פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



43
ועדת הכלכלה
08/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 228
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ד בחשון התשפ"ד (08 בנובמבר 2023), שעה 9:50

ניהול מערך הפינוי למלונות
הצעה לדיון מהיר בנושא: "מינוי גורם המתכלל פניות של מפונים מול משרדי הממשלה"
של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, עודד פורר, אליהו רביבו, אברהם בצלאל, מיכל מרים וולדיגר, אלון שוסטר, דבי ביטון

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
בועז טופורובסקי
שלי טל מירון
יבגני סובה
אלון שוסטר

קארין אלהרר
דבי ביטון
מיכל מרים וולדיגר
מאיר כהן
יוראי להב הרצנו
עודד פורר
יצחק פינדרוס
מטי צרפתי הרכבי

אורי שאשא - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

גל ברנס - אגף התקציבים, משרד האוצר

גדעון אליאב - חשב משרד התיירות

אלון שמר - סמנכ"ל משאבי אנוש, משרד התיירות

אלי מועלם - ראש אגף פס"ח, משרד הפנים

מירי כהן - מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל, משרד הבריאות

יובל אילון - מנהלת תקומה

איציק אשכנזי - מנכ"ל מרכז השלטון האזורי

מארק דכטיאר - מנהל אגף כלכלה, מרכז השלטון האזורי

ארנון בירן - ראש תחום תיירות, מרכז השלטון האזורי

ניר ונגר - ראש המועצה האזורית תמר

צחי לוי - מנהל פינוי יישובים, שער הנגב

מורדי ונטורה - יו"ר קיבוץ נירים

יעל דניאלי - מנכ"לית התאחדות המלונות

מוריה כלפה הורוביץ - עו"ד, מנהלת איגוד בתי המלון והתיירנות, איגוד לשכות המסחר




משתתפים באמצעים מקוונים



אלעד קוזיקרו - מנהל מתנ"סים, עיריית קריית שמונה

ענת אריאל זכאי - עו"ד, יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל

יוסי חן - מנכ"ל תיירות תאגידי אילות

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



ניהול מערך הפינוי למלונות

הצעה לדיון מהיר בנושא: "מינוי גורם המתכלל פניות של מפונים מול משרדי הממשלה", של ח"כ יצחק פינדרוס, עודד פורר, אליהו רביבו, אברהם בצלאל, מיכל מרים וולדיגר, אלון שוסטר, דבי ביטון (מס' 103).

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. ישיבה זו היא ישיבת המשך לישיבה הקודמת שקיימנו בנושא של פינוי מפונים למלונות עקב המלחמה. היה דיון ארוך וביקשנו מחברי הכנסת לעשות בירורים שונים. בנוסף, על מנת לחסוך זמן, הוגשה בקשה על ידי הרבה חברי כנסת לדיון מהיר שנושאה הוא מינוי גורם מתכלל פניות של מפונים מול משרדי הממשלה. הוזמן לדיון פינדרוס שהוא החתום הראשון על הבקשה לדיון מהיר. במסגרת המשך הדיון, נקיים דיון גם על הנושא הזה.

אני רוצה להזכיר שדיברנו במסגרת הישיבה על כך שבכל קבוצת מלונות – ים המלח, אילת וכולי – יתמנה צוות ממשלתי בכל תחום. זאת אומרת, הוא יהיה חלק מכל תחום כמו חינוך, רווחה וכולי. הפניות, גם של העיריות וגם של המפונים, יופנו אל הצוות הזה והוא יצטרך לתכלל את הנושא ולמצוא פתרונות. אני לא יודע אם זה נעשה, אבל אם לא – אנחנו נדאג שיעשו את זה.

אתמול היה כאן שר התיירות בקשר למתווה הפיצויים של התיירות והוא אמר שלאור העובדה שהולכים לתת כספים באופן ישיר למפונים, כבר כנראה 50,000 אנשים ביקשו להיות חלק מהמתווה הזה כי אלה באמת סכומים די גדולים. משפחה המונה הורים פלוס שלושה ילדים תקבל 21,000 שקלים לחודש. הם יכולים לא להתפנות למלון אלא ללכת למישהו מהמשפחה או ללכת למקום כלשהו באופן פרטי. אם באמת זה יתפוס, תהיה לנו פחות בעיה מבחינת פינוי למלונות.

ובתנאי שהם מוכנים.

ברור. זה הולך דרך הביטוח הלאומי.

יש לי תחושה שעד שזה יאושר, ייגמר המצב.

לא. זה כבר עלה לאוויר.

הם צריכים להגיש בקשה דרך הביטוח הלאומי.

יש כבר טופס.

השאלה הקריטית היא האם אותם מתפנים עצמאית יהיו זכאים לשירותי רווחה.

לכל השירותים.

לא בטוח.

לא רק הרווחה. לכל השירותים.

מה זאת אומרת? בוודאי. אם הוא שוכר דירה בתל אביב.

לא. אבל זה לא עובד כך. אף אחד לא יודע על קיומו.

זה הכלל. מי שרוצה את זה, הוא לא יקבל את שירותי הרווחה.

אני חושב שצריך להבהיר את זה.

ברור. תכף נשמע את משרד התיירות בעניין הזה. הנציג של המשרד אמר את זה כאן בוועדה. 50,000 בקשות שהן מתוך 120,000. זה יוריד את הלחץ באופן גדול מאוד.

מתוך 250,000. יש כאן משהו מבלבל.

אמרו 120,000. ראיתי בטלוויזיה 120,000. זה לא נכון?

120,000 זה רק מהצפון.

אני אסביר לך מה המספרים מבלבלים. התפנו 250,000. למלונות במאורגן בצורה הזאת של האפס-שבע והאפס-חמש, 125,000.

כשאתה אומר התפנו, אתה מתכוון מי הזכאים לפינוי על פי החלטת ממשלה.

כן.

יש 250,000 או 125,000?

250,000 התפנו פיזית.

כמה זכאים?

חלקם הגדול זכאים אלא שמראש הם לא הלכו למלונות.

הוא שואל נכון. כמה זכאים בסך הכול? לא ש-250,000 הלכו. 250,000 התפנו, מתוך כמה? מתוך 500,000 שזכאים או מתוך 250,000 שזכאים?

אני מזכיר לך שרק באשקלון לאלה שאין להם ממ"ד ולמבוגרים אישרו 60,000. לכן אתה מדבר על מספרים הרבה יותר גדולים מאשר 120,000.

אבל מי אחראי לזה ויוכל להגיד לנו בכמה מספרים מדובר? יש כאן איזשהו משרד שיכול לומר לנו מה המספרים ברמת התכלול המלא?

זה הדיון המהיר. אף אחד לא יודע מי הכתובת.

אמרנו שמערבבים את זה בדיון שאנחנו מקיימים.

לא הבנתי. איך זה עובד בוועדה כאן? כל אחד צועק?

לא, לך אנחנו נותנים לדבר.

כולם צועקים ודוד צועק הכי חזק.

אני רוצה שתביני. קודם כל, אנחנו פלורליסטים עם חברי הכנסת ומי שרוצה להגיד משהו, נותנים לו אבל אנחנו לא נכנסים אחד לדברי השני.

בואו נתחיל. אתה רוצה לדבר על הדיון המהיר שלך או שנשמע קודם כל את משרד התיירות?

מבחינתי זה אותו דיון.

הקמת צוות.

אתה רוצה נתונים?

יש לך משהו נוסף להגיד?

כן, בדקה אחת.

ניתן גם לפורר לדבר דקה. גם את בדיון המהיר? גם את בדיון המהיר? כל חברי הכנסת שירצו, יאמרו כמה מילים בלי קשר לדיון המהיר ואז נסיים את העניין הזה. אחר כך הוא יגיד מה היה במהלך השבוע האחרון ונתקדם הלאה. אחר כך ניתן למשרד התיירות.

במסגרת העבודה שעשינו השבוע, ואתמול זה חודד עם יוראי, בסוף הכתובת לתושבים ולאזרחים צריכה להיות בעיריות, במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות.

אבל כאן זה שונה. הם הולכים למלון.

אני עכשיו תושב ירושלים. אם יש לי איזושהי בעיה, הכתובת שלי היא 106. בסוף זאת הכתובת שלי. כל בעיה שיש לי, בסוף יש כתובת שהיא 106. במסגרת הפינוי המערך הזה קצת התערער כי יש עיריות שיש להן תושבים ב-15-10 מקומות, יש עיריות שיש להן בשלושה מקומות, יש עיריות שחלקן פונו וחלקן לא פונו, מועצות אזוריות, כמו שהעלה את זה כאן כמה פעמים גדי ירקוני. אז אין בעצם כתובת מתכללת. בא משרד החינוך ומתנהל כמשרד חינוך, בא משרד האוצר ומתנהל כמשרד אוצר ובא משרד התיירות ומתנהל כמשרד התיירות. בסוף אין מישהו שהוא כתובת לאזרח.

לא. את זה גמרנו. בדיון הקודם אמרנו שהרי לא על כל מלון תשים גורם מתכלל.

נכון.

אמרנו שהיכן שיש גוש של מלונות כמו ים המלח, אילת, טבריה, שם יוקם צוות ממשלתי שיכיל את כל המשרדים והוא יטפל בבעיות.

אני אסביר לך. בסוף האזרח או המועצה המקומית או המועצה האזורית או העירייה, אין לה כתובת אחת שהיא אחראית. זה יוצר המון בעיות.

הצוות הממשלתי זה טוב?

מישהו צריך להיות הקודקוד בצוות הממשלתי הזה.

בוודאי.

לא עדיף לחזק את הרשות המקומית במקום שיש הרבה אנשים?

אנחנו עובדים כך כבר חודש.

יש כאן מישהו מאילת?

יש כאן מישהו מים המלח.

צריך לחזק את הרשות המקומית.

יש לי בקשה אחת כי אני יוצא ולא אהיה בדיון. בסוף הדיון הזה צריך להיות ברור דבר אחד והוא מי המפקד. אני שירתי בחיל הים, הייתי מפקד דבור. כשהיה מגיע מפקד חיל הים להפליג איתנו, הוא לא הופך להיות מפקד הספינה. לכולם ברור והחיילים יודעים מי מפקד הספינה.

ברור. אין ויכוח בינינו.

יש לך את משרד ראש הממשלה, יש לך את פיקוד העורף, יש לך את רח"ל, יש לך מינהלת תקומה, יש לך את משרד התיירות, יש לך את הרשות המקומית ובסוף כולם אחראים על מה שהם אחראים ואף אחד לא יודע מי הכתובת.

לא. בסופו של עניין – לא יודע אם בדיון הזה - הנושא הזה ייפתר ויסתיים. אין לך מה לדאוג.

זו הבקשה שלי, שתהיה כתובת אחת.

גם אני הצטרפתי לבקשה לדיון מהיר.

אם אפשר להעיר. נמצא כאן ראש מועצה. אני הייתי אצלו. בוא נקשיב להם לפני שאנחנו מדברים.

נשמע אותם. אל תדאג. ידברו חברי הכנסת ואחר כך הם ידברו.

אני בדיוק רוצה להתמקד בזה. יש את הצעד הטכני שהוא מהותי במובן של גורם מתכלל שאני לגמרי מסכימה עם מה שנאמר כאן אבל יש לזה גם השלכות מאוד משמעותיות על החוסן. כולנו מדינה בטראומה אבל כדי שלא נהיה כולנו בפוסט טראומה, צריך לטפל בטראומה הזאת. הטיפול הכי משמעותי הוא חוסן וחוסן בונים על ידי החזרת האמון במערכת.

אני לגמרי מתחברת עם מה שאמרו כאן חבריי על כך שהרשות המקומית היא בסוף הכי נגישה לתושבים שלה, היא הכי יודעת מה הם צריכים, היא יכולה לתכלל.

עוד מעט ידבר ראש העיר אילת. ראש העיר אילת כאן?

נמצא ראש המועצה תמר.

ראש המועצה או ראש העיר באזור המלונות לא מכיר את התושבים שבאים מכל מיני ערים. אני לא יודע אם אפשר לתת לו להיות המתכלל של העניין.

אני רוצה לומר שיש לך את ראש המועצה, ראש רשות מקומית, לא משנה, הקולטת והנקלטת. יש לך שניים כאלה שצריך להיות שיתוף פעולה ביניהן. המדינה צריכה לתת להם סל כספי כדי שהם יוכלו לתכלל את האירוע הזה. כמובן שהם צריכים את הגורם המתכלל העליון, אל מי לפנות כשיש להם בעיות. מרב המשקל צריך להינתן לרשות המקומית הקולטת והנקלטת כי הן בידיהן מחזיקות את כל הידע על התושבים שלהן כולל מערכת הרווחה, כולל מערכת החינוך, כולל כל המערכות הנדרשות כדי להחזיר לקהילה את היכולת שלה לחזור לחיים סדירים ונורמליים. כדי שנעשה את זה, חייבים להחזיר אותם. אי אפשר כל הזמן להיות במלונות ולעשות את הדברים כאילו הכול בסדר. הכול לא בסדר.

המתווה שנותן להם אפשרות אישית, לדעתי הוא מתווה נכון אבל עדיין מי שצריך להחזיק את זה, בעיניי אלה לגמרי המועצות המקומיות והרשויות המקומיות עם עזרה מסיבית מטעם המדינה, גם כספית וגם גורם מתכלל שאליו הן יוכלו להתקשר כשיש בעיות ולא כל אחד ישלח אותן למקום אחר.

אני לא מסכים איתכם בעניין הזה, אבל אנחנו נדבר. אמרתי מה הבעיה. במלונות ים המלח יכולים להיות מפונים מ-20 רשויות. לכן אנחנו מדברים על גורם ממשלתי, צוות שכולם יפנו אליו והוא יתכלל את זה מול המועצה המקומית.

אני לא מסכימה איתך.

זה מה שאמרתי.

זה מול המלון. לא ניכנס לזה.

אני רוצה להסב את תשומת לבנו שעוד יכולים להיות מפונים. גם בהליך הפינוי אין גורם מתכלל. יש את משרד התיירות שמפנה לחברה, יש את פס"ח, יש את רח"ל, יש את פקע"ר, ואחד מכדרר לידי השני.

אני אומרת לכם שתחשבו לא על התושבים שעולים לרכב ונוסעים אלא תחשבו על אלה שזקוקים לעזרה. הם אבודים כי הם צריכים גם לחפש מישהו שיסיע אותם, הרבה פעמים הסעה נגישה, ואין להם את זה.

אם הם כבר פונו, אדוני היושב ראש אני חלוקה עליך. אני חושבת שראש הרשות שהוא הקולט, הוא צריך להיות עם איש קשר מכל משרד בממשלה שישב אצלו כל בוקר. הייתי השבוע אצל ראש מועצת תמר שהראה לי איך הוא עבד וזה עובד מדהים. זה לא מושלם כי יש קשיים למשרדים אבל זה עובד. באים אליו כל בוקר לישיבה עם הנציגים של הקיבוצים וזה עובד.

פותחים אצלם בית ספר עם 15 כיתות.

צריך להיות גורם מתכלל גם בפינוי וגם בקליטה. אני אומרת לך שמשרדים ממשלתיים עובדים, זה לא שהם לא עובדים, אבל התכלול לא קיים ואז לא נראה תוצאות.

תבחיני בין התכלול לבין הטיפול במפונים.

עם הטיפול אין בעיה. כל משרד נותן את הטיפול כשלעצמו.

איך, אם אין צוות שעובד על זה?

מה זאת אומרת? הטיפול עובד.

היום משרד החינוך קרא למורים לעבור לאילת עם תשלום. המשרדים כן עובדים. אני מסכימה, הם לגמרי עובדים.

אני רוצה לומר מילה אחת אדוני היושב ראש. דבר ראשון, אני רוצה להודות לרב פינדרוס ולכל החברים שפנו לדיון החשוב הזה. חצי מהדיונים שיש לנו כאן, אם זה בנושא החקלאות, לגבי אנשים שנמצאים באילת ואיך הם יעבדו, בסוף, כשלא היה גורם מתכלל, ולצערנו הרב זה הפתיע אותנו ואף אחד לא יודע מאיפה זה בא לו ומובן שבהתחלה היו כשלים, אבל בסוף – כמו שאמרה כאן קודם חברת הכנסת קארין אלהרר – אנחנו לא יודעים מה יהיה הלאה. יש סיכוי שעוד יהיו הרבה מפונים נוספים, לצערנו, ונקווה שלא.

יכול להיות שיהיו. נכון. אם תהיה התפתחות עם החיזבאללה, יהיו.

צריך שיהיה גורם שמתכלל את הכול כי בסוף היום זה לחשוב על מקומות עבודה וכולי. בסוף, אם אנחנו לא יהיה מישהו שבצורה מסודרת יתכלל את זה, אנחנו באמת פוגעים בכלכלה וכמו שהזכירו כאן פוגעים בחוסן. אני אומר שצריך ללמוד דווקא מהקורונה. הזכיר כאן פינדרוס את עיריית ירושלים כדוגמה. כל בוקר ישב חמ"ל, היה את הנושא הזה של פיקוד העורף אבל בסוף ישבו במקום אחד והיה אחד שמתכלל את הכול. כשאין את זה, לא נגיע לשום דבר. לצערי הרב נמצאים בו ומסתובבים ופוגשים הרבה אנשים שלא יודעים מה, מי, למה וכמה וזה פוגע בחוסן האמיתי של מדינת ישראל.

אני רוצה להוסיף שני דברים על הדברים שנאמרו. הדבר הראשון הוא בהקשר לקיבוצים. חשוב לי להגיד שהתנועה הקיבוצית עד עכשיו עשתה עבודה מאוד מאוד יפה בתכלול שלהם. זאת אומרת, הם מהווים מרכז ידע מאוד רציני ולא משנה מי יהיה הגורם המתכלל, הוא צריך גם לדעת מול מי לעבוד. אסור לו להתעלם ממרכזי הידע שיש לנו גם בקיבוצים אבל גם ברשויות המקומיות. הידע הוא אצלם והם יודעים הכי טוב. הייתי באילת ואתמול הייתי בדיון על אילת בוועדה לקידום הנגב והגליל ואומר ראש העיר, ובצדק, שהידע אצלם והם יודעים הכי טוב לגבי מה שקורה בעיר שלהם. הוא יודע מה הצרכים, מה חסר לו, מה הוא צריך וכולי. צריך לדעת גם מול מי לעבוד.

אם כן, לא לשכוח את התנועות האזרחיות שריכזו את זה עד עכשיו ויש להן את הידע הכי טוב בעולם והם יודעים מה אנשיהם צריכים, וגם לעבוד מול נקודת הקצה שמכיר את התושבים שלו ויודע את הצרכים הכי טוב. כשהיה המעבר למשרד התיירות, אותו יום חמישי, אז היה הבלגן של המעבר למשרד התיירות, הם רצו פתאום להתחיל את הכול מאפס אבל באו הרשויות המקומיות ואמרו שהן יודעות הכול כי עד אז הן עשו הכול ולכן למה לוקחים להן את זה.

אדוני היושב ראש, הגדרת צוות משימה והוא הלך ועשה מספר דברים. הצוות כלל את מירב כהן, קטי שטרית, יצחק פינדרוס ואלון שוסטר. עשינו ב-זום מפגש עם השלטון האזורי כדי להבין מה הצרכים ומה הפערים. לאחר מכן אתמול ביצענו סיור בחמ"ל משרד התיירות בנוכחות שר התיירות חיים כץ.

אני אחלק את ההתייחסות שלי לשני חלקים, חלק אחד לשימור וחלק אחד לשיפור. ברמת השימור, הכניסה של משרד התיירות עשתה טוב לאירוע. הם הכניסו סדר בהליך שהיה מאוד כאוטי בתחילתו. יש כבר מספר פיילוטים שאמורים למצוא פתרונות גם לנושא הכביסה והצרכים של המפונים בתוך המלונות באמצעות איזשהו שובר או כרטיס שיינתן לכל משפחה. יש ניסיונות למצוא פתרונות מותאמים להסדרי החניה בכל המלונות. בהקשר הזה הם עושים עבודה חשובה ואנחנו נמצאים בקשר איתם. צריך לוודא בהקשר הזה שהקשר שבין הקהילות והשלטון האזורי למול חמ"ל משרד התיירות מתהדק כי מבוצעים שם כל הזמן שינויים והידוקים.

התחיל פינוי עצמי והמימון שלו הוא של 200 שקלים למבוגר ו-100 שקלים לילד. השבוע זה נכנס ולהבנתי אנשים כבר מתחילים להשתמש בזה. צריך רק לוודא, כמו שנאמר כאן בהתחלה, שהרשויות שאמורות לתת מעטפת לאותם תחומים שלא נמצאים ברשות שלהם, הם הולכים לרשות אחרת, מכירים אותם ומקבלים מענה מותאם היכן שהם בוחרים להתיישב. את זה צריך לוודא.

לגבי השיפור, יש עוד כמה נקודות שחייבים להתייחס אליהן. נכון להיום אין למדינת ישראל, אין לאף אחד במדינה, מושג לגבי מי פונה ולאן.

הבנתי שצריכים לעשות רישום.

נכון.

יש טפסים.

לא. מדברים על מי שפונה.

מה זה טפסים? אתה מתפנה עצמאית.

מדובר על מי שפונה אבל לא יודעים לאן הוא פונה.

אני אומר שלמדינת ישראל אין היום מושג מי פונה, לאן פונה, לפי שם, לפי חדר מלון, היכן הוא נמצא.

יודעים כי יש מספרי זהות של מי שמשלמים לו.

לא נכון.

לא יודעים.

יש כאלה שהתפנו עצמאית.

ואז מי משלם להם? ברור שיודעים.

פילנתרופיה משלמת להם.

צריך לאסוף אתה מידע הזה. זה כן.

זה לא נכון.

לאף גורם במדינה אין היום רשימה של מי מפונה ולאן הוא פונה. אני יודע שכרגע אוספים את המידע הזה. זה אמנם קורה באיחור אבל אוספים אותו. אני מבקש שברגע שיש את המידע הזה, לשתף אותו עם כל הגורמים, ודאי עם הקהילות והמועצות האזוריות שגם להן אין מושג ברמת פירוט נדרשת היכן התושבים שלהן נמצאים.

דבר שני, וכאן אני מסכים מאוד עם חברתי חברת הכנסת קארין אלהרר.

אפשר להתייחס לנושא של הרישום של המפונים? בוודאי שיש רישום של המפונים במלונות.

תתייחסי אחר כך. אל תדאגו, כולם יקבלו זכות דיבור.

הדיון הוא לגבי מה שקורה עכשיו.

יש אנשים שמפנים את עצמם.

אני דיברתי עם ראשי המועצות האזוריות ולחלקן אין מושג היכן התושבים שלהן. למשרד התיירות אין עדיין רשימה מסודרת. אם למישהו יש מושג היכן כל אדם נמצא, להיכן הוא פונה ומה הצרכים שלו – אני מאוד מאוד אשמח לדעת כי זה ה-א'-ב' של דאגה לתושבים.

הבנתי שהם מטפלים בזה.

אני מסכים עם חברת הכנסת קארין אלהרר. אין גורם מתכלל ומפקד בכל מקום אליו יודעים לפנות, שמרכז את כל הטיפול של כל משרדי הממשלה אל מול התושבים. אני חושב, כמו חברתי, שזה צריך להיות גורם מהרשות המקומית המתפנה או הקולטת.

אם אני מבינה נכון, אתה מתכוון שלתושבים יהיה מוקד 106 לצורך העניין. אלה שישבו במועצה, הם צריכים את הגורם המתכלל שלהם כי אחרת לא יהיו להם תשובות. לא כולם יפנו עכשיו לגורם המתכלל הממשלתי אלא יש את העירייה.

בסוף, כשיש שגורם מתכלל, הכול מגיע אליו.

זה מה שאני אומרת אבל צריך היררכיה. כלומר, האזרח לא צריך ללמוד על מוקד חדש.

מישהו מהקיבוץ שיודע לנהל את הקהילה שלו. העירייה פחות יודעת לנהל את הקהילה שלו.

קהילה זה חוסן. אנחנו צריכים לבנות קהילה.

התפיסה הזו – מיכל, לשאלתך – כולנו מסכימים לה ואני חושב שצריך גורם אחד, לא כמו הדף שהופץ לראשונה עם 86 מספרי טלפון. צריך גורם אחד שאליו בן אדם פונה והגורם עצמו פונה מול כל הגורמים של הממשלה והוא דואג להשיג תשובות. כרגע אין את הגורם הזה.

להבנתי לא כל המלונות קיבלו מימון. צריך לוודא מול משרד התיירות ומול התאחדות המלונות שכל בתי המלון קיבלו מימון.

אמר שר התיירות שהוא העביר מקדמה בלי לבדוק, זאת אומרת, לקבל את הרשימות, בסך של 80 ומשהו מיליון שקלים.

להבנתי לא כולם קיבלו.

משרדים אחרים דורשים צילומים של תעודות זהות וכולי. הנושא הזה בטיפול.

נקודה נוספת לשיפור, נוקדה אחרונה, נוגעת לאנשים עם צרכים מיוחדים. צריך לשים דגש מיוחד ותשומת לב מיוחדת לאנשים עם צרכים מיוחדים שנמצאים במלונות. כמעט בכל המלונות, אם לא בכולם, יש נציגים של משרד הרווחה אבל לא כולם מוכשרים ספציפית למנעד מוגבלויות.

אגב, גם אין חדרים נגישים.

יש פער גם בחדרים נגישים. לכן יש חשיבות מיוחדת לתת תשומת לב מיוחדת הזאת כי יכול להיות שצריך לתגבר את צוות הסיוע לאותם אנשים עם צרכים מיוחדים.

ארגון נגישות ישראל, שעושה עבודת קודש בימים רגילים ובמיוחד בימים אלה, הקדיש את כל המשאבים שלו לטובת סיוע למפונים עם צרכים מיוחדים. הנציגה שלהם ענת אריאל זכאי נמצאת ב-זום ואני מבקש לאפשר לה לומר כמה מילים. היא גם הייתה בדיון הקודם ולא התאפשר לה.

כולם ידברו.

יושב כאן מאיר כהן שר הרווחה לשעבר. זה סופר חשוב לתת את הדגש לאנשים עם צרכים מיוחדים. כרגע חלק מהאוכלוסייה הזאת נופל בין הכיסאות.

תודה, יוראי.

אדוני, הדבר הכי מדאיג את המפונים זה חוסר הוודאות והעמימות לגבי העתיד. הטענה שצריך גורם מתכלל, הגורם המתכלל הזה יסייע גם לרשויות הקולטות, גם לרשויות המפנות, גם לתושבים, גם לקהילות וגם לקיבוצים כי בעצם גם הרשות הקולטת שאמונה על המוניציפאלי קצר המועד, היא לא מטפלת למשל בשיקום, בבינוי, במה יהיה בעוד חודש, אם הם יעברו למחנה קבע או לא יעברו למחנה קבע. כנ"ל לגבי הרשות המפנה. היא מטפלת בהרבה מאוד דברים. חייב להיות גורם אחד שיתכלל לא רק עבור המפונים אלא גם עבור הרשויות שמטפלות, הקולטת והמפנה. לכן החשיבות היא שתהיה כתובת אחת שתמיין את הצרכים.

יוראי תיאר בהרחבה את כל הדברים שאנחנו ראינו בשטח. במבחן התוצאה, כשאתה מדבר עם מפונים, הם אומרים שאנחנו לא יודעים למי לפנות. כשזה קשור לבית ספר או למעון או לגן או למשחקייה, כמובן הרשות המקומית הקולטת מטפלת, אבל יש הרבה מאוד עמימות, הרבה חוסר ודאות, הרבה חשש מהעתיד לבוא וזאת לא רק הרשות המקבלת ולא רק הרשות הקולטת אלא זה איזשהו תכלול ארוך טווח, ועכשיו מי מטפל בהריסות, בפינוי הציוד מהבתים, במחנה הזמני, בתעסוקה. לכן חייב להיות מישהו שגם הרשות הקולטת או המפנה תוכל לפנות אליו, גם המתפנים יוכלו לפנות וגם מנהל המלון יוכל לפנות. באמת יש בוקה ומבולקה ולא יודעים מי באמת מטפל במה. תודה.

תודה היושב ראש. כנראה אני האחרונה להתייחס.

לא. יש עוד.

אני הצטרפתי להצעה הזו. ההצעה הזו הוגשה כבר לפני כשבועיים אבל היה כאוס מטורף. אני חייבת לומר שבינתיים מתחילים לראות ניצנים. זה לא שלם וזה רחוק מלהיות שלם אבל בהחלט אפשר לראות ניצנים בנושא של החינוך, בנושא של הפינוי וכולי. עם זאת רציתי לשים דגש על נושא אנשים עם צרכים מיוחדים כי יש מלונות לא נגישים. גם נושא התזונה. גם מי שמתכלל צריך לדעת שנמצא באותה קבוצה מישהו שמבין איך להתייחס, בין בהנגשה, בין בניידות, להוציא אותם מהמלון וכדומה. אלה דברים עליהם אנחנו חייבים לשים דגש.

כתושבת שדרות אני יכולה לומר שראש העיר ועיריית שדרות עושים עבודה טובה מאוד והלוואי שעבודה זו תוכל לשמש פיילוט. לדעתי נוגעים בכל. אין צרכים אלא בעירייה יש חבורה מאוד מאוד גדולה, לא רק ראש העיר, ואתה יכול לפנות ולקבל מענה בכל וקיבל מענה עוד לפני שמשרד החינוך התערב, גם בנושא הפינוי וגם בנושא הניידות. אני חושבת שזה נכון כן לתת לראשי הערים כי ראשי הערים מכירים מקרוב. לכן צריך לשחרר ולאפשר להם. אני לפחות יכולה לומר לך מהמבט שלי כתושבת שדרות – ואני פוגשת המון אנשים משדרות – שכולם מודים וכולם מרוצים ומסודרים. לעומת זאת פגשתי גם אזרחים מאשקלון שאצלם לא הייתה לנו שום כתובת אליה ניתן היה לפנות. לכן חייבים להחליט מי עושה ואיך עושה.

אני רוצה לתקן לגבי תושבי אשקלון. הבעיה הגדולה היא שחלקם מפונים, זכאים, וחלקם לא. כאן מתחיל ויכוח גדול.

אני רוצה להוסיף לדיון את הדברים הבאים. להערכתי אנחנו לא מספיק סומכים על ראשי הערים. אנחנו פשוט לא סומכים עליהם ומתחילים לבלבל להם את המוח. כדאי שלישיבה כזאת יגיע חיים ביבס עם הנציגות של הנהלת השלטון המקומי.

חד משמעית. למה הוא לא הוזמן?

אני מכבד את כל הנציגים של השלטון המקומי אבל לישיבה כזאת רצוי שיהיה כאן היושב ראש כי אני חושב שיש לו מה לומר.

אגב, לגבי התשלום לאנשים שלא הולכים לבתי מלון - היה לי חלק בהחלטה הזאת - אבל כאשר יישמו את ההחלטה, יישמו אותה בלי הדבר החשוב ביותר. בהחלטה היה עוד תקציב לרשות הקולטת. אם למשל הבן שלי החליט שהוא עוזב עצמאית ובא למודיעין, כדי לקלוט את הילדים שלו הרשות צריכה לקבל שיפוי עבור המשפחה. את זה הם פשוט השמיטו.

זה לא עניין של הביטוח הלאומי.

לא. תעזבו את הביטוח הלאומי. אם 100 תלמידים באים לרשות, זאת תוספת. צריכים אנשי מקצוע שיטפלו בהם, צריכים לשלב אותם וצריכים לתת שיפוי לרשויות.

הדבר השני. אם חס ושלום תיפתח הרעה מהצפון, אנחנו לא נשב כאן ונדבר על הלוקסוס הזה של העברת חבר'ה לבתי מלון כי אין בתי מלון. הם יעברו לבתי ספר. הוכשרו בתי ספר לקלוט את האנשים האלה. לכן, עם כל הרצון שלנו להיות הכי מדויקים, אנחנו צריכים לזכור שזאת מלחמה ומפנים אנשים. ייאמר לזכות בתי המלון שבשגרה יש להם 10 חדרים לאנשים עם מוגבלויות אבל מגיעים 20, 30 אנשים. תנו להם לאלתר. אל תפריעו להם. כלומר, הטיעונים האלה שאני שומע, שבית מלון לא מאפשר לנו וכולי, אני אומר לכם שבכל בתי המלון, בעשרות בתי מלון – ביקרתי בבתי מלון - גם בים המלח, אלמלא ראש המועצה ואלמלא מנהלי המלונות שאלתרו יש מאין, זה לא היה. כשאנחנו דיברנו על מערכת החינוך, אני כבר הגעתי למלון דיוויד והיו שם כיתות לימוד.

תן מילה על המועצה האזורית הכי מושמצת.

אני פעם הייתי זה שמשמיץ אותה.

כן. אתה.

לקחתי להם חצי מהתקציב, למסכנים האלה. אבל לא, מה ששלהם – שלהם. אם ניר היה אז, לא הייתי רב איתו. אני הייתי אצל ניר. הוכשרו שטחים, הוקם בית ספר, כל בוקר יש ישיבה בהשתתפות כל הגורמים המתכללים. אבל הייתי במקומות אחרים ולצערי הגדול, לא בגלל שראשי הרשויות לא הסכימו אלא בגלל שהגיעה אליה אוכלוסייה עם אינטגרציה מאוד גדולה, בגלל שהרשויות ששלחו לא בדיוק שלחו עם רשימות כמו שעשתה שדרות.

אני מציע שאתה אדוני היושב ראש תיפגש לבד, בלי חברי הכנסת, עם ראשי הרשויות הקולטות. תקרא לכל החבר'ה שישבו ותקשיב להם. תקשיב להם כי הרעיונות יבואו מהם הרבה יותר טוב מאשר מאיתנו. מי שלא היה ראש עיר לא יודע על מה מדברים.

הרשויות הקולטות.

הקולטות. לקרוא לראשי הערים הקולטות ולשבת איתם עם הצוות המתכלל שמינית. תקשיבו להם. הם ייתנו לכם את הפתרונות. אחרי שהם נתנו את הפתרונות, אנחנו נצטרך לפנות למשרדי הממשלה. אני לא רוצה לשמוע מילה רעה על משרד הרווחה ולא בגלל שהייתי שר הרווחה אלא אני מצדיע לחבר'ה האלה. השר מתפקד יפה מאוד והאנשים שלו מתפקדים.

ועוד הרבה משרדים עובדים טוב.

אתם צודקים שכל משרד עובד טוב אבל חסר מישהו. את זה צריך לעשות ראשי הרשויות.

תסלחו לי ראשי הרשויות שאני שם על הכתפיים שלכם על הכול אבל זאת שעת הפקודה שלכם. זה לא רק לטפל בתושבים שלכם אלא זה לטפל במדינה הזאת. אתם הזרוע הביצועית הטובה ביותר. קרא להם, שב איתם, שב עם ביבס. על כל מי שמפונה הם צריכים לקבל שיפוי והם לא מבקשים סכומים גדולים, אבל כן, אם יש לי ארבע עובדות סוציאליות במועצה ואני צריך לטפל ב-1,000 אנשים, אני צריך עוד עובדות סוציאליות ואני צריך מורים.

אתה יודע כמה מועצות אזוריות קולטות? אתם יודעים כמה יש מתוך ה-54? יש 25 מועצות אזוריות שקולטות מפונים. מדובר על כמעט 60,000 אנשים. מועצות שנמצאות בתוך המרחב.

אתה מדבר על המועצות האזוריות.

כולל ערים. כולל נתניה.

לא. אני מדבר על 25 מועצות אזוריות שקולטות תושבים שמונים כ-54,000.

קולטות במלונות?

קולטות מפונים.

אלה משפחות, פרטיים, קיבוצים? תפרט. הוא מבקש ממך פירוט.

אין לי כאן את הפילוח המלא.

בואו נסיים עם חברי הכנסת ואחר כך נעבור אליכם.

גם אני הייתי באילת ואני חושב שהרשות המקומית צריכה לקחת את היוזמה. לא שאני דוחה מה שאמר יוראי אבל אני אומר שיש מידע על המפונים. כל בית מלון יודע בדיוק מי נמצא אצלו ולכן צריך לקחת את המידע מכם, מהמלונות, ולנסות לאחד אותם באיזושהי רשימה.

אני מבקש מהמועצות שהתפנו, שתהיו יותר בקשב עם אלה שקולטות. הרבה פעמים, למשל ראש עיריית אילת, הוא לא רק צריך סיוע מהמדינה – אני חושב, דוד, שכאן אתה יכול לעזור לו – אלא הוא גם צריך סיוע מהמועצות מהן באו האנשים. הוא צריך לדעת את המידע.

דיברו כאן על הרבה משרדים. לדעתי האישית זה מתנקז למספר משרדים מצומצם. ברשימה מאוד מצומצמת. יש את משרד הביטחון שמטפל בכל מה שקשור לנפגעים, לתשלומים, לחטופים וכאן אין בעיה. יש את משרד החינוך ואת משרד הרווחה. לדעתי כרגע אלה שלושת הגורמים העיקריים. אנחנו לא מדברים על חזרתם לעבודה ולכן למשרד הכלכלה אין מה לעשות. אתה לא תביא אנשים מאילת לעבודה באזור עוטף עזה. לכן אני חושב שיש שלושה משרדים עיקריים וכל אחד מהם צריך לקבוע פרויקטור אחד.

שכחת את משרד התיירות שמנהל את הפינוי.

אנחנו אחרי הדיון על משרד התיירות. בתיירות דנו כבר אתמול. התיירות זה סיפור אחר. צריך גם לתת את השיפוי לכל המלונות. כל בית מלון גם יודע לארגן מכונות כביסה ויודע לחלק את אבקת הכביסה. תאמינו לי, כדי שזה יעבוד טוב המדינה לא צריכה להפריע. ברגע שהמדינה מתערבת, זה הרבה יותר גרוע מאשר לא להפריע. אני מדבר על הדברים הגלובליים. הבעיות העיקריות הן חינוך לילדים והרווחה כי אנשים צריכים לקבל סיוע - סיוע נפשי, סיוע של עובדים סוציאליים - וחינוך. אלה שני הדברים העיקריים ואחר כך את כל התשלומים כאשר מטפלים גם דרך ביטוח לאומי. לא צריך כאן להרחיב את הרשימה ל-30 משרדים. אדוני היושב ראש, אולי תיתן לכמה שרים שהתבטאו ופגעו בהסברה, אולי תקים משרד לפינוי ההמוני, שיהיה השר לפינוי המוני, ולפחות יעשו משהו יעיל ולא ידברו סתם בתקשורת.

לא נעשה פוליטיקה עכשיו.

זאת לא פוליטיקה. זאת מציאות. דיברו על כך שיש כמה משרדים מיותרים. תקימו משרד לפינוי המוני.

דיברו קודם על שימור וכאן אני מבקש לשמור על הרוח יוצאת הדופן שבאה לידי ביטוי גם בעשייה הזאת של המשך ההתגייסות, תחושת אחריות, שליחות. רוח זו צפויה להתכרסם ככל שהשבועות יתארכו אבל הרשויות השונות עושות זאת.

אתמול נחשפתי לדבר שלא הכרתי ועד רגע זה נדמה לי שזה לא הונח כאן על השולחן. אני מבקש לשים לב שכאשר מדובר על תכלול, יש לפחות שלוש רשויות שרואות את עצמן מתכללות: משרד ראש הממשלה שהקים מערך בראשות ניקול שהיא סמנכ"לית בכירה, רח"ל שעוסקת בסוגייה הזאת ופיקוד העורף עם משל"ט ינאי. כל מועצה מפנה וכל מועצה קולטת. יש להם חמ"ל והערכות מצב והם רואים את עצמם כמתכללים. התנועות הקיבוציות רואות את עצמן כזרוע ביצוע ממשי. כל זה לשוטף ואני עוד לא מדבר על תקומה שהיא כמובן לטווחים הבינוניים והארוכים.

מזה נובע שהציפייה של אבא אחד גדול, גורם מתכלל אחד שיפתור את כל העניין, הוא לא לעניין. אני למדתי בחיי שמתחילים להתארך שצריך לתת לכל אחד את היתרון היחסי והשאלה מי מתכלל, התשובה נגזרת מהשאלה מה אתה רוצה לתכלל. בשאלה מי מנהל את המלונות, אני מתקרב למה שנאמר כאן ואומר שיש המון גורמים שעוסקים בכך ואת העיקריים בהם מניתי. אני חושב שראש עיר קולט הוא זה שתלוי האפיון המיוחד של הקהילה, כלומר, מה עוצמת החוסן, היכולת הארגונית של אותה קהילה והגורמים המלווים האחרים, הוא זה שבסופו של דבר צריך לראות את האיזון בין כלל הגורמים.

במלונות יש שלושה-ארבעה נציגים של פיקוד העורף שיושבים שם ועושים דברים. לתנועות הקיבוציות יש קשר, לרשויות השולחות בוודאי שיש להן קשר, למשרדים השונים יש נציגויות, אבל אני חושב שהרשות הקולטת היא מאוד מאוד חשובה.

יש נושא שאני רוצה שנחדד אותו והוא לגבי המפונים. התחיל חבר הכנסת כהן ואמר שמי שלא נמצא במלון, הוא לא בהכרח זכאי או לא בהכרח יקבל את הטיפולים כמו חינוך, רווחה, קשר ישיר לביטוח לאומי, בריאות, עבודה, כלכלה, עסקים, מס רכוש. הגורם היחיד שעכשיו מתחיל לעסוק זה הניסיון הממשלתי להגיע לכל אחד ואחד. זה צריך להיות ברור. הרשויות הקולטות צריכות לקבל שיפוי כדי לאפשר גם למי שנמצא מחוץ למלונות לקבל את הדברים האלה.

נושא נוסף. יש נושאים שוטפים שחייבים לתת להם טיפול. כולנו קיבלנו את הפנייה של כפר עזה בשפיים. אנשים מגיעים לשם ואין להם את היכולת להיקלט.

נושא אחרון, האופטימיזציה. זה נוגע לתפר בין הטווח הקצר הזה לטווח הבינוני והארוך. אם קיבוץ ברשויות האדומות אליבא דתקומה רוצה להתקבץ כדי להכשיר את עצמו לקראת השנתיים הקשות הבאות, צריך – כנראה בעיקר משרד התיירות – לייצר מצב שיש לו אפשרות להתכנס ביחד.

לפני משרד התיירות, ראש המועצה האזורית תמר.

תמר ים המלח. אני שמח - לא שמח – אבל אני רואה שהמילה תכלול החליפה את המילה אקספונציונאלי. אתם זוכרים שפעם כל דבר היה אקספונציונאלי? עכשיו כל דבר הוא תכלול.

אתם ב-דיליי של חודש. זה נשמע כאילו אתם מדברים על האירוע הבא. אני חושב שיבגני סובה אמר כאן את המשפט הכי נכון.

רגע. יש לך טעות. חברי הכנסת, הדיון שלהם הוא דיון של פיקוח על הממשלה. אנחנו לא ב-דיליי. אם מישהו ב-דיליי, אלה לא אנחנו. אבל לא משנה. דבר. לכן אנחנו יכולים לדון רק אחרי שראינו מה נעשה.

כדי לראות מה נעשה, צריך להגיע - כמו שעושה חלק גדול מהאנשים כאן – לשטח. אז יראו ויבינו מה נעשה.

כולנו יורדים לשטח. אתה יודע את זה.

אמרתי.

אתה רוצה להתייחס עניינית או עכשיו באת לוועדת ביקורת? תתייחס עניינית.

להתייחס עניינית? אין לי מה להתייחס. תודה.

תודה רבה. אין שום בעיה. משרד התיירות.

ניר, חבל. אנחנו מאוד מכבדים אותך. באמת. בוא תגיד את הדברים שלך.

ומעריכים.

אני אתייחס עניינית.

אם הוא לא רוצה להתייחס, לא צריך. לא חייב. משרד התיירות. התייחסות של ראשי המועצות, אתם לא אלוהים, אתה יודע. אתם חלק ממערכת.

משרד התיירות. אני רוצה להעמיד מספרים על דיוקם. יש 130,000 מפונים ויש 60,000 זכאי פינוי באשקלון. הם לא התפנו אבל יש להם את הזכויות במענקים. במלונות, נכון לאתמול, היו 95,000 מפונים, אלה שהמדינה החליטה לפנות אותם, ו-35,000 התפנו לקהילה. מאתמול להיום, בזכות המענקים, אנחנו רואים ירידה של 5,000 אנשים ואנחנו רואים כבר 55,000 אנשים – שהם לא משפחות אלא כל המשפחה ביחד – שפנו לביטוח לאומי.

את המלונות עזבו 5,000 אנשים?

בגלל המענק.

מאתמול להיום, מהדוח של אתמול בבוקר לדוח של הבוקר, יש 5,000 אנשים שכבר עזבו.

אגב, זה אומר שאתם שולטים בדיוק על המספרים וגם כנראה על השמות.

אני אגיע גם לשמות. בעוד יומיים-שלושה אנחנו נשלוט גם בשמות.

אתה רוצה להגיד שמענק מאפשר לבן אדם להתפנות מבית מלון ולחזור לביתו או שהוא עובר למקום אחר?

או לשכור דירה. לא לחזור לביתו. הוא לא יכול לחזור לביתו כי הוא פונה.

האנשים שהתפנו מאשקלון, אתה רואה שהם חזרו לאשקלון או שהם שוכרים דירה במקום אחר?

מאשקלון לא התפנו. בסך הכול התפנו 3,000, 4,000 תושבים מאשקלון, בעיקר רווחה. אנחנו מטפלים בזה מול נגישות ישראל. עדיין יש 50 וכמה אלף שהם זכאים והעירייה קיבלה שיפוי לשלם להם. יושב כאן סגן החשב הכללי והוא יכול להסביר את זה יותר טוב ממני.

אני רוצה לחדד. הפיצוי הזה, אנחנו לא קוראים לו פיצוי. זה מענק פינוי ורק מי שמתפנה ומצהיר שהוא התפנה יקבל את הכסף הזה. אנחנו לא בודקים אף אחד בבית שלו, אבל המענק מגיע רק למי שהתפנה.

חשוב להגיד שזה גם רטרואקטיבית. זאת אומרת, אדם שבחר להתפנות עצמאית זכאי לקבל את הכספים האלה מה-7 באוקטובר.

נכון.

צוין שאנחנו נעזרים בחברה. שר התיירות חיים כץ לקח את הפרויקט עליו כדי לחסוך את הנושא של תיווך החברות ואנחנו מטפלים ישירות יחד עם התאחדות המלונות שהיא איתנו כתף אל כתף.

מה לגבי התשלומים? אתמול אמר לי השר שהעברתם מקדמה ראשונית של 80 ומשהו מיליון שקלים.

אני יכול לחדד בעניין. אני החשב של משרד התיירות. אנחנו ביקשנו מהמלונות לדווח לנו על האנשים שנמצאים במלונות. כל מלון שמדווח, בלי לבדוק כרגע בפרטי הפרטים, אנחנו מעבירים מקדמה בשיעור של 25 אחוזים מהתקופה מה-25 באוקטובר עד ה-22 בנובמבר, שזה כרגע המועד האחרון שהחליט עליו הממשלה שהפינויים בתוקף.

כבר העברתם.

כן. אני תכף אסביר למי אנחנו העברנו ולמי עוד נעביר. אנחנו מעבירים למי שמעביר את הדוח אלינו. כרגע העבירו כ-220 מלונות שקיבלו 82 מיליון שקלים נכון להיום בבוקר. אלה סכומים לכ-30,000 מפונים. קצת פחות, 28,000 מפונים.

זה מה שהמשרד צריך להעביר.

זה מה שכבר שילמנו.

אתם מעבירים את כל התשלומים?

נכון להיום אני מעביר את כל התשלומים. היום אנחנו מעריכים שנשלם, אני מקווה, לעוד סדר גודל של 70-60 מלונות. השלב הבא הוא לקלוט את כל הנתונים למערכת אחת שאנחנו אמורים לקבל אותה ביום חמישי ולעשות קובץ אחד שיכיל את כל האנשים.

למה 25 אחוזים? למה לא 50 אחוזים?

זה מה שכרגע הוחלט.

המלונות האלה עושים שירות מצוין למדינה.

אנחנו מעבירים כרגע 25 אחוזים מקדמה.

צריך לתת להם. הם צריכים את הכסף.

חבר הכנסת כהן, אני רוצה להסביר את זה.

הם רוצים שהעסקים גם יממנו את הממשלה. אתה יודע איך זה עובד. הרשויות, העסקים, הכול על חשבוננו.

אתה עכשיו מייצג את העסקים?

לא.

אז עזוב.

בסוף זה נופל על הרשויות.

מספיק עם זה. אתה מייצג את הרשויות האזוריות, נכון?

נכון.

אתה גם לא מייצג את המלונות. אז עזוב. כל אחד מעיר את ההערות שלו. מספיק עם זה. תן לו לענות.

אני רוצה להסביר את התהליך שאנחנו קבענו עם המלונות.

זה בדיעבד או מראש?

זה מראש.

אז מה עם הבדיעבד?

אנחנו משלמים 25 אחוזים מראש.

הם לא קשורים לזה. הם רק מה-25 באוקטובר. הם מה-26 באוקטובר.

חידוד. מה-25 בצורה חלקית, כל מה שהיה במשרד הפנים ומה-2 בנובמבר כל מה שהיה במשרד הביטחון שזה שדרות. זה מסובך אבל מה-2 בנובמבר משרד התיירות רואה את התמונה המלאה במטרה שהכול יהיה תחת גורם אחד.

מתי אתם מעבירים עוד כספים?

היום אנחנו נעביר שלב נוסף לכל מי שלא קיבל מקדמה.

בתשובה לשאלה של חבר הכנסת כהן. אנחנו קבענו שהמלונות יגישו אלינו פעמיים בחודש חשבונית בגין הפינויים, ב-15 וב-1 בחודש. לכן בעיניים שלי המלונות לא יממנו את התהליך. הם קיבלו מקדמה. ב-15 בנובמבר הם יגישו חשבונית בפועל עם דיווח והם יקבלו את התשלום על מה שהיה.

משרד האוצר העביר אליכם את כל הכספים שמיועדים לדברים האלה או רק חלקית?

אנחנו כרגע משלמים. כל מה שכרגע תקוע בוועדת כספים - הוראה שנתתי לגדעון היא לשלם - אנחנו לא מחכים לזה כי יש לנו מחויבות כלפי המלונות. זאת התשובה.

אבל למה האוצר לא העביר?

לא יודע. זה הכול במקביל. יש אנשים בבתי מלון ואנחנו משלמים.

זה לא האוצר. הפניות של התקציב שאנחנו אמורים לקבל נמצאות על שולחן ועדת הכספים. הן לא עברו בוועדת הכספים.

והכסף שהיה אמור לעבור ממשרד הפנים לגבי העבר, עבר?

אני לא יודע להגיד.

נמצא כאן אלי מועלם ממשרד הפנים.

בעצם היה רק תשלום אחד מ-25 באוקטובר. נכון?

נכון.

החשב, מתי אתם מתכוונים להשלים את כל התשלומים?

דוד, לא שמענו מה משרד הפנים ענה.

אבל הם משלמים עכשיו את הכול.

לא.

הם כבר היו צריכים לשלם.

מה-7 באוקטובר עד ה-25 באוקטובר, זה משרד הפנים.

והביטחון.

הם שילמו?

והם לא שילמו. אתם לא משלמים במקומם עכשיו?

לא.

אז מה הרעיון? שלמו אתם הכול ותתחשבנו. משרד האוצר עומד מלמעלה.

כבוד היושב ראש, הייתי שמח להתייחס קצת.

אפשר שמשרד הפנים יענה?

הבנתי שכולם רוצים לדבר. כולם ידברו. גם ביקשתי את הארכת הישיבה אבל קודם כל תן לנו לברר עם המשרדים את הבעיות.

אני יכול להסביר לך מה הבעיות. זה מתחיל בדיוק בנקודה הזאת.

אפשר שמשרד הפנים יענה?

יש כאן מישהו ממשרד הפנים?

כן.

תענה בבקשה.

מנהל אגף פס"ח, משרד הפנים. אנחנו טיפלנו החל מה-7 בחודש עד ה-25 בחודש בתושבי עוטף עזה בטווחים אפס עד ארבעה קילומטרים וביישובי הצפון בין ה-16 בחודש עד 25 בחודש. כבר העברנו חלק מהכספים לכל מלון שהעביר את הדיווח על פי הדרישות שלנו.

כמה זה חלק?

14 מיליון שקלים שכבר הועברו.

מתוך כמה?

מתוך 85 מיליון שקלים. סדר גודל.

תגידו, אתם רציניים?

ברשותכם, אני רוצה לענות. 36 מיליון שקלים כבר אושרו והיום ממתינים לחתימת החשב להעברת הכספים. אנחנו עדיין ממתינים למספר מלונות שעדיין לא העבירו את הנתונים. כל מלון שמעביר את הנתון מקבל מיידית את הכסף. אנחנו לא מעכבים שום דבר.

אתה טוען שהועברו 20 אחוזים מהתקציב שהיה אמור להיות מועבר.

אני אומר ש-14 מיליון שקלים כבר עברו. 36 מיליון שקלים כבר אושרו. היום החשב אמור להעביר את הכסף.

רגע. יש כאן מישהו מהאוצר?

אני סגן החשב הכללי. אני לא מאגף התקציבים. אני לא יודע לאיזה כיוון אתה רוצה לקחת אותנו.

תקראי בבקשה לאגף התקציבים. אנחנו מבקשים שתעבירו את כל הכספים שמגיעים למשרד הפנים וכולי והם יעבירו הלאה. למה אתם מחזיקים את הכסף? או שתעבירו למשרד התיירות ולא צריך את משרד הפנים.

למה כל התיאומים האלה? משרד הפנים מקבל את הכסף כדי להעביר אותו.

אם משרד התיירות יעביר במקום משרד הפנים?

עוד העברה. למה עוד העברה?

אבל זה לא עובר. אם 14 או 16 מיליון שקלים מתוך 85 מיליון שקלים עברו.

תגידי בבקשה לאגף התקציבים להגיע.

אלי, חסר לכם כסף?

הבעיה היא לא הכסף. ברגע שהמלון העביר את הנתונים, אנחנו בודקים את הנתונים ואנחנו מעבירים מיידית את הכסף. יש היום עוד 36 מיליון שקלים על פי הנתונים שאישרנו אותם כרגע, שהחשב אמור להעביר אותם.

החשב שלכם?

כן. של משרד הפנים.

איפה הפער של עוד 25 מיליון שקלים?

מלונות שעדיין לא העבירו את הנתונים כפי שנדרש להעביר. ברגע שמעבירים את הנתונים, ואני מקווה שמחר נוכל לסגור סופית מול המלונות, יקבלו כולם את הכסף.

אנחנו מבקשים שתודיע לנו מחר בכתב, לוועדת הכלכלה, אם הכסף עבר ומתי אתה מתכוון להעביר את היתרה של ה-84 מיליון שקלים.

אדוני, אתה הבלעת בדברים שלך משהו. אמרת שהם לא דיווחו כפי שנדרש. מה זה כפי שנדרש?

הדרישות שנדרשות מהמלונות להעביר הן את תפוסת החדרים ומי האנשים שהיו בפועל במלונות. בהתאם לזה אנחנו משלמים.

הם לא יכולים לשלם סתם.

אגב, כמו שאמרתי קודם, משרד הפנים טיפל רק ביישובים של אפס-ארבע דרום ואפס-שתיים צפון. כל השאר היה בחלוקה דרך משרד הביטחון והכול עבר למשרד התיירות ב-25 בחודש.

תכף נשמע את משרד הביטחון.

פקע"ר לא יודע להגיד את זה? פיקוד העורף לא יודע לתת את זה?

עד שנעלה את משרד הביטחון, נחזור לראש המועצה.

יש עוד בתי מלון חוץ מאותם 220 שקולטים מפונים? הוא נקב במספר 220. יש עוד?

כן. התשובה היא כן.

רגע. נחזור לראש המועצה. משרד הביטחון רצה לדעת מה היתרה שהוא צריך לשלם.

אפס-ארבע עד אפס-שבע.

ראשית, תודה. שנית, באמת אנחנו כבר בתוך האירוע הזה קרוב לחודש. המועצה מתכללת את האירוע ביחד עם המשרדים הרלוונטיים שנמצאים בשטח. הרשות המקומית יודעת לדבר עם הרשויות המקומיות המפנות, ראש רשות עם ראש רשות.

סליחה. משרד האוצר, יש עוד כספים שיצטרכו להגיע ולא רק היתרה הספציפית הזאת. אני רוצה לדעת אם הכול זורם.

היתרון של הרשות המקומית שהיא מצד אחד יודעת לדבר עם הרשויות המפנות, עם אלון דוידי או עם גדי ירקוני או עם תמיר עידן, ומצד שני יודעת לדבר עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.

אמרת שלושה שמות ואני רוצה להבין.

אני מים המלח. אלה עיקר המפונים, 15,000 מפונים שנמצאים בים המלח. מצד שני אנחנו יודעים לעבוד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים שפועלים בשטח כמו משרד הרווחה שהיה מהיום הראשון, משרד החינוך שכבר פתח קרוב לשישה מוסדות חינוך גם לשדרות וכרגע חונכים אצלנו את בית הספר התיכון וכמו משרד הבריאות כאשר הקמנו כבר שש מרפאות באזור ועוד ועוד ועוד וכמובן לעבוד שכם אל שכם עם מנכ"לי המלונות.

לצערי מה שאני שומע כאן הכסף שהמלונות מקבלים לא יספיק להם לשלם את המשכורות מחר.

לפי מה שהבנתי חלק הולך לקבל השבוע.

מחר המלונות צריכים לשלם משכורות. 400 מלונות קולטים, 80 מיליון שקלים, בערך 400,000 שקלים למלון, כמי שבעברו הרחוק ניהל משאבי אנוש במלון, השכר בחודש הוא בערך מיליון וחצי שקלים. זה בערך מה שהמדינה נתנה למלונות שעושים עבודה יוצאת מן הכלל. הם מתוגמלים על החדרים ולא מתוגמלים על שטחים ציבוריים שהפכו לגנים, לבתי ילדים ולכל.

אני באמת חושב שהדרך הכי נכונה לנהל את זה היא לתת לראשי הרשויות שמכירים את הקהילות שלהם ולא רק בקיבוצים. אלון דוידי בשדרות עשה עבודה נפלאה. בכל מלון עם מפוני שדרות יש נציג משדרות שיודע לדבר איתנו, עם הרשות המקומית הקולטת.

מה זה לתת? אנחנו לא מפריעים לאף ראש רשות לטפל בתושבים שלו. למה אנחנו צריכים לקבל החלטה על זה? זה התפקיד של ראש הרשות לתכלל לגבי התושבים שלו.

אני לא מדבר על התושבים שלו. אני מדבר על אילת עם ה-60,000 מפונים שהוא קיבל ועל ה-15,000.

יש לנו מפונים באילת ויש לנו אצלך מספר מאוד גדול של מפונים. אנחנו נצטרך להתייחס לזה עם משרד האוצר ולראות איך אנחנו מסייעים למועצות הקולטות עצמן. זה רוב הקליטה המרוכזת.

לא. היושב ראש, אתה דיברת על השיטה. על התכלול. אני אומר שבסוף השיטה היא שהרשות הקולטת צריכה לנהל את זה כי ראש הרשות יודע לדבר עם ראשי הרשויות ועם משרדי הממשלה.

ראש המועצה, אני רוצה שתסביר לי, בהנחה שנותנים לך לתכלל את הכול, איזה תקציבים אתה צריך ומה אתה צריך מאיתנו על מנת שאתה תוכל לבצע את העבודה כנדרש.

מה שאני צריך זה שהמשרדים בשטח עובדים בחירום ובמטה עובדים בשגרה. אני לא צריך התחייבויות של משרדים ל-20 מיליון שקלים כאשר בפועל קיבלתי מיליון שקלים או שבאילת קיבלו התחייבויות ל-60 מיליון שקלים ובפועל קיבלו חמישה מיליון שקלים. אני רוצה שגם המטה של המשרד והחשב יעבדו בחירום. כמו שקרה עכשיו במשרד החינוך אחרי לחץ מהאוצר כאשר קיבלתי 80 אחוזים מקדמה. בית הספר נפתח ברגע זה. עכשיו אני צריך להקים עוד שני בתי ספר כאלה וזה עוד 20 מיליון שקלים. אני לא רוצה לעבוד מול התחייבויות אלא רוצה לעבוד מול מקדמות. דרך אגב, בדיוק כמו שהמלונות צריכים לקבל.

קיבלת ממשרדי הממשלה התחייבויות כספיות לטיפולים שאתה צריך לתת כמתכלל של האירוע.

נכון.

אתה לא מקבל את הכסף הזה?

חלק קיבלתי. ממשרד החינוך קיבלתי מקדמה של 80 אחוזים מההתחייבות. חלק עדיין עובדים בשגרה ובשגרה אתה מקבל התחייבות, מבצע ואחר כך מגיש דוח וכפי שאמרו כאן על המלונות, הוא הגיש באקסל כזה או באקסל כזה, הדוח מתאים או לא מתאים. צריך לקצר את התהליכים.

גל, הקפצנו אותך מוועדת הכספים. אתה שומע את הדברים. קודם כל, צריך להריץ את הכספים של המלונות הרבה יותר מהר. צריך גם להבין שהמחיר שהם לוקחים לחדר, הוא לא דומה למחיר רגיל. הם עשו הנחה מאוד רצינית והם צריכים לשלם משכורות לעובדים, לספקים וכולי. זאת אומרת, צריך לעשות את זה בהליך יותר מהיר.

אתה שומע שהתחייבויות שנותנים לעיריות הקולטות, הם לא מקבלים את הכסף באופן מהיר. אם כן, איך אתם רוצים שהם יעשו את העבודה? כאן אתם צריכים לרכז את העניין, או החשב הכללי או אגף התקציבים ולעשות את זה באופן יותר מהיר.

אני אתייחס. כאגף תקציבים אנחנו צריכים להקצות את הכסף. הכסף הוקצה גם לתשלום למלונות - הפנייה נמצאת באישור בוועדת הכספים אבל כרגע עובדים על בסיס הפנייה הזאת וכבר נותנים את המקדמות - וגם לרשויות הקולטות.

המקדמות כאן לא מספיקות.

אני מחלק בין התפקיד שלנו כאגף התקציבים להקצות את הכסף ואחר כך משרדי הממשלה שצריכים לבצע את הדברים.

זה עכשיו נמצא בוועדת הכספים?

הפנייה להעברת התקציבים נמצאת בוועדת הכספים אבל על בסיס הפנייה הזאת כבר אושרו מקדמות כדי לתת את הכסף. בסוף אנחנו כאגף תקציבים מקצים את הכסף למשרדים והם צריכים לבצע אותו ולהעביר לרשויות, למלונות, למי שרלוונטי.

למה שלא נהפוך את העניין? אם למשל להם יש התחייבות של משרד החינוך, מה זה צריך לעבור? תעבירו את זה ישר לעיריות.

הוא לא יכול.

מה זה הוא לא יכול? או שאנחנו במצב מלחמה או לא.

הוא לא יכול. הוא חייב לעבור דרך המשרד.

מה הבעיה? מעבירים לעיריות ונותנים הודעה על כך. או שאנחנו במלחמה ועובדים בחירום או שלא. אני לא מבין את העניין הזה. תעביר למשרד החינוך אבל עד שהם מעבירים את הכסף, לוקח זמן.

אם משרד האוצר יצטרך להעביר בפועל זה ייקח הרבה יותר זמן. אין לנו מערכות כאלה ויכולות כאלה. אנחנו יודעים להקצות כסף למשרדים. למשרדים יש ועדות מכרזים, קשר מול הרשויות, יכולת עבודה דרך החשבים שלהם. אנחנו לא יודעים לעשות את זה. אנחנו מקצים את הכסף. הכסף הוקצה. הוא הוקצה גם לרשויות קולטות.

מתי הקציתם את הכסף למשרד החינוך כדי להעביר אותו? מתי? לפני חודש? ראית שרק עכשיו הוא קיבל את הכסף. למה זה צריך להיות כך?

את זה צריך לשאול את משרד החינוך.

זה מה שאני רוצה למנוע. אנחנו במצב מלחמה. מתלוננים על כך שהכספים לא עוברים. בואו נעביר את זה ישירות. אם אתה מקבל אישור מכל משרד כמה הוא התחייב להעביר, תעביר להם ותקזז למשרדים מהתקציב.

אין להם צינור כזה.

אז הם יבנו צינור כזה למלחמה.

עד שהם יבנו את הצינור.

עד שהם יבנו צינור כזה, בעזרת השם תסתיים המלחמה.

אפשר לחשוב מה יש כאן. בעיה לעשות את זה?

עד שייבנו, שיעבירו.

הכסף למשרדים שוחרר. גם למשרד החינוך, גם למשרד התיירות.

אתם יודעים מה הם צריכים לקבל ואת הכול שחררתם?

אנחנו שחררנו ובסוף צריך להעביר למשרדים. המשרדים צריכים להעביר למועצות הקולטות לצורך העניין, שיעור של 34 מיליון שקלים.

מתי הם יעבירו את הכספים האלה? מה זה צריכים להעביר?

את זה צריך לשאול את המשרדים.

יש כאן מישהו מהחשב הכללי? מי מעביר את זה למשרדים? אתם?

המשרדים צריכים לאשר את הסכומים האלה.

הוא אומר שכבר אישרו להם.

אני יכול לבדוק. אנחנו מדברים על משרד החינוך ועל משרד הפנים?

לא. על כלל המשרדים.

משרד החינוך אתמול העביר 80 אחוזים לבית הספר.

אני לוקח אותו עכשיו כדוגמה. ברור שאותו דבר חל על אילת ועל מקומות אחרים. אנחנו צריכים פתרונות מהירים. במלחמה צריך פתרונות מהירים. מה אתם רוצים שהוא יעשה, שהוא יממן מימון ביניים את משרדי הממשלה ואחר כך יעשה? תמיד אנחנו מאחרים את המועד. אנשים מתלוננים ובסופו של דבר אומרים שהממשלה לא מתפקדת וזה לא נכון שהיא לא מתפקדת אלא שלוקח לה זמן לכל דבר. אתם צריכים לפתור את הבעיות באופן מהיר.

צר לי להגיד אבל גם בזמן רגיל ולא בזמן מלחמה לא הגיוני שהרשויות המקומיות והעמותות צריכות לממן את המדינה והן עושות את זה, אבל בוודאי לא בזמן מלחמה.

בזמן מלחמה זה לא צריך לקרות.

כבוד היושב ראש, מועצה אזורית אשכול פתוחה היום בהתחייבויות עבור התושבים שלה המפונים ב-80 מיליון שקלים והיא קיבלה בערך 20 מיליון שקלים. חלק מהמדינה בחירום וחלק מהמדינה בשגרה כבדה.

אדוני היושב ראש, אולי לשאוף להעביר את כל המערכות - - -

חכה רגע. אתה מייצג את המועצות האזוריות.

הוא לא מועצה.

אז מה? זה לא משנה. הוא לא יודע לדבר בשם עצמו? הוא צריך אותך שתדבר בשמו? אתה תדבר אחר כך עבור אלה שלא נמצאים כאן.

הרעיון שלו הוא רעיון מצוין. מה שהוועדה הזאת צריכה זה כמו שאמרת עכשיו, לייצר מנגנונים.

בסדר. תגיד לי, מי יכול להביא לוועדה – לא עכשיו, לא ברגע זה אלא מחר – מה בכל מועצה או בכל עירייה סך ההתחייבויות שאתם צריכים לקבל ועוד לא קיבלתם. מישהו יכול להגיש את זה?

מרכז המועצות האזוריות, השלטון האזורי.

עכשיו הגענו אליך. אתה יכול לעשות את זה?

בתנאי שתיתן לו לדבר.

אני מוציא לך מהעוטף מה ההתחייבויות.

חלוקה לפי משרדים.

שזה יהיה גם לפי מועצה. לא ביחס אלא לפי מועצה.

ברור.

כן. לפי מועצה. כל מועצה והמשרדים.

כמו שאני מדבר בשביל מועצות אחרות, אני מדבר גם בשביל המלונות.

תכף נגיע למלונות. חכה רגע.

אני אשמח אם גם המלונות יעבירו את זה.

נגיע למלונות. אתה ראש מועצה אזורית ואתה לא אחראי עכשיו על המלונות.

מה יש לו חוץ ממלונות? זה הנכס העיקרי שלו.

אנחנו נרצה את זה גם מהעיריות הקולטות. מי כאן מהמלונות?

אני.

הנה, הגענו אליך. את יכולה לומר לנו מה בכל מלון הכספים שהם צריכים לקבל נכון לסוף חודש אוקטובר?

תציגי את עצמך לפרוטוקול.

מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל.

את יכולה לדאוג לנו למידע הזה?

אנחנו יכולים לנסות לאסוף את הנתונים האלה.

תוך כמה ימים?

אלה מאות מלונות אבל אנחנו נראה.

עד יום ראשון זה בסדר?

אוקיי.

כל החובות שיש לכל המלונות עד סוף אוקטובר.

אפשר דרככם להעביר בקשה לחשב משרד התיירות? אני ראש תחום תיירות במרכז השלטון האזורי. יש מתווה לצימרים שסוף סוף נחתם בימים האחרונים. ריכוז של 10 צימרים להסכם הוא קשה מאוד ליישום. אני מבקש שיאפשרו לצימר אחד לרכז מספר צימרים סביבו כדי שיעברו את הרף הזה.

הבנתי ממשרד התיירות שהבעיה בצימרים היא שאין להם ממ"דים. זו הבעיה העיקרית.

בהסכם יש התניה.

לא. אני לא נכנס לצימרים אם אין פתרון שאומר לי משרד הביטחון שזה בסדר.

יש הסכם וזה מוזכר שם. יש שם התייחסות לנושא.

לא נכנס לזה. ברגע שיגיד לי משרד התיירות ומשרדי ממשלה שאפשר לפנות לצימרים כי הבעיה נפתרה, אז לא תהיה בעיה.

יש מתווה.

אני לא יכול היום לשלוח אנשים שאין להם שם אפשרות למגן את עצמם. כרגע אין לנו בעיה של חדרים במלון. אם תהיה לנו בעיה של חדרים במלון, אולי נעביר את זה בצורה הזאת.

תהיה בעיה כי יש בעיה של סיר לחץ בתוך המלונות. כמו שניר אמר מטפלים במה שיש להיום ולא למחר.

כרגע יש חדרים פנויים, נכון או שאני טועה?

כן. יש. יש כמה אלפים. יש משהו בסביבות 6,000, 7,000.

כל עוד יש חדרים פנויים, מבחינתי הנושא של הצימרים יכול לחכות.

סיכמנו שהמלונות, מועצות אזוריות, רשויות מקומיות וכל אלה שקולטים יעבירו אלינו את רשימת החובות עד סוף חודש אוקטובר ואנחנו נטפל בזה מול משרד האוצר ומול החשב הכללי על מנת שאנשים יקבלו מהר את הכסף ונסיים את הסאגה הזאת.

נרצה לשמוע ממך מה השיטה בה לדעתך צריך לעבוד מול העיר הקולטת, מול משרדי הממשלה ומול המלונות. אם יש לך איזה רעיון או אם כבר בנית לעצמך את השיטה לאור הניסיון שעברת בחודש הזה, נשמח לשמוע על כך.

המליאה צריכה להיפתח כך שנעשה הפסקה עד 11:20 ואז נתכנס כאן שוב.

כבוד היושב ראש, אני יושב כאן מהבוקר, כבר שעה וחצי. המורים שלי יודעים שאני לא מסוגל לשבת בשקט. ישבתי בשקט וביקשתי כמה פעמים את רשות הדיבור.

אתה לא הבנת. אני חייב להפסיק את הישיבה. הדיון יימשך בשעה 11:20.

תודה רבה על הזלזול באזרחים. תודה.

זה לא קשור לזלזול. יש מליאה. בשעה 11:20 נמשיך את הדיון.

מהבוקר ביקשתי לדבר. אנשים מגיעים לכאן מ-5:30 בבוקר.

לא הבנת מה אני אומר. אתה לא מבין? אני לא יכול להמשיך.

לא. אנשים כאן לא מבינים.

מה אתה לא מבין? הישיבה תתחדש. אם אתה לא רוצה, אתה יכול ללכת.

צחי, תישאר.

בשעה 11:20 אני חוזר לדיון.

תודה רבה אדוני היושב ראש.

אין בעיה. אתה לא תקבל זכות דיבור.

אני יודע. גם לא קיבלתי זכות דיבור.

אתה גם לא תקבל זכות דיבור בכלל.

הוא מסביר לך שנחזור לדיון. למה אתה לא מקשיב לו?

יש המשך ישיבה. בגלל המליאה הוא חייב לעשות הפסקה.

אתה לא תקבל אפשרות לדבר. לא חייב לשמוע אותך, עם כל הכבוד לך. יש גבול לכל דבר.

הישיבה מתחדשת בשעה 11:20.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:58 ונתחדשה בשעה 11:36.)

אני פותח את הישיבה. ראיתי ב-זום שמעיריית אילת רוצים לדבר איתנו.

גם מנגישות ישראל.

ענת אריאל זכאי מנגישות ישראל.

היא כבר לא ב-זום. היא ירדה.

אלעד קוזיקרו, מנהל מתנ"סים, עיריית קריית שמונה.

גם הוא ירד.

יוסי חן, מנכ"ל תיירות, תאגידי אילות. ב-זום.

צוהריים טובים לכולם. תודה רבה על זכות הדיבור. אני מנכ"ל תאגיד התיירות באילת. אני רוצה לסבר את האוזן לכל מי שדיברו כאן על ראשי עיר ושהם ייקחו את השליטה. העיר אילת מונה 60,000 תושבים. עד לפני שבוע אנחנו היינו עם עוד 70,000 פונים/ מתפנים. היום אנחנו עיר שמונה 110,000 תושבים. אנחנו בעיר אילת מדברים על כל המפונים והמתפנים כעל תושבי אילת. כך אנחנו מתייחסים אליהם, כך מתנהגים אליהם וכך משרתים אותם. היום ראש עיריית אילת הוא ראש עיר של 110,000 תושבים ולא של 60,000. צריך לזכור שבסוף יש לו 60,000 תושבים שהם שלו.

רציתי להחזיר את הדיון למקום לשמו התכנסנו. בתחילת הדיון, בשעה 10:00 בבוקר, אני לא זוכר מי היה הדובר שאמר שכשהוא מגיע לירושלים, הוא מתקשר ל-106 ו-106 יודעים לתת לו את כל הפתרונות. אני מצטרף לחברי היקר ניר ונגר ממועצה אזורית תמר ואני רוצה לומר שאנחנו, הרשויות והמועצות, יודעים לעבוד מול הנציגים שנמצאים כאן בעיר. אנחנו יודעים לעבוד מול הנציגים של האשכול שמונים 24 יישובים. יש לנו ממש את השמות ואנחנו עם ספר קשר בינינו. אנחנו יודעים לעבוד עם לימור משדרות ואנחנו יודעים לעבוד עם נתיבות, עם אופקים וגם עם קריית שמונה, גם עם צפת וגם על מעלה יוסף. יודעים לעבוד איתם. כל בוקר יש הערכת מצב אצל ראש עיריית אילת שהיא מצומצמת וכוללת את האגפים שהם שלו, ואני אחד מהם כחברה כלכלית לתיירות, ואחר כך נכנסים להערכת מצב מורחבת בה יושבים גם נציגים של אותם מפונים ומתפנים.

אני ביקשתי לומר, ואני חושב שעל זה צריך להיות הדיון, שאנחנו צריכים 106 שהוא שלנו. אני לא יודע אם זה חבר כנסת, אני לא יודע אם זה חמ"ל, אני לא יודע מי בדיוק הבן אדם שאתם תשימו אבל צרי להיות רפרנט אחד שאני יודע לפנות אליו והוא זה שפונה. כתבתי כאן שביום יום אני - בסך הכול, באמת, לא ממעיט מערכי אבל בסך הכול מנכ"ל תאגיד, מנכ"ל חברה כלכלית – פונה לנציג מהאוצר, לנציג מהתרבות וספורט, לנציג מנגב גליל, החברים שלי בחינוך פונים בעצמם לחינוך וכשאנחנו צריכים פסיכולוג או עזרה ברווחה, פונים לבריאות. הדבר הזה לא הגיוני וגם אי אפשר לבקש את זה מראש רשות או ממנכ"ל עירייה שביום יום צריך להפעיל עיר עם חשמל ועם כל הדברים.

אני חייב לומר שהעיר אילת, אם יש תיירות – יש עיר, ואם אין תיירות – אין עיר. אנחנו היום עם 50,000 דיירים. אלה לא נופשים בעיר אילת. אין כאן כלכלה. המסעדות שלנו הן ריקות, הקניונים נסגרים בשעה 18:00-17:00. כל מי שהגיע – ואנחנו לא באים אליהם בטענות – אלה אנשים שעברו טראומה, אנחנו חודש ויום אחרי האירוע המזעזע שקרה לנו באותה שבת ואנחנו חייבים להיכנס לשגרה.

תחדד שוב מה הציפייה שלך.

הציפייה שלי שאתם תקימו חמ"ל. אם אתם רוצים, תקראו לו 106 אבל של הכנסת, ובו ישב בן אדם אחד כך שלי יהיה את מספר הטלפון ואני אוכל להתקשר אליו ולומר לו מה הבעיה שלי, אחרי שאספתי את הבעיות. אני קם בבוקר, מתקשר למקום אחד ואני יודע לדבר עם אותו מקום גם על בריאות, גם על חינוך, גם על רווחה, גם על תיירות וכולי.

אני אומר שאת נושא הכסף – נושא עליו התקיים רוב הדיון והוא חשוב מאוד – כמו שניר אמר צריך להשאיר לראשי הרשויות. ראש העיר שלי יודע לעשות את זה ויודע לדבר עם האוצר, אבל אנחנו, האנשים שבשטח – ומי שביקר אותנו בחודש האחרון, ואני רואה כאן דמויות שביקרו אצלנו וראו את העבודה שלנו – אני צריך איש אחד שפותח לי חסמים ופותח לי בירוקרטיה.

אדוני היושב ראש דוד ביטן, בדיוק כמו שאמרת לפני ההפסקה. חברים, אני לא מתריס, אני מאוד נחמד ביום יום בעבודה שלנו, אבל צריך שלמישהו ייפול האסימון, אנחנו במלחמה. אי אפשר לדבר איתנו היום כמו שמדברים איתי כשאני עושה מיס יוניברס או אני ישראמן או מרתון מדברי ואז אני מביא דוחות וחשבונות ושואלים אותי אם זה היה כך או לא היה כך. אנחנו במלחמה. אף אחד לא מוציא כאן שקל אם לא צריך להוציא אותו. אנחנו נותנים תרבות לאנשים. אני רוצה שתדעו שמתוך ה-50,000 אנשים שיש לנו באילת, 8,000 תלמידים. החינוך באילת עבר לעבוד בשתי משמרות, עד 13:30 ומ-13:30. משעה 08:00 עד 13:30 לומדים אילתים ומשעה 13:30 עד 17:00 לומדים כל יישובי העוטף, שדרות ואופקים.

אני יכול לעצור אותך רגע? אני רוצה לחדד את הדיון כי אנחנו בדיון רביעי ושני כאן בוועדה בנושא הזה. עשינו גם תתי דיונים. באילת – וכולנו היינו שם – נציגים של כל משרדי הממשלה. הם פזורים במלונות, פזורים בעירייה, פזורים בכל מקום. כשלך יש בעיה עם חינוך, הדבר הכי סטנדרטי הוא שאתה פונה לאיש החינוך שנמצא במקום, ואני מדבר על איש משרד החינוך, או לאיש משרד הרווחה שנמצא שם, או לאיש הביטוח הלאומי שנמצא שם. אני צריך לפתור את הבעיה מול האזרחים, בעיה שאתה אמור לפתור.

ברשותך, אני אגיד לך. אתה בדיוק זה שדיבר על ה-106 ונתת בדיוק את שני המשרדים שנמצאים באילת. תודה רבה לך. באמת. הבריאות ובתוכו גם הרווחה והחינוך נמצאים באילת.

מי לא נמצא? מי חסר לך?

חסר לי תרבות וספורט, חסר לי תיירות, חסר לי נציג האוצר.

לא, האוצר לא רלוונטי. אנשים כאן מתבלבלים. האוצר לא רלוונטי. אתה אומר שחסר לך תרבות וספורט, ואת זה אני מבין.

משימות לאומיות. מורשת.

בלי כספים קואליציוניים הוא בכלל לא יכול לעבוד.

אני לא אומר שישב נציג תיירות כאן אבל יכול להיות טלפון שאני אדבר איתו, הוא אותו בן אדם שאני יודע לדבר איתו והוא פותח לי את כל החסמים במשרדים האחרים.

אתה אומר שאתה צריך רפרנט של תיירות שאתה יכול לעבוד מולו ורפרנט של תרבות שאתה יכול לעבוד מולו. אלה הצרכים שאתה מעלה כי בסוף מה שאנחנו כוועדה מצפים זה שאם אנחנו ניתן את זה לרשות הקולטת – ועל זה דיברנו קודם – זה אתה תוכל לפתור את זה מול ראש העיר שלך ומול האנשים או מול האנשים של משרד התיירות או משרד התרבות. אנחנו בסוף צריכים שתהיה כתובת. אם אתה הכתובת, אתה צריך לדעת לפתור את זה מולם. אם אנחנו נקים עוד חמ"ל כאן, אנחנו גם נצטרך שנציג החמ"ל כאן ישב בחמ"ל שלכם, ישב בחמ"ל של משרד התיירות ובחמ"ל של רח"ל ואז לא עשינו כלום. אתה אומר שיש לך את משרד החינוך, את משרד הרווחה יש לך, את משרד הבריאות יש לך. האוצר לא רלוונטי. אנשים אוהבים לדבר כאן אבל האוצר לא רלוונטי. בסוף מי שמשלם את החשבונית למלון זה משרד התיירות או משרד הפנים. אתה יכול לפנות לאוצר 10 פעמים אבל החשבונית לא תשולם. מי שצריך לשלם אותה זה משרד התיירות או משרד הפנים.

אני אומר שמשרד נגב גליל, תיירות ותרבות, אם הם ישבו אצלנו - לנו יהיה הרבה יותר קל. יש לנו חמ"ל מתכלל שיושב במלון בוטיק למטה ושם יושב גם פיקוד העורף.

מנהלת הוועדה, אני חושב שחשוב שבסיכום של הדיון יהיה נציג של המשרדים שהוא מנה כרגע – נגב גליל ותרבות. הוא יהיה הנציג שיעבוד מול הרשויות הקולטות. אני חושב שזאת דרישה סבירה, לגיטימית ונורמלית. תודה.

לצורך הדיון יהיה לך שם של נציג תיירות.

תודה רבה. הדבר האחרון שאני אומר כאן אחרי שהקשבתי לכולם בקשב רב. חברים, אני בעשרות שיחות עם ראש העיר שלי ולא יכול להיות מצב שאנחנו מגישים כבר מאז שבוע אחרי המלחמה דוחות על דוחות על דוחות ועד היום מגיעים טפטופים של כספים. אני לא אכנס לזה שהתחילו לחשב לנו כל מפונה 4.60. אני לא נכנס לזה כי זה לא התפקיד שלי אבל חברים, צריך להבין שאנחנו באים עם דרישה לכסף, מה מצפים, שעיריית אילת עם התקציב שלה – והיא הכפילה את מספר התושבים – היא תנהל את העיר השלמה הזאת בחודש הבא אחרי חודש שלם שאנחנו כבר מתקצבים? את זה?

תודה.

תודה רבה. ענת אריאל זכאי חזרה ל-זום.

תודה רבה. אני מצטערת שלקח זמן עד שהכניסו אותי אחרי הפסקה. תודה על זכות הדיבור. אני רוצה לחזק את הדברים שהדגיש בתחילת הישיבה חבר הכנסת יוראי להב הרצנו לגבי אנשים עם מוגבלות שכרגע מפונים מכל האזורים המסוכנים. אין מספיק חדרים נגישים. עמותת נגישות ישראל עושה מאמצים החל מה-7 באוקטובר לפנות את כל מי שצריך. בשבועיים האחרונים התחלנו לעבוד בצורה נהדרת גם עם משרד הרווחה ועם משרד התיירות ובאמת חשוב לי לציין כי זה מהווה דוגמה מאוד טובה לכך כאשר עובדים ביחד, אפשר לעזור להרבה הרבה יותר אנשים. אבל בפועל אין מספיק חדרים נגישים. אנחנו נאלצים לשים אנשים עם מוגבלות בחדרים לא נגישים והם לא מקבלים את המענה. שוב, אנשים עם מוגבלות נשארים מאחור גם עכשיו. חלק מהדברים כן אפשר לפתור ולא להמתין לפעם הבאה.

אנחנו בעמותה יודעים על מלונות ברחבי הארץ – בירושלים, בחיפה, בנתניה, באילת – שהם לקראת טופס 4. אפשר לזרז בירוקרטיה ולתת להם טופס 4, מה שייתן עוד חדרים גם בכלל וגם חדרים נגישים.

תמקדי אותנו. איפה יש יותר? את אומרת שיש בירושלים, בחיפה, בנתניה ובאילת.

אנחנו יודעים שלמשל מלון הנסיכה אילת לפני טופס 4 ויש שם 550 חדרים שכמובן לצערנו לא כל החדרים הם חדרים נגישים. החדרים הנגישים בכל מקום הם מאוד מעטים וזאת הבעיה. עמותת נגישות ישראל כבר במשך שנים אומרת, גם במסגרת התקנות לשעת חירום, שאין מספיק חדרים נגישים. צריך לחייב כל בית מלון שיהיו לו יותר חדרים נגישים. לאנשים האלה שמפנים אותם כרגע אין היכן להיות. יש עשרות בתי מלון ברחבי הארץ שממתינים לטופס 4.

מהמידע שיש לכם כמה חדרים נגישים חסר לכם כרגע למפונים?

לנו חסרים עשרות, אם לא מאות, חדרים. גם משרד התיירות יכול לתת את המידע הזה. אין לי את המספרים אבל אנחנו עם 200 בקשות. שוב, בפועל יש לנו אנשים עם מוגבלות שכרגע נמצאים בחדרים לא נגישים. זאת אומרת, זה לא אמיתי שאנחנו צריכים לברור בין אנשים עם מוגבלות. ילד שההורים שלו יכולים להרים אותו ולהכניס אותו לאמבטיה או למקלחון בלי האחיזון, להבדיל ממישהו שלא יכול אפילו לעשות את הצעד הזה. הוא יקל את החדר הנגיש והילד עם המוגבלות לא יקבל את החדר הנגיש. מבחינתנו אלה החלטות באמת נוראיות, החלטות שבלית ברירה אנחנו נאלצים לעשות כי אין חדרים.

עוד נקודה שחשוב לי להעלות כי אני מקשיבה לשני הדיונים שהתקיימו כאן. כל נושא התכלול והנציגים בבתי המלון שאחראים לכל, זה נפלא. אנחנו חייבים שיהיה דגש גם על מתן המענה לאנשים עם מוגבלות בבתי המלון. אנחנו מוצפים בבקשות ופניות ואנחנו 24/7 עוזרים לאנשים המפונים האלה עם כל הצרכים שלהם. לאנשים עם מוגבלות הרבה פעמים יש צרכים שונים. צריך לעשות התאמות ספציפיות, כל אדם עם המוגבלות שלו והנחיצות של הדברים שהוא צריך ליום יום. חייב להיות אצל הגורם המתכלל מישהו שנותן מענה גם לאנשים האלה ולצרכים שלהם. אני מתחננת בפניכם שתשימו את זה על השולחן. תודה.

תודה רבה. אלעד קוזיקרו, מנהל מתנ"ס קריית שמונה. ב-זום.

שלום לכם. ביקשתי כבר בתחילת הישיבה לדבר כי מרגיש לי שיש קצת פער בין התיאוריה לבין המעשים, מה שאנחנו חווים בשטח. נתחיל בזה ונגיד שקודם כל אנחנו מבינים את המצב בו אנחנו נמצאים ואת המורכבות שלו ובכל הכאוס שקיים נגיד באמת תודה והערכה לכל המשרדים שאיתנו כמו משרד התיירות, לאלון שמר שאני רואה כאן, לקלמי מרח"ל ועוד.

אני מבין שיש פערים בין יישובים ליישובים לגבי הסדר שלהם ולגבי המקום שבו נמצא כל יישוב. אני מדבר בשם קריית שמונה וצריך להבין כמי שניהל את הפינוי בקריית שמונה. אנחנו פזורים ב-184 מלונות. בגלל שאנחנו אכלסנו, אנחנו השלב הרביעי, אנחנו בעצם פזורים מיסוד המעלה, יותר נכון מקריית שמונה – ויש לנו כאן קרוב ל-3,000 תושבים – עד אילת. כאמור, אנחנו פזורים ב-184 מלונות. זאת אומרת, אנחנו עיר שהפכה מארבעה וחצי קילומטרים ל-500 קילומטרים. זה הפיזור שלנו.

לאירוע מורכב ואין פתרון פשוט. אתה תראה שהפתרון הוא הרבה יותר מורכב מלומר עכשיו מי אחראי, אם זה משרד כזה או רק רשות מקומית. מצד אחד אי אפשר להוריד את האחריות מהרשויות הקולטות, אותן אנחנו חייבים כי הן נותנות את השירות אבל בטח אנחנו לא יכולים להוריד אחריות גם מהרשות המקומית כי התושבים פונים אלינו. אם שלחתי שני אוטובוסים לאילת והמלון אמר שאין ואוצ'ר והייתי צריך להחזיר אותם 10 וחצי שעות אחורה, הם לא מכירים לא את משרד התיירות ולא את המדינה. הם מכירים את קריית שמונה, מכירים את ראש העיר ומכירים אותי. אלה ההסדרים בהם אנחנו עומדים.

אחד הדברים ששואלים אותנו הוא אם ניתן לכם, אתם יודעים לתפעל את זה לבד? לא. תנו לנו את התקציבים שאנחנו נצטרך כי היום אנחנו פזורים ב-184 מלונות ואנחנו צריכים לדאוג גם מבחינת חינוך, גם מבחינת תרבות, גם מבחינת רווחה, אבל מצד שני אנחנו חייבים לפתור חסמים יחד עם משרדי הממשלה ויחד עם הרשויות הקולטות. אין אחידות. קריית שמונה, סיימנו.

תודה רבה. אני חייב לזרז אותך.

אני יושב ראש קיבוץ נירים.

קצר כי עוד מעט צריך לסיים את הישיבה. במליאה יש חקיקה. ראש המועצה, בתחילת שבוע הבא אנחנו נעשה עוד ישיבה. אני מבקש ממך להכין לנו אם אתה יכול נייר עמדה.

לדעתי שיעשה את זה בתיאום עם - - -

איך שהם רוצים. תכין נייר עמדה איך זה צריך להתנהל ואז נדון בנייר שלך בתחילת שבוע הבא.

תודה רבה.

אני רוצה שנקיים דיון רציני.

ברשותכם, בקצרה. אני יושב ראש קיבוץ נירים. קיבוץ נירים מוגדר במועצה אזורית אשכול כאחד מהיישובים האדומים. לפני ההפסקה עסקנו בדיון בעיקר בתכלול וזאת הזדמנות לתת דוגמה פרטית כדי לראות את המורכבות של תכלול. בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם מינהלת תקומה. כותרת הדיון הייתה "חוזרים לנירים". נירים היא קהילה חזקה מאוד שרוצה לחזור ובהקדם האפשרי.

יש שלושה תנאים בסיסיים לחזרה לנירים. תנאי אחד הוא שקט ברמת הביטחון, התנאי השני הוא שקט ברמה רגשית של הפרט ומוכנות לחזרה, והתנאי השלישי הוא מצב התשתית ביישוב. קשה מאוד לאמוד את משך הזמן שאנחנו נצטרך להיות במלונות ומתי אפשר יהיה לחזור כי יש נעלמים. באופן יחסי בנירים, בגלל עבודה יפה מאוד של כיתת הכוננות, אנחנו עם נזק של חמישה נרצחים וחמישה חטופים, 40 בתים שנהרסו ועוד 25 בתים שצריכים לשקם. באופן יחסי אפשר לחזור לקיבוץ יחסית מהר עם שיקום מהיר.

אנחנו שואפים למינימום תנועה ממקום למקום. נכון להיום אנחנו נמצאים במלון המלך שלמה באילת. כל הקשיים של להיות במלון לאורך זמן ברורים לכם. אנחנו שואפים להתקדם למרכז. התקדמות למרכז, אנחנו מכוונים למלון קדמה בשדה בוקר.

אתה מתכוון למרכז הנגב.

למרכז הנגב. אני גם אדגיש למה. מועצה אזורית רמת נגב קרובה למועצה אזורית אשכול. מלון קדמה מאפשר לנו להגיע לנירים ולעבוד ברפת, במטעים וכדומה ולחזור בחזרה בסוף היום למלון קדמה. זה מאפשר לאנשים לעבוד ולחזור לחיי שגרה. היום במלון קדמה יש בליל של משפחות ממקומות שונים בארץ ואז עולה השאלה איך מתכללים.

זאת האופטימיזציה שצריך לבצע.

זה משרד התיירות.

חד משמעית. משרד התיירות.

כבר יש כתובת. משרד התיירות.

ועדת הכלכלה כוועדה שמפקחת, לראות מי הוא הגורם במשרד התיירות שמסייע לנו לתכלל ולקחת קהילה שלמה ולהעביר אותה לקדמה ולאפשר לה להתחיל ליצור. אם יש כתובת, זה חשוב מאוד. אם מצאנו כתובת כזאת, עשינו את דברנו.

תיעזרו גם בתנועה הקיבוצית.

אנחנו מחוברים עם התנועה ועם כל מי שצריך.

משפט אחד. אני מקבל את מה שאמרת שהם יכינו. אני חושב שמה שצריך להיות בסוף, מה שמתברר לנו לפחות בשבוע הזה - זאת עבודה שעשינו יחד - שהרשויות הקולטות צריכות לרכז את זה מול כל המערכות וצריך לעזור להן ולתת להן כלים לרכז את זה.

הנושא של נירים שהוא העלה, הכתובת היא משרד התיירות ומשרד התיירות צריך לטפל בזה. וכן, הממשלה צריכה לתת גיבוי לאותן רשויות.

בהמשך לדיון כאן, אני מסכים שתעשה דיון המשך.

יהיה לנו דיון המשך.

אני אקח על עצמי בוועדה לפניות הציבור לטפל בפניות הפרטניות. לא בפניות הגלובליות. אני רואה שיש כאן הרבה פניות פרטניות. אני אמשיך אצלי דיון על התביעות הפרטניות.

חשוב מאוד. לקראת הישיבה הבאה שלנו, אני אעמוד מול משרד ראש הממשלה ואבקש מהם לקבוע את המנגנון, שיהיה נציג של משרד ראש הממשלה שירכז - או שיגדירו מי – מול כל רשות קולטת, כפי שדיברנו אל מול אילת.

הנושא השני הוא אמצעים כספיים מרחיבים למלונות כדי לאפשר את הצרכים הקהילתיים והרווחתיים של כל קהילה.

הנושא עליו דיברנו כאן, האופטימיזציה הזאת, איפה צריכה להיות כל קהילה.

תודה רבה. אנחנו נמשיך את הדיון ביום שני הבא. אין ספק שצריך גורם מתכלל שיטפל בזה ובנוסף גם צוות ממשלתי שיהיה אחראי על נושאים כמו חינוך, רווחה, אבל כמובן לא כל משרדי הממשלה ויהיה מול הרשות הקולטת ומול הרשויות המפנות כאשר היכן שיש צבר של בתי מלון, ראש הרשות הקולטת צריך להיות הגורם המתכלל של העניין הזה.

צריך לטפל בתקציבים שמיועדים לאותו ראש רשות – אילת, תמר, אולי טבריה. אין הרבה רשויות כאלה. לגבי התקציבים, עד יום ראשון תביאו לנו מה התקציבים שמגיעים לכם עד סוף אוקטובר ואנחנו נטפל בזה. גם בתי המלון, הנציגה ממנה ביקשתי לא כאן אבל הם יעבירו לנו את ההתחייבויות האלה ואנחנו נטפל בזה כדי שישולמו לאנשים באופן מיידי.

אני מבקש ממנהלת הוועדה להזמין לישיבה הבאה את מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הפעם אני אדבר איתו ואני אדאג שהוא יבוא.

תודה רבה. הישיבה נסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.