פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
ישיבה משותפת לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
ולוועדת הכלכלה
01/11/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 37
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
פרוטוקול מס' 222
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ז בחשון התשפ"ד (01 בנובמבר 2023), שעה 9:39

תמיכה וסיוע לבנות ובני זוג של מגויסים בצו 8

חברי הוועדה: פנינה תמנו – יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה
שלי טל מירון
קטי קטרין שטרית

ולדימיר בליאק
לימור סון הר מלך
מיכל מרים וולדיגר

קרן בן הרוש - יועצת בכירה, המשרד לקידום מעמד האישה

מרים כבהא - עו"ד, נציבת שוויון, נציבות שוויות הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

סיוון אזולאי - נציבה אזורית, מחוז ירושלים והדרום, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה

מולוגטה מהרי - מנהל תחום תכנון אסטרטגי, האגף לשוויון מגדרי, נציבות שירות המדינה

עידית ליפוביצקי - מנהלת, מרכז גאות, הסתדרות לאומית

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

אופיר טל - עו"ד, העמותה למען משרתי המילואים

שרון בריק-דשן - מנכ"לית, קולך – פורום נשים דתיות

גלי זינגר - עו"ד, המשנה למנכ"ל ומנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל

אלה בר דוד - מנהלת תחום בכיר תעסוקה איכותית, משרד העבודה

עדי פרונקפוקטר - רפרנטית ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

בני בן ארי - תא"ל, קצין מילואים ראשי, צה"ל, משרד הביטחון

לימור לוי - סגנית ראש אגף חיילים משוחררים, משרד הביטחון

חנן פוטרמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

שירז פורטל - אשת מילואימניק, מנהלת שיווק, ויצ"ו

סיגל אבירם - עו"ד, יועצת משפטית, לשכת היועצים העסקיים, להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

תמר בן דרור - עו"ד, מנהלת הקו החם, איתך – מעכי

דלית אזולאי – מנהלת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
ד"ר עידית חנוכה – מנהלת ועדת הכלכלה

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


תמיכה וסיוע לבנות ובני זוג של מגויסים בצו 8

אנחנו מקיימים ועדה משותפת של ועדת הכלכלה והוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, על פי בקשתה של פנינה. הנושא: תמיכה וסיוע לבנות ובני זוג של מגויסים בצו 8. פנינה, תנהלי את הישיבה.

בוקר טוב. קודם כל, אני רוצה להודות לך, יושב ראש ועדת הכלכלה, על הדיון הזה שאנחנו מקיימים, גם בימים טרופים, קשים ומורכבים אלה, ועל ההיענות שלך לעשות את זה יחד. אני חושבת שהפלטפורמה הנכונה היא שתי הוועדות במשותף.

יש לזכור ולהזכיר שאנחנו מדברים על בנות זוג של אנשים שנקראו לצו 8, אבל גם על בני זוג שבנות הזוג שלהם נקראו לצו 8. אנחנו רואים את הלוחמות שלנו נלחמות בחזית ובכל מקום, בצורה שהיא מעוררת השראה, על אף הנסיבות.

אני אפתח ואומר שברצוני להשתתף בצער המשפחות של החיילים שלנו, שנפלו בקרב הקשה בתוך עזה. המחירים הם כבדים ולא פשוטים, אך מדינת ישראל נחושה, וצה"ל נחוש, לנצח את המערכה. בתוך הימים האלה, אנחנו מחבקים את משפחות הנרצחים והנרצחות; את משפחות הנעדרים, החטופים והחטופות, ובוודאי שגם את המשפחות של החללים שלנו, לאחר שהתבשרנו, הבוקר, שעוד תשעה חיילים שלנו נהרגו בקרב.

הנושא שאנחנו מביאים היום הוא נושא סופר חשוב. יצא לי, בתור יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, לשוחח עם נשים שהבעלים שלהן נמצאים בחזית. בוודאי שהן לא צריכות לעסוק בשאלה האם הן מוגנות בתוך העבודה. יש חוקים שנותנים הגנה מסוימת מפני פיטורין, אבל הם לא נותנים את ההגנה בדבר הגעתו של השכר. הרי, זה מבוסס על כך שהן מנצלות את ימי החופשה שלהן.

אדוני יושב הראש, המדינה טיפה מדשדשת מבחינת מהם המענקים וההגנות שיינתנו; זה נכון שלא כל האימהות לילדים קטנים חייבות להתייצב לעבודה, אבל אני שמעתי מקרים של נשים שהבוסים שלהן אומרים להן: "אתן תתייצבו, כי נגמרו ימי המחלה וימי החופשה שלכן, ואם לא – אנחנו מוציאים אתכן לחל"ת כפוי".

בסופו של דבר, הדבר הזה לא נותן את השקט הנדרש לחיילים שלנו בחזית – בעיקר למילואימניקים – כדי לבצע את תפקידם, מבלי שהם מוטרדים על כך שהאישה, שנמצאת בעורף, יכולה להסתדר; בין אם זה מבחינת שעות העבודה וההגעה לעבודה, או מבחינה כלכלית. את זה – אנחנו צריכים לפתור בנחישות, ואני בטוחה, כמי שמכירה אותך, שביחד – אנחנו נפתור את הנושא הזה. לא רק למען נשות המגויסים בצו 8, אלא גם למען בני הזוג שהנשים שלהם נמצאות בחזית.

מה את דורשת?

אני חושבת שהדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות זה לשמוע את הנציגים, שהרבה מהם נמצאים בזום. אני רוצה לשמוע מהו המתווה שקיים, כרגע, מבחינת האוצר? ראינו פרסומים כאלה ואחרים, והדבר לא ברור. אין בהירות לאן פנינו. מה הולכים בנות ובני הזוג? נציגת האוצר, עדי, את שומעת אותנו?

שלום, עדי ממשרד האוצר. באמת מקדמים עכשיו כל מיני מענים לחל"ת, אבל אלה נושאים שעדיין נמצאים בדיונים, אז עוד אין מתווה ברור. אנחנו מבינים את הצורך, ויש איזה ניסיון לקדם משהו.

עדי, אני לא שומעת אותך.

היא על Mute.

בדיוק כמו שהם לא מצליחים לתפעל את זה – כך הם גם לא מצליחים להזרים את הכסף. זו תשובה שהיא בלתי מתקבלת על הדעת. אם שמעתי נכון, אמרת: "זהו, זו התשובה שלי. עדיין לא הגענו לשום מתווה". אני רוצה להזכיר: אנחנו נמצאים כבר חודש בתוך אירוע מאוד קשה. בתוך זה שישראל במלחמה. כמעט חודש שישנם גברים ונשים שמגויסים למילואים. להגיד: "אין לנו מתווה" – זו בעיה מאוד גדולה. אני מבינה שלא הכל באחריות שלך, אבל זו לא תשובה רצינית.

אני רפרנטית שמטפלת בנושא ביטחון, ובנושא מילואים באופן כללי. הנושא של נשות המילואים והתעסוקה שלהם קשור למי שמתעסק עם תעסוקה. אני נמצאת בקשר איתה, אבל היא לא יכלה להגיע לפה כרגע. אני בודקת אם היא תוכל לעלות בהמשך.

מי זו?

גיל.

מה שחברת הכנסת אומרת זה שלנשות – הרוב זה נשים; כמעט ואין גברים – המילואימניקים, שנמצאים היום בחזית – צריכות שיהיה להן מתווה מיוחד.

הגנה מיוחדת; מתווה מיוחד.

לא המתווה הרגיל לעובדים שיוצאים לחל"ת היום. אלה זכויות מיוחדות שקשורות לעניין הזה.

חד משמעית.

כי הבעל נמצא בחזית; הן לבד. זה מה שהיא מתכוונת אליו. אם עדיין אין מתווה, בכלל, לגבי עובדים – אז תעשו, לגביהן, מתווה רגיל פלוס. זו הבקשה, בעצם.

במיידי. בנוסף, נזכיר שההגנות, היום, מדברות על ניצול ימי חופשה של מי שיש לו, והגנה מפני פיטורין, אבל אנחנו גם נמצאים לקראת סוף השנה, ולכן ימי החופשה כבר נוצלו. אנחנו נמצאים אחרי החופשות. לכן, התשובה הזו – צר לי. אם סתם שיגרו אותך לפה – ליבי יוצא אליך. זו לא תשובה טובה.

פנינה, כרגע, אין מתווה לעובדים. האוצר עוד לא עשה את זה בכלל. יש עדיין ויכוח לגבי מה יהיה עם העובדים שיוצאים לחל"ת, או שלא יוצאים לחל"ת.

נכון. זה – בכללי.

מה שצריכים לבקש זה שלנשים של האנשים בנמצאים בחזית – יהיו זכויות מיוחדות. זה הכל. שבכל מתווה שלא יהיה – הן יקבלו תוספת על העניין הזה.

שזה יהיה מדורג.

נמצאת כאן סגנית שר האוצר משכבר הימים, שהתפטרה ממש לפני שבוע - - -

ואני חייבת לומר שזו לא הייתה מחאה; אני מאוד אוהבת את אנשי האוצר. אני חושבת שהם עושים עבודה טובה. זה היה משיקולים של הרצון לקחת אחריות – או, יותר נכון, לא לקחת אחריות, אלא להגיד: "רגע, יש כאן משהו" – טוב, לא ניכנס לזה. זה לא רלוונטי.

אני מסכימה שצריך לתת העדפה לנשות או בעלי המשרתים והמשרתות, חד וחלק. ברשותך, עוד נקודה – אני חייבת, פשוט, ללכת לעוד ועדה – כולם מתעסקים היום בבריאות הנפש. הגיע הזמן להתעסק בבריאות הנפש.

מה את יודעת? מיכל, הרי, בסופו של דבר, את מאוד מקורבת לשר האוצר. אני חייבת לומר: אנחנו כבר חודש בתוך האירוע. זה לא הגיוני שאין תשובה. את פספסת את התשובה של הנציגה, והיא הייתה מאוד קצרה: במשפט אחד – אין כלום.

אני לא יודעת מה היא אמרה; לא שמעתי. כמו שאמר כבוד יושב הראש – אין ספק שדנים כל הזמן באיך לפצות את כל המשק; זה לא משהו חדש. הייתה תכנית שהונחה על השולחן, והיא לא הייתה מספיק טובה, אז תיקנו. אני חשבתי שצריך לאשר ולתקן אחרי שאישרו. אין זמן לעשות דיוקים בחירום; עושים, שולחים ואז מתקנים, כדי שלפחות חלק יקבלו.

מה שחשוב לי לציין, במיוחד – שני יושבי הראש הנכבדים – מדבר על אותן נשים שהן הורים לילדים קטנים. הבעל נמצא במילואים, לילדים לא הייתה מסגרת, והן, עצמן – מורות. הן יחויבו ללכת לבית הספר כדי לתת את המענה לילדים אחרים, ואין להן יכולת. הבעל במילואים, והם לא תמיד גרים ליד משפחה שיכולה לעזור, ואין מה לעשות. אין פתרון, אפילו.

"טוב, שתיקח חל"ת". למה שהיא תיקח חל"ת? עכשיו תיקנו את החל"ת; מספיק לקחת שבועיים. כשזה נאמר, בתחילה, היה צריך לקחת חודש קלנדרי. למה? הם לא תרמו מספיק למדינת ישראל? הבעל במילואים, ויכול, בכל שניה, גם לא לחזור; יש ילדים קטנים בבית, שאין להם שום פתרון. אי אפשר להשאיר ילד בן שנה וילדה בת שלוש לבד בבית. למה אנחנו לא נותנים פתרון?

צריך לתת פתרון, ושר האוצר צריך לתת פתרון מידי, קודם כל. שר האוצר חייב לתת, באופן מידי, את ההגנה ואת הביטחון לנשים ולבני הזוג של מי שנקראו בצו 8. זה צריך היה להיעשות אתמול. לעניין המשק כולו, ברור שיש פה דיונים – יש הרבה דיונים בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים – אבל אנחנו דורשים משר האוצר לתת את התשובות היום עבור הקבוצה הספציפית הזו.

לא ייתכן מצב שבו אני שומעת מחיילים שמפקדים לא רגועים. הראש שלהם צריך להיות, כרגע, במלחמה, בלחימה ובמה שהם צריכים לבצע, ולא בנשים מתוסכלות, שלחלק מהן אין סידור – לא בהכרח שיש סבא או סבתא; לא בהכרח שלסבא ולסבתא יש ממ"ד. יש הרבה מאוד מורכבויות – ורוצים להוציא אותן לחל"ת. את זה – אנחנו חייבים לפתור.

מתחילת המלחמה יש פה עבודה מאומצת של הכנסת – האופוזיציה והקואליציה. למעלה מ-100 חברי כנסת עושים שיתופי פעולה וצוותי משימה. אין לי ספק שאת מגויסת למאמץ הזה, ואנחנו חייבים למצוא פתרון.

נכון. מי כמוך יודע – אני נמצאת בחמ"ל. הקמנו את החמ"ל, ואנחנו ממשיכים לעשות, אבל אני רוצה לומר שזה לא האוצר, אלא האוצר עם כל משרדי הממשלה. האירוע הזה צריך להיות מתוכלל לגמרי – עם משרד הביטחון; עם משרד החינוך – כמו שאמרת, לגבי מורים ומורות. צריך לשבת עכשיו, יחד, סביב השולחן, ולהגיד: "אוקיי, הנה הפתרון". ותמיד יהיו כאלה שיעקמו את האף. אין מה לעשות; אי אפשר לרצות את כולם, אבל צריך לצאת עכשיו עם פתרון, ואם צריך לתקן אותו – נתקן אותו אחר כך.

בסדר גמור. אפרופו משרד הביטחון – נמצא איתנו תא"ל בני בן ארי, קצין מילואים ראשי. שלום. לחזק את ידיך בתקופה הזו.

תודה רבה. קודם כל, אני מעריך את ההזמנה לדיון ואת הקולות שאני שומע. אני מזדהה עם כל מילה. אני אנסה, באמת בקצרה – בלי לגזול מזמנכם יותר מדי – לתמצת לכם את מה שעולה מהשטח. בניגוד לכל דבר בצבא – זה לא מתחלק ל-3, אלא ל-2. אנשי המילואים מעבירים מסר מאוד ברור כלפי מעלה, לרוחב, ולעם ישראל, בכלל.

אנחנו מוכנים לשלם המון מחירים כדי להגן על המולדת. לקחת סיכונים בחיים, גם בתנאים קשים – אוטוטו חורף – ואנחנו עובדים פה 24/7. הכל בסדר. קודם כל – תנו לנו לעשות את העבודה עד הסוף ולהסיר את האיום ממדינת ישראל, בדרום ובצפון. הדבר השני – תדאגו לנו לעורף.

אני חושב שמה שאמרת עכשיו, וסיימת בזה – שהם צריכים להיות רגועים בשביל לעשות את הדבר הזה – הוא לב העניין. בסוף, האנשים, המפקדים, הלוחמים, תומכי הלחימה וכולם – מוכנים לשלם מחירים אישיים עד הסוף, אבל לדעת שמדינת ישראל דואגת להם לעורף האזרחי; לאישה ולילדים. זה הדבר שייצר את הביטחון, את הלכידות ואת הנחישות להמשיך, כי ברור לנו שזה יהיה ארוך וקשה.

יש כבר מחירים כבדים, ונצטרך, כנראה, לשלם עוד בהמשך. אנחנו מוכנים להכל, אבל צריך לצאת עכשיו בהודעות ברורות מאוד לעורף האזרחי של אנשי המילואים, שייתנו להם את השקט ואת הביטחון כדי להמשיך במשימות ובלחימה.

שני דברים מרכזיים שעלו מהשטח, בהקשר הזה: א', האפשרות לצאת לחל"ת, אבל עם תשלום מהיום הראשון. בלי ימי חופשה וכל מיני פטנטים אחרים, אלא באמת, כמו שאמרתם – לשים אותם בתכנית מועדפת, כשפלח המדויק הוא בנות או בני הזוג שיש להם ילדים קטנים. זה הפלח שצריך את הפתרון.

ב', צריך את האופציה, אולי – באיזו שהיא הוראת שעה, או משהו כזה – לתת להם גם את האופציה לצאת מוקדם מהעבודה, כדי להגיע לילדים, וגם להגן עליהם מפני פיטורין בתקופה הזו. אני חושב שאלה הקולות המרכזיים שאני יכול להעביר אליכם מחיילי המילואים בשטח.

שוב, אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב מאין כמוהו, אבל חשוב שגם יהיו לו תוצאות. שתהיה הודעה ברורה, כבר עכשיו, שיהיה מתווה נפרד שמגן על האוכלוסייה הזו. תודה.

קודם כל, תודה לך על הדברים. כיוונת בדיוק למה שאמרנו: אנחנו רוצים שיהיה מתווה מיוחד לנשות המילואימניקים שבחזית, ושכולם יהיו רגועים – גם בחזית וגם בעורף. אם יש לכם איזה שהוא מתווה שהצבא יכול להגיש לנו – אנחנו נשמח מאוד, ואז נוכל לקדם אותו מול האוצר, ומול כל הגורמים שצריך.

אם אתם יכולים לחשוב על משהו, בצבא – לנו יש עמדה, אבל היינו רוצים לראות גם את העמדה שלכם בעניין הזה. אם תוכלו להביא לנו את זה עד מחר, אפילו – אנחנו נוכל לקדם את זה במתווה הפיצויים, ובכל המתווה שהולכים לתכנן בעניין הזה.

בסדר גמור. אנחנו נעביר את המתווים האלה. נמצא איתי פה, בדיון, גם היועץ שלי, ואנחנו נעביר אליכם, עוד היום, את ההצעות האלה מהשטח. אני רק אגיד עוד משפט אחד, ברשותכם: לצערי הרב, זו אוכלוסייה שאנחנו, כצה"ל, לא יודעים להגיע אליה. אין לנו את הדרכים החוקיות, או הטכניות, להגיע לאוכלוסייה הזו ולהגן עליה. אנחנו יודעים להגיע למשרת עצמו – ואנחנו עושים את זה, ופועלים רבות בעניין הזה – אבל לאוכלוסייה של הנשים והמשפחות – קשה לנו יותר להגיע.

ראשית, אני רוצה להודות לך על הרשמים שאתה מביא מהשטח. אכן, אתם לא מגיעים לבנות ולבני הזוג, ללא ספק, אבל המשרתים והמילואימניקים הם אצלכם, וזה שאתם ערניים לדופק ולהלך הרוח – זה מאוד משמעותי.

אני חושבת שכולנו רואים פה עין בעין, ועם זאת, אנחנו מבינים שגם לאלמנט הזמן יש משמעות מכרעת, כי אנחנו כבר חודש בתוך האירוע הקשה הזה. אנחנו נעשה את כל המאמץ – גם אחרי שתגישו לנו את נייר העמדה שלכם - - -

תשלח לנו את זה למייל של ועדת הכלכלה.

בסדר גמור. נעביר לכם את זה בהקדם.

תודה רבה. חזק ואמץ.

תודה רבה לכם.

חברת הכנסת שלי מירון.

תודה רבה לשניכם על הדיון המאוד חשוב הזה. אני חושבת שאמרתם את כל הדברים החשובים. אני רק רוצה לציין: יש גם את המיזם הנפלא שנקרא: "העוגן למשפחות המילואים", שזה, בעצם, חיבור בין המשפחות של המשרתים לבין מתנדבים, שנרתמו ב-Babysitting, בארוחות חמות ובדברים שבהם הם מנסים לעזור. שוב, החברה האזרחית הנפלאה, שעושה עבודה שהיא בלתי נתפסת. כל הכבוד להם. אולי אנחנו יכולים ללמוד מזה משהו. יש פה מעטפת שלמה.

אני חושבת גם על האימהות שיש להן קטנטנים, ואין מסגרות. גם לי יש שתי בנות בבית, והמסגרות שלהן עדיין לא מוסדרות – חצי מהיום בזום וחצי מהיום בבית הספר; יום אחד הן בבית ויום אחד הן בבית הספר. שום דבר לא מאורגן עד הסוף.

יש פה אין-ספור מקרים. יש אימהות שחייבות להישאר בבית עם הילדים – אין להן מענה אחר; אין איפה לשים את הילדים – ויש אימהות שעבורן – זה משולב. אגב, חשוב לי להגיד שאלה לא רק אימהות, אלא גם אבות, כי יש נשים שנמצאות במילואים, והגברים עם הילדים בבית.

אבל הדבר הכי חשוב, בראש ובראשונה, זה המוגנות שלהם מפני פיטורין. שלא יהיה פה מצב שמפטרים אותם בגלל שהם צריכים להיות בבית עם הילדים. זה – בראש ובראשונה, מעבר למתווה. הגנה מפיטורין. פשוט לא לאפשר את זה מבחינה חוקית. לגבי כל השאר – אנחנו נסגור את המתווה.

הגנה מפיטורין – יש. הבעיה האמיתית - - -

אני לא חושבת שיש הגנה מפיטורין.

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) עוסק אך ורק בחיילי המילואים. אופיר טל, עמותת המילואים.

אז אין הגנה לנשות המילואימניקים?

אין הגנה לנשות המילואימניקים. מדובר בתיקון חקיקה שלא דורש עלות כספית של המדינה. לא צריך את כל הבירוקרטיה של האוצר; סליחה שאני אומר את זה. זה תיקון פשוט וקל – להרחיב את אותה ההגנה, שקבועה היום בחוק, גם לבני משפחה – לבני זוג או לבנות זוג של מי שנמצא בצו 8.

בואו נעשה את זה. אני אשמח לעשות את תיקון החקיקה הזה.

אי אפשר להגיש הצעות פרטיות.

בואו נעשה את זה דרך הממשלה.

נכניס את זה במסגרת מתווה הפיצויים.

אבל אולי נעשה את זה זריז, עכשיו?

קודם כל – שיגישו לנו מסמך מהצבא. זה הרבה יותר קל, דרך אגב.

בסדר. אתה רוצה להוסיף?

כן.

מהי תמונת המצב?

אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים. אנחנו פנינו פעמים רבות, גם למשרד האוצר וגם למשרד הביטחון, בכמה נושאים, ולא קיבלנו תשובות. זה מאוד מצער, כי – 3כמו ששמענו ממשרד האוצר פה – הם לא מטפלים ולא מקדמים דברים, למרבה הצער. אנחנו הבאנו רעיונות קונקרטיים לטיפול, ולא קיבלנו תשובות.

מבחינתנו, יש כמה נושאים שדורשים טיפול. לחלק מהם יש עלות, ולחלק – אין. נגענו עכשיו בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) – זה תיקון פשוט. היום, יש בחוק שעה – שמי שבן או בת זוגו במילואים - - -

כן. זה חוק עבודת נשים.

כן. יש לו שעה. אנחנו מבקשים שזה יעלה לשעתיים; לפחות – במגזר הציבורי. זה יותר מסובך להטיל את זה על המגזר הפרטי; אנחנו מודעים לזה. העלויות של זה הן גבוהות, מבחינת המגזר הפרטי, אבל במגזר הציבורי – אין סיבה שזה לא יעלה לשעתיים.

הדבר השני נוגע לסוגיית דמי האבטלה למי שנמצא בחל"ת. אני מבין - - -

חשוב לי לחדד: בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו, כשיש הכרזה על מצב חירום בעורף – יש איסור פיטורים של עובדת בשל היעדרותה מהעבודה לצורך השגחה על ילדיה על גיל 14, או עד גיל 21, אם מדובר על ילדים עם צרכים מיוחדים. זה לא נכון לבוא ולומר שאין הגנה – יש הגנות מסוימות; הן לא מספיקות, אז חשוב שכן נחדד את זה שהחוק הוא לא - - -

יש הגנה למי שיש לה ילדים מתחת לגיל 14. אתה מבקש הגנה באופן כללי?

כן. בהחלט.

הבנתי.

אתה אומר: "לתת – לא משנה הפקטור של הילדים"?

הגילאים של הילדים.

אני חושב שזה לא הפקטור היחידי שאנחנו צריכים להסתכל עליו. מי שבן או בת הזוג שלו נמצאים במילואים – נמצא במצוקה מסוימת. אני יכול להגיד לכם מה קורה עם עובדים מהמשרד שלנו, שבנות הזוג שלהם עסוקות סביב השעון בכל מיני דברים שקשורים למילואים – גם כשהם לא נשואים ואין להם ילדים.

תודה רבה לך. אני אגיד איפה אני כן רואה את הפרצה, ואמרתי את זה גם קודם. יש מעסיקים שדווקא מנצלים את הסמכות בהתאם לחוק החופשה השנתית, ואז הם מוציאים לחופשה כפויה, שזה סוג של פיטורין שקטים, שלאו דווקא, בהכרח, הן חוזרות או חוזרים לעבודה לאחריהם. נמצאת כאן נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא.

אפשר רק להשלים את הדברים?

כן. לסיכום.

נושא נוסף שאנחנו מבקשים הוא הנושא של החל"ת. אנחנו מבקשים שיהיה חל"ת דמי אבטלה למי שבן או בת הזוג שלהם נמצאים במילואים; לא חל"ת של שבועיים ולא חל"ת של חודש. גם זה לא הוסדר עדיין, למיטב ידיעתי. אנחנו מבקשים שיהיו דמי אבטלה מהרגע שהם יוצאים לחל"ת. זה דבר אחד.

אבל זה יהיה בתכנית הפיצוי הכללית. אם לא ייקבע שמשלמים משכורת בחל"ת – נצטרך לגשת לטיעון שלך, של איך פותרים את הבעיה של נשות המילואימניקים שבחזית. אבל אם יש מסגרת כוללת לכולם – זה נמצא בתוך המסגרת. אין שום בעיה.

כן, אבל הבעיה היא שהוויכוחים האלה לא נגמרים, ואני קוראת, שוב, לשר האוצר: אדוני שר האוצר – תדאג לבני ובנות הזוג של מי שנקראו לצו 8, והם נמצאים בחזית. זה – לפני כל דבר אחר בהסדר הכללי. אני אומרת לך – זה בלתי אפשרי.

הדבר הנוסף שביקשנו, בדומה למה שהיה אחרי צוק איתן, זה הקמת קרן פיצויים לחיילי מילואים שנפגעו ולבני משפחותיהם. ביקשנו את הנושא הזה, ולא זכינו להתייחסות. אנחנו מבקשים שתוקם קרן פיצויים מיוחדת, כמו שהייתה אחרי צוק איתן. אנחנו נמצאים באירוע הרבה יותר ממושך ומשמעותי מצוק איתן, וזה דבר שחייבים - - -

איזו קרן פיצויים?

הוקמה קרן פיצויים לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, באחריות צה"ל - - -

למי שהיה לו עסק, ודברים מהסוג הזה?

גם דברים מהסוג הזה. כן.

אני מציע שכל הדברים האלה יבואו לדיון אחרי שייקבע המתווה. יכול להיות שזה פותר את הבעיה להרבה מאוד אנשים. הוא יהיה בתוך שבוע; נסיים את זה בכנסת.

אין לנו פתרון לזה.

אתה אומר שבצוק איתן – זה היה?

בצוק איתן – היה.

כמה זמן אחרי, בעצם? זה היה בדיעבד?

כן. עד כמה שאני זוכר – זה היה בדיעבד.

זו קרן שנותנת פיצוי שהוא גבוה הרבה יותר מהפיצוי הכללי?

נכון. למקרים מיוחדים של חיילי מילואים ובני משפחותיהם שנפגעו. אנחנו מבקשים שקרן כזו תוקם גם עכשיו, ושהיא לא תהיה באחריות צה"ל.

הבנתי.

חצי מהקרן שהוקמה לצוק איתן – נשארה אצל צה"ל, ולא חולקה לחיילי המילואים.

כמה יש בקרן הזו?

למיטב זכרוני – ואני לא אומר את זה ב-100% – ראיתי בכתבות שהיו שם 30 מיליון ₪.

תודה. אין לנו זמן; המליאה מתחילה ב-11:00, אבל אני כן אומר לך כזה דבר, כדי שאנחנו נהיה קשובים וכדי שהכל יהיה בכתב: אני מבקשת ממך להעביר, בכתב, את כל הנקודות – על הקרן, על אי-מוגנות מפיטורין ונקודות נוספות. ניקח את הכל, ואני, וגם יושב ראש ועדת הכלכלה, יחד עם חברי כנסת רציניים – נדאג להביא את זה לשר האוצר.

תודה רבה.

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה. יש איתך עוד נציג ממשרד הכלכלה?

לא. תודה רבה על כינוס הדיון החשוב. אני אציין שתי נקודות שהנציבות מעורבת בהן: אנחנו נותנים ייעוץ משפטי לכל הנשים שפונות אלינו, ושזכויותיהן מופרות בגלל הסיטואציה. אני מזמינה נשים לפנות לנציבות. אנחנו נותנים ייעוץ משפטי וגם ליווי משפטי, במידת הצורך.

כמה פניות יש לכם מאז תחילת הלחימה והגיוס?

לא הרבה, אבל אני יכולה לספר על האופן שבו אנחנו מסייעים. סיוון, את רוצה להגיד על הפנייה שהייתה לנו?

אנחנו מקבלים פניות, למשל, מנשות המילואים. החוק אומר – וגם עכשיו דיברתם על כך – שאם בעלך נקרא לצו 8 – את צריכה לעבוד שעה פחות, ואז יש המון מעסיקים שמנסים להתחכם: "אם את עובדת מהבית – לא מגיעה לך הזכות", וכו'. במקרים כאלה – אנחנו פונים למעסיק, ישירות, ומנסים לסייע. לאחרונה, הפניות עלו; גם מנשים וגם מאנשי המילואים עצמם, שמרגישים שהמעסיקים שלהם עושים להם עוול, ואנחנו כאן בשביל לתת להם את המענה.

מה קורה כשאתם מתערבים? המעסיקים מתיישרים?

כן. אני יכולה לשלוח לך מספר מדויק לפניות - - -

תקריאי את המספר לפניות. אני חושבת שאתם צריכים לצאת ולעשות שיתוף פעולה עם תא"ל בן ארי בעניין הזה, ואולי, אפילו, לעבות את המוקד שלכם. יש הבדל כשהמדינה פונה למעסיק שמפר הוראות כאלה ואחרות, למרות שזה חלק קטן מהפתרון.

בנוסף לכך, אנחנו גם מסייעים ארגונית, בייעוץ ארגוני, למעסיקים שמתקשים להתמודד, היום, עם כל מיני סוגיות שעולות. זו העת לצאת בקריאה למעסיקים – זה הזמן להכלה. ימים קשים עוברים על כולנו, וזה הזמן להכיל, להתחשב ולהקל על המועסקים, מעבר למה שהחוק מחייב; במיוחד על נשים וגברים שבני או בנות הזוג שלהן נמצאים בצו 8. זה חייב להיות מה שמנחה את המעסיקים היום.

אוקיי. משרד העבודה, עו"ד אלה בר דוד, מנהלת תחום בכיר תעסוקה איכותית.

בוקר טוב. אני רק רוצה להוסיף פרספקטיבה. מתחילת הלחימה, גם אנחנו, כמובן, עוסקים בכל הנושא של הנגשת זכויות העובדים בחירום, ומתמודדים עם הקשיים ועם הלקונות המסוימות שיש באותן הגנות.

אני רוצה לשים שני דברים על השולחן, בעולמות של המתווה, או שינויי החקיקה שנדרשים מהפניות שאנחנו מקבלים. לא רק נשות המילואים, אלא גם נשים גרושות, ובעליהן גויסו, מתמודדות, היום, עם סיטואציה מאוד קשה. אם הייתה איזו שהיא חלוקה עם זה – היום, הן נמצאות שלושה שבועות עם ילדים בבית, בלי מסגרות החינוך.

יש לי עובדת שהגרוש שלה גויס. היא אמא לחמישה ילדים, ואין לה ממ"ד. אני רק שמה את זה כנקודה לאותו תיקון; לאותו מתווה - - -

צריך לעשות תיקון – כשההורה השני גויס בצו 8. זה הסיפור, חד משמעית.

נכון. הערה נכונה.

התכניות שלנו, בתחום המינהל, עובדות על ההון האנושי, ונותנות בעיקר כלים. יש לנו תכנית אחת, מימונית, שהיא לטובת אימהות חד הוריות שמגבירות עבודה. אנחנו הוצאנו הוראת שעה שמאפשרת להן, ראשית, להקפיא את הזכאות שלהן, כי הן צריכות להוכיח עבודה. אם הן לא עבדו באוקטובר, לצורך העניין, הן יכולות להקפיא ולהמשיך, עדיין, לקבל את הזכאות בנובמבר, דצמבר, ינואר והלאה.

בנוסף, הן יכולות להגמיש את הסלים. יש שלושה סלים. הן יכולות לקבל על צהרונים, והן יוכלו להשתמש בסל הבייביסיטר – הגמשנו להן את כל הכללים, גם בהוראת שעה.

לא הבנתי. מה זאת אומרת? תחדדי לי את הנקודה הזו. איך הגמישו?

יש לנו תכנית מימונית, שמממנת שלושה סלים לנשים חד הוריות שהגבירו את עבודתן או את לימודיהן. זאת אומרת, עשו איזה צעד למוביליות. בתכנית הזו, בדרך כלל, יש שלושה סלים, שיש ביניהם חלוקה מוגדרת. אפשרנו לנשים שיש להן זכאות, למשך 18 חודשים, להקפיא את הזכאות לחודש אוקטובר. אם יצא שהן לא עבדו – הן יוכלו לקבל עוד חודש בנוסף. בעצם, החודש הזה, שהיה דרמטי – אף אחת לא באמת עבדה בו.

הוצאנו הוראת שעה, והן יכולות להגמיש את הסלים, או להקפיא את הזכאות ולקבל אותה בהמשך. זאת אומרת, פעלנו, מיד, לתיקון הנושא הזה. יש לנו הרבה נשים גרושות שם, שבני הזוג שלהן גויסו. זה עלה ממש כצורך מהשטח, והוצאנו את זה כהוראת שעה.

בסדר גמור. תודה רבה. שרון בריק, מנכ"לית "קולך".

שלום, בוקר טוב. אני מייצגת ארגון של נשים דתיות, ואני רוצה לדבר על הקבוצה הזו, של המשפחות מהציונות הדתית; לא המפלגה, כמובן. כשאנחנו מדברים הרבה פעמים על ייצוג – במיוחד בוועדה שלנו – הפעם, אני רוצה לדבר על ייצוג יתר. המשפחות הדתיות נמצאות בייצוג יתר, כרגע – גם במילואים וגם בסדיר. מדובר - - -

שרון, אני הולכת לבקש ממך בקשה. דווקא בעת הזו – פחות מעניין ה-Zoom In על דתי, לא דתי, חילוני או לא חילוני, ודווקא כמי שמכירה אותך, ככזו שפועלת למען נשים וזכויות נשים, גם אם אתם יותר מייצגים את הזרם של נשים דתיות – תשתדלי לדבר בכללי על הבעיות שעולות, בלי דתיים, חילוניים, ייצוג יתר או לא.

אני מביאה את ייצוג היתר כי זה מה שאני שומעת. אין לי ספק שהוא משקף הרבה יותר, וממש לא רק את הציונות הדתית, שגם כך חיה בתוך החברה החילונית, ולא סגורה בתוך עצמה. הדברים האלה פשוט עולים בעוצמות גדולות יותר, ולכן אני מביאה אותם, וגם מדובר באוכלוסייה שיש בה יותר נשים צעירות שמתגייסות, ומצטרפות למילואים. המלחמה הזו לא דומה למלחמות קודמות בהרבה מובנים, וגם במובן הזה.

יצאנו לשטח כדי לשמוע קצת את הנשים הצעירות האלה, ובהרבה פעמים – מדובר במשפחות שיש בהן שני דורות של אנשים מגויסים. במקרה שלי – בן הזוג לוחם ומשרת, אחת הבנות היא קצינה במילואים, ובת נוספת משרתת בסדיר. אני ממש לא היחידה. זה מה שקורה גם במשפחה המורחבת שלי ובמעגל החברים. כלומר, יש שני דורות שמשרתים, כרגע.

מהם האתגרים שעולים?

האתגרים נמצאים במיוחד במשפחות המאוד צעירות, שבהן נמצאת בבית אישה צעירה, שרגילה לחלק את משימות הבית בינה לבין בן הזוג שלה. אני רוצה לדבר, רגע, על הנזקים הכלכליים השקופים. הנשים האלה מטפלות לבד בילדים, וזה בא לידי ביטוי כלכלי – בהוצאות הניקיון; בקניות, שלא נעשות בצורה מסודרת וחסכנית כמו תמיד; בנסיעה מיותרת במוניות, ובקיצורי דרך כאלה, כדי שהילדים היותר גדולים לא יהיו יותר מדי שעות באוטובוסים, או כדי שהאמא לא תבזבז יותר שעות עבודה, כי היא צריכה לצאת מוקדם יותר לתחבורה הציבורית.

גם רבות מהנשים הן עצמאיות. כלומר, אין פה, בכלל, מה לדבר על מעסיק שיספוג אצלו את שעת ההיעדרות הזו, שדיברתן עליה קודם – שזו לא המדינה, אלא המעסיק. בהרבה משפחות, אם יש לבן הזוג יש רכב חברה, שאיתו, בדרך כלל, עושים את הנסיעות הארוכות – הפעם הוא נסע עם הרכב למילואים, והיא נשארת עם רכב. יש פה, פתאום, הוצאות רכב ודלק שלא היו בעבר.

מי מאיתנו שנמצא בחברה האזרחית – אנחנו יודעים שאנחנו שם, מה-07 באוקטובר, במאמץ מאוד גדול. אין בית שלא פתח את הדלת שלו ואת הדברים שבו, וגם לזה יש משמעות כלכלית שקופה של נשיאה בנטל הזה.

אני חושבת שייצוג היתר הזה פשוט מביא את הסיפור בעוצמות גדולות יותר, וגם לזה – כמו למענים האחרים – יש מענה אזרחי מאוד גדול. יש המון סיוע אזרחי למשפחות האלה, אבל זה לא צריך להיות כך. תודה רבה.

תודה. אנחנו נשמח לקבל באופן כתוב גם את הדברים שאמרת, על ההשלכות הכלכליות היותר שקופות, כדי שנרכז את זה. כשאנחנו נציע את המתווה שלנו – ניקח את כל הדברים האלה בחשבון. עו"ד מאירה בסוק, יועצת משפטית של נעמ"ת, בבקשה.

גם לי יש שתי הערות מעשיות. ההערה הראשונה היא שצריך להפריד בין מעסיקים פרטיים לבין מעסיקים ציבוריים. בציבוריים – המצב, כנראה, יותר טוב, כי לא מפטרים אותן באותה מידה כמו אצל מעסיקים פרטיים.

נמצא איתנו מהרי, מנציבות שירות המדינה, והוא ידבר על זה.

דווקא משום שאנחנו נמצאים בוועדת כלכלה, אני רוצה שיהיה ברור, אפילו לפני המתווים, שאני לא רואה שמתקיימים – שלא מפטרים עובדות, ושנותנים את כל המעגל שכולנו רוצים.

זה לא ברור? כי קודם הקראתי את החוק. מה עולה מהשטח?

עולה מהשטח שמעסיקים שהם לא באיגוד התעשיינים – שהם מעסיקים פרטיים; בעלי מלאכה; כל הדברים האלה – מפטרים עובדים, או שולחים לחל"ת. אנחנו מדברים על חודש. הדבר הבעייתי יותר הוא נשים שעובדות לפי שעות. הרי, יש חצי משק שעובד לפי שעות, ואז – זה לגמרי בעייתי. כשעושים את המתווה – צריך לתת את הדעת גם על זה, כדי שנשים שלא עובדות במשרות של חודש, אלא במשרות שעתיות – לא ייפגעו, כי הן הראשונות שנפגעות.

תודה רבה. עו"ד גלי זינגר, המשנה למנכ"ל ומנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים, את איתנו?

כן. תודה רבה. אני מתנצלת אם אני חוזרת על דברים שנאמרו, כי הייתה לי איזו שהיא בעיה טכנית. קודם כל, תודה שהזמנתם אותנו. יש המון דברים, אבל שני הדברים החשובים בעינינו, כרגע, הם: א', הגנה מפיטורין לבנות זוג ובני זוג של מי שנמצאים במילואים. רובן, כמובן, הן נשים, בימים האלה. כרגע, ההגנה שניתנת בחוק מפני פיטורין היא רק למשרתי המילואים עצמם. כמובן שכשמדובר בילדים – אנחנו צריכות את ההגנה הזו, גם למי שנשאר בבית. זה דבר אחד.

זה דורש תיקון חקיקה, שצריך לעשות אותו כמה שיותר מהר כדי לאפשר את ההגנה הזו. בפועל, אנחנו יודעות שכבר מפוטרות נשים, או גברים, שהם בנות ובני זוג של משרתים במילואים - - -

קיבלתי דיווחים על כך שאתם, בשדולת הנשים, קיבלתם לא מעט פניות. מה אתם רואים? מהי המגמה? מה סדר הגודל? או שאנחנו מדברים על תופעה בשוליים?

יש קשת של פניות, בכל הנושאים שקשורים למלחמה, כמובן – הוצאה לחל"ת; פיטורין; שאלות לגבי הסיפור של שכר – שזה הדבר השני שרציתי לדבר עליו. מעבר להגנה מפני פיטורין – אנחנו רוצות שיינתן שכר לבנות ובני הזוג שנשארים בבית.

חד משמעית. חידדנו את זה. אנחנו לא מדברים רק על הגנות. לצערי, הגנות לא תמיד יהיו הרמטיות, ולכן גם היה חשוב שנפרסם את זה שנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה יילחמו בדבר הזה – שכם לשכם, כמובן, עם ארגוני נשים. לא רק נשים; אנחנו מזכירים ומחדדים שאלה גם בני זוג למילואימניקיות.

המטרה היא שבמתווה שהולך להיות מוצע – בסיוע, במענקים, בתשלומים שיועברו לאזרחים – אנחנו רוצים, קודם כל, במיידי, שיינתן מענה לנשים ולגברים שנמצאים בעורף בזמן שבני ובנות הזוג שלהם נמצאים בחזית.

תודה. יש עוד משהו שאת רוצה להוסיף?

לא. אנחנו מקבלות המון פניות לקווים הפתוחים שלנו, ואנחנו נשמח להעביר דברים כתובים לוועדה, ככל שיהיו לנו פניות ודברים אחרים שנרצה להעיר.

בסדר. לימור לוי, משרד הביטחון, את נמצאת איתנו?

כן. אני סגנית ראש אגף חיילים משוחררים, ואמונה על נושא המילואים – כולל מועדון "בהצדעה" וועדות התעסוקה, שמגנות על אנשי המילואים מפני פיטורין. כך שיש הגנה, לאיש המילואים, גם לעניין חל"ת ולעניין פיטורין. בעניין הזה, אנחנו פועלים להעביר את המידע ולהנגיש אותו בכל הערוצים האפשריים.

יחד עם זאת, אם אנחנו מדברים על המשפחה, היות ואני גם אמונה על הנושא של מועדון "בהצדעה" לאנשי המילואים – אנחנו עושים מבצעים ובפעילויות לטובת המשפחה, ביוקר המחיה ובכל מה שקשור לפעילויות חינם לילדים, כדי להקל על כל המשפחה.

איפה רואים את זה?

מי שחבר מועדון "בהצדעה" – שגם כאן אנחנו עושים פעילות יזומות – מקבל את זה אליו, בכל ערוץ אפשרי.

זה רק לבני זוג או למשפחות של מילואימניקים שהם חברים במועדון "בהצדעה"? תפתחו את זה. זה לא הזמן. אנחנו במלחמה אחרת. לאנשים אין זמן וראש כדי להיכנס להיות חבר מועדון.

אולי לא הובנתי. מועדון "בהצדעה" הוא לאנשי המילואים, וגם מי שנמצא עכשיו בלחימה – אנחנו פועלים מול צה"ל כדי לעשות פעילות יזומה ולהכניס אותו כזכאי, כדי שהמימוש יהיה כמה שיותר מהיר. במקביל, אנחנו מרחיבים את ההטבות - - -

לימור, תהיי איתי רגע. מה אתם עושים למען המשפחות? תעזבי אותנו מהחיילים; אנחנו רק רוצים שיהיה להם שקט, ובשביל שיהיה להם שקט – אנחנו צריכים שיהיו להם מענקים והגנה על הנשים. מה אתם עושים? אני מבינה שיש לכם פעילות מבורכת למען המשפחות של המילואימניקיות והמילואימניקים. האם אתם מגיעים אליהם?

זה לא במנדט. אנחנו מסתכלים על איש המילואים, וזה אתגר משמעותי – בטח בימים האלה – לדאוג לאיש המילואים לכל המענה הנדרש בכל ההיבטים – מציוד, למזון, להכל; להגן עליו מפני פיטורין ומפני חל"ת, אם הוא לא מעוניין - - -

אז כנראה שהבנתי אותך לא נכון. חשבתי שיש פעילות לילדים שלהם, וכל מיני הטבות, כי כך הצגת את זה.

והמידע מגיע לאיש.

זה מועדון "בהצדעה", שהוא מועדון לאנשי המילואים. אנחנו, במסגרת המועדון, מרחיבים את ההטבות ועושים פעילויות למען הילדים, ובחינם, כדי להקל על המשפחה.

הבנתי. אז אני אחדד: המועדון הוא מועדון למי שחבר מועדון. מה שאני אומרת זה שתפתחו את זה לכלל המילואימניקים בתקופה הזו. לפתוח את הראש; לצאת מהקופסה; לבוא ולומר, ולפרסם. את יודעת מה? בסוף – אתם יודעים להגיע למילואימניק ולמילואימניקית, ולשלוח להם שזה פתוח לכולם. זה מה שאפשר לעשות למען ילדי ישראל, שגם כך נמצאים בחרדה.

כולנו שותפים במאמץ הזה לעטוף את הילדים של המילואימניקים. ילדים גם כך נמצאים בסיטואציה שבה יש אזעקות בכל הארץ, ולא עלינו, יש ילדים שעברו באמת תופת, אבל ילדים שההורה שלהם נמצא בחזית – הסטרס שלהם הוא הרבה יותר גדול. אני אומרת את זה מהניסיון אצלי בבית.

אני שמחה שאת אומרת את זה. אנחנו עושים את זה – גם בדיוור ישיר אליהם; גם ברשתות החברתיות; גם באתר של בהצדעה; ובכל ערוץ שבו ניתן להגיע אליהם באמצעותו ולפרסם בו את ההטבות ואת הפעילויות.

מצוין. אז תפתחו את המועדון לכולם.

זה מה שאנחנו עושים.

בסדר גמור. בהצלחה בפעילות. מולוגטה מהרי, נציבות שירות המדינה. את ה-Title המלא, בבקשה.=הן ייש

מנהל תחום תכנון אסטרטגי, האגף לשוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה. מאז תחילת המלחמה, נציבות שירות המדינה הובילה מספר מהלכים. אחד מהם הוא להתאים את התקנות להוראת השעה, שיגיעו למשרדים, כמו, למשל, לתת קיצור שעה בעבודה לבני ובנות זוג של משרתי מילואים, ולהנגיש את זה לעובדים בשירות המדינה.

בין היתר, קיימנו מספר זומים כדי לבנות את החוסן של הנשים וההורים שנשארים בבית, ולהקנות להם כלים להתמודדות עם הנושא. תכננו גם לתת כלים על האופן שבו צריך לקיים שיחה עם החייל שנמצא בחזית, ולתת לו את תחושת הביטחון שהכל רגוע בבית, ושהוא יכול להתמודד עם זה.

בנוסף, ממונות הרווחה וממונות השוויון המגדרי מקיימות סבב שיחות עם העובדים שלהן במשרד, שמשרתים במילואים, כדי לראות את הצרכים שלהם ולנסות לענות עליהם. בנוסף, יצאה הנחייה שנותנת הטבה מסוימת למשרתי המילואים תחת הרווחה.

הבנתי. תודה רבה. ההסתדרות הלאומית נמצאת כאן?

עידית ליפוביצקי, הסתדרות עובדים לאומית. קודם כל, אנחנו רוצים לברך על הדיון החשוב הזה. מאז האסון הגדול שפקד אותנו, אנחנו נרתמים לכל דבר, בשוטף, בצו 8 חברתי, לחברים ולחברות אצלנו, בהסתדרות הלאומית. אני כבר אומר שלא רק לחברים ולחברות; אנחנו פתחנו את זה לכל מי שזקוק וזקוקה לסיוע ולתמיכה – כלכלית, משפטית, רגשית, וכל מה שעולה כצורך.

אני רוצה להוסיף לדברים החשובים שנאמרו פה לגבי בני ובנות הזוג של אנשי המילואים: אנחנו מייצגים גם את קבוצת הרבש"צים, שלא מוכרים ככוחות הביטחון. בימים אלה פתחתי קבוצת וואטסאפ מאוד גדולה של נשות הרבש"צים - - -

הם לא מוכרים עדיין?

הם עדיין לא מוכרים ככוחות הביטחון. דרך אגב, היום אנחנו שומעים - - -

אבל החללים הוכרו, לפי הבנתי.

החללים – כן. אבל הם מגויסים בצו 8. איך זה יכול להיות?

אני אומרת את זה צער: יש גופים שבצרתנו – אנחנו רואים דווקא את הגבורה שלהם, כמו אנשי זק"א; כיתות הכוננות; הרבש"צים – שהמעמד שלהם לא מוסדר, אבל אנחנו מבינים, כולנו, איזו עבודת קודש, ואיזו גבורה. אנחנו נסדיר את זה. אני לא חושבת שמישהו יכול להתחמק, בכלל, מלהסדיר את העניין הזה, לגבי כיתות הכוננות או לגבי זק"א. כולנו שולחים להם חיבוק, מכאן. טוב שהעלית את זה. עוד משהו?

משפט סיום. היום – כמו שאמרת, חברת הכנסת הנכבדה – אנחנו רואים וערים למצוקה יותר ויותר. מזה שנים רבות, הסתדרות לאומית נלחמת למען הזכויות שלהם, ורק היום, כשהגענו לאסון הזה, יש יותר פתיחות והבנה. קיימת בורות לגבי התפקיד שלהם; הם נמצאים בקו האש, והם הגורם הראשוני שבא למנוע את האסון שפקד אותנו. הם אלה שמשלמים את המחיר.

אני מדברת עם הנשים שלהם בכל יום ושומעת את המצוקה שלהן. אין בן זוג שיבוא ויסייע להן; בטח שלא בימים אלה, ודרך אגב – גם לא בשגרה. זה הזמן לבוא ולעשות שינוי בעניין הזה, ולתת להם את כל הזכויות שמגיעות להם.

תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל.

בוקר טוב, עד כמה שאפשר להגיד "בוקר טוב". דבר ראשון, ליבנו עם משפחות החיילים. לצערנו – 11 חיילים זה משהו גדול מאוד. אני שומע, תוך כדי, שיש עוד אחד. זו מלחמה לא פשוטה, וליבנו עם המשפחות, וכמובן שמשפחות החטופים; כולנו מתפללים להחזרתם, בשלמותם, כמה שיותר מהר.

אנחנו מחזקים את ידיהם של כל החיילים על העבודה המאומצת, יום ולילה; על הגבורה; על כוח הלחימה שיש להם. בעזרת השם, הקדוש ברוך הוא יחזיר את כולם בריאים ושלמים, ושנדע ימים טובים.

אמן.

יושבי ראש הוועדה, אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב מאוד. לפני שבוע שיגרתי מכתב, ביחד עם חברת הכנסת לימור סון הר מלך, לגבי הארכת חופשת הלידה של הנשים שנמצאות בחופשה לידה. לצערנו, הם לוקים פעמיים. דבר ראשון – כרגע, כשאין להן בעל בבית, הן צריכות להתמודד עם הילדים ועם הכל. דבר שני – אין להן, לפעמים, אפילו לאן לחזור לעבוד. אני חושב שהדבר הזה הוא נצרך מאוד; הוא קריטי – בפרט בתקופה הזו.

בשבת שעברה הייתי אצל הבנות שלי, בבית החולים, לצערי, ופגשתי שם אמא שגרה באפרת, שבעלה מגויס והילדים שלה נמצאים לבד בבית. היא ניסתה למצוא איזה פתרון כדי לחזור לבית בשבת, בשביל להיות עם הילדים. אני רק מביא את זה כדוגמה. יש למעלה מ-300,000 חיילים שמגויסים, כרגע.

וחיילות.

וחיילות, כמובן. אנחנו מדברים פה על בני ובנות זוג, חיילים וחיילות שמגויסים. אנחנו מבינים מה קורה לנשים האלה בבית. מצד אחד, הפחד ממה שקורה עם הבעלים, או עם בנות הזוג, ומצד שני – צריך לטפל בילדים, כשגם כך אין לימודים בהרבה מקומות, לצערנו, וגם כשיש – אנשים מפחדים לשלוח את הילדים.

אנחנו נמצאים במצב מאוד לא פשוט. אם אנחנו יכולים להקל על האימהות האלה – אני חושב שזה דבר חשוב מאוד. לכן, אני מקווה שהמכתב שלי יישא פרי, בנושא הזה.

למי הוא נשלח?

למשרד האוצר. אני מאוד מקווה שיתעשתו שם. היו לי הרבה דברים. אני מגיע עכשיו מוועדת עובדים זרים, שגם שם, לצערנו, עוד לא הצליחו להבין את החוסרים הגדולים שיש לנו, בפרט בשעת מלחמה; שמה שהיה – הוא לא מה שיהיה. אנחנו חייבים לנסות להיעזר במקומות אחרים ולשנות את התפיסה, שלצערי הרב – עד עכשיו הם ניסו.

הנשים האלה מתמודדות בגבורה, לא יום ולא יומיים, וגם אי אפשר לדעת כמה זמן זה ייקח. הן נמצאות בבית עם חששות, מצד אחד, וצריכות להשתדל לחיות חיים רגילים, יחד עם הילדים; לפחות להקרין לילדים את הרוגע והשלווה, עד כמה שניתן. זה דבר לא פשוט, ואם אפשר להקל עליהן – אני חושב שזה חשוב מאוד. תודה רבה על הדיון החשוב הזה בוועדה הזו.

תודה רבה לך, בצלאל. אנחנו מתקרבים לסיכום הישיבה. אני רוצה, בכל זאת, לתת את רשות הדיבור לשירז פורטל, אשת מילואימניק. היא גם מוויצ"ו. שירז, את איתנו בזום?

כן. שלום לכולם, ותודה על הוועדה החשובה הזו. עלו פה כבר הרבה מאוד דברים שאנחנו, בוויצ"ו – וגם אני, כמי שבעלה נמצא במילואים מהיום הראשון – מזדהים איתם וחושבים שהם חשובים. כבר מהיום הראשון אנחנו, בוויצ"ו, פתחתנו סדנאות שמדברות על החוסן הרגשי. יצרנו את המיזם "נשות העורף", מתוך הבנה שהעורף, כרגע, מחזיק בהרבה רבדים.

גילינו שהייתה הענות מאוד גדולה שנפסקה. הסיבה שבגללה היא נפסקה – אני יכולה להגיד את זה מתוך החוויה האישית שלי – היא שאנחנו עסוקות, כרגע, בלשמור את הראש מעל המים. אנחנו נמצאות, כרגע, במצב הישרדותי, ואין לנו את הפניות הנפשית כדי לטפל בדברים האלה.

עם זאת, זה הולך להיות פה לאורך זמן, ובגלל שזה הולך להיות פה לאורך זמן – חשוב לעגן את הדברים האלה, גם להמשך הלחימה וגם ליום שאחרי הלחימה. כל מה שקשור לקבוצות תמיכה; לייעוץ; להדרכות הורים; לחוסן נפשי ומנטלי; לבריאות הנפש. יש זמן; זה ברור וידוע לכולם שהדבר הזה הולך לקרות, וחשוב להיערך לזה כבר עכשיו – גם ברמת הנשים והגברים, וגם ברמת הילדים והילדות.

כרגע, מערכת החינוך חזרה לפעול. וברגע שהיא חזרה לפעול - - -

היא לא בדיוק חזרה לפעול, לצערנו. זה נהיה אפילו עוד יותר ברדק.

נכון, חד משמעית, ואני חושבת שצריך לתת תיעדוף, כי יש נשים שגם לא רוצות – אפרופו חוסן מנטלי ורגשי – לצאת לחל"ת, כרגע, וגם לא יכולות, מתוקף תפקידן. לנשים ולגברים האלה – צריך לתת תיעדוף בכל מה שקשור למערכת החינוך. אם היה אפשר לשמר איזו שהיא רציפות של מערכת החינוך – ולא יום כן ויום לא - - -

זו סאגה כל כך גדולה; כולנו מבינים את זה. יש כל כך הרבה מסביב – ההסעות; שעות העבודה. בסדר גמור. תודה. סיגל אבירם, לשכת היועצים העסקיים. אחריה – עו"ד תמר בן דרור, איתך-מלכי, ואז אנחנו נעביר את זכות הדיבור לחברת הכנסת קטי שטרית. בבקשה, סיגל.

בוקר טוב. סיגל אבירם. אני היועצת המשפטית בלשכת היועצים העסקיים ובלה"ב – ארגון של כל העצמאים. אני מבקשת להביא לתשומת לב כולם: חלק נכבד מהנשים שאנחנו מבקשים הגנה עבורן הן נשים עצמאיות. הן לא נכללות בחוק ההתגוננות האזרחית ולא בחוק להגנה על עבודת נשים.

יש איזה דמיון שהנשים האלה עשויות לקבל פיצוי במסגרת מתווה הפיצויים, והחדשות הרעות הן שלא. אחרי שהתאוששנו מהקורונה, ומסגירת העסקים בקורונה, והן הצליחו, שוב, להקים את העסק ולהרים את הראש שלהן – הן המגזר הראשון - - -

על כמה נשים, בערך, אנחנו מדברים? ולא רק נשים; שוב, אנחנו מחדדים: מדובר גם בגברים שהנשים שלהם נמצאות במילואים.

נכון, אבל בחוק ההגנה על עבודת נשים ובהתגוננות שאנחנו מדברים עליה כאן, אנחנו מדברים על כך שהנשים האלה יקבלו את המשכורת שלהן.

על כמה בעלי עסקים אנחנו מדברים, מתוך, נגיד, 300,000 מגויסים?

מחצית מהנשים הן נשים עצמאיות.

תבדקי לי את המספרים. זה לא נכון. לא 50% מהאנשים שאנחנו מדברים עליהם הם עצמאיים. זה מאוד חשוב לנו, דווקא בגלל שאת מאירה זרקור על סוגיה שהיא סופר משמעותית. תבדקו את המספרים ותעבירו לנו, אם יש באפשרותכם.

את טוענת טענה שאנחנו צריכים לדעת את הנתון שלה.

כמה מתוך בני ובנות הזוג של 300,000 המגויסים הם עצמאיים ועצמאיות?

בדיוק. כי את מאירה פה נקודה שהיא סופר משמעותית. יכול להיות שנילחם אבל נגלה שנלחמנו על 50%, ול-50% האחרים – לא נתנו את הפתרון. אולי כדאי לתת לנו את הנתונים – מהאינדיקציות שלכם, לפחות, אם זה אפשרי – כדי שנדע על כמה מדובר וכבר נכניס, על הדרך.

א', אני לא יודעת אם חוק הגנת הפרטיות יאפשר לנו לקבל מהצבא - - -

תראי, סיגל, אנחנו צריכים את הנתון הזה, בעיקר, בלי פרטים אישיים. האם מדובר על 20%? על 10%? את לא חייבת לתת לנו תשובה עכשיו; תלכי ותבדקי את זה, בסדר? תודה רבה לך. עו"ד תמר בן דרור, ואחריה קרן בן הרוש, מהרשות לקידום מעמד האישה.

משרד.

אני מתעקשת לקרוא לזה רשות. בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להצטרף לדברים החשובים מאוד שנאמרו פה. חשוב להגיד שההגנה בחוק, כרגע, היא לא מוחלטת. זאת אומרת, הוקרא הסעיף, קודם, אבל זה באמת לא מוחלט, וזה, בדיוק, ההבדל. לנשים אין את ההגנה הזו. אמנם יש הגנה לנשים עם ילדים מתחת לגיל 14, אבל אפשר לעקוף אותה בקלות.

נכון. היא הגנה חלקית; דיברנו על זה.

צריך להיות איזה שהוא תיקון שיתייחס לכל האוכלוסיות. אני גם רוצה להגיד שהונח מתווה, מטעם משרד האוצר, והונח גם תזכיר חוק, שאני מניחה שיעלה בימים הקרובים. הוא לא נותן מענה לנשים. הוא לא נותן מענה לכל הסוגיות החשובות שעלו פה – גם לא לנשים עצמאיות.

צריך לשים לב שיש את הסוגייה הקשה של נשות המילואים, שנמצאות באיזה שהוא לימבו. הן לא רוצות לצאת לחל"ת. צריך לשים לב שחל"ת הוא שלב אחד בדרך לפיטורין. הרבה יותר קל, אחרי איזו שהיא תקופה – אנחנו לא יודעים כמה זמן המלחמה הזו תימשך – להוציא כבר לגמרי את מי שכבר נמצאת בחל"ת ולפטר אותה. היא כבר מתרחקת. צריך לשים לב שיש הסדרים אחרים.

אנחנו צריכים להימנע מהמצב שהיה פה בקורונה, שהסיג את המצב של נשים עשרות שנים אחורה. אסור לתת לזה לקרות. לא יכול להיות רק מענק; חייבים הגנות, שישמרו את העובדות - - -

זה יעמוד על שתי רגליים: האחת – הגנות, מעבר למה שקיים בחוק, שגם שם יש פרצות שאנחנו מבינים, וזה לא חל על כלל הקבוצות. השנייה – לראות מה התשלומים שהמדינה תעביר.

זה באמת צריך להיות מחולק לשתיים: גם לנושא ההגנה מפני פיטורין, אבל גם לנושא הפיצויים. הפיצויים, כרגע, הם משהו שכבר קורה, והמגמה היא חל"ת. זה משהו שאנחנו מתריעות עליו, בארגוני הנשים, וגם אצלנו, שייקח אותנו, עוד פעם, שנים אחורה.

בסדר גמור. תודה על דבריך. קרן בן הרוש מהמשרד לקידום מעמד האישה.

קרן בן הרוש, יועצת, המשרד לקידום מעמד האישה. אנחנו נמצאים בדיאלוג שוטף, מהימים הראשונים של הלחימה, מול משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, יועצות לקידום מעמד האישה והחברה האזרחית, בנוגע לצרכים של נשים במהלך הלחימה – הן באמצעות מוקד הסיוע שפתחנו בימים הראשונים, והן באמצעות שולחנות עגולים.

אתם נמצאים בהידברות שוטפת עם משרד האוצר לגבי מה שנשים צריכות עכשיו?

כן. כרגע, אנחנו מול אגף התקציבים ומול משרד העבודה, כדי לייצר מענים הוליסטיים בנושא – במיוחד בהיבט התעסוקתי.

אבל הבחורה של האוצר אומרת שאין כלום. אין זמן לבלבולי מוח. צריך לעזור להם עכשיו, עכשיו, עכשיו. השאלה היא, באמת – איך עוזרים? עלתה לפה נציגת האוצר – האמת היא שאני לא מכירה אותה; בחורה נחמדה, אבל היא אומרת שאין לה תשובות. אין לה כלום. אין מתווה. כלום ושום דבר.

היא אמרה שאין עדיין.

למתי הוא מחכה? שתיגמר המלחמה והאנשים האלה יקרסו? אתם צריכים לצלצל בכל הפעמונים. לא להיות במגעים איתם; ללכת אליהם למשרד, עכשיו.

כשאני אמרתי את זה בישיבה הראשונה – דוד ביטן כעס עליי. הוא אמר לי: "מה, את כמו בתקשורת?". כן. הפקידות צריכה קצת יותר להזדרז.

כרגע היא לא יכולה לענות, כי עדיין אין מתווה. כשיבוא המתווה, ויתוקן – אז - - -

בסדר, אבל צריך קצת להזדרז.

צריך לסייע לנשים שהבעלים שלהן נמצאים במילואים בחזית. על זה – אין ויכוח.

או גם לנשים עצמאיות.

אבל אנחנו צריכים להוסיף על הזכויות שניתנות לכלל העובדים בישראל, ולכן - - -

אני הייתי בוועדת הכספים בקדנציה הקודמת, בתקופת הקורונה. אני זוכרת שעלה הנושא הזה, של נשים עצמאיות, והיה מודל מצוין. הרי, אם הבעל נמצא עכשיו במילואים, ולא מגיע – האישה העצמאית לא יכולה אפילו לצאת לעסק שלה, כי היא צריכה גם להשגיח על הילדים; בעיקר באזורים שבהם אין לימודים.

אין לימודים באף מקום.

היה מתווה מצוין בקורונה.

אתם יודעים מה הבעיה שלנו? עכשיו זה לא כל מי שמשתתף; זה אנחנו, נבחרי הציבור – המנגנון כבד, מסורבל ומנותק מהמציאות של אזרחי ישראל. אנחנו מדברים על זה שכל העם צבא, אבל אם כל העם צבא, והוא שם, כל הזמן, תשלומים ומיסים לקופת המדינה – זה הזמן לשחרר.

נכון. חד משמעית. אני מסכימה איתך. וגם אם אין מתווה – אני לא מסכימה לזה.

אני לפעמים נוזפת בפקידים שלא נותנים תשובות, אבל אלה אנחנו. האמת היא שאלה אנחנו.

נכון. אדוני יושב הראש, לא חוזרים הביתה – יושבים יום ולילה – עד שהמתווה הזה מסתיים. כמה זמן אפשר?

אני מבין שמחר יבוא איזה שהוא מתווה.

הנה, אלה האנרגיות שאנחנו צריכים. לקחת את גפני, יד ביד, ולהגיד להם: "אנחנו לא יוצאים מהכנסת עד שכולם מקבלים את התשלומים והעזרה".

סליחה רגע, קודם כל – אנחנו לא בדיון על המתווה עכשיו. נתחיל מזה. אנחנו בדיון על זכויות נשים ועל סיוע לנשים שהבעלים שלהן במילואים – כי זה רוב; אין כמעט גברים הפוך.

יש. יש לוחמות.

בסדר, אבל זה מעט מאוד, וזו לא הבעיה שלנו כרגע. על זה – הדיון. ברור שמגיעות להן זכויות יתר בגלל הבעיה שהן נמצאות בה. על זה – אין ויכוח, נכון?

נכון.

נכון.

היה פה תת-אלוף בן ארי, שהוא קצין מילואים ראשי, שהתייחס לעניין הזה. הוא יגיש לנו מסמך, כבר היום, המפרט את הזכויות שהוא מציע לתת לנשים. מה שאני אומר זה דבר מאוד פשוט: קודם כל – בואו נחלק את זה. זה ברור שנשות מילואים שהן עובדות מדינה, עובדות רשויות מקומיות וכו' – מקבלות מוגנות, ואין שום בעיה. את אלה – נשים, כרגע, בצד. יכול להיות שבאה העמותה שקשורה לכך ואמרה שצריך לתת להן פטור של שעתיים ביום, במקום שעה, וזה דבר שבא בחשבון, אבל בגדול – מגיעות להן זכויות נוספות.

אבל אם תמשיך – הנשים העצמאיות הן הבעיה הגדולה.

בסדר, ברור. ברגע שיאושר המתווה – אנחנו נוסיף על המתווה הזה את הזכויות של הנשים. לפני זה – אנחנו לא יכולים.

דוד, פה אני רוצה להגיד לך משהו: אני לא רוצה לחכות למתווה. אף אחד מאיתנו לא חושב שצריך לחכות למתווה. הוא צריך להגיש עזרה לקבוצה הזו, היום. כל הזמן מתווים ומתווים; סרבלנו את זה לדעת.

את יכולה לא לחכות כמה שאת רוצה. ברור שכל זה מצריך תיקוני חקיקה. במסגרת תיקון החקיקה של המתווה – נוסיף על זה את הזכויות של הנשים האלה.

אדוני יושב הראש, יש מתווה כזה. אני אומרת לכם. הוא פשוט מאוד.

זה לא דומה לקורונה. אתם כל הזמן משווים לקורונה, ואין קשר.

זה לא נכון.

בקורונה לא היה גיוס.

קטי, אני מעבירה לך את זכות הדיבור, אבל ניתן לה לסכם. בכל זאת, נכבד אותה. היא הגיעה לכאן. קרן, סליחה שקטעתי אותך.

אתם רוצים שייצא משהו מהישיבה הזו? או שאתם רוצים רק להתווכח?

את סיימת?

כן.

אתם צריכים להפעיל יותר לחץ. תחזרי ותגידי לשרה מאי גולן שהיא צריכה להפעיל לחץ. שתיכנס ללשכה של סמוטריץ', ושלא תצא משם. אני רצינית. זה גם לגבי בני הזוג; אמרנו וחידדנו – יש גם נשים שנמצאות במילואים. תודה רבה. חברת הכנסת קטי.

בתקופת הקורונה פנו אלינו נשים עצמאיות שיצאו לחופשת לידה. המתווה של האוצר, בזמנו, אמר להן: "רגע, אני עושה 1 חלקי 12 כדי לדעת מה היו ההכנסות שלכן". אבל מה אתה עושה עם נשים שיצאו לחופשת לידה? אתה לא יכול לעשות 1 חלקי 12, כי במשך ארבעה חודשים – הן לא עבדו.

במתווה אחד, לוקחים שנה אחורה - - -

אני לא מבין אתכם; ברצינות. אנחנו לא מדברים על זה. עם כל הכבוד, הנושא של הנשים העובדות, או של כאלה שהן עצמאיות, ייפתר במסגרת המתווה. אנחנו מדברים, כרגע, על הגנה וזכויות של נשות המילואים.

גם פיטורין שקטים; גם ניצול של ימי חופשה.

אנחנו מדברים על זה; לא על כלל הנשים. לנשים האלה – מגיעות זכויות יתר בגלל הבעיה שהן נמצאות בה, ולהן – אנחנו צריכים לתת משהו נוסף. זה כל העניין.

נוסף ומהיר יותר.

לכן, נוכל לעשות את זה ברגע שיהיה את כל המתווה. עכשיו אני מדבר על אישה באופן כללי? זה לא הנושא.

ניסיתי לעזור לה, בזה שאני אומרת שזה לא כזה מסובך.

אני לא רוצה ישיבות; אני רוצה שיעבור הכסף לאנשים האלה, פרקטית. אני רק אומר: היו פה חברי כנסת מכל הבית. כולנו מסכימים על הנושא. אנחנו צריכים פשוט להפעיל לחץ.

אני מציע שנקבל את הנייר של הצבא, קודם כל.

העמותות; השדולה; נעמ"ת; המילואים – תביאו לנו את מה שצריך.

העמותות, אם יש לכן התייחסות – תביאו לנו נייר גם כן. אני מציע שבשבוע הבא נעשה עוד ישיבה קצרה, נראה מה קיבלנו מהרפרנטים - - -

בשבוע הבא? אני אומרת לך שאני חושבת שמחר הוא צריך להעביר את הכסף.

כסף למה? עוד אין מתווה. מה את רוצה? סתם לדבר? אנחנו לא מדברים לפייסבוק עכשיו.

זו בדיוק הבעיה. אנחנו חודש לתוך האירוע.

אנחנו נעשה עוד ישיבה, לא ארוכה. נראה את החומרים שקיבלנו; נראה מה המתווה שמוצע; נראה מהם השינויים שאנחנו צריכים להוסיף כתוספת – ואז נילחם על העניין הזה. זה מה שאני מציע. אחרת – לא נגיע למשהו אופרטיבי. אתם רוצים משהו אחר? בבקשה. זו זכותכם.

חבר הכנסת ביטן, אני יודעת שהכוונות שלך הן מאוד טובות, אבל הבעיה היא שבזמן חירום – אנחנו לא יכולים להמשיך לרקוד לצלילי הקצב של - - -.

כן, אבל את שוכחת דבר אחד: פרקטית – אנחנו אפילו לא יכולים להגיש הצעות חוק פרטיות. זה צריך לבוא מהממשלה אל הוועדה – לוועדת הכספים, לוועדת מעמד האישה או לוועדת הכלכלה. לכן, ההצעה שלי היא יותר פרקטית. נראה מה המצב; נראה מהן הזכויות הנוספות שאנחנו צריכים לתת לנשים של אנשי מילואים בחזית, ונוסיף אותם – או במסגרת תיקון החוק - - -

ששם – כבר יש לנו את השליטה.

נכון. זה מה שאני אומר.

תוך כמה זמן אתם רוצים להביא את זה?

אני יכול להגיד.

אוקיי. אז אנחנו ניתן לקטי לסיים, ואז אתה תתייחס לדבר הזה.

אני מבין שמחר – מביאים את החוק.

אני מקבלת את מה שאתה אומר, אדוני יושב הראש, אבל אני רוצה להגיד לך, למשל, שביום רביעי – אנחנו דיברנו על מרכזי שיקום, בוועדת בריאות, ומחר אנחנו הולכים לראות אחד כזה, כדי לצופף את לוחות הזמנים, ואתה יודע לעשות את זה. לא ניתן להם 48-72 שעות.

במקרה הזה, של הנושא של זכויות נשים – נשחיל את זה בתוך - - -

תודה רבה. זה בדיוק מה שאני רוצה – שאנחנו נהיה עם סכין בין השיניים כדי לצמצם זמנים. כל חברי כנסת, מכל סיעות הבית, מיושרים על הדבר הזה ומסכימים.

ביום שני עושים עוד ישיבה, קצרה, על הנושא הזה.

אבל אפשר להביא את שר האוצר? תביא את שר האוצר. מה קרה? שירד לעם. זה באמת מתחיל לעצבן.

בסדר גמור, אין בעיה, אבל במה זה יעזור לנו עכשיו?

מה זאת אומרת? נשאל אותו את השאלות.

תאר לנו את לוח הזמנים כרגע.

קודם כל, אני איתכם, מבחינה פרקטית. היום בערב, חוק הסיוע הכלכלי אמור להיות מאושר בממשלה. מחר הוא יאושר בקריאה ראשונה בכנסת, במליאה מיוחדת, ואני מאוד מקווה שכבר ביום ראשון הוא יגיע לקריאה שניה ושלישית בוועדת הכספים. שם – יהיה אפשר להעלות את זה ולהוסיף את מה שצריך.

אני איתך לגמרי. המטרה שלנו היא שהכסף יעבור אוטומטית. בלי בקשות; בלי כל הפרוצדורה הזו. לרשות המיסים יש את רוב המידע.

יש גם בצבא.

יש גם בצבא; יש ברשות המיסים. איפה שזה יכול להיות אוטומטי – זה צריך להיות אוטומטי.

מה שאנחנו נבקש זה שכל הנושא של זכויות יתר של נשים שבעליהן בחזית – יתווסף לחוק הקיים במסגרת תיקונים שאנחנו נבצע.

זה צריך להיות במסגרת - - -.

השאלה היא כזו – אני שואלת אתכם ואני גם אשמח מה לימור חושבת – האם אנחנו צריכים להפעיל לחצים כבר עכשיו, עוד לפני שזה מוגש?

לא, גמרנו. הנוסח קיים; יאשרו את זה היום וזהו.

אפשר להוסיף את זה בקריאה השנייה והשלישית, פנינה.

אז ביד אחת – אנחנו דואגים שהתיקונים וההגנות שאנחנו נרצה – ייכנסו.

קבענו בבוקר של יום שני, על מנת שנוכל להוסיף - - -

בסדר גמור. חברת הכנסת סון הר מלך, בבקשה. בצלאל ציין פה, קודם, שהוצאתם מכתב בשבוע שעבר.

קודם כל, אני לגמרי מסכימה שהדברים צריכים לקרות, וכמה שיותר מהר. הדברים פה נאמרו, ואני לא צריכה לחזור עליהם. אני רוצה ללכת לאיזה שהוא נספח של כל הדבר הזה, שהוא נספח די משמעותי, שלא מקבל כרגע – אותן נשים שנמצאות בחופשת לידה.

הגשנו בקשה – שחתומים עליה כולם, מכל סיעות הבית – לשר העבודה והרווחה, להאריך את חופשת הלידה לאותן נשים שהבעלים שלהן נמצאים בחזית.

זה אחד הדברים.

על כל השאר – אני מסכימה לגמרי.

היה סעיף שנקרא: "חל"ת מוצדק". אנחנו נלחמנו על זה, לא מזמן, וביטלו את זה בקורונה, על הגב של נשים, בלי להגיד לנו – בשקט-בשקט, כמו גנבים בלילה. לכן, גם אם הביטוח הלאומי רוצה לעשות את זה – לא בטוח שהוא יכול לעשות את זה. זו דוגמה לכמה היה חשוב שזה לא יבוטל.

אני אשמח להבין את סדרי הגודל – לדעתי, רק הביטוח הלאומי יכול לתת לנו את הנתונים האלה – בכמה נשים מדובר? אני קיבלתי מאות פניות של נשים, אבל אני רוצה לדעת את זה - - -

בטח יש הרבה מאוד.

כן. יש הרבה מאוד.

הביטוח לאומי בזום?

חנן, אתה שמעת את חברת הכנסת סון הר מלך, לגבי נשים בחופשת לידה? בבקשה, תחדדי לו בקצרה.

אנחנו הגשנו בקשה, לשר העבודה והרווחה, להאריך את חופשת הלידה בתשלום לאותן נשים שהבעלים שלהן נמצאים בחזית, מתוך הבנה שיש חשיבות; ואני חושבת שבאירוע הזה – לא צריך להסביר יותר מדי. כולם מבינים למה חשוב. אנחנו נשמח לדעת, קודם כל, מהם הנתונים? כמה נשים עונות להגדרה הזו?

אני לא מכיר את ההצעה הזו, ולא התבקשנו להכין נתונים בעניין הזה, אז אני לא אוכל למסור כאן מידע.

טוב. תעמוד בקשר, בבקשה, עם חברת הכנסת. תשימו לב. אני יודעת שירונה עושה מאמצים כבירים, ושהביטוח הלאומי עושה מאמצים כבירים, אבל אני בטוחה שאתם גם דואגים לנשים שנמצאות בחופשת לידה, שהבעלים שלהן נקראו, בצו 8, להיות בחזית הלחימה. צריך לפתור את הדבר הזה. בסדר, חנן? תעשו את הבדיקות.

אני אשמח לקבל את הנתונים.

נקבל את הניירת; ביום שני – נעשה עוד ישיבה, נראה מה אנחנו צריכים להוסיף למתווה הקיים בנושא של זכויות הנשים שבעליהן במילואים. זה העניין. ואז כולם יילחמו על זה בוועדה שתהיה - - -.

אני אומר כמה דברים: בסוף, כולנו מסכימים, וכולנו עומדים מאחורי החיילים והחיילות הגיבורים והגיבורות שלנו. כולנו מתפללים שהם יחזרו בשלום. כולנו, כעם אחד, צבא – אבל כולנו גם צריכים לעמוד איתן עם בנות הזוג ובני הזוג שנמצאים בעורף, ומתמודדים עם אתגרים.

אנחנו אוהבים את החיילים שלנו, ואנחנו כאן, כל חברי הכנסת – בלי אופוזיציה, קואליציה, ימין, שמאל, מרכז; זה לא קיים. בעת הזו – כולנו מגויסים כדי לסייע לכם. איש אחד בלב אחד. אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת ביטן, יושב ראש ועדת הכלכלה. ביום שני אנחנו נתכנס, בתקווה שעד אז – אנחנו כבר נהיה עם תוצרים יחסית מבושלים.

ומה שלא – אנחנו זכאים לתקן.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.