פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

33
ועדת החינוך, התרבות והספורט
31/10/2023


מושב שני

פרוטוקול מס' 107
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, י"ח בחשון התשפ"ד (2 בנובמבר 2023), שעה 13:00

המשבר בעולם הספורט בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר
כפיר כהן - מנכ"ל משרד התרבות והספורט

דודי גיל
–
ההתאחדות לכדורגל

אלכסנדר אובארוב - מאמן בקבוצת הנוער של מכבי ת"א

דני אורן - מנהל היחידה לספורט הישגי בוועד האולימפי

שלמה ללו - מייסד ומנהל ליגת האלופות לשכונות

יניב קוסביצקי - חבר הנהלה בעמותת "שער שוויון"

בת-אל ג'רבי - מנכ"לית ערכים בספורט והקרן לילדים ונוער במועדוני הספורט

שאול דוד - יושב ראש איגוד מנהלי הספורט ברשויות ובחברה למתנ"סים

זיו ישראלי - מנכ"ל ההתאחדות לספורט לבתי הספר

עומר טולצ'ינסקי - מייסד ומנהל פדגוגי של עמותת "הגל שלי"

מיכאל חייט - מנכ"ל עמותת "חרדים לקצב"

דני חכים - חבר הנהלה קרן עזריאלי

יואב רם - משרד התרבות והספורט

עדלי מרכוס - מנכ"ל מכבי תל אביב בכדורסל

ניסים רון - חבר הנהלה במועדון ספורט רמלה

מאיר אליהו - חבר הנהלה במועדון ספורט לוד

אבי יוחנן - חבר הנהלה במועדון ספורט יבנה

גילי לוסטיג - מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל

אריק קפלן - ראש ארגון ההורים בירושלים ונשיא התאחדות "אילת" לספורט תחרותי לא אולימפי

רון בולוטין - המנהל המקצועי של הוועד הפראלימפי וההתאחדות לספורט נכים

תמי סלע

יהודית גידלי

איה צימרמן, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

המשבר בעולם הספורט בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא משבר בעולם הספורט בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'. שוב בהשתתפות השר מיקי זוהר, שר התרבות והספורט. כפי שאמרתי בישיבה הקודמת על המשבר בעולם התרבות, קיימים משברים ואתגרים, לא פחות חשובים, בעולם הספורט.

אתן דוגמא מיני מאות, קיבלתי אתמול בלילה הודעה מחיילים שלנו במילואים, שמחפשים זמן הפוגה בין כניסה לכניסה או בין אימון לאימון, והתברר להם שערוץ ספורט 1 סגר להם את האפשרות לצפות דרך הניידים, הם צריכים להוסיף תשלום. אני חושבת שגם בנושאים האלה, אדוני השר, אנחנו נצטרך להתערב.

אני אסביר את זה. קודם כל, פניתי לחברת צ'רלטון, שהיא גם אחראית לזכויות שידור וכו'. הנושא הזה הוא בידי הפלטפורמות, הוא לא בידי מחזיקי זכויות השידור. הפלטפורמות הן קשת, רשת, אני לא יודע איזה עוד פלטפורמות יש - -

הוט, יס.

הוט, יס. הן קיבלו פנייה גם מצ'רלטון וגם מעוד גופים אחרים, ואני מקווה שבעת הזו בזמן המלחמה הם ידעו שכולנו צריכים לשים כתף ולאפשר את זה חינם. אנחנו על זה.

אוקיי.

בטח לחיילים שלנו שבחזית.

כמובן. אז נוציא על זה גם מכתב משותף, ונדאג שאכן זה יקרה. אדוני השר, אתה רוצה כמו בפעם הקודמת? נשמע ואז?

כן. נשמע את הבעיות וניתן תשובות ככל שניתן.

סימון, אתה רוצה להתחיל? בבקשה, חבר הכנת דוידסון.

תודה אדוני היושב ראש, אדוני השר. ישבתי פה בוועדה ימים ולילות בתקופת הקורונה, ונלחמנו כדי לפתוח את עולם הספורט. נלחמנו כדי להחזיר לאט בצורה בטוחה את הספורט במדינת ישראל. זה היה קשה, ואחרי שהקורונה הסתיימה הבנו דרך עשרות דיווחים, סקרים ובדיקות שקיבלנו בוועדה, שמה שהציל את הילדים שלנו זה הספורט. אותם ילדים שאפשרו להם להמשיך להתאמן, שהלכו להפוגות ספורט, שנשארו במערכת – הם נשארו שפויים. אותם הילדים לא הגיעו לסמים, לא לאלכוהול ולא לאלימות, ואתם לא מבינים אילו תוצאות יש במשרד החינוך בעקבות הקורונה. אתם לא מבינים מה עשתה הקורונה לילדים שלנו.

אנחנו היום נמצאים במצב נוראי במדינת ישראל, וליבנו, קואליציה ואופוזיציה, עם כל אדם שנפגע או יפגע מהתקופה הנוראית הזאת. ליבנו איתם. אבל מצד שני אנחנו צריכים להבין שמבוגרים וילדים ממשיכים לחיות.

אמרתי את זה קודם לתרבות, ובספורט זה הרבה יותר חזק. אם אתם תלכו למקומות המפונים, לבתי המלון, אתם תבינו שמה שמחזיק את הילדים האלו, מה שגורם להם לחיוך על השפתיים ומחזיר אותם לרגעים של שפיות, זה הספורט. אני הייתי בעשרות בתי מלון, וכשראיתי את התפקוד של האגודות, של משרד הספורט, של החברה למתנ"סים ושל גורמים נוספים שתרמו להפוגת הילדים בנושא של הספורט, הבנתי שזה הדבר הדרמטי ביותר. לכן ביקשתי מיושב ראש הוועדה לקיים את הדיון הזה.

רק ברשותך, בהוראת מזכיר הכנסת, אנחנו חייבים להפסקה קצרה בעקבות כך שהמליאה נפתחה.

אנחנו צריכים ללכת למליאה?

לא לא. הודעה קצרה, מיד שהמליאה תיסגר אנחנו נפתח בחזרה את הדיון. בסדר? סליחה.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:35 ונתחדשה בשעה 10:37)

בבקשה, סימון.

חשיבות העולם שאתם מייצגים היא קריטית לא רק למה שקורה היום עם הילדים והנוער, אלא גם לעתיד. בסוף התקופה הזאת תסתיים ואנחנו מאוד מקווים שנחזור לחיים נורמליים. אני רוצה לדבר על שלוש נקודות מרכזיות, אחת מהן היא מה שמחזיק את כל הספורט הישראלי, והן האגודות. מדובר בכל אותן מאות אגודות, שחלקן הגדול סגור היום ולא יכול לעבוד. במצב היום קבוצה בשער הנגב לא יכולה לתפקד. הילדים שלהם פזורים בכל מיני מקומות בארץ, המאמנים היו בממ"ד ורק עכשיו יצאו החוצה, אף אחד לא יכול לעבוד. קריטי להבין כיצד להשאיר את האגודות בחיים, כדי שביום שאחרי הן יוכלו להמשיך ולפעול.

העניין השני הוא כל נושא הספורטאים הבכירים, אותם ספורטאים שצריכים להמשיך להתחרות. אני מזכיר לכולם שבקיץ הקרוב יש משחקים אולימפיים בפריז.

שבעה חודשים.

החיים ממשיכים בכל העולם, מה לעשות. ואותם ספורטאים צריכים להתאמן, צריכים לעבור הכנות ואימונים, צריכים לעמוד בקריטריונים למשחקים האולימפיים. לפעמים הם גם צריכים להגיע למקומות שלא נעים לישראלי להיות בהם, כאשר עלויות האבטחה הן פי ארבע או חמש היום. לא תמיד השב"כ משתף פעולה. לא את הכל אפשר לפתור, אבל אלו דברים שצריכים להיפתר ככל הניתן. דיברתי על נושא הביטוח איתך, כפיר, תסביר מה נעשה ואיפה זה עומד היום.

כן, אני אדבר על זה.

אדוני השר ידבר על זה. ואני רוצה לסיים במשפט אחד. המשרד הוא לא משרד מאוד מאוד עשיר עם הרבה מאוד כסף.

היה.

אנחנו כבר 75 שנה, ולצערי הרב עד היום מדינת ישראל לא מבינה את המשמעות ואת הכוח האדיר שיש לספורט. צריך להיות הרבה יותר כסף למשרד הספורט, כדי להשיג יותר תוכניות ודברים לילדי ישראל, במיוחד בתקופה הזאת. אני קורא לשר האוצר, ואני אמרתי לו את זה היום בבוקר, להפנות כספים ולחזק את משרד הספורט, כדי שניתן יהיה להפנות כספים לילדים שלנו, במיוחד בתקופה הזאת, ולהציל איכשהו את עתיד הספורט הישראלי.

אני שמח שהגעתם. אנשים ידברו. שר הספורט נמצא פה מהבוקר, ואנשי המשרד רושמים הכל ובאמת קשובים, עם לב גדול, למען עתיד הספורט הישראלי. תודה רבה.

תודה רבה. אלכס, בבקשה. מאמן.

תודה. סליחה שנכנסתי באיחור. צריך לצאת ולהמשיך לעשות פעילות גם לילדים. אני חושב שזה חשוב לתת לספורט להיות פעיל, מכמה סיבות. אחת, יש כמובן מאמנים שעכשיו פחות עובדים, כי יש פחות פעילות, ואפשר להשתמש בכוח הזה. הם פנויים ויש להם זמן, אבל צריך מישהו שינהל אותם. ואם אנחנו מדברים על העתיד, כמובן שנזכיר את האולימפיאדה. אני חושב שזה יהיה הכי טוב שנרים את דגל ישראל בכל ספורט באירופה וכמה שיותר גבוה, זה ייתן לנו את ההסברה הכי טובה שיש.

ואני רוצה לחזק גם את המאמנים של הילדים, שמוציאים אותם קצת מהשגרה. אני לא יודע מה הם עושים בבית. צריך מאמנים ומדריכים, ויש כמובן גם הרבה מורים לחינוך גופני שעכשיו נמצאים במילואים, צריך אולי לתת חיזוק ולהחליף אותם. אני חושב שצריך באמת לתת כמה שיותר פוש בנושא הזה. עם בריא זה עם חזק. תודה רבה.

תודה רבה אלכס, ובהצלחה. הוועד האולימפי בישראל, גלעד לוסטיג - -

לוסטיג. גילי לוסטיג.

איפה הוא?

בזום.

בזום, בבקשה.

אני רק שכחתי לציין את הספורט הפראלימפי. שהם חלק מכל הדיון הזה והם לא נמצאים פה. אבל הפראלימפי הם חלק מהעניין. הם בזום?

כן.

כן, בבקשה.

תודה. אני לא אחזור על הדברים שסימון אמר, אבל אנחנו באמת לפני משחקים אולימפיים. ב-26.07 מתחילים המשחקים בפריז. זה מעט מאוד זמן. אנחנו אחרי השנה הכי טובה שידע הספורט הישראלי אי פעם, בה הספורטאים שלנו זכו בענפים רבים, בתשע מדליות באליפויות עולם, ארבע מהן מזהב. לצורך השוואה, עד היום, בשנה הכי טובה שהייתה לנו, היו ארבע מדליות בשנה.

לכן, אני מסכים עם הדובר הקודם שציין את החשיבות ואת הזכות שיש לספורטאים בנושא הגאווה הלאומית. יש להם הזדמנות, ואפילו את החובה, שכל אחד ואחת מהם בכל תחרות, בכל מקום בעולם, להתחרות ברמה הטובה ביותר.

הספורטאים שלנו, נכון להיום, עם רמת התנדבות בלתי רגילה, בכל מקום שבו מבקשים אחרי האסון שקרה ליישובי עוטף עזה וכל מה שקרה בעקבות זה. הספורטאים שלנו עומדים לרשות הרשויות והמתנדבים, ופעילים בצורה הכי טובה שאפשר.

דני אורן נמצא פה מהיחידה לספורט הישגי, ומה שאנחנו צריכים זו רשימה של תחרויות שאי אפשר להפסיד אותן. כמובן שאנחנו לא מדברים על המדינות האדומות, כי כאשר מדינה אדומה אז יש איסור יציאה בגלל מצב מלחמה. אבל אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ כדי להגיע לתחרויות שהן תחרויות קריטריון, שאם אנחנו לא נשתתף בהן אז אנחנו לא נוכל להיות חלק מהמשחקים האולימפיים. חלק מהתחרויות הללו הן התחנה האחרונה, ולכן היום, ממש לפני כמה דקות, סיימתי שיחה עם הוועד האולימפי הבינלאומי והצגתי בפניו את הקשיים והנושאים שעומדים לפנינו.

אני אזכיר את הבעיה הכי גדולה שלנו, והיא קטאר. בפברואר מתקיימת אליפות העולם במשחקי המים בקטאר. זה אומר שנבחרת כדור-המים שלנו צריכה להופיע שם, נבחרת השחייה האומנותית, נבחרת השחייה הרגילה שלנו בקריטריונים של שליחים, ונבחרת המים הפתוחים.

זאת התחרות האחרונה שבאמצעותה ניתן להגיע למשחקים האולימפיים. עכשיו, עם ספורטאים בודדים עוד אפשר למצוא כל מיני פתרונות כאלה ואחרים, לעשות את התוצאה או את התחרות במקום אחר, אבל כאשר יש קבוצות, גם כדור-מים וגם שחייה אומנותית, זה הצ'אנס האחרון. אין לנו שום אפשרות אחרת, ואנחנו עדיין לא יודעים מה אפשר לעשות עם הנושא. אנחנו חזק בסיפור הזה, יחד עם איגוד כדור-המים ואיגוד השחייה, אנחנו גם מנסים לעשות משהו שהוא בסבירות מאוד נמוכה, לנסות ולבטל את התחרות בקטאר ולהעביר אותה למקום אחר.


אני לא רוצה להישמע תמים אז אני מדגיש שאין לזה הרבה סיכוי, כמו שגם המונדיאל לא נדחה בזמנו, על אף עניין זכויות האדם המפוקפקות בקטאר. היבט נוסף למורכבות הוא הזמן, אנחנו שלושה חודשים לפני, ובאליפות הזו כאמור ישנם ארבעה ענפים.

יש לנו סיוע של השב"כ כדי להוציא את הספורטאים, אבל אנחנו יודעים שזה מצב מלחמה וכי יש צורך גם לצמצם משלחות וגם לשים סדרי עדיפות. במצב כזה שולחים רק את הספורטאים הבכירים שלנו, גם אם ספורטאי הנוער שלנו לא ייצאו עכשיו כי יש סכנה בלהתחרות בחו"ל. אנחנו מודעים לזה ולא רוצים לסכן אף אחד.

סימון אמר את זה, ואנחנו גם דיברנו על זה עם כבוד השר בפגישה שעשינו איתו, אנחנו נצטרך סיוע לאיגודים בנושא האבטחה. האבטחה עולה הרבה מאוד כסף לאיגודים, ולאיגודים קטנים אלו סכומים מאוד משמעותיים, בטח אם מתחרים במדינות כמו מצרים, ירדן, תורכיה, מרוקו וכדומה. במצב הנוכחי שבעתיים. הדרישות לאבטחה הן מאוד חריגות, ולכן צריך למצוא את הפתרון, להקים קרן מיוחדת שתעזור לאיגודים לעמוד בנטל הנוסף שנפל עליהם.

אריק בטח גם ידבר, אבל אנחנו דיברנו עם כל גופי הרוחב, שמבחינתנו אנחנו מוכנים לטפל בזה, אם תעבירו לנו את הזכות הזאת או את הסכומים כדי לנהל את הקרן הזאת. אנחנו בהחלט נשמח לעשות את זה עבור האיגודים. זהו בשלב הזה. שכולנו נדע ימים בטוחים.

אמן, תודה. שלמה ללו, מנהל ליגת האלופות לשכונות. בבקשה, שלמה.

שלום לכולם. הדברים פגעו בכולם, מילדים קטנים וכולם. אנחנו עובדים עם ילדים ונוער מכל שכונות ישראל, מקרית שמונה בצפון ומרום הגליל, ועד לבאר שבע ודימונה. יש לנו 186 שכונות ב-58 רשויות בכל הארץ. אבל הפעילות שלנו כרגע לא מתקיימת לא בכלל המצב המלחמתי, אלא מכיוון שיש לנו לא רק שכונות, אלא ערים שלמות שהן מפונות, אם זה קריית שמונה ויישובי הצפון, וגם אשקלון והדרום.

אנחנו קיימים שלוש שנים בשטח, ואנחנו כל שנה ושנה מגייסים מאות אם לא אלפי צעירים, מכל המגזרים, העדות והדתות. צעירים מעוטי יכולת, צעירים שבאים ממשפחות קשות, מרקע קשה מאוד. במקום שהנוער שיסתובב ברחובות, יתדרדר לסמים, לאלימות, לפשיעה. אלו צעירים שברגעים האלה נמצאים גם ברצועת עזה וגם בגבול הצפון.

אנחנו לא מתוקצבים על ידי משרדי הממשלה, לא משרד התרבות והספורט, לא משרד הרווחה ולא שום משרד אחר, הכל נעשה בכספים פרטיים. פנינו לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים לעניינינו, לרווחה, נוער וספורט, ונענינו בשלילה על ידי כל המשרדים ללא יוצא מהכלל.

כרגע אנחנו מסתמכים על הגורמים שבאמת מכירים את חשיבות הפעילות שלנו בשכונות. היינו צריכים לקיים פגישה במשרדי ההתאחדות לכדורגל בשיתוף משטרת ישראל ומרכז הפועל כדי לגבש תקציב, כדי שזה לא יישב על כיסים פרטיים אלא יגיע מהמקורות שהתקציב אמור להגיע מהם. לנו אין את האפשרות להמשיך ולתקצב את הפעילות שלנו בכוחות עצמנו.

כרגע אנחנו מחפשים פתרונות איך לקיים את הפעילות של ילדי השכונות שלנו, גם באזורים המפונים. יש לנו את כל התשתיות שיכולות לארח אותם גם באזורי המרכז וגם באזורי הדרום, באר שבע, דימונה, יש קבוצות ויש מאמנים. הפעילות יכולה להתקיים במסגרת שהיא לא מלאה, מסגרת חלקית, כדי להעסיק את הילדים בתוך איזושהי מסגרת ספורטיבית או מסגרת קהילתית חברתית. אני רוצה לתת את הדוגמא הקטנה לדברים שקורים אצלנו, שהם - -

רק בקצרה כי - -

כן, ממש בקצרה, דברים שלא כולם רואים. אצלנו משחקים ילדים מכל המגזרים, מערים יהודיות וערביות.

את זה אמרת, נו.

כן. וכשאנחנו באים ואנחנו רואים קבוצות ערביות מערים ערביות פוגשות קבוצות של בני ישיבות דתיות שמעולם לא הכירו לפני, ולאחר משחק של 40 דקות שאתה לא רואה בו לחיצות ידיים, פתאום אנחנו רואים שהם מתחבקים. ואלו ילדים מעדות ודתות שלא נפגשו מעולם.

יוזמה חשובה. אני מציע שאחרי הדיון תבוא ונשב על זה, ננסה למצוא איך לחבר בצורה כזו או אחרת, בסדר? מול החברה למתנ"סים ועוד. בסדר שלמה? תודה.

כן. תודה רבה.

התאחדות הכדורגל. מי נמצא? דודי? בבקשה.

צהריים טובים לכולם, עד כמה שאפשר בנסיבות האלה. בנקודה הזאת אני בדיוק בא משני הדיונים לגבי התקציב. אני מאוד חרד למה שהולך להיות ואיך הולך להיות.

שתף אותנו.

כן. הנושא של הכנסות הוא מאוד מהותי אצלנו. יכול להיות שנצטרך לקיים את הכדורגל, כרגע יש הכרזה על ה-25 לחודש ללא קהל. אני עוד לא יודע איך זה יתקיים ומה יהיה עד אז, אבל כעיקרון אנחנו בהנחה שלפחות שלושה חודשים במציאות הזאת לא יהיה קהל. כרגע גם יש את הנושא הלאומי, להזכיר לכם שעד לפני 17-18 שנה היה אירוע דומה. כאשר לא אירחנו קרוב לארבע שנים, לא קיבלנו אישור לארח כאן. החשש הזה קיים, לכן החשיבות שהכל יתקיים כאן כרגיל, שנייצג את ישראל והכל יהיה כרגיל, לפחות בחוץ, הוא קריטי. אבל המשפט "קריטי" הוא מהותי במורכבויות שלו. כי כרגע אנחנו כרגע מוציאים את נבחרת הגברים לבודפשט הונגריה. נשים, בבוקר היה לנו דיון, הן נוסעות למדינה בעייתית והיה צריך להוציא אותן באופן שונה - -

רק אבקש, סליחה שאני קוטע אותך. אני פה מולך. רק אני מבקש לא להרחיב יותר מידי בעניין הנבחרות. בסדר? רק בסידורי האבטחה וכאלה, אנחנו מעדיפים לא לדבר בוועדה על זה.

אני לא נכנס לזה.

אנחנו מעדיפים לא לדבר בוועדה על זה, בסדר?

אני יודע, אני אדבר על העיקרון של מורכבות האירוע בהיבט הכספי, על מנת שנוכל לנהל את זה בצורה תקינה. בסופו של דבר התפעול הוא אפילו יותר גבוה מבחינת ההוצאה, כאשר ההכנסה יורדת באופן דרמטי. תקציב הכדורגל הוא גבוה, הוא התקציב הגדול ביותר מבין ענפי הספורט, אבל יש לזה יתרונות וחסרונות.

היה לי חשוב לדבר כיוון שהבנתי שאנחנו נקבל אחוז מסוים מזה ומזה. אבל אצלי כל אחוז כזה הוא משמעותי, אין לי מאיפה להביא. אני לא עסק. אין לי מקורות אחרים שאני יכול להביא לכאן, להתאחדות. אז היה לי חשוב לחבר אתכם לעניין הזה, כי בסוף זאת מדינת ישראל. דיבר כאן חבר הכנסת על עניין הילדים, אתם לא יודעים עד כמה עולם הספורט חשוב דווקא בתקופה הזאת. כדורגל, כדורסל. כמה אנשים צריכים וצמאים לדבר הזה.

ואני אסיים בכך שאציין שלא מזמן רק סיימנו את הקורונה. וזה היה אירוע גלובלי, זה לא היה אירוע מקומי. ופה במקומי, לא נעים להגיד, פחות סופרים אותנו. בחוץ אנחנו מנסים, אנחנו עושים מאמץ בזכותו של יושב ראש ההתאחדות שינו זוארץ, שמכיר את נשיא פיפ"א ואופ"א. אבל צריך לזכור דבר אחד, שהבור שנוצר אצלנו בעקבות הקורונה הוא בור אמיתי. העזרה שקיבלנו עזרה, אבל הצלחנו רק עכשיו לסגור את החור. חשוב מאוד לחבר אתכם לעניין הזה. תודה ובשורות טובות.

תודה. אריק קפלן. בזום, בבקשה.

צהריים טובים. קודם כל אני רוצה לחזק את מה שאמר חבר הכנסת דוידסון לגבי פעילות נוער. בכובע אחר שלי אני משמש כראש ארגון ההורים של ירושלים, ואני יודע את המשמעות הקשה של חוסר פעילות. אני שמח שהתחילו לחזור למערכת החינוך, אבל חייבים לחזור גם לפעילות ספורט, כמובן בצורה בטוחה, אבל זה משהו שחייב להיעשות. זה מתחבר לנושא האגודות ולמה שהשר הסביר לנו בכנס לפני מספר ימים, כאשר אמר שהם ידאגו לאגודות מבחינת ההכנסות שהן הפסידו על מנת לוודא שיוכלו להמשיך ולפעול. הפעילות היא כמובן הישגית, אבל ההיקף הוא הרבה מעבר לזה.

אני רוצה שוב לחזק את מה שאמר גילי לוסטיג, הבעיה הקריטית שלנו היום היא יציאת משלחות לחו"ל. בוועד האולימפי זו אולימפיאדה, אצלנו אלו משחקי העולם. מדובר על צבירת ניסיון, על פעילות, הטיסות לחו"ל הן הבסיס להישגיות של הספורט הישראלי, וזאת מעבר לכבוד שזה מביא לנו.

אין שום סיכוי בעולם שהאיגודים יכולים לעמוד בהוצאות האבטחה. יוצאים שמונה ספורטאים עם ארבעה מאבטחים ולפעמים גם חמישה. אין לי שום טענה לשב"כ על הדרישות שלו. אבל אין שום סיכוי שהאיגודים יכולים לעמוד בהוצאות האלה, והתוצאה היא שהם פשוט לא יוצאים. אין להם אפשרות כספית לצאת.

אריק ברשותך, אני מציע, שכל מה שקשור לסידורי אבטחה ננהל את זה בדיונים אחרים. אנחנו כבר - -

אני לא מדבר פה על סידורי אבטחה - -

זה נושא כספי.

אלא על הנושא הכספי.

הבנתי. אני מבין.

אנחנו חייבים למצוא פתרון לנושא הזה, ומהבחינה הזו תקשורת עם גופי הרוחב זו דרך מצוינת לסיוע לאיגודים. מעבר לזה אני באמת רוצה לקוות ולאחל שזה יגמר בהקדם, ושנוכל לשוב לשגרה משעממת.

אריק, שאלה לי. אתם עושים תיאומים שונים עכשיו לגבי הנסיעות לחו"ל? מוציאים פחות ספורטאים? אתם מצמצמים?

בטח.

ברור, מה זאת אומרת? משמעותית הרבה פחות.

אוקיי.

גילי אמר את זה. אנחנו עשינו סדרי עדיפויות מאוד ברורים. במירכאות אני אגיד, "רק" תחרות סבב עולמי, שלפעמים זה מיקום ולפעמים השפעה על הדירוג שלך באליפות עולם או באליפות אירופה, לא יוצאים היום. כי מבחינת העדיפות של הביטחון בישראל, הם לא מסוגלים לתת לזה פתרונות היום, עד לפני שהגעתי בכלל לנושא הכספי שאם יאשרו אני לא בטוח שהם יוכלו. קבענו סדרי עדיפויות שתחרות קריטריון היא קודם כל, שזה הדבר הכי חשוב. אולימפי, משחקי העולם, כמובן את הגמר האולימפי, ואז זה בסדר יורד. אבל אין מספקי היום, אני לא רוצה להיכנס, אבל אין מספיק כוח אדם היום - -

אוקיי.

כפי שהבנו, לתת תשובה לכל התחרויות.

אתה אומר - -

- - - התגייסו לצבא.

ספורטאים רבים נשארים בארץ.

הספורטאים?

לא, המאבטחים. הרבה מאוד מתגייסים.

כן, נכון.

טוב, תודה רבה. רון בולוטין. גם בזום.

ברור, אנחנו נוציא לפי סדרי העדיפויות. אולימפיאדה, תחרויות. לא, אנחנו קובעים יחד עם האיגודים. הם נותנים לנו את - - -

שלום לכולם.

כן, רון.

רון בולוטין מהוועד הפראלימפי וההתאחדות לספורט נכים. אני לא אחזור על הדברים שגילי ואריק אמרו, אבל כידוע, שבועיים אחרי סיום המשחקים האולימפיים בפריז מתחילים המשחקים הפראלימפים. אותם מתקנים, אותה ועדה מארגנת, אותו כפר אולימפי. הספורט הפראלימפי בדיוק באותה הבעיה כרגע, אנחנו נמצאים בעיצומם של השלבים האחרונים לקביעת הקריטריונים והכרטיסים למשחקים, ועם כל הקושי באישור ויציאה לתחרויות בינלאומיות. גם אנחנו מצמצמים למינימום, רק לתחרויות שקובעות לפריז, ועולה גם נושא העלות של האבטחה. לא אחזור על הדברים שכבר נאמרו. אנחנו באותו המצב כמו הוועד האולימפי כרגע, ומתמודדים עם אותם קשיים.

אני רוצה בשני משפטים לעדכן על תוכנית שהוועד הפראלימפי וההתאחדות לספורט נכים יוצאים בה כבר בימים האלה, ליווי תהליך השיקום של הפצועים מהמלחמה, החל משלב השיקום בבתי החולים ועד לשיקום בקהילה בהמשך, דרך הספורט הפראלימפי. אנחנו עם המון ניסיון, גם של אנשי מקצוע וגם של ספורטאים שחוו על עצמם פציעה, בין אם צבאית ובין אם תאונה וכדומה. לספורט בכלל ולספורט התחרותי וההישגי בפרט, ישנה השפעה אדירה על השיקום.

אני יכול להגיד על עצמי, אני נכה צה"ל קטוע רגע, היום אני המנהל המקצועי של הוועד הפראלימפי והתאחדות לספורט נכים. ייצגתי את ישראל במספר משחקים פראלימפים, והספורט ההישגי היווה מנוף וכלי מאוד משמעותי בתהליך השיקום שלי, ועל החזרה וההשתלבות כאזרח פעיל בחברה.

אני שמח להגיד שיש לנו עשרות ספורטאים פראלימפים, ספורטאי עבר וספורטאי הווה, שמוכנים להיכנס לפרויקט הזה, להגיע לבתי החולים ולמרכזי השיקום ולהמשיך גם ללוות אחרי זה, בחליפות אישיות, כל פצוע שירצה גם במסגרת הקהילה לנסות ולהשתלב במסגרות הספורט.

מתוך הטרגדיה הזאת אני גם מעריך, שאולי תהיה הזדמנות מסוימת לאתר את הספורטאים הצעירים שיכולים להיות העתיד של הספורט הפראלימפי ההישגי במדינת ישראל, אבל קודם כל אנחנו עושים את הפרויקט הזה ומלווים את הספורטאים כחלק מתהליך השיקום. יש לנו כמובן קשר עם בית החולים שיבא, שהוא בית החולים שנותן חסות ומלווה את הספורטאים הפראלימפים ההישגיים בסגלים, אבל אנחנו הולכים להיכנס לכלל מרכזי השיקום.

נצטרך בהמשך, כמובן, ברגע שהם יוצאים מהשיקום, שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, כדי להמשיך את תהליך העיסוק בספורט גם במסגרת הקהילה, כל אחד ביישוב שלו כשהוא חוזר לחיים שלו.

אז זאת תוכנית שכבר יוצאת בימים האלה ואנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה בנושא.

תודה רבה. יניב קוסביצקי, שער שוויון, בבקשה.

שלום, יניב מעומתת "שער שוויון", ממלא מקום של המנכ"ל שנמצא עכשיו בגבול הצפון, הוא מ"פ במילואים מה-7 באוקטובר, יחד עם עוד 14 מנהלים. אנחנו נדבר גם הרבה מהארגונים, בהם יש חבר'ה צעירים שרבים מהם עכשיו בשטח. אנחנו עוסקים בתחום השימוש בספורט ככלי לחינוך, אנחנו לא באים מהתחום התחרותי, אלא מעבודה עם הילדים עם הקשיים, עם הבעיות, שלא מוצאים את עצמם לפעמים במסגרות. אנחנו בעצם באים ונותנים מענה של תוכנית שמשלבת אימוני ספורט עם דברים חברתיים, סיוע בלימודים ודברים כאלה. אנחנו עובדים ב-400 בתי ספר ברחבי הארץ, עם 10,000 ילדים.

אנחנו גם חלק מקהילה של ארגונים, הם בטח עוד ידברו פה בהמשך, כמו "חרדים לקצב", "הגל שלי" ואפילו יש קואליציה וארגון שמאגד אותנו, ואני חושב שהדברים שאני אגיד רלוונטיים במובנים מסוימים לכולנו.

אנחנו מהיום השני של המלחמה היינו בשטח. אנחנו עובדים בקהילות האלה. המאמנים שלנו, המנהלים שלנו, הם מתוך הקהילות. חלקם משדרות, מכפר עזה, אנשים שעברו את הדברים האלה. הם פונו עם האנשים, ומהיום השני התחילו להפעיל בשטח באופן ספונטני את הפעילויות.

גם הארגון שלנו ואני בטוח שעוד ארגונים, אנחנו הבאנו נעליים כי לא היו נעליים, הבאנו שערים, הבאנו את הכדורים, הבאנו את הדברים, וראינו את החשיבות האדירה. במשך שבועיים הייתה התגייסות מדהימה, אני חושב, של כל הארגונים. היינו בכל המוקדים האלה, ונתנו את הרגעים האלה שחבר הכנסת דוידסון דיבר עליהם, שהם כל כך חשובים לילדים בשלב הזה.

אני טייס מסוקים לשעבר, הייתי במסוקי קרב עשר שנים. סגרו את הטייסת לפני עשר שנים, ועכשיו אני בקשר יום-יומי עם החברים שלי שנמצאים בטייסות. הם שואלים אותי, 'איך אתה מרגיש שאתה לא פה איתנו עכשיו בדבר הזה', ואני אומר להם שאני בצו 8, שאני קם בו יום יום ומרגיש שהוא לא פחות חשוב. אנחנו יכולים ואנחנו ננצח בגבולות, אני בטוח בזה.

אנחנו, אני, העובדים והקהילה שלנו, נלחמים ממש בצו 8, קמים יום יום, עם כל הקשיים ועם כל הדברים, כדי להבין איך אנחנו פותרים ומתגברים על כל הבעיות של הילדים האלה, שהכי צריכים אותנו עכשיו. שילדים מהפריפריה, מהמקומות האלה, יקבלו את מה שהם צריכים. וזאת מבחינתי משימת המלחמה שלי, אני קם עם תחושת האחריות הזאת כל יום.

בעיניי חשוב להגיד את זה, ואני מאוד מתחבר לדברים שחבר הכנסת דוידסון אמר. אני רוצה להגיד עוד משהו אחד, ואז שלושה דברים ספציפיים, בעיות שביקשתם באמת שנעלה.

היית מתחיל מהבעיות.

אבל עוד משהו אחד חשוב.

לא, חברים אני - -

אז אני מנקה, קצר - -

לא, אבל אני אגיד לך למה. אני מדבר ברצינות. יש פה המון אנשים, גם בזום וגם - -

אז אני עובר לבעיות. הדבר הראשון, שחשוב לא לשכוח, זה לא רק את המוקדים שאנחנו עובדים בהם עם הילדים, שקיימים בכל הארץ - -

אני רוצה להגיד לכם משהו, תקשיבו. אני מנהל דיונים כל הזמן. זה בוועדת חינוך, לא בוועדת ספורט ויש לזה סיבה. היה לי חשוב שהשר יהיה פה. ושגם יוסי ישמע את הדברים, כי הוא יושב ראש הוועדה. תנצלו את זה ששר הספורט נמצא פה. וגם כפיר שנמצא, והחבר'ה שלא נמצאים, הם רושמים כל דבר. תגידו מה הבעיות. אל תעשו "חיים שכאלה". תגידו מה הבעיות ומה אתם צריכים, והדברים האלו יפתרו. זאת המטרה.

מעולה. אז הבעיה הראשונה שנוצרה היא עם פרויקטים שכבר רצים. לנו כארגון יש פרויקט גדול עם משרד נגב גליל והחוסן הלאומי, לדוגמא. ויש עוד פרויקטים שעובדים מדהים. כבר יש תקציב, יש הסכמים. ודווקא עכשיו כשצריך להוציא אותם לשטח יש חסמים. דוגמא אחת מתוך כמה היא שיש הסכמים לקול קורא שצריך לצאת, ואי אפשר להוציא אותו עכשיו. יש אצלנו על 146 קבוצות, 2,700 ילדים שעבדו בשנה שעברה, שלא יכולים להתחיל עד שהדברים האלה לא יקרו. זה יוכל לקרות מיידית אם נסיר את החסמים. אם ניקח החלטות כמו להמשיך עם הקבוצות של שנה שעברה בלי קול קורא, למשל, עם מגבלות וכיוצא בזאת, אבל צריך לשים לב לפרויקטים שעוסקים בנושאים המשלבים ספורט וחינוך, ולהוציא אותם. לא לעצור אותם בגלל דברים כאלה. אצלנו כמו שאמרתי זה פרויקט גדול של 2,700 ילדים שמחכים. בתי הספר מתקשרים ורוצים להתחיל מחר, ואי אפשר להתחיל כרגע.

דבר נוסף, אנחנו חלק מתקציבים של מערכת שנקראת גפ"ן, בבתי הספר - -

רגע, מה שדיברת זה משרד נגב גליל?

נגב גליל חוסן לאומי.

תשלח לי את זה בבקשה.

מצוין. ואנחנו בקשר שותף איתם, עבודה מדהימה. הם פשוט עמוסים כרגע וזה החסם שעוצר את זה. זה דבר אחד מאוד מרכזי, הדבר השני הוא תקציבי גפ"ן.

אני יודע שהשנה למנהלים בהרבה מבתי הספר יש תקציבים משלהם, והם נותנים את המענה לתלמידים דרך תקציבי הגפ"ן. קיבלנו כבר מכמה בתי ספר מידע שהולכים לקצץ את זה ל-70%.

זה משרד החינוך.

נכון. אני רק אומר שצריך לשים לב, כי הדברים האלה פוגעים בסופו של דבר בתוכניות הספורט בדרך כלל, או בתוכניות האקסטרה בבתי הספר. אלו התוכניות שבסופו של דבר משאירות את הילדים בבתי הספר ומונעים נשירה. אלה הילדים שיפגעו. כי הם מתקשרים אלינו ואומרים שהם צריכים לבחור איזו הוצאה כספית להוריד, אז הם ישאירו מורה פרטי, שיעורים, ומורידים את - -

מה שלא נוגע למשרד הספורט - -

האריכו את זה - -

תשלח לי. אני אשתמש גם כמובן ביוסי, יושב ראש הוועדה, ואנחנו נטפל. יש לנו חינוך ונגב גליל.

מעולה. מעולה.

סימון, אנחנו גם נעזור. נעשה את החיבורים.

ברור, ברור.

מעולה, זה יעזור מאוד. ועוד שאלה לשר הספורט. דיברתי עם שתי רשויות שעדיין לא העבירו לנו תקציבים בתקופה המאוד חשובה הזאת, כי הם אמרו שהם עצמם עדיין לא קיבלו כסף ממשרד הספורט. ואנחנו רודפים אחריהם כבר כמה חודשים.

סגן ראש מנהל הספורט פה, תכף יתן לכם עדכון.

מצוין.

הדברים שאנחנו מגדילים כבר התקדמו, תכף.

זאת שיחה שהייתה לי אתמול עם שתי רשויות.

הדבר האחרון, שמשרד הספורט בטח יכול לעשות, זה להגיע למקומות בהם נמצאים המפונים ולהסדיר את תוכניות הספורט-חינוך, כדי שאנחנו נוכל לפעול שם ולתת את המענה לאותם האנשים שאנחנו חושבים שיהיו במקומות האלה חודשים או שנים.

אני מציע לעשות שולחן עגול בנושא המפונים יחד עם החברה למתנ"סים, בסדר? ועם שאר הגורמים הרלוונטיים העוסקים בנושא, שכבר קיבלו את הכסף ואין להם בעיה תקציבית - -

חבר הכנסת, רק אגיד שאנחנו עובדים עם התאחדות בתי הספר, ממש לפני כמה דקות עדכנו אותנו - -

תכף תיתן לנו על זה סקירה - -

על תקציבים שהגדלנו שם. אנחנו נחבר את התאחדות בתי הספר, זיו המנכ"ל נמצא פה.

מעולה.

נחשוב על השולחן העגול יחד.

מצוין. אז זהו, אלה ארבעת הדברים. תודה.

בת-אל ג'רבי, מנכ"לית "ערכים בספורט". בבקשה.

היי, שלום לכולם, צהריים טובים. בת-אל, מנכ"לית "ערכים בספורט" והקרן לילדים ונוער במועדוני הספורט, בשיתוף משרד התרבות והספורט ובית הנשיא. אני רוצה לגעת בשלוש נקודות מרכזיות, שהן בעיניי נקודות הכשל כרגע בחברה הישראלית בכל מה שקשור במרחב הספורט.

אנחנו עוסקים בתוכניות לקידום ערכים, כתשתית לחוסן אירגוני-חינוכי-חברתי במרחב הספורט הישראלי, ולמרחב העיסוק שלנו שותפים גם משרד התרבות והספורט ובית הנשיא, הטוטו, התאחדות הכדורגל, איגוד הכדורסל ומנהלות הליגה.

אחרי שבוע וחצי של תנועה בין כל המלונות והמפונים, אסכם ואומר שמה שקורה למטה הוא סיפור תקומה מאוד כואב. אני חושבת שכל הקשב והכספים צריכים כרגע להיות מופנים כשולחן חירום עבור הרשויות שקולטות מפונים, ועבור הרשויות שפינו מפונים.

כל מוסדות הקהילה קרסו. אין להם כיום שום מענה קהילתי, לא במרחב הפורמלי ולא בבלתי פורמלי. נקודת הכאב המרכזית היא הנוער. שאלתי אתמול את הרשויות בכאב מאוד גדול במה אוכל לעזור, והתשובה הייתה טפלו בנוער. הנוער הוא רגע מפשיעה, מהתנהגות סיכונית, מאלכוהול, מסמים. יש כבר מקרים בשפיים, יש כבר - - - הכל. אין פתרונות.

יש פה כשל תיכלול מאוד גדול. הרבה אנשים עושים הרבה, אבל בסוף זה לא מגיע לשטח, ואני אחדד בכמה נקודות. ראשית, יש הרבה עמותות, ואף אחד לא מתכלל אותן. כולן במצב של הישרדות מכיוון שהתקציבים תקועים באוצר ולא מגיעים. אנחנו חולקים את אותן הבעיות, גם כספים של משרד התרבות והספורט תקועים באוצר. או שנשרוד את התקופה הזאת, או שכולנו נסגור את העמותות שלנו. ואנחנו אלה שפועלים במרחב החברתי, עם חיידק חברתי גדול ותשוקה מדהימה בשם הרעיון החברתי הציוני.

אז קודם כל יש לשחרר את הפקק הקיים באוצר ובמשרדים הממשלתיים סביב תוכניות כאלה.

יש צורך בהקמת גוף, ואני מציעה אותנו, את הקרן לילדים ונוער, שכבר פועלת בשיתוף משרד התרבות והספורט, ופועלת יחד עם הגופים ובשיתוף בית הנשיא, על מנת לתכלל את העמותות החברתיות המובילות תוכניות בשטח, כדי שבסוף הן יגיעו באמת למפונים ולאותן רשויות.

הדבר השני הוא הצורך לאגד את המשאבים. נמצאים הרבה משאבים שלא מיעים לייעודם. שוב, בקצה המערך, אף אחד לא מקבל אותם. שמעתי אתמול משפט מאוד חזק, אל תתנהגו אלינו כאל משלחי רווחה, משלחי יד, תקימו לנו פה מנגנונים, תקימו לנו תשתיות לשעה של מחר. ואין מי שעוסק בזה.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה שבסופו של דבר, מועדוני הספורט באיגודים, מחלקות הילדים והנוער, הן העוגן הקהילתי הכי משמעותי בשטח, בדגש על הרשויות שקלטו ועל הרשויות שפונו.

בגלל הקרן פונים אליי מנהלים אבודים שאין להם עם מי לדבר. שם צריך לתמוך, לשם צריך לנתב את הכספים. צריך לעזור לרשויות הספציפיות הללו להקים את עצמן מחדש, בדגש על מחלקות ילדים ונוער. מדברים על תקומה? אין להם היום כלים כדי לעשות תקומה. הם צריכים גלגלי עזר, ואני חושבת שזה התפקיד שלנו, גם בעולם הרווחה, חינוך, ספורט ותרבות. ואני כאן, כמנכ"לית הקרן לילדים ונוער במועדוני הספורט, מוכנה להוביל את זה.

אוקיי. אני רוצה להציע, אדוני השר, כפי שקורה במשרד החינוך. כמובן שלמשרד החינוך יש מנגנון הרבה יותר גדול, ומחוזות וכו', אבל במספר בתי מלון נוכח איזשהו פרויקטור, שהוא מתכלל את כל הנושא החינוכי. אני הייתי מציע, כפי שעשינו בחברה למתנ"סים בנושא החינוך הבלתי פורמלי, שגם בנושא הספורט והתרבות יימצא מנגנון. אפשר להשתמש אפילו במנגנון קיים, דרך החברה למתנ"סים או כל ארגון אחר שאכן השר יסכים לשתף איתו פעולה. אני מבין שיש רצון, לכאורה יש גם כסף, כך שנותר רק לתכלל ולעשות את הדברים בצורה מסודרת.

בסוף זה דור העתיד שלנו. לא נעים להגיד, אבל אותו הדור כבר נפגע פעם אחת בקורונה, וחוטף עכשיו את הסטירה בלחי השנייה. מחובתנו, בוודאי כוועדה ובוודאי כמשרדי ממשלת ישראל, לתכלל את הנושא ולנסות להמעיט את הנזקים. כי נזקים יהיו.

כן.

להמעיט את הנזקים ולנסות לעשות את הדברים בצורה הטובה והמסודרת ביותר.

אני מציע אדוני השר, שתתחיל לתת לנו איזושהי סקירה והתייחסות. אתם מעדיפים לשמוע מגורמי המקצוע לפני כן?

רגע, אני גם.

שנייה, בסוף - -

לנו אין בעיה - -

אני רוצה לשמוע מהמשרד מה כן נעשה, ובמידה ומשהו לא קיבל מענה, ואכן יש המשך שאלות - -

אנחנו ניתן לאנשים להביע את הבעיות, אני אענה על חלק מהשאלות ולאחר מכן ישלים המנכ"ל. אנחנו יכולים לתת תשובות להרבה מהשאלות שהועלו עד עכשיו, ובינתיים אני רושם לעצמי.

אוקיי. אז נמשיך, בסדר גמור. כן בבקשה, רק שמך.

אני שאול דוד, יושב ראש איגוד מנהלי הספורט ברשויות, וגם בחברה למתנ"סים. אני חושב שקודם כל זאת הזדמנות טובה מאוד שכל הגופים נמצאים כאן, וכבוד השר, וסימון ויושב ראש הוועדה וכל החברים המכובדים. אנחנו ברשויות, מעניין אותי למה אנחנו לא רשומים, אבל בסופו של דבר - -

אתה רשום. אני ראיתי את השם שלך מקודם, ואני בדיוק מחפש.

בסופו של דבר אנחנו נושאים באחריות של רשויות. גם אגודות, גם יוזמות, גם "שער שוויון", גם כל הדברים. בסוף אלו רשויות - -

שאול דוד, יו"ר. הנה, אתה מופיע.

כן. יחד איתי נמצאים פה גם ניסים רון מרמלה, מאיר אליהו מלוד ואבי יוחנן מיבנה.

אני רוצה קודם כל לציין מספר דברים טובים שנעשו בצל המלחמה, ביניהם את שיתוף הפעולה המיידי שהתרחש. הבחור מ"שער שוויון" דיבר על כך שבאמת מהיום ראשון של המלחמה, חברנו מיד מנהל הספורט, אבי, זיו, מנכ"ל התאחדות לספורט בבתי הספר, מרכזי הספורט והאיגוד שלנו. שיתוף פעולה מדהים, שבא לידי ביטוי במספר גורמים. דבר ראשון הוכנה במהירות תוכנית עבודה, ויצא קול קורא משותף גם לתרבות וגם לספורט, לכל יישובי הספר ויישובי העימות.

ההיבט השני נוגע להצטיידות, הגענו מיידית לכל היישובים, ויש לשבח את כולם ושאפו, כבר מהימים הראשונים כולם הגיעו לשטח.

הדבר השלישי עוסק בכל המדיה. מפגשי זום, פעילויות של מיטב המאמנים, מיטב הספורטאים, מיטב המרצים בספורט במדינה, כל יום עם תוכניות עבודה שעוברות לכלל גופי הספורט במדינה בצורה משותפת, מטעם כלל הגורמים, כולנו ביחד, יחד עם משרד הספורט והמפקחים. אפילו השר אמר שזה דבר מאוד חשוב.

כמו שנאמר, אנחנו, כל הנוכחים, צריכים לאחד את כלל המשאבים שלנו. לדעת שלא כולם עושים אותו הדבר, אלא ביחד. כולם מבינים שאנחנו, הרשויות, גורם מאוד חשוב. אנחנו כמו מדינה. בסופו של דבר, למשל אם "שער שוויון" רוצה לעשות ביבנה פעולה, הוא צריך לבוא אליי. וכך פועלים הדברים בכל מקום, צריך להבין את זה גם בוועדה המכובדת הזאת. חייבים לשתף אותנו הרבה יותר, גם בהתייעצויות. אנחנו מייצגים גם את החברה למתנ"סים בכל הדברים הללו. אני רוצה לציין - -

עד היום לא הייתם מעורבים?

מעורבים, אבל אני אומר שבדבר כל כך חשוב - - -

לא, אתה צריך להבין את האבסורד, גם חשוב לי שהשר יבין.

אני כמעט נעלבתי שלא קראת לי כבר הרבה לפני.

רגע, תשמע. יש משהו אבסורד במדינת ישראל. אנחנו כולם מבינים כמה הספורט חשוב. אבל כשאתה בא לעירייה יש חובה שיהיה מנהל רווחה, שיהיה מנהל נוער, שיהיה מנהל חינוך - -

הסתדרות ההורים, מה שנקרא.

כן, בדיוק. ספורט לא. זאת אומרת שראש העיר לא חייב שסטטוטורית יהיה ראש אגף ספורט. זה לא מספיק חשוב למדינת ישראל. אנחנו פה, בוועדה, צריכים לחשוב איך עושים את זה. חד משמעית אני אומר לכם, בסופו של דבר כל הספורט במדינת ישראל מתנקז דרך העירייה, דרך הרשות. אחרת לא יהיה ספורט. הוא מחזיק את האגודות - -

את המתקנים - -

הוא עובד מול אבי.

סל הספורט, לא?

כן, גם סל הספורט. אבל אין תפקיד כזה, הוא לא חובה. חלק מקבלים כסף מהמתנ"סים, חלק מהעירייה, חלק בדרך אחרת, צריך לעשות סדר.

תודה חבר הכנסת סימון. אחרי שציינתי את הדברים הטובים, אמרת לציין גם בעיות. אני יודע שגם משרד הספורט מטפל עד רמת השר, אבל אני מבין שיש בעיה ברמת הבירוקרטיה של המדינה ומשרד האוצר בהקשר לסל הספורט. סל הספורט חשוב מאוד, ואני מבין שאולי בעתיד הוא יקוצץ בדבר כזה או אחר - -

לא, לא נגענו.

לא.

אני אשמח לשמוע. חשוב להבין את נושא סל הספורט, הוא חשוב מאוד. הסעיפים שלו נוגעים לאירועים, יוזמות, יוזמות לאוכלוסיות חלשות, קידום ספורט נשים, ובכל מקום הדברים האלה פועלים אחרת ומוכוונים על ידי מנהלים, מפקח במנהל הספורט ומנהל כלי, ואם אנחנו רוצים לתת שירות כזה לנכים או שירות מיוחד אחר, יש כלי בתוך סל הספורט המאפשר את הפעילות. הכלי נקרא יוזמה, אין בו הרבה כסף, אבל הוא נותן מענה לפעילות המבורכת והייחודית הזאת.

שנת העבודה של סל הספורט היא תמיד מאוגוסט עד ה-1 לספטמבר. אנחנו כבר בנובמבר, כבר סיימנו את הפעילות, ועדיין, בגלל בעיות בירוקרטיות, לא קיבלנו את הסל. אני יודע שיש מאמצים כבירים של השר ואנשים נוספים כדי שנקבל את הסל, אבל מדובר בהתחייבויות על כל הדברים שעשינו, ולכן אני מקווה שנקבל תשובות טובות היום, ושנוכל להעביר את המסר.

רק אגיד ש-15,000 מיליון שקלים יעברו לדעתי עד יום ראשון-שני הקרובים. ואנחנו עובדים על המודל, גם אבי פה, סגן ראש מנהל הספורט. אני מקווה שנסיים את זה מהר. השר גם לחץ על האוצר לאשר לנו בהקדם 100%, על כל התקנות שלנו, גם בתרבות וגם בספורט.

תודה רבה. אני מסתכל על המאקרו, צריך שנבין את החשיבות של הרשויות, הן זרוע הביצוע של המדינה, של השר, ושל שאר האנשים מלמטה. אם למשרד הספורט יש תקציב של כמיליארד שקל, סל הספורט הוא בסך הכל בין 40 ל-75 מיליון שקלים. אני חושב שראוי להשיג תקציב גדול יותר למשרד הספורט ולהגדיל את הסל הזה, כמובן חלילה לא על חשבון דברים אחרים, כי הכל חשוב בספורט.

ברור.

גם לגבי מתקנים, אני חושב שאנחנו ברשויות קורעים תחת הנטל. האגודות באות אלינו וקשה לנו. קשה לנו. חסרים מתקנים, יש מתקנים שצריך לשדרג. וגם פה יש בירוקרטיה מאוד גדולה, יש קול קורא על מס השבע ומעלה, אשר לא יכול לגשת.

רק ברשותך תפריד בין מה שקורה עכשיו בחירום, לבין השוטף.

אוקיי. בסדר.

בשוטף אנחנו יודעים, וסימון - -

אני רוצה רק לסיים.

צריך לטפל בזה דרך ועדת המשנה, כרגע - -

מילה על המתקנים, אנחנו - -

אני מבין את הצורך ואת הרצון בעקבות זה שהשר נמצא פה - -

- - - של כולם פה.

כן כן.

אני מבין. אבל אנחנו צריכים להיות ממוקדים, ואנחנו כרגע בזמן מלחמה - -

- - -

ואני רוצה להתמקד - -

אנחנו צריכים 10 מיליארד שקל כדי לעשות יישור קו.

בדיוק.

מסכים. משפט סיום, בבקשה.

כן, שאול.

בהמשך לדברים הנהדרים שנאמרו כאן, אני אתן דוגמא. ביבנה, כבר במשך יותר מעשרה ימים, החזרנו יותר מ-50% מהפעילות. במקלטים, באולמות, אנחנו זרוע ביצוע שעובדת, ותמשיך לעבוד, מול פיקוד העורף ומול כולם כדי להחזיר את הפעילות. תשתמשו בנו, הרשויות. אנחנו זרוע ביצוע. כבר החזרנו חלק גדול ונשמח לעשות יותר. תודה רבה.

תודה רבה.

אני אשמח להתחבר - -

כן, יש עוד מישהו?

כן, אני אשמח להתחבר לדבריו.

רגע, שמך.

שמי עומר טולצ'ינסקי, אני מייסד ומנהל פדגוגי של עמותת "הגל שלי", שעובדת עם נערים ונערות במצבי סיכון דרך גלישת גלים. כולנו פה לאותה המטרה, לתת חוסן לעורף הישראלי בימים המורכבים האלו.

דיברו כאן על ספורט ברמה המקצועית, אני רוצה לדבר על ספורט ברמה הטיפולית. "הגל שלי", כבר מתחילת המלחמה, הקימה מרכזי חירום וחוסן בנקודות אליהן פונו מעוטף עזה. בשפיים, בנחשולים, במעגן מיכאל, בשדות ים, ובכל המקומות הללו ישנם מאות ילדים ובני נוער, וגם מבוגרים. אנחנו הבנו, כמו שחבר הכנסת דוידסון אמר, שגלישת גלים וספורט בכלל, היא בעלת אלמנט תרפויטי בעבודה על טראומה אקוטית. לא אכנס לכל האלמנטים התאורטיים, אבל הרבה מתוך הטראומה, גם בחוויות סומטיות, נשארת בגוף. לנו יש את היכולת לאפשר פריקה דרך עבודה גופנית.

יצאתי עכשיו משיחת זום של עוד 60 מתנדבים - -

רגע, סליחה שאני עוצר אותך, אני אסביר עוד פעם. אם לא תהיו בראש שלנו, אנחנו לא נפתור כלום.

כן, עכשיו.

תגידו מה הבעיות.

כן, אני מגיע לבעיה. עכשיו יצאתי משיחת זום עם 60 מתנדבים נוספים, "הגל שלי" נכנס לסיטואציה הזו כמעין רוח סערה חיובית. הבעיה היא שהמקום התקציבי עדיין לוט בערפל. אנחנו מביאים גלשנים ומשנעים את כל הציוד עבור בני הנוער שצריכים את זה יותר מהכל, כמו שאמרתי, בני נוער עם גורמי סיכון - -

מאיפה התקציב?

אין תקציב.

עד עכשיו, איך קיימתם את הפעילות שלכם?

הפעילות שלנו כרגע עובדת עם משרד החינוך.

מהחינוך, אוקיי.

משרד הרווחה. ואנחנו חושבים שבמשרד הספורט, כרגע, יש לעניין משמעות כפולה בגלל הפעילות הספורטיבית הרצינית שהעמותה נותנת. זה אלמנט חשוב, יש הרבה עמותות שנמצאות כרגע במקום תקציבי מורכב, והרבה מהמרכזים שלנו סגורים, כמו בנהריה ואשקלון. אם כבר מדברים על משרד החינוך, דובר גם על הגפ"ן, והוא פחות רלוונטי. כרגע אנחנו נמצאים במצב עם הרבה מורכבות, הפעילות מתקיימת, ונשמח לקבל מענה לדברים האלו.

מיכאל חייט, בבקשה.

צהריים טובים. אני מגיע מעמותת "חרדים לקצב". בזמן שגרה העמותה שלנו עוסקת בקידום הספורט בחברה החרדית, ובסיוע לנוער נושר מהחברה החרדית באמצעות ספורט. יש לנו מעל 5,000 משתתפים בתוכניות שלנו ברחבי הארץ בזמן שגרה, ובחירום אנחנו נקראנו לדגל כמו כל הארגונים הנהדרים שיש פה. קרן עזריאלי בעצם הקימה קואליציה של ארגוני ספורט, והתחלנו קודם כל למפות את השטח.

תסביר מי יושב לידך.

יושב לידי דני חכים מקרן עזריאלי, קרן שכבר בשבועות הראשונים ביקשה לסייע במאמץ הגדול של העורף ונתנה 30 מיליון דולר ועוד 10 מיליון שקלים. התחלנו ישר במיפוי השטח, וראינו שרשויות מקומיות וארגונים גדולים, החברה למתנ"סים, פיקוד העורף, לא יודעים לתת את המספרים המדויקים. אתמול היינו באילת, ישבנו עם - -

רשויות מקומיות לא יודעות את המספרים?

לא. בגלל שיש הרבה אנשים שהתפנו מרצון - -

תדבר איתי אחר כך, הנה אני פה. יש לי את כל הנתונים - -

אני אשמח - -

יש לי את כל הנתונים הכי מדויקים. אחרי הדיון נשב כמה דקות.

מעולה. רק אסביר, היינו אתמול באילת, ישבנו עם החברה למתנ"סים, וראינו בשטח מה קורה בבתי המלון. יש הרבה אנשים שהגיעו על דעת עצמם כי הם לא יכולים להישאר איפה שהיו. מיפינו 238 אירגוני חברה אזרחית, ארגונים שעובדים עם ספורט, ושמענו מהרשויות המקומיות את הקושי שלהם, למשל, בלמצוא מאמנים. חסרים להם עכשיו מאמנים, אנשים שיכולים לעבוד עם הקהילות שהגיעו ונקלטו אצלם. רשויות הכפילו את הכמות הרגילה שלהן. באילת למשל, הכפילו מ-20 אלף איש ל-40, וישנם אתגרים משמעותיים.

ברור.

הגענו גם לאזורים אחרים ומיפינו את כל הארץ, ים המלח, ירושלים וכו'. ואני מגיע לנקודות הבעייתיות שראינו. קודם כל, מדברים פה על הספורט אולימפי והספורט ההישגי, אבל יש המון עמותות, כמו הארגון שלי למשל, שעובדות עם ספורט עממי, שבשבילו עדיין לא שמעתי על מענים ופתרונות. העמותות האלה עומדות בקו החזית עם האנשים שנפגעו. כל המדינה בטראומה, הילדים האלה בטראומה, והעמותות עושות את העבודה בקו הראשון עם הילדים.

נקודה השנייה היא שהחברה למתנ"סים קיבלה איזשהו תקציב מהממשלה, והיא נותנת חוג לכל ילד. אתמול ישבנו עם אחת מבחירות החברה, ומדובר על חוג לילד פעמיים בשבוע. אנחנו מדברים על משפחה שנעקרה, ללא קהילה וללא בית. פעמיים בשבוע לילד זה לא מספיק.

לכן אנחנו נדבר על זה, צריך גורם מתכלל.

- - -

כאשר מדברים על חוג לכל ילד עם מפגש פעמיים בשבוע, צריך להבין שמעבר לכך ישנן פעילויות נוספות של תנועות הנוער וארגוני הנוער שנמצאים בשטח, יחד גם עם ארגונים נוספים. בסופו של דבר המטרה היא להגיע למצב שילד שמסיים את המתכונת המצומצמת של בית הספר שקיימת עבורו בתוך המבנה, יוכל להמשיך ולמלא את היום במספר פעילויות שהן לא בהכרח דרך החברה למתנ"סים.

אז ברשותך אני אמשיך, רק משפט אחד לסיום.

כבוד יושב הראש, אם יורשה לי לומר, נמצאים כאן מהתאחדות בתי הספר, הם הגוף המוסמך הבלעדי לטיפול בכל הילדים עד גיל 18. הם כרגע הגוף שמתכלל את כל - -

אז תכף נשמע את זה.

אז ברשתכם רק אסיים עם עוד שתי נקודות קצרות. הראשונה היא שלא רק ילדים, גם מבוגרים צריכים. קרן עזריאלי מציעה הכשרה לטיפול בטראומה באמצעות ספורט לכל המאמנים שיכולים ורוצים להתנדב. הקרן גם מציעה matching לממשלה, היא מוכנה לבוא עם סכום כסף גדול ולהציע שותפות לממשלה כדי שנוכל להכפיל את הכוח. הוצאנו קול קורא לכל המאמנים שרוצים לקחת חלק, יש לנו דאטה- -

אני מציע, ברשות השר, שתשבו עם קרן עזריאלי ותנסו להגיע לאיזשהו מיזם משותף.

יש לנו מיזם שאנחנו מציעים לממשלה, קיימים הרבה משאבים, מאמנים ומקומות - -

למיטב ידיעתי - -

אחרי הדיון נעביר גם נתונים וגם - - -

- - - תודה רבה.

לא התקבלה פנייה משפטית.

לכן אני אומר, אני עכשיו פניתי.

ראשית, אין שאלה בכלל על חשיבות הספורט בעת הזו. הספורט יכול לתת מענה להרבה דברים בזמן המלחמה, גם לאזרחים שעושים ספורט וגם לאלו שלא.

אני ממוקד מאוד להגיע לשגרת חירום, ככה אנחנו קוראים לה. יש כבר שיח מתקדם עם פיקוד העורף, ואני מעריך שנוכל בשלב הראשון להחזיר כמעט את כל הספורט לפעילות, לצערי ללא קהל. לא נסכן אלפי אנשים שיגיעו ויתגודדו במקום אחד, אבל נחזיר את הספורט לשגרת חירום והוא ישודר בטלוויזיה, כך שהקהל יוכל לפחות לצפות מהבית. גם אימונים נקיים במתכונת של שיגרת חירום, גם במחלקות הנוער, הצעירים וכו'. כמובן גם פעילות ספורטיבית שכל כך חסרה, ואני חושב שכבר משבוע הבא יהיו בשורות בעניין הזה.

פיקוד העורף אמור להעביר לנו מכתב, כפיר, אם אתה יודע ויכול לעדכן אותי על הגעתו - -

עדיין לא, אבל אדייק שזו הפעם הראשונה שפיקוד העורף מכניס להנחיות המרכזיות שלו את התרבות והספורט. ניתנה פה דחיפה גדולה של עובדי משרד הספורט בראשות יואב רם שנמצא פה, ואני מצטט את אלוף פיקוד העורף שאמר, התרבות והספורט הם החוסן של מדינת ישראל. הישג גדול מאוד של השר, בהובלת גורמי המקצוע שלנו.

אז אנחנו בעד. לגבי הטענה על הקפאת פרויקטים רבים לאור המלחמה, פרויקטים שלא קיבלו משאבים למרות שהובטח להם.

החלטת האוצר המוצדקת היא להקפיא כל מה שצריך היה להתבצע עד סוף השנה, ביניהם לא רק הספורט והתרבות. הוקפאו גם כספים קואליציוניים והרבה דברים בהיקפים של מיליארדים רבים, וכך נוצרה הדרך לתשלום עבור הוצאות המלחמה. על פי הערכות האוצר, עד סוף השנה המלחמה הזאת תעלה למדינה 50 מיליארד שקלים. סכומים מטורפים. כלל התקציב של מדינת ישראל הוא 400 מיליארד. אנחנו מדברים על 12.5% אחוז מתקציב מדינת ישראל, רק כהוצאות המלחמה עד סוף השנה. זו הסיבה שפרויקטים רבים הוקפאו, זו האמת. אני מצטער לומר שזה המצב. יחד עם זאת, זכרו שמתווה הפיצוי שהאוצר ייתן, יינתן גם לגופים שאינם נתמכים על ידי המשרד וגופים אחרים. המענה יינתן גם לגופים שאיבדו את הכנסתם ביחס לתקציב 2022, תינתן לכם האפשרות לשרוד.

אני לא אומר שהמשך הפעילות היא לא חשובה, אך כל פעילות שתתבצע היא אך ורק לטובת יישובי העוטף והמלחמה. כל השאר יורד כרגע מסדר העדיפויות של הממשלה. יישובי העוטף והמלחמה. אם יש פרויקטים חדשים שיכולים לעזור לאזרחי ישראל בזמן המלחמה, או בפרט ליישובי העוטף המפונים, תבואו אלינו עם רעיונות, אנחנו ננסה לקדם ולתת את הכספים והמשאבים. כל הפרויקטים הקבועים, הסיסטמתיים, נמצאים בזמן זה, לאור המלחמה, במצב המתנה.

דבר נוסף. וינגייט פעיל מאוד, אנחנו מטפלים ב-200 מפונים הנמצאים במקום. וינגייט עושה הרבה מאוד פעולות הפגה כאלו ואחרות גם למפונים וגם לשאר הדורשים. מעבר לזה, וינגייט עובד במתכונת מלאה למען הספורטאים והספורטאיות שלה שצריכים להתחרות ברחבי העולם, ומתאמנים ומוכנים.

מבחינתנו, אנחנו נמצאים במצב רגיל לחלוטין מבחינת ההוצאה והפעילות של הוועד האולימפי. אנחנו מתקצבים אותם בכל המשאבים, ויודעים שיש צורך במשאבים נוספים בגלל העלויות הגבוהות שנוצרו בעניין האבטחה.

כרגע בראש סדר העדיפויות לנסיעות לחו"ל נמצאים הענפים שצריכים להתחרות בתחרויות רשמיות כמו אולימפיאדה וכדומה, זאת משום שכמות כוח האדם ביחידת 730, שמאבטחת את הנסיעות, פחתה באופן דרמטי. רבים מהם התגייסו ליחידות הקרביות והמיוחדות שהם מגיעים מהן. אנחנו כן מאפשרים נסיעה בהיקפים די גדולים, אבל צריך גם לזכור שלא לכל מדינה פשוט לנסוע. הכי חשובים הם חיי אדם, ולא נרצה לשלוח ספורטאים למקומות בהם חייהם יהיו בסכנה. אנחנו לא יכולים לעשות דבר כזה.

אנחנו עובדים בצורה טובה גם מול השב"כ, יחידה 730, גם מול הוועד האולימפי, גם מול "אילת" וגופים אחרים, ההתאחדות לכדורגל, איגוד הכדורסל וכו', שרוצים לנסוע להתחרות בתחרויות. אנחנו משתדלים לאפשר לכולם לצאת, אבל לצערי הרב כנראה שבמסגרת סדר העדיפויות יש כאלה שלא יוכלו לצאת.

עניין הביטוח של השחקנים והשחקניות. יש הארכה של הביטוח עד יום ראשון, קיבלנו על זה אישור מחברת איילון המבטחת. ניתן מענה, כנראה, באמצעות מבטחי משנה נוספים מחו"ל ובאמצעות איילון, כולל העלאת הפרמיה. מי שצפוי לספוג את הנזק הכלכלי מהעלאת הפרמיה הם מרכזי הספורט. אנחנו נשפה אותם בתקציבים, כך שאני מעריך שנושא הביטוח יסתדר בימים הקרובים. צריך לזכור שלפני המלחמה הבעיה עם נושא הביטוח הייתה כיסוי ביטוחי גבוה מאוד אל מול פרמיות נמוכות. חברות הביטוח הפסידו מיליונים רבים, אז יצרנו פוליסה חדשה שכבר אושרה עם איגוד השחקנים. הפוליסה החדשה היא עם כיסוי מתאים יותר ובעלויות סבירות, והיא זו שתהיה הפוליסה שתיתן מענה בעולם הספורט בשנים הבאות. נעשה את זה רק אחרי המלחמה, ובינתיים אנחנו מנסים לתת פתרון ביניים.

בינתיים בעולם הספורט אנחנו נותנים ציוד למפונים, בתקציב המתחלק בין כל חלקי הארץ, בסדר גודל של כמעט 4 מיליון שקלים. אנחנו פועלים למיזם עם הטוטו להנגשת משחקי הנבחרת לחיילים, ונמשיך לעשות עוד פעילויות רבות.

מתווה הפיצויים לגופים נתמכים, שזו גולת הכותרת עכשיו. אמור היום להסתיים הצד המשפטי מבחינתנו, סגירת המתווה, קול קורא אם תרצו. המתווה אומר שכל מי שאיבד הכנסות עצמאיות, לא תמיכות וכו', יקבל שיפוי של 70% מסכום האובדן. לדוגמא, אם גוף הרוויח 100 אלף שקל בחודש מהכנסות עצמאיות, הממוצע הוא כמובן שנתי, אנחנו נשפה אותו ב-70% מהסכום. זה הסיכום שאני מנסה להגיע אליו, אם נצליח זה ישים את כל עולם הספורט במצב טוב, כי הרי נמשיך לשלם את התקציבים באופן מלא, ובכך יינתן מענה מדהים לעולם הספורט. אני מקווה שזה יקרה. אנחנו גם פועלים למתן מקדמות לכל עולם הספורט ביחס לכסף שמגיע להם בשנת 2023, כדי שזה ייתן לכם מענה תזרימי ולא תצטרכו לחכות עד סוף השנה, בקול קורא. אם צריך ניתן עכשיו כבר את ה-100% או את ה-90%.

לגבי המתקנים, תהיה הארכת מועדים. לא יודע כרגע תנאים, שיטות סוציו' וכו', זה לא הזמן. אבל אנחנו ניתן הארכת מועדים על מנת לאפשר לאנשים להתאפס ולהגיש את זה מחדש, אולי כבר בשנת 2024.

אני חושב שכיסיתי הכל. אני יכול להגיד לכם דבר אחד, ובצניעות רבה. אני חושב שיש מענה טוב לעולמות הספורט והתרבות. הדבר היחיד שנותר לי, וזו גם משימה שלכם, זה להביא את העניין להסכמה גם במשרד האוצר. כרגע התחושה שלי היא שמשרד האוצר הולך איתנו. אם אני ארגיש שיש שינוי, כולנו נמצא את עצמנו במאבק הזה. אני אוביל אותו ביחד איתכם כדי לקבל את המענה. 70% פיצוי מסך אובדן הכנסות של גוף נתמך, זה המענה. אין מענה אחר, אין פתרון אחר. כל שיטה אחרת שניסו, למשל דרך רשות המיסים והמתווה שלהם, לא הניבה פתרונות. לכן אני מתעקש, ואתם תעזרו לי להביא את ההשיג.

תודה רבה.

כבוד השר, אני לא שמעתי מענה לעמותות של ספורט עממי. מה עם קול קורא או מבחן תמיכה לספורט עממי?

אז אמרתי, לגבי פרויקטים שקורים עכשיו בזמן מלחמה - -

השר דיבר לגבי השוטף, כרגע - -

זה לא השוטף. זה פרויקט למלחמה.

אני אדגיש, אם יש פרויקטים שיכולים לתת מענה בזמן המלחמה, בראש ובראשונה לתושבי העוטף, למפונים כמובן, ולאחר כמן לכלל אזרחי ישראל, אנא מכם, תתכבדו, תביאו את הרעיונות, אנחנו נבחן את זה בשמחה ואם צריך גם נממן.

מי הכתובת לזה במשרד?

יש לך פה את הנציגים שלי. יש פה את המנכ"ל - -

תעבוד מול כפיר.

יושב ראש הוועדה, רק אם אפשר בשם קבוצות הכדורסל - -

כן, רק שמך.

עדלי מרכוס, מנכ"ל מכבי תל אביב בכדורסל, מייצג גם את הקבוצות. אנחנו משתדלים לשחק באירופה, אנחנו העתקנו את משחקי הבית. חשוב לי לציין את צוות משרד הספורט ואת כבוד השר שנותנים מענה, הם קשובים ויודעים בדיוק מה הבעיות שלנו. חשוב לנו, בשם כולם אני חושב, לחזק אותו בכל המהלכים שלו. אם הוא יצליח אנחנו הצלחנו, הוא יודע בדיוק מה אנחנו צריכים.

תודה רבה.

מוריה, את עדיין בזום? האוצר.

לא. לא.

הם יודעים שאני פה, אז למה שיצטרכו להיות פה?

אפשר שתי בעיות טכניות שלא קשורות לתקציב?

רגע, לפני שאתה - -

אני חייב ללכת לישיבה, לשבת על המתווה.

אדוני השר, אני רק רוצה להגיד, בנוכחותך.

לסגור את המתווה עכשיו, לא? טוב.

בנוכחותך. אני בכוונה לא העליתי את משרד האוצר בהתחלה, כי רציתי שיקשיבו. ולא מקובל עליי שהם לא נשארו עד סוף הדיון.

זה ויכוח שקיימתי מולם גם כשהייתי חבר כנסת, התייחסות משרדי הממשלה לכנסת היא לא מספיק טובה. הכנסת היא הגוף הכי חשוב בפיקוח - -

וכשאני אומר את זה צועקים עליי.

לא, אתה אומר את זה וגם אני.

אתם צודקים. כאן צריכה להיות נציגות. אם אני יושב כאן בעצמי כשר, ולא שולח את נציגיי - -

נכון.

ראוי שתהיה נציגות של כל משרדי הממשלה, נקודה.

אם הקלנו ואמרנו שבזמן מלחמה ניתן להשתתף דרך הזום, אז לפחות תישארו בזום עד הסוף.

אז הם לא בזום?

לא, הם פשוט ירדו.

לא בסדר.

נבדוק את הנושא הזה. כפיר, אפשר - -

אפשר להעלות שתי בעיות טכניות שלא קשורות לתקציב?

כן, בבקשה. רק שמך בבקשה.

ניסים רון, ניסים רון.

טוב, אני משוחרר. הרבה בהצלחה ובשורות טובים.

לפני שהשר הולך, בנוכחותו אני רוצה להגיד קודם כל תודה - -

חשוב שהוא ישמע את זה. אני רוצה שהוא ישמע.

חשוב לי בתור מנכ"ל המשרד לומר קודם כל תודה לשר על הדחיפה הגדולה, ועל היד שהוא נותן לנו לנהל את האירוע. אני והוא מסתמסים כל היום בשעות משוגעות, וזה לא מובן מאליו שיש שר שדוחף גם את התרבות וגם את הספורט. תודה ענקית אחרונה היא לעובדי ועובדות משרד התרבות והספורט, שנמצאים כל היום וכל הלילה על מנת לספק פתרונות, ואני מקווה מאוד שאתם כבר רואים תוצאות, ובהמשך אפילו טובות יותר. ונקווה שיגמר בשלום.

אז שתי בעיות טכניות שאני נתקל בהן. אחת לשלושה חודשים פיקוד העורף מוציא הודעות - -

אני אדבר על זה.

לרשויות לגבי אופן הפעילות, ואיך כבר פועלים בשטח. בהנחיות כתוב החזרת פעילות חינוכית לפי אזורים עד 30 ילדים, 100, 130, 200. וקיים בלבול בין האנשים לגבי האם פעילות ספורטיבית נחשבת פעילות חינוכית. וזה לא מופיע, ואני רואה את זה - -

אבל בהנחיות האחרות, אם אני לא טועה - -

לא כולם מחזירים לפעילות בגלל ההערה הזאת - -

רק רגע, חברים, - -

מופיע בפירוש תרבות וספורט.

בהנחיות האחרונות אם אני לא טועה, כפיר תקן אותי - -

אז יו"ר הוועדה, עמוד 24 - -

זה עודכן, בדיוק.

בעמוד 24, בעדכון של פיקוד העורף, מופיע בפירוש תרבות וספורט. התעקשנו, השר התעקש מול אלוף פיקוד העורף, ונכנס העדכון. אגב, זה לא היה כך בקורונה, בכלל.

לא היה קיים.

- - - נקרא פעילות חינוכית.

לא. תרבות וספורט.

תרבות וספורט.

אוקיי. אני מקווה מאוד, אעקוב אחרי זה עוד פעם. אני מקבל את ההנחיות אחת לשלושה ימים.

מופיע בעמוד 24.

דבר נוסף, קיים הצורך להעביר לאיגודים הנחיה ברורה למניעת התמהמהות, לכנס ולקיים ישיבות הנהלה. חברים, צריך להחזיר את הספורט בכל מתכונת. ספורט תחרותי לנוער, לילדים ולצעירים, לצאת לדרך. אפשר יהיה לתקן בהמשך וכרגע לפעול על פי הנחיות פיקוד העורף, אם יש מגבלה של 30 איש אז נשחק ללא קהל, הגבלה של 50 נשחק ללא קהל. אבל לצאת לדרך. בעיניי קיימת כרגע איזושהי אי בהירות בנושא.

טוב. עוד מישהו רוצה להתייחס? ברשותכם.

שלום לכולם, זיו ישראלי, מנכ"ל התאחדות הספורט לבתי הספר. יש לי שתי נקודות לדבר עליהן. קודם כל, אבהיר כי כל מה שנאמר פה אנחנו עושים ביום-יום. קיבלנו את צו השעה ממשרד התרבות והספורט ואנחנו מתכללים מהרגע הראשון, ועובדים כדי לתת מענה לכל מה שנדרש.

אנחנו עובדים בצמוד אל רשויות מקומיות ומנהלי מחלקות הספורט, של המפונים עצמם וגם אלו שקולטים את התושבים. בין אם זה בחלוקת ציוד, הפעלות. מהיום השני של המלחמה אנחנו כבר בשטח עם מנגנון שעובד בתיאום אל מול כל הגורמים, ואנחנו נותנים מענה מידי גם לתושבים הנמצאים במוקדי המפונים, מלונות ובכל רחבי הארץ, וגם לאלה שנשארו בבתיהם. סיפקנו ציוד אישי למקלטים ולבתים של התושבים.

אנחנו צריכים לחשוב לא רק על הזמן הזה, אלא גם על הזמן הבינוני, החזרה לשגרה. אנו פועלים יחד עם משרד התרבות ומשרד החינוך כדי להבין איך מפעילים את הילדים והילדות באמצעות המערכת שלנו, שפזורה בכל רחבי הארץ, ולהחזיר אותם לאיזושהי שגרת פעילות שתעניק לכולנו את החוסן הלאומי. אין חשוב כמו הספורט למתן המענה הזה. יש תוכניות שהוגשו למשרד התרבות והספורט, יש לנו אוזן קשבת, ואנחנו עובדים יום-יום שעה-שעה בכל רחבי הארץ כדי לספק את המענה.

בנוסף אגיד שמעבר לטווח הבינוני, קיים הצורך לחשוב גם על הטווח הארוך. עוד כמה חודשים קדימה, עם המחשבה איך אנחנו כמדינה נראה ומה יהיה מצב ילדנו. כמו שחבר הכנסת סימון ציין, הם אלו שנפגעו גם במהלך משבר הקורונה, והם אלו שנפגעים גם עכשיו. במהלך הקורונה היה לנו מנגנון משומן שעבד ונתן מענה לכל ילדי ישראל, גם באמצעות המדיה הדיגיטלית. עבדנו פה עם כלל השותפים, גם עם גופי הספורט, עם האיגודים, עם האגודות. אנחנו גוף שעובד עם כל מדינת ישראל וכל הגורמים כדי לתת את המענה החשוב ביותר לילדי וילדות ישראל, החזרה לשגרה.

שלכולנו יהיה שקט ושלום ואני מקווה לחזרה מהירה לשגרה מלאה. תודה.

אמן.

אמן.

תודה רבה. ברשותכם - -

אני מודה לכם, תודה רבה.

תודה אדוני השר. הוועדה רוצה לברך את השר על השתתפותו - -

אני יכול להגיד משהו לפני שתסיים את המשפט?

כן, בבקשה.

קודם כל תודה מיקי, באמת תודה אדוני השר, על שתי ישיבות. לפני שיושב ראש הוועדה מסכם, אני באמצעותכם ובאמצעות הוועדה הזאת קורא להורים קודם כל, תוציאו את הילדים שלכם לעשות פעילות ספורטיבית. אל תשאירו אותם בבתי המלון או במקום סגור, יש לזה השלכות ארוכות טווח. תנו להם לעשות ספורט.

אנחנו נפגשים פה עם עמותות ועם העיריות והמשרדים, יש פה גופים מדהימים שרוצים לקיים עשייה. אבל כפיר, כדי שזה יצליח צריך לתכלל את האירוע. צריך לקיים שולחן עגול ולהכניס את העמותות המדהימות האלה, שעושות עבודת קודש. ראיתי מה עושות היום בשטח "שער שוויון", "הגל שלי", "ערכים לספורט" ועמותות אחרות. תחבקו אותם, קחו אותם שיהיו חלק ממנגנון הפעלת הילדים., קיימים גופים מדהימים. אם לא תדעו לתכלל אותן, כל אחד יעשה מה שבא לו ובסוף יגידו שאין מספיק משאבים.

אני אתן לך דוגמא. יוסי, תקשיב. הייתי בטבריה והסתובבתי עם ראש העיר. זוהר, נכון? איך קוראים לו?

כן, זוהר.

בועז יוסף.

בועז יוסף. אם הייתי מכיר אותו לפני לא הייתי עושה בלגן בוועדה - - -

תודה רבה.

הוא באמת מקסים.

תקשיב לי פעם הבאה.

הסתובבנו איתו ולאחר מכן התיישבנו באחד המלונות, ובאו אלינו הרבה חבר'ה צעירים. שאלתי אותם מה אתם צריכים, מה חסר לכם? ומה הם אמרו? ספורט. גיליתי שמאחורי המלון יש מעגן של ספורט הימי.

נכון.

ביקשתי מראש העיר ללכת לשם, וכשהגענו למעגן אני רואה שיושבים שם מדריכים רבים בלי עבודה. מייד אמרתי לראש העיר להביא את כל המפונים שלו למעגן. כבר באותו היום בשעה 14:00 הגיעו ממלון אחד, ולמחרת מלון אחר. המעגן עובד עכשיו בצורה מטורפת, ומקיים פעילות למפונים.

לקחנו את מה שקיים בעיר, הבאנו את הילדים, והם שמחים עד השמיים. זה מה שמציל אותם. רק נותר להבין איך לתכלל את זה, כי הרי לכל עיר יש את המשאבים שלה, את המתקנים שלה ואת האגודות.

ולכן חייבים לערב את הרשויות.

אתה צודק.

ולכן מנהלי מחלקות הספורט מאוד מאוד חשובים באירוע הזה.

בכלל, תמיד.

כבוד היושב ראש, אם אפשר לומר דבר אחד שזיהינו ומאוד חשוב שאנשים ידעו.

בקצרה לסיום, כי אני - -

ממש בקצרה, וזה בהמשך לחבר הכנסת סימון דוידסון. אנחנו זיהינו שנוצר גידול אוכלוסין משמעותי, המגיע למצב שערים מכפילות את עצמן. אילת הפכה לעיר כפולה, גם טבריה ותמר בים המלח, שם הפעלנו פיילוט של יחידת ספורט כבר מיום ראשון. אנחנו הולכים להקים יחידת ספורט שתתכלל את כל פעילות הספורט ותקיים חוגים, תפעיל את הקבוצות - -

וציוד אתם מביאים להם.

מביאים ציוד והכל. סיכמנו מול ראשי ערים והנהלות, תהיה לנו יחידה כזאת בים המלח, בעיר אילת, נגיע גם לטבריה וככל שנצטרך, אני מקווה שלא, אבל אם נצטרך אז גם לגליל המערבי.

מאיפה התקציב לדבר כזה?

מהתקציבים שהשר הפנה לטובת החירום.

אין להם מספיק, יוסי, אין להם מספיק כסף.

לכן אני שאלתי, ואני לא סתם מאוכזב שהאוצר לא היה פה. בסדר.

הוועדה משוכנעת שיש להחזיר את עולם הספורט לשגרה, לפחות שיגרה שבחירום. הדבר יחזיק את הילדים, המבוגרים והחיילים. הספורט יחזיר את תפקוד הציבור, במיוחד של המפונים, צעירים ומבוגרים כאחד.

הספורט הוא אחד הגורמים שנותנים את החוזק לציבור. הוועדה מברכת את הכל הספורטאים שמוכנים להתגייס ולעזור, יש לתת להם את האמצעים הנדרשים על מנת שיוכלו לעשות זאת.

הוועדה מברכת את פיקוד העורף, שעכשיו לראשונה, לאחר דחיפת השר ומשרדו, כוללת את עולם הספורט בהנחיות לציבור.

הוועדה פונה למשרד האוצר לתקצב את הוצאות האבטחה הנדרשות לתחרויות בחו"ל.

הוועדה פונה לרשתות השידור, קשת, רשת, הוט ויס, על מנת לאפשר צפייה בזמן המלחמה גם מהטלפונים הניידים.

הוועדה פונה למשרד האוצר על מנת שיפנה יותר כספים למשרד התרבות והספורט, לטובת בריאות הגוף והנפש של כלל אזרחי ישראל, ובפרט של המפונים. הוועדה קוראת להפנות יותר תקציבים לציבור המפונים בפרט.

הוועדה מציעה לקיים שולחן עגול עם כל הגורמים, כמו מחקר שלטון מקומי, החברה למתנ"סים, גורמים חיצוניים, עמותות ועוד, על מנת לספק פתרונות למפונים, למבוגרים ולצעירים.

הוועדה תבדוק אפשרות לעזור לפעילות נוער בשכונות ולליגת השכונות, ברשויות המקומיות השונות.

הוועדה קוראת לתכלל את כל הגורמים הפעילים בנושא הספורט, על מנת שהכסף והפעילויות יגיעו למי שאכן צריך אותם.

הוועדה מביעה את מורת רוחה מכך שנציגי משרד האוצר לא טרחו להישאר עד לסוף הישיבה, זאת על מנת להקל על גורמים אלו הפעילים בנושא הספורט. הוועדה הסכימה שנציגי האוצר ישתתפו בדרך הימצאות חזותית, אך אני בכלל לא יודע אם הם נכחו בדיון. אניח שהם נכחו ועזבו לפני תום הישיבה.

אומרים שהם לא היו בכלל.

אז לא היו. תיארתי לעצמי.

הוועדה קוראת למנות בכל רשות מקומית ראש אגף ספורט, בדומה לראשי האגפים האחרים, בדומה לאגף החינוך.

ברשותכם, אני נועל את הישיבה, ואומר שוב שאבדוק את מה שקרה בישיבה הזו מול האוצר.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.