פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
30/10/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 67
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ט"ו בחשון התשפ"ד (30 באוקטובר 2023), שעה 11:30

דוח מיוחד בנושא פעילות הגופים התורמים וההתנדבותיים והתיאום בינם ובין רשויות השלטון בעת המלחמה

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

טטיאנה מזרסקי

נידאל בלעום
-
מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

מירה רזין
-
מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה

לירון הנץ
-
עו"ד, סמנכ"לית ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

חיים אוטמזגין
-
רס"ן במיל', מפקד יחידות מיוחדות בזק"א

יוסף חיים שמחון
-
זק"א

אלעד בכר
-
מנהל אגף רפואה, איחוד הצלה

משה טייטלבאום
-
יו"ר איחוד הצלה

דוד קורן
-
מנכ"ל עמותת ער"ן – עזרה ראשונה נפשית

שרה אסקין חזוני
-
רכזת פיתוח וקשרי ממשל, השומר החדש

מלינה לאונוב
-
עיתונאית משפטנית, פעילה חברתית הארגונים החברתיים בכנסת

דוד דהן
-
עיתונאי משפטן, יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

טל ישראלי
-
רפרנטית שלטון מקומי באג"ת, משרד האוצר

ענבל טולקציר
-
מנהלת תחום עסקי, מרכז השלטון המקומי

ולרי זילכה
-
עו"ד, קידום מדיניות, בית איזי שפירא

פלורינה הלמן לוין

מיטל אליהו

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

דוח מיוחד בנושא פעילות הגופים התורמים וההתנדבותיים והתיאום בינם ובין רשויות השלטון בעת המלחמה

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבתה השנייה היום של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא פעילות הגופים התורמים וההתנדבותיים והתיאום בינם לבין רשויות השלטון בעת מלחמה. יש דוח של מבקר המדינה. אני בכלל משתדל בימים טרופים אלה לקיים דיונים שהם רלוונטיים לימים אלה. לכן הדוח הזה, למרות שהוא מתייחס למלחמות קודמות, כמו מלחמת לבנון השנייה – זה רלוונטי לימים אלה. ולפחות באזור הצפון פעלו מאות גופים חוץ ממסדיים, בהם ארגוני החברה האזרחית, מה שאנחנו מכנים המגזר השלישי. אני יכול להגיד כאן חד וחלק שגם בימים טרופים אלה בשבועיים הראשונים, 10 ימים ראשונים, מי שנתן את הטון ומי שסייע ומי שהתעורר הכי מוקדם זה המגזר השלישי. זה אותם אזרחים טובים, ארגונים טובים, שיצאו החוצה והושיטו עזרה. ארגונים מהמגזר העסקי, מאות בני אדם בעלי רצון טוב שפעלו בהתנדבות.

הפעילות של הגופים האלה התמקדה בשלושה תחומים פחות או יותר עיקריים: מתן ואיסוף תרומות כספיות, מים, מזון וציוד. ארגון קייטנות וקליטת תושבי הצפון. זה נכון גם לימים אלה, כולל השלטון המקומי שפתח את שעריו, ועוד. באמת קצרה היריעה מלפרט אותם. גופים שהטו שכם. אני חושב שמיותר לציין את הקשר בין הדוח הזה, אני צריך פשוט את הדוח הזה כמקפצה. הדוח הזה נעשה ב-2007. הוא רלוונטי לחלוטין לימים טרופים אלה, ואולי אפילו ביתר שאת. כולנו נפעמים מעוצמת ההתגייסות של החברה האזרחית. האופן שבו מארגנים יוזמות גם של אנשים פרטיים, גם של גופים דתיים, חילוניים, חרדים, יהודים ולא יהודים. נשים, גברים, ילדים, לטובת המאמץ המלחמתי. לטובת צה"ל, חיילינו וכמובן לטובת משפחות הנפגעים שמפונות מבתיהם אחרי ששגרת החיים שלהם הופסקה באופן אכזרי. ראינו אזרחים פרטיים, קבוצות מאורגנות, קונות ציוד צבאי, מביאות אוכל לחיילים. ראינו כיצד כל המדינה נרתמת בהעברת ביגוד, משחקים, סיוע נפשי וחברתי לאותם אנשים שנעקרו מבתיהם. אזרחי מדינת ישראל/עם ישראל במיטבו. במקום שהשלטון איננו נמצאים האזרחים.

מטרתו של הדיון קודם כל להכיר ולחזק את כל העוסקים במלאכה. אנחנו נבקש לשמוע על פעילותכם המבורכת וגם נרצה לשמוע על הפערים שהנכם חשים בהם בקשר עם מוסדות השלטון. נציגי המשרדים שנמצאים כאן או בזום אנחנו נבקש לשמוע על הקשר שלכם עם אותם ארגונים מתנדבים. כאמור, הביקורת הזו היא רק מהווה מקפצה לימים אלה, כי למעשה אותם ארגונים פחות או יותר שפעלו אז פועלים גם היום. אז בבקשה, משרד מבקר המדינה. זה אמנם 2007, אבל זריז, תנו לנו רק מקפצה, קצר וקולע בבקשה.

אז שלום רב אדוני יושב הראש ותודה רבה על קיום הדיון. יש לנו מצגת שתראה את הליקויים המרכזיים בדיון ורק לשם הקיצור, אני אקרא לכל הגופים התורמים וההתנדבותיים אני אקרא להם 'הגופים התורמים', כדי לקצר.

(הצגת מצגת)

אז באמת בתקופה של ספטמבר 2006 עד מרץ 2007, בעקבות מלחמת לבנון השנייה, בדקנו את הנושא. הנושא נבדק בשבע רשויות מקומיות בצפון, שזה טבריה, נהריה, צפת, קריית שמונה, מע'אר, שלומי ומרום הגליל. ומשרדי ממשלה, ביניהם משרד ראש הממשלה. מה שבדקנו זה בעצם את היקף הפעילות של אותם הגופים התורמים. את הפעילות שלהם בהשוואה לפעילות של רשויות השלטון. אם זה השלטון המרכזי ואם זה השלטון המקומי. היערכות רשויות השלטון לעבודה יחד עם הגופים האלה והתיאום וההכוונה שלהם ועבודה גם של הגופים האלה מול הצבא.

אז בעצם בביקורת שעשינו בדקנו כ-330 גופים כאלה, שאפשר להגיד עליהם, חילקנו אותם לארבע קבוצות מרכזיות: אחת זה ארגונים שבעצם עסקו במה שהם עושים בשגרה עשו גם בחירום. גופים שבעצם הרחיבו קצת בחירום את מה שהם עושים בשגרה. קבוצה שלישית זה גופים שבעצם שינו לגמרי את תחום העיסוק שלהם. וקבוצה רביעית זה חברות עסקיות וגורמים פרטיים שתרמו והתנדבו.

וכפי שאדוני ציינת באמת, בדקנו שלושה תחומים: מתן תרומות כספיות, אספקה של מזון וציוד, נושא של פינוי תושבים ונושא של קייטנות, הפוגה לילדים. אז בנושא של פעילות של הגופים התורמים, שבתחומי אחריות של רשויות השלטון, הליקויים שמצאנו זה שבעצם הגופים האלה נכנסו ופעלו במקומות שבהם השלטון המקומי והמרכזי בעצם לא עשו את תפקידם. אחד זה הנושא של מזון. רשויות מקומיות אמורות לספק מזון לתושבים שיושבים במקלטים. הדבר הזה לא נעשה בעת מלחמה ואלפי מתנדבים חילקו לתושבים שהיו במקלטים מזון. נושא של מקלטים: לא כל המקלטים היו מצוידים בציוד המתאים לשהייה ממושכת. גם פה חילקו ציוד כמו מאווררים, זה היה אז בתקופת הקיץ, אם זה טלוויזיות ועוד ציוד. והנושא השלישי זה נושא של הפינוי, כשהממשלה בתקופה ההיא לא הכריזה בעצם על פינוי. ואז הפינוי לא נעשה בצורה מסודרת על ידי הממשלה, אלא בעצם היו אנשים שהתפנו או לבד או כל מיני גופים שבעצם עזרו להם להתפנות ומימנו להם את הפינוי.

לגבי נושא של היערכות של משרדי ממשלה ועל הפעילות שלהם שתהיה מתואמת עם הגופים המתנדבים: אז הגופים הממשלתיים לא נערכו כראוי לתיאום ולהכוונת פעילות של הגופים התורמים וההתנדבותיים. לא נעשה שום תיאום מוקדם לפני מצב החירום, לא נעשה מיפוי של צרכים בסיסיים ולא דובר על איזה תחומים עיקריים בהם הגופים האלה והארגונים האלה יפעלו ובאיזה לא. וכתוצאה מזה, בהרבה פעמים, כשהגופים האלה בעצם סיפקו ועזרו לאוכלוסייה, אבל זה לא נעשה ביעילות ואפקטיביות, בשעה שאם כל הדברים האלה היו מתואמים מראש.

גם לגבי הקשר בין הגופים האלה לצבא – אז היו פניות ישירות של גורמים מהצבא על מחסור בציוד ודברים כאלה לאותם גופים והגופים האלה עזרו ישירות לחיילים.

בדיוק כמו עכשיו.

הכוונה של הפעילות של הגופים האלה במישור הממלכתי ובמישור המקומי. אז לא הייתה התאמה בין הפעולות שעשו הגופים ההתנדבותיים או התורמים לבין הצרכים של האוכלוסייה. מצאנו שלא היה מידע על מי תרם ופעל ואיפה. כתוצאה מזה היו מקומות שאו שנעשה כפול או שלא נעשה בכלל. היו מקומות שפשוט סייעו ישירות לתושבים והרשות המקומית בכלל לא היה לה מידע מה נעשה. רק שבועיים לאחר תחילת המלחמה בעצם משרד ראש הממשלה הפעיל מרכז ניהול לאומי שנועד לרכז ולתאם את מתן הסיוע לתושבי הצפון. הפעילות שלו הייתה מצומצמת והוא לא היה ערוך לתאם ולכוון את פעילותם של כל הגופים שכבר פעלו בשטח בזמן הזה.

נושא של טיפול הרשויות המקומיות בתרומות שהתקבלו. אז הרשויות המקומיות בכלל לא היו ערוכות לקבל את כל אלפי הפריטים והציוד שהם קיבלו. וכתוצאה מזה לא היה ניצול מירבי של התרומות. הם לא תמיד הקפידו על רישום מסודר של הדברים ועל חלוקה שהיא תהיה מסודרת ורשומה על פי קריטריונים. לא תמיד נמצאה התאמה בין מה שלכאורה התקבל למה שנמסר. המחסנים של הרשויות לא היו ערוכים לקבל את הציוד והרשויות לא ידעו מה התושבים שלהם קיבלו. כפי שאמרתי, גם לא נקבעו אמות מידה לחלוקה.

ההמלצות של הדוח, שחלקן, כפי שציינת, רלוונטיות להיום: כל נושא של אחריות לאספקת הצרכים של התושבים בעתות חירום היא מוטלת על רשויות השלטון. אם זה השלטון המרכזי או השלטון המקומי, שהם בעצם אמורים להבטיח לסייע את האוכלוסייה ולהבטיח את ההישרדות שלה. המציאות שבה גופים תורמים ומתנדבים, שהם גורם מרכזי ומוביל באספקת צרכי האוכלוסייה בעת חירום והם פועלים גם בתחומים שבאחריות רשויות השלטון. אז ציינו שזו מציאות שהיא עגומה ומשקפת בעצם כשל יסודי של הממשל. הטיפול הלקוי של רשויות מקומיות בתרומות היה בו כדי לפגוע ביעילות של השימוש בתרומות ואף לפגוע באמון של התורמים והציבור בשלטון המקומי. לכן על הרשויות המקומיות להשקיע מאמץ בהיערכות לוגיסטית לטיפול בתרומות שמתקבלות בעת חירום.

דיברנו על זה שצריך להסדיר את כל מערכת היחסים בין משרדי הממשלה לבין הגופים התורמים וההתנדבותיים בעת חירום וזה מחייב דיון משותף בין כל הנציגים, כדי לברר את השאלה העקרונית באשר למקומם של אותם גופים בסיוע לאוכלוסייה בעת חירום. ולקבוע עקרונות מוסכמים לשילוב שלהם. הדיון הזה צריך להוביל לכך שתוקם מערכת שתבטיח את קיומם של ערוצי תקשורת בין הממשלה לבין אולם גופים בעתות חירום ושיתוף הפעולה הזה הוא חייב להיעשות תוך הקפדה על שמירת האוטונומיה של הגופים ההתנדבותיים. עוד ציינו שמן הראוי שעל יסוד ההיערכות שתיעשה במישור הממלכתי בנושא האמור הרשויות המקומיות יגבשו נהלי עבודה לעבודה מול הגורמים הגופים וההתנדבותיים.

שפעילותם של אותם גופים בעצם הייתה חשובה מאוד לקיומה וחיזוקה של החברה בישראל. לשיתוף פעולה הזה בין רשויות השלטון לבין אותם גופים נודעת חשיבות רבה בעתות שגרה, אבל על אחת כמה וכמה בעתות חירום וזה עשוי להגביר את היעילות והאפקטיביות של הפעולות של הגופים האלה. ביקשנו לציין את פעילותם המבורכת של הגופים התורמים וההתנדבותיים בימי המלחמה שנרתמו לסייע לתושבי הצפון. והמענה החלקי שנתנו רשויות השלטון לצרכי התושבים הדגיש את החשיבות של הפעילות של הגופים האלה ותרומתם לחברה הישראלית. תודה רבה.

תודה רבה לכם על הסקירה הממצה. סדר הדוברים, לא בהכרח הגיונית, אבל זק"א, בבקשה.

טוב, אני מודה לאדוני על זכות הדיבור ועל קיומו של הדיון הזה. שמי חיים אוטמזגין, אני גם במילואים קצין מטה ביחידת החילוץ הארצית של פיקוד העורף וגם בשגרה מפקד היחידות המיוחדות של ארגון זק"א. השילוב של שני הכובעים האלה מאפשר לי להיות בצומת של קבלת משימה צבאית ויישומה בשטח בתחום טיפול בחללים באמצעות המתנדבים. כלומר, אני בקשר צבאי מקצועי במסגרת המילואים ובקשר הפעלה ופיקוד על מתנדבים בשגרה. אני יודע להפעיל אותם גם בחירום.

עד כה לא הייתה התייחסות לדוחות המבקר שנים 2016-2017, שמתעדים כשלים או פערים משנים של 2007-2008. זאת אומרת, אנחנו נמצאים באותם פערים, סביב סוגיית הטיפול בחללים. אני פחות רוצה להיכנס כרגע לדברים שתכליתם דיון עומק באיך צריך להסדיר דברים, מה קיים היום ומה הם הפערים, כי זה לא הזמן. אני כן חושב שמה שעומד על הפרק על מנת להמשיך את החוסן של המתנדבים אלו שני חוסרים עיקריים: דבר ראשון זו סוגיית ריתוק המתנדבים ותגמול. המתנדבים, נכון להיום, 21-22 יום, ישנם עשרות מתנדבים מהיום הראשון ועד היום. בעיקר מתנדבים בתפקידי פיקוד וראשי צוותים. שאמנם הצוותים מתחלפים, אבל הם נמצאים בצורה עקבית מהיום הראשון ועד היום ועד דלא ידע. הסוגייה הכלכלית, אין מי שיתגמל אותם בהיותם מתנדבים היא מאוד מאוד משמעותית על יכולת התפקוד. זה משפיע על הבית וממילא על כושרו של המתנדב לפעול בשטח. היו אמירות כאלה ואחרות שמתנדבים שתוכח פעילותם במשך כל הימים האלה ייחשבו למרותקים, אבל הדיבור הזה הוא דבר שצריך להסדיר אותו בהיבט של הוועדה, להציף אותו. ואם יש יכולת לוועדה להשפיע כבר ברמה המיידית אז זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת, כי המערכה עוד לפנינו ואנחנו חייבים לשמור את המתנדבים חזקים. ובעיקר, הם נותנים את הזמן, באמת בית, משפחה ועסקים, אבל לפחות שיהיה איזה שהוא תגמול כלשהו שמכיר בהם ובאמת מאפשר להם את הקיום.

רגע, רגע. מה לדעתם החלק האופרטיבי שאנחנו יכולים לעשות?

החלק האופרטיבי הוא להכריז עליהם כמרותקים לשעת חירום. ומשכך הם זכאים כמו כל האנשים שמרותקים במשק לשעת חירום לקבל תגמול. כאילו ימי מילואים או חלופה שמוסדרת בחוק לטובת מרותקים על בסיס צו של משרד הכלכלה או כל משרד אחר שמוסמך לרתק אזרחים לטובת משימות.

על כמה אנשים מדובר? תטעה, אני לא תופס אותך במילה.

לא, לא, אני אומר, השדרה השלדית שלנו היא סדר גודל של 100 ראשי צוותים ומפקדים, שתחתם אנחנו מפעילים תחת כל אחד כזה בין 10 ל-15 מתנדבים. המתנדבים מתחלפים בדרך כלל. באים יום כן, יומיים לא. אנחנו גם מרעננים אותם כדי לשמור על החוזק שלהם.

ראשי הצוותים לאורך כל הזמן?

לאורך כל הזמן, 21 יום.

טוב. לא יודע מה בכוחי, אבל אנחנו ננסה להוציא מכתב למנכ"ל משרד האוצר, לידיעת מנכ"ל משרד הביטחון או לידיעת שניהם.

השרים שביקרו בשטח התחייבו לפעול למען העניין. רק צריך מישהו שייקח את השרים וישים אותם מול המשימה.

אנחנו נוציא מכתב פנייה, לאור באמת עבודת הקודש והשליחות שאתם עושים. זה המעט שאפשר יהיה לעשות.

כן. בסוף אם הם יצליחו לחזור לעבודה זה גם אינטרס לאומי כלכלי אחרי אירוע מהסוג הזה, שלא יהפכו לנטל מבחינת הפגיעה. שוב, ככל שנתמוך בהם בבסיס אנחנו נקבל חיילים שאנחנו צריכים אותם.

מדובר, אקרא לזה, רק על שרשרת הפיקוד?

זה שרשרת הפיקוד עד רמת ראשי צוותים, כן.

טוב, אנחנו לא נבחן את זה פה.

כן. אפשר גם לעשות מבחן כזה או אחר, העיקר שתהיה אמירה לפחות לאלה שבאמת שאי אפשר לוותר עליהם מבחינתנו.

הנושא השני הוא ציוד מיגון למתנדבים. אנחנו עד היום נמצאים בסיטואציה שבה אני צריך להעביר קסדה ושכפ"ץ למתנדב שנכנס ולקבל את זה בחזור ביציאה, כדי שכשהוא אוכל ארוחת צוהריים השני יוכל להיכנס במקומו. יש חוסר, למרות שיש, שגנו תורמים והכול, אבל הכול נבלם במערכות המכס שגוררות את הציוד לטובת המדינה בדרך אחרת. אבל בסוף בסוף אנחנו נשארים עם מחסור.

לא הבנתי. אם גורם מסוים תורם לארגון שלך ציוד, המדינה, אני אקח את המילה הכי גרועה, גונבת אותו?

לא. המדינה אומרת השגת תורם לטובת מדינת ישראל לקסדות ואפודים, אני אגיד לך לאיפה זה ילך וזה ילך לצבא. מדובר על עשרות אלפי פריטים שהובאו מחו"ל לארץ.

לא יודע אם אני יכול לטפל בזה. אם היה משלוח מסוים תקוע במכס, יכולתי לטפל בו.

זה לא תקוע אדוני, זה משוחרר.

לא, אני אומר, אני לא יודע לעשות את זה מול משרד הביטחון. אני לא יודע לעשות את זה.

אני, אדוני, מציג את הפער. מציג פער שבו מתנדבים נשלחים לחזית ללא ציוד. אני חושב שכדי להיות אופרטיבי אני אסתפק בשני הדברים האלה שרלוונטי לימים הבאים. אני מניח שיהיו עדיין ועדות יותר עמוקות שמדברות על דרך ההפעלה, מי לוקח אחריות, איך עובדים, איזה מערכות לא עבדו, והרבה מערכות לא עבדו. לדעתנו, אם היו מקשיבים לנו בזמן שגרה, עבודת הזיהוי הייתה נעשית הרבה יותר מהר, הרבה יותר מקצועית. אבל אנחנו ביום יום מקבלים יחס של נותני שירות ולא כגורמי מקצוע. אבל על הדברים האלה בטח עוד ידובר.

תודה רבה לך. איחוד והצלה, בבקשה. זה באותה משבצת.

שלום לאדוני, צוהריים טובים. משה טייטלבאום, יושב ראש, גם עוסק בתחום המשפטי והייתי מנכ"ל בעבר. אני זוכר את אדוני מירושלים היטב.

אני קודם כל מתחבר לחלק מדברי חברי, חיים, שבאמת עשו עבודת קודש. ואני חושב שנחשפו למרות באמת שלא ניתן לשער ולהעריך ולומר, כל תיאור אפשרי של מה שהחבר'ה האלה ראו ועברו. כמונו, גם מתנדבי איחוד והצלה שהיו בשעות הראשונות ואחר כך בהמשך הימים גם טיפלו בחולים ופצועים.

אני רוצה קודם כל לברך על הוועדה הזאת. אני חושב שאם היא כבר מתקיימת בתחילת אפשר לומר די בתחילת התהליך, אז אני מקווה שייצאו מפה דברים שבאמת יוכלו לסייע לנו. אני רוצה לעמוד על כמה נקודות שאותן אני מייחס כרגע לפעילות שלנו שאולי כן ניתן לעשות בהם שינוי. מבקר המדינה גם ביקר אצלנו בחמ"ל ביום חמישי האחרון. העלינו את הנושא הזה בפניו, הוא גם אמר שהוא יטפל בזה ואני מעלה את זה כאן על השולחן בוועדה המכובדת.

הנושא הראשון הוא מידע לכוננים. אנחנו היום, לצערי, למרות חוזרי מנכ"ל ופניות למשרד הבריאות, אנחנו מנותקים ממידע שמאפשר לנו להציל חיים. 7,000 איש שמצוידים בציוד, מצוידים באופנועים, מצוידים באמבולנסים, מצוידים במיטב הציוד – אין להם את המידע בזמן אמת. מסיבה אחת, זה בגלל שזה היה ככה גם לפני המלחמה. כי פשוט גררו רגליים וכל פעם יש בעיות ולא מטפלים. והכול מתועד. הכול מתועד. פניות על פניות על פניות. אי אפשר לומר שלא פנו ואי אפשר לומר שלא ידעו.

הדבר השני הוא הנדבך הנוסף של ה-GPS. שאפליקציה הזו שבנה אותה אז בזמנו, בשליחותו של משרד הבריאות, מגן דוד אדום, מבוסס על GPS. וה-GPS לא עובד. אז משני ההיבטים האלו המערך הזה לא פועל כראוי.

אבל איחדו לכם מוקדים, נכון?

לא. הלוואי.

לא איחדו את המוקדים? הייתה חקיקה בעניין.

היה ניסיון חקיקה לאיחוד מוקדי חירום ו-911 מה שנקרא. הדבר הזה לא קרה. ולצערי, אנחנו יודעים שהיו עשרות - - -

מי התעסק עם זה?

חה"כ גפני ומקלב ועוד כמה וכמה חברי כנסת שהצטרפו להצעה הזאת. אני חושב שהיום יותר מתמיד אנחנו, אני זוכר את אסון המעלית.

אוי, מלחמות היהודים.

כן. לא, שוב פעם, אפשר לקרוא לזה מלחמות היהודים. בסוף אנחנו מדברים פה על הצלת חיים. באמת, יש אין ספור שיחות שנכנסו ולא קיבלו מענה. אנחנו יודעים, הדברים צפים היום. מתחילות לצאת הקלטות, מתחילים להישמע יותר ויותר סיפורים של אנשים שהתקשרו לכתבים, לכל כתבי השטח, ושלחו להם הודעות 'אני תקועה פה' 'אני תקוע פה' – ואין מענה במוקדי החירום. לא שבחלק מהמקרים, אפילו ברוב המקרים לא היה הרבה מה לעשות. כי הרי אנחנו יודעים מתי הצבא נכנס לבארי ועוד כהנה וכהנה.

אבל בסופו של דבר איחוד מוקדים זה דבר מחייב היום במדינת ישראל. אני עשיתי על זה מחקר, ב-103 מדינות, כולל מדינות עולם שלישי יש קו אחוד. או 911 או מספר אחר. אבל לא משנה, המערכת יודעת לדבר אחת עם השנייה. המערכת פה בישראל כל אחת מתנהלת בצורה עצמאית. ובעבר, כשהנושא הזה עלה פעם אחר פעם כל פעם התקבלו תשובות לא ענייניות בעניין. אני חייב לומר שזה היה נשמע שכל אחד רוצה לשמור על חלקו. אבל בסופו של דבר משטרת ישראל והבט"פ הסכימו למהלך הזה. כב"ה הסכימו למהלך הזה ואני לא אציין את מי שלא. זה נושא אחד, מידע לכוננים. זה נושא חשוב, קריטי, כי גם ברגע זה יש חולים, יש פצועים, יש תאונות דרכים. אנחנו לא רק מסביב למלחמה, אנחנו גם מסביב ל-2,000 אירועים ביום שאנחנו נותנים מענה.

הדבר הנוסף זה בנושא שגם ישירות קשור להצלת חיים זה הנושא של הפעלת המסוקים שלנו. אנחנו כיום יש לנו חמישה מסוקים שאנחנו עובדים עם חברת להק אוויר. לצערי, מסיבות לא ענייניות, על כך גם עתרנו לבית המשפט העליון בחודש אפריל, ערב חג הפסח. משרד הבריאות החליט שהוא לא נותן את הסכמתו שאנחנו נבצע את הפינויים האלה. הדבר מאוד תמוה. אני בעצמי כתבתי את העתירה, יועץ משפטי גם. ואני יכול לומר שהנושאים פה נמצאים בסימן שאלה מאוד גדול. לא קיבלנו אף תשובה עניינית. מחלקת הבג"צים, דרך אגב, של המדינה, לא נתנה אף פעם תשובה עניינית. אפילו לא ענתה. זאת אומרת, כל פעם ביקשו דחייה ועוד דחייה. ועכשיו נכנסה המלחמה, אז עכשיו בוודאי יש לגיטימציה.

ממתי הבג"ץ ממתין?

הבג"ץ הזה הוא מאפריל 2023.

טוב, זה לא חשוב. רוצים לחסל את בג"ץ, אז זה לא חשוב.

בכל אופן, הנושא הזה הגיע לידי ביטוי בימי הלחימה. ביום הראשון למלחמה, אני דרך אגב, עזבתי את הבית, הגעתי לשם בשעות הצוהריים, הגעתי לצומת חלץ. וכבר ברגע שהגעתי, פגשתי שם לוחמי מגלן ועוד לוחמים מקומנדו פצועים קשה. התחלתי לטפל בהם. המסוק שלנו בצומת חלץ, ביצענו בעצם מנחת חם, שירדו מסוקים, גם 669 וגם המסוקים שלנו, של להק איחוד הצלה, והעלו כל הזמן פצועים. אני יכול לומר סרט נע שנמשך במשך עד סביב השעה, מ-15:00 לפחות מהרגע שאני הגעתי, עד 20:00-21:00 לא הפסקנו לפנות משם פצועים.

אחר כך אני התקדמתי באופן אישי, כיוון שהנקודה הזאת כבר פסקה מלהיות פעילה, התקדמתי לכניסה לכפר עזה, שם באמת מי שראה, הוצאנו, בעצם קיבלנו מחיילי צה"ל את שני התינוקות שנמצאו בתוך בית ועוד כהנה וכהנה. מקרים מאוד קשים, וגם המון חיילים שפונו משם לסעד, למנחת החם של סעד. המסוקים האלה ביום ראשון הפסיקו לפעול, למרות שביום הראשון ללחימה הם פינו עשרות של פצועים קשה שניצלו חייהם. אני יכול לומר שבמעקב שביצענו כל הפצועים שפונו על ידינו ניצלו, למרות שהיו גם מונשמים, מורדמים. המערך הזה הוא מערך מקצועי ביותר שפעל 17 שנה. 17 שנה במדינת ישראל חברת להק פעלה בשירות מוסק לחולים ופצועים. והיום היא מושבתת. היא מושבתת לא בגלל שיש מערך יותר טוב או מקביל. אין מערך אחר שהוא עומד בדרישות האלה. ב-2015 משרד הבריאות הוציא RFI, מי שלא יודע, RFI זה דרישות איך צריך להיראות מסוק פינוי. היום מד"א משתמשת בחברה שהיא בעצם לא עומדת בתנאי ה-RFI. קבלנו על כך למשרד הבריאות, גם הגשנו את זה בעתירה. לא קיבלנו אף מענה ענייני. לכן אני קורא לך, אדוני יושב הראש, אם אפשר לפנות בעניין הזה. זה דבר שיכול להציל חיים. אני לא יודע לאיפה הדבר הזה יתגלגל. אנחנו עכשיו נמצאים בזמן, סוג של המתנה. אבל הדבר הזה יכול להתפתח לסבבים שניוניים. בוודאי גם בזמן לחימה יש לזה יתרון מאוד גדול לפינוי המוסק. אנחנו הצענו את עזרתנו למשרד הבריאות, נענינו בסירוב.

אני אומר באופן כללי: מה שעובד בשגרה עובד בחירום. אנחנו רואים שמה שלא עבד לא עובד. והדברים מוכחים. לגבי הנקודות האחרונות שאני רוצה להתחבר רק: בסוף איחוד הצלה הוא מגיע מתוך הקהילה.

שר הבריאות אומר שאתם תקבלו את הכול.

הוא אמר לפני חצי שנה.

אמר לפני חצי שנה. הוא היה אז סגן יושב ראש הכנסת, עכשיו הוא שר הבריאות. תממש. אתה רוצה את זה?

אנחנו מאוד נשמח. בסופו של דבר אנחנו מבינים שיש דברים שאולי לא נאמרים לנו.

ניקח את מה שהוא אמר לפני חצי שנה ונפנה אליו, הוועדה תפנה אליו במכתב. אתה עכשיו שר הבריאות, תממש. הוועדה תוציא מכתב על סמך הדברים האלה.

אני מודה לאדוני. לסיום, אני רק רוצה לגעת בנקודות קטנות ובאמת כירורגיות הייתי קורא להן.

אני מאוד הייתי שמח אם בג"ץ יחייב את המדינה. מאוד הייתי שמח. המדינה כובלת לעצמה את הידיים ואת הרגליים ויורה בראשה.

אני מוכן בשמחה להעביר לכל מי שיושב פה בחדר, שיקרא את העתירה.

למתי היא נדחתה? הדיון?

הדיון היה אמור להתקיים, אם אני זוכר, ב-8.10. יום לאחר החג. נכון? אחרי יום כיפור, אחרי סוכות.

אחרי כמה דחיות?

זו דחייה ראשונה. זו דחייה ראשונה. אבל בעצם למעשה מבחינת תגובות מדינה הם קיבלו כמה וכמה, אני חושב חמש דחיות. השישי לא אישרו, נתנו למדינה להגיב עד שבועיים לפני הדיון.

אני אשמח אם המדינה תפסיד. הלאה.

זה דבר פשוט מזעזע. הדבר הזה, אנחנו בדקנו אותו. דרך אגב, נתפסים באילנות גבוהים שאין להם שום קשר למציאות.

אני לא מצוי בפרטים, לכן אני לא רוצה להיכנס לזה. אני רק מדבר על המהות.

המהות היא פשוט כרגע יותר ויותר רלוונטית מאשר כל תקופה בשנה. גם משפחות נוספות הצטרפו בעצם, ביקשו בקשה להצטרף לעתירה. משפחות שנפגעו בתאונות דרכים באזור הגליל, בגולן, באזור הדרום, כי פשוט הם לא קיבלו את השירות המוסק. ואנחנו הוכחנו, אני אומר את זה פה ואני מוקלט, אנחנו הוכחנו שפשוט שיקרו למשרד הבריאות. כי אמרו שלא היה צורך במסוק. אבל פרמדיקים בשטח מילאו דוחות חולה נפגע והיה כתוב החולה במצב כך וכך, מורדם, מונשם. בעקבות אי זמינות מסוק. אנחנו הוכנו את זה בשני דוחות של מד"א. בעקבות אי זמינות מסוק החולה פונה רכוב לבית החולים. עכשיו, זה אומר שהוא גם פונה לבית חולים שלא מתאים, כי זה לא מרכז על. הרי במסוק הוא היה מפונה לרמב"ם והיה מקבל את הטיפול המיטבי. הוא פונה לזיו או לפוריה או העמק, במקום להיות מפונה למרכז על. הדבר הזה הוכח.

אני מבין לליבך, אני לא יכול לעסוק בזה. אני אומר לך עוד פעם, אני מקווה שבית המשפט יפסוק ושהמדינה תפסיד. בוא נמתין, כיוון שזה בערכאות ברור לך שאני לא יכול לעסוק בזה.

כן, בהחלט. לסיום, כמו שאמרתי אדוני, אני רוצה רגע לגעת במהות של איחוד הצלה. איחוד הצלה זה ארגון אזרחי, שהיום חלקו גם מגויס, אבל חלקו הגדול לא מגויס. אנחנו צריכים להמשיך להפעיל את הארגון הזה. היום מנהל סגן מנהל אגף רפואה ועוד מנהלים מבצעיים בכירים נמצאים במילואים. הם לא יכולים להפעיל את הפיקוד שהם אחראים עליו. אני מצטרף למה שחיים אמר בנושא של ריתוק.

אנחנו נכניס את שני הארגונים לאותו מכתב בפנייה למשרד האוצר, משרד הביטחון, כלכלה. מי שאמור לתת את הכיסוי הזה בעת מלחמה או בעת חירום. ננסה לעשות כמיטב יכולתנו.

כן. אנחנו לא מדברים על כמויות גדולות. אנחנו מדברים, אני חושב שסביב ה-100 איש, לנו זה יכול לתת מענה.

דבר אחרון, לסיום. הייתי אומר שלנו יש, ואני אומר את זה גם אני אומר, אני אהיה שליח מצווה להגיד את זה גם בשם זק"א. אני חושב שכל המתנדבים, ללא יוצא מן הכלל, כל המתנדבים, גם המקצועיים ביותר וגם אלה שהיו בכל הפיגועים, כולל כולם, לא ראו את מה שראו שם. אני חושב שהמדינה צריכה גם להרים את הכפפה ולתת את הסיוע הנפשי, למרות שלנו יש את יחידת חוסן והכול. אני חושב שהמדינה צריכה לתת את הסיוע הנפשי לאותם מתנדבים. אם זה גם בהטבות נוספות.

היום בדיוק פניתי לאחד ממנכ"לי הבנקים. ראיתי פרסומות שקפצה לי לגבי הטבות של דחיית תשלומי משכנתה ועוד כהנה וכהנה. אמרתי, למה שמתנדב שעסק או עוסק או שנמצא ומרותק, למה שהוא לא יקבל את אותן הטבות? אז אני חושב שכל המטרייה שניתנת היום או שמדברים עליה ואפשר לתת, בוודאי גם בהיבט הנפשי. ובאמת תקציבים, עזרה לאותם ארגונים שפעלו והוציאו מכיסם. בעצם גייסו כספים או חלק ממש לקחו מכספים שאין להם, בכדי לעשות את עבודתם, את עבודת הקודש שהם עשו. תודה רבה.

אני רוצה להודות לשני הארגונים האלה על שליחות ועבודת קודש. הלוואי והיה בכוחי כרגע לבוא ולהגיד אני נותן X, Y, או Z. אבל אולי מי ששמע ישמע את הקריאה שלך. אנחנו נמתין שבג"ץ יפסוק את דברו, מה שנקרא, בנושא של החלת מצב חירום על אנשי הצוות של שני האירועים, אנחנו נוציא מכתב. הדוברים הבאים, קצר וקולע.

שנייה אחת, ברשותכם. אלעד בכר, מנהל אגף רפואה של איחוד הצלה.

יש לך חצי דקה.

שתי נקודות קצרות. בסוף משה פה התייחס לנקודה של מה שלא עובד בשגרה לא עובד בחירום. אנחנו עושים את זה בכוונה על הקטע של שלילה. עברתי על הדוח שנשלח כחומר רקע לוועדה. בסופו של דבר צריך להבין, אנחנו כארגון שהוא חלק מהקהילה, לא משותף נכון להיום בהמון תרגילים שמשוחקים במדינת ישראל. כולל תרגיל שהיה ממש לא הרבה לפני המלחמה, שדימה בעצם את תרחיש הייחוס שלנו, שזה בעצם חלק ממה שקרה כרגע.

עכשיו, צריך להבין, בסוף אם אנחנו לא מעורבים בדברים האלה, לא מבחינת הרשות ולא מבחינת המדינה, אי אפשר לצפות שבחירום הדברים האלה יעבדו.

אני מבין. אני מבין. יותר מכך, התקיים כאן דיון בנושא רעידות אדמה. יש 1,800 מבנים במדינת ישראל שמועדים לקריסה מיידית. 5,000 הרוגים. למיטב זיכרוני 10 ערים שבסכנה, שיש בהם מבנים שלא נבנו לפי התקן, משנות ה-60; בתי ספר; נדמה לי 12 בתי חולים. והדרישה שלי מהממשלה להקים משרד שיטפל בזה. כי אם יקרה משהו, תוקם ועדת חקירה ממלכתית, כי המדינה לא עשתה דבר. היה 500 מיליון שקלים בתקציב של 2021 לטיפול במבנים שעומדים בפני סכנת התמוטטות. וקיצצו את זה מ-5 מיליארד ל-500 מיליון, בתקציב הנוכחי, למיטב זיכרוני.

וכשתהיה כאן רעידת אדמה הרי כולם יצטרכו לפעול. וזו מלחמה קשה, חילוצים. אבל לא הקימו משרד. הקימו משרד הסברה, משרד למעמד האישה, לא שאני מזלזל, מאוד חשוב. אבל הנושא הזה עד היום היה רק במסגרת ועדה במדינת ישראל, למרות שזה משרד אחד החשובים שצריך – משרד לאסונות טבע ורעידות אדמה. הנה, נתתי להם אפילו את הכותרת והגשתי תוכנית. אני אומר את זה כי אני רואה את ועדת החקירה הבאה. אני רואה אתכם מתרוצצים ועובדים, אני רואה אתכם מפנים לבתי חולים או מבתי חולים לבתי חולים אחרים, שהתמוטטו. ואני מבין מה אתה אומר, עושים תרגילים, אתם לא משותפים. אבל זה יהיה, יהיו אירועים אזרחיים.

כבוד יושב הראש, זה בסופו של דבר לא רק ברמה מדינתית. זה גם ברמה של רשויות מקומיות. בסוף יש פה פיל שבחדר. בסדר? יש פה ארגון נוסף שלא מעוניין שאנחנו נהיה חלק.

כן, אמרתי מלחמות היהודים. וכנראה אני לא אצליח לפתור את זה. ניסו את זה במסגרת חוק. אני אנסה לבדוק עם גפני איפה זה עומד, לא יודע למה זה לא הלך קדימה. כן, תודה רבה. חברים, אני חייב לבקש לתכלל את הדברים. ערן, בבקשה.

צוהריים טובים. דוד קורן, אני המנכ"ל של ער"ן, תודה על הדיון. אני אתחיל מהסיום של חברי פה.

תגיד, אני מתנצל שאני שואל. אני פשוט טיפלתי בזה בעבר וכשלתי, להכניס את ער"ן לכל הטלפונים הכשרים. זה נכנס, אתה יודע? מישהו יודע?

לא, לא באופן מלא. אני יודע שטיפלת. לא באופן מלא. יש לי משפחה גדולה במגזר החרדי, אצל חלקם זה עובד, אצל חלקם לא. ולכן אנחנו מפרסמים גם את המספר שהוא ארוך יותר, לקהילה החרדית.

תודה. זו סתם הייתה אינפורמציה, כי טיפלתי בזה חודשים.

אני זוכר. אז אני אתחיל מהעובדה שכולנו יודעים ואומרים אותה כל פעם – מה שעובד בשגרה יעבוד בחירום. ואנחנו רואים את זה בכל פעם, לא עלינו, כשמתרגלים אותנו בחירום, שמנסים להמציא דברים שלא עבדו בשגרה ואין שום ספק שהם לא יעבדו בחירום.

יש פה שתי שפות שמדברים אותן ולא מצליחים לחבר ביניהן. זו השפה הממשלתית, המדינתית, לשפה של הארגונים. שתי השפות האלה מתקשות לתקשר ביניהן והיום מדברים הרבה על תכלול ומכלול וכל מיני דברים כאלה. בסוף בסוף המדינה היא סוג של נושאת מטוסים. הארגונים שלנו זה ארגונים שהם סוג של סיירות. אנחנו מתארגנים מאוד מהר. והקושי של המדינה זה לתקשר איתנו ולסייע לנו.

אני עובר עכשיו לדברים הכי קונקרטיים בנושא של סיוע: אחד, אנחנו מנסים להגיע להסדרה עם משרד הבריאות למצוא את הדרך היעילה לתקצב אותנו. אני חייב לומר שברסי, מנכ"ל משרד הבריאות, בר סימן טוב, אני חושב שמבין את הנושא הזה. עדיין לא נפתרה הבעיה הזאת. זה כמה שנים, אבל ברסי נמצא שם כבר לא מעט ויש הצעה על השולחן. אני יכול להגיד שהוא שלח לנו הודעה שהוא שוקל את זה בחיוב. לא נפרוש פה את כל הנושאים.

לא, לא צריך. אני רק תוהה נגיד אם בעוד חצי שנה זה לא יוסדר, אתה מוזמן לפנות אלינו כדי שהוועדה תפנה.

קיבלתי את ההצעה. הדבר הנוסף זה משרד התקשורת. אנחנו מנסים כבר, זה קשור לחירום וזה לא קשור רק לחירום. לקצר תהליכים של איתור אנשים בסיכון. לקצר את נושא האיתור הפיזי שלהם. שאדם בסיכון מגיע אלינו, אנחנו מקבלים ביום כ-2,000 פניות היום. בתחילת המלחמה היינו על 3,500. אני יכול להגיד לכם שאין מוקד שדומה לזה, מוקד בנושא של סיוע נפשי. אני לא מדבר לא על מד"א ולא על המשטרה כמובן, זה סוג אחר. כל שיחה אצלנו היא 20-25 דקות והיא מאוד מורכבת, בוודאי בימים האלה. פנינו לקבל פתרון שהוא כבר מופיע כהצעת חוק. השניים האחרונים שניסו להעביר את הצעת החוק הזו, חיליק בר ממפלגת העבודה, הוא וסמוטריץ' ביחד ניסו להעביר, זה עדיין כהצעת חוק שצריך לעשות איזה שהוא תיקון. אתמול הגשתי את זה לנעמה לזימי, לפני שבוע הגשתי את זה לקטי שטרית. משהו באמת לא, תיקון קטן בחוק התקשורת, שיעזור לנו להציל חיים של אנשים שנמצאים על הקצה. יש לנו כשלושה ארבעה כאלה כל יום.

הדבר הנוסף שקשה לנו לראות, אני לא יודע אם זה השולחן, מעמיסים על הציבור מידע על לאן לפנות ומתי לפנות. איך קוראים להם? מחסני חשמל פתאום פתחו שירות חירום בגלל המצב. באמת, בא לנו להקיא מזה. ואנחנו מציפים את הציבור במידע שהוא לא רלוונטי.

הוא רצה פרסומת.

של אנשים שרוצים למכור במקום להתרכז בקצת מידע שאנשים יכולים לפנות כאשר הם נמצאים בחירום. זה משהו שהוא נופל בין הכיסאות. בכל פעם שיש אירוע חירום אנחנו עדים לזה שבתוך יום יומיים פתאום, סתם אמרתי מחסני חשמל.

לא, ראיתי, מסעדות ג'פניקה.

בדיוק. "אנחנו כאן בשבילכם". נו, באמת. אתם רוצים למכור? כל הכבוד, אנחנו רוצים לעזור לכם. אבל בין זה לבין סיוע נפשי הפער הוא ענק. ואנשים שנמצאים במצוקה נפשית, כשהם רואים את כל המידע הזה הם הולכים לאיבוד.

בא לי להקיא מזה שבאמצע מערכה מוציאים פרסומת כזו.

בדיוק.

הנה, אמרתי את המילה הכי קשה בעדינות.

זהו.

אין לי תשובה בשבילך. אני לא יודע. אני רק קורא לאותן רשתות, ערוצי טלוויזיה, רדיו – תמנעו את זה. לא שווה כמה שקלים שאתם מרוויחים על פרסומת מהסוג הזה. זה גועל נפש.

אתה אמרת. תודה.

תודה רבה לך. איפה הדובר? תוציא את מה שאמרתי, במילים הכי קשות. לאותן חברות שמנצלות את המצב ועושות פרסומת לעצמן. "אנחנו כאן בשבילכם". מה בדיוק? אני מתנצל, אני עצבני היום. סליחה. בית איזי שפירא, בבקשה.

תודה רבה אדוני על הישיבה החשובה הזו. כשראיתי את ההודעה על הנושא של הישיבה, אמרתי זה בדיוק המקום שצריך להיכנס אליו. כי אני רואה את ההנחיות שיורדות ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, לפחות שאנחנו נוגעים בהם. אני אזכיר, בית איזי שפירא, ארגון שעוסק באיכות חיים של אנשים עם מוגבלויות.

בסך הכול אין לי תלונות כרגע כלפי משרדי הממשלה. הם עושים כמיטב יכולתם. וההנחיות שהם נותנים מאפשרים גמישות רבה גם לרשויות המקומיות וגם למי שיכול לתת את המענה. הבעיה היא בחיבור בין מה שיורד לבין הרשויות לבינינו. אני יכולה לתת דוגמה למשל. שאצלנו יש בית ספר לחינוך מיוחד, יש לנו מעון יום שיקומי לילדים עם מוגבלויות. יש לנו מקום לקלוט ילדים ואיך לנו איך להגיע לאנשים האלה. אנחנו מכתתים רגליים בין המסגרות שיש, המלונות שקלטו אנשים מכל מיני מקומות בסביבתנו. ואין אף אחד שיודע להגיד מה הצרכים של הילדים. בטח ילדים עם צרכים מיוחדים. אז זה נורא ספורדי. אתה הולך ומחפש. והעירייה לא יודעת והנציגים של הרשות, של אגף החינוך או של אגף הרווחה שם לא יודעים. עכשיו, אנחנו מבינים שיש, אתמול הייתה ישיבה, זום, של מנכ"ל משרד הרווחה ביחד עם העמותות. הנושא הזה עלה. אחד הדברים שהם מדברים עליהם זה שיש בעיה של פרטיות. אי אפשר להפיץ את כל המידע בכל מקום לכולם. וזו סוגיה שהם מתמודדים איתה ואנחנו מבינים את זה. אבל איכשהו, אני מניחה שדיברתם על הדוח הקודם, אני מניחה שפרטיות גם הייתה אז. צריך לחשוב איך לאפשר לנו לתעל את הידע שלנו ואת היכולות שלנו לסייע לאוכלוסייה בצורה יותר מרוכזת, עם איזה שהיא העברת מידע.

אני חושבת על זה, למשל על מסגרות שנסגרו באזור העוטף או באזור צפון, באזורים שאוכלוסייה פונתה. אי אפשר להגיע למנהלי בתי הספר, למנהלי המסגרות, להגיד להם רבותיי, בואו תאתרו איפה נמצאות המשפחות שלכם. אם זה באופן פרטני הלכו למשפחות או אם זה פונו באופן מסודר כזה או אחר. ואיכשהו לייצר איזה שהיא תשתית מידע כדי שאנחנו נוכל להגיע למשפחות האלה. אנחנו שומעים יותר ויותר שגם כשיש התארגנות של משרד הרווחה, של משרד החינוך, שאלה המשרדים שאנחנו עוסקים בהיבט שלהם ולכן אני מתייחסת אליהם. יש התארגנויות במלונות. ויחד עם זאת, אנחנו רואים שיש כאלה שהתפקוד שלהם מצליח להיות יותר טוב והם מצליחים לקיים איזה שהוא מערך לימודי או מערך תמיכתי כזה או אחר. ויש כאלה שממש לא.

אז אנחנו מנסים להיכנס ומנסים לייצר איזה שהוא מענה. אבל המענה לא יכול להיות ספורדי. לא יכול להיות שבסוף עשינו איזה יום כיף לכמה משפחות והם הגיעו אלינו וגילינו באופן אקראי שיש לו ילד עם צורך מיוחד ואנחנו בודקים אם אפשר להכניס אותו למעון שלנו. זה לא יכול להיות ככה. חייבת להיות איזה שהיא דרך להעביר מידע. אם זה באופן סטטיסטי של כמויות של מספרים או אם זה באופן כזה, המשפחות מגיעות, אולי שיחתמו על איזה שהוא ויתור סודיות או איזה שהיא הסכמה, כדי שנוכל לעשות reaching out נכון ולא לבזבז את המשאבים שלנו בצורה לא נכונה בחיבור בין מה שהרשות רוצה ולא מצליחה לתת ולהיעזר בנו במה שאנחנו כן מסוגלים לתת.

תודה רבה. קודם כל, אתם עושים עבודת קודש. ביקרתי גם כן בבית עצמו והתרשמתי, משהו בלתי רגיל. תודה רבה על השליחות. אין לי תשובה בשבילך, אין לי. מלבד לבוא ולהגיד משרד הרווחה, תרימו את הכפפה.

לא, אני חושבת אבל, אדוני, שמה שכן אפשר לעשות, זה לא בעיה רק של משרד הרווחה. זו בעיה גם של משרד החינוך. אני בטוחה גם שזו בעיה של משרדים אחרים. מה שהייתי רוצה שמהוועדה הזאת תצא כן איזה שהיא קריאה לראות איך אפשר לפלח אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים כאלה ואחרים ולתת מידע, גם אם לא שמי כלשהו, איזה שהוא מתווה שהארגונים יוכלו לעשות את ה-reaching out בצורה טובה יותר. זו כן קריאה שיכולה לצאת מהוועדה. אני יודעת שזה מעל סדר היום של המשרדים. אולי זה צריך להיות לא רק במשרד הרווחה, שיפתור את בעיית הפרטיות. אלא באופן רוחבי במשרדי הממשלה וזה חייב להיות עכשיו. תודה.

כל כך חשוב, ואני לא יודע מה לעשות. אני מודה, אני לא יודע מה לעשות. אולי משרד ראש הממשלה פה יוכל להעביר את זה הלאה. תכף אנחנו נשמע. כן, בבקשה.

אדוני יושב הראש, אני לא מגיעה הרבה לדיונים של הוועדה שלך. היה לי חשוב היום להגיע, כי אני גם מסתובבת ומבקרת במלונות ובמקומות שונים היכן שנמצאים המפונים. אם היה בכל בית מלון, בכל אתר, מנהל אתר שמרכז את הרשימות ומנהל את הכול, היה קל יותר לנהל סטטיסטיקה. לדעת ולמפות אוכלוסייה שנמצאת במקום כזה או אחר. ועוד לא מאוחר לעשות את זה. לעשות מיפוי, לתת הוראה לפיקוד העורף שיש שם. פשוט נמצאים שם נציגים של פיקוד העורף, בכל מלון, בכל מקום. אבל אין להם הגדרת תפקיד. הם נמצאים שם, כביכול הם אחראים, אבל לא קיבלו הגדרת תפקיד. חברי כנסת לא נותנים פקודות והוראות לפיקוד העורף. אבל מישהו צריך לקחת את זה על עצמו. זה גוף ממשלתי או שזה יהיה רשות לאומית לחירום או משרד הביטחון. אבל מישהו צריך למנות אחראים, שיוכלו לרכז את כל המידע ולעשות מיפויים. ואז אנחנו, השלב השני, השלב הבא כבר ויתור סודיות והנגשת המידע לעמותות ומישהו שרוצה לתת טיפול או שירות ולעזור לאוכלוסייה.

חה"כ מזרסקי, תודה על ההארה. וראיתי שנציגת משרד ראש הממשלה כתבה בו זמנית. יכול להיות שמה שאמרת היא כתבה ואולי ייצא מזה משהו. תכף נשמע.

הלוואי.

השומר החדש. קצר וקולע בבקשה.

שלום. תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני אקצר, כי מכירים פה, כבוד יושב הראש, את הארגון. אני כן אגע שנייה במה הארגון עושה החל מה-7 באוקטובר. רוב התשתיות, כל התשתיות של הארגון הופנו למאמץ המלחמתי או שאנחנו מגויסים לצבא. אני למשל שבועיים עכשיו חזרתי לארגון. ובפועל אנחנו עושים שלושה דברים מרכזיים: אחד זה בשיתוף פעולה עם החברה החרדית, מקימים משמר שכונות בכל רחבי הארץ. הדבר השני זה מסייעים לפיקוד העורף בגיוס ג'יפאים מעל גיל המילואים לסיוע בצירי הכבישים בישראל. והדבר השלישי זה כמובן הצלת המזון. התנדבות בחקלאות, תשואה לחקלאית בפריסה ארצית. זאת אומרת, מהעוטף, סתם רק נקודה. חיילים שנמצאים עכשיו בעוטף קמים בבוקר ומסייעים לחקלאים בעוטף, בצפון ובמרכז. בתי ספר, מתנדבים מחו"ל. אנשים שנשארו בארץ כדי להתנדב ולסייע בחקלאות. עם ישראל בתפארתו.

מה שאנחנו כאן באים לבקש זה את הסיוע שלך, כבוד יושב הראש, זה שני דברים: אנחנו מגלים שהמדינה נרתמת, כמובן, מחובתה. אבל אנחנו נתקלים בבירוקרטיה, בדיוק כמו בשגרה. אנחנו חושבים שהחסמים האלה הם כמעט, אני לא, נשמור על מילים יפות ונכונות. בסופו של דבר אנחנו כולנו פה ביחד. אבל הבירוקרטיה הזאת היא לא הגיונית במצבי חירום. אם אנחנו עכשיו משנעים אלפי מתנדבים מכל הגילאים, לכל רחבי הארץ. לא כל הגילאים, כי יש בכל זאת חסמים, מעל גיל 16. בכל רחבי הארץ. ואנחנו נתקלים בבירוקרטיה שכמעט ולא מאפשרת לנו להזיז בן אדם אחד בלי לעבוד עליו כמה ימים לפני. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו מבקשים סיוע של תשתיות המדינה. אנחנו עכשיו משנעים אלפי מתנדבים בכל יום, ואנחנו עושים את כל הלוגיסטיקה, את כל התשתית, את כל התפעול. האם המדינה יכולה לסייע לנו? כמו למשל משרד התחבורה, שיסייע לנו בשימוש בתשתיות ציבוריות כדי לשנע אלפי עובדים ומתנדבים ביום. נראה לי שזה ממצה את הדברים בינתיים.

קודם כל, תודה רבה על מה שאתם עושים בשגרה, ראוי להערכה. אין לי גם תשובה בשבילך. כל כך צר לי על העניין הזה. אבל אולי, עוד פעם, יש נציגת משרד ראש הממשלה. אולי היא תשמע ותעביר הלאה.

יכולים לעשות ריכוז מתנדבים, רישום מתנדבים מרוכז, מתן זכויות למתנדבים. שמישהו ירכז.

אני אשמח לענות על זה. הארגונים האזרחיים עושים את זה. כן? לא רק השומר החדש. אנחנו אמנם עוסקים בזה בשגרה.

כל המגזר השלישי. בלי שהמגזר השלישי היה מתעורר לא היה קורה כלום.

נכון. זה כלל בסיסי במדעי המדינה, שהחברה האזרחית צועדת כמה צעדים לפני המדינה. זה כלל ידוע. אבל כאן המדינה לא יכולה להתגייס כל כך באיחור. אנחנו במצב חירום, מצב מלחמה. וכל הסיפור הזה של רישום וגיוס, אין בעיה, החברה האזרחית עושה את זה. אבל המדינה צריכה לסייע לנו. וכרגע אנחנו נתקלים בבירוקרטיות שבאמת, זה רק מעכב וגם מסכן את הגופים האזרחיים ביום שאחרי.

תני דוגמה.

אני אתן לכם דוגמה. משרד החקלאות הוציא קול קורא להפעלת מתנדבים בחקלאות. כן? ממש בחירום. בשונה מהימים הרגילים, שזה נמצא גם בנגב גליל. קודם כל, רשום שם מעל גיל 15. אנחנו מתחילים להוציא מעל גיל 15. הולכים למשרד החינוך, פתאום הנחיה משרד החינוך לשנות לחלוטין, מעל גיל 16. וכבר הוצאנו אנשים. בעצם הגוף האזרחי, שעושה את עבודת המדינה, נחשף פה בחשיפה לא טובה. כי הוא נשמע להוראות. זו דוגמה אחת.

הרישום הבירוקרטי. זה גם רישום הורים וגם דוחות ביצוע וכל הדברים האלה, שכל ארגון חברה אזרחית שמקבל מימון ממשלתי יודע לעשות בשגרה. ושאני לא אתחיל לפרוש את הבעיה בשגרה שיש לבירוקרטיה הזאת. אבל עכשיו זה כמעט בלתי אפשרי להתנהל בצורה הזאת. אנחנו צריכים הסרת חסמים בירוקרטיים בכל הטופסיאדה וברגולציה. בואו תסמכו על החברה האזרחית. היא יודעת מה היא עושה. אנשים רתומים. אנשים גם מוכנים מעל גיל 18 לקחת את הסיכון, כן? יש אנשים שנוסעים כל בוקר לעוטף וממש מוסרים את נפשם שם. אז אני חושבת שכאן יש מה לעשות. לפנות לכל משרדי הממשלה, לאגם משאבים, לאגם הנחיות. ולבוא לקראתנו. אנחנו לא יכולים לתת פתרון כל פעם לכל דבר.

תודה. עוד פעם, אני מפנה את זה למשרד ראש הממשלה. יכול להיות שמנכ"ל משרד ראש הממשלה יוכל לתכלל את זה בישיבת מנכ"לים. הוא מחויב. הוא גם בשגרה הוא עושה ישיבת מנכ"לים.

תרצה שאתייחס, היו"ר?

אני אתן לך, תאמיני לי, את כל הזמן שבעולם. את גלגל מרכזי פה. תכף נשמע ובאמת נפנה את זה למישהו שמתכלל את זה. כי אני לא יכול להיפגש עם כל מנכ"לי המשרדים. ואנשים פוליטיים בימים טרופים אלה, אני איש פוליטי, סמכי עליהם. מרכז שלטון מקומי, בזום. בבקשה.

כן, שלום לכם. תודה רבה על ההזמנה. שמי ענבל, מייצגת את המרכז השלטון המקומי. בשוטף מנהלת פיתוח עסקי וחדשנות במרכז השלטון המקומי. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עוסקת בכל הנושא של גיוס תרומות עבור הרשויות המקומיות.

מרכז השלטון המקומי, כגוף שמאגד 259 רשויות מקומיות במדינת ישראל, מאוד מודע לצורך בתכלול מושכל של הצרכים והבקשות לסיוע מחד והתרומות והמשאבים האנושיים והוולונטריים שמגיעים מהצד השני. אנחנו מאז ה-7 באוקטובר עסוקים מאוד באיסוף ידע מהשטח לגבי הצרכים שעולים בכל רשות ורשות. בין אם מפונה או קולטת או נערכת לשלב הבא במערכה. לכל רשות מקומית יש צרכים בוערים ומיידים והם גם מאופיינים באופן שונה. יש רשויות מסוימות שזקוקות לציוד מקלוט, אחרות זקוקות לציוד למפונים או לפסיכולוגים שיסייעו בקליטת האוכלוסייה נפגעות הטראומה. אנחנו עכשיו מדברים על שלבים של שהיה ארוכה, היערכות לשלב ב' במלחמה. אנחנו גם נדרשים לבנייה של מסגרות חינוכיות לילדים שישהו כפי הנראה זמן ארוך מחוץ לבתיהם. מפת הצרכים משתנה תדיר. וכל רשות ורשות נאלצת להתמודד עם אתגרים קשים ביותר שמשתנים ללא הרף. ואני בכלל לא נכנסת עכשיו להיבטים התקציביים.

הצורך באיגום הידע והמשאבים, גם המשאבים הכספיים וגם אלה שנוגעים לגיוס טובין או מתגייסים הוא מאוד חד וברור עבורנו. גם כדי למנוע כפילויות בתרומות שמגיעות, לפעמים לאותה מטרה מכמה גורמים שונים. גם כדי לוודא שהמשאבים מפוזרים ומתאימים באמת לצרכים בשטח ולא נערמים בעיר מסוימת מוצרים שבכלל לא דרושים לה, בשעה שברשות מקומית אחרת משוועים לעזרה הזאת.

אנחנו משקיעים מאז פרוץ המלחמה מאמצים רבים מאוד, בהיעדר הנתונים, כפי שכולם פה שרטטו את המפה, אנחנו באיזה שהוא ואקום של data. חסרים נתונים. אנחנו משקיעים המון מאמצים לייצר מיפוי של הצרכים הרבים והדחופים. הם עלו בין יום. ואנחנו מנסים לאגם ולתכלל באופן רוחבי מענים למספר רשויות במקביל. הביצוע בפועל הוא מתאפיין כרגע בקשר ישיר עם ראשי הרשויות המקומיות, עם המנכ"לים, עם מנהלי המערכים השונים. אבל ברור לנו שהידע שלנו מוגבל. התמונה שמתקבלת היא לא מלאה, יש לנו מחסור בנתונים. ברור לנו שהמיפוי אינו מלא, הגם שאנחנו משקיעים בו מאמצים רבים מאוד. השעה הזאת היא מאוד קשה לרשויות המקומיות. גם חלוקת הקשב שלהם מוגבלת. הם לא תמיד פנויים בכלל תמיד לשתף לנו את המצב. לא את תמונת המצב העדכנית ולא את ההיערכות העתידית שלהם.

אנחנו, את המידע שאנחנו כן מקבלים משקפים לתורמים כדי באמת לאגם צרכים של מספר רשויות במקביל. אנחנו רוצים לאפשר בזאת גם רכש משותף שמוזיל עלויות וגם לפזר נכון את הציודים בהיקף גדול שמגיעים לארץ, כמו מזרנים למקלטים או מוצרים טואלטיקה למפונים. אנחנו רוצים לשקף תיעדופים שנכונים למצב בשטח.

הציפייה והתקווה הגדולה שלנו היא שמערכת ישראל מתגייסת, מערכת שפותחה תחת פיקוד העורף בשותפות מאוד אינטנסיבית שלנו, היא זו שתאפשר לנו לקבל דשבורד עדכני שממפה את הצרכים ומאפשר לנו לתעדף בין הדחוף לבהול, עם מוניטור נושם שממש יראה לנו בכל רגע נתון ונתון תמונת מצב עדכנית של הצרכים בשטח. המטרה היא להעניק לרשויות המקומיות בסופו של יום כלי שהן תוכלנה להזין באופן עצמאי את הצרכים והנתונים על מנת לאפשר לנו לנטר באופן טכנולוגי ומתקדם את המצב בשטח ולקבל תמונה רב שכבתית שמאפשרת לנו לעדכן סטטוס טיפולי בכל צורך שהרשויות עצמן מעלות. אנחנו מדברים על זירה טכנולוגית שנבנתה באמצעות חברת סיסטום תחת המרס"ל, מרכז סיוע לאזרח של פיקוד העורף.

כמה משפטים לסיכום, בבקשה.

אני רוצה לתאר לכם את הפתרון שלנו, שאנחנו כרגע עמלים מאוד יחד עם פיקוד העורף, עם רשות חירום לאומית, עם נשיאות המגזר העסקי. אנחנו שותפים בדסק שהוא פילנתרופי ועסקי כדי לייצר פלטפורמה שתנהל ותתכלל את המעבר של התרומות והמתנדבים באופן מושכל על בסיס data. אנחנו ננהל את כל מערך התרומות לפי data מסודרת. אנחנו כבר בהרצה שאפשרה מתן פתרונות למספר רשויות מקומיות, בין אם זה בציוד מחשבים ומזרנים ומים, שהיו נדרשים למקלטים. בשבוע הבא אנחנו נריץ את הקמפיין והזירה הזאת תעבוד בפורס מז'ור. שותפים שם הפורום הכלכלי החברתי, פורום הקרנות בישראל ה-JFNA, אנחנו מרכז שלטון מקומי, גם המרכז השלטון האזורי. אנחנו פועלים כדי לאגם את כל הכוחות ולהסתכל 360 מעלות על כל אתגר, עד שהוא יגיע לפתרונו המלא.

אנחנו מאוד מאמינים בהתנהלות שהיא רב מגזרית ואנחנו מקווים שהפלטפורמה הזאת תצלח לא רק בזמן המלחמה, אלא גם בזמן השיקום. וגם למצבי חירום שלא נדע ושלא נגיע אליהם לעתיד לבוא. תודה רבה לכם.

היא אומרת שהמערכת בהרצה. קודם כל, תודה רבה על באמת סקירה מאוד מאוד רחבה. תבורכו, השלטון המקומי ללא באמת, על כל העשייה והניהול ביישובים, בערים. בלעדיכם זה לא היה קורה, שמישהו מתכלל את זה. אני מברך על המערכת שאתם עמלים כרגע לבנות ומריצים אותה. מאחל לכם הצלחה וממש תודה רבה. הדברים שלך נשמעו גם על ידי נציגת משרד ראש הממשלה, היא תעביר הלאה ונראה מה לעשות עם זה. אני אתן לך אחרונה, אחרי משרד האוצר? משרד האוצר, בבקשה. תודה רבה לך.

יש משהו ספציפי שאתם רוצים שאני אתייחס אליו?

אנחנו רוצים לדעת על כל הדברים ששמענו פה, כמה כסף, מה העזרה. אני אגיד שללא המגזר השלישי מדינת ישראל הייתה פושטת רגל. אין הגדרה יותר מזו. אז תגידי לנו כל מה שיעשיר אותנו. יושבת פה נציגת משרד ראש הממשלה. מה היא יכולה להעביר הלאה לישיבות מנכ"לים בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שזה תפקידו לעת הזו. תני לנו תקווה.

אז האמת שאנחנו פועלים, אותי הזמינו לדיון מנקודת המבט המוניציפלית. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, מקבלים מהם צרכים ומנסים לתת מענה כמה שיותר מהיר, בעזרת משרד הפנים והמשרד לפיתוח הנגב והגליל.

מנקודת המבט המוניציפלית שלי זה שאני עובדת דרכה, הרשויות המקומיות בעצם הן אלה שמייצרות את ההתקשרויות או את החיבור למגזר השלישי, לחברה האזרחית. אנחנו בעצם פועלים באמצעות הרשויות המקומיות, לפי הצרכים שהן מעלות. והן בוחרות באיזה אופן הן רוצות לפעול: אם זה דרך עמותה אחת או אחרת. אנחנו מאפשרים להם את הגמישות. יותר מזה, אני יודעת להגיד שגם יש משרדי ממשלה שפועלים דרך החברה האזרחית, אבל אני באמת לא הפיבוט לעניין הזה, אז אני לא אדע לענות על שאלות נוספות בנושא הזה.

למשל, היה לנו כאן, יש כאן את ארגון הצלה וזק"א, שנחשפים למראות המאוד מאוד קשים. מרגע האסון, מרגע כל אסון, אני מכיר את הארגונים האלה היטב מתפקידי הקודם. פיגועים, הם מתייצבים ישר. ועכשיו מדובר על שירות ארוך טווח. אלו עניין של הכלתם, איך קראתם לזה? ריתוק האנשים שלהם. איזה בשורה את יכולה לתת? הרי זה לא יום ולא יומיים. אני לא מדבר כשיש פיגוע והם באים לחצי יום ובזה גם לא נגמר התפקיד שלהם, כי הם מפנים, כי הם מזהים. אבל עכשיו. זה לא קשור אולי לתפקידך.

- - - עבור זק"א באופן ספציפי, אני לא מכירה שעלו צרכים נוספים.

כן, היה ברור לי.

אני אברר עם משרד הפנים אם עלה אליהם הצורך הזה.

בסדר. אנחנו נוציא מכתב. נוציא מכתב למנכ"ל האוצר שיראה מה הדרך להוציא צווי ריתוק לאותם אנשים שנחוצים. נחוצים בשעת חירום. אני כבר לא מדבר על השגרה שהם חיים מכל מיני תרומות ומכלכלים את פעילותם. חירום. נוח למדינה. נוח למדינה שאתם תפעלו.

הארגונים גם מוכרים כארגוני עזר.

אנחנו יודעים. אני, בתוך עמי אני מצוי.

בסדר גמור. נשמח לראות את כל הדברים שיעלו ונראה איך אנחנו יכולים לטפל בהם. אני מזמינה את מי ששומע בדיון לפנות אלינו ישירות וננסה לסייע לו גם.

טוב. אנחנו נוציא לכם מכתב בעניין הזה. המגזר, את אומרת, דווקא על היותם, לכל ראשי הערים והנושא המוניציפלי זה עובד פחות או יותר טוב, כי הם יודעים לצעוק ולבוא בדרישות, לשמחתי. אבל בסדר, אנחנו נטפל מולכם. בבקשה גברתי, משרד ראש הממשלה.

תודה היו"ר. דיברת על הצורך בקצת תקווה, אז ברשותך אני כן אגיד ואשתמש גם בהזדמנות הזאת כדי להביע הערכה עמוקה, אפילו דרמטית כבר, על השותפות עם החברה האזרחית, עם הפילנתרופיה, עם המגזר העסקי. אלה דברים שאנחנו מתעסקים בהם באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה בשגרה. עוד מעט אני אספר לכם על האגף, כי יש רלוונטיות לדברים שהעליתם כאן. אבל זה ממש ממש אזורי נקודות האור שלנו ביום יום, גם פנימה, בתוך הממשלה ובתוך משרד ראש הממשלה.

אני רוצה לספר שבאמת בעקבות מלחמת לבנון השנייה, ב-2008, עברה החלטת ממשלה שהקימה את היחידה לשיתופי פעולה רב מגזריים שנמצאת אצלנו באגף. מרכז הכובד הרגיל שלה הוא סביב שולחנות עגולים מה שנקרא, השולחן העגול של משרד ראש הממשלה שפועל לאורך השנים. ויש עוד, כמובן עוד מהלכים אחרים, אבל זה אחד המהלכים המוכרים. ממש מפרוץ הטבח, המלחמה, איך שנקרא לזה, כיממה לאחר מכן, כבר הפעלנו את השולחן הרב מגזרי בחירום. יחד עם עשרות שותפים שממש שוחחנו איתם וחשבנו ביחד איפה יכול להיות הערך המוסף של עשייה משותפת ולא סיילואית, משרדי ממשלה או ארגוני חברה אזרחית בנפרד. וסיכמנו ביחד שהמיקוד המרכזי של השולחן רגע בחרבות ברזל יהיה סביב עולמות החוסן הרגשי והאזרחים.

בהמשך לזה הקמנו צוותי משנה ושולחנות עגולים נוספים. כרגע פועלים כשישה שולחנות כאלה: גם פסיכו-סוציאליים, גם במיקוד של שיקום והתחדשות עירונית, קהילתית, פיזית. שאנחנו עכשיו כמובן משלבים כוחות עם מנהלת תקומה שקמה. ובמקביל שולחנות שמתעסקים בחוסן הכלכלי. יש שם שני שולחנות: אחד מזווית הפרט והאחר מזווית העסקים והמשק. וחברים בשולחנות האלה מעל 200 מלכ"רים, גופים עסקיים, גורמי ממשל.

שוב, הרעיון כאן הוא לקרב כמה שיותר את השיח בין המטה וקבלת ההחלטות לדרג הביניים, שאנחנו קוראים לזה אנחנו. כן? גורמי המקצוע, גם בחברה האזרחית וגם בתוך הממשלה, לבין השטח. כי בסוף הארגונים באמת מציפים לנו כלפי מעלה דברים שאין להם תחליף ושום דיווח מסודר או דברור או איזה שהיא בחינה לאחור לא תיתן לנו. זו הדרך שלנו ממש לשאוב ולשלוף דברים דחופים. לא להמתין לאיזה שהם מסמכי סיכום, גם הם יוצאים. אגב, כל המסמכים מצויים באתר של אגף ממשל וחברה. ואנחנו דוגלים בשקיפות כסלע קיומנו ממש. אבל אנחנו לא מחכים למסמכים האלה ואנחנו כבר ישר מציפים, גם לפורום המנכ"לים, גם מול המנכ"לים, גם בצוותי משימה ספציפיים מהלכים שאנחנו רוצים להתמודד איתם. כדוגמה אני אתן צוות שבאמת בראשות מנכ"ל משרד הרווחה שמתעסק עכשיו בילדים ללא הוריהם. גם מפגש נוסף שאמור לקרות מחר ואני יודעת שגם בכנסת הדבר הזה מדוסקס. אבל הוא צף ועולה לנו מאוד חזק מהשולחנות והוא גרם לנו כבר לפני כמה ימים לבחון איך אפשר לקדם את הטיפול המיטבי בהם כמה שיותר מהר. אז זה לגבי השולחנות העגולים.

דיברו כאן על ישראל מתגייסת, על הפלטפורמה הדיגיטלית, אז אני לא ארחיב. אבל משרד ראש הממשלה יחד עם הפורום הכלכלי חברתי שהציע את זה ממש בימים הראשונים של המלחמה, באמת נכנס וסייענו גם למרס"ל וגם לשותפים הנוספים להפעיל את הפלטפורמה הזאת. היא מאוד חשובה. כן, אם היו אומרים לי קודם אז היה כדאי שיהיה לנו את זה קודם. אבל טוב שיש לנו את זה עכשיו. זה ממש פלטפורמה שהיא "תכלסית", היא מחברת בין פתרונות פילנתרופיה לבין עכשיו מתקשרים ואומרים שיש צורך כזה ואחר. והרעיון של המרס"ל, שמאוד מאוד חשוב להכיר אותו, כי הוא גם הוקם כחלק מתובנות ולקחי עבר, כן? המרכז לסיוע לאזרח בפיקוד העורף, הוא מרחב מאוד מאוד חשוב גם כאן בשיח המקצועי הזה להיכרות. כי אפשר לייצר שם עוד ועוד רבדים של עשייה. ויש שם פוטנציאל ענק.

אני כן אגיד שבמחשבות שלי על הדבר הזה, ויש שם אנשים מדהימים, המחשבות שלי הן כשיש תקופת חירום אזרחית ארוכה, לכשמסתיימת הלחימה, מה באמת המנגנון שצריך לתפוס את מקומו של המרס"ל או להמשיך אותו או להבטיח את הרציפות של המענים שהם נותנים וזו עדיין שאלה, כי אנחנו לא בסיכומים, אנחנו עוד בתוך הלחימה ובתוך ההתמודדות, בעיצומה.

אני אגיד שבעולמות של סיוע רוחבי לארגוני החברה האזרחית אנחנו עובדים בשילוב כוחות עם פורום מנהיגות אזרחית. שיש מאחוריו מאות מלכ"רים והם מפנים אלינו ככה את סוגיות הליבה שמבחינתם המערכת הציבורית או הממשלית כדאי וצריכה לעזור בה. ותוך הדבר הזה אנחנו במשרד ובאגף פועלים מול כל הגופים הרלוונטיים כדי להבטיח שמתקדמים ביחס לאתגרים. למה אני מתכוונת?

זה המשפט הכי חשוב שאמרת.

אז למה אני מתכוונת?

זה המשפט הכי חשוב. המשרד שלכם מתכלל את כלל מנכ"לי משרדי הממשלה. ועל כן אני שואל, האם יש כתובת במשרד שלכם שהארגונים שהשתתפו כרגע איתנו ושומעים אותנו וכזה שיעברו מפה לאוזן, יוכלו להעביר? כי הוועדה תגמור את הדיון הזה ואין לה ביכולתה לטפל בקסדות ובריתוק. אני יכול להוציא כמה מכתבים נקודתיים. האם יש איזה שהיא כתובת?

אז אני אומר ואני אנסה לענות על השאלה שלך. אבל לפני זה, כדי שתבינו את המרחב שכן אנחנו פעילים בו כרגע, אוקיי? והסיוע לארגונים והמלכ"רים, למשל בשיח עם משרד האוצר, ואני שמחה שהם חלק מהדיון הזה. אנחנו מבטיחים או קיבלנו הבטחה ואנחנו נוודא את זה עד שזה יקרה, עד רמת התקנות. אבל הבטחה הייתה שיוכרו המלכ"רים במסגרת מעטפת הסיוע הכלכלי לעסקים, בשינויים המחויבים. למשל זה אחד מהדברים שדיונים נעשו בימים האחרונים ביחס אליהם. ויש כל מיני דברים שאנחנו עושים להפחתת הנטל הבירוקרטי מול רשות המיסים ומול אזורים אחרים.

לגבי שאלתך על סיפור הכתובת, רציתי גם להזכיר מקודם.

ראיתי שנתת לה כרטיס, ואהבתי את זה.

זה התכלס שלי.

האם הוא יכול להגיד לך שמעי, תקועות לי קסדות במכס. תקועות לי קסדות במכס, אני לא יודע, לא מצליח לשחרר אותן 10 ימים. לא יודע, מי שם, העלו כל מיני דברים. עכשיו ער"ן רוצה זיהוי לאותם אנשים שיש עליהם לחץ נפשי קשה בעקבות המאורעות האלה ויש סכנה ממשית לחייהם. אני יודע מה הם עושים. איך הוא הגדיר את זה? הם עומדים על הקצה של המצוק והוא לא מצליח לפתור. האם יש כתובת מתכללת? ואני שמח שאמרת את זה.

אבל אני רוצה גם להיות הכי פתוחה ואמיתית.

ברור לי שלא הכול ייפתר.

לא, אז אני אומרת בגילוי לב שהקשר בימים האחרונים בין זה שאנחנו מקבלים כל הזמן פניות, ממש ספציפיות ופרטניות ומטפלים בהם. בין זה, וזה קורה כל הזמן. אני מדברת על שלוש פעמים ביום לפחות על דברים ספציפיים שקורים.

זה מעט.

לא, שלוש פעמים ביום בלבלים של מנכ"לים, אני לא מדברת על כל הדברים שאנחנו עושים. אבל אני אומרת, אני לא רוצה לתת לך תשובה שנותנת את התחושה שיש היום מנגנון מובנה וסדור בנוגע למענה לכל הדברים שעלו פה.

לא.

כי אין כזה.

אני מתנצל שאני מפריע. אי אפשר לענות לכל בקשה ולכל דרישה. גם לפי דעתי, סתם לדוגמה, לא תוכלו כרגע לפתור את הבעיה של איחוד מוקדים. לא תוכלו. בין מד"א לבין זה. לא תוכלו לפתור. אבל אולי בשעת חירום כן יכולתם לפתור את נושא נחיתת המסוקים להצלת בני אדם. לבוא ולהגיד אנחנו עם רשות התעופה ומשרד הבריאות כן אומרים בואו ניתן עכשיו לשבוע ימים, ל-10 ימים כן יהיו נחיתות. תפסיקו לבלבל את המוח, כדי להציל חיים של אלו שהגיעו מן הקרב. אחר כך יש דברים שכן ביכולתכם לתכלל. אני מאוד שמח שהגוף הזה קם ומברך על כך. וסוף סוף יש מישהו שקצת יכול לתכלל. השאלה אם יש מייל, כתובת, וכולם שומעים אותנו, שיכולים לבוא ולהגיד תקשיבו, סדרו לי משהו ל-20 יום, שאני אוכל לנחות, להציל חיים.

אז קודם כל אני אגיד שברמה הכי שיורית, רגילה וכללית תמיד אפשר לפנות גם למנכ"ל משרד ראש הממשלה וגם אליי באופן מסודר.

את ראש היחידה, בבקשה?

אני סמנכ"לית ממשל וחברה. אני עומדת בראש האגף שפועל בזה גם בשגרה.

מייל, אני לא רוצה להטריד אותך. יש לכם איזה מוקד, משהו, מייל, משהו?

קודם כל, מייל גם של האגף וגם שלי יינתן לוועדה. הוא גם נמצא אצלכם. והארגונים, המלכ"רים ברובם מכירים אותו. זאת אומרת, אנחנו בשיח מתמשך, אנחנו כל הזמן נפגשים גם בשולחנות וגם בטלפונים. אני לא חושבת שזה הפער. אני חושבת שכן יש פער בהסדרה של מה קורה בשעת חירום בהיקפים האלה, האזרחיים לאיך הדבר הזה צריך להתנהל. אבל רגע אני שמה את זה בצד ואומרת, יש כאן שני דברים שפחות נאמרו וחשוב לי לנצל את ההזדמנות ולומר שכשדיברת מקודם לא הוזכרה המועצה הלאומית להתנדבות, שקמה, אגב, לפני המון שנים. אבל היא עברה החייאה. במקרה הייתי בוועד המנהל של המועצה הזאת והיום אני עובדת איתה מאוד קרוב. והיא אמורה לתת מענים גם להיבטים של מתנדבים, כי הרבה פעמים דברים צפים מהם, דרך המועצה אלינו למשרד רוה"מ ואז אנחנו מסייעים לפתור כל מיני אתגרים שעולים. אז זה חשוב לי שתכירו את הממד הזה. את המרס"ל כי לא שמעתי עד הסוף שמכירים אותו כולם. למשל, מה שאמרת על שימוש בתשתיות ציבוריות לטובת מתנדבים, קדימה, תביאו את הרעיון, בואו נכניס את רונית בר לסיפור הזה. נעשה עבודת מטה קצרה ונראה מה ההמלצות. אני לא אתן לזה תשובה כללית של כן או לא. זה פחות אני.

אדוני היו"ר, זה ככל שיש המלצות או בקשות, אני לא מדברת על הספציפיות, אלא כאלה שהן בעולמות המדיניות או דברים שצריך לשחרר בנוגע אליהם החלטה וצריך יצירה של איזה קשב ניהולי או דחיפה מול פורום המנכ"לים, לחלוטין כן, אפשר לפנות אלינו.

א', אני שמח שהשתתפת וסוף סוף יש לנו כתובת. יש כתובת. אני מברך על כך. כי כשתקועות לו קסדות במכס, אני סתם אומר את זה, טלפון אחד למנהל רשות המיסים, אחד, לא יותר מזה, או מנהל המכס או למנכ"ל משרד האוצר, פותר. זה שעת חירום, שלא יבלבלו לי עכשיו עם תשלום מיסים וכל מיני שטויות כאלה, אחר כך נסדר את זה.

ואגב, במשרד האוצר הקימו מעין חמ"ל לפניות דחופות, בדיוק מן הסוג הזה, ועשינו בו שימוש כבר כמה פעמים.

נהדר. אם כך, יש במשרד ראש הממשלה מענה לבעיות. אי אפשר לענות על כל התשובות. אם מחר מישהו ירצה שיחפרו לו, לא יודע מה, 10 מקלטים, אי אפשר לעשות את זה. אבל בעיות שבשגרה אני שמח שיש דבר כזה. לא הכרתי את זה. אני מברך על כך. והנה, אני קורא לכולם. מי שלא יודע אנחנו גם ניתן את המייל, יפנו. מה שאתם לא יכולים לעשות אתם לא תעשו.

נכון. תיאום הציפיות ככה הוא כזה שאנחנו עושים ככל שאנחנו יכולים, באמת עד הקצה.

אם אני, לא יודע מה, בסדר? מנהל בית החולים ברזילי, מה שאני לא, והוא כרגע צריך 60 מיליון שקלים למיגון, אין. אני אומר את זה כי כשהייתי סגן שר האוצר נחרדתי שזה לא, הייתי עם שר האוצר ומיד נתנו את הכסף. לא תוכלו לתת. אבל שחרור מהמכס תוכלו לתת. ולער"ן פתרון לחודש ימים תוכלו לתת. ואיחוד מוקדים של מד"א, זק"א ואיחוד הצלה, לא תוכלו לתת. כי זה נמצא גם בבית משפט עליון ואנחנו מנסים כחברי כנסת להסדיר את הנושא הזה כבר ארבע שנים ולא מצליחים. מטעמי כבוד, מטעמים של מלחמות יהודים. אבל יש דברים שבשגרה ואני שמח שאפשר להפנות אליכם. אני מברך על כך. עוד משהו?

שיהיו ימים שקטים, מהר.

אמן. אני חושב שהסיכום שלי זה הסיכום של מה שאמרתי עכשיו. אם משהו יצא מהדיון הזה, יש למי מפנות. אם היא לא מצליחה לקבל רשימות והיא מוכנה לתת בבית איזי שפירא את הבית ואת השירותים שלה. היא לא מצליחה לזהות למי לתת. אז היא תפנה את זה אלייך.

אדוני היו"ר, אני יכולה להיזכר במשהו שרציתי להגיד ביחס לאיזי שפירא?

בטח.

כי רציתי גם לספר למי שלא מכיר, שהוקמו מכלולים של חוסן רגשי במלונות. מה זה אומר תכלס? זה מודל עבודה של תיאום בין משרד הרווחה לבריאות, לביטוח לאומי, למשרד החינוך, כן? לפעול ביחד במרכזי הקליטה ובמלונות אל מול הקהילות באופן מסודר ומסונכרן. אני גם אחד מהדברים שכתבתי לעצמי זה באמת להנגיש את המכלולים האלה למלכ"רים, מה שלא היה לי ברשימות קודם. אז כבר לקחתי כמה שיעורי בית איתי. וחשוב שהמלכ"רים יכירו את זה, כי זו הכתובת התכלס בקצה. מבלי כל המהלכים מאחורה ושווה להכיר.

איך אתם הולכים לחשוף את זה מול מנכ"לים?

זה משרד הרווחה מתכלל, זה מה שנקבע.

ברגע שיש מישהו שמתכלל את כל מנכ"לי משרדי הממשלה, אפשר להפנות בעיות. עד עכשיו זה היה, אני מאוד מודה לך. יש איזה שהיא בשורה שיש למי לפנות. לא נפתור את הכול, אבל חייבים להתחיל.

תודה רבה לכל מי שהשתתף, הישיבה הזאת נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:58.