פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
31/10/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 69
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, ט"ז בחשון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023), שעה 12:00

דוח מיוחד בנושא פינוי אוכלוסייה בעת המלחמה

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

טטיאנה מזרסקי
צבי ידידיה סוכות
מטי צרפתי הרכבי

איתן דהן - מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, משרד מבקר המדינה

מירה רזין - מנהלת החטיבה לביקורת שלטון מקומי

איל זוננפלד - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

אפרת אוריין - סגנית למנהל האגף, משרד מבקר המדינה

ריקי ליצי - פיקוד העורף, משרד הביטחון

אורלי אלמגור לוטן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נורית יחימוביץ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עדי פרנקפורטר - רפרנטית ביטחון באג"ת, משרד האוצר

כפיר איבגי - מנהל אגף ביטחון, חירום, מידע וסייבר, משרד התיירות

אלי רגב - מנהל מינהל החירום, משרד הפנים

אייל רייז - סגן ראש המועצה, מועצה אזורית מטה אשר

מאיה שגיא
–
סגן הרמטכ''ל, משרד הביטחון - צה"ל

יניב וולפר
–
פיקוד העורף, משרד הביטחון


עמירם מלכא – משרד הביטחון - צה"ל
שאולי סרוסי – משרד הביטחון - צה"ל
איציק גיא – רת''ח מל''ח מחוז דן ברח''ל, רשות החירום הלאומית- רח"ל
רון מרגלית – מנהל צוות מדיניות פנים וחוסן, משרד ראש הממשלה
יוסף לוצי – מנכ"ל המועצה, מועצה מקומית שלומי
פרח סאבק – מזכיר מ.מ חורפיש, המועצה המקומית חורפיש
אורי פרידלנד – מנהל המחלקה לפיתוח חברתי, אשכול גליל מערבי

פלורינה הלמן לוין

הדס צנוירט


דוח מיוחד בנושא פינוי אוכלוסייה בעת המלחמה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לביקורת המדינה. יום ג', ט"ז חשוון. ישיבה שנייה היום. על סדר-היום: פינוי אוכלוסייה בעת מלחמה - דוח מבקר המדינה מ-2007 ודוח מבקר המדינה בנושא היערכות להגנת העורף מפני איום טילים.

גם בדיון הזה החומר שהוכר בעבר רלוונטי לימים אלה, ונכתב בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה. הבחירה היא כמובן לשים דוח זה בכותרת הראשית של הנושא לדיון כאשר אני יודע וגם נדון בדוחות שנעשו מאז במשרד מבקר המדינה – האחרון שבהם היה ב-2020, אם איני טועה, והוצג גם כאן. מטרת הדיון בדוחות והבאתם בפני הכנסת והוועדה הינה לעקוב מקרוב אחר תיקון הליקויים והאופן שבו, והאם בכלל הגופים מקיימים או פועלים בביצוע המלצות משרד המבקר בתיקון הפערים. ראינו אתמול, קיימתי איזה דיון כאן שהיה קטסטרופלי מבחינתי. אף אחד לא וידא.

כאשר המדינה צופה בהתממשות תרחישי הייחוס אשר דובר עליהם שוב ושוב, הן אחרי מלחמת לבנון השנייה והן אחרי צוק איתן ולפני חרבות ברזל, וכרגע ישובים הן בדרום והן בצפון שלמים ועל המדינה להתמודד עם ההשלכות הביטחוניות, הסוציאליות, אני סבור שיש מקום לדון, לבחון את הנושא בהיבט הכולל. לשמוע מכל אחד מהמשרדים הנמצאים כאן כיצד הם פועלים בתחומם וכמובן לשמוע את הרשויות המקומיות. ציין מבקר המדינה בעבר שמה שנעשה – לא הסכים עם כך אם כי ציין ב-2020 שיש התקדמות מה ואני וטען שלא צריך כל פעם להמציא את הגלגל מחדש, מספיק לשלוף אותה ביקורת וללכת עם זה הלאה, אם מכינים בעקבות הביקורת תוכניות פעולה או תוכניות מגירה – כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה.

במלחמת חרבות ברזל הוראת הפינוי הגיעה מהנחיות מערכת הביטחון והממשלה. הפינוי יזום על ידי הממשלה. בדרום הצבא פינה את כל התוואי בין 0 ל-4 ק"מ מהגבול, ובצפון מ-0 ק"מ עד 3, אם איני טועה – אלה המספרים. המרחב שפונו באופן מדינתי ביטחוני יזום, יש ישובים שלמים שפונו עצמאית עם ראש העיר וכו'. אני מבקש שהסוגיות האלה יעלו, מה ההגדרות המדויקות של האוכלוסייה המיועדת לפינוי יזום על ידי צבא וממשלה, מה קורה עם אוכלוסייה שהתפנתה מרצון, האם הממשלה מתייחסת אליהם באופן דומה בהיבט מעטפת הסיוע. יש פה שאלות מהותיות שארצה לדון בהן. אעלה אותן בהמשך – אני לא רוצה לתפוס את כל הזמן שלכם. בבקשה.

בוקר טוב. אני מנהל חטיבת הביטחון במבקר המדינה. נמצא איתי איל שהוא ראש אגף בחטיבה ואפרת, סגנית ראש אגף בחטיבה, ומירי רזין, מנהלת החטיבה לביקורת שלטון מקומי.

אציג בקצרה את הדוח שפורסם ב-2020, נעשה קצת לפני, ביקורת מעקב שבוצע על דוח ביקורת שהתקיים כ-3.5 שנים לפני כן, ב-2016. הדוח עסק, כפי שנגעת כאן, אדוני היושב-ראש, בהיערכות להגנת העורף מאיום טילים ורקטות אבל יש לו כמובן – אנחנו במיקוד שלנו כאן התבקשנו ומיקדנו את הדוח בתחומי פינוי האוכלוסייה, אבל אם תרצה לשמוע דברים נוספים, יש פה כמובן הרחבה.

אם יש משהו שרלוונטי לימים אלה, כדאי שנגיע, כי זו המטרה.

אם תרצה, נעלה אותם. הגם שבתוך המצגת אין מה שאנו רואים היום בסיורים, תוך כדי אומר מה ראינו בשטח. גם אציין, שאנו במבקר המדינה, גם החטיבות, מבקר המדינה יחד עם גורמים נוספים במשרד מקיימים סיורים מ-7 באוקטובר – סיירנו מאילת דרך כל העוטף - העיר שדרות, אשקלון, קריית גת, כולל טבריה בהמשך, כלל המועצות בצפון מהגליל העליון, מבואות חרמון, בקריית שמונה וגם במעלות היינו, מטה אשר ועוד. בסך הכול סיירנו כמעט בכל המקומות ודיברנו עם האנשים כולל שיחה בלתי אמצעית של מבקר המדינה גם עם אנשים מפונים בתוך המלונות. דוגמה נתתי בטבריה, היינו גם אני, גם מירי. חלק מהדברים שאעדכן פה מול הדוח, ראינו אותם בשטח. הגם שלא מדובר בביקורת, אבל מדובר בדברים שראינו אותם.

הדוח עצמו כאמור נערך ב-2019 ופורסם ב-2020. ביקרנו בעיקר את צה"ל, פיקוד העורף ומשרד הביטחון. הסתכלנו על כמה נושאים בתוך דוח הביקורת – גם על ההיערכות לפינוי אוכלוסייה, הסדרת הסמכויות במשרד הביטחון למשרד לביטחון פנים לטיפול בעורף. תוכניות עבודה לטיפול בעורף, פערי מיגון – עסקנו בהם, ועסקנו במערך הגילוי וההתרעה, שאני חושב שזה הנושא שבו ההתקדמות הייתה משמעותית מאוד.

מבחינת המספרים שאתה רואה על המסך, אפשר לעבור על כולם. יש 2.6 מיליון תושבים בישראל ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם, או אין להם לא בתוך הבית וגם לא מקלט ליד. 300,000 מספר התושבים – זה נכון כמובן למועד הביקורת – שיש להיערך לפינויים על פי החלטת הממשלה, ויש לומר שהישובים שדרות וקריית שמונה בלבד – בזמנו אז היו 50,000 לדעתי, היום זה יותר, מבחינת התושבים. ויש פה גם התושבים – עד 9 ק"מ מגבול הצפון ללא מיגון. הגם שהיו פה שיפורים נקודתיים בשנים האחרונות אבל אי אפשר לומר שיש פה שינוי ממעלה שנייה, ויש פה מספרים נוספים. לא אגע בכולם.

לגבי המקלטים, הפרטים, שנמצאים בבניינים הפרטיים הם נקודת תורפה בכל המועצות שהיינו בהן. למשל, היינו בעיר מעלות, בניין בן כ-10 קומות למטה – אי אפשר להיכנס למקלט. המועצה עשתה מה שיכולה, ניקתה וכו'. אין חשמל, אין מים. השירותים לא עובדים. יכול לתת את כל התיאור. אני יודע שעמיגור נכנס לעבודה שם – יש לומר את זה. משרד השיכון גם נתן מענה בחלק מהמקומות, היינו בסיורים, ראינו גם בטבריה, אבל זה נושא שאי אפשר להשאירו בהמשך כך.

השקף הבא. כאן אגע בסוגית פינוי האוכלוסייה בהיבט של מלון אורחים. התוכנית הזו התייחסה כמובן לפינוי רחב של אוכלוסייה, מה עלה בדוח הקודם או מה עלה בדוח המקורי. משרד מבקר המדינה העיר כי רשויות מקומיות הקולטות לספק למפונים סל קליטה שיאפשר מחיה בסיסיים. יש פה דברים אקטואליים, למשל שירותי כביסה, שברור לנו שהתכנון היה – ואלי יתייחס לזה ודאי בהמשך – לא לפנות את האנשים למלונות. היו אמורים להגיע לבתי ספר. אני אגב חושב שזה מאוד חיובי שפינו אותם לבתי מלון כי המענה המקיף בתוך בתי ספר הוא הרבה יותר מורכב, הגם שאעדכן תכף מה ראינו בשטח.

נראה לי שצריך את בתי הספר לפחות למשמרת שנייה עבור ילדי המפונים. במקום לבנות אוהלים וכל מיני מונסטרים כאלה. כשהייתי ילד צעיר למדתי משמרת שנייה, מה לעשות?

בעניין הזה עבודת המטה שעשתה רשות רח"ל בעניין היערכות הרשוית המקומיות לאספקת סל הקליטה לא הושלמה בתקופה שבה עשינו את הביקורת. כשסיירנו במלונות עצמם, מה ראינו – ראינו – עוד לא בדקנו את כל ההיקפים ואת כל הגופים אבל בפועל כשדיברנו עם האנשים, שירותי המלון כמעט בכל המלונות - מצאנו מלונות עם בעיות – מירי, אם ראית משהו אחר, תתייחסי גם – ראינו שהמלונות יצאו מגדרם כדי לתת מענה, בתחום המזון, הלינה, המקלחות. הדברים הבסיסיים שהמלון יודע לתת, אבל כשיצאנו למעטפת החיצוניות – שירותי הכביסה, כל סוגית החינוך, טיפול בדברים נוספים שצריך שם כמו ציוד אישי, טואלטיקה ודברים נוספים – בנושא הזה ראינו לא מעט פערים. יש גם דברים יפים שכן ראינו, למשל שירות הרפואי הגיע בצורה טובה יותר. הייתה יכולה להיות להם גישה. אבל ראינו שבמעטפת הזו הפערים בולטים. גם היה חסר לנו בחלק לא קטן מהמלונות גורם אחד מתכלל מהממשלה שמסתכל ואומר: הינה, אלה משרדי הממשלה. אני כאילו ממשלה קטנה באזור הזה ויודע לתת לכם פתרונות לבעיות, פתרונות תקציביים, פתרונות שעולים תוך כדי חינוך או דברם נוספים שמחייבים פתרונות בשטח. הסוגיה של הילדים בבתי המלון - אתמול שוחחתי עם שתי משפחות מקריית שמונה – היא מאוד מורכבת. אנשים נמצאים בחדר סגור עם שלושה ילדים, אין להם חינוך, אין להם בית ספר, אין להם כלום, כבר שבוע שלישי. זה נושא מאוד בעייתי וזה מה שראינו בשטח.

נקודה לשימור שראינו בביקורת שנעשתה, ביולי 2012 הממשלה אישרה את תוכנית מלון אורחים לפינוי וכיתה של 300,000 מפונים. במעקב עלה כי משרד הפנים איתר יעדים, כלומר הייתה תוכנית לדבר זה ל-420,000. מניח שאלי יידע להציג את זה בצורה טובה. ציינתי את הפערים שאני רואה לגבי בתי ספר ומעטפת שאני חושב שחייבת להינתן ועדיף מאוחר מאשר אף פעם כלומר הדבר הזה חייב להיסגר. הייתה לנו המלצה בעניין הזה.

עוד בעיות שראינו בשטח זה לחשל ההבחנה בין קהילות. ראינו שכשהקהילה חזקה, למשל מגיעה מקיבוץ מסוים או בחלק מהמועצות האזוריות ההיכרות האישית מאפשרת לתת מענה בשטח, למשל כיתות לימוד באחד המלונות שראינו באילת, שזה דבר מאוד יפה אבל אתה בודק לערים כמו קריית שמונה – אין את זה. הדברים האלה אם אין להם פתרון מערכתי, גדול, חיצוני, זה נשאר בפער. זה לגבי הנושא הזה.

נקודה נוספת שעלתה, שקף 5, שיפוי רשויות מקומיות קולטות – גם נושא אקטואלי לעניין הזה. על פי תוכנית מלון אורחים, על משרד האוצר להקצות לרשויות המקומיות הקולטות מפונים תקציב לאספקת שירותים. בביקורת המקורית שעשינו משרד הפנים, משרד הביטחון ומשרד האוצר לא הסדירו את הנושא הזה. אני יודע שניתן תקציב בראייתי מאוד קטן, 5 שקלים למפונה ליום.

בדיחה.

וזה לא מספק. ראינו למשל, את ראש עיריית טבריה מלא רצון טוב לעשות, אבל גם לו יש מגבלות לתת מענה. למשל, הסעות לבית ספר, לפתוח עוד כיתות, לספק לאנשים צרכים שהם נדרשים. זה עלה גם בסיורים וראינו אותם בצורה בולטת.

נקודות לשימור שעלו בביקורת. עלה כי משרד הפנים באישור משרד האוצר הכין נוהל מתקני פס"ח ברשויות המקומיות, נוהל ביצוע תשלומים המסדיר שיפוי לרשויות המקומיות.

שקף הבא. הקצאת כספים לתושבים המפונים. בזמנו זה היה 150 שקלים לאדם. אני יודע שעכשיו הסכומים שניתנו גבוהים יותר, אלף שקלים לתושב, לפי מה שאנו מכירים, ומקסימום 5,000 למשפחה. דיברנו עם האנשים בשטח בסיורים שהיינו. יש לומר אבל, שאנו חושבים, ואני חושב שמצד אחד, יש לזה אוזן קשבת אבל עדיין אני רוצה לתת לזה דגש - שהאנשים שיצאו מעוטף עזה חייבים לקבל קשב הרבה יותר גדול מכל האחרים בהיבט הזה שהם די עזבו את הבית, להחזיק את האנשים שהיו איתם, ויצאו החוצה. לא עם ציוד, לא עם אמצעים ודברים נוספים. חלקם אין להם ארנקים ודברים נוספים. הדבר הזה צריך לקבל קשב ייחודי. לדוגמה, אני יודע שירדו לתת תעודות זהות בשטח - שזה דבר מאוד יפה שנעשה וצריך לתת לזה מעטפות נוספות ולתמוך אותם ודאי בהסתכלות קדימה כי הפליטים האלה הם חסרי כל ויש לתת להם סדר עדיפות.

בפינוי למועצות הקולטות, שבחלק מהערים אנו רואים ערים שכמעט הכפילו את הסד"כ שלהם. אילת למשל הכפילה את כמו האנשים שם וזה מחייב את העיר, רצון טוב, הכול בסדר, גם נתינה מתקציב אבל עדיין המעטפת של תקציבים שאמורה להגיע – ראינו פערים בעניין זה בחלק מהמקומות.

בהיבט של המתפנים עצמאית - עלה ביקורת אז בביקורת המעקב כי רח"ל טרם גיבשה תפיסה לגבי המתפנים עצמאית. לפי מה שראינו בשטח העניין הזה עדיין לא הוסדר סופית. אני חושב שהוא חייב הסדרה כי אנשים התפנו. למשל, אנשים שהתפנו מכפר יובל והגיעו למקומות בעפולה ומקומות נוספים. אני חושב שהפינוי העצמאי הזה צריך לקבל גם קשב. יש כאלה שמתפנים מאזורים שלא החליטו – זה גם נושא מורכב בפני עצמו.

נגענו כאן בנכי צה"ל אומנם. הסוגיה של אוכלוסיית נכי צה"ל, אני רוצה להרחיב את זה לאוכלוסיות מיוחדות. בלא מעט מועצות שביקרנו, ניתן דוגמה מועצת מבואות חרמון – הם ציינו שהעבירו את כל המספרים ואת כל הנתונים עוד טרום האירוע והזה והרגישו שכשזה קרה, המוכנות לדבר הזה לא הייתה מספיק טובה. הרגישו שבחלק מהמקומות לא היו ערוכים לפנות. ראש קריית שמונה למשל ציין בפנינו, אדם שקיבל טיפול רפואי בבית, מחובר לחלק מהמכשירים, אמרו תפנו אותו, אבל לאן? הוא צריך מעטפת שלמה. הסוגיה של האוכלוסיות המיוחדות, אם זה ילדים עם צרכים מיוחדים. באשקלון היה לנו אירוע עם אב שהגיע לפגישה ואמר: לילד שלי יש ממ"ד, אבל אם לא היה לו ממ"ד, היו מפנים אותו, אבל איך אני יכול להחזיק ילד בן 28 עם צרכים מיוחדים בבית שלי, שהוא משתגע כל דקה? כל אזעקה מטריפה אותו ואנו מוצאים עצמנו רבים. זה נכון לפני שבוע. אם יש שינויים, ודאי יעלו פה. האוכלוסייה עם הצרכים המיוחדים חייבת קשב ומעקב. זה תוכנן בזמנו. אני חושב שבשטח ראינו לא מעט פערים בעניין.

ההמלצות המרכזיות שנתנו. על רח"ל לפעול בהתאם לגיבוש תפיסה לאומית לטיפול בתושבים שהתפנו באופן עצמאי, משרד הביטחון ורח"ל – לקיים עבודה ולקבוע את כל הסוגיה של אוכלוסיות מיוחדות וכו'.

לגבי נושאים נוספים שעלו, יש הסוגיה של תוכנית מלונית. התוכנית הזו לא אושרה. היא לא הושלמה באופן מלא, אבל הסתכלה על הפינוי, בשלב ראשון על מבנים ציבוריים ואז ללכת לכל הסוגיה של אכסניות ובתי מלון. אני חושב שזו הסתכלות נכונה. ישובי הצפון לא נכללו בתוכנית הזו במועד הביקורת, והתוכנית לא הושלמה. אני חושב שמה שקרה בפועל, הפינוי לבתי מלון, הייתה החלטה מאוד נכונה בעיניי, ולדעתי בהסתכלות עתידית יופקו לקחים. הנושא הזה צריך להיבחן בכובד ראש לאן לוקחים את האנשים. אבל זה דבר טוב בהחלט, אני חושב.

שקף נוסף. תוכנית מרחק בטוח. גם פה חלק מהתוכניות הופעלו לפי מרחק מהגדר – אתה מכיר את זה, גם ציינת בפתיח. אלי מכיר את זה היטב ואנשים נוספים, על פי ק"מ. ההתרשמות שלנו בשטח מהפינוי הראשוני שנעשה לישובים סמוכי גדר היה טוב, כלומר אנשים מצאו עצמם תוך שעות בבתי מלון, אבל היינו במקומות נוספים. למשל בקריית שמונה זה היה לא טוב. תושבים די פוזרו בכל המדינה מאילת עד טבריה ועד נוקדים. מי שולח אנשים מקריית שמונה לנוקדים לא יודע, אבל זה נראה לי לא נכון - בעידן הזה כמובן, לא בכלל. עלו שם גם המון פערים בזה שהיו צריכים לפנות אותם בזמן קצר וכמה שעות לפני שבת. המון בעיות עלו מהשטח כולל שליחת למשל אוכלוסייה חרדית למלון לא כשר. דוגמאות שעלו בשטח. לכן השלב הראשון היה טוב מהשני וראינו את הפערים האלה. 70 משפחות שהגיעו מקריית שמונה לאילת למלון, אחרי נסיעה של 7 שעות אומרים לי: הגענו למלון, באים להיכנס, אומרים לנו: אנחנו לא יודעים מי אתם. אין לנו מקום בשבילכם. בסוף-בסוף זה מסודר אבל עניין עוגמת הנפש – צריכים לקבל מענה.

השאלה אם זה נקודתי כי זה ענק - בטוח שיהיו תקלות. אנו מסתכלים על המכלול.

יש פה פינוי של מעל 120,000. פינוי רחב מאוד. אני חושב שהפינוי הראשוני היה טוב יותר ואחר כך היינו יכולים להתגבר על כמה בעיות שהיו שם בצורה טובה יותר. רשימות שקיבלו מהמועצות, למשל. מועצת מבואות חרמון למשל וגם בגליל עליון אומרים לנו: הבחירות עוד דקה. כולם קיבלו מכתב הביתה, למה צריכים לבקש ממני שוב את כל הרשימות של האנשים? יש די שליטה בנתונים. עוד דוגמאות שעלו שם. היה מה לשפר, אבל היו דברים טובים בשלב הראשון. נכון לומר את זה. זה עלה גם מהאנשים מהשטח. ודאי אלה שפונו מאזורי הלחימה

שאלה בבקשה: ה-120,000 שציינת זה כאלה שפונו מרחק בטוח או סך כל האנשים? יש פה מספרים שנזרקים בתקשורת בימים האחרונים.

אנחנו את המספר שיש לנו מחזיקים מרח"ל. 123,000 לפני ימים בודדים, שפונו.

מרחק בטוח, קריית שמונה ושדרות.

זה לא נזרק באוויר.

השאלה הייתה אם זה כולל גם את המתפנים.

לא.

הסדרת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים – זה עלה בדוח הקודם. גם פה ענין ההסדרה בין הסמכויות הוא פער שעלה בין חוק הג"א לפקודת המשטרה. הנושא הזה מחייב הסדרה. אזכיר שב-2007 הוטלה על שר הביטחון אחריות על לטיפול על כל מה שקורה בעורף בחירום. המילה אחריות על אפשר לפרש אותה בהרבה דברים. זה גם עלה בדוחות ביקורת בעבר שהנושא הזה מחייב הסדרה ועלולות להיות חפיפות במאמץ המבצעי בתוך המדינה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזור על מה שאיתן אמר, אבל לתת דגש מיוחד על אוכלוסיית עוטף עזה. זו אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים וכך יש להתייחס אליה. עד היום, חוץ מהמעטפת שעיריית אילת – מהביקור שערכנו – אולי יש מקומות אחרים - מעבר למעטפת הזו יש עוד הרבה צרכים אחרים שכרגע עוד לא מטופלים כמו טואלטיקה, מטרנות לילדים וכו', כביסה איכשהו הסתדרו והכול מושתת היום על מתנדבים. המדינה עוד לא שם. צריך שם קצה אופרטיבי אתמול, שיטפל וייתן להם כל מה שהם צריכים. זו אוכלוסייה שיש לתת לה העדפה. גם לשאר צריכים לתת תשומת לב אבל זו אוכלוסייה בראש ובראשונה של 7 באוקטובר שצריך לתת עליהם דגש.

ננסה בהמשך להתייחס כפי שהגדרת, לאוכלוסיית עוטף עזה, אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. ברור לנו לחלוטין, שהם יצאו בלי כלום. רק הבגדים שעל עצמם.

אעצור פה. יש פה עוד כמה דברים כמו מיגון – לא אגע בהם. מה שאני חושב – איל נגע בזה - ראינו הרבה פעולות חיוביות, ולפעמים זה נראה כאילו זה עובד ברשויות נפרדות. למשל, היינו בטבריה, ראינו משרד החינוך, נציגים כמעט בכל מקום עם מוטיבציה מאוד גבוהה. במקומות אחרים ראינו נציגים אחרים. הסיפור הזה של גוף אחד מרכז שנמצא באזור מסוים ויש לו כלל נציגי משרדי הממשלה ונותן מענה עם משאבים ועם מה שצריך – צריך לעשות את זה מחר בבוקר. זה בנוסף למינהלות וכו' ולכל מה שמוקם כי בסוף הדבר הזה מול המועצות והאזרח נותן פתרון מהיר בשטח. אם נתחיל לחכות לבירוקרטיות – כן מאושר, לא מאושר, כן נכנס, לא נכנס - לא נגיע בזה לפתרון טוב.

המצגת השנייה.

שלום, אני מציגה פה את הדוח שנכתב בעקבות מלחמת לבנון השנייה, נכתב מעל 16 שנה. אתמול התקיים דיון לגבי מתנדבים ותרומות, והחלק הזה היה דוח מיוחד שעסק בנושאים רבים, והחלק הזה של הדוח עסק בנושא פינוי אוכלוסייה בעת המלחמה. נכתב בתקופת ספטמבר 2006 עד מרס 2007. בדקנו שש רשויות שפונו מהצפון: צפת, קריית שמונה, חצור הגלילית, עכו, חורפיש ושלומי, ורשויות מקומיות שקלטו שזה תל אביב, הרצליה ורמת השרון וגם מרכז שלטון מקומי. נזכיר שבתקופה ההיא לא הוכרז מצב כמו היום של פינוי ישובים. הפינוי נעשה רובו באמצעות הרבה גורמים פרטיים, תרומות, החברה למתנ"סים ורשויות מקומיות.

בדקנו את ההיערכות של משרדי הממשלה והרשויות לפינוי בזמן מלחמה. אזכיר שמדובר בפינוי - יש גם כל מיני סוגי פינוי – פינוי כמו שאנו חווים עכשיו לתקופה ארוכה. אז דובר על פינוי כמו רענון או לכמה שעות. זו היתה מציאות אחרת. כיוון שמי שאחראי על שלום האוכלוסייה בעיתות כאלה זה הממשלה, גורמי החירום והביטחון והרשויות המקומיות.

שקף 4. ההוראות היו שונות מהיום, מהדוח שאיתן ציין. אז מצאנו שבהוראות לא הייתה הבחנה בין אורכי הפינוי, אם זה לזמן ארוך או קצר וכל התוכניות לא נתנו מענה לתרחישים השונים שהיו. חלק מהמתקנים שהיו אמורים לקלוט, לא היו מסוגלים לקלוט והממשלה לא דנה בנושא הפינוי. היא יכלה במה שאז היה תקף ששר הביטחון היה יכול להעלות את זה לדיון.

אמרת משהו לגבי החברה למתנ"סים?

כן, היו ישובים שהחברה למתנ"סים סייעה בפינוי האוכלוסייה.

בזמן המלחמה הייתה עזיבה המונית של התושבים. מי שסייע להם – הרבה ארגונים פרטיים והרשויות המקומיות הוציאו מדי פעם תושבים, קראו לנו התרעננות. בגלל שהדבר הזה לא היה מוסדר והיה חוסר תיאום בין השלטון המקומי לבין הגופים ההתנדבותיים וגם משרדי הממשלה, התוצאה הייתה שהיו מקומות שקיבלו רענון יותר מפעם אחת לעומת כאלה שלא קיבלו פעם אחת. הנושא לא היה מוסדר. רק בשבוע השלישי למלחמה משרד ראש הממשלה ומשרד התיירות יצרו פתרונות לאירוח בבתי מלון ובפארק אוהלים שהוקם.

מבחינת היערכות לפני זה, תדירות הביקורות של פס"ח ברשויות המקומיות האלה שבדקנו הייתה נמוכה, וביקורות שנעשו אחרי המלחמה בשמונה רשויות בצפון מצאו ליקויים לא מעטים.

קצת על כמה רשויות. קריית שמונה – קרוב ל-75% מהתושבים התפנו או בכוחות עצמם או על ידי גופים שונים. לעירייה אומנם היה נוהל בנושא אבל לא הייתה ערוכה לקיימו וזה לא עבד. צפת – התפנו כ-40% מהתושבים, 10% לטווח ארוך ו-30% לטווח קצר. שלומי – כמחצית מהתושבים התפנו, ובחצור הגלילית כ-60%. אבל שוב, מה שמאפיין בכל הרשויות האלה – הפינויים נעשו באמצעות גורמים פרטיים. יש כאלה שהתושבים פונו אליהם ישירות ולא היה מידע על מי פונה ולאן.

אבל אז גם לא הייתה מדיניות פינוי. רק תפיסה של פינוי יזום.

נכון, זה 2007. זה לא היה. אמרתי בתחילת דבריי. סך הכול 71 רשויות מקומיות ממרכז הארץ אימצו 68 רשויות מהצפון.

הוזכר פה נושא תקציב ומה עובר לרשויות. כבר אז הרשויות שקלטו, וקלטו, אמרו: יש פה סוגיה. אנחנו מהכספים שיש לנו איך אנו מסוגלים לקלוט אוכלוסייה הרבה יותר גדולה ולקבל מימון לא רק של התושבים?

בהמלצות שנכתבו אז בדוח היו שהמלחמה המתמשכת חייבה לטפל בפינוי תושבים רבים ששהו באזורי הסיכון, ותוכניות הפינוי שהכינו תוכניות הממשלה לא הופעלו וחלק מהתושבים התפנו בעצמם, נעזרו בגופי שלטון מרכזי ומקומי ומתנדבים. חלק מהתוכניות לא היו מעשיות וברות ביצוע. ההמלצה הייתה שמן שהראוי שהשלטון המרכזי בשיתוף השלטון המקומי יפיקו לקחים מאירועי המלחמה ויבחנו את מכלול הפתרונות שנדרשים לפינוי בחירום על יסוד המגבלות שנחשפו אז. המלצה נוספת הייתה לממשלה להכין תוכנית שמספקת תוכניות של פינוי מיידי לאוכלוסייה באזור סיכון. דיברנו על זה שבמסגרת ההיערכות של הרשויות המקומיות לפינוי אוכלוסייה בעת חירום הם יכינו בשיתוף משרד הפנים נוהל פינוי שיגדיר את תפקידו של כל גורם בתהליך הפינוי כולל הרשות המקומית ושראוי שמשרד הפנים יבחן פתרונות לבעיות שנוגעות לשיפוי רשויות שאימצו וימצאו פתרונות למתפנים.

מספר נקודות שימור. דיברנו על זה שככל שמדובר בפינוי תושבים באזורי הסיכון בעיקר בעיתות בהן לא מופעלות תוכניות הפינוי, נודעת חשיבות רבה לשיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות לגורמים התורמים וההתנדבותיים, והתיאום הזה בין הגורמים חייב להתגבר כדי שכל הפעולות תיעשינה בצורה יעילה ואפקטיבית ויבטיח שהמשאבים שמוקצים ינוצלו בצורה טובה. פה החברה למתנ"סים הייתה מאד פעילה אז וציינו שלאור הפעילות של החברה למתנ"סים והמתנ"סים המקומיים במהלך המלחמה מן הראוי לשקול לשלבם במערך החירום ולשתף אותם בהכשרות ובתרגולים במטרה שיסייעו בפינוי אוכלוסייה במצבי חירום. תודה.

נקודה שראינו בשטח – אני יודע שדנתם בה - סוגית העסקים. זה עלה פה באופן מאוד בולט. ראינו בעלי עסקים באי ודאות. עסקנו בכיתות כוננות בשטח. לא פירטנו פה אבל נושא שעלה פה לא מעט, מיגוניות. תודה.

לאיזו תקופה היה הפינוי הזה במלחמת לבנון?

היה מספר ימים.

זה השינוי המהותי.

ברור. שלא נדבר על זה שכל הפינוי מהדרום שונה לגמרי.

וכמעט כל המדינה תחת איום טילים. לא סכנה אבל איום טילים.

עדיין יש הבדל. ממ"מ, בבקשה.

תודה. אתייחס לדברים שלא דיברו עדיין או שדיברו, מאספקטים אחרים. ראשית, אני מזכירה את נוהל התשלומים של פס"ח. ראשית, שמנו לב בנוהל שלא מגדיר במדויק מועדים לתשלום, אם מדובר בתשלום המיידי להתארגנות ראשונית, מוגדר פרק זמן קצר. כתוב: בשאיפה בימים הראשונים לאחר הפינוי. אין מועד מדויק, ובאשר ללוח הזמנים לשיפוי הרשויות המקומיות שמתחזקות את המפונים בתקופת הפינוי, לא ברור בדיוק מתי הן ישופו על ידי משרד האוצר. מדובר פה בשרשרת ארוכה של 12 שלבים שצריכים לקרות לפני שמשרד האוצר ישפה את הרשויות המקומיות. לא לגמרי ברור תוך כמה זמן זה קורה. אנו יודעים שהיו תלונות שרשויות מקומיות מבקשות מקדמות על התשלומים וסורבו, גם בדוח המבקר מ-2020 זה כתוב וגם בהערות ראש הממשלה על דוח המבקר. משרד האוצר המשיך לסרב לשלם מקדמות לרשויות המקומיות כדי שיהיה להם תזרים כספי לשרוד את התקופה הזו עד שישופו.

נוסף על כך, סכומי השיפוי לרשויות המקומיות לא עודכנו מאז 2012. השוויתי בין ההחלטה המקורית, מלון אורחים מ-2012, יש שם טבלת סכומים. יש סכומים מקבילים מהנוהל ב-2003. הסכום זהה. כמה עולה אוטובוס – אותו דבר. כמה עולה סכום למפונה – אותו דבר.

אף אחד לא טרח לעדכן.

נכון, וזאת למרות שבהחלטה המקורית מלון אורחים היה כתוב שהסכום צריך להיות צמוד למדד המחירים לצרכן. הסכום לא השתנה. יכול להיות שבהחלטת ממשלה אושרו סכומים נוספים מעבר למה שיש בנוהל, אבל הנוהל לא עודכן - אף שקל.

עוד נקודה מעניינית שמצאנו בנהלים של פס"ח היא האופציה- -

של מי הנוהל?

של פס"ח. אלי פה יודע להסביר הכי טוב לגבי פס"ח. עוד נקודה מעניינת שמצאנו בנהלי פס"ח וזה בעקבות דיווחים ששמענו בתקשורת על בתי מלון שסירבו לקלוט או שלא מעוניינים לקלוט מתפנים. גילינו שיש אופציה לתפוס מתקנים. הנוהל מבהיר מאוד בבירור, איך אפשר להוציא צו למתקן קליטה פוטנציאלי גם פרטי וגם ציבורי. אפשר להוציא צו, אפשר להכין את זה מראש בזמן שגרה. מעניין לדעת האם יש צווים כאלה שהמדינה הוציאה לבעלי מתקנים פרטיים או למחזיקים במתקנים ציבוריים לתפיסת נכס בשעת חירום. אלה הנקודות.

לגבי אשקלון בהקשר של ההתפנות העצמאית, אחת מהחלטות הממשלה שהתקבלו מאז שהתחיל, הייתה אפשרות לפינוי, סוג של רענון לחלק מתושבי אשקלון. דיברו פה על שתי קבוצות אוכלוסייה: אחת זה אנשים חסרי מימון שזה או ממ"ד או ממ"ק, שזה מרחב מוגן קומתי, והאוכלוסייה השנייה זה קשישים שהם חסרי עורף משפחתי. הערה לגבי המספרים – אני מנצלת את זה שאלי רגב פה ואז אפשר לתקן את החלטת הממשלה – בהחלטת הממשלה דובר על 24,000 אנשים שחסר להם מיגון כזה בבית, לנו יש נתונים של רח"ל מהקיץ, מדובר על 70,000 אנשים.

זה גם הנתונים מאשקלון שהיינו שם.

בדיוק. אולי צריך לשים לב ולתקן בהתאם את החלטת הממשלה. זה כ-24,000 בתי אב – לא 24,000 תושבים שזה רלוונטי אליהם.

דבר שני שאולי יש לשים לב אליו, שההחלטה לגבי הרענון של אשקלון, החלטה 978, מדברת על זה שמימוש הסיוע יהיה בשים לב לזמינות מתקני האירוח ולכך שמטרת הסיוע היא להקל על תושבי העיר ולחזק את חוסנם בהינתן תעדוף בשיבוץ מתקני האירוח למפונים מגזרת הצפון. לא נכנסת אם זה טוב או לא. רק יש לשים לב לעניין התעדופים. אנו מבינים מעיריית אשקלון שבפועל מעט אנשים יצאו במסגרת החלטת הממשלה הזו לרענון.

תודה רבה. מטה אשר.

כבוד היושב-ראש, קודם כל נמצא איתי פה גם תומר ממטה אשר. אם יהיה לו מה להוסיף – חושב שזה חשוב. הפגישה חשובה, כי כולנו מבינים שאנו כרגע במלחמה, ואנו מבינים, כל אחד שיושב פה, מה עוד צפוי לנו מבחינת הצפון, ולכן זה ברור לגמרי, שההחלטה לפחות של ראש הרשות שלנו עוד בשלב הראשון, מ-8 באוקטובר, יום אחרי, לקדם פינוי מרצון, פינוי מקדים אנו קוראים לזה, לקח זמן עד שהמדינה הצטרפה באמצעות משרד הפנים ורח"ל. נכון ל-25 בחודש בוצע מעבר על בסיס הפינוי אצלנו 0 עד 3 ומשרד התיירות.

אני רוצה לשקף תמונת מצב. אנחנו מועצה ש-33,000 תושבים שמתוכם 13,000 לא נמצאים בביתם. אלה הנתונים. יש לנו 8 ישובים, שמתוכם השארנו את כיתת הכוננות, צוות הצח"י, עובדים חיוניים ובנינו 12 ישובים חדשים, מפארוד בצפון ועד שדה בוקר. בכל אחד מהמוקדים האלה אנו בקשר עם עירייה או מועצה מארחת כדי לתת את המענים הבסיסיים לקיום של ילדים, נוער, משפחות, בעלי צרכים מיוחדים. הקמנו צוותי צח"י בכל אחד מהמוקדים, בכל אחד מבתי המלון. כולם פועלים בהתנדבות ואנו לאט-לאט מנסים לחבר את הסיוע של משרדי הממשלה לתוך הצוותים שלנו, שפועלים במוקדים ולתת את הפתרונות, כי אנו מבינים שגם הפתרונות צריכים להינתן בצורה מקצועית ולאורך זמן. ולא לכול יש פתרונות – מההיבטים הסוציאליים, נאמר זאת כך, נוגעים בנפש ועד היכולת לייצר מערכות של גיל רך, יסודי ונוער כדי לאפשר להורים לחזור למסגרת שגרת מלחמה והתפרנסות. יש לזכור שאנו עוד מעט חודש נמצאים בתוך המצב הזה. זה לא יום ראשון. ככל שעובר הזמן, גם המשמעות הכלכלית משפיעה.

אני רוצה לחדד תובנה אחת - אם תרצו שנשקף עוד דוגמאות מהשטח, נשמח, אבל יש להבין שרשות עירונית או מועצה אזורית היא לבנת היסוד במונחים צבאיים. היא יודעת איזה תושבים נמצאים אצלה ואיזה תושבים פונו, והתושבים נותנים בה את האמון ככל שמשרד ממשלתי כזה או אחר יודע להעניק סיוע, היא יודעת באמצעותה ובאמצעות חיבורים שאנו עושים לייצר את המענים הנכונים כדי לשמור על רציפות תפקודית בתוך הלחימה עצמה.

מתנצל שאני מפריע. לא נותר לי אלא להסכים איתך. המועצות המקומית, השלטון המקומי, ראשי ערים, יודעים הרבה יותר טוב מהשלטון הכללי הפדרלי, לתכלל את התושבים. גם בדיונים הקודמים אמרנו שהשלטון הפדרלי/משרד האוצר צריך להעביר כספים לשלטון המקומי. כן יבזבזו, לא יבזבזו – זה אחר כך יתחשבנו ויעשו בדיקות עם כל אחד על הוצאות, וזו סיבה רעה מאוד בעיניי, כמי שהיה סגן שר אוצר, לומר: מה עם הכסף? תנו את הכסף, ייתנו לכם דוחות, ואחר כך, אם יש הוצאה שאינה ראויה – סתם אני בכוונה מגזים – ראש המועצה החליט להחליף את רכבו לחדש. מה לעשות? יבואו אחר ויתחשבנו איתו מהכספים השוטפים שמגיעים מהאוצר למועצה עצמה. אתם יודעים טוב יותר מהשלטון המרכזי מה טוב לתושבים שלכם, אתם יודעים לרכז אותם. אתם יודעים כמה תלמידים יש לכם כי אם אתה מעביר אותם לצורך העניין לבתי מלון בטבריה, אתה יודע לגמור הסכם או בדיון אחד עם ראש עיריית טבריה, באיזה בתי ספר אתה תלמד משמרת שנייה. גם עם המורים שלכם או גם עם המורים המקומיים, כשהשלטון הפדרלי הכללי מתערב בנושאים האלה, יש רק תקלות. יושבת פה עוד ראש מועצה לשעבר, גברתי חברת הכנסת צרפתי. אנחנו סומכים עליכם יותר. יש פה משהו, שעדיין לא הפנימו בשלטון המרכזי, שבלעדיכם זה לא יקרה. הוועדה הזו תנסה לעשות בכל כוחה, אבל גם בסיוע מלחמה להביא את ראשי האוצר כי הם הבלם המרכזי, הייתי אומר. יש נושאים שמשרדים אחרים יכולים כן לסייע – חקלאות, רווחה, אבל במהות, אנו חייבים לסמוך עליכם. יש לנו מלחמה, אנו שותפים שלכם במאבק מול האוצר, לתת את התקציבים לשלטון המקומי. הם יודעים יותר טוב לתכלל את הצרכים של התושבים שלהם. גם לדאוג לבתי מלון אתה תדע יותר טוב, כאשר יהיה לך תקציב. אחר כך תשב ותתחשבן עם מי שצריך.

ברשותך, אני רוצה לתת שתי דוגמאות, כי היה לי חשוב להבהיר את העיקרון הבסיסי.

זה עלה בכל העוצמה בכל מקום. אחרי המלחמה, כמו שנהוג לומר, שאני מקווה שתסתיים במהרה בניצחון מוחץ, נצטרך לתת המלצות מהותיות, גם משרד מבקר המדינה, גם הוועדה הזו, גם ועדות הכנסת האחרות. מה שפדרלי – פדרלי, אבל מה שאתם עושים טוב מאתנו, למה לקחת אותו מכם? סליחה.

ברשותך, היושב-ראש, אני רוצה לתת שתי דוגמאות כי יש גם צדיקים בסדום. למשל, היה לנו ממשק עם משרד נגב גליל. הבין את מה שהסברתי ואמרת, והוא מבין היום שהוא צריך לתת לרשות תקציב גמיש כדי שנוכל לנהל. אבל הוא יחיד. אני מוביל פה אוטובוסים שלמים של תלמידות, תלמידים, אם זה להנפשה או ללימודים. אפילו אני מסיע חיילים עם אוטובוסים שלי, שקלטנו בתוך קו אימון בצפון, ואני מצפה שיהיו עוד צדיקים תוך כדי המלחמה – לא אחריה.

עוד משהו חיובי לדוגמה. אנו בקשר מצוין גם עם פיקוד צפון וגם עם פיקוד העורף. הם עושים פה עבודה מקצועית מדהימה. אנו מחבקים אותם. גם החברה האזרחית וגם אנו כרשויות מעמידים פה מקומות, בתי ספר כדי שהצבא יוכל לעשות תפקידו. כולם מבינים שהקונספציה של כיתות הכוננות של אז קרסה והיום אנו בונים את מחלקות הכוננות ואת הקונספציה כי המלחמה לא נגמרה, שתתאים עצמה גם ברמת המוכנות המבצעית בחצרו של ישוב, וזה נעשה תוך כדי לחימה עם אנשי מקצוע יחד עם גורמי הצבא ואלופים שמבינים עניין ונמצאים פה בשטח. איפה שיש עשייה קורים דברים טובים. זה מעט מדי, לאט מדי ויש עוד משרדים שצריכים להתעורר.

תודה. אמרת שיש איתך עוד מישהו. הוא רוצה להגיד משהו? לא. תודה רבה. מטי.

אחת, גם מממצאי הביקורת של 2007, אני לא בטוחה שההמלצות יושמו.

לא כולן.

אבל גם כראש רשות לשעבר, תרחישי הייחוס שאליהם נערכנו לא היו בסדר גודל כזה. גם כשנערכנו להיות רשות קולטת שמתקני מבני הציבור שלנו, בבית ספר – אני הייתי ראש מועצה אזורית יואב משך כמעט 12 שנים, צוק איתן, עמוד ענן, מ-2011 עד נובמבר 2022. היינו רשות אחת, היה לנו תרחיש ייחוס למקרה של איום טילים ברדיוס שלנו שזה בין 15 ל-30 ק"מ מרצועת עזה, לא היה תרחיש חדירה – רק תרחיש טילים שאליו התכוננו. בגדול, זה פיקוד העורף ובמידה מסוימת רח"ל מנהלים את המוכנות של הרשות המקומית. אנו נערכנו לתרחיש ייחוס של התקפת טילים מסוימת, של רעידת אדמה לא עלינו, וגם להיות רשות קולטת, אם זה כוחות צבא ואם זה תושבים אבל פרקי הזמן שאליהם נערכנו הם מאוד קצובים, שלא צריך לתת את הדעת לשירותים מוניציפליים ארוכי טווח – רווחה, חינוך, בריאות, כביסה, בנקים. האירוע הזה, המגה אירוע הזה, גם ברמת המדינה הוא רב זירתי ברמה כזו שגם הרשויות הקולטות וגם הרשויות המפונות - לא להיקף הזה נערכנו, ופה מה גם שלצערי כראש רשות אני אומרת – לצערי, השלטון המרכזי שומר על הריכוזיות שלו במקום לתת יותר ויותר חופש לרשויות המקומיות. אני חושבת שאחת התובנות שלנו מכל האירוע זה לבנות נהלים קצרי מועד, ארוכי טווח למענים המוניציפליים, שהתקציב יבוא מהשלטון המרכזי, אבל לתת הרבה יותר חופש ניהולי כי באמת הרשות המבצעת – ושלא נתבלבל – זה הרשויות המקומיות. בסוף אנו זרוע ביצועית של הממשלה, של מדיניות הממשלה אבל פה, אם אנו יכולים לומר מה לא עשינו נכון למערכה הזו, שלא הערכנו את היקף ומשך הזמן של המערכה הזו, ואם אנו צריכים משהו להפיק בהפקת לקחים – וזה השולחן הזה כי כרגע אנו לא מנהלים נוהל פינוי מלונות, זה יותר תרחישי ייחוס קיצוניים, כי גם עכשיו לאורך זמן – סתם, אחד הדברים שהכי קשה למפונים וגם לרשויות הקלטות והמפנות זה עמימות לגבי העתיד כי בסוף יהיו חלק מהמפונים שיחזרו לבתיהם ברדיוס מסוים אבל יש הרבה מאוד מפונים, רשויות קולטות ומפנות שיש עמימות לגבי העתיד וזו חובתה של הרשות המרכזית, הממשלה, להפיג טיפה את חוסר הוודאות ואת העמימות בחיי היום-יום כי בסוף בזה עוסקות הרשויות המקומיות, ולהצדיע גם למפנות וגם לקולטות, וגם אולי יש לדייק יותר את הממשק, יש זמן קריטי שהוא – יש מונח לזה, שצריך להיות ערוכים גם בממשקים עם החברה האזרחית, עם המגזרים השלישיים. זה נכון שגם השלטון המרכזי גם במוכנות שלנו לחירום נדע כרשויות מקומיות, כממשלה נדע גם להיעזר בשלב ביניים הזה בזמן ההיערכות בגופים אזרחיים. זה הוכיח עצמו בצורה מאוד בולטת. הרבה מאוד עמותות. צריך לצאת מהקופסה, לעשות חשיבת עומק גם כבר עכשיו לגבי העתיד, הטווח הבינוני והארוך של אוכלוסייה מאוד-מאוד גדולה מהדרום, בעיקר מהדרום שנהרס, ומהצפון – אני לא יודעת מה יקרה, אז כבר עכשיו להתחיל להכין את המענים ברחל בתך הקטנה, כי זה לא הולך להיות קצר. והרשויות לא נערכו לכאלה תרחישים ארוכי טווח, ופה יש להתעשת.

תודה רבה. אשכול גליל מערבי.

שלום, כבוד היושב-ראש, שאר המכובדים. אני מאשכול רשויות גליל מערבי, איגוד של 18 רשויות מקומיות, 330,000 תושבים בערך. תודה על הדיון. ברשותכם אעלה בקצרה מספר נקודות. קודם כל, לגבי הפינויים, לפחות הראשוניים שהיו, 0 עד 2, הרושם שלי היו קלים וטובים. עבדו טוב, כל אחד יודע לאן מגיע. היו קהילות, ישובים – בעיקר מועצות אזוריות - שפוצלו בין מספר בתי מלון ושוכנו עם קהילות אחרות שפוצלו. יש לקחת זאת לתשומת לב לעתיד, איך אנו לא מפרקים קהילות, בטח ברגעים קשים; שומרים על קהילות מאוחדות כמה שאפשר.

נושא הרשויות הערביות והדרוזיות, שבגדול, מהרושם שאני מקבל משיחות עם אנשים שם – עובדים ותושבים, הם לא התפנו, לפחות רובם או אחוז ניכר מהתושבים. גם פה חשוב להבין מה המענה שכן יינתן למי שמחליט להישאר. אומנם זה לא הדיון של אותן אוכלוסיות מפונות, תושבים שנשארים, אבל מה המענים.

הם אזרחי מדינת ישראל ויש לתת מענה וצריך להיות בקשר עם ראשי השלטון המקומי, מועצות, ערים. אין דבר כזה. הם אזרחי מדיינת ישראל. אם קהילה של כפר מסוים תחליט לא להתפנות, אף אחד לא יכריח אותה, אבל ההערה של כה נכונה – אנחנו נכתוב אותה. זו תובנה מאוד-מאוד חשובה לעתיד לבוא, כי אם אנחנו לא עושים את זה, זה פותח פתח לבעיות אחרות. בבקשה.

רק הערה אחת: הדיון החל ממלחמת לבנון השנייה, שכל ההקמה של האשכולות האזוריים, אחד הטריגרים שלה היו תובנות מלחמת לבנון השנייה ובאמת הקושי של הרשויות לתפקד כל אחד עצמאית זה היה אמור להיות אחד הפתרונות לסיפור הזה.

יש הרבה דברים שהשלטון הפדרלי לוקח על עצמו, ולא עושה אותם טוב. לא יודע לנהל. מה לעשות.

עוד כמה נקודות, אנו לא יודעים מה יהיה בצפון. יש פה פחד אמיתי מאוד גדול של תושבי הצפון, בעיקר תושבי ישובי הגדר. אני מבין שהרבה לא ירצו לחזור הביתה. אם עכשיו מכריזים על חזרה לשגרה תושבים רבים יפחדו לחזור הביתה אחרי שראו מה קרה בדרום ויש להיערך לזה כבר עכשיו, שאם אומרים: החל מתאריך כך וכך נגמרים המבצעים של פינוי התושבים, תושבים אחרים שלא חוזרים, מה עושים איתם? זה יכול להיות מאות רבות ואלפים רבים. אני שם את זה על השולחן. יש פה פחד אמיתי ובצדק.

עוד נקודה, אחרונה – למדתי מהמלחמה הזו שצריך לומר את האמת ולא רק להיות נחמדים. אני רוצה לציין לשלילה, ויסלחו לי והלוואי שמישהו יוכיח שאני טועה, את משרד החינוך שאנו רואים שאין מענים טובים לתושבים שפונו. איפה שיש מענים, זה כי הרשות המקומית הצליחה לקחת את האחריות לידיים או הרשות המארחת אחראית, והגדילה ראש. עברו 3.5 שבועות ורק עכשיו אנו מצליחים לראות ניצנים של פעילויות משמעות של משרד החינוך, ללא הרבה רצף חינוכי לילדים עם משמעות ועשייה. פנאי להורים, שיהיו קצת עם עצמם, הורים שיכולים לעבוד תוך כדי. יש פה ואקום אדיר-אדיר בתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, רק מי שהצליח לקחת את האחריות לידיים, אם זו רשות חזקה שפונתה או מארחת. זה נושא שצריך גם לתת עליו את הדין. תודה רבה.

אני מודה לך על התובנות, הארות, גם ההערות המאוד חשובות שלך. ננסה לתכלל, להעביר את זה גם לשרים עצמם. נושא החינוך והתייחסות המדינה למגזר הדרוזי ערבי מחייב חשיבה מחוץ לקופסה, קשר, תיאום, ישיבה איתם אפילו אחרי המלחמה, מה קורה להבא כדי להבין – חלק מהם יכול להיות שבתרבות שלהם זה לא לעזוב, איני יודע, אבל להשאיר את זה באוויר זה מתכונת לאסון עתידי. אני מאוד מודה לך על ההערה הזו. נושא החינוך אנו מודעים. אין לי בכלל ספק שתעשה את טוב יותר ממשרד החינוך.

רק להרחיב בנושא משרד החינוך – נושא מענים לעובדים חיוניים. מהירות התגובה למסגרות חינוכיות בכל הארץ לעובדים חיוניים – זה שאין גן ואין בית ספר זה בסדר אבל מה קורה – צוותי רפואה, אנשי כוחות הביטחון, עובדים חיוניים, תעשייה ביטחונית, אין פתרון לילדים האלה, וזו תגובה שיכלה להיות מהירה כי זה מסגרות נקודתיות. גם בקורונה זה היה. אנחנו כרשות מקומית, באיזה שלב הודיעו לנו: אתם חייבים לפתוח מסגרת לעובדים החיוניים של הרשות. יש אישור של עובד חיוני. פה עד היום אין מענה לילדים של עובדים חיוניים, אז בארץ זה חוזר.

עכשיו זה היקפים עצומים.

לא מדברת על צבא אלא על עובדי שירות הביטחון הכללי. זה לא חזר מלא אבל מהיום הראשון יש לפתוח מסגרות לעובדים החיוניים. לא מדברת על מילואימניקים – כל הכלכלה בהולד.

נרשום את ההערה שלך. אין לי תשובה ואין לי פתרון. זה משהו שצריך לתכלל אותו.

אם אני מדברת על מענים בתרחישי ייחוס, אחד המענים שיש לתת עליהם את הדעת זה מענה מיידי לעובדים חיוניים. אם זה אירוע קורונה זה עובדי רפואה וכו', ואם זה מלחמה – אני מכירה זוגות ששניהם עובדים חיוניים, תעשיות ביטחוניות – לא מדברת על צבא – ואין סידור לילדים. לא תמיד יש סבא וסבתא או דודים ושכנים. זה לא פתרון. המדינה צריכה לתת מדיי וואן.

לא יודע מה לעשות עם זה אבל נכניס את זה.

אגב מבואות חרמון, הגם שנמצא במקום מאוים, פתח גני ילדים. חלק מהעניין זה מענה לדבר הזה. ראינו את זה בשטח. פתח גני ילדים.

בקורונה זה עבד.

אבל פה יש איומים אחרים. הטווחים. בבקשה.

הקונספט של החשיבה על עובדים חיוניים, למצוא פתרונות לדברים האלה, היה בקורונה. נכון שזה לא אותו דבר אבל כבר היה.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, הערה. האוכלוסייה הלא יהודית מקבלת יחס זהה לחלוטין בכל מה שקשור לתכנון. לראיה, ישוב ערב אל הראמשה, שיושב על הגדר, פונה למלונות במזרח ירושלים בהתאם לדרישות שלהם, ובנצרת, חורפיש, רשות דרוזית לא רצתה להתפנות, רג'ר שיושבת על הגבול בלבנון לא רצתה להתפנות. זה אחרי שדיברתי עם כל ראשי הרשויות ואנו מודעים. הצענו להם כל מה שניתן להציע בדיוק כמו עם כל אוכלוסיית עוטף עזה. הייתה בחירה שלהם לא להתפנות – לפרוטוקול.

הרגעת אותי. חשבתי שיש נתק וחוסר טיפול אז אני ממש מודה לך. בבקשה.

נציג אשכול הגליל המערבי התייחס לפיצול האוכלוסיות המפונות. גם נתקלנו בזה. למשל מקיבוץ דפנה, יש 1,052 מפונים. הם מפוזרים על פני 8 מלונות בטבריה. הנושא של הקהילה לחוסן שלה, הנושא של להישאר יחד, מאוד משמעותי.

איפה נמצא עם מלון עם אלף ומשהו בטבריה?

הם מפוזרים ויחד איתם יש מפונים ממקומות אחרים. כלומר אפשר היה להכיל אותם על פני מלון אחד או שניים אבל הם מפוצלים על פני שמונה מקומות. זה נעשה כי היו כמה פעימות לפינוי כלומר יש הסבר אבל ראייה עתידית מאוד-מאוד משמעותי לפנות את הקהילות שיישארו יחד כי זה תורם תרומה אדירה ליכולתם לנהל איזו שגרה בתוך החיים האלה של הפינוי.

מסכים לחלוטין. ביקרתי ושמעתי את אותם דברים. תודה רבה. ראש מועצת שלומי, בבקשה.

בוקר טוב. אני מנכ"ל המועצה. ברשותכם בשתי דקות אסביר מה עשינו פה מתחילת האירועים ואז אדבר על שני לקחים שלנו מהאירוע הזה. לצורך העניין, בשמונת הימים הראשונים מאז החלה המלחמה ניהלנו בישוב שגרת חירום. ביום שהתקבלה ההודעה על הפינוי במשך שלושה או ארבעה ימים פינינו את מרבית הסד"כ של המועצה בשיתוף פעולה מלא עם רח"ל ועם משרד הפנים ומתחילת שבוע שעבר אנו עובדים בארבעה ראשים. יש לנו 800 איש שנשארו בשלומי, יש לנו 5,000 איש שנמצאים בבתי מלון בירושלים, טבריה וחיפה. בכל מקום יש לנו מינהלת שאנו קוראים לה מועצה ב' ואנו מנהלים ארבעה גופים, בעצם, ובכל אחד מהמקומות האלה חברנו למחלקות החינוך, הרווחה והמרכזים הקהילתיים. לפחות בהיבט שלנו ברור לי כל הנושא של הבלת"ם והדחיפות והכול אבל מה שנקרא זה הולך ומתגבש בצורה טובה מאוד. אפשר היה לעשות את זה קצת יותר מהר אבל אנו לא מתלוננים על שום דבר.

שני דברים שחשוב להבין אותם. כל הנושא של ההפעלה, ברגע שהודיעו על הפינויים, ביום הראשון שהודיעו נראה כאילו משרד הפנים, מועצה מקומית שלומי והתושבים קיבלו את ההודעה באותו זמן דרך הטלוויזיה. המשמעות של זה, כדי להבין מה קורה ברשות מקומית – רבע שעה אחרי ההודעה בטלוויזיה היו פה אנשים עם טרולי בלובי של המועצה, כשהתחלנו לקבל הצעת חדרים רק בשעות הצהריים. אני מקווה ומאמין שבשנים הקרובות לא נזדקק שוב לפינוי תושבים אבל בפעם הבאה אני חושב שאם הייתה פקודת התרעה למשרד הפנים ולרשות של 24 שעות מול האזרחים זה היה יכול להיעשות בצורה הרבה יותר טובה ואולי גם לשייך קהילות שלמות לבתי מלון כי באופן שזה התנהל, מה שנכנס – שיבצנו אנשים, התאמנו עצמנו למצב. שוב, אני חייב לציין פה את שיתוף הפעולה עם החמ"ל של רח"ל ומי שעבד אתנו שם. אנו פה בנינו מערכת שמקבילה לסוג של משרד נסיעות והם בנו את המערכת של הקצאת החדרים. שיתוף פעולה מצוין וארבעה ימים, יש לנו אנשים ב-25 מלונות, 1,940 חדרי מלון בשלושת המקומות האלה, ואנו די מסודרים.

הדבר המרכזי שחשוב לי להדגיש אותו – שלומי מונה כמעט 9,000 תושבים. אנחנו 8,700. יש פה 800, ברמה שכבר פעמיים עשינו סיור בבתים, דפקנו בדלתות, אנו מביאים אוכל למי שצריך וזה בסדר. יש 5,000 שנמצאים במלונות וכל היתרה זה חבר'ה שהתפנו עצמאית בהתחלה ועכשיו – לפני שבוע – מתחיל להיות להם כבד כל ההוצאות. היינו בזום עם כל מיני שרים וגם היו פה ביקורי שרים. אני חושב, שחייבים כמה שיותר מהר להפיץ לציבור את מנגנון השיפוי כדי להוריד לחץ ממי שכרגע מממנים עצמם באופן עצמאי כי אם לא – זה אנשים שרוצים שאנחנו נשים אותם במלונות ואנו לא במצב שהיינו בשבוע הראשון של הפינוי. אז קיבלנו הקצאות חדרים ושלחנו אנשים. כמות החדרים הצטמצמה, אנו לא מקבלים יותר הקצאות. לצורך העניין אם תצא הודעה שתסביר מהו מנגנון השיפוי אפילו אם לא יעבירו את הכסף לאנשים, לדעתי זה יעזור לאנשים לקבל טיפה סבלנות ואורח רוח, ולהישאר במקומות שהם נמצאים בהם, כי כרגע גם בנוהל עבודה עם משרד התיירות מנסים להלבין אנשים שנמצאים בבתי מלון ואנו מעבירים פרטים, הם מנסים מלון-מלון לעבור ולהסדיר את התשלום, אבל זו עבודת נמלים מאוד קשה ואני חושב שפרסום מתווה הסיוע למי שהתפנה עצמאית יכול לשחרר הרבה לחץ ולפתור חלק גדול מהבעיות. תודה.

תודה רבה. כמה אנשים מדובר שהתפנו עצמאית ועכשיו ההוצאות כבדות עליהם והם מבקשים לחזור ולהשתבץ בבתי מלון?

5,000 פונו לבתי מלון. 800 פה. 5,800 מתוך 8,650, זה מה שאנחנו יודעים איפה הם. כל היתר הסתדרו איכשהו עצמאית.

תודה רבה לך. חורפיש, בבקשה.

בוקר טוב, חברים. כמה נקודות. קודם כל, אנחנו מדברים בשם חורפיש - עד כה לא היה שום דיון רציני עם אף גורם ממשלתי על חורפיש. אני עשיתי סקר בקרב התושבים. מתוך 1,300 בתי אב כמעט 800 בתי אב ענו לסקר, ומתוכם היה אחוז ניכר שכן רוצים להתפנות, אבל האופציה היחידה שנתנו לי – לפנות לבית ספר בשפרעם. ריבונו של עולם, איך אקח אוכלוסייה ואפנה אותה לבית ספר? האם בית הספר מוכן לקלוט את האנשים האלה? מבחינת שינה, לינה? זו נקודה אחת.

נקודה שנייה, בקשר לפערי המיגון, מאז שאני זוכר עצמי בתפקיד, כל שנה וכל חצי שנה וכל רבעון היו ישיבות על פערי מיגון, ועד עכשיו למרות שעברו כבר 20 שנה אף אחד לא התייחס ואף אחד לא עשה דבר בקשר לכל פערי המיגון ואני מדבר על אחוז ניכר מהאוכלוסיות, אלה שבנו את בתיהם בשנות ה-80' וה-90' ובמיוחד בישוב כחורפיש שהוא ישוב עתיק ימים, בן 600 שנה. תודה רבה.

תודה. יש תוכנית למיגון הגליל. איני יודע היכן היא עומדת, לא יודע איך חולק התקציב. אני יודע, לפחות כשאני הייתי שותף לזה, היה תקציב מהותי, מחולק. איני יודע מה קורה עם תקציב המיגון לגליל. בתקציב האחרון זה לא היה, כי אני יודע שחבר הכנסת מיכאל ביטון ניהל מלחמה קשה על העניין הזה, כי הוא טיפל בזה קודם לכן. אנסה לבדוק איתו. אני לא יודע מה קורה עם זה.

כשהיינו בסיורים שמענו שניתנו 200 מיליון, לאחר מכן 100 מיליון ואחרי זה, זה נעצר. זה מה ששמענו.

גם ה-200 וגם 300 מיליון נעצרו? לא ניתן דבר? גם 200 מיליון שקל זה הרבה מאוד.

200 ועוד 100 עבר. סכומי נוספים שהיו אמורים להגיע לא הועברו.

הייתה תוכנית של 5 מיליארד שקל שבתקציב הזה נעצר. הינה אני אומר את זה. בממשלה הזו נעצר, וזה לא פוליטי מה שאני אומר עכשיו. חבל מאוד. אני לא יודע מה לומר. אני לא יודע איפה זה עומד. זה גם משרד הביטחון וזה גם משרד הפנים איכשהו. חבר הכנסת סוכות, שר האוצר, נדמה לי, הוא ממפלגתך. נא בבקשה לבדוק, מה קורה עם תקציב מיגון הגליל. יושב פה ראש מועצה שמדבר על זה 20 שנה. מדינת ישראל צריכה להתבייש בזה. אני מתבייש בשביל מדינת ישראל בפניך. ביקשתי מצבי סוכות שיבדוק את זה. הוא ממפלגתו של שר האוצר, יבדוק ואחרי שיבדוק, ננסה להשיב לך תשובה. אתה יכול? ירים לך טלפון אישי. יש לנו הטלפון שלך. נמסור לו. שמעת כל מה שאמרתי? ננסה לעזור. תודה רבה לך.

לשכת הרמטכ"ל, מאיה שגיא. את יודעת מה קורה עם מיגון הגליל? האם זה נופל בחלקת האלוקים הקטנה של משרד הביטחון?

עכשיו שמעתי את זה ואני בודקת את העניין, היכן זה עומד. נמצא אתנו כאן ראש זירת עורף שיוכל להתייחס בנושאים שאדוני מבקש שתהיה התייחסות. חשוב לומר, שזה דיון בלמ"סי ולכן יהיו דברים שמן הסתם לא נוכל להתייחס אליהם כאן, אבל אם הוועדה תבקש, בשמחה נעביר כדי שיהיו לעיני הוועדה.

בסדר. מה שאת יכולה, תתייחסי.

אעביר ברשות אדוני לראש זירת עורף סגן אלוף עמירם מלכא.

תודה רבה. אם תצליחו אחר כך להעלות אותו.

שלום, גם עמירם נמצא אתנו בזום – יתייחס אחריי. נתייחס למיגון הצפון שעליו דיברת. מיגון הצפון למעשה בשנה שעברה כפי שציינת תוקצב ב-250 מיליון שקל והשנה תוקצב ב-100 מיליון שקל. אנו בשלב הראשון עדיין של טווח הקילומטר הראשון מגבול הלבנון ב-21 ישובים. יש שם סדר גודל של 3,500 יחידות דיור שנדרשות במענה מיגוני. כרגע יש לנו תקציב לביצוע באלף יחידות דיור. אנו נמצאים בהוצאת היתר שעיכבו אותנו מאוד. ניצלנו יחד עם מינהל התכנון את העת הזו כדי להוציא פטור מהיתר בנייה. זה אושר בשבוע שעבר, ואני מקווה שזה יאיץ את תהליך הבינוי, שלא נצטרך להיות תקועים בתהליכי היתרי בנייה. דילגנו על השלב הזה.

שאלה. כיוון שעלה ראש מועצת חורפיש לדיון, הוא נכלל בתוכנית שלכם?

חורפיש הוא לא בק"מ הראשון. הוא נמצא בתוכנית מגן הצפון הכללית, למיטב זיכרוני – אני צריך לבדוק את זה.

יש לי בקשה אישית אליך, כיוון שהוא היה – טלפון קטן להרגיע, להגיד מתי הוא נופל בתוך התוכנית, מתי צפוי תקציב. רק כדי שאנשים לא יהיו תלושים באוויר וזה יעזור לנו המון. אודה לך אם תעשה זאת.

אין שום בעיה.

ערב אל- הראמשה למשל בתוכנית?

כן. היה שם סיפור עם רמ"י אבל הם בתוך התוכנית. אנחנו יושבים עם יושב-ראש קו עימות צפוני שהוא גם ראש הרשות שם בצורה הדוקה על העניין. ככל שנתוקצב וככל שיינתנו משאבים לדבר הזה נתקדם מהר ככל הניתן.

על חשיבות הפרויקט כולם מסכימים. דחפנו את זה גם קודם, אני חושב שעל אחת כמה וכמה מבינים את חשיבות הדבר הזה ביתר שאת. עד כאן.

תודה רבה. בבקשה.

לגבי סוגית המיגון ותוכנית מגן הצפון, יניב פה נתן תמונה מלאה. אם תרצו שאתייחס לגבי נושא פינוי התושבים - אני יושב במטה הכללי בחטיבת המבצעים. צה"ל הוא לצורך העניין קבלן הביצוע של יזימת הפינוי פעם אחת, ולאחר מכן במידת הצורך פינוי האזרחים ליעדי הקליטה שנקבעים על ידי רח"ל ופס"ח – אלי רגב. יש לומר ששיטת הפינוי משתנה. אומנם אנו מחזיקים תוכנית שגם היא מעמידה גם חיילים וגם אמצעים – אוטובוסים לצורך העניין לפנות, אבל כמעט ב-95% מהפינוי בכלל המרחבים היה על בסיס התפנות עצמית של האזרחים. תושבים נכנסו או לאוטובוסים שראשי הרשויות דאגו בעצמם או לרכביהם, ונסעו ליעדי הקליטה שהוגדרו על ידי פס"ח. זה הדבר היחיד שאני יודע להתייחס אליו אלא אם יש שאלות אליי בקומה הזאת.

הייתה – לא יודע אם זו החלטה – כוונה לשים חוליית שליטה מפיקוד העורף בתוך חלק מהמרחבים, המלונות, כדי שתתכלל שם את ההסתכלות הרחבה על בעיות שעולות שם. סיירנו בלא מעט מלונות. לא פגשנו שם אף אחד. האם הדבר הזה מטופל ומתי?

קודם כל, נמצאים אתנו פיקוד העורף, נמצא כאן, גם שאולי בזום ממשל"ט ינאי של קליטת המתפנים והמפונים. יש לומר לגבי תחומי האחריות – צה"ל לא מחזיק באחריות לנושא הקליטה. צה"ל כאחריות מרחיבה גם בתוכנית מרחק בטוח שאושרה על ידי הרמטכ"ל באישור תוכניות פרטני לכל גופי הצבא שנוגעים בתוכנית, כתוב בסעיף: יסייע לרח"ל ולמשרד הפנים ביעדי הקליטה. לא יודע לומר פרטנית באיזה מלונות יש ובאיזה אין. אני אישית למשל הייתי גם במלון בשפיים וגם במלון במעלה החמישה. שם למשל יש חיילים בחש"לים שמנהלים את עניין הקליטה באחריות מרחיבה ולא באחריות צה"ל. יעדי הקליטה הם באחריות הגופים שאחראים על הקליטה. אני יודע לומר אחרת. לא יודע בכמה מלונות היית אבל כן יש כמעט בכל מלון חיילים שמסייעים בתחום הקליטה במלונות.

שלום, אני ממשל"ט ינאי. יש לומר שברוב המלונות, מתקני הקליטה יש חש"לים – חוליית שליטה עם מפקד וחיילים שהמטר שלהם לחבור לנציג הרשות, להעלות צרכים ובעיות. אגב אני עכשיו נמצא בסיור כזה בים המלח. כמעט בכל המקומות יש חוליות שליטה כאלה. אני מדבר עם תושבים והפידבק הוא חיובי. הם נותנים מענה. אותם חש"לים מבצעים התקשרות עם נציגי אותם משרדים. לכן האמירה על הכמות היא לא מדויקת, כלומר ברוב המקומות הצבנו חוליות שליטה כאלה.

אני מוסיף – מאחר שלשמחתנו לא אותגרנו יתר על המידה באתגרי חילוץ והצלה עד כה מול אויב שירה אלינו את החימוש מהסוג הזה זה מאפשר לפיקוד העורף לקחת סד"כ שייעודו לכל כולו חילוץ והצלה, ולפרוס אותו במרחב האזרחי, בין השאר לכל מיני משימות ובכללן המשימה הזו של לשים חש"לים במלונות.

החש"לים האלה יטפלו למשל בהבאת מכונות כביסה – שלמפונים האלה אין שירותי כביסה, שירותי רווחה, שירותי חינוך, שירתי פינוי אשפה? מטרנה לתיקונות, צעצועים? לכן אני לא חושבת שאתם הגוף שצריכים להתפתל כי ברור שזה לא אתם. אני שואלת את אדוני, מי אחראי על שגרת החיים של המפונים במלונות? הצבא עשה עבודתו, דאג לפיצוי. אולי היה אפשר לעשות יותר טוב אבל עשה. עכשיו מנסה לסייע אבל מי הגוף האזרחי שאמון על טיפול הוליסטי במפונים האלה בטווח המיידי ובטווח הארוך?

אני קורא מהחלטת הממשלה: הפעלה וניהול קליטת המפונים ושהייתם במתקני הקליטה תיעשה על ידי רח"ל ובאחריותה לרבות באמצעות הקצאת כוח אדם על ידי הצבא לצורך ניהול קליטת המפונים במתקן בתיאום השירותים הנדרשים להם.

למה שנאמר פה – היינו בלא מעט מלונות בטבריה. נוף כנרת, גומא, גולן. לא ראינו שם אף נציג.

גם במלונות אין מישהו שמתכלל הכול. אם היה מנהל אירוע, ועדה קרואה למלון, מנהל קהילה. משהו שיתכלל. זה מבעבע.

לכן אני חושב שהתפקיד של החש"ל הזה בראייתי, או משהו אחר שיוקם, הוא לתכלל את כלל משרדי הממשלה, כי אם זה לא יקרה, לא יהיה לו כוח, לא יהיו לו משאבים, לא יהיו החלטות ולא יהיו פתרונות במלונות. זו דעתי. אני לא אומר שצה"ל אחראי אבל זה צריך להיות מוסדר ולומר מי עושה את הדבר הזה.

לא בטוחה שזה צריך להיות גוף צבאי. יכול להיות שזה צריך להיות גוף אזרחי. בסוף אני גם מבקרת הרבה במלונות. כשמגיע קצין מהצבא, החיילים מגיעים. אבל זה לא החיילים. הם לא יודעים לדאוג לזה שלא יחפשו - מישהו צריך לתכלל בכל מרכז מפונים כזה את האירוע בהבנה שזה הולך להיות ארוך.

בבקשה, נציג רח"ל, איציק גיא.

שלום, היושב-ראש, נתחיל מההערה שעלתה בסוף, ואז נגיע לדברים יותר עקרוניים כלליים, באשר לאותם חש"לים כי זה כרגע העיסוק המרכזי גם של רח"ל יחד עם משרדי הממשלה. הצבא פה הוא סוג של קצה ומחולל למשהו הרבה יותר רחב ששם פה שירותים ומענים לכלל הסקטורים מבריאות, חינוך, רווחה, דרך עובדים סוציאליים ועד הכביסה, והמטרה והתפקיד של אותו חש"ל הוא לייצר את האימפוט, ואנחנו יושבים יחד, רח"ל יחד עם פיקוד העורף ובקשר רציף מול משרדי הממשלה דרך מרכז רציפות תפקוד משותף כדי להציף את הפערים והבעיות למשרדי הממשלה.

מפה אני רוצה לחזור להתחלה, ולומר מספר דברים עקרוניים. תפקיד תוכניות הפינוי הוא להציל חיים. כשאנו מדברים על המרחבים השונים של 0 עד 4 בדרום ו-0 עד 2 בצפון זה התוכניות של מה שאנו מכנים מרחק בטוח, תוכנית צה"לית שמפנה אזורים על יושביהם כדי להציל חיים. זה פינוי שיכול להיות תחת אש, יכול להיות פינוי תחת התרעה מודיעינית שעלול להיווצר מגע מבצעי. ראינו את זה בדרום בשבת השחורה והיבטים כאלה ואחרים, שמחייבים – צה"ל פונה כגוף פוקד וגוף ששולט על היבט של מודיעין ומבצעים ואומר, שר הביטחון יש תהליך מבצעי סדור – את המרחב הזה נדרש לפנות. כך היה לגבי קריית שמונה למשל, שלא נכללת בתוכניות הפינוי והקליטה של מדינת ישראל ובמלחמה הזאת הוספנו אותה. זה 23,000 אנשים. לא אתייחס, ברשותך, היושב-ראש, למה עדיין יש אנשים בקריית שמונה שלא פונו. אני חושב שזה לא לדיון הזה אבל כל דבר שצה"ל ביקש לפנות וגם הפינוי של 0 עד 4, תוך כדי לחימה, שזה הפינוי הראשון המשמעותי החשוב נועד בראש ובראשונה לשם הצלת חיים.

אני רוצה לסדר לכולנו רגע מונחים. מה שדיברתי עכשיו זה פינוי מאזור לחימה שזה התכלית של תוכנית מרחק בטוח. יש תוכנית כזו שעברה נוהל- - - ד שר הביטחון בשנתיים וחצי האחרונות, תוכנית צה"לית מגובה בתוכנית לאומית שעברה גם היא אישור שר הביטחון גם הקודם וגם הנוכחי. זה בתהליך של הפעלת התוכניות. התשתית הנורמטיבית להפעיל את התוכניות האלה, כי זה בסוף להוציא אנשים מביתם, היא תשתית מלון אורחים. החלטת ממשלה מלון אורחים אושרה ב-2012. עלה גם כאן, יש שם סעיפים תקציביים ואחרים שהם לא רלוונטיים. רח"ל היא לא רח"ל, היא המשרד להגנת העורף. אבל זה הדברים הקטנים – יש שם דברים הרבה יותר מהותיים. עשינו עבודת מטה של שנה וחצי שהסתיימה בסוף 2022, ולצערי, בשל היבטים תקציביים ההחלטה הייתה לא לקדם את ההחלטה הזו למרות שעברה עבודת מטה מלאה וסדורה של כל משרדי הממשלה ואת זה נשאיר לשלב התחקירים. אני מציין את זה כי לו הייתה לנו החלטה מתואמת, תואמת היינו מעבירים זאת בצורה הרבה יותר מהירה ומדויקת גם בהקשרים התקציביים אבל גם בהקשרים הטכניים ארגוניים. לכן הדבר הזה חשוב, ואני מציין אותו כאן.

במהלך שלושת הסבבים האחרונים, שומר חומות, עלות השחר ומגן וחץ בשנה האחרונה הפעלנו מנגנון חדש. צה"ל המליץ שלא להפעיל את תוכנית מרחק בטוח לפינוי ולכן הלכנו על מנגנון אזרחי מתוך הבנה שהרשויות המקומיות והמועצות האזוריות – מדבר כרגע על מקומות מסוימים בעיר שדרות וכל מרחב 0 עד 4 בארבע המועצות בדרום – קיבלנו החלטה משותפת, שר הביטחון יחד עם ראשי המועצות, לאפשר פינוי והתפנות עצמאית. קראנו לזה משב רוח, שניתן פה מענה תקציבי. אנו מסייעים יחד עם רשות פס"ח ומשרד הפנים לתאם אותם בתי מלון יחד עם הרשויות בפעולה שאינה תחת אש, פעולה סדורה. אנו מאפשרים לאותה אוכלוסייה במרחב הזה שמורכב מאוד לחיות שם גם בגלל פעילות כוחותינו ובטח היקפי ירי חריגים ושונים ביחס ליתר המדינה, לאפשר לאותה מדינה לצאת. התוכנית הזו הופעלה באופן ראשוני וכללי בשומר חומות, ואחר כך בצורה סדורה, מתואמת – לא אומר בהצלחה כי קשה לומר בהצלחה על תוכניות בלחימה או מלחמה אבל סך הכול השגנו מה שרצינו להשיג בהפעלות האלה כולל שיפוי תקציבי, הכול מתקציב משרד הביטחון. כפי שאמרתי לא היה לזה תקציב מדינתי. בעצם משרד הביטחון אמר: אני מפעיל כדי לאפשר לאותן מועצות להתפנות באופן עצמאי.

היושב-ראש, ברשותך אני רוצה לגעת במספרים של מה קורה במדינה. הפעלנו תוכניות של פינוי ומשב רוח ואון טופ והצורך בהצלת חיים אבל מתוך הבנה שלמשל מרחב 4 עד 7 בדרום הוא לא מרחב שפונה תחת מרחק בטוח כי לא הייתה תוכנית כזו אבל אמרנו: בוא ניתן רגע – אל"ף כי יש שם ישובים שנפגעו באופן ישיר וכל המרחב מול ראשי המועצות ובכלל, הוא מרחב פגוע, גם נפשית וגם פיזית, ולכן הנכון להרחיב. בהחלטת שר הביטחון הרחבנו את התוכנית הזו והוצאנו אותה תחת תוכנית משב רוח.

אני רוצה לגעת ברשותך מעט במספרים. אנו מדברים היום על סדר גודל של 250,000 איש, שנמצאים מחוץ לביתם. בתוך המספרים האלה יש גם תוכניות הפינוי, שהופעלו, וגם אנשים שאו נאמר להם על ידי מועצות: תפנו את עצמכם ונסתדר אחר כך, ממרחבים שלא פונו על ידי המדינה, או אנשים שלקחו עצמם עצמאית והתפנו ממרחבים על פי שיקול דעתם. בסוף אזרח עושה לעצמו הערכת המצב ומחליט לאן הוא רוצה ללכת ולאן לא. לכן אנו מדברים על סדר גודל של 250,000 איש. אנו עוד רחוקים מלטייב את מה שקורה במלונות ובאתרי הקליטה אבל לא מעט מזה - זה אזרחים שהם און טופ ההחלטות המדינתיות. יש להבין את זה. יש פה החלטה שלא התקבלה בעבר כי התוכניות של המדינה הולכות לבתי ספר. לא אציין מה המשמעות של לשים 200,000 איש בבתי ספר כי יש לזה מחירים אחרים. כשאנו מסתכלים על ההבחנה והיתרונות מול חסרונות בבתי מלון מול יתרונות וחסרונות בבתי ספר – אפשר לדבר על זה. ההחלטה פה, כיוון שהפעלנו בתוכניות אחרות מרחבים מסוימים, השיטה הייתה מוכרת לנו. לא הייתה מעוגנת בתשתית נורמטיבית, זה נכון, אבל הייתה מוכרת לנו. ה- - - מאוד משמעותי ואנו קוראים לו טווח הביניים, איך לאפשר את המענה המיטבי, המקצועי של כל משרדי הממשלה.

לא הבנתי, מי אחראי לכץ שיהיה מכונת כביסה למפונים שמכבסים בחדרים שלהם? מי אחראי שזה יקרה במלונות עכשיו? לא הבנתי. מי האחריות? מי הכתובת?

לא תהיה. אם יהיו מכונות כביסה מרכזיות, בדיוק כפי שאת מגיעה לבית מלון אחר.

כי יש בתי מלון שדאגו למקם מכונת כביסה כדי שאנשים לא יצטרכו לכבס בחדרים שלהם כשהם שישה בני משפחה אחת בחדר אחד קטן. מי הכתובת? את הבעיות הבנו.

אין עיר שאין איזה עסק שאפשר לכבס בו.

אבל מי דואג לקשר הזה?

צריך לתת להם מטבעות וכסף.

לא הבנתי. באמת לא הבנתי. גם אני נמצאת במלונות. מי אחראי?

להכניס מכונות כביסה למלונות?

לא רק. זה הכול. זה רווחה, אם קשיש שבחדר ואין לו תרופות, לא מצליח לצאת לנשום אוויר צח. מי הכתובת? המדינה פינתה. מי הכתובת? זה מתכלל וזה מסייע אבל בסוף צריכה להיות כתובת אחת שכל אחד מאתנו ומהם יודע שאליו פונים לפתרון הבעיות. אז יש חוליית סיוע כזו ואחרת. מי מנהל את האירוע? לא הצלחתי להבין.

תכף נשמע גם משרדי ממשלה.

אתייחס למנגנון, רק אסיים עם המנגנון כי עלתה פה שאלה נכונה ורלוונטית. זה לא רק כביסה. יש פה הרבה מאוד מענים, אפילו ברמה מצעצועים – עכשיו שלחו לי תמונה שבונים בית ספר בים המלח לטובת המפונים. קרוואנים כבר עומדים. יש פה שלב של התארגנות המדינה.

מי בונה את בית הספר?

אני יכול לבדוק. לא בדקתי פרטנית – תמונה שהגיעה אליי עכשיו. יש פה התארגנות מדינתית כעבור חודש ללחימה, קצת פחות, בכלל ההיבטים המקצועיים. זה לא קורה ביום-יומיים. המדינה נערכה לפינוי לשם הצלת חיים לטווחים – לא מדבר כרגע על רעידת אדמה – שם זה 300,000 איש, לטווחים ארוכים. יש פה שלב מיידי של הצלת חיים. שלב הביניים שאנו נמצאים בו שבו נדרש כל משרד ממשלתי לתת את המענה שמייד אגע בעשרים שניות על המנגנון של איך כבר עובד עכשיו, והשלב הארוך טווח שלצערנו הרב נוגע באותה אוכלוסייה שחרב עליה ביתה ועולמה שזה שלב שמטופל על ידי מינהלת תקומה.

אני רוצה לומר איך אנו מנהלים את המנגנון הזה. יחד עם פיקוד העורף ועם משרדי הממשלה הוקמה מפקדת שליטה שמאפשרת מנגנון שמתחיל מלמטה, מחוליות השליטה. יש להם רשימה ארוכה כולל היבטים של כביסה וחינוך ורווחה. קצין ממלא את הדוח הזה שמאפשר לרח"ל, לפיקוד העורף ולמשרדי הממשלה להבין איפה יש בעיות. 300 בתי מלון, אירוע מאוד-מאוד מורכב שמנכ"ל משרד – לא אנקוב בשם אחד המשרדים אבל כל מנכ"ל תהיה לו נגישות להיכנס לאותו דש בורד שמאפשר להבין על ידי שעונים ופירוט של מה הבעיות באותו בית מלון. יידרש המשרד הממשלתי לתת מענה לבית מלון ספציפי מרמת הכביסה דרך השירותים של בריאות, חינוך, רווחה וכל אחד ממשרדי הממשלה. זה מנגנון שנבנה במהלך השבועיים האחרונים. הוא מכונה שמתחילה לעבוד. אנו היום שולטים באופן מלא ב-150 מלונות מתוך 300. הדבר הזה צובר תאוצה, ומקווה שעד סוף השבוע נשלוט באופן מלא להבין את הבעיה. זה חצי מהפתרון, אחר כך יש פה איך משרד ממשלתי נותן מענה ל-300 בתי מלון. זה פריסה רחנה. חלק מזה זה דרך המועצות. אני מסכים עם מה שנאמר פה - המועצה והרשות המקומית תקבל תקציב כדי לאפשר את המענה הזה. השלטון המקומי הוא חלק מהמענה הלאומי. עד כאן, אלא אם כן יעלו שאלות נוספות. תודה.

תודה רבה. שפכת עלינו חומר שקשה לנו לעבד אותו אבל מקווה שבסיכום אצליח לקלוע לפחות לכמה דברים. פנים, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, רק אנסה לעשות סדר בים המושגים כדי שיהיה מכנה משותף לשיח הזה. כפי שנאמר, החלטת המשלה מלון אורחים מ-2012 היא התשתית הנורמטיבית היחידה שהייתה עד האירוע מ-7 באוקטובר, לגבי פינוי המוני של תושבים, ומחולקת לשלושה חלקים: אחד, סמכות הפינוי ומי מפנה וכו', סמכות הקליטה, והטיפול בשהיית האנשים עת שהם כבר שוהים בבתי ספר. המדינה קיבלה החלטה במסגרת החלטת הממשלה שאנשים מתפנים לבתי הספר, ולאחר מכן למלונות בגלל עניינים כלכליים ואולי אחרים, אך זו ההחלטה ולכך אנו מתארגנים מאז שההחלטה הזו קיימת. היא מביאה להתארגנות באופן הבא. אני אומר זאת לא רק כדי לדבר על ההיסטוריה כי זה גם צופה פני עתיד. אחת, הדבר הזה משליך על זה שאנו מחזיקים 25,000 מורים שאנו מאמנים אותם ומכינים אותם להפוך ממורים ואנשי הוראה לאנשי קליטה ומטפלים באוכלוסייה בחירום. הם מרותקים לצווים של משרד העבודה לפי חוק. מאמנים אותם עם לומדות וכו', כולם יודעים. יש להם הנחיות מאוד ברורות לעניין הזה – זה הכול כמובך בתיאום עם משרד החינוך.

בנוסף, אנו מביאים ליתירות אל מול מה שתרחיש הייחוס מחייב אותנו בצורה משמעותית. אם תרחיש הייחוס מחייב אותנו ל-300,000 איש ב- - - אנו עומדים על 500,000 איש ביכולת קיבולת להשתמש בבתי הספר לטובת העניין הזה. בנוסף, יש מערך לוגיסטי שלם שאנו מחזיקים אותו ב-25 מחסנים בכל הארץ שהמדינה השקיעה בו הון עתק כדי לתת ציוד בסיסי לאותה אוכלוסייה עת שתצטרך לשהות שם תקופה כזו או אחרת.

ואחרי שציידת אותם?

שנייה. אנו אחראיים, על פי אותה החלטה ותשתית נורמטיבית, לאתר את נקודות הקליטה, והשהייה והטיפול בשוהים האלה מתבצע באמצעות הרשויות המקומיות בתקציבים שמשרד האוצר מעביר דרך משרד הפנים לרשויות המקומיות. נאמרו פה דברים שהם כבר לא עדכנים, אנו מתואמים לגמרי עם משרד האוצר סביב קבלת מקדמות לרשויות המקומיות עת שהתוכנת תופעל וברגע שזה יקרה דייקנו שם דברים – שירותי כביסה וכו'. הדברים האלה מתואמים ואנו מוכנים. נקווה שלא נשתמש אבל אם נשתמש – הדברים האלה מוכנים. הכול ביתירות של מקומות הקליטה, יתירות של הציוד שנדרש. מדינת ישראל, ואני אומר באחריות כמי שביקר בהרבה מאוד אסונות המוניים בעולם וראה איך מדינות אחרות מתארגנות – יש למדינת ישראל באמת יכולת להתגאות בזה, ונקווה שלא נשתמש בזה. גם פה שינו את ההחלטה. אני חושב ששינוי ההחלטה היה נכון, אבל יש להבין שהוא שונה שלא בהתאם למה שהתאמנו. תוכנית מרחק בטוח היא תוכנית צה"לית שלא הייתה מגובה בהחלטת ממשלה, שהייתה צריכה לתת את התשתית הנורמטיבית עם כל המשמעויות - המשפטיות, הלוגיסטיות וכו'. הדברים נאמרו גם עת שהיו צריכים להיאמר, שהתוכנית מרחק בטוח, אנו נתנו לה גיבוי מוחלט בתהליכים אבל בסוף לא הייתה רגל מסיימת של החלטת ממשלה ולנעוץ את זה בתשתית נורמטיבית.

מה שקרה עכשיו, שניתנה תשתית נורמטיבית אחרי האירוע. כלומר ב-16 באוקטובר או ב-12 הייתה החלטת ממשלה לגבי הפינוי. אנו פינינו גם ללא החלטת ממשלה. אני פיניתי ב-7 באוקטובר, ביום האירוע, את 04 בדרום, וב-7, 8, 9 ואחר כך נכנסתי גם בנהלי הרשות כמובן בתיאום עם האוצר כדי לשפות את הרשויות על החלטות שלהם לאותם 24 ישובים בעוטף עזה ב-04 וגם העברנו להם חלק גדול מהכסף. לכן אני אומר שהדברים קרו כתוך כדי תהליך של אירוע.

במקרים הגרועים ביותר, מבלי להיכנס לעניינים צבאיים מסווגים, זה לא התרחיש שהיה בהיבט הפינוי. קרה פה משהו חריג אבל לצורך העניין התעשתנו כולם ופינינו את האוכלוסייה – מדבר על אוכלוסיית עוטף עזה. שמעת את ראשי הרשויות. זה עבד בסדר גמור. פינינו 12,000 איש – ללא שדרות. מדבר רק על 4 המועצות האזוריות והאנשים האלה שוכנו בבתי המלון וכינסנו אותם קהילות-קהילות עד כמה שאפשר אם המלון פנוי. למשל מלון דיויד בים המלח מכיל כמעט את כל תושבי בארי שנותרו, וחלקם נמצאים באכסניית נוער אבל חלק קטן. יש למעלה מאלף תושבים שיושבים במלון הזה, שכולם מבארי.

אז אדוני אומר באחריות שכספים הועברו לרשויות המקומיות? כי זה לא מה ששומעים מראשי הרשויות, שזה נכנס לחשבונות הבנק.

זה נרשם בפרוטוקול. ביום שקיבלתי את זה מהאוצר, 43 מיליון שקל בו ביום הועברו. לא חיכיתי דקה.

חברי הכנסת מסתובבים ברשויות. אפשר לקבל בבקשה פירוט לוועדה, ואז נמסור לכל חבר כנסת שיבקש? כי אם הוא הולך למועצה אזורית אשכול או יואב – סתם אני אומר – מטי, נעביר לכם, וכשאתם הולכים לאותן מועצות- -

כי אני יודעת ש- - - שלא מכסות כהוא זה את ההוצאות של הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות לא רק מטפלות באוכלוסייה – גם מטפלות בחיילים, מטפלות בשינוע, בהזנה.

הוא אומר סכומים שהועברו.

אני נמצא כל הזמן ברשויות האלה גם טרם האירוע הזה כך שאני מכיר אותם היטב ומכיר את כל ראשי הרשויות והמצוקות שלהם. אנו עם לב פתוח שם כל הזמן. היו עיכובים שלא היו תלויים במשרד הפנים - אנו לא קיבלנו כסף. לא יכולים להעביר מה שאין לנו אבל ביום שקיבלנו את זה - בו ביום זה עבר.

מתי זה?

לא זוכר לומר בדיוק.

42 מיליון שקלים האלה נתנו מענה לכל המפונים? כי זה חשוב – אם לא, יכול להיות שזה חלק מהפער.

אסביר גם למה לא הועבר. כפי שנאמר פה, חלק מהרשויות פינו את האנשים בצדק – אנשים שהיו צריכים לנוס על גורלם, לא היה מנוס מכך, ובו ביום גם גיבינו את העניין הזה בנוסף ונכנסנו כדי לטפל ולסייע לרשויות המקומיות האלה, גם במוצאי שבת באירוע וגם בימים ראשון ושני קודם כל לגמור את האירוע של נושא הקליטה. זה חלק שהם פינו והם התחייבו מול חברה מסוימת שאיתה התקשרו כדי לעשות את הפעילות הזו. מייד לאחר מכן – זה התמקד ברשות אחת או שתיים – לאחר מכן אנחנו – לצורך העניין אני התקשרתי עם חברה אחרת ופיניתי את כל היתר והשלמתי את 12,000 איש ביום ראשון או שני – לא זוכר כרגע. בעצם מה שהרשויות – זה שתי רשויות שהן חשופות בהתקשרות שלהן מול אותה חברה אל מול המלונות וזה היה רק חלק מה-12,000, חלק לא גדול. אני העברתי על החלק הזה כדי שהרשויות לא תהיינה מוטרדות מול החברה ומול המלונות, העברנו 43 מיליון שקל. העברתי את ה-43 מיליון שקל לרשויות שהיו מחויבות כלפי האחרות. היתר אני מחויב כמשרד פנים מול החברה, לאותן רשויות עוטף עזה שהאנשים שלהם פונו באמצעותי. הרשות לא חשופה לכלום. זו בעיה שלי מול המלונות - לא בעיה של הרשות. מבודד רק את הבעיה שהרשות התחייבה ופינתה והייתה במצוקה לצורך העניין אל מול המחויבות שלה. בזה טיפלתי בו ביום. נתנו כ-70% מסך הכול הכסף, מסך כל החוב שהרשות חייבת, היינו צריכים גם להעביר מקל ב-25 בחודש לפי החלטת הממשלה למשרד התיירות. העברנו בו יום את כל מה שהיה צריך להעביר למשרד התיירות ועד אותו יום אנו גומרים את החשבון ונכנסנו בנעלי הרשויות המקומיות רטרואקטיבית מ-7 באוקטובר כדי לכסות את כל החובות שלהם מול המלונות ומול החברה- -

הוצאות זה לא רק מלונות – אם תוכל להתייחס, ואם תוכל להרחיב על ההוצאות שיש לרשויות הקולטות.

כן. לגבי הרשויות האלה, הייתה צעקה מוצדקת מבחינת הרשויות, שלא העבירו את הכסף בזמן. הן היו מוטרדות כי זה הרבה מאוד כסף והרבה מאוד אוכלוסייה והמונה של המלונות דופק עם סכומים גדולים. בנוסף לכל המצוקות האחרות שעברו בגיהינום הזה פתאום יש להם עוד מצוקה שהיה צריך להוריד מהראש שלהם ובצדק. טיפלנו בזה יחד עם האוצר וכל מי שהיה צריך לעשות את זה מהר ככל הניתן. עדיין יש יתרה שלא שולמה, כדי לדייק את המספרים, כי אני עובד מול החלטות הממשלה - התעריפים שהיו, היו שונים לילד ולמבוגר וכו'. אנו מדייקים את זה מול הרשויות המקומיות כדי לדעת כמה עוד חייבים במדויק ואז אנו מעבירים את הכסף מיידית. אין פה שום בעיה. גם עצם ההעברה של 43 מיליון שקל הרגיעה את המצב. מהבחינה הזו זה בסדר.

לגבי הרשויות המפנות, שדרות שלא נמנית על מי שדיברתי כרגע, נהנתה מסידור אחר. במקור היו שתי שכונות שהיו אמורות על פי אותה פקודה להתפנות אבל פה הרחיבו את זה לכל העיר שדרות. יש לזה משמעויות כמובן גם כלכליות, גם ארגוניות וכו', אבל נתנו מענה מלא. זה עבד במתכונת שונה – לא דרכי – עבד במתכונת משב רוח – נתנו כסף לעיר שדרות ואמרו: לכו תתארגנו לעצמכם. אנו כמובן עזרנו והפנינו אותם לאן שצריך אבל ההתחשבנות פה היא בין משרד הביטחון לעיר שדרות שלא דרכנו. כך קרה גם באשקלון וגם בשדרות, ערים גדולות שלא היה מנוס אלא לעשות את זה כך.

לגבי הצפון, קיבלתי התרעה, נאמר פה מה שנאמר על ידי מנכ"ל עיריית שלומי. ב-07:30 בבוקר קיבלנו הנחיה לפנות. ב-13:00 28 ישובים – 28,000 איש, ישובי הצפון, גמרנו לשבץ את כולם כולל שלומי על כל 7,000 התושבים, כולם קיבלו שיבוץ בירושלים במלונות, ובמלונות מותאמים, קהילות-קהילות. זה מה שעשינו, כי אנו מבינים את החוסן הקהילתי שיש לשמר. אין פה בכלל דיון. באותו יום ב-07:00 עברנו אני ומנכ"ל משרד הפנים את כל הרשויות האלה, היינו פיזית ונפגשנו כל ראשי הרשויות כדי להיות פיזית קרובים אליהם בעת הפינוי. הפינוי הזה בוצע בעיניי בצורה תקינה. אחרי יום כל התושבים שהיו אמורים להתפנות, התפנו, והיו בבתי המלון. אלה שני קליטת האוכלוסייה שמשרד הפנים עסק בהם בבתי המלון – 24 ישובים בדרום ו-28 ישובים בצפון. אלה הדברים היחידים שעסקנו בהם והחליטו להעביר את זה מאתנו למשרד התיירות משיקולים שאני לא רוצה להיכנס אליהם פה. זה מה שקרה והיו על זה השגות – אנו לא עוסקים בזה עוד. ה-25 בחודש העברנו הכול לשם. אני צריך עדיין לסיים את החובות שלי מול המלונות שזה עניין של משרד הפנים פנימי ולסיים את ה-30% שנותרו.

לא רוצה להיכנס, משרד התיירות או משרד הפנים, מה משרד התיירות יודע לעבוד מול הגורמים המוניציפליים באותו אזור?

לא בטוחה שזו הסמכות שניתנה להם. אני חושבת שהם נדרשו לתת את התכלול של ויסות המלונות.

הוא מכיר, הוא יודע.

חושבת שזה רק עניין הניתוב.

הוא אומר: 23 - זה כלל לא בטיפולו.

לא יודעת. בהיגיון שלי, מאחר שלמשרד התיירות גם יש תקציבים לא מנוצלים בגלל המצב וגם כי הם יודעים הכי טוב את הפריסה והתפוסה של המלונות, להבנתי אולי קיבלו את השינוי, אבל קיבלו גם את כל האחריות המוניציפלית? קיבלו את כל האחריות של ניהול הקהילות? אני חושבת שזה היה רק לטובת הוויסות.

אנו עובדים עם מלונות כל השנים, כולל התאחדות המלונות וכו'. התקבלה החלטה – אנו מבצעים אותה. ההחלטה אמרה להעביר ממשרד התיירות את כל הפינויים מ-25 בחודש ואת כל מה שהיה רטרו על האנשים שהמשיכו לשהות.

אדוני ציין, שיש שלושה היבטים לאחריות: הקליטה, השינוי והשהייה. השהייה נשארה באחריותכם.

לא. יש החלטת ממשלה. התשתית הנורמטיבית שהייתה קיימת לצורך העניין עד האירוע לא התממשה ולא הופעלה עד רגע זה. בעת שקיבלו החלטה בהחלטת הממשלה, הטילו את האחריות על רח"ל בשהייה ובטיפול באנשים במלונות – הממשלה הטילה את האחריות על רח"ל ועל פיקוד העורף. לא על משרד הפנים. אף על פי כן אני ושר הפנים הגענו למועצות האזוריות למשל בתמר ובאילת וכן הלאה כדי לגבות את הרשויות הקולטות ולאחר מכן גם דאגנו שתהיה החלטת ממשלה שיהיה בה תקציב לתת לרשויות הקולטות כדי לסייע לרשויות האלה לעשות זאת כי אנו מבינים את הקושי של רשות קולטת. אם כי – בסוף, כשרשות קולטת, נגיד באילת, אילת מונה 60,000 תושבים ויש 60,000 תיירים בדרך כלל. התיירים האלה התחלפו במפונים עכשיו. יש דברים שהרשות נדרשת אליהם מעבר לשהייה במלון כמו חינוך, רווחה וכו' - שאמור להיעשות באמצעות משרדי הממשלה. אין ספק שזה שונה אבל לדבר הבסיסי של עצם שהותם של אנשים והכפלת המספר או כל דבר שנאמר, הם דברים שאילת חיה כך יום-יום, כי היא עיר תיירות, אלא שמדובר פה באזרחי מדינת ישראל שנמצאים במצב מסוים שצריך לתת להם פתרונות נוספים מעבר לשהייה במלון.

גם אם לא נצביע על מישהו בחדר, האזרחים המפונים, שנמצאים שלושה שבועות במלונות פלוס – אם הם לא יקבלו מעטפת מלאה – הכול: חינוך, תמיכה, רפואה, כל הדברים האחרים, זה יתפוצץ עוד כמה ימים. כמה זמן יכולה להחזיק משפחה עם שלושה ילדים בחדר של 5 מטר על 4 מטר שאין להם חינוך, אין להם כלום, ומתחילים להתעסק בהמון דברים מסביב? זה לא יחזיק מים. אני לא יודע האם משרד התיירות יודע להתנהל בחירום באירוע הזה.

זה לא משרד התיירות.

אז רח"ל. אבל מישהו חייב לקחת את המושכות, כי אם זה לא יקרה מחר בבוקר, זה יקרה בלחץ, בחירום, שאנשים יצביעו ברגליים וכבר יש שיירות מאילת לקריית שמונה. אנשים לא מסוגלים להחזיק במלונות. מישהו צריך לקחת את ההחזקה על זה. זה אירוע ארוך, לפי מה שאני שומע – אתם יותר בקיאים ממני – אירוע של חודשים, ולכן זה חייב לקבל את המענה. חייב.

אתה צודק במאה אחוז. כשאנחנו הולכים לסוף שבוע, זה סוף שבוע. כשזה הופך להיות ארוך מדי, ברור שזה בעייתי.

אני הכי אוהבת לחזור ממלון למקלחת שלי ולמיטה שלי.

מסכים איתך לגמרי. אבל האנשים האלה נמצאים באמת במצב נפשי לא קל. יש פה הרבה מתחים, משרד הרווחה פה יוכל להעיד על כל מיני דברים שקורים כבר בתוך המלונות. לכן אני אומר, אין ספק שמי שצופה פני עתיד של עוד חודשים שיצטרכו לשהות שם, צריך לתת לזה פתרונות.

הפתרון שכרגע ניתן הוא על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה אישית – ישבתי איתו אתומל, ועם הדר, שמובילה. הקים צוות שכעת מתחיל עבודתו, כי מבינים את העניין שיהיה במקבץ של כל אחד מהמקומות האלה, בתמר ובאילת ובטבריה ובירושלים וכו', להקים צוות שבראשו עומד נציג ממשרד רוה"מ ונציגים של משרדי הממשלה האחרים כדי לתת מענה. יעלה עניין הכביסה – יצטרכו לתת לו פתרון וכך לגבי כל נושא.

יש פרויקטור אזרחי, 1 בנובמבר.

אין ספק, שאנשים שנמצאים מחוץ לבתיהם ועתידים לשהות שהייה ארוכה, וליבי עם כולם אבל בעיקר עם אלה שבאו מהעוטף אחרי שחוו מה שחוו. צריכים טיפולים מעמיקים הרבה יותר, ויש שם ילדים פגועים עם טראומות וכו'. לא אכנס לעיסוקי משרד הרווחה אבל אין ספק שיש פה בעיות שיש לטפל בהן. ברור. לכן מה שצריך כן לעשות ולהיות – באמת להתכונן באופן נכון יותר לשהייה הארוכה הזו ויש לדעת גם, שיכול בהחלט להיות מצב, שאנו ניתקל במצב שנצטרך להפנות אוכלוסייה נוספת מעבר לקיימת. יהיו גם מתפנים עצמאית. 250 שציינו פה זה מספר שיכול לגדול. יש לקחת בחשבון את זה.

תכף תהיה לך עלייה שהיא מבורכת ומה עושים איתה, לאור מה שקורה בעולם.

המדינה צריכה להתארגן לזה וזה יושב על שולחן הדיונים.

עוד דבר שאמרנו ואנו עובדים עליו כרגע מול האוצר – לייצר גם תקציב גמיש לרשויות המקומיות – זה נאמר פה – כדי לתת פתרון לרשויות הקולטות. הרשויות הקולטות קיבלו 35 מיליון שקל שמחולקים כרגע לפי אותו מפתח שנקבע אבל קיבלו עוד 70 מילן שקל, לא רק הרשויות הקולטות אלא כלל הרשויות - שכרגע בונים את הפרמטרים במשרד הפנים לחלקם, לטובת הרשויות ובתוך זה הרשויות הקולטות תקבלנה תקציב נוסף. אני במסגרת האחריות שלי לצורך העניין, גם היום נותן עוד 50 מיליון שקל בעיקר לרשויות העוטף ורשויות צפון כדי להכין אותם טוב יותר לנושא חירום גם על סמך מה שקרה ולטפל בחוסרים ובדברים שהתגלו במסגרת מה שקרה בעוטף, ומקדם את המוכנות הזו כך שבאמת-באמת ניתן פה סיוע גדול מאוד לעניין הזה.

דבר אחרון, למרות שכרגע יש מינהלת תקומה שנותנת את הדעת לעניין אך יש לתת מענה ממוקד לאוכלוסייה שמפונה שאין לה לאן לחזור. יש אוכלוסייה כזו שהשהייה שלהם תהיה ארוכה מאוד אפילו. לכן הקימו את המינהלת הזו כדי לתת פתרון לעניין הזה.

אותם אלף שקלים שציין איתן, אנו בלחץ שלנו כמשרד פנים, מניסיון שלנו – אני עסקתי בזה גם כשהישוב מבוא מודיעין נשרף ויצאו משם 200 משפחות שהיו חסרות כל בדקה ורבע שכל הישוב שלהם נשרף. עסקתי בזה והחזקתי אותם חודשים רבים במלונות וטיפלתי בהם וכן הלאה. כנ"ל כשהיו השריפות בחיפה ונשרפו כאלף בתים. אז נתנו 2,500 שקל לאדם – לא 5,000 שקל למשפחה. אם היו 4 נפשות במשפחה קיבלו 10,000 שקל. אנו חושבים שפה גם בגלל שהות ארוכה יצטרכו להגדיל את התקציב.

גם בגלל מצב הכלכלה.

מסכים. מעבר ל-80 מיליון שקל יצטרכו לתת עוד. זו עבודה שלנו כרגע מול משרד האוצר. תודה.

תודה. תיירות, כמה משפטים, בפרט על האחריות שלכם בקבלת האחריות על המלונות שנזכרו פה. בבקשה.

שלום, כאשר זוהה הצורך הלאומי במצאי חדרים בגלל ריבוי אוכלוסייה שמפונה או התפנתה, אנו במשרד פתחנו חמ"ל משותף אזרחי יחד עם התאחדות המלונות כדי לאתר מצאי כזה, ולענות על הצורך הלאומי. פתחנו בנוסף מוקד כדי לקבל פניות מאנשים שרוצים להציע את המצאי שלהם ובהמשך הדרך השינוי המהותי שגם אלי הצביע עליו - קבלת האחריות הזו. החלטת המשלה מבחינתנו, המטרה שלה זה שאנשים יעברו למתקני אירוח, שתהיה להם שהייה יותר נוחה, שלא יעברו לבתי ספר וגם שהתנאים יהיו ככל הניתן אחידים. נזכור מה שאמרו לנו רח"ל לפני כן, שהפינוי במקרה הזה לא בוצע תחת אש. היה לנו מספיק זמן לבצעו בצורה תקינה שהתושבים יהיו להם התנאים הטובים ביותר.

נוצר הסכם חשכ"לי שקובע דברים מסוימים לגבי בית המלון, לגבי מתקן ההארחה. הוא צריך להיות עם מיגון, עם כשרות, החלפת מצעים – כל מיני דברים כאלה שהכנסנו פנימה להסכם החשכ"לי. כשאנו קוראים את השינוי בהחלטת הממשלה, אנו מבינים שאנו אחראיים על שלושה דברים: על שיבוץ במתקני האירוח, שהשיבוץ, כשאנו מבצעים אותו, מבצעים אותו יחד עם העירייה. שמענו פה שהעירייה, הרשות המקומית, היא לבנת היסוד. הם מכירים את התושבים שלהם הרבה יותר טוב מאתנו. אנחנו נותנים 200 חדרים, והם יודעים לשבץ את מי שצריכים איפה. זה השיבוץ.

שנית, ההשמה. זה כל השינויים. הצרכים של אנשים שרוצים בגלל עניין רפואי או משפחה קרובה וכו', ואנו נענים גם לצורכי השיבוץ האלה. יש מוקד טלפוני שהיה אמור להתבצע דרך העירייה. בפועל התחלנו לענות ישירות לתושבים, והרבה פעמים דווקא כי העיריות לא עמדו בעומס, נאמר ככה.

הדבר האחרון שאנו אחראים עליו – הנושאים של הכלכלה בתוך המלון. הארוחות, החלפת סדינים וכו'.

זה בדיוק הפער. רווחה, חינוך.

השאלה שאת חוזרת אליה הרבה, מי אחראי ומה קורה במלונות. גם נציג מבקר המדינה אמר, כשהוא קורא את החלטת הממשלה רשום רח"ל. זה מה שכתוב בהחלטה. כך אנו מבינים אותה. אבל בכל זאת אנו נוקטים בגישה קצת מרחיבה. דנו בזה בהנהלה. למשל היו צרכים של שבעה בתוך המלונות, הקצאת חדרים למרות שזה לא נמצא אצלנו, הרחבנו ואישרנו את זה דרך החשב כמובן במדיניות של השר והמנכ"ל. אנו עושים את זה.

תוכל לומר מילה על הכשרות? יש אוכלוסייה שזה ממש לא חשוב לה, אז למה ההתעקשות על זה?

בהסכם זה מה שהיה כתוב אבל כשהיה לנו צורך בעובדים חיוניים מאזור הצפון – אחים, אחיות שהיו בני מיעוטים- -

לא, יש יהודים שלא שומרים כשרות.

אגע בזה. אמרו שלא מפריע להם עניין הכשרות – גם אישרנו פתיחת מלונות נוספים שלא כשרים לפי צורכי האוכלוסייה הספציפית.

הדבר האחרון, שחרור צווארי בקבוק גם על החדרים במלונות ועל המצאי כי יש פה עשרות אלפי תושבים שתופסים את החדרים האלה ויש סיכוי שנצטרך עוד. אולי זה גם לא נוח להם. יש מנכ"ל עיריית שלומי שדיבר על זה שיש אנשים שהתפנו עצמאית אז אנו יודעים שיש מגמה שאנו שותפים לה של ביטוח לאומי לתת 200 שקלים לאדם מבוגר ליום ו-100 שקלים נוספים לילד לאנשים שמגיע להם פינוי ובחרו לא לעשות את זה, ללכת לבני המשפחה שלהם או למלון אחר עצמאית ולא לעבור דרכנו. עד כאן.

תודה רבה. רח"ל מבקשים שני משפטים, בבקשה.

ברשותך היושב-ראש, רק לדייק, מדינת ישראל לא הטילה על רח"ל את האחריות. רח"ל לקחה את האחריות. זה היה בבחינת במקום שאין איש היה איש. הסדרנו את זה בהחלטת ממשלה 1006 שעברה אתמול שמחזירה למשרדי הממשלה את האחריות שלהם על פי חוק. עד כאן.

תודה רבה. אוצר ואז משרד ראש הממשלה לסיכום.

אנו עושים את המאמץ ל- - - את המקורות מהר כל הניתן. גם התחלנו להקצות לטובת הפינוי מקורות. המשרדים מכירים את זה, גם משרד הביטחון מה שבאחריותו, שבאחריות הפנימית של 4 עד 7, בפינוי של שדרות. הקצאות שצריכים לעבור – מחכים לוועדת כספים. אנו עושים הכול כדי לא לעמוד בתור מניעה תקציבית לדברים האלה. אני מבינה שיש קשיים טכניים, חשבוניות, מקדמות. זה מול המשרדים. אנו מנסים לסייע ככל הניתן.

דובר פה רבות על תקציב גמיש לראשי המועצות שמכירים את הצרכים שלהם יותר טוב מכל דבר אחר – זה גם צוין על ידי המשרדים עצמם, וההתחשבות, איזה מפתח לאותם ראשי רשויות.

אתה מדבר על קופה קטנה שתועמד לראשי רשויות?

אם אני מדבר על קופה קטנה, מדבר על מיליונים.

אני רפרנטית ביטחון באגף, ואני יכולה לבדוק לך מה הכוונה להקצות שם.

כל ראש מועצה שעלה לכאן וגם נציגי המשרדים שכרגע הופיעו ויש בידיהם – משרד הפנים – כמה תקציב ניתן לך?

- - -

150 מיליון שקל שאתה שולט בהם. אנחנו מדברים וגם הם ציינו את זה שחייבים לתת לראשי הרשויות תקציב גמיש – כמה מילונים – זה לא כסף גדול, ואחר כך תתחשבנו איתם. אם הוא קנה מכונת קפה, תורידו לו את זה מהסיוע אחר כך דרך השלמת תקציב ארנונה. אבל אני לא יכול לשמוע גם בטלוויזיה ובשידורים וגם פה את ראשי המועצות, ראשי השלטון המקומי צועקים הצילו ויש שלטון מקומי חזק במדינת ישראל שיודע לעבוד. אתם חייבים להיות בקשר עם השלטון המקומי, ולמפות את הצרכים. זה לא צרכים ענקיים, כשמשרדי הממשלה שולטים על התקציב עצמו של הפינויים ושל התשלומים ישירות למלונות עצמם. זו הבקשה שלי. תבקשו קשר ישיר לשלטון המקומי, ותבדקו, מה הצרכים. זה לא כסף גדול. אחר כך תתחשבנו. מצידי תגדירו למה הכסף הזה צריך להגיע.

אבדוק מה היחס שלנו בהקשר הזה. אני לא בקיאה בתחום הזה.

מעביר את זה לשלטון המקומי שיישב לכם על הכתפיים כך שלא תוכלו לזוז שמאלה וימינה, נעביר את זה לראש העיר מודיעין לחיים ביבס שאתם חייבים ליצור איתו קשר ולראות מה הצרכים של השלטון המקומי, מועצות, כפרים, ערים, איזה תקציב גמיש כדי שיוכלו לחיות. אחר כך תתחשבנו. מצידי תגדירו מה מותר להם ומה אסור להם להוציא. אתם הגלגל המרכזי. תביאו רק תקציב וכסף וזה לא נגמר.

משרד ראש הממשלה, שמבחינתי, וגם נתייחס לזה בסיכום עצמו, הוא החלק המתכלל של כל העניין כי זה מונסטר גדול מאוד. בבקשה.

שלום, אתייחס בקצרה. משרד ראש הממשלה עובד בשיתוף פעולה עם כלל משרדי הממשלה בכל הקשור בנושא הן של הפינויים והם של הסטטוס בבתי המלון ושל המפונים בקהילה. עבדנו הן עם משרד הביטחון בכל הקידום של החלטות מרחק בטוח ומשב רוח, הן עם משרד הפנים בכל הקשור לפינויים ועם הקשר עם הרשויות המקומיות והן עם משרד התיירות שלקח על עצמו משימה ונכנס במובן הזה לתפעול של מה שקורה מול המלונות.

אני רוצה להתייחס לסטטוס בתוך המלונות. משרדי הממשלה פרסו נציגים כמעט ברמת המלון, בחלקם ברמה האזורית. היום יש בכל בית מלון נציגים ממשרד הרווחה, נציגים ממשרד החינוך, ממשרד הבריאות או מחוסן, קופות החולים הן ברמה האזורית והן ברמת בתי המלון בצורה כזו או אחרת. אנו הבחנו, משרד ראש הממשלה שהרי יש פיקוד העורף וינאי, המשל"ט, וחוליות שליטה בכל אחד מבתי המלון שהם מפקדי המלון. הם אחראיים להיבטים התפעוליים. שאלה חברת הכנסת, מי אחראי על הכביסה, אז משל"ט ינאי היבטים תפעוליים אחראים על ההיבטים האלה ברמת בית המלון.

אגב, יצאו הנחיות לחש"לים מאוד ברורות. ייתכן שיש שונות בין חש"לים במקומות שונים. משרד ראש הממשלה הקים מערך ניהול אזורי ממשלתי לטובת מתן מענה לתכלול עבודת משרדי הממשלה ברמה האזורית. כל אזור מקבץ מלונות – אילת, ים המלח, צפון, נתניה, הרצליה מונה מנהל אזור. תחתיו עובד צוות אזורי שעובד ברמה של בתי המלון. המטרה היא לזהות פערים רוחביים ברמה האזורית, לתת להם את המענה, ולהציף למעלה. המערך הזה נפרס כבר בשבוע שעבר ולאט-לאט נותן מענה לפערים שעולים.

סליחה שאני קוטע. המשימה של החש"לים זה לא לדאוג לשירותי כביסה אלא לתת תמונת מצב פיקודית בנוגע למלונות ולתאם את משרדי הממשלה.

אין בעיה. הנושא של הכביסה עלה במשל"ט ינאי שאני חבר בו כל ערב.

אחדד. אני נמצא עם משל"ט ינאי. זו לא המשימה, וחשוב לדייק בוועדה.

יש פה, ומשרד ראש הממשלה הבין שיש פה פער בתכלול של משרדי הממשלה ברמה האוזרית, ולעיתים גם ברמת המלון. יש פה היבטים תפעוליים שצריך לראות ברמת בית המלון עצמו – ארוחות וכו' שמשל"ט ינאי בהחלט עוסק ומתכלל את פעולת משרדי הממשלה בהיבטים האלה. יש היבטים אחרים שמשרד ראש הממשלה נכנס ונותן את המענה.

אבל בזה אין בעיות. בתי המלון, אין להם בעיה לספק אוכל. אין בעיה לספק מגבות.

תעזבו את החש"לים. הם לא אחראים על הנושאים האלה.

זה נמצא שם. הבעיה המרכזית היא שצריך לתכלל את כלל המשימות שמעבר לבתי המלון. שם מתחיל הפער. מכונת כביסה זה דוגמה. אפשר ללכת למכונת הכביסה או למטרנה.

נכון מאוד. זו בדיוק הנקודה שאמרתי. אני לא מדבר על היבטים תפעוליים בתוך בית המלון. אנו מדברים על מענה ממשלתי, תכלול של עבודת משרדי הבריאות, הרווחה, החינוך בראייה אזורית, מרחבית. כי אזור מלונות ים המלח לא דומה לאזור מלונות אילת ולא דומה להרצליה או לשפיים. יש לתת מענים אזוריים, ופערים רוחביים עולים לרמה הלאומית ומטופלים על ידי מטה משרד ראש הממשלה. או תפקידו של משרד ראש הממשלה בכל הנושא של המלונות.

למעשה מה שאמרת עכשיו זה דברי הסיכום שלי והשאלה אם אתם עושים אבל אדבר אחרי.

ההמלצה שלי - אנו רוצים רק לקדם את הדברים. ההמלצה שלי – יש להחזיק את השור בקרניו ולוודא שבכל אזור יש מה שאתה אומר כי אני אומר לך מהסיורים שלנו אתמול ושלשום – היינו במלונות.

איפה סיירתם?

טבריה. אני יכול לתת לך עוד דוגמאות. שאלת – עניתי. אני מבקש מאוד, הסיפור של התכלול הוא הסיפור, לוודא שיש הצוות הזה שם שמתכלל את הנציגים ממשרדי הממשלה, שיש לו תקציב וגיבוי, שיודע לתת פתרונות בשטח. אם תוודאו שזה קורה, נרוויח את המחר בבוקר שלנו ואנשים יקבלו מענה. רק משלושת השבועות - אני כל יום בשטח. אני לא עובד.

אני חותם על כל מילה שאתה אומר, מסכים איתך ואשמח לדבר איתך ולהעביר לך את מודל ההפעלה של מערך הניהול הממשלתי האזורי כדי שתבינו היטב מה תפקידנו ומה אנו עושים בשטח.

דברי סיכום לגבי משרד ראש הממשלה. אתם בנעלי המתכלל בין משרדי הממשלה השונים. אין בלתכם. אתם האחראיים כדי שאחד יידע לדבר עם השני. אתם הצינור. אתם האחראיים. לכן אני אומר, אתם חייבים לנהל ישיבות מעקב שבועיות, דו יומיות, אתם תחליטו.

מנכ"ל משרד רוה"מ מכנס את פורום המנכ"לים כל יומיים וצפות שם כל הסוגיות בניהול המערכה האזרחית. בנוסף, הקבינט החברתי כלכלי ששר האוצר הוא ממלא מקום קבוע שם, מתכנס ממש כעת לכל מיני סוגיות שקשורות בהיבטים של ניהול המערכה, ולכן משרד ראש הממשלה אכן מתכלל יחד עם שותפיו את הנושאים השונים.

אחרי שאמרת את זה, זה בניהול השוטף, מחרתיים הכול שונה. איך אנו כמדינה מתכוננים לשלב הבא? זה לצערנו לא הולך להסתיים מחר בבוקר. כולם אומרים את זה. אתם אומרים את זה. והשלב הבא צריך היערכות אחרת - בחינוך, היערכות אחרת ברפואה, היערכות אחרת בתמיכה נפשית, היערכות אחרת בכלכלה, בתמיכה כספית וכו'. ולכן מה שאני מבקש, שתעביר למנכ"ל משרד ראש הממשלה, זה ההיערכות לשלב הבא. לא ליום שאחרי. השלב הבא זה שלב המשכי שהבעיות בו מתרחבות. זו הבקשה שלי, זו הבקשה של הוועדה.

כעת אומר עוד משהו. לא רוצה עכשיו לומר הוועדה מבקשת שתעשו כך, תעשו כך כי לא נמצא מזה. תתכוננו ביום שאחרי לבצע תחקיר מקצועי/מבצעי כדי להסיק מסקנות לסיבוב הבא. חייבים, על פי הניסיון שנצבר פה, והאירוע הזה אינו דומה לשום אירוע שהיה בעבר מבחינת האורך שלו, לקיים תחקיר מתכלל כדי שיהיה בסיס, אדנים לתוכנית הבאה שאתם תצטרכו לתכלל כדי שאם קורה לנו משהו כזה שוב, והלוואי שלא יקרה, נוכל לשלוף תוכנית מובנית ועל פי זה לעבוד. לא צריך כל פעם להמציא את הגלגל. לכן זה תפקיד התחקיר – מה קרה? איך קרה? מה עבד כשורה ומה לא? מה התובנות של הקהילות עצמן? איך הפינויים נעשו? באילו שלבים? מה עם חינוך, מה עם רווחה, עם אוצר? כל אלה צריכים להופיע בתחקיר שממנו נצטרך לצאת לתוכנית עבודה עתידית. זו בקשתי.

הוועדה לאחר – חצי שנה, ואני מקווה שהמערכה תסתיים כמה שיותר מהר בניצחון מוחץ והשבויים והנעדרים יוחזרו הביתה, הוועדה תספור חצי שנה מיום סיום המערכה ותזמן את כולם לבדוק, האם בוצע תחקיר, האם הוכנה תוכנית עבודה. תוכלו לשלוח לי חצי שנה אחרי זה מייל ולומר: אנו צריכים עוד שלושה חודשים - גם זה בסדר, אבל לא יהיה מצב שהעסק הזה ייגמר בלי תחקיר, בלי הסקת מסקנות, בלי לנצל את הניסיון שנצבר לתוכנית עתידית. משרד מבקר המדינה, תהיו שותפים שלי בעניין. נשים את הדבר הזה לתיק תזכורת ונשלח מיילים לכל הנוגעים בדבר.

תודה רבה לכל מי שתרם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.