרטנית – המשרד מקדם גם "התנדבות מוסדית". יש עוד עובד במשרד שאחראי לתכלל את כל צה"ל; יש לנו בערך 400 חיילי עורף, שמגיעים כל יום, במשך שבועיים, לאותו חקלאי, כדי ללמוד את העבודה ולהתנדב. אני לא אגיד שזו תפוקה של עובד תאילנדי או פלסטיני, אבל עדיף כלום מלא כלום.

אנחנו עושים זאת גם דרך מכינות קדם צבאיות, אולפנות וישיבות הסדר. כל מי שמוכן להתנדב – יש לנו בן אדם שמיועד לזה, והוא גם מתעדף דרך מנהלי המחוזות. משרד החקלאות בנוי מחמישה מחוזות, מגבול הצפון ועד אילת. מנהלי מחוזות והמתכננים אוספים את הביקושים ויודעים לתעדף לאיפה שצריך, בהתאם לצורך ול-"סלט הישראלי", כדי לספק את התוצרת, אבל לפני זה – גם מה יכול להישאר יותר על העץ, ומי חייב קטיף עכשיו.

אנחנו מבינים שרוח ההתנדבות קיימת כרגע, ולכן הפעילות של עידוד העסקת ישראלים – גם הסטודנטים שלא מגויסים, וגם, לא עלינו, המובטלים, שכרגע מנותקים ממקום העבודה כי הם מנותקים מאזור המגורים שלהם – יחד עם האוצר והתמיכה שהקבינט הכלכלי החליט עליה – מטרתה להביא את הישראלים לשם למשך שלושה חודשים. הלוואי שרוח ההתנדבות תימשך, או שתעבור, אפילו, לעבודה לטווח של שלושה חודשים, כדי לתת ודאות לחקלאים.

תודה. נעשה סבב ח"כים. נתחיל איתך, מטי.

תודה, מכובדיי, יושבי הראש. במשך שנים, מדינת ישראל פוגעת בחקלאים באופן שיטתי, ומנסה להשמיד את ערך החקלאות – בעיקר בניהול המשאבים של הקרקע; של המים; של כוח האדם; ריבוי הרפורמות; חוסר ודאות; עידוד ייבוא; קיצוץ סמכויות משרד החקלאות לאורך שנים, ולקיחתן. זה קורה לאורך שנים.

ב-06 באוקטובר, לפני השבת השחורה, מצב החקלאות היה בכי רע – בעיקר בהיות החקלאות ערך לאומי; בעיקר כל הסוגיות של ביטחון מזון, עקב היותה של ישראל מדינת אי; ובעיקר, היות החקלאות ערך ציוני, כמגנה על גבולות המדינה. זה הוכח, בשבת השחורה, שמי שמגן על הגבולות, בקו הראשון, אלה עובדי האדמה.

יש הרבה מאוד אפשרויות ואוכלוסיות שיכולות לעבוד עכשיו - - -

מטי, סליחה שאני אוסיף: גם פגיעה בכל מיני הטבות של יישובים סמוכי גדר, בהקשר של מה שאמרת.

זה בכל המישורים. אנחנו מדברים על זה רבות, אבל הנזק הוא נזק מתמשך. אני מדברת על החקלאות, אז החקלאות, באופן שיטתי – ערכה הולך ופוחת, בשנים האחרונות, כאילו אנחנו שוויץ, במרכז אירופה, ולא מדינת אי בסביבה עוינת. וזאת התוצאה. אין לנו דור המשך בחקלאות; הגיל הממוצע של חקלאי הוא 62. זאת אומרת, Houston, we have a problem – יש לנו בעיה בשימור ערך החקלאות.

יש הרבה מאוד אוכלוסיות שיכולות לעבוד עכשיו בחקלאות. אתה ציינת את כל העובדים שיצאו לחל"ת דרך לשכות התעסוקה, אבל יש גם מלש"בים – הבנתי שדחו את שירות נובמבר - - -

יש גם סמסטר שדחו.

סטודנטים, כמובן; תלמידי תיכון שאולי לא לומדים; תלמידי שנות שירות; תלמידי מכינות קדם צבאיות; ישיבות הסדר; תלמידי ישיבה, רחמנא ליצלן – גם הם יכולים להתגייס למאמץ של האכלת העם הזה; וגם – אני זורקת משהו לאוויר – עובדי מדינה. אפשר שכל משרדי הממשלה יעשו איזו שהיא תורנות – לא רק משרד החקלאות, שיודע להתגייס - - -

אנחנו מוציאים לפחות אוטובוס אחד, בכל יום, שהולך להתנדבות.

אני רוצה לקרוא, מפה, לכל משרדי הממשלה: שכל העובדים יתרמו יום בחודש. שיום אחד בחודש – משרדי הממשלה יעשו Hold, וייתנו עובדים לטובת החקלאות. צריך לוודא – ואת זה אני אומרת למשרד החקלאות; אני יודעת שאתם עושים את זה, אבל אני אומרת את זה לפורום פה – שכל סוגיות הביטוח מטופלות, ושיש מינימום תנאי שירות – שירותים; זמן לאוכל; כפפות, אם צריך שזה לא יהיה בידיים חשופות. אנחנו נעשה ונצליח.

אמן. שלי.

תודה רבה. קודם כל, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני חברת ועדת כלכלה, יחד עם אלון, חברי, ושם מדברים על זה מזווית אחרת, אז היה לי מאוד חשוב לבוא ולשמוע את זה בזווית של הוועדה הזו, בהקשר של צעירים.

אני רוצה לשים את הזרקור על זה שכשאני גדלתי, כעירונית לחלוטין – היה לנו, במסגרת בית הספר היסודי, שיעור חקלאות. היינו הולכים למשתלות – ועושים עבודה. אם אתם תשאלו אותי – זה הדבר שאני הכי זוכרת, אולי, מבית הספר היסודי, כי זו הייתה חוויה כל כך מספקת. בסוף, היינו חוזרים הביתה עם תוצרת שהיינו מגדלים בעצמנו, והיינו כל כך גאים.

אני מניחה שזה קיים בחלק מהמקומות, אבל אולי – עכשיו זה זמן טוב להרים פרויקט לאומי, במשרד החינוך, של חינוך לחקלאות; לא רק התנדבות, אלא במסגרת תכנית הלימודים. כמובן שניקח את התלמידים למקומות שבהם אנחנו לא מסכנים אותם, אבל ניתן להם להרגיש מה זו חקלאות אמיתית. ככל שנכשיר את הדור הצעיר להבין מה זו חקלאות – אולי נייצר אצלם את התשוקה. יש לנו פה דוקטוריות, מכל הכיוונים, שיכולות לספר לנו.

הסיפור הסביבתי באמת נכנס כאן, כי בסופו של דבר – וזהו נושא שגם מערכת החינוך מודעת אליו – לפעמים זה נראה לנו שסביבה, ומשבר האקלים, הם איזה משהו עדכני וחדש לדבר עליו, ואנחנו שוכחים נושאים מיושנים, אבל הם לא מיושנים; חקלאות, עצמאות המזון וביטחון המזון הם הנושא האקלימי הכי רלוונטי במציאות של היום. זו הסוגייה הכי קריטית, ולא רק כסוגייה לאומית, אלא גם כסוגייה גלובלית. לכן, זה ממש מתחבר לכך שמערכת החינוך צריכה להיות עדכנית, ועדכנות זו חקלאות, כנראה.

ממש. וגם בסוף – אנחנו נייצר פה דור שיתאהב בחקלאות. הנה דור העתיד, שאנחנו רוצים שייכנס לחקלאות כי אין לנו חקלאים. יש לנו דור מאוד מבוגר של חקלאים, ואנחנו צריכים לגדל את הדור הבא. יש לנו הזדמנות, אז בואו ננצל אותה. תודה.

שרון.

תודה. ב-07 באוקטובר, יש כאלה שלא רק שהעולם שלהם רק התהפך, ונחרב להם הבית כליל – באופן הכי לא פרוזאי שיכול להיות, אלא הכי מציאותי – אלא שגם מפעל החיים שלהם פשוט נמוג בבת אחת. כשאנשים מנסים לאסוף את השברים; לאסוף את עצמם לתוך מציאות חדשה; להתארגן על הדברים הכי בסיסיים – שהם, קודם כל, המשפחה והשיקום של הבית – מפעל החיים תמיד הופך להיות איזה שהוא משהו שנכנס אחרון בתור בתוך השרשרת הזו, ולכן אני חושבת שפה יש מקום להתגייסות של המדינה.

אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עוזרים לכל המשרדים בממשלה – למשרד החקלאות ולמשרד הרווחה – לייצר איזו שהיא אופרציה, שמביאה לידי ביטוי, בסוף, את המיצוי הנכון של כוח האדם. יש פה איזו שהיא מציאות שבה צריך פשוט להכניס את האנשים מתחת לאלונקה.

אני – מטבע הדברים, כמו כולם פה, אני מניחה – מוצאת את עצמי פוגשת בלא מעט מאותם 250,000 אנשים שחרב עליהם עולמם, ועכשיו לא נמצאים בבתים, כי הם נמצאים במלונות. לא מעט מהם נמצאים בסיטואציה שבה הם פשוט מנסים לאסוף את השברים ולהחזיק את האירוע הזה בידיים, איך שהוא.

אני חושבת שאחד הדברים הכי משמעותיים, בעצם, הוא מיקוד מאמץ. פגשתי, עכשיו, מישהו ממושב יכיני שמנסה ללהטט, איך שהוא, בין לעזור לעצמו, ולאסוף את השברים של המשפחה שלו, לבין להמשיך ולתחזק את הפרות ברפת, שכבר מרגישות את האירוע הזה לעומק. במצב אחר, אם נסתכל על הצפון – מושב פריגן, שבו יש שדות של פלפלים ועגבניות שצריך לאסוף, אבל מה לעשות כשזה נחשב, עכשיו, כסוג של שטח צבאי סגור?

יש הרבה מאוד מורכבויות בתוך הסיטואציה הזו, וצריך לייצר, בסוף, את הפלטפורמות הנכונות כדי לתת לאירוע הזה להמשיך ולהתנהל. אני מאוד מסכימה עם מה שנאמר פה, על כך שבסוף – חקלאות זו צמיחה. חברה שרוצה לשקם את עצמה מכל ההריסות – צריכה לשמר את מקור הצמיחה שלה, ולכן אני חושבת שאנחנו צריכים לצאת מפה עם רעיונות יצירתיים, טובים ונכונים.

אני מכניסה לתוך הצינור הזה גם את הנוער, את המכינות ואת הסטודנטים. צריך להסתכל על זה מאוד רחב, ולנסות להכניס תחת המאגדת של ההתנדבות כמה שיותר קהלים. כרגע זה מתנהל, באופן טבעי, על ידי התנדבות כזו או אחרת, אבל צריך לעשות איזה שהוא קול קורא שהוא יותר משמעותי, ולהכניס יותר אנשים תחת האלונקה, בהקשר הזה. תודה.

תודה. סימון.

שלי הזכירה לי נשכחות בנוגע לשיעור חקלאות. את יודעת מאיפה אני; נפגשנו בניחום אבלים לא מזמן. כתלמיד ביסודי-ממלכתי בסוף שנות ה-80 – היה לנו שיעור חקלאות, עם מעדר וקלשון. למה זה היה כיף? אתה יוצא לשמש; אתה לא יושב בכיתה.

סימון, תעשה את זה 14 שעות בחממה וזה פחות כיף.

אם אוהבים את זה - - -

תאמין לי – זה קשה. אני עבדתי בחממות בשמש 25 שנה; זה קשה.

הזרקור שלי הוא דווקא לעניין ההתנדבות. רש"י אומר על אחד הפסוקים בתורה: "לא מדבשך ולא מעוקצך". זאת אומרת: "תודה, אני לא רוצה להיעקץ, למרות שבסוף אני אקבל את הדבש". נעקצנו, אבל עכשיו כדאי להוציא את הטוב מזה.

רוח ההתנדבות, שאנחנו רואים שהתפשטה בכל רחבי השדרה הישראלית – אולי כדאי, באמת, לתת דגש, כדי שגם שהמערכה הזו תסתיים – זה יימשך. כל החברה הישראלית תרוויח מזה; לא רק בחקלאות, אלא גם ב-"ואהבת לרעך כמוך".

נכון. אמן. תודה. אני עוברת לאורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

קודם כל, תודה על הדיון, שהוא דיון חשוב מאוד. ב-07 באוקטובר קרסה לא רק הקונספציה הביטחונית, אלא גם איזו שהיא קונספציה שקשורה לחקלאות. זה מצער שהיינו צריכים את האירוע הזה בשביל לדבר כך ולציין את זה, אבל בסופו של דבר – החקלאות היא ערך, וזו הנקודה.

לא הכל זה כסף – למרות שאנחנו התעסקנו הרבה בכסף, היום. בסופו של דבר, זה מתחיל מדברים אחרים. הציונות התחילה מערך. אני, במקור, בן קיבוץ גבעת ברנר. משם אני בא, ומשם ספגתי את כל מה שקשור בחקלאות. ב-07 באוקטובר אנחנו נחשפנו לזה שהנושא של העבודה הוא גורם ייצור. זאת אומרת, נהוג להגיד: "העבודה היא אמצעי ייצור". לא. העבודה היא גורם ייצור שאי אפשר להסתדר בלעדיו – כמו שאי אפשר להסתדר בלי קרקע, בלי מים ובלי הון.

הנושא הזה צץ ישר. לנו – זה היה ברור שזה מה שיקרה, ואנחנו מאוד מודים על רוח ההתנדבות של עם ישראל, ולמתנדבים הרבים. זה לא דבר של מה בכך, אחרי שהחקלאות עברה את מה שהיא עברה – ויש כאן אנשים שיודעים; אני לא צריך לחזור על הדברים האלה - - -

יש לומר: הסכמי הורדת המכס הם הראשונים להיות מקוצצים, עדיין, ולא דברים אחרים. ראינו את ה-250 מיליון ₪ האלה; זו חרפה שזה קורה בעת הזו, כשכל עם ישראל נותן כתף לחקלאות, והשורה השנייה במסמך הקיצוצים היא הסכם החקלאים. המכסים ירדו, כמובן.

ברור. יש לנו הרבה מה לתקן בחקלאות; יש לנו הרבה מאוד עבודה. כמו שאמרתי, אנחנו מאוד מודים לכל ארגוני המתנדבים, ועל כל ההתנדבות של עם ישראל להצלת החקלאות. אני יכול להגיד שבנושא הזה – משרד החקלאות עושה עבודה מצוינת. היום, יש לנו עובדים זרים; אין לנו כבר פלסטינים. יש לנו, כמובן, את המתנדבים, ועובדים ישראלים – חיילים, ישיבות, מכינות. אנחנו מאוד מקווים שישראלים יחזרו לחקלאות, עם המסלולים האלה שאסף ציין, ואנחנו מקבלים את כולם בשמחה.

זה, בעצם, מה שנותן את הפתרון, בימים אלה – בעיקר לחקלאות שצריכה הרבה ידיים עובדות, שזו חקלאות הצומח. אני מסכים שבהמשך – עם הרוח השונה שקיימת בעם ישראל כלפי החקלאות, וכלפי עבודה בחקלאות – הנושא הזה ימוסד, ולא ביום שאחרי – יישכח ונגמר.

אנחנו רואים את עם ישראל במיטבו, אבל צריך לתכלל את זה, באיזו שהיא צורה, ולהפוך את זה למשהו מסודר. בעת כזו – קורונה; מלחמה; אסונות טבע; אנחנו נמצאים, כרגע, במצב של שינויי אקלים, ואנחנו רואים כל מיני אירועים – ההתנדבות צריכה להיות ממוסדת, ובטח שגם כל העניין של העבודה של ישראלים. אנחנו מאוד רוצים שהם יבואו לעבוד בחקלאות.

אנחנו רוצים לבסס את החקלאות לא רק על ידיים עובדות זרות, אלא גם על ידיים עובדות מקומיות. אנחנו רואים מה קרה עם העובדים הזרים ומה קרה עם העובדים הפלסטינים. משקים רבים, שביססו את הקיום שלהם על עבודה של פלסטינים ועובדים זרים קורסים, כי ביום בהיר אחד – נעלמו העובדים, והמתנדבים מצילים אותם.

אני רוצה לציין עוד שני דברים: א', את הנושא של ביטחון המזון. היום, מי שמחזיק את ביטחון המזון של מדינת ישראל הם המתנדבים. מה שהם עושים – אני לא יודע כמה הם מודעים לזה – זה לדאוג להאכיל את עם ישראל. לכן צריך להעריך את זה, ולתת את האמצעים. צריך לתת למשרד את מה שאסף אמר – את ה-100 מיליון ₪ – להסעות; לאוכל; למיגוניות; לשכפ"צים; לכל הדברים האלה. מבחינה כלכלית – זו לא עלות, אבל יש לזה תרומה ענקית.

ב', צוין פה הנושא של האקלים ואיכות הסביבה. תזכרו, כל הזמן, שהחקלאות היא זו שמסלקת את מי הקולחין של מדינת ישראל. מדינת ישראל לא יכולה בלי הנושא הזה, ולכן כל כך חשוב להמשיך. מדינת ישראל היא מספר 1 בעולם בסילוק של מי קולחין. כל זה צריך להביא למצב שבו – וזה נוגע למה שאמרת, חברת הכנסת נעמה – התקציב של מדינת ישראל לשנת 2024 מתעדף את החקלאות, כי אחרי שהחקלאות עברה את כל ההתעללות – היא צריכה לעבור למצב של צמיחה ופיתוח.

אנחנו גם נוסיף שאלה על הקיצוץ של תקציב ההסכם – של ה-250 מיליון ₪ שהובטחו - - -

והביטול של הפעימות. זו לא הבטחה; זה הסכם.

זה כסף של החקלאים. הם פשוט לוקחים את זה כערובה, אבל זה כסף של החקלאות.

מה זה "ערובה"? זה נמצא במסמך הקיצוצים של סמוטריץ'.

נכון, אבל זה כסף של החקלאים. הוא מקצץ על חשבון החקלאים; לא על חשבון האוצר.

נכון, אבל לצערנו – לא מחזיקים אותו כבן ערובה; אותו שחררו. מחזיקים כספים אחרים כבני ערובה. דודו, אנחנו נעבור אליך, כמו שאמרתי.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

דודו, כשאתה מציג את הדברים – תספר, קצת, מהכיוון של החקלאי הקולט, מה הם מרגישים ומה הם צריכים. תדבר בכנות – כמה זה טרדה וכמה זה באמת עוזר?

קודם כל, אני באמת מודה על הדיון. בהתייחס למה שחבר הכנסת שוסטר שואל – כולם נכנסו לאיזה שהוא שוק שלא היה צפוי, בשבת הנוראית הזו ובימים שאחרי. חקלאות, כמו שכולם יודעים, היא לא משהו שאפשר לאפסן בינתיים ולחכות. הצמחים גדלים; אם לא משקים ולא קוטפים – זה הולך לאיבוד.

המצב היה פי כמה יותר קשה בגלל המצב של העובדים שבאו מתאילנד, בעיקר, שנטשו בצורה מאוד קשה. אפשר להבין אותם, בגלל שגם אצלם הייתה פגיעה מאוד קשה, של אנשים שנהרגו וגם נחטפו. יחד עם זאת, אני חושב שעם כל המצוקה שלהם – החקלאים מרגישים, במידה רבה, איזו שהיא תחושה מאוד טובה של רוח גבית של החברה האזרחית.

אני כל היום מקבל הודעות של כל מיני קבוצות וארגונים שרוצים לבוא ולהתנדב, אבל אנחנו חיים, עכשיו, על זמן שאול של הרצון הזה, ויש איזה שהוא חוסר הלימה בין החברה האזרחית – שמבינה את החשיבות של החקלאות – לבין המדיניות של הממשלה, מזה שנים רבות, של דיכוי החקלאות. על זה – אני רוצה לדבר בדברים שאני רוצה לומר.

כמו שאמרתי, זה באמת מרגש לראות את החברה האזרחית, וזה מעודד וחשוב לראות את מה שקורה בכל מיני מקומות. זה חשוב, כי החברה האזרחית, שבאה להתנדב, לא רק מתנדבת, אלא גם מבינה את החשיבות של החקלאות דרך עבודת הידיים - - -

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אני רק רוצה לחדד: המסה העיקרית של האנשים שרוצים להתנדב – מגיעה ומוצאת זירה להתנדבות?

כן. היא מגיעה.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

זאת אומרת שיש להם מה לעשות? לא מביאים אנשים סתם, בשביל - - -

יש חקלאים שעדיין מבקשים, ויש קבוצות שאנחנו מנסים לנתב אותן לכל מיני מקומות. הצורך במתנדבים הוא לא רק בעוטף, אלא בכל הארץ, כי חסרות ידיים עובדות בכל מקום. אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן: קודם כל, אני מסכים עם מה שאמרה יושבת ראש הוועדה לצעירים, חברת הכנסת נעמה לזימי – החקלאות היא לא עוד ענף כלכלי. אנחנו מדינת אי, והגיע הזמן שאנחנו נבין שגם מבחינה ערכית וגם מבחינה כלכלית – אנחנו לא יכולים לסמוך על ניסים ונפלאות של "מה יקרה במצבי קיצון", ואנחנו כבר ראינו אותם בכמה מצבים.

ריגש אותי מה שאמרה חברת הכנסת שלי טל מירון, כי אולי מעטים זוכרים את התקופה ההיא, שבה היו שיעורי חקלאות, ודרך שיעורי החקלאות ועבודת הידיים – כולנו נחשפנו לערך של החקלאות. לצערי הרב, המצב הוא מאוד קשה. באקדמיה – בתחומים של גאוגרפיה או תכנון ערים, למשל – כמעט ולא מלמדים את המרחב הכפרי.

אני נאלצתי, בגלל ההיכרות שלי עם העניין ועם חשיבותו – יחד עם פרופ' רחל אלתרמן מהטכניון, לשמחתי – לייצר תכנית, בטכניון, שפועלת כבר 13 שנים, שבה אנחנו מלמדים קורס למתכננים במרחב הכפרי. לפני 30 שנה, היה פרופסור בישראל שקיבל את פרס ישראל על התכנון של המרחב האזורי, וזה נעלם לגמרי מהאקדמיה.

דודו, הנקודה הזו היא חשובה. אני רוצה להכניס את זה: אתה אומר שהיום, מבחינת דיסציפלינה באקדמיה, בלימודי גיאוגרפיה, סביבה והכל – חקלאות לא נכנסת כעולם תוכן. זה קריטי.

היא לא נכנסת. זה הרבה יותר גרוע: בגלל שהיא לא נכנסת – לא מלמדים, ואין התמחות. אין, כמעט, גאוגרפים שמתמחים במרחב הכפרי.

בדיוק. זאת אומרת, היום, בתכנון עירוני ובמקומות כאלה, לומדים על סוגיות אורבניות, עירוניות, אבל לא מכניסים את העולם הכפרי ואת התכנון סביבו.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

בדיוק. גם הכפר עצמו נמצא בדפיציט, ואין כמו דודו שמכיר את זה.

אנחנו נמצאים במצב הרבה יותר גרוע בעניין ממה שאתם מתארים. פעם היינו מומחים בעולם לנושא של קואופרציה, שהוא נושא מאוד חשוב ומרכזי בעולם; יש 1.3 מיליארד חברים בקואופרטיבים. פעם ישראל הייתה מעצמה; הייתה פרופסור שהייתה לה קתדרה בתל אביב. היום זה אולי שיעור בדיני חברות בחלק מהאקדמיות. לא מלמדים. אנחנו פשוט נעלמנו מהתחום הזה, שהוא תחום כל כך חשוב.

אני חושב שאם אנחנו רוצים לעשות משהו – לא פעולה שהיא רק מיידית, עכשיו – צריך לחשוב איך אנחנו פועלים, עכשיו, גם באקדמיה; גם במכינות; גם בתנועות הנוער; גם בבתי הספר התיכוניים; גם בבתי הספר היסודיים. חייבים להחזיר עטרה ליושנה בנושא הזה.

אם אנחנו רוצים לעשות פעולה ארוכת טווח – לדעתי, כאן התפקיד של הוועדה לצעירים. אני חושב שזה, אולי, המקום להגיד לכם: בואו נעשה פעולה ארוכת טווח בנושא הזה. זו הזדמנות, כי אני חושב שהיום, אולי, מבינים את זה. זו חשיבה אסטרטגית למשהו שהוא יותר ארוך.

זה חד משמעי. לא מאשרים לנו דיונים בעת הזו, כוועדה מיוחדת, אבל במצב כזה, שבו אלון מצטרף כעוד ועדה – אפשר. אולי ניזום, יחדיו, משהו עם ועדת החינוך, או שנחשוב איך לעשות את זה על החינוך, בהקשר של האקדמיה. אני מאוד מאמינה בלייחד דיונים, כי אז אפשר לעשות צלילה פנימה ולהשאיר את הוועדות הגדולות לדון בסוגיות רחבות, אבל פה – לעשות את התיקונים הנקודתיים. זה חשוב ממש.

אני מאוד אשמח אם נעשה את זה, ואני אשמח לסייע בכל דבר.

אנחנו נוציא מכתב למל"ג בכל מקרה.

זה אולי הדבר הכי חשוב כדבר ארוך טווח. אני גם אגיד לכם עוד משהו: אין דור המשך לחקלאות. בגלל המדיניות האגרסיבית נגד החקלאות ונגד החקלאים – מספר החקלאים הלך והצטמצם. עכשיו זו ההזדמנות שלנו לעשות את השינוי הזה. השינוי הזה יבוא, כי למשרד החקלאות יש רצון, אבל כאשר אין לו משאבים, אין לו יכולת כלכלית לסייע לחקלאים, ואין מדיניות שמעודדת חקלאות בישראל – זו התוצאה שאנחנו מקבלים.

יש לנו הזדמנות לעשות כאן שינוי. אני מרגיש גאה בחברה האזרחית הישראלית, שנותנת רוח גבית מרגשת, אבל כאן, יש הזדמנות להפוך את זה למעשים - - -

יש יותר מזה. ככל שאתה מדבר, אני חושבת שגם אפשר לחשוב על איך אפשר לדחוף גם למלגות ולמענקי מחקר שקשורים בסוגיות חקלאיות, כי אנחנו רואים – גם במשרדי ראש ממשלה; מקק"ל ועד למשרד לשוויון חברתי ומשרדים אחרים – שיש מלגות על תרומה מסוימת לתחום מסוים. אולי אם נשכיל להסתכל על תחום החקלאות כתחום מחקר, או לעודד מחקר איכותי בו – זה משהו שייצר לנו - - -

נעמה, מתקיימים מחקרים סביב הפיזיולוגיה והביולוגיה של החקלאות, גם באוניברסיטאות וגם במשרד החקלאות - - -

לא מספיק, מטי.

אני רוצה להגיד שבתחום של פיתוח הכפר; של הסובסידיות; של הרפורמות; של מעורבות המדינה בתוך החקלאות כערך; מה שקורה באירופה – שם אין עבודה בכלל.

לגמרי.

למשל, קליטה של חוקרים חדשים במינהל המחקר החקלאי. צריך פשוט להכפיל או לשלש את הנושא הזה.

אולי, באמת, נייחד על זה איזה שהוא דיון.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

ניקח את ה-250 מיליון ₪ - - -

נכון. גם - - - האזוריים, חבר הכנסת שוסטר. חוקרים במחקר יישומי.

בסדר. אני רוצה לעבור למשרדי ממשלה. נעשה איזה פינג-פונג כדי שנשמע את כולם. אני רוצה לשמוע, בהמשך, את משרד החינוך, אבל אני רוצה לשמוע, קודם כל, את ינון אלרועי ממשרד הכלכלה והתעשייה, שהוא ראש החמ"ל הלאומי לכוח אדם חיוני. תודה לך שאתה כאן.

תודה, חברת הכנסת לזימי וחבר הכנסת שוסטר, שהזמנתם אותי. הייתי בשיעורי החקלאות ביסודי, ואני גם בוגר בית הספר החקלאי פרדס חנה; אני מקווה שלא תכעסו עליי בגין העניין הזה. אני מחובר, וחש הרבה מאוד חשיבות בדברים שנאמרו. הם קצת חורגים מעולם התוכן שלי, כרגע, אבל אני בהחלט תומך בהרבה מאוד דברים שנאמרו.

ב-Zoom In חזרה לנושא של כוח אדם: מאז הקמת החמ"ל, שהוקם בבקשה של רשות החירום הלאומית, השקענו מאמצים רבים כדי לייצר את תמונת המצב הלאומית במקצועות החיוניים, וכמובן שחקלאות הוא נדבך מאוד חשוב בהיבט הזה.

אנחנו פועלים, מאז הקמת החמ"ל, לייצור שיתופי פעולה חוצי ארגונים ומשרדים, על מנת לייצר מענים לצרכים כאלה גם בעולם החקלאות. לפחות בתחילת הדרך – היה צורך גדול מאוד גם בעולם הקמעונאות, עם תופעות של הגעה של 20% מכוח האדם, ולא היה מי שישים את המוצרים בסופר. בזמנו, עוד היו מוצרים, כי עוד הייתה עבודה בחקלאות.

אחת מהדוגמאות שאני רוצה לציין היא שיתוף פעולה עם משרד ההתיישבות. נמצאת פה הנציגה שלהם. חתמנו על הסכם, יחד עם מועצת המכינות, ובעקבותיו – שליש מהמכינות הקד"ציות, לפחות, מסיטות את הפעילות שלהן בסיוע לתעסוקה במשק לעולם החקלאות – נמצאת פה ניצן, שיכולה להעיד על זה – ואנחנו ממשיכים לבדוק אפשרויות נוספות.

אני חושב שהמדינה סימנה דגל, בשבוע שעבר, ומה שאמר אסף קודם – שיש, כרגע, תמרוץ שנע בין 10,000 ₪ ל-20,000 ₪ לשלושה חודשים – הוא מהלך דרמטי, שיכול לייצר שינוי.

יש קמפיין שמשרד החקלאות השיק, יחד עם שירות התעסוקה, שהניב התעניינות מאוד ערה. כולנו ממתינים לדיוק הביקושים על ידי משרד החקלאות, שאני מקווה שיתבצע ממש ביממה הקרובה, על מנת שיהיה אפשר לתת מענה אפקטיבי לביקוש הזה.

כמו שאמרתי, אני חושב שגם יוזמות כמו אלה שבאו מחברות כאלה ואחרות – אני לא רוצה לעשות פרסומת, כרגע – בהחלט מכווינות את השוק ואת המשק. אנחנו נמשיך לתת את התיעדוף בנושא הזה.

החשש הוא שזה יהיה זמני, ולכן אנחנו רוצים לראות מה אפשר לעשות מבחינה מערכתית.

בסדר. אני חשבתי שמה שאני יכול להביא, כרגע, זה בעיקר את הנושא הזה, ולהבטיח לכולם פה שאנחנו לגמרי דרוכים בנושא הזה. אנחנו משלבים ידיים עם משרד החקלאות; עם שירות התעסוקה; עם משרד העבודה; עם משרד העלייה והקליטה; עם התאחדות הסטודנטים; עם מכללות נוספות, בנוסף למכללות הקד"צ, ועם גופים אחרים. כולם מסתכלים על העניין הזה, ואנחנו נמשיך לתת על זה דגש.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לצחי בן עיון, יו"ר פורום החקלאות במרחב הכפרי. תודה, צחי, שאתה פה.

תודה לכם על הדיון. אני חייב לציין שבדרך כלל – אנחנו באים להיאבק על הזכויות שלנו, לצעוק ולהידחף, ולא תמיד מקשיבים לנו.

לצערנו, לא תמיד.

בדיון הזה – אני מרגיש ממש נרגש. אני רוצה להעביר כמה מסרים בשם השטח, כי גם אני חקלאי, ממושב צוריאל בצפון. דבר ראשון, אני רוצה להודות לצרכנים היקרים במדינת ישראל, ולתושבי מדינת ישראל, שמחבקים אותנו ועוטפים אותנו. ביום שישי האחרון אנחנו השתתפנו באחד השווקים, והגיעו הרבה צרכנים ותושבים כדי לפרגן לחקלאים, ולקנות את התוצרת.

אני רוצה לומר לך, גבירתי יושבת הראש, שפערי התיווך לא נמצאים אצלנו, החקלאים; הם לא חונים אצלנו בכלל. זאת אומרת, ההיבט של יוקר המחיה – לא נמצא אצלנו. פערי התיווך הם ידועים. התוצרת שלנו היא בריאה, טרייה, זמינה, ובמחירים הרבה יותר זולים.

אני, אישית, מאוד מתרגש ממה שקורה. עם כל המשבר האדיר הזה שנכנסנו אליו, בשבת השחורה והאיומה, אני לא תיארתי לעצמי שאני, כבן ממשיך, בגיל 50, אראה את הילדים שלי מתחילים לחשוב על להיכנס לחקלאות.

בגלל האירוע הזה – אני בטוח שאלה לא רק הילדים שלי, שהם דור רביעי במשק, אלא גם ילדים, נוער, חיילים משוחררים, סטודנטים, ילדים של חקלאים אחרים או אנשים שגרים בעיר, שנחשפים, פתאום, לחשיבות של העיבוד החקלאי, של התוצרת החקלאית ושל ההתיישבות, בכלל, בעקבות ההתנדבות.

אם פעם צעקנו שאנחנו, המשקים המשפחתיים, מוצבים בגבולות – צעקנו בהפגנות, ורשמנו: "משק משפחתי = מוצב בגבול". גבול לבנון; גבול הדרום; עוטף עזה; הערבה; מרכז; לא משנה איפה – עכשיו זה ברור מאליו.

אני רוצה להגיד לכם שלא מעט חקלאים, קולגות שלי, שאני מדבר איתם, אומרים לי: "תקשיב, פתאום הבת שלי, שהיא סטודנטית, או חיילת, או משוחררת, או הבן בגיל 17, שלא רצה להוציא את עצמו מהבית כדי לסייע במשק המשפחתי, או בחקלאות – כולם מתעוררים ומבינים.

אני כן חושב שצריך להגיד תודה, ולעודד את הצעירים. זה לא משנה אם הצעירים הם חקלאים, מושבניקים, קיבוצניקים, גרים בשדרות, בתל אביב או בכל מקום בארץ. יש פה הזדמנות אדירה, ואני קורא לכם להקים מושבים חקלאיים לצעירים. אני אשמח שאצלנו, במועצה האזורית מעלה יוסף, יקימו יישוב חדש לחקלאים צעירים. תאמיני לי שהמון יגיעו.

יש אפשרות; צריך לצאת מהקונספציה – גם בנוגע לחקלאות וגם בנוגע לתכנון ובנייה – שאי אפשר לתכנן ולעשות כלום, כי אי אפשר לזוז ולהרחיב את הקווים הכחולים של תכנית המתאר של היישובים החקלאיים. צריך לצאת מהקיבעון הזה. לתת לנו להרחיב את היישובים; לקלוט חקלאים חדשים; לקלוט תושבים חדשים. זה דבר מאוד חשוב.

כרגע, בטווח הקרוב, זה ידוע שחסרים לנו עובדים. אנחנו גם רוצים – אני, לפחות, בפורום חקלאות, שמביא את סדר היום של המרחב הכפרי; אם אלה מצפים, יישובים קהילתיים ומושבים – להגיד תודה לכולם; לכל מי שמשתתף ומסייע.

יש פה הזדמנות; יש לא מעט סטודנטים שאני כבר הבנתי, היום, שדחו להם את הלימודים לסוף דצמבר. צריך לתת להם תמריצים כדי שיבואו לעבוד בחקלאות למשך חודשיים-שלושה. אני מאמין שהרבה ייקלטו אצלנו, במשקים, כדי לעזור לנו. הפתרון של העובדים הזרים לא נראה באופק, כרגע.

בצפון, לעומת הדרום, העזיבה של עובדים זרים כבר בוצעה, והיא גם מתגברת, ככל שרעשי התותחים וטילי הנ"ט מגיעים אלינו, לצפון – וזה קורה גם ברגעים אלה, לצערי הרב. אני ממש מבקש פה מחברי הכנסת – ואני יודע שגבירתי, ובוודאי שוסטר, וחברי הכנסת שדיברו כאן, הם בעד החקלאות – שהצעירים מתל אביב, מבאר שבע, מראשון לציון ומחיפה – ייחשפו לאתגרים שיש לנו אצל החקלאים; שייחשפו לדבר הטוב הזה, שנקרא "חקלאות ציונית".

אני אשתף אתכם, אבל אני לא מיוחד: אני עורך דין הרבה שנים, במקצוע שלי. צמצמתי את הפעילות כדי לבוא ולהמשיך את המשק. כמוני – יש רבים. הבעיה היא שלא הרבה אנשים לא מתייאשים, והרבה התייאשו בדרך. אתם יודעים מה קרה עם הנושא של הייבוא ועם הנושא של חסמים. אני מבקש ממדינת ישראל, ומכם: תעשו את הכל כדי להציל את הגבולות של מדינת ישראל; כדי להציל את המרחב הכפרי ולחזק את הצעירים. תודה רבה.

תודה רבה, צחי. אנחנו נעבור לאלי שיש ממשרד החינוך, מנהל אגף של"ח וידיעת הארץ. שלום, אלי.

אהלן. אני רוצה להגיד כמה מילים לגבי ההיערכות של משרד החינוך. קודם כל, משרד החינוך רואה חשיבות רבה מאוד בערך ההתנדבות, בכלל, ובמיוחד בנושא החקלאות בשעה הזו. בכלל, בתהליך החינוכי שאנחנו מפעילים עם התלמידים בימים האלה.

אני רוצה לנקוב קצת במספרים: התחלנו את ההתנדבות במערכת ב-05 בנובמבר, אחרי שמצאנו את הפטנט ואת המנגנון לפעול באמצעותו. נכון ל-14 בנובמבר, אנחנו נפעיל כ-46,718 תלמידים שיתנדבו בחקלאות. אתמול היו 9,070, והיום, בגלל הגשם, היו לנו קצת ביטולים וירדנו ל-7,084. אלה הם המספרים, פחות או יותר.

המשרד מכוון לכך שנושא ההתנדבות - - -

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

7,000 תלמידים מכמה קבוצות? עשרות קבוצות?

הקבוצות עובדות באוטובוסים של 30-40, בהתאם להוראות פיקוד העורף לפי האזור שבו עובדים. אנחנו יכולים לעבוד באזור צהוב ובאזור ירוק.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

זה מעוגן על ידי בתי הספר, או על ידי מחלקות החינוך של היישובים?

על ידי בתי הספר. בתי הספר יוצאים במאורגן.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

ומול מי אתם עובדים? מיהם ארגוני החקלאים שקולטים אתכם?

יש מספר עמותות שמשרד החקלאות הכיר בהן, אחרי קול קורא. התחלנו את העבודה עם - - -

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

ברור. אוקיי. המתכונת שהוצגה כאן. האם זו התנדבות חד פעמית, של כמה שעות?

ביום חמישי אני נפגש עם משרד החקלאות כדי לערוך תכנון של כל הנושא הזה, שקשור לטווח בינוני ולטווח ארוך.

צריך לייצר תכנית סיסטמתית.

זה משהו שצריך להיערך לו. עוד מעט י"א ו-י"ב ייכנסו למסלולי הבגרויות שלהם, ונצטרך להקל עליהם ולהעלות שכבות צעירות יותר להתנדבות.

יש לי שאלה: משרד החינוך, הרי, פועל על ימי ההתנדבות בבית ספר, אבל הבנתי שלמרות שברשימת הארגונים שמשרד החקלאות עובד איתם יש כשלושה ארגונים – יצאתם במכרז, באופן אקסקלוסיבי, עם ארגון השומר החדש – שעושה עבודה טובה, אגב. אני לא יוצאת נגד הארגון, ובטח שלא בהקשר לחקלאות; אני יוצאת נגד האקסקלוסיביות וה-Out Sourcing.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אבל הוא אמר שהם פועלים עם כל הארגונים.

ממה שאני מבינה, ממה שנמסר לי – חבל שזה לא מופעל ישירות דרך של"ח אל משרד החקלאות. זאת אומרת, חבל שיש, בכלל, את ה-Out Sourcing הזה, ולא עבודה עם הארגונים דרך המשרד, שהוא הגוף המדינתי.

אנחנו עובדים בשיתוף עם משרד החקלאות, ואני נמצא בשיחות איתם. ההתכנסות שתהיה ביום חמישי תהיה קצת יותר הדוקה, ונדייק הרבה דברים. הרעיון הראשון היה למצוא גורם שיהיה גורם משלח. לנו, כמשרד, יש ביטוח על התלמידים שיוצאים לפעילות מטעם המשרד, אבל אין להם ביטוח לאומי; גם למורים אין.

אבל משרד החקלאות מקצה את הסכום לביטוח הלאומי. זאת אומרת, גם כך מי שקיבל את הכיסוי הביטוחי – קיבל אותו דרך מענק מיוחד שניתן ממשרד החקלאות.

אני רוצה להגיד רק דבר אחד חשוב: מה שאני ראיתי לנגד עיניי זה לעשות כמה שיותר, והכי מהר שאפשר. אנחנו נמשיך להתארגן, עם כל הפרוצדורות, ובסוף נגיע לממדים שאנחנו רוצים להגיע אליהם – לכמויות גבוהות של תלמידים.

אלי, זאת לא הייתה שאלתי. השאלה שלי היא: למה לבחור ארגון באופן אקסקלוסיבי כשנבחרו שלושה ארגונים, כולל לקט ישראל? אנחנו, כמובן, מאוד בעד הצלת מזון. אני רוצה, בכוונה, להפריד את שם הארגון, כיוון שהוא עושה עבודה חשובה בתחום החקלאות. אנחנו לא יוצאים נגד ארגון; אני מנסה להבין למה זה לא עובד ישירות בין משרד למשרד, בתיווך, ולמה הכיסוי הביטוחי ניתן כאן כטיעון, כשאנחנו יודעים שמשרד החקלאות הוא שמממן אותו? זאת אומרת, משרד החקלאות יכול לממן את הכיסוי הביטוחי גם לארגון לקט וגם לארגון הנוסף.

אני אפרט את תשובתי: אנחנו לא עובדים עם שניים או שלושה ארגונים; אנחנו עובדים עם הקיבוץ הארצי ועם עוד עמותה בצפון. אנחנו לא עובדים עם יהודה ושומרון, כי יש נהלים מיוחדים, עכשיו, שאוסרים להיכנס לאזור יהודה ושומרון לשם עבודה חקלאית.

אנחנו עובדים כמעט עם כל העמותות שרשומות שם, וכל עמותה יכולה להיות גוף משלח. מעבר לכך, כל בית ספר שמביא חקלאי שצריך עבודה אצלו, שנמצא בקרבתו – בכדי לחסוך עלויות היסעים, אנחנו רושמים את החקלאי הזה באחת העמותות. אין עמותה אקסקלוסיבית, למרות שהשומר החדש הייתה הראשונה, כי אנחנו עובדים איתם כל השנה.

אוקיי. אם אתה אומר שיש כל מיני ארגונים, ושזה הולך להשתנות – אני מקבלת; בסדר. אבל אני עדיין לא מבינה למה כל מה שקשור לתקציב להסעות, מזון, לינה והכל, וגם שמות של בתי הספר – עוברים דרך ארגון, ולא דרך משרד. משרד החינוך צריך למפות את השמות, לקחת את הכל ולהקצות לארגונים את המשאבים.

יצירת ה-Out Sourcing המוחלט הזה – כולל ברמה השמית – הוא דבר שאני לא מוצאת אותו תקין כל כך. אני מחזיקה מאגף של"ח; אני חושבת שהוא אגף שיכול לתפעל את הדבר הזה, ולהיות מתכלל העל בין משרד החינוך לבין משרד החקלאות. לא לעשות Out Sourcing, אלא להיפך – להקצות לארגונים, בצורה שמאפשרת תכלול.

ההערה שלך מקובלת עליי, ובגלל זה אני נפגש, ביום חמישי, כדי לסגור את הקצוות האלה בין המשרדים.

מעולה. תודה.

הרעיון שעומד לנגד עיניי הוא לגרום לכמה שיותר תלמידים להתנדב, עם פחות גורמים מעכבים. פרוצדורות, הרבה פעמים – מעכבות. לכן, אנחנו ננסה להגיע לאיזה שהם דברים חשובים. הדבר שנראה לי שאותו אנחנו רוצים מאוד לקדם זה מה אנחנו עושים בטווח הבינוני, של עד סוף שנת הלימודים הזו; לעשות תכנון ארוך טווח, להכניס התנדבות של בני נוער ותלמידים בעבודה חקלאית, בקרבת אזור המגורים, כחלק מהתפיסה שלנו, ולראות לאן אפשר להתקדם עם הנושא, הן מבחינת ההתנדבות כערך והן מבחינת ההתנדבות בחקלאות, בפרט.

יפה. קודם כל – זה מצוין. אני מודה לך, אלי. בהקשר למה שנאמר כאן על חינוך לחקלאות – אנחנו נכניס את זה לסיכום הדיון ונתעדכן מולך – אני חושבת שהאקדמיה היא שלב נוסף, אחרי שיש תשתית שניתנת בשלב המאוד ראשוני. אני לא בטוחה שזה יכול לקרות השנה, אבל אני חושבת שאפשר לחשוב על שנת הלימודים הבאה כשנה שבה מכניסים את החקלאות במסגרת יותר מאורגנת בבתי הספר, ואז – ההתנדבות בחקלאות כערך. כל הדברים שנוצרים מזה – כבר יהיו דרך התשתית שאנחנו מייצרים בבתי הספר.

לא יודעת אם שמעת פה את כולם, אבל כולם התנדבו בחקלאות, כי כולנו יותר מבוגרים מהגיל של הילדים היום, וזה משהו שזכור לנו. אני יותר זוכרת את פינות הגינון שהיינו עושים בבתי הספר, שבהן לימדו אותנו איך מגדלים, שזה דבר מדהים.

אני רוצה להגיד עוד משפט אחד לגבי מכינות אופק, שמטופלות באמצעות משרד החינוך. גלי היא זו שהייתה צריכה לדבר על זה מטעם המשרד, אבל יוסי מלכה נמצא פה. בכל מקרה, אנחנו מפעילים את מכינות אופק – כ-1,800 חבר'ה מהמסגרת הזו, שמתנדבים בחקלאות בתקופה הזו. כולם רואים בזה כערך חשוב וכעשייה נכונה בעת הזו, מעבר לכך שזה נותן משמעות לזמן הקשה הזה.

לחלוטין, ואנחנו גם מאוד בעד מכינות אופק; מכינות חצי שנתיות, מאוד חשובות, בפריפריה הגאוגרפית והחברתית. זהו תחום חשוב, וטוב שזה מתחבר לערך לאומי כמו חקלאות. זה, דווקא, מאוד נכון ומשמח, בהקשר הזה. תודה.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

האם תנועות הנוער נמצאות, איך שהוא, בלופ הזה? אתה יודע, או שאולי אחרים?

רועי תשובה נמצא כאן, גם כן. אם תפתחו לו מיקרופון – הוא יוכל להגיב.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

הוא משלכם?

רועי תשובה הוא מטעם מועצת תנועות הנוער, והמפעלים של מועצת תנועות הנוער. גם הם פועלים בצורה מקיפה ועמוקה בעניין הזה.

גלית בוקריס ממכינות אופק, שלום. מה שלומך? תודה שהגעת אלינו.

שלום לכולם. מהרגע הראשון שבו עלה הצורך של ההתנדבות בחקלאות – מכינות אופק יצאו לשטח. אנחנו מתנדבים מצפון לדרום, כל מכינה באזור שבו היא נמצאת. כ-1,500 מתנדבי מכינות אופק כבר נמצאים בכל מקום שבו הם יכולים לתת כתף ולסייע.

אני רוצה להעלות פה צרכים וחסמים שעולים תוך כדי ההתנדבות. אנחנו בדין ודברים גם עם משרד החינוך בעניין הזה: חשוב מאוד לדעת שאנחנו כפופים לחוזר מנכ"ל, ושם – אנחנו כפופים גם להנחיות של עבודה באזורים מאוד מוגבלים, בהוצאת תיאום טיולים. זה משהו שלוקח זמן עד שהוא מגיע. גם הצורך במאבטחים ובהיסעים למקומות ההתנדבות מאוד מכביד עלינו מבחינה כלכלית. זה משהו שצריך למצוא לו איזה שהוא הסדר.

אנחנו נכונים לעזור ולסייע. רק הבוקר קיבלתי הודעה מאחת ממנהלות המכינות על כך שתקציב ההסעות עבר לארגון השומר החדש וכבר אין להם הסעות דרך המועצה, ולכן אין להם איך להגיע להתנדבות. אם הוועדה יכולה לקדם איזה שהוא מהלך של סיוע למכינות - - -

זה מה שאמרנו, בעצם. את צודקת. נתנו את ה-Out Sourcing לארגון, וכשזה לא דרך משרד החינוך כגורם מתכלל – זה מקשה, באמת, גם על ייצוא ההסעות.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אסף, אתם תוכלו לוודא שמה שביקשנו יתבצע, בישיבה שלכם ביום חמישי?

זה דווקא לא אני שמטפל בזה, אלא אריאל למדני. אני אדבר איתו, אבל צריך להיזהר מכל הנושא של כפל תמיכות. לנו, מעבר לתקציב שלנו – אין לנו עוד יכולת לתמוך במקורות אחרים, עד כמה שאני יודע. אני אבדוק את הנושא לקראת יום חמישי.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

נעמה, צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שהיכולת של ארגונים גדולים לסייע היא התקציב שיש להם, ואז, אולי, הם יכולים לבצע את מה שארגונים אחרים – גם אם הם ממלכתיים, כמו אופק – לא מצליחים.

לא. קודם כל, כי התקצוב הלא כל כך קבוע של אופק הוא דבר שגם עשינו עליו דיון, רק לפני כמה חודשים. זה מצוין אם יש ארגון חזק שיכול לעשות, ולעשות יותר, אבל אנחנו רוצים שמשרד החינוך יהיה - - - לדבר הזה. אם אנחנו מדברים על משהו שהוא ערך – אנחנו צריכים לסייע למכינות אופק בסיפור של ההסעות, כדי שהן יוכלו לממש את ההתנדבות. זה שאנחנו מוציאים קבוצה מהאפשרות להתנדב בגלל סוגיית הסעות – זה לא דבר סביר.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אז אולי נגיד לחברה ממשרד החינוך שבמידה ואת נתקלת בקשיים בלתי פתירים - - -

היא ממכינות אופק, אבל גם גל איובי פה.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אופק הם עצמאיים, אז באופן עצמאי – את יכולה להתחבר לחברת הכנסת לזימי; אני אסכים לסייע גם כן.

בוודאי, אבל בלי קשר – אנחנו מבינים שה-Out Sourcing הזה פוגע באפשרות להגדיל את המערך החקלאי שמסייע, כי כששל"ח הוא גורם מתכלל – הוא יכול להקצות אפילו יותר לשומר החדש, כי יש להם יותר אפשרות. יכול להיות שהם יהיו הארגון שייקח הרבה יותר חלק במשימה, אבל אנחנו לא רוצים למנוע את לקט, את אופק, וארגונים אחרים שצריכים להיכנס. אנחנו צריכים עוד כוח אדם.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

גם מבחינת גיוון הארגונים, אבל גם מבחינה ערכית – אנחנו רוצים את החבר'ה מאופק בפנים.

אנחנו חייבים את החבר'ה מאופק בפנים, אבל לא רק; גם עוד תנועות נוער ועוד קבוצות. בגלל זה של"ח, כגורם משרדי מתכלל, הוא גורם שיכול להקצות את המשאבים, גם אם הוא יבחר לתת באחוזים גדולים יותר לארגון שיכול לשאת על עצמו יותר, אבל לא לעשות Out Sourcing מלא, שמוציא ארגונים אחרים מלסייע למערך החקלאי. זה חייב לעבוד בין משרדים. תקציב משרד החקלאות עוזר בחלק מהתקציבים, וזה לא צריך לעבור ב-Out Sourcing, אלא לעבור למשרד שייתן את זה לקבוצות מגוונות.

המשרד פרסם נוהל תמיכה, וכולם יסכימו איתי ש-24 גופים זה מאוד מגוון.

אבל כרגע – היא אומרת לך.

עוד פעם: היא אומרת לי – הכל טוב ויפה. היא יכולה לעבוד דרך העמותות שהגישו לתמיכה, ולעשות שיתוף פעולה. הם מחפשים מתנדבים, והם יכולים לקבל את התמיכה ולהביא הוצאות. את כל הנושא של התמיכה על ההתנדבות הממוסדת – אני אבדוק. אני רק אומר שצריך מאוד להיזהר מכפל תמיכה; לראות שלא נרשמים גם פה וגם פה, ולראות שלא עושים משהו שאנחנו מבקשים להימנע ממנו. אני אבדוק את זה.

בסדר גמור. להיפך; מה שאני אומרת זה שעדיף שזה יהיה בין-משרדי, בשביל שנוכל לכלול את כל מי שרוצה לסייע בחקלאות. אני חוזרת לגופים, רגע, ואני אתן לניצן אבירן מהקיבוץ הדתי. שלום, ניצן. תודה שאתה כאן.

תודה רבה. אני אצטרף לכל הברכות, גם על הדיון וגם על תשומת הלב לתחום הזה. בחדר הזה, בפרט, ובבניין הזה, בכלל – אנחנו נאבקים שנים רבות על דמותה של החקלאות, ועל הישרדותה. והנה, אנחנו נמצאים, היום, במקום שבו זה כל כך ברור מאליו. אני מקווה מאוד שכשיסתיימו הקרבות וכשנשקם את כל היישובים שצריך לשקם – גם אז אנחנו נשמע את הקולות האלה.

אני רוצה להוסיף שני היבטים: האחד בנושא של המתנדבים. התפלאתי שידידי, אורי דורמן, מההתאחדות, לא סיפר על זה, אבל יש לנו חמ"ל שהקמנו, ביחד עם הרבה מאוד ארגונים, שנקרא: "צו 8 חקלאות ישראלית", שעושה חיבור בין מתנדבים לבין הצרכים שמגיעים מהשטח. זה יותר לקבוצות שלא צריכות את המשאבים שמשרד החקלאות מעמידים – שהם חשובים מאוד ואנחנו מברכים על כך.

יש שם שיתוף פעולה גם של השומר החדש וגם של התנועות הקיבוציות – התנועה הקיבוצית; הקיבוץ הדתי; אחים לנשק; אחים למשק; אחים לרפת; הרבה אחים.

כל עם ישראל אחים.

כן. מגיעות אלינו חברות ישראליות שהמנכ"לים שלהן מחליטים לתת יום עבודה. רק ב-24 השעות האחרונות, אני הייתי עם שש חברות כאלה שהגיעו אליי; קבוצות של משקים חזקים, שאומרות: "אנחנו נותנים התארגנות במשקים אחרים", והם לא יודעים איפה כדאי; מחזורי בוגרים של הקיבוצים שנפגעו; קבוצות מחו"ל, שנמצאות פה דרך הפועל המזרחי ודרך בני עקיבא העולמית. בקיצור, יש פה הרבה מאוד דברים. אני מוסיף את הקומה הזו לידיעה שלכם.

תשמע, אם היית אומר לי שאני אראה פה Cowboys שבאים להתנדב בחקלאות – הייתי אומרת לך: "משהו כאן לא הגיוני", אבל גם את זה ראינו.

בכל שבוע מגיעה לפה משלחת של אנשים מובילי דעה מצפון אמריקה, ויחד איתם – מגיעים צעירים שבאים לעבוד. Unbelievable, אבל זה קיים.

זה מדהים ממש.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

עכשיו אני מקבל כומר מעיר ההולדת הקטנה של אבא שלי, בגרמניה, שרוצה לבוא להתנדב.

יש משהו אחד שמאוד חשוב להגיד: האתגר הגדול שיהיה לנו, לאחר הניצחון ולאחר שיחזרו החטופים – וזו ההזדמנות להתפלל לשובם ולבריאותם של כל החיילים שלנו – - -

אמן.

- - זה שיקום העוטף. כמובן, אם לא יהיה ביטחון, ואם לא יהיו הסדרי ביטחון – אני חושב שאי אפשר יהיה לדבר על חזרה של היישובים, אבל שיקום העוטף קשור בקשר עבות לכל הנושא של החקלאות. שנים שאנחנו אומרים – ואלון, כמי שגר בעוטף, יותר מכולנו – שהחקלאות משרטטת את גבולות המדינה. והנה, מה שקרה לנו מחזיר אותנו בדיוק הפוך; זה גורם לנו להבין שאם אנחנו לא נשקם את החקלאות – לא יהיה עוטף, ואם לא נשקם את החקלאות בצפון – לא יהיה צפון. כי מזה – האנשים שם מתפרנסים.

אנחנו חייבים לשמר ולהדהד את כל הכוונות הטובות שיש פה. אנחנו צריכים להעלות את זה למעלה, למקבלי ההחלטות. אותם 250 מיליון ₪ שבמסגרת שתי הפעימות הראשונות – כשאני מדבר עם שר האוצר, או עם האנשים שלו, הם אומרים: "מכיוון שנעצרו הפעימות הבאות". לא, חברים; לא נעצרו הפעימות הבאות. לא בגלל זה נעצרו הסכומים הללו; אלא הם קשורים לפעימות שהיו.

אם לא נקפיד על הדברים האלה – אנחנו נהיה בשוקת שבורה בכל מה שקשור בשיקום של היישובים, או של מרבית היישובים. אנחנו עשויים למצוא את עצמנו במצב שבו גם לתושבי היישובים בצפון לא תהיה סיבה לחזור, כי אם אין חקלאות, ואם הביטחון הוא לא ב-100% – הם לא יחזרו.

אני לא רוצה להגיד לכם מה זה יעשה, בסופו של דבר, לדמותה של המדינה כולה, אם לא נצליח לשמר את זה. צריך להסתכל על החקלאות דרך הפריזמה הזו, ובהתאם – לפעול. תודה.

מילים חשובות מאוד. אני אעבור, בזום, לברוך גורביץ, ראש תחום מדיניות ציבורית ממכון יסודות.

סליחה, אם אפשר, יש פה עוד משרדים שנמצאים.

אז בואו נתחיל איתכם ונמשיך עם ברוך תכף. בסדר גמור.

חוה וינגוט, משרד ההתיישבות. רק להוסיף על מה שנאמר כאן לגבי הסטת פעילות ההתנדבות של המכינות שהן באחריות משרד ההתיישבות: אנחנו העמדנו 2.3 מיליון ₪ כדי לסייע להוציא אותן להתנדבות – של היסעים והנלוות, שנדרשים לטובת העניין.

בעצם, את אומרת שהקצתם משאבים לכל מערך שינוע ההיסעים – להגיע ממקום למקום?

נכון.

יש לי שאלה בהקשר לזה: מכינות אופק, נגיד, שהן תחת משרד החינוך – יש אפשרות לשתף פעולה איתם, במערך ההסעות, כדי - - -

אלה מכינות שונות לגמרי; אלה אפילו לא אותם ארגונים או עמותות.

אי אפשר לשתף פעולה בין המשרדים?

זה לא קשור לשיתוף פעולה בין המשרדים; זה קשור לזה שהן מכינות אחרות לגמרי - -

בהגדרה של משרד ההתיישבות.

- - במי שאחראי עליהן ומפעיל אותן. זה שונה לגמרי.

אוקיי. תודה רבה. שמעון וייס.

שמעון וייס מרשות הצעירים בנגב והגליל. אני רק אתייחס לזה – זה כבר נאמר פה על ידי משרד החקלאות: זה ברור שעדיף לעבוד דרך הארגונים. ללכת לעבוד, עכשיו, דרך ממשלה – ייקח זמן, ואז שוב יתחיל שוויון, מי כן ומי לא. עדיף כבר להמשיך בהתקשרויות שקיימות עם הארגונים.

שמעון, אני כן מבינה את זה שצריך להוציא בטווח המיידי. אני פשוט אומרת שברמה המתכללת, בצורה רצינית – צריך שמשרד החינוך ייקח על זה את החסות, כדי שנוודא שהארגונים נכנסים. זה שזה קרה בשבועות הראשונים, בגלל שיש עניינים בירוקרטיים, כמו שאתה אומר – עזוב, אנחנו אחרי זה; זה בסדר, אבל צריך שמשרדים יתפקדו ויתקתקו את הדברים האלה.

דבר ראשון, יש לנו את מה שהיה במשרד החקלאות ועבר אלינו – תקציבים לכל הארגונים שיש להם מעטפת - - -

עוד ישובו בנים לגבולם.

יצאנו עם קול קורא למלגות לארגונים ולרשויות מקומיות שרוצים לארגן סטודנטים, והסטודנטים יקבלו מלגות.

זה יעבוד דרך הרשויות?

דרך הרשויות או דרך הארגונים. גם רשויות יכולות לגשת, וגם ארגונים יכולים לגשת.

מה הכוונה בארגונים?

ארגונים שעוסקים בחקלאות. סטודנטים שיתנדבו בחקלאות – יקבלו 5,000 ₪. זה מה שיצא היום, וזה יהיה באוויר שבוע שלם.

מלגות, נכון? על זה אתה מדבר?

כן.

שמעון, למה זה לא דרך התאחדות הסטודנטים?

אלה שני דברים שונים. התאחדות הסטודנטים הלכו עם הבנק הלאומי, והם עשו בשבוע שעבר. ראינו שזה לא יכול לעבוד יחד – ארגונים בירוקרטיים – אז עשינו את זה ביחד עם מפעל הפיס. אבל זה מתואם ביחד – הם עושים את החלק שלהם ואנחנו עושים את החלק שלנו.

יש פעמיים, בעצם: 800 של רשות הצעירים, ממשרד נגב-גליל ומפעל הפיס, ל-70 שעות, ועוד 800 מלגות של התאחדות הסטודנטים עם בנק לאומי, וזה לתקופה של חודש. זאת אומרת, כן יש, היום, מלגות לסטודנטים – וזה יביא אותי, אם זה מתאים, לדבר הבא: זה מצוין לסטודנטים, אבל יש עוד הרבה מאוד צעירים – בעיקר מהעוטף – שנמצאים בכל רחבי הארץ ושאין להם עבודה. לכן חשוב להסדיר גם את העבודה שלהם; גם אם הם לא סטודנטים – הם צעירים.

תעסוקת מפונים; בוודאי. זו סוגייה מאוד חשובה, ואת צודקת.

בוודאי. סוגייה חשובה שצריך לשים אליה לב. הדבר השני: אני חושבת שמהשולחן הזה – צריכה לצאת קריאה להתבונן מחדש בכל הנושא של עבודה מועדפת, מותאמת להיום. חקלאות, חינוך וכל השאר. אני חושבת שזה זמן נכון.

אני רק אגיד לפרוטוקול: ד"ר אסנת אייל ממרכז שלטון מקומי.

אני ממש מציעה שמכאן – אנחנו נוציא את הקריאה הזו. בואו נתאים למצב, ולהיום, את העבודה המועדפת. איפה אנחנו צריכים את הצעירים שלנו היום?

נכון, זה מה שאמרנו; את צודקת. זו סוגייה ליחידה לחיילים משוחררים של משרד הביטחון, אם אני לא טועה.

יש לי שאלה חשובה והערה, בעקבות התשובה שאולי אני אקבל, על המלגות ל-70 שעות שדיברנו עליהן. לאיזו תקופה זה?

עד סוף מרץ.

אנחנו מדברים שבתקופה של עד סוף מרץ – חצי שנה – 70 שעות. זה בקושי שבוע וחצי של עבודה. לכן, ככל שאנחנו רוצים לתת תשובה לחקלאות - - -

בגלל זה אמרתי, בפתח דבריי, שבמקום לעשות שעתיים בשבוע, כמו פר"ח – לעשות חודש מרוכז, ועליו תינתן מלגה, בלי לפרוס את זה. אין היגיון.

נכון. על זה – צריך לשנות את המלגות, כי לתת שעתיים ביום זה חוטא - -

וגם את השכר בהתאם.

- - וחבל על הכסף, אדוני.

יש, פשוט, חוסר ודאות בכל מה שקשור ללימודים.

אני פה איתך, שמעון. אני רק רוצה לדעת, בכל זאת: אני פספסתי אותך, אופיר פלג ממועצת התלמידים והנוער הארצית. קח את המיקרופון. תמיד חשוב לנו לשמוע גם את הצעירים פה, בוועדה, ואני מברכת מאוד על זה שאתה כאן. תודה על כך שהסבתם את תשומת לבי, ותודה שהגעת אלינו.

תודה רבה על ההזמנה, קודם כל, וכמובן – על הדיון. אנחנו מדברים על צעירים ונוער, אז אני רוצה קצת לדבר מהשטח. אני אדבר, רגע, על היכולת של הנוער: הנוער, לדעתי, הוכיח את עצמו – בפרט בחירום, ובכלל, בשגרה. הנוער יודע לתת גב ולתת כוח עבודה כשצריך. גם בכמות – יש כמות גדולה של בני נוער שיכולים ורוצים להתנדב, וגם באיכות. הנוער מבין שחקלאות היא לא רק לבצור ענבים או לקטוף אבוקדו. חקלאות היא להגשים את החזון הציוני; חקלאות היא העורף הביטחוני של המדינה – דובר פה קודם על הדבר הזה.

אני רוצה לציין כמה מהקשיים שלנו בימים האלה, בתור בני נוער, בכל הנוגע להתנדבות: חבר'ה שמתנדבים בתור אינדיווידואליים – הדבר הזה צריך לבוא, לצערנו, בצורה שהיא פיראטית. היא באה על חשבון לימודים. כדי ללכת להתנדב – צריך לפספס חומר לימודים, וצריך לעשות את זה על חשבון זמן של לימודים. לכן, הצדקות על חיסורים והבנה מטעם - - -

אתה מדבר על מקרה של תלמיד שהולך להתנדב, עכשיו, כיוזמה פרטית?

בהחלט. יש כמות בלתי מבוטלת של בני נוער שעושים את זה – במיוחד חבר'ה - - -

אני מבינה מה אתה אומר, אבל גם אני יכולה להבין שזה מאוד מורכב לאשר התנדבויות ספורדיות, מפוזרות, ולהגיד: "אוקיי, חיסור מוצדק". הדבר הנכון הוא לארגן את זה ככיתה.

זה ברור. אני מדבר על המקומות שבהם זה לא מאורגן, וזו גם הבעיה: יש הרבה בתי ספר שלא הולכים לפי המלצות, או לפי הדברים שמשרד החינוך המליץ לבתי הספר – כן לצאת להתנדבויות בתוך בתי הספר. זה הדבר הכי מאורגן והכי טוב שיכול להיות.

מועצות תלמידים בית ספריות יכולות להיות גורם מארגן ויוזם לזה, שמוציא?

בהחלט.

אז איפה אתה רואה חסם? נגיד, הנהלת בית הספר מאשרת. האם הסעה היא חסם?

לא. אני אדבר על זה עוד מעט. לצערנו, אנחנו תקועים באיזו שהיא קונספציה שלפיה בתי הספר הם בתי ספר, ולא בתי חינוך. אני גם אגיע לזה, ברשותכם, עוד מעט.

האם מאשרים את זה כמחויבות חברתית?

בטח. העניין הוא שיש מקומות שלא מקדמים את זה, לצערנו, ואז חבר'ה צריכים ללכת כאינדיווידואליים - -

זה הכי מחויבות חברתית שאפשר לדמיין.

- - וכשהם הולכים כאינדיווידואליים – זה גורם להם לפספס לימודים, והצדקות לא ניתנות.

סליחה, ברשותך. אני רוצה, דווקא, להתייחס למה שאתה אומר, אופיר. מגיל 16 – יש מחויבות אישית.

חובה לבגרות.

חובה לקיים אותה. אם יאפשרו שיתוף, יחד עם מועצת הנוער הארצית והבית ספרית, או המחוזית – כל המדרג הזה – ויגדירו לזה את הקריטריונים – זה יכול להיות כל כך מדהים. אני עשיתי מחויבות אישית הכי לא רלוונטית שישנה. אני מצרה על זה עד היום, כי חבל; יכולתי להתנדב לעשות דברים הרבה יותר טובים. לפעמים כל כך אין פיקוח, ודווקא דבר כזה – שהוא מפוקח; שמשרד החינוך מעודד; שיש אגף שמטפל בזה; שאתם, מועצת הנוער, מאוד רוצים את זה – אפשר לראות איך עושים אותו יחד.

בהחלט. אני אגיד דבר כזה: משרד החינוך ממליץ, אבל לא מחייב. לכן, יש בתי ספר שבוחרים לא לקחת את זה. יש לציין, כמובן, שרוב בתי הספר כן משתפים עם זה פעולה, וזה דבר מבורך מאוד, אבל כן יוצא מצב שבו חבר'ה צריכים להתנדב לבד, ואז אין להם הצדקות.

יש לציין שהמשרד גם אומר שאם חבר'ה הולכים להתנדב לבד, לא במסגרת בית הספר – בית הספר צריך לתת גב והכלה, ולהבין את הדבר הזה, גם אם זה בנוסף לאותה התנדבות שקורית מטעם בית הספר.

עוד בעיה שאנחנו נתקלים בה היא של הורים שמודאגים בגלל שמערכת ההסברה היא לא מספיק טובה. זאת אומרת, בית ספר שמוציא התנדבות ולא נותן מענה מספק להורים, או בכלל, חבר'ה שזה לא בוער בהם מספיק, כביכול. לכן, צריך מערך הסברה של החשיבות, במספרים – חבר'ה פה דיברו במספרים, ואני בטוח שזה זעזע את כולנו – כמות העובדים שעזבו, וכמות הידיים העובדות שצריך.

ברור לנו שהנוער של היום הוא זה שיעצב את דמות האדם בישראל בעוד כמה שנים. דיברו פה קודם על שיעור חקלאות, ועל להפוך את בית הספר למשהו שהוא מעבר. אנחנו, הנוער, זועקים כבר שנים, מעל לכל במה אפשרית, שבית הספר צריך לצאת מ-"בית הספר". הוא מקום שצריך לתת לנו לא רק ידע, ולא רק - - -

כל כך נכון. לתת גם ערכים.

הרי, המערכת שאמונה עלינו נקראת "מערכת החינוך", והמערכת צריכה להוציא אותנו, בתום 12 שנות הלימוד, עם כלים לחיים, ועם ערכים של עזרה הדדית; של ערבות הדדית; של אהבת הארץ; של חיבור למולדת.

חקלאות היא הערך לזה.

בהחלט. הערכים שהמערכת תקנה היום – הם הערכים שיובילו את החברה הישראלית בעתיד. זה הזמן לתת לבני הנוער, בעצם, להיבחן במבחן הבגרות של החיים. חשוב מאוד לציין את הדבר הזה, ואני שמח שנציגים ממערכת החינוך נמצאים פה. אנחנו גם מדברים על זה הרבה, וזועקים את זה מעל כל במה אפשרית.

אנחנו מדברים פה על עידוד של נוער, אז בעצם – לתת לו גב, ולגרום לו להבין את החשיבות של הדבר הזה. אנחנו עושים את זה, והוא מבין את החשיבות של הדבר הזה, אבל צריך להמשיך ולהגדיל, ולהפוך את בית הספר – בתקופה הזו, בכלל – לבית חינוך, שנותן גב לערבות הדדית ולעזרה.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אתם, הרי, יש לכם את החיישנים בשטח, עם הנציגים שלכם. לא לכל בית ספר יש קשיבות לעניין, ולא תמיד יש את המנגנון הארגוני. ספר לנו; אנחנו רוצים לשמוע איפה יש קשיים.

אנחנו פונים לפי מחוזות.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

לאו דווקא פה; בהמשך, כשתקבלו את האינדיקציות – אנחנו רוצים לראות, בעיקר, שינוי בהתייחסות הכוללת. אתה שמעת פה שזה לא רק תקציבים ורגולציות, אלא גם יחס האומה לשאלה הזו. אנחנו נעסוק בזה, בסדר? כרגע אנחנו ממוקדים במלחמה, אבל בהמשך – נרצה לעשות שינוי כיוון ערכי.

קודם כל, אופיר, אתה אמרת שאתה שמח על מי שכאן – ואנחנו שמחים שאתה כאן. אשרינו שזה הנוער שיש לנו פה. בכל פעם מספידים דור אחר, ואז רואים אותו בא, מתנדב ועושה, והנה, אנחנו רואים אותך מדבר על ערכים של אהבת הארץ; על חיבור למולדת; על ערך החקלאות והכל. לפעמים נדמה, אפילו, שאתם מלמדים את משרד החינוך ואת המדינה מה תפקידה, וזה כל כך מדהים בעיניי. אני מודה לך על הדברים האלה, כי אמרת דברים שהם לא רק חשובים, אלא שנוסכים בנו תקווה.

אני מקווה שבדיון ההמשך שנעשה כאן, בעוד איזה חודש, נראה שיפור ותיקונים, ושדברים נכנסו לפעילות, כי אני מאמינה שמצוקת העובדים, והמצוקה שישנה, היא מצוקה שתלווה אותנו. לכן, מה שאנחנו מדברים עליו, היום, ומנסים לקדם – עוד יהיה איתנו תקופה, לצערנו. נקווה שגם מזה נוציא חידוש ערכים הכרחי למקום הזה.

תודה רבה. ברשותך, משפט אחרון: אני חושב שעם חינוך נכון ועם הדגשה של הדברים הנכונים – אנחנו יכולים, בהחלט, לייצר פה דור חדש של חקלאים. דובר פה מקודם על הגיל הממוצע של חקלאי, אז עם חינוך נכון ועם הכוונה נכונה – אנחנו יכולים, בהחלט, ליצור ביטחון בעניין. תודה רבה.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

תודה. הלוואי.

תודה רבה, אופיר.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

נמצא איתנו איתי ברדה ממשרד הביטחון, האגף הביטחוני-חברתי. הוא אחראי על המכינות הקדם הצבאיות.

צוהריים טובים.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

תדבר גם בעניין הש"ש, בסדר? צריך לראות איך אנחנו משלבים את החבר'ה שנמצאים בין בית הספר לצה"ל.

אני יכול להגיד, בעניין המכינות הקדם צבאיות, בכלל: האגף הביטחוני-חברתי עוסק בכל מה שקשור לדחויי הגיוס. אנחנו כבר פתחנו חמ"ל, למעשה, בימים הראשונים של המלחמה – יחד עם מרס"ל, של פיקוד העורף – ששם אנחנו פותחים משימות, בדגש על משימות חקלאיות. אנחנו מתווכים בין מכינות קדם צבאיות, תכניות אופק ומכינות קדם נוספות, על מנת לעודד אותן לפעול במשימות חקלאיות, בדגש על אשכול צפון ואשכול דרום. לטובת ההתנדבויות הללו – אנחנו גם מקצים היסעים.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אתה יכול להגיד מבחינת מספרים? יש לנו 70-80 מכינות? כמה מהן בתוך - - -?

יש 61 מכינות ו-33 שלוחות, אבל חשוב לי להגיד שהמספרים שבידי הם מספרים של משימות של מכינות שמתנדבות בערוץ שלנו – ולא עובדות בשכר – ושל מכינות שאושרו על ידי המרס"ל. אם אני מדבר על מספרים, אז עד כה, במלחמה, פעלנו ב-128 משימות, שמתוכן 70 בחקלאות. מספר המתנדבים שפעלו עד כה, במלחמה, הם כ-3,100, כשמתוכם 2,400 בחקלאות.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אוקיי. מה רצית להוסיף?

הסעות למכינות אופק זה גם משהו שאפשר לבחון אותו דרככם?

אם תוכנית אופק תגיש לנו משימה שעונה לקריטריונים שלנו – במיוחד על אשכול צפון ודרום – ותתנדב, ולא תעבוד בשכר – היא תקבל גם סיוע בהסעות.

אז אפשר, באמת, לחבר את זה. זה משהו ממש חשוב, כי קודם הם היו כאן בדיון והביעו את זה שהם לא מצליחים להגיע להתנדבות בגלל סוגיית ההסעות.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

הנה, הרווחנו משהו, אולי.

אולי נמסור להם את זה. היא על הקו? מעולה. אז אנחנו נשמח שהם ייכנסו.

כן. רותם ממועצת המכינות הקדם צבאיות.

שלום, רותם. תודה שאת פה.

היו מספרים שאיתי ציין קודם, אז אני רק ארחיב ש-61 מכינות נמצאות בפעילות, כבר מהשבוע השני של המלחמה, ב-97 מוקדים. בין היתר, בשבוע האחרון – 1,500 חניכים בחקלאות בכל יום בשבוע-שבועיים האחרונים, וזה ממשיך כך הלאה. גם סיוע של משרד ההתיישבות, בתמיכה - - -

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

לא עושים את זה חד-יומי, מן הסתם?

לא. לכמה ימים רצופים; לפעמים זה יכול להיות, אפילו, שבוע או שבועיים עם אותו חקלאי. המכינות פועלות, בדרך כלל, במרחב שבו הן נמצאות בשגרה, או שהן נוסעות ולנות באזור. החקלאות היא משהו שתיעדפנו מאוד גבוה, לצד משימות לאומיות חשובות אחרות.

תודה רבה. לקראת סיכום, אני רוצה לשאול האם יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו, ושלא דיבר או דיברה? סליחה, ברוך ממכון יסודות.

שלום. תודה, כבוד יושבת הראש ואדוני יושב הראש. אני רוצה לגעת במשהו שנגעו בו בנגיעות בדיון, וזה עניין היעדר הדור החדש בחקלאות. מדובר בסוגייה שהיא אקוטית ואסטרטגית לכל נושא ביטחון המזון בישראל.

מתוך עבודה שאנחנו עשינו, במכון יסודות, מצאנו שאמנם הפער הוא אדיר, והמחסור הוא אדיר – אנחנו מדברים, בתרחיש האופטימי, על מחסור של בערך 450 עובדים חדשים בחקלאות בשנה. אני לא מדבר על עובדי כפיים, אלא על אנשים שיכולים לנהל משקים. מצד שני, אנחנו גם יודעים שיש המון ביקוש, ושיש הרבה מאוד אנשים שהיו רוצים לעשות בזה קריירה.

מה שחשוב לראות זה איך אנחנו מאפשרים להם להתגבר על חסמים שהם בעיקר בארבעה תחומים: הכשרה לעבודה בחקלאות ולניהול משק; השקעות הון; נגישות לקרקע חקלאית – שזו סוגייה מורכבת; וכל הנושא של העברה בין-דורית, איפה שזה רלוונטי – בעיקר במשק המשפחתי.

אנחנו מניחים שעכשיו, בכל המצב הקשה שנוצר, אנחנו רק יכולים להניח שבין הזרם הגדול של המתנדבים – ואני מאמין שגם של עובדים זמניים, שיגיעו בעקבות התכנית שמשרד החקלאות הציג – חלקם הם בדיוק האנשים האלה שרוצים לעבוד ולעשות קריירה בחקלאות.

על בסיס עבודת מטה מאוד רצינית ויסודית שנעשית עכשיו במשרד החקלאות, על ידי מנהל שה"מ, חגי שניר – צריך לנצל את ההזדמנות הזו, ולראות איך מפגישים בין הצורך שנהיה בטווח הקצר – וזה לא רק צעירים; דור חדש בחקלאות יכול להיות גם מישהו שמחליט לעשות את זה כקריירה שנייה. גם זה טוב ומצוין – לבין בעיה שהיא ארוכת טווח, ושצריך לראות איך מטפלים בה באופן שורשי, כדי שיהיו לנו פה חקלאים, חקלאות וביטחון מזון גם בעוד 20 ו-30 שנה, ולא רק בשנה הבאה.

תודה רבה.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אורטל מרח"ל נמצאת בזום?

שלום, צוהריים טובים. אני נמצאת כאן במקום יעל, כי כמו שציין פה איתי, לפניי – יעל אחראית על כל הסדרה האזרחית בתוך המרס"ל – מרכז הסיוע לאזרחים, שנמצא בפיקוד העורף. אנחנו מבינים – כמו שנאמר פה, ואני לא ארחיב – שהפער בחקלאות הוא פער לאומי.

בימים האלה, אנחנו מרכזים את השותפים, שנמצאים כאן, כדי לייצר הסדרה מול החמ"ל לכוח אדם שייצג ינון, שינהל את זה. אמרה כאן יושבת הראש שאנחנו צריכים שתהיה הסדרה בין משרד למשרד, אז זה בדיוק המקום שלנו לכך שזה לא יהיה בצורה יזומה פרטנית, אלא ממשרד למשרד. בימים אלה אנחנו בונים – יחד עם משרד החקלאות – את מערכת הביקושים, ויוצרים את ההסדרה של המנגנון. אני מקווה שאנחנו נדע איך זה עובד כבר בימים הקרובים, ושבוועדה הבאה – זה יוצג בצורה מסודרת.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

אני רק רוצה להבין: את מרח"ל. לטובת הנוכחים, המאזינים או הצופים – מה הקשר?

אתה צודק. אני אסביר: אני אורטל בן נעים. אני יושבת במרכז רציפות תפקודית במשרדי הממשלה ברח"ל – רשות חירום לאומית. אנחנו מבינים את מרכזי הכובד, ומייצרים תיאום והסדרה בין המשרדים. המקום שלנו, כרגע, הוא ברמת המענים בכוח האדם – לייצר את המנגנון שיעבוד תחת משרד ממשלתי – ממשרד ממשלתי למשרד ממשלתי – והכל ינוקז לשם; גם הביקושים וגם ההיצע יעברו, בצורה מסודרת, דרך המשרד הממשלתי שיאחז בדבר הזה.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

טוב. אני רוצה לברך על זה. את שמעת, קודם, את יושבת הראש השותפה שלי, על איזו חשיבות אנחנו רואים לאחריות המדינתית, לצד ההתפעמות של כולנו מרוח העם. היא צריכה למלא את החללים בין המולקולות, אבל ברור לנו שהקונסטרוקציה הבסיסית צריכה להיות מדינתית. זה יפה מאוד; מאוד חשוב.

אתם לוקחים את הרכיב של החירום, אבל אנחנו צריכים לראות, כמובן, שיש פה המשך פעולה בשגרה, שאנחנו כל כך רוצים שתחזור אלינו. דיברנו על כך שכשנחזור לשגרה – נהיה באיזו פאזה אחרת; לפחות בהתייחסות לנושא הזה, של חקלאות. בסדר גמור. תודה, אורטל.

תודה רבה, אורטל. אני רוצה לעבור לאחרונה וחביבה, לפי מה שאני רואה – אורה פלד נקש, ראש החמ"ל האזרחי, שנמצאת בזום.

חברת הכנסת לזימי וחבר הכנסת שוסטר, תודה רבה על הדיון המחכים. מאוד נעים לראות את רוח שיתוף הפעולה פה. בחמ"ל האזרחי, שמורכב מהמון ארגונים, המשימה החקלאית היא ממש לא אזור הנוחות של רוב האנשים שם. יש, אמנם, כמה קיבוצניקים, כמוני, אבל הרוב ממש לא מגיעים מרקע כזה. היכולת להתגייס מהר, לאסוף בקשות מחקלאים ולהפנות אליהם מתנדבים לא מיומנים, על בסיס יומי – זו הנקודה ממנה התחלנו.

כרגע יש לנו כמה חסמים. התחלנו לעבוד עם המכינות, ויש קושי בלינה ובהסעות. שמחתי לשמוע שיש פה גורמים שיכולים לעזור, כי זה מתאים בדיוק, מבחינתנו, בשביל לראות שיותר מתנדבים מגיעים ליותר משקים וליותר משימות. באופן כללי, אנחנו גם מבינים שהמתנדבים היומיים הם אנשים שיש להם עבודה אחרת, ושמתפרנסים מדברים אחרים, ולכן ההתנדבות שלהם, לאורך זמן, תלך ותדעך.

דיברתם על זה בתחילת הדיון, אבל אנחנו מתחילים לראות חברות שמתחייבות להכניס את זה לשגרת הפעילות שלהן. גם מה שאמרתם, בתחילת הדיון, על התנדבות על בסיס קבוע של משרדי הממשלה – אני חושבת שזה מבורך. אם השירות הציבורי יסמן את הדרך – זה בהחלט יהיה איתות נכון בכיוון, ואנחנו נשמח לקלוט ולעזור. אנחנו מטפלים בהמון קבוצות שפשוט רוצות להתנדב ולעזור, על בסיס יומי.

אני חושבת שהדבר הבא שצריך להתחיל להידרש אליו – בהמשך, אולי, למה שאמר המומחה ממכון יסודות – זה הנושא של עבודה בשכר. גם אנחנו מתכוונים להיכנס לזה: לאסוף חבר'ה שלא התפרנסו מהדבר הזה עד היום – אולי במועדפת, או במסגרת המענקים והתמריצים של משרד החקלאות – לנסות לכוון אותם למשקים, ולשלוח אותם דווקא למקומות שיותר קשה להגיע אליהם על בסיס יום-יומי; בטח ביישובי אשכול, שער הנגב ויישובי הצפון.

זהו, עד כאן. נשמח לעזור ולהתגייס בכל מקום שבו אנחנו יכולים לתת ערך.

תודה, אורה. אתם אלופים ואת אלופה. אין ספק שההתגייסות האזרחית – בחקלאות, כמו בשאר הדברים – הייתה אוויר שהיו צריכים אותו. טוב שהייתם שם, וטוב שאתם גם נשארים. אני אעבור לחיים חבלין מהתנועה הקיבוצית, ומיד אחר כך לשמעון גואטה, שהוא חקלאי צעיר. שלום, חיים. תודה שאתה איתנו.

תודה לכולכם על היותכם ועל מה שאתם עושים, ויושבי הראש המדהימים, שאכפת להם מהמדינה הזו, כי לממשלה – נראה שפחות אכפת, אבל בסדר; עושים כל מה שאפשר. מה שאני רוצה להוסיף, על מה שנאמר, זה שגם אצלנו יש, כמובן, את המוקד של התנועה הקיבוצית, שעובד 12 שעות ביממה, וגם עושים את ההתאמות. יש הרבה ביקושים והרבה היצעים, ולא תמיד ה-Matching הוא קל, כמו שכבר נאמר.

הדבר היחיד שאנחנו עושים בנוסף, באמת, בשיתוף משרד החוץ, מס"ע ותגלית – אנחנו מחזירים את עמנו כקדם. יש התלהבות לא מעטה בקרב קיבוצים, וכבר יש מספר קיבוצים שאנחנו מתחילים להזיז לכיוונם רכבת אווירית של צעירים יהודים, שבאים לשלושה עד תשעה חודשים. אחר כך, אם ירצה השם – כמו שאומרים אצלנו בקיבוץ – הם יישארו פה ויעזרו לנו לשקם מחדש את החקלאות.

מי שממונה על כל המיזם המטורף הזה, מטעם התנועה הקיבוצית, היא קרן פרדו. היא עובדת סביב השעון, ויצרה פה מערכת מאוד יעילה וטובה. אני רק רוצה להוסיף שאנחנו גם ממשיכים את פרויקט המתנדבים הרגיל. זאת אומרת, לא רק יהודים, אלא גם חבר'ה נוצרים שרוצים לבוא ולעזור בחקלאות, ובקרוב – אנחנו נרחיב את זה גם לתעשייה.

אני רק אוסיף עוד משפט אחד: אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ארגונים אזרחיים – עם אורה ועם אלעד, שאני לא יודע אם הוא כאן – ומעבירים עבודות מאחד לשני. זהו. תודה לכם, על היותכם ועל כל מה שאתם עושים.

תודה, חיים. גם נגיד שאנחנו מחזקים, בימים אלה, את התנועה הקיבוצית. לדעתי אתם נמצאים בין כל כך הרבה סוגיות מורכבות וקשות, שלא חשבנו שנצטרך להתמודד איתן, ועדיין שומרים על הדבר החשוב הזה, שהוא החקלאות הישראלית. נחזק ונגיד לכם תודה, ושאנחנו איתכם במה שצריך.

אני מסכמת את הדיון עם שמעון גואטה, חקלאי. זה יפה שחקלאי יהיה האחרון שידבר בדיון הזה, וייתן את הסגירה לפני הסיכום. תודה שאתה כאן, קודם כל. אתה גם צעיר, אז זה גם מתחבר.

באתי לדיון הזה בגישה של "מעניין מה יהיה", אבל אני קצת יותר אופטימי ממה שהייתי. מה שהכי חשוב זה לשמור ליום שאחרי, כדי שלא נגיע עוד פעם למצב הזה. כרגע, אנחנו עם תחבושת על יד כרותה. יש חברים שלא קוטפים את הפרי. אתמול נפצעו שלושה חקלאים בדוב"ב.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

מאיפה אתה?

מעלמה. צריך שזה לא ייפסק פה, בוועדה. זה צריך להמשיך הלאה, גם אחרי הוועדה ואחרי המלחמה. החקלאות צריכה להישאר פה.

היא חייבת להישאר פה.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

שמעון, הכנסת בנו אחריות והתרגשות לקראת הסיכום. אתה ההוכחה לזה שאפשר לדבר מעט ולגעת עמוק.

ממש.

והרבה אומרים שאין חקלאים צעירים. יש חקלאים צעירים. רק צריך לתת להם את הבמה ואת הוודאות – והם יבואו. גם חברים שלי, שגרים איתי במושב ושעזבו את המושב, אם תהיה להם ודאות – הם יחזרו, ב-100%.

אתה שומע את זה, בימים אלה? את הקולות האלה, שרוצים לחזור?

הם כרגע במילואים; אני הבן היחיד – יש לי אחיות – אז אני עובד עם אבא במשק. יחזרו. אם תהיה ודאות – יחזרו.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

טוב. אז אנחנו, פה, במוסד המחוקק והמבקר הזה, נעשה את מה שאנחנו יכולים כדי לייצר את האופק הבהיר לאנשים צעירים, וגם כקריירה שנייה. רשמנו כאן, ביחד, את דברי הסיכום, ואני אקריא את הדברים.

אנחנו רואים את המשבר הזה כהזדמנות, ואנחנו שמחים שהדיון הזה עסק גם בטווח הארוך, ולא רק בפלסטרים, לטווח המיידי, לדימוי הקשה שנתת, שמעון. אנחנו מבקשים ממשרד החקלאות, כגורם מתכלל עיקרי, להכין תכנית לטווחים הקצרים, הבינוניים והארוכים, יחד עם ארגוני החקלאים, תנועות הנוער והגורמים האחרים שהופיעו כאן.

יש נושאים שלא נגענו בהם, אבל זו הזמנות לגעת בהם. כל הנוסעים הטכניים – כמו ההסעות, שדיברנו עליהן, אבל גם לינה למתנדבים צעירים. העסק הזה קיים. דיברנו על סוגיית הביטוח, ואנחנו מברכים חברות ביטוח שמסייעות, ואת המשרד, שנותן גיבוי.

הוועדות של שנינו מבקשות ממשרד החקלאות וממשרד החינוך לקדם מתווה מסודר, דרכו בתי הספר יוכלו להתנדב בחקלאות. כמו כן, הוועדות מבקשות ממשרד החינוך לקדם לימודי חקלאות, ולהצמיח, בכך, דורות נוספים לחקלאות, כערך ציוני ולאומי שיש לשמרו, ולהבטחת החקלאות בת הקיימא.

הוועדות מבקשות משר האוצר לבטל קיצוצים תקציביים שהושתו על תקציבי החקלאות בשנת 2023, בהיקף של 250 מיליון ₪ – החלטה שערורייתית, מבחינתי. הן מבקשות ממנו להגדיל את תקציב הסיוע למתנדבים, בהקשרי המשבר הזה, ולעובדים חדשים בחקלאות, לכ-100 מיליון ₪, על מנת להבטיח אמצעים לטובת המאמץ הלאומי הזה.

הוועדות קוראות למל"ג לפעול, עם ראשי האוניברסיטאות ונציגי הפורומים של החקלאות, לקידום מיסוד של לימודי חקלאות ותכנון כפרי – לימודים שישראל נחשבה בהם כמובילה, בעבר, ועדיין נחשבת, אבל אנחנו נמצאים בצלילה. בהקשר זה, יש לקדם הן את הפיתוח של הדיסציפלינות והן מלגות לעידוד מחקר איכותי בתחומים.

הוועדה פונה לשר החינוך להטיל על אגף של"ח להיות הגורם המתכלל והמארגן את התנדבות תלמידי בתי הספר עבור החקלאים שזקוקים לסיוע, במקום הפעלת מפעל התנדבות זה במתכונת של מיקור חוץ על ידי עמותות שונות – חברתי התייחסה לכך במהלך הדיון – וכן לתקצב הסעות של מתנדבי מכינות, למשל.

הוועדות מבקשות מהשר לפעול להכרת ההתנדבות בחקלאות כמחויבות אישית בבית הספר. הוועדות מחזקות את הצורך להשקיע, במיוחד, בשיקום החקלאות בעוטף ביום שאחרי. אני מגדיר את זה: "תקומה תחילה". זאת אומרת, זוהי הרפורמה שצריכה להיות, הנכונה והאמיתית, שצריך לבצע בכל הארץ. צריך להתחיל תיקון – חזרה לשורשים וליסודות. צריך להתחיל אותו במקום "החריף", בשדה הקטל – שם אנחנו ניבחן, בין השאר, בתחום הזה.

ללא שיקום – נתקשה לקיים התיישבות בעוטף וביישובי הגבול הצפוני. אני חושב שמיד אחרי הדרום – כולנו צריכים להפנות מבט לצפון. לשם כך נדרשים הסדרי ביטחון, שיבטיחו שהחקלאות תהיה מרכיב מרכזי בפרויקט. אני יודע שמינהלת התקומה, בראשות אדרי, שמה על כך דגש.

הוועדה פונה למל"ג, למשרד הביטחון ולאוצר לתגבר מלגות סטודנטים, ולהכיר במשוחררים המועסקים בחקלאות כעבודה מועדפת. צריך להתאים את עניין המלגות לצעירים הניתנות היום במימון – בסך הכל 70 שעות וכו', כמו שדיברנו – ולאפשר מענק ראוי לסיוע. אני שמעתי משמעון, שאמר שרצו להתחיל, אבל בהמשך הדרך – צריך לייצר אופטימיזציה.

שמענו פה דיווח חשוב, ממשרד החקלאות – שחגי שניר עוסק בכך, משם – לגבי הסרת חסמים לכניסה של צעירים לקריירה ראשונה או שנייה: הון, קרקע, הכשרה מקצועית וכו'. אנחנו נבקש קיום של דיון מעקב, בעוד כחודש. תודה רבה לחברת הכנסת לזימי.

תודה רבה. אני רק אגיד משפט אחרון: הייתי גם רוצה שננסה לייצר דיון ספציפי עם המל"ג ועם משרד החינוך, כדי להבין איך אנחנו מכניסים הסללה לחקלאות, מבתי הספר ועד לחקר ועידוד מחקר. לדעתי, כדאי לייחד לזה דיון מעקב, כמו שאמרת, בוועדה נפרדת.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

כן. המזכירות תראה אם אנחנו יכולים לדחוף את זה בתקופה הזו, ואם לא - - -

נכון, אבל גם אם זה יקרה בעוד חודש וחצי-חודשיים – דיון למחקר ועידוד לימודים זה משהו שיכול להיות טיפה יותר עתידי. דיון מעקב אחר ההתנדבות ואחר התקדמות של דברים – ננסה לקיים תוך חודש. הסיכום שאלון הקריא שולח שאלות אל המשרדים – אני אומרת גם לך, אופיר, שתדע – ואז אנחנו נקבל תשובות, נוכל לקיים את דיון המעקב ונקווה שיהיו תשובות חיוביות – לגבי המכינות, ההסעות והכל.

אני מודה לכם. היה דיון ענייני וטוב. תודה, אלון.

אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות):

תודה. תודה לחברים.


הישיבה ננעלה בשעה 15:36.